פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

46
ועדת החוץ והביטחון
06/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 391
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שלישי, ח' באייר התשפ"ה (06 במאי 2025), שעה 14:00

1. הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד-2024 (פ/4328/25), של חה"כ משה פסל
2. דיור והקצאת קרקעות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024 (פ/349/25), של חה"כ משה סולומון, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ ניסים ואטורי, חה"כ משה סעדה, חה"כ אוהד טל, חה"כ משה פסל, חה"כ צביקה פוגל, חה"כ דן אילוז, חה"כ מתן כהנא, חה"כ משה טור פז, חה"כ אורית פרקש הכהן, חה"כ מיכל מרים וולדיגר, חה"כ לימור סון הר מלך
3. עדכון הרכב ועדות משנה.

חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
ינון אזולאי
ניסים ואטורי
מאיר כהן
שרון ניר

צבי ידידיה סוכות
משה סעדה
משה פסל

טל פורר - לשכה משפטית, משרד הביטחון

דניאל סרגי - רפרנט רמ"י, אגף התקציבים, משרד האוצר

כרמית פולק כהן - עו"ד, משרד הבינוי והשיכון

נסי אנג'ל כץ - מנהל מינהל שיקום, משרד הבינוי והשיכון

נועה מושייף - ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

ישי לוי - אגף שיווק, רשות מקרקעי ישראל

שני צור - לשכה משפטית, רשות מקרקעי ישראל

מירה סלומון - ראשד מינהל, משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

רושל מושייב - יו"ר לוחמי מילואים בפעולה, מטה המילואים

אילת פלר מימון - תחום קשרי ממשל וצבא, אימהות בחזית, פורום מטה המילואים

איריס שפירא - החזית הפרלמנטרית, אימהות בחזית, מטה המילואים

דביר אינדיג - יו"ר עמותת צו 8, פורום המילואים בישראל

עומר בן חמו - ארגון המילואימניקים 'דור הניצחון'

דרור כהן - ארגון מילואמניקים 'דור הניצחון'

אלעד ויס - מייסד העמותה דירה ללוחם

אלי בוקובזה - מייסד העמותה דירה ללוחם

דור היוש - מילואימניקית

אוריאל סמסון - מילואימניק

טליה דגן - אמא של לוחם, צעדת האימהות

דני אלגרט - אחיו של איציק אלגרט ז"ל, משפחות החטופים

טל קופרשטיין - אביו של בר קופרשטיין, משפחות החטופים

ברק עוז - בן דודו של בר קופרשטיין, משפחות החטופים

חנה כהן - דודתה של ענבר הימן ז"ל, משפחות החטופים

שלמה אלפסה - גיסם של אבנר ומיה גורן, משפחות החטופים

מכבית מאייר - דודתם של זיו וגלי ברמן, משפחות החטופים

עידו בן יצחק

אסף פרידמן

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



1. הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד-2024, פ/4328/25

2. דיור והקצאת קרקעות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, התשפ"ה-2024, פ/349/25

צוהריים טובים לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת חוץ וביטחון. הנושא שלנו הוא הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, תשפ"ד-2024, של חבר הכנסת משה פסל. היו הצעות חוק נוספות שמהן פוצל הנושא של דיור והקצאת קרקעות מתוך הצעת חוק למתן הטבות למשרתים במילואים, תשפ"ה-2024, של חבר הכנסת משה סולומון ושורה ארוכה של חברי כנסת. יש לנו אחר כך דברים פרוצדורליים, שזה פחות חשוב.

לפני שנעבור לנושא החקיקה, אני רואה מספר נציגים של משפחות החטופים, אם אתם רוצים לפנות לחברי הוועדה, בבקשה.

אני באתי לפה היום עם התמונה של אחי, אתה כבר בטח ראית אותה, יולי. אחי נרצח במנהרות של החמאס. חבל שאני לא יכול להגיד שאני בא עם הוכחה חיה, כי אני בא עם הוכחה מתה בעצם שהלחץ הצבאי הורג את החטופים. ממשלת ישראל החליטה להפעיל לחץ צבאי ועד היום 41 חטופים מתו כתוצאה מהלחץ הצבאי הזה, אפס חטופים הגיעו כתוצאה מלחץ צבאי, כל החטופים האחרים הגיעו בעסקאות והיו שמונה חטופים שהגיעו בפעילות של הימ"מ על פי מודיעין וכאלה.

ממשלת ישראל נותנת פקודות בלתי חוקיות בעליל וצה"ל מקיים אותן. צה"ל מקיים אותן ואנחנו יודעים שבסופו של דבר כשתהיה ועדת חקירה ממלכתית, ועדת החקירה הממלכתית תקבע שהפקודה הזאת של לשחרר חטופים בלחץ צבאי הייתה בלתי חוקית בעליל והרמטכ"ל הרצי הלוי ועכשיו הרמטכ"ל אייל זמיר מקיימים את הפקודה הזאת.

יותר מזה, אייל זמיר אומר עוד שיכול להיות שכתוצאה מהפעלת הלחץ הצבאי ייפגעו חטופים, זאת אומרת שזה כבר לא יהיה במקרה או לא ידעתי או לא אמרו לי, הוא מעלה את האפשרות שהוא הולך להפגיז או הולך להפציץ ויש סבירות גבוהה שחטופים כתוצאה מההפצצות האלה ימותו, זאת אומרת שצה"ל היום העמיד את חיי החטופים במקום נמוך ביחס לפעילות הצבאית שהוא רוצה לבצע. קודם פעילות צבאית, קודם ניצחון, ואם צריך לשלם בחיי החטופים אז אין ברירה, נשלם.

זה בעצם ההיגיון שלי, יולי, מכל הסיפור הזה. אני לא חושב שזה היגיון מופרך, אני חושב שזה ההיגיון הכי הגיוני, כי אם אתה אומר כרמטכ"ל, אם אני אפציץ יש סיכוי שהחטופים ייפגעו, ואתה לא יכול להבטיח שהם לא ייפגעו, זאת אומרת שאתה הולך לעשות פעולה שבה אתה אומר שאנשים חפים מפשע לא חמושים, לא לוחמים, לא יצאו לקרב ויש סיכוי שהם ייפגעו. אנשים שנחטפו מהבתים שלהם ומהמיטות שלהם או ממסיבה והם היום נתונים לחסדי ראש הממשלה וראש הממשלה אומר להם: מצטער, אני יש לי דברים יותר חשובים מאשר להציל את החיים שלכם ומה שיותר חשוב לי מלהציל את החיים שלכם זה להרוג את החמאס. זאת אומרת שראש הממשלה שונא את החמאס יותר מאשר הוא אוהב את החטופים.

אבל אם הייתי חושב ככה הייתי רגוע, יולי, הייתי רגוע, הייתי אומר אוקיי, אתה יודע מה? ואללה, הוא בעד מדינת ישראל, הוא רציני והוא מוכן להקריב הכול בעד מדינת ישראל והייתי שותק. אנחנו יודעים שזה ספין, אנחנו יודעים שכל הסיפור פה זה להישאר בשלטון, אנחנו יודעים שכל הסיפור פה זה איך נשארים בשלטון ואנחנו יודעים שכתוצאה מהדבר הזה הפכנו להיות לא רלוונטיים, חפצים, אחוזים.

אני לא יודע מה אתה הרגשת כשראית את השיח בינו לבין אשתו כשהוא אמר עד 24 חטופים והיא אמרה פחות, והוא אמר אבל אמרתי עד 24. לא יודע מה הרגשת, אני בטוח שלא היית גאה בראש הממשלה שלך באותה שיחה, אבל אני הרגשתי קבס, אני הרגשתי שבא לי להקיא, פשוט בא לי להקיא. זה היה בבת אחת הרמת מסך הכי ברורה שיכולה להיות על איך הדברים האלה מתנהלים, בבת אחת.

ואתה שותף. לימדו אותי כשלמדתי משפטים ששותף לעבירה הוא בעצם כמו מבצע העבירה והשותפות הזאת מכתימה אותך על לא עוול בכפך. אולי אתה לא רוצה להיות שם, אבל אתה שותף. אנחנו רואים איך אנחנו הפכנו להיות מספרים, איך הפכנו להיות חפצים. אתה יודע, הטלאי שלי הלך עם אח שלי לקבר, אני אמרתי שהוא עבר את השואה האמיתית בעצם והוא צריך לשים את הטלאי. זה יותר בשבילי הזדמנות לרדת מהעץ מה שנקרא, אבל אנחנו הפכנו להיות חפצים, מספרים, עד 24, פחות מ-24, 30%, 50%.

עכשיו הוא מתגאה שהוא החזיר את אחי, הוא אומר אנחנו החזרנו חללים ככה וככה, החזרנו זה ככה וככה. יולי, מי שמת בשבי לא חוזר מהשבי, לא יעזור כלום. אם אתה מת בשבי אתה מת בשבי, מביאים את הגופה שלך וזהו. סעדה עסוק כל כך שהוא לא יכול להקשיב לי, הוא מתכתב על דברים ברומו של עולם מה שנקרא. יישר כוח, סעדה, ממש. שיזלזלו בך כמו שאתה מזלזל בי אז לא תרגיש נוח. טקטק, אני יכול לחכות, מה, אתה הולך להטביע את הנמל של החות'ים? את מי?

בקיצור מי שמת בשבי לא חוזר מהשבי. אני הודעתי לראש הממשלה שאני מבקש ממנו שלא יספור את אחי כמי שהוא החזיר מהשבי ושיפסיק להתגאות בזה שהוא החזיר גופות מהשבי כי האנשים האלה יצאו חיים מפה. את אחי הייתה הזדמנות להביא בנובמבר בפעימה האחרונה שוויתרו עליה ויצאו למלחמה, הייתה הזדמנות להביא במאי, בעסקת ביבי מה שנקרא, ולאחר מכן החזירו אותו גופה. אז אם זאת לא הפקרה מה הפקרה כאילו?

היום הולכים ורוצים להפעיל לחץ צבאי כדי להביא את החטופים. אני אומר לך, ושלא יגידו שלא אמרנו ושלא יגידו שלא משכנו ואני לא יודע מה, הדבר הזה שהיום מדינת ישראל הולכת ועושה הוא יהיה כתם על כל מי שהיה שותף לעניין הזה. כתם ואות קין על כל מי שהיה שותף לעניין הזה. אתם לא תצאו מזה, לא תיפטרו מזה, בחיים שלכם לא תיפטרו מזה, לא תצליחו לצאת מהסיפור הזה. זה כתם לדיראון עולם יהיה עליכם ועל המשפחות שלכם ועל כל מי שפעם אחת עוד יזכיר את שמכם. אתם חייבים היום לקום, ואני קורא מפה לרמטכ"ל, תסרב פקודה, אל תפעיל לחץ צבאי כדי - - -

יולי, סירוב פקודה. אתה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, אתה צריך לדעת שיש גבול, יש קווים אדומים.

תסרב פקודה.

יולי, זה התפקיד שלך להגיד שהדבר הזה פלילי ואי אפשר לקבל שיח, אי אפשר להגיד הכול. לסרב פקודה זה דבר שהוא בניגוד לחוק.

לסרב לפקודה בלתי חוקית בעליל. אתה משפטן, גם אני משפטן, כשנותנים פקודה בלתי חוקית בעליל צריך לסרב לה, חייבים לסרב לה, אחרת אתה עובר עבירה. אז אם אתה רוצה לקיים פקודה שהיא בלתי חוקית בעליל שיהיה לך טוב, הפקודה הזאת דגל שחור - - -

לא יהיה שיח והיושב ראש - - -

יהיה שיח על מה שיהיה שיח, אתה לא תקבע את גבולות השיח.

החוק קובע.

החוק קובע ולכן אם אני חושב - - -

סרבנות זה קו אדום. לא תקרא לסרבנות, לא במקום הזה. גם אם יולי לא יגיד כלום אני אגיד, זו החובה שלי להגיד.

אם אני חושב שאם הפקודה - - -

הייתי איש חוק בעבר, אני איש חוק היום.

אני חושב שאם הפקודה - - -

לא אתה קובע.

גם אתה לא קובע.

אתה לא קובע, להגיד לסרב פקודה זה עבירה על החוק.

אני חושב שאם הפקודה לא חוקית בעליל ומתנוסס מעליה 41 דגלים שחורים של אנשים שמתו כתוצאה מהלחץ הצבאי, אם הפקודה היא לא חוקית, לא רק שזכותי לומר את זה, חובתי לומר את זה. חובתי לומר את זה וגם חובתך לומר את זה, כי אחרת אתה שותף לעבירה הזאת ואתה שותף לעבירה הזאת אם אתה שותק.

אנחנו נגיד, לא נחשוש, אנחנו לא נאפשר לגיטימציה לסרבנות, לא במקום הזה.

אתה לא תגיד מה מאפשר, זה בית העם.

אני אגיד, אני לא אתן, זה קו אדום סרבנות. בעולם הערכי שלי לא יהיה, חיילים נלחמים, חיילים משלמים מחירים.

קו אדום? הבן שלי, תקשיב טוב - - -

גם הילדים שלי ולא נאפשר קריאה לסרבנות. לא נאפשר, לא ניתן לגיטימציה.

תקשיב טוב, אדוני, אתה לא במקום שלא לאפשר.

מי שמקשיב לקריאה לסרבנות הוא שותף. אתה צודק שיש שותפות.

תקריב את אחיך אחר כך לא תאפשר לי.

הילדים שלי נלחמים, אני לא מדבר בתיאוריות, הם לוחמים, לא נאפשר שיח על סרבנות.

אז אני אומר לך, תקשיב טוב - - -

לא תקבל לגיטימציה.

אני אקבל.

לא תקבל לגיטימציה.

ממך אני לא צריך לגיטימציה.

העם לא ייתן לך לגיטימציה.

אני מעבריינים לא צריך לגיטימציה. מעבריין אני לא צריך לקבל לגיטימציה.

אנחנו מצדיעים לחיילים, אנחנו דואגים לחיילים. לא קוראים, לא קוראים, לא קוראים.

מעבריין שהפקיר את אחי אני לא צריך לגיטימציה.

לא קוראים.

מעבריין שהפקיר את אחי אני לא צריך לגיטימציה. הבן שלי אתמול הלך לסבב שלישי במילואים, 400 יום בעזה.

הבן שלי 350.

תקשיב טוב, אתה הצבעת בשביל שעשרות אלפים פה יהיו סרבני פקודה חרדים, אתה משתף פעולה.

אתה יודע שזה לא נכון, אבל בסדר.

אתה משתף פעולה עם זה ש-20,000, 30,000, 40,000 חרדים יסרבו פקודה.

אתה יודע על מה אנחנו יושבים עכשיו? על החוק לא שֵׁירַתָּ לא קיבלת. אתה מודע לזה?

ההטבה הכי גדולה - - -

אתה מודע למה שאנחנו עושים?

כן, כסף, כבוד.

הפוך, לחיילים.

לחיילים. כסף. אנחנו לא רוצים כסף, רוצים ערכים.

זה סנקציות. על מה אתה מדבר?

רוצים ערכים.

תקרא את החוק.

תגייס את החרדים, תגייס את כולם. אל תחלק לי, לא כסף, לא כבוד ולא כוח. אלה שלושת הדברים שאתם חיים עליהם. אני רוצה ערכים, שכולם יהיו שווים, שכולם יתגייסו. ההטבה הכי טובה לחיילי צה"ל זה להוריד להם את ימי המילואים, לא לתת להם כסף. מה, הם שכירי חרב? הם עובדים בשבילך? הם שכירים שלך? הם שכירים של ראש הממשלה?

הם הילדים שלי.

הם שכירים של ראש הממשלה?

הם הילדים שלי.

לא, אדוני, הם לא שכירים, הם לא צבא שכיר.

יש להם זכות לשרת את המדינה.

אתה לא תסתום לנו את הפה, אתה לא תאשר - - -

יש להם זכות ענקית לשרת את המדינה הנפלאה הזאת.

אתה לא תאשר ל-30,000 ו-40,000 סרבנים ותפצה את המילואימניקים באגורות.

זה בסדר, אתה לא מכיר את החוק, אני מבין.

אני לא צריך להכיר את החוק.

זה בסדר, אתה לא מכיר, אבל דבר למרות חוסר ההיכרות.

אתה לא תעשה את מה שאתה חושב, לבוא ולתת לאנשים להיות סרבנים, לאשר לאנשים לחסל חטופים. חוצפה. ואתה לא קמת כשביקשו לקום 59 שניות עבור החטופים. לא קמת. אז מה, שלחת את הבן שלך להילחם עבור החטופים ולא יכולת לעמוד 59 שניות?

אתה יודע שזה לא נכון עובדתית.

למה לא נכון?

צריך להכיר מה היה שם, אבל בסדר, אפשר להגיד הכול.

אז אתה מתנצל על זה שלא קמת?

אני מדבר עובדות, לא סיסמאות.

מה עובדות? לא קמת, ראיתי אותך ואת קלנר יושבים. אתה וקלנר ישבתם.

אמרתי לך, אני שמתי לך קווים אדומים בסרבנות, מפה תמשיך.

אתה אל תשים לי קווים אדומים.

זה התפקיד שלי.

אתה מאשר הסרבנות הכי גדול במדינה. נראה אותך יוצא נגד ביבי ואומר לו תגייס את כולם, נראה אותך גבר, אין לך אומץ. 59 שניות אתם לא יכולים לעמוד אבל להשתחוות למולך אתם משתחווים. אתה ראית את זה שהוא אמר עד 24 חטופים ואשתו אמרה לו פחות? ראית את זה? מה דעתך? תגיד את האמת עכשיו, כאיש ישר, איש חוק, מה דעתך על הסיפור הזה? איך אנחנו כמשפחות היינו צריכים לתרגם את הדבר הזה? תגיד. תראה איך אתה פוחד, תראה איך אתה משקשק, אני שומע את השקשוק שלך עד פה, שחס וחלילה לא תפלוט מילה ששרה או ביבי יוכלו לפרש אותה לכאן או לכאן. אתה משקשק, אתה פוחד. מה הרגשת? תגיד את האמת, מה הרגשת? פחדן.

יולי, אני רוצה לפתוח לדבר על החוק שלי.

כבר. אני רק מזכיר לכולנו שאנחנו היום התכוונו ועדיין מתכוונים להצביע, כפי שאמרתי גם בפתיחת הישיבה, להצביע, לא רק לדון, אלא להצביע, על מתן הטבות לאותם אלה שבימים שאנחנו פה מדברים בכנסת הם מקבלים צווים ויוצאים לסבב המי יודע כמה של המילואים.

עוד לא היה מקרה שלא אפשרתי למשפחות החטופים לדבר, אני מבקש מאוד כמה שאפשר להתחשב בזה. אני אתן בוודאי לכולם לדבר, אני מבקש להתחשב בזה, לא רוצה להפסיק אף אחד, בבקשה.

אני אעשה את זה קצר. שמי שלמה אלפסה, אני יליד חולון, התחתנתי עם ילידת ניר עוז, סמדר גורן. ברגע שאומרים ניר עוז, אתה כבר מבין את הטרגדיה הגדולה שהקיבוץ עבר והיא לא פסחה על אף משפחה. אחיה היחיד של סמדר נרצח, נורה, לא יודעים מה קרה איתו, בשדות ניר עוז, קברנו אותו ב-23 באוקטובר באמצע מלחמה. אני קברתי אותו תחת אש, הייתה אפילו אזעקה בשעת הקדיש שאסיף אמר.

מיה גורן היא טיפה יותר מפורסמת, אני בדרך כלל לוקח איתי חללים בפוסטרים, אבל בגלל שלא הספקתי אז לא לקחתי. ביולי היא חולצה במבצע צבאי, עם הרבה הרבה מזל שבמבצע הצבאי הזה לא נהרגו חיילים. יש פה המון המון מזל שמחלצים אותם כי יש פה משפחות שמחכות לחללים שלהם. כמה זה אבסורד שאני אומר לחנה, או אפילו אני אומר את זה ליניב יאיא, בקרוב אצלך. כמה זה אבסורד, כמו חתונה.

אז אתה מבין אותי שמצד אחד אנחנו קיבלנו את שלנו ומצד שני אנחנו לא יכולים לשתוק, לא יכולים לראות את המשפחות עוד עומדות ומחכות גם לאלה שחיים וגם לאלה שפחות. הפחות אתה מכיר. אנחנו, לפחות אני, אני לא ארחיב כמו שדני הרחיב פה, הממשלה פה נבחרה באופן דמוקרטי ודמוקרטי זה אצלכם, אתם הידיים של הממשלה הזאת, אתם הוצאתם את הסבב הבא של הלחימה וכל הדם של החטופים הוא עליכם, מי שמוציא אותנו ללחימה. זו הדעה שלי.

אני אגיד לכם מה התוצאות של זה. התוצאות של זה שיהיו יותר יתומים, ואני אגיע לאזור שלי וככה אני אסיים, אני בחסות החמאס קיבלתי ארבעה יתומים בגירים. אדוני חבר הכנסת אדלשטיין, כמה תאים של יתומים בגירים יש מאז ה-7 באוקטובר, יש לך מושג? אני אעזור לך. לא מספרים של יתומים, תאי משפחה, 19 יתומים משני הורים ועוד חמישה תאים מהורה יחידני, היה הורה יחידני, או הפריה, או נפטר, אין ליתומים האלה אף אחד.

מבחינת המדינה הם צריכים לחיות באוויר. הם מקבלים טיפול פסיכולוגי, הם מקבלים גמלה, ולא אכפת להם אם יש להם או אין להם משפחה. אני אקצר, אני המשפחה, קשה ליתומי ילדי גורן לשמוע את זה שאני המשפחה, אבל אני המשפחה שלהם, אני כמו אבא ואמא, אבל אני לא אבא ואמא. אני הולך לטקס סיום, אני הולך לתקן את הרכב שלהם, אני הולך לראות איפה הם גרים כשהם לומדים, כל מה שאתה ואתה ואתה עושה עם הילדים הבגירים שלכם שהם לא בני 40 ולא בני 50. יש כאלה שעושים את זה עם ילדים בני 50.

לכן יש פה לאקונה בחוק, זה בעצם לא 25 תאים, זה אפילו 80, אם לוקחים ילדים בני 14. יש פה לאקונה בחוק שאף אחד לא תומך בי. אני מקדם חקיקה בנושא ואני מבקש את השתתפותכם להעביר אותה. אם אני מתקשה בחקיקה, וזה מה שקורה כשמתקשים בחקיקה פרטית, להעביר אותה לחקיקה ממשלתית או הפוך, לא יודע מה, העיקר שתמצאו כסף לזה כמו שאתם מוצאים כסף לכל דבר אחר, להחזיק משפחות שתומכות ביתומים בגירים וזה מתבטא בדפיציט כלכלי. יש לי דלתא רצינית בחיים שלי מאז מבחינה כלכלית.

מישהו הגיש הצעת חוק כזאת?

כן, הגישו הצעת חוק, מי שהגיש זה קרויזר, אתי חוה. רק לסבר את האוזן, זה השבט, אם היינו עשרה דודים, אנחנו לא. ניצולי שואה, אתה מכיר. ניצולי שואה שבאו מהשואה הם לא עושים הרבה ילדים, או הפוך, כל אחד עם מה שיוצא לו. זה מה שיש, יש לי עכשיו שמונה ילדים עם הילדים שלי. תודה רבה. ושלא יהיו יותר כאלה, אני מבקש.

בעזרת ה'. תודה.

שמי מכבית, דודה של גלי וזיוי ברמן, תאומים. תדמיינו, שני בנים תאומים שהיו ברחם החם והיום הם בגיהינום ואנחנו איתם. היום אני מחזיקה גם את התמונה של גיבור, הדר גולדין, וחושבת לעצמי שאם נרמלנו השבה של גיבור במשך כל כך הרבה שנים, מי מבטיח לי שגלי וזיוי יחזרו? יושבים מסביבי משפחות, חלקן אולי האהובים שלהם כבר לא יחזרו בחיים, למרות שאני אמרתי עכשיו לחנה שעד שענבר לא מזוהה היא חיה, אי אפשר לדעת מה גורלה עד שהיא לא מגיעה לכאן לחוף מבטחים ומזוהה.

נתנו לי עכשיו מהמטה, תסתכלו, ביד שלי יש 35 נשמות, אנשים, נשים, עם סיפור חיים שלם, עם עולם שלם, שכנראה אולי לא יחזרו כבר בחיים, אבל גלי וזיוי בחיים, קיבלנו אות חיים. יולי, קיבלנו אות חיים, הם בחיים, אבל זה לא אות חיים, זה אות מצוקה.

גלי וזיוי נקראים בישראל חטופים, בעזה הם נקראים אסירים, שכחו שיש להם שם, שהם עולם ומלואו, שיש להם חיים שלמים, בחורים צעירים, יפים, תוססים, שרוצים להתחתן, רוצים ללמוד, רוצים לבלות, רוצים ליהנות, והם שם על לא עוול בכפם. אלוהים, נחטפו באכזריות. על זיו שרפו את הבית, גלי בגבורה יצא להגן על אמילי ואת שלושתם נחטפו באכזריות ושם הפרידו ביניהם כדי שחלילה הם לא יהיו חזקים מספיק לשרוד את זה ביחד.

לגלי וזיו, כאמור, יש שמות, חטופים, אסירים, אבל בארץ פה כבר יש שם למבצע, כבר מצאו שם למבצע, מבצע כיבוש עזה. יש שם. אני רוצה להזכיר כאן שגלי וזיוי וכל מי שנותר מאחור הם היעד העליון, אין אחר, פשוט אין ולא יהיה. לא יהיה ריפוי, לא תהיה תקומה, נאבד את כל הערכים שלנו, את כל המוסר שלנו, את הכול אם ישובו 59 בארונות. איזה קיום יהיה למדינה שלנו? תודה רבה.

תודה, מכבית. בבקשה, חנה.

זאת ענבר האחיינית שלי שהתנדבה במסיבת הנובה, נורתה ונחטפה לעזה. כעבור חודשיים יצא סרטון של חמאס שענבר מובלת על אופנוע כשראשה שמוט לאחור אל תוך עזה. זו העדות היחידה שיש לנו ועל פי זה אמרו לנו שהיא נרצחה. אנחנו לא מקבלים את הקביעה הזו, המוח שלנו לא מעכל את זה. אנחנו רוצים לראות את הילדה שהיא באמת נרצחה. נרצחה? תביאו לנו, נראה אותה.

אבל בוא נגיד וזה נכון מה שמדינת ישראל קבעה, זה יום הזיכרון השני שאין לנו לאן לעלות. איזה תחושות יש להורים שגם רצחו להם את הילדה, גם הפקירו אותה. קודם כל היא הופקרה, גם רצחו אותה בצורה אכזרית לפי מה שאנחנו שמענו, אנחנו לא מקבלים את זה עדיין, וגם לא מחזירים לנו אותה שנה ושבעה חודשים. זה אמיתי? נשמע לי לא אמיתי בכלל. אם היית אומר לי שזה סרט אימה גם לא הייתי מצליחה לייצר סרט כזה, ממש לא.

ואני באה לפה ואני מתחננת כל פעם, תביאו לנו את הילדה שלנו, תביאו לנו. נשארו שלוש נשים בשבי שלא יצאו בעסקה ההומניטרית והיו צריכות לצאת שם כיוון שיצאו גם חללים. כאילו הפקרתם אותנו כמה פעמים, לא פעם אחת. כמה פעמים הפקרתם את ענבר, פעם אחת ב-7 באוקטובר, פעם שנייה שהיא לא יצאה בעסקה ההומניטרית ועכשיו פעם שלישית שענבר שנה ושבעה חודשים בעזה, פלוס אתם מאמללים את המשפחה שלה, פלוס מאמללים את ההורים שלה. מה אנחנו מבקשים, את ענבר בחזרה?

יצא דוח שנקרא 'נעלמים' שפרסם פרופ' חגי לוין לכבוד יום הזיכרון. בדוח הזה הוא מתריע ומזהיר על היעלמותם של 35 החטופים החללים שנמצאים בעזה. אנחנו כבר היום לא יודעים על כולם. ככל שיעבור הזמן אנחנו מאבדים עוד ועוד מודיעין עליהם. וזה לא רק זה, זה גם התנאים שהם נקברו בהם, ההשחתה של הגופות, של החללים. ככל שעובר הזמן אנחנו לא נוכל לזהות אותם, פשוט לא נוכל לזהות אותם והם ייקברו בקבר אחים.

ענבר היא דור שלישי לשואה, סבא רבא שלה קבור ברומניה בקבר אחים. הבטיחו לנו לעולם לא עוד, אבל הנה במדינה שלנו זה קרה שוב. ומי ייתן את הדין על זה שלא החזירו לנו את הילדה כשיכלו להחזיר? מי ייתן את הדין על זה שלא החזירו את הילדה כשידעו איפה היא? מי ייתן על זה את הדין, על הזמן המפוספס הזה? מי ייתן את הדין על ההפקרה הזו? אנחנו נחיה בגיהינום בחושך עד סוף ימי חיינו, את הילדה שלנו אנחנו יכולים לקבל?

בניגוד למה שאמר דני, לא היה עקרוני לו לקבל את החלל שלו, הוא רצה לקבל קודם את החיים, ואני אומרת לך שהילדה שלנו היא עטרת ראשנו, היא היהלום שבכתר עבורנו ואנחנו דורשים אותה חזרה בבית במצבה, כי בלעדיה אני לא אוכל לשקם את המשפחה של אחי. המשפחה של אחי לא תוכל להשתקם וזה אנשים צעירים, הם צריכים להשתקם ובלי הילדה הם לא ישתקמו.

ויש לי עוד פנייה אחת. אני רוצה להמשיך את הבקשה של רובי חן מאתמול, אתה זוכר מה הוא ביקש?

כן, ודאי.

פשוט להזכיר לך שאנחנו חייבים –

כן, אני הבנתי.

אתה על זה.

כן, ודאי.

וצריך להחזיר את כל החטופים יחד, את החיים, אותם, אותו, את ענבר, צריך להחזיר את כולם לפני שהחיים יהפכו לחללים ולפני שהחללים לא יימצאו, שזאת תהיה, אני אפילו לא יודעת איך להגדיר, זה יהיה אסון גדול מאוד, האסון הכי גדול שקרה במדינת ישראל. זהו, תודה.

תודה, חנה.

אני אבא של בר, בר בן 23. לפני חמש שנים נפצעתי בתאונת דרכים בזמן שהתנדבתי באיחוד הצלה בדרך להציל חיים של ילדה בת ארבע. אחרי התאונה עברתי שבעה ניתוחים ובניתוח האחרון קיבלתי אירוע מוחי. מאז לא דיברתי ולא הלכתי ומאז אני סיעודי. מגיל 16 בר ניהל את העסק המשפחתי שפתחתי רק חודשיים לפני התאונה ועבד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. הוא עבר לגור אצל ההורים שלי כדי שלמטפל יהיה מקום לישון.

ב-7 באוקטובר הוא עבד בתור סגן קב"ט. כשהגיעו המחבלים הוא סייע לפצועים. הוא נסע לפטיש על ריינג'ר ארבע פעמים, יכל לברוח, אבל בחר לחזור לתופת. באחת הנסיעות לפטיש הוא שם חוסם עורקים לשני גבאי ואמר לאבא שלה שלא יגיע לשם כי יש הרבה בלגן.

גילינו על החטיפה של בר ב-11 בבוקר כשהתפרסם סרטון הזוועה ובו הוא אזוק בידיים וברגליים עם חוט קשור מסביב לצוואר. גם ברגע הזה בר צועק למחבלים את שמו ומבקש שיטפלו באלקנה בוחבוט הפצוע. זה בר, תמיד דואג לאחרים לפני שהוא דואג לעצמו.

בשנה האחרונה אני עובד עם קלינאית תקשורת ולמדתי לדבר מחדש. היום אני יכול לדבר כאן ולספר לכם על בר.

שלום לכולם. שמעתם את האבא הגיבור הזה. אומרים שמה שאתה זורע זה מה שאתה קוטף ומהגנים האלה יצא בר. אולי אתם לא מכירים את בר, אז אני אספר לכם קצת. קודם כל בר הוא מתנדב בידידים ביום יום שלו. בר, איפה שאפשר לעזור הוא רק מחפש לעזור. גם אם אין אופציה הוא יחפש את האופציה וימצא אותה.

זה בן אדם עם הלב הכי גדול שאני מכיר, ובגלל זה הוא גם נחטף, כי בר יכול היה להינצל מהמסיבה הזאת מספר פעמים, הוא היה ארבע פעמים מחוץ לאזור של המסיבה, אבל הוא בחר להקריב את עצמו בשביל אנשים שהוא בכלל לא מכיר והוא הלך וחזר ופתח נתיב מילוט ועשה חוסם עורקים. הוא עשה כל מה שהוא רק יכל עד שהוא נחטף, עד הרגע האחרון, וגם ברגע האחרון, כשהוא כבר שוכב על הרצפה, אחרי שראו בסרטון שפוצצו אותו, שוכב על הרצפה אזוק בידיים וברגליים הוא דאג לאלקנה בוחבוט, שהוא לא הכיר אותו בכלל והוא צעק: תטפלו בו, תעזרו לו. אתם מבינים על מה אנחנו מדברים?

מאוד מאוד כואב לי. אני החבר הכי טוב של בר, אנחנו בני דודים והקשר בינינו זה קשר שאני לא יכול להסביר לכם בכלל במילים, קשר בלתי נפרד. שום דבר לא אותו דבר כשבר לא פה בסביבה. ואני פונה באמת ללב שלכם, באמת, הדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה שאיפה שאפשר ללחוץ, ללחוץ. אנחנו צריכים את החטופים ואת החללים בבית, כל השאר מבחינתנו באמת לא מעניין, כל המלחמות, כל הבלגן.

הרי אין מנצחים במלחמה. הנה, כמה זמן אנחנו במלחמה, יש מנצחים? אצלם הכול הרוס, אנחנו מרוסקים נפשית, אף אחד לא מרוויח פה, אנחנו חייבים שהם יגיעו כבר הביתה, כל החטופים שם כבר שבר כלי, רזים, זה לא אותם אנשים שהם הגיעו. וגם אנחנו, כל המשפחות, ובכלל כל העם, אני חושב שכל העם צריך להתאחד מאה אחוז ולדרוש שכל החטופים וכל החללים קודם כל יחזרו הביתה ורק אחר כך נמשיך להילחם. אז שוב אני אומר, באמת, הבקשה היחידה שלנו זה שתעשו כל שביכולתכם שכל החטופים וכל החללים יחזרו כבר הביתה, תודה רבה.

תודה גם לכם. תודה לכל מי שדיבר ואנחנו לוקחים את הדברים שלכם ללב, תודה.

אני רוצה להגיד משהו. יולי, אני חושב שאין מחלוקת בחברה הישראלית והחברה הישראלית מאוחדת שהעניין של החטופים זה פצע בלב האומה. בלב האומה, זה הרבה מעבר למדינת ישראל, אני חושב שיהודי כל העולם מאוחדים, אין אדם שאתה לא מדבר איתו וזה לא משהו שהחיים שלו חסרים בגלל הדבר הזה, על אחת כמה וכמה המשפחות.

זה לא מטבע לשון, אלא כולנו שולחים גם את ילדינו ויודעים, ויש פה אנשים שיודעים יותר מכולנו, ששולחים כפשוטו ואולי לעקידה כי צריך להחזיר את החטופים, כי יש ערך של ערבות הדדית. לכן אתה נוהג נכון שאתה מרכין ראש וכולנו חייבים להרכין ראש בפניהם גם אם שומעים אמירות שאולי קשות לאיש כזה או אחר, או אמירות שבסיטואציה רגילה לא היית מקבל, אבל זאת החובה שלך ושלנו, של כולנו. אני משבח אותך על כך, אבל מצד שני יש לנו חובה מוסרית וערכית גם להרכין ראש בפני החיילים הללו שמשרתים 350 יום.

אני אומר, כשנשמע שיח על סרבנות, ואני לא מקבל את האמירות המכובסות של פקודה בלתי חוקית בעליל, מי שחושב שיש פקודה בלתי חוקית בעליל הוא במקרה גם יודע שיש בג"צ, יש עתירה, יש יועצת משפטית לממשלה, יש אנשים שזה התפקיד שלהם. מי שאומר, בעיניי המקום הזה הוא קודש קודשים של הביטחון, ומדבר על שיח של לקרוא לרמטכ"ל לסרב פקודה, זה משהו שהחובה שלי להרכין ראש בפני החיילים, ואתה כיושב ראש ועדת חוץ וביטחון, אתה מחויב לעצור ולהגיד עד כאן. אני מכבד אותך, אני מעריך אותך, אני מרכין ראש, אבל עד כאן, קו אדום.

לא רק כי זה עבירה פלילית של 15 שנות מאסר, זה לא מה שמעניין אותי, כי זה לא מוסרי, כי כשהוא אומר את זה יש אנשים עכשיו שנמצאים בעזה והחיים שלהם מנגד והם נלחמים ומסכנים את עצמם כדי להחזיר את האחים והאחיות שלנו, והדברים האלה נוגעים לכולנו. ואין בזה מחלוקת, אין מחלוקת, זה פצע בלב האומה ואנחנו שולחים חיילים לא מטפורית, מעשית. לכן אני אומר ואני מצפה ממך עכשיו בפתח הדיון שתדבר על זה ששיח על סרבנות אסור שייכנס במשכן הזה, כי אם הוא ייכנס אנחנו ננרמל שיח כזה ואחריתו מי ישורנו.

מה עם נמות ולא נתגייס, זה לגיטימי?

אני נתתי לך זכות דיבור? שאל אותי פעם חבר כנסת שבא לנחם אותי אחרי מות אשתי, כשניהלתי את כל הכנסת ואף אחד לא ידע מה עובר עליי, אז הוא שאל: זורם לך קרח בוורידים? גילוי נאות, לא זורם לי קרח בוורידים, אני כבר על אדי דלק מן הדברים האלה שאני צריך לשמוע כאן.

אני יודע, אני מעריך אותך מאוד.

ושיח סרבנות הוא שיח פסול, בכל מובן, מכל צד, תמיד. הסיבה שאני נוהג כפי שאני נוהג, כי אני לא צריך להגיע למצב שאני עוד עוזר לאנשים להגיע לתקשורת ולהפיץ הלאה את שיח הסרבנות. לכן כך אני נוהג.

אבל זה מנרמל.

מנרמל, כשהערב היינו רואים בכל הערוצים את אותו שיח של קורבן ההתעללות של חבר הכנסת אדלשטיין.

אני מבין מה אתה אומר, אני חלוק.

אני לצערי אומר את זה לא מכיוון שאני כזה חכם, אלא כבעל ניסיון.

אני רוצה להתייחס לחוק עכשיו, ברשותך.

חבר הכנסת פסל רשום לי ראשון. כמו שהודעתי בתחילת הישיבה, אנחנו עם נושא מסוים שהצוות המשפטי לקח מכמה הצעות חוק, גם של חבר הכנסת סעדה, גם של חבר הכנסת פסל, גם של חבר הכנסת ואטורי וגם נוספים שאין לי מקום פשוט להזכיר את כולם ואני שמח שהרבה חברי כנסת חשבו על כל מיני הטבות. החלטנו, נכון או לא נכון, אתם, חבריי חברי הכנסת, תגידו לי, שבמקום דיון מאוד רחב ננסה לקחת הפעם איזה שהוא נושא שאפשר ליישם אותו במהירות ולנסות לקדם אותו ככזה.

יש לכם טקסט חדש?

תיכף נשמע. מה שרצית לומר תגיד וחבר הכנסת פסל וואטורי ואז אני אעביר את זכות הדיבור לסגן היועצת המשפטית והוא יסביר איך הוא רואה את העניינים.

אני רוצה כמה דברים קצרים על החוק. אנחנו בתקופה חדשה במהלך המלחמה הזאת ואני מקווה שאנחנו הולכים לתקופה של הכרעה, השמדה של החמאס והגירה של העזתים מכאן לארץ אחרת. זה יהיה ערכי, מוסרי וגם צודק אחרי הטבח הקשה והנורא. את התוצאות כולנו שמענו וקשה לשמוע עד מאוד את הדברים.

כדי לעשות את זה אנחנו צריכים חיילים, כדי לעשות את זה אנחנו צריכים חיילים שאנחנו לא קוראים להם בפעם הראשונה. כשאני מקבל טלפון מהבן שלי לפני שבועיים שמחלקים צווי 8, הוא סיים ערב פסח את המילואים שלו בטנק. לא קצין, חפ"ש, מילואימניק, הוא סיים 350 יום, הוא חושב שאנחנו בכנסת יודעים הכול, אז הוא שואל אותי: אבא, אני מקבל עכשיו עוד צו 8 אחרי 350 יום? אמרתי לו: רועיקי, האמת שאני לא יודע ובגלל שאתה שריונר אז צפוי שכן כי חסר טנקים.

ברור לי שלכולכם זה מובן שזה בלתי נתפס, לא היה דבר כזה במדינת ישראל. לא מדובר בבט"ש, מדובר במקום הכי מסוכן עלי אדמות וזה אנשים שכבר חוו את הסיכון 350 יום ואנחנו קוראים להם. אנחנו, חברי הכנסת, הממשלה אומרת להם: חבר'ה, בסדר, תודה, הייתם טובים, איבדתם חברים, בואו תמשיכו, כמה זמן? לא יודעים, 60, 70, 80, כמה שצריך.

וזה סבב ועוד סבב ועוד סבב ואנשים משלמים מחירים כבדים, וכל מה שאנחנו אומרים בחוק הזה, שבעיניי זה המעט שבמעט, שבדברים שמדינת ישראל נותנת הטבות אז את אותם אנשים שאנחנו שלחנו להיות השכפ"ץ שלנו נגיד להם בואו תהיו ראשונים. במקום מתוקן, היה צריך לבוא שר השיכון, ולהגיד: חבר'ה, מתוך 100,000 מועמדים למחיר למשתכן יש 10,000 שזוכים, יש כאלה שלא עשו כלום בשנה וחצי למען מדינת ישראל, לא משנה מאיזה ציבור הם, חלקם גם לא יכולים, אבל יש כאלו שלא עשו כלום ויש כאלה שכל יום מסכנים את עצמם בשבילי, כשאני יושב במשרד שלי היום יש מישהו בלב עזה שאני לא יודע מה יקרה איתו עוד שעה והוא ראשון, ואני אומר לכל האחרים: מכובדיי, תודה רבה לכם, הם ראשונים. ולא הייתי צריך להגיע לכאן בכלל, לא צריך לחוקק את החוק הזה, אבל לצערי בזמן הזה, באנומליה הזאת, כשהבן שלי מגיע למחיר למשתכן אחרי 350 יום אומרים לו: לא, יש פרויקטים לעוד ציבורים שלא שירתו בכלל.

אני חושב שזה דבר מובן מאליו ששר היה צריך לעשות, לא היינו צריכים לחוקק את החוק הזה, אבל משהוא לא עשה את המובן מאליו התפקיד שלי כפרלמנטר להציב לו תמונת מראה ולהגיד שזה לא בסדר. זה לא בסדר, זה לא יכול להיות. אני קורא לזה אומה בהפרעה, איך לא מתעדפים את הילדים שלנו, אחים שלכם? זה עוול נוראי. איך יכול להיות מוסרית לבוא מישהו להירשם להגרלה ולמרות שהוא לא עשה כלום השנה ולהגיד: אני אהיה לפניך. אני הייתי אומר: תשמע, לא נעים לי. לפעמים יש חלוקה, קח אתה, מגיע לך, אתה באמת חזרת עכשיו מחודש מילואים, מגיע לך.

איך בן אדם יכול להרהיב עוז? זה מוסרי, זה ערכי, זה צודק. ולכן הדבר הזה שאנחנו עושים זה לתת להם את הזכות הראשונית, זה הדבר הבסיסי והמחייב וההכרחי ואני מצפה מהכנסת, ולצערי זה לא קרה, שמקצה לקצה יתמכו. לצערי האופוזיציה כולה כאיש אחד, בלב אחד, הצביעו נגד. כנראה רצו להגן שם על הערבים, לא יודע מה קרה להם, על הפרויקט באום אל פחם או בנצרת האחרון. כאיש אחד, לב אחד, הצביעו נגדנו בחוק הכי מוסרי.

החוק שלי ושל ואטורי חברי ושל פסל, בסוף צריך לאחד אותם, אומר את הדבר הפשוט, אם השר לא עשה אנחנו נעשה. מחיר למשתכן, שזאת הטבה, זו לא זכות קנויה, זאת הטבה ל-10% בחברה, מי שיקבל זה אותם 10% שנלחמים למען מדינת ישראל ומסכנים את עצמם למען מדינת ישראל, ורק הם זכאים. ובתוך ה-10% אני חושב שצריכים להיות קודמים בתעדוף הלוחמים. עם כל הכבוד, והמון כבוד, יש לי בת קצינה בשלדג במודיעין, עם כל הכבוד לה הלוחם הגולנצ'יק שנמצא בלב המערכה הוא צריך להיות מתועדף במיוחד בזמן מלחמה.

החוק הזה אומר את המובן מאליו, לא שֵׁירַתָּ לא קיבלת. אני לא מדבר על זכויות, זכויות מגיע לכל אדם במדינת ישראל, אני מדבר על הטבות, הטבות זה הטבה. אם מישהו עושה יותר מגיע לו יותר, כי שוויון זה בין שווים, לא בין לא שווים. אני חושב ואני מצפה מכל הקואליציה לומר כאיש אחד בלב אחד, לא שֵׁירַתָּ לא קיבלת. אני חושב שזה הדבר המינימלי שאנחנו צריכים לעשות למען החיילים שכרגע נלחמים למעננו ואנחנו שולחים אותם למשימות עוד יותר קשות, עוד יותר מורכבות ועוד יותר מסכנות.

תודה. ממשה למשה, משה פסל, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש, על הדיון הזה. למעשה החוק הזה, הגשתי אותו כבר לפני שנה ושלושה חודשים והוא לא התקדם, אבל מיד כשהגיע לוועדה שלך הדברים התחילו לזוז יותר מהר ולכן אני מברך אותך על הדבר הזה.

כשאנחנו יושבים כאן בשעה הזאת מילואימניקים נותנים חיבוק אחרון למשפחה, נשיקה ויוצאים להגן עלינו בזמן שאנחנו כאן בוועדה. נראה לי שהדבר ההגיוני ביותר זה שאותם לוחמים שיוצאים להגן עלינו בחזית, תהיה להם זכות ראשונים, איזה שהיא קדמה בשביל לקבל הנחה משמעותית בדירה. מחיר למשתכן, מי שלא יודע, אתה יכול להגיע להנחה של עד מיליון שקל. זו הנחה משמעותית. המילואימניקים האלה מדברים איתי ואני אומר לך שהם מבקשים את הדבר הזה. אז מה יותר הגיוני שבמחיר למשתכן יהיה איזה שהוא מרכיב?

אגב, אם כולם היו כמוך, אדוני היושב ראש, כבר שנה עברה, שנה וחצי, כבר היה יכול להיות 15,000 לוחמים. זה לא איזה משהו אבסטרקטי, זה משהו כאן ועכשיו, כבר 15,000 לוחמים היו יכולים לקבל מיליון שקל הנחה בדירה.

אז אני מבקש ממך לאור זה שאני לא רואה איזה שהיא התקדמות ברמ"י. תהיה ישיבה, לא תהיה ישיבה, נמתין, נחכה, נראה. מה הבעיה? כאן יש פרלמנט. יש ממשלה, זה אחלה, אבל כאן זה פרלמנט, אפשר להתחיל להתקדם עם הדברים.

אני בנושא הזה מבחינה פרקטית, אני לא יודע כל כך איך עושים את זה, אבל אני מבקש, אני לא יודע מה עשו פה, חיברו את כל חוקי המילואים לחוק אחד, שאולי, שכן, אני מבקש את החוק שלי, זו הבקשה שלי, לפצל אותו מכל שאר החוקים שעוסקים במילואים.

אפילו לא צריך, תיכף עידו יתייחס לזה.

כולנו פה בנושא הזה.

לא, הוא מתכוון למשהו אחר.

הוא מבקש לבטל את הפיצול.

אם הבקשה שלי מובנת אז בסדר.

תיכף עידו יסביר. אני שאלתי את הצוות המשפטי מה אנחנו עושים במצב שנוצר מבחינה פרלמנטרית, לא מדבר על כוונות של מציעי חוקים וזה, ועוד מעט אנחנו נשמע את התשובה והתשובה היא חיובית.

אדוני היושב ראש, עיני אינה צרה באף ציבור ואני בעד שכולם ייהנו וזה בסדר גמור, אבל המצב היום שאין ביטוי למערך הלוחם, אותי מעניין המערך הלוחם. אני לא אומר, אפשר גם מילואים כללי, 10%, 15%, אבל המערך הלוחם זה מה שמעניין אותי. המצב היום שהמחיר למשתכן לא מקדם אותם, את זה אי אפשר לקבל. ואני אומר שוב, עיני אינה צרה, מצוין, פרלמנטרים שדואגים לציבורים שלהם, יבנו צד לצד.

לכן לדעתי בהוראת שעה בתוך המלחמה 100% היה צריך ללכת למערך הלוחם, אבל אני לא אומר, רמ"י אומרים שיש מכלול שיקולים, יש עוד אנשים שצריכים, אפשר להגיע ל-50%-60%, אפשר לקבוע הוראת שעה בזמן המלחמה ולאחר המלחמה קצת להוריד, זה גם בסדר, אבל היום, התחלתם ב-10%, 20%, וזה גם מילואים כללי מבלי לתת עדיפות למערך הלוחם? לא, לא תופס.

תודה, חבר הכנסת פסל. ניסים, אתה רוצה להוסיף?

החוק שלי נקרא זכויות התורמים למדינה, לא עקבתי בדיוק אחרי כל החוקים מהדיון הקודם, קראתי, אבל יש בו הרבה תחומים לכן הוא חולק במספר ועדות. הנושא הזה של הדיור הגיע לכאן ויש עוד כמה נושאים כנראה. קודם כל המטרה היא באמת לתת למי שמשרת. זה לא עכשיו הטלת רפש, אני לא רוצה לדבר על שום ציבור כזה או אחר, להבדיל מהדיונים בחוק הגיוס, באמת לא מעניין אותי קרדיט. חבריי פה, כולנו מטרה אחת, לתת לחיילי צה"ל.

אני שמעתי בדיונים קודמים את משרד השיכון, ואל תיקחי את זה באופן אישי, אמרתם אנחנו נותנים כך או כך, אנחנו רוצים לתת את המקסימום לחיילי צה"ל, בשביל זה אנחנו פה, בשביל זה באנו לכנסת, לא באנו כדי לשחק משחקים. 10%, 20%, שמענו את זה כבר ומכל הלב, לא מעניין אותי בכלל, שיהיה כתוב למעלה סעדה או משה פסל, לתת לחיילים את המקסימום. אנחנו מחויבים לחיילי צה"ל. אנחנו נבחרנו לכנסת, הגענו לכאן כדי לעזור לחיילי צה"ל, זה הכול.

היה קשה מאוד, אנחנו יושבים שנה וחצי, שנתיים, אני שנתיים מחכה עם החוק הזה עד שהוא הגיע לקבל את הזכות להגיע בכלל לוועדת שרים. הגענו לפה לחוץ וביטחון, אני שמח שיולי מנהל את הדיון הזה ואנחנו נהיה מאוד מעשיים בנושאים האלה.

אני אומר עוד פעם, אמרתם שאתם נותנים 10%, 20%, אנחנו רוצים לתת את המקסימום. לא אכפת לי שזה ייקח מכל החוקים, הטבלה הזאת המצוינת שנעשתה פה בוועדה, תיקחו את השורות, קחו שורה, אם אני אמרתי משהו מסוים ואולי פסל אמר יותר, סעדה אמר יותר בנושא אחר, אנחנו רוצים את המקסימום בין שלושתנו, מה שהצענו. אם אני נתתי טיפה פחות במשהו או מישהו אחר נתן טיפה פחות, לתת את המקסימום לחיילי צה"ל בכל התחומים, במכרזים, בהטבות, בכל ההטבות. תודה רבה.

תודה גם לכם. בבקשה, עידו, סגן היועצת המשפטית, יסביר לנו איך הוא רואה את זה.

כאמור יש פה ארבע הצעות חוק שהציעו דברים שונים. אנחנו קיימנו דיון מקדים גם עם משרדי הממשלה לבחון את ההצעות השונות. אני אומר ככה, ההצעה של חבר הכנסת סעדה היא רחבה יותר מאחרות, כי היא מסתכלת על תפיסה כוללת יותר של מעמד המשרתים. הנושא הזה הוא גם כרוך במידה רבה במה יוחלט לגבי סנקציות כלכליות בחוק הגיוס משום שהדברים קשורים אחד בשני וחשבנו שנכון בשלב הזה עדיין לא לקדם את הנושא הזה.

מבין שלוש ההצעות האחרות שמציעות הטבות לחיילי מילואים או למשרתים אנחנו חושבים שההצעה של חבר הכנסת פסל היא הישימה ביותר ונותנת את המענה להיקף רחב יותר של חיילים. גם בהיבט הפרוצדורלי יותר קל לקדם אותה כרגע משום שהיא לא כרוכה באותו מיזוג ופיצול של כל ההצעות האחרות. כפי שציינת, חבר הכנסת פסל, היא עברה בהתחלה לוועדת הפנים וכשאנחנו התחלנו לעסוק בנושא הזה אז משכנו אותה לפה ולכן היא לא נכרכה בהליך שעבר בוועדת הכנסת וניתן לקדם את זה לקריאה ראשונה כבר כעת גם ללא תלות בשאר הדיונים. יש לי הערות גם לגופה של ההצעה וכל מיני הצעות.

אני רוצה להבין, הגשתי הצעה, ההצעה אמורה להידון פה בוועדה, אני חושב שההצעה שלי היא לא מקיפה מאוד, היא אומרת את הדבר, כמו שאמרתי, המובן מאליו, אני מתפלא שאתה אומר שמחיר למשתכן – ההצעה שלי היא רחבה מאוד, היא אומרת לא שֵׁירַתָּ לא קיבלת על כל תחומי החיים, כרגע אנחנו דנים באפיזודה מסוימת במחיר למשתכן, שהיא אומרת את המובן מאליו, שהשר לצערי לא עשה, במחיר למשתכן, שזה הטבה ל-10% מהחברה, ה-10% יינתן אך ורק למשרתים ועם תעדוף ללוחמים. זה גם נשמע לי מוסרי, איפה הבעיה שלך עם זה?

אמרתי שיש לי בעיה?

לא, איפה הקושי?

לא אמרתי שיש בעיה, אמרתי שהנושא רחב יותר.

למה הוא רחב? הוא צר.

הוא רחב יותר מהטבה לחיילי מילואים.

אני אומר לך, למה זה צר? כי זה אומר - - -

יש הבדל בין להגיד אני נותן עדיפות או קדימות לחיילי מילואים לבין להגיד אני לא נותן ל-X, Y, Z.

לא, זה לא לא נותן, אני רוצה לדייק אותך, ברשותך, כי אתה מדבר בייעוץ משפטי וזו שפה שהיא מוכרת לי.

אני יועץ משפטי, מה לעשות?

בסדר, גם אני. אמרתי שהיא מוכרת לי, אבל אני חושב שלקחת את זה לשפה אחרת ואני רוצה לדייק אותך. בסוף יש הבדל גדול בין הטבות לזכויות, אתה לא יכול לשלול לאף אחד זכות. הטבה, יש 90% מהאנשים שניגשים, זאת אומרת ניגשים 100,000, 90,000 לא מקבלים, אתה תגיד לי: משה, איום ונורא, אפליה. לכאורה יש אפליה, 90,000 ולמה 10,000? אתה יודע למה? עושים הגרלה. אין צדק בהגרלה, אבל אתה אומר זה מה יש.

שוויון, קבע בית המשפט העליון, זה בין שווים, אנחנו בסיטואציה לא שווה, עובדתית. גם השר מודה בזה, השר מתעדף 10% לחיילי מילואים, למה? לא הגון לכאורה, אפליה, הוא אומר: לא, הם עושים. מה אני אומר לך? השר אומר 10%, אני אומר שהוא טועה בשיקול הדעת שלו, למה? האנשים האלה, ואנחנו לא נחלוק על זה, עושים מאות אחוזים היום. אז כל מה שאני אומר לך, ואין לי בעיה גם לעשות את זה בשלב ראשון כהוראת שעה, כדי להקל על הייעוץ המשפטי - - -

עוד לא דיברתי אפילו לגופה של ההצעה.

לא, כי אתה לדחוף את ההצעה הזאת. אני אומר כרגע בזמן הזה, במסגרת השוויון בין שווים כשיש לא שווים כרגע ויש כרגע לא שווים, כי מה לעשות, ואין על זה מחלוקת בחברה הישראלית, אני חושב, שלחנו אותם לחזית. שלחנו אותם בעבר ואנחנו שולחים אותם עכשיו ואנחנו מתפללים לקב"ה שכולם יחזרו בריאים ושלמים, וזה לא מובן מאליו, והמינימום שלנו כחברה עכשיו לעזוב הכול ולתעדף אותם.

כשאתה עכשיו מחוקק את החוק הזה היום אתה נותן מזור, כמו שחברי משה אמר, ל-10,000 לוחמים. כשאתה לא מחוקק את החוק היום, 40% במכרז האחרון לא הלכו ללוחמים, אתה מאפשר היום להמשיך את העוול הנוראי.

אבל הוא לא מציע לא לחוקק, להיפך. מה שעידו מנסה זה להביא אותנו למצב, וזו הייתה גם הבקשה שלי אליו, אפילו אני אגיד לכם את זה עוד פעם, אמרתי גילוי נאות, פעם שנייה גילוי נאות, אני אמרתי לעו"ד מירי פרנקל-שור ולעידו, אם אנחנו לא בכיוון של הצבעה, אני דרך אגב מתייחס ברצינות לישיבות, אם תהיה איזה שהיא דינמיקה, פתאום העלו פה איזה נושא שאף אחד לא חשב עליו אז בסדר, אני גם יודע להיות רציני ולא להתעקש שלא אמרתי שנצביע, אבל אמרתי, לא מעניין אותי לקיים פה עוד דיון אם אנחנו לא מגיעים לתכלס.

אז תגידו לי מכל ההצעות למה אפשר להגיע לתכלס, לפחות להצבעה בקריאה ראשונה. לפי העמדה שלו, לא חייבים מיד להסכים, הכי פשוט כרגע לקחת את ההצעה של חבר הכנסת פסל, גם מסיבות פרוצדורליות, כי חלק אחר מהדברים אנחנו נצטרך להחזיר לוועדת הכנסת שפיצלה את הצעות החוק ולהיכנס פה לכל מיני פרוצדורות. במקרה שלו, כך קרה, הצביעו במליאה, העבירו אלינו, ועדת הכנסת לא נגעה, לכן אם אנחנו עכשיו נדון בהצעה שלו ונגיע למסקנה שאפשר דרך ההצעה שלו לתת אולי לא 100% ממה שאתה הצעת, אבל הטבות שכעיקרון אם נעבוד מהר תוך כמה שבועות יכולות להיכנס לתוקף אחרי קריאה שנייה ושלישית, אז זאת הדרך שהייתי בוחר בה. לא פסלו ותקפו את ההצעה שלך.

אדוני היושב ראש, אני מזמין את כולם להיות, אני יכול להיות גם אחרון בזה - - -

אתה לא יכול, אי אפשר.

לא, למה? אם הוועדה יכולה להגיש בעצמה כוועדה מחוקקת, או להצמיד, לא יודע מה.

סעדה, פרוצדורלית אתה לא יכול כרגע לקחת את הצעת החוק שלך ולהצביע עליה פה עכשיו. הרי מה היה? היה כמה הצעות חוק על המילואימניקים ואז זה עבר באותו יום במליאה ואז זה הגיע לוועדת הכנסת והממשלה אמרה בוועדת שרים שהם מוכנים בתנאי שמאחדים את הכול ואנחנו עושים את זה כגוש אחד. ואז זה הגיע לוועדת הכנסת - - -

זאת הייתה טעות.

ואז חלק עבר לוועדת כספים, חלק פנים, חלק כלכלה, חלק עבודה ורווחה, פיצלו את זה, זה היה על מנת שזה יעבוד מהר, אמרו ששם יהיה הפיצול וחלק משלך הגיע לפה. אגב יש לך חלק אחר שנמצא בוועדה אחרת.

נכון, קוראים לזה להרוג את זה ברכות.

אני לא מסכים איתך ואני אסביר לך למה, כי משה פסל עשה את זה, מבחינתו יש מושג למשל שאם לא היו עושים את הפיצול הזה, אז היית לוקח רק את הסעיף הזה, מפצל אותו ומצמיד אותו אליו. אבל מכיוון שהוא כהצעת חוק ושלך בא כחבילה של כל מיני הצעות חוק וזה פוצל בין כולם זה חייב לחזור לוועדת הכנסת עם הצבעה.

אבל אם אני רוצה לקחת את החלק הזה עכשיו, אני מבקש פרוצדורלית לקיים דיון, הרי הביאו את זה לפה כדי לקיים דיון.

אתה מקיים דיון, אבל אתה רוצה לקחת את הסעיף הזה, נגיד סעיף 5 אצלך, אתה לוקח אותו ואומר שאתה רוצה להצמיד אותו להצעה של משה פסל, לפחות שאתה יודע שחלק מההצעה שלך עברה, שגם משה סעדה לצורך העניין - - -

זה לא בשביל ה - - -

לא משנה, עזוב, אני אומר את זה כקוד, עבר גם עם משה פסל, נכון? אם אני לא טועה, תקן אותי, היועץ המשפטי, דבר כזה חייב הצבעה בחזרה במליאה. אתה מביא לוועדת הכנסת, מליאה, כי זה פיצול בחזרה על הפיצול ואז זה מעכב לך את זה עוד.

יכול להיות, אולי כן יש אופציה כזאת שעל הסעיף הזה ספציפית תבקש להעביר אותו בינתיים כשהוא מעביר את זה בקריאה ראשונה, לנסות לעשות בינתיים גם את הפיצול ואז תרוויח את הסעיף הזה ואז אתה עושה עוד פעם את התהליך. אבל אם תשאיר את התהליך זה רק מעכב את זה. זה התהליך הפרלמנטרי.

יש לי שאלה. הצעת החוק שלי כוללת מספר דברים, בין היתר זה הדיור שבו דנים כרגע, קבלה לעבודה, שירותים, כניסה למקומות בידור, זכות לדיור במעונות ועוד כל מיני נושאים שהם לאו דווקא הנושא הזה. השאלה האם אנחנו דנים פה על כל החוק הזה או שהוא פוצל.

לא, כתוב ואני חוזר על מה שאמרתי - - -

אני שואל בכללי, לא עכשיו כרגע.

חוץ מהסעיף הזה יש לך עוד נושאים אצלנו, אבל חלק מהנושאים בוועדות אחרות.

לא אכפת לי שאנחנו נהיה מספר שתיים או שלוש עם משה פסל. בקטע של החוק של משה פסל, כשנדון על הפרטים, אנחנו נעדיף לעשות את זה בקטע כמה שיותר נקרא לזה "קיצוני", ואל תבחן אותי על המילה, קיצוני לטובת חיילי צה"ל.

קיצוני וואטורי זה לא הולך ביחד.

זה ואטורי החדש.

מה שאני מציע, ברשותך, סגן היועצת המשפטית, אנחנו נשמע כמה גורמי ממשלה רלוונטיים, נשמע את עמדתם. הם גם, כמו שאמרת, היו בדיון פרלימינרי אצלך ולמדו את החוק ודאי, ואז נבקש את ההתייחסות שלך ואז יחד עם חברי הכנסת נחליט איך אנחנו ממשיכים.

אני אגיד קודם כל בנוגע לדיון קודם שקיימנו ביחס להצעות החוק, אני חושבת שבסוף ההצעה של חבר הכנסת פסל היא גם כוללת בתוכה מבחינה תוכנית את רוב ההצעות, לפחות ביחס למחיר מטרה, שנכללו בהצעות האחרות. גם מבחינה תוכנית אני חושבת שהדבר הזה נכון.

אבל זה רק לגבי מחיר מטרה.

אמרתי, ביחס למחיר מטרה. לכן אנחנו בהחלט מסכימים עם עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, מבחינה פרוצדורלית זה עניין של הוועדה והייעוץ המשפטי של הוועדה, אבל גם מבחינה תוכנית מהותית אנחנו מסכימים עם העיקרון שהוצג פה.

לגופם של דברים, ברשותכם אני כן אתן לכם את הרקע העובדתי של מה היה עד עכשיו ומה הולך להיות בעתיד. אני מבינה שזה לא מקובל עליכם מבחינת החזון שאתם מכוונים אליו, אבל ברשותכם אני כן רוצה לכל הפחות לפרוטוקול ולצורך הישיבה - - -

לא רק לפרוטוקול, אנחנו אוהבים לקבל את כל הנתונים לפנינו לפני שמחליטים.

מעולה. אז אני אגיד בכמה מילים, חברותיי פה ממשרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל ירחיבו כמובן. סעיף 3 לחוק רשות מקרקעי ישראל קובע שכל החלטות מדיניות של ניהול הקרקע ייקבעו על ידי מועצת מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל מוסדרת גם היא בחקיקה והיא ועדה סטטוטורית סוברנית עצמאית שמורכבת מנציגי הממשלה ונציגים של הקק"ל. זאת אומרת היא אינה רשות מקרקעי ישראל, היא מועצת מקרקעי ישראל והיא כוללת נציגים של הממשלה.

המועצה היא זו שקובעת, כאמור לפי החוק, את החלטות המדיניות של ניהול הקרקע, בין היתר הן מעגנות גם את כל נושא תוכניות הדיור, מה שהיה בעבר מחיר למשתכן ועכשיו מחיר מטרה וכל הנושא של תוכניות הדיור. משכך אנחנו חושבים שיהיה יותר נכון, ואני מבינה ומקבלת את מורת הרוח של חברי הכנסת, אני לא אומרת את זה חלילה בזלזול, ברצינות, מקבלת את מורת הרוח של חברי הכנסת ביחס לעובדה שזה לא התקדם עדיין, אבל גם מבחינת החוק יהיה נכון יותר שזה יוסדר בהחלטות המועצה. זה נכון יותר גם מבחינת מדיניות ממשלתית, בסוף כאמור מועצת מקרקעי ישראל כוללת את נציגי הממשלה, הוא גוף שברובו נציגי ממשלה והמועצה מקבלת החלטות אחרי עבודת מטה סדורה.

למה לא עשיתם את זה?

אני מיד אגיע לזה גם, ברשותך.

היה דיון לפני כמה חודשים.

אני מיד אגיד גם על זה, ברשותך, מילה. המועצה כוללת המון נציגים של הממשלה שעושים עבודת מטה ביחס לצרכים, ביחס לתחזיות דיור, ביחס לפילוח האוכלוסייה מבחינה כלכלית כמובן וביחס לכל הדברים האלה ולכן ההחלטות המועצה הן החלטות שמשתנות מתקופה לתקופה. כל נושא המקרקעין ובוודאי הנושא הזה של מתן הטבות למילואימניקים, אנחנו כמובן מסכימים שהוא חשוב וראוי, בוודאי בעת הזו. יש לציין שגם לפני המלחמה היו הטבות לחיילי המילואים בהיקפים קצת אחרים, אבל כמובן שהיו.

גם בתחילת המלחמה, אני אומר את זה בזהירות, אבל נדמה לי שמועצת מקרקעי ישראל הייתה הראשונה מהגופים הממשלתיים שהתכנסה והעבירה החלטה מאוד מאוד נרחבת ביחס לחרבות ברזל והרחיבה משמעותית את קבוצת הזכאים של משרתים 45 יום. היום לצערנו בנקודת המבט הזאת 45 יום, מה שנראה לנו בהתחלה תקופה משמעותית, 45 יום, סליחה על הביטוי הקליל, זה פיסטוקים.

זה כמעט משתמט. אני אומר את זה בצחוק, אבל כן.

חד משמעית. ההיפך, אני חלילה לא מזלזלת בתרומה ובצורך, נהפוך הוא, ואני לא אומרת את זה כדי לטפוח על השכם לחברי המועצה, על אף שאני חושבת שמגיע להם, אני אומרת את זה כדי להסביר שדווקא היכולת של הפעילות הדינמית של מועצת מקרקעי ישראל מאפשרת לה תגובה מהירה יותר, בחינה איטית של הצרכים, בהמשך למה אמרת, אדוני, 45 יום. אגב אם זה לא היה ברור זה מרחיב את הקבוצה, זאת אומרת גם אם שירת "רק" 45 ימים אדם זכאי להטבה.

אבל זה פוגע בצד השני, באלו שעשו 450 יום.

אין בעיה, אני כרגע מספרת לכם - - -

מתי התכנסה המועצה בפעם הראשונה והאחרונה?

הם הקפיצו את התשומות אחרי שקבעו את זה, גם את זה צריך להגיד.

אני עכשיו אעדכן ביחס למה שקרה עד כה. רק עוד מילה כדי לסגור את הנושא הזה. אנחנו עדיין חושבים שזה נכון להשאיר את זה לשיקול הדעת של המועצה שמאפשרת לה דינמיות ותגובתיות ועבודת מטה סדורה. בנוגע למועצה האחרונה, למעשה היו שתי מועצות באפריל ובמרץ השנה.

ולפני זה מתי? כשאת מדברת על 45 יום של מילואים? מתי זה?

זה היה בפברואר 2024.

אז תני לנו, אם אפשר, את לוח הזמנים. מפברואר 2024, בשנה הזאת, עד מרץ שאת אומרת שהיא התכנסה עוד פעם, התכנסה עוד פעם המועצה?

לא התכנסה בינתיים המועצה.

למה?

פה גם חברותיי יוכלו להרחיב. בסוף כינוס של המועצה הוא בסמכות שר השיכון לפי הכללים של המועצה. בעומק עומקה של המלחמה, אני לא אדבר בשמו של שר השיכון, אבל היו התרחשויות והתנהלויות מאוד מאוד רחבות בכל משרדי הממשלה, לרבות משרד השיכון.

אני רק רוצה לחדד לך שהחשש הוא – אגב אני גם היום עובד על הצעת חוק אחרת כשפתאום משרד החינוך התעורר. כששמתי להם הצעת חוק הם מתחילים להתעורר. זה מה שקורה פה, זה מה שקורה בכל חוק, בכל משרד, לצערי זה ככה, זה מעיר אתכם. זה מעיר את כל משרדי הממשלה, ברגע ששמים הצעת חוק את רואה את כולם מתחילים לעבוד.

לצערי אתה צודק.

וכשמקדמים את זה עם עוד דיון את רואה אותם מתחילים עוד יותר לעבוד. כמה פעמים ששמתי הצעות חוק ובסוף זה הגיע למצב שבלי הצעת חוק זה הסתדר משכתי את ידי מהצעת החוק ולא העברתי. אבל מה החשש פה? זה מה שאומרים חברי הכנסת, ששנה שלמה לא התכנסה הוועדה - - -

אבל זו שנה אחרי שכבר התקבלה החלטה מאוד מאוד רחבה.

ההחלטה הזאת התקבלה אחרי שהוגשה הצעת החוק אז - - -

גם זה לא. את בעצמך אומרת שהיה בהתחלה 45 יום ובלשונך הציורית אמרת, וזה בסדר, חיילי מילואים, 45 יום לעומת 450 יום זה פיסטוק, זה כלום, ואז בעצם ההחלטה כביכול כרגע לא נכונה כי אנשים עשו 300 ו-450 יום, ומה קרה עד אז? אם הייתם באים ועושים תוך כדי וכל ארבעה חודשים כשהמלחמה מתארכת ואתם רואים שהמלחמה ממשיכה, אומרים רק רגע, שמנו פה הטבות, מאז כמה מכרזים יצאו? שלושה-ארבעה מכרזים פלוס מינוס?

של מחיר מטרה? אני לא יודעת להגיד לך מספר.

בין שלושה לארבעה לפחות. בזמן הזה, בין לבין, אם הייתם - - -

אבל, אדוני, חייבים להגיד מילה על מחיר מטרה.

בין לבין אם הייתם עושים עוד מועצה בשביל להגיד שאתם רוצים רגע לראות מה קורה זה היה נראה אחרת.

לא, מילה על מחיר מטרה לפני ששואלים על מכרזים, אפס, פה ושם וזה. תוכנית מטרה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל היא מוגבלת בזמן והיא פקעה בסוף 2024 וכרגע צריך להאריך אותה. היא כרגע טרם הוארכה, יש שיח ממשלתי נרחב מאוד בנושא כי גם צריך להבין, בסוף הנושא של מחיר מטרה, אנחנו משרדי הממשלה או בכלל הממשלה, הממשלה לא לוקחת את התוכניות האלה כעניין של מה בכך, יש תוכנית, יאללה נאריך. לא, זה לא עובד ככה, נערכת בחינה מקצועית של האם זה ענה על המטרות, איפה צריך, האם יש צורך להרחיב אותה, האם יש צורך לצמצם אותה. הבחינה הזאת היא בחינה מקצועית מהותית.

יש לנו נתונים על כמה אנשי מילואים תועדפו? זה לא איזה דבר עלום, בסוף יש מספר.

משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל מיד יתייחסו וייתנו נתונים ואני מיד אעביר את זכות הדיבור למשרדי הממשלה ואסיים בזה. בהצעה הקודמת, בהצעה הנרחבת שהוצאנו, שאפשר להתווכח על היקף הקבוצה וכו', הייתה הוראת שעה של 20% למשרתי המילואים. כאמור הוראת השעה והתוכנית הזו פקעה, כרגע יש שיח ממשלתי מאוד נרחב בין משרדי הממשלה כיצד להאריך את התוכנית וזה כמובן יכלול מתן עדיפות למילואימניקים.

כמה אחוזים?

אני לא רוצה לומר סתם ואני לא רוצה להטעות פה את השרים, אבל נראה לי - - -

נועה, את משרד המשפטים, זה לא אלייך, אבל מה זאת אומרת לא ידוע? המלחמה לא נפתחה אתמול. נו בחיאת, חבר'ה.

ניתן למשרד השיכון להשלים.

נועה, אני רק חייב לתת לך הערה, זה בסדר, יכול להיות גם שלממשלה יש סדר יום מסוים, כאן זה פרלמנט, יש לו סדר יום משלו, מעבר לפיקוח.

אני מייצגת את עמדת הממשלה.

אלה דברים מובנים. משרד המשפטים מביא את עמדתם וטוב מאוד, אני לפחות למדתי משהו מאוד חשוב להצעת החוק מהדברים שנאמרו. בבקשה, משרד השיכון.

גם ביחס לדברים שנאמרו כאן קודם על ידי חברי הכנסת, קודם כל כמדיניות, וכמו שאמרה נועה גם, מלכתחילה בוודאי שהייתה הטבה למשרתי מילואים, ככל שמחיר מטרה, התוכנית עצמה, פג תוקף כך גם פגה הוראת השעה. אתה שואל אותי על נתון ספציפי, אבל זה בדיוק כמו שנועה אמרה, ככל שהמועצה תתכנס ומחיר מטרה יחזור או יחזור לתוקף בקונסטלציה כזו או אחרת בוודאי ובוודאי שתינתן הטבה לאנשי מילואים. האם היא תהיה 20% או יותר?

אני שואל מה העמדה שלכם. את מייצגת פה את המשרד, אם תגידי לי, משה, העמדה המוסרית שלנו היא 100%, אז נראה איך נכון לפעול, בחקיקה או לא בחקיקה, אני חושב בחקיקה. בעבר העמדה שלכם מבחינתי לא מוסרית, לא ערכית, המקום שלה בפח האשפה של ההיסטוריה, מה העמדה שלכם עכשיו?

אני אשמח לענות. קודם כל אני לא אחזור על מה שכבר נאמר, לגבי תחולת התוכנית כרגע. יש לנו נתונים על כמה חיילים כבר כן קיבלו, 23% פחות או יותר ממה שיצא בשנת 2024 זכו בהם חיילים, על פי הגדרת חיילי מילואים.

כמה זה עודף על בדרך כלל? כי 20% זכו גם קודם. הפול של האנשים שניגשים לזה - - -

אדוני, השאלה מאוד במקום, רק שצריך לבקש זכות דיבור.

אז אני אגיד עוד דבר נוסף. אנחנו נמצאים בתהליך יחד עם משרד הביטחון, שמוביל אותו משנה למנכ"ל משרד הביטחון קובי בליטשטיין, אנחנו כבר יושבים בכמה ישיבות. יש לנו את ההגדרות שאנחנו רוצים להביא ככל שאכן תוכנית מטרה, ולא רק תוכנית מטרה, יתר התוכניות שלנו לשיווק, אכן יתקדמו ויאושרו. לצורך העניין בישיבה האחרונה שהייתה לנו אנחנו שואפים שככל שהתוכנית תאושר 30% מתוך דירות מחיר מטרה, שזה 10% יותר ממה שהיה קודם - - -

אתה יודע שזה לעג לרש. באמת אני שואל אותך, אתה לא הקשבת למה שאמרתי כי לא היית פה.

לא הייתי פה, הייתי צריך ללכת לוועדת הפנים.

זה חבל, זו ועדה חשובה, למילואימניקים קראו מעכשיו לעכשיו וזה לעג לרש. איך אתה אומר לאותם לוחמים, שאתה, המדינה, שולח אותם למות, חלק יישארו אלמנות, חלק מהילדים לא יחזרו לבתים שלהם ועם יתומים, ואתה אומר אתם מתועדפים 70%? אנשים שלא עשו כלום השנה, לא עשו שום דבר למען המדינה, במלחמה אולי הכי ארוכה שהייתה, הכי מסוכנת, ואתה אומר כשאתה בא למחיר למשתכן בגדול אתם שווים. זה לא הגיוני. שוויון הוא בין שווים, תתעוררו.

משה, תן לו.

אבל אם הוא לא התעורר עד עכשיו כנראה הוא צריך ניעור.

אני מבקש להשלים ולהוסיף עוד כמה דברים ברמת להסביר את המנגנון. מה שקורה זה שזה סדר קדימויות. אני אומר קודם כל רגע להבין את המנגנון, יש לנו את חיילי המילואים שמקבלים עדיפות ראשונה של 30% ולאחר מכן יש לנו את בני המקום ולאחר מכן יש לנו את הציבור הכללי. כאשר 30% מחיילי המילואים זוכים כל יתר החיילים שמחזיקים בתוך תעודת הזכאות גם בהכרה כחייל מילואים לצורך התוכנית עוברים הלאה גם לתוך הפול של בני המקום ולאחר מכן גם הלאה לתוך הציבור הכללי. זאת אומרת ברמה הטכנית עקרונית יותר מ-30% חיילים יזכו.

אני שואל אותך עוד פעם, למה לא 100%?

לא יכול להיות שהגעת ל-22%.

אני אבהיר את עצמי, אולי לא הסברתי את עצמי, אנחנו רוצים בתוכנית המעודכנת לעשות 30%. בתוכנית שהייתה עד סוף 2024 היו 20%.

אבל גם 20%, אם אתה אומר שזה 20% רק מילואימניקים ומתוך כל שאר הפול יש גם מילואימניקים לא יכול להיות שהגעת בסוף ל-20%.

הגענו ליותר, הגענו ל-23%-24%.

אין מצב. בתוך כל ה-80% יש 3% מילואימניקים? לא נשמע לי.

איפה הצביון?

לא, אין צביון. לא רק שאין צביון, גם השיווקים שיוצאים בכלל, לא רק במחיר מטרה, בכלל שיווקים שיוצאים במדינת ישראל הם לא יוצאים מהרגע להרגע. שיווק שיוצא זה שיווק שהתחילו לתכנן אותו עשור קודם, אז גם מהבחינה הזאת אפילו ברמה הטכנית דברים עובדים יותר - - -

אני חייב לדייק, אתה לא עונה לי למה במצב האי שוויוני שקיים במדינת ישראל, כי אתה יודע ששלחת מילואימניק ל-350 ו-400 יום זה לא שוויוני, במדינת ישראל רוב אזרחי מדינת ישראל לא עושים מילואים ברמה כזאת, מאחר שזו סיטואציה לא שוויונית אז גם אצלכם יש אי שוויון מוחלט. אני הייתי עושה את זה קבוע, אבל לשיטתכם שלכם, למה לא בהוראת שעה עכשיו, כשהסיטואציה היא לא שוויונית באופן מובהק, למה אין את זה שזה 100% או 90% אך ורק לחיילי מילואים? אני שואל אותך, מה אני רואה שאתה לא רואה? מה?

רק שאלה, האם אתה רוצה שאני אמשיך לסקור את יתר התוכניות?

לא, אנחנו מכירים.

לא, כי במכרזי הרשמה והגרלה אנחנו מדברים על 50% ובאזורי עדיפות לאומית על 40%, השאלה אם זה רלוונטי לפרט את זה פה לוועדה או לא.

אני הייתי בעבר בתפקיד שלך, אני גם באתי כמשרד, ידעתי שצריך לתת תשובות ארוכות, מפותלות והמטרה שבסוף לא יבינו כלום. עזוב, אחי, לא רוצה.

אמרתי לך את זה כשהיית בתפקיד, אמרת לי שאני לא צודק.

קודם כל מי שהיה מעיר לי זה אבא שלך ז"ל שהיה איש גדול ועצום, אבל היה אכפת לו והיה מקשיב מאוד.

אבל עזוב, אני שואל אותך שתענה לשאלה שלי, כי זה מפריע לי ואני רוצה לשמוע תשובה. במה שאני שואל אותך צופים חיילי המילואים באייפונים שלהם וגם פה, אבל הרוב לא פה, והם שואלים את עצמם למה בסיטואציה לא שוויונית בעליל כשאתה שולח אנשים, לא רק לא שוויונית, הוא עושה מילואים והוא לא, אתה גם אומר להוא: אתה מסכן את החיים שלך ואולי אתה לא חוזר הביתה וזה קורה, אתה יודע את זה, למה בסיטואציה הלא שוויונית שקיימת במדינת ישראל אתה לא אומר יש פה אירוע לא שוויוני בעליל ומאחר שזה הטבה ולא זכות אני נותן אך ורק להם?

אתה אומר קשה לך מצפונית? תגיד הוראת שעה, אבל לא יכול להיות שהיום יקבלו מהמדינה אנשים שעשו מספר אפס. אתה מבחינתך מוכן לקבל מוסרית שבן אדם שלא עשה כלום השנה יקבל?

משה, הנקודה ברורה.

אבל התשובה שלו לא.

אם אנחנו רוצים להגיע לתכלס אז יש לנו עוד חצי שעה.

כבוד היושב ראש, תן לי רק להעיר לו הערה, גם ב-20% שעשיתם וב-30% שאתם רוצים לעשות אין ביטוי כמו שצריך למערך הלוחם. מילואימניקים יש בלי סוף, כולם מבורכים וצריך לתת להם ביטוי, אבל אותנו מעניין בעיקר בעיקר בעיקר מי שהיום אמר שלום למשפחה שלו ויכול להיות שהוא יפגוש אותם עוד 150-100 יום.

ובעזרת ה' יפגוש.

אז אני רוצה להתייחס לזה. במה שאנחנו מדברים כרגע עם משרד הביטחון כשאנחנו מדברים על 30% חיילי מילואים אנחנו מדברים באזורי עדיפות לאומית על 40% ללוחמים וכשאנחנו מדברים על מכרזי קרקע ומכרזי שיווק של הרשמה והגרלה, בעצם לא בנייה רוויה אלא על מגרשים, כשאנחנו מדברים על 50% - - -

כמה כאלה יש? כמה בשנה אתם מביאים מכרזי קרקע כאלה?

50% מה?

50% חיילי מילואים.

כמה כאלה יש? זה יכול להיות 50%, אבל - - -

אבל ההנחה על אותם 50% היא 60,000 שקל.

70% יש חיילי מילואים מהמערך הלוחם.

סליחה על ההפרעה, ה-50% שאתה מדבר בקרקע זה הנחה, אם אני לא טועה, של סדר גודל של 60,000-50,000 שקל. זה לא הטבה כמו המחיר למשתכן. זה, איך אמר חבר הכנסת סעדה? זה לעג לרש.

גם כמה כאלה מכרזים יש?

אני אגיד רק שגם את העמקת ההנחה בתוך המכרזים האלה המטרה היא להגדיל לחיילי המילואים ולהגדיל יותר ללוחמים.

אני חושב שהדבר האמיתי זה המחיר למשתכן, ובואו נסכים על זה.

נסי, שאלתי אותך, שאלתי ראשון, תכבד אותי, תענה לי. למה בסיטואציה לא שוויונית אתם לא נותנים 100%? אני רוצה תשובה, תשובה שאני יודע להבין. אני בדרך כלל מבין. תשובה, למה אתם מתנהלים באופן כזה לא מוסרי ולא ערכי?

בסופו של דבר מטרתנו היא לאזן את המשאבים שקיימים במדינה - - -

אבל אתה שולח את החייל הזה באופן לא מאוזן לקרב ואתה אומר לו אולי לא תחזור, אולי הילדים שלך יישארו לבד. מה זה לאזן? שוויון הוא בין שווים. תן לי תשובות שאתה מאמין בהן, למה אתם לא מקבלים החלטה ברורה שאך ורק לאנשי מילואים? אתה רואה שהפער הוא ענק, יש ציבור שמסכן את עצמו ויש ציבור שלא.

יולי, התפקיד שלי לשאול. שיגיד לי את זה. התפקיד שלך לענות לי. אם אתה רוצה להגיד שהשר גולדקנופ לא ייתן תוכנית תגיד את זה, אני אתמודד עם זה, אבל תן לי תשובת אמת.

משה, אנחנו צריכים להתקדם. השאלה ברורה והיא מאוד במקום.

ומה התשובה?

התשובה היא שבסופו של דבר יש לנו את משאב הקרקע שהוא משאב מוגבל.

גם הלוחמים מוגבלים.

אבל אנחנו מחוקקים ואנחנו קובעים מה החלוקה תהיה.

חברים, מה אתם רוצים מנסי?

אדוני היושב ראש, אם זה היה כל כך קל לא היינו ניגשים לחקיקה. אנחנו מחוקקים, בשביל זה אנחנו פה.

נסי, אתה עובד מדינה, יש לך אחריות, יש לך אחריות למה שאתה אומר, אל תדקלם סיסמאות. החובה שלך להגיד אמת. תראה את אחים שלך במילואים ותגיד שעשיתם טעות.

משה, קודם כל הוא מוסר את עמדת המשרד. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו בעוד חצי שעה נצא מכאן נורא צודקים בלי הצבעה. אם אנחנו רוצים להגיע למצב כזה אז בואו נמשיך לנאום נאומים. אני מציע שנתקדם.

אני רוצה לחזור לתכלית, הגענו ישר למספרים, יכול להיות שאני קצת איחרתי ובגלל זה לא שמעתי. אני חושבת שאחד הדברים שצריכים לעמוד לנגד עינינו כל הזמן זה מה התכלית והתכלית זה שבמדינת ישראל היום בשנת 2025 בשבע זירות פתוחות יש רק 4% מאוכלוסיית הגיל הרלוונטי שמשרתים במילואים, מגיל 20 עד גיל, כבר הארכנו זה בואך 50. אלה הגילאים, אגב, שקונים דירות. אנשים בני 60, אנחנו פחות נותנים להם מחיר מטרה וגם לאחרים לא.

זאת אומרת שיש פה 4% שלנו יש עניין גדול בכלים שלובים, יושב פה היושב ראש בדיונים על גבי דיונים, איך להרחיב את המאגר הזה. לוקחים עקב בצד אגודל, איך מרחיבים את הסדר כדי שירחיב את המילואים, איך עושים הרבה מאוד מהלכים כדי לעודד אותם. זאת אומרת אנחנו רוצים להגדיל את ה-4%, להפוך את זה לקבוצת השתייכות. אתם בדיוק האמצעי שלנו להגדיל את המאגר הזה. אם לא ניתן לאוכלוסייה הזו באופן שהוא מוגזם לטובה, ואני אומרת את זה הכי ישיר שבעולם – כולם צריכים להיות סביב המטרה הזו, אני חושבת שהביטחון הלאומי פה הוא הדבר הכי חשוב ואתם לצורך העניין אמצעי בתוך סיפור הביטחון הלאומי הזה.

אם לא ניתן ולא נגדיל את המספר הזה על ידי הטבות מובנות לטובתם, ואתם כדיור זו ההטבה הכי גדולה שאני יכולה לדמיין היום שאפשר לתת להם, ההטבה הכי גדולה שאני יכולה לדמיין לזוג צעיר זו הטבת דיור, יותר מכל ההטבות. ואנחנו דנו פה בחודשים האחרונים במנעד רחב, זה לצורך העניין מדליית זהב שאפשר לזכות בה. לכן בעיניי העניין הזה חייב לגדול כדי להגדיל את המאגר.

ואני רוצה רק שאלה אחת, אדוני, כי נזרקו פה מספרים, 20%, 40%, 50%, אני מודה שאני התבלבלתי, אם זו הייתה המטרה זה הצליח, אני מבקשת לדעת מה המספר המוחלט של אנשי מילואים. אני רואה לנגד עיניי עכשיו 350,000 אנשי מילואים, זה מה שהוצאנו פה צווים, אני רואה לנגד עיניי את הלוחמים כאוכלוסייה מתועדפת בתוכם, אני רוצה לדעת כמה בתכלס קיבלו את מחיר מטרה.

היושב ראש, אני גם אשמח להגיד כמה מילים קצרות. אני לא ארחיב יותר מדי על הדברים של משרד המשפטים ומשרד השיכון, אבל רק כן גם לנו חשוב לשקף את העמדה, א', מתנהל שיח ער בין המשרדים וגם בין השרים, כמו שנציג משרד השיכון אמר, לראות איך גם בנוגע לחידוש תוכנית מחיר מטרה וגם בנוגע לכל סיפור ההעדפות למילואים. זה נמצא לנגד העיניים גם של הגורמים המקצועיים וגם של הגורמים הפוליטיים וחשוב לנו להגיד את זה.

ובנוסף, כמו שנועה ממשרד המשפטים אמרה, כן, גם לנו חשוב להגיד, בסוף זו החלטה של חברי הכנסת אם לקדם את זה בחקיקה, אבל אנחנו גם חושבים שהפלטפורמה הנכונה לקדם הצעות הנוגעות למדיניות המקרקעין ובפרט להעדפות כאלה ואחרות, בין אם אנחנו מדברים על מחיר מטרה, הרשמה והגרלה וכל סוגי המכרזים, זה במסגרת מועצת מקרקעי ישראל. יש שם את כל הנציגים הרלוונטיים, יש שם את שר השיכון שאמון על התחום, ולכן כמו שהתקבלה החלטה של העדיפות ל-20%, מתנהל שיח ער לגבי הגדלת העדיפות הזאת, אבל אנחנו כן סבורים מבחינה מקצועית שנכון לקדם זאת במסגרת המועצה ולא בחקיקה ראשית.

תודה רבה. עוד נציגי משרדים?

אנחנו גם רוצים להצטרף לאמירה שאנחנו חושבים שנכון לקדם במסגרת החלטות המועצה ולא במסגרת חקיקה ראשית את מדיניות המקרקעין. כמו שאמרו הנציגים ממשרד המשפטים, יש לנו גם את הגמישות להתנהל עם זה אחר כך ואנחנו חושבים שזה המקום - - -

מה הכוונה? מה זה הגמישות?

בחקיקה ראשית אין גמישות אחר כך.

שאם הם מועצה הם כביכול יכולים לכנס אותה ולהגדיל את היעדים שלהם.

או להקטין.

אבל השאלה שנשאלת, אגב, לי יש בכלל דעה על רמ"י שצריך לפרק את רמ"י מזמן.

אני מסכים.

זה לא עלייך אישית, זו הדעה שלי.

אבל זה לא רמ"י, זה מועצת מקרקעי ישראל, כאמור זו מועצה שקבועה בחוק.

לפרק את רמ"י וגם את המועצה, אבל עזבי.

זו מועצה שמשתתפים בה חברי ממשלה, אדוני.

טוב, בסדר. אני דיברתי על רמ"י לפני המועצה.

אבל הסמכות היא של המועצה.

שאלה ספציפית אני שואל, היה בפברואר 2024 את ההחלטה להגדיל ל-20% לחיילי המילואים. שאלתי, משרד המשפטים לא היה אמור לענות לי על זה, אולי את יכולה לענות על זה, מפברואר 2024 עד מרץ 2025 עברה שנה, ב-2025 לא היה שום מכרז, ב-2024 היו מספר מכרזים. מאחר שהמלחמה התמשכה עשו מכרז אחד, ראו שזכו 20% או 23%, שאגב לפי המספרים, צודק משה פסל שהחישוב הוא לא נכון אם אתם לוקחים פריפריה וזה.

לפי הנתונים יותר.

אם זה יותר כדאי לשמוע את זה, אז אני אומר, היו צריכים לעשות, רגע, יוצא עוד מכרז, בוא נעשה הפסקה לפני שמוציאים עוד מכרז. כמו שהכנסתם את ההטבה של ה-20% ותוך כדי המלחמה למכרז הבא, הייתם עושים את זה ואומרים יש עכשיו יותר חיילי מילואים, יש יותר מ-45 ימים, יש יותר לוחמים, בוא נגדיל בהוראת שעה, ואז הייתי אומר, אתם רואים? הם לא סתם אומרים, הם עשו גם חשיבה תוך כדי מלחמה. עכשיו אתם באים ואומרים לנו כחברי כנסת, אל תחוקקו, אנחנו נעשה את זה, אבל זה לא קרה, אז למה שנאמין?

אבל החשיבה נעשתה.

החשיבה נעשתה ולא העלו מה-20% אז זו בעיה.

שנה וחצי.

המילה שיח ער ועבודה ועובדים, שנה וחצי זה הרבה זמן.

זה בדיוק מה ששאלתי, אמרו לי שלא התכנסו מפברואר שעבר עד מרץ, זה שנה.

אבל יש שיח בין-משרדי.

השיח הזה לא חדש, שמענו את זה כבר.

זה כמו שהילדים שלנו היו אומרים אנחנו בשיח עם - - -

משה, אני אמרתי, אנחנו נגיע נורא צודקים בלי חוק. משרד הביטחון נמצא פה? בבקשה, אדוני.

כמו שאמרו חברים למשרד השיכון, יש שיח פנים ממשלתי לנוכח העובדה ששר הביטחון ושר האוצר רוצים להביא החלטת ממשלה שתיתן גם הטבות בדיור למשרתי מילואים כבר ביום ראשון הקרוב, ה-11 במאי.

שיח זה דבר שמוגדר בזמן?

רגע, יש פה בשורה. ביום ראשון הקרוב אתם תבואו עם החלטה של מי?

הייתה התייחסות למשרד המשפטים, בטח. ב-30 באפריל.

היא אומרת לו: לא, אין.

נכון, אין שם נתונים.

אבל זה - - -

אז לא הבנתי, מה יהיה ביום ראשון?

שיח, עוד שיח.

אנחנו רוצים להביא החלטת ממשלה ביום ראשון הקרוב.

שמה היא אומרת?

שנותנת הרחבה של הסיוע וההטבות.

מה ההטבות?

הרבה מאוד סעיפים, זה סריה של החלטות ממשלה.

לא, בעניין של השיכון.

בעניין הזה, כמו שאמר חברי, זה בשיח. שוב, אני לא יודע להגיד לכם איך זה ייתר או לא ייתר חלק מהדברים שדנים פה.

אדוני היושב ראש, אני מציע שתתקדם עם החוק, כשהממשלה תביא אנחנו נדבר על מה שהממשלה הביאה.

חברי הוועדה רק יכולים להיזכר בכך שפעם אחרונה ששר האוצר ושר הביטחון, וכולנו ודאי שמחים ומברכים על כך, הביאו החלטה משמעותית עם הטבות למילואימניקים, 9 מיליארד, זה היה למוחרת במקרה היום שהוועדה הזאת לא אישרה דברים בצווי מילואים ואז ההטבות התגלו. יכול להיות שדווקא החוק שלכם אולי יהיה קטליזטור טוב.

שלום. אני בן 50, עשיתי 200 ימי מילואים, אני שלושה חודשים באגף השיקום כי נפצעתי והיום בבוקר קיבלתי טלפון נוסף שביולי עוד 80 יום. אשתי משרתת, הבן שלי קצין במודיעין ביחידה, הבן שלי עשה מילואים.

איפה אתה משרת?

אני ביחידת הניוד. הבן שלי הצעיר במכינה, יתגייס עוד שנה. אני ברוך ה' מסודר ואני מסתכל על הילדים, איך אמרתם? 4%, הילדים שלי יילכו ויתגייסו, אבל אני חושב שהמוטיבציה, שאמנם זה כלכלי והם לא צריכים את המוטיבציה כי יש להם את המוטיבציה, זה הדבר הבסיסי והמינימלי כשאנחנו מסתכלים. כי אם לא יהיה את המוטיבציה הזאת, כמה אנחנו? 4%? זה יירד ל-3%, ל-2%, לא יהיה מי שישמור עלינו.

אז אני אמנם בן 50, אני עדיין יכול לשאת ולתת, אבל בסופו של דבר לא יהיה ואני חושב שיש פה הזדמנות מאוד גדולה, ואני בא מהשטח, מה שנקרא מהאוכלוסייה, האזרח הפשוט שמסתכל עליכם כאנשי משרד האוצר, משרד המשפטים וכו', בואו תראו קצת מעבר. אני חושב שיש פה הצעת חוק מאוד טובה שחברי הכנסת מציעים, אני חושב שזה הדבר הבסיסי לתת לנו את מה שהיה מזמן צריך לתת.

תודה. רושל, בבקשה.

שלום. אני עובד עם כל ארגוני המילואים אפשריים, ארגוני לוחמים, אני מברך על הצד שדוחף וכואב לי על הצד שדוחף אותנו החוצה. אני מרגיש שאתם המשרד לתיאומים, אתם באים כולם מתואמים מה צריך לעשות, אבל אתם לא עושים וזה כואב.

הם בשיח.

60,000 מהחברים שלי זומנו, אני עוד לא זומנתי. שואלים אותי: זומנת? לא זומנת? אתה הולך? אתה לא הולך? הפעם אתה לא הולך? נו, אל תלך, עזוב, למה ללכת? אין לי מה לענות לאנשים האלה ואתם לא נותנים לי סיבה טובה לענות להם. כל המוטיבציה שלי היא שהמערך הלוחם ומערך המילואים יזכה לעדנה, יזכה לבית שהוא נלחם עליו ואין לו בית.

אני לא מבקש להתעשר על חשבון אף אחד, אבל התוכניות שלכם מעשירות אנשים על חשבון אנשים אחרים ואתם יודעים את זה. אתם יודעים את זה. אני מקווה שיום אחד, שמי מכם ייצא מה שנקרא, לא יעבוד במגזר הממשלתי ויוכל להיות כן עם עצמו ולומר: האם אני באותה פעם עבדתי עבור המילואימניקים באמת או אני עבדתי עליהם?

עכשיו לנתונים, יש את הנתונים, הכול גלוי וידוע, אבל הרשות לא נתונה. 20,000 דירות בשנה האחרונה הוגרלו. נכון, התוכנית פקעה, חסרים 3 מיליארד שקלים, משרד האוצר מתנה את זה, או רוצים לבטל את התוכנית או בהגדלה של מה שנותנים למילואימניקים. בתוך הדבר הזה השנה זכו כ-5,000 מי שמוגדר משרת מילואים פעיל, מתוך כמה? אני לא יודע לומר. אם יש לך בשלוף רק תגידי בשלוף, שזה ייכנס לי למילים.

מתוך ה-20,000 כמה קיבלו אנשי מילואים?

מתוך 20,115 קיבלו 5,500.

עוד פעם, אני מדייק, אני שואל כמה משרת מילואים פעיל השנה? היו חמש הגרלות. אני יודע שבהגרלה האחרונה, אני אומר לכם את הנתונים בשלוף, אתם הוצאתם את הפרסום הזה, 16,000 משפחות מילואים ניגשו, זכו 1,050 איש, מייצג כ-6.5% מכלל מה שמוגדר משפחת משרת מילואים פעיל. היום במדינת ישראל ככל הנראה יש 350,000 אנשים שמוגדרים ככה, עם משפחותיהם תעשו את ההכפלה.

1,000 זכו? תתייחסו למה שהוא אומר.

אנחנו רוצים להתייחס.

כבר בפעם שעברה אמרתי את זה ואמרתם שתכינו את הנתונים. אתם המשרד לענייני נתונים ותיאומים? בהגרלה האחרונה, אתם הוצאתם, תיכנס לביספורטל, זה הוצאה שלכם, אני מבין שאתם עובדים ביחד, עבודה יפה, עוד הפעם, הייתה הגרלה של 5,000 דירות, כתבתם ש-26% ממשרתי המילואים זכו בה, בהגרלה הזאת, זה מה שאמרתם, כי יש באמת כפילות. בתוך הדבר הזה אני שאלתי כמה ניגשו, כתבתם 16,000 משפחות מילואים ניגשו וזכו כ-1,000 איש, זה 6.5%.

זאת אומרת שכשאני מסתכל על החברים שלי, אני משרת כלוחם ומפקד בחטיבה 551, חטיבת קומנדו, אני מסתכל על החברים שלי, מי שניגש מהם, 6.5% זכו. לא יודע, אני כנראה לא רואה אותו, כשאנחנו הולכים בטור אני לא רואה מי משמאלי ומי מאחוריי ניגש וזכה.

זו הטבה משנת חיים, זה לא המשחקים והטריקים, זה משנה חיים. קרקעות לא משנות חיים, הן לא ניתנות בכמות המספקת והן לא משנות חיים כי יש אנשים שכבר יש להם את היכולת לבנות. אני מנסה לתת לחבר'ה שאין להם, לא לאלה שיהיו מסודרים. אני מבין שהשמיכה קצרה.

עכשיו אני אתייחס לעוד דבר, ה-40% שחבר הכנסת מושיקו פסל הציע זה נמוך מאוד. החשש שלנו, אישית שלי, ואני כאילו עכשיו מדבר כמישהו עם אינטרס, או לא אינטרס, מישהו שכאילו מבין איך העולם הזה עובד, אבל אני לא מבין, אז אני רגע אהיה תמים, הפחד שלי זה שאם אנחנו נציע יותר אתם תקריסו את התוכנית הזאת ולא תהיה יותר מחיר למשתכן, כי אתם תגידו או שאנחנו מקבלים מה שאנחנו רוצים או אף אחד לא מקבל. לכן אנחנו מציעים 40%, אבל 40% האלה לא משנים שום דבר, כי מתוך 6.5% אם נעלה ל-40% אז זה יהיה 13% מכלל משרתי המילואים, בתוכם גם המערך הלוחם. כואב לי. אני לא יודע איך להיחלץ מהסיטואציה הזאת. חבל, אתם מפספסים, אתם יכולים לעשות טוב, אתם יכולים לעשות צדק.

הם חייבים לעשות צדק, הם לא יכולים.

תודה. בבקשה, אדוני.

אני ביחד עם אלי הקמנו בשנה האחרונה עמותה שנקראת 'דירה ללוחם' והמטרה שלנו זה לעזור למילואימניקים להגיע לדירה ראשונה. צריך להגיד שאנחנו עושים הרבה מאוד פעילות בהקשר הזה, זו פעילות פרטית שאנחנו עושים על מנת לייצר הנחות למילואימניקים. אנחנו מצליחים בהרבה לעשות את זה, אבל יש הרבה דברים שהם לא רק מחיר למשתכן.

צריך להגיד שמי שיזכה היום במחיר למשתכן, אין תוכנית כרגע, אף אחד לא יזכה, אבל מי שיזכה היום יראה את הדירה אולי עוד שבע שנים. בינתיים בשבע השנים האלה הוא צריך מקום לגור, אז אפשר לתת להם דיור בהשכרה, יש תוכנית של דיור בהשכרה ואפשר לתת למילואימניקים במחיר מוזל כבר היום, ויש דבר כזה שנקרא מענק מקום, שזה משהו שקיים. אפשר לתת למי שהולך למקומות של עדיפות, שדרות או מקומות כאלה, תנו להם מענק מקום. אפשר לתת את זה כבר היום, זה לא דבר מסובך, ולתת להם לפחות משהו שיהיה להם עם מה לחיות.

ועוד דבר, הרבה מאוד פעמים הם אבודים בתוך העולם הזה, אין להם מושג, הם לא יודעים מה הם עושים בתוך העולם הזה, הרבה פעמים מה שאנחנו עושים זה מדריכים אותם, לוקחים אותם יד ביד עד לדירה. אתם צריכים להבין, באים אלינו אנשים, יש באמת כאלה עם הון עצמי מאוד נמוך, אבל יש כאלה עם הון עצמי של מיליון שקל שהוא לא יודע איך לגשת לעולם הזה, וצריך להנגיש את זה גם לחבר'ה האלה יותר. אין להם זמן להתעסק בזה, הם נמצאים במילואים, האישה מתעסקת עם הילדים, אין להם זמן להגיע לדירה, צריך להנגיש להם את האירוע הזה.

ברשותך, משפט אחד. כמו שהוצגתי פה, אני אלי, שותף ומייסד יחד עם אלעד את עמותת 'דירה ללוחם'. ב-400 ימי מילואים, כבר הפסקתי לספור כמה אני עושה, אני עדיין נמצא במילואים אחרי 30 שנה של שירות צבאי גם ואני מברך מאוד על ההצעה שהוצעה כאן. המספרים, אמנם רוצים להגדיל אותם, אבל הייתי חוזר צעד אחד טיפה אחורה ומסתכל על הקריטריונים. אמנם יש 350,000 אנשי מילואים, אבל כפי שהציגה פה חברת הכנסת שרון, בין גיל 20 ל-35 כמה אנשי מילואים יש שם? כמה מתוכם בכלל זכאים? אני לא בקי במספרים, אבל יש מעל 50% שבכלל לא עומדים בקריטריונים האלה. לכן הייתי גם בוחן את הקריטריונים לפני המספרים בכלל של כמה יקבלו וכמה לא יקבלו. תודה.

דרור כהן, משרת מילואים פעיל, גדוד 9218, 25 שנים בחיל השריון וביום יום שלי אני גם אזרח עובד צה"ל, זאת אומרת אני גם פה וגם במילואים. אני חושב שהתחרות האמיתית היא לא רק על הדירות, התחרות האמיתית היא בין המועצות והעיריות והמועצות האזוריות על כמות המילואימניקים שיגיעו. כי המילואימניקים של היום זה המילואימניקים שהכי מתנדבים, שהם בעלי עסקים, שכולם עובדים, שהם סטודנטים, שהם עושים תארים מתקדמים, שהם מקדמים את ההייטק. אני חייב להגיד לכם שבגלל זה אני נשאר במילואים, כי אני יודע שכל פעם שאני בא אני פוגש את היפה שבמדינת ישראל.

אני חושב שהתחרות האמיתית, עוד פעם, היא על ליבם של המילואימניקים ושכל אחד יבוא לאזור שמתאים לו. האנשים האלה, אמנם אתם חושבים שאתם נותנים להם כסף, אבל הם אנשים שיקדמו שכונות ואזורי מחיה ואזורי מגורים והיד נתונה.

שלום. עומר בן חמו, ארגון המילואימניקים 'דור הניצחון', אני אתייחס בקצרה לשלוש נקודות שאחת מהן הועלתה. מבחינת הפרוצדורה של ההצעה, לקבוע את זה במחיר מטרה או במחיר למשתכן, בהחלטת השר אין מחיר מטרה ואין מחיר משתכן, אז צריך לחשוב על המנגנון. זאת אומרת אפשר לעשות פה חוק שיקבלו X אחוז במחיר למשתכן וזה לא חקיקה ואז פשוט לבטל את מחיר למשתכן. אני מציע להתייחס לזה.

הדבר השני, לגבי הנתונים שהוצגו והאחוזים. צריך לזכור, המילואימניקים זה גילאים בין 22 ל-40, זה הגיל שקונים דירה, לא קונים דירה בגיל 50. אז כשאומרים לך שזכו 20%, 15%, אבל אם מתוך הפול זה 13% ניגשו מילואימניקים אז קיבלת פה העדפה של 2% וזה כמובן לעג לרש.

והנקודה האחרונה היא הנקודה הערכית. אני אישית שירתי באגוז, אני עם אותו צוות במילואים, הגילאים 29 עד 31, חוץ מאחוזים בודדים אצלנו לא רק שאין לאנשים דירות, אין גם חלום לדירה. זאת אומרת מתגלגלים בשכירויות, אנשים בדיוק בגיל מתחילים להתחתן, חלק עם ילדים, זה המצב.

המצב היה גרוע גם לפני המלחמה, אבל המצב היום ששולחים אותנו להילחם על האדמה, אבל אין לנו אפילו חלום להיות קשורים אליה. אנחנו טובים מספיק לדמם על האדמה אבל לא להיות באיזה שהיא בעלות עליה הוא פשוט מצב שאי אפשר להמשיך אותו. אנחנו נלחמים על הארץ, נלחמים על האדמה, ובסוף מבנה השוק, כפי שהמדינה עיצבה אותו, כי היא הבעלים על הקרקע, איך שהוא בנוי כיום בסוף מי שנלחם על האדמה לא יכול להיות בבעלות עליה וזה באמת המקום שלכם להיות בשבילנו כמו שאנחנו משתדלים להיות בשביל המדינה. תודה רבה.

שלום, אני אמא ללוחם ואני מצעדת האימהות. רציתי לשאול איך זה שבתחילת שנת 2024 ביבי הכריז שהוא מתכונן לחוקק חוק להקצות ללוחמים קרקע ומתוך 360,000 מילואימניקים לוחמים הוקצו 900 יחידות קרקע, שזה אפילו לא 1% מ-360,000. אני רוצה לשאול של מי הקרקע הזאת, הקרקע הזאת של הריבון, של החיילים, למה רק 900 מתוך 360,000?

ה-900 האלה זה לא מתנה, זה בהנחה וזו הנחה זניחה ביותר.

אוקיי, אז גם בהנחה וגם זניחה ביותר, ואני רוצה לשאול את רמ"י, אתם רואים את עצמכם כגוף שאתם מעדיפים שלא יחוקקו, שאתם תסדירו את העניינים כי אתם מנהלים את מקרקעי ישראל, אבל מצד שני אתם אומרים שהתפקיד שלכם זה לשמור על הקרקעות. אין לכם יכולות או אפשרות, לא יודעת, פסיכולוגית, נפשית, לשחרר קרקעות, כי אתם לא משחררים. איך זה מתוך 360,000 שביבי נתניהו אמר שהוא יחוקק חוק, איך זה ששחררתם רק 900 יחידות? אפשר לקבל מענה? תשובה?

הם רושמים והם יתייחסו לדברים אם ירצו. תודה לך, גברתי.

אני מדברת פה היום בשני כובעים, אימהות בחזית וכנציגת פורום מטה המילואים שמאגד הרבה מאוד ארגוני מילואים ביחד. אני חייבת להגיד מילה אחת ואז אני אעבור לעניין, יש חיילים שלא רוצים הטבה בדיור, הם רוצים הביתה. אני אמא ואני חייבת להגיד את זה בשמה של ענת אנגרסט ובשמה של חגית חן, תמיד תזכרו את זה. בעזה יש היום לוחמים, היו סדירניקים והם פשוט רוצים הביתה. אני הייתי חייבת להגיד את זה בשמן.

אני רוצה להגיד פה עוד נתון, להתחבר לאמא שדיברה פה, 66% מהקצאת הקרקעות ברשויות המקומיות בשנת 2024 היו לחרדים ולמבני דת. אנחנו חייבים להפוך את הפירמידה הזאת כי קרקע זה משאב מוגבל, לוחמי מילואים זה משאב עוד יותר מוגבל. תמיד תמיד תזכרו את זה ואסור שזה יהיה נתון לאיזה שהוא שיקול דעת של איזה שהוא שר שמייצג מגזר כזה או אחר, כי פשוט חייבות לתעדף, חייבות לתת את האנרגיה, את הפוש, את האכפתיות הזאת של מדינת ישראל.

יש פה שר שיכון והוא שייך למגזר מסוים ולא יכול להיות ש-66% מהקצאת הקרקע, אני כבר לא מדברת על מחיר למשתכן, שני שליש מהקצאות הקרקע במדינת ישראל למי שכרגע השתמט משירות צבאי, אני כבר לא מדברת על קרבי. אז יושבים פה חברי כנסת מהקואליציה ויושב פה חבר הכנסת משה פסל שהגיש את הצעת החוק החשובה הזו ועוד חברי כנסת שהגישו הצעות חוק לא פחות חשובות, חייבים לתעדף את הסדירניקים כמובן ואת חיילי המילואים.

ישבנו בישיבה שלך של ועדת חוץ וביטחון ולמדנו עוד נתון מטורף, 75% ממשקי הבית החרדים הם בעלי דירה לעומת 70% בכלל האוכלוסייה, זה הנתון, אני כבר לא מדברת על מילואימניקים. הנתון הזה משקף הכול. בגילאים הרלוונטיים הילדים שלנו נלחמים ויש מי שכבר קונה דירה. אז הגיע הזמן דחוף עכשיו, חוק, הוראת שעה, מה שלא יהיה, להפוך את הפירמידה הזו. תודה רבה.

עו"ד איריס שפירא, אימהות בחזית. אנחנו ארגון שמאגד 70,000 אימהות של לוחמים, של מילואימניקים, מלש"בים וכו'. זה לא מנותק מהדיונים בחוק הגיוס, כי שם דנים על סנקציות אישיות, פה דנים במוטיבציה לגיוס, למילואימניקים, לשירות הסדיר, זה יילך ביחד. מעבר להכול, כדי שתהיה עדיין מוטיבציה להתגייס ההטבות לא יספיקו והסנקציות, עדיין במחיר למשתכן שמוציאים היום מי שניגש למכרזים האלה זה מי שפנוי כרגע ללכת אליהם.

מבין אלה גם אם ניתן העדפה למילואימניקים, הם כרגע נלחמים, הם חוזרים, הם שורדים, הם אפילו לא הגיעו לשלב של לממש את זה. ויושבת אוכלוסייה שלמה שאומרים בלשכותיהם לא נתייצב והם אלה שמגיעים למחיר למשתכן, להטבות למגרשים, להטבות הסוציאליות. משהו פה לא מתכנס, אנחנו עושים הכול הפוך, אנחנו מתעדפים ומעבירים כספים למי שלא תורם למדינה.

תודה. לפרוטוקול אני אומר שביקשנו מלשכת יושב ראש הכנסת אישור לסיים את הישיבה וניתן לנו אישור כזה, אבל זה על זמן שאול, על זמן המליאה. אז בבקשה, סגן היועצת המשפטית לוועדה, התייחסות שלך לדברים.

מספר הערות לגופה של הצעת החוק. קודם כל הצעת החוק נוקבת בשמותיהן של שתי תוכניות, מחיר למשתכן ודיור בהישג יד. אני לא הייתי נוקב בשמות של תוכניות ספציפיות, כי היום יש תוכנית כזאת, מחר תהיה תוכנית אחרת, לכן אני הייתי קובע את ההסדר הזה לגבי כל תוכנית ממשלתית, של רשות ציבורית או של רשות מקומית שמקצה דיור במחיר מוזל.

הוא אמר מציע דיור במחיר מוזל.

בדיוק, רחב ככל שניתן.

הערה שנייה, ההגדרה של משרת מילואים פעיל שש שנתי היא כיום מפנה להגדרה של פקודות הצבא. יש שינויים בהגדרה הזאת, מודל המילואים שהיה לפני 7 באוקטובר הוא לא מודל המילואים עכשיו והוא גם לא מודל המילואים שיהיה אחרי שתסתיים המלחמה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית יכול להיות שנצטרך לראות איך אנחנו בונים איזה שהוא מנגנון גמיש של ההגדרה הזאת שייתן מענה לצרכים משתנים.

הערה שלישית, ההצעה מדברת על 20% שהוקצו לחיילי מילואים ו-20% שהוקצו ללוחמים משוחררים בשש השנים הראשונות לאחר שחרורם. אני תוהה עד כמה לגבי חיילים משוחררים בשש השנים הראשונות לאחר שחרורם כמה מהם באמת מגיעים לרכישת דירה. יכול להיות שנכון לשנות את התמהיל.

מערך לוחם של מילואימניקים.

הם לא זכאים כי הם לא נשואים לרוב בזמן הזה. אתה מדבר על נשואים. משרת מילואים פעיל זה הגדרה צבאית, 20 ימים בשלוש שנים משרת מילואים פעיל, הוא יכול לגשת, ומערך לוחם, שזה הגדרה צבאית, ייעוד 02.

מה שאני קורא מופיע כרגע בהצעת החוק.

מבחינתי מה שאני התכוונתי, ועשינו את הדברים בלהט הזה, זה 20% שיהיו למילואימניקים מהמערך הלוחם.

זאת אומרת 20% למילואימניקים שלוחמים ו-20% למילואימניקים אחרים.

נכון.

עוד הערה נוספת, אנחנו צריכים להביא לידי ביטוי את זה שכל התוכניות האלה שאנחנו מדברים עליהן מיועדות למי שאין לו דירה, אנחנו לא נותנים פה הטבה למשקיעים.

אדוני היושב ראש, אני מבינה את הצורך והדחיפות והרצון של חברי הכנסת להעביר כרגע נוסח בקריאה ראשונה, אבל אני חייבת להגיד שמאוד מאוד קשה לנו עם העובדה שלא הופץ נוסח מעודכן או אחר לפני הדיון.

תנהלו על זה שיח.

את נשמעת כמו חברת כנסת מהאופוזיציה.

גברתי, אני רציתי שקודם יסכם היועץ המשפטי.

לא, אין בעיה, אבל פשוט שוב, קצת קשה לנו עם העובדה שלא הופץ נוסח.

לחיילים קשה מאוד.

אני מבין לגמרי את הקושי. סליחה שקטעתי אותך, עידו, אבל אני אגיד כך, הבעיה שלי הייתה כשאת דיברת ונציגים נוספים, אני בלב ובנפש מסכים עם מה שאתם אומרים, אני הייתי הרבה שנים בבניין הזה יושב ראש כנסת שזכיתי להרבה ויכוחים עם חברי כנסת כשאמרתי להם: תפסיקו לחוקק, תפסיקו, ככה הכול יוצא בחקיקה, מספיק.

אני לא שם.

רגע. ותמיד אני מעדיף באופן הכי עקבי שיש שהדברים ייעשו בצורה מסודרת בפעילות ממשלה, בשביל זה יש ממשלה ולא צריך בכל דקה למצוא חוק שאומר שאתה צריך לומר בוקר טוב לשכן כשאתה יוצא מן הבית, אבל, חברים, מה שאמר לשלילה חבר הכנסת פסל, שהחוק הזה הרבה זמן נמצא, אני אומר את זה עכשיו הפוך, יכול להיות שעל זה אמרו חכמינו כל עכבה לטובה. עכשיו ברור ששום דבר לא ייעשה אם לא יהיה חוק.

אני לא שם, אדוני. אמרנו את עמדתנו בהתחלה ונראה לי שזה היה ברור באופן שבו אמרנו את עמדתנו שברור לנו לאן הוועדה רוצה ללכת ואנחנו מכבדים את היושב ראש, מכבדים את חברי הכנסת, חברי הוועדה, אני לא שם. אני רק אומרת שמבחינת הנוסחים, הנוסחים בסוף הם קריטיים, וזה לא ביקורת על אף אחד, האופן שבו נגדיר את התוכניות הרלוונטיות, האופן שבו נתייחס אליהן בחקיקה, הסיפור הזה של הוספת הקריטריון של מחוסרי דיור, זה משהו שמאוד מאוד קשה לנו כשלא הופץ נוסח מראש. ושוב, זאת לא ביקורת, אני מבינה את הצורך - - -

קיבלנו. גם לזה יש מענה. לצוות המשפטי של הוועדה יש מייל וטלפון וכן הלאה. בהנחה שאנחנו נצביע ויימצא רוב בוועדה להצעת החוק, אנחנו מדברים כרגע על הכנה לקריאה ראשונה, יעלה חבר הכנסת מושיקו פסל, כי לקריאה הראשונה בדרך כלל המציע או אני כיושב ראש הוועדה, זה לא משנה, אבל בדרך כלל זה חבר כנסת המציע, יעלה במליאה, זה לא יהיה היום או מחר, זה יהיה במקרה הטוב בשבוע הבא, אם עד אז יהיו לכם דברים מבחינת הנוסחים וכן הלאה, הוא יוכל להודיע לפרוטוקול במליאה שבכוונת המציע, בכוונת ועדת חוץ וביטחון, בעקבות שיח כזה או אחר, לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית להציע שינויים בחוק, למשל טה טה טה. זה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט פתרון שיכול להיות. אין סופיות תהליך בהכנה לקריאה ראשונה.

אבל אני שוב אבקש, פעם אחרונה, האם אפשר ותקבע דיון בהקדם האפשרי אבל רגע שנייה להעביר נוסח. ושוב, אני מקבלת את עמדתך, אנחנו כבר לא שם בעולמות הכן מועצה, לא מועצה, כוונתכם ברורה, אמרנו את עמדתנו, מתקדמות הלאה, אבל בסוף, שוב, אם אפשר לבקש עוד פעם אחרונה, ברשותך, תגידו שוב את הנוסחים שאתם רוצים, תשלחו לנו נוסח, נעבור עליהם, במחילה, נעביר הערות בהקדם האפשרי, ייקבע דיון בהקדם האפשרי ויתקיימו הצבעות בהקדם האפשרי. אנחנו רק מבקשים שוב - - -

אני לא מבין, יש כבר החלטה של 20%, הניסוחים פה לא מסובכים, 20% מילואים כללי, 20% מערך לוחם, הגדרות קיימות.

לא, חבר הכנסת, עם כל הכבוד - - -

חבל למרוח עוד שבוע ועוד שבוע.

באמת זה לא מס שפתיים, אני אומרת לכם ברצינות, כשאנחנו רוצים למרוח, אדוני - - -

לא, אני לא חושב שאת רוצה למרוח.

כשאתם רוצים למרוח אתם עושים את זה בשיח.

אנחנו לא מורחים. ושוב, אנחנו אולי לא מכירים ולא פגשת אותי עוד בדיונים, אבל כשיש לי רצון להביע עמדה נחרצת אני אומרת אותה. היה לנו ברור לאן הוועדה הולכת, הבענו את עמדתנו, לכן אני אומרת, זה רק עניין טכני שאני מבקשת.

אדוני, רק דבר אחד להגיד למשרדי הממשלה הנכבדים, חבל שזה כאילו צריך לבוא מהוועדה ולא מגיע מכם כי זה בפירוש מדיניות שצריכה לבוא מכיוון של משרדי ממשלה, של שר רלוונטי.

אני לא מדברת על זה, גברתי, זה לא השיח כרגע.

זה עם ישראל, מה שאת מציגה פה.

זה לא השיח שאני מנהלת כרגע.

תגידו לשרים שהתאמצתם מאוד וחברי הכנסת מאוד התעקשו על זה, כי די, נמאס כבר הדברים האלה.

אבל, חבר הכנסת, זה לא השיח שאני מנהלת כרגע.

נועה, אני בהחלט מבין את הבקשה שלך וכמו שכבר הזכרתי, לא זר לי עניין הפרוצדורות וכן הלאה, יתר על כן מבחינת סדר העניינים הרגיל הייתי אומר שאת צודקת, כך צריך לנהוג, הפירוש המעשי של הדבר שעכשיו לא תהיה הצבעה, בשבוע הבא לא תהיה הצבעה כי אני לא אמצא זמן לעוד ישיבה בשבוע הבא עם כל מה שעל סדר היום של הוועדה, פירוש הדבר שאולי במקרה הטוב שבוע לאחר מכן אנחנו פה נצביע ואז עוד שבוע זה יהיה במליאה ולך תדע מה יעלה בגורל החוק. לכן אני מציע את הפתרון שלי, כפי שאמרתי, ותיקחי את המילה שלי, בכל זאת עדיין כמה גרושים היא שווה, שאתם תהיו בשיח - - -

הרבה גרושים.

אתם תהיו בשיח עם עידו ובמידה שיהיו דברים שיהיו מקובלים על שניכם, אנחנו לא מתחייבים לקבל כל הערה של הממשלה, אבל הוא יגיד: באמת, אדוני היושב ראש, בלהט הוויכוחים אני נסחפתי וצודקים משרד השיכון או משרד המשפטים בעניין הזה, ארצה לשנות, אז הנה, חבר הכנסת, תגיד לפרוטוקול שאתה מקבל את זה.

מה שמקובל עליך, אדוני היושב ראש, מקובל עליי.

אז זה נמצא גם בפרוטוקול. אם יהיו לכם הערות, תבואו, תגידו: הממונים שלנו אמרו שייתלו אותנו, לא יכולים, אז נטפל.

לא, זה עניינים משפטיים, זה לא עניינים של מדיניות בכלל.

יש נוסח על השולחן, אני אומר את התיקונים בעל פה, זה נעשה בהרבה דיונים בוועדות. את הנוסח הסופי אנחנו מתאמים תמיד.

אבל זה הנוסח הסופי שעליו מצביעים.

אבל עוד פעם, זו קריאה ראשונה שטרם הוצגה במליאה.

יש משמעות ולכן הנוסח הוא בסדר והוא יועבר בקריאה ראשונה.

יש כידוע ישיבות עם הנסחית אחר כך שדברים עוד משתנים. זו לא הצעת חוק ראשונה שאנחנו מעבירים.

לא, בסדר, אני מקבלת.

כמו שאמרתי, שלא ישתמע שאני מזלזל בבקשה שלך ושלא ישתמע שאין טעם בבקשה שלך, אבל בנסיבות העניין, כמו שאמרתי, כמי שמכיר את סדר היום של הוועדה, ויושב לידי מנהל הוועדה שכבר לא יודע איפה לתקוע את כל הישיבות האלה, אז אני מעדיף להציע לחברים להצביע על הנוסח שתיכף יקרא עידו, וכמו שאמרתי, יש לכם לפחות, במקרה הגרוע מבחינתכם ובמקרה הטוב מבחינתנו, כמה ימים לתאם ואם באמת טעינו במשהו אז הוא יודע - - -

ואם הם ירצו, אני מוכן לדחות, אם היושב ראש מסכים, אחרי שנצביע את ההצבעה במליאה, לדחות בעוד כמה ימים.

לא, לזה אין צורך, העיקר שאם יהיו מקובלים עלינו כמה תיקונים אתה תגיד לפרוטוקול במליאה שלקראת קריאה שנייה ושלישית החוק יעבור שינויים סביב התיקונים האלה והאלה.

אני אקריא.

הגדרות
1.
בחוק זה –



את ההגדרה לוחם משוחרר אני מוחק.



"משרת מילואים פעיל שש שנתי" ו-"לוחם" – כהגדרתם בפקודות הצבא;



את ההגדרה תוכנית מחיר למשתכן אני מוחק.

ייחוד הטבה בתוכנית מחיר למשתכן
2.
(א) בכל תוכנית ממשלתית או עירונית המקצה דיור במחיר מוזל יוקצו 20 אחוז מיחידות הדיור עבור משרתי מילואים פעילים שש שנתיים שהם לוחמים ו-20 אחוז נוספים עבור משרתי מילואים פעילים שש שנתיים שאינם לוחמים.



זה ניסוח שיעבור שיפור.

יעבור את הנסחות.

(ב) היה מספר משרתי המילואים שביקשו להשתתף בהגרלה לעניין תוכנית מסוימת קטן ממספר יחידות הדיור המהוות 20 אחוז מפרויקט, יהיה ניתן להציע את יחידות הדיור כאמור למועמדים אחרים הזכאים להשתתף בתוכנית מחיר למשתכן לפי כללי התוכנית כאמור.



סעיף 3 מתייתר גם הוא כי אנחנו לא מדברים על תוכנית ספציפית. אני רק אומר שמבחינת האכסניה אנחנו עוד נבחן אם זה יהיה בחוק עצמאי, לדעתי נכון יותר לעשות את זה כתיקון לחוק שירות המילואים, אבל המהות אותה מהות.

אוקיי. אני חוזר ואומר, ובעצם לפני שאני אתייחס קודם כל תודה רבה לסגן היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד עידו בן יצחק, שעבד על ההצעה והיה בשיח עם משרדי הממשלה.

למציעים אני רוצה לומר בכל זאת, אין מקרה בעולם. הבוקר הייתי באיזה שהיא ועידה, הספקתי הבוקר לדבר בוועידת ההתיישבות של מקור ראשון ומטבע הדברים גם שאלו על חוק הגיוס, וכשירדתי ניגשה אליי אישה שאני מבין שהיא אולי או עובדת הכנס או עובדת העיתון ואמרה: תודה רבה לך על מה שאמרת על חוק הגיוס, בעלי במילואים כבר סבב כזה וכזה ועוד פעם הלך. התחלנו קצת לדבר ואמרתי לה כן, אנחנו כבר לא במצב שאנחנו יכולים לפתור משהו על ידי הטבות, זה כבר לא המצב, ופתאום היא נעצרה ואמרה בעצב רב: כן, אבל גם כסף זה מאוד מאוד חשוב במצב הזה.

אז אני מקבל לגמרי מה שאמרו כאן החברים, יש עניין של מוטיבציה, יש עניין של איכות האנשים ויש עניין של לחלק בצורה שווה את הנטל, הכול נכון, אבל למשפחה שצריכה לסגור את החודש או חולמת באמת לשפר את התנאים שהיא גרה בהם וכן הלאה אז אני חושב שהצעת החוק שלכם נותנת ולו תחילה של איזה שהוא מענה. אני אומר דבר בשם אומרה במקרה הזה נכון ללפני שעתיים או שלוש.

כבוד היושב ראש, אנחנו מודים לך, אני מודה לך באופן אישי בשם המילואימניקים ובשם כולם בעצם. מהרגע שהחוקים האלה הגיעו אליך לוועדה מרגישים שיש גב וחברי כנסת צריכים את הגב של יושב ראש הוועדה כדי לקדם חקיקה, זה דבר שנדרש, אז באמת תודה רבה לך.

תודה. אז אני חוזר על מה שאמרתי, אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים משרתי מילואים, התשפ"ד-2024, כפי שקרא בפנינו עו"ד עידו בן יצחק. אני חוזר ואומר, מכיוון שנציגי הממשלה אמרו שלא קיבלו את הנוסח מספיק זמן מראש, יכול להיות שיהיו להם הערות, אז אם בימים הקרובים יהיו הערות כאלה אז חבר הכנסת המציע מתבקש במהלך הצגת החוק לקריאה ראשונה במליאה להודיע על השינויים במידה שאנחנו נקבל את התיקונים של הממשלה.

דבר אחרון, כפי שגם אמר סגן היועצת המשפטית, אנחנו נבחן את האכסניה הנכונה, אם מדובר בחוק עצמאי או תיקון לחוק ואת הדברים האלה אנחנו נעשה בוודאי את הכול לפני שנתקדם לקראת קריאה שנייה ושלישית, עוד פעם, בהנחה שהחוק יעבור במליאה.

אז אנחנו מצורפים לחוק, אני וחבר הכנסת סעדה או שלא?

לא, כי צריך לחזור לוועדת הכנסת לפצל אותם.

יש פרוצדורה, אם תרצו.

הכבוד שלנו להיות חתומים על החוק הזה גם כן.

אולי אפשר בקריאה ראשונה לעשות הצמדה?

במצב נורמלי היינו יכולים לעשות את זה, אבל בגלל שאנחנו פה תחת ההחלטה של ועדת הכנסת שמיזגה ופיצלה את ההצעות שלהם.

צריך להחזיר לוועדת הכנסת ואז למליאה ואנחנו לא רוצים, כפי שכולנו הסכמנו, לעכב. במידה שהחברים ירצו ואני מניח שהמציע גם לא מתנגד לזה, אז הם יצטרפו להצעה.


חברים, אני מעמיד את החוק להצבעה, רק חברי ועדת חוץ וביטחון מתבקשים להצביע. מי בעד? ירים את ידו. יש מתנגדים או נמנעים? אין כאלה.

הצבעה
אושר.

התקבל פה אחד. תודה רבה, תודה גם לכל נציגי הממשלה ונציגי הארגונים שדיברו.





3. עדכון הרכב ועדות משנה.

יש לנו עוד סעיף שעוסק בעדכון הרכב ועדות משנה. מכיוון שאנחנו מקבלים בברכה בחזרה את חבר הכנסת צבי סוכות, חבר הכנסת צבי סוכות יכהן כיושב ראש ועדת המשנה לענייני איו"ש וכן יכהן כחבר בוועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, ועדת המשנה לענייני עורף. אני מבין שאתה מתכוון להיות פעיל מאוד בוועדת חוץ וביטחון ואנחנו שמחים על כך.

מי בעד? ירים את ידו?

הצבעה
אושר.

תודה רבה. התקבל פה אחד.

תודה רבה, אדוני.

תודה לכולם, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:20.