פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת העבודה והרווחה
13/05/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 410
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025), שעה 14:12

1. דיווח משרד הרווחה הביטחון החברתי בעניין חלוקת תווי המזון לנזקקים
2. בקשתה של ח"כ טטיאנה מזרסקי לעדכון הקריטריונים לקבלת תווי מזון לאזרחים ותיקים המקבלים קצבת נכות

חבר הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

טטיאנה מזרסקי

רון שביט - מנהל אגף בכיר רשויות מקומיות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יוכי אילוז - מנהלת תחום בכיר נושא תמיכות, עיזבונות וביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

יהודה הללי - מנהל תחום מוקד אזרחים ותיקים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

קרן גרין - ראש המועצה המקומית קדימה-צורן

רבקה ליאון זדה - עו"ס, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

בקי כהן קשת - הפורום למאבק בעוני

ענת כהן שמואל

א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


1. דיווח משרד הרווחה הביטחון החברתי בעניין חלוקת תווי המזון לנזקקים
2. בקשתה של ח"כ טטיאנה מזרסקי לעדכון הקריטריונים לקבלת תווי מזון לאזרחים ותיקים המקבלים קצבת נכות

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. יש לנו שני סעיפים. סעיף ראשון זה דיווח משרד הרווחה והביטחון החברתי בעניין חלוקת תווי המזון לנזקקים. הנושא השני זה בקשתה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי לעדכון הקריטריונים לקבלת תווי מזון לאזרחים ותיקים המקבלים קצבת נכות.

ברשותכם, אני אתחיל עם חברת הכנסת מזרסקי, בסעיף השני, כדי לשמוע מה הבעיה כדי שנוכל לדון.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חיכיתי לדיון הזה. אני עוקבת אחרי הנושא הזה משנת 2022 כשהתחלתי לקבל "ים" של פניות הציבור מאזרחים ותיקים שהם משום מה לא הוגדרו כזכאים לקבלת תווי מזון, למרות שאנשים שגרים בסביבה וחברים שלהם עם פרופיל דומה כן קיבלו את הזכאות. פניתי בבירור לשר משה ארבל. ב-2022 משרד הפנים לקח אחריות על חלוקת תווי מזון. נפתחה אופציה באתר מיוחד לבדוק זכאות באמצעות מילוי שאלון דיגיטלי. עזרתי לאנשים שפנו אליי לבדוק את הזכאות שלהם באמצעות מילוי נתונים באתר.

נחשפתי לבעיה, שבחלון שנפתח בעת מילוי הבקשה חסר קריטריון מאוד חשוב. למשל יש אזרחים ותיקים שהם מקבלים קצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה, סכום מאוד נמוך. זה היה פחות מ-2,000 שקלים, ואז תוספת השלמת הכנסה הייתה מעלה להם קצת הכנסה. יש קטגוריה של אזרחים ותיקים שהם מקבלים יחד עם קצבת זקנה תוספת עבור נכות, אלה שהיו נכים עוד לפני שהגיעו לגיל זקנה. בגלל שיש איסור על כפל קצבאות בביטוח לאומי אז נותנים להם תוספת עבור הנכות. התברר שהתוספת הזאת שהם מקבלים היא נמוכה מאשר התוספת של השלמת הכנסה שמקבלים אזרחים ותיקים שאין להם נכות והם לא עבדו בארץ, לא צברו פנסיה ואין להם בעיות כמו שיש למשל לאנשים שכבר היו עם מוגבלויות והיו זכאים לקצבת זקנה. הם נמצאים במצב מאוד קשה כלכלית ובריאותית, והם מקבלים כסף מהמדינה הכי פחות מקבוצות אוכלוסייה אחרות. דווקא קבוצת האוכלוסייה הזאת לא נמצאת בין הקריטריונים לחלוקת תווי מזון.

כשפניתי לשר ארבל הוא הסביר שצריך לבדוק, שזה לא יכול להיות. אם הם זכאים להנחה בארנונה, כי זה היה קריטריון העיקרי, אז הם יקבלו גם תווי מזון. השינוי לא בוצע. הגישו תביעה לבג"ץ, ארגונים אזרחיים. חלוקת תווי המזון נעצרה ואז אמרו לי, חכי, הנושא יעבור תחת אחריותו של משרד הרווחה. חיכיתי. פניתי לשר הרווחה. הוא אמר, זה טרם עבר אלינו. הוא אמר, אנחנו נבדוק את הקריטריונים. השינוי לא בוצע. בינתיים הוגשו שוב עתירות לבג"ץ ובאמת הקריטריונים עודכנו, אבל אחרי העדכון אני שוב רואה שהקריטריון של אזרח ותיק שמקבל תוספת נכות, האוכלוסייה הזאת לא נכנסה כזכאית לקבלת תווי מזון.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, יש לי כמה שאלות שרציתי להשמיע אותן למשרדי הממשלה. אני יודעת שקבוצת האוכלוסייה של ניצולי שואה הם כן נכנסו כזכאים לתווי מזון. מה השינוי שבוצע בקביעת קריטריונים אחרי בג"ץ? מי נכון לעכשיו קובע הזכאות ומי נחשבת אוכלוסייה נחלשת שזכאית לתווי מזון? כיצד עובדים מול רשויות מקומיות והאם יש אינטראקציה ושיתוף פעולה בין משרדי ממשלה בנושא של חלוקת תווי מזון בהגדרת הזכאות? נגישות למיצוי זכויות – איך בן אדם יכול לברר זכאות שלו נכון להיום?

את מדברת על נגישות מידע.

נגישות מידע. האתר הדיגיטלי כבר לא קיים. ידוע לי שיש טפסים שממלאים ברשות המקומית. איך בן אדם יודע למי הוא פונה? איפה נמצא המידע הזה בשביל האזרחים והאם קיימת הנגשה שפתית? האם המידע קיים בשפות אחרות?

פנו אליי אזרחים שהוגדרו כזכאים אבל קיימת בעיה עם הכרטיסים עצמם. הם קיבלו כרטיס או שקיבלו הודעה שהכרטיס נטען. הם מגיעים לחנות ואומרים, הכרטיס שלך כבר נוצל, אין לך כסף בכרטיס. למי פונים כשנוצר דבר כזה?

שאלה אחרת – חנויות שאפשר לפדות את הכרטיס ולעשות קנייה. זה רשימת חנויות וספקים מסוימים שנמצאים בשכונות מסוימות. לפעמים לאוכלוסייה כמו אזרחים ותיקים וניצולי שואה קשה להגיע ואחר כך בתחבורה ציבורית לעשות קניות במקומות האלה. האם מתכננים שינוי והרחבת רשימת ספקים שאפשר לפדות את הכרטיסים? תודה.

תודה רבה. אני מקווה, משרד הרווחה, שרשמתם את השאלות של חברת הכנסת מזרסקי ושתביאו לנו תשובות או עכשיו או מתי שתדעו.

עכשיו אנחנו חוזרים לנושא של הדיווח של משרד הרווחה והביטחון החברתי בעניין חלוקת תווי המזון לנזקקים. מה הם הקריטריונים ואיך אתם מתארגנים שמצד אחד לא יפגעו זכויות של אלה שקיבלו במשרד הפנים, ומצד שני לאפשר גם לאלה שזכאים ממשרד הרווחה, להשתלב בתוכנית?

יוכי אילוז ממשרד הרווחה, מנהלת תחום בכיר נושא תמיכות, עיזבונות וביטחון תזונתי. נתחיל בזה שהמיזם הארצי לביטחון תזונתי התחיל ב-1.7.2022 בהיקף של 25,655 משפחות, כאשר בסוף שנת 2024 קיבלנו תוספת של 88.2 מיליון למיזם מכספי משרד הפנים על פי החלטת בג"ץ, כאשר שני שליש הוקצו לכל הרשויות הפעילות ועוד שליש הייתה חלוקה נוספת לכל הרשויות הלא-יהודיות כולל הקודמות, זאת אומרת הם קיבלו תגבור של ההקצאות כיוון שהם לא נהנו מהכרטיסים שמשרד הפנים הקצה. לא איתרו אותם, כתובות, אין בתים על שמם וכו'.

אנחנו בינואר 2025 הוצאנו הודעות לכל הרשויות המקומיות על ההקצאה החדשה, על התנאים שלה. מי שמתכלל את האיתור של האוכלוסייה והקריטריונים זה ד"ר רון שביט שהוא ממונה על כל אגפי הרווחה בארץ. אנחנו מתכללים את הפרויקט מול אגף רשויות מקומיות שהוא האגף העיקרי שמנהל את אוכלוסיית היעד, כאשר המשפחות מקבלות חבילת סיוע חודשית שהיא כוללת סדנאות. כל משפחה יכולה להשתתף בשלוש סדנאות בשנה של כלכלה נבונה, תזונה בריאה. המשפחות מקבלות מראש את הכרטיס עם רשימת חנויות שהם יכולים לרכוש, כולל ביישובים הלא-יהודיים או כפרים מרוחקים שמתאימים להם גם את המרכולים המקומיים שהם יכולים לבצע שם רכישת מזון. כל משפחה מקבלת כרטיס נטען של 350 שקל אחת לחודש לרכישת מזון במרכול ביישוב שלה, וחבילת פירות וירקות במשקל של 22 קילו בערך לבתים, בשווי 150 שקלים, שכולל ארבעה מיני פירות, ארבעה מיני ירקות, לפי ההסכם שלנו עם אשל חב"ד. הם מקבלים את המשלוח. הם מאשרים את זה בהודעת SMS לספק כדי שהוא יוכל לוודא ולדעת שאכן המשפחות קיבלו, ולפי זה אנחנו גם מקבלים את הדיווחים.

המרכיב הנוסף זה הנושא של מיצוי זכויות. המשפחות, כולן עוברות תהליך של מיצוי זכויות עם רכזי ביטחון תזונתי שהם עובדי אשל חב"ד בפרויקט. הם יושבים עם המשפחות ועוברים איתם על מצבן הכלכלי וכו', מה מגיע, לא מגיע, ולפי זה הם מסייעים להם.

נגישות המידע שדיברה עליו חברת הכנסת מזרסקי זה בשפות שונות, במקומות שונים, בטלפונים שונים או שזה רק בפגישות אישיות?

זה בפגישות אישיות וגם בטלפון. יש כאלה שקשה להם לצאת מהבית, אז הם מבצעים טלפונים. אני יכולה לברר לעומק.

צריך לברר שהנגישות של מיצוי הזכויות יהיה לכל אחד שזכאי, גם אם הוא לא יכול לבוא וגם אם הוא קשיש וגם אם הוא גר במקום מרוחק.

כן. מבחינת מיצוי הזכויות לאלה שאושרו למיזם, שתיכף רון יציג מי נכנס למיזם, אחרי שאנחנו מאשרים את המשפחות באמצעות הרשויות המקומיות, מתחיל תהליך הזכאות של מסירת כרטיס, המשלוח, השתתפות בסדנאות, מיצוי זכויות, מי שמגיע פיזי, מי בטלפון, עברית ושפות אחרות.

יש שפות אחרות?

כן. יש רכזים דוברי ערבית, רוסית, אנגלית.

יש טלפון אחיד או שבכל רשות יש רכז? איפה מופיע הטלפון?

הרכז פונה אישית לאותה משפחה שהוא מסר לה כרטיס. הוא פונה אליה ויושב איתה על הזכויות המגיעות לה, מה היא כן מקבלת ומה המצב שלה, ולפי זה הם ממלאים שאלון. לאשל חב"ד יש תוכנה של מיצוי זכויות, שהוא ריכז בה את כל המלגות והמענקים שהמדינה נותנת בביטחון, בביטוח לאומי וכו'. זו תוכנה מאוד מעניינת. שם הוא מסמן. אחרי שהוא מסיים את הישיבה, הוא לוחץ "enter" והמשפחה יודעת מה מגיע לה.

אשל חב"ד עובדים רק באזור הדרום או גם בצפון?

בכל הארץ. יש הקצאה של 258 רשויות. אנחנו כרגע בתהליך של קליטת המשפחות. הכפלנו את המשפחות. צריך להבין שהתוספת התקציבית גרמה לנו להגיע לכמעט 50,600 משפחות.

אשל חב"ד זה ספק רשמי של משרד הרווחה? זכו במכרז?

הם זכו במרכז. אף אחד לא הציג מועמדות מלבדו. הוא היה ספק יחיד.

אנשים צריכים לדעת שמגיעים לא לעירייה. הם צריכים להגיע לאשל חב"ד. איך אנשים יודעים שהם צריכים לפנות לאשל חב"ד?

זה רק אם הם במיזם.

אני חוששת שיש פה אי הבנה. אם יורשה לי משפט אחד.

כן, יורשה לך.

תודה. הפורום למאבק בעוני. משפט אחד הבהרה. חברתי יוכי מדברת על המיזם לביטחון תזונתי, ולהבנתי חברת הכנסת מדברת על התווים דרך משרד הפנים ועל תנאי הזכאות, שהיא מבקשת שיחד עם הזכאות האוטומטית לקשישים מקבלי השלמה יהיה גם קשישים מקבלי השלמת נכות.

על זה דיברנו וסיכמנו שמשרד הרווחה ירכז תשובות של כל השאלות של חברת הכנסת מזרסקי.

אבל היא מספרת על המיזם.

היא מדברת על המיזם, היא מדברת על קבוצה של אנשים שיש להם גם נכות.

זה קבוצה של אנשים. הרבה כאלה.

אני לא אומר שהם לא יטפלו. הם צריכים לטפל.

יש לנו תשובות עכשיו.

יש לכם תשובות לעכשיו? אז תענה.

אני מקווה שלרוב הדברים. רון שביט, מנהל אגף בכיר רשויות מקומיות, משרד הרווחה. המעבר החלקי ממשרד הפנים למשרד הרווחה הוא בעצם מודל אחר לגמרי, כי במשרד הרווחה אנחנו לא מדברים על ארנונה, אנחנו מדברים על אנשים שהם מוכרים במחלקת הרווחה המקומית.

אתם שוללים את הזכות של אנשים שיש להם ארנונה נמוכה?

אין שלילה. מי שקיבל, קיבל. מי שהועבר אלינו, הסכומים שהועברו אלינו, כרגע זה 50,000 תווים מנוהלים אחרת.

זאת אומרת, האנשים שמוכרים על ידי משרד הרווחה מנוהלים אחרת.

מנוהלים אחרת.

לקחתם את התקציב של האנשים שלא מנוהלים על ידי משרד הרווחה?

אני אומר שזה שני מודלים.

כן, משרד האוצר.

היושב-ראש, לצערי אני רואה שאין פה אף אחד ממשרד הפנים. אני חושבת שהם היו יכולים להסביר את זה.

הם יצאו מהתמונה.

אני אחדד. הם לא. היינו שותפים בוועדת המנכ"לים שכללה את מנכ"ל משרד האוצר, הפנים והרווחה. אני יכולה להסביר מה היו המסקנות שלה שגם אומצו על ידי בג"ץ. אני יכולה לעשות סדר בכל הדבר.

האם התקציב קוצץ מאלה שקיבלו, או שאתם הוספת תקציב?

אני אסביר. תאיר, רפרנטית רווחה במשרד האוצר. בשנת 2024, כמו שהוצג על ידי חברי הכנסת, התנהל בג"ץ לגבי אותה תוכנית של זכאות לכרטיסי מזון על סמך ההנחות בארנונה של משרד הפנים. בתהליך הזה הוקמה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל האוצר, הרווחה והפנים, כשמסקנות הוועדה היו לעשות חלוקה של הכסף בין התוכניות במשרד הרווחה ובין אותה תוכנית מקורית במשרד הפנים שממשיכה לעבוד לפי ההנחות בארנונה. נעשו שם כמה תיקונים כדי להכליל אוכלוסיות שנפלו בין הכיסאות בסיבוב הראשון.

כמו קשישים מקבלי קצבת זקנה.

זה לא מה שאמרתי. אמרתי אוכלוסיות שנפלו בין הכיסאות. אנשים שהיו זכאים לנכות לפני שנהיו בגיל 67 ובעצם מקבלים את הגבוה מביניהם, שזה בדרך כלל קצבת הנכות, בקריטריונים של כרטיסי המזון כן זכאים אנשים שהם זכאי השלמת הכנסה. אותם אנשים שהם מקבלים נכות בהגדרה, הקצבה שלהם גבוהה יותר. אם היא הייתה נמוכה יותר הם היו מקבלים את הגבוה מביניהם שזה השלמת הכנסה, לכן הם לא חלק - - -

זאת אומרת שקצבת הנכות כבר מוציאה אותם מכלל העוני והצורך בכרטיסים האלה.

לא אמרתי את זה. יש את מי שזכאים לפי הנחה בארנונה ויש את מי שזכאים לפי העובדה שהם זכאים לקצבת השלמת הכנסה, שזה בעצם אנשים בגיל זקנה - - -

למה לא זכאים גם אלה שיש להם קצבת נכות והם עדיין תחת קו העוני?

כי הקצבה שלהם גבוהה יותר. ככל שהם זכאים להנחה בארנונה, הם יהיו זכאים באפיק השני.

עדיין נשאר להם את העניין של הזכאות לפי ארנונה.

כן. מי שזכאי להשלמת הכנסה מקבל את זה באופן אוטומטי.

גם לפי הפנייה מוזכר שם שהם אמנם זכאים להנחה בארנונה. הפנייה היא ממאי 2024. חלפה כמעט שנה, אז התשתית העובדתית לגבי הקבוצה הזו היא לא עדכנית. יכול להיות שבגלל הזכאות אמנם לא נכנסו לפי הקריטריונים של הבטחת הכנסה, אבל מאחר והם היו כן זכאים להנחה בארנונה, הם קיבלו את תווי המזון.

לא קיבלו תווי מזון. הבעיה שאפילו טכנית לא הייתה אפשרות למלא את הבקשה ולקבל זכאות בגלל שתוספת הנכות בכלל לא הופיעה כאופציה. תוספת נכות אפשר לאמת מול ביטוח לאומי. לא קצבת נכות. זה אזרחים ותיקים שמקבלים תוספת עבור נכות, והסכום הזה נמוך מהסכום של השלמת הכנסה שמשולם לאזרחים ותיקים.

אני אתקן. אני חושבת שיש פה אי הבנה. בדרך כלל סך הכול קצבת אזרח ותיק פלוס השלמה לגובה גמלת הנכות היא יותר גבוהה מקצבת אזרח ותיק עם השלמה להבטחת הכנסה, כי בעצם ההשלמה להבטחת הכנסה נועדה להביא את גמלת האזרח הוותיק לגובה של הבטחת הכנסה.

אלה שהיו נכים לפני 2018 כשהייתה הגדלה של קצבת נכות, הם לא קיבלו תוספת מלאה. הם קיבלו ב-2018 רק 50% תוספת לקצבת הנכות שלהם, ואחר כך בתקציב 2021–2022 הוגדלה לעוד 25%. כשכל הנכים קיבלו תוספת 100%, הם עכשיו מקבלים 75% אבל זה עדיין יותר נמוך גם מקצבת הנכות אם זו הייתה קצבת נכות רגילה, וגם יותר נמוך מהשלמת הכנסה שמקבלים אזרחים ותיקים שלא עובדים ולא זכאים לפנסיה.

חברת הכנסת, אני מציעה, בגלל שמדובר פה בסוגיה מאוד ייחודית אנחנו נבדוק ונחזיר תשובה לגבי הקבוצה הזאת.

תבדקו נקודתית את הדברים של חברת הכנסת מזרסקי ותביאו פתרון.

אני רק אשלים את הרקע לפני שרון ידבר. בסופו של דבר הייתה החלטה להעביר חלק מהכסף למשרד הרווחה לתוכניות שרון עכשיו יפרט עליהן, ושאר הכסף נשאר באותו מנגנון של כרטיסי המזון כמו בסיבוב המקורי.

מה זה שאר הכסף?

מבחינת סכומים?

מה שהיה או שהורידו?

היה 300 מיליון שקל. הם התחלקו – 210 מיליון שקל לתוכנית כרטיסי מזון של משרד הפנים ו-90 מיליון שקל לתוכנית המיזם לביטחון תזונתי של משרד הרווחה.

בהפחתת 5%.

בהפחתה למי?

בהפחתה של פלאט. פלאט זה תקציב שהיה באופן רוחבי.

הבנתי.

עכשיו אתה, בבקשה.

אני אגיד בקצרה. המודל של משרד הרווחה מדבר קודם כל על מוכרים. האדם, אם הוא כרגע מעוניין רק בביטחון תזונתי, הוא צריך להגיע למחלקה ולפתוח תיק. זה רק אנשים שיש להם תיק ברווחה. הם חתומים על טופס ויתור סודיות שזה במאגר הדיגיטלי שאנחנו בנינו.

אתה אומר דבר טכני ואני חושב שזה עוול נורא. למה אדם צריך להיות רשום כנצרך במשרד הרווחה כדי שיעזרו לו בשעה שהוא בעצם עני?

המחלקות לשירותים חברתיים על פי חוק עוזרות למי שהוא מוכר במחלקה לשירותים חברתיים.

אני מכיר אלפי אנשים שאינם מקרים סוציאליים ואינם רשומים במחלקות הרווחה, והם חיים מתחת לקו העוני.

אז למה הוא לא מקרה סוציאלי?

כי אני גדלתי עם 10 ילדים בבית עם ההורים שלי ולא היינו מקרים סוציאליים אבל היינו מתחת לקו העוני. לא היה לכבודו של אבא שלי ואימא שלי ללכת למשרד הרווחה. אני בטוח שיש עוד אלפים כאלה. להעביר את כל הזכויות של האנשים העניים אל המקרים הסוציאליים זה עוול לאלפי אנשים, לדעתי. אני לא יודע מי החליט על הדבר הזה.

אני חושב שהיום אנחנו נמצאים בתקופה שלהגיע למחלקה לשירותים חברתיים הוא דבר הרבה יותר אוניברסלי. אנשים מגיעים מכל שדרות העם, מהכנסות גבוהות גם בעלי מוגבלויות למשל. אני לא רואה בזה משהו של בושה. אדם מגיע ואחד מהדברים שהבן אדם מגיע לבקש מהמדינה, הוא חותם על טופס הפנייה שלו. יש איזה שהוא ויתור סודיות. יש תהליך מסוים בסיסי מאוד.

גם הקשישים צריכים לבוא להירשם?

כן.

כל קשיש שרוצה לקבל עזרה, הוא צריך לבוא לעובד סוציאלי?

העובד הסוציאלי מפנה אותו בדרך כלל.

גם אם הוא איש מכובד שעבד כל חייו ואין לו שום צורך בזה? יכול להיות שאני שייך לדור הקודם.

לא, אני לא רואה בזה פחיתות כבוד להירשם במחלקת הרווחה. זה בכל שדרות העם. זה משהו אוניברסלי.

כל שדרות העם במחלקות הסוציאליות?

יש אנשים עם 50,000 ברוטו שנמצאים במחלקה כי יש להם ילד עם מוגבלויות.

זה משהו אחר. זה לא בושה.

מתגרשים. גם אנשים שיש להם איזו שהיא מצוקה חברתית, העסק נפל, מגיעים.

אני מדבר על הכנסה כלכלית נמוכה, אנשים שאין להם שום בעיה. הם לא התגרשו. הם פשוט מרוויחים פחות והם משלמים ארנונה פחות.

כאשר אדם מגיע למצב שהוא נזקק לסיוע באוכל, אז זה לא מקרה שגרתי.

בתוכנית של תווי המזון כל מה שהיה צריך זה להגיש טופס. זה התבסס על ההנחות בארנונה.

המחלקות לשירותים חברתיים מטפלים במי שיש לו תיק מוכר במחלקה לשירותים חברתיים. המודל של משרד הרווחה מתחיל בזה. רישום נזקקות שלו, רגולציה המאוד מינימלית שעשינו, אנחנו סומכים על מחלקות הרווחה שבוחרים מתוך ההקצאה שניתנה להם כי כל רשות קיבלה הקצאה מ-50,000 המשפחות לפי קריטריונים מוכרים שאפשר לראות אותם, ואז רשות מקומית צריכה לבחור מי אלה שנכנסים השנה לתוך הפרויקט. דבר ראשון זה הנושא של תיק. דבר שני זה הנושא של נזקקות. יש לנו עשר נזקקויות שהן נזקקויות שהן עוני או נושק לעוני, כלומר המחלקה הגדירה אותם כנזקקות עוני. דבר נוסף זה קריטריון של הכנסה.

אני פה עונה לשאלה של חברת הכנסת. הנושא של ההכנסה, מפורט רמת ההכנסה שנדרשת כמינימום כדי להיכנס לפרויקט. זו רמת הכנסה שהיא בסיסית. למשל לגבי יחיד זה 2,662 שקלים שזה רף הכניסה, אבל אנחנו מאפשרים לתחשיבנים ברשויות המקומית להפחית גם הוצאות. אנחנו מכירים בכל נזקק שיש לו הכנסה רק מקצבה להגיע כבר לרמת המינימום באופן אוטומטי, כי לפעמים יוצא שאפילו אדם עם קצבת זקנה, מעלים את הקצבה ב-40 שקלים והוא כבר עובר לדרגה ב'. קבענו שברגע שהוא מתקיים מקצבה בלבד, הוא תמיד אוטומטית בדרגה א', כלומר אני לא רואה איזו שהיא בעיה, כי א', מורידים לו את ההוצאות. ב', אם יש לו רק קצבה בלבד הוא ממילא בדרגת מינימום, ו-ג', אפשרנו במקרים מאוד חריגים שלא נכנסים לזה, אישורי פיקוח, כלומר מחלקה שמאוד חושבת שהפונה צריך להיכנס, לפנות לפיקוח לבקש אישור חריג, כך שלא נראה לי שמישהו נופל בין הכיסאות.

זה גם קריטריון שמתקיים מהקצבה וגם הסכום המקסימלי של הקצבה זה 2,660.

מה שאמרתי עכשיו הוא הסכום לכל האוכלוסייה. יכול להיות אדם כמו שיושב-ראש הוועדה אמר, משפחה שיש לה אפילו הכנסה יחסית גבוהה אבל יש הרבה ילדים, אז להכנסה לנפש היא יכולה להיות בקריטריון הזה. זה לא חייב להיות מקבלי קצבאות. באנו והגדרנו שמקבלי קצבאות, לא ניכנס לקטע של השלמת הכנסה, הבטחת הכנסה, תוספת כזאת וכזאת שהיא יכולה להעלות. אוטומטית הוגדרו כולם בדרגת מינימום. אגב, רק אתמול הוצאתי מכתב לכל הרשויות להדגיש את זה, כי חשבתי שאולי הסוגיה הזאת שרשומה בהוראת תע"ס 1/22 שלנו, סעיף 8, אולי היא לא מספיק מוטמעת, אז אתמול הוצאתי מכתב לכל הרשויות להדגיש את העניין הזה שמקבלי קצבאות נכנסים לדרגת המינימום גם במיזם לביטחון תזונתי.

אנשים כאלה שחושבים שהם זכאים, שהם נמצאים במצב כלכלי קשה, הם פונים לרשות מקומית למינהל לשירותים חברתיים?

נכון, או לרכז האזורי.

פותח תיק ומבקש סיוע במסגרת מיזם ביטחון תזונתי, נכון?

כן. צריך להבין שביטחון תזונתי זה מקרה קיצון. מחלקת רווחה נותנת סיוע חומרי גם דרך אמצעים אחרים. כאשר אדם מגיע למצב שהוא כל חודש מקבל תווי מזון בהגדרה, זה המקרה היותר קיצוני ובדרך כלל הוא כן רשום כבר במחלקת הרווחה העירונית.

בבקשה, השלטון המקומי.

אני ראש המועצה המקומית קדימה-צורן ואני יו"ר ועדת רווחה במרכז שלטון מקומי.

כמה ראשי ערים הם יושב-ראש ועדת הרווחה?

אחת, רק אני. במסגרת היותי יו"ר ועדת רווחה אני גם חברה במועצה לביטחון תזונתי. בסך הכול אני כמה חודשים חברה שם. לפני מספר שבועות המועצה לביטחון תזונתי הציגו דוח מקיף על כל הנושא של ביטחון תזונתי, מחקר מאוד מקיף של כמה וכמה פרקים, שאחד מהם זה הפרק של השלטון המקומי. אני מניחה שיהיה מתי שהוא דיון או יביאו את הדוח גם לשולחן הכנסת. נכנסתי כדי לומר שזה מאוד חשוב שיש את התווים ושיש את האפשרות הזאת לעזור לתושבים באופן הזה. צריך להרחיב את זה גם לאוכלוסיות שלא בדיוק בקריטריונים. אי אפשר להתמודד עם זה שצריך לפתוח תיק. אני מסכימה איתך, ברווחה צריך לפתוח תיק, זה הנהלים, אבל צריך למצוא דרך שגם אנשים שלא עונים על כל הקריטריונים, נוכל להרחיב בדיוק ובמיוחד בתקופה הזו.

אבל למה? לתת סיוע במזון זה מקרה קצה. לתת כל חודש סיוע בפירות וירקות ותווי מזון זה מצוקה חריפה. למה הוא לא צריך להיות בקריטריונים?

לפעמים זה משבר, מחלה של בן/בת משפחה, פיטורים או משהו כזה ואז אתה צריך את הסיוע לסדר גודל של שנה, אז אתה יכול לפתוח את התיק, לסגור את התיק. אני מסבירה את זה לאנשים, אבל בסופו של דבר כמו שגם כבוד היו"ר אמר, לפעמים יש את הסטיגמה, כמה שאנחנו מתמודדים איתה, וגם יש את הנקודה של אני באה לרווחה, אני יוצאת מהרווחה. תווי מזון בעיניי לתקופה ספציפית משברית יכול לתת גם בלי הקריטריונים של הרווחה. זה נקודה אחת. הנקודה השנייה המאוד משמעותית זה להבין שביטחון תזונתי היום זה לא רק התווים, זה הרבה מעבר לזה. זה סוג המזון, זה איך אני יודעת לגדל מזון בעצמי. יש תוכנית סדורה שאפשר להרחיב אותה ואז אנחנו גם לא נותנים רק את הדג, אנחנו נותנים גם את החכה. מרכז שלטון מקומי עם משרד הרווחה סך הכול יודעים לעבוד במשותף וליישם את הדברים. חשוב בעיניי שיהיה פה מתי שהוא דיון גם בנושא של הדוח המאוד מקיף שערכו המועצה לביטחון תזונתי.

תשלחו לנו את זה.

אתם אמורים על פי חוק לשלוח לוועדה.

תשלחו לנו. אנחנו נעבור על זה.

רצית זכות דיבור, בבקשה.

יהודה הללי מהמשרד לשוויון חברתי, מנהל תחום מוקד אזרחים ותיקים.

איך נקרא היום השם של המשרד?

המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה.

זה שניהם יחד?

עם הכנסת החדשה הרשות נכנסה לתוך המשרד.

איפה האזרחים הוותיקים והקשישים?

האזרחים הוותיקים נמצאים תחת המשרד שלנו, המשרד לשוויון חברתי.

אבל איפה הזקנים?

הזקנים נמצאים למטה. זה השוויון חברתי.

אבל הורדתם אותם מהכותרת.

לא, לא מורידים אותם מהכותרת.

כשאורי אורבך הקים את המשרד זה היה לכתחילה בשביל הקשישים.

נכון, זה היסוד. לפני זה היה את הגמלאים שמשם זה התקדם מעלה. בעיקרון יש מענה מאוד רחב לנושא הזה. דרך אגב, לגבי פניות של כרטיסי מזון יש את כל השפות, חמש שפות שאנחנו נותנים מענה במוקד. יש עשרות פניות לנושא של כרטיסי מזון, טלפון מוקד 8840*. אנשים מכירים. יש לנו הרצאות בכל רחבי הארץ. מגיעים לעמותות, לרשויות, למנהלות קהילתיים ועושים שם הרצאות לגבי עניין של מיצוי זכויות מלא כולל ליווי, אחרי זה המשך בתוך המוקד לאזרחים ותיקים.

אני כן מתחבר למה שאמר חבר הכנסת ישראל אייכלר לגבי העניין של אנשים שמתקשרים למוקד עם עניין של בושה. היו במעמד זה או אחר והם לא יכלו לפנות לילדים שלהם, והם פונים בדרך אחורית אלינו ואנחנו פונים כדי לבדוק להם את הזכויות שלהם. אני רשמתי כמה נקודות. אני ברשותכם אקריא אותם כי זה חשוב לגבי הנושא הזה. יש לנו שתי עמותות. דיברתם על חב"ד אבל יש גם פתחון לב. קיימת אפשרות להבדיל בין זכאים ללא-זכאים בפעימות חדשות באופן ממוקד במקום עצמו לאזרחים ותיקים. אלה שהם לא זכאים, נותנים להם מידע ואפשרות לפנות למועצות ובדיקה מול משרד הפנים לגבי הזכאות שלהם. לגבי מענה ובדיקה של העמותה של אשל חב"ד, אין אפשרות לעשות בדיקה במקום ולכן צריכים להפנות אותם כדי לבדוק מולם את הזכאות.

הנציגים אצלנו במוקד לגבי העניין של הכרטיסים עובדים/לא עובדים, דיברת על זה, זה חשוב. אנחנו למעשה משתדלים לקבל מספר כרטיס ובודקים לו את היתרות מול ישראכרט כדי לראות אם יש יתרה או אין יתרה, ואם לא אז דואגים לעניין של הטענת הכרטיס.

באותו טלפון מתקשרים, כן?

באותו טלפון. לחלק מהאזרחים הוותיקים יש צורך לבדוק סוגי קצבאות מול ביטוח לאומי מכיוון שמהנפקה הראשונה השתנו הקריטריונים של משרד הפנים וחלק ממחזיקי כרטיסים של 2021 לא זכאים לפעימות חדשות בכרטיסים, לכן אנחנו צריכים גם לבדוק את התנאים שלהם, מה השתנה/לא השתנה גם לגבי עניין של הזכאות וההכנסות מעבר, ואנחנו עושים את הדבר הזה באופן שוטף. אני יכול לומר שיש מועדים שזה לקראת החגים בעיקר, התקופות האלה שזה מגיע באופן של כמות. מדובר על 500–600 שיחות ביום שזה הרבה פניות. אנחנו יודעים לתת מענה לנושא הזה. כשהדברים הם יותר חריגים והם על פני השנה, אנחנו מרגישים ורואים אותם, אז באמת צריך לשים דגש על כל הדברים האלה, לאו דווקא אנשים שהם רשומים במקומות שעליהם דיברתם. יש אנשים שצריכים את הסיוע הזה גם מעבר, כי לא נעים להם במצב שבו הם נקלעו.

אני רוצה להתחבר לדברים של יהודה הללי. אמרתם שכל חודש מעבירים להם אוכל. יש אנשים שלא צריכים כל חודש. גב' יוכי יודעת מה המושג הזה של קמחא דפסחא. זה סלי מזון פעמיים בשנה בסך הכול וזה עוזר מאוד למשפחות שהם לא צריכים כל חודש, אבל מגיע חגים, מגיע זמנים כמו שאמרה ראש עיריית קדימה, של מצוקה. יש כל מיני זמנים שמגיע לאנשים. אגב, אני רוצה לציין שיש ערים ושכונות שכשיש יולדת, אז השכנים, השכנות, ארגונים מתארגנים להביא אוכל בימים הראשונים, בחודש הראשון. כל משפחה לוקחת על עצמה יום בשבוע שמחלקים לכל אלה שבקהילות שלהם. יש הרבה דברים שהם זמניים. גם כרטיסי מזון, תקראו לזה איך שתקראו לזה, לא חייבים להיות כל חודש. אלה שצריכים כל חודש, כל חודש, אבל צריך גם לאלה שלא צריכים כל חודש. אולי גב' יוכי תגיד לי כמה היה השנה קמחא דפסחא?

אני רק אני אענה ליו"ר על הנושא של היקף המשפחות שאושר. קודם כל כולנו יודעים שהמיזם הוא לא בבסיס התקציב.

למה?

המיזם לא בבסיס התקציב עד היום. זה כספים שמגיעים.

זה בהסכם קואליציוני.

לא, לא. המיזם לביטחון תזונתי הוא אמנם לא נמצא בבסיס התקציב אבל הוא מתוקצב מידי שנה באופן מלא מ-1.7.2022 וכך היה גם ב-2024 וכך יהיה גם ב-2025. בחלק נוסף התוספת שהתייחסתי אליה קודם, ה-90 מיליון הנוספים שבעצם מרחיבים את המיזם אכן מגיעים מתקציב קואליציוני, אז הם חד-פעמיים.

בג"ץ לוקח כספים קואליציוניים? בג"ץ הורה לה על 90 המיליון האלה.

בג"ץ אימץ את ההמלצה של ועדת המנכ"לים.

שזה יהיה קואליציוני?

השיח מלכתחילה הוא על כסף שהוא קואליציוני.

למה שלא יהיה בבסיס התקציב?

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוחלט להקצות סכום מסוים לתחום הביטחון התזונתי.

אני חוזר על שאלתי. אני זוכר שכשהיה שר הרווחה מאיר כהן, הוא אמר שיש 40 מיליון שקלים לקמחא דפסחא.

זה ללא קשר. זה תמיכות שקיימות.

כמה זה השנה היה?

זה 46. קיצצו לנו ל-43.7.

זה נשאר 40?

כן.

כמה חילקתם באזור פסח?

עדיין לא חילקנו. הבקשות הן בהליך דיון.

כמה הקציתם לזה?

כרגע יש 10 מיליון של המשרד. קרן עיזבונות עדיין לא נתנו לנו, וקיבלנו ממשרד לשירותי דת מיליון שקלים מקופות הצדקה.

זאת אומרת מ-40 מיליון ירדנו ל-11 מיליון?

43.7 מיליון זה לשש תמיכות. זה לשני חגים, סלי מזון, עמותות גג, מסגרות הזנה - - -

אני מדבר על קמחא דפסחא שאת מכירה.

רק קמחא כרגע הוקצו 10 מיליון מהבסיס - - -

לשנה.

לא לשני חגים. החג השני, 9 מיליון.

אז ביחד זה 20 מיליון?

בערך, כן.

לפני כ-20 שנה כשהייתי יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור הצלחנו להשיג אז 18 מיליון שקל. אחרי 20 שנה התקדמנו מאוד והגענו לאן שהגענו. אני ממש מתבייש. אני היום יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, אז אמרו לנו שכרטיסי המזון הם ישלימו מה שחסר בקמחא דפסחא. אמרתי, לא אכפת לי שלא אוהבים את השם הארמי קמחא דפסחא ורוצים כרטיסי מזון. זה יותר יפה, לא אכפת לי, אבל כמה בכרטיסי המזון האלה יכולים לקבל אנשים שקיבלו, שלא צריכים כל חודש? הם צריכים פעמיים בשנה.

כרטיסי המזון שאתה מדבר עליהם הם היו גם דבר חד-פעמי. מה שרון מדבר עליו הוא דבר קבוע וחודשי. כרטיסי המזון של משרד הפנים לפי הנחות בארנונה זה גם דבר שקורה חד-פעמי בפעימה אחת.

מתי זה?

זה היה אמור להיות בחגי תשרי. היה בג"ץ. התהליכים התמשכו קצת יותר מהצפוי. בחודש דצמבר זה פורסם ובימים אלו זה גם יוצא לפועל.

כמה כסף זה?

210 מיליון שקל ועל זה היה עוד איזה שהוא סכום של עודפים שלא נוצלו. זה מגיע ל-300 בערך.

זה כולל גם אנשים שאינם רשומים?

כן. התוכנית של כרטיסי המזון שאנחנו מתכוונים זה הלא רשומים, אירוע חד-פעמי. רון מדבר על המיזם לביטחון תזונתי שזה רשומים ודבר שהוא שוטף.

כן, כן, זה בסדר. אני מסכים עם כל דבר שקיים. אני רק רוצה שלא יפגעו במה שהיה קיים ולא יוציאו אותו.

אני רוצה רק לענות על השאלה שלך. בידי מנהל מחלקת הרווחה יש עוד תקציבי סיוע חומרי שוטפים מעבר למיזם לביטחון תזונתי. בתקציבים האלה הוא יכול לסייע לפונים גם בציוד ביתי ובהוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות וגם בתווי קנייה לפי בחירתו, ואז זה יכול להיות כמו שאתה אומר, בעונתי או בתקופה שהוא במשבר. מעבר למיזם לביטחון תזונתי קיים בידי מנהל מחלקת רווחה תקציב מכובד לדבר הזה. המיזם לביטחון תזונתי, לכן הדגשתי בפניכם שזה מקרי הקצה שבאמת כל חודש הם נזקקים לזה.

מה שאתה מדבר זה ברור. מה שהיה פעם נקרא קמחא דפסחא, בעברית זה נקרא כרטיסי מזון, זה היה פעמיים בשנה. האם זה ממשיך לפעול?

לא רק שזה ממשיך אלא זה בבסיס התקציב של משרד הרווחה. זה מה שיוכי התייחסה, שיש כ-20 מיליון שקל לאותו קמחא דפסחא. חוץ מזה בתקציב קואליציוני הוקצו עוד תקציבים לנושא. זה לא באותו מנגנון. זה קורה במשרד הפנים.

כמה?

210 מיליון שקל שהם מחולקים ממש בימים האלו.

בחג השבועות בערך?

יכול להיות שיש כבר אנשים שקיבלו ושילמו עם זה בסופר, ויש אנשים שייקח יותר זמן.

לא משנה, העיקר שזה יהיה.

וזה ימשיך להתקיים במקביל לתוכנית של משרד הרווחה?

תקציב קואליציוני זה דבר שהוא חד-פעמי.

זאת אומרת שנצטרך להקים קואליציה כל שנה?

בהסכם הקואליציוני כתוב שהכסף הוא אמור להתקבל כל שנה.

אני לא מתייחסת להסכם הקואליציוני, אני מתייחסת למה שתוקצב בתקציב המדינה בחוק התקציב ל-2025.

טוב, אז כנראה שממילא יהיה בחירות כל שנה.

זה אותם קריטריונים לחלוקת התקציב הזה?

ביחס למה?

שעכשיו דיברתם עליהם, באותו מנגנון חלוקה של כסף קואליציוני בדיוק כמו שמיזם ביטחון תזונתי. זה אותו דבר? זה כסף קואליציוני לטובת מיזם ביטחון תזונתי?

הכסף הקואליציוני היה 300 מיליון שקלים, מתוכם 210 מיליון שקל הלך למשרד הפנים וחולק בכרטיסי מזון על סמך הנחות בארנונה או כל מיני קריטריונים נוספים כמו הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה. יש עוד רשימה של דברים. ה-90 מיליון הנוספים שמשלימים את ה-210 ל-300 הגיעו למשרד הרווחה לטובת תוכנית שוטפת שנקראת המיזם לביטחון תזונתי שמקבלים מי שמוכרים ברווחה, וזה הדברים שרון התייחס אליהם.

210 מיליון, אלה שחולקו - - -

כן, בכרטיסי מזון דרך משרד הפנים.

לא הכול חולק.

הם מחולקים. זה לוקח זמן.

הם מחולקים לפי אותם קריטריונים?

לא.

אני רוצה לדבר על החלוקה הזאת.

הנושא של משרד הפנים מחולק לפי קריטריונים של הנחה בארנונה.

אדוני היושב-ראש, יש פה שני נושאים נפרדים. נושא אחד, מיזם ביטחון תזונתי שסיפרה יוכי ורון, ויש בנוסף תקציב של 210 מיליון שמחולק בנפרד. על זה אני מדברת, קריטריונים לכסף הזה. לפי מה חולקו 210 מיליון שקלים? זה לא אותם קריטריונים של המיזם לביטחון תזונתי.

הקריטריון היה לפי ארנונה, לא?

הקריטריון הוא מבחן הכנסות לעניין קבלת הנחה בארנונה וזכאים להשלמת הכנסה והבטחת הכנסה, וגם איזו שהיא קבוצה של ניצולי שואה שהם נזקקים. מה שאמרנו קודם זה שאנחנו נשמח לבדוק ולהחזיר תשובה לוועדה לגבי הסוגיה של הנכים שדיברת עליהם. זה נראה קבוצה מאוד קטנה, אז אנחנו לא מכירים.

זה יגיע לוועדה, התשובה שלכם?

גם לך וגם אלינו. ברגע שזה יגיע אלינו, נעביר את זה גם לחברת הכנסת, ללא ספק.

משפט אחד קצר. אני מבינה שזה כבר בתהליכי חלוקה, אבל אם יישאר סכום והיות וזה קבוצה כנראה די קטנה, יכול להיות שאפשר יהיה להתייחס. הנכים שקיבלו את מלוא הסכום, הקשישים הנכים מקבלים 4,500 לחודש בעוד הקשישים מקבלי השלמת הכנסה שהם זכאים אוטומטית זה 4,270 ומשהו שקלים. יש שם איזה 200 שקל יותר לחודש, לכאורה התקרה אם הם קיבלו את מלוא הסכום, כשבעצם חברת הכנסת מדברת על זה שלא כולם מקבלים כמובן את מלוא הסכום משתי סיבות: אחת, לא כולם, היה להם 100% של נכות, ודבר שני, שאלה שקיבלו בעבר לא היו זכאים למלוא התוספת. האוצר עם ביטוח לאומי, אם יוכלו לאתר כמה קשישים כאלה יש שהם מקבלים פחות מהפער הרגיל של 200 שקלים האלה אלא פער עוד יותר קטן, האם האנשים האלה יכולים לקבל? אני פשוט מחדדת מי הקבוצה.

תודה רבה, בקי. תודה על החידוד.

אולי גם כדאי שאת תביאי את הדוגמאות שיש לך, למשרד הרווחה כדי שיבדקו את זה, הפניות שקיבלת.

זה לא הרווחה, זה האוצר.

מי שמתעסק בזה זה משרד הפנים.

יש רשימה שאז שלחתי למשרד הפנים. יש לי כ-200 שמות.

אז תעבירי עכשיו לרווחה.

אפשר להעביר לא בהכרח את השמות. אפשר להעביר את התיאור של המקרה ובאמת הביטוח הלאומי - - -

הם צריכים לתקן את הנוסח שזה יכסה גם את אלה.

אנחנו נבדוק את זה.

בקי התייחסה לגובה קצבת הנכות, אבל קצבת הנכות הממוצעת היא הרבה יותר גבוהה מזה ויש גם אנשים שמקבלים קצבאות נכות נוספות שהיא לא רק קצבת נכות כללית, אז הפער הוא הרבה יותר. הם מעבר לרף בממוצע, בהרבה יותר מ-200 שקלים.

ניצול שואה עם נכות ואזרח ותיק, הוא מגיע לרף יותר גבוה.

יש גם ניצולי שואה שהגיעו לפני 1953. הם מקבלים קצבה גדולה חודשית, ויש כאלה שמקבלים רק מענק חד-פעמי פעם בשנה.

נכון.

אנחנו נבדוק את זה.

מי רוצה להוסיף?

אני אשמח להוסיף. אני חוזרת לחלק הקודם שבדיון. דובר כאן ונשאלה השאלה האם יש משפחות שמקבלות כל חודש ואולי לא צריכות לקבל כל חודש כי אין צורך. המצב שאנחנו מכירים בשטח הוא אחר לגמרי.

כשאת אומרת "אנחנו", למי את מתכוונת?

אני רבקה מאיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. סליחה, ענת, אבל לא שמעתי מה אמרת.

אני אמרתי שיש אנשים שלא רוצים כל חודש לקבל, אבל מגיע להם פעם-פעמיים בשנה כשיש הוצאות גדולות.

אני אתייחס גם לזה. אני רק אגיד שבאמת כמו שרון פה אמר, מי שמקבלים כל חודש זה מי שנמצאים הכי בקצה. הדבר הזה הוא מצד אחד מציל אותם ומצד שני זה טיפה בים. זה כמה מאות שקלים. כולנו יודעים כמה עולה קנייה שבועית בסופר למשפחה, אז כמה מאות שקלים האלה הם עוזרים מאוד אבל ממש לא מספיק, לצד שאר התמיכות שניתן לתת להם. גם מה שאנחנו מכירים בשטח, מי שמקבלים את מה שמכונה קמחא דפסחא, זה שיש את התקציב הקואליציוני זה נהדר. אנחנו מכירים בשטח שבדרך כלל מחלקות הרווחה הן צריכות לתת הרבה יותר ממה שיש להן והן נעזרות גם בעמותות וגם בארגונים עירוניים או מקומיים. תמיד יש רשימה מאוד ארוכה וכל עובדת סוציאלית צריכה לבחור למי מהמשפחות שלה לתת ולמי לא. בדרך כלל נשארים כאלה שגם לא מקבלים למרות כל התקציבים והעמותות.

היו"ר, מילה לגבי התעדוף. אני ברשותכם אקרא לכם. זה ממש יהיה קצר. עו"ס המשפחה יתעדפו את המועמדים הנכנסים למיזם לפי המידע הסוציאלי והכלכלי הידוע למש"ח. בין היתר: 1. משפחות ברוכות ילדים. ככל שבמשפחה יותר קטינים, התייחסת, אדוני, לעניין הזה, יותר קטינים הסמוכים על שולחן המשפחה. 2. משפחות הורה יחיד. 3. משקי בית המתקיימים מקצבה בלבד. 4. משקי בית בהם גובה ההכנסה לנפש אף נמוך מהסף התחתון שהצבנו. זו רשימת התעדוף שאנחנו מאפשרים להם, ומאפשרים להם גם אפשרות לפנות לפיקוח לחריג למקרה שלא כללנו בקריטריונים.

אני רוצה לסכם את הדיון, ברשותכם. קודם כל הוועדה מברכת את משרד הרווחה על ההצגה של המיזם לביטחון תזונתי. אנחנו דיברנו על מה שהעלתה חברת הכנסת מזרסקי לגבי אנשים שמקבלים גם נכות וגם זקנה ולא מקבלים את ההשלמה, שיש פה איזה באג שצריך לתקן שגם הם יקבלו.

אנחנו העלינו את הנושא של חלוקת תווי המזון לאו דווקא לאלה שזקוקים לכל חודש, אלא גם אנשים שאינם זקוקים כל חודש אלא פעמיים בשנה בזמן החגים או בתקופות אחרות שיש יוקר מחיה באופן מוגזם כמו היום למשל. אנחנו רוצים להדגיש עוד פעם, אנחנו לא נסכים בשום פנים ואופן שהמעבר בין משרד הפנים למשרד הרווחה שזה מעבר מבורך ואנחנו רוצים את זה, לכתחילה זה היה צריך להיות במשרד הרווחה, יפגע בזכויות של האנשים שאינם רשומים במשרד הרווחה, שמגיע להם בגלל שהם מתחת לקו העוני כמו שהצגת את הקריטריונים – משפחות ברוכות ילדים וכל מיני מקרים של אנשים שאין להם מספיק מזון. אני לא מוכן שזה יהיה כספים קואליציוניים. אני רוצה שזה יהיה כסף בבסיס תקציב המדינה. אם לא השנה, אז לשנה הבאה. עניי ישראל לא צריכים להיות תלויים בכושר המיקוח של מפלגה כזאת ומפלגה אחרת. אני אומר את זה ולדעתי כולם יסכימו.

אני רוצה לסיים בברכה בעבודתכם. אני רוצה לקבל עדכונים יותר תכופים.

הייתה לי שאלה לגבי בחירת הספקים שאפשר לפדות בהם כרטיסים.

שתהיה פריסה רחבה. כמו שאמרתם, גם באזורים אחרים.

יש פריסה רחבה. הוא מחויב מההסכם.

הנגישות של המידע שתגיע לכל אדם בכל מקום, איפה הוא יכול להשיג את הדברים.

תודה רבה לכולכם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:02.