פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



60
ועדת הפנים והגנת הסביבה
14/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 367
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ט"ז באייר התשפ"ה (14 במאי 2025), שעה 9:00

היערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה, מניעת טביעות וסכנות מכרישים ופיקוח על רצועת החוף ופיתוחו

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
אלון שוסטר – מ"מ היו"ר
ששון ששי גואטה

סימון דוידסון
שלום דנינו

עאטף חיראלדין - מנהל אגף חופי רחצה, משרד הפנים

רותם זהבי - מנהל אגף בטיחות סביבתית במוסדות חינוך, משרד החינוך

נועה שוקרון - רכזת פנים ושלטון מקומי באגף תקציבים, משרד האוצר

פרד ארזואן - מנהל היחידה הימית הארצית להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה

עמרם בן ישי - מנהל נמל חדרה, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ארמן סקיימן - רמ"ד שיטור ימי, המשרד לביטחון לאומי

יוסי בן יעקב - הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד העבודה

דועאא שחאדה עדוי - מנהלת תחום ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות

מייסא ענבתאוי - מנהלת תחום בכירה ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות

מתן שחק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אילן לביא - מנכ"ל החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון

שמואל ליטוב - יו"ר החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון

מור ברנס - מנהל אגף חופים וטיילות, עיריית נתניה

טל פילטר - ס. מנהל אגף החופים והמציל הראשי, עיריית תל אביב יפו

ציפורה נעה ברנד פרנק - מחזיקת תיק החופים, עיריית תל אביב יפו

ניר בן חיים - ראש עיריית חדרה

אלי שוורצברג - מנהל אגף חופים ואגמים, עיריית ראשון לציון

אופיר פינס פז - מנכ"ל פורום רשויות החוף

פול חכים - מייסד משמר הצלה ימי

אברהם אפיה - יו"ר המצילים הארצי, מייצג את ההסתדרות, ארגון המצילים הארצי

חיים וינגרטן - סמנכ"ל מבצעים, זק"א

יגאל בן ארי - מנהל תחום הים, רשות הטבע והגנים הלאומיים

דרור בוימל - סמנכ"ל שמירת טבע, החברה להגנת הטבע

דקלה הראל - יו"ר מים חיים - הוועדה הארצי למניעת טביעות

עדי פרטוש - מנהלת אגף קשרי חוץ, תקשורת וממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

גלית שאול - ראש מועצה אזורית עמק חפר

לאה קריכלי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



היערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה, מניעת טביעות וסכנות מכרישים ופיקוח על רצועת החוף ופיתוחו

אנחנו ברשותכם נפתח את ישיבת הוועדה, שזומנה על ידי הוועדה בנוגע להיערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה, מניעת טביעות וסכנות מכרישים ופיקוח על רצועת החוף ופיתוחו. מידי שנה הוועדה מקיימת דיון כזה. היה לאחרונה התכנסות של השדולה, שדולת החופים. הגיע שר הפנים והשרה להגנת הסביבה.

אנחנו נעסוק בנושאים שמעניינים אותנו כל הזמן: הגדלת מצאי החופים, שירותי הצלה, כל סוגיית ההצלה. מספר המצילים, המלאי, הצעירים שמתווספים, שעות הרחצה, האזכורים והשילוט כנגד רחצה בחופים לא מוכרזים. נציג משרד החינוך נדמה לי שנמצא כאן, קצת על נושא לימודי השחייה. ולא נוכל להימלט מענייני הכרישים שבאו אלינו. אני רוצה שתשימו לב לסוגיית הסמכויות שעלו חזק בין הרשויות לבין המדינה, משרד הפנים בעיקר, כאשר לסמכויות ומשאבים.

אנחנו נתחיל ברשותכם עם הממ"מ, עם מתן, שיציג עבודה בעניין הגדלת החופים. לאחר מכן אני אבקש מעאטף שנמצא איתנו, מנהל אגף החופים והרחצה במשרד הפנים, למסור דוח. בבקשה מתן.

אני ממלא מקום של יושב-ראש הוועדה שיגיע ואז אני אוכל להתפנות לענייני החקלאות בוועדת הכלכלה.

תודה כבוד יושב-הראש, אני מתן שחק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. כמו שצוין, כתבנו מסמך בנושא פוטנציאל הרחבה של חופי רחצה מוכרזים קיימים.

לבקשת יושב-ראש הוועדה, חה"כ יעקב אשר, שביקש את זה כבר לקראת עונת הרחצה הקודמת, עבדנו על המסמך. פנינו למשרד הפנים כדי לקבל, אני אסביר את התהליך שעשינו. אנחנו ניסינו לבודד את החופים שאינם באורך המקסימלי, כלומר שיש להם פוטנציאל הרחבה עד 225 מטרים. אחרי שעשינו את הסינון הזה, שהוא טכני לצורך העניין, פנינו למשרד הפנים, לעאטף, כדי שנוכל בעצם לדעת אם יש מניעות מוכרות להרחבת אותם חופים שהם לא באורך המקסימלי.

אחרי שקיבלתי את התשובה המפורטת והמלאה שעאטף העביר לנו ידענו להגיד איזה חופים יש מניעה מוכרת להרחיב אותם ואיזה חופים אין מניעה מוכרת להרחיב אותם ולצורך העניין אפשר טכנית, מבחינת תנאי החוף, תנאי הים, מבחינה פיזית, להרחיב אותם.

למה אני מציין את זה? בגלל שיש היבט אחר. יש את ההיבט המקצועי לצורך העניין של האם אפשר להרחיב את החוף. אם יש שם מתקנים, אם יש שם זרמים, אם יש סלעים, כל מיני שיקולים כאלו. ויש את השיקול השני שאותו לא בחנו ולא הצגנו, שזה השיקול הכלכלי של כמה זה עולה לרשות המקומית להרחיב את החוף. זאת אומרת להוסיף תקן של עוד מציל או עוד שני מצילים, בהתאם לכמה שהחוף מתארך. אני לא אגע בנושא של ההשלכות הכלכליות על הרשות המקומית, אבל נציג את הפוטנציאל הקיים לפי המידע שאנחנו מכירים שהועבר ממשרד הפנים.

225 מטרים זה מקסימום החוף, אורך החוף המותר לתחנת הצלה אחת?

תחנה אחת, בדיוק.

לא אורך, רוחב.

אוקיי, בסדר.

נכון, רוחב. אורך החוף, בחופים זה קצת מטעה.

יש רלוונטיות לעומק?

בקיצור, זה מסומן בפוליגונים מרובעים ובאמת כך זה נקרא בסופו של דבר. הנקודה היא כזאת, שבעצם אפשר תמיד להחליט שיש רצועת חוף שאפשר להקים עליה תחנה חדשה, להקים חוף חדש. אבל בעצם המטרה הייתה לא לראות איך אפשר להקים חוף חדש, אלא איזה חופים קיימים אפשר להרחיב אותם קצת, בתגבור של אותה תחנת הצלה, כדי שיהיה בעצם יותר חוף.

בסך הכול יש 24 חופים לאורך חוף הים התיכון שלהם יש פוטנציאל הרחבה מעשי. כלומר, אחרי בדיקת ההיתכנות בשטח. שבעה חופים, כמו שאפשר לראות, בתחומי עיריית אשדוד, ארבעה חופים בבת ים, שלושה חופים בקריית ים, שלושה חופים בחיפה, שני חופים בחדרה וחוף אחד בכל אחת מהרשויות: עכו, הרצליה, חוף הכרמל, חוף אשקלון וגן רווה. פה אפשר לראות שאם אנחנו בעצם נממש, רוב החופים האלה ניתנים להרחבה של 70 מטרים לפחות כל אחד מהחופים, רוב רובם. בסך הכול זה מסתכם בהרחבה פוטנציאלית של כ-1,800 מטרים, שזה בעצם תוספת של 12% מרצועות החוף הקיימות היום לחופי הים התיכון.

זה הפוטנציאל שאנחנו גילינו. אנחנו נציג את זה עכשיו רק שנייה במפות כדי להציג את הפריסה. מצד ימין אפשר לראות את החופים הצפוניים יותר, את החופים באזור הקריות שאותם ניתן להרחיב לשלושה חופים. עוד שלושה חופים באזור חדרה. ובמפה השמאלית אפשר לראות את החופים ברצועת החוף של המרכז והדרום.

מתן, שאלה. אתם בדקתם אם רוחב החופים הוא מקסימלי, הוא מיטבי לרמת התקן הקיים? האם בתקן הצלה, תקן כוח אדם הקיים - - -

זה לא בדקנו האם התקנים הולמים.

יכול להיות שעם התקן הקיים אפשר.

יש למשרד תקנים. זאת אומרת, ככל שמרחיבים את החוף צריך גם לתגבר את שירותי ההצלה. צריך להוסיף מציל לסוכה.

צריך לתגבר את ההצלה בלפחות עוד מציל אחד. התקן הוא שלושה מצילים בכל תחנה לפחות. כאשר רוצים להרחיב את החוף ל-225 מטר חייבים להוסיף, כי פשוט מאוד גם השטח מתרחב וגם כמות האנשים שנכנסים לים היא גדלה ולכן ההמלצה, הדרישה שלנו להוסיף עוד מציל אחד לפחות. תלוי בכמות האנשים שמגיעים לשם.

שזו בדיוק דרישת כוח האדם הנוספת, שאת ההיבט הכלכלי שלא התייחסנו אליו במסגרת הזאת. תודה רבה.

תודה. עאטף, בבקשה, תתחיל.

אני קצת רוצה לתת רקע. החופים במדינה ב-2025 אנחנו פתחנו את עונת הרחצה ב-5 באפריל. קצת רקע: בים התיכון 15 ק"מ חופים מוכרזים רחצה, 86 אסורים לרצחה ויש עוד 98 שחסר סטטוס. מספר החופים המוכרזים לרחצה בים התיכון זה 105. מעניין גם לגעת בחופים בימים אחרים, כנרת וזה? או שרק הים התיכון מעניין?

לא, לא, כל החופים. ים המלח, הכול.

ים כנרת ישנם 3.5 ק"מ חופים מוכרזים רחצה. 29 ק"מ אסורים לרחצה. 20 ק"מ שהם למעשה חסרי סטטוס. הם נמצאים בתוך, בכנסת, מסביב לכנרת, 33 חופים מוכרזים רחצה.

ים המלח 1.740 ק"מ מוכרזים רחצה. 58 ק"מ הם אסורים לרחצה ו-3,000 מטרים הם חסרי סטטוס. 16 תחנות הצלה קיימות בים המלח.

ים סוף – 749 מטר מוכרזים רחצה. 8,000 אסורים לרחצה ועוד 2,500 חסרי סטטוס. ישנן ארבע תחנות הצלה.

סך הכול בכל חופי מדינת ישראל בארבעת הימים זה 328 ק"מ. בתוך ה-328 ק"מ ישנם רק 21,358 מטרים הם מוכרזים רחצה. בתוך הקטעים האלה 158 תחנות הצלה.

אני כבר עכשיו יכול להגיד, אני מקווה שהשנה עד סוף העונה ייפתחו עוד שש תחנות הצלה. ארבע בכנרת.

עאטף, מה צווארי הבקבוק? מהם האתגרים העיקריים שאתם רואים כרגע בנושא? ועוד שאלה, אם יש לכם השוואה, בים התיכון, החברים, השותפים שלנו לאגם הזה, מה המצב שם? האם מצבנו יותר טוב, פחות טוב? מבחינת מספר תושבים למטר.

בוא נגיד ככה, שיחסית לאוכלוסייה צריך להוסיף חופי רחצה, לא יעזור כלום. פשוט מאוד החופים האלה לא יכולים להכיל את כמות האנשים, במיוחד בשנים האחרונות שאנשים נוהרים לחופים. ובוא נגיד, עם כל המצב במדינה, הבילוי הכי טוב של האזרחים במדינת ישראל זה בחופים, אין מה לעשות.

לא הייתה מודעות, אנשים מקצרין היום מגיעים לים התיכון. פעם לא היו מגיעים בגלל שלא הייתה תחבורה גם. היום כולם מגיעים.

גם כי הכנרת נעלמת.

כנרת במיוחד בפסח הייתה מלאה.

מה לגבי צווארי בקבוק, אתגרים עיקריים? מה מטריד אותך, אתכם?

מגדיל אותי להגדיל את מספר החופים. שתיים, בואו נהיה קצת מציאותיים. הרשויות לא מעוניינות לפתוח חופים. למה? כסף.

ואיך המדינה עוזרת?

אני רוצה קצת, ברשותכם, גם מי שלא מכיר את הצורך גם לא יודע לתכנן את העתיד, כך אני מאמין. אני התחלתי את התפקיד באוגוסט 2010. שלושה מיליון שקלים היה לציוד הצלה - - - בלבד. שאין, זה לא היה בבסיס התקציב. אין, עד היום כל הכסף שאנחנו נותנים לרשויות המקומיות הוא לא בבסיס התקציב. המדינה צריכה לתקצב את החופים.

שלושה מיליון. עד 2016 היה מותר ל-10 תחנות הצלה לגבות דמי כניסה. שר הפנים אז החליט לבטל את האישור הזה. כי שר הפנים היה נותן את האישור לגבות. ואז למעשה זה היה בתחילת עונת הרחצה 2016 אז אמרו אוקיי, מה יהיה עכשיו? האישור שניתן להם עד סוף 2016. ואז דיברנו עם האוצר, האוצר הוסיף שבעה מיליון. עשינו סקר ברשויות שגבו דמי כניסה. ואז כל אחד אמר כמה הוא מפסיד מביטול דמי כניסה. ואז הגענו לשבעה מיליון בכל הארץ. זה בסך הכול שבע רשויות מקומיות שאישרו, 14 חופים בערך.

אבל זה רק מחזיר כסף למי שגבה וכו', כדי לעמוד בזכות הכניסה החופשית.

בדיוק.

השאלה שלי כמה עולה, אתם בטח יודעים. נגיד שהמדינה, כמו בכיבוי, שמעתי על הרעיון שכמו בכיבוי והצלה, כך גם תהיה רשות ממשלתית מרכזית, פדרלית, לנושא הצלה. כמה זה היה עולה למדינת ישראל בבסיס תקציב כדי להחזיק את המערכת הזאת?

הרבה כסף.

100 מיליון, 200 מיליון?

אני יכול לעשות לך אומדן החזקת חוף אחד. בשנה מיליון עד 1,250,000 שקלים להחזיק.

וכמה תחנות יש לנו אמרת?

158. תכפיל.

אז זה סדר גודל. הבנתי. הדברים הם ברורים.

גם להתקין את התחנה עולה כסף. בין 2.5 ל-5 מיליון שקלים להקים תחנת הצלה. עם כל התשתיות וכל מה שצריך.

בסדר. אני חושב שאתה בדברים שלך והדברים של מתן מהממ"מ פרשנו בעצם את מהות העניין. הרי אנחנו אמנם מאוד ארוכים, אבל ברור שהאוכלוסייה שמגיעה לחופים היא אוכלוסייה שלא שייכת דווקא לאותן 20 רשויות או כמה שיש לנו.

24 רשויות.

כן. תודה בינתיים עאטף. אתה נשאר איתנו.

אנחנו נלך לפי המבקשים. טל, סגן מנהל החופים של עיריית תל אביב. טל, בבקשה.

שלום אדוני יושב-הראש. אני באתי כנציג עיריית תל אביב יפו לוועדה הנכבדת להציג סוגייה מאוד קשה שאנחנו מתמודדים איתה. לדעתי, מהמידע שיש לי בכל רשויות החוף, אבל אני יכול להגדיר בדיוק את הבעיה אצלנו. אנחנו סובלים מחוסר גדול במצילי ים. למרות שיש פה נציגים נכבדים שיתנו לך נתונים, אם זה חברי מימיני יוסי בן יעקב, ממשרד העבודה, שיספר לך על מאות מצילי ים שהוכשרו בשנים האחרונות. ואם זה ידידי משמאלי עאטף חיראלדין, מנהל אגף חופי רחצה במשרד הפנים, שגם ייתן לך את אותם נתונים.

ואני בכלל לא מתווכח עם העובדות. הנתונים שהחברים נותנים הם נתונים מדויקים. אבל בפועל, בסוף יש מציאות. ואני יכול להגיד לך שתקן המצילים אצלי הוא 66 מצילים. אני עומד כרגע על גיוס של 58 מצילים. יש לי פער של שמונה מצילים. אני מפרסם, אנחנו עיריית תל אביב יפו מפרסמים בכל מקום אפשרי ולא מצליחים לגייס.

מעבר לזה, יש לנו שני מצילים שמגויסים בצו 8 עד להודעה חדשה. אנחנו נמצאים במלחמה. אני מקווה שכולם זוכרים את זה ומאחל בהזדמנות זו שהחטופים יחזרו במהרה אלינו. ויש לי, אתה יודע, מצילים הם גם בני אדם. לפעמים אדם פצוע, לפעמים אדם חולה, לפעמים אדם לא כשיר. יש לי ארבעה מצילים בתקן שהם במחלות ממושכות מה שנקרא. אנשים, מטבע הדברים, פורשים עם השנים. אנשים גם עובדים במקצוע מאוד קשה ואחרי לפעמים חולים ופורשים פרישה מוקדמת עקב מחלות.

אני בא ומתריע. לנו בעיריית תל אביב יפו אין היום יכולת להפעיל את 13 תחנות ההצלה המוכרזות שלנו עם תקן מצילים מלא, בכפוף לכך שנמלא את כל הסכמי העבודה עם המצילים. שנעמוד ונקיים את חוק שעות עבודה ומנוחה. אנחנו מדינה מתוקנת, עירייה מתוקנת, רשות מינהלית. ובמסגרת כל הכללים האלה אנחנו לא מסוגלים היום להפעיל את תחנות ההצלה בעיר בהתאם לתקן. זה משהו שלא שנה ראשונה שאני מעלה. אני מעלה את זה במשך השנים האחרונות בכל ועדה, בכל שנה כאן.

הקיץ מגיע. אני גם הצעתי מספר פתרונות. זאת אומרת, לא רק מעלה בעיה ואומר אין לי פתרונות. יש לי פתרונות שאני חושב שהם ישימים, אבל לצערי הם לא קורים. אני לא רוצה לגזול יותר זמן מהוועדה.

לא, אבל בבולטים קצרים. מה סוג הפתרון?

אז קודם כל סוג הפתרון הוא, כמו שאמרת, שיכול להיות שההצלה צריכה לעבור להיות רשות לאומית, כמו כבאות. אולי. דבר נוסף, חייבת מדינת ישראל להקים בית ספר להכשרת מצילי ים. לא יכול להיות שהיום יש מספר אנשים פרטיים שמכשירים מצילי ים ובסופו של דבר האנשים האלה גם לא מגיעים למקצוע. חלק עושים את זה כתחביב או שהם מעדיפים לעבוד בבריכות השחייה, כי היום מציל בבריכת השחייה מרוויח יותר ממציל בים. אז אין שום אינטרס לאותו מציל שסיים קורס מצילי ים לבוא לעבוד בים, בעבודה קשה מאוד, אחראית מאוד, עם תנאי עבודה קשים. לא שאני מזלזל במצילי הבריכות, הם עושים עבודה חשובה מאוד, אבל הם מרוויחים יותר.

מעבר לזה, כנראה שיש כלכלת שוק פשוטה. אני אמנם לא טראמפ, אני סך הכול טל פילטר, אבל אם יש לי תקנים קבועים שיכולים להכניס מצילים כשירים ומתאימים לקביעות ואנשים לא באים, כנראה שתנאי השכר, עם כל זה שהם לא רעים, למצילים, לא מספיק טובים. כי הדור הצעיר לא רוצה לבוא לעבוד.

מה רמת הגמישות של העירייה? במקרה שלך.

במקרה שלי אין לנו כלל גמישות. הסכם המצילים הוא הסכם מצילים ארצי, קיבוצי, מאושר על ידי הממונה על השכר באוצר. למרות שמנכ"ל העירייה שלנו מוכן לשלם יותר למציל, ויש לעירייה את היכולת, אין לו שום אפשרות חוקית לעשות את זה.

כן?

תגיד לי, אם ניקח חבר'ה, צעירים שמשתחררים ואולי ניתן להם איזה כמו עבודה מועדפת, שהם יכולים לבוא ויעבדו ואז הם יקבלו את המענק. אולי אם נכניס את זה אולי נעודד את החבר'ה הצעירים.

סליחה שאני לא יודע מי החבר הנכבד, אני מתנצל.

ששון גואטה, חבר כנסת.

נעים מאוד אדוני היקר. אנחנו העלינו את זה במשך כל שנה בוועדה. להכניס את העבודה הזאת כעבודה מועדפת. לצערי לא צלח.

מה, איפה החסם? ניסיתם להתקדם עם זה?

כן. אמרו לנו שמי שקובע את הרשימה זה שר הכלכלה שהוא מחליט איזה מקצועות נכנסים לרשימה הזאת, אנשי מקצוע מטעמו. ולא הסכימו.

מי זה הנציג? יש למצילים נציג?

כן. אבי אפיה, יושב-ראש ארגון המצילים.

אבי, אני אשמח שניפגש.

בנוסף לכך, הצענו גם פתרונות גמישים. אני אישית כתבתי בשם העירייה מכתב לעאטף חיראלדין, מנהל אגף חופי רחצה, ופירטתי בפניו כבר לפני מספר חודשים על המצוקה שאנחנו נמצאים בה. ביקשתי אישורים מקלים כדי להפעיל את התחנות על פי חוק בתקן חסר באישורו. לצערי לא קיבלתי את האישורים האלה.

תודה טל. אנחנו נעבור ברשותכם לחה"כ לשעבר, השר לשעבר.

סליחה אדוני, עוד מילה אחת. סליחה ממש. מעיר לי פה חברי אבי אפיה. אנחנו כרגע במצב שלא נוכל להמשיך להפעיל את 13 תחנות ההצלה וכנראה שאנחנו נאלץ לסגור בימים הקרובים לפחות אחת או שתיים מתחנות ההצלה.

בגלל עניין התקן.

בגלל עניין התקן, המחסור. ובכדי לכבד את הסכמי העבודה עם המצילים ולעמוד בחוק שעות עבודה ומנוחה.

ברור הלחצים הסותרים שאתם נמצאים.

תודה רבה אדוני.

לכם מכוונת הישיבה. אופיר, בבקשה.

(היו"ר יעקב אשר)

תודה אדוני יושב-הראש, והנה נכנס יושב-הראש הקבוע חה"כ יעקב אשר. אני אגיד ככה, קודם כל התמונה שהציג הממ"מ היא תמונה שצריך לדון בה על כל ההיבטים שלה. שמעתי את עאטף, החמצתי בגלל שהיו אזעקות והגעתי ברכבת, מתנצל על ההתחלה.

טל העלה את נושא המצילים, חלק מנושא המצילים. אני רוצה להגיד ככה: קודם כל, במעוף הציפור, ועאטף הודה בזה בחצי פה או בפה מלא. חופי הים, אדוני יושב-הראש, ואתה מכיר היטב את הנושא ואני מעריך את זה שאתה מכיר היטב את הנושא, כי למדת אותו, הם המקום הכי אטרקטיבי לציבור הישראלי. אבל זה לא מתכתב עם איך ממשלת ישראל - - -

כל שנה מתפלאים פה מחדש איך שבאמת החופים זה המקום הכי זה, כאילו זו המצאה.

כאילו זו המצאה ישראלית. זה לא המצאה ישראלית, אגב. זה מקום נפלא, כולנו אוהבים את הים. זה גם יחסית בילוי זול. וכל עם ישראל, בצדק, רוצה חופים. אלא מה? שעאטף אומר יש לי בסך הכול מתוך 306 ק"מ של חוף בישראל, ים תיכון, אילת, כנרת וכדומה, יש לי רק 21 ק"מ מ-306.

חברי חברי הכנסת, תחשבו רגע פרופורציות. ובתוך זה יש לו רק 158 סוכות הצלה. 158. זה לא השתנה. אז הוא מוסיף שתיים, מוריד שתיים. אגב, הוא מוסיף עכשיו שתיים, אז שתיים יורדות. כי אף אחד לא רוצה לשלם את זה.

זאת אומרת אנחנו תקועים באיזה שהוא לימבו, באיזה שהיא סיטואציה אבסורדית, לא הגיונית, שנמשכת המון שנים בלי שמישהו מנסה לעשות לזה סוף ולעשות שינוי. צריכים פה רפורמה גדולה. קודם כל התקציב הוא מצחיק. הוא מצחיק, הוא מבזה. וגם הוא מחוץ לתקציב. הוא לא בבסיס התקציב, אדוני יושב-הראש. אני אומר למי שלא מכיר, מה זה מחוץ לתקציב? כל הזמן צריך לחזר על הפתחים ולהתחנן לעוד מיליון שקלים, פחות מיליון שקלים, עוד מיליון וחצי, פחות מיליון וחצי. ככה זה נראה. ככה זה נראה.

אחר כך שיטת העבודה להרחבת חופים חדשים, אז ככה: משרד הפנים, הוא מוציא את הקול הקורא אחרי שהוא בודק שזה אפשרי ושההסכמה של הירוקים והצהובים והאדומים והכחולים.

לא, הרשות צריכה להציג את זה.

רגע. אה, הרשות צריכה לעשות את זה. גם את זה אתה לא עושה, אלא הם עושים. והרשות צריכה לענות על הקול קורא כדי להקים חוף, כשחוף הוא הפסדי בהגדרה, הוא הפסדי לרשות.

בתנאים של היום הוא הפסדי.

למה שראש עיריית חדרה - - -

לא רק שהוא הפסדי, מה שקורה אני משרת את כל הציבור.

ברור, זה לא רק לתושבים שלך. אבל זה לא משנה. במצב של היום ובצורה שזה עובד היום, עם המגבלות שיש היום ועל זה שהחופים הם על 150 מטר ואפילו לא מגדילים אותם ל-225 שאפשר ושלא לדבר על תיקון הצו. אני חוזר על דברים שדיברנו פה לפני שנה. לפני שנה. ואנחנו אנשים צעירים עם זיכרון בריא ואנחנו חוזרים. אני לא רואה שום דבר שקרה. ותכף אני אתייחס לזה. כי היו הרבה שיחות בעניין הזה. וכל זה, פה חוף, שם חוף, זה לא הפתרון.

אנחנו הצענו תוכנית חומש לחמש שנים לפתוח 50 חופי רחצה חדשים. הצענו את זה כבר לשרה איילת שקד ולאחר מכן למשה ארבל. וזה לא קורה, כי השיטה לא מאפשרת את זה. כדי לעשות 50 חופים הרשויות צריכות להגיש קולות קוראים ל-50 חופים. הם צריכים לרצות, הם צריכים לקבל תקציבים, הם צריכים להבין שאנחנו חייבים לעמוד במשימות האלה. השיטה מעודדת אותם לא לפתוח חופים חדשים. השיטה מעודדת אותם לסגור חופים קיימים.

זה נורמלי? איך זה קשור לתושבי מדינת ישראל? איך זה קשור למציאות? איך זה קשור למה שהציבור רוצה? למה הציבור צריך להסתפק בחופים כאלה מצומצמים? אחר כך הוא הולך לחופים שהם אסורים לרחצה ואחר כך יש שם טביעות, חס וחלילה וחס ושלום, כי אין שירותי הצלה. אגב, ומי אחראי לטביעות? הם, ראשי הרשויות. חופים בכלל שהם אסורים לרחצה. אומרים 'לא, לא, אתם אחראים'. למה אתם אחראים? כחי אתם צריכים להעמיד פקחים על 306 ק"מ חוף בישראל, גם אם זה לא שלכם, גם אם אסורים לרחצה. אתם תעמידו פקחים. ומי ישלם את הפקחים? אה, זה אנחנו לא יודעים.

כן, אבל זה החוק.

בסדר. בשביל זה באים לכנסת.

אתה יושב כאן במקום שבו מחוקקים.

בדיוק. החוק צריך להשתנות, עאטף יקירי, חברי היקר. החוק חייב להשתנות. ואם הממשלה לא הולכת לשנות את החוק אני קורא באמת, אדוני יושב-הראש, אין ברירה. אין מנוס, אתה צריך, בעיניי אני ממליץ לך כיושב-ראש ועדת הפנים שבקיא בנושא, שמבין את הנושא, תיזום הצעת חוק שלך או של הוועדה. כל מי שחבר כנסת בוועדה שירצה להצטרף אליך. חבר'ה, אתם מוכרחים לעשות שינוי, כי השינוי לא יבוא מלמעלה. הוא חייב לבוא מהכנסת. כי אתם קשורים לציבור.

כמה כסף זה בתוכנית שבנית?

היום, עשיתי לך חשבון חה"כ גואטה. היום המדינה משלמת, לפי מה שהממ"מ, חישבתי, 47.5 מיליון שקלים בשנה מחוץ לתקציב. לבסיס התקציב. זה מה שהמדינה היום נותנת לרשויות. אני אומר חצי מיליארד שקלים, בערך פי 10 לפחות. לפחות חצי מיליארד שקלים מתחיל להתכתב עם המציאות.

עם ההקמה.

כן, הקמה ואחזקה. אגב, לא מיליארדים, חצי מיליארד שקלים לדעתי. הגדלת התקציב פי 10, שזה בעיניי הכי נכון בעולם. אני לא שר האוצר, אני לא קובע איך התקציבים מתחלקים. אבל אני חושב שהציבור הישראלי שמגיע, 10 מיליון איש מגיעים לים לעיתים קרובות מגיע לו שישקיעו בו חצי מיליארד שקלים. כך נראה לי. אולי אני טועה, זו תחושתי. זה מגיע לו.

אני רוצה להגיד ממש בקצרה. מה זה חופים חסרי סטטוס? עאטף, אולי נפסיק עם הדבר הלא מובן הזה. או שחוף מותר לרחצה או שהוא אסור לרחצה. 110 ק"מ, שליש של חופים חסרי סטטוס. אז תנו להם סטטוס. נשואים, גרושים, פרודים, משהו, תנו להם. מה אתם משאירים אותם בחוסר ודאות? אני לא מבין מה אני אמור לעשות בחוף שאין לו סטטוס. מה אני, אזרח, אופיר פינס, הולך לחוף הזה. מה אני אמור לעשות?

מה זה חסרי סטטוס, שהם לא מסוכנים לרחצה.

אז למה אתה לא כותב שהם אסורים לרחצה?

אבל על מי נופלת האחריות? על הרשות, עלינו.

למה על הרשות המקומית? מה נראה לך, שניר בן חיים ישים פקח כל הלילה?

יש חוק עזר עירוני. כל הרשויות יש להן חוק עזר עירוני לחופי רחצה. כתוב במפורש אצל כולם רחצה מותרת אך ורק בחופים שראש הרשות שהוכרזו לרחצה.

אבל ראש הרשות אחראי על כל החופים האחרים גם כן.

אנחנו אחראים על השאר גם.

זאת הבעיה. החוק מחייב אותם, את ראשי הרשויות באחריות גם על חופים שהם אסורים לרחצה.

אותו דבר שמחייב אותו בגנים שם, בפארק.

אדוני, אני עוד לא דיברתי ואני לא רוצה לדבר, אני רוצה רק להזכיר בכותרת את נושא קריסת המצוקים.

זו בדיוק הנקודה. כי זה כן צריך להיות ביחד. ביום שהראייה של המדינה תהיה ראייה אחת והסתכלות אחת, גם מבחינת הכנסות, גם מבחינת הכנסות, גם מבחינת אכיפה והצלה. כי פה יש כל מיני גופים, יש חופים שעובדים, אז זה באחריות משרד הפנים. שוב, אם יש סטגנציה קצת מוסיפים חוף, מורידים חוף.

צריך, כמו שאתה אומר, להקים רשות ממשלתית שתטפל בסוגייה מ-א' עד ת'.

אני בעד.

אני בטוח שאתה בעד, כי אתה איש מקצוע ואתה מבין שאתה לבד במשרד הפנים, מ-2010, לא יכול לעמוד במשימות. זה הזיה. זה פשוט, אני לא מאמין.

יש את הדוגמה של איגוד ערים כנרת, פועל בצורה יוצאת מן הכלל.

אני הקמתי אותו כשהייתי שר. וזה באמת עובד וזה מוכיח את עצמו. וזה מה שצריכים לעשות בים התיכון. להקים רשומת ממשלתית מתפקדת, עובדת, עם סמכויות, עם אחריות, עם כלים. ואז אתם תראו איזה פריחה תהיה כאן ואיך זה ייראה.

תודה רבה. אני אומר שתיים שלוש נקודות, אני מתנצל על האיחור. דיברתי על זה כבר בפעמים הקודמות. אני מאוד מאוכזב, קודם כל חשבתי שתהיה נציגות יותר מורחבת ממשרד הפנים בעניין. באמת, אתה עושה עבודת קודש, אבל איך אומרים? אתה מחזיק בחיים את מה שיש לך, לא הרבה יותר מזה.

אני עושה מה שאני יכול לעשות.

בסדר. אני אומר עוד פעם, בהערכה.

הוא עושה את זה עאטף, באמת, בהערכה.

ומה שמניע אותי זה רק הצלת חיים ושירות טוב לאזרחי מדינת ישראל.

אבל דקה. יש לוועדה הערכה גדולה למה שאתה עושה. אבל יש דברים מעבר לזה, שצריך לעשות אותם. וגם היו שיחות על כך, גם עם המנכ"ל. והיו ישיבות. אני עצמי ישבתי איתו בישיבה, אתה גם היית נוכח שם, ודיברנו שצריך פשוט לעלות שתי קומות או שלוש קומות למעלה, להסתכלות אחרת שצריכה להיות לעניין הזה. לא יכול להיות שאנחנו על 7% של חופים מוסדרים בכל המדינה. לא יכול להיות דבר כזה. והסיבות לדברים האלה זה כמובן כסף, כמו שאמרתם. אבל מאחורי כסף ואוצרות וכו' ושמעתי בדרך את נציג עיריית תל אביב, צריך לבדוק מה הסיבות. את הפתרונות כבר לא הספקתי לשמוע מה שאמרת. אבל אני מבין שעדיין יש בעיה של דוגמה לפני שנה לגבי הביטוח.

נפתרה הבעיה.

מכתב שאני קיבלתי, שהוועדה קיבלה ממשרד העבודה.

אתה צודק אדוני, רק ארבעה בוחנים אותרו וזה לא הגיוני שמדינת ישראל תבחן את מערך ההצלה עם ארבעה בוחנים.

יפה. זאת אומרת שאם יש רק ארבעה בוחנים אז יש פחות נבחנים ויש פחות כאלה שמאושרים. אז אל תגידו לי שהבעיה נפתרה, היא לא נפתרה. אתה יודע, נפתרה זה גם דו לשוני, הלכה הבעיה. היא לא הלכה לשום מקום, היא נשארה פה והנקודה הזאת היא נקודה, שוב, שעברה שנה, היה סיכום דיון, דיברנו. לא היה כלום, לא יצא כלום. אני אומר עוד פעם, אני אומר את זה בצער. לא יכול להיות הסטגנציה הזאת, לא יכול להיות שמשרדי הממשלה יעבדו בצורה הזאת.

אני מחבר את זה גם לנושא הזה של רצועת החוף, אופיר. אני מחבר את זה לרצועת החוף. כי גם לרצועת החוף אנחנו יודעים שכרגע מה שתוקצב נעשה או בטיפול, מה שלא תוקצב, עוד לא תוקצב. וגם פה אנחנו הולכים להגיע למצב של סטגנציה, נכון? אם אני זוכר נכון, יש תקציבים שאושרו אז בזמנו שהועברו לרשות שמטפלת בזה. רשות או איך קוראים, בהגדרה של אלו שמטפלים ברצועת החוף? איך ההגדרה שלכם?

חברת המצוק.

תודה רבה. אתם רואים אדם קשיש מתקשה קצת בזה, תעזרו לו.

היינו שמחים לטפל בכל רצועת החוף, היום אנחנו מטפלים רק ברבע מתוכה.

אבל גם מה שאתה מטפל אתה משחק בתקציבים שאושרו כבר מזמן ואתם רק גומרים לנצל אותם. אין אופק, אין כיוון קדימה, אין כלום. זאת אומרת תיקח את זה שגם מצוקה של חופים לאנשים, קח את זה שאותם חופים הלא מוכרזים ואלה שאי אפשר לעשות איתם כלום, חלקם הם מוגדרים כמסוכנים מאוד לא לרחצה, הם מסוכנים בגלל קריסה. ותוסיף על זה שבגלל הצפיפות בחופים הרגילים והסטגנציה הזאת של ממשלת ישראל ומשרד הפנים, האוצר, אני אומר את כל המשרדים ביחד מבחינתי. כי דיברנו על העניין הזה.

כל הדברים האלה ביחד בסופו של דבר מביאים למצב שבאותם חופים מוסדרים צפיפות שהיא בגדר של סכנה בטיחותית, once. ממילא חלק גדול מהציבור מצביע ברגליים והולך למקומות שאינם מוסדרים – זו הסכנה השנייה. הסכנה השלישית של המצוקים והכול.

במקום לבוא ולקחת את כל זה ולשים את זה במקום אחד ולבנות איזה שהיא תוכנית, אני לא יודע אם זה רשות או לא רשות, או לעשות פה שמשרד האוצר עם משרד הפנים, שמשרד הפנים צריך להוביל את זה. היה רעיון שהשר והמנכ"ל מנסים לקדם אותו לגבי נושא של הכנסות, לייצר הכנסות מהים. יש אנשים מפעלים שמתעשרים ועושים את עבודתם וזה בסדר גמור. אבל יכולים בשינויי חקיקה כאלה ואחרים והסכמות של האוצר, ואני לא רואה פה כרגע את האוצר, ללכת על כיוון של ארנונה. מיסוי מסוים על השימוש שלהם. הכסף שיבוא מזה ילך גם להגברה של החופים הקיימים, חופי הרחצה המוסדרים, חלקם לחברת המצוק.

אתה רוצה לומר משהו בעניין הזה?

רק בכמה מילים, אדוני. שמוליק ליטוב, יושב-ראש החברה. אנחנו מדברים על זה כבר תקופה. פעם בחודשיים - - -

אני בכוונה מכניס את כל הדברים ביחד, כי אני רואה את הפתרון רק ביחד.

אדוני יושב-הראש, אחרי שיתאפשר לי לדבר, אני אגיד לך, חדרה אפשר לקחת אותה פיילוט. דיברנו על הכול, על המצוקה של המצילים, על המצוקה של המצוק.

אנחנו תכף נשמע אותך.

על הכרישים, אנחנו תכף נדבר על הכול מה שקורה.

לכרישים עוד לא הגענו, כן.

החופים שבהם יש מצוקים זה 45 ק"מ, רבע מהחופים. אחת לחודשיים יש קריסה מסכנת חיים. אחת לחודשיים אנשים שעוברים שם, והחופים האלה הם לא, הם חסרי סטטוס כמו שהוא אמר, אבל אנשים עוברים שם. אולי אסור להתרחץ שם, אני לא אכנס לזה אם מתרחצים או לא מתרחצים, אבל אנשים עוברים שם והולכים שם. ואחת לחודשיים יש קריסה מסכנת חיים.

כרגע אף אחד לא מתקצב את זה ואף אחד לא, מגלגלים את זה. אני רוצה שפה בוועדה רק לומר את זה, כדי שהדברים יישמעו. כדי שמה שנקרא, חלילה אם קורה משהו שלא יגידו לא התריעו, לא אמרו. הנושא הזה מתגלגל. כל פעם אומרים תעשו עוד עבודה, תעשו עוד למידה. אפילו תכנון, כסף לתכנון לא נתנו בינתיים בצורה מסודרת.

יש איזה שהוא שינוי מתוכנית העבודה שלכם מול הממשלה? יש איזה שינוי משנה שעברה? מישהו ביקש מכם - - -

השינוי היחידה שנעשה משנה שעברה הייתה החלטת ממשלה שמאריכה את החברה לעוד תקופה של שנה, שבמהלכה צוות בין משרדי אמור להגיש המלצות. הצוות הזה לא התכנס, אמור להתכנס שבוע הבא באיחור של חודשיים-שלושה.

מי הצוות הבין משרדי?

הצוות הבין משרדי כולל נציגים ממשרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר. וכרגע המצב הוא, לפי התחושה שלנו, החברה משמשת כעלה תאנה. חלילה אם יקרה אסון והאסונות האלה אחת לחודשיים זה קורה. זה לא איזה משהו סטטיסטי שלא קורה. בינתיים ברוך השם לא היו נפגעים בנפש. ואני אומר, אני קורא לוועדה לעשות איזה שהוא מעקב אחרי הסיפור הזה.

קודם כל, היו נפגעים בנפש. אתה יודע, לפני תקופתך נהרגו אנשים.

כן, כן. לא, הוא דיבר, אני שאלתי אותו מה קרה משנה שעברה.

סליחה, אני יכול להגיד משהו בקשר למצוק?

כן.

יש פה בעיה לדעתי. הטיפול במצוק הימי למעשה מחולק לשני חלקים. החברה להגנה על המצוק מטפלת בימי והמצוק היבשתי הרשויות המקומיות מחויבות לעשות את זה.

למה הכוונה? לשוברי הגלים?

לדעתי צריך לאחד את שני הדברים. הטיפול בימי וביבשתי ביחד.

דיברנו על זה אז. דיברנו. אבל יש ועדה בין משרדית, למה היא לא מתכנסת? מי עומד בראשה, משרד הפנים?

הגנת הסביבה.

אתה הגנת הסביבה?

כן.

שם ותפקיד ותגיד לי מה קורה עם הצוות הזה.

פרד ארזואן, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה.

יש שני תפקידים למשרד להגנת הסביבה בנושא של המצוק. יש את צד היזם ויש את צד הרגולטור. אני הצד הרגולטור. אבל התכנסו מספר דיונים ואז התחלף המנכ"ל. נקבע בלו"ז שבוע הבא סדרה של דיונים בנושא. יש גם את הנושא של המשך העבודות הימיות ונושא של בחינת העבודות היבשתיות. המתכונת שהוגדרה עד היום זה שהרשויות היו אמורות לטפל בצד החופי. כלומר לטפל במצוק עצמו והחברה הייתה אמורה לטפל בצד הימי. כך היא עושה גם בנתניה ונעשו עוד עבודות במקומות אחרים.

אתה מכיר עבודות שרשויות מקומיות עושות בחופים?

אני עשיתי השנה, אדוני יושב-הראש, תשעה מיליון שקלים חיזקתי את המצוק.

וואלה, אתה בחור טוב.

לא, אני אומר לך, באמת, הנה עכשיו סיימנו.

אבל התקצוב עבר למשרד הפנים, אז משרד הפנים יכול היה לטפל בזה לפני.

אני לא יכול לעמוד בזה.

הם לא יכולים לעמוד בזה, ברור שלא.

אם הייתם עושים לי שובר גלים לא הייתי צריך לטפל במצוק. מה זאת אומרת?

לא, לא, זה לא עובד ככה.

זה בדיוק ככה עובד.

כשהפתרון הוא רלוונטי הוא צריך להיות גם יבשתי וגם ימי וזה חלק מהתנאים. וזה גם חלק מהתמ"א.

אוקיי. אז אני שואל שאלה. אתה אומר שבשעה טובה ומוצלחת נקבעו דיונים לצוות הבין משרדי.

נכון.

האם על השולחן נמצא גם הנושא הזה של תקצוב? זאת אומרת תקצוב או מהמדינה או אפשרות להכנסות, להגדלת הכנסות שיכול להיות במיסוי כזה או אחר. ארנונה או משהו כזה, שצריך שינוי חקיקה.

יש פה בחדר, בזום, החברה היחידה שמשתתפת בישיבות זו הנציגה שלנו גלית שאול. היא חברה בוועדה. אתה רוצה לשמוע אותה?

אבל לא הייתה עוד ועדה, אז מה?

היו כבר דיונים והנושא הזה עלה. הנושא בהחלט עלה ונושא התקצוב הוא הראשי. כי בעצם אנחנו מדברים על עלויות מאוד משמעותיות. ועדיין לא הגענו למסקנות.

כמה חודשים לא התכנסה הוועדה הזאת?

מאז שהתחלף המנכ"ל.

זה כבר ארבעה חודשים. אני מבקש להתכנס, אבל אני מתכוון להתכנס לכיוונים של החלטות ודברים אופרטיביים. אני אמרתי גם קודם, כל דבר שיהיה תלוי בשינוי חקיקה אנחנו נעשה את זה מהר כאן בוועדה. אם זה שינוי חקיקה בנושא של ארנונה אז זה לא קל, זה ועדת הכספים. אבל גם שם אפשר לעשות את זה מהר.

חייבים לעשות שינוי. אי אפשר כל שנה את הסקירות האלה, כל פעם אותו דבר. אני לא אחזור על זה ששוב גם לגבי ההרחבה של החופים, אני לא מכיר. יש חוף אחד שהורחב מהשנה שעברה לשנה מ-150 ל-225? לא. למה?

לשנה אחת היה בנתניה, החוף הנפרד.

אז.

כן, אז. זהו.

אתה רואה שאני זוכר. למה? פלוש, כסף.

לא, כי צריכים להוסיף עוד מציל ועוד מציל.

כסף. יופי. האם נכנסו בעידוד של משרד הפנים טכנולוגיות חדשות לזה? שיכולות גם אולי להוריד את?

אני מעודד. כל רשות, גם אומר לכולם, כל רשות שמבקשת ציוד טכנולוגי, מצלמות כל מה שהיא רוצה, אני מאשר לה בתוך התקציב של ציוד הצלה וביטחון. הראשונים שקיבלו זה חדרה.

צודק עאטף. אני אומר, באמת, עושה עבודת קודש. אבל אני רוצה לגעת בנקודות - - -

עאטף הוא יקיר ישראל. אני רוצה להתקדם הלאה.

נמצא בכל מקום בכל הארץ.

אני לא רוצה שכל שנה הוא יבוא ויגיד את אותו הדבר, כי הוא עושה את עבודתו נאמנה וזה בסדר.

יש את נתניה, סליחה, נתניה השנה ביקש ממני מור ברנס, הוא מנהל החופים של נתניה.

מה ביקש? אמצעים טכנולוגיים?

הוא ביקש להכניס רחפן עם רמקול.

עם כריזה.

יכניס אותו לחופים שיש בהם - - -

נו עאטף, אני במתח.

והכרוז הזה יכרוז לאנשים 'נא לצאת'.

אושר לו או לא אושר לו?

אני מאשר לו, בטח שאני מאשר לו.

יפה. עכשיו אני שואל אותך, האם אישור כזה, אני לא יודע כמה החוף שם, הוא 150, 225? כמה?

יש לי תשעה חופים מוכרזים. רצועת חוף של כ-13 ק"מ.

כמה מהם 150 וכמה מהם?

למעט חוף אחד שהוא מעל 150 מטרים, 200 מטרים בחוף פולג, כל היתר הם 150 מטר.

יפה. הרחפן הזה או השקעה כרגע חד פעמית בעצם בציוד או מה, האם תאפשר לך לקבל אישור להגדלת החוף ל-225?

אין קשר בין גודל החוף המוכרז לבין האכיפה בעצם והניסיון למנוע מאנשים לרחוץ בחופים שהם אסורים לרחצה. אין קשר בין ההגדלה.

לא כאכיפה, כהצלה.

לא, אנחנו לא להצלה. אנחנו רוצים יותר למניעה.

הבנתי. איזה אמצעים טכנולוגיים אתם עושים להצלה?

מעבר למה שיש לנו בהצלה - - -

להצלה, מעבר לבחור עם המשרוקית.

הרחפן הוא בעצם יבוא ויסייע לנו באמצעות אנשים שיעברו הכשרה, לבוא ולהזהיר ולהרחיק אנשים מאזורים שהם אסורים לרחצה, לבוא ולתעד אותם. יהיה על הרחפן הזה בעצם נתקין שם מערכת כריזה.

זה מבורך.

ומצלמה תרמית כדי שתבוא ותזהה.

אבל זה אומר בעצם שזה לא מרחיב את - - -

לא. אין קשר בין הרחבת החוף המוכרז לבין האכיפה והמניעה מאנשים לרחוץ באזורים שהם אסורים לרחצה.

אבל למה אתם לא מנסים להרחיב, מה הסיבה? כסף?

לא. קודם כל מבחינה טופוגרפית לנו בנתניה יש לפעמים את הקושי. עובדתית גם כן במצגת שהצגתם קודם בהתחלה בנתונים, אם שמת לב, חוף נתניה היה חסר שם. כי לנו בעצם אנחנו קצת מוגבלים מבחינת השטחים, הגדלה עצמה. היא לא תתרום לנו בשום דבר. וגם מצוקה של כוח אדם.

בוא תסביר לי. אם אתה יש לך חוף, רצועת חוף שכרגע היא 150 מטר ואתה יכול להגדיל אותה בעוד 50 מטר, למה זה לא יעזור לך? זה מוריד צפיפות מתוך החופים עצמם.

בחלק מהחופים זה אפשרי. אבל הבעיה היא, עוד פעם, כמו שעאטף גם הציג אותה, היא מצוקה של כוח אדם. לא תמיד. אנחנו בנתניה לפני שנתיים פתחנו בית ספר להכשרת מצילי ים.

לכן שאלתי, האם חלק מהטכנולוגיה שקיימת, ואנחנו בטח גם נשמע עליה תכף, כי שמענו עליה גם שנה שעברה. האם היא יכולה להיות חלף, לא מלא, חלף, תוספת כוח אדם?

התשובה היא לא.

מי קבע את זה?

אני יכול להגיד, הטכנולוגיה - - -

האם הייתה ועדה מקצועית שבדקה את העניין הזה מה קורה בחו"ל בעניין הזה, בעולם? אני לא יודע. קשה לי להאמין שהכול נשאר על הבן אדם, על המציל עם המשרוקית בפה.

לא רק בהצלה, גם באכיפה של חופים לא מוכרזים.

הטכנולוגיה לא יכולה להחליף את בני האדם.

אפשר לשקול טכנולוגיה לא רק בשירותי הצלה, אלא באכיפה של כניסה לחופים אסורים לרחצה.

זו בדיוק המטרה.

אני מתמקד כרגע לא בכניסה לאזורים אסורים. אני מדבר כרגע על תפקוד החוף בעונת הרחצה, על שירותי ההצלה. אני אומר מתיחה קטנה של 80% מהחופים במדינת ישראל, שיעלו מ-150 ל-225 זה כבר יהיה אחרת.

אדוני, אני רוצה להסביר בתור מציל. אתה יכול לקחת את התחום לחצי קילומטר. אנחנו לוקחים ומאכלסים את הציבור במקומות ראויים לרחצה. ים זה לא בריכה. זה לא שתיקח ותגדיל את השטח ובזה נגמר.

מי קבוע את זה?

שטח הרחצה נקבע על ידי מצבים של הים.

מי קובע את זה?

אנחנו כמצילים.

אתם המצילים קובעים אם אפשר להאריך או לא?

אני מסביר. לא, לא זה. לא זה. למה אתה צועק סתם? זה לא הקשר. בים יש בורות, יש זרמים.

אנחנו בדקנו את ההיתכנות של החוף בחדרה. כמו שציינתי בהתחלה, יש מניעות. יש חופים שיש מניעה להרחיב אותם. יש גם חופים שהם פחות מ-150 מטר.

אבל יש חופים גם שאין מניעה.

אז אני אומר, זאת העבודה שעשינו. אני אומר, בעבודה שעשינו לקחנו את - - -

אבל הוא אומר אין.

לא, אז אני אומר, לפחות מתוך העבודה, יש דווקא חוף בחדרה שהוא 150 מטר אבל אי אפשר להרחיב אותו בגלל שיש בורות וסלעים בים. זאת אומרת שהתנאים הפיזיים של החוף לא מאפשרים להרחיב.

חבר'ה, אני לא מבקש להרחיב כדי להפיל אנשים לבורות.

זה מה שאני אומר.

אבל אני שואל, האם יש איזה שהוא ועדה או צוות ומי מוביל אותו, שבא וקובע כאן יש אפשרות, כאילו במקום X אין אפשרות כי יש בורות, סלעים, מערות ופה יש כן אפשרות. עכשיו נשארה רק הבעיה כסף או תקנים או מצילים או טכנולוגיה, כמו שאני שואל.

אבל לפי מה שאתה אומר, אתה אומר לי אין, זהו. כלום. זה לא מקובל עליי.

צריכים ועדה כזאת שתבדוק.

מעבר לזה, אני חושב, וזה רק מחזק אותי יותר. כי יש מקומות שנגיד אין סלעים ואין בורות ואין את כל הדברים הללו, ויכול להיות שאפשר היה להרחיב לא רק ל-225, אלא אם נשנה חקיקה, ישנו את הצו, אפשר יהיה אולי להגדיל את זה. יתרון הגודל, גם בהצלה, אני לא מבין גדול בהצלה, אני ממש לא מבין גדול בהצלה. אבל אני מתאר לעצמי שכמו בכל דבר, יש את יתרון הגודל. כי ברור שצריך להוסיף גם כוח אדם, אבל צריך להוסיף פחות כוח אדם מאשר אם תעשה שני חופים לחוף אחד יותר גדול.

אז יכול להיות שיש מקומות, אני רוצה מיפוי, שתהיה חתומה על זה מדינת ישראל באמצעות ידה הארוכה משרד הפנים, שבאה ואומרת במקומות הללו פוטנציאל להרחבת חופים הוא כך וכך וכך, מקומות אחרים אי אפשר. למה? כי יש בורות, כי איך אמרת? זה לא בריכה. מצוין. אבל יש מקומות שכן אפשר. ואם צריך לשנות את הצו אפשר לשנות את הצו. רק להביא עוד טיפה תקציב ולהיות עוד קצת אסרטיבי בעניין הזה ולהביא תקנים.

ואתם המצילים צריכים גם שייכנס הנושא הטכנולוגי. זה לא יבוא על חשבון מצילים. בסוף יצטרכו מצילים ויצטרכו את הכוח אדם הבסיסי. אני חושש שאנחנו נתכנס כל שנה, כל שנה, אני לא יודע אם אני אהיה פה.

אדוני יושב-הראש, אם אני יכול לעדכן אותך לגבי טכנולוגיה שהכנסנו ונכשלה. אם אפשר מילה בנושא הזה. רק ממש בקצרה.

יש ערים שאמרו שלא נכשלה. בראשון.

כן, באשדוד אומרים שלא נכשלה.

לא יודע, אני ניסיתי את זה באופן עצמאי אצלי ואני יכול להגיד עליי. קודם כל, אדוני, לגבי המצוקים ושוברים הגלים.

אתה נציג עיריית תל אביב?

אני נציג עיריית תל אביב וגם נמצאת פה ציפי ברנד שהיא גם נציגת עיריית תל אביב, אנחנו ביחד. אני פשוט הגורם המקצועי, אני סגן מנהל אגף החופים והמציל הראשי של העיר.

תן לי שורה תחתונה.

שורה תחתונה.

אתה אומר טכנולוגיה לא יעבוד?

לא, בטוח שתעבוד, אבל לא כרגע. אין ספק שהטכנולוגיה בסוף תנצח.

מה זה בסוף?

אנחנו הכנסנו מערכת מצלמות חדשות לזיהוי טובעים בים, עיריית תל אביב יפו. ליווה אותנו בפרויקט הזה אדם ביסמוט ז"ל, שנהרג. לצערנו הרב המצלמות באירועים של טביעה לא זיהו את הטובע. זה לא שלא ניסינו, ניסינו בשלושה חופים במשך תקופות ממושכות.

אבל טל, יש עוד המון יזמים.

אני לא נגד, אופיר, אנחנו בעד. אנחנו מברכים. בעולם עוד אין טכנולוגיה כזאת. אנחנו כל הזמן בקשר עם העולם. ברגע שיהיה עיריית תל אביב יפו ראשונה שתכניס.

עוד מילה אדוני לגבי שוברי הגלים והמצוקים. עיריית תל אביב יפו רוצה להקים שוברי גלים ויש לה את התקציב וגורמי המדינה לא נותנים לה אישור לבנות. אני לא מבין, אולי הוועדה תוכל לעזור.

מה זה גורמי המדינה? מינהל התכנון?

ולחוף, גורמי התכנון. כן, לא נותנים לעירייה להתקדם. בבקשה ציפי.

אנחנו בתהליך של תכנון עכשיו ביחס לחוף הצוק צפונה, להוסיף שם שוברי גלים על מנת באמת להרחיב את רצועת החוף שם ואת החול.

אבל אני רוצה רגע להתחבר לדברים שנאמרו.

ואיפה הסטטוס של התוכנית הזאת? איפה היא? כמה זמן היא כבר מעוכבת? לא היו החלטות? יש התנגדות?

היא השתנתה. היא לא בדיוק מעוכבת. אנחנו בתהליך של הלוך ושוב, עוד לא בהגשה סופית שלה.

הבנתי.

אנחנו עוד לא בהגשה הסופית שלה. בהתחלה רצינו לעשות שובר גלים מסוג מסוים, אחרי זה גנזנו את התוכנית הזאת. היום אנחנו מדברים, בדיוק, הוא לא עובר וכרגע זה שוברי הגלים הרגילים.

רק רגע, אני רוצה את ראש העיר, לתת לו רגע, שייתן את הסקירה אצלו ואני אעבור אחר כך אלייך, לסגנית. נלך מראש עיר לסגנית. אבל לפני כן, יש משרד אחד שהוא הכי חשוב בעולם, משרד האוצר. ונמצאת כאן נועה שרצה בין שתי ועדות עכשיו. שלוש ועדות.

עלתה פה נקודה אחת, היא עלתה כבר בישיבה גם בשנה שעברה, כשעוד לא היית בתפקידך באוצר היום, בנושא של רשויות מקומיות. אנחנו כל שנה מקבלים סקירה, הכול סטגנציה, לא קורה כלום. יש שלשוה היבטים: היבט אחד של חופי רחצה, שזה בילוי אולטימטיבי ישראלי, זול, נגיש לכולם. אבל הוא לא גודל, הוא נשאר כל הזמן סביב ה-7%. החופים לא גדלים, אין כוח אדם, אין מספיק כסף. ומגיע עאטף כל שנה, באמת, הוא מייצר מים, מוציא מים מהסלע, אבל טיפות. זורק טיפה לפה, טיפה לשם, חצי קול קורא לפה, חצי קול קורא לשם.

יש דבר נוסף שנקרא רצועת החוף, יש את חברת מצוקי החוף שאמורה לתת את הפתרון למקומות שבהם יש סכנה להידרדרות יום יומית שיכולה לקרות בחופים עצמם. ויש כמובן גם את שאר המקומות הלא מוסדרים שממילא בגלל הצפיפות שיש בחופים אנשים הולכים וטובעים שם, בוא נקרא לזה ככה.

אנחנו דיברנו על כך והיו דיונים על זה, והבנתי שהוקם צוות בין משרדי. את חברה בצוות הזה? את מכירה? שהוא התכנס עד לפני ארבעה חודשים. עם לכתו של מנכ"ל יזדי והוא בחור נהדר, אבל הוא עזב. נעצרו הדיונים. הבנו שהולך להיות דיון בשבוע הבא.

אנחנו מבקשים שתתקדמו בעניין הזה בהיבט אחד. אני חושב, עוד פעם, אני יכול לתת המלצה, את יודעת, אני כיושב-ראש יכול כן לחוקק, לא לחוקק, להרים ידיים או לא להרים ידיים, להצביע או לא להצביע. אבל אני אומר לפעמים אני גם קצת חצי יועץ גם לממשלה או למדינה. חייבת להיות כאן איזה שהיא רשות, אני לא רוצה להגיד את המילה, אבל יכול להיות שרשות, יכול להיות שמשהו אחר. אני אגיד רשות, יכול להיות שיש כל מיני השלכות אחרות. חייב להיות גוף אחד שמסתכל על כל הדברים האלו ביחד, עם חלוקת עבודה מסודרת ביניהם. אבל הגוף הזה גם צריך לחיות לא רק מתקציב המדינה הרגיל כל שנה, כי לא יהיה בו פריצת דרך. יהיה עוד שבעה מיליון פעם אחת, הוא ידפוק על השולחן יותר חזק עאטף והמנכ"ל ידפוק עוד יותר חזק והשר ידפוק עוד יותר חזק, אז יהיה עוד ארבעה מיליון שקלים שיפזרו את זה בכמה רשויות. שינוי מזה לא יהיה.

חייבים להכניס את האלמנט הזה של הכנסות מחופים. חייבים להכניס את זה. דובר על נושא של ארנונה מאיזה שהם משתמשים בים. את מכירה את הדבר הזה. אני מבין שמשרד האוצר לא כל כך, לא יודע אם יש עוד משרדים. אני לא זוכר, לפחות נכון לפני כמה חודשים שעוד לא נתן את דעתו בעניין, אני אשמח לשמוע ממך.

אני אומר נקודה נוספת גם, ופה צריך לעשות את זה ביחד עם מינהל התכנון, עם הולחוף או בלי הולחוף. לתת אפשרויות של יצירת הכנסות בחופים יותר, גם אם זה כולל איזה שהיא בנייה מסוימת של דברים כלכליים עסקיים, מסחריים או דברים, אפשר לעשות גם דברים שבזמן שהחופים עובדים זה עובד, בזמן שלא, אפשר לעשות דברים ניידים או לא ניידים או זמניים. החוף הוא הכנסה להרבה מאוד רשויות, יש הרבה תוכניות שבהם רק היטלי השבחה שמקבלים הרשויות הם המון כסף, רק בגלל הקרבה לים, שרואים את הים.

האם הנושא הזה של הוועדה הזאת, שהולכת להתקדם, מתי המסקנות של הוועדה? האם נושא ההכנסות שדיברנו עליהם משימוש בים, ארנונה וכדומה? בבקשה.

בוקר טוב. נועה שוקרון, רכזת פנים ושלטון מקומי, אגף תקציבים, משרד האוצר. אני מאוד מסכימה, יו"ר הוועדה, עם המחשבה שלך לגבי העובדה שיש פה סוגייה של סמכות, אחריות ומבנה ארגוני אחר שיאפשר שיפור גם במצב הכלכלי וגם באופן כללי בתפקוד של החופים.

יש שתי ועדות שונות כרגע שעוסקות כל אחת במשהו אחר ממה שציינת. ועדה אחת היא באחריות המשרד להגנת הסביבה ומדברת על הסוגייה של המצוק החופי. היא נמצאת כרגע בדיונים.

רק על המצוק החופי?

כן. ואני גם לא יודעת לומר מה לוחות הזמנים שלה, כי כאמור אני לא המשרד שמרכז את עבודת הוועדה הזאת.

לא, אבל אתם משתתפים בדיונים.

נכון.

וזה אמרת ששבוע הבא אמור להיות דיון.

נכון, ב-27.

הוועדה השנייה היא הוועדה שבוחנת הכנסות מהים, היא של משרד הפנים וגם היא נמצאת כרגע בתהליך עבודה מקצועי שאני לא יודעת לציין. אולי נציגים ממשרד הפנים יוכלו להגיד מה ההערכה לגבי הבשלות של התהליך שם. אנחנו חברים בשתי הוועדות.

אתה יודע משהו, מה קורה שם? אני מאוד מצר על כך שלא הגיע גורם נוסף. אני מאוד מצר על כך ואני אומר את זה גם לפרוטוקול, שמעבר לגורם שמתפעל באמת, מה שאתה עושה, שלא הגיע גורם אחר במשרד. ודאי כשיש דברים כאלה, ודאי כשיש תשובות משנה שעברה. העלינו את זה שנה שעברה. הוועדה הזאת התחילה לעבוד בגלל הדיונים שהיו בשנה שעברה. אז איפה זה אוחז?

אם האוצר לא בראש הוועדה הוא גם לא ירוץ קדימה לפני המשרד שבראש הוועדה.

יו"ר הוועדה, אנחנו בסוף חברים בשתי הוועדות. משתדלים להיות חברים תורמים ככל הניתן. בסוף אלה שתי סוגיות שהן באמת מאוד מקצועיות. אני לא חושבת שהערך המוסף נמצא במשרד האוצר בהקשר הזה.

אני לא בטוח שאנחנו מכירים את הוועדה השנייה, אדוני יושב-הראש. הוועדה הראשונה אנחנו מכירים, הבין משרדית. מה זה הוועדה השנייה?

ועדה בראשות משרד הפנים.

של הכנסות מארנונה?

מי יושב שם? אנחנו לא יושבים שם פשוט.

פנים, אוצר ו-?

משרדים נוספים גם. משרד התחבורה אם אני זוכרת.

משרד המשפטים כנראה.

יכולה להיות ועדה ממשלתית.

לא ידעתי שהיא קיימת.

עוד פעם, אני לא מטיל ספק במה שהיא אומרת. היא התכנסה לאחרונה? זה משהו פנימי שאתם בודקים יותר או משהו יותר ועדתי נקרא לזה כך?

אז כאמור, אני לא יודעת לומר מה המעמד הרשמי של הוועדה וכו', כי הבעלים שלה, היוזמים שלה והמנהלים שלה הם משרד הפנים. אנחנו משתתפים בוועדה הזאת. ולכן אני גם לא יודעת לומר מה לוחות הזמנים.

אני מבקש, תעביר למנכ"ל, לסמנכ"ל, וכמובן לשר, אני גם אדבר איתו היום, אני אפגוש אותו במליאה.

מדובר פה בוועדה לבדיקת ההכנסות מהחופים?

נכון.

ארנונה ימית.

ארנונה ימית. ואני מבקש גם, נועה, אני מבקש גם שמעבר לנושא של ארנונה ימית גם להעלות את הנושא ולהגיד באותה ועדה אם היא מתכנסת ועושה, גם את הנושא הזה של הגדלת פוטנציאל ההכנסות, ששם צריך להכניס לעניין הזה את מינהל התכנון. כי נכון הוא היום לא במשרד האוצר, אבל שוב, זו זרוע של משרד הפנים. לדעתי צריך לקבל כמה וכמה החלטות במקומות ספציפיים. אני לא רוצה להתפרע, לא רוצה להרוס את החזות של הים והכול. אבל באותם מקומות, דובר על 7%. אם נצליח להגדיל, בעזרת השם, את החופים המוכרזים והפעילים ל-10% או 15% אנחנו נרקוד פה על השולחנות כולם ביחד. אז ב-15% מרצועות החוף יהיה קצת יותר עוד מקום למסעדה או עוד מקום לקיוסק או עוד מקום לזה, שיהווה הכנסה. יוכל להביא עוד מצילים, יוכל להביא עוד טכנולוגיה. חייבים לפתור את זה. אי אפשר, לא יכול להיות. אני כבר מדמיין לעצמי את השנה הבאה שעוד פעם נדבר.

אדוני, מה אבל עם האוצר. שיתקצב את החצי מיליארד שקלים.

זה אפילו לא בעיה של תקציב, גם את זה צריך לפתור. אם יכול להיות שיש עיריות מסוימות שהן יושבות טוב קצת, יש להן כסף, מוכנות לשלם, בואו ניתן להם את האופציה לתת עוד כמה שקלים ולהביא את המצילים.

זה מאז השינוי שהיה, דור א', העובדים של דור א' לדור ב'. ואז כמו שאמר פה ידידי מזה.

זה הממונה על השכר במשרד האוצר? מה חילוקי הדעות?

מציל דור ב', איך הוא אומר? הוא מעדיף לעבוד בבריכה ולא בים, עם כל הנושא של האחריות וזה. והוא מקבל יותר שכר בבריכה.

משהו נעשה בעניין הזה?

כמו חברי כנסת דור א' וחברי כנסת דור ב'.

כמו ראשי ערים דור א', דור ב'. הוא צודק.

אבל פה מתקשים, זה חיי אדם. פה מתקשים להשיג ואני מתחבר עם מה שאמר גם ידידי אבי אפיה.

כן, אבל מתקשים להשיג.

אין, אין. אני השנה, הנה עאטף יגיד לכם, אני לא יודע אם אני יכול לפתוח מגדל אחד. אז אתה רוצה להרחיב לי? אני לא יודע להגיד לך איך. אנחנו הוצאנו קול קורא, מוכנים לשלם יותר, מוכנים להכשיר אנשים. יש את הבעיה של המצוקה של ההכשרה גם כן. יש הרבה בעיות עם כל הנושא של החופים.

משרד הפנים, האם יש ממונה על השכר לנסות למצוא פתרון לעניין הזה? או שזה לא עוד פעם, זה לא בתחום שלך?

כמה הוא יכול לעשות? בן אדם אחד.

בנתניה ניסינו לעודד - - -

אני מצר מאוד על כך שלא הגיעה פה נציגות של הנהלת המשרד ולא רק של אנשים שעושים את העבודה בשטח. מצר על כך עד כדי כועס על כך.

אני מנהל אגף חופי רחצה. אני עאטף חיראלדין.

אתה גם הסגן וגם הממלא מקום.

ונמצא בכל מקום. בכל מקום נמצא.

אדוני יושב-הראש, שאלה.

חה"כ ששי.

למה לא מקיימים רשות מסוימת שהיא מטפלת בכל הבעיות.

זאת ההמלצה. זאת הייתה ההמלצה שלנו שנה שעברה, תראה את הפרוטוקולים.

נו, אז איפה הבעיה?

אז הפעם תחוקק את זה.

איפה הבעיה? חסר רק הסיומת. הביצוע. אין ביצוע.

אז בוא תיזום הצעת חוק. בתור חבר בוועדה שלך, נחתום ונתחיל להגיש אם אין ברירה.

ראינו את המצוקה של הרשויות. אני אומר לך כראש רשות, וחבל שאין פה הרבה ראשי רשויות, כי יש פה את הסגנית וזה. בסוף הכול מתגלגל לפתחה של הרשות. דיברת על המצוקים, אני אומר לך שמתי תשעה מיליון. אתה יודע, נכון ידידי, אני לפני שנתיים סגרנו חוף אחד שהוא מוכרז בעקבות זה שהייתה לי שם הדרדרות ומפולת. השנה ממש עכשיו בימים אלה סיימתי את החיזוק של המצוק.

בעצם אתה מחזק מצוקים - - -

כדי שניתן שירות לתושבים שלי. זה לא שלי בכלל. זה לא צריך להתגלגל לפתחי.

וזה נופל עליך.

כן, חד משמעית.

גם אנחנו מימנו את המצוק. אבל אני רוצה רגע.

קודם חדרה.

אבל אנחנו רוצים שזה לא יהיה על חשבוננו. אנחנו רוצים שבכסף הזה אולי נעשה להם משהו אחר.

יהיו את התשעה מיליון הללו, היה עושה גורם ממשלתי או גורם אחר או לא יודע מה, הוא יכול היה להשקיע את אותם תשעה ולהרחיב את החופים. לקחת עוד מציל.

אולי לפתוח עוד מגדל הצלה, זה ברור.

זה מה שאני אומר.

זה לגבי הדבר הזה. לגבי החופים המוכרזים, כמו שאמרת לי, יש 7.5 קילומטרים של חוף. אולי 1.3 מוכרז. נכון? 1.3. זה החוף של גבעת אולגה. אין לי, כל ה-7.5 לא מוכרזים ואסור לרחצה. שתבין כאילו את המצוקה. ובחוף הזה מתכנסים אנשים. ואני מבין גם את המצילים.

אז אם אנחנו רוצים להרחיב, בשמחה. אבל בואו נראה רק תקציבים. זה עלויות של מיליונים לפתוח כל מגדל הצלה.

יש לך 7.5.

כן.

ארבעה חופים, 522 מטר מוכרזים.

אתה מבין? מ-7.5 קילומטרים. שביניהם יש לי חוף של דתיים, שביניהם יש לי זה. אתה מבין?

קיבלנו אותו מאלוקים במתנה. אנחנו לא יודעים לעשות איתו משהו.

בטח, איזה שאלה. אני יכול להרחיב, אם יהיה פה משהו. ואני מקבל את התוכנית של אדוני יושב-הראש, זה משהו שאנחנו מבקשים.

גם ההכנסות שיהיו מארנונה באזורים האלה, הימיים, לא ילכו לפי אם זה יהיה, סליחה שתל אביב לא תכעס עליי, אם מול תל אביב נגיד יש אסדה, למרות שאין, אם אני זוכר נכון. אבל הכסף הזה ייכנס לכל הרשויות שצריכות את פיתוח החופים הללו. זה ילך חלק ממנו.

אם אני זוכר נכון, הייתה הערכה אז שאם יגבו ארנונה כזו או אחרת, זה משהו בסביבות 250 או 300 מיליון שקלים בשנה. אני לא חותם על המספר.

אפילו לפני הארנונה, אני חושבת שבסוף פיתוח כלכלי ותכנון ופיתוח חכמים.

אז פה צריך להביא לשולחן את מינהל התכנון ואת ולחוף ולהגיד להם חברים, אנחנו שתשמרו על החוף. ואת רמ"י שתיתן את החלק שלה. מישהו צריך להרים את זה. את יודעת מה? זה היה מתאים שאתם תרימו את זה, שהאוצר יוביל את זה.

אבל אני מדבר על ראשי רשויות. בסוף זה הכול מתנקז לפתחנו.

לא, למה אני אומר שהם יובילו? כדי שזה לא יתגלגל הכול לפתחך. אם יהיה כסף ברשות הזאת אתה תקבל לפי פיתוח.

אני הגעתי לכאן קודם כל היום חוץ ממה שקורה עם כל החופים, לזעוק את הזעקה של המקרה הטראגי, הייחודי, שקרה פעם ראשונה במדינת ישראל מאז קום המדינה. ומכאן באמת אני רוצה גם לשלוח תנחומים למשפחת צח. וגם אם אנחנו נקשר את זה. אתה רואה, אפילו שאנחנו נותנים שירות לתושבים שהם לא מחדרה. במקרה התושב גם לא מחדרה. אנחנו נותנים שירות לכולם.

יש בכלל נהלים לעניין הזה של כרישים?

לא רק לכרישים. שאלת שאלה מה זה מדויקת. החוף הזה הוא חוף שאסור לרחצה. מבחינת החוק אני צריך לשם שם שילוט. זהו, בזה סיימתי את הכול. לשים שם שילוט. יש שם שילוט שמגיע לשם כל שנה משרד הפנים, איתם ביחד, והם רואים, אנחנו עוברים ביקורת. אני מבחינתי סיימתי את החוק. זה מכאן. אבל מה שקרה עם המקרה הזה עם החוף של הכרישים, עד היום יש שם עדיין כרישים. יש לי שם פקחים כל יום. אני סוגר את המקום הזה. זה לא שלי.

אני צריך הנחיות. אני צריך הנחיות, אני לא צריך משהו אחר. מי אחראי על הכרישים? רשות הטבע והגנים? מי אחראי על הים? שיטור ימי?

מי אחראי על החוף? אני רוצה עכשיו, בוא נגיד יש לי כסף. אני רוצה להקים שם ממש מצוק ענק שלא ייכנסו לשם אנשים. אני יכול לעשות את זה? אומרים לי 'לא, זה של משרד הפנים'. אני הפקחים שלי לא יכולים להיכנס למים, אין לי סמכויות.

ברור. אגב, ההימצאות של הכרישים באזור שלכם דווקא היא גם בגלל מתקן ממשלתי שנמצא שם.

במיוחד. לכן לגלגל את האחריות לפתחה של הרשות זה בסדר. אבל אנחנו צריכים לדעת הנחיות, מה עושים. קרה מקרה ובאמת נטפל בו והכול. עכשיו מה אנחנו עושים? הכרישים עדיין שם. אף גורם עד היום לא חשב להקים איזה שולחן עגול לראות מה עושים עם הדבר הזה? איך פותרים אותו?

אתה לא מכיר את המדינה פה? מתי עושים את זה? רק אחרי שקורה אסון.

אי אפשר לגרש אותם?

מי אמר את זה? אם אני אומר דבר כזה, מחר אתה יודע איפה אני? לא יודע, תשאל את רשות הטבע והגנים.

אנחנו נגד טרנספר. אל תסבך אותי עכשיו.

אני נזהר בלשוני בכל מה שאני אומר. אני גם לא רוצה חלילה לפגוע באף אחד. אבל איך מקיימים איזה שהוא שולחן כדי לדעת מה קורה עם הדבר הזה? אני יכול להגיד לך שחוץ ממני, שהייתי שם, לא ראיתי אף אחד שם. אף אחד, כולל אף אחד.

תודה. תודה ראש העיר, שיהיה בהצלחה. סגנית ראש עיריית תל אביב, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להגיד שאתה שם את היד בדיוק על הנקודות הכי נכונות והכי מדויקות שיכולות להיות.

מה זה עוזר לי? אני עושה את זה כבר בפעם השנייה והשלישית.

לכן אני חושבת שעכשיו אתם צריכים לקחת את המושכות. אני אומרת את זה בצורה מאוד ברורה. אני מתחברת לדברים שנאמרו פה על הקמה. דיברו פה על הרבה מאוד נושאים ואני רוצה להתייחס לכמה מהם.

קודם כל לשים את הדגש על הדברים שטל פילטר פה אמר, סגן מנהל אגף החופים אצלנו ואחראי על שירותי ההצלה. אנחנו במצוקה אמיתית של שירותי הצלה ומדובר בחיי אדם של מחר מוחרתיים בבוקר. ואם אנחנו, אז על אחת כמה וכמה רשויות אחרות. שוחחתי פה עם טל גם תוך כדי, הפתרון היחיד, ואני לא מבינה איפה נציגת האוצר, כבר נעלמה?

לא, לא, אני אישרתי לה לצאת. מה הפתרון היחיד?

לנו יש כסף. יש תקציב ויש תקנים, אין מצילים. פשוט אין מצילים. אין כוח אדם. טל אומר משלמים בבריכה היום 80 שקלים לשעה, למציל בים 50.

בדיוק. נציגת האוצר שנמצאת כאן היא לא נציגת האוצר לעניין הזה. אתה צריך לא מאכיפה, אתה כבר באכיפה, אני מדבר על הממונה על השכר.

אז זה לפתחך, יושב-ראש הוועדה. אנחנו צריכים פתרונות דחופים לקיץ הזה.

אני מבקש לישיבה הבאה, ואני ארצה לעשות ישיבת מעקב, אני ארצה אותה בהשתתפות שר הפנים ומנכ"ל המשרד. אני לא מוכן יותר שעאטף יתמודד לבד עם כל הצרות.

אולי כדאי גם את הממונה על השכר באוצר.

רגע. בדיוק, אני באמצע להגיד שאני מבקש לעניין הזה, אני לא יודע אם צריך את הממונה, יש לו סגן מצוין. את הממונה על השכר להזמין באופן קבוע לישיבות כאלה שקשורות להצלה. כי בדבר הזה צריך לעשות איזה רוויזיה כזאת או אחרת.

השאלה מה אנחנו עושים עם הקיץ הזה? מה, נסגור תחנת הצלה? הרי תל אביב יפו אנחנו משרתים תשעה מיליון אזרחים.

אם הייתי בארבע עיניים הייתי אומר לך תסגרי תחנת הצלה אחת או שתיים זה יתחיל לזוז. אבל אני לא בארבע עיניים.

אני לא רוצה לעשות את זה לתושבים.

אז לא אמרתי לך. כאילו הפרוטוקול לא שמע את זה.

אבל אני חושבת שצריך פה דיון הרבה יותר דחוף על מנת לפתור את הבעיה של הקיץ הזה, של שירותי ההצלה. זה דבר ראשון.

אני מתחברת להצעות שהועלו פה קודם לכן, שרק רשות ארצית או גוף הצלה, או איך שתקראו לזה, רק משהו שמתכלל ומאגד את כלל הרשויות. הרי בסופו של דבר, ואתה ציינת את זה קודם פה גם, חופי הים שלנו זה בעצם המשאב אני חושבת הכי מבורך שמדינת ישראל התברכה בו. אני חושבת שכל מי שיושב פה אוהב את הים וחושב שזה באמת משאב הטבע שהתברכנו בו כמדינה. אני חושבת שהשימושים בו היום, דווקא בתקופה של יוקר מחיה ובתקופה כזאת, על אחת כמה וכמה. ובטח מהמגזר שלך.

זה win win win. לא, מכל המגזרים.

מכל המגזרים, ועל אחת כמה וכמה. ולכן הסיפור של ההצלה הוא מוזנח. מה זה מוזנח? אנחנו משתדלים לעשות את המקסימום. אבל יש חופים שלמים לאורך המדינה, ואני לא מדברת רק על תל אביב יפו, שאין בהם מענה.

מה שלא נגעתם אתם לא - - -

אני אגיד לך משהו, אם נטפח את הכרישים יהיו אצלי פחות מצילים. אף אחד לא ייכנס למים. זה נראה לי השיטה.

עכשיו נתוני הטביעות. אנחנו באים ומסתכלים על נתוני הטביעות של 2024, שהם בגידול, הם בעלייה. ואיפה הם בגידול בעלייה? אצל ילדים ובני נוער.

באזורים הלא מוכרזים.

גם. אבל גם בעיקר הציבור הפגיע ביותר, אתם יודעים שנתוני הטביעות או הטביעה זה גורם מספר שתיים לתמותה בקרב ילדים ובני נוער במדינה?

בעולם. גם בעולם.

הטביעות זה גורם מספר שתיים לתמותה, ויש פה עלייה.

תמותת ילדים מתאונות, מארגון בטרם לבטיחות ילדים.

גם בחופים המוסדרים?

בחופים המוסדרים פחות. בלא מוסדרים. ולכאן אני גם רוצה להיכנס ולהגיד על דבר שאנחנו מקדמים.

אבל גם בחוף המוסדר, אם יש צפיפות גדולה בצורה בלתי רגילה, זה גם משפיע.

בחוף הדתיים מתכנסים כ-3,000 אנשים, ואתה יודע את זה, ובכל זאת ברוך השם, כולם חוזרים הביתה בשלום.

אני יכול לתת קצת נתונים על הטביעות.

אני חושבת שהרחבה זה הסיפור של הטביעות והעלייה במספרי הטביעות היא דרמטית, לידון פה בהקשר של שירותי ההצלה שצריך לתת לזה מענה כבר עכשיו.

מה שאנחנו הולכים לעשות כבר השנה, זאת אומרת במקביל, אפרופו גוף הצלה ארצי ומה שיו"ר רשויות החוף אופיר דיבר עליו קודם, ובכלל, אנחנו הולכים להרחיב בעיר, כבר עכשיו ממאי-יוני, את ההסברה ואת החינוך בקרב בני הנוער.

לקחנו לעצמנו פרויקט להיכנס לתוך בתי הספר, גם עכשיו, גם ב-summer school, כי אני חושבת שחינוך מתחיל מלמטה. שותפה אלינו דקלה מעמותת מים חיים, שאני מבינה שהיא עומדת להציג פה את המיזם שלה, שהוא מיזם שמציל חיים. אנחנו בחרנו אותו, הכנסנו את משרד החינוך לתוך הסיפור. משרד החינוך נאות לכך. אנחנו בונים עכשיו תוכנית הכשרה.

אבל שוב, גם ראשון זה התחיל עם יוזמה של ראשון ומשרד החינוך לא התנגד והצטרף וגם אתכם. אבל משרד החינוך צריך להוביל את זה לדעתי.

משרד החינוך מוביל את זה. זו בדיוק הנקודה. אנחנו בונים עכשיו ועדת היגוי של הכשרה יחד עם משרד החינוך, עם צוותי אגף החופים, עם אנשים שבשטח.

עם מי אתם עושים את שיתוף הפעולה?

עם המפקחת של החינוך הבלתי פורמלי ואנחנו מכניסים לתוך בתי הספר.

בתל אביב, אני בכוונה מציינת את זה.

יש פה נציג של משרד החינוך? אתה? ואתה לא מכיר את זה אפילו?

אני לא מכיר.

אנחנו עושים את זה כי אנחנו מאמינים באני מאמין שלנו שכרגע במצב של מה שקורה פה, בוודאי, כן, המצילים שותפים. טל הולך להוביל חלק מהסיפור הזה בהדרכות. אבל אנחנו מאמינים שהמצב כרגע, ואני רוצה להגיד מכאן לכל ראשי הרשויות, הקריאה היא גם צריכה לבוא מלמטה. גם מהשטח למטה, גם בהסברה, גם במודעות. במיוחד לנוכח העלייה של מקרי הטביעות. אז אני אשמח להרחיב על זה בהמשך, אבל אני אשמח גם שייתנו מענה לקיץ הקרוב.

נתן הרצאות עוד לפני. שנים רבות, מאז שהגעתי הוא בבתי הספר ונותן.

עאטף, מי מפעיל את תקציב ההסברה? מי יודע?

פרסום, הסברה, הסכנות וכל זה.

לפ"מ. כן.

יש תקציב?

יש דוברות. הדוברות בקשר עם הלפ"מ.

יש תקציב לעניין הזה?

יש, יש.

כמה עומד התקציב? אתה לא יודע.

אפשר בבקשה להתייחס לנושא הכשרת המצילים בבקשה?

כן. ואחר כך נעבור למצוקים.

חשוב מאוד שדקלה תדבר ותציג.

אנחנו מכירים ותכף נשמע. כן, בשתי מילים על ההכשרה. כן?

יוסי בן יעקב, משרד העבודה, מפקח על תחום הכשרת המצילים.

מה קורה שם? מה השתנה משנה שעברה?

זה בדיוק מה שאני בא לספר לכם.

תן לי לתת ספוילר, כלום.

א', אני רוצה קודם כל להציג נתונים. בשנת 2024 נבחנו וקיבלו תעודת מקצוע של מציל ים 98 איש בחלוקה פחות או יותר שווה בין סוג 1 לסוג 2 לסוג 3. זה מבחינתנו. לגבי העניין של הכשרת מצילים, נכון להיום זה מתבצע בבתי ספר עסקיים שמפוקחים על ידינו. יש לנו שניים שלושה בתי ספר כאלה ברחבי הארץ. אנחנו לפני מספר שנים התחלנו שיתוף פעולה עם עיריית נתניה, הנה מור יושב פה, פתחנו בית ספר להכשרת מצילים דרך עיריית נתניה. ובימים האלה אנחנו עובדים על הסדרה של הכרה לאישור לבית ספר להכשרת מצילי ים יחד עם עיריית תל אביב. שכבר לפני מספר שנים ישבנו ובחנו ויש להם תשתיות והם ערוכים מבחינה הדרכתית, מבחינת כל מה שנדרש.

לגבי הנושא של מה השתנה משנה שעברה: שנה שעברה באמת הייתה בעיה של ביטוח. הבעיה הזאת נפתרה. יצא מכרז חדש לפני כחצי שנה-שנה. נכנסה חברה חדשה. אמנם כרגע יש ארבעה בוחנים, כמו שאמר פה טל, שכרגע הם גייסו. אבל בשום פנים ואופן זה לא יסתכם בארבעה בוחנים. יש עוד בוחנים, אנחנו דורשים מהם כמשרד - - -

אני שואל האם יש מספיק היום מצילים או מועמדים למצילים שעברו את ההכשרה שלכם? כן או לא?

אנחנו מבחינתנו כל דרישה להכשרת מצילים מבחינתנו אנחנו מאשרים אותה.

אז חוץ מבעיית הממונה על השכר, אז מה הבעיה עוד? חוץ מזה. או רק זה הבעיה? למה אין עוד מצילים?

כנראה אדוני שזו הבעיה. כי אני הסברתי בפתח דבריי שלנו יש תקנים פנויים.

אני שואל עוד פעם.

המצילים לא באים, הם מעדיפים לעבוד בבריכות. הם מרוויחים שם 80 שקלים לשעה.

איך יכול להיות הדבר הזה?

שמה?

80 בריכה, 50 ים. מה? איך זה?

יש אכיפת שכר.

בריכה היא פרטית ושם משלמים פרטי ופה.

נכון. שם משלמים לפי הצורך.

ואתם לא יכולים להוציא לקבלן כוח אדם כזה? כאילו שגם הוא.

ואז מה? מי ישלם יותר? ניר יצטרך לשלם פי שתיים לעוד מצילים?

עוד 30% יותר לקבלן.

לא, כי נכנסים לבריכה משלמים כסף, פה לא משלמים כסף.

בבריכה משלמים כסף עבור הכניסה.

גם בבריכה זה לא מגיע ל-80, דרך אגב.

אני שואל שאלה, אם נגיד מחר הממונה על השכר אומר תשלמו כמה שאתם רוצים. אין הבדל בין א' ל-ב', נגיד. אני לא מאמין שזה יהיה, כי יש לזה השלכת רוחב אדירה. צריך אבל לנסות למצוא פתרונות. אבל נגיד שזה הופך להיות זה. האם יהיה מספיק כוח אדם שירוץ על העניין הזה?

לדעתי אדוני כן. כי מצילים שעובדים במקצועות אחרים יעזבו את המקצוע האחר ויבואו לעבוד בהצלה בים.

הייתה תקופה, אדוני יושב-הראש, רבו אנשים להיות מצילים. רבו אנשים להיות מצילים. הייתה תקופה. היום זה בדיוק בתהליך הפוך.

ניר, רצו לשלם לי על זה. רצו לשלם לי כסף מהצד שאני אכניס אותם כי טענו זה קומבינה, זה מאפיה.

מה זה, אנשים נלחמו להיות.

מתי ישבתם פעם אחרונה מול הממונה על השכר בעניין הזה? הנציגים שלו?

לפני תשע שנים. הסכם העבודה האחרון ב-2016.

יש מתנדבים שרוצים לעשות - - -

אוקיי. אני מבקש בעניין הזה בישיבה הבאה - - -

מתנדבים לא יכולים להחליף מצילים.

אף אחד לא מיהר להחליף מציל. לעזור.

לקשר אותי עם סגן הממונה. הוא צריך להיות אצלי בכל מקרה שבוע הבא.

בבקשה, מנכ"ל, נכון?

אילן לביא, מנכ"ל החברה להגנת מצוקי חוף הים התיכון. אני רוצה להוסיף כמה דברים לדיון. אני רוצה לציין שחופי הים שלנו מוזנחים לא רק בגלל שאין מצילים. אני חושב שיש חוסר מאוד משמעותי בחול שזורם לחופים, כי הוא נחסם על ידי כל מיני מבנים בדרך. יותר ויותר אבנים בחופים. אין אף גוף שמנטר לא את אורך החופים, את רוחב החופים ואת הגובה שלהם. כשיש טיפה גאות חצי מהחוף נחסם. אני לא מדבר על משבר האקלים, אני לא מדבר על החמרה. מצב קיים היום אין מי שנותן תמונת מצב במדינת ישראל על כמה שטח יש לכל תושב, בחופים שמוכרים. מהסיבה שהחופים נשחקים ואין גוף שאחראי על זה.

לכן הדרך בכיוון של רשות, של פיתוח, ייצוב, הרחבה, מענה, תטפל בכל הבעיות. כי אחת הבעיות שאנחנו רואים פה, גם מצוקים וגם מצילים וגם כרישים. אלה סימפטומים של בעיה הרבה יותר גדולה. אין מדינה נורמלית במערב שלא מקימה כזה גוף. שמסתכלת בצורה הוליסטית, רחבה, אסטרטגית, מה היא רוצה לתת לתושבים שלה.

אנחנו מכניסים את רוב התושבים שלנו למרחב מסוכן. אנחנו העברנו לפני שנה לעיריית נתניה קילומטר וחצי של חופים עם שישה שוברי גלים, חוף ברוחב 50 מטר. החופים האלה שוממים. כי מצד אחד יש מצוק לא מיוצב מבחינה יבשתית, מצד שני יש שילוט לא להיכנס למים. מה רוצים מהתושב שרואה שמדינת ישראל השקיעה 100 מיליון שקלים - - -

אם יטופל המצוק היבשתי אפשר יהיה לפתוח שם חוף?

בוודאי. 100 מיליון שקלים מדינת ישראל שמה. שישה חופים, אני מזמין אתכם.

כמה עלות שם? העלית פיילוט. אני לוקח את זה כפיילוט. נציג נתניה פה, נכון? כמה עלות של - - -

הקמה?

לא, של אותם, כן, להקים מה שצריך להקים בהם. לא יודע, קיר?

במקטע הספציפי הזה סדר גודל של 35 מיליון שקלים. כדי לייצב את המצוק מבחינה יבשתית.

וזה היום לפי הנהלים של עכשיו נופל הכול על העירייה.

נכון.

גם עיריית נתניה שהיא חזקה ועירייה איתנה ויציבה.

לא איתנה.

איתנה, עזוב, הגירעון של שנה שעברה של זה, זה שטויות. זו עיר שיש לה מספיק אפשרויות.

והחלק המפתיע שבעוד שנה אנחנו מוסרים עוד שישה, עוד קילומטר וחצי של חופים עם שוברי גלים. זו רצועת החוף הארוכה ביותר בישראל עם שוברי גלים.

תקשיבו.

ולא ידרוך שם איש.

תראו, רק אל תספרו את זה בחוץ בעולם, כי זה יבייש אותנו. יש בעיה פה בחוף. יש בעיה פה במים. יש באמצע שממה, כי אף אחד לא ייתן לאנשים לרחוץ שם. כן? אז באה זרוע מסוימת של המדינה טיפלה במים. טאק, בראבו. מטפלת במים. אבל הנה, היא טיפלה. עשתה שובר גלים, השקיעו כך וכך.

אולי גם הגיע הזמן שרשויות אחרות שאין להן חוף גם יסייעו בעצם במימון החופים.

אבל זאת הסתכלות, אני מסכים איתך.

יסייעו בעצם, כי זה משרת את כולם.

אני מסכים איתך. אבל פה, כשיש לך הסתכלות מדינתית לעניין הזה, שזה לא יהיה רק דבר פרטני של עיר כזו או אחרת. כי אחרת אתה יכול לבוא ולהגיד אני גם לא אכניס מתרחצים אם אין להם כרטיס אזרח. ולא תוכל לעשות את זה היום. אבל זו בדיוק הנקודה. תודה.

הממ"מ רצה להוסיף משהו, קצר.

ממש קצר. הוזכר פה קודם המודל של איגוד ערים כנרת. ורציתי להזכיר שיש אשכולות אזוריים, של רשויות מקומיות. דווקא בקו החוף אין אשכולות. רק אשכול המפרץ אם אני לא טועה.

אתה יודע מה? אומר פה רעיון.

רק אשכול המפרץ אם אני לא טועה יש לו רצועת חוף קצרה. אפשר לנסות לעשות - - -

אפשר להציע באמת לעשות שני אשכולות, כמה יכול להיות כבר?

זה גם רעיון טוב.

רעיון מצוין. גלית שאול בזום ואחר כך אחריה הגב' דקלה.

אדוני יושב-הראש, אפשר הערה אחת, התייחסות למה שבעצם אילן אמר, המנכ"ל לחברה למצוקים?

כן.

עיריית נתניה כן מתכננת להקים חוף בתוך רצועת החוף הזה, בין 12 שוברי הגלים שכרגע החברה מקימה באזור מלון איילנד. אבל כמובן שאנחנו, ברגע שזה יקרה אנחנו מצפים כמובן לקבל את הסיוע ואת התקציבים ממשרד הפנים.

שלא יגיעו.

לא יגיעו, לא ייפתח חוף.

יהיה, יהיה.

יהיה שניים שלושה מיליון שקלים. נו, באמת עאטף. כן, גלית? גלית שאול.

בוקר טוב לכולם. קודם כל להגיד תודה רבה ליושב-הראש על הדיון החשוב הזה. מאוד משמעותי מבחינתנו לעורר את הנושא שהוא חשוב, כי יש לי חדשות בשבילכם: אנחנו נמשיך להיות ב-7% מהחופים המוכרזים וחופי הים שלנו ימשיכו להיות מטופלים באותה צורה. כי פשוט מדינת ישראל לא החליטה. היא לא החליטה לקחת אחריות על האירוע הזה.

חד משמעית.

על המשאב הלאומי הזה. ואנחנו יושבים פה וטוחנים מים, פשוט טוחנים מים. עוד פעם ועוד פעם. שימו לב איזה שחקנים חסרים לנו: האוצר מגיע לשנייה מרגע לרגע. אבל שחקן משמעותי ומרכזי בתוך הסיפור הזה זה הבעלים של הקרקע. זה רמ"י. רמ"י עשו בשנה שעברה 34 מיליארד. 34 מיליארד, אבל חצי מיליארד שדיבר קודם אופיר על הערכה של הסכום שצריך לתת. חצי מיליארד אי אפשר לתת לחופי מדינת ישראל.

תבינו שכדי לטפל בכל סוגיית המצוקים מדברים על חצי מיליארד, זו הערכה של אילן, האחרונה. כלומר אנחנו נמצאים בסוגייה שבה במיליארד שקלים מתוך ה-34 בעלי הקרקע יכולים לפתור את הסוגייה למיליונים של אנשים. למה מיליונים? אני יכולה לתאר לכם שרק אצלי בעמק חפר, על מועצה שיש בה 44,000 תושבים יש לנו שני מיליון מבקרים בחופים. וככה זה בכל הרשויות סביבי. איך אנחנו יכולים להניע מהלך בלי הגורמים החזקים במשק? אין לנו שום אפשרות לטפל בזה בדרך שהיא לא דרך שמחברת את כל גורמי המדינה.

אפשר לעשות עוד ועדה ועוד החלטה. אני חלק מהוועדה שדיברתם עליה קודם שארבעה חודשים לא התכנסה. שבוע הבא הם רוצים להתכנס. הסברנו, לא שאלו אף אחד, קבעו תאריך. אנחנו לא יכולים, כן יכולים. הם קבעו את התאריך הזה. אנחנו נמצאים, אני לא רוצה להגיד את המילה זלזול, אבל זו ההרגשה שככה מתייחסים לתושבי מדינת ישראל. פשוט בזלזול בהקשר הזה של החופים. החיים לא שווים, לא נורא אם טבעו, לא נורא עם נפלו מצוקים. אצלי בעמק חפר נהרג אדם. אנחנו נמצאים באמת במצב שבו המדינה לא מתייחסת למצב הכי משמעותי שלה.

והכי קל לה, שמעתם את עאטף, הכי קל לה, האחריות היא על הרשויות המקומיות, הם יבנו. אני בעמק חפר צריכה 120 מיליון רק כדי לעשות את המקומות הכי בעייתיים במצוק, בחלק היבשתי. אני לא מדברת על זה שכאשר בונים בנתניה מאוד יפה בים, בסדר גמור, אנחנו שמחים. אבל יש לזה השלכה על מה שקורה בחופים צפונה משם, בעמק חפר. מי יטפל בדבר הזה עכשיו? הם עושים את היתר, אבל כל היתר אנחנו צריכים לטפל.

תבינו, הסוגייה הזאת היא סוגייה בוערת. מדינת ישראל הולכת ונעשית יותר ויותר צפופה. יש יותר ויותר תושבים ואנחנו שמחים על כך. אבל איזה פתרון אנחנו נותנים להם? עד שלא יהיה פה, ואני חושבת שבהקשר הזה אם לא תהיה איזה שהיא חקיקה שתחייב את האנשים החזקים האלו להגיע לכאן ובעצם לחייב אותם להגיע לכאן ולייצר חוק שבעצם מטיל את האחריות הזאת על מדינת ישראל. כי אתם פה מדברים וממשיכים לדבר, אבל בסוף ראש רשות, ואני מייצגת את פורום רשויות החוק.

כן. אבל אם תמשיכי להסביר לי את זה אני בסוף באמת אתייאש.

סליחה?

אם תמשיכי להסביר לי את מה שאני אומר כל הזמן, כי אני בדז'ה וו על הישיבה של שנה שעברה.

ואתה תהיה מספיק חזק ואתה תצליח להביא לפה את ראש רמ"י. אתה יודע שאני ברמ"י לא יכולה לעשות שום דבר בחופים שלי? שום דבר שמכניס כסף, כי הוא מחליט לי אם אני יכולה לשים מועדון גלישה או לא מועדון גלישה.

יש פה נציג רמ"י?

אם אני יכולה לשים בית קפה או לא בית קפה. אם אני יכולה לשים בית מלון, אסור בתי מלון בכלל במועצות אזוריות. והוא מקבל את הכסף על הדבר הזה. אבל לטפל בחוק, לטפל באנשים שנמצאים בחוף, שמגיעים אליו, לטפל במצוקים – לא, זו סוגייה שלנו. אז בואו, אם לא נצליח להביא את הגורמים האלו אנחנו נישאר בלי כלום.

משפט אחרון. אני חושבת שאנחנו חייבים, אנחנו נמצאים בכנסת, גוף שמחוקק. תחוקקו את הנושא הזה של האחריות על המדינה, לא על הרשויות המקומיות. תראו שברגע זה מסתדר.

אופיר, נפגשתי אז, שתתנו לי נקודות שנוכל להחליט. אבל לא עשיתם את זה.

מה לא עשינו?

לא, שלחתם את המסמכים הענקיים האלה, עזוב.

תנו לי את העוזרים שלכם אני עושה את המצגת.

בדיוק הפוך.

300 קילומטר חוף, הם אחראים עליו, הם נהנים ממנו. הם מקבלים את הכסף.

לנו אסור לקבל אפילו דמי כניסה.

גלית, תודה רבה. אני אומר עוד פעם, לדעתי גם כשאנחנו מקיימים פה דיון וגם אם נעשה דיון מעקב, אני מאוד סקפטי בהתקדמות. יש רצון טוב. אני אומר עוד פעם, מנכ"ל משרד הפנים מאוד רצה ומאוד דיבר איתי על העניין של התכנון של כל הדברים ביחד. אז להפוך את זה למשהו שהוא גם יכול להביא חלק מהתקציב ולהכניס את כולם לעניין בצורה של רשות, לא ברשות, לא משנה איך נקרא לזה. או כמו איגוד או כמו אשכולות שדיברנו קודם. העיקר לעשות איגום משאבים, גם של החלק של המצוקים וגם זה. כי זה אחד בסוף מקרין על השני.

אבל זה לא זז. זה לא זז לצערי הרב. אני אומר לכם עוד פעם, שוב, אם אני הייתי יושב-ראש החופים או יושב-ראש בשלטון המקומי שיש להם חופים, לא יודע, תשביתו יום אחד את החופים. תעשו, תעלו את הנושא על סדר היום. אני אומר לכם, אני לא לוקח אחריות, אבל - - -

אבל בסוף אנחנו צריכים לתת שירות לתושבים שלנו. אתה מבין?

אני יודע.

אנחנו נמצאים בין לבין.

אבל אני אומר לך, אני מתבייש שאני כיושב-ראש ועדה צריך לומר לך את זה. משהו פה לא ברור.

אבל עלה פה רעיון יפה. הרשות זה משהו שצריך.

דקלה הראל, הוועד הארצי למניעת טביעות.

(הצגת מצגת)

אני אגע היום רק בפתרונות. אני אדלג על הבעיות כי הבנו אותן טוב מאוד. אני רוצה להזכיר, אני אתמול בלילה קמתי מרעידת האדמה ולא הייתי בטוחה אם זה רעידת אדמה או כי הנפש שלי כל כך מטולטלת מזה שאח שלי לא פה ועוד דיון ועוד דיון ושום דבר לא נעשה.

נכון, מסכים איתך.

אז קודם כל אני מודה לך שאתה ממש על זה ואתה הולך להילחם על זה, ואנחנו הולכים לצאת מכאן עם צעדים אופרטיביים. אני ממש מתחננת, ואני מבקשת גם מפורום רשויות החוף, שאני מכירה את אופיר כבר שלוש שנים נאבק איתנו. בבקשה, בואו נצא מפה עם החלטות על חקיקה. כי אחרת שום דבר לא יזוז. ואני מבקשת את זה בשביל אח שלי וכל מי שנחנק למוות במים, כל שנה כמעט 40 איש. שלא יהיו עוד כאלו בהמשך.

אני אגע עכשיו, אלא כל הבעיות. אני אדלג על רובן כי הבנו אותן. אני רוצה להגיד רק דבר אחד על ההסברה, כי כן נגיד על החינוך אני אתמקד בעניין של ועדת הפנים. דיברתם פה טיפה על חינוך. אז רותם זהבי פה. אם יש לי משהו טוב להגיד היום זה על רותם זהבי ועל איך הוא נלחם בתוך מערכת החינוך. ויש לנו שם אוזן קשבת וכן יש עבודה. גם פה אני חושבת שהבעיה העיקרית זה גם חקיקה. זה לא המקום פה, אבל את זה נעשה בוועדה לזכויות הילד.

אני רוצה לדבר על שני דברים שאני רוצה להציע היום לחקיקה. אחד זה משהו שהוא יותר דווקא במיקרו. משהו שעכשיו אפשר לקדם. החלק השני על גוף ההצלה הארצי. דיברנו פעם שעברה על שיטת הצלה רחבה. שצריך לשנות את שיטת ההצלה. פול נמצא פה, בטח ידבר על כל הטכנולוגיה. הכנו את זה כבר ברמת חקיקה. ישבתי עם היועץ שלך, הוא התלהב מהחקיקה. אני אשמח מיד אחרי הדיון לתת את החוק הזה. נתחיל לעבוד עליו, נתחיל לקדם אותו פה בוועדה. כי אם נחכה עד שמשרד הפנים, דיברתי עם המנכ"ל, הצגתי גם למנכ"ל.

כן, אבל איך אנחנו מתמודדים עם מה שאמר מקודם מנהל החופים בתל אביב, שבא ואומר שהחלק של הטכנולוגיה. זאת אומרת, יש דברים שהם סיור מצילים ומתנדבי הצלה ומתנדבי רפואה, שזה יכול לתת. אבל החלק הטכנולוגי כרגע הוכח כבעייתי, לא נותן את הפתרון.

קודם כל, לצערנו, אדם ביסמוט סגרו את החברה לאור המצב. אבל יש חברות אחרות בעולם, אופיר יכול לספר עליהן.

לא, זה לא שאלה של חברה, זה שאלה שבסוף האם המחשוב הזה - - -

אני אומרת, זה לא חייב להיות זה. כל רשות, בנינו גם את החקיקה בצורה כזאת שהיא גם נותנת איזה שהוא סדר אפשרויות של מה השכבות שצריך בשביל להגדיר חוף כמוכרז. וגם נותנת את הרשות להחליט. לא חייבים להשתמש בטכנולוגיה בכלל. זה משהו שהוא גם מסודר וגם גמיש לכל רשות ומועצה. רשויות שלא רוצות טכנולוגיה לא צריך להשתמש בהן, אפשר לעשות את זה באופנים שונים.

אני ממש אשמח, כי אני חושבת שאם נחכה שוב, גם פורום רשויות החוק הצענו להקים איזה כנס, כולם בעד. דיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים, הוא אמר לי אם אתם מקדמים את החקיקה אני נותן לך אור ירוק, אנחנו נדחוף את זה, נקדם את זה. אבל הם לא רוצים לקחת את האחריות. כלומר, מבחינתם הוועדה תקדם - - -

זאת חקיקה שצריכה לבוא מהממשלה. היא יכולה לבוא גם מהח"כים, אני לא אומר שלא.

אבל הם יתנו אור ירוק. הם יתנו.

בסדר, אבל אני אומר, זה צריך להיות תזכיר חוק שיבוא וירוץ קדימה. ואנחנו כוועדה נטייב את החקיקה הזאת ונביא אותה בצורה הכי מהירה. אם לא תהיה ברירה נעשה.

זה לא יקרה מהם. הם אמרו לי חד וחלק, הם לא יקדמו. אם אתם תקדמו כוועדה הם יתמכו. חד וחלק, זה חייב לבוא מהוועדה. והחוק מוכן, באמת. רק דיון הבא להתחיל לעבוד עליו, לכנס את כולם. אולי איזה ועדה מקדימה לפני. נתחיל לדבר בבעיות ולהתחיל לקדם את הדיון. זו נקודה אחת.

הנקודה השנייה היא יותר גדולה, זה באמת הגוף הצלה ארצי. אני אציע כאן הצעה שכמובן יכולה להשתנות בהמון אופנים. כל משרד ממשלתי, בין אם זה משרד הפנים, אני נגיד הצעתי את הרעיון למשרד הפנים, למנכ"ל. הוא אמר לי 'רעיון מצוין, אני בעד. לא בטוח שמשרד הפנים מסוגל לקחת את זה על עצמו, אולי תציעי למשרד לביטחון לאומי'. אז פתוח, איזה משרד שרוצה לקחת את זה.

נעשה מכרז.

גוף הצלה ארצי שהוא קודם כל כמטה. שהוא מתכלל את כל מה שנאמר פה, בין אם זה הכשרה למצילים, שיהיה משהו מוסדר. לא משנה אם זה יהיה גופים פרטיים, אבל שיהיה משהו מוסדר. על הביטוח, על התקציבים, על כל העבודה הזאת. בין אם זה כל נושא המשכורות. יש לנו, כמו שאמרנו, משכורות דור ראשון. אבל יש משכורות של מצילים שעובדים תחת קבלנים. כל כך הרבה מצילים אני שומעת שמתנגדים לזה, כואבים את זה. אין להם פנסיה, אין להם שום דבר מוסדר. להסדיר את הדבר הזה. באמת שיהיו מצילים שירצו לבוא לעבוד.

כל הנושא של פיתוח הרגולציה, שיתופי פעולה בתוך רשויות. יש כאן רשויות, מנהלי חופים מדהימים במדינת ישראל. אבל כל רשות מעלה איזה רעיון יפה אחר. ואין תקשורת. אין לקחת את זה לרוחב. אלי פה, כמה רעיונות מדהימים יש לו.

אלי איפה הוא מנהל?

ראשון לציון.

מנהל אגף חופים ואגמים, עיריית ראשון.

ראשון. שם, אגב, גם הקטע של פיקוח הם מפקחים מאוד על שינוי חוק עזר עירוני. נכון?

כלומר ללמוד למידת עמיתים. אין שום דבר במקום הזה.

אני דיברתי עם סמנכ"ל רגולציה של שירותי הכבאות לשעבר. הוא בעצם לימד אותי את כל המהלך שעשו. הרי שירותי הכבאות גם ישבו בתוך הרשויות. בסוף הפכו את זה לרשות. הוא אמר לי חד וחלק זו הייתה מתנה לשירותי הכבאות. והוא ממש הציע לי את העבודה הזאת. הוא גם הציע לי את הדבר הבא: הוא אמר בואו נעשה גוף הצלה ארצי, מטה. לא משנה איפה הוא יישב, עצמאי או תחת משרד. ואיזה שהוא גוף מבצעי יחד עם המצילים, שיעבוד על תשתית קיימת. לצרף אותם למד"א, לאיחוד הצלה, למשהו קיים, למשטרה, למשהו שעובד בתוך השטח כדי באמת לתכלל את כל העבודה הארצית.

דז'ה וו משנה שעברה.

יש כאן איזה שהיא התקדמות ברעיון. בסופו של יום, מה שאני מבקשת פה זה ישיבה, עוד לפני הדיון הבא, עם משרד האוצר. איך בונים את זה, מה התקציבים של זה. יש לנו תוכנית חומש מלאה עם תקציבים. צריך להוסיף לה, לשבת. אבל זה לא יגיע, אני לא רואה אם השר ישתף פעולה.

אני לא רוצה למכור לאף אחד תותים. אני יכול לקרוא למשרד האוצר ולבוא להגיד אנחנו צריכים, דיבר קודם אופיר, חצי מיליארד שקלים.

אבל בסופו של יום זה משתלם. העלויות של הדברים האלה זה לא העלויות הגבוהות. אם מבקשים מרמ"י, אם אנחנו רואים כמה עלויות מוציאים על התביעות בבתי המשפט. המניעה הרבה יותר זולה.

גם אם נרצה להגיע לכך שרמ"י יפרישו מההכנסות שלהם, שבעצם באות הרבה בגלל החוף. בגלל הים, בגלל הנראות. הרי רק המרפסת לחוף היא כבר מגדילה את ערך הקרקע שם והכול. אבל שוב, זה מגיע האוצר.

אבל האוצר צריך להבין שזה משתלם לו.

אני לא מסנגר על האוצר, אני כל היום רב איתם.

אבל האוצר מוציא היום הרבה יותר על בתי משפט. הרשויות מוציאות הרבה יותר בבתי משפט מאשר להוציא כסף על מניעה, זה יהיה הרבה יותר זול.

דבר נוסף, חוף מעיין צבי, אני אמרתי את זה לפני שנתיים. אמרתי השנה יכול להיות שמישהו יטבע, לפי ממוצע הטביעות. ובאותה שנה מישהו טבע שם למוות. אחרי אח שלי עוד מישהו טבע באותו חוף. יש היום ממוצע טביעות של פעם בשנתיים. זה אומר שהשנה שוב מישהו הולך למות שם. מה עושים עם החוף הזה? חה"כ דוידסון הוציא לפני שנתיים כבר מכתב דחוף לשר, שאילתה דחופה. לא קיבלנו אפילו מענה. החוף הזה נסגר, נפתח? מה עושים איתו? מישהו הולך למות שם השנה כנראה. חס ושלום. אני אומרת, פתרון נקודתי. אני לא ישנה בלילה.

לאיזה שר שלחתם? שר הפנים?

משרד הפנים. תסגרו את החוף.

אתה יודע משהו על זה?

מה זאת אומרת מה עושים?

שאילתה דחופה. לעשות אותו חוף אסור, חוף מוכרז. מה עושים? זה חוף - - -

הוא חסר מעמד?

הוא חסר מעמד. יש שם חנייה, יש - - -

אם הוא חסר מעמד אז זה לא אצלו בטיקט, זו הבעיה.

בחוף כרמל יש 36 קילומטר, רובם חסרי סטטוס. אז לפי מה שאת אומרת את כולם צריך לעשות - - -

יש חופים מסוכנים יותר בתוך ה-36 קילומטרים.

מעיין צבי מסוכן - - -

כן, כן, תסתכל על הנתונים.

בדקתי נתונים.

כל שנתיים מישהו טובע שם למוות.

תודה דקלה. תמשיכי הלאה בעבודת הקודש. אני מקווה שאולי נצליח יותר ונתאכזב פחות מכל הדז'ה וו הזה.

אני מתנצל שאיחרתי ואני צריך לצאת, אני בין דיונים. אני רק רוצה להגיד, אני לא יכול לשנות עכשיו את כל העולם. עשינו שדולה שבוע שעבר, אדוני, אתה לא יכולת להגיע והגיע שר הפנים. דברים נאמרו. זה לוקח הרבה זמן להזיז את המערכת הזאת. אבל האירוע הוא אירוע קשה, מורכב. לא כל כך יקר, אבל בסוף צריך לחבר שמי שאחראי על הים יהיה אחראי גם על המצוקים, חד משמעית, נקודה. ועל זה צריך לעבוד.

אני רוצה להעלות נקודה אחת שאפשר לעשות את זה מחר בבוקר. משרד החינוך, תסתכל אליי רגע. יושב לידך בן אדם עם חולצה צהובה, אתה רואה אותו? פול. פול חכים, אני הכרתי אותו לפני שלוש שנים. והוא שלוש שנים חופר לכל מי שהוא יכול כדי להכניס לתוך מערכת החינוך את הנושא של ההסברה.

דיברתי על זה קודם, חה"כ דוידסון.

אנחנו ישבנו איתו פעמיים. הצענו הצעות אופרטיביות איך נשלב אותו בפעילויות של קייטנות גלישה לקראת הקיץ והעסק עובד.

תודה רבה. דבר שני, יש את המצילים הוותיקים, לא הדור הזה, הדור הראשון, שבעצם בחורף לא עובדים, אבל עדיין עושים כל מיני דברים כדי לקבל שכר. יפה. הסברה בבתי ספר.

דיברו על זה קודם.

אני דיברתי על זה פה, אתה לא היית פה. אנחנו מתחילים להכניס את זה באמת בתל אביב כבר מהקיץ הזה.

אבל זה צריך להיות רוחבי.

בדיוק, זה אפילו לא רק ברמה - - -

זה קיים. סליחה, ישנם ברשויות מקומיות, בת ים, אשדוד.

דיברתי עם אבי על העניין הזה, על היוזמות שיש להם. על קבוצות שהם יכולים להביא לבתי הספר. אנחנו נשב איתו מסודר ונראה איך אנחנו עושים את זה.

כן אבי, תשלים.

אני כבר מקיים את זה עשרות שנים. לא שנה ולא שנתיים, עשרות שנים. בעיריית בת ים, אנחנו מפנים את המצילים לכל בית ספר. לפני עונת הרחצה אנחנו הולכים - - -

יש תוכנית הכשרה מסודרת?

אין לנו הכשרה מסודרת, אבל אנחנו מביאים את זה.

לא, תוכנית.

הבנתי. אני אעביר לכם. יש לנו איזה יכולת לבוא, להעביר את זה גם לילדים בגן. אנחנו ממחישים, מביאים דגלים, מביאים גלגל. ומייצרים שיח על הנושא הזה איך להיזהר בכניסה לים, עם המשפחות, עם הילדים. כל הדברים האלה נעשים גם בעיריית אשדוד. זה נעשה לפני תחילת העונה.

אני אומר, יש רצון טוב מכולם לעניין הזה. אבל לדעתי צריך מעטפת ממשלתית. משרד החינוך הוא צריך להיות המעטפת הזאת, מול הרשויות המקומות. עם אבי וזה, להפוך את זה למשהו לא רק של רצון טוב, אלא משהו עם תוכנית לימודים, עם תוכנית מסודרת.

הדבר השלישי והאחרון. הנושא, כולנו יודעים שרוב האנשים שטובעים למוות בים זה בחופים המוכרזים או שאין מצילים. יש דבר שאפשר לעשות במיידי. השעות של הרחצה, של המצילים צריכות להיות עד 20:00. כמו שעושים בחלק מהחופים בראשון לציון.

אין לנו כוח אדם.

בדיוק. אצלי זה רשום בהכנה לדיון. בהכנה שלי. אצלי זה רשום. אבל ברגע שמדברים שיש בעיה עם הממונה על השכר והכול. אני לא העליתי את הנושא הזה של 20:00, אני חושב שזה נכון בתקופות מסוימות, בזמנים מסוימים. אבל שוב, אם השמיכה היא קצרה אז מה עשיתי? לאיפה אני לוקח את זה?

עושים איזה דינמיות עם השעות. שיש חופים שמתחילים יותר מוקדם, מסיימים יותר מוקדם. ויש חופים שמתחילים יותר מאוחר, מסיימים יותר מאוחר. וזה מותאם למשפחות.

אגב, יש איזה חוק שאומר שאסור.

לא, החוק מגדיר מינימום שמונה שעות.

זה לא פותר את זה. אני חושבת שזה צריך להיות כל היום.

אם את אומרת על דינמיות, אז זה באותן שעות. נכון? מי מפריע להם לעשות את הדינמיות הזאת?

בבקשה. אם מסגרת השעות ויש אותה, שהיא שמונה שעות, זה נכון.

ראשון לציון, בבקשה.

אלי שוורצברג, מנהל אגף חופים ואגמים, עיריית ראשון. באמת אנחנו יושבים פה די הרבה שנים ואני רואה שאתה כעוס שדברים לא מתקדמים, ובצדק אדוני.

אני אפתח לגבי הסעיף הראשון שהוא עכשווי, זה שעות ההצלה. אני אומר את זה לצערי, לשמחתי זה קיים בראשון, לצערי זה לא קיים רוחבי במדינה.

מה קיים בראשון?

מה קיים בראשון? מה-20 ביוני כאשר התלמידים היקרים יוצאים לחופשה, המצילים נשארים עד 20:00. מתי מתחילים? ב-7:00. זה 13 שעות. זה מעבר לשעות ההעסקה של כל עובד במשק. אבל איך עושים את זה?

מה השעות בתל אביב?

תל אביב עד 12 שעות.

עד 12 שעות עבודה ביום.

בגלל שעות עבודה ומנוחה אדוני.

לא, אבל בכל אופן, שעות עבודה ומנוחה זה רצף. הוא לא עובר על החוק.

לא, אני לא חורג מהחוק.

לפצל זה בעיה עם הסכמי עבודה.

אין כל בעיה עם הסכמי עבודה ואני אסביר. ברשותכם, תנו לי להסביר. בראשון לציון יש שישה חופים מוכרזים. בבת ים תשעה, בתל אביב 13 או 20, זה לא משנה כרגע. לפי דעתי כל רשות תחליט לעצמה איזה חופים היא תפתח בשעה 7:00 ויסיימו ב-19:00. לא לחרוג מהחוף. ואיזה חופים ייפתחו מ-8:00 עד 20:00. לפרסם לציבור באתרי האינטרנט רבותיי, מי שרוצה לשחות ב-7:00 יגיע לחוף בוגרשוב, אלנבי או אני לא יודע מה.

לא, אבל זה צריך להיות דבר קבוע.

קבוע. לא, קבוע. קבוע עונתי. פרסום.

אני מפחד שפתאום יהיה ויביאו. ואז אתה מטעה את הציבור.

לא, לא. אני מדבר על חופים, יש לנו בראשון לציון חוף מספר 1, 3 ו-6 פועלים משעה 7:00 עד 19:00. חופים 2, 4 ו-5 פועלים מ-8:00 עד 20:00, זה מאוד ברור.

כן, אבל בחוף שם חצי קילומטר.

זה לא משנה, החוף ארבעה מטרים. אתם יכולים, לא, סליחה רגע.

אנחנו לא יכולים ב-13 קילומטר - - -

לא, סליחה רגע, סליחה. אתם יכולים לומר מה שאתם רוצים. אני בא ואומר לכם שאתם כן יכולים לפתור את הבעיה, אתם לא רוצים. זה מה שאני אומר.

אני חולקת עליך.

סליחה, אני שומע כל הזמן.

אני מסכימה איתך שצריך לעשות את המקסימום - - -

אפשר לצאת קצת מהקופסה. מפרסמים לציבור, הציבור מספיק בוגר להבין שיש חופים שפעילים בשעות מסוימות.

אנחנו מפרסמים כל הזמן.

תקשיבו, אני מציע הצעה. סתם הצעה. אני לא יודע מתי נפגשתם לאחרונה מנהלי החופים. באמת, לעשות, האשכול באמת, אמר את זה נדמה לי מתן, ואני מודה לך על הדבר הזה. האשכולות הצליחו בהרבה דברים. זו דווקא פעולה שכן הצליחה. אני אומר, יש כאן סיעור מוחות ויש כאן למידה מניסיון. יש כאן דברים שאפשר להעביר ממקום למקום ולא צריך לנהל את זה פה בדיון.

אתה אומר במילים אחרות, אני מבקש בלי הערות ביניים, אתה בא ואומר לעשות את הגמישות הזאת בין החופים. יש גם כנראה חופים שהם יותר לצעירים אז זה שעות אחרות. כנראה. אני מתאר לעצמי, כל דבר יש בו איזה שהוא שינוי.

זה כשיש לך 900 מטר חוף והתחנה יכולה לכסות, אם אתה עושה אינטרוול של 1, 3 ו-5. אני ב-14 קילומטרים חוף לא יכולה עם 13 תחנות לייצר נקודות שנותנות מענה. זה לא חוכמה לעשות את זה. לי יש 14 קילומטרים חוף, לא 900 מטר חוף.

לא הבנתי.

אין קשר.

הוא לא דיבר כרגע על איזה שהיא שיטת עבודה אחרת.

לא, הוא אמר אני עושה מ-7:00 עד 19:00.

לא, הוא אמר יש לי כך וכך חופים.

אדוני, אני אסביר. קודם כל, אלי שוורצברג הוא מורי ורבי, אני מאוד מכבד אותו ומאוד מעריך אותו.

הלאה.

לא, זה חשוב. העניין הוא שאלי סוגר את התחנות האי זוגיות ופותח את הזוגיות, המרחקים בין התחנות הם קרובים. אצלנו המרחקים מאוד גדולים. ואנחנו חוששים, כמוך אדוני, מהטעיית הציבור. כי הציבור רגיל במשך עשרות שנים לשעות. אם תצא פה המלצה מהוועדה, אנחנו מוכנים לשקול את זה.

רגע, רגע. תראו, אני לא מומחה ואני לא אומר לשקול. אני אומר דבר אחד: יש הרבה מאוד דברים שהציבור רגיל לנסוע בכביש מסוים, אבל יש לפעמים חצי שנה או שנה שסוגרים את המקום בגלל עבודות. או כך רכבת קלה בתל אביב או תכף המטרו בכל גוש דן. אני אומר עוד פעם, אני מה שאמרתי קודם שאנשים יטעו זה אם זה יהיה גמיש. זאת אומרת, אם כל פעם יחליטו על חוף אחד. אם מישהו מהמועצה, אתה שואל שאלות ולא מקשיב אפילו. תקשיב.

אני מקשיב לך אדוני בקשב רב.

אם תהיה החלטה היום של עיריית תל אביב על חופים מספר 1, 2, 3 ו-18 ו-12 שהם חופים למקדימי לכת, לאלה שרוצים מוקדם. יתנו את הפרסום של זה. לא ישנו את זה באותה שנה, בוודאי שלא. גם אם תהיה שאילתה נהדרת במועצה יגידו טוב, נשקול את השינוי לשנה הבאה, לא לשנה. כי כל דבר כזה צריך הסברה והטמעה. אבל למה לא? למה לא? אל תתנו לי תשובות.

לא, אני מקבלת את ההצעה שלך.

מצוין, תעצרי כאן. תפרשי בשיא.

אני מקבלת את ההצעה שלך ואני אעלה את זה לדיון אצלנו, בהחלט.

תודה רבה.

עוד דבר אחד, ברשותך, לסיום. מבחינתי לגבי הגדלת החוף על פי הצו, 225 מטרים, לפי דעתי מרבית חופים, לא כולם, איפה שיש סלעים ואיפה שיש שם סכנות כאלה ואחרות בוודאי שלא. אבל חופים שכן ניתן, וניתן, אפשר להגדילם. יש תקן מצילים שזה מינימום שלושה, וכך צריך להיות. ולעבות את אותם שלושה בעוד עוזרי מציל, בעוד מצילי בריכה. בעוד קבוצות של חבר'ה צעירים שכן יכולים לחזק את אותם מצילים באותם 225 מטרים. כן ניתן לעשות מהלך.

בסדר. השאלה אם זה אינטרס של המצילים, אני לא יודע. בסוף יש גם בני אדם מאחורי האירוע.

אני נותן נתון.

אוקיי. בבקשה.

עדי פרטוש, מנהלת אגף תקשורת וממשל בארגון בטרם לבטיחות ילדים. אני אשתדל לא לחזור על מה שנאמר, אבל שנייה רק מבחינת נתונים, כי זה קצת עלה.

טביעות זה גורם התמותה השני של ילדים בתאונות, אחרי תאונות דרכים. בחמש השנים האחרונות 79 ילדים טבעו למוות כש-42% מהם במקורות מים פתוחים, ברובם, רוב הטביעות במקורות מים פתוחים זה בים. רוב מי שטובעים בים הם בני נוער. אפשר להסתכל בכלל מגיל 10 עד גיל 17. הם אלה שבעיקר טובעים. ובעיקר בחופים לא מוכרזים ומעבר לשעות הרחצה. כלומר שאין שירותי הצלה וזה ממסגר לנו טיפה את הבעיה, שהיא בעיה חמורה בנושא הטביעות של ילדים.

קודם כל אני רוצה להגיד שאני מצטרפת לקריאה של הסדרת סטטוסים של חופים חסרי מעמד. זה דבר לא ברור ולא נתפס שיש חופים חסרי מעמד.

לא נורמלי.

זה חלילה לא רק לעאטף, שעושה עבודה נהדרת.

לא, לא, אני חייב להגיד.

לא, לא, לא.

אני לא יכול - - -

סליחה, עאטף, לא. אני לא רוצה תשובה, כי לא הייתה שאלה. לא הייתה שאלה. אני לא שמעתי שאלה.

באמת להצטרף לעניין הזה. אני מאמינה שזה יעלה בכל דיון בהמשך שיהיה וזה חשוב. גם בחופים שהם חופים אסורים לרחצה וכבר הוגדרו כאלה, חייבים להגדיל את האכיפה. כי בסוף בני נוער, אתם יודעים, אתמול ישבתי בוועדה המיוחדת לזכויות הילד. זה גם עסק בנושא טביעות. והגיעו ממועצת הנוער הארצית והיה שם נער שאמר בכנות 'אנחנו בני נוער, מה שאומרים לנו אסור אנחנו נעשה ונמתח את הגבולות'. לכן צריך בחופים אסורים להגדיל את האכיפה ופה להיכנס לנושא של אמצעים טכנולוגיים.

הנושא של התאמת שעות ההצלה. שנייה לשים זרקור על נושא של משפחות. הורים עובדים עד נגיד 17:00. חוזרים הביתה, מארגנים את הילדים. מניחים את התיק בחוף ב-18:30-19:00, אין שירותי הצלה. מה זה? חייבים להגדיל את השעות בשביל שזה יהיה יותר מותאם לילדים ומשפחות.

הדבר השלישי שלא נגענו בו והוא נקודה חשובה, ויושב לידי רותם זהבי שהוא באמת שותף, ומשרד החינוך עושה הרבה מאמצים. אבל הוראת השחייה בבתי הספר היא באחוזים נמוכים מאוד. 44% בלבד מילדי ילדים.

אני מבקש, תבקשי דיון בוועדת חינוך בעניין.

נבקש דיון.

בואי, אם אני אתפזר על הכול, באמת, גם ככה אני - - -

ילד שלא לומד לשחות בבית הספר זה ילד שלא יודע אחר כך להתמודד במים.

תודה לך ולארגון שלך. מילה אחרונה.

מילה אחרונה. תודה שאתה שומר על הנושא על סדר היום.

תודה רבה. לפני שאני נותן לך, פול, שנייה אחת. משטרת ישראל, נמצא פה נציג, נכון? מה החבות שלכם במסגרת אותם חופים לא מוכרזים? האם יש איזה שהם סיורים פעם בכמה לבוא ולבדוק? מה אתם עושים כשאתם רואים מתרחצים שמגיעים למקומות לא מוסדרים? ממש בשישים שניות.

בשישים שניות, שיטור ימי פועל באמצעות חמישה בסיסים.

אה, זה שיטור ימי, לא על החוף. שיהיה לכם בהצלחה בשיטור הימי.

זו גם עבודה חשובה מאוד.

חברים, אתם רוצים לנהל במקומי? יש לי ארבע דקות ואני רוצה לשמוע את פול.

תודה רבה חבר הכנסת. זה עניין של תרבות. העניין זה, הכי חשוב זה חינוך. למנוע טביעות זה בא - - - חייבים ללמוד את זה בבית ספר. גם שחייה, אבל גם בטיחות בים. יש לנו פלאיירים, צריך לעשות דחוף קמפיין לקיץ. חמש שנים אנחנו הולכים עם זה.

פול, הלאה.

אוקיי. שתיים, צריך להגיע לאנשים שממש משפיעים, כמו החרדים, האוכלוסייה שטובעת הכי גבוה זה החרדים ומגזר ערבי. אז בואו נלך לרבנים גדולים לדבר איתם, שהם יוכלו לשכנע את התלמידים מה לעשות, איזה בטיחות בים. גדולי התורה. למה לא ללכת לשייח' של בדואים? זה גם כן אוכלוסייה שהמספרים הכי גבוהים בטביעות. לכו למקור שמשפיע. זה מאוד חשוב.

אני בא, אני נציג האיגוד העולמי של הצלה. מישהו עושה כל סוגי, ארצות הברית, אוסטרליה, 130 ארצות וקיבל תקן עולמי. ויש לנו מתנדבים. לא מדבר על 80 שקלים, צריך איזה שהיא עזרה. כמו משמר אזרחי.

פול, אני מאוד מקווה שדבר אחד יקרה מהישיבה היום, שימשיך, לא התחיל פה, אבל אולי זה יתקבל. שמשרד החינוך באמת ישתמשו ביכולות שלך, ברצון שלך, בהתנדבויות שלך, באנשים שלך. באמת ישתמשו, כי אפשר. אפשר להשתמש גם במצילים וגם בזה.

25 ביולי זה תמיד יום בין לאומי למנוע טביעות. הכנסת צריכה לעשות פעולות להגיד לכל העולם שגם אנחנו בישראל עושים דברים. ודבר אחרון, בבקשה שזה מי ממש מציל גם כן חיים בים? חוץ ממציל שעושה עבודת קודש? זה הגולשים. מי שגולש, יש אלפי גולשים שם. צריך לעזור להם.

תודה רבה. דרור בוימל, החברה להגנת הטבע.

הדיון באמת עוסק פה בבטיחות בחופי רחצה, נורא חשוב. אבל אני חושב שמה שעולה פה מכל הדברים זה שישראל פנאי של אנשים לא מעניין אותה אם זה לא מכניס לה כסף. זה חותך. פנאי בחופים זה לא דבר כלכלי למדינה.

אחרי שאמרת את את המסקנה הזאת, רגע, וזה אולי מסקנה, אולי אמרת אותה קצת קיצוני, אבל זה גם נכון. כי אנחנו יודעים טוב מאוד שאם לא יהיו הכנסות כאלה או אחרות מזה, לא יהיה. יתכנסו פה עוד ארבעה ראשי ועדות אחריי. פה אני חושב, ואני מבקש גם את העזרה שלכם, במציאת פתרונות שלא יפגעו בחוף מצד אחד, אבל יתנו כוח כלכלי שיכול להחזיק גם את המצוקים, גם לפתח אותם וגם לתת לאזרחי ישראל. אבל זה עשיתי לך ככה בדרך.

אני חושב שקודם כל מערכת התכנון, אולי אתה מכוון לשם.

כן.

יצרה כללים שונים בין החוף העירוני שההבנה היא שחוף עירוני יכול להיות חוף מפותח יותר ומאפשרת שם יותר, לבין החוף הפתוח במרחב הכפרי, ששם אפשר פחות. והדבר הזה הוא חשוב, מתוך הבנה של כלכלה. אבל בסופו של דבר עלויות של מיליארדים או חצי מיליארד שקלים בשנה זה לא יהיה מהפיתוח. זה יהיה מזה שהמדינה באה ואומרת אנחנו מצופפים את הערים שלנו, יש לנו יותר תושבים, יותר אנשים שגרים בקרבת הים. 80% מהתושבים בישראל גרים מרחק של עד שעה מהים. וחוף הים זה הבילוי הכי נגיש, הכי כלכלי, הכי שוויוני. וצריך לתת את השירות הזה. זה חשוב מאוד. ולא להתנות את זה בפיתוח. צריך לשים בזה משאבים, אין מה לעשות.

מזה ומזה אל תנח ידיך. אבי, רצית משהון להגיד?

רק מילה, אם רוצים לגעת בכרישים אז יש לנו גם מה להגיד על זה. אבל נראה לי שהדיון לא הלך על זה.

אני כבר הרמתי ידיים מהכרישים. אבי?

אני רציתי להגיד תודה לוועדה שחושבת על הנושא. אבל אנחנו שוכחים לפעמים להגיד תודה ענקית למצילים בארץ שעושים עבודת קודש כל יום. באים, מגיעים, המשפחות חוזרות בשלום הביתה. ואיפה שיש מצילים, המצילים עושים את העבודה הנכונה ונאמנה. מוכנים לשתף פעולה עם כל הגורמים. מוכנים לעבוד בכל שעה שאנשים יחזרו הביתה בשלום.

תודה ותמסור לכל האנשים שעוסקים במלאה. ציפי, 20 שניות.

ממש משפט, כי המשטרה לא פה. אני חושבת שזה מאוד חשוב שהם יהיו פה. השנה המשטרה צמצמה אני חושבת כמעט לחלוטין את הנוכחות שלה בחופי הארץ. אצלנו אין בכלל משטרה.

לכן שאלתי.

נכון. אבל אני חושבת שהמשטרה חייבת להיות פה.

תודה רבה. חברים, אני רוצה לסכם. סיכום לא רחב וזה, כי סיכום כזה מכינים עוד קודם. אם אתם רוצים סיכום יש סיכום של הקודם, לדעתי 90% ממנו יכול לחול.

אבל אני כן אומר, אני מאוד מקווה, אני רוצה, הבעיה שאני כל פעם מעבר לזה שאני רוצה להיפגש עם הממונה על השכר, לראות בכלל אם יש מה לדבר על העניין הזה. צריך לעשות ישיבה נוספת בעניין, בהשתתפות האוצר. אבל נציגות בכירה של האוצר. נציגות של הנהלת משרד הפנים, מנכ"ל ואולי גם שר.

אנחנו צריכים לראות שהצוות הבין משרדי הזה יעשה משהו וייצא מזה משהו. במקביל, אנחנו ננסה חברי הכנסת להגיש הצעות חוק פרטיות. אני לא אוהב את זה בצורה הזאת של מהלומות, שאפשר לעשות עם זה, אבל זה פחות נכון. לדעתי המדינה צריכה להקים רשות או אשכולות, אבל משהו שבו גם המדינה בפנים. כשאנחנו אומרים רמ"י, זה לא רמ"י. רמ"י לא מעניין אותו אם השקל הוא נותן לאוצר פה או נותן לאוצר במקום אחר. אז אני יכול להביא את רמ"י גם לדיון, וזה בסדר. אבל בסופו של דבר זה החלטות של האוצר.

לדעתי הוועדה הבין משרדית הזאת, בשני התחומים הללו: לאגם את כל הדברים ביחד, להסתכל על הכול כרצועת חוף אחת ולחלק את התפקידים לכאן ולכאן, והכנסות. הנושא הזה של הכנסות מהים הוא קריטי. גם הארנונה על השימוש בתוך הים באותם מקומות, שהעלה את זה בזמנו מנכ"ל משרד הפנים ותומך בזה. רק הבירוקרטיה במדינה.

אני מבקש לישיבה הבאה גם את מינהל התכנון ואולי גם להזכיר לי לאחד, כי הם נמצאים אצלנו הרבה ואני אתפוס אותם. לעשות איזה שהיא עבודה, לנסות למצוא כיום במקומות באזורי הביקוש של חופים שיש כבר רשות מקומית שם ויכולה להרחיב או מה, לתת גם את האפשרויות ביחד ולבדוק עם הולחוף ולתת אפשרויות של הכנסות מקומיות בזה שיוכלו לכסות את העלויות של מצילים וכו'.

אבל איגום המשאבים והסתכלות אחת היא חשובה. אני אומר עוד פעם, אני מצר על כך שמשרד הפנים וגם משרדי ממשלה אחרים לא היו פה בהרכב מלא. אני מאוד מקווה שאני לא ארים ידיים מהעניין הזה. אני אעשה עוד את הניסיון הרציני הזה כאשר היה דיון מצוין, אבל לצערי הרב הוא כבר היה מצוין בשנה שעברה.

זו בושה למדינה בסופו של דבר שככה זה קורה. בואו נקווה שנעשה ונצליח. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:04.