פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
27/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 146
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, כ"ט באייר התשפ"ה (27 במאי 2025), שעה 9:45

סטטוס שיקום חבל תקומה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
ואליד אלהואשלה
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן

אלון שוסטר
מטי צרפתי הרכבי
דבי ביטון

השר במשרד האוצר זאב אלקין
מזכיר הכנסת דן מרזוק
אביעד פרידמן - ראש מנהלת תקומה

קרני קירשנבאום - עו"ד, ראש תחום אסטרטגיה, מנהלת תקומה

אורי אפשטיין - ראש המועצה האזורית שער הנגב

אסי אלמסי - סגן ראש המועצה האזורית שדות נגב

דקלה קצוני אזרד - מנהלת אגף אסטרטגיה, מועצה אזורית אשכול

ליאור כוכבי - מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

ורד קירו זילברמן

אמל ביבאר

יונית חגואל, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס שיקום חבל תקומה

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום דיון מיוחד. 27 במאי 2025, כ"ט באייר תשפ"ה. הדיון הזה מתקיים במסגרת כנס שדרות לחברה וחינוך במכללת קיי בבאר שבע.

אני רוצה ראשית להודות על ההזמנה ועל האירוח של הוועדה בכנס. גם ליושב-ראש הכנס, האלוף עוזי דיין וגם למנכ"ל, מר שי בן יעיש וגם למנכ"ל המכללה, משה שולץ.

אנחנו נמצאים 599 יום מפתיחת מערכת חרבות ברזל. מאז טבח 7 באוקטובר עדיין 58 חטופות וחטופים מוחזקים בידי חמאס. עדיין חמאס שולט ברצועת עזה. בתוך האירוע הזה מתקיים הכנס הזה. אנחנו ביקשנו לקיים את הדיון על סטטוס השיקום של חבל התקומה.

נמצא איתנו השר במשרד האוצר, חבר הכנסת זאב אלקין וגם ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן. הצטרף אלינו חבר הכנסת שוסטר וחברת הכנסת יסמין פרידמן. גם מזכיר הכנסת נמצא איתנו בדיון, עורך הדין דן מרזוק.

המשימה שמונחת לפתחה של הממשלה וגם של החברה הישראלית כולה היא משימה חסרת תקדים של שיקום חבל ארץ שלראשונה מאז קום המדינה נכבש ונשלט למשך שעות ארוכות בידי ארגון חמאס. בוצע שם טבח של רצח, אונס, שריפה, חטיפה – אירועים מזעזעים וחסרי תקדים.

מתוך האירוע הזה, מדינת ישראל צריכה לא רק לשקם את החבל ולהחזיר אותו למצבו הקודם אלא מעבר לכך. צריך לייצר פה מצב אחר. מצב של בנייה של חבל שעומד על הרגליים ולא צריך להזדקק כל הזמן להטבות מהממשלה תוך כדי הטיפול בתושבים שעברו שם טראומה לא פשוטה.

אנחנו ביקשו קודם כול שהמנהלת תציג את הסטטוס, אני אתן לשר ממשרד האוצר לפתוח ובינתיים הצטרפו אלינו עוד חברי כנסת – גם יוסף עטאונה וגם ואליד אלהואשלה.

אדוני יושב-הראש, תודה רבה על היוזמה לקיום הדיון ועל ההזמנה להופיע כאן. אני אתן סקירה כללית בנקודות העיקריות איפה אנחנו נמצאים כרגע ולאן פנינו ומה האתגרים שבפני המנהלת ובפני תהליך השיקום.

לאחר מכן המנהלת תציג את הנתונים המספריים במצגת מסודרת שבעיקר יתייחסו לסטטוס אחורה. אני אדבר גם על האתגרים קדימה ולא רק לגבי הסטטוס אחורה. אני מתנצל מראש שגם אני וגם מנכ"ל המנהלת נצטרך ב-10:30 לצאת לעומר לפגישה עם קהילת כיסופים וטיפול בבעיות שיש באתר הזמני. החיים נמשכים כל הזמן.

מספר אבני דרך בסיסיות שחשוב להבין אותן. במובן מסוים, המנהלת פועלת במהלך מפוצל. הייתי אומר כמעט סכיזופרני. לכאורה, לתהליך הזה יש שני שלבים. השלב הראשון הוא השלב של השיקום הבסיסי והחזרה של היישובים והשלב השני הוא פיתוח.

כעקרון, המדינה קבעה מהרגע הראשון שהמטרה היא לא חזרה למציאות של 6 באוקטובר אלא להביא את חבל תקומה למקום הרבה יותר חזק ומשמעותי גם בגודל האוכלוסייה, גם בכוח הכלכלי וגם ברמת השירותים מאשר שהוא היה ב-6 באוקטובר.

לכאורה זה היה צריך להיות כרונולוגי. קודם עוברים את שלב החזרה והשיקום שיאפשר את החזרה ואז מתחילים לבנות את המדרגה של הפיתוח. בפועל אנחנו נמצאים בשני השלבים בו זמנית כי רוב מוחלט של היישובים חזרו לחבל כבר לפני שנה. אנחנו עברנו את שלב החזרה והשיקום הראשוני. אנחנו כבר בתוך תהליך הפיתוח.

ביישובים האלה אחוזי החזרה הם גבוהים מאוד. סביב 95%. זה אפילו הפתיע אותי לטובה מבחינת המספרים. גם ביישובים שהחזרה לא הייתה מלאה, מספר התושבים בחלקם הגדול כבר יותר ממה שהיה ב-6 באוקטובר כי הצטרפו תושבים חדשים. זה צד של המטבע ותיכף נדבר על מרכיב הפיתוח.

יש את הרגל השנייה שהיא היישובים שנפגעו הכי קשה ובאופן טבעי הם גם היישובים שהכי קרובים לגבול. היישובים האלה רובם המוחלט כרגע עוד לא חזרו מסיבה של מניעה ביטחונית על ידי צה"ל.

תהליך השיקומי בחלקם הגדול היה צריך להסתיים בקיץ ומבחינת קצב השיקום תוכנן שחלקם הגדול אמורים לחזור בקיץ הזה. נכון לעכשיו יש החלטת ממשלה שהאריכה את הפינוי הביטחוני עד סוף חודש יוני וממה שאנחנו שומעים מהצבא לא בטוח שבקיץ החזרה הזו תוכל להתממש. זה כמובן תלוי מאוד מה יקרה ברצועת עזה ובכל הסוגייה הביטחונית.

ביישובים האלה אנחנו בשלב המוקדם היותר. אנחנו עוד בשלב השיקום וכמו שאמרתי בחלקם הגדול השיקום הפיזי הראשוני מסתיים במהלך הקיץ וכמובן בהיערכות לחזרה עם כל המורכבויות. אלו יישובים שתהליך החזרה יהיה הרבה יותר מורכב מיישובים שחזרו באוגוסט, כי מטבע הדברים בגלל הקרבה לגבול שבגללה הם כרגע במניעה הביטחונית. הם גם היו אלה שספגו את עיקר המכה ומבחינה פסיכולוגית זו החלטה לא פשוטה.

גם אם היישוב שוקם לחלוטין אני יכול להבין כל משפחה, בטח עם משפחה עם ילדים ובטח ובטח משפחה שנרצחו לה בני משפחה, חברים, שכנים או נחטפו שיש להן תהיות וחששות גדולים לחזור לחבל או שחלקן לא מסוגלות פסיכולוגית לעשות את זה. זה אירוע מובן. אני חושב שאף אחד מאיתנו יכול לדמיין את עצמו במקום שהאנשים היו שם.

הרגל השנייה של המנהלת ממשיכה לעסוק באירוע הזה. אין מה לעשות. זה מקשה מאוד כי אתה עובד בשני וקטורים שונים לחלוטין. לפעמים יש סתירה מסוימת ביניהם. אבל אין מה לעשות אנחנו חייבים לחיות בסכיזופרניה הזו ולתת מענה גם לאלה ולאלה תוך כדי מחשבות על הפיתוח לאלה שעוד לא חזרו. גם אם כולם לא עד הסוף פנויים לזה, בהתחשב בזה שהם פזורים בארץ בכל מיני פתרונות זמניים, אנחנו חייבים לחשוב גם על הפיתוח שלהם ולהקצות לזה משאבים וכן האלה.

נקווה שבמנהלת מבינים – שלא כמו שאמר ראש הממשלה – שיש יישובים כמו עין השלושה שכן קרה משהו.

לא קרה כלום.

צריך לראות שמתייחסים לכל היישובים.

מתייחסים לכל היישובים. הרי לא במקרה ההחלטה היא שתקומה פועלת - - -

בכל היישובים שקרה בהם גם אם ראש הממשלה אומר שלא קרה בהם כלום.

גם בעין השלושה קרו דברים וגם בקיבוץ עלומים שהוא חזר קרו דברים לא פשוטים.

אדוני יושב-הראש, צריך להיות במקום כדי לדעת מה קרה בין השאר.

יאמר לזכותו של השר אלקין, אני דווקא אגן על השר במקרה הזה.

הוא גם בדרום וגם בצפון. הוא נוכח גם בדרום וגם בצפון. יאמר לזכותך, אדוני.

מתי הוא יצליח להביא פעם אחת את ראש הממשלה והשרים?

אולי היו מבינים שקרו פה - - -

אני אשמח. לא רק שאני נמצא בשטח, אני מפה יוצא לאתר זמני של כיסופים ולאחר מכן – התבדחנו עם אורי שאנחנו כל היום ביחד ואחר כך אליו לנחל עוז.

פורסם התחקיר.

חשוב שתבקרו אותם גם ביישובים החליפיים.

אמרתי.

רוחמה.

ברור. מפה אנחנו יוצאים לאתר הזמני. האירוע הוא מורכב מאוד ואנחנו מנסים להחזיק את שני המרכיבים של התהליך הזה בו-זמנית כי הפער כבר לא ייסגר. יהיה פה פער באופן טבעי של יותר משנה בתהליך השיקום בין אלה שחזרו לפני שנה ולבין אלה שעוד לא חזרו ולא ברור מתי יוכלו לחזור לפני הערכות הביטחוניות.

מספר אמירות עקרוניות. מהן אבני הדרך שקרו. אנחנו נמצאים בשלב שהמנהלת קיבלה סוף-סוף גישה לכל התקציב כי זה לא סוד שכל תקציבי הפיתוח – מה שלא שיקום באופן ישיר – היו עצורים עד להעברת חוק התקומה והגדרה סופית גבולות החבל.

אני חושב שמגיעה פה מילה טובה לכנסת. אדוני מזכיר הכנסת, אני דווקא אנצל את ההזדמנות הזו שאתה כאן כדי להודות לכנסת על הטיפול האינטנסיבי ויעיל וגם ענייני מאוד בחוק תקומה. יש מספר חברים שישבו בדיונים בוועדות הכלכלה וליוו אותנו בתהליך של העברת החוק. מגיעה גם מילה טובה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן שהוביל את זה ביד רמה.

זו דוגמה טובה איך כנסת יכולה לעבוד. היא לקחה חוק ממשלתי שהיה צריך להעביר אותו דחוף אחרת לא היינו יכולים לפתוח בפעולת הפיתוח וגם הגיע הזמן בהרבה יישובים לעסוק בפעולות הפיתוח ולא רק שהיא עמדה בלוח הזמנים במקביל לדיוני תקציב בכנסת ועמדה במשימה אלא גם שיפרה את החוק באופן משמעותי וגם עזרה לנו להגיע להישגים תקציביים מול המציאות שאותה התחלנו בתחילת העברת החוק.

אם יש דוגמאות שכנסת עושה את מלאכתה גם כגורם מחוקק וגם כגורם מפקח ומשפיע על הזרוע המבצעת – אני חושב שזו דוגמה טובה מאוד למה שקרה שם בתהליך החקיקה. החוק עבר והתקציבים הופשרו. ברגע שעבר החוק יחד עם הפתרון שהוא עוד לא התממש מעשית אבל הוא בדרך וגם הוגדרו הגבולות הגאוגרפיים שזה היה האתגר הקשה של העוטף לעוטף, התבררה גם המציאות התקציבית.

בסופו של דבר הסיכום בוועדת הכלכלה נגמר בזה שאנחנו היינו אמורים לקצץ מיליארד וחצי שקל בתקציב תקומה לחבל תקומה כדי לאפשר גם את ההחלטה של הסיוע עוטף לעוטף וגם לאפשר את החלטה של עדיפות לאומית המשכית לחבל תקומה עצמו וגם פעולות שהממשלה נקטה במסגרת הוועדה של אביעד הכהן לסיוע לתושבים שנפגעו.

קיצוץ מיליארד וחצי שקל זה לא דבר של מה בכך. מה גם שחלק גדול מהתקציב כפי שתראו אחר כך מהצגה של המנהלת כבר יצא לאתרים הזמניים, לתשלום מענקים לתהליך החזרה ולכל מה שקרה בשנה הראשונה.

זה אירוע רגיש מאוד כי למעשה זה אומר שזה יבוא מהפיתוח של השנים הבאות. אנחנו נמצאים בשלב סופי של ארגון מחדש של התקציב סביב הקיצוץ ובשיח מתמיד עם ראשי רשויות. נדמה לי שרק אורי פה מבין כולם אבל הוא מכיר את זה. אנחנו עושים תהליך הלוך חזור, הלוך חזור כדי לדייק. היינו שמחים אם לא היינו צריכים לקצץ אבל אם כבר מקצצים אז אנחנו רוצים שזה יפגע כמה שפחות.

יצא יתרון מסוים מהקיצוץ הזה, אם אפשר להגיד כך כי - - -

כבוד השר, בהמשך לעובדה שדיברת על זה שקוצץ בעוטף לעוטף, מה יקרה אם אנחנו נראה ועלולים לראות שהכספים שמעבירים כרגע לתקומה וליישובים שנפגעו בצורה משמעותית ומעבר – האם הסכום המכובד שעבר ושאני חושבת שזה בסדר אבל אני לא יודעת אם זה בסדר שנלקח מתוך תקומה – האם יש לו גיבוי או כיסוי עתידי אם נצטרך, חלילה.

מתוך חמישה מיליארד, מיליארד וחצי או כמעט שניים עברו לעוטף לעוטף. לדאבוני, אנחנו יודעים שהנזקים הם מאוד משמעותיים אחרי 7 באוקטובר. יש תוכנית נוספת שתגבה?

אין כסף נוסף שייגבה. אחרת היו לוקחים את זה לעוטף של העוטף. זה נכון שהעוטף של העוטף – אומנם אני לא אחראי עליו אבל הוא נפגע. קשה להתווכח עם העובדה שאופקים נפגעה באירוע של 7 באוקטובר. ליבי שלם עם ההחלטה שהייתה והיא נעשתה גם לפניי באיזשהו סיכום שהיה עם ראשי רשויות עוד באישור התקציב עוד לפני שנכנסתי לתפקידי. אבל אני חושב שהיא החלטה מידתית ונכונה.

את שואלת אותי אם אין מחיר לקיצוץ שאנחנו מבצעים? ברור שיש מחיר. אין בסוף ניסים. אי אפשר לקחת מיליארד וחצי ולא נשים לב שלקחו מיליארד וחצי. אנחנו מנסים לעשות את זה - - -

אולי השר יכנס קצת לתוך הנתונים.

צריך לראות מה נעשה עד עכשיו.

תיכף נכנס לזה אבל אני רוצה לסמן מספר אתגרים. ברור שזה אירוע אבל האירוע הזה גם אפשר לנו לעשות תכנון מחדש שאני חושב שזה משהו חיובי. עברה שנה והתוכנית הבסיסית של תקומה נבנתה מהר מאוד ובקצב מהיר מאוד מתוקף הנסיבות. לא הכול היה ידוע ולא הכול היה ברור.

אנחנו היום יודעים לדייק יותר ואנחנו עושים את זה בשיח מתמיד עם ראשי הרשויות. שומעים אותם – מה יותר חשוב להם לשמר ולחזק ועל מה יותר קל לוותר. אנחנו בשלב הסופי של התהליך הזה. אני מקווה שפחות או יותר סביב חג השבועות ומייד אחרי החג אנחנו נסיים אותו ונצא לדרך עם תקציב מאורגן מחדש. זה תהליך לא פשוט. לחתוך בבשר של מיליארד וחצי זה לא קל.

מספר דברים בהסתכלות קדימה. בדרך הזו של תכנון מחדש גם שינינו את ההתייחסות שלנו לתוכנית. בהרבה מאוד מובנים כאשר נכנסתי לתפקיד שמתי לב שהתוכנית בנויה לפני תשומות ופחות לפי תפוקות. זאת אומרת – כך וכך כסף לזה, כך וכך כסף לזה , כך וכך כסף לזה. אני תמיד מנסה לשים יעדים מספריים מה השינוי שיקרה ואחר כך ממנו לגזור על הכסף ולא רק לדבר על הוצאה כספית. הוצאה כספית יכולה להיות אבל היא לא תביא לשינוי.

אנחנו קבענו יעדים לכל סוג פעילות שאנחנו עושים שהכסף אמור לשרת את המטרה הזו וכך נוכל לבדוק את עצמנו איפה אנחנו נמצאים. אלו יעדים חמש שנתיים ואפילו בחלקם הסתכלות לעשור. כל שנה נוכל לראות אם אנחנו עולים בקצב שבנינו לעצמנו, האם משהו צריך לתקן או לשנות או להפיק לקחים. אני מאמין בדרך הזו של ההתנהלות שהיא גם שקופה יותר.

הדבר בסיסי ביותר שאנחנו מדברים עליו והוא יעד מאוד שאפתני זה הכפלת אוכלוסיית החבל תוך עשור. אם אנחנו על סף האירועים של 7 באוקטובר היינו קצת יותר מ-60 אלף תושבים בחבל, אנחנו מדברים על כך – אביעד ניסח את זה במשפט יפה – עד 120 כברכה יהודית ידועה. אנחנו מדברים על כך שהחבל בעוד עשור יכלול כ-120 אלף תושבים.

אם זה יעד שאפתני? חד-משמעי, כן. לצורך השוואה בעשור הקודם החבל גדל ב-50% ופה אנחנו מדברים על גידול של 100%. זו קפיצה משמעותית מאוד. האם זה יעד בלתי אפשרי? התשובה היא שהוא אפשרי ובדקנו אותו אפילו ברמה של דיוק יחידות דיור כי זה החסם הכי גדול שתהיינה יחידות דיור לכמות כזו של אוכלוסייה.

גם אם נצליח ליצור תנאים וכולם ירצו לבוא – אם אין בתים, אנשים לא יבואו. יש קצב בנייה במדינת ישראל. אנחנו כבר היום בעירוני חמש שנים קדימה, אנחנו יודעים בדיוק כמה מקסימום תושבים יכולים להיות בשדרות. לא יהיה אחד יותר. מה שלא שווק עד היום, לא יאוכלס בעוד חמש שנים.

כמה תוכניות מאושרות יש ליחידות דיור שבקנה?

אביעד והצוות שלו יציגו את זה עכשיו פרטני אבל היעד הזה של הכפלת האוכלוסייה הוא מגובה בתכנון פרטני גם מול עיריית שדרות לפי התוכניות שיש, לפי תוכניות מאושרות שלקראת שיווק ולפי תוכניות שבוותמ"ל שאמורות לצאת עוד מעט וישווקו אחר כך והתושבים יכנסו לדירות מאוחר יותר.

יש גיבוי למספר הזה של להביא עוד 60 אלף תושבים לחבל גם להתיישבות עירונית וגם להתיישבות כפרית. אנחנו מדברים על גידול לא רק של שדרות אלא גם גידול יותר מתון – מטבע הדברים זה תמיד טיפה יותר לאט – גם במגזר הכפרי.

אמרת בצדק ואני חושב שאביעד אפילו הכריז על זה במספר ראיונות בצורה ברורה ויש לו גיבוי מלא בעניין הזה – אנחנו מדברים על שמירה של הצביון של היישובים. אף אחד לא הולך לשנות אותם. יש יישובים רבים ומגוונים בחבל עם אוכלוסיות שונות. כל היישוב עם הצביון שלו ולכן אנחנו מנסים להוביל את התהליך של שיקום ופיתוח לא רק בשיתוף בפעולה עם רשויות מקומיות אלא עם היישובים עצמם.

זה אירוע מאתגר שמדינה לא עושה כמעט בשום מקום. היא בדרך כלל עובדת מול רשות מקומית. פה ההסכמים של השיקום הם מול יישוב בודד. זה לא פשוט כי לא תמיד היישוב יודע לעכל את הכסף הזה, לא תמיד קל להפעיל אותו. לפעמים יש כל מיני נפילות והתקשרויות עם חברות שלא עומדות ביעדים. אנחנו משלמים על זה מחירים ניהוליים ואפילו תקציביים אבל יש לזה רווח מאוד משמעותי כי היישוב שותף לשיקום של עצמו.

המעורבות בעיניי היא שווה את זה והיא משמעותית ומייצרת לנו הרבה מאוד מורכבויות בניהול. הרבה יותר קל להתנהל מול רשות מקומית – יש ראש רשות אחד וסגרתי את הדברים מולו וזה אחריות שלו לאחר מכן לפעול מול היישובים ואני כמדינה לא מתערב. כך בדרך כלל מדינה עובדת. פה דרך העבודה הייתה שונה.

איפה אני רואה אתגר משמעותי בגידול הזה? אדוני, יושב-הראש אני חושב שאתה תכיר את זה היטב כמי שמכיר היטב את המשק העירוני. במידה שיהיה גידול בכזה קצב תהיה שאלה של היכולת של הרשויות לתפקד.

זה לא סוד שגידול האוכלוסייה במדינת ישראל – האוכלוסייה היא הפסדית לרשות מקומית. יש צורך לגבות את המהלך בצמיחה כלכלית משמעותית של מקומות תעסוקה ומסחר שייצרו ארנונה עסקית אחרת הרשויות יקרסו בגידול המואץ שאנחנו מדברים עליו ולכן זה יעד חשוב מאוד. לא רק כדי לייצר מקומות תעסוקה וכלכלה בכל החבל הזה הרבה יותר חזקה כדי שתוכל לקלוט את האוכלוסייה הזו אלא גם לאפשר לרשויות מקומיות לעמוד במשימות שלהן ולתת שירותים ברמה גבוהה לתושבים.

לכן אחת הסוגיות שעסקנו בה בתהליך התכנון מחדש זה לחזק את המרכיבים האלה. לחזק את הכוח הכלכלי ויצירת פרויקטים כלכליים מכל מיני סוגים – מחקלאות עד להיי-טק לפי המקומות השונים וההתמחויות השונות של החבל כדי לייצר מקורות הכנסה גם לאנשים שיבואו לחבל ולהביא אוכלוסייה חזקה לחבל וגם לרשויות המקומיות שלא יקרסו בגידול האינטנסיבי הזה. זה אתגר וזה ימשיך ללוות אותנו כאתגר בשנים הבאות. אין לי ספק בכך.

אני רוצה לתת הזדמנות גם לחברי הכנסת להתבטא וגם להספיק לשמוע את אביעד לפני שהוא עוזב.

אולי עוד שאלה אחת כדי שהשר יתייחס. מעבר לתפיסה המערכתית – יש פרטים שלא רוצים לחזור. האם גובשה מדיניות ואיזשהו מערך מענים למי שבוחר לא לחזור? זה עולה שוב ושוב.

חברת הכנסת נגעת בסוגייה כאובה מאוד. אני אגיד לך איך אני רואה את זה ואלו מחשבות שלי כי אני לא בטוח שאני מייצג פה את כל הממשלה כי לא הוסמכתי. נעשה סדר. מנהלת תקומה הוסכמה לטפל בשיקום החבל ולא לטפל בשיקום האנשים. כך גם היא פעלה עד לרמה קיצונית. אלו החלטות שהתקבלו טרם תקופתי. יכול להיות שהייתי עושה את זה קצת אחרת אבל בנסיבות שהיו שם אני לא בא בביקורת עם אף אחד.

נעשו הסכמים עם יישובים. אף אחד לא שאל מה יהיה גורלו של הפרט שלא רוצה לחזור כי המנהלת הופקדה על שיקום היישוב – קיבוץ, מושב או העיר שדרות, לא משנה. לכן ההסכמים האלה מצד אחד נותנים כסף רב לחיזוק היישובים עצמם וצד השני הפרט שביישוב הזה – אם הוא לא רוצה לחזור – בחלק מהמקרים הוא לא נהנה מהכסף.

למי הוא פונה?

אם מדובר במושב או בעיר זה פחות בעיה. אם יש אדם שיש לו נכס – אם סך הכול החבל התחזק, הוא ימכור את הנכס וילך למקום אחר במידה שהוא רוצה לעשות את זה. תהיה כמובן סוגייה אחרת של רשויות אחרות של המדינה של הסיוע הנפשי שהוא צריך לקבל כי הוא בטראומה לא פשוטה – הוא והילדים שלו. כל יישוב בהתאם לנסיבות.

הבעיה הכי גדולה היא בקיבוצים שיתופיים ובקיבוצים שהיו בתהליך של שיוך ולא סיימו אותו. שם לאנשים אין נכסים. הכול שייך לקיבוץ. אז אנחנו מגיעים למצב לפעמים אבסורדי שאני כמדינה משקיע במשפחה הזו, בבית שהיא גרה עם מקדם גבוה מאוד – פי 1.7 ביישוב הקשים ואף קצת יותר מזה.

מצד שני, הוא כפרט אם הוא לא חוזר, זה תלוי בינו ולבין הקיבוץ. הקיבוץ קיבל נכס משודרג עם מקדם פי 1.7 אבל מה הוא יעשה בהתחשבנות מול הפרט הזה – זה כבר תלוי בתקנון של הקיבוצים וכללים של התנועה הקיבוצית. זה אירוע לא פתור.

המדינה חייבת להיכנס.

המדינה נכנסה והשקיעה שם אבל מה עושים עם זה. אני אמרתי למזכיר התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, בוא נעבוד ביחד על מתווה. תדברו עם הקיבוצים מה הקיבוצים יכולים ויוכלו לתת לאלה שפורשים ולא ממשיכים. לא פרישה בנסיבות רגילות. תראו מה המדינה יכולה לתת.

כמו שאתם שמתם לב לשלושת היישובים הקשים – התקבלה החלטה במועצת רמ"י שאני מקווה שתיכנס לתוקף – זה מחכה לחתימה של שר האוצר שמאפשרת להם להיקלט בקיבוץ אחר בתנאים מועדפים. זה נולד ממקרה פרטני של ניר עוז שרצו ללכת לבית ניר אבל חל גם על כפר עזה ועל בארי – על שלושת הקיבוצים הקשים ביותר. זה ניסיון חלקי לתת לזה מענה. זה אירוע מורכב.

דבר אחד בטוח – וזו עמדתי – זו תהיה טעות קולוסאלית להפיל על מנהלת תקומה אחריות על טיפול ברמת הפרט של אלה שעוזבים. עשו את זה מנהלת בסלע בזמנו בפינוי גוש קטיף. היא עסקה 90% בפרט ו-10% ביישוב מחדש. אם זה יקרה – לא יהיה שיקום חבל. לכן המדינה צריכה להקים גוף אחר שיעסוק בזה במסגרת אחרת אבל אסור לגעת בתקציבי תקומה ולהשקיע אותם.

חברי הכנסת יתייחסו ואני אבקש מהשר שירשום ולא יענה אחד-אחד. אני רוצה לשמוע גם את ראש הרשות כי אני מניח שגם הוא צריך לצאת.

אני מתחיל אצל השכנה אז הוא עוד לא צריך לצאת.

נתחיל מחברת הכנסת יסמין פרידמן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי כבר שאלה ואז נעבור לאחר מכן לחברת הכנסת דבי ביטון.

אני לא רוצה לשאול אבל אני רוצה להתייחס. ראשית, חשוב לומר שאני מעריצה את תושבי העוטף – את אלה שחזרו – על ההתמודדות שלהם. אני באמת מעריצה אתכם אבל מעבר לכך הייתי רוצה שתתייחס. אני מבינה שיש כ-12 יישובים מפורום הביתה שרק רבע מהם חזרו. 95% אולי חזרו באזורים אחרים אבל יש פה עוד יישובים שטרם חזרו. איך מתייחסים? מה עושים? איך פותרים את זה? אנחנו צריכים להסתכל גם על הצד הזה.

תודה. חברת הכנסת ביטון.

את השאלות העקרוניות כבר שאלתי. חשוב לי רק לדעת אם כחלק מהתוכנית שמתקיימת בנושא ההגירה וההעצמה של אזור העוטף ושדרות – האם קיימת תוכנית להביא צעירים ולשנות קצת את המרקם בהרבה אור ופייטריות. הקיבוצים ושדרות גדלים אבל אנחנו צריכים להכניס גם רוח חדשה נוספת שתוכל להרים ולשקם כי חלק מהשיקום הוא גם נפשי.

תודה. בבקשה.

תודה לכולם. אין ספק שהגיע הזמן ואני רואה שיש תזוזה אחרי שהשר אלקין נכנס לתמונה. אנחנו שמחים שהתושבים חוזרים לבתים שלהם וצריך להשקיע גם בתושבי העוטף.

אדוני השר, אני רוצה להגיד לך שיש גם אזרחים אחרים בנגב – אזרחים ערבים. יושב-הראש פורר, ברשותך, אני רוצה להתייחס למה שקרה אתמול ושלשום בחברה הבדואית בנגב. הרס גדול בכפרים הבדואיים בנגב ואתה אדוני השר היית ממונה על ענייני השיכון, היית שר השיכון. היום הורסים בלי לתת פתרונות.

כנציג של החברה הערבית הגעתי לדיון על מנת שהממשלה תדע – אנחנו מנסים כבר שבוע ליצור קשר עם הממשלה אבל אין מענה. לא מלשכת ראש הממשלה ולא מאף שר אחר. כולם מקבלים החלטות חד-צדדיות בלי לערב את ההנהגה הבדואית בנגב.

אני רוצה להגיד לך ותעביר את זה לראש הממשלה ולממשלה – יש אנשים, נשים וילדים שגרים במבני ציבור. הם עברו למבני ציבור ואין להם בתים בנגב. היישוב של חבר הכנסת המנוח, ידידנו סעיד אל-חרומי זכרונו לברכה נהרס כליל שלשום בלי לתת פתרונות לאנשים. למרות שביקשו מספר שעות לנהל שיח עם כל הגורמים. הדבר הזה לא נעשה. אני מבקש ממך להעביר את זה לממשלה. אנחנו אזרחי המדינה ורוצים פתרונות.

תודה. חבר הכנסת שוסטר.

אני חושב שההתנהלות של הממשלה ושל המשרדים לגבי תקומה היא הוכחה לכך שאם ממשלה תחליט שהיא רוצה לעסוק באופן יסודי בסוגיית הדיור לבדואים היא תעשה זו. אירוע מסובך לטעמי לא פחות מאשר תקומה.

אנחנו צריכים להתכונן לתהליך של שנים. לא סתם תוכנית רב שנתית. החוק מדבר על זה. כולנו מרגישים. אני מקווה שבימי חיי אני אראה את החבל משוקם. משוקם במובן שהוא שיקם את האמון ואת התקווה והלוואי את השמחה. צריך להתכונן לכך שזה ייקח זמן.

המשימה שלנו היא לשכנע כל אדם שהוא נחוץ אבל בעת ובעונה אחת המשימה שלו האישית היא למצוא את האיזון שלו המשפחתי. שם הוא צריך לחיות, שם הוא צריך להתגורר. אני סומך על המוטיבציות של אזרחי ישראל שלא יישאר בית או מגרש אחד ריק. כנ"ל התהליך של החזרה. שילוב שאני חושב שהוא מתקיים של נחישות ורגישות המפורסמות. אנחנו רוצים שאנשים יחזרו אבל באיזון נכון ובתיאום כמובן עם המועצות ועם היישובים.

אני מבקש מאוד לשים לב בתוכנית ובבחינה המחודשת – השר, אתה הערת הערה נכונה מאוד – אם לא היה חסר כסף אז היה צריך ממילא לעשות את המהלך של לבחון כל הזמן מהן התוכניות הנכונות. יש יישובים שחזרו ופתאום הם מתחת לרדאר כי כביכול הכול בסדר. באחוזים הכול פיקס אבל מלמטה יש עזיבה מנטלית ועזובה כלכלית וחברתית. צריך לשים לב גם לזה.

בשורה התחתונה, אני מתחבר ליעד הדמוגרפי אבל זה התוצר. היעד שלנו הוא להחזיר למבוגרים מאיתנו את התחושה שנכון לחיות במקום הזה ולצעירים את התשוקה לחיות במקום הזה. הדמוגרפיה תבוא ממילא. תזכרו ואני לא יכול לשכוח את היישובים – אורי, כמה דירות של 11, 12 יחידות על קו הרכס בכפר עזה - - -

11.

11 דירות של בני מקום שהתחרו ביניהם מי יגור שם. למה? משום שהייתה תחושה של הוגנות. זה דבר נכון. אנחנו לא שם. אנחנו צריכים להגיע לתחושה. הדמוגרפיה תבוא לאחר מכן.

תודה. אני רוצה להוסיף פה שני נושאים שלא צוינו. אחד, ברמה הכלכלית. אחד המנועים הכלכליים המשמעותיים ביותר בעוטף הוא החקלאות. החקלאות הוא עוגן כלכלי. אם עושים את מה שעשו – זה פספוס של הזדמנות כי אפשר לקחת את התוכניות הכלכליות לחקלאות ולשדרג אותן ולהקפיץ אותן להיקפים אחרים.

שניים, ישנם חקלאים שנפגעו קשה מאוד מבחינה כלכלית ולא זכו עדיין לפיצוי ממס רכוש. אנשים שלא מספיק שהם חוו את החוויה הקשה של טבח 7 באוקטובר אלא שגם מפעל חייהם התרסק והמדינה נעלמה בסיוע. חייבים לייצר פה פתרונות וזה פתרונות ספציפיים בתחום שהוא מורכב מאוד מהבחינה הזו.

אני פגשתי אנשים שנמצאים היום פתוחים בשוק האפור כבר. אחרי שנה ושבעה חודשים. כולנו מבינים מה המשמעות של זה. חייהם נגמרו, המשפחות שלהם התפרקו רק בגלל האירוע הכלכלי. אני רוצה לדעת איפה המנהלת באירוע הזה.

הדבר השני הוא הנושא של החיילים המשוחררים ומתן העדיפות במגרשים. בוודאי כאשר אנחנו מדברים על צמיחה דמוגרפית אבל – ואתה היית שר השיכון, אדוני – בלי הפטנטים של מנהל מקרקעי ישראל.

אם מוציאים מגרש עם הנחות אבל מעלים את המחיר ובסוף המגרש עדיין יקר, אז הוא יקר. חייל משוחרר ובטח באזור האלה – אם מדברים על צמיחה דמוגרפית – צריך לקבל את הקרקע באפס. לא רק את הקרקע באפס אלא גם את הסבסוד של הפיתוח. בהיבט הזה, לפחות כמו ביישובים הערבים. אני רואה את עליות הפיתוח בין יישובים כפריים ערבים לבין עלויות הפיתוח פה – פתאום אנחנו רואים את הפערים הבלתי נתפסים שגם הם מעלים את מחיר הקרקע.

ראש הרשות, לפני שהשר מתייחס אולי אתה תרצה לפניהם לומר משהו?

כן. מספר דברים

שם מלא לפרוטוקול.

אורי אפשטיין, ראש מועצה אזורית שער הנגב. מספר נקודות. המטרה שלנו בסוף היא לשקם את חבל הארץ כמו שחבר הכנסת שוסטר הגדיר את זה – לשקם ולהצמיח אותו. חלק מזה הוא לשקם את האמון ולהחזיר את האנשים. להחזיר את האנשים שיחזרו מתוך בחירה. הם רוצים לחזור ולגור כאן או לבוא ולגור ולא מתוך חוסר ברירה כלכלי כזה או אחר.

זה צריך להיות מול העיניים. אני אומר את זה בהקשר שאנחנו צריכים להבין שזה לא לוחצים על מפסק ועכשיו כולם חוזרים. יש פה תהליכים. יש כאלה שהם צריכים אולי חזרה שהיא חזרה מדורגת ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים את זה בצורה המיטבית.

החסם המרכזי שיש לנו היום הוא חוסר ודאות ביטחוני. זה חוסר הוודאות הכי גדול. יש עוד מרכיבי חוסר ודאות. חוסר ודאות ביטחוני הוא קיצוני. היום למי שגר ביישובים הצמודים לגדר יש מלחמה. כלומר, לא ניתן לישון. מי שלוקח כדור שינה אולי ישן אבל לא ניתן לישון – לא ילדים ולא הורים. לא בקיבוץ ארז ולא בקיבוץ מפלסים ולא בניר עם ואפילו לא באור הנר ואני מניח שגם לא בשדרות למרות שזו עיר ויש חסימה של מבנים.

רשויות המדינה, המדינה והצבא לא יודעים להגיד תאריך ברור מתי נגמרת הלחימה העצימה ומדברים במונחים של מניעה ביטחונית – אני לא יודעת מה זה מניעה ביטחונית כי זה מושג חמקמק.

בוא נדבר על מניעה אקוסטית.

בדיוק. אם מניעה ביטחונית – אתמול שמעתי שיש חוק במדינה - - -

לפני מניעה אקוסטית חבר הכנסת שוסטר, אתה צריך לפנות חזרה חלק גדול מאלה שחזרו.

השר אלקין, אתמול למדתי שבהגנת הסביבה על פי חוקי מדינת ישראל יש קריטריונים לרעש שהוא רעש חריג של עד ארבע פעמים בשבוע, אם אני זוכר טוב. אנחנו עוברים את הקריטריון הזה בשעה הזה. אפשר להשתמש גם בזה.

יש רעשי מלחמה אבל גם יש איום ביטחוני. יש פה מסר שהוא מסר כפול. אם אחרי שנה ושמונה חודשים עדיין הרכבת עובדת רק בחצי כוח כי יש רק מסילה בשל קירות המגן ולקיבוץ נחל לא ניתן להגיע מכביש 25 כי לכאורה הוא מאוים מנ"ט – כלומר אנחנו עדיין במונחים של 6 באוקטובר 2023. אסור שהמניעה הביטחונית תהיה כלי פוליטי בשביל עכשיו לסמן וי.

הדבר השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא הצמיחה הדמוגרפית. לא אותו דבר כמו בעיר, כמו בשדרות לבין מרחב כפרי – קיבוץ או מושב. שם אנשים לכאורה נדרשים לבנות לעצמם את הבית בתהליך הרבה יותר ארוך.

המדינה צריכה לעשות מהלך של הקמה של מבנים למגורים, הקמה מלאה במימון מלא. לא לגלגל את על היישובים כי לא יהיה מקורות מימון לזה כדי שיעברו את המחסנית הזו שאליה יכולים להיכנס כאלה שרוצים לבחון את - - -

כמו בית ראשון במולדת שאנחנו מכירים מתחום העלייה והקליטה.

זה דבר חשוב מאוד. במקביל איך מחזקים את הרשויות כדי שהם יוכלו להגדיל את מקורות ההכנסה האורגנים שלהם כי אנחנו לא מצליחים להחזיק את כל הפעילות אלא אם כן בתמיכה ממשלתית.

הדבר האחרון שאותו אני רוצה להגיד זה ציר הריפוי. בגרפים של תקומה בדרך כלל יש ציר ריפוי וציר שיקום שהם מה שנקרא דועכים תוך שנה או תוך שנה וחצי. ציר הריפוי – המנטלי, הליווי, התמיכה – הוא כנראה יישאר איתו לעשור לפחות.

בתקומה לא מדברים בתוכנית הזו. זה צריך להגיע או מתקומה או ממקור אחר אבל צריך להבין שלפחות בעשור הקרוב נצטרך תמיכה משמעותית מאוד במערכת החינוך, כמו שעכשיו. גם מבחינה פדגוגית וגם מבחינה של מענים רגשיים ואפילו בחוסן. אחרי 32 ביקורים נגמרת לך ההקצאה.

תודה.

אני מציע שאביעד יענה לשאלות. אם יהיה צורך להוסיף משפט, אני אוסיף.

אם אפשר גם מילה על תשתיות על – רכבת, מת"שים, כבישים, כבישי גישה – כאשר מדברים על שיקום התשתיות.

אביעד פרידמן, בבקשה.

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה. כמו בכל מקום אני רק אגיד גם אחרי 599 יום אנחנו תמיד פותחים את הבוקר בתפילה לחטופים שהם חלק מהחבל ותמיד ישארו.

התייחסות לשאלות ולדברים שנמצאים, לא לפי סדר השואל. אורי, קודם כול ביחס לדברים שאתה התייחסת. בתוך התוכנית ימשיך להיות במהלך שלוש וחצי השנים הקרובות של תקומה – גם בנושא הבריאות וגם בנושא החוסן. יש תקציבים שנמצאים שם גם במערכת החינוך להמשך. 30% מתקציבים מיועדים לדברים האלה.

גם בתוך המערך של המבוגרים צריך לומר שמעל סך מסוים של טיפולים כמעט בהגדרה אדם עובר מהחירום עובר למערכת. זו תפיסה כללית באופן כללי. מנהלת תקומה לא באה במקום מדינת ישראל. הכסף של מנהלת תקומה חייב לבוא מעבר לכספים של מדינת ישראל כי אחרת אם החלפנו כסף בכסף לא עשינו כלום.

אני אגיד רק מילה אחת, ברשותך. מכיוון שאנחנו נמצאים פה בוועדת הכנסת לחיזוק הנגב והגליל ולא רק בפורום תקומה – אז אם זה לא מגיע מעבר לתקופת תקומה אז זה צריך להגיע ממקור אחר. האסון וההיקפים שלו פה מחייבים מענה שהוא מענה אחר לגמרי והמדינה צריכה לקחת על זה אחריות. אם אנחנו נסמן וי שברגע שתקומה הסתיימה – פרק הזמן של מנהלת תקומה יסתיים – אז נגמרו הבעיות, אנחנו משלים את עצמנו וזה יקרוס פנימה.

אנחנו נגיע למקום הזה. חברת הכנסת ביטון בקשר של השאלה בנושא של צעירים. התוכנית כבר מספטמבר הקרוב להגיע ליותר מ-1,000 צעירים שנמצאים בחבל – אנחנו שותפים להקמה של 11 מכינות חדשות. תהיינה שתי ישיבות הסדר שיפעלו – אחת באזור שדות נגב ואחת בעיר שדרות. גרעיני נח"ל.

אנחנו נמצאים במכללה – אומנם לא במכללה פה אבל במכללת ספיר אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד ואנחנו משקיעים כבר הרבה מאוד כסף בהבאת חבר'ה צעירים שנמצאים ובהשארת הצעירים בחבל. מעבר לנושא הזה, לשאלה בנושא של המגורים. תוכניות ותמ"ל – חיים מתגלגלים ויצא לי לעבוד תחת השר אלקין בנושא של שני ותמ"לים שעשינו בשנת 2021 ו-2022 בעיר שדרות. שני הוותמ"לים האלה אמורים לתת את הפתרון לגידול הדמוגרפי.

אני אוסיף עוד דבר שהתוכניות כדי לא לחלל קרקעות נוספות בטווח בקרוב אנחנו נשקיע עוד כסף בהתחדשות עירונית בחמישה אתרים שונים כדי לאפשר צמיחה בלי חילול הקרקע. במקביל בכל המגזר הכפרי – הרצון להגדיל תלוי ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר באסדרה של 86 בתקנות המנהל כדי לאפשר את היחסים שבין האגודות וועדות הקבלה לבין המילואימניקים שאני מקווה שיצטרפו.

אנחנו נמצאים בתוך תהליכים גם עם הצבא, גם השב"כ וגם גורמים אחרים להבאת משפחות צעירות חדשות. זאת בלי לשכוח לרגע את הרצון ואת הצורך להחזיר את האנשים שהשר דיבר עליהם ואורי דיבר עליהם שחוו את הטראומה באותו יום. אנחנו נמצאים עם המקומות הקשים ביותר שדורשים את הכי הרבה תשומת לב וזה ברמה של משפחה ומשפחה.

נושא החקלאות שהתייחסת – החקלאות היא נושא כל כך חשוב בחבל שהגדרנו את החקלאות כנושא נפרד מכל נושא הכלכלה כדי לתת לו מקום נוסף. בשלוש השנים הקרובות יש למעלה מ-400 מיליון שקלים נוספים לכספים הרגילים של החקלאות שנועדו לנושא הספציפי של החקלאות. חלק גדול מהכסף הזה הן השקעות הון במשקים חקלאיים. מטריד אותי מאוד מה שאתה אומר על אנשים שהגיעו לשוק אפור כי הקמנו קרן לנושא הזה כדי לטפל ספציפית בחקלאים שצריכים הלוואות או צריכים השקעות. אני ממש מבקש אם יש מקרה ספציפי - - -

הרשויות המקומיות יודעות להביא לך את כל המקרים האלה. הן מכירות.

הרשויות המקומיות מכירות את הדברים עד רמה שהן לפעמים מבקשות לקבל את הפירוט של מספר החקלאים אצלם ביישובים ומספר החקלאים מחולקים לפי מועצות. אם מדובר ואם זה משהו שאפשר להיכנס ולעזור אני מבקש להציף. אנחנו מכירים רק – אני לא יודע אם זה עולם של רווחה או עולם - - -

אני מציע שבעניין הזה תהיי בקשר באופן ישיר - - -

רק משפט אחד כדי להתייחס - - -

תציגי את עצמך.

דקלה קצוני, מועצה אזורית אשכול. אני מתנצלת שאני גוזלת עוד דקה. מחר אנחנו ביום 600. אנחנו הולכים לדבר הרבה מאוד על תקומה אם חטופינו שהם דם מדמנו לא יחזרו – אם כל הבניינים היפים שנבנה ועם כל התשתיות – תקומה לא תהיה לנו. זה בפתח דבריי חשוב לי להגיד.

ביחס למה שאביעד וכבוד יושב-הראש דיברו – השקעות ההון שמושקעות בתקומה באמת בשום שכל ועושות שינוי אמיתי – זה ביחס למי שיכול לקנות. מי שיכול לקנות – מקבל החזר. החקלאים שאתה נפגשת איתם אצלנו בסיור שעשית הם לא חקלאים שיכולים לאפשר לעצמם לקנות.

מדובר על המסלול הוורוד של מס רכוש שמדינת ישראל לא מכבדת הסכמים שנחתמו. אנחנו עוד באירוע של פגיעות הדף מהמלחמה המתמשכת ואומרים לי נדבר על זה אחרי. הסכמים שנחתמו לא מכובדים.

חשוב לציין, אביעד, מדובר בחקלאים שלפני 7 באוקטובר היו גדולים, חזקים גם ברמה הכלכלית. מהגדולים באזור.

אנחנו נשמח לכל עזרה בנושא של מס רכוש. אנחנו מלווים את זה כל יום.

חלקם לא קיבלו פיצוי בכלל. אני מכירה כאלה שעדיין לא קיבלו פיצוי. אני מינואר מנסה לעזור לחקלאי מסוים. מתנהלת מול מס רכוש והיא אומרת לי אני לא יכולה לעזור לך.

אולי צריך דיון נפרד על מס רכוש.

אני אעיר לגבי שאלה אחת ששאלו בנושא של השיקום ובזה נסיים כי הבטחנו שנצא. סך הכול מתוך 46 שהיו ועכשיו יש 47 יישובים חזרו 34 ו-13 נמצאים עדיין בתהליכי שיקום ובנייה. חלקם במניעה ביטחונית. אחד מהם מסיים את המניעה השיקומית שלו. אנחנו מקווים שבסוף הקיץ יחזרו שמונת היישובים אם מצב המלחמה יאפשר ואז נשאר עם חמישה יישובים שידרשו מאיתנו את המשך הטיפול.

בסוף הקיץ הזה?

בסוף הקיץ הזה שמונה מתוך 13 יישובים אמורים לסיים את הבנייה שלהם. שלושה מהם כבר בסוף החודש הזה. אני בסוף החודש מסיים את השיקום שלהם ואני נשאר עדיין במניעה ביטחונית. אין לי השפעה על המניעה הביטחונית, כידוע. לאחר מכן ישארו לנו חמישה יישובים בחוץ - - -

בארי, ניר עוז וכפר עזה - - -

בארי, ניר עוז וכפר עזה ישארו עדיין בחוץ. כיסופים עדיין נמצא בחוץ וגם בחולית יש לנו עוד עבודה שצריכים לעשות. שאר המקומות נמצאים כבר אחרי. הייתי שמח אבל זה הזמן שהגדירו לנו מלכתחילה. יש לנו עוד מצגת שלמה אז אני עוצר כאן כדי לאפשר את המשך הדיון.

תודה. השר אלקין אתה רוצה להגיד משהו?

עוד משפט אחד לגבי השאלה של יסמין. הזכרת 25% של חזרה – זה יישובים שלכאורה אחוז החזרה היה צריך להיות אפס כי הם עדיין במניעה ביטחונית. יש תושבים שמכל מיני סיבות ואני מצדיע להם שאומרים שלמרות המניעה הביטחונית אנחנו רוצים לחזור ליישוב. יש משק חקלאי או מסיבות אחרות – נמאס לאנשים לנדוד ואז הם חוזרים.

כעקרון את מודדת את אחוזי החזרה רק אחרי שהסרת מניעה ביטחונית ובאופן רשמי כמדינה קראת לאנשים לחזור. לכן למדוד אחוזי חזרה ביישובים האלה זה לא רלוונטי.

אני מבינה שמהבחינה הזו זה לא תלוי בכם אבל עדיין מדובר באנשים שנעקרו מביתם, מהקהילה שלהם, מהתעסוקה שלהם.

זה תלוי בנו. אחריות על הטיפול בקהילות האלה כול עוד שהן לא חזרו היא גם עלינו גם אם הן לא בחבל. זה מה שאנחנו עושים. למה אני צריך לעזוב קודם? אני יוצא לעומר שהוא לא בתוך חבל כי יש שם קהילת כיסופים יש הרבה בעיות באתר הזמני שלהם וצריך לטפל בזה.

בבקשה, דקלה.

בקימה של השר ושל אביעד – אני רוצה להגיד תודה על העבודה המשותפת של אשכול עם מנהלת תקומה. כבוד יושב-הראש, שני נושאים חשובים מאוד. אני קצת אצא מעניין חבל תקומה ונדבר על אחריות הממשלה על החבל הזה מעבר לחבל תקומה ואני לא מדברת על העוטף של העוטף.

יש המון תהליכים שקורים עכשיו ביחס להגדרת חבל עוטף עזה. ההסתמכות של ממשלת ישראל על תקומה כקופה קטנה של כל דבר שקורה – קופה גדולה אבל במונח היא קופה קטנה – בפרקטיקה של משרדי ממשלה. דברים שהיו גם לפני כן ועכשיו אומרים לנו יש לכם מנהלת תקומה.

האירוע של 7 באוקטובר הוא אירוע חסר תקדים וכך ההתייחסות של ממשלת ישראל צריכה להיות. זה התחיל כך בעת ההקמה של תקומה, בעת המחשבה לייצר קופסה תקציבית מאפשרת. היום במרחק של שנה וחצי – התשובות הן לכו אליהם.

אני חושבת שאחריות הממשלה והכנסת צריכה להמשיך להישאר על חבל הארץ הזה בלי קשר לחבל תקומה. ביחס למה שנאמר פה על טיפולי החוסן, על הפרבולה שעוד לא הגענו לישורת שלה, אנחנו נמצאים בתקשורת עם משרד הבריאות על זה – על נוהל חרדה. נוהל חרדה מאפשר 36 טיפולים. אנחנו צריכים הרבה יותר מזה.

אנחנו ביחד המועצות האזוריות עובדות על זה כדי לפתוח את נוהל החרדה ובכלל לאפשר לתקומה להיכנס לאירוע. ביחס לנושא הצמיחה הדמוגרפית כמי שהיה שר שעשה אצלנו הרבה שינויים ביחס לדבר הזה בשיתוף של אסנת הסמנכ"לית לפיתוח הכפר במשרד השיכון – הנושא של צמיחה דמוגרפית לאורך גבולות מדינת ישראל הוא לא בשפה זהה.

כשרוצים לפזר את הצמיחה הדמוגרפית צריך לחשוב על כלים בדיוק כמו שידעתם לעשות בהחלטת ממשלה מספר 2017 משנת 2014. לא הכלים הרגילים אלא כלים חדשים שמאפשרים. הכלים של בתי אגודה ושל בתי מחסנית שהוכיחו את עצמם ואנחנו שמחים שמנהלת תקומה רואה עין בעין אבל כך צריכים להיות גם משרדי הממשלה.

תודה.

יחד עם תעסוקה כמובן.

אני אתן לקרני לעבור על הצגת במספר דקות כי אנחנו רוצים להשאיר זמן לדיון עם הנוכחים כאן. בבקשה, קרני.

בוקר טוב, אני קרני ממנהלת תקומה. סמנכ"לית אסטרטגיה. אנחנו רוצים להציג לכם את העשייה של תקומה בשנה החולפת וגם את המשך העשייה שלנו קדימה. כמו שאמרו השר ואביעד, פנינו למעבר – התפר של השיקום שעודנו ממשיך אל הצמיחה. צמיחה שתבוא לידי ביטוי גם בצמיחה דמוגרפית. אמר אורי אפשטיין נכון – צמיחה דמוגרפית היא לא יעד שעומד לבדו.

מניין נובעת משמעות של צמיחה דמוגרפית? היא צריכה לנבוע מחינוך טוב, משירותים טובים בחבל ומרמת תעסוקה טובה בחבל. זה סוג הצמיחה הדמוגרפית שאנחנו רוצים לראות ושאנחנו מקווים לראות ויש לנו פה שיתופים מלאים לדבר הזה שהם המועצות. אנחנו עובדים ביחד כדי שהצמיחה הזו תקרה מהטעמים הנכונים.

(הצגת מצגת)

יש כאן תמונת מצב שהיא מעודכנת לפני יומיים. יש כאן מספרים – גם ביחס להיקף ההרס ולמשך הלחימה שנוספו לה יומיים נוספים. 599 ימי לחימה וימים של חטופים בשבי שצריכים לחזור כולם.

המספרים האלה – אני לא יודעת אם הם מצליחים לתאר את משבר האמון הגדול שאנחנו מצויים בו מאז 7 באוקטובר. זה הדבר הראשון שתקומה צריכה להתמודד איתו – בניית האמון מחדש, עם רצון לשתף פעולה בכלל ולנסות לפנות לעבר צמיחה מחודשת. הבנייה הזו לא יכולה להתחיל בלי קודם כול לפתור את משבר האמון. זה אתגר שאני חושבת שאנחנו רואים אותו כל הזמן.

עניין של האמון והעניין שהממשלה צריכה לדעת לייצר תחושה שאנחנו עובדים ביחד ואנחנו פה כדי לעבוד ביחד – זה אלמנט שהוא משמעותי יותר מכל מספר. זה כדי לנסות להראות את היקף הנזק וההרס באותו אזור.

תקציבי מנהלת תקומה. המספר השגור בפי כול הוא אותם 19 מיליארד שקוצצו במיליארד וחצי. זו אחת הסיבות שאנחנו באותה חשיבה של איך אנחנו משיגים את המטרות והיעדים על אף הקיצוץ והופכים להיות אפקטיביים יותר. נדבר קצת על התקציבים בשנת - - -

כשאומרים את המספרים הגדולים האלה – כמה מהם זה הכסף הישיר שהלך לאזרחים?

בשקפים הבאים נראה את החלוקה. מהמקרו נרד קצת יותר למיקרו.

צריך להבדיל בין תקציב השיקום לבין זה שעכשיו נתנו לאנשים פיצוי כי הם שנה וחצי מחוץ לבית ומקבלים כסף כל חודש. בעיניי זה לא תקציב המנהלת.

בשקף הבא נראה את זה ואני אתן התייחסות להערה של יושב-הראש. התקציבים שחויבו בשנת 2023 ו-2024 הם 8 מיליארד שקלים. רבים מתוכם הלכו באמת, כמו שאמר יושב-הראש, לשיבה הביתה ולשיקום שהוא שיקום פיזי.

הכספים כרגע שמתוכננים על ידי תקומה הם 9 וחצי מיליארד שקלים. האופק המרכזי שאנחנו רוצים שהכספים האלה יועדו אליהם הוא אותה צמיחה שדיברנו עליה. צמיחה שמגיעה מהמניעים הנכונים.

ביחס לחלוקה של 8 מיליארד – אפשר לראות ששנת 2024 אופיינה במאמץ רב סביב השיקום הפיזי וסביב השיבה הביתה. גם בצוות אדם וקהילה שמתעסק בכל התחומים של הרווחה, של חוסן ושל בריאות יש הוצאה משמעותי כי התחומים האלה הם מטבעם חלק מהליכי השיקום.

גם בתחום הביטחון – בכל מה שקשור למרכיבי ביטחון ביישובים. תיכף נראה את זה יותר בפירוט. השקפים הבאים יפרטו על כל אחד מהנושאים אבל אפשר לראות שעיקר התקציבים הופנו לצרכים המיידים שהיו באותה שנה – לצרכים פיזיים ולצרכים של שיקום פיזי ושיבה הביתה. גם כניסתו של השר אלקין לתפקיד ושל אביעד, המנהלת שמה לעצמה וחידדה מחדש את המטרות שלה כשהמטרה המרכזית כפי שדיברנו עליה היא עד 120. הגדלת הצמיחה הדמוגרפית.

דיברנו על זה.

כן, דיברנו על זה. אני אגיד שכל אחד מהיעדים שאתם רואים כאן מוצמד מדד. המנהלת מודדת את עצמה בכל מהיעדים. הממדים יפורסמו לציבור בזמן הקרוב ברגע שנסיים לאשר אותם. הציבור יוכל לעקוב אחרי היעדים האלה – האם אנחנו מגיעים אליהם, האם אנחנו לא.

המטרה היא לא רק להסתכל על עצמנו. אנחנו מבינים שאנחנו לא העניין פה. העניין זה שהחבל הזה באמת יצמח ולכן היה חשוב לנו שהדברים מדידים.

נספר בקצרה על כלי נוסף. השר דיבר על זה. חוק תקומה מבקש להסיר את המגבלות במתן תקציבים לחבל. כדי שלא נצטרך להגיע להחלטת ממשלה כל שנתיים, כדי שלא נהיה תלויים באיזושהי השתנות שקורית לפעמים עם הזמן וכדי לאפשר יציבות וודאות חוק תקומה מאפשר לתת שיקום נרחב לחבל לשבע שנים עם אפשרות הארכה של שלוש.

אני אתייחס להערה של דקלה מאשכול. אחד הדברים המשמעותיים מאוד שעלו בדיוני ועדת הכלכלה הוא ההכרה שכספי תקומה חייבים להיות בנוסף. ניסינו גם לעגן את זה בחקיקה עצמה. בחקיקה עצמה הבהרנו את הדבר הזה כדי שיהיה ברור שמשרדי הממשלה לא יכולים להפנות לתקומה ואנחנו מקווים שהפרשנות תדבק. אנחנו רואים עין בעין עם הכנסת בהקשר הזה.

תחומים של אדם וקהילה חולשים על הרבה מאוד תחומי חיים. צעירים – הוא יעד בפני עצמו במטרות המנהלת. יש לנו מדד ייעודי שמודד את אחוז הצעירים מתוך האוכלוסייה כשהמטרה היא לראות שאחוז הצעירים נשמר ואף עולה לאורך השנים. שמנו את זה כיעד בפני עצמו. שאר התחומים חשובים – חינוך, רווחה, בריאות וספורט.

שיקום פיזי. השיקום הפיזי למעשה החל כבר בשנת 2024. מתווה השיקום של מנהלת תקומה הוא עומד 1.4 מיליארד שקלים. ביחס ליישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר – האומדן של מס רכוש היה כרבע מיליארד שקלים. אומדן שהוא היה נמוך. כשאנחנו ראינו את זה הבנו שאין סיכוי שאנחנו נותנים ליישובים שנפגעים בצורה כזו קשה מענה בסדר גודל כזה. לכן תקומה הגדילה את הסכומים בצורה משמעותית פי שלושה ואפילו יותר לאותם יישובים.

כשאנחנו מדברים על יישובים שנפגעו קשה אז 1.1 מיליארד שקלים הלכו לאותם יישובים כשיש עוד סכום לאותם יישובים שאולי לא נפגעו בצורה הקשה ביותר אבל אנחנו מבינים שעצמם ההמצאות בשטח כזה הוא מצדיק מתן מענה נוסף. לכן כל היישובים בחבל התקומה קיבלו מענה כזה או אחר אבל הדגש הוא על היישובים שבהם ההרס הפיזי היה המשמעותי ביותר.

עוד מילה על השיקום הפיזי, אומרים כל הזמן שותפות ושותפים אבל אנחנו צריכים לפרוע את השיק הזה. אנחנו יודעים שהמשימה הזו היא עלינו. לכן במתווה השיקום יש שיתוף מאוד משמעותי של היישובים עצמם. כסף עובר ליישובים עצמם. הם מלווים על ידי חברות מנהלות. התוכניות הן תוכניות שלהם. תקומה מאשרת, מלווה ובודקת אבל הרציונל לתת הובלה ליישובים עצמם ובניית מנהיגות ביישובים עצמם.

צמיחה דמוגרפית – דובר כאן ואני אעבור בגדול. אנחנו מחלקים כמו שציין ראש המועצה אורי אפשטיין בין הצמיחה העירוני ולבין הצמיחה הדמוגרפית כי ברור לנו שלא מדובר באותו דבר.

מבדיקות שעשתה מנהלת תקומה ביחד עם מהנדסי העיר והמועצות – גידול דמוגרפי עירוני תוך עשור – אנחנו שואפים להגיע ל-43 אלף יחידות דיור נוספות ובמרחב הכפרי כ-12 אלף יחידות דיור נוספות. בכך לאפשר את צמיחת האוכלוסייה.

בתחומים של כלכלה ואנרגיה – בדקנו קודם כל מה היה בחבל בתחילתו. ראינו שערב 7 באוקטובר יש לנו ממוצע מועסקים גדול בחבל. שיעורי התעסוקה היו גדולים יחד עם זאת השכר הממוצע בחבל לא היה גבוה מאוד בהשוואה לממוצע הארצי. שמנו לנו כיעד גם להחזיר לאותו שיעור תעסוקה גבוה שהיה כי ברור שהמלחמה נתנה את אותותיה וברור ששיעור התעסוקה ירד ואנחנו רוצים להחזיר אותו לרמות הגבוהות שהוא היה.

אנחנו רוצים להעלות את השכר הממוצע. להתגבר על הפגיעה בפעילות העסקית. להביא לצמיחה בפעילות העסקית וכמו שאמר אביעד לייצר את אותם עוגנים כדי שהתעשייה והתעסוקה ימשיכו לפרוח בחבל גם אחרי שתקומה לא תהיה.

חקלאות ותיירות – אפשר היה להסתכל עליהם ולהגיד שהם עסקים. תיירות היא עסק, חקלאות היא עסק. למה צריך את זה בנפרד? אנחנו מבינים שחבל הארץ הזה יש לו את המאפיינים המיוחדים שלו. אנחנו לא רוצים לפגוע בהם אלא לעבוד איתם.

חקלאות בעינינו היא מאפיין ייחודי לאותו אזור ואנחנו רוצים להשתמש בו כמנוע צמיחה ולכן ייחדנו לו תוכנית בפני עצמו ביחד עם תיירות.

התייחסות קצרה למשל"ט אופק חדש שהוא זרוע של משרד הביטחון שעובדת תחת תקומה. בשלב הראשון המאמצים היו מאמצים מיידים מאד של אריזת בתים, מיגון ופינוי של ההריסות.

השלב השני הוא יותר צופה פני העתיד בין אם זה סלילת צירי ביטחון וצירי חקלאות ובין אם זה מרכיבים טכנולוגיים ביישובים. היישובים והמועצות עובדים מול המשרד הביטחון. יש לנו נציג של משרד הביטחון שעובד מולם בהקשרים האלה.

לסיום, השיק שאמרתי לכם על שותפויות הוא תקף לגבי גם המועצות וגם לגבי היישובים אבל ביחס לכלל החברה בין אם זה פילנתרופיה ובין אם זה מגזר עסקי – אנחנו שואפים מאוד לעבוד יחד. אנחנו מבינים שיש כאן הזדמנות ומפתח לאחדות. שיקום העוטף הוא לא בעיה של העוטף או של הדרום אלא משימה לאומית. אנחנו מרגישים את זה ואנחנו יודעים שגם בציבור בכללותו מרגיש את זה ולכן חשוב לייצר לנו גם שיתופי פעולה כאלה.

האתגרים שאנחנו פוגשים – גם על זה דובר כאן. קודם כול המצב הביטחוני והמשך הלחימה לא מקל על התושבים שגרים שם. אנחנו יכולים להגיד שהרבה פעולות שיקום שבוצעו בחלק היישובים – אנחנו רואים את ההדף של הסוללות ואנחנו רואים את הנזקים שקורים שם וזה גם משהו שצריך לתת מענה. אנחנו מדברים על זה עם מס רכוש. אנחנו חושבים שצריך להיות שם מענה ואנחנו חושבים שהמשך הלחימה לא מטיב עם איש. אנחנו מייחלים מאוד שהמצב יירגע.

חזרת היישובים ובניית האמון, כמו שאמרתי בהתחלה, זה אתגר שהולך איתנו לאורך הדרך וסוגיית התושבים שלא מעוניינים לחזור. אנחנו יודעים שזה סוגיה שצריך לפעול ברגישות מאוד גדולה. אמר פה השר – אנחנו חושבים שצריך לקום גוף ייעודי בממשלה שיתעסק בדבר הזה כי זה דבר שדורש קשב ותשומות הראויים להם בנפרד מהליכי השיקום והצמיחה וההתמקדות בחבל עצמו ובצמיחתו. עד כאן.

אני רואה שראש המועצה רוצה לדבר.

קודם כול יש פה שינוי של התוכנית האסטרטגית של תקומה ואנחנו כרשויות עוד לא פגשנו אותה ואנחנו שותפים באופן חלקי להובלה שלה ולתכנון שלה ויש פה לא מעט ניואנסים ושוניות גדולות בין רשות אחת לשנייה.

דיברנו על ההבדל בין מרחב כפרי לבין מרחב עירוני. אלון דוידי ראש עיריית שדרות אומר לי שהוא מוותר על המענקים. הוא רוצה שהמענקים, הסבסוד של קרקעות לבנייה אצלו יגיע ישירות לרשות ולא יעבור לתושב בקצה כי יש לו תור ארוך.

במרחב הכפרי – בגלל שהשיטה היא אחרת וזה לא יזם שבונה עכשיו בתי הדירות. השונות הזו היא רק דוגמה אחת להבדלים שהם הבדלים מאוד משמעותיים. גם ביכולת הצמיחה דמוגרפית. לגבי הצמיחה הדמוגרפית – חייבים להסיר פה חסמים רגולטוריים של היכולת לבנות מספר יחידות דיור שאפשר לבנות בתוך היישובים הכפרים. בלי כל מיני ציפופים מחודשים וכאלה.

הדבר השני – מכיוון שבתוך היישובים הכפריים לא מגיע יזם שבונה בניין מגורים או קומפלקס שלם של בתי מגורים, כל הנטל הכלכלי או רובו הולך על הבונה, על המשפחה הבונה הנקלטת או על היישוב.

ליישובים בדרך אין בדרך כלל את היכולת הכלכלית עכשיו במכפלות של עשרים, שלושים, ארבעים וחמישים בתים כאלה. זה גדול עליהם. גם ליישובים החזקים יותר. האנשים עצמם הם בכזה סימן שאלה לגבי המצב הביטחוני ולגבי עתיד המקום והם לא מעוניינים להשקיע את הכסף עד לא תהיה יותר בהירות מה קורה הלאה. זה דבר חשוב מאוד.

הערה נוספת לגבי הנושא הכלכלי. אנחנו מדברים על פיתוח החבל ואפשרויות תעסוקה כאלה ואחרות. חייבים שיהיו לנו מול העיניים יעדים ברורים של פיתוח מקורות הכנסה אורגניים של הרשויות עצמן. הרשויות לא מסוגלות להוביל את הגידול עליהן.

מבחינתי, כראש רשות, אחד הסיכונים הגדולים הוא מה קורה בעוד שנתיים כשנגמר הכסף של תקומה והפילנתרופיה והסנטימנט עובר למקום אחר. כרשות, אני היום תלוי ב-90%, 80% על כספי מדינה. אני לא רוצה להיות תלוי כזו רמה על כספי מדינה. אחרי 7 באוקטובר הבנתי שמה שלא יהיה בידיים שלנו – לא יהיה. אנחנו לא יכולים לסמוך עליו ואנחנו חייבים לשים על זה פוקוס מאוד משמעותי.

איך מחזקים את הרשויות שיש להם נכסים מניבים? גם פה צריך לשחרר לא מעט רגולציה. כמו שהמדינה ידעה לעשות את הוותמ"ל שתדע לעשות פטנט עוקף רגולציה מיידי כי אי אפשר לחכות 20 שנה.

תודה. מישהו נוסף? בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

אסי אלמסי, אני סגן ראש המועצה שדות נגב. יש כמה נושאים שאמרו חבריי, אורי ודקלה, אבל רוצה לחדד אותם. בנושא תקציבי חוסן – כל תקציב הבריאות של מנהלת התקומה מגיע לכמה מאות מיליונים והסכום שהוקצה לטובת חוסן זה 100 מיליון.

המצב בשדות הנגב הוא כזה שבחודש אוגוסט אין לנו כסף לשלם משכורת. פנינו למנהלת, פנינו למשרד הבריאות ואתמול ישבנו בישיבות.

משכורות למי? לכולם או לעובדים סוציאליים?

למטפלים.

איפה משרד הרווחה ומשרד הבריאות בעניין?

משרד הבריאות אתמול ענה לנו שבסוף השנה הוא יוכל להגיד אם יהיה לו יתרות להביא לנו או לא. אנחנו צריכים להישען.

יש פה נציג משרד הרווחה?

אנחנו נצטרך לחכות להם כדי לדעת אם אנחנו באוגוסט משחררים את - - -

אבל מי שצריך לתת לך את התשובה זה משרד הבריאות שמתכלל את הנושא. מרכזי חוסן זה משרד הבריאות.

זה נושא אחד שהוא חשוב מאוד והוא לדעתי הנושא הכי חושב בשדות נגב.

נציג משרד הבריאות פה? את רוצה להתייחס לזה אולי.

אני לא בקיאה בנושא - - -

רק אם אפשר את המיקרופון אלייך ושם ותפקיד לפרוטוקול.

אנחנו נדבר אחרי הוועדה. ניקח את כל הפרטים ואני צריכה לתת תשובה.

אתמול הייתי במשרד יחד עם כל הגורמים והתשובה שלהם הייתה בסוף השנה נדע אם יש יתרות אז נעביר לכם.

בסדר. חצי שנה תחזיק מעמד. מה קרה?

אתה יכול להגיד על כמה כסף מדובר?

כסף קטן. מדובר ב-5-4 מיליון שקל שאמורים לסגור את אירוע שדות נגב לשנה. כל האירוע הזה מתחבר למה שאמרתי אליהם אתמול - - -

קרני, זה לא מתוקצב אצלכם בתקומה.

יש לתקומה תקציב לחוסן שמתייחס גם לכוח אדם. אנחנו צריכים להבין בדיוק מה הסוגייה הספציפית שהוא מדבר עליה. אם היא קשורה - - -

מכירים את זה כולם.

חוסן זה משרד הבריאות. יש בעיה של תקציב. 36 טיפולים שיש לא בהכרח מספיקים כי זה לא טיפול – בניגוד למה שאמר השר אלקין שזה טיפול שנכנס לשגרה, כשיש סבב לחימה עצים כמו עכשיו אז גם מי שהיה בטיפול לפני שלושה חודשים וסיים אז הוא חוזר כי הכול מתחיל מחדש.

גם פה נשים את הדברים בהקשר שלא נאמר פה כי זה מעבר לבעיית כסף. היום לקבוע תור לחוסן בלב העוטף, ביישובים שנפגעו הכי קשה – חודשיים, שלושה משפחה צריכה להמתין עד שייקבע תור למפגשים בחוסן.

גם אחרי שתי המרפאות הנוספות שנפתרו אחת בשדרות ואחת ב - - -

כן. ממתינים חודשים.

הם נותנים מענה?

לא. לא נותנים מענה.

זה כמו להגיד שלחתי לך אורתופד, אז אם כואב לך הגרון – נתתי מענה. זה לא קשור.

בשורה התחתונה יש שתי בעיות. אחת, בגלל מחסור בעובדים סוציאליים, מטפלים ופסיכולוגים אנשים ממתינים בתור חודשים. אנשים בקיבוץ כפר עזה, בקיבוץ נחל עוז, בקיבוץ בארי, בקיבוץ ארז או בניר עם ממתינים חודשים ביכולת שלהם לקבוע תור.

הדבר השני, התקציב מאוד מוגבל. זה לא יכול להתנהל בכלים הישנים. האירוע של 7 באוקטובר הוא אירוע כל כך חריג שהוא מחייב התייחסות אחרת. ללא הטיפולים האלה האנשים האלה - - - גם למדינה הם יעלו בסוף הרבה יותר.

תודה.

אני יכול להוסיף? אני לא סיימתי.

בבקשה.

אני רק אוסיף ואני אמרתי את זה אתמול ובזה אסיים את נושא החוסן שזה הנושא הראשון שהמענה צריך להיות – אם כבר בונים תוכנית חדשה – לשבת עם ראשי הרשויות. לכל רשות יש צרכים משלה. נושא החוסן הוא נושא לכלל החבל אבל גם בתוך החוסן הנקודות של כל רשות הן נקודות אחרות. יש רשויות שהצליחו לגייס משאבים ותרומות ויש רשויות שפחות.

הם טוענים שהם עובדים מול יישוב ויישוב. זה לא קורה בשטח?

לא.

חבל.

אני מתעדכן פה באונליין. גם במרפאות שנפתחו אין פסיכיאטרים. גם שם אין מענה. לא רק בחוסן אין מענה אלא גם במרפאות הייעודיות שנפתחו לא ניתן לקבוע תורים כי אין אנשים שמאיישים את המרפאות.

יש הרבה דברים שיש עבורם תקציבים וגם אנחנו לומדים את הבעיות תוך כדי. למשל הגדלנו תקנים לעובדים סוציאליים ואחר כך גילו שקשה לגייס את אותם עובדים סוציאליים. זו אחת הסיבות שיצאנו לאותה חשיבה מחודשת. לפעמים אתה נותן למשהו תקציב אבל המימוש שלו לא קורה.

ברור. אני רוצה שהוא יסיים את דבריו.

נושא נוסף שחשוב להעלות. הוגדר שסל השיקום, אני קורא לו הסל היישובי – הוא כ-800 מיליון שקלים לכלל המרחב הכפרי ולכל המועצות האזוריות. זה בערך מביא לכל יישוב לבין 20-15 מיליון שקלים לנושא הצמיחה. אני קורא לזה נושא צמיחה אבל זה בינוי מבנים חדשים. מדובר במבנה אחד משמעותי ליישוב. אנחנו בשדות נגב תכננו מבנה רב-תכליתי שאמור להיות מבנה ממוגן. העלויות שלו מגיעות ל-16 מיליון שקלים. אנחנו באירוע שאנחנו רק מתחילים ואנחנו לא יודעים איך נסיים.

תודה. משהו נוסף?

דבר אחרון – מפעלי עוגן. כל נושא של מפעל עוגן הוא מאוד משמעותי למרחב. אני אומר את זה מספר פעמים שהעבודה על נושא הבאת מפעל עוגן לאזור היא עבודה משמעותי ותחזק את הרשויות. האמירה שחייבת להיות שהמפעל הזה והמיקום שלו הוא לא יהיה רלוונטי מבחינתנו כמו שהוא יתן מענה לכלל החבל וכך צריך להתייחס אליו.

תודה רבה. משרדי ממשלה שרוצים להתייחס כי אנחנו לקראת סיום. בבקשה.

ליאור כוכבי, קשרי ממשל בהתאחדות התעשיינים. קודם כול אנחנו רוצים להודות לכל מי שנוגע בדבר – מנהלת תקומה, גם הוועדה, גם השר ואביעד. יש לנו קשר ישיר על מנת למפות את הצרכים והאתגרים של התעשייה בחבל ואיך אנחנו בעצם נותנים מענה לצרכים האלה.

כמה נתונים שיש לנו מסקר שערכנו ואתמול הגיע. רק בשביל להבין את מצב התעשייה באזור חבל תקומה. 85% מדווחים על מחסור בכוח אדם שהוא חסם משמעותי עבורם. 67% מהמפעלים עצמם מדווחים על פגיעה במחזור ו-84% מדווחים על עלייה בהוצאות התפעול מאז המלחמה.

השר אלקין דיבר על יעדים של הכפלת אוכלוסייה ויציבות מקומות תעסוקה. למרות הקושי, למרות האתגרים ולמרות התקופה המאתגרת מאוד שעברו בשנתיים האחרונות מפעלי התעשייה – מהסקר עולה ש-97% היו רוצים להשקיע ולבצע רכישה של מכונות וציוד. להשקיע ולשמר את המפעלים שלהם שם. 53% היו רוצים אפילו להרחיב את המפעלים עצמם. התעשייה היא עוגן משמעותי בחבל.

תודה. משרד הכלכלה פה? יש להם מש"ב. לפחות ממה שאני מבין בחלק מהמפעלים בשדרות לא קיבלו את הפיצוי על 7 באוקטובר ואני מדבר על מפעלים שנסגרו כמעט. אני רוצה לסכם את הדיון.

ראשית אני רוצה להודות לשר ולראש המנהלת שלקחו חלק בדיון הזה. הנוכחות שלהם פה חשובה וכמובן גם לחברות הכנסת ולחברי הכנסת. יש כמה נקודות שעלו וארצה גם את ההתייחסות של המנהלת, קרני וגם של משרדי הממשלה.

ראשית, לפחות ממה שעולה מבחינת הרשויות המקומיות – הנושא של החוסן נשמע כמו אירוע דרמטי בטח אחרי 7 באוקטובר. לא יכול להיות שמרכז חוסן נסגר. על הסיפור הזה אני מבקש שאנחנו נקבע דיון ייעודי על סוגית החוסן בעוטף והסטטוס של איפה הדברים עומדים.

בתוך הסוגייה הזו אני מבקש את התייחסות של הממשלה ואת זה להעביר גם לאוצר, גם למנהלת וגם למשרד הבריאות מה התקצוב שניתן בכל פעם שהממשלה מחליטה להרחיב את הלחימה. אם מתקבלת החלטה עכשיו שמגייסים ואתמול הגדילו ל-450 אלף צווי מילואים. יש לזה השלכות כלכליות בהיבט הצבאי אבל יש לך גם השלכות כלכליות של החוסן.

על הדרך שגייסו 20 פסיכיאטריים ויצמידו לעוטף. זה מה שצריך.

זה חייב לבוא כחלק מהחלטת הממשלה. דבר נוסף, לגבי נושא המפעלים והצמיחה הכלכלית ביישובים אל מול הרשויות המקומיות. יכול להיות שיש ראשי רשויות שיכעסו עליי ויכול להיות שישמחו – חייבים לייצר את זה באזורי תעשייה משותפים. לא יכול שבסוף רשות אחת הצליחה להביא מפעל וזו שלידה וזה עובר בגבול, היא לא נהנית מכלום ואלה נהנים מהכול. כולנו חיים באותה ביצה וכדאי שנבין את זה גם ברמת יחסי השכנות ובטח לגבי מפעלים. יהיה גם יותר קל להביא מפעלים לאזורי תעשייה משותפים. גם מבחינת השקעת משאבים ובסוף העובדה שהרשויות כולן יהנו מהנושא.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:05.