פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



47
הוועדה לביטחון לאומי
12/05/2025


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 382
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, י"ד באייר התשפ"ה (12 במאי 2025), שעה 8:30

תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות) (תיקון מס' 2) התשפ"ה-2025

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
גלעד קריב

סימון דוידסון
אלי דלל

דוד ויצמן - מנהל אגף בכיר רישוי ופיקוח כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

לימור ארזני - ראש חטיבת רישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

דוד בבלי - יועץ השר לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי

חיים קולבקר - ר' חו' בקשות נשק, המשרד לביטחון לאומי

אמנון צלה - מנהל תחום הדרכה וכשירויות, המשרד לביטחון לאומי

אורית מזרחי - מנהלת תחום יח' אזרחיות ופרויקטים חברתיים, המשרד לביטחון לאומי

אפי פרץ - רמ"ח יישובים, המשרד לביטחון לאומי

בר כהן לוי - עוזרת משפטית ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

אורי בוצ'ומנסקי - רמ"ד אג"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

חי מסיקה - רע"ן אד"ם, משרד הביטחון

רועי הראל - רמ"ד מיוחדים, מקצח"ר, צה"ל, משרד הביטחון

יפעת רווה - המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דמיטרי קוזניצוב - ראש אגף בכיר ספורט אתגרי, משרד התרבות והספורט

מורן אורן שוהם - עוזרת ליועמ"ש, משרד התרבות והספורט

קרן ברק - חכ"ל

איציק צ'יפרוט - יו"ר העמותה לקידום תרבות הנשק בישראל

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמת

מירית לביא - חוקרת, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מיכאל רוהר - יו"ר התאחדות הקליעה

לימור עטר רוזנבוך - מדריכת חי"ר לשעבר, דירקטורית, עו"ד

יהורם בן חיים - אחראי קליעה, התאחדות לספורט נכים

רויטל גסט - פעילה לזכויות נשים

אודליה קדמי - מייסדת 'מתחמשות', משנה לראש מועצת זכרון יעקב

ענבל גלבוע אמיר - מנכ"לית בונות אלטרנטיבה

מיכאל הולנדר הכהן - ספורטאי ומדריך ירי

שמעון אור - דודו של אבינתן אור, משפחות החטופים

יוסף אבי יאיר אנגל - סבו של אופיר אנגל, משפחות החטופים

לאה האריס - ארגון 'אימהות הלוחמים'

ישי פולק - יו"ר איגוד הירי מעשי בישראל

גלעד נוה

לאה גופר

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבל רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות) (תיקון מס' 2) התשפ"ה-2025

בוקר טוב לכולם. אנחנו התכנסנו כאן כדי לדון בתקנות כלי הירייה, לעדכן ולתקן, בהמשך לדיון הקודם שלנו, את תנאי הסף והתבחינים לקבלת רישיון מתוך לפחות תחושה שלי שבפעם הקודמת שעשינו את זה, באוקטובר 2023, היו חסרות השלמות שאני שמח לומר שהן נמצאות בכיוון של להשלים אותן עכשיו.

אנחנו ביום ה-584 למלחמה הזאת, השבוע הזה גם מגויסים אלפי חיילים נוספים למלחמה. אנחנו באמת לא יודעים לאן זה הולך, כולנו מקווים לסוף טוב, להצלחות טובות, אבל נכון לרגע זה אני מניח שסימני השאלה לא רק אצלי, אלא אצל כולנו. מטה משפחות החטופים ומשפחות החללים ביקשו רשות דיבור והכינו גם סרטון, אבל אני לא רואה שהם פה, אז אני כבר אומר, ברגע שהם ייכנסו אנחנו נעצור ונאפשר להם לומר את דברם. לפחות לי זה חשוב, גם אם זה קורה כל יום, להמשיך לשמוע אותם, להכניס אותנו לפרופורציות של החיים.

ולעצם העניין, הוויכוח אודות נשק פרטי בידיים אזרחיות מציל חיים, הוויכוח על העניין הזה נדמה לי כבר נגמר, הדבר היחיד שאנחנו מנסים לעשות כל הזמן זה לראות שמי באמת מקבל נשק הוא ראוי ומי שמקבל רישיון יהיה מיומן ומי שקיבל רישיון ועשינו טעות, ניקח ממנו את הנשק וניקח ממנו את הרישיון. זה התהליך שאנחנו מתבקשים ורוצים לעשות.

מאז שאושרו התקנות, תנאי הסף והתבחינים, בוועדה יחד עם האגף לרישוי כלי ירייה והמשרד לביטחון לאומי ומשרדי הממשלה האחרים, משרד המשפטים בוודאי, משרד הרווחה, אנחנו עסוקים כל הזמן בלבדוק את עצמנו, לקבל הערות מהציבור, לקבל הערות מבעלי עניין ולראות איך אנחנו יכולים לתקן את זה. אנחנו גם מקבלים לא מעט הצעות מהציבור, גם את זה צריך לומר. לא כל ההצעות שאנחנו מקבלים מקובלות ונכונות, אבל אין הצעה שעולה שאנחנו לא בוחנים אותה ולא שמים אותה על השולחן.

חלק מהשינויים המוצעים בתקנות המונחות לפניכם, מה שהנחנו, נדמה לי ביום חמישי, והייתי שותף פעיל, שלא לומר מוביל בעניין הזה, הנחתי אותם לפני הוועדה לביטחון לאומי והאגף לרישוי כלי ירייה מתוך כוונה להעביר להתייחסות לכל אחד מהנושאים שאני מעלה. למדתי במשך השנתיים שחלפו את כל הנושא של הערכת השפעות הרגולציה, מה שקרוי בעגה היום יומית RIA, עד כמה אנחנו נדרשים לעניין הזה ווידאתי כל הזמן שבאמת במקומות שבהם זה מתחייב אנחנו אכן עושים את זה.

התקנות שמונחות פה לפנינו מהוות תיקון אותו החלטנו כרגע לבצע בלי להיכנס לתהליכים נוספים, כלומר לראות מה בתקנות הקיימות, בתבחינים ובתנאי הסף, ראוי לתקן. לא מה להוסיף, אלא מה לתקן. בשני נושאים עיקריים שעליהם היה עיקר השיח בינינו לבין הציבור, האחד זה כל הנושא של ספורטאים והשני היה תבחינים של שירות בכוחות הביטחון. אלו היו שני הנושאים העיקריים ועליהם מושתתת כל ההצעה המונחת פה לפניכם.

אני פניתי למשרד לביטחון לאומי ולאגף לרישוי כלי ירייה לפני כחודש, ביקשתי לקחת את ההצעה המונחת על השולחן ולהוסיף לה את הדברים שאני ביקשתי וביקשתי מהם התייחסות ואנחנו נפתח פה את הדיון תיכף, ויצמן והמשרד, בהבנה של איך אתם רואים את הדברים אל מול מה שאני ביקשתי, ואני אעבור על מה ביקשתי.

אפשר רק לשאול אם מסמכי ה-RIA הונחו בפני הוועדה? אין חובה לעשות את זה, אבל –

כן, בהחלט.

הם פורסמו באתר?

אבל הם לא כוללים את התוספות ואנחנו נרצה להתייחס לזה.

אנחנו תיכף ניתן לכולם לדבר. יש הבדל בין חבר כנסת לכל השאר.

לא, בסדר, מצטער על ההתפרצות.

לא, לך היה מותר. אתה בסדר, גלעד. מאז שאתה יושב ראש ועדה אני יודע שהשפה בינינו הרבה יותר ברורה.

בוא נאמר שוועדת העלייה והקליטה מתנהלת בסגנון קצת אחר, אבל היא מתמודדת עם אתגרים מסוג אחר, לא רק קשור באופיו של היושב ראש.

מאה אחוז. אתה יודע שלא אמרתי את זה לגנותך, להיפך, לזכותך. אני ביקשתי בתבחין הספורטאים להוסיף תבחין לספורטאי נכה צה"ל, כי חשבתי שמראש לא הכנסנו את זה וחשוב להכניס את זה. ביקשתי לעמוד באמירה שהייתה בעת שאישרנו את התבחינים בפעם הקודמת, בעיקר בכל הנושא של כמות כלי הירייה, הגדלה לספורטאים העוסקים בירי מעשי לארבעה, כמו לאולימפי. ביקשתי שינוי של התקופה בתבחין. אנחנו עשינו טעות אז ואמרנו שזו שנה קלנדרית ואנחנו מבינים מהספורטאים שזה לא נכון לדבר על שנה קלנדרית אלא על העונה האולימפית או על העונה התחרותית שלהם, שהיא זמן אחר. וגם את זה היה נכון לתקן.

התייחסות מיוחדת ביקשתי לכל נושא משרתי המילואים שלא באמת יכולים לבצע את כל מה שנדרש מהם כדי לחדש את מה שצריך לחדש, את חידוש הרישיון, וביקשתי לראות איך מאשרים למנהלים השונים באגף לרישוי כלי ירייה להפעיל שיקול דעת בעניין הזה. ובסוף גם את מכסת הכלים, ובעניין הזה אני חושב שחייבים להמשיך את דין הרציפות, אבל אני אשמח לשמוע את ההתייחסות של אגף כלי ירייה. לחלק מהאנשים יש יותר מארבעה כלים ואני רוצה לשמוע את ההתייחסות הזאת, כי מאוד לא אהבתי לשמוע שבחלק מן המקרים יש לחלק מהאנשים גם כלי נשק צבאיים. זה מסוג הדברים שאני לא חושב שנכון שיקרה, אבל נשמע אתכם.

בתבחין שירותי הביטחון עלה פה במהלך הדיונים, בעיקר התקופה האחרונה אבל גם לפני זה, כל הנושא של מגבלת ה-20 שנה, מה ההיגיון שיש מאחוריה. אני המלצתי לאגף לרישוי כלי ירייה לבטל את המגבלה של ה-20 שנה, אני אשמח לשמוע גם את ההתייחסות שלכם להצעה כפי שאני כתבתי אותה. והדבר החשוב לא פחות, אולי העיקרי, זה להוסיף תפקידי לחימה לתוך מרכיבי התבחינים של כוחות הביטחון, כמו מדריכים למיניהם, שלא הופיעו בעבר וחשבתי שנכון להוסיף אותם היום.

אלה הדברים שביקשתי, אלה הדברים שמופיעים בהצעת טיוטת התקנון שהנחתי לפניכם, אני אבקש מהאגף לרישוי כלי ירייה, ממנהל האגף, דוד ויצמן, להתייחס לעניין, כמובן למשרד לביטחון לאומי, אחרי זה אנחנו נבקש גם מהיועץ המשפטי לוועדה להביע את עמדתו. אבל כמו תמיד בדיונים שלי, מילות פתיחה לחבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה.

תודה, אדוני. אני אהיה קצר, אבל כפי שאתה פתחת בעניינם של החטופים, גם אני מבקש לעשות את זה. אתה ציינת, בצדק, בעיניי מתוך הרגישות הרבה שלך לנושא, את העובדה שאתה מקפיד לאפשר להם להשמיע קול. לא יודע אם התכוונת למשמעות המילולית של המילים שהצגת, אבל לפחות מבחינתי המטרה של שמיעת משפחות החטופים זה לא על מנת שניכנס לפרופורציות, אלא על מנת שנזכור שהתפקיד שלנו, ובראש ובראשונה של הרשות המבצעת, של הממשלה, זה להחזיר אותם.

אנחנו נמצאים בבוקר מאוד מאוד קשה, בבוקר שבו הלב מצד אחד שמח וצוהל עם משפחת אלכסנדר, ואותו לב בוכה במר עם עינב צנגאוקר שדיברה אתמול על כך שלמיטב ידיעתה בנה ייוותר לבדו, בנה החולה ייוותר לבדו ועם עוד 58 משפחות שלא זוכות, לא רק לשמוע את הבשורה, אלא לא זוכות להרגיש שממשלת ישראל באמת פועלת בצורה רצינית ואינטנסיבית להשבתם של החטופים.

כאן ככל הנראה יש מחלוקת גדולה ביני לבינך, בוודאי יש מחלוקת גדולה ביני לבין השרים של מפלגתך, אין דרך להחזיר את החטופים דרך המשך הלחימה והגיע הזמן להישיר מבט ושכל אחד מאיתנו יהיה אמיץ דיו כדי לומר את הדברים כהווייתם. מי שתומך בהמשך הלחימה צריך להיות הגון דיו ואמיץ דיו, כי זה מה שנדרש מנבחרי ציבור, להישיר מבט למשפחות ולומר אנחנו בגדול מוותרים על החיים ועל הסיכוי להשיב את המתים לקבר ישראל. כי הלחץ הצבאי, נכון לרגע זה, עובדתית, הרג חטופים ולא החזיר אותם. מי שחושב שהמערכה הצבאית חשובה מהחזרת החטופים שיאמר זאת, אבל שלא ימשיך לזרות חול בעיני משפחות החטופים ובעיני הציבור כולו.

קורים דברים גדולים בזירה הבין-לאומית, לא טראמפ זורק את מדינת ישראל מתחת לגלגלי האוטובוס, נתניהו והשרים עושים את זה. ממשלת ישראל מובילה אותנו לדד-אנד מדיני, מובילה אותנו למציאות שבה מדינת ישראל פשוט הופכת לגורם שולי בתהליכים הבין-לאומיים שמעצבים את העתיד של כולנו.

בעניין הדיון עצמו, אדוני, אני כמובן אתייחס לגוף הדברים הספציפיים, אני רק אומר שהמגמה מבחינתי מדאיגה מאוד. אנחנו ממשיכים בקצב מסחרר להרחיב את היקפי תפוצת הנשק בידי אזרחים. לא אכנס איתך לדיון האם ההנחה שאתה הצגת בהתחלה לגבי כך שתפוצת הנשק הזו מצילת חיים, האם זו הנחה מבוססת דיה, האם היא משקללת גם את ההיבטים השליליים, אני לא נכנס לעניין הזה, אני רק יודע דבר אחד, יש ליקויים משמעותיים בתהליך.

הליקויים האלה הם טבעיים כי כשהולכים למהלך ממשלתי מאוד משמעותי בזמן קצר, מטבע הדברים יש גם ליקויים, לא הכול מסתדר בשנייה הראשונה, אבל במקום להיות בגישה שקודם כל מתקנים ליקויים, ושנית, לומדים את המסקנות מהשלבים הראשונים של המהלך, ורק אז ניגשים להרחיב אותו, אנחנו קודם מרכיבים, מבלי לתקן את כל הליקויים, מבלי להעמיד את התשומות הממשלתיות הנדרשות ומבלי לעשות הפקת לקחים נדרשת. זה בעיניי, בהינתן הדברים שאנחנו עוסקים בהם, דבר חמור, מטריד, לא יקבל את תמיכתי, את תמיכתנו, ואנחנו נתריע בכל כלי שעומד בידינו, לרשותנו, לגבי הדרך שבה הרחבת מעגל הזכאים מתבצעת כיום.

מטריד מאוד, מצער מאוד, לא כך צריכה להיות פעולה ממשלתית בתחום כל כך רגיש, כל כך מאתגר ואני מניח שנשמע כאן שיש מרכיבים בתקנות הללו שלא זכו לעבודת מטה נדרשת בתוך הממשלה ואני אתייחס לזה בהמשך.

תודה, חבר הכנסת גלעד קריב. אנחנו כנראה בנושאים מסוימים נמשיך לא להסכים וזה בסדר, אני חושב שאנחנו מנהלים את הוויכוח בתרבות ראויה. אני חושב שמן ההגינות, שאני מחויב אליה לפחות, המשרד לביטחון לאומי והאגף לרישוי כלי ירייה כן מבצעים תהליך של תיקונים. העבודה שנעשתה מול צה"ל ומול משרד הרווחה כדי לתת מענה לאותם פערים שעל חלק מהם הצבעת, לא הכול, אבל החלק הזה גם אותו ראוי להזכיר.

חבר הכנסת סימון דוידסון, סגן יושב ראש הכנסת, ברוך הבא בצל קורתי.

תודה. הזעיקו אותי מאיגוד הירי של מדינת ישראל. נמצא פה יושב ראש האיגוד, מיכאל רוהר, ונציגים של משרד הספורט, דמיטרי נמצא פה, ואתם הולכים לפגוע בספורט הישראלי, בלי להתכוון אולי.

ישבתי גם עם אנשי המשרד לפני כחצי שעה, האמת שלא הבנתי את כל התמונה, אבל עדיין אני מבין שיש פה התערבות. קודם כל אתם הולכים לקבוע לאיגודים עצמם איזה כלי ירי הולכים להיכנס לעולמות של התקנה הזאת, שזה דבר שהוא לא מקובל בוועדה האולימפי העולמי, אין התערבות פוליטית בנושאים של ספורט מקצועני. יש לנו ספורטאים פרא אולימפיים, ספורטאים אולימפיים, ואסור לפגוע קודם כל בענפי הספורט האלו.

אולי אתם עושים דברים טובים, הולכים לתקנות טובות, אני לא נכנס לעולמות האלה, אני מדבר עכשיו רק על הנושא של הספורט הישראלי. אני מבקש, אדוני היושב ראש, אני בטוח שתעשה את זה, לשמוע את אנשי המקצוע, להבין את הבעיות, להבין את הלאקונות בתקנה הזאת כדי שהם לא ייפגעו. זה הדבר המרכזי והכי חשוב בזה שהגעתי לדיון הזה.

ואחרי מה שאמרתי אני מזמין את כולם היום, יש יום מיוחד לכל האנשים עם מוגבלויות בכנסת ישראל. אני רואה את הספורט ככלי שיקומי ממדרגה ראשונה, במיוחד לפצועי צה"ל הרבים שיש במדינת ישראל, שחצי מהם קטועי גפיים, אתם תראו אותם היום בכנסת, הם יסתובבו בכנסת, האלופים הפרא אולימפיים שלנו והאלופות הפרא אולימפיות. ב-12:00 מתכנסים באודיטוריום לחבק אותם, להגיד להם כמה הם חשובים ולחזק את הספורט לכל האנשים בעלי מוגבלויות. תודה, אדוני.

תודה, חבר הכנסת סימון דוידסון. אני חייב לומר שלפחות בנושאי ספורט שיתוף הפעולה בינינו עד היום היה מוצלח, בוא נקווה שהוא ימשיך להיות כזה. אז תודה רבה שהגעת.

מכובדיי, המשרד לביטחון לאומי, האגף לרישוי כלי ירייה, הפניתי אליכם לא מעט נושאים, לא מעט בקשות, אני אשמח לשמוע את ההתייחסות שלכם לטיוטת התקנות שהונחה בפניכם. בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש, מכובדיי חברי הכנסת. אני אפתח כהרגלי בקודש בתמ"צ. מכיוון שהאגף שלי לא הפסיק ולו לרגע להיות בשגרת לחימה, החל מה-7 באוקטובר אנחנו קיבלנו למעלה מ-395,000 בקשות, שווה ערך לבערך 35 שנות עבודה ממוצעות באגף, למעלה מ-210,000 אישורים מותנים כבר ניתנו, מתוכם למעלה מ-162,000 רישיונות כבר מומשו. חשוב לציין על אותו מטבע שלמעלה מ-166,000 בקשות נדחו.

מתוך ה-395, סדר גודל של 40%.

ברצוני להתייחס בקצרה לדבריו של חבר הכנסת קריב. אמנם כל תהליך גדול ככל שיהיה מלווה בליקויים ובחסמים, חשוב לציין שהאגף החל מה-7 באוקטובר התמודד ועדיין מתמודד בצורה מאוד מאוד מקצועית עם שטף הבקשות שהגיעו אליו. אנחנו גם הקמנו דסקים, גייסנו למעלה מ-50 עובדים, עבדנו במשמרות, עבדנו בסופי שבוע, עבדנו ללא לאות גם על התאמת התקנות למצב הביטחוני בארץ וגם הבנה מבוססת שנשק מציל חיים. במרבית הפיגועים שקרו במדינת ישראל לאחרונה מי שמנע את הפיגוע או שמנע את ההידרדרות זה אזרחים חמושים.

אני רוצה גם לציין שבמהלך אותה מלחמה פעלנו רבות גם לבצע איזונים ובלמים מתאימים. אנחנו יצרנו ממשק טכנולוגי מקצועי עם צה"ל, יש פה את הגורמים הרלוונטיים. חי, תודה רבה על הכול. הממשק, אדוני היושב ראש, מצביע תוך מספר שניות על כל הפרמטרים הצבאיים של אותו מבקש, מבחינת דרגה, שירות, זכאות לתעודת לוחם, רובאי וכן הלאה. היו מקרים של זיופים בטפסים הצה"ליים וניתן לומר היום שזה פסה מהעולם ועוד במיוחד מהתקופה שבה הנחיתי לבטל את הצורך במסמכים צבאיים ולהסתמך על הממשק בלבד.

מי שעוקב אחרי הדיונים יודע גם לומר וגם יודע שממשק הרווחה נמצא בצעדים מתקדמים מבחינה משפטית, ככה שגם זה ייתן לנו סוג של שליטה נוספת על מרכיבים אישיותיים ומשפחתיים של אותם מבקשים.

לגבי התיקונים היום, אדוני. כמו שציינת, בכוונתנו להוסיף סוג של איגוד נוסף, הפרא אולימפי. אני חושב שלא נמצא בשולחן הזה גורם אחד שיתנגד להוספת האיגוד הזה. אנחנו מתכוונים להשוות את מספר הכלים בירי המעשי לירי האולימפי, קרי ארבעה כלים. אנחנו הבנו שבתיקון התקנה באוקטובר 2023 יש איזה שהיא בעיה נוסחית עם המילה שנה קלנדרית, היות שעונת הספורט מתחילה בספטמבר ומסתיימת ביולי, כך שאנחנו נמצאים בסיטואציה שעל פי לשון התקנה היבשה אנחנו לא יכולים לעזור לספורטאים.

בנוסף, לפי בקשתך, בחנו בחיוב להפעיל מתן שיקול דעת במקרה שיש בעיה קשה חדשה או לחידוש של ספורטאים שנמצאים במילואים. אנחנו משווים את אותה סיטואציה לתקנות המילואימניקים שיונחו על שולחנך בקרוב. מי שלא יודע על מה אני מדבר, ממש בקרוב אנחנו הולכים לתקן שתי תקנות שקשורות להכשרת מחזיקי כלי ירייה, אחת בנושא חידוש ואחת בנושא רענון, כך שכל משרתי המילואים ששירתו לפחות 30 יום במהלך 90 היום קודם לרענון או חידוש יקבלו ארכה של חצי שנה. אני חושב שזה משהו מועט וקטן שלנו כרגולטור וכרשות מוסמכת על מנת להכיר ולהוקיר את עבודת המילואימניקים הגיבורים שלנו.

מכסת כלים. חשוב לציין שהחל מאישור התקנות היום, לכשיקרה, כל כלי שהוחזק בדין רציפות, ייכלל במכסת הכלים של ארבעת הכלים המותרים. כל מי שהחזיק בלמעלה מארבעה הכלים ערב כניסת התקנות לחוק, ובלבד שמדובר באקדח בלבד, יוכל להחזיק את הכלי עד לביטול אובייקטיבי כזה או אחר.

לגבי תבחין שירות בכוחות ביטחון. יש לנו 11 מקצועות לחימה שלאחר עבודת מטה מוסדרת וסדורה עם צה"ל וגורמים נוספים החלטנו לבחון את ההוספה שלהם לתבחין כוחות ביטחון. לגבי מגבלת השנים, כפי שציינת, מדובר במדיניות של קודמי, שאינני מסכים איתה, מבחינתי לוחם שעברו 25 שנה או 30 שנה ממועד שחרורו הוא לא פחות טוב מבחור בן 50 שנמצא בתבחין מגורים ביישוב זכאי ועצם העובדה שמקום מגוריו מאפשר לו לקבל נשק, אז זכאי לתעודת לוחם שהשתחרר בשנות ה-80 או בשנות ה-90 מבחינתי יש לו מרכיבים אישיותיים ומקצועיים - - -

זאת אומרת אתה משווה אדם שלא עשה צבא בכלל בגלל מקום המגורים שלו?

לא, שאלה במקומה, אני אסביר. זה ממש לא מה שאני משווה, אדוני, מה שאני אומר זה שלא ייתכן שיהיו דוגמאות כמו אדם שדרגתו היא רס"ר, מבלי לזלזל, הוא לא לוחם בצבא, תפקיד מנהלי לוגיסטי כלשהו, יהיה זכאי להגיש בקשה לכלי ירייה כל חייו, אבל לוחם, שהשתחרר לפני למעלה מ-20 שנה, על פי לשון המדיניות הקודמת, מגבילה אותו ברגיש ברגע שעברו 20 שנה. אני לא רואה בזה שום ערך מוסף, אני לא מסכים עם המדיניות שנקבעה על ידי קודמי ואני מתקן אותה. עד כאן.

שאלות, חברי הכנסת, רגע לפני גלעד. זה היה ברור.

לא, ממש לא ברור לי, זה בשבילי סינית. אני רוצה שתתמקד בשאלה שאמרתי לגבי - - -

אני אענה לך.

הוא דיבר על הפרא אולימפי, יש פרא אולימפי ויש אולימפי, זה שני עולמות שונים.

יש שלושה איגודים, יש פרא אולימפי, יש אולימפי ויש מעשי.

אני מדבר על הספורט, בספורט יש פרא אולימפי ואולימפי.

ומעשי.

הם לא פה.

זה שהם לא פה זה לא אומר שזה לא קיים.

הם יהיו בזום.

אדוני היושב ראש, ברשותך, אני חייב לומר משפט אחרון שאני לא אשכח. שמעתי כל מיני טענות, שמועות, ריכולים, לגבי העובדה שהאגף לפיקוח רישוי ירייה לא צריך להתערב בסוגי כלי הירייה שבהם הם ישתמשו בספורט.

חברים, בואו נשים דברים על השולחן. ספורט, מקובל ככל שיהיה, טוב ככל שיהיה, מייצג ככל שיהיה, הכול בסדר, אנחנו לא באנו לפגוע בו, להיפך, אבל שיהיה ברור, את סוגי כלי הירייה שישתמשו בהם לטובת ספורט רק הרשות המוסמכת תקבע. מי שלא מצליח להבין מה המשמעות של ספורט בנשק צבאי התקפי מבחינת החלוקה שלו ומבחינת קביעת ההגבלות עליו אז לא מבין על מה הוא מדבר. כמו שאני לא מבין שום דבר בספורט, ואני לא מתיימר להבין שום דבר בספורט, שלא ינסו גורמים נוספים לקבוע לי מה זה כלי ירייה. סליחה, סיימתי.

תודה, דוד. אני רואה שנכנסו נציגי המשפחות, ואמרתי כבר בתחילת הדיון שברגע שהם ייכנסו אם הם ירצו לדבר אני אתן להם רשות. אם יש מישהו מנציגי המשפחות שרוצה לדבר, לומר משהו, זה הזמן.

אני מודה לך ואני מודה לכם שהפסקתם את הוועדה באמצע. שמי שמעון אור, אני דוד של אבינתן אור, ירון הוא אחי התאום, הוא אבא של אבינתן. אבינתן, אתם יודעים, לא חזר, נועה ארגמני חזרה. אני מודה שאני מגיע ביום מאוד מאוד קשה. מצד אחד יש בי שמחה גדולה על זה שעידן חוזר למשפחת אלכסנדר. הימים הקשים והרעים האלה, שאי אפשר להסביר את זה בכלל, שזה פלנטה אחרת, בעזרת ה' זה יסתיים, אבל אני חש ואני חייב לשתף אותך בעניין הזה, ולשתף אתכם, יש פה חברי כנסת ואתם, אני מרגיש שזה יום שחור למדינת ישראל.

אתם מבינים מה הולך פה? הולך פה מצב שאזרח ישראלי, אני פשוט רועד לחשוב על זה, אזרחים ישראלים, אבינתן ואחרים, שמסרו את הנפש וחלק ממדינת ישראל, כל מה שקשור בדבר הזה, ולא צריך לפרט, היום מופקרים והם יודעים שלמעשה כל מה שפועל פה זה אינטרסים אישיים, אינטרסים קטנוניים. חמאס כל כך חכם, הוא ראה מה שטראמפ עשה אצל החות'ים, את ההסכם הזה שמידר את מדינת ישראל, והוא עכשיו יוצר קשר עם טראמפ אישית כדי למדר אותנו.

אני חייב לומר לך, חבר הכנסת פוגל, שאת האשמה כולה אני תולה על בנימין נתניהו, האשמה כולה עליו. הוא התחיל את הסלקציה הזאת בעסקת ה-33, הוא התחיל את זה ואמרתי לו אז כשנפגשתי איתו יחד עם הקבוצה שלנו, שהדם של החטופים האלה יהיה על הידיים שלו. הוא שנא את מה שאמרתי לו, ואמרתי את זה גם לגל הירש. אמרתי לו שלא עושים כזה דבר, בחיים לא עושים כזה דבר, לא פורטים נשמות לפרוטות. לא עושים עסקאות עם חמאס ועם טרור בצורה הזאת.

אולטימטום מלא. וטראמפ הלך איתו. טראמפ הבין את זה, באמצע עסקת ה-33 הוא אמר לו: תעצור, תעשה אולטימטום על כולם. הבן אדם הזה הוא איש פוליטי בלבד, לא חזון ולא כלום. אחי ירון דיבר איתו בטלפון השבוע, הוא אמר לו, מדינת ישראל לא הייתה קמה אם לא היו הולכים על כל הקופה. אתה חייב להיות אמיץ, ללכת על כולם, תקבל גם ניצחון וגם חטופים, אבל אם תלך בצורת הסלמי, לא תקבל לא חטופים ולא ניצחון, כי חמאס במשילות מלאה. מי עכשיו שולט? מי בכיפה? תשימו 1,000 טנקים מחר, 100,000 חיילים, זה לא עוזר כלום, הם ממשיכים להיות במשילות מלאה, כי אנחנו גורמים לדבר הזה, בנימין נתניהו.

אתם מבינים מה הולך להיות? עשרות אלפים של חיילים נכנסים, כשאתם יודעים מה המטרה? תקראו בין השורות, המטרה היא להחזיר את חמאס למשא ומתן על עשרה. אין יותר מטורף מהדבר הזה. שבוע אחרי תחילת המלחמה הם יגידו שהם מוכנים למשא ומתן, עשרות אלפי חיילים יהיו בבט"ש בתוך עזה, חשופים לצלפים ולמטענים ולא נקבל את החטופים. אסור להקשיב, אסור להסכים לדבר כזה. תלך על כל הדבר עד הסוף. או עצור את המלחמה. אני לא מאמין אישית שחמאס יחזיר את החטופים, לך על הכול, תהיה עם חזון ומנהיגות.

אני לא יודע מה להגיד כבר. זה יום שחור. אני אומר לך, כמה שאתה יכול, כמה שחברי הכנסת יכולים, כל מי שנמצא פה, תמחו על זה בצורה הכי חזקה, לא להסכים על הדבר הזה. אפשר עוד להציל את העסק, חיילים מחכים, אבל הם רוצים הכרעה. הם רוצים לא הכרעה צבאית, הם רוצים הכרעה תודעתית, מהלך ברור, משילות מלאה צבאית ואזרחית על עזה עד שאחרון החטופים חוזר. רק אז חמאס והעזתים יבינו שההחזקה של החטופים תתייתר.

אתם פוחדים, המנהיגים, בנימין נתניהו פוחד שיפגעו בחטופים? הפוך, כל עוד אתה עושה משא ומתן איתם יפגעו בחטופים, כי הם מריחים את הפחד שלך, אבל אם אתה תהיה מוחלט הם יבינו שהפחד הזה כבר לא קיים והם יסכימו למילוט שלהם והעיקר שלעזתים יהיה מקום להיות. החשיבה היא חשיבה אחרת לגמרי, אין לנו את זה. תודה רבה. אני מצטער שהפרעתי לכם, אבל זה פשוט מצב בלתי אפשרי.

שמעון, לא הפרעת לנו, חשוב לשמוע את הדברים האלה. גם אם לא כולם מסכימים, גם אם לא כולם מבינים זה עדיין חשוב לשמוע. אני שמח שאני לא איתכם במובן שאין לי בן חטוף, אבל אני מבין את המאבק ואם הייתי במקומכם אני לא בטוח שהייתי כל כך עדין.

אני מודה לך, תודה רבה.

תודה, שמעון. עוד מישהו רוצה לומר משהו?

אני אמא לחמישה לוחמים, חמות לעוד שני לוחמים, יש לי בן אחד בסדיר, ארבעה במילואים, עוד שני חתנים במילואים, ברגע זה ארבעה מתוך השבעה מגויסים, השלושה האחרים אחרי מאות ימי מילואים מבינים שצווי ה-8 שלהם כנראה בדרך. בבוקר הזה אני כן רוצה לברך כמו כל עם ישראל את משפחת אלכסנדר שבעזרת ה' יזכו היום לחבק את עידן שלהם. הלוואי שזה יהיה ביחד עם כל החטופים, לא רק מי שיש לו אזרחות אמריקאית, כולם צריכים לחזור הביתה, וברור שהלחץ הצבאי שלנו הוא זה שמביא לשחרורם.

אז בשם בניי וחתניי ובשם כל חבריהם, אני רוצה להגיד היום תודה לממשלת ישראל ולכל מי שחבר בממשלה על צעד מאוד מאוד חשוב שעשו, על החלטה ראויה ומתבקשת שפורסמה אתמול, תוכנית הטבות משמעותית למשרתי המילואים ומשפחותיהם. הם יוצאים שוב ושוב, למרות כל הקשיים, וברור שהם לא יוצאים בשביל הטבות כלכליות כאלה או אחרות, הם מתייצבים כי זו המלחמה הכי מוסרית והכי צודקת בעולם, ובכל זאת ההטבות המדוברות הן צעד בכיוון הנכון כדי מעט להקל עליהם וגם להכיר להם תודה על ההקרבה הגדולה שלהם ושל משפחותיהם, ואני לא צריכה להגיד לכל מי שיושב כאן מה בנותיי וכלותיי עוברות בשנה וחצי האחרונות.

אך הטבות לחוד וביטחון לחוד. שום הטבה כלכלית, לא משנה כמה היא נדיבה, לא שווה שערה אחת מראשם של חיילינו. לקראת הגברת הלחץ הצבאי על חמאס, דבר הכרחי לביטחון ועתיד המדינה, אנחנו, אימהות הלוחמים, דורשות מכם, נבחרי הציבור, לדרוש מראשי הצבא לעשות הכול כדי לשמור על חיי חיילינו. מגוחך שצריך להגיד את זה אחרי 584 ימים, אבל חיי חיילינו תמיד צריכים לבוא לפני חיי אזרחי האויב.

גם אני נחרדתי לראות את הסרטון שהחמאס פרסם מהתקרית בה נהרגו שני חיילים יקרים בשבוע שעבר. למה למען השם עדיין נלחמים ככה? למה להכניס חיילים לתוך בית שירו ממנו ויכול להיות ממולכד? למה עדיין חיילים נדרשים להסתכן מפירי המנהרות הממולכדים? את האזרחים יש לגרש מאזור הלחימה, להטיל מצור מוחלט על האזור, בלי טיפת מים, חשמל או דלק, ולשטח את הבתים מבלי לסכן את חיילינו. אם יש אזרחים שבוחרים לא להתפנות סימן שהם לא כאלה תמימים וכולנו כאן יודעים שאין אזרחים חפים מפשע בעזה ואז דמם בראשם.

וכהמשך לאותו עניין, הרעיון המטורלל להכניס סיוע לא הומניטרי לעזה בעת מלחמה הוא סכנה ישירה לחיילינו ולאחינו החטופים. השתגענו? צריכים לסגור להם את הברזים, החשמל, הכול. אזרחים תמימים שרוצים לאכול מוזמנים להגר לאחת המדינות שכל כך דואגות לשלומם. אנחנו חייבים לייצר תנאים שיהיה להם כדאי לשחרר את החטופים כולם ושלא יהיה להם כוח להילחם בנו. כל עוד אנחנו מאכילים ומשקים אותם זה לא יקרה.

אני יודעת שכבר התקבלה החלטה, מוטעית בעיניי, בשבוע שעבר לחדש את הסיוע, אבל היום זה י"ד באייר, פסח שני. פסח שני זה החג שמסמל יותר מהכול את האפשרות לתקן, לקבל הזדמנות שנייה. נכון, נעשו פה הרבה טעויות בניהול המלחמה עד כה, אבל יש הזדמנות לתקן, הגיע הזמן לפעול נכון כדי לנצח. תודה.

תודה רבה גם לך על הדברים החשובים האלה, מסוג הדברים שכל אחד מכם, מהמשפחות, מהמטה, שמבטא בסופו של דבר ומביע לפחות חלק מדעותיהם של עם ישראל. תודה רבה על הדברים.

עוד שבוע עבר, היום אנחנו סופרים כבר 584 ימים מאז פרוץ שואת ה-7 באוקטובר ועדיין 59 חטופים שם במעמקי המנהרות, קילומטרים ספורים מהבית ואין מושיע. זוכרים מה אמר יוסי כהן בנובמבר 2023? קטאר היא המתווך היעיל היחיד שיש לנו. אם אנחנו רוצים להחזיר חטופים מעזה, קטאר היא היחידה שיכולה לעשות זאת. זה מנובמבר 2023.

אף אחד מכם לא שואל לאן נעלם יוסי כהן שהיה איש הקשר עם קטאר, אף אחד מכם לא שואל שאלת הבהרה על הפרסומים היומיים בעניין המכונה קטארגייט, אותם פועלים שפלים מהאקווריום של מר הפקרה שכמובן הוא לא ידע ולא שמע שהם שם, שהכשילו כמה עסקאות שעמדו בפני ביצוע כדי שכל החטופים יחזרו למשפחותיהם. אותה קטאר שמר הפקרה אמר אמש בישיבת ממשלה בנושא האנטישמיות בקמפוסים בארה"ב, יש מדינה אחת שטיפחה את זה במהלך השנים, קוראים לה קטאר.

שר האוצר סמוטריץ' למשפחות חטופים בביקורו בקיבוץ נחל עוז: אני רוב העם והרוב לא רוצה את השבת החטופים בעבור סיום המלחמה. איזה רוב אתה? אפילו בבית הכנסת שבו אתה מתפלל אני מעריך אין לך רוב. מאיפה החוצפה וההעזה של נציג ציבור שמעז להוציא מילים אלה מפיו ועוד בקיבוץ שנהרס וחברים רבים נרצחו ונחטפו בעת כהונת הממשלה שאתה, סמוטריץ', חבר בה. האמת, על פי הסקרים שנעשו לאחרונה, 84% מאזרחי המדינה בעד החזרת כל החטופים לפני הניצחון המוחלט, כולל אגב שמזהים את עצמם כחברי ליכוד.

לנצח את החמאס ניצחון מוחלט לא יהיה. כמה ימי טירוף עוד יעברו עלינו כדי שתבינו עובדה פשוטה זו ותתחילו לנהוג באחריות ולנסות דרכים אחרות שבראשן קודם כל החזרת כל החטופים, כולם ומיד. כדאי להקשיב טוב טוב לד"ר יום טוב סמיה ששירת אותנו במדים כ-40 שנה, בין היתר כמפקד פיקוד דרום, שמנתח את המצב שלנו בדרך הנכונה ביותר, לא נצליח לחסל ארגון טרור.

במלחמת השחרור כשבמדינה היו כ-600,000 יהודים ניצחנו שבע צבאות ערב, היום הכוח החזק במזרח התיכון לא מצליח כבר 584 ימים לנצח ארגון קיקיוני כפי שמתאר אותו מר הפקרה. מה קורה לנו? עד מתי נשמע את האמירה בתקשורת הותר לפרסום במלחמה ללא תכלית שנמשכת כבר 584 ימים ואין אור בקצה המנהרה לגבי 59 החטופים? מלחמה שרק חלק מהעם שותף לה וגם החלק הזה הולך ומצטמצם אחרי מאות ימי מילואים.

חברי הכנסת, האם שמעתם את הריאיונות של שורדי השבי כמו אלי שרעבי, עומר ונקרט ואחרים? איך אתם מצליחים לישון בלילה למשמע הדברים שלהם ולא לעשות כלום? חוץ כמובן ממר הפקרה שאחרי הריאיונות שלהם הוא מצהיר שהוא ישן טוב בלילה ושלם עם החלטותיו. 584 ימים שעדיין 59 שם, משפחותיהם מרוסקות והוא ישן טוב בלילה.

חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, כבכל שבוע אני פונה אליכם אישית, כי אתם אמרתם ואומרים כל הזמן שאתם בעד החזרת החטופים כעניין בעל חשיבות עליונה, מצווה. איך זה שאתם רק אומרים ולא עושים כלום, כפי שאתם נוהגים לאיים בנושאים אחרים? המטרה העליונה היום של כולנו צריכה להיות החזרת כל החטופים ולא השמדת חמאס, את זה נשאיר להזדמנות אחרת.

ולסיום אינני יכול להבליג על דבריו של השר לענייני הגרעין בממשלת ישראל, אמסלם, שמאשים אותי בקבלת כסף מאיראן כדי לפעול להפלת הממשלה. כמה הזוי אפשר להיות. ואתם, חברי הכנסת, שותקים, האם נראה לכם הגיוני? תודה רבה.

מאיפה הגיע הרעיון הזה?

לא שמעת? בכנסת הוא אמר את זה, על הדוכן בכנסת הוא אמר את זה, שאנחנו, אלה שעושים הפגנות ופועלים בהפגנות, מקבלים את הכסף שלנו מאיראן.

ג'וחא, יקירי, תודה על הדברים.

זה לא מפתיע, מי שרגיל לקבל כסף מקטאר יכול לדמיין שאנשים אחרים יקבלו - - -

די, גלעד. רציתי לומר שאני משתתף במשהו שאמרת בדברי הפתיחה שלך, תן לי לומר את זה, בבקשה. חבר הכנסת גלעד קריב, אמרת בתחילת דבריך שמצד אחד אנחנו צריכים להיות שמחים יחד עם משפחת אלכסנדר על זה שעידן משוחרר וכואבים את זה שכל השאר לא משוחררים. אני חושב שזאת האמירה הנכונה ולא חשוב באיזה צד של המפה אתה נמצא.

אנחנו נעשה שתי דקות הפסקה, ניפרד מהמשפחות ונחזור לדיון. תודה.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:18 ונתחדשה בשעה 09:20.)

אנחנו חוזרים חזרה. תודה על ההקשבה, אבל יש לנו גם מחויבות לשגרה ולעתיד ובואו נמשיך לדון בנושא שלשמו התכנסנו. עו"ד גלעד נוה, היועץ המשפטי לוועדה, בבקשה.

בשינוי חד מאוד מהדיון שהיה פה לפני כן, אני מבקש לצעוד צעד אחד אחורה ולהגיד כמה מילים על חקיקת משנה ועל נוסח התקנות. מבחינה תיאורטית חקיקת משנה משלימה את החקיקה הראשית, החוק קובע את המסגרת, עקרונות כלליים, חקיקת המשנה אמורה לרדת לפרטים, לכן גם הסמכות להתקנת התקנות ניתנה לגורמי מקצוע, למשרדי הממשלה וכו', ולכן גם יש פה הפרדה מסוימת בתפקידים של הממשלה והכנסת בהקשרים של חקיקת המשנה. ההפרדה הזו נועדה בסופו של יום לצורך שהמחוקק לא יידרש לירידה בפרטי פרטים, הוא לא יעסוק בעניינים טכניים שבדרך כלל הוא לא בקי בהם, יכול להיות שבחלק מהמקרים יש חריגים לגבי רמת הבקיאות, ובעיקר גם כדי לאפשר את הגמישות שדרושה לחקיקת משנה.

בשל הייחודיות הזאת של חקיקת משנה הכללים של המשפט המנהלי מחייבים שחקיקת המשנה תהיה איכותית, נדרשת רמה מסוימת. אחת הדרכים להבטיח את הדבר הזה נעוצה בדרך, בתיאום בין משרדי הממשלה, בהתחשבות ראויה בציבור. כאן נכנסים שני רכיבים מרכזיים שקיימים לגבי חקיקת משנה בהליך של התקנת תקנות, בהליך של חקיקת משנה, כי שוב, הם ממלאים את הצורך הזה. הרכיב הראשון הוא רכיב שמדבר על הדרישה לתיאום בין משרדי ממשלה, דרישה שמעוגנת גם בהנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, היא נועדה לטייב את חקיקת המשנה, למנוע כל מיני תקלות מנהליות, היא נועדה גם למנוע פגיעה שמשרד אחד עוסק בעניינים של משרד אחר. הרכיב השני הוא רכיב שדורש שהציבור יהיה שותף. זה בדרך כלל מתבטא בדרך של פרסום להערות הציבור אחרי השלב של ה-RIA שגם היא, אגב, נועדה לשפר ולטייב את איכות החקיקה.

מעולם התיאוריה לעולם המעשה. אין חולק על כך, ואמרתי את זה גם בדיון הקודם, שהסמכות של הכנסת בהתקנת תקנות, היכולת של ועדות הכנסת לשנות תקנות שמונחות בפניהן, היא סמכות רחבה מאוד וגם מוכרת בסופו של יום, הוועדה יכולה לשנות תקנות ואנחנו גם מכירים דוגמאות שבהן תקנות שמובאות ומונחות בפני ועדה מגיעות בדרך אחת ויוצאות בצורה אחרת לחלוטין, עם נוסח אחר לחלוטין. לאור העקרונות הבסיסיים שתיארתי ראוי שתקנות יובאו בדרך המלך, בדרך של שיח בין-משרדי, בדרך של תיאום בין המשרדים, בדרך של פרסום להערות הציבור וכו'.

במקרה שלנו אני רוצה להפריד לשתי קטגוריות בהקשר של התיקון שמונח כרגע בפני הוועדה. זה כבר ירידה לפרקטיקום עצמו. בקטגוריה הראשונה יש את ליבת התיקון שמבוססת על נוסח של תיקון מספר 2 כפי שהתיקון הזה הונח בפני הוועדה. התיקון הזה עסק בתבחין כוחות הביטחון. יש בו תוספת של שינויים מסוימים שנבעו מהדיון הקודם, נושאים שלהבנתי גם כן היו בשיח, גם ויצמן התייחס לזה, לגבי הנושא של מגבלת 20 השנים, עלתה פה גם דרישה מהמשטרה בדיון הקודם להעברה של הנושא הספציפי של מג"בניקים לתבחין שעוסק במשטרה, ואלו נושאים שהם, שוב, בליבה מסוימת של התיקון באיזה שהיא פריפריה של התיקון המקורי. אלה תיקונים שנמצאים בקטגוריה אחת, שניתן לדון בהם.

אנחנו חשבנו, לפחות עד הבוקר שגם הנושא של תבחין הספורטאים נמצא באותה קטגוריה, חשבנו שהוא בשל יותר, גם ציינתי את זה בדיון הקודם. הבוקר חשבנו שלגבי התבחין הזה נעשתה עבודת מטה, שהדברים מוסכמים ושיש פה תיאום בין המשרדים. היום בבוקר נאמר לנו על ידי משרד המשפטים ועל ידי משרד הספורט שהנוסח של התבחין לא מוסכם, שיש חילוקי דעות לגבי התבחין הזה, ולכן ספציפית לגבי התבחין הזה התיקון שמוצע לגבי התבחין הזה, אני חושב שהוא כן משתייך לקטגוריה השנייה ואני מיד אגיד משהו על הקטגוריה הזו.

בקטגוריה השנייה, שכאמור כוללת בעינינו גם את תבחין הספורטאים, יש את כל התיקונים הנוספים, התיקונים שבחלקם בכלל לא נדונו, לא עלו בדיון הקודם, דברים שהם רחוקים יותר, דברים שקשורים נניח לתיקון בתקנה מספר 3 שעוסקת בדחייה לקבוצות ספציפיות של משרתי מילואים, או הוראות שנוגעות לכמות בצורה רוחבית, לכמות כלי נשק, לכמות תחמושת, הדברים האלה, שוב, חורגים ממה שדובר עליו בדיון הקודם, גם אפילו בהקשר המצומצם יותר לגבי ספורטאי יורה.

זאת אומרת יש פה איזה שהיא פתיחה רחבה יותר לגבי כמות הרישיונות, כמות כלי הנשק, מחיקה של חלק מההוראות שנוגעות לתבחינים ספציפיים שהם מזכים רק ברישיון אחד פר כלי נשק, ויש פה גם את הנושא של אקדח אוויר והאפשרות לחידוש של רישיונות בהקשר של אקדח אוויר מכוח דין רציפות, כפי שוויצמן ציין.

לגבי כל הנושאים האלה שבקטגוריה השנייה, העמדה שלנו כייעוץ משפטי לוועדה היא שגם אם יש להם איזה שהוא היגיון וגם אם יש איזה שהיא עבודה שנעשית, כמו שוויצמן ציין לגבי הנושא של מילואימניקים, הם מעוררים קשיים משמעותיים כשהם מגיעים במסגרת של נוסח שלא עבר את ההליך הזה של בדיקה ממשלתית. הם רחוקים יותר מליבת התיקון הממשלתי, הם לא עלו בדיונים הקודמים. ניתן לדון בהם, ניתן לקבל פה נתונים, ניתן לקבל מידע, אבל בסופו של דבר הנוסח שלהם פורסם רק ביום חמישי האחרון, כאמור לא עבר איזה שהוא דיון פנים ממשלתי, הם פחות בשלים בראייה שלנו לנוכח היעדר מיצוי השיח הבין-משרדי, לאפשרות של שיתוף הציבור, גם אם יש פה נציגים שיכולים לבוא ולטעון ולהעלות נקודות ולייצר איזה שהיא תשתית עובדתית, ומשכך העמדה שלנו כייעוץ משפטי היא שיש קושי לגביהם, בייחוד, אגב, זה נאמר פה מקודם, יש פה חילוקי דעות לגבי הנושא הזה, לגבי הנחות היסוד לגבי התועלת מול הבעיות שנוצרות מהרחבת הזכאויות לנשק. יש עתירה לבג"צ שתלויה ועומדת לגבי הנושא הזה. אלה הם נושאים שראוי ורצוי שהם יובאו בדרך המלך. זו העמדה שלנו.

אמרתי את זה גם בדיון הקודם, אין אפשרות לפצל תקנות, אי אפשר להשאיר חלק שיישארו בפני הוועדה, חלק מהתקנות יישאר וחלק נצביע עליו ונתקדם ולכן הוועדה צריכה לבחור האם היא כן מעוניינת לדון בדברים האלה למרות הקשיים שקיימים, או לצמצם את הנוסח. שוב, זה לפתחכם, חברי הכנסת.

תודה, גלעד. חבר הכנסת גלעד קריב.

מעבר לכניסה לסוגיות הספציפיות של ההרחבה, למשל את רשימת המקצועות הצבאיים וכו', אני מניח שעוד נעבור תקנה תקנה, אחרי שהאזנתי למר דוד ויצמן, אני רוצה לשאול את שתי השאלות הבאות. אחת, אני רואה שבנוסח ה-RIA מינואר ישנה התייחסות רחבה של משרד הבריאות. אני מבקש לדעת מה מהדברים זכו למענה ומה לא. מדובר פה גם על עניינים תקציביים, גם על טיוב הבדיקה למול ביטוח לאומי. האם הדברים טופלו ואיפה הם עומדים עכשיו.

הדבר השני, במסגרת התקנות לא נכללת רק הסוגיה של הרחבת התבחינים. אחד הדברים שנראים בעיניי מאוד מוזרים, ויכול להיות, עוד פעם, שאני לא בקי בדברים שעלו כאן לדיון, זה למשל ביטול התקנה שמחייבת את מחזיק הנשק לעדכן את הרשויות אם התבחין שבגינו הוא - - -

הערה אחת. להבנתי הייתה טעות בנוסח שפורסם ובמסגרת תקנה 3 נמחקו, בטעות, סעיפים (ב) עד (ו) שמייצרים את הפרוצדורה הזאת לפקיד הרישוי.

הנוסח שכרגע מונח לפנינו הוא נוסח שמבטל את החובה בתקנות על אדם שלמשל גר ביישוב מזכה ועבר לגור ביישוב לא מזכה, שהוא יודיע בצורה יזומה. האם זאת הכוונה?

תיכף נשמע.

אם לא, אז אני מציע שעם כל הכבוד תשלחו את התקנות המאושרות והחתומות על ידי השר. בסופו של דבר הבית הזה גם צועד על היבטים פורמליים, כך חייב להיות. נכון לעכשיו התקנות שמונחות בחתימת השר, עם הכותרת המעניינת 'באהבת ישראל', זו באמת חתימה מרגשת, יש סט אחד של תקנות. כרגע התקנה השלישית מבוטלת, הסעיפים. אפשר להתווכח על הכוונה, על מה מונח על שולחן הכנסת ועל מה אנחנו יכולים להצביע כי זו חתימת השר, זה ברור, כרגע זה מה שהתקנות אומרות. אם אתם רוצים לומר שזאת לא הכוונה ואתם תפרסמו לפני ההצבעה את התקנות המדויקות, כדי שלא יהיו פה שאלות, אני רוצה לדעת על מה אני מצביע בדיוק. זה אחת. ואני מבקש לקבל את התשובות לגבי משרד הבריאות.

זה היה השני, הראשון היה RIA.

אני יודע, הראשונה זה משרד הבריאות, השנייה זה הנקודה הזאת, אתה נותן לי הערה שלישית?

בוודאי.

אדוני, אני לא יודע אם הספקת לקרוא את תשובתו של השר לבקשה של הוועדה שהתבחינים לגבי מקומות המגורים והרשימה המפורטת תומצא לחברי הוועדה. יש סירוב של השר להעביר את התבחינים לעיון כל חברי הוועדה. התקבלה תשובה. הוא מוכן שוועדת המשנה תקיים ישיבה שבה הדברים יידונו בעל פה.

אז כרגע אני רוצה לומר שלמרות שזאת לא הייתה רק בקשה אישית שלי, אלא בקשה שהתקבלה על דעתך, יש סירוב של השר לאפשר לחברי הוועדה לראות מה רשימת המקומות. בסופו של דבר אחד מהתבחינים הבולטים, יש שני תבחינים גדולים של רישוי נשק, האחד זה שירות צבאי והשני זה על פי מגורים, אני מבקש לקבל את החלוקה המספרית, אני מבקש לדעת מה אחוז המחזיקים ברישיון נשק מכוח מגורים ומה האחוז מכוח שירות צבאי, נכון לרגע זה.

אבל אני רוצה לומר לפרוטוקול, אנחנו כרגע דנים בהרחבת תבחינים כאשר השר ממשיך לסרב לתת לכנסת, לחברי הוועדה, לראות את רשימת המקומות, לעיין ברשימת המקומות. אני רוצה להבין את עמדתך בעניין, כי בקשה שלי ושל חברי כנסת נוספים התקבלה על דעתך, יש סירוב, אני מבקש ממך, אדוני היושב ראש, להודיע שאתה מתוך הכבוד שלך למעמד של הוועדה הזו, לתפקיד שלנו כחברי ועדה, לא תעשה שום צעד של טיפול בתקנות הללו עד שחברי הוועדה, בכפוף לכל הנחיות הבית הזה, לגבי עיון חסוי, ההוראות שלך איך זה יתנהל, נוכל להתנהל. הציפייה שאני אאשר תקנות שעוסקות בתבחינים של מקומות, שאני לא יכול לדעת באיזה מקומות מדובר, זו פגיעה דרמטית בפיקוח הפרלמנטרי בתפקיד של הוועדה הזו ואני מבקש ממך לא לאפשר הצבעה על כל עניין שקשור בתקנות כלי ירייה עד שלא תיענה בקשתך שכל חבר ועדה יוכל לעיין ברשימת המקומות.

תודה, גלעד. דוד, מישהו רוצה להגיב לפני שאני פותח את ההתייחסויות לאחרים, תגובות לדברים שהועלו עד עכשיו?

כן, ודאי. אני אגיב לגבי הטענות של משרד הבריאות וביטוח לאומי, וראש חטיבת רישוי, לימור, תענה לשאלה השנייה של אדוני לגבי המחיקה של התקנה בטעות.

משרד הבריאות אכן במהלך דוח RIA העלה מספר טענות אקוטיות מבחינתו, הבולטת שבהן זה מבחינה תקציבית. כיום גם ידוע בוועדות שלך, אדוני היושב ראש, שמשרד הבריאות חסר בתקנים ובתקציבים, לטענתו, על מנת להתמודד עם שטף הבקשות הגדול והוא מבקש איזה שהוא מענה תקציבי להתמודד עם כלל הבקשות. כמו כן הוא גם מבקש להטמיע את הצהרת הבריאות החדשה שמונחת על השולחן זה מספר חודשים.

אני חוזר וטוען לגבי מה שטענתי בעבר, שאני לא מתנגד עקרונית להטמעת הצהרת הבריאות החדשה, ובלבד שמשרד הבריאות יעמיד שדרת טיפול מקצועית ומהירה. אני רוצה לציין בפני חברי הוועדה שכבר כיום ישנן אלפי בקשות שתקועות במשרד הבריאות בסדר גודל של בין שישה לשמונה חודשים בממוצע, כך שאם אנחנו נטמיע הצהרת בריאות חדשה שכוללת 38 שאלות שכל סעיף פוסל, מר קריב, זאת אומרת פוסל מלהתקדם ומצריך מסמכים רפואיים ומצריך אישורים של רופא משפחה, סד הזמנים של טיפול בבקשת בריאות יעבור את השנה ולכך אף אחד לא רוצה להגיע.

אבל בדיון שלכם, אתם אותה ממשלה, יש עמדה של משרד הבריאות, הוא הגוף שמופקד על הכשירות והבריאות של בין השאר אוחזי נשק, לכם יש עמדה אחרת, תתכבדו, עד שייצא עשן לבן, אם נדבר על ענייני השעה בדתות אחרות, תשבו ותביאו לנו הצעה. אבל אנחנו נמצאים כרגע, אדוני, במצב שבו ראש האגף או מנהל האגף אומר לך: יש עמדה מקצועית של משרד הבריאות, עלינו זה לא מקובל ואנחנו רצים הלאה.

בעצם מה שעומד מאחורי הדברים האלה זה שכרגע יש עמדה של משרד הבריאות שנדרשת הצהרת בריאות, זו העמדה של הגורם המקצועי שאחראי על תחום בריאות הציבור, ואתם אומרים: לא מקובל עלינו, אז אנחנו מתקדמים עם התקנות. אז תשבו עד שתרבעו את המעגל, תעשו משא ומתן, דברו על ה-38 דרישות, אבל מה אתה מודיע לציבור כרגע בתור מנהל האגף? שיש חוות דעת של משרד הבריאות שאומרת ש-38 העניינים הללו צריכים להיבדק לפני שאדם מקבל רישיון נשק - - -

תודה, גלעד. כן, דוד.

בקיצור בינואר יש פה בסעיף 4 ב - - -

גלעד, אנחנו יודעים לקרוא, עזוב את זה, בסדר.

אבל יש שבע נקודות בסעיף 4 בדוח ה-RIA שמדבר על עמדת משרד הבריאות. אתה בעצם אומר, עם הרבה רצון טוב, ברור שזו מדיניות השר יותר משזו עמדה מקצועית, אתה אומר - - -

לא, לא, לא, זאת עמדה מקצועית, אבל בואו נתקדם.

הוא עומד מאחורי זה, למה אתה מחליט - - -

קרן, למה - - -

לא, לא, לא, אל תתערבי, בבקשה.

ולמה את מתעקשת לומר מה אני אומר או לא?

כי אתה אומר דבר לא נכון.

אז דוד, יהודי בעל עוצמות, הוא יאמר שהוא לא מסכים עם הניתוח שלי.

גלעד, עזוב את זה.

יש פה שבע נקודות של משרד הבריאות, אתה כרגע אמרת לי שאף אחת מהן לא טופלה.

תודה. גלעד, תן לו לענות. הבנו, תודה.

ראשית, אדוני, אנחנו נמצאים בדיונים אינטנסיביים משותפים. אין כרגע איזה שהוא גורם שיבוא וייתן מענה למשרד הבריאות מבחינת דרישת התקציב שלהם, גם עם כל הכבוד אני לא זה שאמור לממן ולשפות את משרד הבריאות בקשר לדרישות התקציביות שלהם. יחד עם זאת חשוב לי להבהיר, העמדה המקצועית היא שלי, היא לא של אף אחד אחר ואף אחד לא שם לי אותה בפה. כשאני נתקלתי ב-7 באוקטובר ב-400,000 בקשות, מר קריב, אני הלכתי ודפקתי על שולחנות משרד האוצר ודפקתי על שולחנות הנהלת המשרד והתחננתי וביקשתי וקיבלתי 50 תקנים.

אני לא מלמד אף גוף רגולטורי אחר כיצד לפעול, אבל כשאני אחראי על תחום כל כך חשוב במדינת ישראל ורואה שכבר כיום שיתוף הפעולה, עם כל הרצון הטוב, מביא לכך שבקשות תקועות חודשים ארוכים אני לא יכול להרשות לעצמי להכניס כרגע, בזמן מלחמה, הצהרת בריאות חדשה שתתקע את התהליך עוד שנים קדימה.

דוד, עברו 19 חודשים.

גלעד, אתם מושכים לכיוון הלא נכון, תודה.

רק תשובה אחרונה, אדוני, לגבי ביטוח לאומי, כפי שביקשת לדעת. ביטוח לאומי לאורך כל השנים האחרונות, מאז ועדת דן רונן, מסרב להגיע לדיוני ועדה ולשתף פעולה. משרד הרווחה, להבדיל, כבר נמצא איתנו בדיונים אינטנסיביים על מנת להקים ממשק טכנולוגי שבו לא רק מחזיקי כלי ירייה תהיה גישה לגביהם למשרד הרווחה, אלא גם למחזיקי ומבקשי כלי ירייה ואנחנו נמצאים בדיונים סופיים.

איך אתם יודעים אם אדם כשאתה היום נותן - - -

גלעד, די, תודה. הבנו. אי אפשר להמשיך. זה לא קשור לדיון שלי עכשיו.

זה לא קשור לדיון? זה דוח RIA.

לא, זה לא קשור לדיון שלי, תודה. לימור, רצית לומר משהו.

רק לגבי סעיף 3, אין לנו שום כוונה לוותר על חובת דיווח של אדם אם הוא חדל לעמוד בתבחין. יש לנו שני ממשקים שבהם אנחנו מקבלים את זה מהרשות שאחראית על זה, רשות האוכלוסין מדווחת לנו על מעבר מגורים של אדם, אני יודעת עוד לפני שהוא מדווח. ואני גם יודעת לגבי מד"א וכל כוחות ההצלה כולם, הם מדווחים לנו על אי עמידה בתבחין, אבל אין לנו שום כוונה להוריד את זה.

אפשר לדעת איזה תקנות כרגע מחוקות כאן? איזה סעיף? אנחנו לא בהצהרת כוונות, אנחנו מאשרים כאן תקנה, יש נוסח מעודכן שאתם עומדים אחריו? אפשר לקבל אותו?

אנחנו נבדוק איפה הנוסח המעודכן ואנחנו נציג אותו.

תודה רבה.

משרד המשפטים, בבקשה.

תודה. מבחינתנו דווקא הנוסח שהונח על ידי הוועדה מוכיח כמה כן חשוב להיצמד להליכי ה-RIA, להליכים שנקבעו בעניין הזה, הם לא דבר טכני. הרשימה המקורית נעשתה אחרי עבודת מטה, אחרי הפצה להערות הציבור, לעומת זאת התיקונים המבוקשים, גם בשיח עם בעלי העניין, והדוח המלווה מתייחס לנושאים אחד אחד. לעומת זאת הנושאים הנוספים שהועלו, קודם כל למשל אין התייחסות לשאלה מה פוטנציאל ההרחבה של הזכאים על כל שינוי.

עוד פעם.

אין התייחסות לשאלה מה פוטנציאל ההרחבה של הזכאים. עושים איזה שהוא שינוי שלא נבדק ב-RIA המקורי, שלא נעשתה לגביו עבודת מטה, יש הרחבה של הזכאים, צריך לדעת את הדבר הזה. גם הוועדה הזאת צריכה לדעת את הדבר הזה, צריכה לדעת על כמה אנשים מדברים, מה סדר הגודל של האנשים.

יש הוראות שלא נדונו בכלל. אני אתן דוגמה, אני לא איכנס לכל הדברים כי האמירה היא כללית, אבל לדוגמה תיקון בסעיף 7 שמוחק הוראות שמגבילות נשיאה של יותר מאקדח אחד. זה לא נדון ומהותית זה מרחיב בלי איזון ובקרה את התפוצה של כלי נשק. דוגמה נוספת שההרחבה, גם כן מבחינת מספרים, שלקצינים יכולים להיות חמישה אקדחים. זה דברים שלא נדונו בכלל.

גם לגבי הדברים האחרים, לא ניתנו המספרים של המשמעויות ולכן מה שאנחנו מבקשים זה להיצמד לבקשה המקורית שהיא עברה את כל התהליכים, שהיא עברה את ה-RIA, שהיא עברה את הערות הציבור בצורה מסודרת ונדונה ונעשתה בה עבודת המטה.

אני מוכרחה לומר, והזכיר עורך דין נוה, את השיחה שהייתה בבוקר, במקרה גיליתי שמשרד הספורט לא אישר. נתנו לי להבין שהכול מתואם גם עם משרד הספורט ובמקרה שאלתי עם מי וככה נודע לי שלא נעשה תיאום. זה לא יכול להיות, לא יכול להיות שאני אגלה במקרה בגלל ששאלתי איזה שהיא שאלה שיכולתי לא לשאול שלא נעשה התיאום הזה. ידבר משרד הספורט ויפרט, אבל, שוב, זה מראה שהדילוג על כל מיני הליכים יכול להביא לתקלות.

תודה. משרד הספורט, בבקשה.

תודה רבה. מבחינתנו, משרד התרבות והספורט, קודם כל אני אפתח ואומר למכובדי באגף כלי ירייה, אני עשיתי מאז ה-7 באוקטובר 374 ימי מילואים בשלושה סבבים, רובם בלחימה בדרום ובעזה, ועל כן אני משתתף ביחד עם כולם.

למהותו של עניין, הובא לידיעתנו במשרד התרבות והספורט, לידיעתו של השר, לפני כשלושה שבועות שמתקיימים תיקוני תקנות שנוגעות גם למשרד הספורט בנושא של התאחדות כלי הירי המעשי ועכשיו גם הצטרף כל הנושא של הפרא אולימפי. הנושא הזה הולך לפגוע בכ-2,000 ספורטאים. שלושת הגופים האלה - - -

באיזה ספורטאים זה הולך לפגוע?

הוא הולך לפגוע בהתאחדות הקליעה, בירי מעשי. יש את איגוד הירי המעשי ויש התאחדות הקליעה, התאחדות הקליעה זה הירי האולימפי וגם לא האולימפי. כמובן היושב ראש יכול לפרט, אני יכול גם כנציג המשרד לתת את זה בצורה הכי מקצועית, אבל הם משתתפים גם באולימפיאדה בעולם וגם באליפויות עולם ובכל מה שקשור שהוא לא אולימפי.

בנושא התקנות והתיקונים, אני אתייחס להשלכות שהולכות להיות, אנחנו סך הכול מבקשים כמשרד לשוב לעבודת מטה סדורה, לשבת עם המשרד לביטחון לאומי ולהציג לוועדה תוך 45 יום משהו ראשוני ותוך 90 יום משהו סופי, מגובש ביחד, על מנת לא לפגוע בספורט. ההשלכות המיידיות שהולכות להיות, אדוני יושב ראש הוועדה, כמובן קיבלת את נייר העמדה על ידי המשנה למנכ"ל ששלח לך את הנייר אתמול, פגיעה בלתי הפיכה בקריירות של הספורטאים, בדגש על ספורטאים צעירים, בצמצום גיוס ספורטאים נוספים, פגיעה בפעילות וסגירת מועדוני קליעה, אובדן פוטנציאל לאומי בזירה הספורטיבית והביטחונית, אובדן הישגים בין-לאומיים ספורטיביים וייצוג הולם למדינת ישראל בעולם, וכמובן עימותים מיותרים מול מוסדות המדינה והתשתית החוקית.

אנחנו רוצים במשרד הספורט לפתור את כל הסוגיה, אנחנו לא מתנגדים לתיקונים שאינם רלוונטיים לספורט, אנחנו אך ורק רוצים לעסוק, כמשרד הספורט, בדברים שקשורים לספורט. בסוף אנחנו לא אומרים לרגולטור והרשות המוסמכת מה לעשות בנושא שכלי ירייה, אנחנו סך הכול רוצים להסביר את הצד המקצועי שקשור לעולם הספורט בנושא של הירי, הירי המעשי, ירי אולימפי והירי הלא אולימפי. תודה רבה, אדוני היושב ראש.

תודה רבה שהשתתפתם ומשתתפים בדיון הזה, גם תודה רבה למשנה למנכ"ל ששלח לי את המכתב אתמול והאיר בהחלט את עיניי.

עוד מישהו ממשרדי הממשלה? בבקשה, מיכאל, קדימה.

עד שנת 2023, שאז איגוד ירי מעשי קיבל הכרה במשרד הספורט, התאחדות הקליעה תכללה את כל ענפי הספורט בישראל. הביטוי אולימפי הוא ביטוי טוב לאנשים ברמת הלא מבין, אבל אנחנו חברים באיגודי ספורט בעולם, יש הרבה מקצועות שמוכרים על ידי התאחדויות בין-לאומיות שפשוט לא משתתפים באולימפיאדה, כמו שלא כל מרוץ אופניים משתתף באולימפיאדה ולא כל זריקת כדור משתתפת באולימפיאדה, אבל בגדול הספורט שלנו מתעסק בספורט סטטי. להבדיל מירי מעשי ששם זה בתנועה, מטרות מתכת לפעמים, מדמה מצבי אמת, אנחנו מתעסקים בספורט אחר לגמרי, כולו על מטרות נייר, חוץ מצלחות חרס, שיורים על צלחות שעפות, שדרך אגב זה כולו מקצוע אולימפי.

כמו שלדיון בשבוע שעבר לא הזמינו אותנו, כמו שבאוקטובר 2023 כשהיה דיון על התקנות, אני ידעתי על הדיון הזה רק כי רועי הראל שלח לי הודעה: למה אתה לא נמצא? כי לא קיבלנו זימון, ואם אדוני זוכר, ביקשתי להצטרף בזום, על הדיון הזה לא ידענו. התקנה הזאת פורסמה ביום חמישי, בשעה 17:33 נכתבו התיקונים האלה במסמך וורד, המסמך עלה לאתר הוועדה אתמול בשעה 8:50 וכל הדברים האלה, לא דיברו אותנו, לא שאלו את דעתנו ובאים אלינו בהפתעה.

נתחיל מזה שהספורט הוא קודם כל כלי חינוכי מבחינתי, אנחנו יכולים להתחיל לפי חוק כלי ירייה בגיל 12, אפשר באישור של שר הספורט מגיל עשר, אנחנו מוציאים בגיל 18 אזרחים מחונכים, בעלי ניסיון רב בכל מה שקשור לספורט, אנחנו קולטים ספורטאים מענפים אחרים שעושים הסבה. הספורטאים שלנו כשהם עומדים על דוכן המנצחים בתחרויות, בין אם זה מר הולנדר, שהוא בן 60 פלוס ומתחרה בקטגוריית סניורים, אבל כשהוא עומד על הפודיום וכשילד בן 17 עומד על הפודיום באליפות אירופה עם דגל ישראל, הוא שגריר של מדינת ישראל. בספורט הזה, אני חייב להגיד, אנחנו מקובלים ואהודים במדינות שבתחומים אחרים של החיים, אתם רואים כל יום בחדשות, נגד ישראל.

התקנות האלה, הנוסח הזה לגבי תיקון תבחין 13, לא עברו RIA. ה-RIA היחיד שיש לגבי התקנות, כמו ששאל חבר הכנסת קריב, הוא לגבי תבחין 10 בלבד, מינואר. התיקונים האלה לא פורסמו להערות הציבור, לא ידענו עליהם, אף אחד לא דיבר איתנו עליהם, ויש הרבה דברים פה ספציפית שמדירים ציבורים. אני אתן דוגמאות, למשל התיקון לגבי פטור ממילואים מדיר נשים. אם אישה בשמירת היריון ולא יכולה לקיים תחרות באופן רציף היא מאבדת את הרישיון שלה, וזה לא משהו שאני ממציא, יש אחת במועדון שלי כזו. שני היריונות ראשונים, היא ירתה תוך כדי ההיריון, היריון שלישי, מיכל, למה את לא בתחרות? אני בשמירת היריון. מדירים אותן.

ירי פראלימפי, שהתבקשתי על ידי המנכ"ל שלהם לדבר בשמם, מדיר פה קבוצה שלה שאינה נכי צה"ל. לא כל מי שמתעסק בפראלימפי הוא נכה צה"ל. מי שייצג את ישראל באולימפיאדה האחרונה, יוליה צ'רנוי, אלופת אירופה בקליעה, היא לא נכת צה"ל. אני עכשיו עושה קורס מאמנים בווינגייט לספורטאים לשעבר, יש שישה ספורטאים פראלימפיים, רק אחד מהם, למזלם, הוא נכה צה"ל, השאר נפצעו בתאונה כזו או אחרת, נולדו ככה. אתם מדירים ציבור שלם שלא יכול לקבל רישיון תבחין ספורטאי כי הוא לא היה בצה"ל, מה לעשות.

אלף ואחד דברים שאני חושב שצריך להוריד את זה כרגע מסדר היום, לקיים עבודת מטה שבה ישתתף לא רק הנציג שלנו ממשרד הספורט, אלא גם אנחנו באופן ישיר, ורק אז להביא את זה לדיון מחדש. תודה.

תודה, מיכאל. מיכאל הולנדר, בבקשה.

שלום לכבוד היושב ראש וקהל נכבד, שלום לכל המכובדים. ברשותכם אני אקריא.

במה זכית?

זכיתי בחיים ארוכים, אני בן 68.

לא, אתה יותר צעיר ממני. בוא נתקדם, מיכאל.

אני סגן אלוף העולם. אני אקריא את זה, זה כתוב, לא חסכתי, אבל אני צריך ארבע דקות בבקשה להקריא.

בבקשה.

שמי מיכאל הולנדר הכהן, בסוף דצמבר האחרון השתחררתי ממילואים אחרי 395 ימים שהתחילו בלחימה ב-7 באוקטובר, במסגרת יחידת הלוט"ר בה אני משרת, אני מדריך ירי בכיר מטעם אגף כלי ירייה, משטרת ישראל ולוט"ר צה"ל, ובנוסף אני גם מאמן קליעה, גם בתחום הספורטיבי וגם בתחום האולימפי.

אני ספורטאי מגיל 12, קצת יותר מ-55 שנה אני עוסק בקליעה ספורטאית ועממית וירי מעשי, שזה כמה תחומים שונים. אני יורה ומתחרה במגוון סוגי כלי ירייה, לרבות אקדח אוויר, רובה ציד לצלחות חרס, רובה צלפים, אקדח הצתה מרכזית, אקדח אולימפי 50 מטר, אקדח סטנדרטי, רובה PCC, אקדחים, איתם השתתפתי במספר רב של מחלקות. למעשה מדובר במפעל חיים לו שותפים חברי מועדון הקליעה אליו אני משתייך וכמובן בני ביתי.

בפעילות זו שלנו נבחרת המועדון מביאה ייצוג וכבוד רב למדינת ישראל, מדובר בעשרות תחרויות בין-לאומיות, בחמש אליפויות עולם, שתיים מהן ברובים. ב-2016 הונף דגל ישראל לראשונה באירוע בין-לאומי משמעותי לאחר זכייה במקום שני באליפות אירופה בירי מעשי בהונגריה, הישג אליו הגעתי בצמד עם הבן שלי כשהוא היה בן 16. מדובר בירי מעשי באקדח. אשתי זכתה מקום שלישי בנשים באליפות אירופה האחרונה שהייתה שבוע לפני פרוץ מאורעות 7 באוקטובר. נכון לעכשיו אני מחזיק בתואר סגן אלוף העולם בירי מעשי באקדח, תחרות שהייתה לפני שלוש שנים באליפות העולם בתאילנד.

החשוב מכל, בזכות השתתפותנו בתחרויות דגל ישראל מתנופף עם שאר דגלי מדינות העולם ואין דבר יותר מרגש מזה ומי שצריך הוכחות רואה את זה באתר של המועדון שלנו.

אני פורש בפניכם את הצורך של הספורטאים בריבוי כלי ירייה, ואני מדבר על יותר מארבעה כלים, מכמה סיבות. השתתפות ספורטאי בעשרה מקצועות ירי, כמו שאני משתתף, מחייבת יותר מארבעה רישיונות. בתחרויות מסוימות אני נדרש להתייצב, כמו נגיד בעוד חודש באליפות אירופה באקדחים, אני נדרש להתייצב עם שני כלים לתחרות כגיבוי אם אחד יישבר שאני אוכל להמשיך את התחרות. הגבלה של ארבעה כלים, כפי שזה מוצע, מפחיתה ביותר מ-50% את הענפים בהם אנחנו משתתפים. מניעת רובה תבטל את ספורט הרובים בארץ. אדגיש כי בספורט הרובה אני יורה למעלה מ-40 שנה, כולל תחרויות בין-לאומיות, לרבות שתי אליפויות עולם, האחרונה שלהם הייתה בפינלנד, בשנה שעברה קיבלתי חופש מיוחד מהמילואים לנסוע לייצג את המדינה שם.

הגבלת סוגי הכלים, כמו למשל מניעת רובה, משמעה פגיעה בהמשך העיסוק ומניעת הייצוג של המדינה באירועים חשובים אלה. כמובן כל הכלים שאנחנו מחזיקים, אני ואני מאמין שכל הספורטאים הנוספים, מוחזקים בצורה ממוגנת על פי הדרישה.

מועדון אלון כולל מעל 200 ספורטאים ואני ביניהם, פעיל בספורט האולימפי, בירי מעשי ובירי עממי, אף אחד לא פנה אלינו להתייעץ על צורכי הספורט והספורטאים. במהלך אוקטובר 2023, בזמן שירותי כלוחם בגזרת עזה, נקבעו תקנות שפוגעות בי ובחבריי הספורטאים וזאת למרות שהובטח לנו שהספורט לא ייפגע כפי שכבודו יודע שנרשם גם בפרוטוקול. ראוי היה שמישהו יתייעץ איתנו. אני וחבריי הופתענו לגלות שגם הגוף שאמור לכאורה לייצג אותנו בחר שלא לעשות כך, הדברים מועלים בטיוטה לתקנות שנעשו ללא שום התייעצות, ללא שקיפות והכול היה בהנחתה.

אני אוסיף ואדגיש כי הרובים בהם אנחנו מתחרים אינם רובה צבאי התקפי, כפי שעלה מדברי מנהל אגף כלי ירייה. מדובר ברובים בעלי מנגנון ירי במצב בודד בלבד, או חצי אוטומט, הם לא רובים שמשתמשים בהם בצבא. אני אדגיש גם שבספורט של הקליעה של הירי ברובים אסור ירי בנשקים אוטומטיים, זה אסור, בודקים את זה וזה לא שייך לספורט.

ככל שמדובר באינטרס ציבורי אנחנו הספורטאים, ורובנו כמוני לוחמים ומשרתים במילואים ובקבע, נקראים ומתייצבים ותורמים רבות לשלום הציבור, במיוחד בתחום החינוך של ספורטאים לתרבות הנשק, לאחווה הדדית, לאחריות, למקצועיות, לבטיחות, במיוחד בקרב בני נוער לפני ואחרי צבא. חשוב לא פחות, בזכותנו הדגל נישא באירועים בין-לאומיים בכבוד ובגאווה.

אני פונה אליכם, לכל הנוכחים כאן, בכל לשון של בקשה, לא לפגוע בספורט ובספורטאים ולאפשר לנו להמשיך לעסוק בענפי הירי השונים ולייצג את המדינה. תודה רבה לכולם.

תודה רבה לך. אני חייב להגיד לך שהוספת לי לא מעט גאווה בדברים שלך. כיף לראות ולשמוע מישהו שכל כך מחויב לעיסוק הספורטיבי שלו, בהחלט ראוי להערכה, על אחת כמה וכמה גם למי שמביא כבוד למדינה שאני חלק ממנה. תודה, מיכאל.

תודה.

אני רוצה לשמוע את ישי פולק. שלום, ישי, איפה אתה?

אני בצ'כיה כרגע, באליפות העולם ברובי PCC, אבל אני אנסה להגיע ישירות לעניין. בסופו של דבר איגוד הירי המעשי נפרד מהתאחדות הקליעה ב-2023, ב-2023 הייתה החלטה של הוועדה לא לגעת בירי מעשי בזמן שינוי התקנות, הדבר הזה נקבע גם על ידי משרד המשפטים וכל החברים שהיו נוכחים בדיון ולצערנו הרב זה לא מצא את דרכו לתקנות. התוצאה הייתה הרת אסון בכך שאנחנו נפגענו כמעט בכל תשתיות החזקת כלי הירייה, הכרה בפעילות הספורטאים ועוד כהנה וכהנה בעיות שלא קשורות לתקנות, אבל התקנות זה הבסיס.

ולכן אנחנו כן ישבנו ודיברנו עם כל הגורמים הרלוונטיים, אנחנו כן פעלנו לתיקון הבעיה. הגענו להסכמות רחבות כאשר אנחנו מטפלים בספורט באופן גורף. אנחנו מדברים על נושא הספורטאי הפעיל, שזה לספורטאי ולא לכלי, ולפחות בחלקיות מסוימת הגענו להסכמה עם האגף. אנחנו צריכים כמובן לא לשפוך את המים, ושינוי הפעילות שלנו כדי לתמוך בהחלטה הזאת ייקח זמן, זאת אומרת ככל שאנחנו מדברים על PCC אנחנו נצטרך לדאוג לגרייס מסוים בכדי שנוכל לשנות את הפעילות כדי שנוכל להכיר בפעילות של ה-PCC ובסופו של דבר יש לנו בעיה של רטרואקטיביות בגלל שינויים כאלה ואחרים, גם באוקטובר 2023 וגם כיום, ככל שהתקנות יעברו, אז איך אנחנו מתייחסים לרטרואקטיביות בהכרת הפעילות.

חשוב לומר, וזה חשוב מאוד להבין, שהירי המעשי, כשניסה לדבר עם משרד הספורט מספר רב של פעמים נדחה. במינהל הספורט לא רצו לדבר איתנו וכשגם הסברנו את הבעיה עם המשרד לביטחון לאומי, אז הסיפה של נציג משרד הספורט שדיבר קודם זו הסיפה שקיבלנו: אנחנו לא מתערבים למשרד לביטחון לאומי בכל הקשור לכלי הירייה. לכן אנחנו פעלנו ישירות אל מול המשרד לביטחון לאומי על מנת להגיע לפתרונות.

בסופו של דבר התקלה שקרתה ב-2023, שהשביתו את הספורט במקום לעזוב את הספורט עד שנשב בצורה מסודרת, עכשיו יש ניסיון לתקן את זה וכל דחייה של התקנות בהקשר הזה תביא לאובדן כלי ירייה, לאובדן פעילויות, לסגירת המועדונים, כל הדברים היפים האלה ששמענו קודם.

בסוף אני כן חושב שאין נגיעה לתהליך ה-RIA בהקשר הזה כיוון ש-RIA מדברת על הצעות חוק ממשלתיות, ברוח ה-RIA נעשה דיון עם הציבור, אנחנו האיגוד המייצג את הירי המעשי, ההחלטות הן לא החלטות של אדם בודד, הן החלטות של ועד ממונה של איגוד הירי המעשי ולכן ברגע שאנחנו מדברים על התקנות הללו כפי שהן נגעו בנושא הספורט אלה התקנות שאיגוד הירי המעשי צריך כדי להמשיך את קיומו. כל דחייה נוספת בהקשר הזה מבלי לומר בצורה ברורה כבר כיום שהתקנות שנקבעו ב-2023 לא חלות על הספורט אלא עוזבים את הספורט להתנהל כמו שהוא עד אשר נוכל לשבת בדברים האלה, יגרמו נזק קולוסלי לענף ירי מעשי.

היום בענף הירי המעשי בישראל יש שני תחומים עיקריים, האחד זה אקדח והשני זה ה-PCC. יש בענף הירי המעשי עוד כשמונה דיסציפלינות שונות שאנחנו לא פעילים בהם בגלל שאין לנו את היכולת להיות פעילים בהם בישראל ואין אפשרות כרגע להרחיב את הפעילות. ככל שבעתיד אנחנו נחליט להרחיב פעילות הדבר הזה ייעשה בצורה מסודרת ובצורה מאורגנת ולא בצורה פרטנית.

אני הבנתי ושמעתי את טענות משרד הספורט, הם מערבבים כמובן במושגים של בין אולימפי לבין ירי מעשי, אבל צריך להבין שהירי המעשי הוצא מהתאחדות הקליעה לבקשת התאחדות הקליעה ונכון לעכשיו לבוא ולפגוע בנו כירי מעשי כיוון שהם לא ישבו ולא עשו דבר כדי לקדם את הבעיות שהיו משנת 2023, אני רואה בזה פגיעה לא מידתית בספורט שלנו, ולכן אני מבקש מאדוני שעם כל הכבוד, אנא, אשרו את התקנות כמו שהן, אם צריך לתקן אותן עוד פעם אז ייאותו הצדדים, נשב עוד פעם ונפרק את המוקש הזה ונגיע למצב של הטבה נוספת. נכון לכרגע הצעת התקנות הללו אינה פוגעת במה שהיה, הם מיטיבים באופן ניכר על מה שנקבע ב-2023 בטעות.

לכן אני כן הייתי מבקש לקדם את התקנות הללו וככל שיהיה צורך בתיקון נוסף, אני משוכנע שאדוני יהיה עם אוזן קשובה. בשלב הזה תודה, אני אשמח להגיב לדברים נוספים שיעלו בהמשך.

אדוני היושב ראש, ברשותך, אני אשמח לדייק מספר דברים.

בבקשה, אני אשמח. ישי, תקשיב.

כמובן אני מאוד מכבד את מר ישי, יחד עם זאת חשוב לי להדגיש, הסוגיה הגיעה לשולחנו של השר לפני כשלושה שבועות. אני לא יודע עם מי ישי דיבר במשרד התרבות והספורט, איתנו במשרד התרבות והספורט, ואני ראש אגף בכיר לספורט אתגרי ואני נמצא במשרד התרבות והספורט מאז 2019 בתפקיד הנוכחי ובתפקידיי הקודמים כאלה ואחרים –

איגוד הירי המעשי, בדיוק כמו התאחדות הקליעה, הם בעלי הכרה מטעם משרד התרבות והספורט לפי דין. מר ישי לא מייצג את עצמו או רק את הספורט, בסופו של יום אנחנו כמשרד מקצועי נותנים את ההכרה לגופים. כמו שאנחנו נותנים את ההכרה אנחנו גם יכולים לשקול הכרה כזו או אחרת, יחד עם זאת ממש זה לא הכיוון, רק חשוב לי להדגיש שבסופו של יום זכותו של ישי להגיד ולומר את כל הדברים בצורה – יכול להיות שהם עשו עבודה שלא תואמה עם המשרד, יש פה גופים נוספים שאומרים בדיוק את ההיפך וזה בסדר גמור, יחד עם זאת בצד המקצועי שלנו אנחנו מחדדים ומבקשים, אנחנו מסתכלים בראיית מקרו, לא במיקרו, והולכת להיות פגיעה משמעותית, כפי שקיבלת בנייר העמדה, ואנחנו חייבים לעשות עבודת מטה סדורה.

תודה. אתה חוזר על עצמך, שמעתי אותך פעם קודמת.

אני רוצה לחדד תשובה למשרד הספורט.

בשני משפטים, בבקשה, ישי.

דבר פשוט. בנושא שקשור להכרה בין עונתי לבין קלנדרי, הדבר הזה יצר אנדרלמוסיה מטורפת, דרך אגב לא רק אצלנו אלא גם אצל התאחדות הקליעה וגם בספורט בכלל. אני לא מצליח להבין איפה הבעיה לטפל כרגע שנחזור חזרה לעבוד ברמה עונתית. זה סעיף אחד בתקנות שדיברתי.

אדוני, לא התכוונתי ל - - -

לא, לא, אתם לא בשוק, אתם אצלי בוועדה.

בנושא של ריבוי הכלים, נכון לכרגע האגף אוסף כלים והאגף פוגע בכמות אדירה של ספורטאים בגלל שאלה התקנות, בגלל הטעות נעשתה ב-2023. אלה התקנות.

ישי, הדברים האלה ברורים, אני מבין אותם.

אני רוצה להשלים בכל זאת משפט אחד קטן. ברגע שאנחנו מדברים על הפגיעה הזו, ככל שהדבר הזה לוקח יותר זמן אנחנו לא מסוגלים לנהל את הענף שלנו. אני אומר עוד פעם, אני לא מסכים עם חלק גדול מהדברים שנאמרו פה, זה ייאמר כבר בהמשך, אבל את התקנות האלה אני לא רואה סיבה לא להעביר כיוון שהן מיטיבות את המצב הקיים וזה מה שחשוב לי לשים על השולחן.

תודה, ישי. אם אתה רוצה אתה יכול להישאר בדיון, להאזין, אם יהיה לך משהו שתרצה להוסיף, תאותת לנו, ננסה לחזור אליך. ובהצלחה שם בתחרות.

תודה.

רק דיוק קטן, זה אולי מובן מאליו לרוב מי שנמצא פה, אבל למען הפרוטוקול, נאמר שלא צריך להחיל על זה RIA כי זה לא ממשלתי. אני לא הבנתי את הטענה, בוודאי שזה ממשלתי, זה בא מטעם משרד, כמובן שצריך להיות RIA, למען הסדר והחוק.

נכון, הערה נכונה מאוד. יש לנו עוד מישהו בזום, יהורם בן חיים (בעיה בזום). נחזור אליו.

בבקשה, תציגי את עצמך לפרוטוקול.

קרן ברק, חברת כנסת לשעבר, גם מדריכת חי"ר לשעבר. אני כן רוצה לעדכן, גם את מי שיושב פה, יש RIA שזה תהליך חשוב, אבל בסוף אם לא צריך את הוועדה, אז פשוט מביאים ואז מאשרים את זה. זאת אומרת יש תפקיד גם לוועדה בכנסת כדי לתקן ולשנות, שלא יובן אחרת פשוט, שמביאים את זה ככה וזה מאושר. לא, יש הליך, לכנסת יש תפקיד, לשמוע, לעדכן, להבין, אחרת פשוט אפשר לדלג על זה, מהממשלה ישר. שהתהליך יהיה ברור למי שאולי פחות מעודכן.

גלעד הלך, חבל, אבל זה כבר דיון שני והדיון הראשון היה מאוד משמעותי, ישבנו פה מספר נשים שהיו מדריכות חי"ר בעבר והסברנו, למי שלא הייתה פה, כי אני רואה פה ארגוני נשים שאולי מתכוונות להתנגד, אז רוב התפקידים שנמצאים פה הם נשים, 90% מההרחבה של התקנות האלה זה הרחבה לנשים. זאת אומרת שאנחנו היום עושים מהלך גדול שבו נותנים נשק לנשים. מתוך אלו שאושרו, אושרו כ-200,000, עד היום היו רק 16,000 נשים - - -

אני שמח שיש פה הרבה אנשים שרוצים לייצג את האגף לרישוי כלי ירייה, אני מציע שתיתנו לו לדבר. יש פה מספר מומחים, גם דוד וגם לימור.

לא, פשוט הוא אמר, אני לא זוכרת את המספר המדויק, אבל האחוזים הם יחסית נמוכים, בתקנות האלה הדבר הגדול שנעשה זה שבעצם מרחיבים את זה לנשים, שגם נשים יוכלו להרגיש בטוחות. המקצועות שכתובים פה זה נשים שעסקו ביום יום שלהן במשך שנתיים לפחות, חלקן אף יותר, בעיסוק, בלימוד, בהדרכה, בפיקוד ברמה היום יומית על כלי נשק.

כמו שנאמר פה לפני כן, יש היום גברים שמסתובבים שהיו רס"רים וזה, אבל התפקיד שלהם לא היה עיסוק בכלי נשק, פה מדובר על נשים שביום יום שלהן במשך שנתיים הדריכו, פיקדו והובילו לוחמים ויודעות לעשות מתוך שינה את תפעול הנשק. אני שמחה שהוועדה הקשיבה בשום שכל ובקשב רב לבקשות שביקשנו בדיון הקודם והטמיעה אותן, שאין הבדל בין הנשים שסיימו את השירות שלהן לפני 20 שנה או 30 שנה או 40 שנה, זה בכלל לא משנה, ברגע שנאמר שזה לא מיד אחרי השירות שלהן או מיד אחרי המילואים שלהן הן הפסיקו את הכשירות שלהן, הבינו שמי שעשה את זה כדרך קבע ביום יום שלהם, פיקד והדריך ועם אחריות מלאה כל השנים האלה על הוצאת לוחמים תחת ידיהם, אז זה כלל לא משנה הפער הזה בשנים, כי זה בדיוק כמו כל דבר אחר, אם עברו עשר שנים או 20, 30, 30 או 40 שנה.

הידע שלנו זה משהו שהוא נצבר ובטח האחריות שלנו, ועם השנים האחריות של אנשים בכלל, אבל בוודאי של נשים, רק הולכת וגדלה, אנחנו מתבגרות, יש לנו ילדים והאחריות שלנו לגבי כל החיים בכלל באופן כללי רק הולכת וגדלה. לכן תודה רבה שהקשבתם, הבנתם, העמקתם והטמעתם את התיקונים שנאמרו וביקשנו. תודה רבה.

תודה לך, קרן. גם תודה לפעמים צריך לדעת לומר, אני שמח שיש מי שיודע לומר את זה.

השאלה אם הגענו לשלב התודות ושלא יהיו לנו עוד הפתעות.

לא. קרן הספיקה להבוקר.

קודם כל אני מבקשת להקדיש את דבריי ובכלל את הדיון היום וההצבעה היום לעילוי נשמתו של ישי אליקים אורבך ה' ייקום דמו, בנם הגיבור של חבריי האהובים אפרת ונועם, שנפל בשבוע שעבר בעזה, אדם שכל כולו אהבת ישראל, רצון לתקן ולעשות חסד.

מתי הם קמים?

הם קמים ביום חמישי בבוקר.

אני אשתדל להגיע.

אני מתרגשת מאוד להגיע ליום הזה, כי הוא ממלא אותי תקווה, מה שהפך להיות בימים מורכבים אלה מצרך די נדיר במדינה הקטנה שלנו. למדתי כאן שיעור מדהים על דמוקרטיה וכוחו של הריבון, על יכולתו של האזרח הקטן להשפיע בגדול. אולי אצלכם זה עוד יום שני של מליאה, יש כאן לא מעט אנשים ונשים בפרט שזה יום היסטורי בשבילם ממש.

אז אני מבקשת להודות מעומק הלב ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת צביקה פוגל, שמהרגע הראשון התגייס למשימת הקודש. לטויבי ולאה, הצוות המדהים שעובד איתו, ליועמ"שית הוועדה, עורכת דין מירי פרנקל-שור, שככה עזבה אותנו באיזה שהוא שלב לטובת דברים גדולים אחרים, אבל באמת על תבונתה ורגישותה. לנציגי צה"ל שליוו את עבודת המטה המקיפה שנערכה במשך שנה וחצי. לאיציק צ'יפרוט שתמיד נמצא שם למען האזרח החמש, לאגף כלי הירייה ובראשו מר דוד ויצמן והגב' לימור ארזני שנרתמו לקדם את המשימה הלאומית הזאת.

וכמובן שלוחה תודה גדולה במיוחד לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ועימו יועץ החקיקה המבריק, דוד בבלי, שהיו קשובים אל רחשי וצורכי הציבור ולמרות שרוב ידי השר כבולות מאחורי גבו הוא הצליח לשנות סדרי עולם. התיקון הזה לא היה מגיע לעולם ללא עזרתם של לא מעט חברים שפעלו מאחורי הקלעים, שהפכו במהלך הדרך הזו לאחיי ואחיותיי בנפש, מדריכי ירי, אנשי ביטחון ועובדי ציבור, וכל מי שהנושא הזה בנפשו ולקח חלק ואתם יודעים מי אתם. וכמובן משפחתי היקרה, אני חייבת להודות להם, כי הגעתי לפה שמונה פעמים והיו בקרים מטורפים במהלך ההרפתקה הזו.

אני רוצה להגיד בשעה טובה לכל הנשים שזכאיות היום להצטרף לאוכלוסיית החמושים והופכות למכפיל כוח משמעותי במרחב האזרחי, הלוואי שלא תזדקקו להשתמש בו לעולם. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

תודה, אודליה. לשמוע ממך בסוף תפילה זה היה שווה הכול.

אפשר את יהורם? נשמע אותו עכשיו? יהורם בן חיים מהתאחדות לספורט נכים, בבקשה.

אני משמש כיושב ראש של ספורט קליעה 18 שנים. אנחנו, כמו בכל התאחדות, כמו התאחדות הקליעה, אני קורא לזה הבריאים, יש לנו התאחדות משלנו של נכים, יש לנו תחרויות שלנו, של נכים, שלא קשורה להתאחדות לספורט של הבריאים ובעצם שום תחרות שלנו לא מוכרת על ידי האגפים של המדינה כמו התחרויות של ההתאחדות לספורט הרגילה. אנחנו מקיימים שבע תחרויות בשנה וזה לא מוכר לצורך הכרה לנשקים לקלעים שרוצים לקנות נשקים פרטיים, רובה אוויר, אקדח אוויר, לצורך שימוש בתחרויות. למרות שאנחנו מספקים להם יש כאלה שרוצים להשתמש בכלים שלהם ואנחנו לא יכולים לאפשר להם את זה.

מעבר לזה יש לנו בעיה של ניוד כלים. אין לנו מטווחים של 50 מטר לרובה זעיר, אז אנחנו צריכים לבוא להוציא את הכלים מבית הלוחם תל אביב, לנסוע איתם למטווח, אם זה להרצליה או רעננה, צריך להוציא אישור נסיעה ובאותו יום להחזיר את זה. זה מצריך שמישהו ילווה את הנכה שלוקח את זה ולפתוח מחדש כדי להחזיר את זה.

ויש עוד כל מיני דברים שעליהם צריך לשבת, אני לא יודע אם להטריח את כל הפורום המכובד שנמצא שם, או שצריך לקיים ישיבה נפרדת, לראות איך מכניסים את ההתאחדות ספורט נכים בקליעה בתוך כל הקונטקסט הזה שיוכר ושהתחרויות יוכרו ושיהיו לנו אישורי יצוא יבוא לכלים, שנוכל לעבוד כמו שעובדים בהתאחדות לספורט באופן מסודר. דיברתי על זה עם אמנון צלה שאמר שהוא יעלה את זה והוא זה שעוזר לנו עם זה ואני רוצה לראות איך אנחנו יכולים כן יכולים לעשות את זה.

תמתין איתנו רגע, יהורם. דוד, אני אשמח לשמוע איך ההתייחסות שלנו כרגע בהתאם לבקשה שלי לכל הנושא של ספורט של נכים. אני יודע שכללנו את זה תחת הכותרת של נכי צה"ל, אבל בוא נדבר על זה רגע.

יש לנו גם נכים שהם לא נכי צה"ל ששלחנו אותם לבתי הלוחם.

כן, אני יודע, זה כבר משרד התרבות והספורט פירט את זה וזאת נקודה חשובה. בבקשה, דוד.

קודם כל חשוב לציין, אדוני, שרוב אם לא כל הטענות שעלו פה, גם על ידי נציגי משרד הספורט וגם על ידי נציגי הספורטאים, קשורות באופן ישיר לאגודות הספורט ולא לתיקונים שאנחנו כרגע מתקנים, ואני אסביר.

חברי ממשרד הספורט מעלה את הטענה שלגבי החבר'ה הצעירים שלכאורה נפגעים. חשוב לציין שבחוק כלי ירייה אכן יש דיפרנציאציה החל מגיל עשר באישור שר הספורט ועד גיל 18, בחלוקה של עשר עד 12, 14-12, 16-14, להתחרות בכלי ירייה, רק חשוב לציין שאותם נערים לא יכולים לקבל תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה לצורך אימון או תחרות היות שהם אינם עומדים בתנאי הסף.

שזה גיל 21 עם שירות צבאי.

בדיוק. המשמעות היא משמעות אופרטיבית לוגיסטית שבה בעל הרישיון המיוחד או מי מטעמו שמורשה לשאת את הנשק לטובת התחרות והאימון, וזו בעצם הסדרה של החוק ופרקטיקה מקצועית שלא הייתה נהוגה שנים והיום אנחנו מסדירים את זה.

בנוסף חשוב לציין שנשקים צבאיים לא יהיו במשמרת שלי בכל מה שקשור לתחרויות. נשק צבאי, אני גם סייגתי ואמרתי שיש עמותה ספציפית שנקראת רובאי ישראל שהזמנתי אותה לשולחני על מנת לדון בהסדרה של הפעילות שלה, אבל כל פעילות בנשק צבאי, מוכרת ככל שתהיה על ידי משרד הספורט, לא תאושר על ידי מנהל אגף כלי ירייה, נקודה.

לעניין הטענה שכרגע מר יהורם מעלה. נכי צה"ל מוגדרים בעמותה של נכי צה"ל. אנחנו נעשה את הבדיקה שלנו תיכף עם גורמי המקצוע האם ישנם נכים שהם אינם מוגדרים כנכי צה"ל שיכולים להיכנס תחת הקטגוריה הזאת של פרא אולימפי ותוך כדי דיון הוועדה אנחנו גם ניתן את התשובות, אדוני.

תודה רבה, דוד. יהורם, כמו שאתה שם לב, אנחנו מנסים לתת לזה מענה. תישאר איתנו להמשך הדיון, אם יהיה לך משהו לומר או לנו יהיה משהו לומר לך ניצור איתך קשר שוב.

בסדר.

ענבל, בבקשה.

שמי ענבל גלבוע אמיר, אני מנכ"לית של בונות אלטרנטיבה. אנחנו כאן כדי להביא את הקול, הצרכים והאינטרסים של נשים ישראליות. אני רוצה להתחיל רגע מלדבר על ביטחון. אנחנו לא נגד חלוקת נשקים ואנחנו שמחות שמוסיפים נשים ומבינות את המצב הביטחוני, אבל אני מבקשת לפתוח עם כמה עובדות.

שנת 2024 הייתה הקטלנית ביותר עבור נשים, 36 נשים נרצחו, 56% מהרציחות בוצעו בנשק חם על ידי בן זוג או קרוב משפחה.

בלתי חוקי.

אני יכולה לסיים? אני נתתי לך לדבר, תודה.

בבקשה, אל תפריעו לה. אודליה, הקשבנו לך ברוב קשב, בואו ניתן גם לענבל. לא תמיד הדברים שנשמעים פה מוצאים חן בעיני כולם, אבל חובתנו לשמוע אותם כי בסוף אם יש בזה פסיק של חוכמה שכדאי לאמץ, נשתדל לעשות את זה. בבקשה, ענבל.

תודה רבה. כדי לעמוד בעומס, אנחנו יודעים מדוח הממ"מ, שריאיונות הפכו מפרונטליים לטלפוניים, תהליכים התקצרו. מר ויצמן ציין פה את העומס הגדול שהם עובדים בו. שוב פעם, לפי הממ"מ, העלייה במספר החמושים בתקופות לחץ מגבירה את הסיכון לאלימות במשפחה ולהתפרצות סכסוכים.

אני רוצה להגיד לכם על כמה מקרים שאולי לא כולכם שמעתם עליהם, אבל באפריל האחרון עובד עיריית חולון, מתנדב מד"א, חשוד באונס ובאיומים באקדח על שלוש צעירות ונערות. במרץ 2025, גבר קיבל רישיון לנשק, יצא לדייט ראשון והוא חשוד שהוא איים באקדח וביצע עבירות מין. בשבוע שעבר כולנו שמענו על לוחם מילואים שירה באישה בעפולה כי הוא סבל מהתקף פוסט טראומה לטענתו.

אנחנו לא מדברות על סכנות תיאורטיות, אנחנו מדברות על מציאות. איך אפשר לקדם את התקנות החדשות כשהחוק כביכול אמור להסדיר את הבקרה שעוד לא אושרה. וגם אם יאושר, משרד הרווחה, שלא נמצא כאן, לא ערוך עדיין ליישם את התקנות האלה.

אנחנו לא חדשות פה, אנחנו מתריעות מנובמבר 2023. אומרים לנו שאנחנו היסטריות, שאנחנו מגזימות, שנשים נרצחות מסכין לפני שהן נרצחות מאקדח. באפריל 2025 גבר רצח את אשתו באקדח האישי שלו שקיבל ביולי 2023 מכוח התקנות והתאבד. ארבעת הילדים שלהם נשארו בבית יתומים. אז מי שילם את המחיר של המדיניות? אישה. מי מתמודד עם התוצאות? משפחות וילדים. ולכן אנחנו דורשות מהמשרד לביטחון לאומי לקחת אחריות גם על זה, אנחנו דורשות להפסיק לזלזל באזהרות. כל אזהרה שנכתבת כאן עלולה להפוך מציאות חיים של מישהי אחרת.

אנחנו שומעות שטוענים שנשקים בידיים הנכונות יכולים להציל חיים, אבל בפועל נשק בידיים הלא נכונות כבר גובה מחיר, בדרך כלל של נשים. ושוב אני אחזור, אנחנו לא נגד נשקים, אנחנו מבינות את המצב, אבל זה צריך להיעשות בצורה מסודרת עם בקרה. אנחנו דורשות מכם לעצור לפני שמתרחשת הטרגדיה הבאה, לעצור בשם הביטחון ולא בשם הפחד.

קחו אוויר, אני אתן לכם להתייחס. אני חושב שהדברים האלה הם דברים חשובים להישמע. גם אם לא תמיד אנחנו מסכימים עם כל מה שנאמר פה, אבל בהחלט זה מדליק איזה שהיא נורה שכדאי לנו להתייחס אליה, אם לא היום אז מחר, אבל צריך להתייחס לדברים ולהקשיב להם.

עוד מישהו שלא דיבר מעוניין? בבקשה, גברתי.

כמובן שאני מצטרפת לחברתי, אני לא אחזור על דבריה, יש לי רק בקשה, לראות מה קורה עם משרד הביטחון בנושא של הלומי קרב. האם אפשר כשמשרד הביטחון מקבל ידיעה דרך נכי צה"ל או לא, שהלום קרב הוא נכה, האם אפשר שמשרד הביטחון יחזור לאגף רישוי ירייה וייקח את הנשק מאותו הלום קרב. האם זה קיים, או שזה לא קיים עד היום, אבל בגלל שיש כל כך הרבה הלומי קרב אולי צריך לשנות את זה?

שאלה רלוונטית ביותר, אני מעריך שגם ניתן על זה תשובה, או לפחות מישהו ייתן על זה תשובה.

עוד מישהו שלא דיבר?

הגעתי לדיון שני בנושא, כמדריכת חי"ר היה לי מאוד מאוד חשוב להגיע ולהשמיע את הקול שלנו כחלק מהמדריכות שנמצאות בהרחבת התבחינים בתפקידי הלוחמה. כמו שקרן אמרה, לי כאישה זה מאוד מאוד חשוב, היות שהתבחינים האלה מיטיבים עם רוב נשי מובהק, כאמא לשני לוחמים, כאשת מילואימניק, לפני סבב נוסף, צווי 8 נוספים שחולקו עכשיו בהרחבה, אנחנו שוב נותרות בעורף, אני לא רוצה לומר ללא הגנה בכלל, אבל לפחות בתחושה האישית שלי ללא הגנה עצמית וגם ללא אפשרות לתרום לביטחון הקהילתי בדוגמת כיתות הכוננות. הרגעים האלה מאוד מאוד חשובים לי, אני יוצאת מנקודת הנחה שהם חשובים לרוב נשי מובהק בארץ הזו שהגנה עצמית מאוד חשובה להם ויותר מכך, כתרומה לחוסן הלאומי של העורף, של הנשים בעורף.

אני רוצה להודות באופן אישי ליו"ר הוועדה ולחברי הוועדה, לוויצמן ולחברי המטה שעשו עבודה נהדרת והקשיבו בקשב רב בדיון הקודם. הרגשתי שמקשיבים לי, הרגשתי שהנקודה שהעליתי פה לעניין מגבלת 20 השנים, היות שאני עברתי אותה, חשוב מאוד שניתן דווקא לנשים כמוני, בנות 40 ומעלה, שנשארות בעורף עם הילדים, עם ההורים המבוגרים, עם הרצון לשמור על עצמנו, על נפשנו וגם לתרום לקהילה בדרך, אני חושבת שזה אחד התיקונים היותר חשובים שנכחתי בהם.

וללא שום קשר, גם התיקון המקורי שהיטיב עם מדריכות החי"ר שצעירות ממני. שמתי בראש מעייניי לעזוב את הכול ולתרום את חלקי גם אם בסופו של דבר אני לא אהיה זו שזכאית, אבל עדיין חברותיי הצעירות ממני יוכלו להגן על עצמן בעתיד. למען הדור הבא, כדי שלא ניקלע יותר למצבים כאלה, אני חושבת שכולנו נמצאים במוד הזה ששם דברים מאחור ומסתכל על העתיד בעיניים קצת אחרות, יותר מפוקחות, לצערי ולשמחתי באותה נשימה, אז תודה לכם.

תודה רבה לך.

שלום לכולם, אני עורכת דין בת 52 מתל אביב, אמא לשתי בנות ונשואה. אני מדריכת חי"ר לשעבר, הייתי מ"כית טירונים רובאי 02 ו-03 בזיקים, הייתי מדריכת דרגון ומדריכת נגמ"חונים. אני פה קודם כל כמדריכת חי"ר לשעבר.

אני רוצה גם לפנות לבנות אלטרנטיבה, אנחנו יחד חברות בפורום הדירקטוריות מבית איגוד הדירקטורים, אנחנו נאבקות שם למען העצמת נשים יחד לאותה מטרה, אני מבקשת שתעזרו לנו פה להיאבק להעצמת נשים. כמו שקרן אמרה ואחרות פה, חברותיי, כל המקצועות שהתווספו, לדעתי 90% זה נשים. אז קודם כל זה תיקון ענק בשבילנו.

לגבי הספורטאים, כספורטאית תחרותית בעצמי, אני משחקת פינג פונג, וכאמא לספורטאית תחרותית בקפיצות סוסים, קפיצות ראווה, הספורט הוא חלק חשוב מאוד מאוד מהחיים שלנו, אני מאוד מעריכה אתכם. אני רק ממש ממש מקווה שייעשה אחד משניים, מה שמיטיב עימכם, או שיאושר היום התיקון ובעתיד תתקנו עוד, ואני אשמח לבוא לעזור לכם, או שיפוצל הדיון ויתוקן היום מה שכבר יש כדי שנוכל לעבור את זה ואחר כך נעשה תיקון נוסף.

תודה רבה.

אם אפשר.

אתה כבר דיברת.

כמה מילים למה שנאמר אחרי שדיברתי, אדוני היושב ראש. ערבבו פה בין שתי סוגיות שונות, אחד זה מפעל ראוי והשני זה רישיונות בתבחין פרטי. מה שמר בן חיים דיבר, על הנשקים שמעבירים ממקום למקום, מדובר על כלים של מפעל ראוי. אנחנו לא מבקשים רישיונות לילדים, המגבלה בחוק היא מגבלה בחוק, אבל בנושא הזה דורשים מהילדים האלה שיירשמו בתור מוצעים למרות שהם לא זכאים לקבל נשק. למה? לא ברור למה.

רובאי ישראל שייכים להתאחדות הקליעה בישראל, אצלי, באיגוד שאני מייצג אותו. בלי מבוגרים במועדונים אין פעילות של נוער, כי מי שמחזיק את המועדונים, מי שמתפעל אותם, מי שהם בעלי הרישיונות שגורמים למשיכה של נוער זה המבוגרים ובהם אנחנו מדברים ברישיונות האלה. בדיון באוקטובר 2023, כשאושרו התקנות, ישב פה ישראל אבישר, שהיה אז ראש האגף, ואמר שהם לא פוגעים בבעלי רישיונות קיימים. בפועל מה שקורה, אמר גם ישי פולק, זה האגף מצמצם ולא מחדש רישיונות קיימים לספורטאים שהיו להם רישיונות וחודשו להם בעבר.

מיכאל, הנקודה ברורה. אני גם אדרוש לקבל על זה תשובה תיכף. צה"ל, אתם רוצים לומר משהו לפני שאנחנו ממשיכים?

בעצם אני זה שביחד עם האגף ניסחנו את המסמך של המקצועות שהם, כמו שרוב האנשים אמרו, כן מתייחסים ליכולות וכן המתייחסים למה שבאמת מצופה ממדריכת חי"ר כזאת או אחרת, ללמד את הלוחמים.

כמה התייחסויות קטנות. לדעתי זה עניין לשוני בנושא המ"כים. אין הגדרה כזאת מ"כ שאינו לוחם, יש מ"כ, מפקד כיתה, זה יכול להיות גם בסיירת מטכ"ל וזה יכול להיות גם במג"ל או משהו כזה. אני מבקש שיהיה רשום מ"כ, לא לעשות את ההפרדה. אנחנו נבדוק עם אכ"א איך זה באמת כתוב במערכת, כי לפעמים פקיד הרישוי לא בקי בזה ויכול להיות מצב שלא מקבלים.

בנושא השני, אמנם זה לא הכובע שלי פה, אבל אני גם יורה ירי מעשי ושני המיכאלים מכירים אותי, אני עושה את זה גם מגיל 15, אני מדריך ירי מעשי, הייתי ראש מדור צלפים בצבא ולא סתם הגעתי למה שהגעתי, הייתי אלוף ישראל כמה פעמים, ומאוד חשוב לי הנושא של הפגיעה. אין לי קשר לזה, אבל אנשים פונים אליי, שואלים אותי מה לעשות וגם זמני יגיע. גם אני אגיע לחידוש וגם אותי לא יחדשו, מסיבות כאלה ואחרות, אני לא יודע למה, אני מקווה שזה לא יגיע ובאמת התיקון הזה, כמו שאני העליתי אותו בפעם הקודמת, יתוקן, כי זה פוגע בהרבה ספורטאים.

גם אנחנו בתור צה"ל יוצאים לתחרויות, אני גם אמון על זה כחלק מתפקידי. הקשר הזה יוצר אחידות גבוהה מאוד בין הפן התחרותי לפן המקצועי. מכירים אותי, מכירים את מיכה, בתור אנשים שהם גם בצבא וגם מתחרים, וצבאות אחרים בעולם, גם ממדינות שהן פחות אהודות, מחזיקים מאיתנו ומבקשים להגיע לצה"ל וללמוד והקשר הזה הוא חשוב ואסור שאנחנו ניפגע בתור ספורטאים. ואני כמובן נותן לאגף חיזוק חיובי על הנושא הזה.

אתמול הייתי בענף קליעה. הייתה שם מסיבה. אני אומר לכם את האמת, מדריכות החי"ר הן פשוט שמחו שסוף סוף לא רק הגברים יוכלו לשאת אקדח ולא רק מדריכי החי"ר, שהם לוחמים, גם הן, זה שינוי משמעותי. זו האוכלוסייה החמושה שאנחנו רוצים לראות, אנשים שכל חייהם אך ורק מתעסקים בנשק וזה חשוב להם ברמה האישית. הם יעשו את זה והם מחפשים את כל הדרכים כדי להוציא, ואם אנחנו בתור מדינה נותנים להם אפשרות הם יעשו את זה וזה הציבור החמוש שאנחנו רוצים לראות ואני בטוח שאנחנו נראה את השיפור המשמעותי בעולם הזה. תודה לכולם.

תודה, רועי. חי, אתה רוצה לומר משהו?

אני אגיד בקצרה. קודם כל בנוגע לשאלה שהתייחסה פה למשרד הביטחון, אז באמת זה מול משרד הביטחון, פחות מול צה"ל, ואני מניח שכאשר מישהו מוכר כהלום קרב זה תהליך שקורה יחד עם משרד הבריאות וזה, אני מניח, ממשק שקיים או שדובר עליו מול אגף כלי ירייה, פחות מול צה"ל בנושא הזה אחרי שהחייל השתחרר.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהגיד מילה טובה לוויצמן ולכל האגף על כל הנושא של הורדת טופס 830. מדובר בתהליך שמוריד בירוקרטיה מהאזרח, מאפשר להוריד זיופים, מאפשר לנו כצה"ל פחות עומס, גם אצלנו, ולמעשה עושה טוב לכולם. אני מנצל את הבמה כדי להגיד, כמו שעדכנתי בוועדה הקודמת, אנחנו מתקדמים בהקמת הממשקים, גם לממש את התקנות האלה לכשיאושרו יחד עם התבחינים השונים שדיברנו עליהם על פצועים ולוחמים. אני אגיד שאנחנו מתכננים לעמוד בזמנים ואף להקדים אותם, יחד עם זאת אל מול המצב הביטחוני יכול להיות הקפאות תצורה וכל מיני דברים כאלה, חשוב להגיד ליושב ראש, אלה דברים שיכולים לגרור אותנו גם כן קדימה.

בהחלט, תודה, חי. האגף, המשרד, קדימה. בבלי, אתה רוצה להגיד משהו גם? קיבלת פה תואר לפני רגע, מבריק.

אני עומדת מאחורי זה.

אני גם, זה בסדר, מסכים עם כל מילה.

אדוני היושב ראש, אני אתייחס בקצרה לנתונים שחבר הכנסת קריב ביקש, לאחר מכן ראש חטיבת הדרכה, אמנון צלה, יתייחס לעניין הירי הפרא אולימפי ולימור תתייחס בסיום למספר ניואנסים משפטיים שעלו פה בפרוטוקול.

לגבי תבחינים מובילים. שלושת התבחינים המובילים נכון לרגע זה, אדוני, שירות בכוחות ביטחון במקום ראשון, עם 49.37% מסך מחזיקי כלי ירייה. הבא בתור זה הוראות מעבר עם 23.89% והשלישי זה מגורים ביישוב זכאי, 20.85%.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה להגיד ככה, אני הוזמנתי לפה על ידי המנהל שלי בתור היועץ המקצועי, אבל באתי לפה בגלל יהורם. אני התחלתי את התהליך הזה של בתי הלוחם לפני כשלוש שנים והדבר הראשון שעשיתי זה לפנות למשרד הספורט ומשרד הספורט נתן לי תשובה שהוא מכיר בפרא אולימפי ובתי הלוחם כהתאחדות ספורט נפרדת לכל דבר ועניין, אבל משום מה זה לא הסתייע לכדי כך שהם יכולים להמליץ ולתת רישיון ולכן ביקשנו להוסיף את התיקון הזה לתקנות.

אני חושב שזה אחד הדברים הכי מוסכמים פה והכי ברורים. מי שלא היה שם מוזמן כמובן ללכת לראות את הפעילות של יהורם בחיפה, לעטוף את נכי צה"ל, גם הנכים הנפשיים וגם הנכים הפיזיים, לתת להם את כל הכלים להתחרות ולמצוא ייעוד בחיים. אני חושב שזה דבר שלא ניתן לוותר עליו וצריך להסדיר אותו.

מתן הרישיון, היכולת של מתן המלצה בסופה רישיון שיסייע בהובלת הכלים. אדם שמחזיק נשק ברישיון יכול לקחת אותו לתחרות, לדוגמה, ואז זה יכול לפתור להם ולסייע להם בבעיה. בקשר להובלת הכלים בדרך אחרת, אנחנו נפתור אותה אצלנו כי היא בת פתרון. זה לגבי הפרא אולימפי. גם הכלים שהפרא אולימפי משתמש בהם והמטווחים שלהם, אין בהם סיכון לציבור ואין להם שום דבר משמעותי.

לגבי הנושא של נשק צבאי, הוא לא ליבת התיקון, אבל מכיוון שזה הועלה אני חייב להגיד דבר כזה, נשק צבאי התקפי, כמו שהוגדר על ידי ויצמן, מה שהופך אותו להתקפי זה לא אם הוא אוטומט או לא אוטומט, אלא זה מהירות הלוע והטווח שאליו הוא יכול להגיע ויכולת החדירה שלו. גם רוב חיילי צה"ל, אני בטוח שרועי יאשר את דבריי, לא משתמשים בירי באוטומט, ולכן לעניין הזה זה לא רלוונטי.

להתאחדות הקליעה, שאני מאוד אוהב ומכבד, ולהתאחדות הירי מעשי של ישי פולק, אין שום אחריות על שלום הציבור. האחריות על שלום ציבור בקשר לכלי ירייה היא של האגף לרישוי כלי ירייה ואנחנו מממשים את האחריות שלנו. אני חייב להגיד עוד משהו, אנחנו לא עושים שום שינוי לעומת המצב הקיים, כי יש החלטות מנהלי אגף משנת 2014 בקשר לאופן התנהלות בנשק צבאי בתחום הספורט, שאנחנו פשוט מיישמים אותן.

גם לגבי הנושא של קטינים, אנחנו לא עושים שום שינוי, אנחנו פשוט מיישמים את הוראות החוק, מה שלא ממש בוצע עד היום, כך שלמשל הקביעה שנרשמה על ידי משרד הספורט, שאני לא יודע מה מקורה, לגבי זה שילד בן 16 יכול להשתמש בירי מעשי בכלי ירייה, לא מעוגנת בחוק. בחוק כתוב בסוגי פעילויות שהשר יאשר, אני לא מכיר צו או סוג של תקנה שהשר קבע כדי לאשר פעילות לילד קטין באקדח או ברובה PCC ובטח ובטח ברובה צבאי. אני חייב להגיד שאני עצמי התחלתי את העניין בגיל עשר בהפועל רעננה במטווח והייתי בכל הפעילויות האלה, הן בדרך כלל מאופיינות ברובה אוויר, או רובה בקליבר זעיר, אקדח אוויר וכן הלאה, וכך זה צריך להישאר.

לגבי הנושא של קטינים ומועדון מפעל ראוי, מה שנקרא, שהוא וריאציה בפני עצמה. גם כאן, כמו שכבר נאמר מקודם, יש תקנות התבחינים שקובעות שאדם יכול לקבל כלי ירייה בהרשאה במועדון קליעה אך ורק אם הוא עומד בתנאי הסף של התבחינים והקטינים כמובן לא עומדים בהם, עם כל הצער. רוצים שכן יעמדו? צריך לעשות תיקונים בהתאם בחוק עצמו, בחקיקה, מה שלא קיים כרגע. אנחנו לא עשינו שום שינוי, אנחנו פשוט עומדים על הוראות החוק. זה לגבי העניין הזה.

אמירת אגב רק לגבי הנשים. אני, כמו שאתה יודע, עדיין בצו 8, אני באתי לכאן הודות לשי חברוני המפקד שלי, ואני רוצה להגיד שהיום אתה מסתובב ביחידות צבאיות, אין יחידה צבאית ללא נשים קרביות היום. אני לא מדבר בתקופתי, שזה היה רק פקידות, היום זה לוחמות ובכל היחידות ובכל מקום שאתה הולך אליו, ולכן אני חושב שזה בהחלט משהו שהוא ראוי וחייבים לקדם אותו.

וואו, כמה שזה היה חשוב הדברים שלך, אמנון. אני מאוד שמח שאתה פה ואני מאוד שמח שאמרת את מה שיש לומר.

כמה חידודים. אני אחזור על זה כל ועדה, לכל חברותינו, אתם יודעים שאנחנו בודקים את כולם, משטרה, בריאות, אמרתי את זה גם בשבוע שעבר, משרד הרווחה לא צריך לחכות לממשק איתי, יש לו חובה בחוק. זה אנחנו חוזרים ואומרים, שצריכים כולם לדעת, אין כאן ויתורים על הוראות החוק. זה אחת.

שתיים, הבטחנו נתונים. מתחילת השנה התקבלו באגף 1,635 צווי הגנה, מתוכם רק ל-22 היה נשק. כל הכלים האלה מופקדים היום במשטרת ישראל, זאת אומרת התפיסה היא תפיסה מיידית. אלה הפערים שאתם צריכים להבין. אנחנו לא מקלים ראש, ולכולנו יש פה אמפתיה רבה לנשים שמוטרדות או מאוימות, אבל אלה הנתונים היבשים, מתוך 1,630 צווים יש רק 22 אנשים עם נשק.

זה לא אומר כלום.

לנו אין דרך אחרת. אני לא נביאה, אני לא יכולה לדעת מה קורה אצל בן אדם בבית. כל המעגלים שאנחנו יכולים אנחנו עושים. בבדיקת מסוכנות, זה לא בדיקה, זה קביעה של משטרת ישראל אם אדם הוא מסוכן, זה לא המלצה, אנחנו מקבלים את הדיווח ממשרד הבריאות ואנחנו מקבלים את צווי ההגנה. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי למנוע מבן אדם לא ראוי להחזיק בנשק, אבל אלה הנתונים.

אתם מקבלים ממשרד הביטחון?

השאלה צריכה להיות מופנית למשרד הבריאות, לא אליי.

מה ששאלתי, משרד הבריאות.

בהחלט כן. אם בן אדם הוא פוסט טראומטי והוא מטופל זה משרד הבריאות.

אבל הוא נכה צה"ל.

אם בן אדם הולך לרופא המשפחה שלו או הולך לפסיכיאטר, או מתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי ציבורי, משרד הבריאות אמור לדעת, תשאלי אותו איך הוא מפקח על המידע.

שאלתי, לא קיבלתי תשובה.

אני מקבלת את הנתונים ממשרד הבריאות. אני לא יכולה להכריח אדם לדווח ואני לא יכולה להכריח את משרד הבריאות לדווח לי, תשאלי אותם. תפנו אליהם שאילתות.

אדוני היושב ראש, אנחנו נשמח, אמרנו את זה גם בעבר, שביטוח לאומי יגיע לכאן וייתן הסברים לכל חברי הוועדה המכובדים וגם לכל מי שמגיע, למה הוא לא מוכן ליצור איתנו ממשק. עם משרד הבריאות.

שאלה מצוינת, אני מבטיח לך שאני לא ארד מזה. דוד, אתה רוצה לומר משהו לפני שאנחנו מתחילים בהקראה?

כן, בקטנה. כמה דברים קטנים שקשורים לספורט. מיד אחרי ה-7 באוקטובר העברנו פה תקנות ואישרנו אותן, לא רוצה להגיד בחופזה, הייתה פה עבודה מאוד מאוד רצינית שהתחילה גם הרבה לפני המלחמה, אבל מן הסתם המרכז היה כמובן דברים שקשורים להגנה עצמית, שזה מגורים ביישוב זכאי או עיסוק, וכמובן לוחמים, שזה מכפיל כוח מאוד משמעותי. לקח לי זמן אבל בסוף קראתי את הפרוטוקול, ואכן נאמר על ידי כל הגורמים, גם הייעוץ המשפטי של הוועדה, גם הייעוץ המשפטי של משרדי הממשלה, גם על ידי כמובן חברי הכנסת, יו"ר הוועדה, באמת כל אחד שהופיע שם, שהם משאירים את המצב הקיים. בפועל זה לא היה כך.

אגב דיברתם פה על תיקון תקנות, אז ניסיתי לקרוא תוך כדי את הנחיות היועמ"ש, כשיש תיקון, כשהוועדה הצביעה על משהו, זה חייב להשתקף, ואם לא, מתקנים את זה. זה מפורש. אם אתם רוצים אני אקריא את זה אפילו: לעניין זה טעות אותה ניתן לתקן בדרך האמורה היא כל טעות הדפסה, טעות תחביר, באיות ופיסוק והלאה, ברור שמדובר בטעות, תיקון טעות נועד לבטא נאמנה את הכוונה הברורה של מתקין התקנות בעת התקנה, להבדיל משינוי הכוונה במועד מאוחר יותר. בקיצור הכוונה פה הייתה נורא ברורה, אבל זה מה שקרה ועבר הרבה מאוד זמן, אבל אני לא בא להלין על מה שהיה.

לגבי הדברים שנאמרו פה. קודם כל פעם נאמר לי שאני עונה כמעט לכל פנייה, גם דברים שדורשים ים זמן, לפעמים אפילו לא רלוונטיים, רק כדי לסייע למי שאפשר, ככה גם היה בספורט. בסוף בסוף יש הרבה מאוד דברים שנאמרו פה, חלקם ראויים לבדיקה, חלקם אנחנו בדקנו ומסתבר שהצדק לחלוטין עם אגף כלי ירייה ועם העומד בראשו כמובן, שעושה עבודה מדהימה, וזו הזדמנות באמת נוספת, לו ולצוות שלו, ללימור, לאמנון, דניאל לא פה, באמת, הלוואי שכל משרדי הממשלה והעובדים יהיו ככה, באמת אין לי מילים.

ובסוף בסוף מה שמדובר פה לא פוגע באף אחד. כמו שאמרו פה, לעניין ההגדרה של הענף, אף אחד לא מתנגד לזה, ברור שהגיוני שזה יהיה ענף. כמו שכדורגל זה בהתאם לעונה הספורטיבית ולא הקלנדרית, לגבי העלאת הירי המעשי והשוואתו לאולימפי לא פוגע באולימפי. יכול להיות, לא יכול להיות, בטוח שצריך לתקן עוד דברים, חלק מהם זה חקיקה, חלק מהם זה נהלים, אין לנו מחלוקת על זה והדלת שלי וגם הדלת של האגף פתוחה, כל מי שאמר ורצה פגישה, הייתה פגישה מהירה, אין אחד שיכול להגיד אחרת.

לגבי מילואימניקים, עלתה פה טענה מה לגבי נשים בהיריון או בשמירת היריון, מזכירת הסיעה עכשיו בשמירת היריון, בוודאי שאנחנו נשמח, אפשר גם להוסיף עוד דברים, אבל איפה זה פוגע בדבר הקיים? או מצב שמחיל הוראת מעבר לגבי מי שהיו לו אקדחים, אנחנו בעצם אומרים שיהיה ברור שמי שהיה לו לא נפגע. אנחנו לא חושבים שצריך שיהיה את זה, בסוף בסוף חלילה וחס אם קורה משהו בעולם הספורטיבי זה משפיע על הכול ואז אנשים שחיים במקום מאוד מסוכן שאנחנו רוצים להגן עליהם יינזקו.

מי שיסתכל לאורך השנים, הרבה פעמים כשפתאום האגף שינה את המדיניות שלו, לצערנו הרב, בעקבות מקרה ספורדי, אתה לא אמור מכלל מקרה אחד ספציפי להשליך על כל החברה הישראלית, על אנשים שגרים במקום שהמשטרה הגדירה מסוכן, אנשים שנתנו להם נשק ארוך בצבא והם לוקחים אותו הביתה. אז אנחנו מנסים לעשות את הדברים בשום שכל, יחד עם זאת הדברים האלה ספציפית לא פוגעים באף אחד, הם עוזרים, אולי זה לחלק ספציפי בכלי ירייה, לחלק זה רוחבי, אבל פגיעה? הדברים שנאמרו פה על קטינים ועל הרשאות, זה פשוט לא קשור לפה.

תודה רבה לך, דוד. אנחנו עכשיו נעבור להקראה של השינויים בטיוטת התקנות ואם יהיו לזה הערות נשמח לשמוע אתכם. אני מציע לכולם להקשיב, אנחנו מקריאים את השינויים בטיוטת התקנות, לא צריך לעבור על הכול, אלא רק על השינויים שהחלנו ונשמע את ההתייחסות של מי שרוצה עדיין להתייחס ואם ייוותר זמן, ואני מבטיח לכם שייוותר, גם נצביע.

שני דברים לפני כן. הייתה בקשה של גלעד קריב שיהיה גם נוסח של התיקון עצמו וגם דרישה שהמשרד יאשר את הנוסח. זה הדרישות שלו.

התיקון הראשון הוא בתקנה מספר 3. פה, להבנתי, הייתה טעות בנוסח שפורסם. אין פה מחיקה של סעיפים (ב) עד (ו), אלא תוספת של סעיפים חדשים. בנוסח שהופץ הם הופיעו כ-(ב) ו-(ג), הם אמורים להיות (ז) ו-(ח).

אחרי תקנה 3(ו) יבוא (ז): נודע לפקיד רישוי באמצעות קצין שהסמיך לכך ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל כי בעל רישיון לפי פרט 9 או פרט 13 שבתוספת, שירת בשירות מילואים במשך 30 ימים לפחות, במהלך 90 הימים שקדמו לפקיעת תוקף הרישיון המקורי או המוארך, יהיה רשאי פקיד רישוי לחדש את רישיונו לתקופה של שנה אחת, גם אם המבקש לא הוכיח עמידה בהוראות התבחין.

(ח), נודע לפקיד רישוי באמצעות קצין שהסמיך לכך ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל כי מבקש רישיון חדש, לפי פרט 13 שבתוספת, שירת בשירות מילואים במשך 30 ימים לפחות, במהלך 90 הימים שקדמו להגשת הבקשה, יהיה רשאי פקיד רישוי ליתן רישיון לתקופה של שנה אחת, ובתנאי שמגיש הבקשה היה רשום במשך שנתיים או שלוש לפחות, לפי העניין, כחבר במועדון ספורט כהגדרתו בהוראות התבחין, וסיים בהצלחה במשך תקופה זו לפחות שש או שמונה תחרויות המוכרות על ידי האיגוד הרלוונטי.

בתקנה 7, בסעיף קטן (א) נמחקת פסקה (1) ובמקומה, אני אקריא את פסקה (1) החדשה: לא יינתנו יותר מארבעה רישיונות פרטיים למבקש רישיון לפי התבחינים שבכלל הפרטים לתוספת, גם אם התקיימו כמה תבחינים. פסקה (2) הישנה הפכה להיות (1). פסקה (3) נמחקת.

אנחנו עדיין עומדים על זה שכלי אחד להגנה עצמית.

אז (1) לא נמחק. (1) זה ברישיון פרטי שניתן בשל עמידה בתבחין מהתבחינים שבפרטים (1) עד (12). אז פסקה (1) לא נמחקה, (2) נשאר (2), זה הנוסח שהקראתי כרגע לגבי ארבעה רישיונות פרטיים.

לימור, (3) בוטל?

את פסקה (3) אתם מבקשים למחוק? ברישיון פרטי שניתן בשל עמידה בתבחין מבין התבחינים שבפרטים (13) עד (16)?

לא.

אז זה גם לא אמור להימחק.

יפה.

מה שמופיע בנוסח שפורסם כ-(2) הוא בעצם (4), לא יינתנו יותר מארבעה רישיונות פרטיים לכלי ירייה המשמשים לירי אולימפי או לירי מעשי, למבקש רישיון לפי התבחין הקבוע בפרט (13) לתוספת.

גלעד, אנחנו רוצים שההערות שלנו - - -

אני אתן לכם להתייחס. אנחנו עושים סדר עכשיו.

אני מבין ש-(5) נמחק.

(5) נמחק, זה בעצם ההשוואה.

(6) אמור להימחק או לא?

כן, זה בעצם חזרה. אז גם הוא נמחק.

פריט (7) ממוספר בצורה אחרת. ולאחר מכן מופיע פה (4), אני לא יודע איפה רציתם להכניס את זה.

זה (8) עכשיו.

אוקיי, לפי המספור בהתאם למחיקות שהיו, היו שתי מחיקות: רישיון שניתן לפי סעיף 10(א) לתוספת יימנה במכסת הרישיונות הפרטיים האמורה בתקנה זו, למעט רישיונות פרטיים לכלי ירייה מסוג אקדח שעמדו בתוקפם ערב כניסת התקנות לתוקף.

יפה.

התיקון הבא הוא בתקנה 10(א): על אף האמור בתקנה 3, מי שמחזיק ברישיון כדין כלי ירייה מסוג אקדח במשך עשר שנים רצופות לפחות, יהיה רשאי פקיד הרישוי לחדש את רישיונו אף אם אינו עומד בתבחין בעת הגשת הבקשה לחידוש הרישיון, ובלבד שהרישיון שבידו בתקף במועד הגשת הבקשה.

(ב) נמחק פה, (ג) ממוספר בהתאם לכך. מה שהיה (ג) הופך עכשיו להיות (ב) בתקנה 10.

בסדר?

כן.

מעולה.

אני עובר לתוספת, לתבחינים, לתיקונים ששם. בתבחין כוחות הביטחון, ב-(ד) וב-(ה) נמחקה התיבה שמדברת על 20 שנים.

אני אקריא את (ד) התקף בלי המחיקה: (ד) בוגר צבא ההגנה לישראל המחזיק בתעודת לוחם כקבוע בהוראות ההגנה לישראל.

ב-(ה), בוגר צבא ההגנה לישראל אשר השתחרר משירות צבאי עד לשנת 1999 והוא בעל הכשרה ברמת רובאות ומקצוע כלוחם, כפי שקבוע בהוראות צבא ההגנה לישראל.

(ו), זו התוספת החדשה שמבוססת על תיקון מספר 2, בוגר צבא ההגנה לישראל אשר שירת באחד מתפקידים אלה: מדריך תותחנים, מדריך שריון, מדריך הנדסה קרבית, מדריך איסוף קרבי, מדריך חי"ר, מדריך הגנה אווירית, מדריך חילוץ והצלה, מדריך קליעה. פה הייתה בקשה להפוך את זה למ"כ ולא מ"כ שאינו לוחם.

מקובל.

זו הגדרת צה"ל.

מ"כ ותצפיתן.

גלעד, ברשותך, חשוב פה לומר, אתה תגיע לזה תיכף, שתפקיד סייר חייל מג"ב עבר לתבחין משטרת ישראל והוא לא מתאים פה.

כן, זו בקשה שהייתה בדיון הקודם בשבוע שעבר. בתבחין 11, תבחין שירות במשטרת ישראל. ב-(ד) נמחקה המילה 'של'. מתנדב פעיל במשטרת ישראל אשר גר במקום מגורים אשר לגביו המליצה משטרת ישראל כי מגורים במקום זה מצדיקים מתן רישיון פרטי, שהשלים שנתיים או יותר שירות סדיר או שנת שירות סדיר כלוחם, באישור רמ"ח מתנדבים במשטרת ישראל.

נוספה פה הוראה חדשה, (ה) בוגר קורס סייר במשמר הגבול אשר הוכשר לרמת רובאות 03 ושירת במקצוע סייר במשמר הגבול, למשך שנה אחת ברצף לפחות.

13, תבחין ספורטאי יורה פעיל. פה אני אקריא את הנוסח החדש.

ספורטאי – יורה פעיל

ספורטאי פעיל לעניין זה, מי שקיבל המלצה ממנהל התאחדות הספורט המתאימה, לאחר שבדק ומצא כי הינו עומד באחד מהבאים:



(1) ירי אולימפי, מי שרשום במשך שנתיים לפחות כחבר במועדון ספורט המוכר בתחום הירי האולימפי, לפי חוק הספורט, התשמ"ח-1988, ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות המוכרות על ידי איגוד זה בכל עונת ספורט;



(2) ירי מעשי, מי שרשום במשך שלוש שנים לפחות כחבר במועדון ספורט המוכר בתחום הירי המעשי, לפי חוק הספורט, התשמ"ח-1988, ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות המוכרות על ידי איגוד זה בכל עונת ספורט;



(3) ספורטאי אולימפי/פרא אולימפי, נכה צבא ההגנה לישראל, מי שרשום במשך שנתיים לפחות כחבר בעמותת נכי צבא הגנה לישראל ובמשך תקופה זו סיים בהצלחה ארבע תחרויות בכל עונת ספורט:



(1) לעניין זה התאחדות הספורט, כהגדרתה בחוק הספורט התשמ"ח-1988.



(2) לעניין המלצה על ספורטאי פעיל בספורט הקליעה – מנהל התאחדות הקליעה האולימפית.



(3) לעניין המלצה על ספורטאי פעיל בתחום הירי המעשי – מנהל התאחדות הירי המעשי.



(4) לעניין תבחין זה יראו במנהל מטווח בית הלוחם המופעל על ידי עמותת ארגון נכי צה"ל (להלן – מטווח בית הלוחם), אשר ניתן לו רישיון לפי סעיף 7 לחוק כלי ירייה (להלן – החוק), כגורם מוסמך לתת המלצה לרישיון לפי תבחין זה לכלי ירייה המשמש לספורט הקליעה האולימפית או הפרא אולימפית; המלצה תינתן עבור נכה שהוכר על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), עמידה בכלל התנאים הנדרשים מספורטאי פעיל בקליעה אולימפית בהתאמות הנדרשות; לעניין זה סיום תחרות בהצלחה משמעותו השתתפות בכלל המקצים כפי שהוגדרו ואושרו לאותה תחרות על ידי מנהל התאחדות הספורט הרלוונטית; מנהל האגף לרישוי כלי ירייה יקבע בנוהל את סוגי כלי הירייה המשמשים לכל ספורט.



פה צריך להיות סידור של הפסקאות, איזה שהוא מספור.

מסכים.

זו ההקראה, אבל אם יש הערות.

ברור, אני רוצה לשמוע את ההערות. כן, משרד המשפטים.

אני אעבור על הסעיפים אחד אחד, הדברים הגיעו אלינו ברגע האחרון, לא תואמו, לא נעשה הליך שנעשה עם החלק שהוגש לוועדה.

לגבי סעיף 3, מה שאתם אומרים, שמה שנמחק נמחק בטעות. אז אני לא מתייחסת, ההנחה שלי שזה לא נמחק, אבל גם יתר הפרטים, הרחיב משרד הספורט, לא נדונו, זה כן היה צריך להיות מתואם עם משרד הספורט. מבחינתנו הדבר הזה הוא לא תקין, שזה לא מתואם איתם.

לגבי (7) הגבלת כמות רישיונות, כלי ירייה ותחמושת ואחסנה. שוב, אני לא הבנתי, אמרתם שחלק נמחק בטעות או לא, אני מתייחסת לנוסח כפי שקיים, אז מחיקת ההוראות שמגבילות נשיאה של יותר מאקדח אחד לא נדונה ומהותית מרחיבה בלי שום איזון ובקרה את תפוצת כלי הנשק.

7(א)(1) לא נמחק. ל-(2) יש נוסח חדש. 7(א)(3) לא נמחק, ל-(4) יש נוסח חדש, (5) כן נמחק, (6) כן נמחק.

אז אנחנו נצטרך לראות בצורה מסודרת את הדבר, על סמך הדבר הזה אי אפשר להתייחס בצורה רצינית.

אני מבקש לקבל, אדוני, בכתב. להקראה יש כמובן מעמד, אבל מדובר בתקנות מרובות דברים.

ברור, איזה שאלה.

אין לי את היכולת לשלוף התייחסויות לדברים כפי שהוקראו. לגבי החלק האחרון, לא ברור גם כן, פרט 10(א) לתוספת עוסק בצבא ההגנה לישראל, לא ברור אם לקצינים יכולים להיות יותר מארבעה אקדחים, חמישה אקדחים. שוב, כל הדבר הזה, לא ברור מה נשאר, מה לא, מה לא השתנה. אנחנו חייבים לראות נוסח.

תעצרי פה רגע. דוד ויצמן, מה השתנה, מה לא השתנה, לשאלתה.

קודם כל גברתי מתחילת הדיון ממשיכה לטעון שהסעיפים פה לגבי הגבלת כמות כלי ירייה מרחיבה את כמות הכלים, אבל מצמצמת, מצמצמת באופן משמעותי היות - - -

אני רק אמרתי שזה לא תואם, לא אמרתי אם זה מרחיב או מצמצם.

את אמרת גם שאנחנו מרחיבים, אבל - - -

אנחנו רוצים לדעת נתונים, זה מה ש - - -

אני אשמח להבין מה מרחיב ומה מצמצם.

אני מבקשת לא להכניס לי מילים לפה, תודה.

גלעד, אני אתן לך תיכף לשאול.

אני רוצה להבין מה מרחיב.

אמרתי שאותם דברים שמרחיבים, אנחנו רוצים לדעת האם, כמה. זה בדיוק העניין שאנחנו צריכים את הנתונים האלה, כי בלי הנתונים קשה לי להתייחס בצורה מדויקת, זה הכול.

כן, בבקשה, משרד המשפטים.

לגבי 10, שוב, זה קשור לספורטאים, אני מניחה שמשרד הספורט ידבר על הדבר הזה, אבל אם נמחק סעיף (ב), אז זה אומר שאם גונבים למישהו מהבית אקדח אוויר, הוא לא יצטרך להוכיח שוב עמידה בתנאי התבחין.

מה שנעשה פה, להבנתי, העמדה המקצועית של האגף היא שמכוח דין רציפות אין אפשרות להאריך, רק לגבי אקדח אוויר, זאת אומרת אפשר לעשות את זה רק לגבי אקדח רגיל, לא מאריכים יותר לגבי אקדח אוויר. זו המטרה של התיקון שלכם, להבנתי.

זה מה שקורה כשאנחנו לא מקבלים את זה מספיק זמן מראש. לגבי התוספת, ב-10, זה כבר אמרנו, אני אקריא את זה בצורה מסודרת, שהשינוי מצריך נתונים בנוגע לפוטנציאל הגדלת מעגל הזכאים ובנוגע למיומנות. בדיון ב-15.10.23 נאמר על ידי האגף שמצה"ל משתחררים מדי שנה כ-15,000 בעלי זכאות לתעודת לוחם, ב-20 שנה מדברים מיידית על פוטנציאל של 300,000 איש. מה שאנחנו מבקשים לדעת בהקשר הזה, כל שינוי כאן, כולל השינוי בעניין של 20 שנה, על כמה אנשים מדובר. מה שאנחנו מבקשים זה נתונים.

לגבי (ה), בוגר קורס סיור במשמר הגבול שהוכשר לרמת רובאות 03 ושירת במקצוע הסייר במשמר הגבול. מבחינתנו אם גורמי המקצוע מאשרים את זה אז מקובל גם מבחינתנו.

כל הקטע של הספורט, זה כבר אמרנו שזה מצריך תשתית עובדתית וצריך תיאום מול משרד הספורט.

משטרה, אתם מקבלים את הנוסח? רק תגידו את זה לפרוטוקול.

כן, מקבלים את זה, זה כבר מתואם.

אפי, מה התפקיד?

אפי, רמ"ח יישובים ומתנדבים במג"ב. אני נציג גם של האג"מ שלנו פה.

צה"ל, בבקשה.

רק התייחסות אחת למשרתי צה"ל בסדיר ומילואים. ההתייחסות היא רק למשרתי מילואים, אבל יש לנו לא מעט אנשי סדיר וקבע שלא מקבלים את ההתייחסות ומג"ד, לא בטוח יכול לחדש את רישיונו באותה מידה כמו מג"ד מילואים וצריך לתת את הדעת גם על זה, כי כתף אל כתף, אין פה אפליה.

אתה יכול להעביר נתונים?

אם צריך נתונים שהוא לוחם, כן.

הוא לא לוחם.

אנחנו מדברים על אנשי מילואים.

מי ששירת 30 יום ב-90 הימים האחרונים, בין אם הוא היה סוג שירות קבע או סוג שירות מילואים, לטובת העניין אנחנו יודעים להעביר את הנתונים האלה בצורה ישירה.

חי, לא נתווכח על זה, אבל אתה מבין שיש הבדל מהותי בין שירות מילואים לבין שירות קבע, שזה התפקיד שלו, והוא יכול בכל רגע נתון לעשות רענון או חידוש.

אני לא מסכים להקשר הזה, לוחמים זה לוחמים.

חבר'ה, לא מקובל עליי. זה לא מהות הדיון פה ולא מהות התיקון גם. יש הבדל מהותי בין אזרחים ששלפו אותם מהחיים האזרחיים שלהם ואמרו להם לכו תשרתו את המדינה למשך שבעה ושמונה חודשים לבין מי שזה תפקידו, איש קבע, מעריך מאוד, מוקיר מאוד, בכל רגע נתון הוא יכול לבצע את החידוש או את הרענון, וגם לא לשכוח שיש לנו את תקנת תוקפם של הרישיונות שיכולים לדרוש 30 פלוס 15.

בהקשר הזה, שאלה אחת, לגבי הנושא של התיקונים בתקנה 3, שם כן גידרתם את זה לגבי פרטים ספציפיים בתבחינים, כלומר דיברתם על מדריכי ירי ועל ספורטאים.

אמת.

השאלה מה רציתם שם בגידור.

בשניהם לפי פרט (9) או (13).

ב-3(ז) ו-(ח), בשניהם זה צריך להיות פרט (9) או פרט (13).

נכון, זה שני תפקידים שבהם אנחנו רוצים להקל למי שמבקש בקשה חדשה או למי שמבקש בקשה לחידוש שבה לפקיד הרישוי יהיה את שיקול הדעת לתת רישיון לשנה. זה מדריך ירי וספורטאי.

אתם יכולים לתת קצת מידע למה בחרתם דווקא את התבחינים האלה? מה גודל הקבוצות? קבוצות אחרות שנשארו בחוץ? כי סביר להניח שיהיו טענות גם לגבי אנשים אחרים שמשרתים במילואים והם אולי באיזה שהוא תבחין אחר.

אני אתחיל לענות ואחרי זה ישלימו אותי הרח"טים שלי. קודם כל מדובר בשני תבחינים שהוכחת התבחין שמגיעה, או בבקשה חדשה או בבקשה לחידוש, יש לה מספר פרמטרים שלזמן ולזמינות ולאפשרויות יש משקל רב. בן אדם שצריך להוכיח שהוא גר בבית אל, אין רלוונטיות אם הוא משרת במילואים או לא, הוא פשוט גר בבית אל. בן אדם שעובד באזור התעשייה ברקן, סתם לצורך הדוגמה, אין קשר למילואים. מדריך ירי וספורטאי נדרש, כפי שידוע למי שמבין, גם בביצוע תחרויות, גם בביצוע מטווחים, גם בהכשרה של עזרה ראשונה וכן הלאה. האגף בחן את שני התבחינים האלה, גלעד, והבין שלגבי שני התבחינים האלה יש רצון של שני הצדדים להקל על הסיטואציה שבה יש משרתי מילואים פעילים, גם לעניין בקשה חדשה וגם לעניין בקשה לחידוש.

לימור? אין מה להשלים? אמנון, משהו נוסף? עוד התייחסויות.

קודם כל, כמו שכבר אמרנו קודם, אנחנו נתנגד התנגדות כללית לכל התיקון הזה כי לא שותפנו בתהליך. אנחנו נשמח לקבל כמובן שהות לשיח ועבודת מטה משותפת.

באופן ספציפי סעיף 3, יש כאן עניין של אפליה למשל נשים בהיריון בשמירת היריון, ספורטאי בשיקום.

לגבי סעיף 7, לא כל כך הבנתי מה בסוף נמחק ומה לא, אבל באופן כללי ההתנגדות היא גם לתיקון תבחין (13) ולכל סעיף שמתייחס לתבחין (13), שזה בעצם גם סעיף 7, למיטב הבנתי, וכמובן תבחין (13) עצמו.

עוד מישהו ממשרד הספורט?

קודם כל אני רוצה להודות לאדוני היושב ראש, וכמובן גם לחבריי הקולגות באגף כלי ירייה ולשר איתמר בן גביר, תודה על ההזמנה ותודה על ההזדמנות להביע את הדברים, ויחד עם זאת רק רוצים דבר קטן, אנחנו משבחים כל מה שרלוונטי לתיקונים בסעיף 10, רק אנחנו מאוד מבקשים שפרט (13), לתת לנו הזדמנות לעבוד יד ביד עם אגף כלי ירייה ולהביא לתוצאה הכי טובה שתיטיב עם כולם, תפחית את הנטל הרגולטורי ותגדיל את הפיקוח מצד המדינה. תודה, אדוני.

תודה, זה כבר יותר חשוב.

אני רק רוצה להגיד, האזרחית הפשוטה שמסתכלת איך משרדי הממשלה, שזה דיני נפשות מה שאתם עושים פה, אני מצפה ש – דיני נפשות. ביטחון של אנשים זה לא ספורט. אני מבקשת שכן תהיה התייחסות למה עושים עם משרד הבריאות, מה עושים עם משרד הרווחה, איך מגנים על כולם. הצעתם להיפגש, אני אשמח להיפגש לשמוע את הדברים. תודה רבה.

תודה, ענבל, אני מבטיח לך שאני אתייחס לזה.

תודה רבה, אני מעריכה את זה מאוד.

בבקשה, מיכאל.

דבר ראשון אני אתחיל מזה שהתקנות הקיימות החליפו את מה שהיה במשך עשרות שנים כעונת ספורט לשנה קלנדרית. אין הוראת מעבר בתקנות שמחילה את זה רטרואקטיבית, למרות זאת האגף, אני יודע בפועל מפניות של ספורטאים אליי, החיל רטרואקטיבית את הנושא של שנה. היו ספורטאים שלא קיבלו חידוש בגלל שהם עשו תחרויות בעונת ספורט, ככה הם תכננו מראש, ואז אמרו להם: מה שהייתם צריכים לעשות לפי שנה קלנדרית שכבר נגמרה וזה ממשיך עכשיו עם תקנה 3. כי 90 יום לפני מועד הפקיעה לא מתחשב למשל עם פגרה, איפה זה נכנס?

אז עכשיו רוצים לתקן עוול שנעשה – אני חוזר בי מהמילה עוול, טעות שנעשתה בזה שעשינו שנה, עכשיו אתם גם לא מתקנים את הפער הזה בין התקנות לבין התיקון של התקנות וגם לא מתייחסים לגבי 90 הימים לפני פקיעת הרישיון לנושא של פגרת ספורט שאנחנו מחויבים לה על פי חוק הספורט. אני לא יכול לעשות תחרויות. נכון שיכולים להיות חריגים, כמו ספורטאים ייצוגיים שנוסעים בקיץ לתחרויות, האולימפיאדה מתקיימת בקיץ בתקופת פגרה אז - - -

ההערה במקום.

עכשיו אנחנו נעבור הלאה לנושא שהוא כללי. אני מתחיל בתקנה 3, כי זו פעם ראשונה שזה מופיע, זה ממשיך להתגלגל אחר כך, כתוב ספורטאי שסיים בהצלחה תחרות. מה זה סיים בהצלחה תחרות? מי יקבע מה זה הצלחה?

אתה.

זה לא כתוב ככה.

זה בדיוק ככה כתוב, מנהל ההתאחדות.

סליחה, עם כל הכבוד, חבר הכנסת פוגל, זה לא כתוב ככה, כי סיים בהצלחה, אם מחר יגידו לי, אני בן 62, אני עוד יורה, עשית בתחרות האחרונה 585, הצלחה זה 590 נקודות.

לכן לא קבענו נקודות.

ומה זה סיים?

זה אומר שלא נרשמת ובסוף לא ירית. זו הכוונה.

לא, אז בוא אני אבהיר.

אני הייתי פה בדיונים הקודמים, לא אתה, אני יודע בדיוק מה נאמר.

זה חלק מהעניין, שלא זומנתי.

נתקדם עכשיו, לא זומנת זה כבר בעבר.

יש ארבעה דברים שרושמים בדיווח על תחרות ספורט, יש score, תוצאה, יש DNS, did not start, DNF, did not finish, אבל נרשמת לו תוצאה, ו-DSQ, disqualified. מי שלא התחיל ומי שנפסל, ולא משנה מה הסיבה, אבל יכולות להיות תקלות בזמן תחרות שבן אדם לא מצליח לסיים את התחרות, לא בגלל שהוא לא התחיל אותה, אבל המילה 'בהצלחה' ו'סיים', מה זה סיים?

הנקודה ברורה, בוא נקווה שנקבל עליה גם תשובה.

לגבי תקנה 7, יש אצלנו גם כלים לא אולימפיים, כמו שכבר נאמר, לא רק מה שיורים באולימפיאדה. למשל יש ענף ספורט שמוכר בתחום האקדח, שנמצא בפרק 8 של התאחדות הקליעה העולמית, שנקרא אקדח הצתה מרכזית. אקדח הצתה מרכזית זה אקדח שאפשר לירות בו עד קליבר 38 ספיישל בתחמושת מיוחדת שנקראת wadcutter וזה מקצוע שיורים בו, אליפויות עולם, אליפויות אירופה, ויורים בו גם אצלנו. ספורטאי שביקש חידוש רישיון בדבר הזה קיבל תשובה מפקיד הרישוי: תביא לי המלצה מאיגוד ירי מעשי, אבל זה לא ירי מעשי, זה אצלנו.

אנחנו רוצים לעשות פעילויות גם בירי עממי. זה שמגבילים את מספר הרישיונות מחייבים בן אדם לבחור באיזה התאחדות הוא רוצה להתחרות. מר הולנדר שלידי הסביר את זה כבר קודם, הוא ספורטאי רשום ב - - -

אתה חוזר על זה פעם נוספת, מיכאל.

לכן אני אומר שהארבעה צריך להיות פר התאחדות. אתה רוצה להוסיף דרישות נוספות מיוחדות של מיגון? תוסיף, אבל מי שירצה להתחרות יעבור בדרישות המיגון שרוצים להוסיף, אבל בתקנה הזאת מונעים מבן אדם להתחרות במה שהוא יכול להתחרות, במה שהוא כבר מיומן בו.

לגבי העונות והשנים. צריך להסדיר את הנושא הזה. אין פה בכלל הוראת מעבר מה קורה לתקופה שבין 2023 ל-2025.

אל תחזרו על מה שנאמר.

עוד הערה אחת לגבי הפראלימפים, זה לא יכול להיות בהתאחדות ספורט כי ספורטאי פראלימפי לא רשום בהתאחדות לקליעה למטרה בישראל. יכול להיות שהוא רשום באיגוד ירי מעשי, אבל אז הוא צריך לקבל המלצה ממנכ"ל איגוד ירי מעשי, לא מבית הלוחם. מה עושים עם ספורטאים שנופלים בין הכיסאות בפראלימפי? אין התייחסות לזה.

אני רוצה להתייחס לשני דברים. אחת, אני עוד פעם חוזר, אם יהיה לכל איגוד בנפרד ארבעה כלים זה יפתור בעיה מסוימת, כי זה מצמצם את הפגיעה וזו נקודה מאוד חשובה שמיכאל אמר. אני מדגיש את זה.

דבר שני, אני מתייחס למר אמנון צלה שהסביר לנו שרובה צבאי, כפי שהוא מגדיר, התקפי ומסוכן. אנחנו מתחרים בעולם עם כל העולם עם נשק צבאי מסוכן. אם אנחנו לא נתחרה בדבר הזה, הדגל של המדינה לא יהיה שם, וזו נקודה מאוד חשובה שכנראה אתה לא כל כך הבנת מהשיחה שלי. אנחנו רוצים להמשיך לייצג את המדינה, רוצים את דגל ישראל, ואם צריך לאזן את הקטע של הסיכון כלפי ציבור עם אוכלוסייה מסוימת שמשתמשת ברובה בקליבר מסוים, נמצא את הדרך. אני לא חושב שאני מסכן את הציבור, אני חושב שאני תורם, וזו הנקודה החשובה כאן.

אני מבקשת לשאול את הייעוץ המשפטי של הוועדה אם אפשר להתקדם כשהנוסח לא ברור גם עבור חברי הכנסת, גם לחלק מנציגי הממשלה, גם בפני הציבור, כשיש התנגדות מפורשת של מספר משרדי ממשלה לחלק מהנוסחים. קובץ ה-RIA שפורסם התייחס לתיקון ספציפי וגם שם כמעט לא הופיעו נתונים שרלוונטיים לשינוי, אבל כעת יש שינויים משמעותיים שבכלל לא זכו לעבודת מטה ולשלבי עריכת רגולציה כנדרש ולא הובאו נתונים לגביהם. אז האם ניתן להמשיך בהצבעה? אני אשמח לעמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה.

התשובה היא כן. אני לא חייב להתחשב גם בייעוץ המשפטי של הוועדה, אם זה לא ברור לך.

הייתה אמירה בתחילת הדיון לגבי הקשיים שאנחנו רואים בתיקונים שלא הובאו בדרך המלך. לגבי הנוסח, גם ביקשתי מהיו"ר, תיכף נעשה איזה שהיא הגדרה מסוימת גם לאור העובדה שהיו פה החלטות שהתקבלו במהלך ההקראה, שינויים.

אנחנו נקריא עכשיו את סעיף 7 פעם נוספת.

אני רק אגיד דבר אחד, למען הסר ספק, בתקנה 3 אין מחיקות, שני הסעיפים הם סעיפים שמתווספים כ-(ז) ו-(ח), ומוסיפים בסעיף (ח) את פרט (9).

לגבי 7, אני אגיד מה נמחק ומה לא נמחק. ב-7(א)(1), הפסקה הזאת לא נמחקה. 7(א)(2), בהתאם לנוסח של היו"ר: לא יינתנו יותר מארבעה רישיונות פרטיים למבקש רישיון לפי התבחינים שבכלל הפרטים לתוספת, גם אם התקיימו בו כמה תבחינים.

7(א)(3) לא נמחק. 7(א)(4), בהתאם לנוסח של היו"ר: לא יינתנו יותר מארבעה רישיונות פרטיים לכלי ירייה המשמשים לירי אולימפי או לירי מעשי למבקש רישיון לפי התבחין הקבוע בפרט (13) לתוספת.

7(א)(5) נמחק. 7(א)(6) נמחק. מה שמופיע בנוסח של היו"ר כ-(3) הופך להיות (5), מה שבעבר היה 7(א)(7) הופך להיות 7(א)(5).

ויש לנו פסקה חדשה בהתאם לנוסח של היו"ר שהיא תיכנס כ-7(א)(6) שבה נקבע: רישיון שניתן לפי סעיף 10(א) לתוספת יימנה במכסת הרישיונות הפרטיים האמורה בתקנה זו, למעט רישיונות פרטיים לכלי ירייה מסוג אקדח, שעמדו בתוקפם ערב כניסת התקנות לתוקף.

יתר הדברים הם בהתאם לנוסח שהיו"ר פרסם.

אז מבחינתנו כל מה שנעשה בלי נתונים ובלי שיח עם בעלי העניין הוא לא - - -

ברור, עמדתכם ידועה. כן, ויצמן, בבקשה.

הערה אחת קטנה שלי ומיד הערה אחת של אמנון, שגם מקובלת עליי. אדוני, אנחנו רק מבקשים שאת התחולה תחיל החל מה-13.7 והלאה. כפי שציינו, אנחנו גם עובדים בעבודה מאומצת לגבי חוק הפצועים שהעברת לא מזמן, יש לנו את הלוחמות שנמצאות כרגע על הפרק, יש לנו את תקנות המילואימניקים שבזמן הקרוב יגיע לשולחנך, ככל הנראה בשבוע הבא. אנחנו צריכים זמן להיערך מבחינה מחשובית טכנולוגית ואני אודה להתחשבותך אדוני.

קודם כל לגבי מיכאל, אני מקריא למיכאל לגבי הנושא של קביעת תחרות בהצלחה: לעניין זה סיום תחרות בהצלחה משמעותו השתתפות בכלל המקצים כפי שהוגדרו ואושרו לאותה תחרות על ידי מנהל התאחדות הספורט הרלוונטית. כלומר מדובר בהשתתפות במקצים ואתה תקבע מה זה השתתפות במקצים שמהווה הצלחה. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני הייתי מציע, למרות שלא שמעתי, אבל יכול להיות שלא הקשבתי עד הסוף, להחליף את המילה אולימפית למילה קליעה. כדי שזה לא יהיה רק ירי אולימפי אלא ספורט הקליעה.

הקליעה זה גם וגם. מטווחי קליעה, המילה קליעה היא רחבה. אולימפי זה אחד מהענפים.

התאחדות הקליעה זה התאחדות הקליעה, נכון? האם כשאני רושם אולימפית אני לא מגביל את זה רק למי שיורה במסגרת התאחדות הקליעה במסגרת אולימפית? לכן אני מציע לכתוב את המילה קליעה כדי שכל מי שחבר בהתאחדות הקליעה יהיה מוכר לעניין זה.

לגבי הנושא של כמות הכלים, הפתרון נמצא במסגרת מועדון קליעה. כמו שהסברתי מקודם, אדם שרוצה להשתתף בתחרות מעל ארבעה כלים יש לו את ההסדרה של מפעל ראוי או מועדון קליעה, הוא יכול לקחת משם כלים, וכמו שראינו גם במועדון אלון, חלק מהכלים רשומים על ספורטאים, מה שנקרא בעלות אובליגטורית.

תודה. צ'יפרוט, ישבת פה בשקט כל הדיון הזה, בוא נשמע גם אותך.

ניסיתי להבין למה אני יושב בשקט, אמרתי שאני היחיד שלא למד משפטים כנראה או לא עורך דין פה בצד הזה, אז ישבתי ככה בשקט.

אתה לא היחיד.

אני גם לא אישה, מסתבר. אני חייב להגיד משהו קודם כל פה לחבריי הספורטאים, מה שאנחנו עושים פה היום זה תיקון של העוול שמה שנעשה כאן - - -

של הטעות.

של הטעות, סליחה, שהתפתחה אחר כך, אבל בסופו של דבר שני הצדדים צודקים וצריכים לשבת ולדבר על זה ואני מניח שיש עוד מה לשפר, אבל ההצעה שהיום מונחת כאן היא בכל מקרה טובה יותר מהמצב הנוכחי כי במצב הנוכחי שמענו שהספורטאים נפגעים, אנחנו מבינים שהנשקים נלקחים, ובצדק כי זה החוק שכרגע קיים, כמו שהציג את זה גם ויצמן בדיונים הקודמים. ולכן השיפור הזה כרגע, הצעתי אליהם היא לקחת את מה שקיים כרגע ובו בזמן להמשיך ולשבת ולדבר כי יש פה נכונות של כל הצדדים לראות איפה באמת צריך לשפר.

יושבים כאן שני ספורטאים הישגיים, ספורטאי קצה, גם רועי הראל אלוף הארץ וגם מיכה שהוא סגן אלוף עולם, וזה באמת צורך שהעליתי אותו בדיון הקודם קודם, לגבי ההבחנה בין ספורטאים חובבים לבין ספורטאים הישגיים, ספורטאי קצה, שצריכים לקבל התייחסות שהיא התייחסות שונה כי הם בסופו של דבר גם מתחרים ביותר תחרויות עם יותר כלים ומייצגים אותנו בעולם ובאמת מניפים את הדגל בגאווה. ראינו אתמול מה קורה לנו באירוויזיון, אני באמת לא מכיר דברים כאלה שקורים בתחרויות ירי בעולם, כנראה שזה שאנחנו יודעים לירות, מסכימים על זה בכל העולם ומקבלים אותנו בתחרויות האלה, וזה חשוב שימשיכו להניף את דגל ישראל וימשיכו לעמוד על הפודיומים וימשיכו לשיר את התקווה בתחרויות. ואנחנו מגיעים להישגים, גם על ידי נשים שלא הגיעו לכאן שהן מתחרות ומביאות לנו הישגים, וגם על ידי גברים. אני חושב שזו גאווה גדולה.

אני חושב שעיקר התיקון כאן הוא למעשה הוספת התבחינים של תומכות הלחימה, של המדריכות, נעשתה כאן עבודה מסיבית. אני מבין שהספורט כאן לקח את מרבית הזמן, אבל יש כאן תיקון שהוא חשוב, תוספת לאוכלוסייה שגם תישאר בבית, כמו שהם הציגו בעצמם, וגם נשארת בקהילה בזמן שהם מגויסים לכיתות כוננות ולחימה ולמעשה תעזור להגן על העורף.

אמרתי בפעם הקודמת לגל וחי מאחורי הקלעים, אבל אני רוצה להגיד את זה גם כאן, המוקד שלהם פשוט עובד בצורה נפלאה. פונים אלינו אנשים שמבקשים לתקן את הדרגות שלהם ואנחנו מפנים אותם. אם פעם הייתה בדיקה של אחד אחד אחד ואין שם אף אחד, אז במוקד הזה זה הפוך לגמרי. אני גם השתמשתי בו כמילואימניק לצורך אחר שלי בשבוע שעבר, מענה מהיר, מתקנים לאנשים דרגות, מי שמגיע לו כמובן, ומקבלים רישיונות והם חוזרים ואומרים לנו תודה על זה.

אז אני רוצה להגיד לכם תודה על זה, חי, לך, רועי, על העבודה, אתה נמצא פה בשני כובעים, ואני חושב שאנחנו עושים פה משהו גדול ומרחיבים את התבחינים ומאפשרים לעם ישראל להגן על עצמו. זה צריך להיות פה קונצנזוס סביב השולחן הזה כי אנחנו רואים את זה מוכח פעם אחר פעם, שאזרחים מצליחים להציל את המצב, להציל את הרגע. תודה.

תודה לך, איציק. מכובדיי, מוטלת על כתפינו אחריות רבה, שלא יהיה לכם שום ספק. אני לא מזלזל לרגע בכל מה שנאמר כאן, נאמרו פה הרבה דברים חשובים שגם נצטרך לתת עליהם את דעתנו בעתיד הקרוב והיותר רחוק. יחד עם זה, במסגרת האחריות הרבה המוטלת על כתפיי, ולא רק על כתפיי, אני מתכוון לעשות את כל אשר לאל יכולתי לתת לאנשים ראויים ומיומנים נשק ביד, במיוחד באזור שבו אנחנו חיים ובתקופה שבה אנחנו חיים ומצד שני למנוע מכל מי שעלול להוות סיכון לקבל נשק. זה בדיוק מה שאני משתדל לעשות.

ההרחבה שאליה נכנסנו בטיוטת התקנות התחילה עם זה שרצינו להעניק אפשרויות נוספות למדריכים שלא נכללו, לצערי בטעות, בהגדרה עוד של אוקטובר 2023. תוך כדי הדיונים נכנס הנושא של הספורטאים, בצדק, ואני מדבר על דיונים לא בשבועיים האחרונים, אני מדבר על כמעט השנה האחרונה שאנחנו מקיימים דיונים על העניין הזה, כולל על הספורטאים. גם שם הבנו שעשינו טעות ועשינו כל מאמץ לתקן כמה שיותר.

האם יש מקום לעוד תיקונים? התשובה היא כן, אבל אני לא מתכוון עכשיו לדון בהם כי עכשיו זה אומר שאני אעכב את כל התהליך בעוד הרבה זמן כשאני יכול ניואנסים נוספים לתקן בהמשך, ואני אומר לכם שיש עוד דרישות רבות של גורמים נוספים במגוון האוכלוסייה הישראלית שביקשו שנתייחס להיתרים כאלה ואחרים, קצינים, אקדמאים. הרבה, תאמינו לי. אנחנו נתקן, אנחנו נשב על זה, אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד שעות.

האגף לרישוי כלי ירייה, פעם נוספת אני מרשה לעצמי לומר לכם פה, יחד עם כל השותפים, עושים עבודה מדהימה, לאט, לא תמיד בקצב שאני רוצה, על משרד הרווחה הצלחנו סוף סוף להניע תהליך, משרד הבריאות, אני מקווה שנצליח לשפר את מה שצריך לשפר, ביטוח לאומי לצערי עוד לא נכנס לתוך העניין.

חברים, זה מגוון ענק של דברים שצריך להתייחס אליהם. השאלה היא האם אנחנו מחכים לסוף כדי לתקן את כולם, או אנחנו יודעים לעשות את זה בשלבים. אני בדעה שכל פעם שנוסיף נדבך נוסף של אוכלוסייה שמסוגלת להוסיף ביטחון אישי וביטחון במרחב הציבורי ולהיות עם כלי נשק ראויים ומיומנים, אני אעשה את זה כי אני יודע כמה זה מוסיף. אני מקווה שאני אדע גם לעצור את מי שלא רוצה.

לכן אני חושב שמה שמוצע כאן היא הצעה טובה, אפשר היה לעשות אותה יותר טובה, בהרחבה של מה שנתבקש כאן, אבל זה היה מחייב אותי לדחות את זה בעוד הרבה זמן וזה אני לא מתכוון לעשות. אז תודה רבה לכל מי שעשה את זה. אני אומר לכם, ירדנו פה לפרטים, אתם רק נוכחים בדיונים כאן, אבל ביצענו דיונים עם חלק לא קטן עם השותפים כאן, אצלי במשרד, במשרדים של המשרד לביטחון לאומי, שגם להם צריך להגיד מילה טובה, לשר ולבבלי, על כל העבודה שהם עשו בעניין הזה. חברים, אף אחד פה לא מחפף, באמת שלא, ירדנו לכל הפרטים האפשריים כדי להוציא את ההצעה הטובה ביותר על השולחן.

אני מקבל את הבקשה של האגף לרישוי כלי ירייה, את היישום נתחיל ב-13 ביולי, אבל אני מבקש עד אז לעשות מאמץ, באמת לראות שכל הדברים נכללים בהם. אני מבקש לשבת גם עם משרד הספורט ועם גופי הספורט למיניהם, לראות מה עוד אפשר לתקן להמשך הפעילות העתידית, כי אני לא רוצה שמישהו שהוא ספורטאי ומביא כבוד למדינת ישראל והוא מיומן לא יהיה זכאי להחזיק נשק, זה לא מסוג הדברים שאני רוצה לעשות. אז קחו את זה בחשבון, אני מבקש גם את זה להכניס.

משהו קטן. רק את העניין של 20 שנה לחכות ל-13 ביולי והלוחמות. אם לא הייתי ברור.

ברור. מי בעד אישור התקנות לבקשת המשרד לביטחון לאומי? שניים.

למען הסר ספק זה עם התיקונים.

והתיקונים, כמובן. מי נגד? אין. אני מניח שאם גלעד היה פה הוא היה מצביע נגד. מי נמנע? אין.

הצבעה
אושר.

התקנות אושרו. אני לא רוצה לעשות על זה יותר מדי ברכות כי מה שעשינו עכשיו זה עוד טיפה בים של הביטחון הציבורי. תודה רבה לכולם, ואני מגיש רוויזיה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.