פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



74
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
06/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 140
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ח' באייר התשפ"ה (06 במאי 2025), שעה 10:35

שינויים נדרשים במבנה העלויות להעסקת עובדים זרים - סכומי אגרות, פריסת תשלומים, תשלומי אגרות עבור עובדים זרים נוטשים, ערבויות, החזרים בגין עובדים זרים שעזבו כדין

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

אלון שוסטר
צגה מלקו

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

נטע בר זיו - רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

לאה בן עזרא - מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

אורי יצחקי - מרכז בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

סמדר פרידמן - מתמחה בייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-מנהלי), משרד המשפטים

רעות אודם - מנהלת תחום הכשרה מקצועית, משרד התיירות

שרה דיאמנט - מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה

גל גז נוה - מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

בת חן לקריץ - מפקחת מחוזית, המוסד לביטוח לאומי

קרן גלבוע - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

משה נקש - מנהל, מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

דן ורשבסקי - יו"ר, איגוד המנופאים ורכז מקצועות בניין, הסתדרות העובדים הלאומית

אלישע יפרח - מנהל קשרי ממשל, איגוד לשכות המסחר

יצחק גורביץ' - סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

נטלי שמעון ויינשטיין - מנכ"לית, התאחדות קבלני השיפוצים

יקיר ליסיצקי - יו"ר, איגוד המסעדות, הברים ובתי הקפה

אילן זגדון - מייסד, פורום המסעדות

אורן שנבל - מנהל פרויקטים, R2M, פורום המסעדות

רותי ברודו - מסעדנית, בעלים, R2M, פורום המסעדות

מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

איל הננברג - סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות

יצחק בן ישי - חבר ועד, עמותת דף חדש

אבירם אלון - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

אביטוב זלקין - מזכיר, קדם - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל

חנניה אזולאי - חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

אברהם דניאל - יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

צבי קן תור - יו"ר משותף, ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

מאיר שמש - יו"ר, התאחדות קבלני הפיגומים

אלכס פרידמן - מייסד ויו"ר, ארגון נכה לא חצי בן אדם

מיכאל אוחיון - שותף ובעל מניות, בלום כוח אדם, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

דוד אבוחצירה - מנכ"ל, נליאן, תאגידים להבאת עובדים זרים בענף הבניין

שלמה אלפסה גורן - קרוב משפחתה של מיה גורן שנרצחה בשבי

דיקלה טקו

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


שינויים נדרשים במבנה העלויות להעסקת עובדים זרים - סכומי אגרות, פריסת תשלומים, תשלומי אגרות עבור עובדים זרים נוטשים, ערבויות, החזרים בגין עובדים זרים שעזבו כדין

בוקר טוב ושלום לכולם, היום יום שלישי בשבוע, ח' באייר תשפ"ה, 6 במאי 2025, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא שינויים נדרשים במבנה העלויות להעסקת עובדים זרים.

לפני שנתחיל בישיבה אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לשלמה אלפסה, ממשפחות החטופים, תודה שכיבדת אותנו בנוכחות שלך. בבקשה.

שלום, בוקר אור לוועדה הנכבדה, תודה רבה לך. שמי שלמה אלפסה, אני ממשפחות החטופים. לא רואים אותי פה הרבה, אני תכף אסביר למה, אבל אני לכם את הקישור. זה לא בדיוק הקישור, זה כמעט. שמי שלמה אלפסה, אני יליד חולון, בחיי הצבאיים, הכרתי בצבא, זה תמיד נהוג, את סמדר גורן, ילידת קיבוץ ניר עוז. משפחת גורן היא משפחה קטנה בקיבוץ ניר עוז. לצערנו, נשאר לה אח יחיד בקיבוץ, אבנר גורן שהיה נשוי למיה גורן, שטיפה יותר מפורסמת ממנו. הנה, אני נושא אותה פה על החולצה שלי.

אבנר גורן, אנחנו עדיין לא סגורים אם הוא נרצח, נהרג, אבל מה שברור, שגופתו נמצאה בשדות ניר עוז. ב-23 באוקטובר, אני ביחד עם כוחות מיוחדים קברנו אותו בקיבוץ ניר עוז תחת אש, וזה במלוא מובן המילה.

את מיה גורן, שהיא טיפה יותר מפורסמת, היא נורתה בגן הילדים, מהמשוגעות האלה שלא ישנות ועובדות כל הזמן, הלכה לגן הילדים לסדר אותו ביום שבת. נורתה בגן הילדים, נחטפה, ובגלל שלא קיבלה טיפול, היא נרצחה שם.

נלחמנו, נלחמנו כמו כל משפחה להביא אותם, את החטופים, כל משפחה נלחמת עד היום להביא את החטופים. כל משפחה, עד היום, שהחטוף שלה שם, עושה ככל יכולתה כדי להביא את החטופים. וזה, באמת, חברים, נהפך להיות תוכנית ריאליטי, לצערנו, תוכנית ריאליטי. ואני פה לעזור להם, בכוחותיי הדלים, כי אין לי הרבה כוחות, כי אנחנו משפחה שנלחמנו להביא את מיה, ומיה הגיעה ביולי האחרון בעזרת מבצע צבאי שלא ייאמן ולא יכול לספר עליו הרבה, אבל בפועל, הביאו אותה מתוך המנהרות בעזה. ולנו היו שני מקרי מפעל הפיס. אחת, שהביאו אותה, שתיים, שלא נהרגו חיילים בפעולת החילוץ הזאת.

והנה אני כאן כדי לקדם את החזרת החטופים. ואני לא מגיע הרבה, אני מגיע אולי פעם בחודש, התכנסנו שוב למושב הקיץ, לכן הגעתי, פעם הבאה אולי תהיה עוד חודש, בגלל שאני רוצה לספר לכם מה אני עושה ביום-יום חוץ מאשר להחזיר את החטופים.

אני ביום-יום מטפל, מלווה ארבעה יתומים בגירים של גיסי וגיסתי ז"ל. ולכל אחד מכם שיש פה ילד שהוא עדיין לא בגיר, או עדיין בגיר וכבר בגיר, יודע שילד בגיל 18 הוא לא ילד שגדל באוויר, במיוחד כששני ההורים שלו נרצחו. אפילו שיהיה לו את הטיפול הכי טוב, ולא תמיד יש להם את הטיפול הכי טוב, ולא תמיד הכול מסתדר בחיים, צריך מישהו שילווה אותם, שיראה מה קורה איתם, שיסע לבית שלהם, איפה שהם גרים ולומדים, שילך וידאג אם יש לו אוכל. יש לך אוכל? אין לך אוכל? בוא תיקח קופסת אוכל. דפקת את האוטו, לא דפקת את האוטו?

חברים, אנחנו, ואני ואשתי, חזרנו לעבודה אחרי חודשים שלמים שלא עבדנו כמו שצריך, וגם עכשיו אנחנו לא עובדים כמו שצריך בגלל שיש לנו משפחה מורחבת לטפל בה. וזה המקום להגיד שאנחנו מקדמים הצעת חוק פרטית בעזרתה של חברת הכנסת פה, המכובדת, אתי חוה עטייה, שעוזרת לקדם, ואני אשמח מאוד, אם היו פה עוד חברי כנסת, היו מכירים את זה, את הצעת החוק הזאת, שכרגע אין כסף לתמוך במשפחות כמונו. זה המצב, כרגע זה תקוע במשרד האוצר. אם יש פה אנשים ממשרד האוצר, אולי יעזרו לנו לקדם איזו פגישה עם מנכ"ל משרד האוצר.

ויש לא הרבה כאלה תאים, כולה 25 תאים של יתומים בגירים מ-7 באוקטובר. 25 תאים שאולי יש להם משפחה מלווה, אבל צריך שתהיה להם משפחה מלווה. והממשלה שלנו, שהחליטה להילחם, באופן דמוקרטי החליטה להילחם בעזה כדי להחזיר את החטופים, מצד שני חייבת לתמוך באופן מלא בכל הקשור מסביב, בתמיכה בנרצחי 7 באוקטובר. תודה רבה על הזכות.

אני רוצה בבקשה לבשר לך שבקשר להצעת החוק הפרטית, בשעה טובה הצעת החוק הממשלתית בנושא יתומים ואלמנות כבר נחתה בוועדת העבודה והרווחה ואמורים לקיים שם דיון. ואני מקווה, יהיו כל הנציגים של האוצר, משרד הביטחון, וננסה לקחת את הצעת החוק בנושא משפחות אומנה, היא תתמזג עם הצעת החוק של היתומים, ושם אנחנו נפעיל לחץ. זו כבר התקדמות טובה.

בכבוד.

יש הצעת חוק ממשלתית, ואני מקווה מאוד שנמזג את הפרטית לסוגיה שהעלית.

כן, אבל זו לא אומנה עדיין.

אנחנו נעלה את הצעת החוק, יהיו שם נציגי משרד הביטחון, זו כבר התקדמות. כל הנושא של היתומים, בשעה טובה כבר הגיעו.

תעדכני אותי מתי זה יוצא, אני אשמח לבוא.

בסדר, שתגיע לשם, ויהיו הרבה חברי כנסת שיתמכו.

תודה.

נמשיך עכשיו בדיון. כפי שאמרתי, על סדר היום: שינויים נדרשים במבנה העלויות להעסקת עובדים זרים. הוועדה קיימה מספר דיונים בנושא בחינת הפחתת האגרות לכלל הענפים, קיימנו דיון ב-4 במרץ 2025, בדיון עודכנו כי ועדת המנכ"לים המליצה להפחית את גובה האגרות בכ-50% לכלל הענפים. שמענו גם שסך הכנסות המדינה בשנת 2024 מאגרות בגין העסקת עובדים זרים בכל הענפים עמדו על מעל מיליארד שקלים, שהם 12.4% מסך כל הכנסות המדינה מהאגרות, כמעט כפול מההכנסות בשנת 2023 שעמדו על 577 מיליון שקלים.

לצערנו, שר האוצר החליט שלא לקבל את המלצת הוועדה לעובדים זרים ואת המלצת ועדת המנכ"לים. תשובת שר האוצר: הוא טען כי לא ניתן לזהות הצדקה כלכלית להפחתת האגרות מעבר להפחתת דמי ההיתר בענף הבניין. "עם זאת, השר סבור כי ניתן לבחון את נושא הפחתת האגרות כחלק מהליך רחב יותר הכולל הסרת חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים המובילים לעיכובים בתהליכי הגעת העובדים הזרים בכלל, ובעבור ענף הבניין בפרט. חסמים אלה עלולים לכלול את המגבלות הנובעות מהסכמים בילטרליים עם מדינות מסוימות, את המגבלות בתהליך המיון המקצועי של העובדים, את העיכובים בתהליכי אישור היתרים ואת המודל של העסקת עובדים דרך תאגידי כוח אדם".

אני מצטטת את מה ששר האוצר אמר, וגם נשמע פה מנציגי האוצר. "לצורך כך יש למפות באופן יסודי ומעמיק את החסמים המקשים על תהליך הגעת העובדים ולייצר תהליך רחב ויעיל המבטיח שהפחתת האגרות אכן תגדיל את היצע העובדים בסקטורים הסובלים מבעיית היצע כוח אדם".

שרי הפנים והאוצר אישרו באופן זמני וקצוב, כידוע, מ-1 באפריל 2025 ועד סוף שנת 2025 מתן פטור מחובת תשלום לתאגידי הבניין בתשלום דמי ההיתר בגין עובדים זרים לבניין שייכנסו לראשונה לישראל בתקופה הזאת, וכן מתן פטור בגובה של 50% מגובה דמי היתר לשנת 2025 עבור עובדים זרים שיגיעו לראשונה לישראל באמצעות תאגידי הבניין ולא במסגרת הסכמים בילטרליים.

בישיבה היום, בנוסף לנושא הפחתת האגרות, נרצה לשמוע על הפריסה לתשלומים של האגרות, תשלומי אגרות עבור עובדים זרים שנוטשים ושהמעסיקים מחויבים לשלם עבורם. נשמע גם על נושא הערבויות שהמעסיקים מחויבים להפקיד כדי להבטיח את מילוי חובותיהם כלפי העובדים הזרים, כדי להגן על זכויות העובדים ולמנוע ניצול או הפרת זכויות. שמענו בישיבה שקיימנו בשבוע שעבר על העובדים הזרים בענף התשתיות שהמעסיקים לא מגישים בקשות בשל סכומי הערבויות הגבוהים ונושא ההחזרים למעסיק בגין עובדים זרים שעזבו כדין.

אנחנו נתחיל עם נציגת האוצר, נטע בר, בבקשה.

בוקר טוב. כן, אני אתייחס בכללי וגם אתייחס למכתב שהקראת וגם לדברים שנאמרו פה בעבר בישיבות קודמות. אני אגיד, כפי שגם מצוין בעבר בישיבות, עצירת הכניסה של העובדים הפלסטינים השפיעה בעיקר על ענף הבניין. חשוב לי להגיד שאנחנו כמשרד האוצר רואים בענף הזה ענף מאוד, מאוד, מאוד מרכזי בכלכלה הישראלית וברור לנו שיש לו חשיבות מאוד גדולה לכלכלה.

ומתוך ההבנה הזאת והצורך להביא עובדים חליפיים לעובדים שיצאו כמה שיותר מהר כדי באמת לתת איזשהו בוסט לענף, שר האוצר, כפי שהקראת, החליט על הפחתת דמי היתר בענף בהוראת שעה, וההוראה הזאת נכנסה לתוקף בחודש אפריל האחרון.

לעניין ההפחתה הרוחבית, באמת גם כפי שהתייחס שר האוצר וכפי שהצגנו פה בעבר בוועדה, אנחנו לא מזהים השפעה מקרו-כלכלית על ענפים אחרים. ברור לי שכל מעסיק ומעסיק שיושב פה בחדר ושומע אותנו, כמובן שאיבד עובד פלסטיני, מושפע ברמה האישית שלו, אבל ברמת המקרו אנחנו לא מזהים איזושהי בעיה רוחבית.

ובמקביל, אנחנו חושבים מצד שני שיש חסמים שונים לכניסה של עובדים זרים שלא בהכרח קשורים בגובה האגרות. וכל הדברים האלה הביאו אותנו באמת למסקנה שכרגע אין הצדקה להפחתה רוחבית של אגרות.

חבל שאת לא יכולה להישאר איתנו, אנחנו בהמשך נשמע את נציגי המעסיקים, אבל רום גם פה.

רק שאתם - - -

בסדר גמור.

רגע, אני אתן לך.

לא, אני מקשיב להזיות פה.

אבל באמת כפי שהקראת וכתב שר האוצר, אנחנו נבחן את ההפחתה הרוחבית במסגרת תהליך רחב יותר של הסרת חסמים שעליו אנחנו עובדים.

את יכולה לענות לי על שאלה? אילן זגדון, מסעדן מבאר שבע, פורום המסעדות. כמסעדן, אני זכאי להקצאה של 12 עובדים זרים. עלות האגרות שאני צריך לשלם היא כ-120,000 שקלים, דמי הרישום, ללא מגורים וללא. את חושבת שבעקבות האגרות האלה של העובדים הזרים שמגיעים חלף עובדים פלסטינים אני לא אעלה את המחירים? תסתכלי לי בעיניים ותעני לי אם את חושבת שאני לא הולך להעלות את המחירים. רום, אני שואל אותה, לא אותך. בבקשה, זה חשוב לי שהיא תענה.

התייחסנו גם בדיונים קודמים לזה שבסוף בענף המסעדות היו סך הכול 2,000 עובדים פלסטינים שהועסקו באופן חוקי.

שקר מוחלט, 8,000.

2,000 באופן חוקי.

בסדר, 8,000, תתייחס למספרים האמיתיים.

תן לו לדבר.

אני לא מוכן לערבובים יותר, אני יוצא מזה, לא מוכן, ערבובים זה לא פה, זה במטבח.

בוא נהיה ענייניים.

- - - כוללים גם העסקה לא חוקית. 2,000 באופן חוקי, הם מהווים אחוזים בודדים מסך המועסקים בענף. ולכן, גם אם יתייקרו עלויות ההעסקה של אחוז או שני אחוזים מסך העובדים בענף, זה בוודאי לא ייצר עליית מחירים רוחבית.

למה אני לא מקבל תשובה אבל?

אם יש מעסיקים שהעסיקו עובדים באופן לא חוקי, זה כמובן מה שאנחנו לא מודדים אותו, חושבים שהוא לא נכון, אני אפילו לא יודע איך להתייחס אליו. אם מישהו עובר על החוק - - -

אתה מעודד העסקה לא חוקית בגלל שאנחנו לא יכולים לשלם בצורה חוקית לעובדים האלה.

אילן, בוא, בנועם, לא צריך.

איזה נועם? אנחנו סוגרים את העסקים שלנו, איזה נועם?

בסדר. בהמשך יש לנו פגישה, אנחנו מוזמנים לראש הממשלה השבוע.

בדיוק, זה מה שרציתי לשמוע.

ואז אנחנו מנהלים פה את הדיון, לקראת הישיבה עם ראש הממשלה, ועם כל הגורמים בדבר. תנו לא להמשיך.

אני מוכן לשתוק, אני רק רוצה לשמוע מילה אחת.

תתקיים גם ישיבה עם שר האוצר, לא צריך להתלהם.

שאלה אחת לי אלייך ואני לא ממשיך. את הולכת לבקש מראש הממשלה להוריד את האגרות לענף המסעדות?

ברור.

זה מה שאני שאלתי.

אבל יש פה את נציג האוצר, ולטענתו, באוגוסט יעלה תקציב 2026 ושם, תמשיך מדבריו.

מי שיקבע את לוחות המדינה לתקציב המדינה אלה בוודאי הממשלה ושר האוצר.

בסדר, ב-2026 באוגוסט זה יובא לממשלה. אולי שם, בתקציב 2026, אפשר לעזור למעסיקים כאן.

בתקציב 2026, כשהוא יובא לממשלה, בוודאי שזה המקום לקבוע את הקצאת - - -

נכון, ועד אוגוסט אנחנו כל הזמן נקיים פגישות.

נכון, בוודאי. אני אומר, זה המקום באמת שבו הממשלה יכולה להצביע על סדרי העדיפויות בתקציב, ושם ניתן לשריין סכומים בעבור שימושים שונים, בין השאר גם לעניין הפחתת האגרות, שיש לה עלות.

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. כבוד יושבת ראש הוועדה, הרי נאמר בדיון הקודם שזה כבר היה צריך להיות בסוף מרץ, בסדר, אנחנו עכשיו בתחילת מאי, הכול בסדר, יבואו עם תוכנית מסודרת מה עושים, אנחנו יודעים שגם יש החלטה של ועדת מנכ"לים בנושא הזה.

נכון.

אבל כל פעם זה טוב, עכשיו - - -

לכן יש דיון עם ראש הממשלה בנושא, עכשיו אנחנו מערבים את ראש הממשלה, וראש הממשלה מזמין את כל הנוגעים בדבר. אנחנו מנסים, משתדלים, את רואה שאנחנו לא נחים על זרי הדפנה.

לא, את סבבה.

שנה וחצי, הגענו לכאן, במיוחד זגדון, אני הסנצ'ו פנסה שלו, אבל הגענו לכאן כדי לקבל עובדים זרים, שאחת מהסיבות היא: אחת, שאין עובדים, שתיים, העובדים האריתראים שנמצאים כאן, אנחנו משלמים להם סכומים מפגרים, ולכן העסקים שלנו לא יכולים לעמוד בזה וכל המסה הכספית נופלת בסוף בהעלאת מחירים ללקוחות, סבבה, ובחוסר יכולת שלנו להמשיך להתקיים או להיות רווחיים.

השארתם לנו עובדים ותקעתם לנו, אבל ביג טיים, את ההיטל. מה הרעיון? וגם מאיפה אתם ממציאים את הסכומים האלה? למה ההיטל הזה צריך להיות 9,000 שקל ולא 800 שקל? למה אנחנו שק חבטות של מישהו? כלומר, זה הדבר הכי לא ברור לי. כלומר,, לוקחים את התחום הזה שקוראים לו מסעדנות, אתם מצליפים בנו כאילו אנחנו איזה נגע רע.

אפשר להבין איזו סיבה יש לחלק אחד לקבל עובדים זרים עם אגרה של 800 ולחלק אחר שעובד בדיוק קשה, שעובד עבודת כפיים, שמשלם מסים, לשלם 9,000 שקל? רק אני מבקשת הסבר לדבר הפשוט הזה, זה הכול, מה ההיגיון? אנחנו רוצים להיות נגישים לקהל, אנחנו עסק, אנחנו רוצים שיבואו לאכול אצלנו, אנחנו כל הזמן צריכים להעלות מחירים כי הכול כל כך יקר כאן.

נמאס לנו להעלות מחירים.

מה הסיפור עכשיו עם ה-9,000? למה לתת לנו בראש? למה? אני לא מבינה את זה.

כפי שמצוין בהחלטה של ועדת המנכ"לים, המכסה של העובדים הזרים בענף המסעדות היא מכסה שהיא חלף הכניסה של העובדים הפלסטינים. מה שמתואר פה, אתם אומרים: אנחנו צריכים או רוצים או חושבים שצריך מכסה יותר גבוהה.

לא, על ה-2,000.

הזכרתם פה עובדים אריתראים.

רום, על ה-2,000, עזוב את ה-2,000 הנוספים.

אבל פה לא דיברנו על כמות העובדים, דיברנו עכשיו על האגרות.

לא היא מדברת עכשיו על החלפה של עובדים קיימים, יש להם עלויות גבוהות, זה מה שאמרת.

את מדברת עכשיו על האגרות, האגרות והערבויות.

אני מדברת על אגרה. על סמך מה אתה מחליט או מישהו מחליט שאנחנו, ענף המסעדות, צריך לשלם 9,000, וענף אחר צריך לשלם 2,000 או 800, למה?

8,290.

במה אנחנו נגועים? איזו צרעת יש לנו שאנחנו כל כך בזויים בעיניכם?

כי אפשר, כי פשוט אפשר.

אני רק אשמח להתייחס. אתם דיברתם פה על הצורך אולי בהגדלת מכסה, כי העובדים הקיימים - - -

לא, לאן אתה הולך, רום?

זה מה שאמרת עכשיו.

המכסה הקיימת.

אין בעיה, אני אתייחס להכול. הדיון על הגדלת המכסה הוא דיון אחר שנערך בוועדת המנכ"לים.

אנחנו לא רוצים להגדיל מכסה כרגע, מדברים על גובה האגרה.

מדברים על גובה האגרה, מה אתה עונה על דברים לא לעניין?

אני אשלים את המשפט ואז אני אתייחס להכול. ומשרד הכלכלה כמייצג את ענף המסעדות עוסק בנושא הזה. עניין גובה האגרה, גובה האגרה נקבע בחוק ובתקנות, המנגנון הוא ששר הפנים מגיש את גובה האגרה לשר האוצר, שר האוצר מקבל את המלצת ועדת האגרות, ולאחר מכן כל הנושא מאושר בוועדת הכספים של הכנסת.

יש כאן נציג ממשרד הפנים שיכול להסביר לנו מה פשר הסכום הזה?

הסכום מאושר בוועדת הכספים של הכנסת. כלומר, הגובה הזה - - -

זה לא נכון, גפני טען שהאגרה צריכה להיות 1,300 שקל למסעדות, הוא אמר את זה, זה מוקלט. הוא חושב שהאגרה הזאת מופקעת, היא תביא לעליית מחירים.

האגרה, כפי שנקבע בחוק, צריכה להיות מאושרת בוועדת הכספים של הכנסת והיא אושרה בוועדת הכספים של הכנסת.

אבל גפני התנגד, ושר האוצר - - -

גובה האגרה עבר את כל התחנות האלו ואושר בכל התחנות האלו כפי שנדרש בחוק, כולל בתחנה הסופית.

אבל אתה מדבר בירוקרטיה. איך הסכום אושר? למה מראש אתם חושבים שאני צריך לשלם 9,000 שקל אגרה לעובד? התחננו לעובדים. אתה אומר לי, אתה יודע מה? הנה, נתתי לך אישור חלף פלסטינים, 2,000, אבל אחי, כל אחד עולה 9,000 שקל, עוד משכורת לפחות.

9,000 שקל בשנה.

נו, זו עוד משכורת 13. מה התוצאה? התוצאה היא שחצי מהאנשים לא ייקחו את העובדים האלה כי הם יקרים להם מדי. הוא צריך לשלם 125,000 שקל בשנה, אני צריך לשלם 250,000 שקל בשנה. לא פתרת לי את הבעיה, השארת לי אותה בעיה. אתה שומע? יש עובדים, אתה יכול לקבל אותם, אבל הם עולים לך כל כך הרבה שאתה שוקל שוב לקחת אותם. מה הרעיון? הייתם אמורים לעזור לנו.

תסגור את העסק ושלום, תודה, לא צריך אותך, אתה מיותר בעולם, לא צריך.

אני מבין שרום הוא לא סמוטריץ'. אני מדבר כאילו סמוטריץ' פה, אני מרגיש לא נעים עם זה, אבל - - -

אבל אמרתי לך, יש לנו פגישה עם ראש הממשלה וגם עם סמוטריץ', אני מקווה שנתקדם.

סמוטריץ' מתחמק מכל פגישה, אין אדם שלא ביקש ממנו פגישה, והוא מתחמק. אני מאוד מקווה שהפגישה הזאת תקרה. אני רוצה שרום יענה לי רק על שאלה אחת, שיסתכל לי בעיניים, תסתכל לי בעיניים, אני שלחתי לך סרטון של העסק הסגור שלי, נכון? ושל העסקים שלי. אני מודה, שלחתי לך, הגבת לי, אנחנו בנחמדות, לא בקרב. אם אני עכשיו משלם 120,000 שקל אגרות, תסתכל לי בעיניים, 120,000 שקל אגרות, ועוד 10,000 שקל שכירות לחודש, זה מתחלק עוד 1,000, זאת אומרת, בערך 130,000 שקלים אני צריך לשלם מכה. האם אתה חושב שאני אעלה את המחירים שלי במסעדה או לא? אילן, אני, במסעדה שלי, בבאר שבע, אל תדבר איתי עכשיו על 8,000 ועל מה חוקי ומה לא חוקי, בבקשה.

אוקיי. כשאנחנו מקבלים החלטות שהן החלטות מדיניות שנוגעות לתמונה הרחבה, גם למשק וגם לענף, אנחנו מסתכלים גם על המצב הפרטני של כל אדם בפני עצמו וגם על תמונת המאקרו והתמונה הרחבה. ענף המסעדות זה ענף שבו כמות העובדים הזרים, אנחנו מדברים על 2,000 עובדים.

דבר על אילן, השאלה שלי היא לאילן, לי, לא לענף. אני, יוסי, בני, אם אני משלם 120,000 שקל, אני מעלה מחירים או לא? תענה לי, עזוב אותך מהפרטנות. תן לי תשובה כבן אדם, אני רוצה שזה יהיה מוקלט. אני רוצה שתגיד לו, אני רוצה לשמוע את זה באוזן.

אנחנו מסתכלים על התמונה הרחבה. בתמונה הרחבה, בענף המסעדות, גם אם יש התייקרות בעלויות ההעסקה של אחוז או שניים מהעובדים - - -

איזה אחוז? אני פודה את קרן הפנסיה שלי בשביל לשלם את זה. תגיד לי, מה נסגר איתך?

2,000 עובדים מתוך סך העובדים בענף זה אחוז בודד, 1%, 2%, 2.5%, אפשר להתווכח על האחוז. ברמת המעסיק הבודד, אני קודם כול לא יודע לנהל את העסק שלך במקומך.

23 שנים עסק מצליח בבאר שבע.

זה מה שאני אומר, אני לא יודע לנהל שום עסק במקום מעסיק, כל מעסיק יקבל את ההחלטות שלו.

לא יודע לנהל עסק, את מבינה? זו האמת, הוא לא יודע.

אני יודע להסתכל על תמונת המקרו הענפית. אני לא מתיימר להגיד או לתת המלצות לניהול עסקי, בטח לא לך. אני כן יודע להגיד שברמת המקרו הענפית - - -

אבל רמזת לכך ש - - -

- - - שינוי בעלויות ההעסקה של אולי 2,000 עובדים מהווה אחוז בודד - - -

למי אבל?

- - - מסך המעסיקים בענף, לא ישפיע על עליית מחירים ענפית.

שקר גמור. שקר, הזייה, בלתי חיבור למציאות. זה לא מחובר למציאות. הוא חושב ש-120,000 שקל על מחזור שאולי כפול מזה לא יגרום לי להעלות מחירים?

אני חושב שברמת המעסיק הבודד יכולות להיות השפעות.

אבל אני המעסיק, שחלק מהמסים שאני משלם הולכים למשכורת שלך, אני מבקש תשובה.

אתה יודע להגיד עליך, אני יודע להגיד שברמה הענפית, 1.5% או 2% מהעובדים לא ישפיעו על תמונת המקרו.

רום, אפשר להתייחס לעוד נקודה? אביטוב זלקין, אני מקדם, איגוד בתי האבות. עמיתתך למשרד האוצר קודם דיברה על זה שענף הבניין הוא ענף מאוד חשוב לקידום הכלכלה והאוצר תומך וכולי ולכן אושר גם פטור של 50%. אני מייצג ענף שאיננו כלכלי, אני מייצג את הזקנים, הסיעודיים, ותשושי הנפש במדינת ישראל. היו לי שני הורים במצב הזה, הם היו בבית, העסקנו שני עובדים זרים, ובבית היינו פטורים מאגרות.

כשאני בתור מנהל בית אבות, ואין פלסטינים ואין אף אחד אחר שרוצה לעבוד בלהחליף חיתולים לזקנים, בואו, אין, בעקבות הפעילות של הוועדה, ותודה רבה, לאט-לאט המכסות שלנו הולכות וגדלות של עובדים זרים, אבל כשאני צריך היום, עכשיו קיבלתי 12 עובדים נפאלים, 8,500 או משהו אגרה לכל אחד, למה? אני לא יכול, גם אם אני רוצה לגלגל את זה.

אני יכולה להצטרף אליך, זאת השאלה, למה?

אני אומר, אני לא יכול לגלגל את זה, לא על האוכל בבית האבות, ולא על המשפחה שלו, ולא על אף אחד אחר. משרד הבריאות אומר: אדוני, התעריף אותו אני משלם הוא לא רלוונטי.

אין לי על מי לגלגל את זה, אין עובדים אחרים, אין, אומרת לי מדינת ישראל: אדוני, תוריד את רמת השירות לזקנים הסיעודיים. לפרוט את זה? אולי נחליף פחות חיתולים, אולי פחות מקלחות, אולי פחות מיזוג אוויר, כי אני לא יכול להפסיד. אני מלכ"ר, העסק הפרטי שלי הוא מלכ"ר. למה? למה בתור מעסיק לשני הורים של עובדים זרים להורים שלי זכרם לברכה הייתי פטור, ואני חושב שזה נכון שהייתי פטור, למה פה אני חייב? בשביל מה? כמה עובדים זרים יש בענף הסיעוד?

כולנו מדברים באותה שפה. אתה מייצג, אתה מדבר על מקרו ועל השפעות וכולי וכולי וכולי, ושר האוצר סבור שכן וסבור שלא, אני פונה אליך כנציג משרד האוצר שיושב פה. אין בזה אמת. אתם מבינים שזו פגיעה באוכל במסעדה, במסעדן, בקבלן, זו פגיעה בכולם. ברוב הענפים האחרים, אם זה חקלאות, בסוף יגלגלו את זה על המחיר שאתה ואני משלמים על עגבנייה, אם זה בבניין, נשלם יותר על הדירה, ואם זה במסעדנות, נשלם יותר במסעדה. בסיעוד מה? בשביל מה?

לא, האם אנחנו לא משלמים מספיק?

נציגי משרד הבריאות היו פה בוועדה וגם שלחו בכתב - - -

נכון, וגם הם תומכים בקיצוץ האגרות.

רגע, אני אשמח להתייחס בלי להתפרץ. ושלחו בכתב ובאופן רשמי גם לוועדה פירוט לכך שהתעריף שהם מקנים במכרז הקודים לעובד עזר כולל גם תשלום בגין האגרה של העובד הזר. זה נאמר במפורש, זה צוין בכתב לוועדה.

אוקיי. הם גם אמרו שהם בעד הפחתת האגרות, נכון? משרד הבריאות היה חד-משמעי בעד הפחתת האגרות.

אני לא שמעתי שהם אמרו את זה.

חד-משמעי.

אני מכיר את זה שהתקציב שמועבר במכרז הקודים בגין עובד עזר מכיל תשלום בגין האגרה.

את זה אני מבין. כל המשרדים היו בעד הפחתת האגרות.

ככל וזה המצב, וככל ומכרז הקודים הוא זה שמממן את שהות העובדים - - -

לא, הוא מממן חלק.

הוא מממן את הרוב.

הוא מממן חלק. משרד הבריאות, כמו משרד הרווחה, כמו שאר המשרדים היו בעד הפחתת האגרות, היו בעד.

זה בסדר גמור, זאת העמדה שלהם. לצד זאת, הם אמרו שהתקצוב שהם מעבירים מכיל כיסוי בגין האגרה.

בסדר, תודה.

יש לי שאלה בבקשה לנציג ועדת המנכ"לים. קיבלתם המלצה לבטל את האגרות, אוקיי, מה עשיתם עם זה? מי גובר על מי? כלומר, לא היו דיונים בהמשך? קיבלתם החלטה, המלצה, מה, לא מכבדים את ההמלצות שלכם? נציגי שר האוצר אמרו לא, הם לא קיבלו את ההמלצה שלכם, למה אתם ממשיכים את הדיונים? מי גובר על מי?

בסוף, על פי החוק, מי שקובע את גובה האגרות - - -

אתם רק בגדר המלצה?

כן.

אם כך, למה לא קיימתם המשך דיונים עד אשר שר האוצר יאמץ את ההמלצה שלכם?

עכשיו אנחנו עוסקים באגרות. קיבלתם המלצה, למה לא קרה עם זה כלום? למה לא עירבתם את ראש הממשלה ואמרתם ששר האוצר לא כיבד את ההחלטה של ועדת המנכ"לים.

אני לא יכול לענות על דבר כזה, אבל אני כן אגיד שבסופו של דבר, גם לפי החוק, מי שצריכים לקבל את ההחלטה לגבי גובה האגרות - - -

בשביל מה יש ועדת מנכ"לים?

אבל קיבלתם המלצה.

הקימו ועדת מנכ"לים בשביל שתיצור פה הקלות.

תייעל, תקל.

תקטין רגולציה, תייעל.

תפקח.

וזאת ועדה רצינית של כל המנכ"לים של המשרדים הנוגעים בדבר, וזה כאילו אומרים להם - - -

וגם תעקוב אחרי היישומים.

בשביל מה?

היה מנכ"ל של כל האירוע הזה, יוסי שלי.

זו הייתה אחת הבשורות בשביל קצת להקטין את כל הבעיות בתחום הזה, הקמת ועדת המנכ"לים. המנכ"ל הקודם של - - -

ועדה מכובדת מטעם ראש הממשלה.

כן, וכלום.

ויושב שם נציג האוצר, ולמה לא נעשה כלום? למה לא המשכתם את הדיונים? למה לא עירבתם את ראש הממשלה? כבר הרבה חודשים, אנחנו עכשיו צריכים לחכות לתקציב 2026 שיונח באוגוסט 2025?

שוב, הסמכות שיש לוועדת המנכ"לים לפי החלטת הממשלה שהקימה אותה היא להגיש המלצה בנושא האגרות.

בסדר, אבל מה נעשה עם ההחלטה?

נכון, אבל בסופו של דבר, עד שאנחנו לא - - -

המלצתם, דיברתם, מה עשיתם עם זה? בשביל מה אתם מתכנסים אם אין יישום? אני מתנצלת, אין לי כלפיך כלום, אבל תעביר את המסר.

אין לי משהו להגיב.

אתמול היינו בזום עם מנכ"ל לגבי הנושא הזה.

איזה מנכ"ל

עם מנכ"ל משרד הכלכלה, מוטי גמיש, רותי ואני, היינו בדיוק על הנושא הזה של ועדת המנכ"לים, והוא עדכן אותנו בכל מיני דברים.

בסדר, זה רק לגבי הקצאות, התפקיד שלו.

לא, אבל הוא אמר כזה דבר: הוא אמר שהוא עכשיו מוציא מכתב, והוא אמר שהחוקיות של הוועדה הזאת, יש לה חוקיות מסוימת, נכון שהיא ועדת אוויר, אבל היא יכולה - - -

לא ועדת אוויר.

לא, היא ועדת אוויר, כי מה קרה, חוץ מ - - -

כשהיא רוצה, היא מיישמת, כשהיא לא רוצה, הכול בשביל הפרוטוקול.

נכון לעכשיו, מבחינתי, זאת ועדת אוויר, אוויר, רוח, לא קרה ממנה כלום חוץ מההמלצה. בואו נקרא לילד בשמו. אבל מוטי גמיש - - -

קיבלתם מכסה אבל.

זהו, הקצאות של מכסות.

לא, המכסה נקבע לפני ועדת המנכ"לים.

הדיון הוא לא על מוטי גמיש, הוא אדם מאוד יעיל.

ומה שנאמר על ידי מוטי גמיש, שאם תהיה הצבעה בוועדת המנכ"לים, היא גוברת על החלטת שר האוצר. זה אומר שאם שאר המנכ"לים - - -

מי אמר?

מוטי אמר לי את זה.

אז הוא אמר.

אבל הייתה הצבעה.

שנייה. הוא אמר, ואז, למרות ששר האוצר התנגד, ועכשיו הוא מוציא מכתב לדבר הזה, זה מה שנאמר לי אתמול בזום שעשינו. הוא אמר לי, הוא עכשיו מוציא מכתב כדי לעשות הצבעה, ובהצבעה הזאת, אם כל המנכ"לים יצביעו בעד חוץ משר האוצר, זה לא מעניין מה ששר האוצר מחליט, האגרות תופחתנה. זה מה שהוא אמר לנו וזה בגיבוי שלו. נכון, רותי?

אני הבנתי משהו אחר.

כמות העובדים בחקלאות, וגם המכסה של החקלאות, היא הכי גדולה. ככה זה, כי זאת פעילות של הרבה ידיים עובדות, עדיין צריך בחקלאות ידיים עובדות, עדיין לא המציאו שזה יכול לעבוד רק עם רובוטים. צריך את המגע, את האצבעות, ולכן ההיקף הכספי של האגרות שהחקלאות משלמת הוא גבוה מאוד.

ב-6 באוקטובר, היו 25,000 פלסטינים. סגרו, הגדילו את המכסה, ובפועל גם יש יותר, יש עכשיו כ-46,000, היינו ב-6 באוקטובר עם 30,000. הפלסטינים היו נכנסים בבוקר, חוזרים אחרי הצוהריים, אנחנו מקווים, כן? חוזרים אחרי הצוהריים, לא היינו משלמים עליהם אגרות. עכשיו על התוספת אנחנו משלמים אגרות, לא זו אף זו, כמו שאומרים עורכי הדין, אנחנו גם צריכים לעשות להם מגורים, אנחנו צריכים לבנות להם, אנחנו לא יכולים לשכור, אנחנו צריכים לבנות להם, כי אתה לא יכול להחזיק עובד שהוא עובד בקדש ברנע, לשכור לו דירה בבאר שבע, גם מרחק, הוא צריך להיות ליד המשק, ולכן אנחנו צריכים לבנות. אלה השקעות גדולות מאוד.

ולכן הנושא הזה של האגרות שאמרה נטע חברתך, שבמקרו, זה לא נכון. בטח שזה משפיע על הכלכלה, בטח שזה משפיע על ההוצאות. וקח גם בחשבון את השכר שאנחנו משלמים. תשווה את השכר שמשלמים לעובד זר במדינת ישראל מול עובד זר במדינה אחרת, בכל העולם יש עובדים זרים בחקלאות, תראה שאנחנו ראש הליגה. על זה עוד אגרות, ואחר כך רותי באה ואומרת: תשמע, למה העגבניות שלך כל כך יקרות, או למה הדברים האחרים?

כולנו הולכים לסופר, כולנו רוצים לאכול את השווארמה או לא יודעת, את הלברק בגריל אצלי במסעדה, ויקר לנו, ויקר לנו בגללכם, יקר לנו כי אתם לא רואים אותנו במילימטר, לא אותנו ולא אותו ולא את החקלאות, כלום, כאילו אנחנו איזה סוג של מסחטה, בואו נסחוט מעַלובי הנפש האלה שעובדים וקורעים את תחת עם הידיים, בואו נמצוץ להם את המיץ עד שהם יתפגרו. זהו, זאת התחושה שלנו בתור עובדים במדינת ישראל. אתה מרגיש אחרת?

זה ככה, בדיוק ככה. רום, יש כבר - - -

רום, בהשוואה למדינות בעולם, למה זה לא? אתה יכול להתייחס?

משפט אחרון, חברת הכנסת. רום, יש כבר, אני יכול להגיד לך, כאן נאמר שהמסעדנים לא ייקחו, גם בחקלאות מתחיל להיות מצב שחקלאים אומרים: שמע, יקר לי, או רוצים להחזיר.

למה אתה לא אומר לו שסוגרים משקים? תגיד לו, סוגרים משקים.

סוגרים משקים. הממשלה החליטה לתת לחקלאות 70,000, כי היא הבינה, 70,000 עובדים, הגדילו מ-40,000 ל-70,000, ובסופו של דבר, בגלל העלויות, כל העלויות שאני ציינתי, לא לוקחים את העובדים. מה הואילו חכמים בתקנתם?

כאילו מצד אחד נותן לך גזר, ומצד שני דופק לך סטירת לחי.

קודם כול ניתן לנציגת התעשיינים, למיכל, ואחר כך אתה.

תודה. שלום, עו"ד מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים. הזמן פשוט עובד לרעתנו, הוא עובד לרעתנו פעמיים, ואני מרגישה שאנחנו בדיונים האלה וחוזרים על זה, וזה דומה מאוד לניירות העמדה שהגשתי פה כבר לפני שנה ולפני למעלה משנה כשהתחילה המלחמה ועוד לפני המלחמה בכל מה שקשור באגרות, בכל מה שקשור בניכויים, בכל מה שקשור לעלות השכר של העובדים הזרים. פשוט חוזר על עצמו, ואני חייבת לומר שגם מאוד מתסכל.

והזמן עובד לרעתנו פעמיים. פעם אחת כי מעסיקים עם המחירים האלה פשוט לא מזמינים עובדים. בניגוד למה שנאמר פה שכביכול ממשיכים ומזמינים עובדים באותו קצב, נכון, יש גם אתגרים אחרים וסיבות אחרות שהן לא נכנסות ושקשורות בפרוצדורות, אבל בהחלט כשרואים את המחירים האלה, את תוספת האגרות, את הניכויים הזעומים מהשכר כשהדירה מאוד יקרה, כשהרבה מהמעסיקים מקבלים מספר עובדים מאוד קטן ולא יכולים ליהנות מהעלות השולית הפוחתת של השכרת דירה, ושחשמל ומים לא נגבים מהעובדים באופן אמיתי, אלא משולמים, הניכויים הם באמת זעומים ביחס למחירים שעלו, כמו שכולנו יודעים, מאוד בשנים האחרונות, והתקנות בכלל לא הולמות את מה שקורה כאן.

וכשזאת הסיטואציה, הרבה מהמעסיקים פשוט לא מזמינים עובדים. לא מזמינים עובדים זה אין עובדים ישראלים, המשמעות היא שהתעשייה מתכווצת. הדבר שחשוב להוסיף בעניין הזה זה שלא רק זה שהתעשייה מתכווצת, אני מזכירה לכולנו שהעצמאות הייצורית של מדינת ישראל היא מאוד חשובה, אנחנו כולנו למדנו את זה על בשרנו במלחמה הזאת. זאת תעשייה שמייצרת מזון, זאת תעשייה שמייצרת תרופות, זאת תעשייה שמייצרת פתרונות סייבר, תעשייה ביטחונית, סיוע לתעשייה ביטחונית. כמה חשובה העצמאות הזאת וכמה היא מתכווצת כשלא נותנים לה את המענה הראוי כבר חודשים ארוכים. כולם רואים שצודקים, כולם רואים שזה נכון, אבל בשורה התחתונה אין מענה.

דיברתי על הפעם הראשונה, איך זה באמת משפיע, הפעם השנייה היא שבינתים חלק מהמעסיקים מכניסים את העובדים הללו, אבל לא יכולים ליהנות מההפחתות הצפויות. וגם כשהן יחולו, והם יחולו בדיעבד גם על עובדים שנכנסו, הן כנראה לא יחולו למן היום הראשון שהם נכנסו. וזאת סיטואציה מאוד, מאוד לא צודקת, שכמובן גם משפיעה על יוקר המחיה, בניגוד לדברים שנאמרים פה, ואחר כך יש פה דיונים בשולחנות אחרים על יוקר המחיה כאילו שמדובר בכלכלה אחרת. זו אותה כלכלה, וההעסקה של העובדים משפיעה על יוקר המחיה.

למה אני אומרת שזה לא צודק? כי אף אחד פה לא מסביר, וגם לא בדיון הקודם שנערך רק בנושא האגרות, למה בכלל נגבות אגרות. זאת אומרת, ניתנו הסברים, אבל אף הסבר לא באמת מניח את הדעת. אחד ההסברים הכי משמעותיים היה שלא יהיה אינסנטיב להעסיק עובדים ישראלים ולהתאים את המחיר לשכר של העובד הישראלי, אבל אין עובדים ישראלים להשוות בחלק גדול מהמקצועות, ובתעשייה, בנוהל של התעשייה, השכר של העובדים המקצועיים גבוה בהרבה, בעשרות אחוזים מהשכר של העובדים הישראלים.

אני נתתי כאן דוגמה פעם קודמת שמפעיל מכונה, אם אני משווה את השכר שלו, כאשר השכר הוא חלק מערך של שעת עבודה, ועל זה אני מוסיפה שעות נוספות ותוספת משמרות, השכר גבוה ב-30%, כולל תוספות וכמו שאמרתי, תוספת משמרות ותוספת שעות נוספות, מהשכר של העובד הישראלי לצידו.

אני רוצה שתתייחס, כי אתמול טענת אחרת, בהשוואה לעובד הישראלי.

עכשיו אני רוצה לסבר את האוזן רק עם המספרים. כשמדובר באגרות, ואני אדבר על התעשייה, 800 שקל בחודש הם 12% לשכר המינימום. 800 שקל בחודש, אני מחלקת את אגרת הבקשה ואת האגרה השנתית, לחלק ל-12 חודשים, זה 800 שקל בחודש, זה למעשה 12% משכר המינימום שעומד היום על 6,247 והוא עלה עכשיו, אני מזכירה לכולם, הוא עלה ב-6% ועם צעקות רמות. הוא עלה עם 6% וכבר זה עולה ב-12%, רק האגרות.

לדעתך זה מביא לעליית מחירים בתעשייה?

ניכויים זעומים מהשכר, כמו שהזכרתי, כשמדובר במספר עובדים מאוד קטן הרבה פעמים, לא מאוד קטן, אבל כזה שאי אפשר גם ליהנות מהעלות השולית הפוחתת והדירות היקרות וכולי, באמת אי אפשר ליהנות מזה. וגם פה, האמת שגם זה, לא ברור למה זה לא מתקדם, כי הסוגיה של הניכויים, כבר יש המלצות של הוועדה הבין-משרדית וכבר דנו כאן סביב השולחן, ונכון, יש מקום לשפר אותה, יש מה לעשות, כי לא נתנו שם מענה שלם לסוגיה של החשמל, לסוגיה של המים וועד בית ודברים אחרים, אבל עדיין אפשרו לנכות כפול. למה זה לא מונח פה ולא מתקדם? זה אירוע שהוא כבר למעלה משנה.

זה אירוע שהוא כבר למעלה משנה והוא לא מתקדם, וככל שהוא לא יתקדם, הוא גם לא יחול רטרואקטיבית, וכל ההשלכות האלה יבואו לידי ביטוי. שורה תחתונה, אני חוזרת על מה שאמרתי בהתחלה, הדברים בעיניי מאוד ברורים, מאוד צודקים, מאוד מסבירים את מה שקורה פה מבחינה כלכלית, אבל אין מענה וזה מאוד מתסכל. חוזרים ואומרים את הדברים וחוזרים על אותם הטיעונים ואין מענה.

אוזניים ערלות, אף אחד לא מקשיב לנו, פשוט מאוד.

מה שאני יכולה לבקש מכבודה, פשוט יפה שעה אחת קודם, אפילו מה שיש כבר במסגרת ההמלצות, פשוט להביא אותן כאן לשולחן. אני מדברת קודם כול על הניכויים מהשכר, אני מבינה שהאגרות הן אירוע יותר מורכב, אבל הניכויים, להביא כבר לשולחן ולקדם את זה, כי הזמן שעובר פועל לרעתנו. תודה רבה.

אני רק אוסיף עוד משפט אחד. אני מנכ"ל משאבי אנוש בהתאחדות המלונות. אני שומע את חבריי המעסיקים, וכל שיש לנו בענף המלונאות זה רק לבוא ולקנא, כי אנחנו משלמים את האגרות המקסימליות – 11,090, פלוס 1,390 – 12,500 שקל. שום דבר לא השתנה בדבר הזה. הלוואי והיינו מקבלים מה שאפילו החברים המסעדנים שלנו מקבלים, זה היה מבחינתנו בשורה, אבל הכול עולם כמנהגו נוהג.

שיתנו לנו עבודה מועדפת כמוכם.

לא, הריב הוא לא בין המעסיקים.

מה אתה מסתכל לצלחת שלי?

לא מסתכלים על הצלחת, אנחנו כולנו באותה עמדה פה בעניין הזה, פשוט אין צדק, אין גם לוגיקה בדבר הזה, זה באמת מי שמצליח, מצליח.

קודם כול חברת הכנסת צגה שכיבדה אותנו בנוכחות שלה, בבקשה.

תודה קודם כול, גברתי היושבת ראש, ברכות על התפקיד, זה תפקיד מאוד, מאוד חשוב.

תודה רבה. את רואה? זו עבודה קשה, צריך להביא הישגים ותוצאות.

את יסודית, את עושה את העבודה בשקט, בלי רעש, ולכן ברכות. ואני לא חברה בוועדה, אבל בוועדה לא חדשה. היו"ר הקודם שהיה, רביבו, גם הייתי מגיעה, ולפעמים אני אומרת: מה קרה לנו פה? זה הכול נגד ההיגיון הבריא. לא צריך להיות פה חבר כנסת או כלכלן או משהו גדול, ממש הכי פשוט. וגם בעבר דיברנו, בעקבות מה שקרה לנו במלחמה הארורה הזאת, יש מחסור בעובדים. פלסטינים לא מגיעים, אבל גם הגיעו לא חוקי, אנחנו יודעים את זה.

כן. כשלא חוקי, ככל שלא יודעים, לא קרה כלום. היה פה מאבק מאוד קשה, אני יכולה להגיד לחבריי פה, אילן ורותי, כולם, שמעתי אותם, המסעדנים, איזה קושי היה. בסופו של דבר, מצליחים להביא עובדים זרים מסרי לנקה. אדוני, תסביר לי למה צריכים לשלם אגרה? מה קרה? כשפלסטינים נכנסו, שילמו? לא. היום גם נכנסים לא חוקי, זה מאוד דברים לא חוקיים. חבר'ה, כשאתה רוצה לעבוד בצורה מסודרת, חוקית, זו בעיה. בנוסף, עסקים יקרסו, כולם. גם דובר על חקלאות, כולם יקרסו. בסופו של דבר, אתה יודע מה? יהיה לא חוקי וישלמו לשעה עבודה, בוא נגיד לשטוף כלים, 80 שקלים לשעה ישלמו.

משלמים.

השווארמה לכמה תגיע? הציבור לא ילך לאכול, והם צריכים לסגור את זה. מה ההיגיון בריא, אדוני נציג האוצר, תהרוג אותי, אני לא מבינה. אני לא כלכלנית, אני אישה פשוטה, אבל למה זה קורה? מה קרה? למה לשלם אגרה? תגיד לי, בזה שאתה עובד, המשק מתרומם, מתחזק, ואז אתה מעניש את האנשים? אני ממש לא מבינה.

תודה רבה.

הוא יגיד לך, ההחלטה הרוחבית, יתן לך איזה - - -

בואו ניתן לגורביץ'.

תודה רבה לך על מה שאמרת ועל זה שבאת, תודה.

תודה רבה שדיברת מעומק הלב.

מעריך את זה מאוד.

שמי צביקה קן תור, אני נציג לשכת עורכי הדין, אני מבקש לתת הערת מדיניות אחת וארבע נקודות ספציפיות. קודם כול, ביחס להערת מדיניות, ביחס לכל הסקטורים שהיו פה: מסעדות, בתי אבות, חקלאות, תיירות, העובדים הזרים באים היום, בשונה מהעבר הרחוק, כדי למלא תפקידים שלא ניתן למלא במשק הישראלי, ולכן לא מגיע לאף סקטור קנס על גיוס עובדים כי אין עובדים ישראלים, אנחנו רואים את זה באחוזי האבטלה ובמקומות אחרים.

ומצד שני, או בנוסף לכך, התעסוקה בענף הבניין, המלונאות, התיירות, החקלאות של השכבה התחתונה של העובדים הזרים מאפשרת העסקת ישראלים בפירמידה למעלה, ולכן היא חיונית. זאת הערת מדיניות. ולכן אנחנו חושבים שצריך להקל על המעסיקים הישראלים ככל האפשר, לא רק בנושא.

עכשיו אני אתחיל מהאגרות. לדעתנו, האגרות, מהחל ועד כלה, כמו שאמרה כאן חברת הכנסת הנכבדה, זה מס בעזרת השם. שינו את השם של המס לאגרות ועכשיו קוראים לזה אגרה. האגרה צריכה להיות בתמורה לשירות ובהתאם לעלות השירות. יש נתק מוחלט בין האגרה שהאוצר קובע - - -

יש אגרה ויש מס, אלה שני דברים שונים.

זה לא מס, זה קנס.

האוצר מתייחס לכל הסקטורים בתור פרה חולבת, לא אכפת לו מהעלות, הוא מנותק מהעלות, והוא גובה בגלל שהוא יכול, אין לו שום סיבה אחרת. זה דבר ראשון. הדבר השני, אני רוצה לתמוך במה שאמרה כאן חברתי בנושא עלויות הדיור. קודם כול, הלוח, מה ניתן לחייב עובד בדיור, שפלסטיני בכלל לא משלם, לא צריך דיור, זאת עלות נוספת, הלוח הקיים היום מנותק לחלוטין מהמציאות. אבל ככל שהוא מנותק, הוא לא כולל ארבעה, חמישה, שישה אלמנטים שנמצאים בפועל כמו ארנונה, כמו חשמל, כמו מים, כמו ועד בית, כמו אינטרנט, כמו תיקונים, כמו ביטוח שהמעסיק צריך לשלם.

ביטוח רפואי גם. ביטוח רפואי לא היה לפלסטינים, זה גם.

אם אתה לוקח את כל האלמנטים האלה ביחד זה בערך שווה ערך לשכר הדירה, וצריך להכליל את כל האלמנטים האלה בתור האגרה. דבר נוסף הוא הפנסיה, שזה שקר מוסכם. העובדים האלה עובדים פה חמש שנים, והם רובם באים ממדינות שאין בהן פנסיה. אם תיקחי את העובד ההודי, מה השכר בהודו, והעובד ההודי בישראל, את רואה שבמשך 63 חודשי עבודה בישראל הוא חוסך חיסכון לפנסיה של 50 שנות עבודה בהודו סדר גודל. זה הזוי עד כמה שזה הזוי, אוקיי?

יש הצעת חוק אצל אייכלר ועדיין היא לא מקודמת, בנושא הפנסיה.

אתה יודע מי בולם אותה, זה יושב ראש ההסתדרות.

והדבר האחרון, שצריך לקבוע את האגרות האלה לפחות ממחר בבוקר כתשלום חודשי ולא שנתי ולקבוע שברגע שמעסיק מודיע שעובד מסוים שהוא נותן את שמו ומספר הדרכון שלו ברח, הוא מרגע ההודעה מפסיק לשלם את האגרה. היום החקלאים והאחרים ממשיכים לשלם אגרות.

רום, אם אתה יכול להתייחס אחר כך לנושא האגרה השנתית, בסדר? אחריו.

רשות האוכלוסין.

וגם רשות האוכלוסין שתתייחס.

לא, לא נקש, אני מדבר על שמעון זיגזג, אגף האכיפה. היו כאן בדיון הקודם עמרני וזיגזג ואמרו בגילוי לב, עם נציגי שב"ס ומשטרה, גברתי הייתה בדיון.

אני הייתי, ברור.

אמרו: אנחנו לא עוצרים ברחנים כי אין לנו מקומות מעצר.

נכון.

המקום היחיד שאנחנו יכולים לעצור אותם - - -

מתקני כליאה.

רק 130 מיטות הוא אמר.

נכון, מתקני כליאה.

כן, ומתוך זה זה גברים ונשים ויש משוחררים וזה. המקום היחיד, אמר זיגזג, שאני יכול לעצור אותם, זה באוטו של הפקח, אין לי לאן להעביר אותם הלאה. זה מה שהוא אמר פה.

נכון.

מצד אחד. מצד שני, הדורשים מכל המגזר העסקי, ואני הייתי בסיור של הוועדה בחולות בזמנו עם היושב ראש הקודם, ואנחנו לא ניכנס כרגע לדיון.

נקיים סיור נוסף.

אבל לפחות צריך להגיד, מהרגע שאתה מדווח על ברחן, אתה מפסיק לשלם את האגרה ואתה יכול לגייס עובד חלופי.

נכון.

היום אתה לא יכול לגייס עובד חלופי ואתה כן משלם, במיוחד בתחום הבנייה, על אין עובד.

נקש, אחר כך אני רוצה שתרשום לפניך להתייחס למה שהוא טען, בסדר?

זה לא.

זה נקש גם.

נקש ברמה המיניסטריאלית.

בסדר, אבל תאמין לי שהוא יוכל לתת מענה.

נקש שולט בכל החומר, אין ספק בכלל, אבל זו לא האחריות הישירה שלו.

גורביץ', ברשותך, אפשר לתת לחבר הכנסת שוסטר? תודה שכיבדת אותנו.

אבל אני חייבת להגיד משהו, אנחנו כולנו כאן אומרים דברים סופר הגיוניים, הכול כל כך ברור, אבל אנחנו אומרים את זה עוד פעם, למי?

לראש הממשלה ולשר האוצר, אנחנו אמורים לשבת איתו.

בשביל זה הוועדות קיימות.

נו, מה הקטע?

אני רוצה להגיד לך למה זה קנס ולא מס. כי מס אתה משלם כאחוזים מהרווח או מהמחזור, זה סכום קבוע, גם אם אתה פושט רגל, אתה תשלם את האגרה, לכן זה קנס. קנס זו מילה מדויקת. לקחתי את זה ממך.

ראשית, תודה על הדיון. בפנייה לאוצר, לנציג האוצר, יוקר המחיה נמצא גם אצלכם, או המאבק ביוקר המחיה, ופה הדרישה היא מקיר לקיר אני מניח, הקטנת האגרות.

לא הקטנה, לבטל. למה להקטין? לבטל.

גם אפס זה הקטנה. העובדה שאנחנו בכלל מטילים מס או קנס או פס על חופש הפעולה שלנו לעשות דברים טובים, לייצר מזון, לתת רווחה לאנשים נזקקים, לבנות את הארץ ובתיה הוא משונה בעיניי, זה קורה רק כי אפשר, כי מותר, כי שם הכוח. אני מציע לבדוק את זה מחדש. זאת נקודה אחת בסיסית, ואני מניח שכל תירוץ, פרט לומר אנחנו זקוקים לכסף ויש פה אפשרות לגבות כסף כי אתם צריכים את כוח האדם, הוא יהיה ממבו ג'מבו, אבל בואו נשמע.

הדבר השני הוא עדכון העלויות האמיתיות. אני מחשיב את עצמי כאדם אנושי, בהחלט עם תודעה סוציאלית בואכה סוציאליסטית, אבל מי שמגיע לארץ לעבוד צריך לשלם את העלויות שכרוכות בהגעה ואת התשלומים השונים שנמצאים, בלי קשר לכמה שנים הוא חוסך עבודה בארץ המוצא שלו, ואין שום סיבה לפטור אותו מזה. אני לא מצליח להבין את ההיגיון הסוציאלי סביב הסוגיה.

מאבק בברחנים – באת לעבוד, יש לך אשרת עבודה, זה דומה לכך שלא מותר לך להישאר במדינה יותר מפרק זמן מסוים, גם מותר שתהיה הגבלה למה באת. ובעיניי, מדינה דמוקרטית, ואני כן מחשיב את עצמי כמו כל אחד כדמוקרט, ומותר לבצע את המעקב הזה כדי שפשוט אנשים יבואו לבצע את מה שהם הגיעו.

והדבר האחרון, שבחלק מהענפים הוא השתפר, אולי אפילו השתפר מאוד, אני מכיר את נושא החקלאות, זה היקף העובדים, הזמינות. בזה שוב אני פונה לאוצר, תשחקו כמה שפחות עם העניין הזה. במקום שבו יש אפשרות ללחוץ את מערכת כוח האדם הישראלית ויש סיכוי שאנשים יבואו לעבוד, אני מבין, אבל ברוב המקרים שבהם מדובר, אין חלופה אמיתית. תודה.

לא ברוב, בכולם, אין חלופה והמצב רק מחמיר כל הזמן.

רותי, אפשר בבקשה לגורביץ'? תודה.

שלום, שמי יצחק גורביץ', אני מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ. אם היינו עושים תחרות מי משלם פר חודש יותר על האגרות, אנחנו מנצחים, כי סך הכול האגרות של ענף הבנייה זה מעל 22,000 שקל לעובד. תודה רבה לגבי הדחייה של התשלום של שנת 2025 במחצית לעובדים שבאים בהעסקה פרטית, אבל מה עושה מעסיק כרגע כשהוא צריך לתכנן פרויקט לשנתיים-שלוש? מה הוא חושב בשנת 2026? איך הוא יתמחר את הפרויקט, עם האגרה או בלי האגרה?

המשמעות של אותם סכומים הזויים של 22,000 ומשהו שקל לעובד לשנה, מעבר לכל יתר הזכויות, זה לא נתפס. עכשיו אני מצטט נתון של משרד ראש הממשלה: הדבר הזה מתורגם לפחות ל-40,000 שקל לדירה. שיהיה ברור, יש מישהו שצריך לשלם על הדברים האלה.

לצד אגרות, כמובן שאנחנו לא מקבלים, כשאני נוסע על כביש שש, אני משלם אגרת כביש שש, אני מקבל שירות, פה לא, פה אתה משלם אגרות ואתה מקבל עונש.

רום, תתייחס בהמשך, גם את זה תרשום.

והעונש הוא לא רק בקושי לממש את המכסות. אתן לכם דוגמה ונושא שזה פשוט - - -

פעם הבאה נביא את סמוטריץ' לפה.

נראה אותך.

זו לא ועדת כספים.

הסוגיה של הערבויות. אני מזמין עובדים, אני צריך על כל עובד שאני מזמין, לא שקיבלתי אותו, לא שאני יודע שאני אקבל אותו אפילו, אני צריך להשכיב 10,000 שקל בבנק על כל עובד. הזמנתי 100 עובדים, זה מיליון שקל, ולא קיבלתי שום דבר, כלום. יכול להיות שהעובד, שמי שייעד לי אותו בסרי לנקה יגיע עוד חצי שנה, יכול להיות שהתעודה הרפואית שלו כבר לא בתוקף, הוא כבר לא יגיע, או שהאישור של הדרכון לא בתוקף, הוא כבר לא יגיע. אבל על 100 עובדים השכבתי מיליון שקל, למה? זה חוסם כניסה של עובדים. רוצים ערבויות? סחתיין, אבל שעובד יגיע. למה מראש בן אדם צריך לשים מיליון שקל על 100 עובדים?

נקש, תענה אחר כך, תרשום.

זה חוסם באופן, זה לא ייאמן. רוצים לשחרר, שהענף שלנו יתרום? בבקשה, הוא רוצה לתרום, אל תשימו לו כאלה מכשולים. רוצים שיהיו ערבויות? שיהיו ערבויות, אבל שעובד מגיע, לא שמישהו מזמין אותו ובסוף מסתבר שבסרי לנקה לא שלחו אותו, בהודו לא שלחו אותו וכולי, אבל מיליון שקל שוכבים בבנק.

וסוגיה נוספת. עובדים עוזבים את מקום עבודתם, בורחים מהתאגיד, התאגיד תקוע עם האגרות עד שמישהו מחליט אם הוא ברחן, לא ברחן, לא מסתדר, למה? מה ההיגיון לחשוב? רוצים לקחת כסף? קחו כסף, אבל ברגע שקורה אירוע, לא כשלא קורה אירוע. זה לא הגיוני. תודה.

תודה רבה. משרד העבודה, את יכולה להתייחס למה קורה עם קיזוז שכר העובדים הזרים על מגורים והוצאות מגורים? אלה התקנות, נכון?

נכון.

ואת זוכרת שדיברנו והם עדיין לא הגיעו לאייכלר?

נכון. במסגרת הערות הציבור התקבלו מספר הערות, די הרבה הערות, זאת אומרת, כל הגורמים היו רשאים להתייחס, התקבלו הערות, ההערות נבדקו אצלנו, נעשתה עבודה מקצועית בעקבות כי נדרשנו לתיקונים מסוימים בתוך אותו דו"ח. הדו"ח אמור להתפרסם בצמוד לתזכיר ממש בימים הקרובים, להערות ציבור על התזכיר, ומשם נמשיך לוועדת העבודה.

מתי לדעתך זה יגיע?

אני מאמינה שבימים הקרובים.

זה בסיום מושב הקיץ נראה לך? כי אז נפגשנו במושב החורף, הבטחת לי שבסוף החורף.

לא.

המושב הוא קצר עכשיו, את יודעת, שזה לא יגיע בשנה הבאה בנובמבר 2026.

אני מקווה שלא, מה שאני יודעת להגיד, שבמהלך הימים הקרובים - - -

ואת יודעת, כשזה יגיע לוועדת העבודה, גם שם זה ייתקע.

או שכן או שלא, אני לא יודעת, זה כבר לא בידיים שלי.

כמו תקנות בטיחות בעבודה, זה מנובמבר 2025 תקוע.

מה יקרה בוועדה זה לא בידיים שלי, אבל - - -

לא, לפני הוועדה, מתי אתם תגישו? סליחה, גברתי, השאלה מתי אתם תגישו.

אני אומרת שבימים הקרובים אנחנו נוציא - - -

רגע. כל עוד שאין תאריך מסוים, משהו, אפשר למשוך את זה. בעוד שלושה חודשים אנחנו נצא לפגרה, עוד שלושה חודשים אחר כך, אלוהים גדול.

אני אסביר.

התהליך הוא כבר שנה וחצי, זה הרבה זמן.

נכון.

אני אסביר.

עוד מעט שנתיים, חברת הכנסת עטייה.

זו מלחמת התשה, הם מתישים אותנו, זה פשוט להם, התישו פה את כולם. הם יושבים שם בצד, מדברים.

כלפייך אין לנו טענות, כלפי היועצים המשפטיים.

לא, אני מבינה שלא כלפיי, אני אגב מבינה גם את המצוקה של המשק ושל המעסיקים, אני לא מתעלמת מזה, בגלל זה הדו"ח, באמת השתדלנו מאוד, מאוד גם להסתכל רגע על המעסיקים. טיוטת הדו"ח שפורסמה הייתה מרחיקת לכת מבחינת סכומים, יוכלו להגיד את זה כולם, גם אלה שהעירו הערות ראו שהדו"ח הזה לא נשען על הסכומים שקבועים בתקנות, אלא באמת נעשתה פה עבודה מאוד, מאוד מקיפה כדי לכלול הרבה מאוד פרמטרים שלא היו בעבר וגם להתאים את זה לעלויות שהיום במשק.

אני רק חייבת שנייה להתייחס למשהו שאמר עוה"ד קן תור בדבריו, שהעלויות היום לא כוללות לא חשמל ולא מים ולא ארנונה. זה לא מדויק, הן כוללות. יכול להיות שהסכומים הם לא סכומים הולמים ולכן אנחנו עושים את העבודה, אבל להגיד שלא התייחסו בעבר, כן התייחסו בעבר. לא אני תיקנתי את התקנות הקודמות, אבל עוד פעם, אני אומרת, היום - - -

לא לוקח בחשבון את העלות האמיתית, זה מה שאמרתי. לוקח עלות מסוימות, פיקסד פרייס, כאילו שאנשים לא משתמשים, ואני מזכירה לכולם שאין עובד ישראלי אחד שמשלמים לו את שכר הדירה והמשכנתה, אין עובד ישראלי אחד במשק שמשלמים לו את שכר הדירה. וזה חלק מהעניין.

נכון, אבל זה אחד מ - - -

ולכן התקנות האלה חייבות לכלול את כל ההוצאות.

מתי נקבל את הדו"ח?

את מסיטה נושא.

לא, אני לא מסיטה נושא. הדו"ח כבר פורסם כטיוטה להערות ציבור.

כן, אבל הוא היה רחוק, אביבית, את יודעת את זה. 700 שקל בקדש ברנע או במטולה זה רחוק, את יודעת יפה מאוד שזה רחוק מהמציאות.

ואנחנו עשינו, את יודעת שאנחנו עשינו עבודה.

נכון, ואנחנו עשינו.

100,000 שקל אני הוצאתי בשביל העבודה הזאת והראנו לכם שזה 2,900 ולא 700, אלה פערים ענקיים.

גברתי יושבת הראש, השאלה פה האם ומתי אנחנו מקדמים את העבודה, או האם אנחנו נכנסים עכשיו לדבר על הדו"ח ועל הסכומים שנקבעו?

לא, מתי הדו"ח מגיע לוועדת העבודה לדעתך?

הדו"ח יפורסם בימים הקרובים בצירוף תזכיר להערות הציבור.

שבוע? שבועיים? מתי?

עדיין לא פורסם התזכיר?

לא פורסם.

לא, הוא פורסם.

להערות הציבור, לא?

היות ומדובר פה בנושא מאוד משמעותי למשק, אנחנו פיצלנו את הדו"ח הזה לשניים. אנחנו פרסמנו בפעם הראשונה את טיוטת הדו"ח המקצועי, היא פורסמה להערות הציבור, היא כוללת את הסכומים, היא כוללת את השינויים, היא כוללת את ההתייחסות שלנו לאיך שאנחנו רואים שצריך להיות מבנה עלויות והוצאות נלוות של עובד זר ואת התשלומים. זה אחד, פרסמנו אותו כטיוטה להערות ציבור כדי להראות באמת, לא רק להראות, מתוך באמת כוונה לשמוע את המשק, מה הוא חושב ואיך הוא רואה את הדברים, בסדר?

פרסמנו את זה כטיוטה, והיינו מאוד פתוחים לשמוע כל הערה שהתקבלה, וקיבלנו הערות, והתייחסנו לכל הערה בכובד ראש, והצגנו אותן בפני שר העבודה, וקיבלנו מה שראינו לנכון לקבל,, וביצענו עבודה נוספת, והפעלנו את הגורמים איתם התקשרנו כדי לבצע חישובים נוספים בעקבות הערות שקיבלנו. זאת אומרת, זה לא קיבלנו הערות והלכנו לישון. עשינו עבודה במהלך הזמן הזה כדי להטמיע את ההערות הרלוונטיות בתוך אותו דו"ח על בסיס אותן הערות ואותו דו"ח שסיימנו, נכתב גם תזכיר, ואני מאמינה שבימים הקרובים ממש, בשבוע הקרוב, נוכל לפרסם אותו להערות ציבור יחד עם התזכיר, הפעם הערות הציבור יהיו על התזכיר.

כמה זמן זה יפורסם? עד מתי?

אני חושבת שחוק ההסדרה זה שלושה שבועות, אבל אני לא סגורה להגיד בתהליך בדיוק.

כלומר, עוד שלושה שבועות זה יגיע ל - - -

זה לא שבועות השנה, זה לא שבועות בשנה הבאה, ולא בעוד שנתיים.

זה המון זמן.

לדעתי זו החובה שלנו בפרסום, לדעתי זו חובה לשלושה שבועות.

אוקיי. תודה, אביבית. שרה ממשרד הכלכלה, רציתי להגיב על המסעדנים.

רק לדייק לגבי מה שהיה עם השיחה עם המנכ"ל שלנו, מוטי גמיש, חשוב לי לדייק שמה שהמנכ"ל שלנו אמר זה שכבר יש החלטה של ועדת מנכ"לים ושר האוצר תוקע, יש לו מעין זכות וטו במקום הזה, ולכן צריך להפעיל לחץ. רק לדייק את זה בשם מנכ"ל משרד הכלכלה.

מה? להפעיל לחץ על סמוטריץ'?

נכון.

הוא גם אמר שאם נגיש בג"ץ הוא יתמוך בנו.

נכון, זה יכול להיות לגמרי, אבל רק אני מדייקת את מה שהוא אמר.

הוא אמר שאם נגיש בג"ץ על הנושא הזה, על האפליה באגרות ועל ההפחתה ועל חלף הפלסטינים, הוא כמשרד הכלכלה יוציא מכתב שהוא תומך ב-100%, הוא אמר את זה.

הכול בסדר, אני רק מדייקת את הדברים.

לא, סבבה, תודה שדייקת.

יקיר, ואחר כך אתה.

ראשית, אני מחזק את מה שנאמר לפניי. רום, אתה הגורם לנושא סכום האגרה, היחידי בחדר הזה שיכול להציג עמדה, ואנחנו בדיון האחרון סיכמנו, מאחר ואגרה נועדה לתכלל את כלל העלויות של המדינה להביא עובד זר, שנציג בפני הוועדה את הרכבת העלות להביא עובד זר לענף המסעדות, ענף חדש, וכמובן כלל ענפים. מה העלות, זה לא רווח. זה לא קנס, זה לא רווח, זו אגרה. זה עיקרון שאנחנו נלך איתו עד הסוף. ואתה פה כדי לייצר מציאות, כדי לפענח את המציאות, אין לזה שום קשר לתפיסה הכלכלית. ואם אתה נוגע בתפיסה כלכלית, ברור שכוח אדם אתה מייצר מחזור. אתם פוגעים היום ביישום, נקודה. אתם מרתיעים את האנשים, הסכומים האלה מטורפים, אין בהם אמת גם כי הם לא משקפים את העלות. האם הבאת לוועדה את הרכבת הסכומים שמשקפים את המילה אגרה ולא רווח?

תודה.

זאת הייתה שאלה.

רשמתי את כל ההתייחסויות, אני אתייחס להכול אחר כך.

זה לא מספיק חשוב להתייחס אליו לבד?

לא, יש לנו - - -

יש 400 שאלות לפני שהוא צריך לענות, זה בערך ייקח 45 דקות לענות.

עבאדי ואאיל, איגוד עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה. אני מדבר עכשיו בענף הבניין, ובענף הבניין, איך ששמעתי כאן, האגרות 22,000 שקל, וזה מאוד, מאוד מכביד ומשליך עכשיו על העובדים ועל הזכויות של העובדים ועל חופש העיסוק של העובדים. מגיעות אלינו תלונות מאיגוד עובדי הבניין שבגלל האגרות, כאשר עובד רוצה לעבור בין תאגידים, התאגיד הנעבר מסרב לחתום על הסכמה ורוצה 5,000 שקל, לפעמים 6,000 שקל, מהתאגיד המקבל את העובד הזה בגין האגרות האלה. זה סחר בעובדים לשמו, אין שום הסבר אחר חוץ מאשר סחר בעובדים.

והם לא מסכימים, והתאגיד הראשון ממשיך לשלם את האגרות כאשר העובד לא עובד אצלו והתאגיד שמקבל אותו, הוא עדיין לא יכול לעבוד אצלו באופן חוקי, ואם תהיה לו תאונת עבודה, אין מי שיכסה אותו, ויהיה כאן בלגן שלם. לכן לדעתי צריך להפחית את האגרות בצורה ניכרת על מנת לשמר, לפחות על העובדים, על הזכויות שלהם, על האיכות של העבודה.

הגיע אליי עובד שהתלונן שהוא עזב תאגיד אחד ועשה גמר חשבון אפילו עם התאגיד, ובתלוש השכר שלו נכתב שעשו גמר חשבון וניתנו כל הזכויות שלו והוא רוצה לעבור לתאגיד אחר. התאגיד השני לא מקבל אותו כי אין לו כתב הסכמה מהתאגיד הראשון, התאגיד הראשון רוצה ממנו כסף על מנת לשחרר אותו, והבן אדם יושב בבית, לא עובד, לא מקבל משכורת, לא מקבל דיווחים, אין לו מה לעשות. והכול עניין של אגרות, אם נוריד את האגרות, כל העניין הזה, אני חושב שיפחת בצורה דרסטית או שיעלם. אגרות 22,000 שקל לתאגיד עובדי בניין זה סכום עתק.

יש לי שאלה. האגף שלכם בהסתדרות, האם יו"ר ההסתדרות פנה בבקשה בעניין הורדת האגרה בענף הבניין?

אנחנו תמכנו כל הזמן.

לא, אבל האם הוא עשה איזה משהו רשמי? נקיטת - - -

מה פתאום? זה האינטרס שלו שיהיו אגרות גבוהות, הוא מעודד את האגרות.

למה?

הוא נציג של יו"ר ההסתדרות, יש להם אגף שם.

יושב ראש ההסתדרות נהנה מהאגרות.

אני לא יכול לענות, גברתי, אבל אני מבטיח לגברתי לענות בכתב תוך 48 שעות לוועדה.

כן, יש לכם את מזל גולן, יש לכם את קרן עמית, יש לכם פעילות ענפה בנושא. מה אתם עושים לענף הבנייה בעניין האגרות?

אנחנו בעד הורדת האגרות.

בעד, אבל מה הוא עשה? איזו נקיטת אמצעים הוא נקט? כשיש איזה משהו לטובת המעסיקים, הוא במשא ומתן עם סמוטריץ', עם ראש הממשלה, עם רון תומר, עם דובי אמיתי, עם כל הנוגעים בדבר. למה פה הוא לא נוקט אמצעים מול שר האוצר?

אין לי תשובה עכשיו, אני אענה.

כי הוא מרוויח.

יש פה עוד נציג. לא, אבל קודם כול תענו לנו בכתב.

שאלה מצוינת, השאלה הכי חשובה.

למה הוא לא משבית את המשק?

בדיוק, שאלה מטורפת.

זה נכון, הוא לא נוקט אמצעים. אני לא שמעתי בתקשורת שהוא עשה משהו למען הפחתת האגרות בענף הבניין ועוד ענפים.

אני אענה לגברתי, אני אברר את הנתונים ואני אענה.

כמו לתת לטבעוני להיות מנכ"ל זוגלובק.

אלכס, בבקשה.

אני רוצה להגיד שקצת עצוב לי שאף אחד פה חוץ ממני לא מדבר על סיעוד. אני רוצה לשאול אתכם, אתם צפיתם אתמול בכתבה של אדווה דדון על האלימות?

אנחנו מקיימים דיון בשבוע הבא בנושא.

אני יודע, דיברנו על זה אתמול בלילה, ותודה רבה. אבל אני בכוונה שואל את הנוכחים בחדר ואת חבריי לענפים, במסעדנות, בבניין, בחקלאות, האם העובדים שלכם מרביצים לכם? התשובה היא לא, אני מניח. מה שאני רוצה להגיד בדבר הזה, שענף הסיעוד סובל ממשבר עצום מהרבה, הרבה בחינות, לא רק כלכליות.

אבל אם אנחנו מדברים על כלכלי, ואנחנו פה היום בנושא האגרות, לפחות במשהו, אני מדבר על זה פעם אחר פעם אחר פעם' כבר באמת שנמאס לי לדבר. ואני פונה אליך, רום, אני אשמח - - - לדבריי. אנחנו לא עסקים, אנחנו קורסים. וכמו שראית אתמול בכתבה, אנחנו סובלים גם מאלימות, גם מהרבה, הרבה דברים. אתם בתור משרד אוצר לפחות תעזרו לנו במינימום של המינימום, האגרות שלנו לחידוש רישיון, בין אם זה פעם בארבע שנים, בין אם זה פעם בשנה, זה סכום מינימלי ביחס לאגרות שמדוברות פה, תורידו לנו את זה. למה? בשביל מה? 300 שקל, 200 שקל, למה?

עשינו דיון על דמי ביטוח לאומי, אני סבור, פעם אחר פעם, צריך לבטל את הביטוח הלאומי. אבל לכל הפחות תורידו מאיתנו את הנטל החדש, התוספת של ה-1.6%, שנפל עלינו בתחילת החודש, תורידו את זה מאיתנו, אחרי זה נדון על ביטול. בוא נעשה פגישה בנושא ונביא פתרונות. תודה רבה.

דניאל אברהם, יושב ראש התאחדות החקלאים החדשה בלשכת המסחר. אני רוצה להזכיר, בישיבה הקודמת שהייתה, נציג האוצר הציג שקף שמראה למעשה את הפערים בעלויות בין העובד הזר לבין הישראלי. ולמעשה, מה שהוא טען, בגדול, שהמטרה שלו היא לא להפחית את האגרות מהסיבה המאוד פשוטה, להביא למצב שהמעסיק יעדיף ישראלים. כנראה שהוא חי בשנים הקודמות. כבר היו החלטות, גם בוועדת הכספים, שהגיעו למסקנה, לדוגמה בחקלאות, שאין סיכוי שיהיו ישראלים בחקלאות, אין סיכוי. לדעתי, זה דומה היום לשאר הענפים גם. בשורה התחתונה, האוצר תמיד מחפש את הסיבה איך לקחת מס הכנסה, זה הסיפור שלנו.

קחי את החקלאות, מה הגיל הממוצע שלנו? 70, אין דור המשך. כשאת הולכת לקנות ירקות, מה זה עולה לך? תחשבו על זה. האם ניתן לעשות ייבוא? דיברו על ייבוא, הייבוא נכשל, נכון? זאת אומרת, מחר, מוחרתיים יטילו עלינו אמברגו אם לא נחזיר את השטחים או לא נפסיק את הלחימה, דוגמה. איפה אנחנו חיים? אני לא מבין איך הוא חושב, איך הם חושבים באוצר. תמיד הם חושבים לא נכון ותמיד אנחנו נכשלים.

אתן לך דוגמה נוספת. על מה הוא גובה? לדוגמה, כשאני מקבל את ההיתר, דוגמה ל-30, 40, עשרה עובדים, אני משלם את כל ההיתר במלואו, גם אם העובד לא עבד אצלי, או שלא יעבוד אצלי, למה צריך לשלם? מה זה? זה שוד מזוין, רבותיי, זה מס, תפסיקו כבר. אנחנו עושים דיונים על גבי דיונים כבר שנים, ואנחנו עומדים באותו מקום, ואין שום סיכוי, האוצר ממשיך בשלו וממשיך לגבות את המסים, זה בדיוק מה שקורה איתנו.

ועם כל הכבוד לך, אתה חי לפני 50 שנה כנראה. זו בושה וחרפה איך שאתם מתנהגים ואיך שאתם פוגעים בכל אזרח במדינה, ואתם פוגעים באופן ישיר בכל אזרח במדינה הזאת. אתה יודע מה? לא יהיה להם מה לאכול פה, תתביישו לכם.

בדיוק.

דן, בבקשה.

שלום לכל הנוכחים. דן ורשבסקי, יו"ר איגוד המנופאים ורכז מקצועות הבנייה, הסתדרות לאומית. שמעתי פה את כל חבריי וכולם.

וגם תתייחס, מה יו"ר ההסתדרות הלאומית עושה למען הפחתת האגרות.

אני אתחיל בזה שהיתה החלטה כבר, כמו שהבנתי, לקצץ לעובדים החדשים באגרות. יש את הכוונה הזאת ואנחנו כבר שלחנו מכתבים למי שצריך שהורדת האגרות, קיצוץ בחצי, מי שמביא - - -

זה על מטר?

כן.

אז מה?

שלחנו מכתב שרוצים להוריד לכולם, גם לוותיקים שיורידו.

שלחת מכתב לוועדה?

שלחנו, ההסתדרות הלאומית שלחה. לא יודע למי, לשר אולי. בוודאות שאנחנו פועלים. אני שומע פה את כולם. גובה האגרות שמשלמים, הוא מאוד, מאוד גבוהה, וכבר לא נשאר לי שיער, הייתי מושך אותו, אבל יש לי שאלה. אנחנו נתקלים בבעיות ופונים אלינו כל כך הרבה עובדים ומעסיקים וגובה האגרות עולה או לא עולה או נשאר אותו דבר, כמות הפועלים הזרים לבניין שהגיעו היא מטורפת, זה פי שלושה ממה שהיה פעם. השאלה, ואני לא מאשים עכשיו את רשות ההגירה והאוכלוסין - - -

אנחנו נשמע גם אותם.

הכסף שמשרד האוצר לוקח, זה הולך לאוצר, נכון? האם אתם גם דואגים שהטיפול שצריך לטפל בתאגידים, בכמות התאגידים שגדלה, בכמות העובדים שגדלה, לתת תקציבים לרשות האוכלוסין, כי הם קורסים מעומס? ומה קורה עכשיו? יש עובדים שלא מצליחים להנפיק להם ויזות, מתעכבים, יש חוסר של כוח אדם, אנחנו תובעים. יש פה מעסיקים שהעובדים שלהם הולכים לחוצים כי הם בלי ויזה, לא מצליחים להדביק להם ויזה, כי יש חוסר כוח אדם. האם הכסף שאתה לוקח, אתה אומר: אני מסתכל במקרו, במיקרו, מדבר איתנו פה כלכלה והכול, והדבר הכי פשוט, האם אתה מסתכל גם על הדברים האלו? בסופו של דבר, אתה לוקח משהו לתת שירות, לא מקבלים שירות.

יש פה אנשים מסוימים, כולם פה בכירים וכולם יכולים להתקשר למשה, או אלייך, חברת כנסת, או לכל אחד, אבל מה עושים פה הפשוטים שלא יכולים להגיע לפה או לא יודעים את זה והם כרגע נחנקים?

לגמרי.

והוא העלה נושא פה על המעברים. ולא משה אשם פה. האם משרד האוצר גם דואג לתקצב או לתת משרות שם, להוריד את הלחץ בשביל לתת גם מענה לכסף שהם משלמים? הרי הם משלמים כסף. בסופו של דבר, גם משלמים, גם כורעים תחת העומס, וגם לא מקבלים טיפול, זה לא הגיוני. על זה אף אחד לא דיבר פה, נכון, כי הכאב זה להוציא מהכסף, אבל בסוף גם שירות לא מקבלים, זה בכלל מטורף.

יצחק בן ישי מדף חדש.

שלום. אני יכול לשבת פה?

הדבר היחידי שלא עולה כסף עדיין.

נעים מאוד, אני יצחק בן ישי, אני מעמותת דף חדש, אנחנו מייצגים חלק מתאגידי הבניין. אני חושב שהדברים והכאב פה של כל נושא האגרות הוא כאב שכואב לכולנו, זה נושא שהוא מהותי וצריך בהחלט לטפל בו. אני לא אתייחס לזה מאחר וכבר דובר רבות בנושא הזה. אני כן אתייחס וכן רוצה לחזק את מה שהחבר פה אמר בנושא המנופאים, כל הנושא של תופעת הברחנים.

התופעה של הברחנים זו תופעה שאנחנו כתאגידים, קשה לנו להתמודד איתה, כי אנחנו מקבלים עובדים גם ב-G2G מהמדינה, עובדים שאנחנו לא מכירים, והעובדים האלה נעלמים לנו כבר בשדה, יש חלק מהעובדים שכבר נעלמים. הם עוד לא מספיקים להגיע וכבר נעלמים לנו ובורחים לנו ואין לנו מושג מה לעשות איתם. על הברחנים האלה, אני גם אחזק את מה שאיציק מהתאחדות אמר, אנחנו כבר מראש משלמים אגרות, ואת האגרות האלה שאנחנו משלמים, אנחנו לא מפסיקים לשלם אותן גם שהם בורחים לנו, אנחנו עדיין ממשיכים לשלם אותן למדינה.

בתאגיד שאני עובד בו נעלמו לי כ-30 עובדים, ואם אנחנו עושים את התחשיב השנתי, 30 עובדים זה סדר גודל של, אם ניקח 1,870, בואו נגיד סדר גודל של 2,000 שקל, כפול 12, זה כמה מאות אלפי שקלים בשנה שאני צריך לשלם על עובדים שברחו מהתאגיד שלי ואני לא מעסיק אותם. מה המדינה עושה? איך היא עוזרת? למה אני כתאגיד, או למה אנחנו כתאגידים צריכים לשלם על זה?

נקש, חשוב.

מדובר עליכם, תקשיבו לו.

בנוסף מתפתח פה כל הנושא של כלכלה שחורה. מה עושים עם כל הפליטים האלה? מגיעים אליי עובדים, העובדים האלה עובדים אצלי מספר חודשים, אחרי מספר חודשים הם בורחים ומגישים בקשה לוויזת פליט. מהרגע שהם הגישו בקשה לוויזת פליט אני לא יכול להעסיק אותם, אבל מה? המדינה עדיין אומרת: רגע, תשלם לנו כסף, תמשיך לשלם לנו כסף. כלומר, מה קורה פה?

והם עובדים בשחור בלי אגרות במקום אחר.

אם אתם נתתם להם אישור לוויזת פליט, למה אתם עדיין מבקשים מאיתנו לשלם כסף? זה לא הגיוני. אני אשמח שתוכלו להתייחס ולתת לנו תשובה גם בנושא הזה. מעבר לזה שכל הנושא של הברחנים יוצר פה שוק שחור, שוק של עובדים שעובדים בשחור וגורמים נזק גם למדינה, גם לאוצר המדינה, כי אנחנו לא משלמים על העובדים האלה מסים. כולנו מפסידים מהתופעה של הברחנים. סכומי האגרות האדירים האלה שאנחנו משלמים, דובר פה על תקנים, האם באמת אנחנו חושבים לעשות משהו עם הדבר הזה? איך מטפלים בכל הנושא של הברחנים?

סליחה, יש לי שאלה. עובד שמגיע בורח לך, אחר כך מבקש מקלט.

מקלט מדיני.

כן, מקלט מדיני. איך זה יכול להיות? לפני שהוא בא, מאיזו מדינה בא, על מה בא?

על ויזת עובד.

רגע. לבקש מקלט, בן אדם צריך לבוא מאזור מלחמה או פליט פוליטי, מיליון דברים, יש תירוצים כאלה, אבל לפני שאתה מקבל, מאיפה בא וזה, מנהל האוכלוסין לא מעורב בזה?

לא, הם בורחים, יש תעשייה שלמה סביב הנושא הזה, אני לא אפרט אותה פה.

תעשייה שחורה.

נקש יענה.

אבל הם בורחים מהתאגיד והם מבקשים.

הוא יעשה סדר בטיעונים.

אני רוצה להתייחס לזה אבל. אני רוצה לענות לך. כי מה שקורה, כשאנחנו מגיעים בבוקר לאסוף את העובדים מהדירות שלהם, העובדים נעלמים. אנחנו בודקים איפה העובדים האלה נמצאים ואחר כך מגלים שהם הגישו בקשה של ויזת פליט, והדבר הזה גורם לנו נזקים כי אנחנו עדיין משלמים עליהם אגרות, ואין לנו מה לעשות. והשאלה שלך היא נכונה, איך עובד שמגיע לפה על בסיס ויזה של עבודה מגיש בקשה למדינה לוויזת פליט, ועד שהבקשה שלו מטופלת זה חודשיים.

כל העובדים הזרים שמגיעים לארץ דרך אגב הולכים להגיש ויזת פליט עכשיו.

הנה, יש לנו את משה.

אני יודעת מה הפתרון, פחות בירוקרטיה. מה שאני שומעת, באמת, ברצינות, כל הסיפור כאן, כל הסיפור ההזוי הזה עם העובדים הזרים, פשוט תנו לעובדים שרוצים לעבוד בארץ אפשרות להיכנס לארץ, להיות תחת המעסיק עצמו, בלי הכול, לא צריך. סליחה, אל תכעסו עליי, אבל לא צריך את רשות האוכלוסין, אנחנו נטפל בהם. עודף הבירוקרטיה כאן הוא מפגר, היא יוצרת כאן משרות מיותרות, סלחו לי, ובסוף, פאקינג אנחנו רוצים עובדים, אנחנו נדאג להם, הם יבואו, אתם אל תשתלטו על המשכורות שלהם, אני אחליט מה אני משלמת לו.

ותשלמי יותר, תשלמי גם יותר.

אבל אין לך מספיק כוח אדם, רותי, אין לך מספיק כוח אדם ישראלי.

אנחנו נשלם כמה שאנחנו רוצים.

אני מעבירה את רשות הדיבור למיכאל אוחיון.

עודף החוקים הזה שובר כאן את כל הסיפור, די.

בואי נשמע את מיכאל.

שלום לכולם, אני מיכאל אוחיון מתאגיד בלום כוח אדם, בעל מניות שם. אני עם כל מילה.

אני רוצה להגיד לך, אני רוצה להפריע גם. אני פתחתי את העסק שלי ואמרתי, לדעתי כבר פעם אחת סיפרתי את זה, לפני 31 שנה. היו בארץ עובדים זרים ממולדובה, הם הגיעו לכאן, לא יודעת איך, נכנסו לארץ, עבדו, בזכותם כל ענף המסעדות עלה והפך להיות עסק שמשלם מסים, הוא שינה את כל החזות שלו. הוא פעם היה עסק כזה שהכול הלך על שחור, הכול זה, שינה לגמרי את הדימוי שלו בזכות אותם עובדים זרים שאף אחד לא היה אחראי עליהם חוץ ממני או חוץ מלא יודעת מה, איך קוראים לך? אח שלי. לא זוכרת שמות, אבל זו בעיה שלי, או זגדון, או אורן שנבל.

העסקנו אותם, דאגנו להם, הם שכרו לעצמם דירות, אם הם לא הצליחו, עזרנו להם, הם שילמו את שכר הדירה. לא עודף חוקים, אתם גומרים אותנו עם כל השטויות האלה. למה אני צריכה לשלם באמת לעובד זר שבא לקדם את חייו? באמת, בא לקדם את חייו.

אפשר לומר להתעשר גם, להתעשר פה.

לא, אתה יודע, אפילו הפיליפינית של אימא שלי, היא באה לכאן, קונה דירה, עושה. למה שזה לא יהיה שוק חופשי? למה לא לתת לדברים לקרות? הדברים קורים מעצמם, בסדר? ובואו נגיד עוד דבר, העובדים הזרים - - -

רגע, בהמשך תשיב, תרשום לך.

לא, העובדים הזרים לא דפקו את התחנה המרכזית. אני עכשיו אגיד לך עכשיו, התחנה המרכזית הייתה מוכתמת בנרקומנים הרבה לפני העובדים הזרים. כל החרטוט הזה וכל עודף הוועדות המטופשות האלה, תנו לנו לחיות, תנו לעסקים לנהל את עצמם, תנו לנו לדאוג לעובדים שלנו לבד. לא צריך, נקש, אוהבת אותך, אבל לא צריך.

אני מוכן.

לא, לא צריך.

נקש עצמו מסכים לזה.

למה אני לא יכולה עכשיו לשים הודעה בסרי לנקה ולהגיד: אני צריכה 30 עובדים במדינת ישראל, ואני דואגת להם? ואני מבקשת ממך ויזה ואתה אומר, תפאדל, יאללה, קחי ותשלמי להם כמה שאת רוצה.

ככה זה עובד.

זה דיון הרבה יותר עמוק ורחב מזה. אני לא יודע אם יש פה - - -

משה, אני מציעה שעוד שניים-שלושה דוברים, ואז ניתן לך את רשות הדיבור, את הבמה שלך.

אני מיכאל מתאגיד כוח אדם. קודם כול, קודמי, אני די מקנא בו, מדף חדש, שהוא אמר שיש להם בסביבות 30 ברחנים. אנחנו עם עשרות של ברחנים, אני לא רוצה להגיד מה הכמות. אני מזדהה עם כל מילה שלו. הבקשה שלי היא דבר אחד – ברגע שיש ברחן, מה הסיבה שאנחנו ממשיכים לשלם עליו אגרות? זה הזוי. מעבר לזה, ויזת פליט, יש לנו כבר כמה בחברה שהוציאו ויזת פליט, הם הצליחו להוציא את זה, אני לא יודע איך, הם צוחקים לנו בעיניים.

איך זה? איך?

לא יודע, הם צוחקים לנו בעיניים, הם צוחקים.

- - - מלחמה.

איזו מלחמה? אני לא מבינה? איך זה?

אני לא יודע, את שואלת אותי?

משה, יש לך לענות על הרבה שאלות כאן, אותן השאלות.

לצערי, מה שקרה עם הסינים, שהיום הסינים הם עובדים באופן עצמאי עם הקבלנים של עצמם, הם באים ולוקחים פרויקטים לבד, התאגידים לא קיימים מבחינתם, זה מה שהולך לקרות גם עם הסרי לנקים וההודים.

מה אכפת לך? מה אכפת לך שמחיר הדיור ירד בגלל שהסיני רוצה לעבוד?

הוא לא ירד.

לא נכון, אתה טועה, אני אומרת לך שאתה טועה.

הוא לא ירד. אני כבר אענה לך על זה, אבל זו לא הנקודה. כרגע, כשיש חוקים ויש דברים, יש להם קבוצות וואטסאפ. הם יוצאים לעבוד במגזר השחור, הם עובדים, אומרים להם: חבר'ה, אני מקבל 70 שקל בניקיון. הוא יוצא מהתאגיד, הוא עובר לשם. אם את רוצה שוק חופשי, אין שום בעיה, אבל שלא יבקשו מאיתנו אגרות, ושלא נשלם עליהם את כל הדברים האלה, זה אין בעיה.

חס וחלילה, ברור.

אבל כרגע מה שקורה, כשיש תאגיד, לא, אני בוודאי שאני בצד, אני יש לי תאגיד.

הוא בצד שלנו.

ודאי שאני בצד, יש לי תאגיד, אנחנו משלמים אגרות, ואנחנו משלמים על מעל 100 עובדים שברחו, משלמים עליהם אגרות.

אתה יושב בצד של הרעים פשוט.

לא, כולם טובים. אבל גם הם לא מדווחים, הם הולכים לעבוד בשחור ואני ממשיך לשלם עד סוף שנה, כולל אחד 1,800 שקל. יש להם קבוצות וואטסאפ, יש להם קבוצות פייסבוק, שלחנו על זה בקשה לרשות גם עם תיעודים.

הם עובדים כשליחים של וולט, מלא.

עם תיעודים, שהם כותבים שהם מרוויחים בשחור, ואנחנו ממשיכים לשלם עליהם אגרות. כמובן שחייב לעצור את זה בצורה - - -

צריך לפתור את זה.

הרצון לשלוט בדבר הזה רק ייצור - - -

מאיר שמש, התאחדות קבלני הפיגומים. אני רוצה לשאול את אדון רום כמה שאלות. כמה אגרות נגבו בשנת 2022 ו-2023 ומה הסכום? כמה אגרות הוצאתם ומה הסכום שנכנס לקופת המדינה? כמה עובדי מדינה עוסקו באופן ישיר ועקיף בטיפול בעובדים זרים? כמה אגרות נגבו בשנת 2024 ו-2025, והצפי לשנת 2026? כמה עובדי מדינה נוספו לטפל בעובדים זרים, ומה העלות הישירה והעקיפה של תוספת כוח האדם הזאת? והאם יש איזה יחס ישיר בין ההגדלה בהכנסות מאגרות לגידול בהוצאות של המדינה?

הדבר הכי חשוב זה, אין לנו פריבילגיה להעסיק עובדים זרים, זה צורך המציאות, וברגע שלא יהיו את העובדים הזרים, כל הכלכלה תקרוס, ושום דבר לא יעזור. בכל השאלות האלה מה שרציתי להגיד זה כזה דבר – היו הכנסות מאגרות למדינה, ההוצאות לא עלו כל כך. בכל משרד, באמת, ברוך השם, ברשות האוכלוסין השירות עכשיו משתפר בצורה משמעותית, הוסיפו עובדים, אבל העלות של המדינה, של ההוצאות שלה, היא לא עומדת בשום פרופורציה להכנסות שהיא קיבלה עכשיו מזה.

אם פעם היו 20,000 עובדים זרים והיום יש אישורים ל-100,000, זה פי חמישה, ההכנסות גדלו למדינה פי חמישה. ההוצאות לא גדלו פי חמש, ההוצאות גדלו, איך אמרת? 2%, משהו קטן. אתה כלכלן, אני לא כלכלן, אבל אני בעל עסק, זה ההבדל בינינו. אתה את המשכורת שלך תקבל בכל מקרה, גם אם תדברו ותעשו שטויות, חס וחלילה זה לא אישית, אבל אנחנו רואים כמה שטויות עושים הפקידים. תודה.

אלישע, בבקשה.

תודה רבה. אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. דיברו פה הרבה על ההשלכות של האגרות, אני לא רוצה לגעת בזה, כמובן שזה יוביל לעליות מחירים, כמובן שכשמטילים על עסק, אנחנו מדברים פה בעיקר על האגרה, אבל האגרה היא חלק ממכלול של חובות על מעסיק של עובד זר, נוסף על כל החובות שלו כמעסיק של עובד רגיל, גם אם הוא ישראלי. זאת אומרת, הוא גם חייב לשלם לו שכר כמו עובד רגיל, אבל גם יש לו פיקדון וערבות ואגרה שנתית ואגרת בקשה ומגורים. דיברנו פה רק על האגרה שנתית שעליה באמת אפשר לפעול ולהוריד אותה, אבל צריך לדבר על כלל המכלול של העלויות בהעסקת עובד זר, וכמובן שזה יוביל לעליות מחירים. אבל אני רציתי לגעת רגע בעיקרון המנהלי של האגרה.

לאגרת עובד זר יש לכאורה שתי מטרות: המטרה הראשונה שלה היא לממן את כל מה שהמדינה משקיעה באכיפה על עובדים זרים.

המטרה השנייה היא לתמרץ, גובה האגרה נובע מזה שהיא רוצה לתמרץ את המעסיקים להעסיק עובד ישראלי. לכן היא אומרת: אני אשים אגרה גבוהה על העסקת עובד.

אין עובדים ישראלים.

רותי, אני בצד הזה. כן, אני רק בצד של השולחן.

תזהר בדבריך.

הייתי צריך לפתוח בזה. לכאורה, המטרה השנייה של האגרה היא כדי לתמרץ העסקת עובד ישראלי, אם יהיה יקר להעסיק עובד זר, היא תעסיק עובד ישראלי. שתי המטרות האלה, נכון להיום, אנחנו ב-6 במאי, נכון? אין לשתיהן שום ביסוס. קודם כול, להעסיק עובדים ישראלים, אנחנו היום באבטלה חיכוכית, שבוע שעבר אמרתי את זה כאן, אנחנו ב-2.6%, זאת אומרת שאין עובדים ישראלים להעסיק אותם במשלחי היד האלה, זו לא הסיטואציה. לא קשור כמה יעלה להעסיק עובד זר וכמה יעלה להעסיק עובד ישראלי, אנחנו רואים את ההתנפלות של המשק על מכסות העובדים הזרים שיוצאות למרות העלויות הגבוהות, פשוט כי אין ברירה, כי אלה משלחי יד שישראלים לא יעבדו בהם. אנחנו באבטלה חיכוכית, אין ישראלים שיושבים בבית ומחכים שאיזו מסעדה תציע להם לשטוף כלים, זה לא קורה, הסיטואציה הזאת. זה דבר ראשון.

דבר שני, לכאורה, הסיבה של אגרה למימון התשומות של האכיפה שהמדינה משקיעה, בהחלטת ממשלה 1752 התבקש כל משרד ממשלתי שרוצה מכסה של עובדים זרים בענף שלו לשים כסף מתקציבו לפי מפתח שנקבע, כל גובה מכסה שמשרד ביקש, צריך לשים אחוז מסוים של תקציב ותקנים לטובת הדבר הזה. רום, אני הייתי אז בממשלה, זה מה שקרה.

רום, אחר כך תשתף אותנו גם בטיעון שהוא העלה.

- - - הקצו - - -

מי הקצה?

תקציב המדינה.

תקציב המדינה, מצוין.

אין בעיה, מצוין. בתקציב המדינה הקצו תקציב ל-400 תקנים שיעסקו באכיפה. דרך אגב, בהשוואה בין-לאומית זה אחד הטובים בעולם, תקן אותי אם אני טועה. אז בזמנו כשעבדנו על ההחלטה הזאת אני הייתי בממשלה, משרד המשפטים הציג סקירה של איך עובדים מנהלי אכיפה עובדים זרים בכל העולם. 400 תקנים, אני לא רוצה פה לתת הצהרות, זה אחד הטובים בעולם. אני לא יודע אם זה קרה, אבל לכאורה המדינה הקצתה לזה כסף.

זה אומר שלא צריך לשים אגרה, זה מה שזה אומר. אם יש פה הסכמה רחבה בחדר על משהו אחד, זה שלהכניס לפה עובדים זרים יגדיל את התוצר, יגדיל את הפריון, עסקים יעבדו יותר טוב, יהיה פה שירות יותר טוב, אנחנו נגדיל את הפריון, זה לא האינטרס של המדינה להגדיל את הפריון, להגדיל את התוצר, להוריד את יוקר המחיה? למה צריך לשים אגרות? תודה.

אני יכול להגיד רק עוד תופעה אחרונה לפני?

לפני שאני מעבירה לרום.

עוד משהו לרום, תופעה. בגלל שאני בסיפור הזה של האגרות, וחוץ מהוועדה הזאת אני באמת נלחם על זה ומדבר על זה כל הזמן, פנתה אליי איזו רשת או שתיים, מאוד, מאוד גדולה, ואמרו לי: תרד מהנושא האגרות, תפסיק להילחם על זה, זה בסדר שיש אגרות". והזמינו אותי לפגישה בתל אביב, ישבתי שם, ולא הבנתי למה הם רוצים שאני ארד מהנושא של האגרות.

ומה מסתבר? שהם כבר ביררו את העניין, הם הבינו, יש להם כל מיני שתולים בקבוצות, גם שלי, שבסופו של דבר, מסעדן כמוני או עוד מסעדנים שהם, מה לעשות? לא אנשים חזקים מאוד כלכלית, יוותרו בסוף על העובדים, על המכסה של ה-12 או ה-20 או 200 עובדים, בסוף הם יחזרו למעגל, יצא קול קורא מרשות האוכלוסין וישתו אותם אותן רשתות ענק. אני חושב שיש פה אנשים שיודעים על אילו רשתות אני מדבר. ובשבילם מה זה 8,000 אגרה? אלה רשתות שבאות מחוץ לארץ לפה, משפרות את הכלכלה של המדינות שלהן, פחות את שלנו, והן ישתו את העובדים הזרים האלה כי גם הן צריכות. הנה עוד תופעה, רום, שאתה גורם לה בזה שאתה לא נלחם כדי לבטל את נושא האגרות. חשוב שתדעו שגם בזה יש סחר.

רום, אני אפנה אליך מספר שאלות ואחר כך אני רוצה שתתייחס לכל מה שנאמר פה, ואחר כך ימשיך משה נקש. אתה יכול לפרט על ההפחתה והפטור בדמי ההיתר בענף הבניין שניתן, ומדוע הוא ניתן רק עד סוף השנה? מה הנימוק? ואני אפנה לך עוד שתי שאלות אחר כך.

אין בעיה. ההפחתה של דמי היתר בענף הבניין, רק נסביר רגע במה מדובר, כי זה בכל זאת טיפה מורכב. הצו שנחתם מפרט כמה נקודות. הוא קובע שעובדים חדשים שנכנסים במהלך שנת 2025, החל מ-1 באפריל, עבורם יופחת הסכום של דמי ההיתר כתלות במסלול שדרכו הם הגיעו למדינה. אם מדובר בעובד שהגיע תחת הסכם בילטרלי, תהיה הפחתה מלאה של כלל דמי ההיתר, אם מדובר בעובד שהגיע תחת מה שאנחנו קוראים לו הבאה פרטית, B2B, שלא בהסכם בילטרלי, תהיה הפחתה של 50%. הדיפרנציאציה הזאת מבטאת את ההעדפה של המדינה להגעה במסלול בילטרלי בשיתוף פעולה עם מדינת המוצא והאופן שבו אנחנו - - -

את זה אנחנו יודעים, למה זה עד סוף השנה?

אני רק אגיד, חשוב לי רק להגיד את זה גם לפרוטוקול, ההעדפה שלנו כמדינה למסלול הבילטרלי ששומר בצורה יותר טובה על זכויות העובד, יש מחקרים בנושא, משרד המשפטים מבצע מחקרים בנושא וגם מציג אותם לחברי הממשלה באופן תדיר. זאת הנקודה הראשונה.

למה זה לא התחיל מ-1 בינואר ורק ב-1 באפריל, ולמה זה עד סוף השנה? תשיב לנו על שתי השאלות האלה.

תקציב המדינה שאושר, לכתחילה הכוונה של שר האוצר הייתה להחיל את הדבר הזה ב-1 בינואר. תקציב המדינה בפועל אושר רק בסוף חודש מרץ, והמימון של אותה הפחתת אגרות נבע מתוך התקציב שאושר בתקציב המדינה, ולכן לא היה ניתן לאשר את הפחתת האגרות הזאת כשהיה תקציב המשכי ולא היה תקציב מדינה קבוע ומאושר.

אי אפשר לתת רטרו בגין החודשים האלה, מינואר עד מרץ?

לא ניתן לבצע הפחתת אגרות בדיעבד.

ולמה זה עד סוף השנה הוראת שעה?

המטרה של הצעד הזה הייתה לצמצם כמה שיותר מהר את הפער בכמות העובדים בענף הבניין. דיברנו פה על הפעילות בענף הבניין, כמה היא חשובה לפעילות המשקית, זה שענף הבניין הוא שקול ל-6% מהפעילות בתוצר באופן ישיר ומעל 10% באופן עקיף.

אבל למה עד סוף השנה? למה נתתם תאריך קצוב? למה?

כי התכלית הייתה להכניס כמה שיותר עובדים, כמה שיותר מהר. כלומר, ברגע שהצעד קצוב, בשביל לממש את ההטבה הכלכלית אני צריך לעשות את זה כמה שיותר מוקדם, זו הייתה המטרה.

זה לא ענה על השאלה. לא קיבלתי תשובה, אני מצטערת. בבקשה, גורביץ'.

אני רוצה להסביר. קודם כול, כשאתה נותן הצעה כזאת, היא לא רלוונטית בתאגיד שיש לו את הרובד של העובדים שהגיעו לפני שנה, שנתיים וכולי. צריך לתמחר, תאגיד מתמחר עובדים מול קבלן, הוא לא יכול לתמחר עובד אחד מול קבלן מסוים.

לכתחילה התמחור של התאגיד הוא תמחור דיפרנציאלי שתלוי בוותק של העובד, במדינת המוצא, בניסיון שלו, וכן הלאה.

רגע, אני רוצה להסביר. אתם רוצים לדרבן את זה, אתם רוצים להביא יותר, למלא יותר את המכסות שאנחנו ממש זקוקים? תבטלו את זה לפרק זמן של מספר שנים, נדון על זה אחר כך, אבל אז אפשר לתמחר את העובדים, אחרת תאגיד לא יכול לתמחר. העובד הזה הגיע לי אחרי 1 באפריל, אני אמכור אותו יותר זול לקבלן והעובד הזה יותר יקר? אין משמעות לצד הזה, אתה צריך להבין.

גם הפיצול שיהיה יותר זול מעובד שמגיע מ-B2B, פרטי או בילטרלי, אין לזה משמעות. כשאתה מתכלל את העובדים שלך, אתה לא יכול לעשות עם החלטה כזאת כלום. אם אתה עושה החלטה כזאת למשל לשנתיים-שלוש, בסדר, זה משך זמן של פרויקט, אפשר להגיד על כל העובדים וכולי. הגיע לי עובד באוקטובר מהבילטרלי ואני לא משלם עליו אגרות, מה יקרה בתחילת שנה הבאה, בינואר? אני אשלם עליו אגרות מלא? תקשיבו, אין לזה השפעה כלכלית.

נכון.

אתם רוצים לעשות השפעה כלכלית? תגידו לשנתיים-שלוש, וככה אתה מדרבן את הכניסה של העובדים, זה קריטי.

אני אשמח רגע להתייחס.

אתה גם מייצר לי בלגן בין העובדים. דוד אבוחצירה, מנכ"ל של תאגיד נליאן. הבנת? הם עובדים על אותו פדסט.

אני אשמח להתייחס.

הוא מספר לו: אני מרוויח שקל יותר ממך. מה קורה למוחרת? הוא בורח, נכון?

לכתחילה התמחור של העובדים הוא תמחור דיפרנציאלי שמתייחס לוותק של העובד ולעוד דברים אחרים שקשורים לטיב העבודה של העובד.

לא, לא נכון, רגע. מה שכרגע אמרת, אני מבקש, רום, אתה בחור מקצועי, מה שאמרת כרגע זה ביי פאר לא נכון.

מהבחינות שאנחנו עשינו, שוחחנו עם מספר תאגידים וקיבלנו גם נתונים על הדבר הזה.

אין דבר כזה. תקשיב, אין אירוע. אתה מדבר עם בן אדם שעושה גם את ההסכמים הקיבוציים של אותם עובדים. אתה טועה, אין שום משמעות לוותק, כלום. האגרה היא אותה אגרה. תקשיב טוב.

אני לא מדבר על האגרה, אני מדבר על השכר לעובד.

עזוב, מה זה קשור שכר לעובד?

זה קשור לשכר לעובד כי על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על השכר לעובד, לכן זה קשור.

רום, כרגע דיברנו על דמי ההיתר. לדמי ההיתר אין שום קשר לוותק של העובד.

נכון, לעלויות של ההעסקה.

אני אסביר. לא דיברתי על דמי ההיתר, דיברתי על השכר.

גם זה לא נכון.

בהתקשר למה שאמרת, המטרה של ההצעד הזה הייתה להכניס כמה שיותר עובדים כמה שיותר מהר.

אם כך, תעשו את זה לשלוש שנים.

אתה נוגע פה בנקודה נוספת, שהיא אכן נקודה בעייתית, שתאגידי כוח האדם, יש להם המון, המון יתרונות, בוודאי גם רשות האוכלוסין יודעים לפרט יותר טוב ממני, יש פה כן סוגיה שכשיש עוד חוליה בין נותן השירות למקבל השירות, או נקרא לזה בין העובד לבין הקבלן, אנחנו לא יכולים לדעת שהפחתת אגרה תתגלגל בהכרח לקבלן בקצה, זו תמיד הבעיה.

בדיוק, זה בדיוק, זה נכון.

ואתה נוגע פה בבעיה והיא בליבת העיסוק שלנו, שתמיד יש לנו את החשש שכל הפחתת אגרות שתיעשה בענף הבניין, אנחנו יודעים שבמקרים רבים היא עלולה שלא להגיע בסוף לקבלן בקצה ולא לבוא לידי ביטוי במחיר הדירה, כי היא פונקציה של המשא ומתן בין התאגיד ובין הקבלן ולאו דווקא פונקציה - - -

נכון, וגם פונקציה של המחסור.

נכון, בדיוק, מעולה.

אבל אם אתה עושה את זה לשנתיים-שלוש זה אחרת, כי אז כל קבלן יודע לתמחר.

זאת בדיוק הנקודה. אני שמח שאתה מסכים איתי על זה אגב, זאת בדיוק הנקודה. ספציפית בענף הבניין, בגלל שיש פה מבנה העסקה שהוא קצת אחר ולא מדובר בהעסקה ישירה, אלא בהעסקה שניתן לקרוא לה עקיפה דרך סוג של "מתווך", או איזשהו תאגיד שנמצא בדרך, אנחנו לא יודעים להגיד על שום הפחתת אגרות שתתגלגל בסוף למקבל השירות, ולא למחיר הדירה. וזה באמת בדיוק כפי שתיארת בצורה מאוד טובה, זו פונקציה של המחסור והתחרותיות בשוק.

רום, למה לא עשיתם את זה לשנתיים? למה רק עד סוף השנה?

כי הם לא שאלו אותנו, אם הם היו משתפים אותנו במחקר זה היה עוזר להם.

זו שאלה מצוינת. זאת הסיבה שאנחנו לא בטוחים - - -

רום, למה לא עשיתם את זה לשנתיים? למה עד סוף השנה? לפחות לעובדים הקיימים הייתם עושים.

המטרה הייתה לצמצם את הפער בכמות העובדים עוד השנה. ככל שההטבה - - -

ומה יהיה? אבל צריך, יש חוסר משווע של עובדים. איך תצמצם את הפער?

אתי, הם לא שיתפו אותנו. אתי, אם הם היו משתפים אותנו היינו אומרים להם את המציאות, הם לא שיתפו אותנו בתהליכי המחקר שלהם.

אנחנו מעריכים שזה יעזור לצמצם את הפער, ושעד סוף השנה, אני מקווה, אנחנו נגיע לאותה כמות עובדים זרים שהייתה טרם המלחמה, בהינתן גם העובדים הפלסטינים.

אין קשר בין הדברים.

בגלל שזה יעודד את כניסת העובדים.

רום, אני חייב. החישוב לתאגיד לא יתורגם לעולם לקבלן בגלל שחסרים עדיין עובדים.

נכון, אני מאוד מסכים. לא יכולתי לתאר את זה יותר טוב, אתה צודק. זו נקודה מאוד חשובה, אני שמח שעוד מישהו אומר את זה פה.

רגע, תן לי שנייה., אם יש הסכמה לגבי התגמשות בנושא האגרות, תפרוס אותן בוודאות על כל העובדים, תחלק את סך הכול הכסף הזה, תפרוס אותן על כל העובדים לשנתיים-שלוש למשל, ואז אתה תקבל את הוודאות, כי אז אני בתור קבלן יודע להתמודד מול תאגיד ואני אומר לו: תקשיב, חביבי, תביא שניים-שלושה שקלים.

רום, אתה יכול לבדוק את זה ולא לשלוף? בוא תבדוק את מה שהוא טען ותיתן לנו תשובה בדיון הבא.

לא, אני רק רוצה להגיד, זאת לא הייתה המטרה. המטרה הייתה להאיץ את קצב כניסת העובדים, לכן המהלך הזה מיועד לעובדים חדשים. אני אתן דוגמה. נניח והיינו עושים את זה כפי שמדובר פה על עובדים קיימים, זה לא מתמרץ כניסה של עובדים חדשים.

לא, זה כן מתמרץ, אני אסביר לך בנקודה.

זה לא מתמרץ. אנחנו רוצים שיגיעו כמה שיותר עובדים, לצמצם את הפער בכוח האדם שנוצר עקב העצירה של כניסת פלסטינים.

רום, אני אתן לך דוגמה, בניתי מודל כזה של תאגיד עסקי, מודל עסקי. ברגע שהאגרות יותר נמוכות, התמחור שלי מראש בתור תאגיד הוא יותר נמוך.

לא בטוח.

בוודאות.

כפי שאתה אמרת, זו פונקציה של המחסור בעובדים ואני מאוד מסכים.

יש תחרות בשוק של התאגידים גם.

אני אסביר. רמת הסיכון שהם תיארו לך, ברחנים וכולי וכולי, היא יותר נמוכה, למה? כי עולה לך פחות, פעם אחת, רמת הסיכון יותר נמוכה. לכן אני אומר, אם אתה מתרגם את זה על פני מספר שנים, אתה מקבל את האפקט הזה. כי כבר יש לך - - -

המטרה היא לא לייצר אפקט למספר שנים, אלא לייצר אפקט מיידי לשנה הקרובה.

רגע. אתה רוצה עוד משהו שעושה אפקט מיידי? אל תתנו את הערבויות ביום שבא תאגיד וביקש. זה להשכיב כסף בבנק שהתאגיד לא יודע מתי יקבל את הכסף חזרה, הוא לא יודע מתי יקבל את העובד.

שיקבל תאריך נחיתה.

שיהיה תאריך נחיתה, שישלם את הערבות. רום, יכול להיות פער של מספר חודשים. נתתי דוגמה, ביקשתי 100 עובדים, זה מיליון שקל. יכול להיות שהעובד שיועד לי לא יגיע בכלל, יכול להיות ש-100 עובדים, אני שמעתי על התאגיד שביקש 100 ומשהו עובדים, 40 לא הגיעו לו בכלל, ואלה שהגיעו לו הגיעו לו במשך חצי שנה. חראם. תקבל את הכסף, שהתאגיד יפקיד את הערבות, אבל ביום שהוא יודע שהעובד נוחת.

מה גובה הערבות?

10,000 שקל לעובד, כסף שצריך לשים בבנק.

מה, בנוסף לאגרות יש גם ערבות?

בטח.

כן, ערבות. אמרתי לכם שאנחנו לא עושים תחרות.

רגע, שאני לא בטעות אזמין עובד זר.

ככלל, מבחינה עקרונית, מבחינתי, לי אין משמעות אם האגרה נגבת בחודש X או Y או Z, כל עוד היא נגבת באותה שנה קלנדרית, ולכן מבחינתי אין בעיה בפריסה כזאת או אחרת.

אין לך בעיה, נכון?

רק חשוב לי להגיד לפרוטוקול, זה בכפוף לזה שתפעולית, רשות האוכלוסין, הדבר הזה מקובל עליהם והם יודעים לתפעל בו כמו שצריך, כמובן. מבחינה פיסקלית, מבחינתי, כל עוד זה נגבה באותה שנה קלנדרית, מבחינתי זה בסדר.

אבל רום, זו לא רק עניין של מתי אני גובה את הסכום הזה, ובטח יש לזה משמעויות תפעוליות ומשמעויות תקציביות, ואני תכף אדבר גם על מה שמאיר אמר ועל השירות ועל הכול. אבל בשביל שנעשה דבר כזה, צריך לקחת בחשבון שמעסיק שהעובד שלו עזב, וזה נאמר פה, ברגע שהעובד עזב, אני מפסיק לשלם. האם המדינה מוכנה לקחת את זה על עצמה? כשאני אומר המדינה אני מדבר על האוצר מן הסתם. זה משהו שצריך להיבחן, אני לא יודע להגיד את זה, כי לי אין איך להבטיח שהוא ישלם ברגע שהעובד עוזב אותו, הוא יפסיק. אתה מבין? זה אירוע שצריך לבחון.

אבל זאת הכוונה, הוא לא רוצה לשלם.

אני תכף אתייחס גם לנושא של ההחזרים ועל מי מגיע.

אבל למה שהוא ישלם אם הוא עזב אותו?

עוד פעם, האגרה היא אגרה שנתית שאמורה להשתלם על כל השנה - - - זה מה שקובעות התקנות.

יש שתי אגרות, זו אגרה שנתית ויש אגרה חודשית. על ה-1,800 בענף הבנייה.

לא, דווקא בענף הבניין - - -

אני מדבר על ענף הבניין.

זה יהיה קשה להתייחס עכשיו.

לא, על ברחן שעזב.

ענף הבניין משלם את זה בפריסה לתשלומים בגלל שדמי ההיתר פרוסים לתשלומים, ולכן על הדרך גם פורסים להם את האגרה שנתית, זה לא אותו דבר.

ואם העובד עוזב, הוא ממשיך לשלם, נקש?

כן.

כן, עד סוף אותה שנה ובסוף השנה לא.

נקש, מבחינה תפעולית הרשות מוכנה? היא יכולה? היא לא יכולה?

לא, חד-משמעית לא, אני אתייחס לזה. אני אומר עוד הפעם, בסוף העובד הזה, אם הוא עזב את התאגיד, נטש, ברח, לא משנה, אני אלך רגע צעד אחורה. בדרך כלל עובד שטוב לו בעבודה ומשלמים לו מה שצריך ונותנים לו מה שצריך לא עוזב את העבודה.

ממש לא.

משה, על שני שקלים לשעה הוא עוזב, מה קרה לך?

לא, אתה נותן הצהרות.

יקיר, תנו לו לדבר, הוא צריך ללכת לדיון אחר.

הוא לוחץ ככה עם כל האצבעות על כל הכפתורים והוא מתפלא שנכנסים לו, לא הבנתי.

כשאתה דיברת אני לא התפרצתי.

בואו לא נפריע לנקש.

נקש, הם בורחים בשדה התעופה. הוא בורח בשדה התעופה בגלל הנוהל.

אני בכלל רוצה להגיד תודה לנקש. נקש, אני רוצה להגיד לך תודה שנתת לנו חודשיים.

זה בזכות אתי עטייה.

שכחתי שעזרת לנו בחודשיים חמצן.

אני אומר עוד הפעם, בסוף האגרה היא שנתית. היא כן מוחזרת, החלק היחסי מוחזר למעסיק אם העובד הזה עובר למעסיק אחר, מותר לו לעבור למעסיק אחר, או אם הוא עוזב את הארץ, המעסיק מקבל, או, יש עכשיו, היה תיקון לתקנות, אם תרצו, קרן תוכל להרחיב, היה תיקון לתקנות שיש עילות נוספות שבהן אפשר להחזיר למעסיק.

עכשיו אני מתחבר למה שנאמר פה על הסיפור של מבקשי מקלט. זו בעיה שכולנו מכירים אותה, אני לא מטפל בנושא הזה ברשות האוכלוסין וההגירה, אבל זאת בעיה שהיא מוכרת לנו והיא ידועה. אנחנו רוצים שהעובדים שמגיעים לעבוד בענף מסוים יישארו בענף הזה ולא ילכו לבקש מקלט על מנת לקבל איזשהו רישיון שיאפשר לו לעבוד איפה שהוא רוצה, כי בסוף זה הורס את כל ההסדרה וזה פוגע בענפים שלשמם הבאנו את העובדים הזרים האלה.

ולכן יש לנו כל מיני רעיונות, זה עדיין לא הבשיל לכדי זה שאני אפרט אותם פה, אבל יש לנו כל מיני רעיונות שיעזרו להתמודד עם התופעה הזאת של מבקשי מקלט שהולכים לבקש מקלט ובורחים מתאגיד או בורחים מכל בעל עסק אחר כדי ללכת לעבוד במקום אחר. יש לנו כמה רעיונות, אנחנו - - -

מתי נראה לך? כמה זמן שתפרוס בפנינו את הרעיונות?

אגב, אני אפרוס את זה, בשמחה.

נשמח שתשתף אותנו.

אני שואל על ברחן.

אני רק אומר שהמטרה של מה שאנחנו עושים עכשיו חשיבה היא למנוע את התופעה הזאת של עובדים שמגיעים לענף מסוים ואמורים לעבוד אצל אילן בשטיפת כלים וילכו לבקש מקלט כי אז יש להם רישיון שנקרא ס' 2(א')(5) ויכולים ללכת לעבוד בכל מקום אחר או בעבודה אחרת, כמעט בכל מקום. זו תופעה שאנחנו מנסים להילחם בה, זה לעניין של מבקשי מקלט.

ברחן שלא ביקשו עליו מעבר בהסכמה, למה אני משלם אגרות? זה אומר שהוא עובד בשוק שחור או שהוא יושב על שפת הים. למה אני צריך לשלם עליו אגרות?

יש דברים שנבחנים בימים האלה, כולל הסיפור הזה של העובדים שנוטשים. אני אגיד כאמירה שהיא לא גורפת, אבל זו כן תופעה שקיימת, שיש הרבה מאוד מקרים שמדווחים על עובד שברח והוא בפועל לא באמת ברח. נתקלנו בזה, בדקנו וראינו את זה. וצריך, ואתם צודקים, ואתם תענו לי, אני אענה לעצמי מה שאתם תגידו לי: תעשו אכיפה ותטפלו בנושא הזה. אתם צודקים, ואנחנו צריכים את זה ואנחנו עושים את זה ואנחנו מגבירים. לצערנו, עוד לא הצלחנו, גם במנהל אכיפה, ושוב, זה לא המנהל שלי, אבל אני גם מכיר את המצוקה שם, גם שם לא מצליחים לגייס את כל כוח האדם שניתן להם בתקנים כדי לפתור את כל התופעות האלה.

והמעסיקים משתפים אתכם? הם מדווחים על כל העובדים שעזבו?

כל הזמן, מנהל אכיפה ומודיעין שלנו מקבלים דיווחים כל הזמן, כן. רצית שאני אתייחס לנושא - - -

בנושא של דרישת הערבויות בבקשה, משה.

הערבויות היום קבועות בתקנות והערבות היום היא 9,500 ומשהו שקלים פר עובד שהתאגיד מבקש להעסיק אותו. סך הכול הערבויות האלה נועדו להבטיח גם את זכויות העובד וגם את קיום תנאי ההיתר על ידי המעסיק. הערבויות האלה בסך הכול שוות לפחות משכר עבודה של חודש לעובד, זה לא משהו שהוא מאוד - - -

רגע, רגע, רגע.

גורביץ', רגע.

ביחד עם האגרה שהיא עוד חודש. האגרה היא עוד חודש.

אתה צודק, רק שאני שם את הכסף שהעובד אולי יגיע עוד חצי שנה. אני לא מרוויח את זה בחודש.

איציק, הוא התייחס, תנו לו. הוא צריך לעזוב.

אנחנו מכירים את הבקשה של לנסות ולשנות את המנגנון ככה שהערבות הזאת תיגבה בסמוך למועד הגעת העובד ולא מראש.

יפה, מה זה, תקנה?

זה בתקנות, אנחנו בוחנים את הדבר הזה.

יופי.

אני רק אומר, וזה מתחבר גם למה שמאיר אמר, בסוף, כדי לעשות את כל הדברים האלה, ואלה רעיונות שחלקם הם טובים ומבורכים ויעזרו וייעלו, אנחנו צריכים את המשאבים לעשות את הדברים האלה. ואני אומר את זה בכנות, ואני אומר את זה בהרבה ועדות, לנו היום אין מספיק כוח אדם לטפל בכל הנושאים האלה כמו שכולם רוצים, כמו שאני הייתי רוצה. אני לא נותן את השירות הטוב, אני נותן שירות טוב, אני חושב שהעובדים שלי נותנים שירות מצוין, הייתי רוצה לתת אותו עוד יותר טוב. בשביל זה אני צריך משאבים, בשביל זה אני צריך את הסכם השכר לעובדים. רק אתמול קיבלתי טלפון מעובדת שהתחילה לעבוד לפני חודש שהיא עוזבת את העבודה כי במקום אחר היא מרוויחה קצת יותר כסף.

כמו העובדים שלנו.

בדיוק כמו עובד זר.

נכון.

משה, אתם לא יכולים להיעזר במיקור חוץ?

הכול נבחן. רום יצא, אבל גם זה אחד הנושאים שאנחנו בוחנים כדי לתת מענה לדבר הזה, אבל זה משהו שאנחנו חייבים לשים אותו על השולחן, כי בסוף, שוב, אני רוצה לתת ולטפל בכל הדברים האלה, אני לא יכול לטפל בהכול בקצב הזה.

אפשר לקיים דיון עם האוצר בנושא איוש התקנים?

אני אשמח מאוד.

מעולה, אנחנו נקיים דיון.

אתי, את מבינה? על זה בדיוק דיברתי. לוקחים פה כסף, משרד האוצר החליט שהוא לא מוריד את האגרות ולא זה, ובסופו של דבר, משרדים אחרים, לא מגיע הכסף הזה אליהם בשביל לתת שירות יותר טוב לדברים אחרים. משהו לא הגיוני.

נקש, לנו אין את זה - - -

אנחנו נעביר לכם חלק.

לא, לנו, אם אנחנו לא תאגיד, אנחנו לא משלמים את הדבר הזה, את הפיקדון הזה, את ה-10,000 האלה.

המסעדנים, מה הם משלמים?

למה לא? למה?

לא, אני שואל. הלחצת אותי, תראה, אני מלבין.

לא בכל הענפים.

בשירותים 5,000, משה.

משה, אילו ענפים משלמים ערבויות? אתה לא זוכר? אנחנו מכירים את הבניין.

ערבויות יש לנו בבניין, יש לנו ערבויות גם בתעשייה בחלק מהמקרים, זה תלוי, לא גורף על כל המעסיקים, זה תלוי במקצוע של העובד.

מה הרציו שהחרגתם חלק כן וחלק לא?

הרציו הוא לדאוג למקרים שבהם העובדים יותר חשופים לניצול וצריך להבטיח את הזכויות שלהם, במקרים האלו אנחנו גובים ערבויות. שוב, זה לא מכולם, זה רק במקרים מסוימים, כמו שכתוב במפורש.

גם בבילטרלי יש ערבויות, נכון?

אבל כרגע אנחנו אלה שמנוצלים.

זה ברמת מעסיק.

כרגע, כשהם בורחים לנו, אנחנו אלה שכביכול עושים סחר בנו. אנחנו ממשיכים לשלם את האגרות.

חשבתי שהקימו אותנו כדי שאנחנו נגן על העובדים.

משה, אפשר עוד שתי שאלות? מי קבע את סכומי הערבויות ומדוע הן כל כך גבוהות? כלומר, מי קבע את זה?

הסברתי, התייחסתי לזה. זה קבוע בתקנות, זה נקבע כבר לפני כמה שנים, זה אפילו לא עודכן לדעתי השנה למרות שזה עודכן כל שנה לפי המדד. אמרתי, הסכום בסופו של דבר, אם מסתכלים על זה, ואני חושב שגם על זה אין ויכוח, ככל והעובדים מגיעים ומשלמים את זה בסמוך להגעת העובדים, אני מסכים. אני רק אומר, בעניין הזה, סכום הערבות הוא לא מאוד גבוה, הוא פחות משכר חודש של עובד זר, ואם הוא אמור להבטיח את הזכויות של העובד.

חוץ מזה, בואו נתייחס לעניין של תאגידי בניין, אלה בסוף גופים שאמורים להיות גופים איתנים שמסוגלים לנהל העסקה של מאות, אפילו רבות לפעמים של עובדים, כן צריך שיהיו גופים שיש להם את היכולת הכלכלית. ואם על סכומים פעוטים - - -

אבל לי יש את היכולת.

סליחה, כן, במקרים מסוימים, לא מדבר על מה שאתה אמרת. נראה לי שזה קצת מעלה חשש לגבי האיתנות והיכולת של התאגיד בכלל לנהל את האירוע הזה. זה גם משהו שצריך.

אם אתה צריך לשלם על בסביבות 50 ברחנים כל חודש - - -

משה, אתה צודק שצריך שלתאגיד תהיה האיתנות הזאת, אבל אל תשכיב מיליוני שקלים עד שהאדם מתחיל לראות את ההחזר.

בסדר, הסוגיה הזו, אמרתי, היא נבחנת, אנחנו מכירים.

לגמרי, ומה קורה במקרה של ברחן, משה? עדיין הוא תופס לנו תקן.

מה קורה כאשר יש הפרת חובות המעסיק כלפי העובד, אי תשלום שכר, אי סיפוק תנאי מגורים הולמים? המדינה רשאית לחלט את הערובה? למה משמשים הכספים שחולטו?

זה בדיוק כמו שאמרתי, הכספים האלה משמשים גם להבטחת זכויות העובדים הזרים וגם להבטחת העמידה בתנאי ההיתר. המעסיקים פה צריכים לדאוג גם לעובדים ולתת להם את הזכויות שלהם וחלק מהדברים האלה, זה חלק מהמנגנון שלנו לשמור גם על - - -

ומה עושים עם הכספים שחולטו?

נקש, למה זה לא חל על זה שאני מעסיק ישראלי? למה אתה לא שומר על הזכויות שלו? לא, זאת שאלה לגיטימית.

משה, כמה חילוטים היו?

עוד שאלה נוספת. מדוע מעסיק מחויב להמשיך לשלם אגרות על עובד שנטש אותו והאם אתם מבצעים החזרים למעסיק עבור חודשים שבהם העובד לא עבד אצלו? תחדד לנו, כי עלה הרבה פה, כל דיון זה עולה.

האגרה היא אגרה שנתית שמשלמים אותה על כל השנה, היא מוחזרת במקרים לפי מה שקבוע בתקנות. אם העובד הזה עבר למעסיק אחר, אם העובד הזה עזב את מדינת ישראל, או אם העובד הזה נעצר או נפטר.

תוך כמה זמן מחזירים את ההחזר? מתחשבנים עם התאגיד?

אני לא יודע, זה מטופל ביחידה אחרת, החשבות.

אבל השאלה היא עובד שברח, מה זאת אומרת אגרה שנתית? אם הוא לא אצלי, למה אני צריך לשלם עליו אגרה? יש את האגרה השנתית שמשלמים - - -

אני מכיר. עובד שברח זה לא אחת הסיבות שכתובות היום בתקנות שבגינן מגיע החזר.

למה? למה אני צריך לשלם אגרה על דבר שהוא לא אצלי?

כרגע זה לא המצב. אפשר לבחון אותו.

עובד שהגיש ויזת פליט, למה אני עדיין צריך להמשיך לשלם עליו אגרה?

משה, אפשר שהיועצת המשפטית שלכם תשיב איך משנים את זה? מה ההליך, קרן?

לשנות את מה?

שעובד שברח, לא נצטרך לשלם עליו אגרה.

צריך לתקן את התקנות.

מתי אתם מגישים תקנות?

לא מזמן תיקנו את התקנות, ממש בסוף השנה. א', גם הייתה הפחתת אגרות גם למסעדות בזמנו.

מתי? באיזו שנה זה היה?

סוף השנה 2024.

אצל גפני?

כן, הייתה גם הפחתה.

את דמי הרישום, לא את האגרות. לנו לא הפחיתו אגרות?

אנחנו מדברים על עובד שברח.

עובד שברח, איך משנים את זה?

לא, אני אומרת, היה תיקון של התקנות שנעשה בסוף השנה. במסגרת התיקון גם הייתה הפחתת אגרות וגם קבענו אגרות חדשות לענפים החדשים, מסחר ושירותים, מסעדות והכול, וגם נקבעו עילות חדשות.

קרן, סליחה, אני רק אחדד את הנקודה שקרן אמרה כי לא כולם מכירים. ברירת המחדל בחוק של האגרות אלה אגרות כמו של ענף המומחים, זה 11,000 ומשהו, כמו שהמלונות משלמים, 11,000 אגרה שנתית ועוד 1,000 ומשהו אגרת בקשה. וכשיצרו את הענפים האלה שהם לא ענפים חדשים בהעסקת זרים כי היו בהם פלסטינים קודם, נקבעה בהם האגרה שהיא יותר נמוכה, זה 360 על אגרת בקשה ו-8,200 ומשהו על אגרה שנתית.

נכון, יש את הטבלה.

זה נמוך מברירת המחדל בחוק, זה מה שקרן מתכוונת כשהיא אומרת הפחתה. וכל הנושא של הפחתה, דיברתם עליו בהתחלה.

אבל לא קיבלנו את התשובות. בסוף אתם מתעסקים פה עכשיו בפרטים קטנים, כולם מאוד חשובים, ברחנים, זה. יש פה פיל בחדר, שאלנו אותו, 40 איש פה שאלו אותו במשך שעתיים, ועל השאלות אף אחד לא עונה. למה מצד אחד אחרי מאבק של שנים סוף-סוף נותנים לחלק מהענפים עובדים זרים כי אין להם עובדים, ומצד שני נותנים להם ככה, אל תיקחו אותם כי הם עולים עוד משכורת חודשית, חודשית? אתה אומר, "הערבות היא רק משכורת חודשית, והאגרה היא רק עוד משכורת חודשית", הנה משכורת 14".

לנו אין ערבות.

אז מה? אבל להם יש.

אבל בבניין יש.

אל תיכנסו לפרטים. בסוף עובד צריך לעלות לי עוד 9,000 שקל. חלק מהאנשים לא לוקחים אותם בגלל זה כי זה יקר נורא, ואתם לא עונים על השאלה הזאת, למה? חוץ מהתשובה הקלאסית, זה מס ואתם יכולים. למה? זה לא משרת שום מטרה יותר. זה לא משרת את הסיפור שאני אעדיף ישראלים כי אין ישראלים, אמר את זה מקודם מישהו פה, לא יודע מי, הוא הלך. זה לא משרת שום מטרה. למה עדיין יש אגרה? כשלא תהיה אגרה אתה לא תדבר למה אתה משלם אגרה על ברחנים, לא תהיה אגרה. למה עדיין יש אגרה? ואל תענה לי שצריך לחוקק, אז תחוקקו. למה יש אגרה?

אם אנחנו נגיש הצעת חוק שברגע שעובד בורח, נוטש, שלא נצטרך לשלם עליו אגרה, אתם תתמכו בהצעת החוק? הצעת החוק גוברת על תקנה.

אני רק אוסיף משהו קטן לעניין הזה, בסדר?

אני גם אתייחס לזה.

בסופו של דבר צריך הסכמה של האוצר על כל הפחתה של אגרות.

בסדר, הנה, רום שומע פה.

אבל אני אסביר. כשאנחנו עשינו את התקנות לאחרונה, ובאמת הוספנו עילות חדשות כמו שהתחלתי להגיד, במקרה של תאונת עבודה, במקרה שעובד נעצר או נאסר, יינתן החזר אגרה. בזמנו בחנו גם את האפשרות לתת החזר במקרה שעובד עוזב את המעסיק ולא נרשם אצל מעסיק אחר, כי כשהוא נרשם אצל מעסיק אחר, ואני אתקן טעות, שאני לא זוכרת, מישהו מההסתדרות פה אמר, ברגע שהוא נרשם אצל מעסיק אחר, המעסיק החדש משלם את האגרה והמעסיק הקודם - - -

מזדכה, מקבל את הזיכוי?

בדיוק, הוא מקבל את הזיכוי.

אין שום סיבה שיתנו מעבר של עובדים בגלל אגרות. ברגע שעובד עובר והוא נרשם כדין אצל המעסיק החדש, המעסיק החדש משלם את האגרה. לכן התופעה הזאת שעלתה פה היא תופעה שלא אמורה לקרות.

מה קורה כשעובד עובד בשחור? בורח מהתאגיד ועובד בשחור.

יש כמויות שלא מבקשים מעבר.

אבל הם הופכים להיות לא חוקיים, הרבה מהם.

לגבי עובדים שעוזבים, יש בעיה שאנחנו נתקלנו בה שיש דיווחים, לא מדויקים בואו נגיד, של תאגידים או של מעסיקים, וכשבאים ושואלים את העובד, העובד עצמו אומר: אני המשכתי לעבוד באותו מקום עבודה אצל אותו קבלן, אני לא יודע למה התאגיד בא ואמר שעזבתי, אני לא עזבתי, אני המשכתי לעבוד באותו מקום.

זה נכון שבמקרה של תאגידי בניין זה קצת שונה כי הם לא עובדים בפועל באותו מקום. כלומר, הם לא הקבלנים, הם כנראה מקבלים דיווחים והם לא יודעים בוודאות, לפחות לפי מה שהם אומרים, בדיוק איפה העובד שלהם נמצא 24 שעות. אבל זה משהו שאפשר - - -

אנחנו יודעים איפה הוא, אנחנו לא יודעים לאן הוא ברח.

יש קבלן שמשלם עליו, קבלן משלם לי עליו. הקבלן אומר: תשמע, הוא לא אצלי בעבודה.

. אני אומרת, זה משהו שאפשר לבדוק אותו, אפשר לראות, כמובן בשיתוף עם האוצר יש אפשרות לתקן את התקנות ולהוסיף עוד עילות. אבל כן אנחנו צריכים לדעת בוודאות שהעובד הפסיק לעבוד באותו המקום והוא לא עבר לעבוד במקום אחר.

בהינתן שנדע את זה באופן ודאי, אז אולי זה יתאפשר החזר אגרות.

גברתי, זה לא מדויק, מה שהיא אומרת בדיוק, זה לא קורה בשטח.

כאשר תאגיד עושה גמר חשבון לעובד זה לא אומר שהוא סיים לעבוד איתו.

זה מה שהיא אמרה, נכון.

משה, יש אפשרות לעגן בחקיקה שעובד זר בענף הבניין, חצי שנה שהוא לא רשאי לעזוב את המעסיק שלו? יש לזה היתכנות לעבור בחקיקה?

למה לא?

חצי שנה זה סביר, למה שהוא יעזוב לפני?

אני, העובד הראשון שהגיע לפה - - -

זאת שאלה שצריך להפנות למשרד המשפטים.

בסדר, יושבת פה נציגה של משרד המשפטים, אני אשמח שתענה. האם תתמכי בהצעת החוק?

סמדר פרידמן, משרד המשפטים. יש דברים שהאכסניה המתאימה להם היא באמת תיקון התקנות ולא תיקון חקיקה. ברגע שיש דברים שכבר נדונו בתקנות האחרות.

אבל אין את זה בתקנה, אולי תתקיני תקנה, תעלי את זה, שחצי שנה הוא לא רשאי לעזוב את המעסיק שלו?

לא, אותו יום.

למה? זה סביר, חצי שנה זה זמן סביר. למה הוא צריך חודש ואחרי חודשיים?

למה בכלל מותר לו לעזוב? למה? הוא בא לפה בשבילי, למה הוא צריך לעזוב?

אני רוצה רק דבר קטן. העובד הראשון שאנחנו קיבלנו, שכרנו לו דירה, שכרנו לו הכול, הבאנו אותו לדירה, למוחרת הוא שלח לנו שהוא לא אצלנו יותר.

את יכולה לבדוק את הסוגיה הזאת ולתת לנו תשובה, התייחסות?

קודם כול, אנחנו לא יוזמים את התקנות. ככל שבאמת, כמו שקרן אמרה קודם, גם כשהיו שינויים והפחתת האגרות, אנחנו עבדנו על הדברים.

אבל פה דנו על משהו אחר, שעובד זר לא ינטוש, לא יעזוב חצי שנה את המעסיק שלו.

שוב, התכליות של מעבר למעסיק זה - - -

יש הרבה לקונות, והלקונות, יכולים לפתור הרבה אם תפתרו את זה.

אני אומרת, יש דברים שבאמת צריך לבחון ולבדוק אותם, זה לא דברים שאני יכולה לשלוף מהשרוול.

לא, בסדר, תבדקי, את יכולה לתת לנו התייחסות?

כי בכוונתי להגיש הצעת חוק, אני רוצה לדעת אם להניח את זה בוועדת שרים לענייני חקיקה.

אבל הנקודה שלי כאן היא, שוב, זה דבר שאני חושבת בלי לבחון את הדברים לעומק, אבל זה נשמע כמו משהו שהאכסניה שמתאימה לו היא לא חוק, אלא אולי תיקון תקנות שבא מרשות האוכלוסין או ממשרד האוצר.

תעדכני אותי, מי אמון על הנושא הזה מטעמכם? מי יכול לתת לי את התשובה?

של מה?

שעד חצי שנה הוא לא יוכל לנטוש, העובד הזר, את המעסיק שלו.

היא מדברת על הרמה הערכית, לא על האכסניה, האכסניה לא מטרידה את חברת הכנסת. נכון שהיא מגישה הצעת חוק, היא מדברת ברמת התפיסה, לא ברמת האכסניה.

לא, ברמה הערכית כמובן - - -

למה הוא צריך לפני חצי שנה לטייל ממעסיק למעסיק?

האכסניה בסדר.

אנחנו כמובן לא מתייחסים לדברים ברמה הערכית, גם ענייני האגרות, גם ענייני הערבויות, אלה לא דברים שאנחנו בוחנים ערכית, אלא באמת מקצועית משפטית, והאכסניה המתאימה היא באמת עיקר העבודה שלנו בהקשרים האלה כשבאמת עולים דברים כאלה ואחרים.

גורביץ' ואחר כך רום.

אם אפשר להוסיף, המצב כרגע הוא לא מאוזן. באיזה מובן הוא לא מאוזן? אני מבין חוק עיסוק והתארגנות ולעבור ממעסיק למעסיק, ניחא. מה שקורה כרגע זה שלעובד יש את האפשרות לעשות מה שבא לו והמעסיק הוא כבול בכסף ודרישות וערבויות וכולי וכולי והוא לא יכול לעשות כלום. אין היגיון בזה. לא צריך להעניש את העובד, אבל בוודאי לא צריך להעניש את המעסיק.

שיהיה מאוזן, לשמור על איזון.

כשמגיעים עובדים המעסיק צריך לדאוג לדירה, צריך לדאוג לצייד את הדירה, הם נותנים דמי כיס לעובדים ברגע שהם מגיעים, נותנים להם אופניים חשמליים שיוכלו להגיע לאתר ברגע שהוא מגיע, ועכשיו מגיע עובד, קם והולך ועוזב הכול, זהו? ואין לו שום מחויבות כלפי המעסיק? אין היגיון, אין היגיון.

רום, בבקשה.

אני רק אשמח לחדד משהו, את מה שקרן אמרה לעניין תיקון התקנות לעובדים העוזבים. דבר ראשון, אני חושב שהיא הסבירה בצורה מאוד טובה את זה שכל שינוי יחייב אותנו לדעת ב-100% שיש לנו דרך להבחין בין עובד שעזב לבין עובד שדווח כעוזב ואולי זה לא המקרה בפועל. זו נקודה ראשונה שהיא מורכבת עבורנו, וכפי שהם הציגו, אנחנו עושים על זה - - -

למה מורכבת? אני אצלם לך שהוא לא אצלי בדירה כבר והמעסיק שאני חתום אליו, הוא לא נמצא אצלו באתר, איפה הוא נמצא? זה הכי פשוט.

היא מורכבת לאור זה שהיו הרבה מקרים בעבר שבהם דווח על עובד שעזב ובפועל הוא הועסק אצל אותו מעסיק.

זה גרוע.

מי סיפר את זה? מי אמר את זה?

נקש, כמה כאלה יש?

הוציאו התראה למעסיקים.

איך הוא קיבל משכורת, אותו עובד? ממי הוא קיבל משכורת? איפה הוא גר? אותו עובד שברח, איפה הוא גר?

שלא יבוא לעבוד אצלי, אני לא מחייב אף אחד שיעבוד אצלי, אבל אם הוא ברחן, מאותו רגע, אם הוא ילך לאנוס מישהי עכשיו? אם הוא יאנוס מישהי אני אחראי?

למה אתה מעניש את המעסיק הישר? תן קנס, מי שתפסת אותו, תן לו קנס 100,000 שקל, תאמין לי, אף אחד לא ישקר אותך.

תשלול את הרישיון של התאגיד שעושה דבר כזה, מה הבעיה? זה נזק אדיר.

נקש הסביר, כולנו שותפים פה לעניין.

נו, קדימה, אנחנו צריכים.

הפתרון לדבר הזה הוא באמצעות אכיפה, ואנחנו צריכים לראות רגע איך אנחנו נותנים לדבר הזה מענה כמו שצריך. אנחנו שותפים לעמדה הזאת.

אבל אין אכיפה. כשזה היה במשטרה היו 200 תקנים, עכשיו יש 400 תקנים ושום דבר לא קורה. אני נותן להם מודיעין, הם לא עובדים ביום שישי, הם לא עובדים בשבת, הם לא עובדים בחג, הם כל הזמן עסוקים. אני אומר לך, זה לא קורה. אני אומר לו איפה הבן אדם נמצא, הוא אומר, לא, יש שמה 100 עובדים באתר. הוא לא הולך, הוא לא קורא. מבקשת פה היושבת ראש כבר המון זמן נתונים על אכיפה, שום דבר לא נעשה פה, איפה הנתונים? כולם מתעלמים ממה שקורה פה. היא אמרה, גברתי הנכבדה פה, אתם מתישים אותנו, התשתם אותנו, הצלחתם, זו מלחמת התשה יפה, אנחנו מותשים.

הוועדה הזאת מתנהלת כבר למעלה משנה פה ושום דבר לא קורה, החלטה אחת לא ניתנה פה. אני לא מבין, אתם משאירים אותנו לבד, אנחנו ממשיכים לשלם. בבקשה, הראו לכם פה את כל הקשיים, פנו אליכם ללב שלכם, אבל כנראה שזה לא קיים. אנחנו לא מדברים פה. מדברים על הפן הכלכלי, בבקשה מכם. אולי הוועדה הזאת לא רלוונטית, אנחנו סתם מגיעים לפה, כולם מגיעים לפה, וכל מי שבצד הזה ממשיך למסמס, סליחה, היושבת ראש.

אני חולקת עליך. הוועדה, אומרים שאין לה שיניים, אבל מי שמקבלים את ההחלטות יושבים מדי יום ביומו פה.

נכון, זה נכון.

השולחן הזה, הם מחליטים, הם יכולים לתת לנו את - - -

בוודאי שהם מחליטים. פשוט מאוד, את שמעת כמה מיליונים אנחנו משלמים. יש שעות פתיחה ברשות האוכלוסין, הגעתי אתמול בשעות הפתיחה, גירשו אותי, למה? כי לא קבעתי. אמרתי, סליחה, אני עובד איתכם שנה וחצי, למה אתם מגרשים אותי? גירשו אותי אתמול, על מה? על עובדים שלי שלמעלה מחודשיים אני מבקש להביא אותם לכאן, והיא רצתה לטפל בי, העובדת, אבל מנהל האגף שלה גירש אותנו. למה? תסבירי לי מה עשינו לא בסדר?

המדינה קראה לנו לדגל, ביקשה מאיתנו להקים תאגידים. כל פעם אנחנו באים, שומעים את אותו סנריו. אני אומר לך, קודמך בתפקיד ביקש מהם עשרות פעמים והם מסמסו אותו, אף אחד לא הביא לו כלום, לא הביאו לו את המסמכים של המבחנים שעשו שמה בחו"ל, ביקשו ממשרד המשפטים שיפתח פה בחקירה פלילית על מה שנעשה פה על ידי משרד השיכון בהודו, למה הגיעו לפה דייגים, למה הגיעו לפה ספרים ולא עובדים? אנחנו ממשיכים לשלם עליהם.

אנחנו ממשיכים לשלם על הברחנים, יש פה תופעה, תופעת פשיעה. אני הייתי קצין משטרה. למעלה מ-3,000 ברחנים עובדים בשחור, אדוני שר האוצר, זה כסף שחור, נכון, אתם רוצים למנוע את זה? תגידו, שר האוצר לא סופר אתכם, אל תבואו לפה יותר, אל תבואו לפה יותר. הרי אתה אמרת בעצמך שאתם המלצתם שכן, ועדת המנכ"לים המליצה שכן להוריד. די לערבב את העניין הזה, מספיק.

אם אין פה אפשרות לעשות פה שינויים, אני שילמתי, נקש, 350,000 שקל אגרות, הבאתם לי רק 100 עובדים, למה אני לא מקבל חזרה 250,000 שקל? יש סיבה? למה? אתה לא הבאת לי את העובדים, גם חצי מהם הבאת לי אותם ספרים ודייגים. למה בבקשה? תסבירו לי. מה, המדינה עכשיו סוחטת אותי? אני לא מבין, תסביר לי. למה אני צריך להושיב כל כך הרבה כסף במשרד האוצר על עובדים שלא קיבלתי? לא קיבלתי, עדיין מחכים.

עובדים שלי שחיכו לי חודשיים הלכו לעבוד ברוסיה, למה? כי הם, אין להם עובדים, ובצדק, נאמר פה, אין להם עובדים. באתי אתמול, אין לו עובדים, אין לו מי שיתן שירות. הכול בסדר, אבל בבקשה, אי אפשר להמשיך ככה. אנחנו ממשיכים לשלם על ברחנים, שכמו שאמרתי לך, אני כמנכ"ל, יש לי אחריות. אם הוא יאנוס מישהי? אם הוא ילך ישדוד בנק? למי יבואו בטענות, אליך? יבואו אליי.

בבקשה, יש פה נוהל, כתבו אותו בני אדם, בואו תשנו את הנהלים. אני עסקתי בנהלים כל החיים שלי, אפשר לשנות אותם, זה מעשה ידי אדם, זו לא תורה מסיני, בבקשה תשנו את הנהלים האלה. הם לא הגיוניים, הם לא מידתיים, הם לא מותאמים למציאות, נותנים לך פה רעיונות אנשים שחיים את זה יום-יום, אנחנו עובדים ביחד. בבקשה מכם תגידו לנו, אל תבואו לוועדות האלה, כי לא יוצא מזה כלום. אנחנו פה מרגישים שמטשטשים אותנו, ושים לב, אנשים פשוט מאוד לוקחים את הרגליים ומבינים שכלום לא יקרה מזה. אתה משרד האוצר, תגידו, קיבלנו החלטה לא, קיבלנו החלטה כן, ואנחנו נתמודד.

נקש, אתה יכול לפני שאני אסכם את הדיון? מה שאבוחצירה טוען.

האמירה הראשונה, אני לא מכיר את האירוע שתיארת שקרה אתמול, השירות אצלנו - - -

אני שלחתי לך הודעה אתמול, אתה לא ענית לי, תסתכל בוואטסאפ.

כן, תאר לעצמך שאתה לא היחיד ששולח לי הודעות כל היום. אבל בכל מקרה, השירות אצלנו, ואני חושב שיעידו על זה הרבה מאוד אנשים שיושבים פה סביב השולחן, הוא מצוין, הוא ימשיך להיות ככה.

מקסימות, אמרתי מקסימות, מנהל האגף שלך הוא הבעיה.

אני אומר עוד פעם, אף אחד הוא לא הבעיה, אנחנו נותנים שירות מצוין, ואם יש טענה, אתה מוזמן להעלות אותה, אני לא חושב שזה המקום הרלוונטי או המתאים לדבר הזה. אנחנו נותנים שירות מצוין, אנחנו נמשיך לתת שירות מצוין, לא מתכוונים לשנות את הדבר הזה.

תיקח גם בחשבון שיש מלחמה, מפרוץ המלחמה העניינים השתפרו הרבה.

אנשים אצלי עובדים בעומסים שאף אחד לא תיאר לעצמו, כמות העובדים רק בענף הבניין גדלה פי שלושה ממה שהיה פה לפני המלחמה, והעובדים שלי - - -

אמרנו את זה, אנחנו איתך, אמרנו את זה.

לא, יש פה טענות שהן לא לעניין.

משה, פי שניים, לא פי שלושה. היינו 26, עכשיו אנחנו 90 ומשהו, פי שניים.

אנחנו עוד לא קיבלנו עובד שנתיים.

ודבר נוסף, אני התייחסתי לזה ואני אומר את זה שוב. הנושא הזה של לקבל החזרים, וקרן פירטה מה התהליך לעשות, לקבל החזרים עבור עובד שנטש, וגם רום התייחס לזה, זה משהו שאנחנו בוחנים אותו, זה משהו שאנחנו לא חושבים לשלול, אתה אומר, תגידו כן, תגידו לא. לא אמרנו לא, אנחנו לא חושבים מראש, חבר'ה, אין סיכוי, אין על מה לדבר. צריך למצוא את ה - - -

נקש, אל תענישו את העסקים.

צריך למצוא את המנגנונים הנכונים שאנחנו נוכל להיות בטוחים שכך הדבר, ואני מאמין שכשנוכל נוכל לעשות את זה גם נוכל לטפל בנושא של החזרים.

אני חייב להעיר את תשומת ליבך למשהו חשוב, נקש. תקשיבו, אתם עושים עבודה מורכבת, קשה, התאמות, אדפטציות, תוך כדי תנועה, הכול כן, הכול מובן, אבל השיהוי בלאזן את כניסת העובדים לכלל הענפים מייצר לך עבירות, זה מגדיל - - -

- - - ב-36% יותר משנה לפני, הכנסנו השנה כמות שלא הייתה בהיסטוריה. כל שנה בענף הבניין 7,000 עובדים, שנה שעברה 30,000 עובדים.

אתה מחזק את מה שאני אומר.

אנחנו מכניסים עובדים בכמויות.

שנתיים מסעדות, 2,000 מסעדות שנתיים, איזה חלף פלסטינים ואיזה נעליים?

מסעדה שהגישה בקשה להזמין עובדים?

אבל אנחנו הרגע דיברנו. נקש, אבל אני הגשתי בעצמי בקשות.

אני יודע מה אני אומר.

בגלל האגרות הם לא מכניסים.

אבל השיהוי באגרות, אנשים רוצים לדעת מה קורה עם האגרות וזה מרתיע אותם להגיש.

זה אירוע אחר. אני לא יכול להביא אם אתה לא מבקש.

אתה לא הבנת מה אני אומר. אני אמרתי שהשיהוי, עצם הדיונים פה, אנשים יושבים על הגדר להבין מה קורה עם האגרה, ואנחנו לא סוגרים את האירוע.

נכון.

בסדר, תגיד אני לא מביא עובדים כי האגרה יקרה.

אני אומר, אתם מעכבים את היישום. זה נקרא יישום, נכון?

אני לא אביא לך עובדים אם אתה לא תבקש אותם.

אין לי בעיה, אני לא דיברתי על זה.

אתה אומר - - - בלי אגרה, בסדר. אבל אני לא יכול להביא בלי שביקשת.

אנחנו מחכים עדיין כל הדיון לתשובה מרום.

הוודאות הזאת מאוד חשובה למשק.

מחכים לתשובה ממשרד האוצר. הכסף שקיבלתם עכשיו הוא פי שלושה, כמה ההוצאות עלו לכם יותר? אני מבקש את התשובה הזאת.

ביקשנו שקיפות, זה חלק מהתהליך.

אתם נכנסתם לכיס שלנו, לא רק שעכשיו אני לפני חודשיים נסעתי להודו ועשיתי B2B, בדקתי שם פועלים כדי שלא יבואו לי ספרים ויהלומנים, בדקתי פועלים שמתאימים לענף הפיגומים. אנחנו כבר חודשיים אחרי, אני לא בטוח שעד שזה, האמת שאני כבר מתקדם, יש אישור, היה את ההברקות והכול, אני לא בטוח שהפועל הזה בסוף יגיע, עוד חודש-חודשיים, אני לא יודע כמה זמן ייקח לכם, אני לא יודע אם הוא יחכה ארבעה חודשים, אולי הוא ילך לעבוד בדובאי, אני לא יודע. את הכסף ל - - - כבר העברתי, העברתי את הכסף אתמול.

נקש, יש לך התייחסות?

לא, הוא אומר שעשו הברקה, הזמינו את העובדים.

כן, עשינו הברקה.

נו, מה השאלה?

אבל כמה זמן עוד ייקח עד שיגיעו?

זו הבאה פרטית, אני לא מביא לך את העובדים.

לא, סליחה, אני עוד צריך לקבל את הזה, עוד לא קיבלתי את האישור לשלם את האגרה.

זה נכון.

הזכרת את זה שאני מסחר ושירותים, איזה היגיון יש, אני כקבלן פיגומים, איזה היגיון שאני צריך לקבלת את הפועלים דרך מסחר ושירותים ולא דרך ענף הבנייה?

טוב, זה לא הנושא.

לא, זו לא הסוגיה.

לא, סתם, תבינו כמה הכול עובד - - -

ביקשנו התייחסות לנושא גובה האגרה, כולם פה מחכים לתשובה, או חלקנו, לגבי גובה האגרה, אפשר לקבל תשובה?

זה רק כשיהיה דיון אצל ראש הממשלה עם שר האוצר.

הבנתי, הוא אמר שבדבריו הוא יתייחס, אפשר להתייחס? לענף המסעדות.

אני חושב שהיינו מאוד, מאוד שקופים לענפים שבהם מקדמים עכשיו הפחתת אגרות ולענפים שבהם לא מקדמים. אתם טוענים כל הזמן שיש אי-ודאות ויש חוסר שקיפות. אמרנו פה לאורך כל הדרך, ואני אגיד את זה שוב אם זה לא הובהר, קידום האגרה שבוצע לענף הבניין, קידום הפחתת דמי ההיתר שבוצע לענף הבניין הוא התהליך של הפחתת האגרות שמקודם בעת הזאת, מעבר לזה לא - - -

אני מדבר על המסעדות.

אני אומר, מעבר לתהליך הזה לא מקודמת הפחתת אגרות בענפים נוספים, לרבות ענף המסעדות או כל ענף אחר. כלומר, אתה אומר, לא ברור לנו מה יהיה, יש לנו אי-ודאות, אני - - -

למרות שיש החלטה של ועדת מנכ"לים.

יש המלצה.

המלצה, החלטה, תקרא לזה איך שאתה רוצה.

נכון, ועדת המנכ"לים נמצאת במעמד ממליץ לעניין הזה, אתה צודק. והחוק נמצא אצל שרי הפנים והאוצר.

בסדר, רום, תאמין לי, אנחנו מכירים את החוקים, מדקלמים אותם, קמים איתם בבוקר, הולכים לישון בלילה, זה לא משנה. העובדה היא שקרה משהו בתחום של העובדים הזרים ואנחנו מתאימים את עצמנו, כל המעסיקים, תראה איזו כמות של אנשים, עזבו את כל העבודה שלהם ובאו לפה בשביל העניין הזה.

ומצד שני אני מדבר ספציפית לגבי האגרות, אין לי שום טענה לגבי הפעילות של מנהל האוכלוסין, של האגף של משה. בקטע הזה של האגרות לא נעשתה התאמה, הפכנו להיות מקור מימון של המדינה, זה הכול, עסק חדש, מאוד רווחי. מסיר את הכובע על הכדאיות הכלכלית.

שלא יגידו שיש אי הבנה, הייתה, כמו שאתה אומר, המלצה של ועדת המנכ"לים, ועדת המנכ"לים היא במעמד ממליץ לסוגיה הזו, יש סמכויות אחרות שהיא במעמד קובע, זו לא אחת מסמכויות הוועדה. שר האוצר בחר שלא לקבל את המלצת ועדת המנכ"לים, כפי שאמרתי ואני יכול להגיד שוב וגם דובר בהרחבה במכתב שהקריאה יושבת ראש הוועדה בתחילת הדיון. והענפים שבהם מקודמת הפחתת אגרה בעת הנוכחית, זו הפחתה שכבר קודמה ויושמה בענף הבניין, ואין בעת הזאת קידום של הפחתת אגרה בענפים נוספים, לרבות כל ענף אחר שעלה פה לדיון. אם יש איזו אי-בהירות בנושא הזה, אני מקווה שהבהרתי אותה עכשיו.

אתה מוכן לענות כמה כסף קיבלתם מהאגרות וכמה ההוצאות של המדינה עלו?

אמרנו, מיליארד שקל.

הנתונים האלה הם לא אצלי, יושבת ראש הוועדה הקריאה את זה בתחילת הדיון, היא הקריאה את זה.

אמרנו את זה, מיליארד שקל.

בכמה ההוצאות של המדינה עלו? לקחו מיליארד שקל, כמה ההוצאות שלכם? הרי אתם לא עסק, אתם לא ביזנס, אתם מלכ"ר, המדינה היא מלכ"ר לשרת את התושבים, לא שהתושבים צריכים לשרת את הפקידים, שזה יקבל 100,000 שקל בחודש, זה יקבל 50,000 וזה יקבל זה. אין כזה דבר, תשכחו מזה. אתם לוקחים אגרות, תתנו עם זה שירות. אין בעיה, אם אתה תגיד לי: מאיר, אנחנו קיבלנו מיליון שקל אגרות, והכסף הזה, הוצאנו אותו לטובת התושבים, לטובת המעסיקים, לטובת העובדים הזרים. אבל זה לא ככה, כי בכמה הגדלתם? נתתם לנקש עוד שני עובדים, זהו, במשרד הכלכלה נתתם עוד עובד אחד, עוד שלושה, עוד ארבעה עובדים, זה לא מיליון שקל, וזה גם לא 10 מיליון שקל, וגם לא 100 מיליון שקל. תבינו, אתם נכנסתם לכיס שלנו, אתם שוחטים, אתם פושעים, תסלח לי, אתם פושעים.

לא הוא.

לא, אני מדבר על הפקידות, על הפקידות אני מדבר. אתם לוקחים כסף ולא נותנים את השירות. מה המטרה שלכם בכסף הזה שלקחתם? אם תגיד לי שהכסף הזה הולך, יש הוצאות מלחמה וזה, אתה יודע מה? בסדר, אבל תגיד, תהיה שקוף. אל תיקח ממני את זה ותגיד לי: האגרות האלה שאנחנו לוקחים הן בשביל לדאוג נטו לפועלים הזרים. תגיד לי, אני מוכן לקבל את זה. יש אגרה, אגרת שלום גליל, אגרת זה, בסדר, ניתן את האגרה הזאת, אין בעיה, אבל תהיה פייר.

שמש, תודה, אני יודעת שהדברים כואבים ואתה מדבר מהלב שלך. אני רוצה לסכם.

הוועדה מבקשת מההסתדרות לקבל בכתב את עמדתם על הפחתת האגרות. אני מקווה שתתקיים הישיבה עם ראש הממשלה ועם כל הנוגעים בדבר. אני אעמוד מולו, אני אתן לו את כל מה שהצבתם פה, ואולי אני אבוא ואני אגיד לו, כמו שדוד אמר, אין טעם לקיים פגישות פה ולהציב את הנושא מדי פעם בפעם אם אין תשובות. אני חושבת, נראה מה הם יגידו. ואני חושבת, כמו שאמרנו, רום - - -

לא, הם יגידו שאין צורך, לא נקיים פגישות.

הוועדה זאת היא השטח, אתם מציפים, מביאים את הבעיות מהשטח. מה הם רוצים? שהתקשורת תתקשר איתם? תלכו לתקשורת ותדברו עם התקשורת והתקשורת תקרין את זה בטלוויזיה? אני חושבת שהוועדה יותר נותנת ביטוי.

ברור.

ואני חושבת שכמו שסיכמנו, רום, שאני, אתה, נקיים, הוא הבטיח לי להיפגש איתי, שר האוצר, ואני אעמוד על כך לקיים את הפגישה, ובוא נביא את כל הטיעונים פה, נגיד לו שאנחנו לא יכולים כבר. מה הוא רוצה? הוא רוצה לשמוע את זה בתקשורת, או שלא יודעת מה, יפגינו, לא יודעת מה הם יעשו, כל המעסיקים? שיש פה זעקה, הפרנסה שלהם, העסקים קורסים, הם לא יכולים לעמוד באגרות.

שר אוצר הוא לא אדם מנותק. אם הוא יגיע לפה, לוועדה, ויסבירו לו, אני חושב שהוא הראשון שיסכים.

בסדר. נכון, ונזמין גם נציג מוועדת המנכ"לים אני חושבת. אני בטוחה שהוא יודע איזו המלצה התקבלה בוועדת המנכ"לים. ואולי גם אין טעם לוועדת המנכ"לים, אולי לסגור אותה או משהו, אולי אין לה זכות קיום, לוועדת המנכ"לים. אתם מטפלים בנושא ההקצאות לעובדים זרים, אוקיי, בסדר, אבל גם אין לכם מימוש, אין לכם מעקב אחרי היישום. אוקיי, הקציתם 5,000, מה קרה עם ה-5,000? ועד היום לא הביאו עובדים. אין טעם לוועדה, אתם מקצים, מקצים, מקצים, ואין בקשות לבקש עובדים.

שלוש, הוועדה תמשיך ותעקוב אחר החלטות משרד האוצר ותקיים דיון מעקב בנושא. ארבע, הוועדה תקיים ישיבה תוך חודשיים על פתרונות מוצעים של רשות האוכלוסין למניעת תופעת בקשות המקלט המוגשות על ידי העובדים הזרים שנוטשים את מעסיקיהם ומבקשת מרשות האוכלוסין להיות מוכנה עם תוכניות מגובשות לוועדה. חמש, הוועדה תקיים דיון בהשתתפות נציגי אגף השכר במשרד האוצר על איוש התקנים של מנהל עובדים זרים של מנהל האכיפה ברשות האוכלוסין. שש, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין עמדה כתובה ומפורטת לגבי התשלום החודשי של האגרה במקום תשלום שנתי עד 20 במאי.

אני נועלת את הישיבה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:05.