פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
3
ועדת הכנסת
13/05/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 234
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 13/05/2025
חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון מס' 8 – הוראת שעה), התשפ"ה–2025, המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא שינוי אופן התשלום עבור שירותי תקשורת לחברי הכנסת, הצעה לשינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת, הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא גילום מס בשל לינת חברי הכנסת בבית מלון בירושלים, חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 41), התשפ"ה–2025, הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה-2025 , ערעורו של חה"כ אבי מעוז על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר היום בנושא: "ביקורתו של נשיא צרפת על ישראל והשלכתה על חיי היהודים בצרפת הרושמת עליה חדה באנטישמיות"., חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26), התשפ"ה–2025, הקמת ועדה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט, לוועדת הכנסת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, לפי חוק מוזאון הכנסת, התש"ע-2010
פרוטוקול
סדר-היום
1. הצעה לשינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת.
2. בקשת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה למיזוג הצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025 (פ/5255/25) (כ/1102) של חה"כ יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת.
ב. הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025 (פ/5327/25) של חה"כ אליהו רביבו.
ג. הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2024 (פ/5278/25) של חה"כ יצחק קרויזר.
3. בקשת יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי למיזוג הצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26) (דיווח על מגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה, התשפ"ה–2025 (כ/1110).
ב. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי הירייה), התשפ"ה–2025 (פ/5351/25), של חה"כ מירב בן ארי.
ג. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי הירייה), התשפ"ה–2025 (פ/5566/25), של חה"כ פנינה תמנו.
4. המלצות הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושאים הבאים:
א. גילום מס בשל לינת חברי הכנסת בבית מלון בירושלים.
ב. שינוי אופן התשלום עבור שירותי תקשורת לחברי הכנסת.
5. פניית יושב-ראש הכנסת בדבר הקמת ועדה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה, לפי חוק מוזאון הכנסת, התש"ע–2010.
6. בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025 (כ/1117), של חה"כ שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת.
2. הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2025 (פ/5535/25), של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר.
7. בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להעברת הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 (מ/1656), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה, בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע–2009.
8. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 (מ/1850).
9. ערעורו של חה"כ אבי מעוז על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר-היום בנושא: "ביקורתו של נשיא צרפת על ישראל והשלכתה על חיי היהודים בצרפת הרושמת עליה חדה באנטישמיות".
מוזמנים
¶
מזכיר הכנסת דן מרזוק
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
נדב כץ - סגן חשבת הכנסת
גיל דיקמן - משפחות החטופים
שי דיקמן - משפחות החטופים
מרב סבירסקי - משפחות החטופים
עמית וינברג - אזרחית
רישום פרלמנטרי
¶
אביבה יובל מויאל
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות
הצעה לשינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת
מרב סבירסקי
¶
אני רואה שרוטמן חסך לעצמו את הדברים שלי. בוקר 585. אם תשאלו היום את אזרחי מדינת ישראל איך הם מרגישים היום, מה הם יגידו? אני חושבת שכולנו ברגע מאוד מעורבב רגשית. שמחים מאוד בשבילי עידן אלכסנדר ומשפחתו שניצל משם, ומבועתים ועצובים בשביל 58 החטופים הנותרים ובשביל כל אזרחי מדינת ישראל שהבינו סופית שמדינת ישראל פשטה את הרגל מוסרית. אני חושבת שאתמול פשוט שמו לנו את האמת – לא שלא ידענו את זה קודם, אבל הניחו אותה – על השולחן.
לאזרחי מדינת ישראל העולם דואג, הרבה מהעולם דואג. מי לא דואג לאזרחי מדינת ישראל? ממשלת ישראל, ממשלת ישראל דואגת לעצמה בלבד. לכיסא שלה, לכיסא שלכם, לא לאזרחים. הכול מונח על השולחן. קשה לשמוע את זה. אני יודעת, חנוך, קשה לשמוע את האמת. היא יצאה, רואים לכם. רואים לכם, רואים לכם, רואים לכם, רואים את המציאות, רואים את האמת.
אשאל מה עושים המילואימניקים עכשיו – רוטמן יצא כי הוא מפחד שאדבר על זה – פשוט יש לי מהמשפחה מילואימניקים שהתגייסו עכשיו לסבב רביעי והם במצוקה מאוד גדולה כי אומרים להם שהלחימה עלולה – האמת היא שהבנתי שהרמטכ"ל אמר את זה בצורה הרבה יותר בוטה, אבל הצנזורה קצת הורידה את זה אולי – לפגוע בחטופים, עלולה להעלים אותם. והם שומעים את סמוטריץ' אומר שהוא רוצה לכבוש את הרצועה. מה הם אמורים לעשות כשהם מתגייסים כי הם יודעים את הערכים עליהם גדלו, כי הם חונכו להגן על המדינה וחונכו להתגייס כשקוראים להם? הם הולכים והם במצוקה נוראית כי אין להם על מי לסמוך והם יודעים שפה אף אחד לא דואג להם. הם כבר שואלים שאלות, שאלות קשות מאוד.
מרב סבירסקי
¶
אני אזרחית פה, אזרחית שמכירה מקרוב מאוד מה מתנהל פה, על בשר משפחתה. אזרחית שיודעת מה לחץ צבאי עושה על בשר משפחתה, ואי-אפשר לטאטא את זה או משהו כזה. אי-אפשר לטאטא את זה שביום ה-97 קרס מבנה כתוצאה מהפצצת חיל האוויר על אח שלי, יומיים לפני שרצחו אותו. ככה בן אדם סיים את החיים שלו. הוא היה צריך, קודם כול, שיקרוס עליו מבנה, להבין שחיל האוויר הפציץ אותו, עוד לשבת ולנסות להוציא סרטון כדי שיידעו מה שקרה לו, כדי שזה לא יקרה עוד פעם – לא לו ולא לאחרים. כן, זה בדיוק מה שהוא עשה. אני פשוט יודעת את זה כי נועה ארגמני הייתה איתו והיא, למזלי הרב, יצאה משם בחיים. אבל הם לא הספיקו להוציא את הסרטון וירו בו. זה מה שקורה. יש לי עוד דברים להגיד, אבל יש גם דברים שמשום שאני שומרת על פרטיותם של כמה אנשים אז לא אגיד אותם.
אבל אני כן חוזרת למילואימניקים, או למילואימניקים שאני מכירה. או אתה יודע מה, לדאגה שלי, הפרטית, למילואימניקים ולחיילים הנעדרים שלנו. שמבינים שאף אחד לא שומר עליהם כרגע ומבינים שמטרות המלחמה השתנו. את מי המלחמה משרתת? הם שואלים. אני שואלת, עזוב, לא אגיד בשמם, אגיד רק בשמי. את מי המלחמה משרתת? לא את אזרחי מדינת ישראל, זו מלחמה שמשרתת נטו את ממשלת מדינת ישראל המנותקת מהעם. ראינו את זה יותר מכל אתמול. אתה יודע, מי שנמצא כאן, גיל, אני, שי, אנחנו שילמנו את המחיר הכי כבד שיש, הפסדנו כבר את היקרים שלנו. אתה יודע למה אין כאן משפחות אחרות? הן נמצאות בכיכר כי היום וויטקוף מגיע לכיכר, כיכר החטופים. הם הלכו לפגוש את מי שיכול להשפיע על המציאות, מי שאיכפת לו מהאזרחים שלנו. הם שם ולא פה.
גיל דיקמן
¶
אני אדבר. אני בן דודה של כרמל גת, אח של שי. ממש כמו שמרב אמרה, הסיבה שאנחנו כאן היא שלנו כבר אין מה להפסיד, החטופים שלנו כבר נהרגו, נרצחו בשבי. אבל מי שיש לו עדיין מה להרוויח ויש לו עדיין מה להפסיד, מדבר עכשיו עם מי שדואג לו באמת. עם וויטקוף בכיכר החטופים, עם בוהלר, עם הנשיא טראמפ, הנשיא שבזכותו נחתמה העסקה שהחזירה 33 חטופים, הנשיא שהחזיר את עידן אלכסנדר.
לא הייתי בטוח שאעשה את זה, אבל הינה. לי יש שני דרכונים (מציג שני דרכונים), אחד ישראלי ואחד אמריקאי. כל החיים שלי הייתי גאה מאוד בדרכון הישראלי שלי, ידעתי שבשם הדרכון הזה ובשם תעודת הזהות הזאת הלכתי לצבא, שירתתי. בשמו אני חי כאן וחושב שזה מקום נפלא וראוי לחיות בו, וזו המדינה שלי ואין לי ארץ אחרת. אין לי, אפילו שיש לי דרכון אמריקאי. אבל אתמול קרה משהו שלא חשבתי שיקרה ועידן אלכסנדר, חייל שנשלח בידי ישראל להגן על הגבולות, שהגיע בעצמו מארצות הברית כדי להתגייס לצבא וישראל שלחה אותו, ניצל. לא בידי מדינת ישראל אלא בידי האמריקאים, בזכות הדרכון האמריקאי שלו. מי שהיה לו מזל, כמו עידן וכמוני, להיוולד עם הדרכון הזה, ניצל. מי שלא היה לו מזל, יש לו רק דרכון כזה (מציג את הדרכון הישראלי), נשאר בשבי.
גיל דיקמן
¶
העובדות הן שחיילים אחרים כמו רום ברסלבסקי, כמו נמרוד כהן, כמו מתן אנגרסט, כאלה שהם חיילים בדיוק כמו עידן אלכסנדר, נשארו בשבי ועידן חזר. אני שמח מאוד שעידן חזר וטוב מאוד שהוא חזר, כולנו מחבקים ושמחים שהוא חזר. כולנו מזועזעים זעזוע עמוק – אדוני חבר הכנסת הלוי, אתה רוצה לבוא להצטרף לדיון ולהגיב? אפשר לנהל על הדבר הזה דיון, אשמח לנהל על זה דיון – כולנו זועזענו לשמוע שממשלת ישראל ניסתה למנוע את העסקה שתחזיר את עידן אלכסנדר הביתה. זאת האמת. גם שמענו אנשים, חלקם עם מיקרופונים מאוד גדולים, אומרים אתמול שזה מה שישראל הייתה חייבת לעשות, למנוע את העסקה שתחזיר את עידן. זה פשוט לא ייאמן.
עכשיו יגידו לנו שבזכות הדברים שעשינו ובזכות הלחץ הצבאי ובזכות מניעת הסיוע ההומניטרי – אפשר לכופף את האמת לכל הכיוונים כדי לספר באמצעותה שקרים – אנחנו מסתובבים בבית הזה כבר שנה וחצי ואני יכול להגיד לכם ח"ח, אתם עושים את זה מצוין. אבל האמת היא שחייל ישראלי עם דרכון אמריקאי חזר הביתה וטוב שכך, הוא מחבק את ההורים שלו והוא מחבק את המשפחה שלו. הדבר הזה קרה בזכות נשיא ארצות הברית.
Thank you, President Trump, for looking after Idan Alexander and after so many others, because their own government does not care for them. Thank you, President Trump, for overcoming the obstacles that the Israeli government put before you.
ואני פונה מכאן אליכם. מה שאתם עשיתם בזה שהשארתם חיילים ישראלים ואזרחים ישראלים, חיים וחללים מאחור, ונתתם לארצות הברית להיות זאת שמחזירה אותם הביתה, פירקתם את הדבר הכי בסיסי שבשמו מדינת ישראל קמה. ישראל קמה כדי שאנחנו נוכל להגן על עצמנו בכוחות עצמנו ושלעולם לא יהיה יותר אף אחד שיצטרך לסמוך על אף שליט אחר. זהו, זה פורק, החל מאתמול. כל חייל וחיילת שהולכים להתגייס בבקו"ם צריכים לדעת שהם יוצאים עם דרכון זר בתוך רשימת הציוד שלהם, בתוך הקיטבג שלהם, כי אחרת אולי לא יחזירו אותם, כמו שקרה לחיילים.
היו"ר אופיר כץ
¶
הם ממש לא צריכים לדעת את זה. אתה יכול להגיד את זה בשם עצמך, החיילים לא צריכים לדעת את זה, הם גאים בדרכון הישראלי שלהם.
היו"ר אופיר כץ
¶
מישהו ניסה לטרפד את החזרה שלו? אתה לא מתבייש להגיד את זה? אין לכם בושה? איבדתם כל בושה?
מרב סבירסקי
¶
כי כרגע יש הזדמנות, יש הזדמנות שנפתחה אתמול. יש הזדמנות עכשיו פשוט לסיים את המלחמה, לעשות מה שטראמפ אומר לנו לעשות ולהחזיר את כולם. תעשו את זה?
היו"ר אופיר כץ
¶
אתה. לא האמת מרגיזה, דברים שאתה אומר על חיילי צה"ל. הם צריכים ללכת עם דרכון אמריקאי? למה אתה אומר את זה?
מרב סבירסקי
¶
אנחנו מרגישים מי ששילם את המחיר. מאוד קשה, קשה להאמין שלנו אולי אכפת יותר כרגע מהחיילים והמילואימניקים מאשר לך.
גיל דיקמן
¶
בעיניי, לדרכון הזה, הדרכון הישראלי, יש הרבה יותר משמעות מאשר לדרכון האמריקאי. יש רק בעיה אחת, שלכם זה לא אומר את אותו הדבר. אתם אפשרתם את הסלקציה הזאת. אם תשמע טוב את גדולי הפרשנים, שאמרו את זה באופן מאוד מאוד ברור אתמול - - -
גיל דיקמן
¶
את עמית סגל. הוא ביקש שאני אוריד אמנם את מה שכתבתי, אבל עדיין אמר את מה שאמר, שטוב שישראל חיבלה במגעים בין ארצות הברית לבין חמאס. עמית סגל, בעיניך, לא אומר את האמת? הוא גם חלק מפרשנות השקר? כמה תסתבכו בתוך הדברים של עצמכם? כמה? בכמה שקרים אפשר להאכיל את העם הזה במקום לומר את האמת? האמת היא שאפשר לסיים את המלחמה הזאת ולהחזיר את החטופים. האמת היא מה שוויטקוף אמר למשפחות, שארצות הברית רוצה להחזיר את החטופים אבל ישראל לא מוכנה לסיים את המלחמה. ואחרי שאמר את זה, הוא הלך ועשה את הדבר היחיד שהוא יכול, שזה להציל את החיים של אזרחים אמריקאים שהוא יכול להציל.
לפני יומיים, י"ד באייר - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
הוא יכול היה להוציא את כולם אם הוא היה רוצה. את כולם הוא יכול היה להוציא, וויטקוף, את כולם.
גיל דיקמן
¶
י"ד באייר זה פסח שני, י"ד באייר זה יום ההולדת של כרמל גת, העברי. י"ד באייר זה פסח שני וזה חג של הזדמנות שנייה, למי שלא יכול היה לציין ולחגוג חג חירות בפעם הראשונה ניתנה הזדמנות שנייה. וויטקוף לקח את ההזדמנות הזאת ושחרר באמצעותה אזרח אמריקאי.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לשיטה שלך. הרי חמאס, זה בדיוק מה שהוא רוצה. הרי מה חמאס עשה? חמאס ראה את המגמה של טראמפ היום – לצערי, מגמה מדאיגה – לעשות משא ומתן עם המשטר הניאו-נאצי באיראן; לקבל את אדון דאעש, אל קאעידה, בסוריה. זה בדיוק מה שהוא עשה, את ה"הפרד ומשול". הוא לא לקח את האזרח האמריקאי, כמו שאתה עושה. ההצגה הזאת – זה חמאס.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
מי שפה בוועדת החוץ והביטחון מכיר את זה. הרי זה בדיוק מה שחמאס עשה, הוא לקח את המגמה שטראמפ התחיל להוביל, מגמה מדאיגה שבאמת אמורה להדאיג כל ישראלי, והלך והרחיב את ה"הפרד ומשול" הזה. הרי וויטקוף, אם הוא היה רוצה, כל מה שמונח על הפרק היום – היום, ביום-יומיים האלו – בין טראמפ לאיראן, לסעודיה, כל מה שקורה, לרוסיה, יש פה מהלך שלם שקורה, אם וויטקוף היה רוצה הרי הוא לא היה חייב להעמיד רק את עידן אלכסנדר. יש פה שיתוף פעולה עם מה שחמאס רוצה.
חמאס אומר נעשה "הפרד ומשול", ניתן מתנה לטראמפ – ההוא ייתן לו מטוס, הוא ייתן לו חטוף אמריקאי. ואתה, לפחות אם כבר אתה מציג את העמדה שלך, ואני מכבד אותך מאוד כמו שאתה יודע, אז תציג את העמדה כמו שצריך. תבוא לנשיא ארצות הברית - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אם אתה כבר מדבר בשם הדרכון האמריקאי שלך, שזה חמור, כמו שאמר פה היושב-ראש, אז לפחות תדבר עד הסוף.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
תאמר לוויטקוף, אתם הולכים למהלך כזה רדיקלי מול איראן, שלא חלמנו עליו, של הנשיא טראמפ, שביטל את ההסכם ההוא של אובמה עם איראן. תדרשו את כל החטופים מייד.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אגב, המנוף שלהם – אמרתי לך את זה בשבוע הראשון של המלחמה – אם היה משהו שהיה מחזיר את כל החטופים מייד ובשלשות, זה היה המנוף הזה. והינה, באים עם המנוף הזה, עם וויטקוף, ואתה מנפנף בדרכון האמריקאי שלך.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אם כבר אתה עושה את זה, תלך לוויטקוף בכיכר החטופים, תאמר לו תביאו את כל החטופים עכשיו. הם יכולים לעשות את זה בלי סיום המלחמה, שזה סיום ישראל.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אתם הקורבן פה, אנחנו הקורבן פה. בסוף יש פה ראש ממשלה, יש פה ממשלה של מקבלי החלטות.
היו"ר אופיר כץ
¶
עמית, רגע. אני יודע שאתה לא מתקיף אותו. גיל, בבקשה. אאפשר להגיב, אבל לא להתפרץ אחד לדברי השני. בבקשה גיל, לסיום.
גיל דיקמן
¶
ראינו פה דוגמה מצוינת איך ממשלת ישראל, הקואליציה, חברי הכנסת שתומכים בה ומייצגים אותה, מסירים אחריות, זורקים אותה על כל העולם. על הממשל האמריקאי הזה, על הממשל האמריקאי הקודם, על הממשל האמריקאי הבא, על משפחות החטופים שלא פונות כמו שצריך, שאפילו את התלונות שלהן לא עושות כמו שאתם הייתם מדמיינים שצריך לעשות אותן. הכול, חוץ מלקחת אחריות מהרגע הראשון, להגיד החטופים האלה הם שלנו. הם נחטפו במשמרת שלכם, של כל אחד מכם. ואתם, במקום להטיף לאחרים ולהסיר אחריות מעצמכם, תחזירו אותם לפני כל דבר אחר. אל תאשימו אותנו, אחר כך, בזה שהולכים ומתחננים אל הגויים, אל ממשלות אחרות.
בעיניי, הדרכון הזה (מחזיק את הדרכון הישראלי), שווה יותר מכל דרכון אחר. בזכותו עידן אלכסנדר היה צריך להיות בבית, בזכותו מתן אנגרסט היה צריך להיות בבית, בזכותו גם כרמל, בת דודה שלי, הייתה צריכה להיות בבית. אבל בגלל שאתם איחרתם וטרפדתם ועשיתם את כל מה שאתם עושים כדי להמשיך מלחמה לנצח, היא לא תחזור. יש הזדמנות שנייה, תחזירו 58 חטופים לפני ששוב נחמיץ את ההזדמנות הזאת, כמו שקרה לנו אתמול.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
גיל, אני חושב שאתה מכיר את דעתי. אני חושב שהאחריות היא שלנו ואני חושב שאפשר היה גם להחזיר את החטופים בתוך חודשיים וגם לסיים את המלחמה. בתוך חודשיים. מכיוון שהיה צריך לכבוש את רצועת עזה בתוך חודשיים, זה היה אפשרי. אכן אני בביקורת שלא עשינו את זה. הייתה לי ביקורת פה בוועדה הזו, בוועדת החוץ והביטחון, על התוכנית הנוראית שצה"ל הציג. באמת, גרירת הרגליים הזאת הובילה למצב הבלתי מתקבל על הדעת שהילדים שלנו והאחים שלכם, אלה שעדיין חיים ואחרים, נמצאים ברצועת עזה. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. זה שצה"ל, שביום הכיפורים לקח לו 19 ימים ובששת הימים שישה ימים, כידוע, נמצא 20 חודשים במלחמה ולא מכריע את הפקקטה חמאס הזה שאין לו טנקים ואין לו מטוסים, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת.
זאת הדרך. אגב, גם עם הרמטכ"ל החדש אני אומר, זאת הדרך עכשיו. אני אומר לך, אפשר לסיים את זה תוך חודשיים ואולי הגזמתי. זו הדרך שאני מציע, היא לגמרי תחת הדרכון הישראלי ובזה אני מסכים איתך. אני לא מסכים איתך שאתה משרת את ה"הפרד ומשול" שחמאס בדיוק עשה. זה בדיוק מה שחמאס עשה, חמאס לקח אזרח אמריקאי - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
רגע. הרי הם פיקחים וזה בדיוק מה שהם עשו. תקראי את החומרים, זה בדיוק מה שהם עשו. הם אמרו לטראמפ ניקח רק את האמריקאי כדי שיבואו אנשים ויעשו בדיוק את ההפרדה הזאת שאתה עשית.
גיל דיקמן
¶
בדיוק את ההפרדה הזאת שחמאס עשה, ובדיוק ההפרדה הזאת שגם משתקפת דבריך. לכן אני מצטער שעשית את זה.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
רגע, תן לי לסיים. אני מסכים איתך לגמרי שהאחריות היא שלנו ואני חושב שאפשר להביא את החטופים. לא אם נאמר שנכבוש, זה לא עובד ככה, לא בתורת המשחקים ולא בשום מערכת יחסים בין אויב לעם. זה לא עובד ככה עם איומים תיאורטיים. זה עובד ככה, ופעמיים זה עבד ככה – בניגוד למה שהיא אמרה פה, פעמיים – ואני אומר את זה מידיעה. והצעתי לָךְ לבוא ליושב-ראש הוועדה, לבקש לראות את החומרים. פעמיים זה עבד רק בגלל כיבוש צבאי, לא בגלל שום דבר אחר. זה הנימוק המרכזי. יאמר לך את זה ראש השב"כ לשעבר – הנוכחי, היוצא, הלא רוצה לצאת, איך שקוראים לו – ויאמר לך את זה הרמטכ"ל. פעמיים, גם בתקופת הרמטכ"ל הקודם וגם של זה, זה עבד אך ורק בגלל כיבוש צבאי. אם היינו עושים את זה כמו שצריך, לפי דעתי, החטופים כבר היו מזמן בבית. זה לא קורה וזה נכון וזה באחריותנו, ואני מצר על זה כמוך.
אבל לבוא לארצות הברית – אם כבר אתה הולך לארצות הברית, תאמר להם, יש להם מנוף יותר גדול מאשר לשחרר את עידן אלכסנדר ולשתף פעולה עם ה"הפרד ומשול" של חמאס. להם, לוויטקוף, יש מנוף יותר גדול, תאמין לי. מה שהוא נותן היום, היום, ביממות האלו, זה מנוף כל כך עצום שהוא יכול היה לשחרר, אם הוא היה רוצה, יותר מעידן אלכסנדר. אם אתה כבר מנפנף אותו, תנפנף בו כמו שצריך.
גיל דיקמן
¶
תודה. תודה לך על ההוראות שאתה נותן לי איך לנפנף בדרכון. אדוני המפריד והמושל, מי שמפרידים ומושלים פה זה אתם ולא אנחנו.
שי דיקמן
¶
איתי הוצא להורג, אח של מרב; כרמל הוצאה להורג, בת הדודה שלנו. אני רוצה לשאול אותך, כשאתה מציע לכבוש את עזה ואז הם ירדו על הברכיים וייתנו לנו במתנה את כל החטופים - -
שי דיקמן
¶
- - האם אתה זוכר? אולי היה לך בן משפחה בידיים של מחבל עם קלצ'ניקוב לראש עם אצבע על ההדק. מה גורם לך לחשוב שהם לא יוציאו אותם להורג?
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אומר לך. אני לא אומר שאין סיכון, יש סיכון לחטופים. רגע, שאלת אותי ואני משיב לך. יש סיכון ל-410 – שאלת על חברים שלי עם קלצ'ניקוב? ירו בהם גם בקלצ'ניקוב. 410 חיילים, אלפי אנשים.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
מאז התמרון, מאז 27 באוקטובר. שנלחמו כדי להשיב את החטופים, כדי להגיע לניצחון, שילמו מחיר. יש מחירים במלחמה, אני לא אומר שאין סיכון. אי-אפשר לומר, כמו שאמר לכם פה בזמנו האלוף גיורא איילנד.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
ברור שזה דבר מסוכן. שי, אני עונה לך. ברור שמלחמה זה דבר מסוכן, היא מסוכנת ללוחמים, היא מסוכנת לחטופים. את שואלת מה הדבר הכי טוב ונכון שאפשר לעשות, בזה אני אומר לך – גם מהניסיון וגם ממה שאמרת, ואני לא מזלזל בזה בכלל – גם מהניסיון, כל העשרות הרבות של החטופים שכן השתחררו, אני יודע שהם השתחררו רק בגלל שאוגדה 162 עשתה מה שהיא עשתה בצפון, רק בגלל שהתחלנו את התמרון אז. אני יודע את זה וכל אדם ישר יאמר לך את זה. את צודקת שיש גם סיכונים. אני לא מקל ראש באף אדם ואני מזועזע מהמצב עכשיו, שחטופים נמצאים שם.
מרב סבירסקי
¶
לא, סיום ישראל זה בדיוק מה שקרה. סיום ישראל כבר קרה כי כולנו מרגישים כך. הבעיה היא שאתם לא מוכנים לשלם את מחיר סיום המלחמה. כי אתה תגיד את האמת כשאתה יודע את האמת, שהדרך היחידה - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
יחד עם האנשים, גם הרבה ערכים נרצחו באותו יום. על זה מדובר, על הערכים של מדינת ישראל.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אם לומר את האמת, אני חושבת שאתה לא סומך על חמאס, הם כן. יש סיכון גדול מאוד שיוציאו אותם להורג. זהו. אז תתווכח איתם?
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אבל חנוך, אם אתה יודע עכשיו, כמו שאמרת על שוהם וקראתי – מי שלא קרא את הכתבה, אז כדאי מאוד – שהוא התראיין והוא אמר הייתי במקום שבו הייתי הייתה לי פצצה מעל הראש, מטען, וחמאס אמר במפורש - - - יש לנו פה מטען מעל הראש, והאלימות שהופנתה כלפי החטופים ככל שהצבא התקרב או בכל פעם - - -
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
נכון, ולכן לא מדברים על להחליש ולא מדברים על זה שחמאס מיותר ושסתם ימותו אנשים ושתמה מדינת ישראל.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
חנוך, כרגע אתה גם לא נכנע אבל גם אמריקה עושה לך עסקאות מעל הראש. אז מה יצא לך?
גיל דיקמן
¶
לכל חטוף יש פצצה מעל הראש ברגע זה, לכל חטוף, בדיוק כמו שטל שוהם אמר. אתם פשוט לא רוצים לראות את זה ומקריבים את החטופים.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
אתה יודע שבמדינת ישראל עדיין לכל אזרח מותר לומר את דעתו, תפסיק לסתום את הפיות לקורבנות.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
¶
לא יאומן, חברי קואליציה שסותמים את הפה למשפחות חטופים. למה? למה אתה אומר לו את זה?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
ככה, כי לא מקריבים פה אף אחד. את חושבת שמישהו מקריב? את חושבת שמישהו מקריב פה?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
סליחה. בשנה וחצי האחרונות המשפחות הן אלה שנלחמו על החטופים, לא בגללך החטופים פה.
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
אל תגיד לו דברי בלע ואל תעשה לו כפיים ותגיד לו שזו הצגה כשהמשפחות שלהם נרצחו. יש גבול לכל תעלול, לצאת עליהם בצורה כזאת.
היו"ר אופיר כץ
¶
שלוש דקות הפסקה חוזרים ב-11:37. תודה.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:34 ונתחדשה בשעה 11:40.)
גיל דיקמן
¶
לא נעבור על ההפקרה לסדר-היום ולא נעבור על הקרבה לסדר-היום, ונחזור ונגיד שיש הפקרה ויש הקרבה. ברגע זה, כשאתם מוכנים לשלם את מחיר החטופים שעכשיו בשבי, אתם בוחרים להקריב ולהפקיר אותם. יש אופציה לסיים את המלחמה ולהחזיר אותם ולא להיות תלוי באף מנהיג אחר, לא בנשיא ארצות הברית ולא באף אחד אחר. זה תלוי בכם.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
למעשה, בעקבות יציאתה של סיעת עוצמה יהודית מהקואליציה נעשה שינוי בהרכב הסיעתי של ועדות הכנסת לפני מספר חודשים. גם אז אמרנו וגם עכשיו אני אומרת, שיש בסופו של דבר שלושה עקרונות שאנחנו צריכים לשים לב אליהם כשאנחנו מדברים על שינוי הרכב סיעתי. האחד הוא שבהתאם לתקנון, זאת לא חובה שעל כל שינוי שמתרחש צריך לבצע שינוי בוועדת הכנסת; השני הוא שלמרות העיקרון והאמירה הראשונה שלי, ככלל, כן רצוי לחזור תמיד למפתח הסיעתי שנקבע בתחילת הכנסת ביחס לוועדות. כי הוא מפתח שהלם גם באותה עת את ההרכב הסיעתי וצריך לחזור ולהתאים את הדברים כך שלא ייפגע כוחה של האופוזיציה בוועדות. וכמובן, גם לא ייפגע כוחה של הקואליציה; והעקרון השלישי שדיברנו עליו, למעשה, עם יציאתה של עוצמה יהודית מהקואליציה, שבסופו של דבר ועדות שסוכם לגביהן שיהיה רוב מלכתחילה לקואליציה – היא רשאית וזכאית לשמור על הרוב הזה.
ההמלצה הזאת כאן היא בעקבות חזרתה של סיעת עוצמה יהודית לקואליציה. יחד עם זאת, כן יש פה עוד מספר שינויים מכיוון שבישיבה הקודמת שנעשתה על ההרכב הסיעתי ראינו שישנם עיוותים שונים בוועדות הכנסת השונות. ההמלצה כאן מנסה לפתור כמעט את כל העיוותים.
ועדת הכספים – מוצע להגדיל את מספר חברי הועדה מ-18 ל-19. מכיוון שהוועדה כבר הצביעה על הגדלה של ועדת הכספים מעבר למספר הרגיל, אז ניתן לעשות הגדלה נוספת ולהוסיף חבר נוסף לאופוזיציה שיהיה לסיעת העבודה; ועדת החוקה, חוק ומשפט – מוצע להחזיר ולהקטין את מספר חברי הוועדה מ-17 חברים ל-16 חברים, כאשר חבר סיעת הליכוד הוסר מהרכב הוועדה וחזר.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
כן. כל עוד יש הפרש, כן, אין בעיה.
ועדת העבודה והרווחה – מוצע להחליף את חבר סיעת הליכוד בחבר סיעת עוצמה יהודית, ומוצע להסיר את ממלא המקום הקבוע לסיעת הליכוד; ועדת הבריאות – מוצע להקטין את מספר חברי הועדה מ-15 ל-14. חבר סיעת יהדות התורה הוסר מהרכב הוועדה; הוועדה לביטחון לאומי – מוצע להחליף את חבר סיעת הימין הממלכתי בחבר מסיעות האופוזיציה; הוועדה למיזמים ציבוריים – מוצע להחליף את חבר סיעת עוצמה יהודית בחבר מסיעות האופוזיציה. גם זה, גם ביטחון לאומי – חד"ש.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
ועדת המדע והטכנולוגיה – מוצע להקטין את מספר חברי הוועדה מ-14 ל-13. חבר סיעת עוצמה יהודית הוסר מהרכב הוועדה; הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – מוצע להחליף את חבר סיעת הציונות הדתית בחבר מסיעת עוצמה יהודית, ולהסיר את ממלא המקום הקבוע לסיעת הליכוד.
אלה חברי הוועדה הקבועים שבעצם אנחנו מחזירים, פחות או יותר, כמעט בכל הוועדות. זה לא בכל הוועדות, אבל זה הרכב שגם אני יודעת לחיות איתו. כן אגיד שיש עוד מספר ועדות שבהן לא תוקן הרכב, אבל אני חושבת שזה סביר. ועדה אחת שאני כן רוצה לבקש להוסיף חבר כנסת מסיעות האופוזיציה זאת ועדת הכנסת, שמספר החברים שלה הוא לא מוגבל. בתחילת הכנסת היה 7-10, והיום הפער הוא 6-11. אני חושבת שאפשר להוסיף חבר לסיעות האופוזיציה, אני חושבת שזה יהיה דבר נכון.
היו"ר אופיר כץ
¶
אני רק רוצה לחדד איפה שרשמת את האופוזיציה. הוועדה לביטחון לאומי – במקום סיעת הימין הממלכתי יהיה המחנה הממלכתי; במיזמים ציבוריים – במקום חבר סיעת עוצמה יהודית, חבר מישראל ביתנו.
לגבי השמות, צריך עכשיו?
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק
¶
ועדת הכנסת – אני מבקשת שתיתן ליש עתיד, זו הסיעה הגדולה, תיתן לה חבר כנסת נוסף. הפער כרגע הוא גדול.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אנמק את השאלה. אני מנמק את השאלה, גברתי היועצת המשפטית. גברתי היועצת המשפטית, אני שואל את השאלה המשפטית. אני שואל למה לא העבודה. שאלתי.
היו"ר אופיר כץ
¶
בסדר. אבל רגע, אני לא מביא את זה עכשיו. אמרתי ששגית פנתה, אני אשקול את זה באמת בחיוב, אתן תשובה בהקדם האפשרי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני רק אומר שהסיטואציה שבה לסיעה של ארבעה ח"כים בכנסת אין שום ייצוג בוועדת הכנסת, בעיניי, זה מצב בעייתי.
היו"ר אופיר כץ
¶
אם כך, ההצעה אושרה. היא טעונה אישור במליאה.
בקשת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה למיזוג הצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה–2025 (פ/5255/25) (כ/1102) של חה"כ יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת.
ב. הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025 (פ/5327/25) של חה"כ אליהו רביבו.
ג. הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2024 (פ/5278/25) של חה"כ יצחק קרויזר.
היו"ר אופיר כץ
¶
הסעיף הבא, בקשת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 42) (הרחקתם מישראל של מסתננים התומכים בממשל מדינתם), התשפ"ה –2025 (פ/5255/25) (כ/1102), של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת; אותו החוק של אליהו רביבו (פ/5327/25); ואותו החוק של יצחק קרויזר (פ/5278/25). מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה
היו"ר אופיר כץ
¶
הבקשה אושרה.
בקשת יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי למיזוג הצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 26) (דיווח על מגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה, התשפ"ה–2025 (כ/1110).
ב. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי הירייה), התשפ"ה–2025 (פ/5351/25), של חה"כ מירב בן ארי.
ג. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי הירייה), התשפ"ה–2025 (פ/5566/25), של חה"כ פנינה תמנו.
היו"ר אופיר כץ
¶
בקשת יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק כלי ירייה (תיקון מס' 26) (דיווח על מגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025 (כ/1110); אותה הצעת חוק של חברת הכנסת מירב בן ארי (פ/5351/25); אותו חוק של חברת הכנסת פנינה תמנו (פ/5566/25). מי בעד המיזוג? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
אושרה.
היו"ר אופיר כץ
¶
הבקשה אושרה.
4. המלצות הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושאים הבאים:
א. גילום מס בשל לינת חברי הכנסת בבית מלון בירושלים.
ב. שינוי אופן התשלום עבור שירותי תקשורת לחברי הכנסת.
היו"ר אופיר כץ
¶
המלצות הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושאים הבאים: א' גילום מס בשל לינת חברי הכנסת בבית מלון בירושלים; ב' שינוי אופן התשלום עבור שירותי תקשורת לחברי הכנסת. בבקשה.
ארבל אסטרחן
¶
המנכ"ל רצה להיות פה אבל הוא היה צריך לצאת. הוא רצה להציג את זה כי אלו שתי בקשות שלו, אבל אני אציג את הדברים. ההמלצות גם הונחו על שולחן הכנסת ומונחות בפניכם כעת.
הוועדה הציבורית הגישה שתי המלצות שבהן למעשה היא אימצה בקשות שהציג בפניה מנכ"ל הכנסת. בפנייה שלו הוא ציין שלא מדובר בהצעות שיוצרות איזשהם תשלומים חדשים או מעמיסות עומס תקציבי משמעותי על הכנסת, אלא בעיקר יש בהן משום הקלה.
ארבל אסטרחן
¶
נכון, אסדרה, הקלה. גם על חברי הכנסת וגם על מינהל הכנסת, כפי שאסביר.
הנושא הראשון, עניינו לינת חברי הכנסת בבית מלון בירושלים. כידוע, היום חברי הכנסת זכאים ללון בירושלים, ככלל, בין ימי ישיבות הכנסת. יש איזושהי הבחנה בין מי שגרים קרוב יותר ורחוק יותר. אבל ההוראות האלה קיימות ואין הצעה לשנות את עצם הזכאות ללינה.
ארבל אסטרחן
¶
100 ק"מ, זה איזשהו קו.
אין הצעה לשנות את עצם הזכאות, אלא ההצעה עניינה תשלום המס. ככלל, חברי הכנסת חייבים במס על המימון שהם מקבלים וקובעת היום ההחלטה – פה היא גם יוצרת הבחנה לעניין המרחק – מי שגר מעל 100 ק"מ מירושלים, ולעניין יו"ר ועדה קבועה 50 ק"מ, הכנסת מגלמת את המס וחבר הכנסת אינו משלם את המס. לעומת זאת, מי שגר קרוב יותר חייב במס.
לצד זה יש הוראה שמאפשרת למנכ"ל הכנסת, במקרים מיוחדים, לאשר לינה. בפועל, הדבר הזה שימש לאשר לינה עם גילום כאשר מליאת הכנסת נמשכה לתוך שעות הלילה הארוכות וחברי הכנסת נשארו ללון. הדבר הזה גם יצר חוסר ודאות אצל חברי הכנסת עצמם וגם חייב בכל פעם פנייה למנכ"ל והחלטה שלו. על מנת ליצור איזושהי ודאות והוראה ברורה וקבועה לכולם, נעשתה איזושהי בחינה מה קיים במגזרים אחרים. למשל נמצא ששרים – הלינה שלהם תמיד מגולמת. לעומת זאת, לגבי עובדי מדינה בכירים יש הוראה שמאפשרת גילום של ארבע פעמים בחודש
לכן לפי ההמלצה שמונחת כעת בפניכם, לגבי מי שגר רחוק – מעל 100 ק"מ, ויו"ר ועדה קבועה מעל 50 ק"מ – לא יהיה שינוי, הכנסת תגלם את המס; לעניין מי שגר קרוב יותר – לא ירושלמים, כמובן, מי שגר באזור ירושלים לא זכאי בכלל. מי שגר קרוב יותר יהיה זכאי לגילום עבור הלינה לפי תנאי הזכאות הרגילים, עד ארבע לינות בחודש. שזה למעשה מה שמבקשים גם היום. כי בדרך כלל זה ימי שני, שזה ימים ארוכים. פלוס 12 לינות בשנה. בגלל שלמשל בתקופת הפגרה חברי הכנסת לא נשארים ללון, ולעומת זאת יש חודשי כנס שבהם נשארים יותר מיום אחד – תקופות תקציב למשל.
זאת ההצעה – עד ארבע לינות בחודש ו-12 לינות בשנה - -
ארבל אסטרחן
¶
נכון.
- - יהיה גילום. וגם עדיין נשארת סמכות המנכ"ל במקרים מיוחדים לאשר לינה. זאת ההצעה, שתחול מתחילת החודש הבא.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
רק הצעה שתפשט יותר, גם עבור החשבות. כרגע זה ארבע בחודש פלוס 12 בשנה. מה קורה כשיש חודש מאוד עמוס שמסתיים בדיוק – זה סתם מגוחך. לדעתי, כדאי לעשות את זה - - - בסופו של דבר זו מכסה שנתית, כסף זה כסף זה כסף, לא משנה איפה אתה מקבל אותו. אם יהיה חודש אחד שתעשה שש וחודש אחד שתעשה שלוש – זה לא משנה. עדיף לעשות את זה פשוט מכסה שנתית. אם המכסה של 4X12 + 12, פשוט לעשות זה מכסה שנתית. כל ח"כ יעשה את החשבון שלו. זה לא משנה, כסף זה כסף זה כסף. גם שנת מס, בסופו של דבר אנחנו בגילום מס. מס הוא מס, הוא גם מחושב על בסיס שנתי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא, לא. היא מייצרת מציאות שאם תישאר לצורך העניין בחודש אחד פעמיים ובחודש אחד שש פעמים – בחודש של הפעמיים כאילו ניצלתי ארבע פעמים, ובחודש של השש ירד לך שתי פעמים מה-12. זה סתם מגוחך.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
כי אם השבוע האחרון של כנס יוצא על שבוע ראשון של חודש, אז זה משנה את כל התמונה. זה סתם מגוחך, כסף זה כסף זה כסף. כלל פשוט שנתי. לדעתי, זה מגוחך לעבוד עם הדיפרנציאציה הזאת.
ארז מלול (ש"ס)
¶
כן, אבל זה לא צפוי. עובדי מדינה יותר יציבים. תקציב למשל – יש יותר לילות. כשיש חוק רפורמה. לא יודע, כל מיני דברים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אבל אני אומר, זה נכון אבל אין טעם. בסופו של דבר כסף זה כסף זה כסף, בסופו של דבר עדיף לתת מכסה אחת שנתית וזהו. אם המכסה היא שנתית – שתהיה מכסה שנתית.
ארבל אסטרחן
¶
הדבר היחיד זה שברגע שמשנים משהו מהמלצת הוועדה, למרות שזה לא משהו מהותי, צריך לחזור אליהם. אגב, הוועדה מתכנסת מחר.
ארז מלול (ש"ס)
¶
רגע, אפשר שאלה? ראיתי את הסרטון של חבר הכנסת משה סעדה לאור הוראות היועמ"שית על ניגוד עניינים.
ארז מלול (ש"ס)
¶
האם חבר כנסת שנהנה מזה יכול להצביע ולא לוקה בניגוד עניינים? היא מחמירה מאוד בניגוד עניינים, האם זו לא בעיה? אני שואל באמת.
ארבל אסטרחן
¶
הנושא השני גם יוצר איזשהו פישוט והקלה. עניינו תשלומי תקשורת, טלפון ואינטרנט בבית של חברי הכנסת. היום חברי הכנסת – מובן שענייני טלפון ואינטרנט זה דברים מאוד בסיסיים בעבודתם של חברי הכנסת, ברור שהם יקבלו על זה השתתפות של הכנסת. היום חברי הכנסת מקבלים השתתפות בסכום של 150 ש"ח ולצד זה יש זקיפת הטבה של 48 שקלים. חברי הכנסת נדרשים להמציא לחשבות הכנסת את הקבלות ולקבל על זה החזר. מה שיוצר הרבה פעמים סרבול כי חבר הכנסת צריכים להביא את זה, נזכרים באיחור, כן זוכרים להביא, לא זוכרים להביא. לפעמים הם לא מביאים - -
ארבל אסטרחן
¶
- - לא נהנים מההחזר שהם זכאים לו.
לכן גם פה יש איזושהי הצעה לפשט את העניין. גם צריך לומר שההוראות שקיימות היום בהחלטת שכר חברי הכנסת לגבי ענייני התקשורת הן הוראות מאוד מיושנות, שלא תוקנו הרבה שנים. זה מדבר על התקנת קו טלפון ומכשיר פקס. מוצע לפשט את זה ולקבוע הוראה שלפיה יינתן החזר של 235 שקלים בחודש, זה סכום גבוה יותר מזה שניתן היום אבל זה סכום שהוא ממוסה.
ארבל אסטרחן
¶
מה שיש בקשר עם הציבור – אפשרי. אגב, בקשר עם הציבור גם יכולים להיות ענייני תקשורת נוספים. חבר הכנסת רוצה חבילת כבלים בסיסית - - -
ארבל אסטרחן
¶
גם את זה נביא. זאת אומרת, לעשות סל תקשורת רחב יותר שיתווסף למשכורת. יכול להיות שבהתאמה, תהיה איזו הפחתה מהתקציב השנתי. אביא גם את זה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
זה בעיניי פחות, כי באמת יש אנשים שלא משתמשים. מישהו שאין לו טלוויזיה לא צריך שיורידו לו מהקשר עם הבוחר את עלות הכבלים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
רגע, אופיר. בשביל הבחירה ובשביל ההתעסקות של ההתמודדות מול הקשר לבוחר אני ממליץ מכאן המלצה מאוד חמה, גם לחשבות וגם לייעוץ המשפטי לכנסת, תפשטו את הבירוקרטיה הפנימית שלכם. זה בכלל מומלץ. גם היום, עם כרטיס האשראי, זה הרבה יותר קל. לכן, בכל הנוגע לקשר עם בוחר פשוט תרשום בכרטיס האשראי שלך את הכבלים ופתרת את הבעיה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני אומר, זה דבר שאפשר לפתור טכנית. פה, בעצם, אם תעשה את זה דרך הוועדה תכריח את כולם לקנות כבלים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא, כי יורידו לך מהקשר לבוחר על זה. לפי מה שהיא אומרת זה יוריד לך מהקשר לבוחר. אני לא רוצה כבלים ולא רוצה שיורידו לי עוד מהקשר לבוחר. לכן את מה שקשור לתנאי השכר – היא צודקת – אל תערבב שמחה בששון. לדעתי, ההצעה השנייה בשלה להצבעה, פשוט שיתקפו את כרטיס האשראי.
היו"ר אופיר כץ
¶
בדיוק, אני לא רוצה את ההתעסקות הזאת. תרשמו לוועדה שאנחנו מבקשים לחשוב איך אנחנו מתעסקים עם דברים האלה כמה שפחות.
ארבל אסטרחן
¶
אפשר לחשוב על זה. פשוט נכון שאם זה יהיה במשכורת כולם יקבלו את זה, גם מי שאין לו כבלים בבית.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
ארבל, אני רק אומר שצריך גם לקחת את זה בחשבון עלות. אפשר להוריד את זה מהקשר לבוחר ואפשר להוריד את זה מהתקנים הנוספים שצריך בשביל להתעסק בכל השטויות האלה, בסופו של דבר זה אותו כסף.
משה סעדה (הליכוד)
¶
סליחה, זה לא נראה טוב כבלים בבית כקשר לבוחר.
פניית יושב-ראש הכנסת בדבר הקמת ועדה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת הכנסת וועדת הפנים והגנת הסביבה, לפי חוק מוזיאון הכנסת, התש"ע–2010
היו"ר אופיר כץ
¶
פניית יושב-ראש הכנסת בדבר הקמת ועדה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת הכנסת, וועדת הפנים והגנת הסביבה, לפי חוק מוזיאון הכנסת, התש"ע–2010. אני צריך להקריא את המכתב: 1. חוק מוזיאון הכנסת, התש"ע–2010, מסדיר את הקמתו של מוזיאון הכנסת בבית פרומין, ובימים אלה נערכת הכנסת לפתיחתו לקהל הרחב. 2. בהתאם להוראות החוק רשאי יושב-ראש הכנסת להתקין תקנות לביצועו באישור של הוועדה למוזיאון הכנסת. החוק קובע את הרכב הוועדה באופן הבא: שלושה חברים של ועדת החינוך, התרבות והספורט, שאחד מהם יעמוד בראשה; שלושה חברים של ועדת הכנסת; ושלושה חברים של ועדת הפנים והגנת הסביבה.
3. לקראת פתיחתו של המוזיאון, התעורר הצורך בהתקנת תקנות מכוח החוק שיקבעו את תעריפי דמי ההכניסה למוזיאון, האגרות בעד השימוש במתקני המוזיאון ומכירת מזכרות. לשם אישורן, אודה לך אם תשים על סדר יומה של הוועדה לאישור – אני מקריא את ההרכב – ועדה משותפת לפי חוק מוזיאון הכנסת, התש"ע–2010. הוועדה תהיה בת תשעה חברים, שלושה מכל ועדה, בראשות ועדת החינוך, התרבות והספורט. לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט – חברת הכנסת קטי שטרית, תכהן כיושבת-ראש הוועדה, צגה מלקו וסימון דוידסון; מטעם ועדת הכנסת – ינון אזולאי, עמית הלוי, פנינה תמנו; מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה – מתן כהנא, אתי עטייה ומטי צרפתי. מי בעד?
הצבעה
אושרה.
היו"ר אופיר כץ
¶
אושר פה אחד.
בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025 (כ/1117), של חה"כ שמחה רוטמן וקבוצת חברי הכנסת.
ב. הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2025 (פ/5535/25), של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר.
היו"ר אופיר כץ
¶
בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט למיזוג הצעות החוק הבאות: הצעת חוק שימוש במונח יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025 (כ/1117), של חבר הכנסת שמחה רוטמן וקבוצת חברי כנסת; הצעת חוק לתיקון מונחים בחקיקה (יהודה והשומרון), התשפ"ה–2025 (פ/5535/25), של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר. מי בעד המיזוג?
הצבעה
אושר.
היו"ר אופיר כץ
¶
אושר פה אחד.
בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להעברת הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 (מ/1656), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה, בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע–2009
היו"ר אופיר כץ
¶
בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, להעברת הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה), התשפ"ג–2023 (מ/1656), מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה, בהתאם לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ביומטריים ובמאגרי מידע, התש"ע– 2009. בהתאם להמלצת הלשכה המשפטית.
היו"ר אופיר כץ
¶
אושר פה אחד. הצבעה במליאה.
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 (מ/1850)
היו"ר אופיר כץ
¶
קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשפ"ה–2025 (מ/1850). ההמלצה היא לוועדת הכלכלה.
היו"ר אופיר כץ
¶
אושר פה אחד.
ערעורו של חה"כ אבי מעוז על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר-היום בנושא: "ביקורתו של נשיא צרפת על ישראל והשלכתה על חיי היהודים בצרפת הרושמת עליה חדה באנטישמיות"
היו"ר אופיר כץ
¶
סעיף 9, ערעורו של חבר הכנסת אבי מעוז על החלטת נשיאות הכנסת שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר-היום בנושא: "ביקורתו של נשיא צרפת על ישראל והשלכתה על חיי היהודים בצרפת הרושמת עלייה חדה באנטישמיות". אבי מעוז, לפני שאתה מציג אני מציע שפשוט נבקש את הבקשה הזאת שוב במקום הערעור ושנצביע, כי אנחנו מחויבים כקואליציה להפיל ואנחנו לא רוצים להפיל. היו מקרים שהוגש ערעור ובסוף פתרנו את זה בפעם השנייה או השלישית שהגשנו.
אבי מעוז (נעם)
¶
אני לא מבין עד היום למה לא אישרו את זה, אין לי מושג למה לא אישרו, משהו תמוה. יש אנטישמיות.
היו"ר אופיר כץ
¶
אין פה משהו רע. בסוף אתה מוגבל בכמה אתה יכול לאשר, אתה מחפש כמה שיותר חברי קואליציה וחברי אופוזיציה, ככה היושב-ראש תמיד אומר.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
תנסה, עכשיו זה לא. אופיר אומר לך שהוא יעזור לך, היו"ר אומר שהוא יעזור לך – כשלי הוא אמר שהוא יעזור, בדרך כלל זה הלך. עכשיו זה בטוח לא ילך, בוא ננסה ככה.
ארז מלול (ש"ס)
¶
זה נשיא מדינה כשיש לנו שם גם שגרירויות, גם יחסים כלכליים, גם יחסים ביטחוניים וגם קהילה יהודית ענפה, אחת הקהילות הגדולות. כאילו אתה, לכאורה, יכול לפגוע ביחסים המדיניים עם צרפת. אולי לנסח את זה אחרת. לדון בנושא, אבל הכותרת היא לפעמים יותר גרועה מהנושא. לשנות את הכותרת, זה הכול, אני מציע. ואז נפעל, אני וחנוך, להעביר את זה. בסדר?
אבי מעוז (נעם)
¶
אם זה ייפול בשבוע הבא אז אגיש ערעור בשבוע הבא. אני מניח שאם זה ייפול בפעם השלישית כבר לא תגיד לי שאתה תעזור לי בשבוע שאחרי, נכון?
ארז מלול (ש"ס)
¶
אבל אבי, אמרתי לך, כמו שזה – זה לא יעבור, אין לך סיכוי. כמו שזה, ככה, איך שזה מונח – לא. צריך לשנות, לראות, כדי שיהיה אפשר. בניסוח. אמרתי את זה גם ליוסי.
אבי מעוז (נעם)
¶
היו אומרים לחבר הכנסת טייב, תנסח את זה טיפה אחרת ונעביר את זה בשבוע הבא. תביא עוד חתימות – הוא הביא עוד חתימות, ועוד פעם זה לא עבר.
