פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ישיבה משותפת לוועדה לענייני ביקורת המדינה ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
21/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 209
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
ופרוטוקול מס' 315
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, כ"ג באייר התשפ"ה (21 במאי 2025), שעה 9:30

זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון

חברי הוועדה: מיקי לוי – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
גלעד קריב – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ולדימיר בליאק
טלי גוטליב
טטיאנה מזרסקי
יבגני סובה

ד"ר דלית אטרקצ'י - מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך

ציפי ויינברג - ממונה הערכת תארים אקדמיים מחו"ל, אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך

שיר גלילי גולדפריינד - מנהלת, אגף א' מידע, פרסום והסברה, משרד העלייה והקליטה

גנאדי פולישצ'וק - ראש אגף קונסולרי, לשכת הקשר נתיב

רעיה קזריאן - רכזת תוכניות תעסוקה, הסוכנות היהודית

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה - ארגון הגג של עולי צרפת בישראל

אליהו שאול - מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים בישראל

אליסה יפימוב - מנהלת, תחום קליטת עלייה, לובי המיליון

דב ליפמן - ח"כ לשעבר, מנכ"ל, יד לעולים

פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
שלומית אבינח – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה – המשך דיון

בוקר טוב לכולם, תודה רבה שבאתם. היום יום רביעי, כ"ג באייר תשפ"ה, היום ה-593 למלחמה. 858 חללי צה"ל, 78 חללי משטרה ושירות ביטחון כללי, 930 אזרחים שנרצחו. 58 חטופים עדיין בשבי מפלצות החמאס במנהרות עזה. אני פותח את ישיבתה המשותפת של הוועדות לענייני ביקורת המדינה וועדת עלייה וקליטה בנושא זמני המתנה ממושכים לשקילת תארים של עולים חדשים בבקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.

לפני הכול, בשם כל הנוכחים כאן היום, אני שולח תנחומים למשפחתו של סמ"ר דניאל מוקנו זכרו לברכה שנפל בפעילות מבצעית. יהי זכרו ברוך.

בדיון הקודם אשר קיימנו בחודש ינואר השנה העלינו את סוגיית מסכת הייסורים, אין לי מילה אחרת מלבד להגיד ייסורים, שהעולים החדשים עוברים בשנתיים האחרונות על מנת לקבל אישור ממשרד החינוך שהתואר האקדמי שלהם תקף. משרד החינוך התבקש לגבש מסלול מהיר לצורכי השכלה שלא במסגרת המגזר הציבורי, אולם המסלול הסתבר כמסורבל, ארוך, וגרם ל-11,000 ממתינים לשקילת תארים. זה זמן ארוך, ממושך, בלתי סביר, תכף נשמע אם המספרים ירדו ואנחנו נברך על כך.

הממשלה החליטה לפני כשנה על הקמת אגף ייעודי לכך במשרד העלייה והקליטה אשר יטפל בבקשות העולים מחודש ינואר האחרון. בינתיים, מקצת האינפורמציה והמודיעין שאספנו התברר שהתחלפו כאן אנשים והכול עוד פעם תקוע, תכף אנחנו נשמע.

בסיום הדיון הקודם, הוועדות המליצו ודרשו מהמשרדים מספר דברים: לשקול שימוש בבינה מלאכותית על מנת לזרז את הטיפול בבקשות, זאת במקום אגפים נוספים. הבטיחו לי שזה יוצא למכרז, שמישהו יבנה את המערכת. אנחנו נשמח לשמוע, כי אפשר לעשות את זה. את היוצאים מהכלל המערכת תזרוק החוצה, אותם תבדקו ידנית.

על משרד החינוך היה לתת עדכון חודשי על מספר האישורים שניתנו. הוועדות ביקשו ממשרד החינוך והעלייה להחליט על גורם מתכלל אחד אשר תהיה לו אחריות כוללת על הנושא. עוד הפעם, הוועדה הזו נתקלת בבעיות שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. אני לא אומר שלא עושים, עושים, אולי לא מספיק, אבל אין גורם מתכלל וזה נכון לכל הנושאים שנגעתי בהם בשנתיים האחרונות ב-98%. נדמה לי שרק בנושא אחד מצאתי מישהי מתכללת ותופסת אותו בעוצמה רבה.

בנוסף, הוועדות פנו לשרי החינוך והעלייה והקליטה לשקול לאשר תארים אשר אינם קשורים לרישוי במסלול מהיר גורף יותר, תוך מתן אזהרות למגישי הבקשות ולבדוק את הבקשות בהתאם לדחיפותן. עלה נושא, בואו ניתן לכל אחד לתארים שהם לא מהותיים, נאשר לו את זה תוך הצהרה שהוא יחתום עליה שהוא יודע על העונשים הצפויים הצפויות לו בחוק אם התואר שהוא הביא הוא תואר שהוא לא תקין, מזויף, השד יודע מה. גם על זה אנחנו נרצה לשמוע.

קיבלנו תשובות משני המשרדים רק השבוע, מה שאני חייב להגיד, אינו מקובל עליי, ואני בטוח שלא על שותפי, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת גלעד קריב. אי אפשר להביא את זה השבוע, אנחנו לא יכולים ללמוד את זה, אנחנו לא יכולים לבוא ולבדוק את החומר. בבקשה, אם הוועדה מבקשת, תביאו את זה שבועיים לפני, שלושה שבועות לפני. אבל השבוע, כשהייתי עמוס מעל לראשי בנושאים אחרים?

אני מבקש ממשרדי החינוך והעלייה והקליטה לתת דיווח על המספרים המדויקים של מספר הבקשות לעומת האישורים, כמה עוד נותרו בעיכוב במשרד החינוך. אני אגיד לכם משהו, מתוך ליבי אני אגיד לכם, אנחנו לא נעזוב אתכם, אתם יכולים לבדוק אותי, הוועדה הזו עשתה דיונים, בנושאים מסוימים שמונה ותשעה דיונים כדי לעקוב אחרי הנושאים שהיו על שולחנה. זו אחת מהוועדות שלא עושה דיון וזורקת את זה למדף. אני לא אעזוב את זה, כי אנחנו גורמים עוול לאנשים.

משרד הקליטה, אנא דווחו על פעולות האגף החדש ומה קצב הפעילות שלו בנושא. בנוסף, אנא התייחסו למשימות אשר הועברו לכם בסיום הדיון הקודם.

חברי, ידידי, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, תודה לכל המתכנסים והמתכנסות. תודה לך, חבר הכנסת לוי, על המשך הטיפול בנושא וגם לחבר הכנסת סובה שנמצא כאן, ואני מניח שיצטרפו עוד חברי כנסת. כמובן מצטרף לדברי התנחומים שלך וגם לתזכורת החשובה למשימה הכי דחופה שמוטלת על כתפי כולנו בבית הזה, לקדם את החזרתם של 58 האחים והאחיות. זו משימה שמוטלת בעיקר על כתפי הממשלה, אבל גם הבית הזה לא פטור מאחריותו לנושא.

אני נכנסתי לנושא הזה עם כניסתי לתפקיד יושב ראש הוועדה, אני כמובן אשמח על העבודה שלך ושל קודמי בתפקיד, עודד פורר, יחד עם חברי שתי הוועדות. אני רוצה לומר דבר אחד ולהוסיף לשאלות בעקבות התשובות שקיבלנו מהמשרדים. בוודאי שהמבט או הפניית המבט אל עבר העולים החדשים היא חשובה מאוד, היא גם עומדת במרכז עניינה של הוועדה שאני עומד בראשה, אבל חשוב לי גם להדגיש שהנושא של התושבים החוזרים הוא חשוב והוא קריטי. אגב, גם זה במידה רבה במנדט של הוועדה שלנו שאחראית על פי תקנון הכנסת גם לעניינם של ישראלים שנמצאים מעבר לים והנושא הזה של שקילת התארים וההכרה בתארים, היא מבחינתי מרכיב מרכזי במאמץ שלנו להחזיר ישראלים הביתה.

ובעיניי, הנושא הזה הוא נושא משיק לנושאי העלייה והקליטה היותר מסורתיים, ובמציאות שבה יש למעלה מחצי מיליון ישראלים שחיים היום בחו"ל, והמספרים לצערי הולכים וגדלים בשנים האחרונות, בין השאר בגלל אוזלת ידה של הממשלה, ואני אזכיר כאן שמשנת 2010 אין מדיניות ממשלה ביחס לתושבים חוזרים, זה דבר שאני מתכוון לשים ממש בקרוב על שולחנה של הוועדה. הנושא הזה של תושבים חוזרים לא פחות חשוב בעיניי.

תראו, נעשתה כאן עבודה, אז אני לא אגיע אחרי כברת זמן ואציב סימני שאלה, אני רק אומר שעל פניו יש משהו דורש מחשבה, האם הכפלת מסלולים ביורוקרטית היא הדרך הכי יעילה לצמצום הפערים. זאת אומרת, האם המציאות הזו שבה אנחנו נמצאים עכשיו עם שני אגפים לטיפול, פחות או יותר - - -

בשני משרדים.

בשני משרדים שונים, דבר שמחייב היום תיאום, במקום להגיע לאיזשהו מצב שבו האגף הוא אגף אחד, אבל יש בו באמת, הייתי אומר, שני מסלולים או שתי אוריינטציות או מענה ראוי לנושא המגוון הלשוני. אבל במידה מסוימת אנחנו כבר מעבר לעניין הזה, מכיוון שהתקבלה החלטת ממשלה ואנחנו נמצאים בעיצומם של הליכים. אבל התפקיד שלנו הוא לוודא שההליכים האלה באמת יפתרו את הבעיות ולא יוסיפו קושי.

ולכן, לגבי נושא משרד העלייה והקליטה, הנציגות כאן? קודם כול, השאלה שאני מבקש לברר, מקובל עליי שהקמת האגף, גם אם זה במיקור חוץ, לא מוקם פה אגף, יש פה התקשרות, בסוף עיקר העבודה תבוצע על ידי ספק חיצוני. מקובל עליי שהממשלה בוחרת בדגם כזה או אחר של עבודה, אני לא מוכן לקבל מצב שבו עולים ימתינו. זאת אומרת, מקובל עליי שברגע שיש התקשרות ויש ספק ועברתם פיילוטים, אומרים: מהרגע הזה ואילך, כל בקשה חדשה של עולה תיבחן במסלול החדש. המתנה של עולים ובקשות שמוטלות בקרן זווית כי לא הושלם המהלך הביורוקרטי, עלינו זה לא מקובל.

עד שתהיה התקשרות, ואם צריך פה תיקון של החלטת הממשלה, שיהיה תיקון של החלטת הממשלה. אבל כל עוד האגף או המסלול שלכם, משרד העלייה והקליטה, לא עובד, בקשות צריכות להיות מטופלות במשרד החינוך. ואם זה דורש תיקון של החלטת ממשלה, הדרישה או הבקשה שלי שבהודעת הסיכום תהיה הבקשה.

הדבר השני הוא בעיקרו למשרד החינוך, אני חייב לומר שהמספר של 71 בקשות נראה לנו קצת מוזר לאור הנתונים שקיבלנו ממשרד החינוך על קצב הצטברות הבקשות. במשרד החינוך בחצי שנה הצטברו 4,000 בקשות שרובן של עולים על פי נתוני משרד החינוך, ובחצי השנה ב-2025, רק 71 בקשות עולים. משהו פה לא בסדר עם הנתונים. יכול להיות שאלה הנתונים האמיתיים, אבל זה אומר שהעולים לא מבינים לאן הם צריכים לשלוח את הבקשות. ולהערכתי, אם תעשו בדיקה עכשיו במשרד החינוך, אתם תמצאו שחלק מהבקשות שהגיעו עד אמצע חודש מאי הן בקשות של עולים. אם זה לא נכון, משהו לא מסתדר עם הנתונים ואיפה שהוא כנראה עולים, כשהם מחפשים באינטרנט, לא ברור להם מה הם אמורים לעשות ואני מבקש על העניין הזה הבהרה.

דבר אחרון, אני מבקש ממשרד החינוך, מכיוון שיש כרגע, אני אפילו לא אומר פקק, יש כרגע 4,000 ומשהו בקשות שממתינות לבדיקה, על פי הנתונים שלכם, המסלול הכללי מאפשר זירוז גדול בטיפול, אבל אז אני מבקש לקבל מכם לוח זמנים לסיום אותו פקק של 4,000 איש. זאת אומרת, מה היעד המספרי שלכם להימצאות של בקשות בקנה, כמה זמן בקשה במסלול הכללי אמורה להיות מטופלת, ומה היעד שלכם, אוקטובר 2025, סוף 2025 לחסל את הפקק ולהגיע לאותו קצב שאתם צריכים לטפל בו?

ואני מתנצל מראש שבשלב מסוים אני אצא, יש פה לדעתי שלושה נציגים של ועדת עלייה וקליטה, אנחנו בייצוג.

הולם.

היעד שלנו ביחד, כל חברי הוועדה, הוא להפוך את ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לוועדה הכי מבוקשת בכנסת, אנחנו עובדים על זה כולנו ביחד, עם שלומית.

לכם אני אגיד, אני, כל החיים עבד לי, הוא אמר מה היעד, אני אומר גם יעדים ומדדים, תגידו לנו בדיוק מה המדד. ככה אמרו לי, כשהייתי גם קצין צעיר אמרו לי כמה כלי רכב אתה יכול להוריד מהגניבות השבוע בעיר שאתה ממונה עליה, ואם לא, אתה תלך הביתה, ככה אמרו לי.

עכשיו אני מבין למה המשטרה לא עומדת ביעדיה בימים אלו, כי אף אחד גם לא מגדיר מדדים.

חד משמעי, לצערי. ככה חינכו אותי. תודה רבה, גלעד. חברי הכנסת, אתם רוצים להגיד משהו? בבקשה, כי אני רוצה להעביר את זה לאנשי המקצוע.

כן, כמובן שגם אנחנו נשמע, אבל לפני אני רוצה להגיד, בהמשך לדבריך גם, מיקי, חבר הכנסת לוי, וגם בהמשך לדבריו של חבר הכנסת גלעד, אנחנו מטבע הדברים, חברי כנסת שדוברי רוסית, אוקראינית, מקבלים המון פניות. אני פניתי בזמנו לשר החינוך יואב קיש ואמרתי לו: אל תיכנס למספרים, עזוב אותי מספרים, כל פעם אתם מחפשים סיבה למה יש עיכובים, למה אין כוח אדם, תפגין רוח המפקד, תפגין רוח המפקד כשר החינוך. זה היה לפני שנתיים, לא יתכן שיש לך שני אנשים שעוסקים בנושא הזה, פשוט לא ייתכן.

מאז שהתחילה המלחמה באוקראינה, מדינת ישראל קלטה למעלה מ-100,000 איש, הרוב הגדול הוא מרוסיה ואוקראינה. באו אנשים, עזבו את העניין של רופא, מהנדס שבאמת צריך פה אישור, יש פה אנשים שבאו עם תואר ראשון שרוצים בכלל לשנות את הכיוון בחיים שלהם. אני קיבלתי פנייה ממישהו שרוצה לעסוק בסיעוד, מחכה שנה לאישור תואר ראשון שלו, כי בלי תואר ראשון אתה לא נרשם, לא יכול להירשם למסלול סיעוד. מה הבעיה לאשר לו את התואר הראשון בפילוסופיה או במוזיקה, מה זה משנה? הוא לא יעסוק בזה. זה משגע לגמרי. אני חייב להגיד לכם, זה משגע משום שהאנשים האלה פונים אלינו.

הוא יכול לעסוק בזה, מה רע? חסרים לנו כל כך הרבה - - -

לא, הוא רוצה לעסוק במקצוע אחר לגמרי, אבל הוא צריך את ההכרה בתואר ראשון.

אני מבין.

ולכן אתה אמרת, מיקי, שאין גורם מתכלל. אני אומר לך שלצערי אין גורם שיכול להבהיר את המודעות לדבר הזה. יש פה מספרים עצומים, חברים, אלפים. יש פה מספרים של, כמה הפקק? 16,000 בקשות?

לא, ירד לפי דעתי.

בסדר 11,000, לא משנה, זה לא נשמע לי, זה נשמע הזוי. מה אני רוצה להגיד? שזו פגיעה בכלכלת ישראל, זו פשוט פגיעה בכלכלת ישראל. כי כל בן אדם שמקבל את ההסמכה לתואר שלו, הוא ממשיך. א', הוא גם נשאר פה במדינה ולא עוזב, כי יש כאלה שחוזרים, פשוט מתייאשים, מחפשים דרך אחרת באירופה, חוזרים למדינות המוצא.

תכף כמובן נשמע, אבל יכול להיות שזו בעיה אולי בהבנת השפה. מה, חסרים פה אנשים שמבינים את השפות? אולי בעיה כללית לדבר עם האנשים האלה. כמו שיש משרדי ממשלה, אני חייב להגיד מילה טובה על משרד מבקר המדינה, כל פעם שיש פנייה, מייד חוזרים ואומרים: התקבלה בקשתך, נטפל. לא תמיד יש מענה, אבל נותנים תשובה. חבר'ה, תיצרו קשר, תגייסו למשימה הזמנית הזאת כמה עשרות אנשים ותשחררו את הפקק הזה. זה בלתי נסבל פשוט, הדבר הזה, אנשים תקועים באמצע החיים.

ואני חייב להגיד, אני לא רוצה לשמוע ביקורת פוליטית פה כלפי הממשלה, אבל כשבא המשבר הגדול הזה בפברואר 2022, אתה היית יושב ראש הכנסת, לא הייתה בכלל ועדת עלייה וקליטה. לא הייתה ועדת עלייה וקליטה בגלל שהאופוזיציה סירבה לקיים אותה.

נכון. גם ביקורת לא הייתה.

גם ביקורת לא הייתה. טוב, בסדר, ביקורת חייבת להיות בידי האופוזיציה. אבל אני זוכר שכל הנושאים האלה פשוט לא טופלו שם, פשוט לא טופלו. עכשיו יש ועדת העלייה, יש ועדה לביקורת המדינה, אבל אין רוח המפקד, כמו שאמרתי, אין רוח המפקד.

אני זוכר שאמרתי, תן לי ועדת משנה, שאני אפתור את זה, תן לי ועדת משנה.

לא, אנחנו דיברנו על זה שרצינו לקחת מהאופוזיציה, אבל אני מבקש מכם שפעם הבאה, חבר הכנסת לוי, שני היו"רים, שפעם הבאה לדיון הזה יגיע שר החינוך וגם שר העלייה והקליטה, אין דרך אחרת. שר העלייה והקליטה ושר החינוך, שניהם צריכים להגיע ולתת דין לשתי הוועדות כאן בכנסת ישראל, ואז אנחנו נוכל להתקדם. ואני לא רוצה לשמוע פה הסברים על מחסור בכוח אדם. חבר'ה, זה לא הסבר, זו פגיעה בכלכלת ישראל, חד משמעית.

תודה רבה. בבקשה.

ממש קצר. תודה על הדיון. לצערנו, זה דיון חמישי או רביעי שאנחנו מנהלים בנושא הזה. יש תחושה שמי שצריך לעשות את העבודה פשוט לא מבין מה ההשלכות של הדבר הזה. מה אפשר להגיד? שקילת תארים, מה זה יתן לבן אדם? זה נותן המון. כפי שציין חבר הכנסת יבגני סובה, אלה אנשים באמצע החיים, הם מרגישים כאן לא רצויים, שהם לא יכולים להמשיך את החיים שלהם, לא יכולים למצוא עבודה לפי ההשכלה שלהם, לא יכולים להמשיך לבחור מסלול בחיים ולהתפרנס בכבוד, כאילו שמזלזלים בהם.

מה המטרה? האם המטרה של הממשלה, של משרד ממשלתי, באמת לגרום לאנשים הרגשה כזאת שהם לא רצויים כאן, ועם יחס כזה פשוט לעצור עלייה ממדינות חבר העמים? יש תחושה כזאת שפשוט רוצים למנוע, שלא יבואו, שירגישו לא רצויים כאן, ופשוט בגלל שהם לא אלקטורט של הממשלה הנוכחית זאת התחושה, לא שלי, זה מה שאנחנו מקבלים מפניות רבות מהעולים.

ואנחנו לא צריכים להגיע למצב שאני צריכה, דליה, לפנות אלייך ישירות. פניתי, קיבלתי מענה, אבל זה לא אמור לקרות. כל עולה, כל אזרח, אמור לקבל יחס מכובד ומכבד. 4,700 זה לא 11,000 שהיה, אבל אלה עדיין 4,700 משפחות שלא יכולות להמשיך את החיים שלהן ולהתפרנס בכבוד. בבקשה תתנו פתרון, אחרת אין הסבר אחר חוץ מההסבר הפוליטי.

תודה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך וגם לחבר הכנסת קריב על הדיון הזה, הוא דיון מאוד, מאוד חשוב. אני רוצה להתחיל מהניסיון האישי. אני עליתי לארץ בדצמבר 1998, אני חושב שלקח לי שבועיים-שלושה, אולי חודש להתארגן ואז הגשתי את הבקשה שלי לשקילת התואר האקדמי שהיה לי. ואם אני לא טועה, תוך חודש קיבלתי מענה, ואז חודשיים אחרי העלייה הייתה לי כבר שקילה והמשכתי עם התוכניות שלי כפי שקבעתי אותן לעצמי.

אני מסתכל על המספרים האלה, מה זה הדבר הזה? סליחה שאני שואל את זה בצורה כזאת. מה זה הדבר הזה? זה נכון שהיה פה גל עלייה, אפשר לקרוא לו חריג, החל משנת 2022, 100,000, 150,000, 200,000 עולים, אבל זה לא חדש, כן? אנחנו כבר יודעים את זה, אנחנו כבר שלוש שנים אחרי. ממשלה מתפקדת הייתה מתארגנת, הייתה מגייסת כוח אדם, הייתה נערכת בהתאם. מי שמגיש את הבקשות האלה אלה אקדמאים. אני רק רוצה להזכיר לכם שאנחנו כבר שנה שלישית עם צמיחה שלילית לנפש אם אנחנו מדברים על כלכלה. אנחנו לא רוצים אקדמאים? זה לא מעניין אותנו? זה לא מעניין אותנו שהאנשים האלה שיש להם תואר אקדמי יקבלו אפשרות להשתלב בשוק העבודה במקום הראוי להם?

ואני מסכים לגמרי עם חברי, חבר הכנסת סובה, אנשים עוזבים, לאנשים האלה יש אופציות היום, הם מקבלים הצעות עבודה ממדינות אחרות, אני מכיר אותם. הם חיכו, חיכו וחיכו ועזבו. אנחנו לא רוצים אותם? ואם הממשלה הזאת לא רוצה את העלייה מחבר העמים, והיא לא רוצה עלייה מחבר העמים, שתגיד את זה, שתגיד את זה ותפסיק להתעלל באנשים האלה. המספרים האלה הם בלתי נסבלים, ואפשר לפתור את זה רק אם רוצים לפתור את זה. תודה.

תודה רבה. אם היית מגיע לדיון הקודם בכלל היית מתרגז, 11,000.

יש לי מספיק סיבות להתרגז.

נכון. תודה רבה. משרד החינוך, ד"ר אטרקצ'י, בבקשה, גברתי.

ד"ר דלית אטרקצ'י, מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ במשרד החינוך. בוקר טוב, תודה רבה לשני יושבי הראש ולחברי הכנסת המכובדים. ואני רוצה מכאן להביע את השתתפותי בצערה של משפחתו של החלל שנהרג אתמול בעזה. אני רוצה לנסות לענות פחות או יותר לפי הסדר הלוגי שאני בניתי לי. ראשית, אני רוצה לדבר על המספרים. הנתון של 11,350 פניות שהיה בדצמבר 2024 הוא נתון שאליו התווספו בכל חודש בין 600 ל-1,000 פניות חדשות, כאשר על פי החלטת הממשלה או בהתאם להחלטת הממשלה, אנחנו לא מקבלים פניות של עולים חדשים, הם לא פונים אלינו החל מ-1 בינואר 2025. בפורטל שלנו - - -

מה זה הם לא פונים?

יש החלטת ממשלה - - -

בפורטל אצלנו יש הנחיה מאוד ברורה שאיננו מקבלים עוד פניות כאלה, הם אמורים לפנות למשרד העלייה והקליטה.

עכשיו אני רוצה רגע לשאול, סליחה שאני קוטע אותך, אני מבין שהכנת רצף. האם יש לכם הערכה, אני מניח שיש לכם, עד 1 בינואר 2025, כמה פניות של עולים הגיעו בחודשים שצמודים, של סוף שנת 2024? את מבינה לאן אני חותר.

אני מבינה. אין לנו פילוח מדויק.

הערכה?

הערכה, כ-25% עד 30% מן הפניות הן של תושבים חוזרים.

והיתר עולים.

והיתר הם עולים חדשים מכל מדינות העולם.

זאת אומרת, את מסכימה איתי שאם אנחנו נמצאים במצב שבאוקטובר, נובמבר, דצמבר 2024, הממוצע כנראה היה של כמה מאות פניות של עולים כל חודש, ומ-1 בינואר 2025 ועד 15 במאי 2025 יש 71 פניות של עולים, משהו קטסטרופלי לא עובד. זאת אומרת, או שעולים רואים את ההודעה שלכם ולא מבינים לאן הם צריכים לפנות, או שהם רואים את ההודעה שלכם, עושים גוגל "משרד העלייה" ולא מוצאים שם לאן להגיש. אבל רק כדי שנבין, הנתון, לדעתי, הכי מטריד כרגע הוא לא ה-4,000, כי הם ירדו מ-16,000 ל-4,000, כלומר, משהו עובד, ועכשיו נראה איך הם - - -

לא, 4,000 זה נוספות.

לא. היה פקק של 16,000, הם הצליחו בגלל המסלול הכללי לרדת ל-4,000, זה הרבה.

המסלול הכללי - - -

שנייה. זה הרבה מאוד, לכן תכף נשאל אתכם מתי אתם גומרים את הפקק, בסדר? אבל כרגע, הנתון הכי חמור מבחינתי הוא שירדנו מהגשת בקשות של עולים בקצב של מאות, של 400, 500, אולי לפעמים 600 בחודש, למצב שאין פניות של עולים.

אבל כמה פניות יש במשרד העלייה?

71.

מחודש דצמבר רק 71 פניות?

מחודש ינואר.

תכף גם משרד העלייה.

אבל זה מבחינתי במוקד, זה הנתון הכי מדאיג.

אני רוצה בבקשה לסיים.

אני משתדל לא להפריע, אבל משרד העלייה, תגידו לנו אחר כך כמה עולים חדשים עלו כדי שנדע איפה אנחנו חיים. כי אם עלו כמה מאות, המספר הזה הוא בסדר. אני סתם אומר. אם עלו אלפים רבים, משהו לא טוב עם המספרים. פשוט צריך לדעת כמה עולים עלו. עכשיו אנחנו נשתדל לא להפריע לך.

אתם לא מפריעים לי אף פעם. אנחנו עדיין מקבלים פניות של עולים חדשים, כאלה שעלו לפני ינואר 2025, והקצב של הפניות אלינו פחות או יותר נשמר. זה תלוי בחודשים, אבל בואו נאמר שבסביבות 700 פניות בחודש, לאו דווקא של עולים חדשים, אבל כאמור, בין שני שליש לשלושת רבעי עולים חדשים, זאת הנורמה.

אם אני לוקחת את המספר הכולל של בערך 16,000 פניות שהיו בהמתנה, כולל הפניות שנכנסו בתהליך העבודה מדצמבר ועד אמצע חודש מאי השנה, והאמינו לי, אני עושה מעקב שבועי על מה שקורה, וגם ציפי, אנחנו עשינו כמה מהלכים שהביאו למצב שיש לנו כרגע כ-4,100 פניות ממתינות. כאשר במצב נורמטיבי, כשאין לנו עיכובים, במצב שבו אתה הגשת את הפנייה שלך, היו בין 2,000 ל-3,000 פניות בהמתנה באופן קבוע.

אני קוטע אותך לשנייה. הירידה בפניות והירידה בתיקים נובעת מכך שאתם אישרתם את התואר או שנתתם אישור כללי? יש אנשים שבחודשים האחרונים מקבלים אישור כללי.

- - -

לא, ממש לא, זה לא מהווה אישור. ולכן השאלה אם נתת אישור כללי ושכחת מהדבר הזה.

תרשה לי להסביר את ההבדל בין אישור שקילות לבין אישור כללי. ראשית, אני אומר בהערת סוגריים, זה שאדם מבקש אישור שקילות לא אומר באופן אוטומטי שהוא מקבל אותו, יש גם כאלה שמקבלים תשובות שליליות.

כן, זה ברור לגמרי.

ברור.

אישור שלנו אמור להיות אישור לצורכי דירוג ושכר במגזר הציבורי. אם אדם עובד או מועמד לעבודה בשירות הציבורי ומביא לנו אישור על כך, הפנייה שלו מטופלת תוך לכל היותר שבועיים.

אבל זה גם משמש לדברים אחרים.

מי החליט שזה רק לצורך שקילת שכר?

כך זה כתוב.

לא, כך זה כתוב, זה נכון שזה כתוב, אבל זה משמש גם לדברים אחרים.

גם להמשך מסלול אקדמי וגם במקומות - - - מי החליט שזה רק קשור למעסיק?

חברים, תתנו לי לענות. כדי להמשיך מסלול אקדמי או לעבוד במגזר הפרטי או לעבוד במגזר השלישי, המסלול הכללי מספיק, זה אומר שהתואר הוא תואר לגיטימי ומוכר. כשאנחנו הכנסנו בינואר השנה את המסלול הכללי לעבודה, זה עזר לנו מאוד לפרק את - - -

לדרישת ועדת העלייה והקליטה.

בוודאי, ברור, זה לא נעשה על דעת עצמנו.

אם לא היו נותנים את האישור הכללי, היינו באותם מספרים היום.

האישור הכללי מאפשר להירשם למסלול אחר, כמו שאמרתי, שדורש תואר ראשון? זה העניין.

כן, האקדמיה צריכה את אישור השקילות שלנו.

כן? האקדמיה מסתפקת באישור הכללי?

בוודאי.

אוקיי.

זה אנחנו נבדוק.

יש פה אמירה מאוד חשובה.

את יודעת את זה או שאת מניחה את זה?

אני יודעת את זה. המקום היחיד שבו האקדמיה זקוקה לאישור - - -

אנחנו נבדוק את זה למול המל"ג. חברים, שנייה, הכול בסדר, אבל התשובה הזאת צריכה להינתן על ידי המל"ג. אנחנו נרצה לקבל תשובה מסודרת ואני מציע שנוציא את זה בסיכום כפנייה למל"ג, לקבל מהם תשובה מוסמכת שמבחינתם האישור שלכם מספק להליכי הרשמה לתואר שני ושלישי.

זה משנה את התמונה.

האישור הכללי.

ואני מבקש שאתם תוודאו את זה גם.

אני רוצה לומר לכם מתוך הניסיון שלי ברוב המקרים הם אפילו לא מבקשים מאיתנו את האישור הזה. האנשים שנרשמים לתואר שני או שלישי, המקום היחיד שבו האקדמיה זקוקה לאישור שלנו הוא לצורכי ההעסקה של מרצים, זה משהו אחר לחלוטין.

זה כבר משהו מתקדם.

ואז זו שקילות.

זה משהו אחר לחלוטין, ואז זה נחשב כאילו זה חלק מהמגזר הציבורי, ואת אישורי השקילות, התשובה לבקשה לאישור שקילות מלא ניתנת היום תוך שבועיים לכל היותר. המסלול המהיר - - -

אבל רק כדי להבין, זה אומר שאתם גם לא מעבירים אוטומטית מהכללי לשקילות, זה לא שיש פה שתי תחנות באותו מסלול.

לא, בן אדם יכול לשלוח - - -

אדם מקבל עקרונית אישור כללי, אם הוא מועמד לשירות הציבורי - - -

לא.

תסבירי.

בפורטל, כשיש את ההנחיות להגשת המסמכים, כתוב: אם אתה עובד במגזר הציבורי או מועמד לתפקיד במגזר הציבורי, תצרף את האישור הזה. ברגע שאנחנו רואים את האישור, או של ההון האנושי במקום שבו הוא עובד, או אישור שהוא ניגש למכרז למשל, אנחנו מעבירים אותו אוטומטית למסלול המהיר.

ואז כמה זמן המסלול?

עד שבועיים.

כלומר, מרגע שעולה חדש קיבל אישור כללי לתואר, הוא חיכה כמה חודשים, הוא לא יודע כרגע אם הוא מועמד, לא מועמד, הוא מחפש עבודה.

הוא יגיש שוב בקשה.

תוך כמה חודשים נניח יש לו אפשרות להיכנס למגזר הציבורי, הוא מגיש בקשה, ואת מתחייבת שזה תוך מספר שבועות?

אני יודעת שזה תוך שבועיים.

תוך מספר שבועות, כלומר, ברגע שהוא מצרף את האישור הכללי והוא יודע לאן הוא מתקבל.

אם זה השירות הציבורי, הוא יקבל.

אני מאוד מקווה שככה זה מתבצע בפועל. אין לי שום ספק, אני לא מטיל ספק חלילה באמינות שלך, אני רק רוצה לוודא שזה ככה, ואז זה יכול לפתור בעיה.

גברתי יכולה רק לומר לנו, כשאת אומרת שירות ציבורי, למשל עובד ברשות מקומית זה גם בתוך זה?

כן. ואני אומר יותר מזה לחבר הכנסת סובה, גם מי שמועמד לעבודה או להסבה להוראה וסיעוד, אנחנו מעבירים אותו למסלול המהיר.

אוקיי, מצוין.

כל שהוא צריך זה לצרף את האישור שהוא נרשם או שהוא מועמד, ואז הוא עובר אוטומטית למסלול המהיר והתשובות הן הרבה יותר מהירות מאשר בשגרה. שגרת העבודה שלנו בלי דרמות ובלי עיכובים אומרת 45 ימי עבודה, זה מה שמוגדר לנו על ידי השירות הממשלתי.

הדרמות בפניות אלינו, דלית, זאת הדרמה, אלה הדרמות, שאנחנו מקבלים פניות בדרמות.

תאמין לי שגם אלינו מגיעות הדרמות. מעבר לבנייה של שני המסלולים האלה, המקבילים, אנחנו גם עשינו הרבה מאוד עבודה פנימית בתוך מטה המשרד, קיבלנו סיוע של עובדות שיכולות לעשות מה שנקרא עבודת בק אופיס כדי לסייע למי שעושה את אישורי השקילות, העברנו את כל המענה הטלפוני שלנו לשירות לציבור, שאגב בדקנו והוא מצוין.

שהוא רב שפתי?

רב שפתי, רב לשוני. יש לנו עובדים דוברי רוסית, דוברי אוקראינית, כי היום זה יכול להיות קצת מורכב, ודוברי שפות נוספות שנותנים את המענה הטלפוני הזה במסגרת השירות לציבור, ובכך פינינו הרבה מאוד שעות עבודה למי שעובדות על שקילת התארים.

תושבים חוזרים אגב הם חלק גדול יחסית מהאנשים שפונים אלינו. אגב, חלקם הגדול עם תארים מתקדמים. תואר שלישי זה מסלול עבודה אחר לחלוטין, הוא עובד מול ועדות מקצועיות אקדמיות שבודקות את התארים, ושם אין לנו עיכובים משמעותיים בכלל. זאת אומרת, התשובות, אישור שקילות, כן או לא, ניתן באופן יחסית מהיר. כך שמבחינתנו, אנחנו נמצאים היום במצב שככל הנראה, אני חושבת שזה יקרה עד סוף יוני, אבל בואו ניקח עוד חודש או חודשיים קדימה, אנחנו נגיע למצב נורמטיבי.

והמצב הנורמטיבי מבחינתך הוא בערך 2,500.

2,500 בוא נאמר בחישוב.

כשלהערכתך, במסלול הכללי, זמן הטיפול בתואר רגיל, כמה?

עד 45 ימי עבודה.

עד 45 ימים.

נכון.

מה שחידשת לי בדברים שלך, וזה כנראה היה ידוע ליתר חברי הוועדות, כי הם היו בדיונים הקודמים, שההחלטה מדברת על מועד העלייה ולא על מועד הגשת הבקשה.

נכון.

זו החלטת הממשלה.

לא, בסדר, פשוט דייקת לי את העניין. אנחנו הולכים להיות במצב שבו יהיו מאות עולים שימשיכו להיות מטופלים אצלכם מכיוון שמה לעשות? לפעמים אנשים קודם מגיעים לארץ, לומדים עברית, מסתדרים, יש להם איזושהי יכולת בינתיים לעבוד בעבודות.

בוא נגיד, לא למוחרת מגישים בקשה.

לא כולם מהירים כמו חבר הכנסת בליאק, בסדר? אני עוד פעם - - -

זה היה גם לפני 20 שנים, מה אתה רוצה?

לא, אני רק אומר עוד פעם שזה לא שנהייתה פה איזושהי אוריינטציה שהיא, נקרא לה שירותית, אומרים, בואו נשפר את השירות לעולה ונלך למשרד שאחראי על זה. אנחנו הולכים לחלק את אוכלוסיית העולים, להערכתי, החלוקה הזאת תעמוד בעינה עוד כמה שנים, עד שעולים יפסיקו להגיש לכם כי כבר יעבור הרבה זמן.

זה תלוי מי יעשה את העבודה יותר מהר, משרד הקליטה או משרד החינוך, אני לא יודע.

אצלכם זה יהיה בתוך השירות הציבורי, אצלכם זה מיקור חוץ. אני חייב לומר, נשמע מאוד, מאוד מוזר. לא יודע אם זה עבר תהליך RIA.

אולי צריך להחזיר את זה חזרה, אני לא יודע.

נשמע אותה. סיימת בבקשה?

הבעיה היא לפני קבלת האישור הכללי, זו הבעיה כרגע, זה הזמן הכי ארוך אם כך, נכון? אני מבין נכון?

לעולים מחבר העמים זה העיכוב, כן. עולים ממדינות אחרות, אין אצלם עיכוב כזה, ולעולים ממדינות חבר העמים זה העיכוב. לאישור הכללי, לא לאישור שקילות מלא.

לא, אני מדבר על האישור הכללי. וגם צריך להבהיר שהאישור הכללי הוא לא איזשהו מסמך שסתם הוצאתם את זה ואמרתם טוב, תחכה, כי יש עולים שלא מבינים את זה גם, דרך אגב, הם אומרים, אנחנו לא מבינים שהאישור הכללי מאפשר לנו להמשיך את החיים.

בהחלט, זה גם כתוב אצלנו בפורטל בצורה מאוד, מאוד מדויקת.

בכל השפות?

בכל השפות. אין דבר שאנחנו מעלים לפורטל שהוא לא בשש שפות.

זה שיפור, אין ויכוח.

זה שיפור גדול, בסדר.

תודה רבה לך על הסקירה, בדברי הסיכום גם נתייחס לדברים שאמרת. בבקשה, גברתי, שיר גלילי גולדפריינד, משרד הקליטה.

בוקר טוב, תודה רבה על הדיון. אכן לא הייתי בדיונים הקודמים, אבל התעדכנתי בדברים שעלו. אני אתחיל קודם כול בדבר שבאמת העליתם פה, נושא של מספר הבקשות שמוגשות. חשוב לציין, ודיברתם על זה בקצרה, עולים חדשים שמגיעים, אנחנו מטפלים החל מ-1 בינואר, מה שאומר שלוקח להם זמן להבין מה הם רוצים לעשות, איזו שקילה הם רוצים, ואנחנו רואים שבאמת בשלושת החודשים הראשונים מהזמן שזה הועבר למשרד שלנו, בהתחלה היה מיעוט מאוד, מאוד גדול של הבקשות, ואכן החלק המשמעותי הגיע בחודשיים האחרונים. 70 הבקשות, רובן מהחודשיים האחרונים.

חשוב לי לציין שאנחנו מתקשרים לכל אחד ואחד מהעולים כדי לבוא ולהבין מה הם צריכים, לבדוק להם את האישורים ברמת האם יש להם את החותמת של נאמן למקור, אם הם התבלבלו בהגשה, כדי שברגע שהספק ייכנס, מה שיידרש ממנו זה נטו לבוא, להסתכל על המסמכים ולהתחיל את הבדיקה.

ביום ראשון הקרוב נסגרת התיבה להגשת ההצעות, זאת אומרת שביום ראשון הקרוב בשעה 12:00 נראה את המציעים ונוכל לבחור ספק. בהגדרת המכרז תוך חודש הספק אמור לעבוד כאשר מנהל הפרויקט שאמור להיות ביום הראשון של ההקמה, יש לו ניסיון בשקילת תארים והוא יוכל כבר להתחיל את הבחינה של הבקשות.

ברור לי שאלה תנאי מכרז. תוך כמה זמן זה יגיע? תוך כמה זמן אתם מתחייבים לוועדת מכרזים ולאישור חשב משרד?

אני אומרת, יום ראשון אני פותחת את הבקשות. שוב, אני לא יודעת כמה מציעים יגיעו. אם יהיו לי 17, יכול להיות שזה ייקח שבועיים, אם יהיו לי שלושה, כנראה שבאותו שבוע כבר נבוא ונגיש, זה מאוד, מאוד תלוי במספר המגישים. מבחינת המשרד, אני מוקדשת לדבר הזה.

אבל איך אתם מסבירים את נושא המספרים?

עשינו גם בדיקה מול מנהלי המרחבים. עולים בשלבים הראשונים, שוב, לא כולם הגיעו להיות חברי כנסת, כנראה יש אנשים שלוקח להם קצת יותר זמן להבין שהם רוצים, מה הם צריכים ללמוד, איך הם צריכים, הם קודם כול מגישים בקשות לאולפן כדי לדעת עברית. כולם, אני אומרת, כל מי שדיברנו איתו, אף אחד לא דובר עברית, רובם באמת מחבר העמים, אבל אף אחד לא יודע אפילו מילה אחת בעברית, מה שגורם להם לעצור וללמוד קודם כול עברית.

אבל אני אבוא ואגיד, זה לא משהו שמונע מאיתנו לבוא ולתת גם את היחס האישי לכל אחד ואחד ולהבין מה הם צריכים. אם יש מישהו שלא הגיש גיליון ציונים, הוא כבר קיבל מאיתנו את הפנייה, תשלימו את המסמכים. זאת אומרת, זה לא שביום שאנחנו נתחיל לבדוק הם יצטרכו, אנחנו נשלח אותם להשלמת המסמכים, משהו שהיה לנו מאוד, מאוד חשוב עד בחירת הספק. כן חשוב להגיד על הנושא של בינה מלאכותית - - -

רגע, עוד משהו חשוב לפני שאת ממשיכה לבינה מלאכותית. יש עולים שמגיעים שלא סיימו את התואר. נניח היו כבר בשלב מתקדם של התואר הראשון, לא סיימו את התואר, הם גם צריכים פה איזושהי הכרה של משרד העלייה, כי אז הם יכולים לגשת למוסדות ההשכלה.

מה קורה עם זה? קודם כול, מאוד מוזר לי לראות את הדבר הזה, 71, אני לא יודע, אנחנו כל יום מדברים עם כל ראשי מחלקות קליטה בכל הארץ. אני לא יודע, אולי משהו פה חסר בהסברה. זה נשמע לי מאוד מוזר ביחס לכמות העולים שממשיכים להגיע.

אני אגיד. קודם כול, הגיעו מתחילת השנה, לבקשתכם, עשיתי בדיקה תוך כדי, הגיעו מתחילת השנה 7,000 עולים, בסדר?

בסדר, זה מספר יפה מאוד.

זה מספר מאוד, מאוד יפה ואני מאוד מקווה שגם עד סוף השנה אנחנו נגיע למספרים הרגילים, מה שנקרא. ובסוף, גם אני מדברת עם ראשי מועצות ורק אתמול דיבר איתי יורי מקריית מוצקין, אנחנו מטפלים.

סגן ראש העיר שם אני חושב.

נכון. רוב האנשים הם באמת מלפני 1 בינואר. ואני אגיד בקולגיאליות, כל פנייה שמגיעה ואנחנו צריכים סיוע, אני כותבת לציפי איך אנחנו יכולים לעזור והיא באמת מסייעת.

עד שהם בונים מכרז, לא היה עדיף להוסיף לכם כמה תקנים ובזה לגמור את העניין? אני לא מבין את זה.

בדיוק חבר הכנסת קריב אומר לי, זה נראה לי מאוד משונה שהעבירו למשרד הקליטה ועכשיו הם צריכים להתייעץ עם - - -

משרד שקיצצו לו 160 מיליון שקל.

לא רק להתייעץ, בגלל המספר הקטן זה גם יכול להתעכב, כי אז הם יגידו, מה אתם צריכים את כל העניין הזה, בשביל 70 בקשות?

אתם לא אחראים על השקילה, רק על המסלול הכללי, לא?

לא, אחראים על השקילה. וחשוב לי להגיד שמי שיגיע למסלול במשרד העלייה והקליטה יקבל מהיום הראשון את השקילה הנדרשת בנציבות ולא המסלול הכללי כדי שלא תהיה את האופציה לבוא ולהגיש פעם שנייה.

עכשיו אני הרבה יותר מוטרד, עכשיו הטרדת אותי הרבה יותר, אני חייב לומר. כי מה שקרה במשרד החינוך זה שברגע שנכנס המסלול הכללי והפרדנו בין השקילה לבין הכללי, נכנסנו לטווחי זמן סבירים. הדבר המרכזי שעלה בדיונים של הוועדות בתקופה שעודד היה בוועדת הקליטה הוא הצורך בהפרדת השקילות והכללי. שני שלישים מהבקשות שייכות לעולים.

נכון.

התוצאה שתוך שנה רוב הבקשות אצלכם. ואם אצלכם אין הפרדה בין שקילות לבין כללי, אנחנו ניפגש פה עוד שנה וחצי עם פקק אצלכם. זה כאילו אפילו לא ללמוד את המסקנות שהיו במשרד החינוך.

חשוב לי לציין, ההפרדה בין המסלולי, היא נותנת שחרור של הצינור של הפקק, אבל בסוף הם יצטרכו לחזור למשרד החינוך אם הם ירצו להגשת למכרזים בעיריות, בשירות המדינה, בכבאות.

אבל המיעוט שלהם רוצה את זה.

חשוב לי לסיים. במכרז שלנו אין לנו הגבלה של כוח אדם. מה שאומר, אם במשרד החינוך כרגע יש הגבלה של כוח אדם, בתוך המכרז אנחנו מגבילים אותם לזמן טיפול, לא משנה - - -

מה זמן הטיפול?

35 ימים.

אתם מתחייבים לזה שתוך 35 ימים יהיה גם נושא של שקילות על כל בקשה.

נכון.

או-אה. טוב.

מה שנקרא, אחרי החגים ניפגש פה עוד פעם.

אנחנו ניפגש פה. אני אבוא ואגיד שלכן - - -

אני מפקפק בהחלטה המקורית להעביר את זה. משרד העלייה יודע את התהליך, במשרד העלייה יש גם אנשים שמקבלים עם תואר, מקבלים תואר מדען עולה, תארים מתקדמים, הם יודעים לעבוד את זה. לא, יש לא מעט כאלה שמקבלים גם - - -

כן, אבל היא לא הכתובת, זו החלטת ממשלה.

אני יודע, זה לא קשור אלייך, אני רק אומר שיכול להיות שכעבור כמה חודשים, עם המספרים הקטנים שממשיכים אתם להציג כאן בוועדה, יכול להיות שלא יהיה טעם בכלל בכל הדבר הזה של המכרז ויצטרכו לתקן את החלטת הממשלה.

אולי ניקח את המכרז הזה ונדביק אותו למשרד החינוך.

לא צריך מכרז, צריך להוסיף להם תקנים וזהו, נכון? שיר, כמה אנשים יש לכם היום חוץ מציפי ואת?

בהערכת תארים נטו עובדות היום ארבע עובדות.

ארבע עובדות? זה שיפור, כי פעם שמעתי שהיו רק שתיים.

אנחנו השתפרנו.

הכפלתם בחצי את כוח האדם.

וסטודנטית.

וסטודנטית שמעריכה תארים, זה אירוע שאנחנו הכנסנו אותו למערכת.

כולל הסטודנטית?

ארבע עובדות וסטודנטית.

היו שתיים, נוספו עוד שתיים.

ומה הבעיה לגייס למשימה זמנית עוד כמה מתמחים כאלה כמו שבכנסת יש מתמחים פה במחלקות בייעוץ משפטי? מה הבעיה לגייס?

אבל יבגני, הבעיה לא - - -

לא, הבנתי, אבל בהנחה שזה יחזור למשרד החינוך, יש לכם בעיה לגייס למשל לשנה? אתם רואים שיש מספרים גדולים.

תעשי את המכרז, הוא לא יעבור למשרד - - - חברים, תקשיבו שנייה, אנחנו פה באירוע. לכמה זמן המכרז?

לחמש שנים.

זה לא יחזור למשרד החינוך.

אם זה יתן פתרון הולם, לא אכפת לי.

וכרגע זה בשלב שכבר יש זוכה?

אני אומרת, ביום ראשון אנחנו נפתח את התיבה.

ביום ראשון היא פותחת, לוקח לה חודש, חכה, מישהו יתרגז וילך לבית משפט. אני מכיר מכרזים, ישבתי באוצר.

אבל כן חשוב לי להגיד על הנושא של הבינה המלאכותית, חלק מהמרכיבים של המכרז, אנחנו מבקשים מהספק לבוא וכחלק אינהרנטי מהמכרז, לבנות תוכנה שהמטרה שלה לבוא ולייצר את הדבר הזה שאם אנחנו מניסיון קודם יודעים שמישהו שלמד במקום מסוים ועמד בתנאים כאלה וכאלה כבר יוכל לבוא ולקצר את הטווחים ולא נצטרך את העבודה הידנית. זה ייקח זמן, כי צריך לצבור שם מידע, אבל גם זה משהו שאנחנו הכנסנו כמרכיב בתוך המכרז.

אני אגיד שגם אני מעבירה לפחות פעם בחודש, יחד עם הפרויקטורים שלנו, סוג של הסברה על עידוד של הגשת הבקשות, כי אנחנו באמת מאמינים בזה שברגע שעולה מגיע, אנחנו צריכים לתת לו את השקילה הנציבותית, כדי שבעתיד, אם הוא ירצה בעוד שבע שנים להתמודד, הוא לא יצטרך לעשות את המסלול החוזר. ולכן יכול להיות שבהתחלה יהיה לנו קצת יותר זמן לבדיקה וזה ייקח את ה-35 ימים, אבל אני מאמינה שנצליח לקצר את זה.

זה לא כולל את כל מקצועות הרפואה, נכון? רפואה, זה עובר דרך משרד הבריאות.

נכון. רפואה, משפטים.

רק בואו נדמיין אם היו מוסיפים גם את מקצועות הרפואה, אלה היו בכלל מספרים גדולים, כי זה משרד הבריאות, הם מטפלים בזה. אילו עוד מקצועות לא בסמכות?

כל מה שדורש רישוי זו חקיקה ספציפית.

נכון.

למשל?

רפואה, הנדסה, אדריכלות.

לא, שאלתי את שיר.

לא, כבר טלי נכנסה, חברת הכנסת טלי גוטליב.

גברת גלילי, באמת התרשמתי מהלהט שלך, אנחנו ניפגש פה בעוד חודש.

לא, פשוט לפני שבאים לוועדה כזאת צריך לדעת מה זה רישוי.

טלי, את מפריעה שנייה.

שמעתי ביקורת כלפינו, שאלתי את הנציגים של המשרד.

אין שום ביקורת כלפי מי שחושב שיאיר גולן ציוני אחרי שהוא אמר את מה שאמר.

לפני שאת באה לפה ותוקפת - - -

אני מתעסק בחיים עכשיו. התרשמתי מאוד מהלהט שלך, אנחנו ניפגש עוד חודש כדי לדעת את תוצאות המכרז, כדי לדעת איך אתם מתקדמים, כי זה בנפשנו. אנחנו רוצים לקלוט את האנשים האלה כדי שלא יברחו לנו חזרה לחו"ל. והם לא חוזרים לארץ מוצאם לרוב, הם הולכים למקומות שמציעים להם הרבה יותר מאשר אנחנו יכולים להציע. אנחנו חייבים לשמר אותם, אין לנו הון אנושי אחר.

פעם הייתי צעיר, נער, המורה למתמטיקה שלי היה מחבר העמים. אם הוא לא היה מחבר העמים, לא הייתי לומד מתמטיקה. הוא היה כל כך קשוח, כל כך דרש ממני, באמת ברמות האלה, אני מודה לו על כך היום, ממש מודה לו על כך היום. אנחנו ניפגש בעוד חודש ימים, אנחנו נזמן, מסודר. זה בנפשנו, אנחנו מאוד, מאוד דואגים ואנחנו לא רוצים לאבד את ההון האנושי.

עכשיו אני עובר לנוכחים כאן. בבקשה, גברתי, תציגי את עצמך.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. תודה רבה לכולם. שמי אסתר בלום, אני אחראית לקשרי ממשל בעמותת קעליטה לעולים מצרפת. קודם כול, אני באמת רוצה להגיד, ומתוך הניסיון שלנו, ויש לנו הרבה ניסיון עם משרד החינוך, מי שחייב את האישור הדחוף מקבל אותו אפילו לא תוך שבועיים, תוך כמה ימים. יש לנו כל הזמן אנשים שצריכים את האישור בצורה דחופה.

אם מגיע מורה למתמטיקה, אין מורים למתמטיקה, אין.

אין. באמת כשזה מגיע באופן דחוף זה מטופל באופן דחוף. זה מאוד, מאוד חשוב להגיד את זה, כי כל האנשים האחרים שמחכים הרבה זמן, וכן, גם לאישור הכללי מחכים, גם מצרפת, מחכים הרבה זמן למשרד החינוך, אבל זה המצב, וזה דבר מאוד, מאוד חיובי, וכל הכבוד על ההתקדמות של כל האישורים הכלליים.

אני רוצה לציין שלדוגמה אחות, שהיא כן מצד אחד מקבלת אישור, רישיון לעסוק בסיעוד ממשרד הבריאות, היא גם צריכה את הרישיון של דרגה של תואר ראשון ממשרד החינוך או ממשרד הקליטה אחר כך. אני מאוד מבקשת, גם ממשרד הקליטה וגם ממשרד החינוך, כשאתם רואים בקשה של אחות, אל תתנו לה אישור כללי. הרי אנחנו יודעים שעוד שבועיים היא תקבל הצעת עבודה, אנחנו יודעים, והיא לא תלך לעבוד במגזר הפרטי, אנחנו יודעים שהיא תעבוד או בקופת חולים - - -

לא, אבל זה יעבור למסלול השני, זה מה שהיא אמרה.

גברתי, אני אשלים אותך. יש לכם רשימה של מקצועות נדרשים: אחיות, מורים למתמטיקה, מורים לאנגלית, מורים להנדסה.

רוקחים.

רוקחים יש - - -

יש לנו רשימה כזאת והיא מטופלת במסגרת המסלול המהיר.

יופי, בסדר, אני סומך עלייך.

כל המורים דרך אגב, גם מורה לאנגלית או מורה להיסטוריה.

מורה לאנגלית נכנס לי, מורה או מורה, הלוואי.

כל המורים, כל ההוראה, זה לא משנה.

כרגע מתוך האישור הכללי אנחנו כן נוכחנו לדעת שבבנקים מקבלים את האישור הכללי. אנחנו לאט-לאט בודקים את השטח ביחד איתכם. אנחנו לא יודעים אם האישור הזה מתקבל באבטלה. צריך לדעת שעולה חדש או כל בן אדם שהולך לחתום באבטלה, אם הוא מביא אישור של תואר ראשון, המסלול שלו שונה מכלל ארץ ישראל. אני לא יודעת, אנחנו עוד לא נתקלנו בזה, אנחנו נשמח שתעשו את הפיין טיונינג מול המשרד האמון על הנושא.

ולגבי משרד הקליטה, באמת שאנחנו חיפשנו הרבה מאוד זמן איפה ניתן להגיש את הבקשה. אני פניתי, אנחנו נפגשנו עם המנכ"ל וביקשנו, ובאמת לקח הרבה מאוד זמן, אני חושבת שזה רק שבועיים או שלושה.

הכול מפורסם באתר של המשרד.

זה מפורסם, יום אחד זה מופיע, יום אחד זה לא מופיע. אנחנו ניסינו, העבודה שלנו היא ללוות את העולים להגיש את הבקשות.

משרד הקליטה, מפורסם?

עכשיו זה כן.

יופי, תודה. ממשיכים.

בסדר, שנייה, אבל למה יש לנו 79 בקשות? האנשים שאני מלווה כרגע, לקח להם הרבה מאוד זמן לדעת איפה הכפתור, לא היה כפתור עד לפני עשרה ימים. חודשים אנחנו בלי כפתור, בלי אפשרות הגשה בכלל. זאת הסיבה להערכתי.

אם את יכולה להצביע לנו באיזו רשות מקומית זה קורה, אנחנו גם נוכל - - -

זה באתר.

לא, ברגע שבא עולה חדש והוא מקבל מעטפת, יש מישהו שמטפל בו ברמת הרשות המקומית.

מלווה עולים ברשות.

לכן אני אומר, אם מישהו מתקשר, הוא יכול לשאול. תסבירי לנו, אולי יש מחלקות ספציפיות שלא מטפלות.

אנחנו מטפלים ארצית, אין הבדל, וגם האתר הוא נגיש לכולם, דרך אגב, הוא מתורגם לשפות, ותודה רבה על זה, יישר כוח, הוא מאוד ידידותי. צריך גם פיין טיונינג, אם אתם רוצים שנדבר על זה, נשמח. ולהערכתי, זאת הסיבה שיש כל כך מעט אנשים שפנו. פשוט זה חדש, לא היה עד עכשיו.

משפט לסיכום.

כאילו המשרד הופתע, כן? האחריות שלנו? הרי אתם קיבלתם החלטת ממשלה.

גברתי, אנחנו מדברים על ההווה והעתיד. מה שהיה, שיפרו, זה כבר לזכותם.

בסדר. לגבי האישור הכללי, הוא כן מופיע באתר, שיר, יש אפשרות, העולה צריך לבחור אם הוא רוצה אישור כללי, כתוב: אתה צריך את האישור הכללי או אתה צריך - - - הוא גם לא מבין את הדבר הזה דרך אגב, זה לא ידידותי למשתמש. אנחנו כאן אנשי מקצוע ומבינים על מה אנחנו מדברים, העולה, זו לא שפה שהיא מוכרת לו, זה כן מופיע.

אנחנו נדבר על המונחים, אבל זה מופיע נטו בשביל בדיקה שלנו, אין לזה שום השפעה מבחינת העולים.

הבנתי, אוקיי, בסדר. חשוב לי לציין שאנחנו פנינו בעבר, גם בוועדה וגם פנינו למשרד, שפשוט נוצר פקק כי יש פריבילגיה לאנשים יוצאי רוסיה וארצות דוברות אנגלית להגיש בקשות בלי תרגומים. הצרפתים, אין להם את הפריבילגיה הזאת, הם צריכים לתרגם ועלות התרגום של תואר ראשון היא 3,000 שקל. ואנחנו ביקשנו שבמכרז אתם תוסיפו אפשרות להגיש בקשות בשפות וזה לא קיים.

קיים, גם בספרדית.

תודה. כי כרגע כתוב באתר - - -

קיבלת תשובה, חבל לדסקס. קיים, נגמר הסיפור.

כתוב באתר: אם יש לך מסמכים באנגלית, רוסית או אוקראינית, אתה לא צריך תרגום. דהיינו, כל השפות האחרות כן מצריכות תרגום. ועכשיו יש לי אנשים ואני לא יודעת מה להגיד להם, אתה צריך תרגום, לא צריך תרגום?

תאמיני לי, אם יש מישהו בפורטוגזית, יש בעיה, מאיפה נביא פורטוגזי במכרז?

צרפתית, יש לנו משפיעים, גם הרבה אנשים מדופלמים.

לא, צרפתית זו לא שפה שדווקא אליה צריך לדרוש תרגום. שנייה, זה רק באתר משרד החינוך?

במיוחד כשמשקיעים עכשיו לעידוד עלייה מצרפת.

שניהם, בשני האתרים זה נדרש.

תודה רבה לך.

רק בעניין הזה, בעניין של שפה צרפתית, זה לא בשמיים, באמת.

לא, אבל נפתר, בתוך המכרז יש.

אני אגיד, בתוך המכרז אנחנו מבקשים גם צרפתית וגם ספרדית וגם פותחים אופציה לשפות נוספות במידה ונראה שיש. זה גם משהו - - -

יגישו את המסמכים האורגינליים והחברה תתרגם.

ומה קורה במשרד החינוך? מי שעדיין מטופל במשרד החינוך כן צריך תרגום. ואין לכם מישהו שיכול לסייע?

אין לנו דוברי השפות האלה.

בסדר, אבל עדיין יש בקשות שמטופלות.

אני יכולה לשאול שאלה פרקטית? התרגום שהם נדרשים להביא הוא תרגום רגיל, נכון? לא עם אישור נוטריוני.

נוטריוני.

אישור נוטריוני, ברור, 3,000 שקל לתואר ראשון, 5,000 לתואר שני.

נוטריון ישראלי? נו, באמת, זה מטורף, בגלל זה זה כזה יקר. גם לנוטריון וגם לנוטריון שפה. זאת עלות גבוהה.

חברת הכנסת גוטליב, אני מציע שתוציאי מכתב. נכון, היא צודקת. אולי תוציאי מכתב.

משרד הקליטה מחזיר כסף עבור התרגום.

זה משרד החינוך.

לא, רק תרגומים של מקצועות רישוי, הוא לא מחזיר כסף על מי שיש לו תואר ראשון בפיזיקה, הוא לא מחזיר, אותם אנשים שאנחנו מדברים עליהם היום, כן? עליהם אנחנו מדברים.

תודה רבה. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן.

רק רגע, שאלה לי. בגלל שאנחנו מדברים לא על מקצועות רישוי, זה הדבר היחיד שלי יש. מקצועות רישוי, ההקפדות הן ברורות בגלל האלמנט המקצועי ושמירת ביטחון הציבור והסביבה, אנחנו לא שם. מקצועות שהם לא מקצועות רישוי, בלי לזלזל חלילה, גם אני, כל מקצוע באשר הוא, אי אפשר להסתפק בתצהיר של אדם?

את איחרת.

דיברנו גם על זה.

דיברתם על זה? סליחה.

ויש כבר אישור כללי, נותנים לו אישור, לך, תעבוד בבנק, איפה שאתה רוצה.

זה בסדר, עוד פעם, אבל פה אני מדברת על האישור הנוטריוני לא למקצועות רישוי.

האישור הכללי שאנחנו מוציאים לא מצריך תרגומים.

זה על יסוד הגשת התואר? מה כן מצריך? רק הרישוי?

רק הגשת בקשה.

עצם הגשת הבקשה?

כן.

עצם הגשת הבקשה, סליחה רגע, רבותיי.

לא, האישור הכללי אומר - - -

יש אישור כללי ויש שקילת תארים. לשקילה צריך אישור אם זה בצרפתית, זה הסיפור.

טלי, היו 11,000, הם הגיעו ל-4,000 בגלל הפקק הזה.

אני רק שואלת אותך למה צריך אישור נוטריוני, עם כל הכבוד.

רק לשקילת תואר.

לא, אישור נוטריוני לתרגום.

סליחה רגע, רבותיי, אני שואלת אתכם בשיא הרצינות.

אנחנו עונים לך.

אני שואלת למה צריך, אומנם הייתי בחוקה, אני מתנצלת, אני מבינה שהאישור הכללי, התקבלה עמדת הוועדה הזאת, ברוך השם, אנחנו יודעים גם לעשות יחד דברים לטובת העניין, ברוך השם, זה שים רגע בצד. למה לשקילת תואר, אני שואלת אותך מיקי - - -

אני לא יודע.

תשאלי את ד"ר גלית, היא תענה לך.

תשאלי את גלית.

למה צריך את זה? למה לשקילת התואר אני צריכה אישור נוטריוני ואני לא יכולה להסתפק? הרי אין לך יכולת אמיתית לבדוק את מהימנות התרגום.

רק לתרגום.

נכון, רק לתרגום הנוטריוני. זאת אומרת שאם כל האישור הנוטריוני הוא על עצם התרגום, לא על עצם הבדיקה, נוטריון לא בודק את ההיסטוריה של מה שעומד בבסיס התרגום שלו, למה אני צריכה את זה? תסתפקו בתצהיר בפני עורך דין.

עובד דובר שפה כמו - - -

לא משנה, תצהיר רגיל בפני עורך דין עולה 300 שקלים, משהו בסגנון הזה, וזה אותו ערך. אם האישור הנוטריוני היה בודק עניינית - - -

לא, הוא לא בודק עניינית.

בגלל שהוא לא בודק עניינית, תחסכו את זה.

אבל רגע, יש לי אולי חצי פתרון. אם חבר עושה את זה, יש לי בעיה, מתרגם, אבל אם הוא הולך למכון, היום יש מכונים שמתרגמים את זה.

אבל זה לא הוכחה לאמיתות התוכן, רק אני אגיד לך.

ונותנים חותמת, שזה במקום מורשה.

רגע, תרשה לי לומר משפט אחד, לא מפריעה, רק כדי להבין את העניין. הרי הוא מביא לך אישור BA, נגיד BA, סליחה, אני משתמשת במונחים שלנו, ועל זה את נותנת לו אישור כללי, על מקצועות שאינם מקצועות רישוי, בסדר. את מבקשת ממנו לצורך שקילת התואר אישור נוטריוני שהמסמך הוא אכן מה שכתוב בו, אבל האישור הנוטריוני הוא לא ראיה לאמיתות המסמך, מה הכוונה? הוא לא ראיה שהאוניברסיטה הזאת אכן קיימת, והתואר הזה הוא באמת קיים, והוא עבר את כל המבחנים וכולי.

רק על התרגום.

לכן אין צורך בזה. אתה רוצה שאני אביא לך אישור נוטריוני.

יש טעם במה שאומרת חברת הכנסת גוטליב.

אנחנו נבדוק.

עדיף תצהיר.

אני יודע שאני הייתי זקוק, כי באנו מחו"ל.

אבל גם תצהיר צריך להיות - - -

אבל תצהיר הוא בפני עורך דין.

נכון, וגם זה עולה כסף.

רק רגע. אישור נוטריוני הוא בין 3,000 ל-5,000 במקרה הטוב, פה, כשאני מחתימה אדם על תצהיר כעורכת דין אני רק צריכה להזהיר אותו שמה שהוא כתב הוא אמת.

לא, העלות היא לא האישור, את האישור אפשר גם לעשות ב-500 שקל, העלות היא התרגום, ככה אני מבין, רוב העלות היא על התרגום.

תרגום וגם אישור נוטריוני, שניהם מאוד יקרים.

אני רוצה להציע משהו.

אין בעיה. אני אומר לסיום, ההצעה שלי, כיוון שאין השפעה, אין היגיון לדרוש את התרגום הנוטריוני לצורך השקילה כי זה לא בודק את אמיתות המסמך, את היסטוריית ההגעה לאותו מסמך, אפשר להסתפק בתצהיר, ובא לציון גואל.

צודקת. ד"ר אטרקצ'י, את ירושלמית?

אבל במכרז של משרד הקליטה זה מה שהולך להיות, כי צרפתית, יהיה בשפה הזאת.

את ירושלמית? לא. כי אני אגיד לך מה, אני פשוט מכיר, לא זוכר את הרחוב, תכף אני אגיע, במרכז העיר יש חבר מתרגמים, משרד גדול, יושבים שם אנשים שכמעט שולטים בכל השפות. כשחזרנו מחו"ל והייתי צריך לתרגם את מה שבתי למדה בקולג' הלכתי לשם. ואם יש חותמת של מכון כזה שידוע ומורשה, אולי נוכל להסתפק בזה.

כבוד היושב ראש, אנחנו מבקשים עבור עולים מצרפת, אותו מסלול שיש לעולים אחרים, בכלל לא לתת תרגומים, לעשות העתק נאמן למקור במשרד הקליטה ולא לצורך תרגומים, לא תרגום ולא נוטריון.

אני מבקש ממך להביא את זה.

אין לנו עובדים בשפות נוספות למעט אנגלית, רוסית ואוקראינית, אין לנו כוח אדם שיכול לקרוא את המסמכים האלה.

אם כך, שהמכרז של משרד הקליטה יכלול את הדבר הזה.

זה נורא קל, גברתי, אני מציע לך לא להיכנס לזה, אין לך בדיוק הבנה, לא בגלל שאני רוצה - - -

המכרז לא - - -

גברתי, את יודעת מה זה לערב מכרזים? זה בערך כמו להחליף ממשלה, זה לא יקרה.

זה לא יקרה, כי זה ייקר את כל - - -

למה? זה יקרה, עוד מעט.

מצאנו פתרון.

טלי, תודה. חבר הכנסת לשעבר ליפמן, בבקשה.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני פה כמנכ"ל עמותת יד לעולים. אני רוצה להצדיע גם לוועדה לביקורת המדינה וגם לוועדת העלייה, כי רוב הפניות שקיבלנו היו בנושא הזה, ובאמת רואים שיפור, ואני רוצה להצדיע ולהגיד תודה. חשוב לי להדגיש שזה לכלל האוכלוסיות של העולים. יש לנו מחלקה לדוברי רוסית ואוקראינית וכמובן יש בעיה שם, אבל באמת לכלל האוכלוסיות אנחנו מקבלים פניות.

חשוב להדגיש שזה לא רק לשמור על העולים שפה שלא יעזבו, עולים מכל העולם מסתכלים והם יודעים שזה אתגר ולא רוצים אפילו לעלות כי לא רוצים לעבור את המסלול הזה, כי לא יודעים שיקבלו את ההכרה שהם צריכים בזמן שהם צריכים. זה גם יעזור להביא יותר עולים למדינת ישראל.

מה שאני רוצה לבקש מהוועדה זה שהמבחן של מי שיזכה במכרז באמת יהיה ב - - - שלי, בקיץ ובסתיו. כי בקיץ יגיעו העולים מכל העולם ויהיו הרבה יותר פניות. ואני רוצה לבקש שאולי הוועדה יכולה לבחון איך הם מוכנים לגל של הפניות שיגיעו בקיץ. כי בקיץ יגיעו העולים, ושהוועדה לא רק תעקוב אחרי מה שקורה עכשיו, אלא איך הם מתכננים את עצמם לכל העולים שיגיעו בקיץ, כי הפניות יהיו הרבה יותר ממה שהן עכשיו. נשמח לעזרה של הוועדה בנושא הזה. תודה רבה.

תודה רבה. יש עוד מישהו בעוונותיי כי רבים שרוצה להגיד משהו ולא נתתי לו? טוב, זו באמת הייתה ישיבה - - -

יש אפשרות להגיש בקשה לפני עלייה? נניח אם מישהו שנמצא בתהליך?

כרגע לא.

תשקלו את זה, אולי זה גם אפשר, אופציה. נניח אם מישהו יודע שהוא יעלה עוד חודשיים-שלושה והוא קיבל ויזת עולה.

רעיון מדהים.

תפתחו מסלול ייעודי באתר, כמו נתיב, לנתיב היום פונים לפני שמקבלים.

עם קבלת אשרה שיכנסו ישר למסלול, אולי צריך באמת לתת להם, לבנות דף הנחיות ולבנות את המסלול שהם יתחילו להגיש את המסמכים עוד טרם עלייתם.

זה מה שעושים במקצועות הבריאות. אחיות ורופאים כבר יכולים להגיש טרם עלייתם ארצה.

ההיגיון אומר ככה, ברגע שבן אדם עובר, אם זה חבר המדינות זה חוק השבות, הוא קיבל אשרה תקפה לשישה חודשים בדרך כלל, נכון? אנחנו יודעים שעכשיו יש בעיות עם הטיסות, יש אנשים שמחכים חודש, חודשיים, שלושה אפילו, עד שהסוכנות תממן להם טיסה, עד שימצאו טיסות. בשלושת החודשים האלה, שבן אדם לא יבזבז זמן, הוא כבר יכול להתחיל לעשות את התהליכים, במיוחד כשמדובר במקצועות שהוא חייב לקבל הכרה, אני חושב שתשקלו לעשות את זה. אני לא יודע אם אפשר, במשרד העלייה והקליטה תשקלו, לדיון הבא תגידו לנו אם אפשר בכלל להכניס את העניין הזה של אתר שבו ניתן להגיש בקשות ולפחות תסבירו אילו מסמכים חסרים.

יש תהליך כרגע של מקצועות רישוי שעברה גם החלטת ממשלה וכל המשרדים, משרדי עורכי דין, המהנדסים וכולי, אנחנו כן מתחילים איזשהו תהליך טרום עלייה.

אלה מקצועות רישוי.

אני אומרת, מבחינת ההכרה טרום העלייה, בגלל שאנחנו מבחינת החלטת הממשלה אחראים רק על עולים חדשים מ-1 בינואר, אצלנו - - -

האתר של משרד החינוך, לבקשתו של יושב ראש הוועדה הקודם של עלייה וקליטה מלפני שנה וחצי, אני חושבת, פתח את הפורטל שבו אפשר להגיש בקשות גם לעבודה מחו"ל. יש בכלל בגלל בעיות סייבר בממשלה בעיה של נגישות לאתרי ממשלה מחו"ל, הם בדרך כלל חסומים. אנחנו באופן חריג קיבלנו אישור לפתוח את זה וזה אמור להיות למשל לתושבים חוזרים, זה פתוח להגשה גם לפני שהם מגיעים ארצה.

זו תשובה, אוקיי.

אפשר?

בבקשה, אדוני.

גנאדי פולישצ'וק, ראש אגף קונסולרי, נתיב, משרד ראש הממשלה. בהקשר למה שדיברנו עכשיו, נכון, יש את הבעיה עם הנגישות למשרדי הממשלה, אבל יחד עם זאת, עם משרד הקליטה לא מזמן אנחנו דיברנו על מסלול של האנשים שלקראת עלייתם צריכים להעלות את המסמכים שלהם על מנת לאפשר הכנת תעודת זהות כבר בשדה. באותו מסלול אפשר לבנות את אותה מערכת, שהיא לא תהיה מערכת גנרית בתוך מערכת ממשלתית, אלא מין משהו נוסף.

ממשק.

ממשק מסוים, כן, שיעביר את המסמכים, וזה באמת יאפשר לאנשים להגיש את המסמכים שלהם יחד עם מסמכי העלייה לקראת עלייתם. שזה גם יקל עליכם, כי זה יאפשר לכם זמן הרבה יותר ארוך לבחינת הבקשה וגם לאדם עם ההגעה, אני לא רוצה להגיד כבר בשדה התעופה, אבל עם הגעתו כבר לביקור ראשון.

אגב, כללים לגבי הפנייה של 45 יום לא יחולו על המועד לפני העלייה. כלומר, נניח שמישהו הגיש חודשיים לפני והוא עולה, עדיין יש לכם את 45 הימים, אבל יש לכם זמן גם לשחק עם צוואר הבקבוק הזה. אני חושב שצריך לשקול את זה, תשקלי את זה. אני מניח שתהיי בדיון הבא, נכון?

אני אהיה בדיון הבא.

אני מאוד מקווה שלא יחליפו אותה.

הדבר הזה ממש יכול לסייע פה כפתרון משותף של כלל חברי הוועדה, שתי הוועדות.

כמה דברים. שוב, כמו שאמרנו, לבדוק אפשרות של הגשת מסמכים במדינת האם. אם מפחדים מבעיות סייבר, אפשר למצוא דרכים, אפילו מסירת המכתב בקונסוליה הקרובה או בשגרירות הקרובה. אפשר לעשות, אם רוצים, אפשר. מה שהעלתה חברת הכנסת גוטליב, ואין הרבה היגיון באישור נוטריוני לתרגום. גם עם כל הכבוד, הנוטריון שאתה בא אליו לא מבין את השפה בדרך כלל שממנה זה תורגם. משהו לא הגיוני. אני נוטריון, את באה אליי עם פורטוגזית או צרפתית, אני לא מבין מילה בצרפתית חוץ ממילה אחת שכולנו, ואני בא, אומר, בסדר, תרגמת, אני נותן לך חותמת. אלא אם כן אתם אומרים לא, זה לא כך.

אני שנייה רוצה להסביר. אני ציפי ויינברג, אני מנהלת אגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל במשרד החינוך. יש שני סוגים של תרגומים נוטריוניים: יש תרגום נוטריוני שהתרגום נעשה על ידי הנוטריון עצמו, הוא יודע את שתי השפות והוא המתרגם, ויש תרגום נוטריוני שהתרגום נעשה על ידי מתורגמן כלשהו, שדרך אגב, אין במדינת ישראל הסמכה של מתורגמנים בצורה רשמית, אין כזה דבר.

נכון.

רגולטורית.

בדיוק. כלומר, כל אחד יכול לקרוא לעצמו מתרגמן אם אני יודעת שתי שפות. הדרך השנייה היא שמתורגמן עושה את התרגום, הוא מגיע לנוטריון, הוא מצהיר בפני הנוטריון שהתרגום הוא אמין והנוטריון חותם, כורך את הכול בסרט אדום. שני אלה נחשבים לתרגומים נוטריונים חוקית, רשמית, אנחנו קיבלנו אישור משפטי על העניין הזה.

ואם יש בעיה, באים לנוטריון והוא בא בטענה למתורגמן?

אני לא יודעת.

אם יש חשד לעבירות מרמה, מי נושא באחריות?

עזוב. תבחנו אפשרות. את ירושלמית?

לא, אני ממודיעין.

תפרסם כבר את הטלפון של העסק.

לא, אני לא מכיר אותם.

אולי אתה מפרסם משהו שכבר לא קיים.

לא, חבר המתרגמים בירושלים זה מאוד, מאוד ידוע. ואני הלכתי לשם לעשות לבת שלי את זה. תבדקו אפשרות, אם יש מקום כזה מסודר, לא מישהו שלא יודע מה, אין לו תיק במס הכנסה.

בטח אפשר למצוא היגיון בזה ואפשר למצוא היגיון גם בביטול של העלות שאנחנו משיתים, עלות נוספת על העולה.

תבדקו את זה בכל מקרה.

התרגום מהסוג השני, לי ידוע שהוא יותר זול, הוא עדיין נחשב לתרגום נוטריוני.

בסדר, זה עדיין בערך 300 שקל.

בבקשה, משרד החינוך יבחן. אתם יודעים מה זה 300 שקל לעולה חדש שעוד אין לו עבודה?

אלפים.

לא, באופציה השנייה זה לא אלפים.

גם, אנחנו יודעים.

ולאדי, בהתחלה לא הייתה לך עבודה, אתה יודע מה זה 300 שקל בשביל מי שאין לו עבודה?

אני לא מזלזל חלילה, להפך, אני אומר.

לא, ולאדי יודע כי הוא רואה חשבון בהשכלתו.

אני גם עולה חדש במקרה.

אבל עדיין, אני חושב שרוב כסף הולך לתרגום, לא לנוטריון, נוטריון אפשר גם לעשות ב-500 שקלים.

לא, הנוטריון רשום בחוק בזכותך, אבל הרבה נוטריונים מציעים לעולים החדשים - - -

שהם גם תרגום וגם - - -

שהם עושים את התרגום חינם ואת האישור הנוטריוני שהוא קבוע בחוק, כביכול הוא משלם רק על התרגום.

בדיוק, הוא מרוויח על התרגום. זה כמו הסיפור של הצהרון, שהצהרון מרוויח על הגן עם סבסוד.

אני מבקש את נושא התרגומים, אני מבין שיש לכם בעיות, שאין לכם אנשים, במשרד הקליטה זה יותר קל כי זה מכרז, אפשרות לבחון את הביטול של זה או להקל על זה, או לא יודע מה. אם הוא מגיש את זה למשרד שמוכר, אני לא יודע מה, ונותן לו איזו חותמת, גם כן.

אני חושב שזו גם שאלה למשרד המשפטים, כי - - -

תבחנו את זה בבקשה. אני לא יודע להגיד לך, אני רק מבקש שתבחנו את זה, זה הכול.

אני בעד, אבל - - - משרד המשפטים.

מי אדוני? כי אני כבר בסיכום.

רק הערה. מועצת ארגוני עולים, אליהו שאול. יש במשרד הקליטה כבר כמה דברים שיש עובדים של משרד הקליטה במחוזות, דוברי שפה, שמקבלים אימות מסמכים. למה שלא עובדים של משרד הקליטה במחוזות שדוברים שפה, צרפתית, ספרדית - - -

יצהירו אתה אומר, שהם יתנו את ההצהרה הזאת.

משרד הקליטה, בבקשה לבחון גם את זה.

זה יותר הגיוני מאשר שינוי חקיקה - - - משרד המשפטים, כי אחרת יש השלכות רוחב לנושאים אחרים, אני לא בטוח שמשרד המשפטים יתלהב מזה, אבל אני בעד.

בהחלט יש שיפור, אני אומר לכם. גם במשרד החינוך, כרגע 4,100 זה קצת הרבה עדיין, אבל אני מברך על הירידה מ-11,000 בקשות. הבקשה להכרה בשקילות, איך אומרים בשפת הרחוב? אחלה פטנט. נהדר, פשוט נהדר, אני מברך אתכם על הגישה הזאת, על המסלול הכללי שהכרזתם, זה בהחלט פירק את הפקק.

אני אעביר לך תכף אם אתה רוצה להוסיף, אבל בוא נעשה, בעוד חודש אנחנו ניפגש, בעיקר בכדי לדעת מה קרה אצלכם, גברתי, ממשרד החינוך, גם כדי שתבשרי לנו שירדתם לכדי מחצית, אני מקווה, מ-4,100, ואז באמת זה סביר מאוד ש-2,500-2,000 יסתובבו במשרד החינוך, זה סביר לחלוטין, גם לא מחכים אחר כך הרבה זמן. אני מברך אתכם על העבודה הקשה שעשיתם. גם דיברנו בארבע עיניים, הרגעת אותי, לא נרגעתי בארבע עיניים, היא אמרה לי יהיה בסדר. אמרתי, זה הכי מכניס אותי ללחץ כשאומרים לי יהיה בסדר. אבל היא אמרה לי, יהיה בסדר.

אנחנו ניפגש בעוד חודש ימים רק כדי לעקוב שבאמת כל התכנון והטיפול נעשה כפי שאנחנו מבקשים שייעשה. אני רוצה להודות לכם שבאתם ואני רוצה להודות לכם גם על ההישגים. את צריכה עוד לעמוד במבחן, אנחנו מאחלים לך הצלחה כי את עדיין חדשה. תודה רבה. אתה רוצה עוד משהו?

לא, רק רציתי להוסיף תודה רבה, ואנחנו אכן נקיים דיון מעקב, אני מניח שבתחילת יולי. איך אמרת? אתה נכנס ללחץ מ'יהיה בסדר'? אני תמיד נכנס ללחץ כשאומרים לי סבלנות. אני מקווה שאתם באמת תגיעו לדיון הבא, נוכל להתקדם ונסייע. תודה רבה.

הישיבה הזו נעולה, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:42.