פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
06/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 11
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות
יום שלישי, ח' באייר התשפ"ה (06 במאי 2025), שעה 14:00

סיוע כלכלי לחקלאות הצומח בעקבות הבצורת והמחסור במים לשנת 2025

חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר

יצחק קרויזר

יובל ליפקין - ראש מינהל ביטחון המזון, משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

חנה טובי - מנהלת תחום בכירה גורמי יצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

מרק פרל - מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה, משרד החקלאות וביטחון המזון

ליהי צלאל - אג"ת, משרד האוצר

ד"ר אסף צוער - מנהל אגף סביבה, רשות הטבע והגנים

דני גרינוולד - סמנכ"ל אסדרה, רשות המים

אבנר פורשפן - מנהל אגף אקלים, השירות המטאורולוגי

ירון סולומון - האיחוד החקלאי בתנועת המושבים, התאחדות חקלאי ישראל

אורי דורמן - התאחדות חקלאי ישראל

דיויד לוי - מנכ"ל, ארגון עובדי הפלחה

ירון בלחסן - מנכ"ל, ארגון מגדלי הפירות-שיווק ישיר

ד"ר עידית חנוכה

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיוע כלכלי לחקלאות הצומח בעקבות הבצורת והמחסור במים לשנת 2025

שלום לכל הנוכחים והמשתתפים, לבאים מקרוב ומרחוק, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות בנושא "סיוע כלכלי לחקלאות הצומח בעקבות הבצורת והמחסור במים לשנת 2025". אתם יודעים שבכנסת יש נטייה להשקיע 80% מהזמן בתיאור הבעיה מזוויותיה השונות, פה העניינים ברורים ואנחנו צריכים להתמקד בפתרונה, כולנו יחד באופטימיזציה ראויה. מרק, נסביר קודם בקצרה את האירוע, לאחר מכן יובל יבהיר את הערוצים שבהם אנחנו צריכים לדון ולאחר מכן נשמע את רשות המים, משרד האוצר והמשתתפים השונים כדי שנדע מהם כיווני הפתרון.

כולם מבינים ויודעים שהחורף היה שחון אבל כדאי גם להכיר במספרים ולדעת עד כמה באמת החורף היה קיצוני וקשה. את הנתונים במצגת שלפניכם קיבלנו מהשירות המטאורולוגי. הכמויות מצד ימין, היחס לממוצע הרב-שנתי מצד שמאל. הסימונים האדומים רק ממחישים את ה-30%-40%, אולי 50% באזורים מסוימים, מהרב-שנתי.

מהו הצבע של הממוצע בצד שמאל?

האדומים זה מתחת לממוצע. לא צריך לראות את המספר, רק תראה את הצבע האדום הבוהק הזה ששולט.

ומימין?

ימין זה המוחלט.

אז מהו הצבע הממוצע?

לבן.

מי נמצא שם, נתניה?

יש אזור קטן שקיבלו כ-200 מ"מ בארבע שעות, אזור זיכרון, שגם זה לא איזה להיט גדול אבל באמת אזור מאוד קטן. אתמול באזור פארן קיבלו את הממוצע הרב-שנתי, אם זה עוזר במשהו, 25 מ"מ. בצפון רמת הגולן הממוצעים קרובים ל-900 מ"מ, בקושי הגענו ל-300-330 מ"מ.

שאלת תם: תוך ימים, שבועות, רואים את הקשר הישיר בין הגשם השנה לבין המים הרלוונטיים?

ברור.

כי יש מי תהום. אני לא יודע, אני לא מבין בזה הרי. אז יש קשר.

ברור, גם נראה את זה ויש פה נציגים של רשות המים שיוכלו לדבר על זה.

המפלס של המדינה, מפלס הכינרת, עלה השנה רק ב-18 ס"מ – אני לא יודע מה יציגו נציגי רשות המים – אבל זו העלייה הכי נמוכה בהיסטוריה. פעם ראשונה שהמפלס החל לרדת כבר בפברואר. ספיקות בירדן בספיקות שליליות. מצב מאוד קשה. לפי התחזיות של רשות המים, אנחנו כרגע מינוס 211, עד סוף העונה נגיע למינוס 213, שזה קו אדום תחתון, לפי כל החישובים של רשות המים, כך שבשנה אחת, אחרי חמש שנים רצופות שהיו יחסית טובות, כל האוגר שהיה לנו נעלם.

הבעיה היא שלהידרולוגיה יש זיכרון. כלומר, גם אם שנה הבאה אנחנו נקבל שנה ממוצעת, בסוף שנה הבאה המפלס עוד ימשיך לרדת. אם חס וחלילה אנחנו לא נגיע לממוצע ונגיע רק ל-80%, המפלס ירד במטר נוסף, כלומר, אנחנו נהיה במינוס 214, אולי פחות. תבינו איפה היינו ואיפה אנחנו נמצאים בשנה אחת, אז זה באמת דרמטי.

משרד החקלאות, כחלק מוועדת הבצורת, המליץ להכריז על חלקים נרחבים במדינה כזכאים לפיצויים על פי חוק הבצורת. האזור הצהוב שאתם רואים בשקף זה אזור הנגב, אזור שבדרך כלל הוא הזכאי היחיד לקבלת פיצוי על פי תקנות מס רכוש משנת 1964. השנה, בגלל חומרת המצב, המלצנו להרחיב את התחום גם לשפלה, לגליל התחתון, לעמק החולה ולבקעת הירדן. אלה המלצות הוועדה כרגע, הן התקבלו ע"י שר החקלאות, מי שצריך לאשר את זה כרגע זה שר האוצר.

תודה.

יובל ליפקין, ראש מנהל בטחון מזון, משרד החקלאות. אנחנו, כפי שהגדיר השר דיכטר בדיון האחרון שהתקיים לפני כשבוע, במשבר מים קטסטרופלי ופגיעה קשה, אפשר לומר גם אנושה, בחקלאות הישראלית. אפשר לראות פה את השפעות הבצורת. כפי שציינת בהתחלה, כולנו מכירים את הבעיה, אני אעבור על זה ממש בקצרה.

הדיון המאוד רלוונטי הוא תיאור חומרת הבעיה והמתודות לפתרון, למענים.

בהחלט. אז חווים קיצוץ של 22 מלמ"ק באופן שנתי והמחסור הוא גדול בהרבה. ניתן לראות את זה כאן בגלל חוסר המים, החקלאים השקו ונגמרים המים. המחסור הזה כולל שני נתונים מרכזיים: ייבוש של כ-38,000 דונם גד"ש, פגיעה בכ-55,000 דונם מטעים, הערכת נזק ישיר של כמעט 300 מלש"ח בשנה זו וסך מצטבר לעשור הקרוב של כ-1.5 מיליארד ש"ח.

הסכום המצטבר הוא תוצאה של הפגיעה של השנה? אך ורק השנה?

כן, אך ורק השנה. תוצאה של הפגיעה השנה שברגע שעוקרים את אותם מטעים אנחנו מסתכלים קדימה לעשור הקרוב. אם אנחנו מסתכלים על ההשפעה של המערכת הארצית אנחנו רואים מענה כמותי כאשר צפויה פגיעה באזורים מנותקים שנסמכים על קידוחים, שזה לא אזור הצפון, והעמקת אתגרי הספיקה בשל התשתיות המיושנות. כדי להסביר את הדברים, בצינור מסוים, ברגע שאין מספיק מים, אין מספיק ספיקה, הוא לא מגיע לאזורים, מדובר פה על בניית תשתיות משמעותית.

רשות המים הודיעה על שימוש מוגבר במים בחודשים ינואר-פברואר בהיקף של 10%-15%. אנחנו מדברים על תוספות מים בסדר גודל של כ-12.5% מעבר להקצאה. אני אפרט עוד מעט את הפתרונות. צריכים פה מענה ייחודי ייעודי לרכישת מזון למרעה וכוורות דבורים. אין לנו גשמים, אותם מרעים לא ניזונים מאותה קרקע וצריכים לתת להם חלופה.

המשמעויות של היעדר ההתערבות, במידה ואנחנו לא ניתן את המענה: רואים פה את הקטסטרופה ואת הפגיעה האנושה בחקלאות הצמחית בישראל. אם אנחנו מתקדמים קדימה להבין את מנגנוני הפיצוי שהיו בעבר, אז הכרזת בצורת לגידולי בעל בלבד וביטוח חקלאי. יש כאן דוגמאות משנים קודמות. ניתן לראות בשנים 2008-2009 פיצוי כספי וב-2014 פיצויי פר דונם למטעים.

אם אנחנו מדברים על מים, אנחנו מדברים על השמשה של בריכות דגים, בריכות ישנות לאיגום לצורך שימוש בחודשי הקיץ; אנחנו מדברים על מענקים לעידוד עקירת מטעים בוגרים וויתור על מים במטעים צעירים ובוגרים, כל סוגיית הגיזום, כדי לתת להם את המענה קדימה; עידוד ויתור מים וייבוש בגד"ש; ובאזור השפלה וההר תמיכה בעלויות המים. אני אציין פה – ואולי רשות המים יאמרו את זה גם בהמשך – בסוגיה של תמיכה בעלויות המים אנחנו בדין ודברים מול רשות המים לתת את המענה הזה באגם גם מעבר ל-10% וגם בחריגה. אפשר להיכנס לפרטים בהמשך.

תמיכה בחלופה במספוא לבקר על מנת לא לגרור פגיעה במחיר המטרה בחלב – אותו מזון שאנחנו מאביסים את הבהמות, כדי לא לגרום לכך שהם ייצרו פחות חלב וזה יעלה את מחיר מטרה צריך לתת פה מענה; תמיכה בתוספת חלבון למזון הדבורים. גם פה אפשר להתחיל לפרק את זה אבל בסוף-בסוף, ברגע שלא תהיה האבקה, אנחנו מכירים את המשמעויות של זה; וביטוח אסונות טבע.

זה עתידי?

כן, קדימה. חלופת ההתערבות שלנו, על מה אנחנו מדברים – הקטנת הפגיעה במטעים, 55,000 דונם ל-28,000 דונם, באמצעות דילול.

תציג לי את ההיררכיה בין מה שאמרת עד עכשיו, בין המדיניות בצפון – בריכות הדגים, מענקי עידוד עקירה – לבין שלישיית הצעות שיש כרגע באזור הצפון. זו חלופה לזה?

לא, פה אני מסביר מה יקרה במידה וניתן את המענה, כמה נפגע פחות. זו הנגזרת של השקף הקודם. אנחנו מקטינים נזק קשה של חקלאים. נוצר מצב שבו אנחנו מגדילים פגיעה בגד"ש אל מול גידולים אחרים שהם חשובים. בכלל הארצי ניתן לראות גם כאן את ההקטנה של הדברים.

אנחנו כרגע בדין ודברים גם מול רשות המים, מקורות וכמובן האוצר. היום ב-21:00 תתקיים שיחה יחד עם הרפרנט, יחד עם אוראל. אנחנו מבקשים תקציבים של כמעט מעל ל-400 מלש"ח כדי לתת את אותו מענה, כאשר 50% ממנו נותן את המענה במים, כלומר לתת לחקלאים כן לפתוח את הברז ולתת את המענה בתשלומים, מכיוון שאם התשלומים יישארו כפי שהם היום לא תהיה לחקלאים אפשרות להשקות, וכמובן כל מה שדיברנו קודם אל מול האוצר במענה של מענקים, מענקי עידוד לעקירת מטעים בוגרים וכל הדברים שציינתי.

במקביל לדבר הזה אנחנו בקשר מול רשות המים. נמצא פה דני, אני גם חבר ברשות המים, יחסית חדש, הוצאנו מכתב לרשות המים לתת את המענה של 10% פלוס תוספות חריגה, שלא יהיה תשלום על חריגה, נענינו בשלילה. אנחנו כרגע בדין ודברים מול דני כן לתת את המענה, דני כבר הציע חלופה, היא לא מספיק טובה. אנחנו מקווים שבימים הקרובים נוכל ללחוץ ידיים ולהתקדם קדימה על מנת לא לרסק את החקלאות הישראלית.

אני מסכם לעצמי: יש מענים שאפשר לקנות בכסף, לתת את המענה בכסף, יש אפשרות להקטין את העלויות של המים העודפים מעבר למכסה, ואם אני מבין נכון משיחות קודמות לישיבה, גם אפשר לבצע אופטימיזציה, כלומר ניוד של מים.

זו אחת החלופות, נכון. דני, בבקשה.

דני גרינוולד, סמנכ"ל אסדרה, הרשות הממשלתית למים וביוב. אני אתן את התמונה מהזווית שלנו, יש קווים דומים ויש קווים שונים. קודם כל, השיח שיש על גשם שלא ירד ופיצוי חוק הבצורת – לא בעולם התוכן שלי, לא מגיב ולא מתייחס, אני מדבר על מים מסופקים.

אני רוצה שכולנו נהיה מיושרים, בעיקר אני – זה בין משרד החקלאות והחקלאים מול משרד האוצר, מס רכוש?

נכון. אם לא, ככל שלא ירד גשם והחיטה לא צמחה וזה גשם שהוא בבעל, לא היה אמור להיות בהשקיה, אז לשמחתי אני לא בלופ.

משק המים הישראלי הוא בערך 2.5 מיליארד קוב מים, כחצי ממנו למשקי הבית וחצי לחקלאות. אנחנו מדברים פה על תחום החקלאות, שהוא בערך 1.3-1.4 מיליארד, מתוך זה כשני-שליש היום זה לא מים שפירים, זה קולחין, מים מליחים, לא כל כך מושפעים מהמערכת הזאת. בינתיים אנחנו לא יוצרים מגבלות על שימוש במים בעיר אז אנחנו לא צופים פגיעה משמעותית בקולחין, אז זה מחוץ למשחק ואנחנו מדברים בלב הדיון על מי שעדיין משתמש במים שפירים, כ-500 מיליון קוב, כ-20% מצריכת המים הכוללת של מדינת ישראל. זה המגזר.

אם ניקח את 500 מיליוני הקוב האלה, יש לנו חצי במערכת הארצית, כל מקום שאנחנו נמצאים שמחוברים למקורות מים נוספים, כקולחין, כהתפלה, כמי תהום, ולהרבה מהם יש חלופות, אנחנו לא כל כך דואגים להם ל-2025, כן ל-2026. קצת שונה ממה שיובל דיבר. הבעיה מבחינתי האקוטית, הקריטית, שצריך להיות עליה בפוקוס, זה המקומות שבהם לא מחוברים למערכת הארצית, המקומות שבהם משקים כמעט רק במים שפירים כי אין אנשים אז אין קולחין, בעיקר גליל עליון וגולן.

נטולי החלופה?

אבל חלק מנטולי החלופה לא מושפעים, למשל סובב כנרת. השנה הכינרת הייתה מלאה, הפיקו ללא הגבלה. לעמק הירדן אין בעיות. אבל גליל עליון וגולן, שמסתמכים על מים שזורמים בנחלים, באמת יש שם בעיה מאוד מהותית.

התחזיות שלנו הן שהקולחין ימשיכו כרגיל, במערכת הארצית ל-2025 יש לנו יכולת אספקה בהתאם להקצאות מלאה או כמעט מלאה. זה שאמרו פה שבחורף השקו הרבה יותר, באחוזים זה הרבה יותר. בינואר ופברואר כמעט ולא משקים ולכן 15% נשמע נורא מפחיד ונעשה אקסטרפולציות – ה-15% האלה זה 6 מלמ"ק מתוך 1.2 מיליארד, וזה שבפברואר משקים הרבה יותר כי לא היה גשם זה נכון, אבל ביולי גם כך לא ציפו לגשם אז ביולי זה לא בהכרח יהיה בגידול, ובמערכת הארצית אנחנו מלכתחילה מתחילים עם הרבה הקצאות לא מנוצלות. אנחנו עומדים בשנים רגילות על 70% שימוש בהקצאה אז השנה נגיע ל-80%-85%.

אנחנו חושבים שבכלים הקיימים במערכת, של ניודים, של העברות, של חלוקה מחדש של הקצאות – זה בעולם התוכן של משרד החקלאות ושלנו – אפשר להתמודד עם זה. אנחנו חושבים שבמערכת הארצית לא נכון לוותר על תעריפי חריגה. הרי למה יש הקצאות? יש הקצאות בשביל תקופות מחסור. בשנים רגילות ההקצאות לא מעניינות, זה מעניין בשנת המחסור. השנה אנחנו בשנת מחסור אמיתי, לא רוצה להעביר מסר: תשתמשו במים ללא הגבלה, אני אומר: תשתמשו במים בתבונה. לכן אנחנו מתנגדים לביטול תעריפי החריגה.

לא הבנתי מה אמרת בסוף לגבי החריגה.

אני אגיד את זה עוד רגע מכיוון אחר. במערכת הארצית, להבנתנו, יש לנו השנה יכולת לספק את כל הכמויות אבל אנחנו מחסלים את כל המאגרים. כלומר, אנחנו מתחילים במצב טוב מאוד של הכנרת, של אקוויפר ההר, של אקוויפר החוף, אנחנו מסיימים את השנה הזאת כשאנחנו על הקווים האדומים. לכן השנה אנחנו יכולים לספק ואנחנו לא מתכוננים לקצץ, אבל אנחנו בטח לא רוצים לעודד שימוש לא מושכל במים. לכן אנחנו בטח לא רוצים להגיד: תשתמשו ללא תעריפי חריגה, תעשו מה שאתם רוצים.

חשוב לנו שהמשמעת הזאת תישאר כי אנחנו מבינים ש-2026 תהיה הרבה יותר קשה, כי את 2026 אנחנו נפתח במערכת הארצית כנראה עם אוגרים ריקים. כבר אנחנו מדברים – ואתמול שמחתי להתארח בכנס החקלאות של התנועה הקיבוצית – על החשיבות של להיערך לשנה הבאה, לעבור לתשתיות קולחין, לעבור לגידולים מותאמים, לעבור לשיטות השקיה, לחזור לפרקטיקות שהיו 15-20 שנה אחורה ולהיערך ל-2026. יש לנו זמן להיערך לזה. זה במערכת הארצית. אז במערכת הארצית, אם שואלים האם צריך תוספות מים – לדעתי לא; האם צריך לשנות תעריפי חריגה, להוריד אותם – לדעתי לא; האם צריך חלוקה יותר טובה של המשאב – חד משמעית, עבודה של משרד החקלאות ושלנו.

לגבי גליל עליון וגולן, הבעיה שונה לגמרי. בגליל עליון וגולן חסר מים. זו לא שאלה של כסף, זו שאלה של מים וזה מים שאנחנו לא יודעים לספק. מאחר שאנחנו לא יודעים לספק ואי אפשר לתת את מלוא הכמויות - - -

אפרופו הדיונים של השנה האחרונה על התשתיות, חוק המים, מתי אנחנו מצפים להתחברויות?

בעקבות החלטת ממשלה מ-2014 של הרחבת תחנות בגולן, הגולן חובר לכינרת בצינור מאוד גדול והוא שואב מצוין, לכן המצב בגולן השנה הוא גרוע ולא קטסטרופלי.

בדרום הגולן?

אני יודע, אני אגיע לזה.

רק הזכרתי לך.

לכן שואבים כל מה שאפשר לשאוב. זה מים הרבה יותר יקרים, זה מים פחות טובים, הכול נכון, ולכן באמת בגולן המצב השנה קשה אבל לא קטסטרופלי. זה נכון, החיבור הוא בדרום הגולן, יש קושי להעביר צפונה, אבל עדיין, יחסית – אם זה היה קורה לפני עשור בגולן הכול היה שחור, הפעם זה קשה ויהיו פגיעות. יותר קשה בגליל העליון. בגליל העליון, לפני שש שנים אושרה תוכנית גדולה לפיתוח מאגרי מים מהחורף לקיץ, תוכנית שמתחילים לממש אותה לצערי בימים אלה, למרות ש"מים בגליל" היה אמור לעשות את זה לפני ארבע שנים. אם זה היה, מצבנו היה יותר טוב. אין מה לבכות על זה, זה לא שם, אבל הדברים האלה נעשים.

עוד ארבע-חמש שנים אנחנו נהיה במציאות אחרת בגולן ובגליל?

לא בהכרח.

ה-3.5 מיליארד לא קשורים לזה.

לא קשורים?

נכון, ה-3.5 מיליארד לא קשורים לזה.

3.5 מיליארד זה קולחין.

3.5 מיליארד זה מים נחותים.

אבל הם חלופה?

לא, הם לא חלופה, אנחנו לא נביא קולחי תל אביב לגולן. אין כוונה כזאת. זה מאוד יעזור במערכת הארצית, לכן חלק מהאמירה שלנו במערכת הארצית היא שיש בעיה ב-2026, יש לנו עוד שנה, צריך לרוץ להקים תשתיות.

בגולן ובגליל העליון העונה הזאת באמת חסרים מים, צריך לנהל את זה בצורה הטובה ביותר כדי שהנזקים יהיו הכי מצומצמים, אז גד"שים חד-שנתיים לא לגדל השנה, מן הסתם החקלאים יידרשו לפיצוי אבל לא לגדל השנה, לשמר את המים למטעים ולעצים. בחלק מהמקומות זה עובד ואפשר לעשות, יש נקודות קצה – אני מדגיש שרובו האגודות הדרוזיות בצפון רמת הגולן שאין להם גד"שים, יש להם רק מטעים, לא מחוברים למערכות, הם בעיקר מתבססים על נחל סער. בנחל סער רוב השנים זורמים שבעה מיליון קוב, השנה זרמו בו 800,000 קוב, חסר שם מים, שם תהיה פגיעה קשה במטעים לאורך זמן. אבל, שימו לב, אנחנו נראים על 2 מיליון קוב שחסרים מתוך 1.2 מיליארד.

הבצורת, אין כמותה, לא פגשנו. מאז שהבריטים הגיעו לארץ והתחילו את הרישומים לא היה לנו כזה מצב גרוע. הגשם בממוצע הארצי הוא 51% משנים רגילות. מאחר שמים זורמים בנחלים או למאגרים, מים זורמים לאקוויפרים רק מעבר לכמות מסוימת, בגלל מיעוט הגשמים לא עברנו את הכמות הזאת, אז היה 50% גשם, אנחנו מעריכים שהיה לא יותר מ-20% העשרת מים במקורות המים. זה אומר שאנחנו מדלגים על שנה. זה כאילו שנה לא היה חורף בכלל במקורות המים. אז נכון שיש לנו מתקני התפלה ואנחנו נעלה השנה למקסימום, וזה נכון שיש לנו קולחין ואנחנו השנה עולים למקסימום – כל מיני מקומות שהזרימו שנה שעברה קולחין בחורף, לא הזרימו השנה כי יש להם שימוש – אבל עדיין בצפון אנחנו במצב מאוד קשה השנה, במערכת הארצית ב-2026 זה יגיע ואנחנו חייבים להיערך.

אם אני מסכם: הצורך להתעסק בפרקטיקה, בתכנון, תקצוב וביצוע של תשתיות מידיות לגולן והגליל לקראת 2026 - - -

לא, דווקא בתשתיות במערכת הארצית היכן שיש קולחין. בגליל עליון לממש תוכניות שהיו להם - - -

שכמה זה ייקח?

10 שנים.

לטענתם זה תקוע בוועדת התכנון האזורית שלוש שנים – זה משיחה שלי שבוע שעבר – וועדת התכנון האזורית נשלטת ע"י הנהלת אזורית. זה נכון שהייתה מלחמה שנה וחצי - - -

דורמן חייך.

משק המים אישר, תקצב, נתן, הנחה הכול, האזור לא הצליח להרים את זה עד היום. אגב, מועצת רשות המים מתלבטת אם להשאיר לה את הסמכות לפתח את זה לבד או להגיד "נכשלתם" ולהכניס מישהו אחר. כרגע זה עדיין אצלם. בגולן לא מתוכננות תוכניות פיתוח גדולות כי כל שנה שהיא לא כל כך קיצונית הגולן ידע להתמודד. הגולן עשה המון השקעות בעשור האחרון, עשו עבודה יפה מאוד אבל - - -

מבחינתך פיצויים לגד"ש בצפון שלא מגודל ופיצויים ארוכי טווח למטעים.

נקודה אחרונה. בגליל העליון יש לנו חלוקה בין צרכנים ויש מגבלות בחוק על הזרימה המינימלית שצריכה לזרום בירדן שמשקפת את נקודת האיזון בין הצריכה החקלאית לבין האקולוגיה לבין התיירות והקיאקים. האיזונים האלה, שהם קבועים בחוק, לא מבוססים על שנה כל כך גרועה ולכן שבוע שעבר יצאנו בשימוע לעדכון הכמויות, להקטין את הכמויות לטבע ולהגדיל את הכמויות לחקלאות, שתהיה חלוקה אחרת. זו סוגיה שנויה במחלוקת, זה שימוע ארוך של 60 יום, מותנה בחוק. אני לא יודע איך נחזור, אני יודע שחברי מרט"ג כבר אמר "אי אפשר", חברי ממשרד החקלאות אמר "אי אפשר", כנראה שנגיע לזה שהם יחלקו באמצע.

תודה. אסף, בבקשה.

ד"ר אסף לוי, משרד החקלאות וביטחון המזון. לפני שאתייחס למה שדני אמר יש לי שאלה, אם המצב כזה גרוע איפה רננה? יש עוד צרכנים במדינת ישראל, איפה טיפול שהאזרח בבית גם יתחיל להצטמצם? אם המצב כזה קטסטרופלי צופה פני עתיד, רננה הייתה צריכה כבר לחזור אתמול. כל טיפה של רננה – סליחה, כל 0.7 טיפות שרננה תחסוך מהבית - - -

רננה זה המתייבשת?

כן, זה שם קוד אצלנו.

מי שלא הבין, דיברתי על קמפיין של למנוע בזבוז מים בצרכן הביתי.

אני מזכיר, רוב המים שמספקים היום לחקלאות הם קולחין, שזה ביוב מותפל, ולכן אנחנו מתלבטים. אני לא אומר שלא, אנחנו מתלבטים.

דני, בתחילת דבריך אמרת שעיקר הבעיה זה במערכת הארצית בשפירים ולא בקולחין ואנחנו פה בגלל הבעיה של צרכני שפירים במערכת הארצית ובאזורים המנותקים. אני אומר שיש גם בעיה במערכת הארצית.

לי ולדני יש חילוקי דעות – ופה אני מתייחס לנושא של אי ההסכמה שלהם לתעריף חריגה – האם ואיך לנהל את ההקצאה החקלאית. זה נכון שההקצאה החקלאית לא ממומשת במלואה ותמיד יש פער של 75%-80%. יש לנו קושי לקחת הקצאה לחקלאים שלא ניצלו כי אף פעם אנחנו לא יודעים מהם תכננו לעשות במים ולרוב יש סיבות למה הם לא מימשו, ולא סתם ביקשנו לוותר על תעריף החריגה של 10%. דני אמר ביושרה שגם הוא צופה שהשנה יהיה אי-ניצול בהקצאה הארצית של 20%, לכן אפשר לקחת ולעשות החלטה רוחבית, כדי למנוע העברות וניודים ולהקל ברגולציה, ולאפשר את החריגה של 10% בתעריף חקלאות, ועדיין זה לא יחרוג מההקצאה הארצית שנקבעה בהסדר המפורט. גם דני אמר את זה פה הרגע. אני לא מבקש 20%, אני נותן פה שפיל, תנו את ה-10% בתעריף חקלאי ל-10% החריגה הראשונה, לא נעבור – ואת זה גם אתה אמרת – את ההקצאה הארצית של 380.

תודה. ליהי, בבקשה.

הנקודה שהשנה היא שנה מאוד מאוד קיצונית בחומרתה היא נקודה שהיא ברורה. ברור שזה משפיע על החקלאות, ברור שזה משפיע באופן שונה באזורים השונים. מבחינת המענים והפתרונות, משרד האוצר כרגע בשיח עם משרד החקלאות ועם רשות המים. אני אציין שהמספרים שהוצגו פה מבחינת משרד החקלאות טרם הוצגו לנו. אני מניחה שהם עוד ידונו - - -

כל המספרים הוצגו למשרד האוצר באופן מפורט, גם במכתב וגם בפגישות אחרות שהיו יחד עם אוראל, אוראל מכיר את כל הפרטים.

להבנתי הם לא הוצגו לנו אבל אנחנו נמצאים בשיח בנוגע לגיבוש המענים.

אני עומד נפעם אל מול התשובה הלקונית. זה אומר שבעצם אין לך עדיין תשובות לסוגיות? בואי נתחיל עם הבצורת, יש איזה דד-ליין שצריך לתת תשובה, נכון? סוף מאי?

מבחינת ההכרזה?

סוף מאי, ליהי, זה החוק.

זה הברור מאליו. לגבי השאלות האחרות, אני רוצה לחדד לעצמי: הנושא של מחירי המים, מחירי החריגה, בין משרד החקלאות לרשות המים אפשר לנסות להגיע לסוג של הסכמות כך שלא תהיה חריגה מההקצאה הכוללת, נכון?

אני מעריך שאפשר להגיע להסכמות אבל לא להסכמות שהזכרת, אנחנו נגיע כנראה למשהו באמצע באישור מועצת רשות המים.

בסדר. ואם אני שם רגע בצד את הבצורת, נשארות המשמעויות של אי-גידול בעיקר גד"ש בצפון והעקירה, או הפגיעה בלי עקירה, במטעים בצפון.

הבעיות האלה נדונות ומוכרות למשרד האוצר ומשרד החקלאות, טרם גובש מענה לבעיות האלה. אני יכולה להתייחס מבחינת פיתוח התשתיות שדני דיבר עליו שבמסגרת תיקון 31 לחוק המים הגענו להסכמות בנוגע למימון פיתוח התשתיות של הקולחין והשנה, במסגרת תקצוב בתשתיות האלה, אנחנו מן הסתם נשים לב לתשתיות שנותנות מענה לבצורת ונתעדף בהתאם.

אני רוצה רק להבין אם זה הנושא היחיד שנמצא על סדר היום כי דיברנו על נושא אחר בהתחלה, על תשתיות שפירים שצריכים לקדם בצפון, שאני לא יודע אם יש לכם נגיעה בזה, אולי זה רק רשות המים. זה כבר מתוקצב?

השפירים נעשים באמצעות הכרה תעריפית, כלומר, הם לא צריכים לקבל תקציב חיצוני.

איזשהו טייס אוטומטי כזה או אחר?

כן.

לא, זה לא מה שהוא אמר לך. החבר דני גרינוולד המכובד מדבר על-כך שהשקעות בגליל העליון, ההשקעות בעמק החולה, ימומנו מהתעריף. לא ממומנים ע"י מדינת ישראל, מהתעריף.

מהמשק הסגור הכלל-ארצי.

משתי המילים המגונות "דמי מים". מזה זה ימומן. תכף אני אתייחס לזה אבל זה מה שהוא אמר לך. זה ימומן מהתעריף. יש איזו השתתפות של המדינה.

יש השתתפות של כל צרכני המים במדינה.

בסדר, פחות או יותר לזה התכוונתי, יש מימון. המימון הוא המשק הסגור.

רק כדי לחדד את זה, יש פה כן עניין של מה שנקרא תזרים כי האזור צריך להביא את הכסף כדי לממן את הפעילות והוא מקבל החזר רק משמתחיל לזרום הקוב. אני רק מבהיר שיש פה כן עלות של מימון, שהם צריכים לגייס את הכסף, ורק אז לקבל אותו בהחזר. צריך להבין פה את הנקודה.

כן, אף אחד לא יודע מה ההחזר.

בבקשה, אורי.

קודם כל, תודה על הדיון, דיון חשוב. כמו שנאמר, בעניין הזה של גודל האירוע אין לנו מחלוקת. בכלל, על מרבית הדברים אין לנו מחלוקת כי הדברים ברורים. באירוע הזה יש צפון ויש דרום. אני בדרך כלל לא אוהב לעשות ההפרדות האלה אבל זה האירוע, יש דרום, יש מערכת ארצית ויש צפון ובהתאם גם הפתרונות, כאשר חלק מהפתרונות הם לטווח הקצר, מחר בבוקר. יש דברים שאנחנו כבר לא יכולים להיות בדיונים אקדמיים, יש דברים שחייבים להתחיל לעשות. אנחנו נמצאים כרגע מעבר למצב של איסוף הנתונים, לימוד הנתונים, ניתוח הנתונים וכל הדברים האלה, עדיין לא קרה כלום מבחינת המדינה שבאה ואומרת: חברים יקרים, זה הכיוון שהולכים עליו עכשיו. לחקלאים אין ודאות, נכון.

אני מתייחס כרגע בעיקר לעניין ועדת הבצורת. ועדת בצורת – יושב כאן אחד מחברי ועדת הבצורת, חבל שיושב-ראש ועדת הבצורת לא פה – עשו עבודה, עשו סיורים והעבירו מהר מאוד את ההמלצות שלהם, וכל הכבוד על הדברים ועל העבודה. גם לשר החקלאות כל הכבוד שקיבל מיד את ההמלצות והעביר אותן, כאשר כל החקלאים – ואני לא נכנס כרגע לסכומים, זה נמצא בחוק – מחכים ומצפים שיגידו להם מה קורה. אנחנו רק בתחילת מאי, אין שום סיבה לחכות לסוף מאי. אין שום סיבה.

פרט לזה שרוצים לדעת ורוצים לראות שיש מענים, מהם האילוצים בשטח, לקראת תכנון עתידי בעיקר, שבגללו צריך לקבל תשובות מהירות?

אין פה עניין עתידי כרגע, בגדול יש פה מציאות של חקלאים, היום-יום שלהם.

הבנתי, זה ברור.

אז קודם כל אני חושב שאת הדבר הזה צריך לזרז ולפתור. כרגע התייחסתי להכרזה על הבצורת.

אורי, צריכים לדעת שרק בימים האחרונים מגדלים קיבלו פיצויים בגין השנה הקודמת, בגין הבצורת של 2024, ולפני שנה, ההכרזה על בצורת לא הייתה במאי אלא בספטמבר. הכול נדחה וכמובן שזה פוגע בכיס של החקלאי. אם אנחנו מבינים את המצב היום אז אין שום סיבה לדחות את העניין הזה. בעבר, כשהיו בצורות קיצוניות, גם מס רכוש העמיד מקדמות למגדלים. כמובן אי אפשר לעשות את כל המהלך הזה אם לא מכריזים על בצורת.

הוזכר פה לגבי אזור הדרום, האזור ממנו אתה בא, חבר הכנסת שוסטר, שם יש עניינים, אני בטוח שדני מכיר, וזה גם היה בשנה קודמת, אני מניח שהשנה זה יותר חריף, הבעיות הטכניות עם מקורות, ההזרמות וכל הדברים האלה. השנה זה יותר חריף. אני יודע מקשר עם האזור שיש דיבורים עם רשות המים ומקורות, אבל חייבים, כי השנה היא אחרת, לצופף שורות. וכמובן מה שהוזכר פה – אני לא אוסיף, אני מסכים עם מה שמשרד החקלאות עושה מול רשות המים – בעניין תעריף החריגה, כי על האזור הזה, השימוש בחורף במי קולחין של הקיץ משפיע כמו שהוא משפיע על אזור המרכז.

עכשיו אני רוצה להתייחס לצפון. כמו שכולם יודעים, האזור הזה אזור מנותק, לא מחובר למערכת הארצית, למרות שיש תוכניות לחיבור למערכת הארצית, תוכניות שאנחנו מכירים. כבר נעשה משהו כי היום יודעים להזרים מים של התפלה ממתקני ההתפלה בחדרה לכינרת. אז מזל שהפתרון הזה נעשה כאשר לא היה לחץ ולא הייתה היסטריה.

כל מה שיובל הציג מבחינת נתונים לגבי אזור הצפון מדויק ונכון מאוד. אנחנו מדברים על 90,000 דונם – 90,000 דונם זה כמעט 40% משטח החקלאות השלחין, כמעט הכל באזור הזה הוא שלחין שמושקה – ובייחוד הכפרים הדרוזיים בצפון הגולן וגם כפרים שבצד השני, בגליל המזרחי, שכמובן יש להם בעיות, כמו בית ג'אן. שם, גם אם רוצים לעשות ניוד מהגד"ש, אי אפשר. אין גד"ש אבל אי אפשר לנייד. אין מצב של ניוד. החקלאים בכפרים האלה עומדים במצב מאוד מאוד קשה בשנה הנוכחית. גם כך כמויות המים שהיו להם היו מאוד נמוכות, לא כמו שלי, באמת שנה קשה ביותר.

בסוף אני אתייחס לנושא ההשקעות. השורה התחתונה של מה שאמרתי באזור הזה של הצפון זה לו"ז, מחר בבוקר. הניוד של המים בגליל העליון ובגולן, של 38,000 דונם שמפסיקים לגדל בהם, שלוקחים את המים מהגד"ש למטעים, זה קרה כבר. זה קרה. עכשיו כולם נמצאים בחוסר ודאות. כל הזמן: אורי, אורי, אורי, מתי זה יהיה? מתי זה יהיה? חייבים – ליהי, אני אומר גם לך – להתחיל להתכנס בעניין הזה כי אנשים השקיעו. אנשים השקיעו כסף בגד"שים האלה, אנשים זרעו, אנשים מוותרים. המשרד העביר את הערכות – במקרה הזה הוא היה בסדר, לא תמיד אבל הפעם הוא היה בסדר – העביר את המספרים והעביר את הנתונים, חייבים לתת איזושהי קריאת כיוון. גם אמר יובל מה היה בשנים קודמות, הוא לא הלך מספיק אחורה - - -

אורי, אנחנו נקיים ישיבת מעקב בשבועות, לא רק ביוני.

הנושא הזה של הלו"ז הוא סופר חשוב בעניין הזה ולהתחיל לקבל החלטות.

דבר אחרון, בנוגע להשקעות. קודם כל, 3.5 מיליארד זו החלטה סופר חשובה. אמר את זה גם אתמול דני ואני מסכים, הבצורת היא מנוף לקידום כל מיני עניינים שהיו תקועים, אם זה בוועדות הבנייה או אני לא יודע איפה, וגם יכול להיות שפתאום יהיה איזשהו מצב שיהיו פרויקטים וזה לא יהיה 350 מיליון שקל לשנה, יצטרכו להוציא 500 מיליון שקל לשנה כי ה-3.5 ל-10 שנים. זה נקודה לגבי 3.5 המיליארדים.

לגבי הגליל העליון, התוכנית הזאת – שאני יכול להגיד שאני אחד מהוגיה – פותרת את הבעיה בגליל העליון כי היא עושה אגירת חורף. אין היום אגירת חורף בגליל העליון. זו אחת הבעיות. המים זורמים והולכים לכנרת. מדובר פה על אגירה בסדרי גודל של 15 מיליון קוב. הבעיה היא שרוצים שיממנו אותה מהתעריף. המשמעות של מימון מהתעריף זה ללכת לבנק ולקחת הלוואה בסדרי גודל של 300 מיליון שקל. האזור הזה לא מסוגל היום לעשות את זה. לכן זה לא מספיק שאומרים לי כל הזמן "מהתעריף, מהתעריף, מהתעריף", אלא צריך למצוא פתרונות, צריך למצוא פתרונות אחרים. זה מאוד נחמד להגיד "מהתעריף".

אתה יודע מה הפתרון האחר.

ברור שאני יודע וצריך לעשות את זה.

להעביר למקורות?

לא, בשום אופן לא, יש מענקים.

הבעיה היא לקיחת ההלוואה? אם המדינה תיתן הלוואה כך או אחרת?

לא יודע, המדינה עד היום לא אמרה שהיא תיתן הלוואה. לבוא ולהגיד שזה פתור בגליל העליון – זה לא פתור. מדברים על כל מיני אפשרויות כאלה ואחרות, וייתנו וכו',אבל זה משהו שצריך לעשותו. תודה רבה.

תודה רבה.

אני רק אחדד שאנחנו לא מתקצבים את משק המים השפירים ולכן הפתרון של המענקים שעלה פה לא רלוונטי לסוגיה של מים בגליל.

אז נתפשר על הלוואות?

אנחנו יכולים לנסות למצוא פתרון. אנחנו לא מתקצבים את משק המים השפירים, זה גם אסור על פי חוק.

אם אנחנו כבר בחידודים אני רוצה לציין קודם כל לטובה, וזה גם חלק מהמזל שלנו בבצורת הקשה שמשפיעה על הגליל העליון והגולן – מבחינה הסדרתית יש שם שני ספקי מים אזוריים גדולים, "מי גולן" ו"מים בגליל", שמצליחים לנהל את המערכת הזאת ושהגד"שים מייבשים והמטעים ממשיכים. זה נולד בבצורת הקודמת, ב-2014, וזה מוכיח את עצמו.

יפה מאוד, ראוי להערכה.

הם נולדו ב-2014, גם ב-2018 הם הוכיחו את עצמם. זו ברכה אחת. לגבי התקציבים, את יעקב בכר אתם מכירים כי לא מזמן החדר הזה רעד מהצעקות שלו על הכסף שעדיין לא הגיע מקק"ל, אז כשמועצת רשות המים קיבלה את ההחלטה לאשר ל"מים בגליל" את תוכנית ההשקעות הייתה בדיוק השאלה מאיפה הם יביאו את הכסף, ראינו את הדוחות הכספיים של "מים בגליל" ואמרנו: יש פה חנות מכולת, זה ועדת תיאום, אין פה כסף. יעקב בכר בא, עמד במועצת רשות המים, צעק כהרגלו שאין שום בעיה ויהיה כסף ולסמוך עליו והכול יהיה בסדר ואנחנו עדיין מחכים.

יצא מכתב של הארגונים הכלכליים הקיבוציים שהם יהיו ערבים לפעילות הזאת.

הוא צודק, נכון, אני מאשר, אני הייתי איתו ביחד, אבל מאז עברו בירדן הרבה מאוד מים ואנחנו במציאות אחרת, בעולם אחר, ולכן אמרתי שצריך לחשוב אחרת. הדקלום הזה, שדני אמר – בלי לפגוע באף אחד – "זה יבוא מהתעריף", גמרנו, עבר זמנו בטל קורבנו.

היתרון הוא שאני הבנתי את מה שאתם כבר יודעים, שמעתי את ליהי, אני חושב שהעניין הוא ברור ואנחנו צריכים להיכנס לתוכו. רק למען הארגונים הקיבוציים, שאני מכיר אותם מהצד, נוספה מטרה ענקית גדולה מאוד בסדרי גודל שהזכרתם כרגע, של מאות-מיליונים, לדאוג לאותן משפחות שיבחרו לחיות את חייהן מחוץ לעוטף עזה ויצטרכו לתת להן רשת ביטחון מכל מיני כיוונים, אבל זה לא עניין של הסעיף הזה כרגע. ירון, בבקשה.

ירון בלחסן, ארגון מגדל הפירות. קודם כל, תודה רבה על כינוס הישיבה המאוד חשובה הזאת. הגליל והגולן הם אסם הפירות הנשירים של מדינת ישראל. כמעט 75% מהפירות הנשירים שגדלים במדינה נמצאים בגליל ובגולן. בואו לא נשכח שרק לפני תקופה קצרה סיימנו מלחמה והפגיעה הייתה מאוד מאוד קשה בענפים האלו, בעיקר בגליל, בגבול הצפון, וגם בגולן. זה התחיל עם ידיים עובדות, אחרי זה כל האירוע כתוצאה מהמלחמה, הפגיעות היו מאוד מאוד קשות. חלק מהשיקום שאנחנו צריכים זה אותן כמויות המים לשיקום המטעים.

כשאנחנו נמצאים במצב הזה ועם הבצורת – אנחנו יודעים שיש שנת בצורת וההכרזה פה היא מאוד מאוד חשובה – הוודאות של מגדלי הנשירים היא מאוד מאוד חשובה ואני אגיד למה. אני, למשל, שמגדל אגסים – גם אורי מגדל אגסים ותפוחים – צריך להיערך כבר מעכשיו. אם אני הולך לחטוף קיצוץ, נניח של 50% במים, העץ לא יוכל לפרנס מספר פירות. יש לוודאות, ההכרזה והפיצויים כבר בתקופה הקרובה השפעה מאוד קריטית כי אנחנו עכשיו עומדים בתחילת קטיף עונת הנשירים, התחלנו בדובדבנים, באפרסקים והמשמשים המוקדמים, יש לפנינו את כל התפוחים, האגסים וכל הפירות המאוחרים ועכשיו אנחנו צריכים את הוודאות. עכשיו אנחנו צריכים את הוודאות כדי לדעת אם להשאיר ארבעה טון, או חמישה או שבעה טון לדונם, או להשאיר אותנו על שלושה טון לדונם.

הפיצוי שקיבלנו לפני 15 שנה, לפי דעתי, כשהייתי מזכיר מושב, היה סדר גודל של 2.8 שקלים לקוב, כשזה עשה לנו השלמה להוצאות הייצור ליבול שדיללנו והורדנו על הרצפה. אז אני אומר לסיכום שהוודאות היא מאוד מאוד מאוד חשובה ובפרט שעברנו תקופה מאוד מאוד קשה.

תודה. ירון סולומון, בבקשה.

קודם כל, תודה על הכינוס ועל הדיבורים כאן. כמובן שזה מחולק למספר חלקים אבל יש את הקטע העכשווי וזה הוודאות. אני בכל מקרה חושב שצריכים לדון ולקבל החלטות מידיות לגבי 10% החריגה במחיר, שזה יהיה במחיר חקלאות. דני, אישית קשה לי בתור חקלאי שיש לו משק בעוטף עזה, בדרום, ואני מכיר את המערכת, גם השפד"נית וגם השפירה, אני חושב שצריך לשקול בחיוב ולקבל איזושהי החלטה אד-הוק לגבי ה-10%.

אנחנו, החקלאים, הרי לא מבזבזים מים, אבל אתם צריכים לקחת בחשבון שהעצים זוכרים, יש להם זיכרון ארוך לצערי – תשאלו את ירון בלחסן – כתוצאה מהמלחמה וכתוצאה מכל דבר אחר שהיה. לכן כמגדלים, גם של הדרים, גם של האבוקדו וגם של מטעי מנגו, אנחנו צריכים לדעת מה הוא עומד לרשותנו וכמה אנחנו יכולים להשתמש ועד לאן אנחנו יכולים לחרוג. זה אחד.

שניים, לגבי הנושא של הניודים. אני חושב שצריך לקיים דיון מיוחד, לא פה אבל כמובן עם משרד החקלאות ורשות המים, לגבי העניין של ניודים, כי אני יודע שלפחות 20% ממכסות המים שחילקתם בתחילת השנה – וקיבלנו את הרישיונות לא מזמן – לא מנוצלים. צריך לחשוב בגדול על הניצול הכללי של המים השפירים לחקלאות בארץ, כי גם הם לא מנוצלים ולכן שם את הדלתא, שהיא בערך 20%-25% מהניצולת, צריך לתת לחקלאים במחיר של חקלאות.

דני העיר על זה בהתחלה.

הוא העביר אבל תשמע, אנחנו כבר נמצאים במאי, תבינו, אנחנו כבר במאי ואנחנו צריכים לדעת מה הולך להיות בהמשך, איך אנחנו נערכים לזה, האם אנחנו צריכים לעקור, האם אנחנו צריכים לגזום, מה צריך לעשות.

אני מאמין שאם המוחות שנמצאים פה, ואולי עוד שניים-שלושה שלא פה, יושבים, ביומיים-שלושה יכולים לסגור עניין.

נכון.

זו רק שאלה של רצון.

אני מצפה מהוועדה שאחת מהחלטות הסיכום שלה יהיו שנכנס לדיונים כאלה ונסגור את זה.

הוועדה הזאת תעקוב אבל היא תעקוב אחרי שיהיה פתרון. זה יהיה בשבועות הקרובים. דיויד, בבקשה.

דיויד לוי, ארגון עובדי הפלחה. אני רוצה עוד פעם להדגיש את הנושא של הכרזה על בצורת. מדובר השנה על גודל שטח שהוא חריג לחלוטין לעומת שנות בצורת תקניות. אני מזכיר שבגידול החיטה מדובר בהיקף שטח של מעל מיליון דונם. אנחנו קיבלנו כבר הודעות ממגדלים על כך שלפחות שליש מהשטח הזה נפגע מהבצורת, משהו חריג לחלוטין, וככל שיקדימו נוכל להתארגן.

אני רוצה לגעת גם במשהו שהיה במצגת של יובל ליפקין שהוא עבר עליו בקיצור אבל אני חושב שזה מאוד חשוב וזה הנושא של ביטוח נזקי טבע. בנושא של פלחה/ גידול חיטה החקלאים מבוטחים בפוליסה ב"קנת". ממה שאנחנו יודעים, לאור הבצורת הקשה אנחנו נמצאים בתת-תקצוב של הפוליסה הזאת ואנחנו נצטרך תוספת תקציב על מנת להשלים את הפיצויים לחקלאים בגין הפוליסה. אין לזה שום קשר לנושא של פיצויי בצורת. דרך אגב, גם אין כפל מבצעים בעניין הזה, אחד משלים את השני, ובכל זאת חסר שם כנראה לא מעט כסף ומאוד מאוד חשוב להשלים את זה גם לשנים הבאות שהחקלאים ימשיכו לזרוע חיטה.

רק הערה לגבי קרן נזקי הטבע, לגבי הביטוח – יש סיכום עם המדינה, האוצר צריך לדעת את זה, שברגע שנגמרת הקופה אתם צריכים להוסיף את הדלתא. אולי זה חדש שלכם אבל זה מה שיש.

אם הבנתי נכון, יש ציפייה להגדלה?

לא, יש קופה וברגע שנגמרת הקופה בקרן הממשלה משלימה. זה הסיכום.

הסוגיה של מחסור במים לא נכללת בביטוח אסון טבע וכו' ב"קנת", זה משהו שהצגתי אותו קודם. בהחלט צריך לחשוב איך אנחנו מתארגנים שהדבר הזה יהיה חלק. לגבי שני הנושאים האחרים שעולים פה כל הזמן, אני גם מחזק את הדברים שנאמרו פה ע"י כולם לגבי ה-10%, אני באותה דעה, אתם מכירים את דעתי, אני מקווה שביומיים הקרובים דני ואני נגיע להסכמות ונוכל לצאת עם בשורה; ולגבי האוצר, אמרתי בפתח דבריי, אנחנו בדיונים, יושבים עכשיו ואני מקווה שגם בימים הקרובים נוכל לתת מענה. מדובר פה ב"איקס" מיליוני שקלים שעומדים על כ-400 מיליון ש"ח, שמתחלקים בהתאמה לפי הצרכים שהצגתי קודם ואני מקווה שנגיע יחסית מהר להסכם יחד עם האוצר כדי לתת מענה לחקלאים.

תודה. אסף, בבקשה.

ד"ר אסף צוער, מנהל אגף סביבה ברשות הטבע והגנים. תודה רבה אבל אני מתנצל, אני הולך להכניס מורכבות נוספת לכל השיח הזה. מים זה משאב טבעי שכולנו מסתמכים עליו וכולנו תלויים בו וזה לב השיח שלנו פה. לנו יש חשש אמיתי לפגיעה בנחלים, בעיקר בנהר הירדן, בגלל הקושי שיש בגליל העליון. זה יגרום לפגיעה מהותית באקולוגיה, זה יגרום אבל גם לזיהומים וזה גם יפגע בטיילות וביכולת של הציבור ליהנות מהנחל. אם אנחנו מדברים על כך שיש חשש גם לבצורת בהמשך, אז כמובן פה אנחנו יכולים ממש לגרום לקריסה אקולוגית של הדבר הזה ואני מבקש שהוועדה תכניס בתוך השיקולים הרבים והמורכבים, ויש פה מורכבות, גם את השיקולים האלה.

אנחנו מבקשים שהוועדה כן תקרא לעזרה לחקלאים אבל גם להבין שחייבים לנהל ולשמר את משאבי הטבע המיוחדים של הגליל העליון ולא לעשות אחד על חשבון השני. יש מגוון אפשרויות לעשות את זה. צריך להפריד בין נושאים כלכליים שאפשר לפתור אותם באמצעים כלכליים – תוספת כסף, פיצויים לחקלאים – לדברים שהם לא כלכליים. נהר הירדן, לא משנה כמה כסף תזרוק עליו, זה לא מה שיעזור לו, הוא צריך את המים. לכן חייבים למצוא פה את האיזון ואני מבקש שהוועדה תשקול את זה ותבין את הדבר הזה בתוך מכלול השיקולים הרבים שקיימים. תודה רבה.

תודה.

אני רק אוסיף עוד משהו קטן שקשור לאיכות הסביבה. צריך גם לזכור שבגליל העליון, בעמק החולה, יש את מה שנקרא כבול החולה, השטח הכבול, 30,000 דונם, כ-20 מיליון קוב שאי אפשר להזיז אותם. זה אדמות גד"ש. זה אילוץ, גם אם היו רוצים לנייד אי אפשר לנייד כי יש אמנה שעובדים לפיה. לכן צריך לקחת את הדברים האלה בחשבון בעיקר בהיבט של כמה מים אפשר לנייד למטעים, וצריך לעשות דילול כרגע באפרסקים, הנקטרינות והשזיפים, כי אחרת זהו, אי-אפשר יותר.

דבר נוסף. הוזכרו פה ע"י יובל עוד שני נושאים, אחד זה נושא הכוורות, שהוא סופר חשוב מבחינת ההסתכלות קדימה על המזון לדבורים. כבר ידוע שהשנה הייצור המקומי של דבש יהיה יותר נמוך מאשר בשנים קודמות וממה שאני יודע כבר הנתונים בעניין הזה הועברו לאוראל. הנושא הנוסף שיובל הזכיר פה זה כל הנושא של המספוא לבעלי חיים.

חברים, אני קודם כל רוצה להודות לכם על ההגעה, על הכנת החומר. אני מסכם את הדיון: הוועדה תקיים דיון מעקב אחר מימוש התוכניות להקמת תשתיות מים שפירים בגליל העליון. זה היה יכול להיות סעיף אחרון אבל זה נושא חשוב שאני מציע שנתחיל בו ושנהיה שותפים לו. שניים, משרד החקלאות ורשות המים נקראים למצוא פתרון מהיר – ואנחנו מדברים בסדרי גודל של בין ימים לשבועות בודדים – לעלות השימוש החורג במים. שלוש, אגף תקציבים ומס רכוש מתבקשים לסכם בהקדם עם משרד החקלאות את ההכרזה על בצורת ואת המענים לאי גידול גד"ש ולפגיעה במטעים. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בחודש הבא בכוונה לשמוע דוח על הגעה להסכמות בנושאים שדנו בהם, בסעיפים 2 ו-3. כמו כן, נבקש עדכון על המשמעות הסביבתית של ההחלטות ועל נושא המזון לכוורות ומספוא. חמש, הוועדה מצפה להשלמות תקציב בקרן הבצורת ולדיון על הטמעת רכיב הבצורת ב"קנת". אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:15.