פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הפנים והגנת הסביבה
20/05/2025



מושב שלישי



פרוטוקול מס' 369
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה (20 במאי 2025), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023 - הגשת רשימת מועמדים באופן ממוכן והליכים משפטיים בעניין ביטול בחירות (מ/1615)

חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר
ארז מלול – מ"מ היו"ר

אתי אברג - ראש תחום וקשרי ממשל אגף הבחירות, משרד הפנים

ראאד קוסקוסי - מנהל תחום בכיר תהליכי בחירות, משרד הפנים

ליטל בלומנטל - ממונה לשכה משפטית, משרד הפנים

רון אלמוג - ממונה בכיר לשכה משפטית, משרד הפנים

הגר סלקטר - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמי ברקוביץ - מח' משפט ציבורי וחוקתי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דין ליבנה - יועמ"ש ועדת הבחירות המרכזית

מירה סלומון - ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

משה שיפמן - נציג דגל התורה

תומר רוזנר
גלעד קרן
ליאור אלחזוב

לאה קריכלי

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023 - הגשת רשימת מועמדים באופן ממוכן והליכים משפטיים בעניין ביטול בחירות

בוקר טוב, יום שלישי, כ"ב באייר התשפ"ה, 20 במאי 2025, נושא הדיון הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג-2023, הגשת רשימת מועמדים באופן ממוכן והליכים משפטיים בעניין ביטול הבחירות.

לפני שאני מכבד את היועץ המשפטי של הוועדה שיציג את ההליך ותוכנו אני רוצה גם להצטרף לכל חבריי שגינו את דברי ההסתה ועלילת הדם של יאיר גולן על חיילינו שעושים ושומרים כדי שאנחנו נחיה פה ושנהיה פה ופועלים בצורה של מוסריות למען ביטחון ישראל. ההסתה הפרועה הזאת פוגעת בקיום שלנו, גם ביחס למדינות העולם שאנחנו רואים איך קמים עלינו וחבל שכך ואני קורא לו להתנצל. אם חיילים עכשיו יושבים ושומעים את זה, זה ודאי פוגע בהם ואנחנו מחזקים את ידיהם ומתפללים לשלומם ושימשיכו לשמור ולהילחם למען ביטחוננו, תודה רבה.

בוקר טוב. במהלך שנת 2023 שר הפנים יזם הצעת חוק ממשלתית בעניין תיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, תיקון מקיף שעסק במספר רב של נושאים. במהלך הדיונים בהצעת החוק היו שני נושאים, שתי סוגיות, שבשל המורכבות שלהם הוועדה החליטה לפצל מהצעת החוק ולקדם את הצעת החוק בלי שני הנושאים האלה שנשארו על שולחן הוועדה.

שני הנושאים שכרגע על שולחן הוועדה שפוצלו בהחלטה של הכנסת ביוני 2023 לפני הבחירות שהיו אמורות להתקיים באוקטובר של אותה שנה, הנושא הראשון הוא הגשת רשימת מועמדים באופן ממוכן והנושא השני זה הליכים משפטיים בעניין ביטול בחירות. מדובר בפסקה (6) של הצעת החוק המקורית ובפסקה (18). בנוסף היו עוד נושא או שניים שיושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אשר, דיבר עליהם שנדון בהם גם במהלך הפיצול, אני מניח שכשהוא יגיע הוא יפרט יותר בנושא הזה, אבל שני הנושאים שעל השולחן מבחינת הפיצול באופן רשמי הם שני הנושאים שדיברתי עליהם ואני מציע שמשרד הפנים יציג את הנושאים.

שלום לכולם, בוקר טוב. אני אקדים ואגיד שבגדול החזון שלנו ביחידה של משרד הפנים, ביחידת הבחירות, זה להגביר את השקיפות עד כמה שאפשר, כמובן לדאוג לאבטחת מידע, לשיקוף ובקרה כל הזמן תמידיים וחוויית משתמש. כחלק מהחזון הזה אנחנו פונים ומבקשים וכבר עושים, מכניסים כלים דיגיטליים בהרבה תהליכים, למשל בגיוס הכנסנו כלי דיגיטלי, בפורטל הדיגיטלי, היה אפשר לראות שכל המידע חשוף ומונגש, סריקה חכמה.

היו עוד כמה וכמה דברים שהכנסנו כלים דיגיטליים שבאמת שדרגו בצורה משמעותית מאוד את חוויית המשתמש ובכלל את השקיפות ואת הקשר שלנו עם הציבור ועם הקהל שאיתו אנחנו עובדים. אלה הדברים שלא דורשים חקיקה. הדבר שכן דורש חקיקה זה הגשת רשימות מועמדים וכלים טכנולוגיים בקלפיות מיוחדות, זה עוד דבר שאנחנו מנסים ורוצים ומבקשים לנסות להכניס והם דורשים חקיקה ולכן אנחנו כאן. אני רק אגיד את ההיקפים. הגשת רשימות באופן כללי, אנחנו מדברים על 5,000 רשימות, 30,000 מועמדים, 500,000 תומכים, זה ההיקפים.

ורוב חברי המועצה ללא שכר, אם יהיה שכר זה יהיה פי ארבעה.

יש חזון לשכר, אתה אומר?

נכון? מסכימים איתי? כי יש תהליך עכשיו שחבר מועצה יקבל משהו. אז קחו את זה בחשבון.

אנחנו מדברים על היקפים ממש ממש משמעותיים, גיוס של 60,000 בעלי תפקידים לכל מערכת בחירות. הכלי הדיגיטלי, אין ספק שהוא ישרת לא רק אותנו ולא רק את הערכים שסיפרתי שאנחנו רוצים לקדם ולהוביל, אלא ודאי וודאי את המועמדים וגם הציבור עצמו, חתימות, תומכים וכו'. זה דבר אחד שאנחנו מתחייבים בחקיקה כמובן, בגלל זה באנו לכנסת ואנחנו מנסים ומבקשים לקדם את הנושא הזה.

מה בעצם ההסדר שאתם מציעים בהקשר הזה?

על ההסדר ירחיב האיש הדיגיטלי אצלנו ביחידה, ראאד.

ברמת העיקרון אנחנו רוצים לעשות טרנספורמציה דיגיטלית לתהליך ההגשות מקצה לקצה, זה אומר מהרגע של הגשה מצד הציבור עד בדיקה וקבלת מענה סופי.

הגשה של מה מצד הציבור?

הגשת מועמדות. אנחנו מדברים על הגשת רשימות. לפני הגשת הרשימות, החזון הדיגיטלי שלנו זה לעשות דיגיטציה לכל התהליכים, גם בשלב ההיערכות לבחירות וגם בתוך הקלפי. אנחנו מנסים להכניס כלים, אחד הכלים שמעניינים את המפלגות, אפליקציה של דיווח נוכחות בתוך הקלפי של חברי ועדה, מה שהזכיר כאן היו"ר, אמר לקבל כסף בסוף, הכנסנו בבחירות האחרונות כלי כזה וזה ממש משדרג את יכולת הניהול והתפעול והשירות למפלגות.

אנחנו כאן באנו להתחיל באחד התהליכים הגדולים של הגשת רשימות. הגשת רשימות זה תהליך, שכמו שנאמר הוא כל כך מורכב, הרבה פעולות, אופרציה של הרבה אנשים ומשאבים מושקעים בו ובתחום זמן קצר, אנחנו מדברים ממש על שבועיים-שלושה שצריך לטפל באלפי רשימות ומועמדים, 30,000 מועמדים בערך, זו אופרציה כל כך מורכבת וידנית. בבחירות האחרונות הכנסנו מה שנקרא סריקה חכמה לחלק מהחוברות על מנת לעמוד בזמנים, אחרת לא היינו עומדים בזמנים.

אנחנו בשלב הזה רוצים לעשות את הטרנספורמציה הדיגיטלית לכל התהליך. בפורטל יהיה שער של המועמדים, נכנסים אליו, מגישים בקשות מהבית, לא צריך להגיע אלינו, תוך כדי הגשה המערכת אומרת למועמדים, מדברת איתם, מכוונת אותם, אומרת להם מה נכון, מה לא נכון, ובשלב של הבדיקות כשזה מגיע אלינו למטה המערכת תוכל לעשות את הבדיקות באופן אוטומטי עד השלב שאנחנו מחזירים תשובות סופיות למערכת. הכול נעשה בתוך המערכת בצורה ממוכנת.

על מנת לעשות דבר כזה אנחנו צריכים להכניס תהליך תמיכה אוטומטי, דיגיטלי, של תומכים. לרשימות החדשות הם צריכים לגייס תומכים, מדובר בערך ב-500,000 תומכים בסך הכול, סיעות חדשות צריכים לגייס תומכים ולהחתים אותם פיזית על רשימת המועמדים.

לא בטוח שהם תומכים, הם חותמים, לא בטוח שהם בסוף יצביעו.

הם מגישים את הרשימה, זה בשפה העממית. את התהליך הזה אנחנו צריכים לאשר דיגיטלית.

(היו"ר יעקב אשר)

תמשיך ואחר כך אני אשלים כמה דברים.

התחלתי להסביר את התהליך של הגשת מועמדים והגשת רשימות, תהליך שאנחנו רוצים להפוך אותו לתהליך דיגיטלי. אנחנו רוצים לעשות את זה דיגיטלי מקצה לקצה, מהשלב של באי כוח של הרשימות עד השלב שהם מקבלים תשובה, הכול במערכת.

על מנת לעשות את זה דיגיטלית צריך כמובן את המעטפת החוקית וזה בעיקר בשתי תחנות, היועצים המשפטיים בטח יפרטו יותר, זה התהליך של חתימת התומכים ברשימה, המגישים של הרשימה, של הרשימות החדשות, מדובר בערך על 500,000 כאלה, אנחנו רוצים להפוך את התהליך הזה לתהליך מקוון ודיגיטלי והתהליך השני זה חתימה דיגיטלית. היום הרשימות מחויבות לחתום על החוברות האלה או להביא תצהיר חתומים וזה מאלץ אותם כמובן לעשות את הכול ידנית.

שתי התחנות האלה אנחנו רוצים שהן יהיו דיגיטליות ובמקרה הזה אנחנו נהפוך את התהליך הדיגיטלי. אני אציין שאת האפיון של התהליך, עם המסכים של התהליך, כבר כמעט סיימנו, אנחנו בשלב הפיתוח. עצרנו כי אנחנו צריכים את המעטפת החוקית של זה על מנת שנוכל להתקדם.

אני אציין גם שהתהליך שאנחנו עושים נותן מענה לכל האוכלוסיות, גם כאלה שעדיין מתעקשים על ידני. יש לנו מענה, בן אדם בא עם החוברת בסוף, אנחנו יודעים לקלוט אותו ולשלב אותו בעולם הדיגיטלי אבל כן נותנים לו את האפשרות.

אתה אמרת מקודם שגם התשובות יהיו דיגיטליות. גם אם הוא מגיש את זה ידנית הוא יקבל תשובה דיגיטלית?

נכון, בדיוק. הוא יקבל מכתב לאי-מייל שלו, ל-SMS, לכל הערוצים הקיימים מבחינת המגישים.

ומה הצפי שלכם מבחינת היענות? אתם מאפשרים, אתם לא מחייבים את השימוש?

אנחנו מציעים את האופציה.

מה אתם צופים?

אנחנו מכוונים ל-80%, כי אנחנו נלך לשם גם לשכנע אנשים לעשות דיגיטלי וגם נערכים בהתאם שה-20% יקבלו את המענה הקיים היום בפיזי. בשלב ראשון אנחנו הולכים על תהליך של משולב, כמו שעושים בכל מערכת חדשה על מנת לעשות את התהליך הזה. סיפרתי לפני שהגעת, כבוד היו"ר, שעשינו כמה הליכים דיגיטליים בתוך הקלפי, אפליקציית דיווח נוכחות חברי ועדה. הכנסנו את זה לאחרונה.

בבחירות שהיו עכשיו?

בתל מונד ולפני תל מונד בצפון. הכנסנו אפליקציה של דיווח נוכחות, זה מקצר זמנים, נותן מענה יותר מהיר לרשימות.

והכול עבד כמו שצריך?

עבד מצוין, עשינו סקר לתהליך הזה וקיבלנו פידבקים מצוינים מהמשתמשים. תהליך של לדווח את הנתונים של נוכחות חברי ועדה לפיו אנחנו משלמים לא מעט כסף, זה מקצר את הדרך משמעותית.

מה גבולות הדיגיטציה שאתם מדברים עליה כרגע? זה כל מה שקשור להכנת הרשימות, הגשת הרשימות והדברים הללו? עד איפה זה מגיע? איך זה נכנס ביום הבחירות עצמו? אני מבין שהנושא של אישור נוכחות בקלפיות, מה עוד? עד איפה הגבולות?

הגבולות ל-2028, עד 2028 אנחנו רוצים שני דברים, הדבר הראשון של ההגשות, מה שהופיע בהצעת החוק שהייתה ב-2023, הדבר השני כלים בתוך הקלפי של לתעד, לזהות את הבוחרים, במקום שיהיה רק את האלפון הפיזי תהיה מערכת שבודקת את הבוחר על מנת לצמצם את התהליך של מיון מעטפות כפולות שהוא תהליך כל כך מסורבל, של צה"ל, בתי חולים וזה. אנחנו רוצים להשמיש את זה לבחירות המיוחדות, להשמיש את התהליך הזה, שהמזכיר מאתר את הבוחר לא רק פיזית, גם במערכת שהיא מאובטחת.

בזמן שהוא בא לבחור?

כשהוא בא לבחור, אז אני יודע מי בחר.

זה לא רק בבחירות מיוחדות, זה גם בקלפיות מיוחדות בבחירות רגילות.

אנחנו רוצים להחיל את זה להכול אבל אנחנו נתחיל במיוחדות כשלב ראשון, נרוץ על הבחירות המיוחדות ואז - - -

השאלה אם יהיה בחירות מיוחדות.

אני מדבר על 2028, צה"ל.

הוא לא מתכוון לבחירות מיוחדות במובן שאתה מתכוון.

הקלפיות המיוחדות, סליחה, צה"ל, בתי חולים, שב"ס.

אתה נוגע פה במשהו מאוד חשוב. באותן קלפיות מיוחדות, אם זה בתי חולים, צה"ל, שב"ס, כל מה שיוחלט כך או אחרת בחקיקה כזו או אחרת, אתה אומר שהדיגיטציה תיכנס לעניין הזה ומה היא תחסוך? את הזמן?

היא תחסוך המון דברים.

הצעת החוק כרגע לא מדברת על - - -

יש הרבה דברים שהצעת החוק עוד לא מדברת עליהם.

לא, כרגע בהצעה הממשלתית מדברים רק על הגשת רשימה.

אני רוצה קודם כל לדעת את החזון, את התכנון, את ההיתכנות, את הסיכוי, את כמה זמן זה ייקח אם אנחנו נכנסים לכל העניין הזה.

לשאלתך, החזון שלנו הוא לעשות דיגיטציה עד שלב המזכיר בסופו של דבר. מה שהסברתי כרגע, איתור בוחר דרך מערכת אוטומטית בנוסף לתיעוד הידני ובנוסף לזה נשים ברקוד אוטומטי של לוח בצד ההצבעות שמאתרים את הבוחר ומדפיסים, מכניסים אותו לתוך מעטפה. את זה אני לא בטוח שצריך בחקיקה.

בסדר, מה יצטרכו בחקיקה כן או לא אנחנו נעשה אחר כך.

הסיפור של להכניס הצבעות דיגיטליות, ממש להצביע דיגיטלי, בינתיים זה לא בתחום שלנו. טכנולוגית זה אפשרי, האבטחה קיימת, אפשר לעשות את זה ועושים את זה בבחירות בהסתדרות ואנחנו עכשיו עושים מחקר - - -

אבל זה לא המנדט שיש לך כרגע. בוא נקצר את ההליך הזה, המדינה כמדיניות עוד לא החליטה להגיע לדבר מהסוג הזה. אני רוצה לחזור דווקא לקלפיות המיוחדות, בא בן אדם להצביע, הוא איש כוחות ביטחון או אדם נכה שבא להצביע, מה זה מקצר לי?

אני אתן לך את התהליך, אני אשמח גם להציג אותו, לא היינו ערוכים לזה.

אז תתחילו להכין את עצמכם לעניין הזה, תצטרכו להכין את עצמכם לבוא ולהציג לנו את המערכת לפי האפיון שלכם היום.

אז מה שהסברתי, יש לנו אפיון וגם לפתרון יש לנו כבר אפיון אז מתי שתזמינו אותנו אנחנו נציג את הפתרון, אבל בעיקרון - - -

אנחנו הזמנו אותם, זה הזמן, מה חשבתם?

לא, אנחנו שאלנו ולא היה ברור שאנחנו צריכים להציג את הפתרון, אבל נשמח בכל מקרה לבוא ולהציג את זה כשתזמינו אותנו בפעם הבאה.

התהליך בתוך הקלפי של קלפי מיוחדת, הבוחר מגיע, הוא נותן את תעודת הזהות שלו או תעודה מזהה, המזכיר מחפש את הבן אדם במערכת שלו, המערכת מדברת עם האלפון הדיגיטלי, היא לא מחוברת, היא מדברת איתו, מקבלת תשובה ואומרת לו: חבר, זה הפרטים של הבן אדם, הוא רשום בחיפה בקלפי 3 במיקום כך וכך. הוא נכנס, אנחנו עושים צ'ק שהוא בא להצביע, נותנים לו את המעטפה, הוא הולך מאחורי הפרגוד, מאתר במערכת שלא קשורה, לא מחוברת למערכת הראשונה, טאבלט, מאתר את הרשות שלו, את המועמדים שלו, הוא לוחץ, יוצא לו פתק, הוא מכניס לתוך המעטפה ומכניס אותה לקלפי.

המעטפה הזו, אנחנו כבר משייכים אותה עם הבן אדם, למה זה עוזר לנו? כי ברגע מיון המעטפות אני מכניס מיון אוטומטי, זה דבר אחד. דבר שני, לפני שאני מגיע עם המעטפה לרשות אני יודע כבר מי הצביע ששייך לרשות.

אם הוא עשה כפילות או לא עשה כפילות.

זה מדייק, מקצר זמנים, מקצר גם בהמשך המון הדפסות, כי היום מה שאנחנו עושים, אנחנו מדפיסים את החוברת שבועיים לפני.

הדיגיטציה פה עושה שני דברים בנושא של הקלפיות המיוחדות, אחת זה איתור ובדיקה שלא יהיה כפילות, דבר שני, זה גם עוזר לבן אדם, במקום להתחיל לחפש בספר שלכם ואז לכתוב - - -

שהוא לא מעודכן, כי יש פעם שהוא לא מעודכן.

שהוא לא תמיד מעודכן ולפעמים קשה וזה, אז תהיה לו אפשרות דיגיטלית ללחוץ על העיר שלו, למרות שהוא נמצא בעיר אחרת.

זה כמו היום.

ואז יוצא פתק, הוא לא מצביע דיגיטלית, אלא הוא מוציא את הפתק שהוא רוצה לעיר שלו, אותו הוא שם במעטפה ואז המעטפה שמשתלשלת לה לתוך הקלפי היא קודם כל מעודכנת שאין כפילות ויש לך אישור מי היה, ודבר שני, גם עזרנו לבן אדם לשים - - -

לא לטעות בפתק. יש הרבה טעויות היום.

גם בכתב וגם הוא לא ראה את החוברת בדיוק והתבלבל.

והרבה קולות נפסלים על זה. ההדפסה הזו באה לפתור. אני לא מחייב אותו, אני מציע לו, עדיין יהיה פתק שהוא ירשום.

לפני שאנחנו נכנסים לפרטים, השאלה היא האם לצורך זה אתם גם מבקשים תיקון חקיקה?

אני לא בטוח שהשלב הזה צריך שינוי חקיקה.

הוא אמר מקודם שהוא לא יודע אם יצטרכו על זה תיקון חקיקה או לא.

אולי רון יתייחס לזה.

אני אמרתי מקודם דבר אחד, אדוני היועץ המשפטי, יכול להיות שיש דברים שלא נמצאים כרגע בחקיקה, אני רוצה לדבר על התהליך כולו, לראות מה גבולות הגזרה שלו, עד איפה נכנסת הדיגיטציה, במה, באיזה דברים וכו', האם זה טוב או לא טוב, האם צריך או לא צריך, ועוד בחינות אחרות שנעשה. אם אחר כך יתברר שיש פעולה מסוימת שצריך לסנכרן אותה עם חקיקה חדשה אז אנחנו נבחן את זה לגבי חקיקה. על הנקודה הזאת הוא לא ידע להגיד בדיוק.

אני כן התעניינתי בעניין הזה כי הדברים שהדיגיטציה הזאת צריכה לעשות זה לטפל בכל נושא הגשת הבקשות והגשת המועמדים וכל הדברים האלה, שאין ספק ששם זה יכול לחסוך הרבה מאוד ניירת, הרבה מאוד בירוקרטיה והרבה מאוד דברים, אם כמובן הציבור יאהב את זה וירצה את זה וזה יהיה זמין ובטוח וכו' וכו', ואז שאלתי אותו, ומזה הגענו לדיון כרגע כשאתה הגעת, איפה זה נכנס לתוך הקלפי. אז לתוך הקלפי זה נכנס דבר ראשון, בנוכחות של חברי ועדת הקלפי, שהם באים.

זה כבר היום.

הם אמרו שבזה הם עשו טסט בתל מונד.

דיווח נוכחות, עשינו אפליקציה וכבר הכנסנו אותה.

הרצתם אותה, אבל זה לא רשמית.

לא, הם עובדים לפי זה. בבחירות האחרונות זה היה.

לא, זה אפליקציה של חברי ועדה.

על חברי ועדה אני מדבר כרגע.

כן, זה עבד בבחירות האחרונות.

אז נוכחות, שזה מה שנקרא שנכנסנו לתוך הקלפי, ואז גם עלה הנושא של מעטפות כפולות ששם זה נכנס לתוך הקלפי ויכול לעזור. צריך לבחון את זה כמובן אם זה טוב או לא טוב, תיכף נשמע גם דעות.

פה אני מדבר בתור אזרח, אני לא מתכוון עכשיו לדברים אחרים, אני מתכוון רק למה שאני אומר כרגע. במדינה יש שני גופים שעוסקים בבחירות. הציג קודם הנציג שאני לא זוכר את שמו שהם עושים מחקרים ועושים בדיקות, שני הגופים עושים אותם מחקרים, אותן בדיקות. פשוט יש פה תקציב כפול של עשרות מיליוני שקלים שפשוט משמש לאותו דבר, לאותה מטרה.

שני הגופים האלה עוסקים עכשיו בעשייה של פרוטוקול דיגיטלי, שני הדברים האלה עוסקים בנושא ההצבעות הכפולות. זה פשוט מחקרים ששניהם רצים בקווים מקבילים אחד עם השני במקום להתאחד ולעשות את המחקר אחיד ואת העבודה בצורה משותפת. אני לא מתכוון לדברים אחרים, אני מתכוון רק לנושא הזה כרגע.

קודם כל תודה שאמרת כי אני מקודם רציתי לשאול איך זה עובד בבחירות לכנסת, אבל גם ההערה שלך היא נכונה. אני גם מצר על כך שלא הגיעו, אני מבין שהוזמנו לדיון מטעם ועדת הבחירות המרכזית, אני לא יודע למה הם לא הגיעו לדיון, כי אני חושב שבסך הכול זה מפרה אחד את השני, אין פה שאלה של תחרות.

תרשה לי להתייחס למה שהוא אומר. תהליך ההגשות לא קשור למה שקורה בכנסת מבחינת הנפחים ומבחינת התהליך.

גם בהגשות, למרות שהנפח הוא אחר לגמרי.

בכנסת ההגשה היא כבר דיגיטלית.

בדיוק, הם כבר עשו את העבודה.

ההגשה דיגיטלית וזו הגשה אחרת לגמרי.

זו הגשה פשוטה יותר, כי אנחנו בנפחים ומורכבות, זה הרבה יותר מורכב. ניסינו, בחנו את זה.

בחנתם את הדיגיטציה שקיימת אצלם?

כן, אנחנו מכירים את זה, זה ממש טופס פשוט, לא מורכב מה שהם עושים, זה ממש לא מתאים. אם אתם תראו את המסכים שאנחנו עושים וכמה מורכבות יש שם תבינו את ה - - -

הרשימות העצמאיות מקשות עליהם. דרך הגשת הרשימות העצמאיות - - -

זה רק העצמאיות, כל העצמאיות זה בגלל התומכים.

גם בכנסת יש תומכים ברשימות חדשות.

נכון, אבל זה מעט מאוד.

ההיקף הוא אחר, זה נכון.

זה לא רק ההיקף, זה גם הפרטים.

אין תומכים, לא בהגשת הרשימות, זה הליך אחר.

לעניין של דיווח נוכחות, זו יוזמה שלנו, אנחנו חושבים שבכנסת יכולים להשתמש בזה, הם עושים תהליכים ידניים אחרים יותר רחבים, אנחנו קידמנו את הנושא הזה. זה דבר אחד. דבר שני, האלפון הדיגיטלי, אני חושב שהיה דיון, אני לא יודע כמה היה שיח על זה, אנחנו מסכימים שאפשר לשלב, אבל אנחנו רוצים להתקדם, כי הכנסת עשתה תהליך אחר בבחירות האחרות, היא התעסקה יותר בהדפסות, הדפסת מדבקות בתוך הקלפיות של צה"ל וזה פתרון שהוא לא יעיל לנו יותר מדי. אבל אפשר לאחד, בהחלט.

מבחינת האזרחים, האזרחים רואים שהמדינה עורכת בחירות, לכנסת ולרשויות המקומיות, ויש באמת תמיהה. יש פה תהליכים שונים, בבחירות לכנסת יש מפקחים עם מצלמות וידאו, בבחירות לרשויות המקומיות אין, בכנסת יש ככה ובבחירות לרשויות יש ככה. יש דברים שצריכים להיות שונים, אבל כמו שאמר מר שיפמן, מבחינה אזרחית, מעבר לבזבוז משאבים שהוא הצביע עליו יש גם משמעות לכך שמערכות בחירות יתנהלו בסטנדרט אחיד ככל האפשר.

אגב בחקיקה ניסינו להשוות הרבה מאוד דברים אחד לשני, בחקיקות שעשינו בתקופה האחרונה.

כן, שפה שמים מדבקה ופה לא שמים מדבקה ופה שמים ככה. במקרים רבים אגב אותם אנשים משמשים כחברי ועדות קלפי בשתי מערכות הבחירות ולעתים אפילו, קרה גם קרה, לפחות פעם אחת, שהבחירות התקיימו באותו יום. ההבדלים האלה, ככל שהם רבים יותר מעוררים תמיהות גדולות יותר וכדאי מאוד מאוד לשלב ידיים ולעשות עבודה משותפת ככל האפשר. כמובן שיש דברים שונים, אין מה לדבר, אבל בדוגמה של קלפיות מיוחדות שאתם מתארים, זה לא יכול להיות שתהיה פרוצדורה מסוימת בבחירות ופרוצדורה אחרת ב – זה נראה מוזר.

יכול להיות שצריך לחדד כאן, כשמדברים על הכנסת אנחנו מדברים על כמה רשימות ארציות, ברשויות אתה מדבר על 256 רשויות.

נכון, יש שוני, אני לא אומר שהכול אותו דבר.

גם בחנו את זה, היה שיח, אגב באו מהכנסת ללמוד את תהליך מיון המעטפות שעשינו.

מצוין.

מבחינתנו זה באהבה ואני חושב שזה חשוב מאוד, יחד עם זאת התהליך הוא לא בדיוק אותו תהליך, המורכבות קצת שונה. בכנסת הם ממיינים מעטפות במקום מרוכז אחד ולא מפיצים את זה לרשויות.

ואולי זה נכון יותר.

הוא לא יכול לעשות את זה.

ודאי שהוא יכול.

אצלנו יש כללי חקיקה אחרת, זו ועדה של הרשות.

אז אפשר לשנות את החוק אם צריך, אבל לא בחנתם את העניין הזה, יכול להיות שתהליך של פעולה מרוכזת ארצית הוא יותר טוב, גם מבחינת טוהר הבחירות וגם מבחינה כלכלית וגם מבחינות אחרות. יכול להיות שלא, אני לא אומר, אבל הבחינה הזאת צריכה להיעשות.

אני חושב שהיה דיון פנימי, רון, על הנושא הזה, של לעשות מרכזי וזה לא מסתדר.

לפני הבחירות הקודמות דיברנו על זה.

הנושא הזה עלה בדיונים הקודמים.

הנושא הזה עלה בדיונים הקודמים, הבחירות המקומיות הן מקומיות, בסוף כל רשות מקומית עם הנציגים שלה, עם נבחרי הציבור שלה והמתמודדים שלה סופרים את הקולות שלהם. משרד הפנים לא סופר את הקולות לרשות המקומית.

זה שינוי דרמטי.

לכן יש חשיבות שלא למעלה יספרו את הקולות, אלא שבפתח תקווה יספרו את פתח תקווה, בנתניה יספרו את נתניה, עם הנציגים שלהם, עם חברי ועדת הבחירות המקומית שלהם, כל ועדת בחירות היא ועדת בחירות של אותה רשות מקומית עם נציגים מקומיים. כשמסתכלים על הפתקים, כמובן יש לנו פתקים חוזרים, יש לנו את האות ל' כאן וכאן וכאן, ולכן במהות אנחנו עדיין סופרים במקום ומנסים לייעל את התהליכים מסביב.

שלא יתפרש לא נכון, כשאנחנו באים ואומרים שיש שתי מערכות שמנהלות בחירות במדינת ישראל ואני חושב שצריך להיות סנכרון ביניהם ולפחות ידע, וכמו שאמר מר שיפמן מקודם, אם מוציאים כל כך הרבה כסף על מחקרים ועל דברים כאלה, אז למה לעשות את זה לשתי זרועות כשאפשר לעשות את זה ביחד. כמובן, ואת זה אני מבין, שבסופו של דבר המסקנות מתלבשות על סוגי הבחירות. ברור שיש הבדל גדול בין סוג בחירות מקומי, שבו יש ועדות בכל מקום, יכול להיות שהיה צריך לעשות חשיבה אולי כדאי להכניס את הכול למקום אחד, למרות שלי זה נראה משהו גדול מאוד ומסובך מאוד מבחינת שינוע ומבחינת כל הדברים הללו.

לגבי המעטפות הכפולות זה האבסורד, היום הם אוספים את הכול למקום אחד ומפיצים אותם חזרה לרשויות, זה אבסורד.

נכון, אבל לא פותחים ולא סופרים.

אבל כדי לתקן את האבסורד הזה אני לא אקח את כל מיליוני – כמה מצביעים בערך בבחירות? 7 מיליון.

לא, המעטפות הכפולות זה לא 7 מיליון.

לא דיברת רק על הכפולות.

אני דיברתי על הכפולות.

אני הבנתי שדיברת על הכול, על זה הוא ענה לך, נדמה לי, אם אני מבין נכון. כי לגבי הכפולות ההסתכלות לא צריכה להיות מקומית או לא מקומית, למה? כי בסוף חשוב שכמובן זה יהיה כל מה שדובר קודם, הדיגיטציה והזה שיכולה לעזור לכך שלא יהיו כפילויות וכו' וכו'. פה בגלל שצריך לעשות עוד סינון, יכול להיות שבעקבות הדיגיטציה לא יצטרכו עוד את הסינון הנוסף ועל המקום יוכלו לספור אותם באותם מקומות ולא יצטרכו להביא אותם למקום אחד ואז לקחת אותם לטיול שני ולהחזיר אותם. זאת אומרת יכול להיות שתוכלו לעשות שינוי גם בעניין הזה.

אני מבקש לנצל את הזמן בין הישיבה הזאת לישיבה הבאה, אם תהיה ואם אנחנו נרצה לקדם את העניין הזה וזה הרבה תלוי במה שאתם תרצו, אני משאיר את זה עם סימן שאלה, לא מהסיבות שאתה חושב, כי יש לי עוד כמה וכמה שאלות לדעת על ההיתכנות של העניין הזה, אם אנחנו נתחיל לרוץ עם זה עכשיו, האם זה יכול להיות רלוונטי לבחינות הבאות במועדן, שזה יוצא ב-2028, האם התקציב משוריין לכך באופן מלא כן או לא. זאת אומרת האם אנחנו לא סתם נכנסים לאיזה שהוא הליך בפריילוף.

קודם כל בדיון הבא חייבת להיות הצגה של הפתרונות, של מה הולך לקרות ואיך זה הולך לקרות וכו', כל התהליך וגבולות הגזרה של התהליך, איפה זה חודר לתוך הקלפי, איפה זה מגיע עד הקלפי, מה זה תורם כאן ומה זה תורם כאן ולראות גם בדברים הניסיוניים שעשיתם תוך כדי עם המסקנות למה שנעשה. דבר שני, עד אז אתם צריכים גם לשבור את הראש בחשיבה ולראות, יכול להיות שזה גם ישנה תהליכים מסוימים בבחירות, כמו למשל הדוגמה, שאני לא הבנתי אותה קודם אבל עכשיו זה הובהר, שיכול להיות שהתהליך הזה שאתה מדבר עליו יכול לחסוך שכל המעטפות הכפולות יגיעו, לירושלים? לתל אביב? לאן זה מגיע?

שוהם כנראה.

זאת אומרת מכל הארץ, מקרית שמונה נוסעים לשוהם להביא את 1,500 מעטפות ושם מחזירים אותם. זה אנטי דיגיטציה.

זה יכול לפגוע בטוהר הבחירות.

זה גם עלול לפגוע.

המקומיות נספרות במקום, זה לאו דווקא מקרית שמונה, זה דווקא ממקומות אחרים, בתי חולים, כל זה.

לא, אני התכוונתי בית חולים בנהריה, הוא מגיע לשוהם וחוזר חזרה, למה?

באילת.

גם באילת יש בית חולים.

מבחינתנו אנחנו מעדיפים שזה יהיה מרוכז. המערכת של דיווח תוצאות גם מוכנה להכיל את הדבר הזה, כי אפשר לעדכן את הנתונים אחרי שסופרים אותם מרחוק בתוך המערכת.

לא, אבל אתה מחזיר אותם לרשות.

אנחנו רוצים ללכת לאן שאתה מציע, אבל צריך כמובן לעדכן את החוק בהתאם, את כל הסמכויות.

היא הנותנת.

אבל תשים לב מה שאתה עושה, אתה תכניס לך לראש, אני מנסה להסביר לך מה אני רוצה מכם לישיבה הבאה, כי אני לא הולך לבזבז על זה אלף ישיבות ועוד פעם להביא עוד קצת חומרים ועוד קצת דברים, אני רוצה את התוכנית המלאה לאחר חשיבה והחלטה שלכם ואחרי שבדקתם את עצמכם, ואני גם מציע לכם לעשות סנכרון מוחות וסנכרון יכולות ורעיונות גם עם דין שנמצא כאן כרגע ועם ועדת הבחירות המרכזית, כי זה רק יכול להוסיף. שימו את כל ענייני הכובד מייסעס בצד כי אין בזה באמת שום דבר.

מה שאני כן אומר, כשאתם באים תחשבו כאילו אנחנו הולכים לתת לכם את הכול בחקיקה. זה לא יהיה ככה, אבל תחשבו ככה, אל תגיד לי שלא העלית רעיון כי כרגע הוא לא בחוק. אתם תבואו עם התוכנית האבסולוטית שלכם, תוכנית החלומות שלכם שמבוססת מציאות, גם בדיגיטציה, בכל מה שקשור לדיגיטציה וההשלכות שלה, לגבי תוכנית פעולה, לא רק מחשוב, אלא מה זה משליך על הפעילות בצורה החדשה, אנחנו נבחן את כל זה.

יחד עם אני גם רוצה לדעת לוחות זמנים, לדעת תקציב, לדעת היתכנות לבחירות הבאות, ואם כן תהליך ההטמעה, האם זה יהיה בזבנג אחד או מה. אני רוצה שתבואו לפה מסודרים להצגת הדברים האלה על כל מרכיביהם, גם המרכיבים המדיניים, כמדיניות המשרד, גם איך זה משתלב בפעילות ואיך זה מקבל את התמיכה הדיגיטלית של העניין הזה. מה שיצטרכו אחר כך לחקיקה זה תיתנו לרון ולחבר'ה שלי לעשות את העבודה וכמובן הוועדה תדון ותחליט, אבל אל תתחיל מזה, אל תגיד שאתה צריך חקיקה לכן כרגע לא אמרת לי שיש לך בעצם – אני רוצה תוכנית מלאה, אתם מסוגלים להכין את זה תוך שבועיים? שלושה גג? כן? אם כן, אז יהיה המשך. אם לא, בוא נסגור את האירוע ונלך הביתה, הכול בסדר, יש לי עוד כמה דברים לעשות בדיון הזה. אל תבואו לי עם חצאי דברים כי זה כן בחקיקה, לא בחקיקה, את החקיקה תשאירו לנו.

אני רוצה להעיר שתי הערות עקרוניות חשובות לדברים שהיושב ראש אמר. בהנחה שדיגיטציה בחלקים כאלה או אחרים של תהליך הבחירות היא רצויה, ואני לא מתייחס כרגע לשלב ההצבעה שלגביו יש שיקולי מדיניות אחרים, כל פרויקט של דיגיטציה ובוודאי פרויקט של דיגיטציה של בחירות, כשמטמיעים אותו ועובדים לפיו יש בו שני אלמנטים שצריך להביא בחשבון שהם אלמנטים חדשים. האחד הוא אלמנט הסיכונים, שימוש בטכנולוגיות כאלה ואחרות מעורר סיכונים חדשים שלא קיימים או שקיימים בצורה אחרת בהליכים שאינם ממוחשבים או מיישמים טכנולוגיות כאלה. לאחרונה פורסם דוח של מבקר המדינה בעניין שימוש במערכות מידע במערכת הבחירות של השלטון המקומי, הדוח הזה - - -

על איזה בחירות?

זה לבחירות האחרונות.

היו פה כמה אחרונות.

ב-2024.

הגדולות, לא ההשלמות?

לא, אני אתייחס גם לזה, אבל בעניין הזה פורסם דוח שמצביע על ליקויים אחרים במערכות המידע ובעיקר בתחומי אבטחת המידע ומהסוג הזה. נושא אחד שחשוב מאוד שיובא בחשבון, גם במסגרת הצגת הדברים והמדיניות והחזון וכו' וכו' זה נושא ההתמודדות עם הסיכונים. זה נושא אחד, וגם בו יש צורך בחקיקה, פה אנחנו כבר אומרים שיש צורך בחקיקה כדי להפוך את המערכת הזאת למערכת שהיא מונחית בצורה מחייבת על ידי מערך הסייבר הלאומי בכל הנוגע לענייני אבטחת מידע וצריך להביא את זה בחשבון במסגרת החקיקה. זו גם אחת ההמלצות של מבקר המדינה.

אגב כשאתם בונים מערכת כזאת אתם עושים היוועצות קודמת או מוקדמת עם מערך הסייבר הלאומי?

הסייבר ליווה את התהליך של האפיונים של המערכת כשהתחלנו לאפיין אותה, כמובן אנחנו עובדים איתם.

הוא מלווה את התהליך?

הוא מלווה את התהליך, אבל אם זה יהיה בחוק עוד יותר טוב.

אנחנו רוצים לעשות את זה כמחייב.

אני רק שאלתי, קודם כל לראות אם הם יודעים בכלל שמישהו מכין - - -

גם בתהליך הקודם הייתה מעורבות של מערכי אבטחת המידע הלאומיים ולמרות זאת, לא יודע אם זה לא הצליח, התגלו ליקויים חמורים שחלקם קשורים למערכות עצמן וחלקם קשורים לתפעול של המערכות עצמן. אני לא איכנס לפרטים כדי לא להביך פה את האנשים, אבל בעיות שחלקן בעיות תפעוליות, לא בעיות במערכת עצמה. זה נושא אחד. ההתייחסות בכל אחד מהשלבים שאתם מדברים עליו למערך הסיכונים ואיך אתם מתמודדים איתו, זה דבר שהיו חיוני כשתציגו את הדברים בפני הוועדה.

דבר שני עקרוני שרציתי לומר, בכל היבט של שינוי מהסוג הזה צריך להביא בחשבון שני אלמנטים נוספים שגם עליהם צריך לתת את הדעת. האחד זה איך מבטיחים את טוהר הבחירות, כלומר לא רק בהיבטים של סייבר אלא בהיבטים כלליים של טוהר הבחירות, והדבר השני, והוא לא פחות חשוב, הוא השמירה על השוויון במובן הזה שאנחנו יודעים שלפחות חלק מהבוחרים או המועמדים אינם בעלי אוריינות דיגיטלית או נגישות לעניינים מהסוג הזה, או לטכנולוגיות, חלקם לא מחזיקים אמצעים אלקטרוניים בכלל, חלקם מחזיקים אמצעים אלקטרוניים שהם מוגבלים ביכולותיהם, במכוון או שלא במכוון, ויש גם בעיות של נגישות ובעיות של מידת הפריסה של המערך. זו כמובן בעיה שהולכת ופוחתת, אבל היא עדיין קיימת, של נגישות למערכות תקשורת דיגיטלית.

ההיבט הזה הוא היבט לא פחות חשוב שצריך להביא אותו בחשבון בכל הליך ומדיניות וגם במסגרת חקיקה צריך להבטיח את שני הנושאים האלה כאשר צריך להיות ברור שגם בחקיקה ניתנת אלטרנטיבה ברורה וידועה למי שלא מעוניין או לא יכול להשתמש בכלים הדיגיטליים שמוצעים במסגרת ההליך. אלה שתי ההערות העקרוניות שהיו לי.

אני רק אומר להשלמה, זו לא הערה עקרונית, שלמיטב ידיעתי בנושא הדיגיטציה של הגשת הרשימות נעשה ניסיון במסגרת אחת ממערכות הבחירות שהיו בשנה האחרונה, נדמה לי בצפון, אבל תקנו אותי אם אני טועה, ואנחנו נשמח לקבל את הדוח שהפקתם בעקבות אותו ניסיון.

לא הייתה מערכת הגשת רשימות חיצונית בבחירות האחרונות, היה משהו פנימי שניסינו אותו, פתרון ממש מינימלי על מנת לבחון איך אנחנו עובדים עם זה, וזה לא היה מחייב, זה משהו פנימי.

גם בעתיד זה לא יהיה מחייב, נכון?

כן, זה לא קשור לבאי כוח, באי הכוח הגישו רגיל.

הם לקחו את הבקשות של באי כוח, העבירו את זה כביכול על ידי פקידוּת שלהם לראות איך זה עובד.

האם עשיתם הפקת לקחים מאותו פיילוט?

עשינו הפקת לקחים לשפר את המערכת, אבל אנחנו הולכים להציג לכם את הפתרון היותר מלא, מה שהיה היה יותר מינימלי. רק הערה, שלא יישאר באוויר, קיבלנו את הדוח של מבקר המדינה, אנחנו לומדים אותו, אנחנו לא מסכימים עם הרבה דברים שם, יש הרבה עובדות שנאמרו שם שסותרות את המציאות לפי הבנתנו, אבל אנחנו עדיין לומדים ונגיב.

אני מבין שלפני הוצאת הדוח התבקשה תגובה שלכם, זה כבר דוח של אחרי התגובה.

נכון, העברנו את התגובה ולא הייתה התייחסות לתגובה.

אין דבר כזה.

מבחינת מה שהיה בדוח לא הייתה תגובה.

לא, אין דבר כזה, הם מקבלים את הדוח ומקבלים את התגובה והמשמעות היא שהם לא קיבלו את העמדה שלכם.

בסדר, הוא אומר שלא קיבלו תשובות, התשובה בדוח.

התשובות גם נמצאות בספר הערות ראש הממשלה שהונח יחד עם הדוח על שולחן הכנסת.

זה אומר היועץ המשפטי של ועדת ביקורת. השאלה, הסיפור של הביקורת והתשובות שלכם, אבל ודאי דבר אחד אנחנו נצטרך לדעת, כשאתם באים ומציגים אתם צריכים להתייחס לכשלים שהיו אם היו ואם הם היו מה הם היו ואיך אתם מתמודדים עם זה הלאה, כי, שוב, לא נלך למהלך כל כך גדול אם אנחנו לא בטוחים שהוא יעבוד, שהוא בטוח לפחות.

לגמרי. הוא התייחס למערכת כספים שהיא מערכת תכ"מית, אני לא יודע אם תכ"מ מאובטחת, ושם אין לנו מה לעשות. דבר שני, הגשות אין - - -

אין דבר כזה.

הוא הציע לעשות הגשות דיגיטליות, זה מה שאנחנו עושים עכשיו, ודבר שלישי, הציע זיהוי ביומטרי. זה תלוי בחקיקה של זיהוי הבוחר בביומטרי.

עוד פעם, אתה אומר פעם שביעית תלוי בחקיקה, אני אומר עוד פעם, אני לא יודע אם נגיע לזיהוי ביומטרי או לא, אתם תביאו את החזון האולטימטיבי של מה שצריך, כמדיניות גם של משרד הפנים, כלומר כשמשרד הפנים אומר טביעת אצבע, יכול להיות שזה עליית מדרגה שלא הייתה קודם, אני לא יודע, אתם צריכים לחשוב על זה קודם, אבל עזוב את החקיקה, את החקיקה תשאיר לנו אחר כך להתמודד עם זה, אם אנחנו רוצים את זה ורוצים לשנות את החוק או לא.

שוב, אני עושה פה עבודה לא כיושב ראש ועדה, אני עושה פה עבודה עכשיו כיועץ ארגוני למשרד הפנים, אני רוצה לדעת שכשאתם תבואו להציג לנו את העניין תביאו את הדבר המיטבי שאתם חושבים שצריך ונכון ובטוח ונגיש וכל הדברים הטובים האלה ביחד. אם כרגע זה בחקיקה או לא, ברור שאם תהיה טביעת אצבע צריך בחקיקה והרבה מאוד דברים יצטרכו אולי חקיקה, בשביל זה אנחנו כאן, אבל נבחן את זה שלב אחרי שתשכנעו אותנו שצריך להיכנס לכל המהלך הזה.

עכשיו אני שואל עוד שאלה, אני שואל אותך ואני שואל גם את דין שנמצא איתנו כאן, יש הרי מערכות בוועדת הבחירות המרכזית שכבר עברו לדיגיטציה, האם קיים איזה שהוא סנכרון ביניכם על העניין הזה? שזה יכול להשליך. זה לא ישליך ב-100% כי אופיין של הבחירות הוא שונה, אבל אופייה של דיגיטציה שהיא נכונה גם לפעולות אחרות, האם יש איזה שהיא הפקת לקחים ביחד? האם יש סנכרון בעניין הזה, ללמוד מטעויות אם נעשו או ללמוד מהצלחות אם נעשו?

פעולות סנכרון, ברמת העיקרון, הבחינה הפנימית שעשינו איפה יש ממשקים, מערכות שיכולות לענות על שני העולמות. אחת המערכות זה גיוס בעלי תפקידים ושיבוצם, שעדיין לא הגענו לזה, אנחנו חושבים שכן אפשר לשלב כוחות ולעשות את זה. הגשת רשימות אנחנו חושבים שלא. אלה שני התהליכים המרכזיים בתוך הבחירות. כמו שגם הצגתי לפני, הגשות הרשימות זה יותר מורכב.

מה היום דיגיטלי אצלכם, דין?

ועדת הבחירות המרכזית, אגב ללא צורך בתיקוני חקיקה, מחשבה חלק ניכר מהפעילות שלה בבאק אופיס, הבוחר מצביע בפתק, בנייר, וגם הזיהוי נעשה היום באופן ידני בהתאם להוראות החוק.

אבל המועמדים?

יחד עם זאת כמעט כל הפעילות מאחורי הקלעים נעשית באופן ממוחשב או ממוחשב חלקית. הגשת רשימות המועמדים נעשית באמצעות טופס אלקטרוני או טופס ידני, לבחירת המפלגה, הטופס עצמו, לאחר שממלאים אותו, מוודאים אותו, מודפס ומוגש בנייר. בשל עקרונות התור והגשה ראשון שני לא ניתן לעשות את זה בהגשה מקוונת, אבל הטופס עצמו הוא טופס ממוחשב. נגמרו הימים שצריך לכתוב טופס באופן ידני במספר וריאציות ולהחליט ברגע האחרון מי מספר שמונה ומי מספר תשע, אלא יש טופס ממוחשב שניתן לעשות אותו במקום.

גם כתבי ההסכמה שמגישים מועמדים בכל הארץ יכולים להגיש אותם או בטופס נייר או בטופס דיגיטלי. הכול מאובטח באמצעי, מה שנאמר קודם, עם ייעוץ סייבר והגנת מידע ברמה הגבוהה ביותר בסיוע של המערכים הלאומיים, אבל מרצון ובלי מעורבות של הממשלה בכיצד לעשות בחירות.

כמעט כל ההיערכות לבחירות בוועדת הבחירות נעשית באמצעים ממוחשבים, מגיוס בעלי התפקידים בוועדות הקלפי באמצעות מערכת ממוחשבת שהקמנו, וכל יתר הפעילויות, בדיקות המועמדים וכדומה, נעשות באמצעים ממוחשבים, חלקם ותיקים יותר, חלקם חדשים יותר.

האם האפיון או המערכות שאתם מדברים עליהן כרגע הן מערכות דומות למערכות הללו? אני לא מדבר על הפעולות, אני מדבר על החומרה, או אם יש כמה צורות לדיגיטציה הזאת, שיטה אחרת? כי אני לא רוצה שתלמד מהם ותצטרך לעשות כמו שהם עושים כי אתה בסוף ברשויות מקומיות והרבה יותר, אני מתכוון על הדברים הבסיסיים, על הנקודות הבסיסיות, בסוגי התוכנות או דברים מהסוג הזה.

מה שהוא מציג זה פתרון פשוט של טופס, זה מדפיס אותו ומגיש אותו.

ואתם מדברים על יותר מזה.

כשאנחנו מדברים על דיגיטציה, אפילו כתב ההסכמה, זה מגיע למועמד בטופס דיגיטלי והוא חותם עליו ומשדר אותו לתוך הרשימה שלו. זה פתרון יותר מתקדם ומתוחכם. המורכבות שונה, לא בגלל שאנחנו יותר חכמים או לא יודע מה, כי הצורך שלנו אחר.

בגלל הכמויות.

המערכת גם תפדבק אותו כל הזמן. אם הגשת מישהו מתחת לגיל 21 היא תגיד לך: הוא לא יכול להיות מועמד. היא מדברת איתו, זה לא רק טופס.

זו מערכת אינטראקטיבית עם כל השלבים, עם שקיפות מלאה, נגישות מלאה למועמדים.

דין, יש לך עוד משהו להוסיף? אתם פועלים למשל היום לנסות להרחיב את הדיגיטציה אצלכם או שזה באיזה שהוא מצב שמבחינתכם זה בסדר ואפשר להמשיך הלאה?

ועדת הבחירות המרכזית בוחנת כל עת את שיפור התהליכים שאנחנו עושים. רק לאחרונה פרסמנו מכרז להקמת תשתית מחשוב חדשה לוועדת הבחירות כי מערכת המחשוב העיקרית שלנו בת שנים רבות רבות ואנחנו מדברים שם על הוספת תהליכים ממוחשבים נוספים, למשל תהליך זיהוי הבוחר ותהליך סימון הבוחרים שהצביעו. כמובן שלאחר שהדברים יבשילו זה יהיה טעון תיקון חקיקה, הסוגיות הספציפיות האלה, אבל אנחנו קודם כל מכינים את התשתית, יש לנו חזון ברור.

אתם עובדים לחוד, הם עובדים לחוד, אתם משלמים מיליוני שקלים על הדברים האלה והם משלמים מיליוני שקלים, לא היה נכון לעשות האחדה, לפחות בחלק - - -

משלם המיסים משלם את שניהם.

יכול להיות שאי אפשר לעשות את זה, יכול להיות שזה לא נכון לעשות את זה.

מערכות הבחירות שונות וגם יש רציונל לביזור מסוים בין המערכות ולכן קשה לי לתת תשובה עכשיו, לא עשינו על זה עבודה.

חלק מהדברים כן, זיהוי בוחר זה אותו דבר במערכת הבחירות המקומית ובבחירות ארציות, סימון הבוחרים שהצביעו זה אותו דבר בבחירות מקומיות וארציות.

בדיוק, הגעה לקלפי של חבר ועדה, אם הוא הגיע או לא הגיע, זה אותו דבר. יש דברים שיש להם ספציפיות מיוחדת, אז בשלב מסוים מפצלים את הפתרונות.

לזיהוי בוחר אפשר לייצר פלטפורמה אחת שתשרת את שני הגופים. יש מורכבות בסיפור הזה, אבל כפתרון הוא לא שונה יותר מדי.

כן. פלטפורמה אחת, אני בכלל חושב שהיה צריך לעשות את זה בכל העניין הזה, אבל זה כבר סיפור יותר רציני. לדעתי כל הנושא של הבחירות היה צריך להיות תחת מטרייה מסוימת עם זרועות, זרוע רשויות מקומיות וזרוע של הבחירות הכלליות.

גם בהיבט המשפטי דמוקרטי לא נכון ולא ראוי שהממשלה מנהלת את הבחירות לרשויות המקומיות והיה ראוי שזה ינוהל על ידי גוף עצמאי שאינו תלוי בממשלה, אבל זה המצב החוקי אצלנו.

אתה כבר הלכת צפונה בעניין, הגעת כבר לדמוקרטיה מיטבית, אני מדבר כרגע עוד לפני שאני דמוקרט כמוך, אני חושב שמבחינה ניהולית ייעולית והסתכלות, בסוף זו אותה הסתכלות, זאת אומרת תחת אותו גג הזה צריך להיות שתי זרועות, אבל אני חושב שהרבה מערכות והרבה דברים יכולים לדבר את אותה שפה, לא רק בחלק של הדיגיטציה, גם בחקיקה וגם בהרבה מאוד דברים, אבל זה כנראה חזון למועד. אני לא יודע אם זה יעלה יום אחד, אם נעשה את זה או לא נעשה את זה, אם ננסה לגלגל את זה.

מישהו עוד רוצה להוסיף? כי אני רוצה להתקדם עם עוד נקודות. נסכם את הנקודה הזאת, אני מבקש שבמהלך השבועיים הקרובים, מיד אחרי חג השבועות הבא עלינו לטובה, יתקיימו כל הדיונים הפנימיים אצלכם, לבוא עם המודל האולטימטיבי המלא, שיוצג כאן בצורה ברורה לעמי הארצות שיושבים כאן מולכם ולא מבינים כל כך בכל דבר, אבל בסוף הם מבינים, עם קצת לחץ אנחנו גם מבינים בסוף. ולא רק לדאטה ולמילים המחשוביות והסייבריות וכל הדברים האלה, אלא זה סייבר שאמור להתמזג עם פעולות, איך ייראו הבחירות פיזית, זאת אומרת אותו אדם שמגיע לאותו מכשיר ועושה מה שהוא עושה או שבבית הוא מפעיל את הדיגיטציה, פשוט לראות את הכול.

ואני אומר עוד שני חלקים, תרשמו לכם, כי אני לא אוהב שזה לא יהיה, ההיבט של לוחות הזמנים ומתי זה מתוכנן ואיך זה מתוכנן, זאת אומרת האם ניקח בבחירות הבאות פיילוט של עשר רשויות, ואחרות יהיו אחרת, אם זה אפשרי בכלל, אני לא יודע חוקתית אם זה אפשרי.

תלוי מה.

לא משנה, אני רוצה מכם את כל הדברים האלה. דבר נוסף גם לראות שיש תקציב לכל הדבר הזה ושלא ניפגש פה בעוד שנה ויגידו – בזמנו אגף התקציבים אמר ששוריין לעניין הזה תקציב, אם אני זוכר נכון, אבל אני מבקש לחדד את זה. אל תצהירי עכשיו, אני מבקש במצגת שאתם תבואו, תבואו איתה כולה.

אני מציע שתסתנכרנו עם מי שצריך. אני מוכרח רק לשבח את דין ואת אורלי, תעביר לה את זה גם כן, כי באמת הם סייעו לנו במערכות הבחירות החוזרות האלה שהיו לנו כמה פעמים, למרות שזה לא החלק שלהם. סייעו זה לא אומר שמישהו אחר לא טוב, פשוט זה תשועה ברוב יועץ, בסוף אנשים שמתעסקים באותו נושא, באפיונים אחרים אבל הם יכולים לתרום אחד לשני, אני גם אשמח שתעשו סנכרון ביניכם כי יכול להיות עצה טובה כזו או אחרת, אבל תבואו עם משהו מושלם.

אחרי שזה יוצג אנחנו נעשה את הקומפילציה כדי לראות מה אנחנו רוצים מתוך הדברים האלה וחושבים שהם נכונים ואז נתאים את זה לשינוי החקיקה ונבוא כבר עם נוסח יותר ממוקד לעניין ולא כמו הנוסח עכשיו.

לפני הנושאים הנוספים, מדובר בנושא תקיפת תוקפם של בחירות ואפשרות של ביטול בחירות. יש כיום שני מסלולים לביטול בחירות, פנייה לבית משפט בטענות של בעיות בבחירות, תהליך שנקרא ערעור בחירות שמתנהל מיד לאחר הבחירות אם יש טענות שהיו זיופים, או בעיות אחרות, ואז יש לוח זמנים מאוד מאוד קצר להגשת ערעור ולטיפול בו. יש גם מסלול שהתפתח במהלך השנים בפסיקה של תקיפת מערכת בחירות בשלבים מאוחרים יותר, כי עכשיו מתבררות במהלך הדרך עובדות.

למשל בעקבות חקירה פלילית שהבשילה לכדי כתב אישום ואפילו הרשעה שבה התברר שהיו פגמים בבחירות שהתקיימו לפני שנה או שנתיים ואז עלתה השאלה מה עושים במצב הזה עם אותן בחירות והתפתחה פסיקה שמאפשרת הגשת עתירות מנהליות בעניין הזה, אבל מה שנוצר, חלק מאותם הסדרים שנוגעים להליך הפסיקתי קיבלו תגובה חקיקתית בחלק מהעניינים במסגרת תיקוני חקיקה ואז נוצרו שני הליכים שיש להם מאפיינים שונים עם דיני ראיות שונים, עם הליך שונה וערכאה לכאורה שונה ולוח זמנים שונים. הממשלה הציעה במסגרת הצעת החוק להתאים חלק מהפרוצדורות ודיני הראיות במסגרת אותם שני הליכים ואנחנו סברנו, ולכן גם הנושא הזה פוצל כדי שייבדק לעומק ונקבל עליו התייחסות - - -

הוא פוצל לחוד מהפיצול?

לא, באותו פיצול. אנחנו סברנו שראוי לאחד את ההליכים כמעט באופן מלא עם השינויים הרלוונטיים, אבל שגם ההליך המאוחר יידון כערעור בחירות עם כל הפרוצדורה של ערעור בחירות, עם דיני הראיות של ערעור בחירות, עם אותם מאפיינים, כמובן עם ההתאמות שנדרשות להליך מאוחר מהסוג הזה. כיוון שזו סוגיה שדורשת בחינה מעמיקה ומורחבת זה פוצל ואנחנו צריכים לקבל עכשיו התייחסות לאותה בחינה שנעשתה ככל שנעשתה.

אני יכול להציג את ההצעה הממשלתית. מבחינתנו לא הייתה בחינה נוספת במהלך הזמן, זה פוצל כדי לדון בזה בנפרד.

למה לדון בזה בנפרד?

לא דנו בזה ולכן לא עלו בכלל הערות, אז אני יכול להציג את העמדה הממשלתית. אנחנו הצענו שני תיקונים בנושא הזה. הראשון לגבי מה קורה כשמבטלים בחירות, האם גם חוזרים להגשת הרשימות או לא. זה תלוי בסוג הליקוי שבגללו בית המשפט מבטל בחירות, לפעמים הליקוי הוא ביום הבחירות עצמו ולכן צריך רק לחזור על יום הבחירות עם אותם מועמדים, לפעמים הליקוי הוא למשל שוחד שכבר היה בזמן הגשת הרשימות. למשל היה מקרה בעבר שנתנו שוחד למועמד כדי שיפרוש ולכן זה עיוות את תוצאות הבחירות ואז לקיים שוב את יום הבחירות עם אותם מועמדים זה כמובן לא נותן פתרון ולכן הצענו שבית המשפט כשהוא מבטל את הבחירות גם יורה, בהתאם לנסיבות ובהתאם לסוג הליקוי, האם לערוך גם את הגשת הרשימות מחדש או לערוך רק את יום הבחירות עם אותם מועמדים.

החלק השני של ההצעה זה בעקבות הערות שעלו מבית המשפט העליון במספר הליכים לגבי שני הבדלים שאנחנו ראינו אותם כשני ההבדלים העיקריים, בין ההליך האזרחי לביטול בחירות להליך המנהלי לביטול בחירות. אחת, דיני הראיות שחלים בערעור, האם זה דיני ראיות אזרחיים רגילים או דיני ראיות של ראיות מנהליות שאפשר להציג לבית משפט לעניינים מנהליים, והדבר השני הוא אופן הגשת הערעור מהמחוזי לעליון. יש הסדרים מיוחדים על איך מערערים לעליון על ערעור בחירות מבחינת המועדים, מבחינת השאלה המשפטית, והליך אזרחי מערערים עליו באופן רגיל בתקופה הרגילה. לכן ביקשנו להחיל בשני הדברים האלה ראיות ואופן הגשת ערעור את ההליכים של ערעור בחירות.

אלה שני הדברים שאנחנו ראינו בניתוח שלנו כשני ההבדלים העיקריים בין ההליכים ולכן את זה באנו לתקן. בשאר הדברים מהניסיון שלנו, וגם מההערות של בית המשפט העליון, לא ראינו עוד הבדלים עקרוניים ולכן אלה שני הדברים שלדעתנו היה מקום לתקן ולאחד בין ההליכים..

אז אני אחזור על מה שנאמר, גם בדיונים פנימיים וגם בוועדה. הנקודות האלה בהחלט ראויות לטיפול, אבל לא ראוי, לטעמנו, להותיר את המצב של שני הליכים שהם שונים ויש מקום לבחון לעומק את האפשרות שיהיה מדובר גם בהליך המורחב בערעור בחירות עם ההתאמות שנדרשות לו לעניין אופן הגשתו או מועד הגשתו ותחימת לוחות הזמנים גם בו, כדי שלא נימצא במצב שבו זה מתנהל כהליך אזרחי רגיל או בשופי ובנחת רוח והתוצאות שלו מתקבלות חצי שנה לפני הבחירות החדשות או שנה לפני הבחירות החדשות, כפי שקרה במקרה מסוים, ולא בגלל שההליך הוגש מאוחר. ההליך הוגש שנה לאחר הבחירות ובית המשפט בשופי ובנחת רוח דן בו שלוש שנים. כדי שלא יקרו הדברים האלה צריך לאחד את ההליכים וזה מה שביקשנו מכם לבדוק, אני מתפלא לשמוע שלא בדקתם.

הוא דן לפעמים באריכות בגלל אופי הדברים וסוג הבעיות. בדרך כלל ליקויים שמגיעים מיד אחרי הבחירות הם הליקויים שנוגעים ליום הבחירות, לסדרי הבחירות, לספירת קולות, לחלוקת מנדטים ולדברים יותר פשוטים, ונושאים מורכבים יותר, למשל כמו להוכיח שוחד ולהוכיח את הקשר בין השוחד לתוצאות הבחירות, אלה הליכים מורכבים שבית משפט נדרש ליותר זמן. יכול להיות שאפשר להגיד בחקיקה שהוא לא ידון בכל הדברים האלה, אלא להגביל אותו בזמן, אבל זה לוקח יותר זמן בגלל שסוג הליקוי עצמו הוא יותר מורכב.

לא בהכרח, כי אם מדובר בהליך שנגרר להליך פלילי אז זה לא צריך לקחת יותר מדי זמן ולמרות זאת זה לוקח הרבה מאוד זמן, למרות שזה הליך פלילי שהראיות בו אמורות להיות – גם בהליך אזרחי כמובן, במקרים מאוד מאוד חריגים ייתכנו מצבים שבהם באמת יידרשו הליכים יותר מעמיקים, אבל הכלל צריך להיות לוח זמנים מאוד צפוף.

ככל הניתן.

ככל הניתן, נכון.

לפי מה שאני זוכר, לפחות בהערות שהועלו בדיון שהיה לפני שנתיים, מה שבעיקר הפחיד אתכם זה הנושא של ראיות וסדרי דין. אמרתם שאתם חושבים, זה גם ככה הוצג בתזכיר הממשלתי ושונה בעקבות הערות של שופטים, שלא מספיק לדבר על דיני ראיות אלא גם האחדה של סדרי דין.

גם לא לגמרי ברור עכשיו, אם ההצעה היא לבטל לחלוטין את הלכת חרזאללה ושזה תמיד יוגש בדרך של ערעור עם הגשת בקשת הארכת מועד בדיעבד, זה דבר אחד. אם ההצעה היא שיישאר המסלול האזרחי, אבל יהיו בו כל מיני התאמות, זה דבר שני. אנחנו חשבנו שמספיק כממשלה להסתפק בדבר הזה.

לנושא של ביטול מוחלט כולל אפשרות הגשה בדיעבד זה יכול להביא להרבה מאוד בקשות להארכת מועד בכל מיני הקשרים, לכן אנחנו נצטרך עוד לעשות גם בדיקה עם הנהלת בתי המשפט ועם הפרקליטות כדי לראות איך הם רואים את העניין, אבל היינו מעדיפים לקבל הצעה יותר מוגדרת וברורה כי אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף.

אנחנו הצענו הצעה ברורה. אנחנו יכולים להעביר אותה שוב.

לא, השאלה אם ההצעה שלך היא להשאיר את המסלול האזרחי.

לא, שיהיה ערעור בחירות מאוחר כשצריך לבקש רשות בשביל להגיש אותו.

זאת אומרת שנתיים-שלוש אחרי הבחירות אני אוכל להגיש בדיעבד בקשת ארכה על כך שלא הגשתי - - -

לא, זה לא בקשת ארכה, זה בקשה להתיר את הגשת הערעור, כמו בהליך המנהלי של העתירה המנהלית, שיהיה בו שיקול דעת לבית המשפט אם לקבל אותה או לא לקבל אותה. הוא יקבל בקשה לערעור מאוחר שבה הוא יוכל להחליט אם הוא נותן רשות או לא נותן רשות להגיש אותה, אם יש שיהוי, אם יש דברים כאלה, מה שיש לו היום.

אני אשמח להבין.

תנו לי רגע לסכם את החלק הזה, מה שאני מציע. א', שיתקיים שיח נפרד ושיתקיים שיח קרוב. עוד פעם, תשבו, לא רק אתם - - -

אני מעדיף לדבר איתם כדי פשוט להבין.

אז תשבו איתם, אני אומר איתם, כמובן רון והצוות שלו ואתם, שבו ביחד על העניין הזה. זה עניין משפטי מצד אחד, אבל עניין של פרוצדורה שהיא משפיעה על אנשים, אני גם לא רוצה להשפיע על תהליכים ולתת כוח לאנשים שיכולים שנתיים להשאיר עיר תלויה על בלימה.

גם לבית המשפט יש שיקול דעת היום בהליך לא להיענות כי זה בקשה לפסק דין הצהרתי.

מאה אחוז, אבל לפעמים אנחנו יכולים לחדד ולכוון גם את בתי המשפט למה אנחנו רוצים מהם, אחרת אתה משאיר להם פתוח אז שופט אחד שר בנוסח אחד ואחד שר בנוסח אחר. אני חושב שכן צריך להיות איזה שהן מגבלות כי אחרת אפשר לעבור קדנציה שלמה ולהשאיר עיר מג'עג'עת.

במקרה שהזכרת, אם אני לא טועה, זה בכל זאת היה תהליך מאוד ארוך של חקירה פלילית ועד ששוחררו הממצאים.

יש מקרים כאלה.

אני רק מבקש, את השיח הזה לעשות. שבו ביניכם, תעשו אחר כך דיון אצלכם אחרי ההצעות שקיבלתם מהייעוץ המשפטי ותנסו להגיע מוסכם או לנוסח ברור ומוחלט אצלכם. אין לנו דעה, יש לנו דעה שאנחנו רוצים לשפר את התהליך ולהאחיד אותו ככל הניתן.

בסדר גמור.

אני רוצה לחלק בין ההליך שאירוע הבחירות הרגיל שקורה בשבועיים הראשונים לבין ההליך שקורה אחר כך. בהליך שקורה אחר כך אתה המון פעמים תלוי בגוף נוסף שזה המשטרה, המשטרה עדיין לא ערוכה ועדיין אין את הראיות של השוחד, אפילו שברור שיש, אבל כל זמן שהמשטרה לא בנתה את התיק יש לך בעיה לקצוב את הזמן.

קציבת הזמן היא לבית המשפט, לא למגישים. המגישים יגישו כשהם יוכלו להגיש, זה כל הרעיון. יש הרי קציבה בחוק של מתי אפשר להגיש ערעור בחירות רגיל.

על סמך ראיות שיש לך, המשטרה במקביל חוקרת, המשטרה לפעמים מבקשת ממך: חכה עם הערעור, אתה מפריע לי.

ברור. אחרי שהמשטרה תסיים את חקירתה או תגיש או לא תגיש כתב אישום, אתה תגיש לבית המשפט מה שנקרא סוג של בקשה שירשה לך להגיש את הערעור ואתה תצטרך להסביר למה הגשת אותו אחרי שנה או שנתיים או שלוש או ארבע או מתי שהגשת אותו, אתה תראה לבית המשפט שחיכית למשטרה ואז בית המשפט יבדוק. אם נגיד אחרי שהמשטרה סיימה את עבודתה מיד הזדרזת והגשת, בסדר, אבל אם אחרי שהמשטרה סיימה ויש אפילו פסק דין מרשיע ואתה רק אחרי שנה באת עם הבקשה לביטול הבחירות, אז יש שאלה אם בכלל ירשו לך.

אז את העניין הזה גם סיכמנו, זה צריך להיות במקביל, העבודה שלכם והעבודה הזאת, אבל אני אומר עוד פעם, אם לא נבוא עם דברים מבושלים לא נתחיל לעשות את הבישול פה, זה לא מטבח, המטבח הוא מאחורה, פה זה בסוף אוכלים, או לא אוכלים.

פה זה פינת האוכל.

יש עוד כמה נקודות. יש נקודה שדיברנו עליה, בהרחבה אפילו, בדיונים הקודמים, היו גם החלטות והסכמות בעניין הזה. היו דברים שעלו על ידי השלטון המקומי בכמה היבטים, אבל היה היבט בנושא של משהו שרצינו כולנו לנסות לפענח ולפתור את סוגיית תפקידו של עוזר ראש עיר בזמן בחירות ואיך ההתייחסות לזה כדי שלא יהיה מה שנקרא ישראבלוף מצד אחד ושלא יהיו עבירות על החוק מצד שני.

היה לנו סיכום שמשרד המשפטים ומשרד הפנים בשיתוף השלטון המקומי יישבו ביחד וינסו להגיע לאבחון וממילא המלצות איך להגדיר את זה. אני אזכיר לכם, עלה גם הנושא של שימוש בפייסבוק או במשאבים עירוניים כן או לא, איזה משאבים. כמובן שבאופן כללי משאבים עירוניים לא צריכים לשמש לבחירות, אבל יש דברים שהם וירטואליים כאלה או אחרים שאולי כן. הייתי שמח לשמוע אם נעשתה עבודה בעניין הזה, האם יש כיוונים של המלצות, ואם כן, מתי הן יוכלו להיות מוצגות לוועדה. משרד המשפטים.

ביחד עם המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה ועם הלשכה המשפטית במשרד הפנים התחלנו בתהליך בחינה כפי שסוכם מולכם. למעשה התחלנו סדרה של פגישות כדי לשמוע גורמים שונים שנוגעים בנושא. הפגישה הראשונה הייתה עם מירה כנציגת מרכז שלטון מקומי ומרכז שלטון אזורי, לבקשתם הפגישה הייתה יחד ובאמצעות מירה. נפגשנו גם עם נציבות שירות המדינה, עם היועץ המשפטי של ועדת הבחירות, עם הגורמים הרלוונטיים במבקר המדינה.

אנחנו עוד לא השלמנו את תהליך השמיעה, יש עוד גורמים. קודם כל אנחנו עוד מחכים להשלמות ממרכז השלטון המקומי בעקבות השיחה שהייתה להם.

נציגתו מהנהנת בראשה.

ומעבר לכך אנחנו עוד לא השלמנו את סבב השיחות, יש גם גורמים נוספים שאנחנו - - -

אבל יש לכם איזה שהוא כיוון או שעדיין אתם עוד בתהליך? אל תגיד לי מה הכיוון, אני לא רוצה חצי דיון.

אני חושב שאחרי שנסיים את תהליך השמיעה נוכל להתכנס לכיוון של - - -

יש אפשרות לאחד את הדברים? לא אכפת לי יהיה לטפל בעניין הזה אחרי שנסיים את החלק של הדיגיטציה, אבל אני צריך שאתם תגיעו לתובנות, גם אם לא יהיו מוסכמות לגמרי.

בחודש הקרוב.

במהלך חודש, חמישה שבועות גג.

אני מקווה, נעשה את כל המאמץ.

אני לא אוהב לעשות חשבון כמה זמן עבר מאז כי אני יודע מה עברנו כולנו, גם בחירות וגם מלחמה וגם בחירות במלחמה ומלחמה בבחירות, אבל כן הייתי מבקש מאוד אם תוכלו לנסות להגיע לאיזה שהוא פתרון והמלצות שנוכל לדון בהן ואולי להפוך אותן לחקיקה.

אני כן אגיד, ומירה הנהנה פה, הנקודה של השלמת העמדה של מרכז השלטון המקומי היא קריטית להמשך הדרך. בכוונה נפגשנו עם מרכז השלטון המקומי בתחילת הדרך וסדרת הפגישות והשמיעה של הגופים השונים לאחר מכן. חשוב לי לציין שעם חלק מהגורמים כנראה נצטרך לעשות איזה שהוא הליך משלים בהתאם למה שיעלה.

ברור לי.

עולות פה הרבה שאלות, הנושא מורכב.

ברור לי, אבל אני מאוד מאוד מבקש שאחרי שתהיה לכם את ההתייחסות של מרכז השלטון, כי כרגע זה בעצם עצירה כאילו של העניין, ואני מבקש מאוד, זה עניין לדעתי של ימים שזה צריך להיפתר כדי שהם יוכלו להמשיך את שאר התהליך.

רק יודגש, אנחנו לא עצרנו, מרכז שלטון מקומי צריך להשלים.

אבל דה פקטו כל התיאום לא יהיה אם אתם לא תיתנו את המבט שלהם.

צריך להגיד שזה מעורר שאלות מורכבות מכמה נושאים, דווקא מתוך הרצינות הגמורה של הטיפול בנושא הזה אנחנו מנסים להיות הכי יסודיים, סדורים, שאנחנו יכולים ונעשה כל מאמץ.

אני אומר לך משהו אחד, את מכירה את הגישה שלי, בסוף גישה של פרקטיקה. אותי לימדו שיש דבר כזה במשפטים או בבתי משפט, חומה סינית, אני לא מאמין בחומות סיניות, אני מאמין בפייק סיני או במשהו שאנשים עושים, רק אם הוא מסתתר יותר טוב אז זה נראה יותר טוב, ואם הוא לא מסתתר ובמקרה היומן שלו יצא החוצה ויודעים שהוא נפגש עם פלוני או אלמוני אז זה אחרת.

אני אומר להתאים את זה לחיים, כי הרי בסוף מדובר באנשים שעובדים עם ראש העיר במשך שנים כדין, בצורה נכונה, הם עוברים עכשיו תהליך מסוים, אני לא רוצה להפוך אותם לפוליטיים ברמת, כמו שדיברנו אז, קניית השלטים והדברים האלה, אבל יש צמתים ונקודות שבהם אי אפשר להפוך אותם לעבריינים או לא כשירים או לא נכונים ולפסול אותם או לא לתת להם לעבוד ברשות בגלל שהם מייצגים את מדיניותו של ראש העיר שבמקרה היא גם משמשת אותו עכשיו להצגת ההישגים שלו לבוחרים.

מה שקוראים גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה.

בדיוק, משהו שהציבור יוכל לעמוד. אני מוכרח לומר, אם מותר לי להחמיא, דרכך כמובן, למשרד המשפטים, שלאחרונה היו לנו כמה וכמה דברים, דיברנו על דברים יצירתיים ואתם עובדים עליהם ואני חושב שהיצירתיות בזהירות המתבקשת היא עדיפה מאשר זהירות מקסימלית שבפועל עושים דברים אחרים.

אם מדברים על יצירתיות יש מודלים שונים ולכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות.

אל תעשי לנו ספוילר, אבל אני מבקש שתנסו לעשות מאמץ שנפגוש את זה במהלך הדיונים. עמי, קח את זה לידיים.

גם אם ההמלצות לא יישאו חן, אז בסדר, תמיד הפררוגטיבה היא שלכם.

אתה אומר שאם ההמלצות שלך לא יישאו חן בעיניי?

כן. אני אומר שאם זה המצב כמובן ש - - -

אוי, זה כמעט לא קורה, עמי. סיימנו גם את העניין הזה. אני חושב שדיברנו גם בישיבות הקודמות, יש כל מיני נקודות שדיברנו עליהן במהלך הדיונים שהיו בכל מיני וריאציות בחוק הבחירות לרשויות המקומיות ועלו גם בישיבה שהייתה לנו עם מנהלי הבחירות של המפלגות. לצערי הרב רק אחד חרוץ ומגיע לכולן, משה שיפמן, שעוזר לנו הרבה מאוד בחשיבה ובדברים, ועלו כל מיני נקודות נוספות. גם זה מופיע בפרוטוקול, דיברנו על כך, כתוב בפרוטוקול שאני אמור לדבר על זה עם שר הפנים, כל הסיפור של נושא תאריך הבחירות.

אנחנו יודעים שתאריך הבחירות נופל בדרך כלל בתקופות חגים, לא הזמן הכי טוב, גם מבחינת ימי עבודה. אני יודע שהרבה פעמים הלחץ של ריאן ושלכם היה שאין לנו מספיק ימי עבודה, החג הזה והחג הזה, גם הגשת רשימות ועם כל המשתמע מכך שזה יכול ליפול בערב יום כיפור. לא יודע, משהו לא כל כך – מצד שני אני לא רוצה מהשרוול, אבל אני כן אשמח שתעשו בדיקה אצלכם במשרד.

אנחנו כמובן נעלה את זה בדיון שיהיה, נרחיב על זה יותר אולי, לגבי הנושא הזה אם כדאי לחשוב על תאריך, אולי לשנות. מצד שני שלא יהיה חורף מדי, מצד שלישי שלא יהיה קיץ מדי כי זה חופשות. זאת אומרת הלוח שלנו מצטמצם, אני חושב שהנפילה הזאת על חגים כל פעם מחדש היא בעייתית, אבל יכול להיות דעות רבות לעניין הזה, אנחנו גם נעלה את הנושא הזה בישיבות הבאות. לא נושא כזה גדול, אבל נושא חשוב.

היו עוד דברים שצריך לתקן אותם במסגרת הזאת, אולי דברים שריכזנו אצלנו, גלעד ושיפמן, גם יש לכם כמה דברים. למשל דובר על ועדת בחירות אחרי ועדה קרואה. היום החוק אומר שאחרי ועדה קרואה ועדת הבחירות מתמנית לפי מה שהיה בבחירות אז אז, לפני הקרואה. יש בזה הרבה עיוותים, מפלגות שלא קיימות או אנשים שלא קיימים. דיברנו על זה באחת הישיבות בהזדמנות, האם לעשות את זה אולי כמו עיר חדשה שמתחילה בחירות ראשונות ואז בוחרים את הוועדה לפי סיעות.

נציגי ציבור, בבחירות ראשונות. זה שר הפנים קובע.

לא, בחירות, לא שהוא קובע את נציגי הציבור.

אתה מדבר על ועדת הבחירות?

על ועדת הבחירות.

אז הוא קובע לפי מה שלדעתו משקף את הציבור במקום.

לפי התוצאות של הבחירות לכנסת ולפי דעתו שזה משקף את הציבור.

לקחת לפי הבחירות של הכנסת זו חובה שלו? או שזה חלק מהשיקולים?

אני מסתכל על מה שכתוב בחוק בדיוק, סעיף 26 בחוק.

זה לאחר התייעצות ובהתחשב ככל האפשר בתוצאות הבחירות האחרונות לכנסת.

אז השאלה אם לא נכון לעשות אותו דבר כאן, כי בבחירות דווקא בעיר שהייתה בה ועדה קרואה והכול השתנה ולא קיימים ואתה יוצר היום ועדה לפי אלה שפיזרו אותם בוועדה קרואה, זאת אומרת משהו פה אולי מעוות, זה לא בקשה אישית של איזה שהיא רשות כי אף אחד לא חושב כרגע שיהיה לו ועדה קרואה. אנחנו נדון בזה ואני מבקש שתתייחסו גם לדבר הזה.

יש נקודה שאני דיברתי עליה לא מעט עם ריאן וגם עם משרד הפנים, הסמכות של מנהל הבחירות. היום הסמכות היא של כל מנהל בחירות אזורי.

מקומי, לכל רשות יש מנהל בחירות.

אז זה עוד יותר גרוע, ואז יש לך 1,000 מנהלים במדינת ישראל. אני לא יודע איך זה היום, האם מואצל להם מהמפקח על הבחירות או הם בריאה חדשה ואוטונומית.

הפוך. החוק היום כמעט לא מכיר בקיומו של המפקח על הבחירות, רוב הסמכויות בניהול הבחירות מסורות למנהלי הבחירות על פי החוק.

יפה, ואז מה קורה? כל מקום מקבל את הפסיקות שלו ואת ההתנהלות שלו אחרת. זאת אומרת אתה יכול לנהל בחירות בעיר אחת, עברת דירה אחרי כמה שנים, עברת לעיר אחרת ואתה רץ שם לבחירות, סיפור אחר לגמרי ואין גם אפשרות של האחדה. לדעתי מה שצריך להיות, גלעד, דיברנו על הנקודות הללו, צריך שהסמכות תהיה של המפקח שמואצלות להם. אם יבוא מנהל בחירות במקום מסוים ויחליט על מדיניות אחרת - - -

זה נהלים שאנחנו כותבים, זה מוכתב, הוא לא ממציא דברים.

דבר ראשון, הוא לא מחויב אליהם, דבר שני, יש שוני גדול. אני זוכר שיחות שלי עם ריאן, גם ברילטיים, שהגיעו תלונות מערים מסוימים שפה מנהל הבחירות הולך בשיטה מסוימת שהיא מחמירה יותר ובכל המקומות האחרים זה מקל יותר, אני לא זוכר כרגע לאיזה פריט.

אני חושב שאפשר לפתור את זה משפטית ולשנות את העיקרון של הסמכות, אבל בסוף אתה צריך בני אדם - - -

מנהל בפועל, בוודאי.

יש היום הנחיות של המפקח, הלשכה המשפטית והייעוץ המשפטי הוא אחד לכל 250 מנהלי הבחירות, הליווי של המחוזות ויחידת הפיקוח הארצית היא אחת וכמובן אם מנהל בחירות לא פועל כמו שצריך אז שר הפנים והמפקח הארצי על הבחירות יכולים לסיים את ההעסקה שלו. כלומר זה נכון שהם לא מנחים אותו ספציפית לגבי החלטה נקודתית, יש לו שיקול דעת, אבל הוא בוודאי צריך לפעול לפי ההנחיות של המפקח הארצי על הבחירות מבחינת המדיניות. אני לא בטוח שאם אנחנו משנים את זה משפטית לאצילת סמכות במקום הנחיות, בסוף יש 250 אנשים והמפקח לא יכול לנהל כל אחד מהם.

אני אגיד לך מה התשובה, אני כן חושב שאם משנים את החלק של הסמכות להאצלת סמכות ושזה ברור שאת המדיניות קובע המפקח על הבחירות והם צריכים רק ליישם אותה בפועל, אז אל תשכח שהבעיות לא יהיו בכל המקומות, הבעיות יכולות להיות במקומות שבהם מנהל בחירות מתחיל להרגיש את עצמו שהוא נהיה המפקח הארצי על הבחירות והוא מחליט שפה ככה. אז כל עוד שזה תואם את המדיניות של המשרד – אבל יכולים להיות גם מקרים שמפקח על הבחירות יגיד לו: תשמע, זה לא בדיוק זה והוא יגיד לו: תשמע, זה החלטה שלי, אני סוברני.

אני אומר עוד פעם, אני לא מתייחס לדברים שהם בתפזורת ענקית, אבל אני חושב שכן היה צריך להסדיר, כמו כל דבר אחר, הכוח מגיע בסופו של דבר ממקור הכוח ומואצל למנהלים ולא שפה הפכנו להיות – מדובר ב-250 מנהלים בכל רחבי הארץ, כל אחד ישיר את השיר שלו?

זו גם סוגיה מורכבת בגלל שאצילת סמכות צריכה להיות לעובד, זה כבר לא מינוי. כל המערך שלנו של מינוי מנהלי בחירות מבוסס על זה שהם בעלי סמכות על פי דין והם ממונים בכתב מינוי, הם בעל תפקיד, הם לא חלק מהמערך האורגני של יחידת המפקח. זו סוגיה מורכבת והשאלה אם באמת זאת המסגרת לתקן את זה. זה בעצם אומר לשנות את כל מערך הניהול של מנהל הבחירות, גם משפטית וחוקית וגם מבחינת - - -

ברור לי שכיוונתי לדעתך, כשאני אומר אצילה אני מתכוון למשמעות, לא דווקא לחלק המשפטי שלו. יכול להיות שזה לא כאצילה, אבל בניית הסמכות בצורה יותר ברורה. צריך למצוא לזה פתרון כי אני זוכר תלונות חוזרות ונשנות בוועדות מסוימות, בערים מסוימות.

אנחנו ננסה להבין את הבעיה ולפי זה נמצא פתרון.

ואגב, אני לא אגיד שמות, אבל גם שמעתי מגורמי המערכת שדיברתי איתם והתלוננתי על זה, כן, שההוא קצת עף לו הסכך, הוא קצת רץ קדימה בכל מיני דברים שהם לא בעצם מדיניות הרוחב. אז אני מבקש גם את הבדיקה שלכם לעניין הזה, כי אנחנו נעלה את זה, כמו שאנחנו נוהגים בהרבה דברים, כשמגיעה חקיקה, יש לנו את הדיגיטציה ואת החלק השני שדיברנו עליו ויש את החלק השלישי שדיברנו עליו גם, עכשיו בחלק הרביעי אנחנו ננסה לעשות כמה נקודות.

נקודה נוספת שעלתה במהלך הדיונים על דחיית הבחירות, אם אדוני זוכר, לאו דווקא בדיוני חקיקה, גם בנוכחותו של שר הפנים, שר הפנים נתן בוועדה כבר את הסכמתו לכך שההליכים לדחיית בחירות, שהם בחקיקה הקיימת שונים ברשות מקומית שאיננה מועצה אזורית לעומת רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, שר הפנים אפילו קרא לוועדה להאחיד את ההליכים הללו.

שמה המשמעות שלהם?

היום למשל במועצות אזוריות יש הליך היוועצות עם ועדת הפנים, ברשות מקומית אחרת אין הליך היוועצות עם ועדת הפנים. משונה כשלעצמו. גם המועדים הנדחים, אופן קביעתם שונה ברשויות מקומיות רגילות ובמועצות אזוריות.

אתה מדבר על אותו סעיף שהשתמשו בו, סעיף 5?

כן. אם אתה זוכר כשבאו לבקש דחיית בחירות הבקשה הייתה רק לגבי מועצות אזוריות, כי לרשויות מקומיות אין צורך בהתייעצות עם ועדת הפנים, ושר הפנים שנכח בדיון אמר שזה באמת לא תקין, לטעמו, ואפילו קרא לוועדה לתקן את העניין הזה.

אוקיי. שיפמן, יש כמה דברים שאתה רוצה להעלות? זה הזמן עכשיו.

קביעה של הרכב ועדות הקלפי. היום לפי החוק זה 14 יום, זמן שהוא ארוך מאוד וגם בכנסת התקופה מאוד קצרה. אני מציע להפוך את זה לשמונה ימים, במקום 14 יום.

בבחירות האחרונות הוועדה יצרה הסדר חדש, כמו בבחירות לכנסת, שחברי ועדות קלפי יוכלו להצביע בקלפי עצמה.

כן, אחד הדברים החשובים שהוועדה עשתה.

בבחירות האחרונות לכנסת הצביעו גם משקיפים. מה שאנחנו מבקשים, לשקול את הדבר הזה גם בבחירות לרשויות המקומיות, שגם משקיפים יוכלו להצביע בקלפי שהם עובדים בה, כמובן באותם תנאים כמו חברי ועדה.

למרות שהם משקיפים?

שהם לא חברי ועדה, כן.

אם אני זוכר נכון, זה עלה גם בדיונים ששינינו, אבל אז אמרו שזה מורכב יותר כרגע.

בגלל שזה נושא חדש שמצביעים חברי ועדות בבחירות לרשויות המקומיות אמרנו שנעשה את זה בשלבים.

איך זה עבד, ההצבעה של חברי הוועדה?

זה להפוך את כל הקלפיות למיוחדות. זה מה שאתה מתכוון, שכולם עם מעטפה כפולה בקלפיות?

לא, בדיוק כמו שמצביע חבר ועדת קלפי.

אנחנו שאלנו שאלה אחרת כרגע, יש כרגע חברי ועדות קלפי, אנחנו עשינו שינוי בחקיקה ונתנו אפשרות להצביע בקלפי שבה הם עובדים.

בריכוז ולא בקלפי.

כן, בריכוז.

הקלפי לבעלי תפקידים.

מה שאנחנו מבקשים שתבחנו, עד לאחת הישיבות הבאות, את הנושא הזה לגבי משקיפים.

זה מעניין לשמוע איך זה עבד בכלל.

אני מתאר לעצמי שזה עבד בסדר.

כן, הם הצביעו.

ולא היו תקלות וזה עבד כמו שצריך?

בדיוק.

זה רק מגדיל את המעטפות הכפולות.

לא בצורה משמעותית.

זה שזה מגדיל את המעטפות הכפולות זה לא בעיה, זה מציאות.

נכון, זו מציאות.

איזה עוד נושאים?

כל רשימה מציינת בהגשת הרשימה בא כוח וממלא מקום בא כוח, שהם למעשה הבעלים של הרשימה. אם הם לא מציינים אז המקום הראשון או השני הם באי הכוח וממלא המקום. במקרה שבא כוח מתפטר, מה שאנחנו מבקשים זה לקבוע הסדר מה קורה אם בא הכוח מתפטר. מה שקורה היום, שהרשימה צריכה למנות בא כוח, חשבנו שמי שהגיש את הרשימה יוכל להגיד: במקום שמשה כהן יהיה שיהיה משה לוי. הוא הגיש את הרשימה, הוא בעל הבית של הרשימה.

לא הבנתי. מה זה מי שהגיש את הרשימה?

מי שקבע את בא הכוח.

שהוא כבר יגיד מראש?

לא, במקרה שמישהו מתפטר אז הוא אומר להחליף אותו - - -

מי שהגיש את הרשימה, מי שחתם על הרשימה והגיש אותה יוכל גם כן - - -

מה זה מי שהגיש את הרשימה?

הוא בא הכוח המקורי, שהגיש את הרשימה.

הוא התפטר?

למשל במפלגות, יש בא כוח המפלגה, הוא מגיש את הרשימה ובכל עיר הוא שם בא כוח הרשימה.

כן, זה בסדר, ברור שהוא יכול להחליף אותו.

בא הכוח מתפטר, אני אומר שלבא כוח המפלגה יהיה את הסמכות להגיד במקום משה כהן שהתפטר הוא שם את משה לוי.

בעצם באותה דרך שמינו את בא הכוח הראשון אתה מציע למנות את בא הכוח.

ולא שעכשיו הרשימה תצטרך לבחור מחדש.

כן.

לא, המועמד הראשון.

רק המועמד הראשון.

הוא אומר לא, הוא רוצה לבחור.

גם היום אתה יכול למנות, אם אתה לא ממנה אז מספר אחת או שתיים יהיה בא הכוח וממלא המקום, אבל אתה יכול לבחור, אתה יכול לפני כן להגיד לא מספר אחת, אתה רוצה מישהו אחר בכלל.

עד מתי?

הוא יכול להתפטר גם ביום הבחירות.

אבל אנחנו צריכים לעשות איזה שהיא בדיקה לבא כוח.

לא, בא כוח יכול להיות כל אחד.

יכול להיות שצריך לעשות ברירת מחדל, שאם לא ממנים משהו עד X זמן אז –

אם הוא לא ממנה. אני חושב שהכיוון צריך להיות, אתי, בצורה של ברירת מחדל, כמו שאומר היועץ המשפטי, שאם תוך 24 שעות הוא לא ממנה מישהו אחר אז הראשון ברשימה מתמנה.

לקבוע איזה שהוא הסדר.

לא הפיכה גדולה, תבדקו ותחשבו על העניין הזה. היה גם נושא של ספירת קולות, להשוות את זה למה שקיים.

נוכחות בספירה.

משקיפים, סדרנים. בכנסת זה כבר תוקן.

בכנסת זה תוקן ממש לאחרונה, כל מי שנוכח בשעת ספירת הקולות שיהיה רשום. בתיעוד של הספירה מאוד חשוב לדעת מי נוכח בשעת הספירה של הקולות.

אז אני אבקש להטמיע את זה גם בתוך הדברים שנדון בהם.

אנחנו כותבים מי נוכח, מעבר לחברים?

מעבר לחברים, משקיפים, סדרנים, שוטרים. מי היה בחדר בשעת הספירה.

כל מי שהיה נוכח בחדר, הוא צודק.

זה טיפה מקשה, אבל זה דבר סופר נכון לטוהר בחירות, מי היה בספירה.

בייחוד שבבחירות לרשויות המקומיות נכון להיום אין תיעוד ויזואלי.

אולי גם זה צריך לעלות, במסגרת הדיגיטציה אולי. היה איזה שהוא דבר שדיברנו עליו בזמנו, יש תובעים סדרתיים לעניין הזה, במיוחד במעטפות הכפולות, כשכותבים בכתב יד. היו כבר מקרים ש-ד' היה כמו ג'. לא זוכר מי הציע את זה, דיברנו על זה, אני מבקש שתבחנו את העניין, שהפתקים הלבנים יישארו לבנים, לא יודפסו השמות, אבל יהיה כותרת למעלה, 'ועדת הבחירות לרשויות'. זאת אומרת שכל אחד יידע מהו הלמעלה ומהו הלמטה. יש כאלה שמתפרנסים מתביעות כאלה כל מערכת בחירות.

שיהיה ברור מה החלק העליון של הפתק. אני לוקח דוגמה שלא קשורה, תשע ושש.

אני אגיד לך את זה בשפה אחרת, שיהיה בס"ד למעלה.

את זה פסלנו.

זה גם ימנע את העניין של להביא פתק מהבית.

אגב כשהם מביאים פתק מהבית, הם יכולים להביא גם פתק כזה מהבית, אותו מטה בחירות שנותן להם את הפתק הלבן ייתן להם את הפתק עם הלוגו.

היו עוד כמה נקודות, השאלה אם להיכנס לזה לרגע או שנעשה את זה יותר בשיחה. יש לך עוד משהו?

יש נושא אחד חשוב, הרכב ועדת הקלפי בבחירות החוזרות. בבחירות החוזרות לרשות, כעבור שבועיים, הסיבוב השני. מה שקורה שלפעמים הרכב ועדת הקלפי הוא כולו של צד אחד, בגלל שלוקחים את הרכב הקלפי, עושים אותו קופי להרכב שהיה לפני שבועיים, למעשה צריך שלכל מתמודד יהיה נציג, הנציג השלישי יהיה מהרשימות האחרות, אבל כרגע מתמודדות שתי רשימות, שני ראשי ערים מתמודדים, לכל אחד יהיה נציג בקלפי והשלישי לקחת - - -

מה שאומר שיפמן, הוא אומר דבר מאוד הגיוני, הוא אומר שקודם היו 25 מועמדים, עכשיו יש שניים, ברור שחייב להיות נציג מכאן ונציג מכאן ונציג אחד מהמועצה באופן כללי, או שניים או ארבעה, לא אכפת לי כמה, אבל ודאי שצריך להיות נציג מכל מתמודד. יש לכם עבודה, תעבדו, לא יקרה כלום, ואין לכם בחירות עכשיו.

הייתה סוגיה, אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע, גם נציגי משרד מבקר המדינה לא נמצאים פה. חנה בזום, אבל אני לא אכנס לזה עכשיו, שוב, אפרופו מה שדיברנו קודם, דברים שאין להם היגיון, זה לגבי העסקת קרובי משפחה, נדבר על זה בהזדמנות, זה לא כל כך קשור בחקיקה, אבל נדבר על זה.

אני חושב שמה שעשינו היום, שמנו את הדברים על השולחן, סידרנו אותם במטלות שלכם. מנהלת הוועדה, אני כבר מבקש לשריין ישיבה לעוד בערך שלושה שבועות, קריטי מאוד שאתם תהיו בצורה מלאה בעניין הזה, אחרי בדיקה וסנכרון ומה שאפשר, אני אשמח מאוד אם תהיה התקדמות גם בעניין של משרד המשפטים בשני ההיבטים, הנושא של השלטון המקומי וגם לגבי העניין שפוצל.

ערעורי בחירות.

אני אומר עוד פעם, אם תיעשה עבודת הכנה יכול להיות שנצליח לצלוח את כל הסיפור הזה ולהביא איזה שהיא התקדמות לכל הנושא של הבחירות והדיגיטציה, שאני רואה בה דבר מאוד מאוד חשוב מכל ההיבטים, גם בנוחות, גם בנגישות, זה גם טוהר בחירות יותר טוב, שקיפות יותר גדולה וכו' וכו' וכו'. זה תלוי בכם. אנחנו את החקיקה נעשה אם נראה פרי בשל שצריך לתת לו רק את העטיפה החקיקתית שלו. אם לא, ואני צריך להתחיל להיות גם היועץ הארגוני, אז המצב הוא לא טוב.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:52.