פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת החוקה, חוק ומשפט
12/05/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 625
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ד באייר התשפ"ה (12 במאי 2025), שעה 9:00

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה-2025 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר

נוי חסון גורדון - עו"ד, ראש אשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

שירה סיידלר עמנואל - עו"ד, המחלקה למשפט ציבורי חוקתי, משרד המשפטים

עמית בכר - עו"ד, ראש לשכת עורכי הדין

אושרת תגר - עו"ד, מנכ"לית לשכת עורכי הדין

ארז צ'צ'קס - עו"ד, יושב ראש ועד מחוז ירושלים, לשכת עורכי הדין

ורד זייטמן - עו"ד, יועצת לראש לשכת עורכי הדין

דנה בלם - עו"ד, ראש מערך ההתמחות וההסמכה, לשכת עורכי הדין

ארקדי אליגולאשוילי - עו"ד, יו"ר סיעת חזקים יחד, לשכת עורכי הדין

יעל גויסקי - עו"ד, לשכת עורכי הדין

עו"ד אלעזר שטרן

נחלה רחמני

אהובה שרון, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה-2025, מ/1853

בוקר טוב. י"ד באייר, פסח שני, אנחנו בעניין הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), הצעת חוק ממשלתית. אני אומר בתחילת הדיון שזה דיון שאמור להיות קצר מבחינת לוחות הזמנים כי אחרי הדיון הזה מתחיל דיון חסוי ואנחנו צריכים לפנות את החדר לטובת הכנה לישיבה החסויה. קחו את זה בחשבון גם כאשר אתם מביעים דבריהם ותשתדלו להיות מתומצתים. החוק הוא יחסית פשוט. אני לא טוען שהוא לא מעורר שאלות אבל יחסית הוא פשוט וקצר.

מדובר בהצעת חוק ממשלתית ולכן נשמח לשמוע את הממשלה.

ראש אשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים. מוצע לקבוע כי תקופת התמחות במשפטים תעמוד על 12 חודשים במקום 18 חודשים, כך שבסעיף 35א לחוק לשכת עורכי הדין יהיה כתוב שתקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים.

תקופת התמחות במשפטים מוסדרת בחוק לשכת עורכי הדין והיא אחד מן השלבים בהליך ההסמכה של עורכי הדין. משך תקופת ההתמחות השתנה במהלך השנים. עד שנת 1985 ההתמחות עמדה על שנתיים וניתן היה להתחיל בהתמחות במקביל להשלמת לימודי התואר בשנה האחרונה במשפטים במוסד להשכלה גבוהה. משנת 1985 ועד 1994 תקופת ההתמחות ארכה 18 חודשים אבל ניתן היה להתחיל את ההתמחות רק לאחר השלמת הלימודים ובמקביל קוצרו לימודי המשפטים מארבע שנים לשלוש וחצי שנים. משנת 1994 ועד 2017 קוצרה תקופת ההתמחות ועמדה על 12 חודשים. יותר מ-20 שנים, כך היה. בשנת 2017 הוארכה תקופת ההתמחות אך התיקון נכנס לתוקף ובפועל רק במרס 2021 הוא הוחל.

בשנת 2023 ובעקבות אירועי ה-7 באוקטובר – פינוי יישובים, גיוס חיילים ומצב החירום הכולל במדינה – קוצר תקופת ההתמחות בהוראת שעה במודל מדורג עד לסוף שנת 2024. הוראה שעה זו כללה הקלות נוספות לאוכלוסיות שונות המתמחות במשפטים. הוראת השעה הוארכה עד לסוף 2025 ועתה מוצע לקבוע כי תקופת ההתמחות תעמוד על 12 חודשים כהוראת קבע.

אני רוצה להתייחס לדוח ה-ריה שהוגש בזמנו במסגרת הוראת השעה וההתפלגויות כי אנחנו בעצם תיקפנו אותו עכשיו. בדוח ריה שהוצג בדיונים כאן בוועדת החוקה במסגרת החקיקה של הוראת השעה שהזכרתי הרגע, התייחסנו לכך שההצעה לקיצור תקופת התמחות זכתה לתמיכה גבוהה בקרב סטודנטים למשפטים שסברו שהתמחות ארוכה לא משפרת את איכות ההכשרה ומאפשרת ניצול של מתמחים ככוח עבודה מקצועי שמשתכר במשכורת נמוכה באופן יחסי. גם בקרב מתמחים במשפטים הייתה תמיכה גבוהה בקיצור ההתמחות. לדעת המתמחים רכישת מיומנויות חיוניות מתרחשת בעיקר בשנה הראשונה של ההתמחות ובשנים הראשונות כעורכי דין. עוד נמצא בסקר שנערך כי התמחות מייצרת נטל כלכלי כבד על המתמחים בשל השכר הנמוך אל מול עלויות המחיה הגבוהות.

עורכי דין צעירים הביעו תמיכה בקיצור ההתמחות וציינו כי שנה מספיקה. בקרב עורכי דין שמאמנים מתמחים ובקרב עורכי דין שממונים על עורכי דין על עורכי דין צעירים הייתה התפלגות זהה בין תומכים ומתנגדים. התומכים סברו כי שנה מספיקה להכשרה ושאין ערך ממשי בשישה חודשים נוספים. המתנגדים סברו כי קיצור תקופת ההתמחות תכניס לשוק עורכי דין שאינם מקצועיים דיים.

אנחנו שבנו ותיקפנו את הדוח הזה שערכנו. פנינו למשרדים גדולים ולא היה שינוי בהתפלגות הזאת כך שהסיכום מבחינתנו הוא שבקרב סטודנטים ומתמחים יש תמיכה גורפת לקיצור ההתמחות, גם בקרב עורכי דין צעירים, ובקרב מי שמאמן מתמחים ואחראי על עורכי דין צעירים נותרה ההתפלגות כאשר השיקולים הם באמת חשש מפני היעדר הכשרה מספיקה, מצד שני יש מי שחשב שדי בשנה ועיקר השיקולים שאנחנו סבורים שמצאו ביטוי גם בהערות הציבור שקיבלנו הוא יצירת ודאות, תקופת התמחות של שנה, צמצום הנטל הכלכלי הכבד שיש על עורכי הדין, וכך שבמשך יותר מ-20 שנים באמת התקופה עמדה על 12 חודשים. בסופו של יום זה עניין של מדיניות.

תודה רבה. ראש לשכת עורכי הדין.

בהמשך לטיעון של עורכת הדין חסון נציגת משרד המשפטים, הסוגייה של ההתמחות היא באמת סוגייה שעולה באופן תכוף ועברה מספר שינויים די רב בשנים האחרונות. לא צריך לחזור על ההיסטוריה כי עורכת הדין חסון הציגה אותה.

אני חושב שבעיית השורש היא הרצון לטייב את הליך ההכשרה והשאלה האם הליך ההכשרה שההתמחות מספקת, ההתמחות בנוסף ללימודים האקדמיים, זו ההכשרה שאדם מקבל לפני שהוא עורך דין, לפני שהוא מוסמך להיות עורך דין, ובחינות ההסמכה. האם הדבר הזה נותן לנו את המעטפת המיטבית והיכן ניתן לשפר אותה. על כך בשנים האחרונות קמו מספר ועדות שכל אחת בחנה והוצעו הצעות ובאמת גם היו שינויים. כשלעצמי, בשאלה הבודדת האם שנה או שנה וחצי, אני יכול להסכים עם משרד המשפטים בעניין שאין איזו עמדה אחת שהיא האמת היחידה. אני חושב שהדיון הנכון הוא לשאול האם התוספת של חצי השנה היא מספיק מועילה. אין ספק שמי שעובר הכשרה של שנה וחצי כהתמחות יהיה יותר מוכשר מאשר מי שעבר שנה. השאלה היא המשמעויות, האם התוספת היא מספקת אל מול שאר השיקולים.

בוועדת חשין שאני חושב שהיא הייתה הבסיס האחרון עליו הסתמכו, נעשתה עבודה רצינית ובה ישבו גם נציגי לשכת עורכי הדין וגם נציגי משרד המשפטים, כבוד השופט אלרון, ד"ר לימור זר גוטמן, נציגים מהאקדמיה. שם באמת נעשתה בפעם האחרונה עבודה שיטתית, עבודת מטה מעמיקה, ואכן הייתה המלצה לקצר את תקופת ההתמחות לשנה אבל יחד עם מכלול של פעולות שמעניק מעטפת הכשרה טובה יותר. אני אמנה רק את העיקרים וזה לא שכל דבר אני חושב שאפשר כרגע לבצע או לא.

זה כלל הוספת ארבעה חודשים שזה למעשה כמו מעין סמסטר, בית ספר למתמחות, בית ספר פרקטי. הסטודנטים שלומדים היום, ברוב המוסדות, גם האקדמיים, האוניברסיטאות וגם המכללות, מדובר על הכשרה שהיא הכשרה אקדמית משפטית ופחות הכשרה פרקטית. יש מוסדות ששמים דגש על הדבר הזה. אנחנו לא חושבים שזה דבר שצריך לשאוף אליו. צריך לשאוף באקדמיה ללמד חינוך אקדמי, השכלה גבוהה וזה בבסיס העיסוק שלנו כעורכי דין וגם ההשכלה המשפטית. אין על זה טרוניה אבל המציאות הוא שסטודנט שיוצא מהאקדמיה אין לו שום הבנה ושום ידע בעולם הפרקטי של עריכת דין ולכן צריך תקופת הכשרה נוספת. בוועדת חשין הוצע במקום חצי שנה של התמחות נוספת במשרד, לעשות הכשרה מרוכזת עם הכוונה לפרקטיקה, בית ספר להתמחות.

בנוסף, גם זה דבר שעלה כאן בוועדה לפני מספר חודשים, התייחסות לאופן הבחינה. שם הייתה הצעה לפצל את הבחינה לפרק אחד לפני תחילת ההתמחות ופרק אחד אחרי ההתמחות. בכלל אדוני היושב-ראש, אני חושב שהלקחים שלנו מהשנים האחרונות ומבחינת ההסמכה הם שיש הכרח גם במקום הזה לעשות שינוי.

כתוצאה מהמלחמה ומהוראת השעה למעשה הכנסת החזירה אחורה – אמנם באופן זמני, באופן של הוראת שעה - את ההתמחות לשנה. השינויים האלה לכשעצמם - מבחינת כל שוק העבודה מגייס, גם השוק הציבורי, גם משרד המשפטים, גם המשרדים הפרטיים - בדבר הזה יש להם משמעות. זאת אומרת, אדוני ראה שהחוק המקורי של העלאת תקופת ההתמחות לשנה וחצי נכנס בשנת 2017 ומכמה סיבות ובין היתר היערכות. גם השוק הפרטי וגם השוק הציבורי מגייס לא מהיום להיום אלא מגייסים שנה-שנה וחצי קודם. זאת אומרת, היערכות למחזורים של שנה וחצי זו היערכות אחרת. גם על זה צריך לתת את הדעת. גם כאן שינוי, גם אם הוא רצוי, הוא מקשה.

אני חושב שיש כאן הזדמנות לעשות הסתכלות מעמיקה גם על סוגיית הבחינה וגם על סוגיית הכשרת המתמחים. בזמנו, כאשר זה עלה בוועדת חשין, אני יודע שהלשכה התנגדה לבית ספר להתמחות מסיבות פרקטיות כי סברו שפרקטית יהיה קשה ליישם את זה. אני חושב שמה שוועדת חשין הציעה כמכלול זו הצעה שבעקרון היא נבונה והיא יותר טובה ממה שקורה היום. אני חושב שצריך לעשות מאמץ אולי להאריך את הוראת השעה. אני אומר את זה כי רק לקצר את ההתמחות בחצי שנה, לטעמי זו החמצה. זאת החמצת הזדמנות. השאלה האם אפשר שזאת תהיה התמחות של שנה והתשובה היא כן. זה לא עולמות שאני יכול לומר שהתמחות של שנה זה רע מאוד והתמחות של שנה וחצי זה טוב מאוד. אני מסתכל גם על הזווית של המתמחה וגם על הזווית של ההכשרה או של המשרדים שמכשירים.

יש דעה רווחת לפיה המעסיקים – אני מדבר על השוק הפרטי ולא על השוק הציבורי - רואים את ההתמחות כאיזשהו כוח עבודה זול. אדוני היושב-ראש, זה פשוט לא נכון. אני גם חושב שמשרדי עורכי הדין שבאו לוועדת חשין ודיברו, גם בסקר שעשה משרד המשפטים עכשיו, גם בשיח אותנו וגם בשיח בוועדת חשין ואפשר לראות את הדברים האלה בנתונים של כל פלח ויש שונות מאוד גדולה. המשרדים המסחריים משלמים יחסית הרבה ובמקומות אחרים משלמים מאוד מעט אבל ההשוואה הנכונה היא לראות כמה מרוויח עורך הדין המתחיל אל מול המתמחה באותו מקום. העניין הוא לא האם הכוח הוא זול או לא זול. המשרדים אכן לוקחים מתמחים כי הם רואים את זה, בצדק, כגידול טבעי, כמקום בו ניתן להכשיר את דור העתיד ולא מסיבות כלכליות. הרבה פעמים המעסיק שלכאורה יותר נוח לו להכשיר שנה וחצי אומר שאחרי שנה הוא יודע להגיד אם אדם הוא טוב או לא טוב, אם הוא מוכשר או לא מוכשר ואת הטובים הוא משאיר כעורכי דין אצלו במשרד.

מעסיקים מעדיפים כוח עבודה של עורכי דין על כוח עבודה של מתמחים ואת זה צריך להבין. השאלה אם זה טוב למתמחה, אני חושב שלא. זה שהסטודנטים חושבים, שוב, זה קצת כמו לשאול אנשים אם הם אוהבים לשלם מיסים. אני לא מדבר על ציבור המתמחים. לשאול את ציבור הסטודנטים, אני חושב שזאת אוכלוסייה פחות מיודעת.

הציגו את החוק בשלוש דקות ואתה מדבר כבר 10 דקות.

אני מנסה לתת מבט כולל.

אני מבין אבל את המבט הכולל, אם משרד המשפטיים שמציג את החוק הצליח לעשות את זה בשלוש דקות, אין סיבה שהמבט הכולל שלך יהיה 10 דקות, במיוחד כשדוח ועדת חשין נמצא לנגד עיניי. הסיטואציה שאנחנו מדברים עליה היא הארכה של הוראת שעה שדנו בה רבות כאשר כמעט כל הדברים שאדוני העלה הם דברים שדיברנו עליהם כולל הפער בין סטודנטים למתמחים. תאמין לי, הקשבתי לכל. אני אומר שאני לא חושב שאנחנו צריכים עכשיו את כל התורה כולה ואני גם לא חושב שזה רלוונטי. כרגע מה שמונח באמת זו השאלה האם יש כאן הוראת שעה שבקבלתה דנו, דנו יחסית גם באופן עמוק, האם הדלתה הזאת של החצי שנה הנוספת מועילה או לא מועילה והאם צריך לצורך זה מהלכים משלימים. אני חושב שאדוני מאריך מאוד מאוד.

אני חושב שהגישה הנכונה, גם ביחס להכשרה, כלומר, לשאלה האם לקצר את חצי השנה ולהוסיף עוד פרק הכשרה פרקטי שהוצע בדוח ועדת חשין כבית ספר למתמחים, וגם ביחס לשאלת הבחינה שעולה כאן מפעם לפעם ואחת הסיבות שהנושא מגיע לוועדת חוקה או לכנסת או לנציגי הציבור מתוך המצוקה של המתמחים שנכשלים בבחינה, זאת הטענה שלהם שאנחנו עברנו את אותה מסכת של לימודים אקדמיים ואחר כך התמחות.

עמית, סליחה, אתה מדבר פרק זמן מאוד ארוך. תגיד את משפט הסיום שלך ונסיים. אני יודע שאתה אולי רוצה שתהיה לך עוד פעם סצנה שאני אומר לך לא לדבר. אנא.

אנחנו נמצאים כאן בערך ארבעה אנשים בחדר. מה הבעיה?

נכון. אני מבקש להבין את עמדת לשכת עורכי הדין בנושא הזה. אני שומע אותך 10 דקות ואני לא מצליח להבין מה אתה אומר. השורה התחתונה היא מה אתה רוצה. בבקשה, משפט אחרון. לא לפתוח תזות ובלי סוגריים.

אני חושב שהנושא הוא מורכב ולא שטחי ולא יכול להיות פופוליסטי. לא יכול להיות דיון פופוליסטי שמתמצה בשתיים-שלוש דקות וגם אין הצדקה לכך. דעתי, אני אתן אתה שורה התחתונה ואם אדוני ירצה נימוקים, אני אתן, ואם לא, אז לא. לדעתי במציאות שכבר חזרה אחורה, אילו לא היינו חוזרים לשנה וחצי, זאת אומרת, לשנה, הייתי מתנגד ומציע לבחון מחדש פתרון כולל שמתעסק גם בהכשרה וגם בבחינה על בסיס ועדת חשין. מכיוון שכבר עברנו לשנה באופן מעשי וגם אילו יכולתי לשכנע כאן לחזור עכשיו זמנית לשנה וחצי, לדעתי זו שגיאה בגלל הטעם הפרקטי שחזרנו לשנה. עצתי היא להאריך את הזמניות ולדון בשני האלמנטים, האחד הוא נושא הבחינה והשני הוא נושא ההכשרה המשלימה, הפרקטית.

תודה רבה. בסוף הבנתי.

בוקר טוב. קודם כל, התסכול של אדוני ממה שקרה כאן כרגע זה התסכול שהוא מנת חלקנו כבר שנתיים. אנחנו לא מצליחים להבין.

סליחה. אתם לא תתערבו. ארז, אני לא רוצה להתערב בתוכן דבריך, אתה יושב-ראש המחוז, ואני מבקש מכולם לא להגיב. אני כן מבקש שתישאר בתוך מסגרת זמנים. כשם שלא הערתי לעמית מילה במשך 10 הדקות הראשונות, אני לא אעיר לך ואני מבקש גם מאחרים לא להעיר לך. דבר ואנחנו מקשיבים.

תודה. אין לי 10 דקות אבל אני כן חושב שמה ששמענו כרגע הוא בעצם מיקרו קוסמוס למה שמתרחש בלשכת עורכי הדין. מגיע ראש לשכה, מדבר במשך 10 דקות, לא ברור בכלל מה הטענה ומה העמדה, בסוף הוא מחלץ איזשהו משפט שצריך להאריך את הוראת השעה אבל בפועל יושב כאן ראש לשכה בלי ששום תהליכי עומק בלשכת עורכי הדין מאחוריו. הוא אמר וחזר כמה פעמים זו עמדתי, זו עמדתי, זו עמדתי. מועצת לשכת עורכי הדין, המועצה הארצית, לא התכנסה כדי לדון בנושא הצעת החוק ואני לא מכיר שום רג'קט של ועדת ההתמחות ביחס להצעת החוק וקיבוע הוראת השעה במסגרת חוק. אין כאן שום תהליך עומק שנעשה בדרך להבעת עמדה. זאת פשוט שליפה מהמותן.

זה לא עניין חד פעמי. כך המועצה הארצית, כך ראש הלשכה מתנהל. אין לנו באמת שום תהליך עומק שמגבה או חוקר. צריך לשים לב שבדוח חשין ישבה המועצה הארצית, התכנסה, ממנים אנשים, הביעה את עמדתה. עומד כאן ראש הלשכה ואומר משהו, הוא בעצמו, בלי מועצה ארצית, ואומר שהוא חושב שעמדת הלשכה בדוח חשין, הוא מתנגד לה. מאיפה זה מגיע? אני אסביר להם מהיכן זה מגיע.

זה מגיע מתוך מקום שראש לשכה מנהל את לשכת עורכי הדין באופן עצמאי לחלוטין, בלי להתחשב בשום מוסד ממוסדות הלשכה, גם בלי להתחשב בעמדת הגורמים שנמצאים בתוך המועצה הארצית, מתוך תפיסה ונרטיב של להעלים ולמחוק את מחוזות הלשכה מהם הוא מתעלם במשך שנתיים כי יש לו רוב במועצה הארצית. מבחינת ראש הלשכה זה לא משנה מה הוא יגיד כאן, הוא ילך ויעשה רהביליטציה, הוא ינקה את הדבר הזה בתוך המועצה הארצית בהצבעה אחת. איפה תהליך העומק? מה צריך לעשות? אנחנו הרי כבר היינו בשולחן הזה במסגרת תיקון להצעת חוק לשכת עורכי הדין בה הגיעה לשכת עורכי הדין בלי שום עמדה חד משמעית שנדונה במועצה הארצית. אחר כך הלכה המועצה הארצית וקיבלה החלטה להגיש בג"ץ על החוק הזה בלי שאף אחד דן במועצה הארצית בשום תהליך עומק. זו הסיטואציה שאנחנו חווים. הסיטואציה הזו מייצרת גם את האדוות שלה בתוך העולם של לשכת עורכי הדין. בפועל ראש הלשכה, אתה שותף להחרבת המוסד הזה בלשכת עורכי הדין.

אדוני, עם כל הכבוד, מדובר כאן בדיון ענייני. לא צריך להביא את הפוליטיקה הפנימית לכאן. הסיפור הזה פשוט מביש וזה פעם אחר פעם. מגיע לכאן יושב-ראש מחוז, יש כאן מנהלת מחלקה משפטית ויש גדול לזילות שמתבצעת בוועדה.

ורד, את לא ברשות דיבור.

עם כל הכבוד, זה פשוט מביש.

עם כל הכבוד, אני שמח על ההשתתפות הערה, אני מרגיש שאני יודע הרבה יותר על לשכת עורכי הדין ממה שהייתי רוצה לדעת אבל אני כן אומר שאני חושב שכיבדתי את ראש לשכת עורכי הדין, נתתי לו לדבר ולא הערתי מילה והוא דיבר בנחת ובלי הפרעה 10 דקות. גם אחרי 10 דקות אמרתי לו שיקצר והוא המשיך לדבר עוד. נתתי לו לדבר.

אדוני, הוא דיבר למהות הדברים.

אני מניח שאת לא רוצה – אולי זה נהוג אצלכם – שבזמן הדיבור שאני נותן לנציגים של חברה אזרחית במקרה הזה לדבר, אני גם מכתיב להם מה לומר. אני מניח שזה לא הסגנון הדמוקרטיה שאת רוצה שאני אפעיל. אולי זה כך פועל בלשכת עורכי הדין אבל אני לא פועל כך.

כך זה לא פועל בלשכת עורכי הדין. עם כל הכבוד, אנחנו כאן לדיון ענייני שהתכוננו אליו.

איפה התכוננתם? בלשכה של עמית? איפה התכוננו?

עוד שנייה אני מחזיר לך את רשות הדיבור. מעלה כאן ראש מחוז טענה. את יכולה להתייחס אליה עניינית אם תרצי אחר כך בזמנך ככל שיהיה זמן. האמת היא שזה פחות מטריד אותי כי זה יותר מעניין על הליכי קבלת החלטות בתוך הלשכה וזה עניין אחר.

אין הליכים.

זה לא לוועדת חוקה.

אומר שהתכנסה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לא כל כך מזמן, זה היה לפני ארבע-חמש שנים, נתנה עמדה מסודרת. הציג כאן עכשיו ראש הלשכה עמדה אחרת. אומר ראש מחוז שהוא לא יודע את העמדה של מי מציג ראש הלשכה.

של עצמו.

אומר שהוא לא יודע האם זאת עמדת ראש הלשכה או עמדת המועצה.

של עצמו.

הוא אמר את זה בדבריו. הוא יכול להגיד את הביקורת הזאת בצורתו, בדרכו, לחשוב שזה מסיבות לא טובות או כן טובות אבל אני לא מצליח להבין למה את חושבת שאני צריך לסתום לו את הפה כשהוא מדבר בזמנו.

זה לא נעים להם לשמוע.

לא סותמת לו את הפה. אנחנו בדיון של 55 דקות שאמור להיות ענייני על מהות החוק.

זה לא נעים לה לשמוע.

בסופו של דבר יש כאן ראש לשכה שמנהל את הלשכה.

לא. המועצה הארצית מנהלת את הלשכה. ראש הלשכה לא יכול לבוא ולהביע עמדה אאוט אוף זה בלו, אאוט אוף נו וור. ראש הלשכה לא יכול להגיע לכאן אחרי שהתכנסה המועצה ארצית, דנה את ההמלצות שלה, ההמלצות שלה הוטמעו במסגרת דוח חשין, בגלל שהוא התעורר בבוקר היום והגיע לירושלים והוא החליט עכשיו להגיד מה עמדת הלשכה. זו לא עמדת הלשכה. כך לשכת עורכי הדין לא מתנהלת. העובדה שהיא "מתנהלת" במירכאות בצורה הזאת, את הנזקים של זה אנחנו חווים יום יום ושעה שעה. אדוני, אני מונה רק חלק מהם.

עכשיו, עת אנחנו מדברים, יש לנו כאן הצעה קיצוץ שכר טרחה של עורכי דין במסגרת ייצוג בהליכי ביטוח לאומי. אין שום דיון במועצה הארצית על כך. שום דבר. היציאה של לשכת עורכי הדין מתוך הוועדה לבחירת שופטים, מאיפה זה מגיע?

אל תרחיב חזיתות.

ורד, מספיק. זה לא לעניין.

אי כינוס הוועדה לבחירת קאדים בגלל מיזוגניה ובגלל הדרת נשים. אדוני, הדקדנס הזה לא מתנהל בחלל ריק אלא זה מתנהל בגלל שראש לשכה עושה מה שהוא רוצה, מתי הוא רוצה, איך שהוא רוצה, לא מתייעץ עם אף אחד, לא עושה שום דבר.

ראש הלשכה העדיף ללכת מאשר לשמוע את הדברים. מה הייתה הבעיה לכנס את המועצה הארצית ולעשות דיון?

ולתקף את העמדה.

לא רק לתקף אלא לשמוע עמדות. אדוני, לשמוע את העמדות הפשוטות.

מה העמדה שלך להצעת החוק?

אני לא אתיימר להביע עמדה בלי שיש התייעצות, בלי שיש דיון ובלי שיש ליבון. את זה ראש הלשכה עושה.

אדוני, זה עניין כל כך קרדינלי של מתמחים. הרי מה ראש הלשכה? שמירה על שלטון החוק? הרי ברור בהא בהא תליא, שמירה על טוהרו ורמתו של המקצוע, הם הם שמירה על שלטון החוק. בסופו של דבר יש לנו כאן סיטואציה שבה ראש הלשכה אפילו לא מנהל את הדיון הבסיסי ביחס לאנשים שעוד רגע הולכים להיות עורכי דין. איך תשמור על טוהר ברמת המקצוע ועל שלטון החוק כאשר אתה מדיח דיון אמיתי במועצה בעניין מתמחים שעוד רגע הופכים להיות עורכי דין והם הופכים להיות הפנים של לשכת עורכי הדין?

הטענה ברורה. אני מבין את הביקורת על תהליכי קבלת ההחלטות בתוך לשכת עורכי הדין, ותכף ניתן להם להתייחס.

אין עמדה של הלשכה אדוני. אני אומר שאין עמדה. זאת עמדת ראש הלשכה שגם אותה לא הבנו.

ולכן גם אתה לא רוצה להציג עמדה מהמחוז כי לא גיבשתם אותה או שלך יש עמדה במחוז?

ועד המחוז לא התכנס לדון על כך מאחר ועל הדיון הזה ידענו רק בסמוך לקיומו. אני יכול לומר שעבדך הנאמן עשה התמחות במשך שנה ואני חושב – אולי יש אנשים שיגידו שלא – שהדבר הזה היטיב עמו וזה מאוד תלוי היכן עושים את ההתמחות. שוב, בהגינות אני אומר שלא כמו ראש הלשכה, שהעמדה הזאת היא עמדתו של עורך דין ארז צ'צ'קס.

אם כן, יושב-ראש ועד מחוז ירושלים בעד שנה?

אני אומר ארז צ'צ'קס כעורך דין, כמי הוא עורך דין, ליטיגטור, עוסק במקצוע עריכת הדין אבל אני בחיים לא אתיימר להגיע לכאן, לפני אדוני, לפני הוועדה, ולומר זו עמדת ועד המחוז, זו עמדת הלשכה הארצית.

תודה רבה. אם אני ממקד, אני מבין שהטענה העיקרית היא שמה שהוצג כאן כעמדה מטעם הלשכה, זאת לא עמדת השלכה.

זאת לא עמדת השלכה.

ארקדי, בקצרה. אל תחזור על דברים שנאמרו.

אדוני, יש כאן עמדה של הגורמים המקצועיים.

איזה עמדה של הגורמים המקצועיים? מי ראה ומי שמע?

עורכת הדין דנה בלום מנהלת מערך ההתמחות וההסמכה.

ורד, אני לא מבין את ההתנהלות הזאת.

ארקדי, קצר וממוקד.

בוקר טוב. חבר ועד מחוז ירושלים, לשכת עורכי הדין ומקים מאבק צדק למתמחים משנת 2020. את המאבק הזה הקמנו בתקופת הקורונה כשהיה אחוז מעבר מאוד מאוד נמוך וצצו המון בעיות. פנו אלי אז כיושב-ראש ועדת התמחות במחוז ירושלים מתמחים והעלו סוגיות רבות שדורשות טיפול. הסוגיות הללו, ברובן, היו בסוד ועדת חשין, נדונו בוועדת חשין וניתנו המלצות שבחלקן מתיישבות עם מה שאנחנו סברנו שיהיה נכון ובחלקן לא. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הזדמנות מצוינת עבורנו להסדיר לפחות את המעטפת של ההתמחות בלי להיכנס יותר מדי לעומק הדברים ולעניינים פוליטיים שיושב-ראש המחוז שלי כאן הצביע עליהם בצורה יפה מאוד ונכונה לגבי קבלת תהליך החלטות גם בתוך לשכת עורכי הדין.

אני הייתי מציע, ואני מנסה לקצר ולמקד, ראשית, קיצור תקופת ההתמחות. אני חושב שבנסיבות הקיימות היום זה דבר מבורך. לרוב המתמחים מרגישים שחצי שנה עודפת היא מעין עונש עבורם שהם צריכים לשאת בו, איזשהו עול ונטל שהוא מיותר. תקופה של חצי שנה נוספת שהם עובדים בשכר נמוך, תקופה של חצי שנה נוספת שבהרבה משרדים ובהרבה מקומות התמחות בעצם מנצלים אותם לא כעורכי דין לעתיד אלא יותר ככוח גיבוי וכוח מזכירותי במשרד, אפשר לומר כך בעדינות. לכן אין שום סיבה להשאיר את התקופה של 18 חודשים ויהיה מבורך אם התקופה תתקצר.

כמהלך משלים להצעת החוק הזאת אני הייתי מציע - ואני מבקש מיושב-ראש הוועדה ומהוועדה המכובדת לדון על כך בכובד ראש – יש עניין של מבחן ההסמכה. בשנים האחרונות אנחנו רואים שאחוז המעבר במבחן ההסמכה מאוד נמוך ולא מעטים מהמתמחים שניגשים למבחן הזה ניגשים אליו פעם ועוד פעם ועוד פעם. זה יכול להצביע מצד אחד על רמת ההשכלה של מוסדות הלימוד, זה יכול להצביע על רמת ההכנה שלהם בהתמחות וכולי וזה יכול להצביע גם על רמת המבחן והצורה שהמבחן הזה נעשה. אני מציע קודם כל, כדי שאנשים יוכלו איכשהו לקנות ודאות ולדעת לאן חייהם הולכים, לאפשר את המבחן לפני ההתמחות, גם כי אז החומר יותר טרי וגם אנשים יוכלו לדעת שאם הם לא מצליחים בסופו של דבר לעבור את המבחן הזה, הם לא יצטרכו להתפטר ממקום העבודה - ורבים מהם נאלצים להתפטר כדי להתחיל את ההתמחות - אלא הם יוכלו אחרי פעם-פעמיים שאולי הם לא הצליחו לעבור לראות אם בכלל זה המקצוע שלהם לעתיד.

זה גם בהמלצות של ועדת חשין. לפצל ולעשות בחינה ראשונית לפני ההתמחות.

בדיוק. אלה היו חלק מהדברים אותם הצפנו בפני הוועדה. כמו שאמרתי, החומר טרי וגם הוודאות של האנשים תהיה יותר ברורה.

דבר נוסף. כמהלך משלים יש את חוק הביטוח הלאומי. אם אינני טועה זה סעיף 163(ד) והוא מדבר על כך שאדם שניגש לבחינת הסמכה, חודשיים לפני הבחינה לא נחשב כ-... ואז נוצרת מציאות שאנשים חודשיים לפני הבחינה - - -

את זה לא נוכל להסדיר כאן. זה לא קשור.

אני מעלה את זה. אני חושב שזה משהו שכן ראוי כמהלך משלים ואתם כמובן תבחרו מה לעשות.

המתכונת שלפי דעתי עושים את הדברים האלה, זה בהסדרים כי אלה השלכות תקציביות משמעותיות.

אני מבין את זה. אולי באמת בחוק ההסדרים זה הדבר הנכון. העניין הזה חשוב כי החודשיים הללו שאנשים לא מקבלים דמי אבטלה זה קריטי, במיוחד אם הם נאלצים לעבור את הבחינה הזאת פעם ועוד פעם.

עניין נוסף שאני מבקש להכניס אותו במסגרת התיקון הנוכחי זה ניתוק מוחלט של לשכת עורכי הדין מהוועדה הבוחנת.

גם זה לא כאן. עזוב.

חשוב לי להסביר את הנקודה.

לא. לי חשוב שנהיה ממוקדים בדיון. לא. מצטער. אני מבקש לקצר. אתה אומר שלוש נקודות שכמעט אף אחת לא נכנסת לחוק הזה.

בסופו של דבר אני חושב שהדברים הללו, למרות שהם כתובים בהצעה של ועדת חשין, עדיין לא באו לידי ייצוג. לכן אני חושב שאת הדבר הזה כן צריך להזכיר אותו. הניתוק הזה של לשכת עורכי הדין מהוועדה הבוחנת, זה דבר מבורך גם ללשכת עורכי הדין כדי שלא יעלו טענות נגדה וגם מבחינת האובייקטיביות של הבחינה כפי שטוענים המתמחים לא פעם, זה דבר שיעזור.

אדוני, משפט אחד. יש ועדת התמחות בלשכת עורכי הדין. יושב-ראש הוועדה עורך דין ואאל חלאילה וחברי ועדה שבאמת עושים לילות כימים בדיון בבקשות ובעבודה, לא היה קשה לשמוע את העמדה שלהם בצורה מסודרת. זה משהו מדהים שראש לשכה מגיע ואומר אני חושב כך. יש לך ועדה סטטוטורית.

אתה מדבר בלי נתונים. אתה לא יודע על מה אתה דבר. אתה לא יודע איזה בירורים נעשו. זאת פשוט בדיחה הסיפור הזה.

למה אתה לא מגיע ומראה מה הוועדה הזאת עשתה?

העמדה שלנו מתואמת.

מה העמדה?

ורד, אני לא אתן לך לדבר מסיבה מאוד פשוטה, כי את מדברת גם כשאני לא נותן. הוא ביקש את רשות הדיבור, אמר משפט, ואת מתחילה לצעוק. אני לא אאפשר לוועדה כאן להפוך לתחרות צעקות. אם את לא יכולה לשמוע עמדה שלא מוצאת חן בעיניך, אני מבטיח לך שתחכו בחוץ ותחזרי כשתרצי לדבר. לא יתכן שבן אדם באמצע משפט והוא צריך לעשות איתך תחרות צעקות. גם לא יתכן שאני אצטרך לעשות איתך תחרות צעקות.

אף אחד לא צועק.

לא, את כן.

אני מבקשת להגיב על העמדה של יושב-ראש מחוז ירושלים.

שמעתי וזה נרשם. עכשיו ארז מדבר ובבקשה לא לקטוע אותו.

אני התרעתי אדוני וגם במסגרת הוועדה הזו וגם במסגרת המועצה שהדיסוננס המובנה בין האג'נדה הפוליטית הרדיקלית של לשכת עורכי הדין הארצית לבין העובדה שהמחוזות בהיותם מחוזות שדואגים לעורכי הדין עצמם, עובדים כאיגוד מקצועי לטובת עורכי הדין, תוביל למצב של חוסר הידברות בין המערכות וזה מה שאנחנו רואים. מגיעים לוועדת החוקה ולשכת עורכי הדין שלא התכנסה מדברת. לא מזמינה אפילו את יושבי ראש המחוזות כדי להביע את עמדתם וכשיושב-ראש ועד מחוז בא ומדבר על הכשלים בהתנהלות, מגיעה ורד, מגיע עמית, עמית בכלל יוצא ולא רוצה לשמוע, ורד המגיעה וצועקת. מה קרה? תעבדו כמו שצריך. תעבדו. שלשכת עורכי הדין תעבוד כמו שצריך. אתם הורסים את הלשכה הזאת. תודה אדוני.

נשארו שלושה דוברים ואני מתכנן את הזמנים בהתאם למספר האנשים שנרשמים. אני רוצה להתקדם. נרשמו שלושה דוברים ושלושתם מלשכת עורכי הדין והבנתי שעיקר הוויכוח הוא על הליכי קבלת החלטות בלשכת עורכי הדין, נושא חשוב אך לא זה שנמצא בעיקרו מולנו.

מנכ"לית לשכת עורכי הדין. חשוב לי לציין שלשכת עורכי הדין עשתה עבודת הכנה לקראת ישיבת הוועדה עם כבודו וחלילה לא התייחסנו בקלות ראש לכך שיש היום ועדה במשהו שהוא לא ליבו המקצוע שלנו.

אני חושבת שיש כאן תמימות דעים ביחס לכך שיש כאן שעת כושר ושאנחנו בהחלט יכולים עכשיו יחד עם תיקוף הוראת השעה לייצר הכשרה מקצועית יותר, פרקטית יותר ונכונה יותר לעורכי הדין הצעירים. אנחנו חושבים שנכון יהיה לדחות מעט את ההחלטה או את ההצבעות האם לקצר את תקופת ההתמחות ולאפשר לנו לשבת יחד עם משרד המשפטים ולהציג לשר תוכנית הכשרה פרקטית שאנחנו בלשכה יודעים לייצר ויכולים להיכנס לרזולוציות ולהציג לכם אותן ואנחנו חושבים שזה גם נכון. אנחנו רואים את כל הקורסים הפרקטיים שגובים מחיר מאוד כבד מעורכי הדין הצעירים ואנחנו רוצים לאפשר את זה בצורה מובנית, כמו שכתוב בדוח חשין, בשנה השלישית או בתקופת ההתמחות להשתלב בקורסים כאלה. היינו רוצים להציג לכם תוכנית סדורה שכמובן תתואם עם משרד המשפטים ועם המועצה להשכלה גבוהה ומבקשים שתאפשרו לנו לעשות זאת. אנחנו מבקשים שלא נקצר את תקופת ההתמחות בלי התייחסות רחבה יותר

לטובת ההבהרה, משרד המשפטים. אני לא מדבר כרגע על הליכי קבלת החלטות בתוך הלשכה. מבחינתי זה פחות ליבת האירוע. אם אני מקבץ כאן משהו מהאמירה וגם מן הדוח, הקיצור צריך או ראוי או כדאי או מומלץ שיבוא יחד עם שינוי מתכונת הבחינה, קורסים וכדומה. כותרת, המלצות ועדת חשין בלי כרגע להיכנס לרזולוציות. אני הקטן הבנתי או מבין שלהבנתי רוב הדברים שמומלצים, כולל בית ספר להתמחות, כולל תנאי להתמחות, בחינת קדם התמחות או כל הדברים האלה, רובם המוחלט יכולים להיות מוסדרים באמצעות כללים שיאושרו במועצה ואז אחר כך שר ואולי אצלי חלק מהדברים ואולי אפילו בלעדיי. האם לדעתך צריך להכשיר לזה עוגן בחקיקה או שלדעתך אין צורך בכך?

אני חושבת שבשלב הזה אין צורך להכשיר עוגן בחקיקה. ההמלצות הן המלצות. בשלב הזה קבלת העמדה על העמדת תקופת ההתמחות על 12 חודשים גובתה גם בדוח ריה עליו דיברנו או תיקוף של דוח ריה, הערות ציבור שקיבלנו מקרב הציבור. זאת אומרת, החלק הזה בהמלצות של דוח חשין כן תוקף ואנחנו מציעים להתקדם.

עלו כאן הצעות להגשה של איזושהי הצעה לשר המשפטים שתבחן תוכניות של הכשרה וכולי. גם כאן בדוח חשין יש אמירות לכאן ולכאן. בדוח חשין יש גם אמירה נחרצת ש-12 חודשים זו תקופה שהיא מספיקה ובכך אנחנו מתמקדים. כל הצעה נוספת שתעלה, תיבחן.

אני חייב לומר שגם אני לא מבין שחייבים, שגם אם ירצו מחר, לא צריך את החקיקה.

חקיקה יכולה לקרות מהר. אנחנו רואים שהיא קורית מהר.

העניין הוא שדוח חשין נכתב כבר לפני כמה שנים.

נכון. צריך לעשות דגימה מחודשת.

אפשר להעלות את זה במועצה ולדון בזה.

שאלתי שאלה ממוקדת וקיבלתי את התשובה. אני אתן בעוד רגע הזדמנות להתייחס. הבטחתי גם לוורד שהיא תוכל להתייחס למרות שזה לא רלוונטי למה שמונח אל מול פנינו.

אין צורך להתייחס לזה. יש לי שאלה לנוי. כל הליך ההכשרה, גם של ההתמחות, גם של ההשכלה וכל מה שנלווה לכך, בעצם מעוגן בחוק לשכת עורכי הדין כאשר הפרטים מוגנים בכללים ובתקנות. לכן כן יש מקום גם בתוך חוק לשכת עורכי לשכת הדין לעשות את התיקונים. לכן הגענו וביקשנו להניח איזושהי הצעה שכן דורשת עבודה של חודשיים-שלושה, זאת לצד קיבוע תקופת ההתמחות כרגע ל-12 חודשים. אם כן, כן אני חושבת שכפי שאדוני שאל, כן יש צורך לשים עוגן מסוים או להמשיך את הדיונים גם כאן בתוך חוק לשכת עורכי הדין.

הבנתי את תשובתה של נוי. הבנתי שהיא ענתה על השאלה הזאת. יש עבודה שתתנהל. יכול להיות שחלק מההמלצות שדורשות עיגון יתקבלו, יכול להיות שיידחו, ואז בהתאם לזה יהיה צריך את העוגן אבל זה לא תלוי אחד בשני. כך הבנתי מדבריה של נוי.

אני רוצה לחזור על הדברים שלי. כאשר מבוצע תיקון במסגרת הצעת חוק ממשלתית, אנחנו כן עושים איזושהי עבודת מטה כפי שגם הצגנו עכשיו ושבנו ותיקפנו את הדברים. לתת עכשיו איזשהו עיגון לדבר הזה, מקום שבו הוא נשלף, זה לא הכרחי כי אנחנו גם נוכחים לראות שתיקוני החקיקה נעשים במהירות.

אני מקבל את המחמאה לעבודת הוועדה. תודה רבה. כדי לקיים את דבריה של נוי, מונחות על שולחננו הסתייגויות של סיעת העבודה. זאת הסיעה היחידה שהגישה הסתייגויות.

בקשות רשות דיבור.

אני מעלה להצבעה את ההסתייגויות של קבוצת העבודה כמכלול. מי בעד קבלת ההסתייגויות? מי נגד? 1.

הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו

ההסתייגויות לא התקבלו ויועברו למלאה כבקשתם.

כמובן אם משרד המשפטים נכון ורוצה, האם ניתן להוציא החלטה של הוועדה שמשרד המשפטים ולשכת עורכי הדין ימשיכו לנסות לדון?

אני חושב שצריך. בוודאי יש לכם הליכים כאלה.

אפילו שיהיה כאן דיון מעקב.

כמו שהיה בדיון על מבחני לשכת עורכי הדין כשאנחנו היינו צריכים לבוא בדין ודברים עם המילואימניקים.

הכול טוב ויפה אבל יש הבדל מאוד משמעותי במטריה. כרגע אנחנו בהליך של אישור הצעת חוק ממשלתית ופחות בתהליכי הכרזה. אני מוכן להגיד לפרוטוקול הרבה מאוד דברים אבל יש לנו לדיון עוד 10 דקות ואחרי ההצבעה יהיה לנו זמן גם לשמוע את תגובתך וגם להסתכל על הדברים הללו.

ההסתייגויות נדחו ויועברו למליאה.

לאחר שנדחו כל ההסתייגויות נשאר לנו להצביע על החוק עצמו. לא ראיתי שום סיבה לשנות את הנוסח. אדוני היועץ המשפטי, בבקשה הקרא אותו.

הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה-2025

1. תיקון סעיף 35

בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בסעיף 35, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים".

2. תחילה

תחילתו של חוק זה ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026).

עד אז יש לנו את הוראת השעה.

עד אז יש את הוראת השעה וזה יוצא גב לגב עם הוראת השעה.

זה לא דורש גם תיקון של סעיף קטן (ב)?

למה? מה יש בסעיף (ב)?

נציין תקופה של שנה אבל זה יוצא שלמעשה אין הבדל בין (א) ל-(ב).

יש את הרשות להפחית ובזה אין את הרשות להפחית. לכן צריך את הסעיף המיוחד.

זה כאילו שנה, שנה, ורשות להפחית.

נכון.

מי בעד אישור חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת ההתמחות), התשפ"ה-2025? בנוסח הוועדה שהוא גם זהה לנוסח של הקריאה הראשונה? 1. אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצבעה
אושר

אני קובע כי הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 47) (תקופת התמחות), התשפ"ה-2025, אושרה לקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה שהוא כמו הנוסח בקריאה הראשונה.

למען הסדר הטוב, אני מגיש רוויזיה. הצבעה על הרוויזיה תהיה מאוחר יותר היום. אני אודיע חצי שעה לפני כן כמצוות התקנון.

בכל מקרה, לפני שעביר את רשות הדיבור לוורד שביקשה להגיב, אני אומר דברי סיכום קצרים מטעמי. דבר ראשון אני רוצה לומר תודה לצוות הממשלתי, לצוות הוועדה, לאורחים שהגיעו, לצוות המינהלי ולדוברות. אני כמובן רוצה לומר תודה לשר המשפטים יריב לוין שבנושא הזה אנחנו פעלנו קודם כל בתחום הוראת השעה ולאחר מכן נהפוך זאת להוראת קבע כי חשבתי יחד איתו שהדבר הזה הוא דבר נכון וראוי, במיוחד בתקופת המלחמה בה אנחנו נמצאים וזה צריך להפוך להוראת קבע כי מדובר בנטל מכביד גם על הכלכלה הישראלית וגם על אנשים צעירים בתחילת דרכם. אנחנו גם יודעים שסטטיסטית האנשים האלה, הנטל שמוטל על הדור הזה ככל הנראה גם לא הולך לפחות בשנים הקרובות בצורה משמעותית. מוטל עליהם נטל מאוד כבד. מדובר בדור שלם שכדאי לא להכביד עליו היכן שהדבר איננו נצרך. אני חושב שגם מדובר בהוראת קבע ראויה.

אם כן, אני רוצה להודות על כך.

אני כן חושב שלא צריך החלטה פורמלית. שמעתי את הדברים ואני חושב שככל שיש רצון בלשכת עורכי הדין לתקן את מתכונת בחינת ההסמכה בפרוצדורה הנכונה של לשכת עורכי הדין, ועל זה אני לא אכריע כאן, או להציע הצעות שדורשות או כללים או עיגון חקיקה. אני יודע שמחלקת ייעוץ וחקיקה והייעוץ המשפטי של משרד המשפטים תמיד נכונים לכל שיפור ושדרוג ואני לא רואה סיבה שהדבר הזה, ככל שהוא לטובה כמובן, לא יקודם ואפילו במהרה ואני בטוח שכך יקרה.

ורד, הבטחתי לך זכות תגובה.

אם זה לדברים של היושב-ראש, אין צורך.

אני חושב שיש צורך ואני אומר לך למה. אני אומר לך במה בעיני יש צורך.

אני חושבת שזה דיון שלא צריך להתנהל כאן.

רגע. אני אתן לך לדבר. את לא צריכה לקטוע אותי. אמרת שאין צורך ואני רוצה לומר לך במה לדעתי כן יש צורך. מגיעים לכאן לא רק בנושא הזה אלא מגיעים לכאן פעמים רבות נציגים, עורכי דין, בכל מיני דיונים כאלה ואחרים. אני מניח שיהיו נציגים עורכי דין שיגיעו לדיון שמתקיים מאוחר יותר היום בנוגע לעבודות שירות והיו בשבוע שעבר בכל הנוגע לדיני משפחה ולדיני בוררות ול-1,000 נושאים אחרים. אני חושב שיש הרבה מאוד גופים פעילים, יש ועדות מקצוע במחוזות ויש ועדות מקצוע בארצי, אני כן שואל ואני כן חושב שמן הראוי לקבל לזה התייחסות. כאשר עומדת מולי עמדת מועצה כתובה ומולה עומד ראש לשכת עורכי הדין ואומר משהו אחר, האם הדבר הזה מבטא את עמדת הלשכה? את עמדת המועצה? את עמדת ראש הלשכה? אני משאיר כרגע את הוויכוחים הפוליטיים שלכם בצד אבל אני אומר שבמישור העובדתי זה חשוב.

קודם כל, השאלה שלך מתחלקת לשתי סוגיות כאשר סוגיה אחת היא הסוגיות המקצועיות שנוגעות לוועדות המקצועיות כאשר מדובר ביושבי-ראש בנשיאות שנבחרו ואושרו על ידי המועצה הארצית ולפיכך הם מציגים את העמדה. ניתן להם המנדט. לא אלאה אותך בתוך ההליכים הפנימיים שלנו לאישור העמדות אבל מדובר בעמדות שהן מאושרות על ידינו והם הנציגים שלנו.

לעניין ההיררכיה בין המועצה הארצית לבין יתר המחוזות. לצורך הדיון של איך החלטות מתקבלות יש את סעיף 13(ז), אם אני לא טועה, לחוק לשכת עורכי הדין שמדבר על ההיררכיה המובנית. לגבי הטענה שההחלטות מה שראש הלשכה הציג כאן לא מגובה בהחלטות מועצה שהן תקפות, קודם כל, מעיון בדוח חשין ניתן לראות שהעמדה של ראש לשכת עורכי הדין מתכתבת עם העמדה שהוצגה.

לא נכון.

ארז, לא להפריע. היא עונה לך.

אני לא מפריע אבל זה הפוך.

אני גם חושבת שזה לא המקום לנהל את הדיון הזה. אם יושב-ראש מחוז ירושלים מעונין להביע את עמדתו על הליך קבלת החלטות בתוך המועצה הארצית, המועצה הארצית מתכנסת לפחות פעם בחודש וניתן להעלות נושאים לסדר היום. לראש המחוז יש זכות להביע את עמדתו כפי שלכלל חברי המועצה הארצית יש זכות להביע את עמדתם ולפיכך שם מתנהלות ההחלטות והליך קבלת ההחלטות.

אם אנחנו מתמקדים בעמדת הלשכה בדוח חשין, ניתן לראות שהלשכה מתנגדת לקיצור תקופת ההתמחות ל-12 חודשים מכיוון שאין היתכנות פרקטית להקים את בית הספר למתמחים.

לאחר ששוחחנו עם עורכת הדין רומי קנבל שהייתה נציגת הלשכה בתוך הוועדה, היא כבר לא איתנו בתוך הלשכה - - -

אבל היא עדיין איתנו.

ולאחר שקיבלנו את עמדת ועדת ההתמחות עם יושב-ראש ועדת ההתמחות ולאחר שראינו שהעמדה שעמית מציג כאן מקובלת על כולם - ורומי אכן אישרה שזה לא בדיוק אותו דבר אבל זה מתכתב עם התכלית והמהות – ניתן מנדט ליושב-ראש הלשכה שנבחר ברוב קולות להציג את העמדה.

זו התשובה. אוהב או לא אוהב, זו התשובה.

כולנו שומעים את התשובה. גם אני הייתי ושמעתי.

אם יושב-ראש המחוז מעוניין להביע את דעתו - - -

בחדרי חדרים, מתוך עדות שמועה שבאה עכשיו ורד ומדברת איתנו, כך ראש הלשכה מגיע לכאן להביע עמדה בעניין קרדינלי שמדבר על עתידם של מתמחי ישראל. זאת פשוט הזיה. אין מילה אחרת. הזיה.

אדוני, האם יש אפשרות שלטובת המתמחים והכשרת המקצוע, הרי אנחנו מגיעים לכאן כמעט אחרי כל בחינה, האם תוכל לקבוע דיון מעקב בנושא של ההכשרות והקורסים? אנחנו רוצים להפשיל שרוולים.

אני אשתדל. ארשום זאת לפני ואני אשתדל. לו"ז הוועדה כמובן מאוד מאוד עמוס אבל אני אשתדל לעשות ישיבה בנושא הזה.

תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה. על מועד הרוויזיה תבוא הודעה.



הישיבה ננעלה בשעה 09:49.