פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

58
ועדת הבריאות
14/05/2025


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 340
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, ט"ז באייר התשפ"ה (14 במאי 2025), שעה 9:04

1. הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "המחיר הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל והשפעתה על ילדים ובני נוער", של חה"כ סימון דוידסון וחה"כ ינון אזולאי
2. בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת קטי שטרית, אושר שקלים, טטיאנה מזרסקי, אחמד טיבי וניסים ואטורי בנושא עלייה בשכיחות מחלת הסוכרת בקרב בני נוער בישראל

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
אחמד טיבי
קטי קטרין שטרית

סימון דוידסון

ד"ר שרון לוי - מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

שני ברזילאי - סגנית מנהלת, אגף התזונה, משרד הבריאות

ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי - מנהלת, אגף התזונה, משרד הבריאות

אפרת לאופר - מנהלת, תחום קידום בריאות, משרד החינוך

גאיה עפר - רפרנטית בריאות, אגף התקציבים, משרד האוצר

רועי ברקוביץ' - מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

סיגל ישראלי - מפקחת ארצית לתזונה, אגף מערך שירותי בריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

שלי לוי - ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שרית מזרחי - המוסד לביטוח לאומי

פרופ' אביבית כהן - יו"ר, המועצה הלאומית לסוכרת והשמנה

אחמד זועבי - ראש מועצה אזורית בוסתן אל מרג'

ד"ר עבדאלהאדי זועבי - מנהל מערך סוכרת והשמנה, כללית שירותי בריאות

לימור טל פוני - דיאטנית ארצית, מכבי שירותי בריאות

ד"ר סיגל סופר - דיאטנית ראשית, קופת חולים מאוחדת

ד"ר ז'אנה אולחוב - חברת ועד רפואת אורחות חיים, איגוד רפואת המשפחה, ההסתדרות הרפואית בישראל

ד"ר ליאור פלדמן - נציג רפואת אורחות חיים, איגוד רופאי המשפחה, ההסתדרות הרפואית בישראל

נעם וילדר - היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד

ענת מטיאש - מנהלת, פורום עתיד ילדים, איגוד הדיאטנים

ד"ר דורית אדלר - נשיאה, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

סימא ווצלר - מנהלת מקצועית, רשת ערים בריאות בישראל

תמר שרייגר - בעלת קליניקה

בת אל לב רם - דיאטנית קלינית

רגדה ברקאט - סמנכ"לית, עמותת ניסאן

מיכל דיבנר כרמל

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "המחיר הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל והשפעתה על ילדים ובני נוער", של ח"כ סימון דוידסון, ינון אזולאי (מס' 412).

בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת של חברי הכנסת קטי שטרית, אושר שקלים, טטיאנה מזרסקי, אחמד טיבי וניסים ואטורי בנושא עלייה בשכיחות מחלת הסוכרת בקרב בני נוער בישראל

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות. נעסוק הבוקר בנושאים אלו: הנושא הראשון הוא הצעה דחופה לסדר היום בנושא המחיר הכלכלי של מגפת ההשמנה בישראל והשפעתה על ילדים ובני נוער, של חברי הכנסת דוידסון ואזולאי; ובקשה לדיון לפי סעיף 111 ה' לתקנון הכנסת של חברי הכנסת קטי שטרית, אושר שקלים, טטיאנה מזרסקי, אחמד טיבי וניסים ואטורי בנושא עלייה בשכיחות מחלת הסוכרת בקרב בני נוער בישראל. אלו הנושאים שעל סדר היום.

אני מבקש לפתוח את הישיבה הזאת, כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה לשובם הביתה במהרה של כלל החטופים, מי לשיקום ראוי ומי לקבורה ראויה בקרוב ממש, וכן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במערכה הקשה הזו.

אני מבקש להודות לחברי הכנסת המציעים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו עסוקים בנושא הזה, אנחנו עסוקים בזה רבות. הדיון האחרון היה בנובמבר יחד עם ועדת החינוך במשותף, ואם יכולתי גם להעביר את הדיון המהיר הזה לוועדה משותפת, הייתי עושה את זה גם הפעם, התקנון לא מאפשר. אבל אנשי המקצוע מכל המשרדים הרלוונטיים נמצאים פה ואני שמח ומברך על כך. אני גם מודה שקיבלנו תשובה אתמול ממשרד החינוך על הדיון שהתקיים בנובמבר, עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.

אני אבקש מחברי הכנסת להציג ואני לאחר מכן אומר את דבריי בקצרה ממש בפתח הדברים כי אני רוצה לשמוע בעיקר את אנשי המקצוע ותשובות. ביניכם תחליטו מי שיתחיל, אני לא אקח את האחריות על זה, בבקשה.

אנחנו דיברנו על זה שבפעם הקודמת הצגנו את הכול ולא קיבלנו שום תשובה עד עצם היום הזה. ממש רק להסביר שהתופעה של השמנה הפכה להיות מגיפה במדינת ישראל, לכן שאלתי אם הגיעו לפה נציגים ממשרד החינוך, כי כמי שבאה מתחום החינוך, אני יודעת שזה מתחיל שם, צריך להתחיל שם. השאלה אם יש אכן משהו בנושא הזה.

ואנחנו עדים לעלייה המשמעותית, נמצא פה ד"ר זועבי, שאני הגעתי לבית החולים אליו וראיתי את המצגת המזעזעת שהוא הציג לפניי, בעיקר שיעור השמנה בקרב ילדים ובני נוער שמצוי בעלייה מתמדת בצורה פשוט מזעזעת, במיוחד גם במגזר הערבי. חלו שינויים רבים במגזר הערבי בתחום החינוך, אנחנו רואים גם בבגרויות את ההתקדמות ואת הציונים, ויש אפילו חלק מהמגזר שאפילו נמצאים במקומות הראשונים, עוברים בתי ספר יוקרתיים ביותר במדינת ישראל.

זאת אומרת שיש התייחסות, כשרוצים ומתייחסים כן אפשר למצוא פתרונות. לעומת זאת, אנחנו רואים את העלייה המתמדת בנושא הבריאות במגזר הערבי במיוחד, ועל פי הנתונים שנאספו בין השנים 2019-2008, יש עלייה דרמטית של פי עשרה בשכיחות סוכרת סוג 2 בקרב ילדים במגזר הערבי, בעוד שבקרב הילדים היהודים נרשמה עלייה של פי 3.5 בלבד.

זאת אומרת שכנראה יש שיח אולי, יש סיבות שונות למה, אבל אני לא אכנס לנתונים ואני דווקא מעדיפה אחרי שחברי דוידסון ידבר, שאנחנו נבקש מד"ר זועבי להציג את הדברים בצורה שהוא יודע להציג. כי מה שאני ראיתי שם וגם השיח שהיה לי, מה שעשה ד"ר זועבי, הוא כינס גם גורמי בריאות בצפון וגם גורמי חינוך, ומנהלי בתי ספר אומרים, יש לנו בעיה קשה מאוד, אנחנו מודעים. אנחנו מדברים על אותם ילדים שבסביבות גיל 50-40 אפילו יכולה להיות תמותה חלילה וחס.

או אפילו לפני.

או אפילו לפני, תראה איזו אופטימית אני. אני חושבת שזה מזעזע. כי לא רק זה, גם משרד הבריאות צריך להבין שאותם ילדים בגילאים בוגרים יותר יהיו יקרים יותר למדינה מבחינת הטיפולים. ולכן אולי כדאי, אם אפשר יהיה, להקדים תרופה למכה, בואו ננסה לעשות את זה עכשיו. אני פשוט רוצה לקצר כדי לתת. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. חבל לי שמשרד האוצר עדיין לא נמצא פה, כי צריך להבין שהאירוע הזה הוא אירוע כלכלי ממדרגה ראשונה קודם כול, וכל שקל שאנחנו נשקיע בתוכניות ובפעילויות עבור אזרחי מדינת ישראל, אנחנו נחסוך יותר מעשרה שקלים בעתיד. מדובר פה על עשרות מיליארדים, עשרות מיליארדים שמדינת ישראל מוציאה ומשקיעה עקב מגפת ההשמנה, זה מטורף.

מי שלא מכיר אותי, אני מתעסק המון בעולמות הספורט, מלפנים, מאחור, בכל עולמות הספורט, ותכף אני אחבר לכם את הפאזל הזה. כי בסוף צריך להבין, מדינת ישראל לא מגיעה למונדיאל, אנחנו לא אלופי העולם בכל דבר, אנחנו אלופי העולם בקטיעת גפיים עקב מחלת הסוכרת, אלופי העולם, צ'מפיונס. אנחנו מקום שלישי בעולם בהשמנת ילדים, אנחנו בין המדינות העלובות ביותר בעולם בטיפול בנושא ההשמנה.

זה חיבור של פאזל שאם לא יהיו כל הגורמים, אדוני היושב ראש, מחוברים לזה, לא נצליח. זה נוגע למשרד הבריאות וזה נוגע למשרד הספורט וזה נוגע למשרד החינוך וזה נוגע למשרד הרווחה וזה נוגע למשרד הביטחון שיש לו פה אינטרס מאוד, מאוד גדול בנושא הזה, כי אם תשמעו כמה חיילים שנכנסים לעולמות הקרביים יוצאים מהעולמות האלו כי הם לא מגיעים בכושר, ביכולת מסוימת ואחרי זה המדינה צריכה לטפל בהם, אלה מאות מיליוני שקלים. זה נוגע להרבה מאוד משרדים. לא נקיים פה רשות כנראה מחר בבוקר, אבל חייבת להיות פה עבודה משותפת של המנכ"לים ושל אנשי המשרדים של כל המשרדים שציינתי.

ועכשיו אני אגיד לכם עוד דבר, יהיו פה מלא נתונים, של משרד הבריאות, של משרד הזה, של פרופסורים, הכול טוב ויפה, אני מת על נתונים, אבל בסוף לא קורה שום דבר קיצוני, כלום. מדברים, מדברים, מדברים, מקשקשים, מקשקשים, מקשקשים, ויום לפני הדיון הזה מקבלים איזושהי חוות דעת על מה שדיברנו לפני כמה חודשים. זה לא רציני.

יושבים פה אנשים מאוד מכובדים שהדבר הזה עליכם וגם עלינו, לקדם דברים שאתם צריכים. אין פה פוליטיקה, יושבת פה מהליכוד ומיש עתיד ומש"ס, מכל שכבות הבית, בואו נגיד ככה, מכל קצוות הבית. ואנחנו פה כדי קצת להזיז את השולחן ואת הכיסאות, ואני אומר לכם שאם לא יעשה מעשה קיצוני בשנתיים הקרובות, אנחנו נידרדר למקומות הרבה יותר גרועים. זה צריך להגיע לשולחנו של ראש הממשלה כתוכנית ממשלתית, כהחלטה ממשלתית של הרבה מאוד מיליארדים, כי המיליארדים שנשקיע בסוף יהיו בנפיט למדינה הזאת. כי אם ב-60% מבתי הספר במדינת ישראל אין אפילו אולם ספורט, 60% מבתי הספר, אם שיעורי הספורט נראים איך שהם נראים.

אם אני שלוש שנים פה צורח כמו משוגע ומשרד החינוך, קשה לו להזיז את הכיסא מצד ימין לצד שמאל, מקובעים כולם באותה עמדה, שום דבר לא ישתנה. ומוציאים ברושורים וברושורים וברושורים. אתם חיים בעולם אחר, הכול פה, זה צריך להגיע להורים כל יום, כל יום. הנושא של ההסברה הוא קרדינלי, צריכים לשנות את התפיסה. הדפים האלו שמקבלים והברושורים שמקבלים ופעם בשנה יש איזה שיעור על זה, זה לא עוזר. זה צריך להיות מכיתה א' בתוכניות הלימוד בבית הספר. גנני הילדים, הגננות צריכות לקבל את זה כחלק מהכשרה שלהן כדי לעבוד עם הילדים.

למה ביפן המצב הוא ב-7,000 מעלות אחר? למה? כי שם החינוך הוא חלק מזה. הם רואים מה הילדים אוכלים, הם מלמדים אותם, הם מסבירים להם, המורים חלק מזה. זה הרבה יותר חשוב משיעור מתמטיקה, פיזיקה ואנגלית. ולמה בשכבות החלשות המצב הוא הרבה יותר גרוע? כי שם יש פחות מתקנים ופחות אגודות ספורט ופחות פעילות ופחות הסברה. לא כולם זה סביון והרצליה פיתוח.

ואני מאוד, מאוד חריף בדברים שלי ואני מסתכל לכם בעיניים כדי שתבינו שמה שהיה לא יכול להמשיך, לא יכול להמשיך. נכשלנו כולנו, אתם נכשלתם. תשנו את תפיסת העולם שלכם, גם בהסברה, גם בחינוך, משרד החינוך, תזוזו, תעשו דברים אחרת. אני אראה פה מיליון נתונים עוד פעם, זה לא מעניין, לא מעניין, לא מעניין מה שהיה עד עכשיו, הכול צריך להיות אחרת. תביאו יועצים, תיסעו ליפן, תיסעו לניו זילנד, תיסעו לפינלנד, תראו מה עשו שם, תיסעו לכל מדינות סקנדינביה, תראו כמה ילדים עושים ספורט וכמה מלמדים אותם מה לאכול. תשלמו על כרטיס טיסה, המדינה תשלם, תלכו לראות, תביאו את מה שעושים שם. כי כנראה שאנחנו לא יודעים הכול, אנחנו יהודים חכמים, אבל בזה אנחנו לא יודעים הכול. ויש לי עוד הרבה, הרבה מה להגיד, אבל בואו, בבקשה, בבקשה תחשבו אחרת.

תודה רבה, אכן דברים היוצאים מן הלב, אין הרבה מה להוסיף אחריך. אני רק אומר שכחלק ממסקנות הדיון הקודם, אני חושב שבסעיף הראשון או השני, אנחנו כבר ביקשנו אז תוכנית לאומית רב תחומית שכוללת את כל המשרדים הרלוונטיים שהזכרת, כולל אוצר, תרבות, ספורט, ביטוח לאומי, קופות החולים, רשויות מקומיות, ארגוני החברה האזרחית, ארגוני ההורים וכולי.

דיברת על מתקני ספורט בבתי ספר, 60% אלה מספרים גדולים, כן? אני לא מדבר על כאלה שנמצאים בקרוואנים שאפילו לא חלמו שיהיו להם מבני קבע.

נכון.

ובעיקר במי זה פוגע, כמו שקטי אמרה? בערבים, בחרדים, ששם אחוזי ההשמנה.

נכון.

וראינו נתונים מטורפים, בין 20 ל-20 מיליארד שקל הוצאות על רפואה בעקבות השמנה בגיל צעיר. זו תרבות, דיברנו על רגולציה בישיבה הקודמת, שמה אני מבין שקצת תזוזות, אבל גם לא מספיק. ורבותיי, אני אומר לכם, אני מתייחס לדיון הזה כדיון מעקב, בסדר? וזה לא הדיון האחרון. הנושא של ההשמנה, בגלל שהוא מושרש בנו ואנחנו בבעיה קשה בו ויש לו נזקים לטווח ארוך מאוד גדולים, אנחנו נצטרך ללוות את זה כאן באופן קבוע, ואני מקווה שאנחנו נסיים עם זה מהר, אבל אנחנו לא נוריד את הרגל מהגז בהקשר הזה, זה חשוב להרבה מאוד חברי כנסת וחשוב לנו כוועדת בריאות מאוד, מאוד.

עכשיו אני לא רוצה לבזבז את זמן הוועדה על דברי פתיחה, אני כן אומר שאנחנו רוצים לדעת איך אנחנו מתקדמים ולהיכנס ללוחות זמנים. וברשותך, קטי, אני לא אפתח עם האורחים החשובים, אני דווקא אפתח עם אנשי המשרדים כדי שיציגו בפנינו את הנתונים כרגע, ולאחר מכן.

בסדר, אבל בכל זאת, תוכנייה אני קיבלתי מד"ר זועבי ויום שלם ישבתי שם ואני אשמח מאוד.

קטי, ברשותך נתחיל, אנחנו פשוט תמיד נוהגים ככה, להציג את הדברים ואחרי זה.

בסדר גמור, אין שום בעיה.

ד"ר מורן מגנאזי ממשרד הבריאות, רשות הדיבור שלך, מצגת כמובן, בבקשה.

(מוקרנת מצגת)

שלום, בוקר טוב לכולם, אני ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. אני מברכת על הדיון, אני מסכימה שיש לנו הרבה מאוד עבודה ואני מקווה שאני אצליח לספר פה על העבודה שאנחנו עושים בשיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים. מבחינת הגורמים שמשפיעים על השמנת ילדים, ואני אמקד את זה בהשמנת ילדים, אנחנו מדברים גם על גורמים גנטיים, גם על השפעות סביבתיות, גם התנהגותיות וגם חברתיות. יש לנו גם דברים אנדוקרינולוגיים, מצב סוציו-אקונומי ורמת השכלה.

ומבחינת אורח חיים וסביבת המזון, אנחנו מדברים גם על דפוסי תזונה לא בריאים, תכף אני אציג את הנתונים; ירידה בשיעורי ההנקה, מאוד, מאוד חשוב; חוסר פעילות גופנית; דפוסי שינה לקויים וסטרס ובשנה וחצי האחרונה אפילו יותר; חשיפות סביבתיות גם למשבשים אנדוקריניים; ולפעמים טיפול תרופתי שגם משפיע על השמנה.

מבחינת המגמות הארציות, מה שהיה לי חשוב פה להראות, מ-2011 עד 2023, שיש ירידה קלה בעודף משקל וההשמנה ביחד, אבל כשמסתכלים רק על שיעורי ההשמנה, יש עלייה מ-8.3% עד 9% בכיתה א', בכיתה ז' יש ירידה מאוד קלה של 0.7% בשנים האחרונות, ומבחינת אחוזי ההשמנה, מ-12.7% ל-15.2%.

זה כלל האוכלוסייה?

זה כלל האוכלוסייה, זו שאלה מצוינת, אנחנו תכף נראה פה במגזרים. קודם כול, כשמסתכלים בשינוי מ-2011 עד 2023, מה שאנחנו רואים פה, שהבנים סך הכול ירדו לאורך השנים במשקל והעלייה הדרמטית יותר היא בקרב הבנות. ובשנת 2021, גם אחרי הקורונה, אנחנו רואים עלייה במשקל. אנחנו צופים שתהיה עלייה וכבר יש בתקופה הנוכחית וזה משהו שאנחנו בהחלט שמים עליו את הדגש.

מבחינת ההבדלים בין מסגרות החינוך, אם מסתכלים פה על ממלכתי דתי, ערבי, ממלכתי חרדי, בנים ובנות, אנחנו רואים שהקפיצה המשמעותית היא בין א' ל-ז' ובעיקר בחינוך הערבי. פה אלה עוד נתונים מעניינים שאנחנו רואים גם לפי סוגי חינוך, ואתם רואים פה את הגרף המאוד מטריד ויוצא דופן, הגרף הירוק, שבחינוך הערבי העלייה פשוט הולכת ועולה כל שנה ביחס לשנת הבסיס. באמת עיקר המאמצים צריכים גם להיות שם.

עכשיו אני אעבור על גורמי הסיכון וגם על הדברים שאנחנו עושים במשרד. מבחינת הנקה, ואני בכוונה הולכת ממש לראשית החיים, אנחנו יודעים שהנקה היא גורם מגן בפני השמנה. הנקה מורידה את הסיכון ב-26% להשמנה בבגרות, וכשאנחנו מסתכלים על שכיחות ההנקה הבלעדית לאורך החודשים, אנחנו רואים שבגיל שישה חודשים אנחנו ממש לא לפי ההמלצות, 30% במגזר היהודי ו-15% במגזר הערבי. זאת אומרת שעיקר ההשקעה שלנו צריכה להיות בגיל הרך ובטח בעניין ההנקה. ופה אנחנו באמת מקדמים את ה-Baby Friendly Hospitals במשרד הבריאות כדי באמת להעלות את שכיחות ההנקה. אנחנו יודעים שגם כל חודש של הנקה בלעדית מוריד ב-4%. זה אחד הדגשים המאוד משמעותיים שכרגע על השולחן.

מה עושה התוכנית הזאת? איך היא מעודדת?

היא מקדמת בתי חולים מעודדי הנקה גם מבחינת חוסר מתן תמ"ל, גם הדרכה לאימהות, וממש יש כללים בין-לאומיים שאנחנו מאמצים בישראל, זה כרגע בעבודה, בבריאות הציבור מובילים את זה.

כל חודש הנקה חוסך 4% מה?

ירידה של 4% באחוזי ההשמנה, בסיכון להשמנה.

בסיכוי להשמין?

בסיכוי להשמין. מבחינת הרגלי אכילה, זה שאלון ישן, אלה נתונים של 2020, אבל המצב לא נהיה יותר טוב. אנחנו רואים פעוטות עד גיל שנה, זאת אומרת, ממש תינוקות-תינוקות, 60% מההורים בחברה הערבית דיווחו שהילדים שלהם שותים שתייה מתוקה. יש לנו עכשיו תוכנית לאומית לצמצום פערים בחברה הערבית, זה אחד הנושאים המשמעותיים, כולל תזונאיות בטיפות חלב. ויש פה עוד דברים, גם דגני בוקר, ממרח מתוק, מעדנים, אנחנו באמת פה באחוזים גבוהים מתחת לגיל שנה, אלה ממש תינוקות.

זו טבלה מזעזעת.

זה מזעזע לגמרי. וההשמנה בגיל הרך היא מה שמוביל להשמנה בכיתה א' ובז' ואז בעתיד.

בן אדם מתרגל.

מצמיחים ילדים עם סוכרת.

אבל נשאלת השאלה למה זה קורה.

נכון, ומה לעשות.

לגמרי.

מצאו קיוסקים עם משקאות ממותקים בתוך בית הספר.

אגב, זו אחת הנקודות - - -

זה עד גיל שנה, הנתונים פה עד גיל שנה.

אתה מבין את זה? בתוך בתי ספר יש קיוסקים. איפה משרד החינוך.

אנחנו מתחילים אפילו לפני בתי הספר.

לפחות לאסור או חוזר מנכ"ל או משהו.

הם לא בידיים של משרד החינוך.

רבותיי, סליחה, לא התכוונתי לפתוח דיון, ואני גם חושב שמדברים פה על גילים שעוד הרבה לפני בית ספר.

בדיוק, עכשיו אנחנו על הגיל הרך.

רגע, בואו ננסה להבין איפה אנחנו נמצאים. זו תרבות, תרבות שאנחנו צריכים לשנות בנו, בסדר?

לגמרי. אני אעבור ממש בזריזות על הנתונים ואז על התוכנית שיש לנו על גיל הרך כי זה באמת עיקר המיקוד שלנו. שוב, ממרחים מתוקים, חטיפים, ממתקים, באמת בכל הדברים אני מדברת פה על מדי יום וכמה פעמים בשבוע שילדים אוכלים את המזונות האלה. והרבה פעמים כשמדברים על הרגלי אכילה ואומרים שקשה לשנות הרגלים, תינוק מתחת לגיל שנה, ילד בן שנה, אין לו עוד הרגלים. זאת אומרת, מה שאנחנו ניתן לו, מה שהוא חשוף אליו זה מה שהוא יאכל, ובגלל זה אנחנו צריכים ממש להשקיע ממש מבראשית.

שוב, גם מהדוחות של ה-HBSC, בני נוער, משקאות קלים, אני באמת אעבור מהר כי את רוב הנתונים אתם מכירים, אבל אנחנו באמת באחוזים גבוהים של שתייה מתוקה, שוב, המגזר הערבי, אחוזים גבוהים יותר.

יש לך נתונים כשהייתה התקנה על המס על השתייה המתוקה, כמה זה ירד?

יש ירידה, כן, יש ירידה. יש ירידה ואז עלייה, העלייה לא חזרה לאותה עלייה כמו שהיה לפני המס.

זאת אומרת, המס עזר בירידה של צריכה של שתייה מתוקה.

לגמרי, חד משמעית. מבחינת הילדים, בישראל, באמת ביחס למדינות אירופה שנכנסו לתוך גיליון הציונים, אנחנו במצב לא טוב, כפי שגם אתה ציינת. לא פעילים גופנית, גם בנים ובנות, ההמלצה היא 60 דקות ביום, אנחנו רואים פה גם אחוזים מאוד גבוהים של ילדים שלא מבצעים פעילות גופנית לפי ההמלצות. כשמסתכלים על המלצות ארגון הבריאות העולמי, את זה אני אדגיש בגלל שיש אירוע נוסף שקורה במקביל, ארגון הבריאות העולמי מכיר ששכיחות ההשמנה הולכת ועולה, בעיקר בילדים, ושזה מושפע משינויים שיש לנו בחברה. הרי אלה לא שינויים בכוח הרצון או בגנטיקה של האנשים, אלה באמת שינויים חברתיים.

השמנת ילדים קשורה בעיקר לאכילה לא בריאה ורמות נמוכות של פעילות גופנית, והסעיף השני הוא חשוב ביותר, שהבעיה היא לא רק קשורה להתנהגות של הילדים או לחינוך שהם יקבלו, זה קשור לסביבת המזון ושינויים חברתיים וכלכליים ולמדיניות בתחומי החקלאות, התחבורה, תכנון ערים, איכות הסביבה, עיבוד מזון, הפצה ושיווק וחינוך. כל הדברים האלה, מילה במילה, המלצות בין-לאומיות.

ואני ממש במשפט אחד אציג שבמקביל למאבק שלנו בהשמנה יש את התוכנית הלאומית לביטחון מזון, היערכות לשנת 2050, לפני יומיים היה כנס הצגת תוצרי התוכנית. משרד החקלאות, משרד הגנת הסביבה, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, המל"ל ושותפים נוספים מהאקדמיה ומגזר שלישי מתכננים את ביטחון המזון לשנים הבאות. משרד הבריאות והצוות שלי ושל ד"ר נעמי פליס איסקוב הובלנו את הצוות של סל מזון ושינוי הרגלי צריכה, זה אחד מעמודי התווך של התוכנית. כל ייצור המזון, גם מבחינת ייצור מקומי, גם חקלאות וגם תעשייה וייבוא מתבססים על סל המזון הבריא, ויש לנו ממש יעדים ל-2050 לצמצם את שיעורי ההשמנה ובאמת שיהיה לנו פה מזון בריא יותר גם בהיצע וגם בביקוש. ברגע שנשנה את ההיצע והביקוש במקביל, כי הם משפיעים אחד על השני, נצליח, מקווה.

מבחינת המלצות מהעולם למניעת השמנה, אחד-אחד פה אנחנו בתוכנית שלנו, המשרדית והבין-משרדית מקדמים. היצע מזון בריא, זה מה שאמרתי עכשיו עם השותפים במשרדי הממשלה; סימון מזון כבר ביצענו, זו אחת מההמלצות הבין-לאומיות; מזון בריא במסגרות חינוכיות, יש לנו את התקנות, יש לנו עבודה עם משרד החינוך, הדוקה, בשיתוף פעולה מדהים גם בכל שכבות הגיל ועכשיו בעיקר בגיל הרך שעכשיו אנחנו רוצים לקדם, ראינו את הנתונים; סידור סביבת המזון בסופרים, זו איזושהי רגולציה שאנחנו עכשיו רוצים לקדם, זה על השולחן.

דיברנו על זה גם כן, כן.

זה על השולחן. מניעת פרסום מזון מזיק, גם רגולציה על השולחן, זה לוקח זמן; קידום הנקה, מה שאמרתי.

דרך אגב, אתם לא ממציאים משהו חדש בהקשר הזה.

לא.

יש הרבה מקומות בעולם, זאת אומרת, אנחנו צריכים לאמץ ועשינו פה אימוצים גם בוועדה הזו, הרבה מאוד תקנים אירופאיים.

נכון.

בואו נלמד מה שאפשר מהם בהקשר הזה של סביבת מזון וסידור המוצרים.

יש שתי רגולציות באנגליה שאנחנו לומדים אותן, גם על סידור הסופרים וגם על מניעת פרסום מזון מזיק.

איך אני יכול לבקש? אני רוצה לבקש להאיץ את התהליכים בהקשר הזה, ומה שנקרא, להביא לנו את זה בהקדם. זאת אומרת, אנחנו מדברים על זה כבר הרבה מאוד זמן, זה לא רעיון חדש והמשרד מכיר את זה הרבה זמן, המשרד למעשה העלה את זה פה כאפשרויות קידום.

נכון.

אנחנו רוצים להתכנס ללוחות זמנים בהקשר הזה. בסוף ילד שמגיע עם אימא שלו ליד הקופאית או הקופאי ורואה שם את המוצרים הכי מגרים, הכי משמינים, כל זמן שאנחנו לא נשנה את זה, או שזה נמצא לו מול העיניים, בגובה העיניים, במדפים הנמוכים ולא למעלה, אנחנו בבעיה. זה רק אחד, כל דבר זה רק עוד משהו אחד בתוך תהליך, אבל אלה דברים שאפשר לתקן אותם, בואו נעשה את זה, בואו נאמץ, בואו ניקח דוגמה קיימת, נגיד שאנחנו מאמצים את התקנה כמו שזה. בואו נתכנס ללוחות זמנים, בסדר? אני אבקש את זה גם בסיכום הדיון הזה.

בסדר גמור.

לכאורה זה יהיה בתקנון. חקיקה או תקנות?

אנחנו רוצים שזה יהיה בתקנות.

אנחנו נבקש בסיום הדיון להאיץ תהליכים בהקשר הזה, בסדר?

אמצעים כלכליים, כמובן, אנחנו יודעים שמחיר המזון משפיע על המכירות, אם זה מיסוי של מזון מזיק שראינו שהוא יעיל והוזלת מזון בריא, שזה אחד הדברים החשובים שאנחנו רוצים לעשות, כי הפערים הבריאותיים הם בעיקר בשכבות הנמוכות ואנחנו יודעים שאוכלוסייה מסוציו נמוך מתקשה לרכוש מזון בריא.

לצד כל זה כמובן חינוך והסברה וניטור ומעקב כאמצעי לתמיכה ברגולציה, חינוך תזונתי בבתי הספר, קמפיין לעידוד תזונה בריאה, פעילות גופנית, גם אפשור וגם נגישות, ניטור המערכת וסביבת המזון, על זה באמת אנחנו כל הזמן גם במחקר וגם בנתונים.

הייתי מכניס פה וי נוסף של עולמות ה-AI בהקשר של ניטור או סביבה. יש היום כל כך הרבה אפליקציות וכל כך הרבה אפשרויות להתקדם בהקשר הזה. הייתי מכניס את זה כוי נוסף, ממש להטמיע אותו בתוך המערכות.

כן, בסדר גמור, יש לנו על זה גם עבודה שעושים. שוב, אני לא רוצה לגזול הרבה זמן מהוועדה, אבל באמת מבחינת הפעולות שמשרד הבריאות עושה גם בשיתופי פעולה עם משרדים אחרים, יש לנו מוקד אחיות וייעוץ הנקה; שירות תזונתי בטיפות חלב בשנים האחרונות ואנחנו כל שנה רק מגדילים ומגדילים את התקציב של המכרז; תזונה והתפתחות מבראשית, זו תוכנית גדולה מאוד, ממש תוכנית הדגל שלנו עם ג'וינט אשלים לקידום תזונה בגיל הרך, ממש שינוי הנורמה התזונתיות והעבודה מול צוותי חינוך, אנשי רפואה וההורים; ועבודה גם במעונות היום בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך; אפשרי בריא, קידום בריאות במוסדות חינוך, תקציב משותף שיש לנו עם משרד החינוך, קידום התערבות תזונתית במכינות קדם צבאיות.

מורן, אני לא מתאפק, תגידי, כמה שווה כל הדף הזה? כמה כסף מושקע בכל מה שכתוב כאן? סליחה שאני מתפרץ בזמן שאת מציגה.

אני רוצה לחדד. אם אני מסתכלת על השורה הראשונה, אני יודעת שהיא קיימת כבר הרבה מאוד שנים. אני לדוגמה לקחתי את הילדים שלי, יש לי כבר נכדים, הייתי בטיפת חלב, שמעתי שם, אני לא רואה פה שום דבר חדש.

תזונאית טיפות חלב? לא, יש.

אני רק רואה עלייה בנתונים, אבל לא רואה שום דבר חדש.

יכול להיות שבלי זה הייתה עלייה יותר גדולה.

נו, באמת, לאן אתם רוצים להגיע, ל-100% ילדים עם סוכרת סוג 2? באמת. אני לא רואה פה שום דבר שהוא חדש.

כמה המדינה משקיעה בכל זה? שנייה, נניח שזה לא חדש, בסדר? נניח שאין פה שום תוכנית חדשה, אני לא חושב, אבל כמה כסף המדינה משקיעה בכל הדף הזה שמוצג בפנינו כרגע, כל התוכניות?

אני אגיד לך על מה שאני יודעת. תזונה והתפתחות מבראשית זה 2 מיליון שקלים, אפשרי בריא עם משרד החינוך זה 2 מיליון שקלים.

מה זה לכל המדינה?

2 מיליון במאצ'ינג ממשרד החינוך, זה 4 מיליון ביחד. בשנים קודמות היה 5 מיליון, זה ירד.

טוב, עזבי, אני אקטע אותך. סליחה, כי באמת אנחנו יודעים - - -

וכמה משקיעים במחלקות ל - - -

יותר מ-20 מיליון. יותר, יותר.

ד"ר מורן, אנחנו באמת מחכים שגם נציגי האוצר יהיו פה בדיון, אבל ההשקעה היא קטנה מאוד, מאוד באופן יחסי, אנחנו מדברים פה על מדינה.

נכון, נשמח לתקציב נוסף.

ההשקעה היא פונקציה של סדר היום. אם היום התקשורת הייתה יוצאת עכשיו בקול זעקה, תראו מה קורה לילדים במדינת ישראל, אני מבטיחה לך שכל המשרדים היו עומדים דום. אבל כשאין זעקה, המוות הוא שקט.

אנחנו מדברים באמת על סכומים מינוריים, אני חושב שכל הדף הזה כולו, אם אני משקלל גם את תקציבי חינוך ביחד איתו, אנחנו מגיעים, אם אני לא טועה, בישיבה הקודמת דיברנו על 40-30 מיליון שקל, אלה סכומים קטנים באופן יחסי למה שהמדינה צריכה להשקיע לנזק הכלכלי, הבריאותי, החברתי, התרבותי, זה כלום ושום דבר לעומת מה שצריך באמת להשקיע. ואני רוצה שאתם תהדהדו איתנו ביחד את הקריאה הזאת לאוצר ולנו, בכלל לתעדף מתוך תקציבי הממשלה, אולי דרך תוכנית לאומית באמת כמו שאמרתי בתחילה, כמו שסימון אמר, באמת לשנות סדרי עדיפות והשקעה של המערכות כולן לטובת צמצום. ועוד לא דיברנו על פריפריה ועוד לא דיברנו על מגזרים.

אנחנו כמובן נשמח לכל תקציב לקדם את כל הדברים האלה.

אין לי ספק.

וגם בתוכנית, מה שאמרתי קודם על ביטחון המזון הלאומי, גם שם יש תקציב גדול שהוקצה לשינוי הרגלי הצריכה. שוב, במידה ו - - -

ופה אני אבוא ואשאל איפה נמצאים נציגי, זאת אומרת, לא אתכם אני שואל, כי אני הנחתי הצעת חוק בהקשר הזה של מוצרים בפיקוח, שאנחנו מבינים שמפקחים על המחירים בשל כך שהם, נקרא לזה מוצרי צריכה בסיסיים, בסדר? איפה אנחנו נמצאים בעולמות של בריאות בהקשר הזה?

אני אגיד לך, אני אתן לך דוגמה.

רגע, סימון, תהיה איתי, שנייה אני מסיים. שמה עומד משרד האוצר על הרגליים האחוריות שנציגי משרד הבריאות לא יהיו שותפים לתוך אותם תהליכים.

אני אתן לך דוגמה ליציאה מהקופסה. היינו ביחד באירוע שבוע שעבר, נכון? אירוע ענק שהיו שם כ-2,000 נשים, 2,000 נשים, אלה 2,000 משפחות, מאמאנט, ואתם הייתם חלק מהספונסרים, נכון?

לא, אני באתי לברך אירוע מאוד מיוחד, כי זה גם היה למניעת סרטן השד, זה היה מדהים, אני מסכימה.

יפה. מה ראיתי שם? ראיתי שם 2,000 נשים שמשחקות, והייתה בדיוק הפסקה, ועל כל השולחנות ראיתי המבורגרים וצ'יפס.

סביבת מזון.

אני בעצמי אמרתי לך, רציתי להגיד לך את זה.

כתבתי כבר.

איך אתם לא בתוך הדבר הזה, מנצלים את זה ומדברים על הנושא של תזונה?

אני יכולה לומר לכם שנציבות שירות המדינה יחד איתנו הוציאה לאחרונה שוב פעם את הכללים.

ברושור.

לא, הכללים לגבי כיבוד בריא בממשל וגם במשרדי הממשלה השונים, כולל פגישות שאנחנו - - -

לא, אבל זה לא משרד ממשלתי.

שוב, אני אומרת, יש כאן בעיה מוטמעת בחברה שצריך לשנות אותה, וצריך לטרגט אותה מכל מיני מקומות. סליחה, אני ד"ר שרון לוי, מנהלת המחלקה לקידום בריאות.

שרון, יש לך ילדים, נכון? מתי הילד שלך בא הביתה ואמר לך: אימא, היה לי עכשיו שיעור שלימדו אותי מה זה פחמימות ומה זה סוכרים ומה זה חלבונים?

אבל לא, זה גם מה שאני חייבת לומר לגבי ילדים ובני נוער. בעיניי זה חשוב, כל הדברים שאנחנו מדברים עליהם, אבל ילדים ובני נוער זה לא לטרגט דבר אחד, אנחנו צריכים ליצור גם סביבה, גם תרבות, גם התנהגויות שהכול משתנה. כמו שאתה אומר, זו גם הפעילות הגופנית, אבל גם החוסן, גם הסטרס, זה קשור גם לעלייה במשקל וכל העולם של דימוי גוף. זאת אומרת, יש לנו כאן הרבה עבודה וצריך באמת לעבוד במשותף כדי לעשות את השינוי הזה, זה מאוד מהותי. ההשמנה היא אחת מהתופעות, אבל יש לנו עוד תופעות. הבעיות של דיכאון וסטרס בקרב ילדים ובני נוער רק עולות, עולות, עולות. זה לא יעזור לנו אם הם יהיו רזים אבל יעלו ב - - -

אחר כך את מקבלת אותם אנורקסיים ואז את מאשפזת אותם, וזו שנה שלמה של טיפולים במקרה הטוב.

אבל דווקא כשאנחנו מדברים על ילדים ובני נוער אנחנו צריכים בעיניי גם לבוא גם בגישה קצת יותר - - -

אני אגיד לכם, הגישה במשרד הבריאות הפכה להיות גישה מאוד מכילה. היום גם אנשים מבוגרים, אני, את רואה, אני לא רזה ולא דקיקה, את יודעת מה מציעים לי? את הזריקות, זו הדרך הקלה, זבנג וגמרנו. בואו נעשה זריקות ואז זה הופך אותי למי שכל חייה תצטרך להשתמש בזריקות, כי אז אני מפתחת סוכרת אם אני לא משתמשת. אני לא יודעת מה יהיה עם הלבלב וכולי וכולי. אבל אני חד משמעית אומרת, זה מה שקורה אצלנו, אנחנו הולכים לפתרונות הקלים ביותר, הקלים ביותר.

את יודעת, לפעמים אני מסתכלת על סרטונים ואני רואה בסינגפור איך פותחים את יום הלימודים, המורה והילדים רוקדים לכל מיני קולות. זה לא חייב להיות אולם ספורט, גם לרקוד זה אחלה של דבר, אבל אני לא רואה אתכם עושים את זה.

תודה רבה.

אתם מחפשים תמיד פתרונות של כסף, כסף. יש דברים שלא צריך גם את הכסף, שאפשר גם להשתמש קצת בשכל האנושי.

טוב, קטי, אני רוצה להמשיך.

אני ממשיכה. באמת פיקוח תזונתי על הצהרונים, שוב תוכניות גדולות בחברה החרדית, שיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה החרדית והחברה למתנ"סים. תוכנית מערכתית לצמצום פערי בריאות בחברה הערבית. אני רוצה רגע, דיברתם על הכיבוד ועל מה שמוגש גם בכנסים, אבל גם באירועים שונים, אנחנו עכשיו מקדמים הטמעה של מכרזי הזנה ירוקים ובריאים, ממש בקרוב הולך לצאת. זה שיתוף פעולה גם עם המשרד להגנת הסביבה, שזה מקדם מזון בריא במוסדות ציבוריים. אנחנו מאוד נרצה שזה יקודם כהחלטת ממשלה בכל המוסדות, בטח שהם במימון המדינה, אבל בסופו של דבר שזה ייכנס גם למקומות עבודה. ושוב, נבחנים פה מהלכים ומה שאמרתי על קידום בתי חולים מעודדי הנקה.

מבחינת קידום בריאות בשלטון המקומי והאזורי, תקציבים גדולים הולכים לרשויות המקומיות מתוך הבנה שהרשות המקומית והסביבה שהאזרח חי בה מאוד משפיעה על הבריאות. תוכנית גדולה גם ברשויות, 78 רשויות מקומיות באפשרי בריא ועוד 12 אשכולות שאנחנו מתקצבים מתקציב משרד הבריאות, כוח אדם גם למתכללות בריאות וגם לתזונאיות, מיזם לאומי לבריאות.

רגע, מה תפקידן?

לקדם מהלכים משמעותיים לשינוי גם סביבת המזון, גם הבריאות וגם פעילות גופנית, סטרס, חוסן, מסכים ברשות המקומית. הרבה מאוד תוכניות בתוך המסגרות, בתוך המקומות שהאנשים חיים בשביל לשפר את הבריאות. ותוכנית מאוד גדולה שעכשיו מתחילה, המיזם הלאומי לבריאות הנפש.

סליחה שאני קוטע, זה קיים בכל הרשויות המקומיות?

לא, 78 רשויות מקומיות ו-12 אשכולות אזוריים. זה מכסה כ-90%.

כן, ומתווספות עוד 30 רשויות כעת למיזם וזה יכסה - - -

אתם נותנים כוח אדם, הרשות - - -

לא, כוח אדם זה רק לאשכולות, 12 אשכולות, הרשויות, הן צריכות.

הרשויות מחוייבות לתת 50% במינימום משרה של מתכללי בריאות ואנחנו נותנים להם תקציב לפעולות. ועכשיו יהיה גם סל של מענים לקידום בריאות וחוסן גם כן, כאשר ילדים ובני נוער הם כמובן אחת מאוכלוסיות היעד המרכזיות.

המשרד נותן אילו שהם קווים, נגיד יעדים, קווים, קובע כללים, קובע מדיניות? זאת אומרת, השנה שנת בריאות בגילאי או במקום או במתחם או לא יודע מה.

נכון. ברמה הלאומית היו יעדים של תוכנית אפשרי בריא שבדיוק אנחנו מתכנסים על סיכום של עשור פעילות, היו יעדים לירידה בהשמנה.

התקציב הוא מאוד קטן אבל.

נכון.

אם לוקחים את כל תקציב אפשרי בריא לכל הרשויות האלה שהזכרת - - -

מסכימה. אבל עכשיו במיזם מתווספים עוד 60 מיליון לרשויות לתוכניות גוף נפש שכוללות הרבה את ההיבט של חוסן בקהילה ושם יהיו מענים שהם מענים שכבר יש להם או הוכחות כבר, או שגם יהיו כאלה שיהיו תהליכי הערכה כדי שנוכל כן שיהיו לנו תוצאות שנוכל להסתכל עליהן ולראות את השינוי עם כל שנה של פעילות. כרגע זה מתוקצב ל-2026-2025.

גם 60 זה לא הרבה.

נכון, אבל זה יותר בהרבה ממה שהיה.

עכשיו אני שואל שאלה. המשרד יכול להוביל נגיד שנה שבה אנחנו משקיעים בנושא מסכים. אנחנו יודעים שצריך פה חינוך גם של ההורים במקרה הזה, שלא לתת לילד להתיישב מול מסך שלוש-ארבע שעות עם פופקורן, ממתקים וארטיקים. זאת אומרת, איזשהו שינוי כזה, לקבוע איזושהי מטרה שהיא תהיה המוקד מעבר לשאר הפעילויות.

נכון, אנחנו כעת מסתכלים באמת על ילדים ובני נוער כאוכלוסייה במיקוד וחושבים בדיוק כך על יעדים ספציפיים לנושאים ספציפיים, כמו שהעלית, בין אם אלה מסכים, בין אם זו תזונה, בין אם זו פעילות גופנית, וגם חוסן. אנחנו גם יושבים עם השותפים ואנחנו - - -

דרך אגב, כשהזכרנו פה תוכנית לאומית, אני לא אומר, אני יודע שכל הידע לא פה, בסדר? אבל ברור שבחשיבה גדולה, בשולחן עגול עם כל המשרדים הרלוונטיים אפשר למצוא, לאתר את אותן נקודות שכדאי מאוד להשקיע בהן לפי איזשהו סולם שאנחנו נבנה, לפי תקופות. אבל טוב, בואו נמשיך הלאה בהצגה.

את רוצה להסביר גם על היישומים?

כן, פשוט יש עבודה של המשרד על יישומונים שונים, אתם מכירים, גם דיברנו על זה בוועדה על הטכנולוגיות. יש את קידום הפעילות הגופנית ואורח חיים בריא שזה במסגרת השב"ן של קופות החולים, יש גם עכשיו עבודה של תמיכה בפיתוח והטמעת יישומונים ספציפיים לעולם של טיפול בהשמנה, ויש גם אפילו מהלך כרגע לקידום פעילות גופנית באמצעות טכנולוגיה שמשולב עם מרשם רופא שגם המשרד נחשף אליו לאחרונה של אחת הקופות. ואנחנו מסתכלים על זה כאיזושהי זווית המשך, הוגש לסל שיהיה יישומון לקידום פעילות גופנית ואורח חיים בריא לא רק לשב"ן, אלא בסל בקרב קבוצות מסוימות.

תגידי, התוכנית של קופות החולים עם האפליקציה של מוב, של הפעילות הגופנית, יש נתונים כמה משתמשים, כמה זה עובד?

אני אתן לקופות להציג את המידע שלהן, אבל כן, יש להן נתונים. בקופות זה מגיל 14, יש להן נתונים, ויש כאן איזשהו מהלך באחת הקופות לפחות להוריד את הגיל ולתת אפשרות לילדים גם יותר צעירים.

אני ממשיכה. אני אגיד שמבחן התמיכה למניעה וטיפול בהשמנה החל כבר בשנת 2023, השנה אנחנו ממשיכים עם המבחן גם בשנת התקציב הנוכחית. כשהסתכלנו על הנתונים של הילדים, בשנת 2024, ביחס לשנת הבסיס, היה גידול של 28% במספר הילדים שטופלו. המבחן תמך בהגדלה וגם בצוות רב-מקצועי, עלייה של 48%. השנה אנחנו נותנים דגש מרכזי לחברה הערבית, זאת אומרת, מתוך ה-12 מיליון שיש לנו לכל מבחן התמיכה, 3 מיליון מיועדים רק לרשויות מיעוטים מהחברה הערבית, ואנחנו גם נותנים דגש על הילדים.

כמובן מחקר והערכה, שוב, אני עוברת מהר. כל המחקרים שאנחנו עושים, הקמת רשם במלב"ם, רשם השמנה חדש. אנחנו הולכים להנגיש את כל הנתונים שיש לנו, גם על הבקרות בצהרונים לדוגמה, בדשבורד עירוני, שכל אחד יוכל להסתכל ולראות איך הוא ביחס לרשות אחרת. בריאות התלמיד, טיפות חלב, עבודה עם המועצה לשלום הילד, שיתוף ציבור בסקירות ספרות, איך מצליחים עם בני הנוער גם לעשות שינוי אפקטיבי. פיתוח מדדים חדשים ועדכון תיק טיפת חלב, והרבה מחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, איך להוביל את האנשים לשינוי, כי זה לא מספיק רק להגיד להם אל תשתו שתייה ממותקת ואל תאכלו חטיפים וממתקים.

ושוב, התוכנית הגדולה, קידום בריאות גוף נפש בקרב ילדים ובני נוער. באמת תוכנית הוליסטית, מתכללת, שמדברת גם על הנושא של תזונה בריאה, התנהגויות סיכון, עישון, חוסר פעילות גופנית, הנושא של הטלפונים וההתמכרות, בדידות ואלימות, וכל הדברים שאנחנו צריכים ופועלים לגביהם. שוב, התנהגויות בריאות, מניעת עישון, פעילות גופנית, שימוש מושכל במסכים, קשרים חברתיים ומוגנות. אני אסיים פה. אני חייבת להגיד שזה באמת בליבנו, בדמנו, אנחנו קמים כל בוקר וזה מה שאנחנו עושים מהבוקר עד הלילה. תודה רבה.

תודה רבה. כמובן כל השאלות שאנחנו שואלים פה לא ממעיטות מהערך שאנחנו יודעים, ואנחנו יודעים שאתם משקיעים בזה הרבה מאוד זמן, רק שמה שאנחנו רוצים לדחוף ואנחנו מבקשים פה למעשה מחברי הכנסת - - -

אנחנו נשמח לדחיפה ולתקציב.

- - - זה תקצוב הראוי והולם לדבר הכל כך גדול הזה, שיש שם עוד הרבה, הרבה מה לעשות.

רק להזכירך שמהאוצר הגיעו.

אני יודע. התכוונתי לעשות קבלת פנים מיוחדת ברגע שהם נכנסו לפה, אבל חסכתי את זה. אפרת לאופר, משרד החינוך, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אפרת לאופר ממשרד החינוך, אני מנהלת את יחידת הבריאות במשרד החינוך. לפני שאנחנו ניכנס לתוך מערכת החינוך ומה הפעולות שגם אנחנו עושים, אני רוצה להגיד את זה כאמרה, אני חושבת שהיא חשובה מאוד, בטח כשקשור לחינוך ומדברים פה הרבה על בני נוער. אני חושבת שכל המילה הזאת שנקראת השמנה זו מילה שלא תיקח את בני הנוער למקום טוב.

טרמינולוגיה.

אני חושבת שאנחנו, לפחות במערכת החינוך, אנחנו באמת פועלים בדרך אחרת. אנחנו לא מדברים על השמנה, לא מדברים על רזה או שמן, אנחנו מדברים על קידום של אורח חיים פעיל, בריא, מקיים, והמילה הזו הרבה פעמים מאוד בעייתית, בטח עם בני הנוער. אנחנו מדברים בסלוגן של "בוחרים בריא", מתפיסה שכשזה מגיע מתוך בחירה, גם אישית וגם קהילתית, יש לזה משמעות הרבה יותר גבוהה. רק רציתי לשים את זה ראשון על השולחן.

במערכת החינוך אנחנו עושים באמת במסגרות שלנו הרבה מאוד פעולות לכל הנושא של קידום בריאות, החל ממעונות היום, גני ילדים ובתי ספר. בתחום של קידום בריאות, גם במעונות היום אנחנו פועלים מאוד מאז שהם נכנסנו למשרד החינוך, אנחנו עובדים, ומורן הציגה את זה, וגם שרון, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא כדי להמשיג גם לצוותים בתוך מעונות היום. צריך לזכור גם שיש קהילת הורים במעונות היום, אנחנו צריכים לעבוד עם כולם בצורה מושכלת כדי לשים את זה על סדר היום. וצריך לזכור שבמעונות היום יש לנו גם הזנה, זאת אומרת, יש שם מטפלות, אימהות בית שמבשלות, וגם שם אנחנו עושים איזשהו תהליך, אנחנו יחד עם משרד הבריאות מנסים לתרגם בצורה יותר נכונה את האוגדן הגדול של אוכלים במעונות היום לפעוטות כדי להמשיג גם את זה.

רגע, לא הבנתי, זה כבר מוסדר, לא? יש כללים.

כן, יש כללים, אבל אני אומרת, אנחנו רוצים לתת להם את זה בצורה יותר נגישה. זאת אומרת, להגיע לאיזושהי פלטפורמה שאנחנו יכולים להנגיש להם את זה בצורת אוגדן. עשינו את זה לדוגמה בגני הילדים, כתבנו יחד בגני הילדים מדריך תזונתי לגני הילדים, ממש מדריך שהוא מאוד מקדם, יש בו תפריטים. צריך לזכור שיש לנו גם ילדים עם צרכים רפואיים בכל נושאי התזונה למיניהם, היינו גם בדיונים הללו עם ילדים אלרגיים, ילדים עם צליאק. באמת האוגדן הזה נותן אפשרות שהמידע יהיה מונגש יותר ולא במסמכים. כי בסוף חוזרים, כשזה כתוב בדפים זה פחות מונגש לציבור ואנחנו מנסים להנגיש כמה שיותר. אפרופו, דיברנו גם של ברושורים ואגרות, אבל בסופו של דבר צריך את המידע.

בגני הילדים אנחנו מכשירים גם את צוותי הגננות, את מנהלות הגן. היום כל התוכנית של בוחרים בריא נכנסת לתוך התוכנית הפדגוגית של אגף הגיל הרך, זה ממש מוטמע בתוך התוכנית הפדגוגית, גם בהכשרות שהאגף מוציא גם למפקחות וגם לכל מנהלות הגן. זה נמצא בתוך שגרת היום של התוכנית, אנחנו מדברים על זה כל הזמן. בבתי ספר יש לנו עדיין גם את הפרויקט של בתי ספר מקדמי בריאות, אבל לא רק. גם שם אנחנו עושים פעולות, שוב, כל מיני פעילויות של העשרה, גם בנושאים של קידום בריאות, הגברת הפעילות הגופנית.

איך גיא דגן לא נמצא פה בדיון כזה? איך האחראי על החינוך הגופני במדינת ישראל לא נמצא בדיון הזה? כמה שנדבר וכמה שנדבר וכמה שנדבר, בסוף יש לנו כלי של המורים לחינוך גופני מגן עד י"ב. איך לא נמצא פה גיא דגן?

אני מקווה, אולי אתה זוכר, אולי לא, אני מורה לחינוך גופני, הייתי 17 שנה מורה לחינוך גופני.

אני יודע, בגלל זה אני שואל.

אבל אני רוצה שנייה לומר משהו, וזה גם מחזיר אותי חזרה.

הוא יודע שיש את הדיון הזה? הזמינו אותו?

נראה לי שהוא ידע.

הוא אחראי על החינוך הגופני.

משרד החינוך בחר לשלוח אותה.

לא, זה לא בסדר.

אוקיי, בסדר, הלאה.

אני אגיד לך, אתה יודע איך זה עובד? מכינים תוכניות, מכינים חוזרי מנכ"ל, מכינים הכל, לחלחל את זה למטה – אין את זה. הנה, אני אומרת לך את זה כמי שבאה מהחינוך, אין את זה.

אם היה בסילבוס של החינוך הגופני את הדבר הזה - - -

אם אני אבחן אתכם, אתם מקבלים ציון עובר מעולה. איפה האכיפה? איך בודקים את זה? כשהייתי אימא היה לי קשה לעקוב, אבל כסבתא, אגב, אני סבתא טובה, אני כן בודקת מה הנכד שלי בבית הספר עושה ומה הנכדה שלי בגן. ושום דבר שקשור לאוכל בריא או לאופן חיים בריא. אני אגיד לך למה, כי הם באים אליי ואומרים לי: סבתא, אימא לא מרשה לקנות ממתקים, את יכולה לקנות לנו? כי הם מנצלים את החולשה שאני סבתא. זה מראה לי שאין להם שום דבר בתוך תוכנית הלימודים.

אתם דואגים בתוכניות הלימודים לאכוף דברים אחרים. את יודעת, אני לא רוצה לדבר על מה אתם כן שמים דגש, כי זה לא התפקיד שלך, אבל זה, אני אומרת לך, אני בטוחה, אני מסתכלת על תוכניות הלימודים, איזה יופי של מודלים, איזה יופי של קול קורא, תלמידים ותלמידות בוחרים בריא, גדלים בריא בגן העתידי. איפה זה בא לידי ביטוי בחלחול למטה למורים, לגננות? אני אומרת לך את זה בבדיקה רק בתא המשפחתי שלי, זה לא קורה.

קודם כול, אני ממש שמחה שאת אומרת את זה, אני אשמח - - -

בימי הולדת יש תחרות מי מביא יותר ממתקים, לימי הולדת. תוציאו איסור מוחלט. גננת שתאשר דבר כזה, שימוע. תעשו משהו עם סנקציות, לא רק סנקציות לגבי החרדים, סנקציות גם לגבי מי שחוטא פה. צריך לעשות סנקציות. זה לא נורמלי הקטע הזה של ימי הולדת. שתיית מים, אתם נותנים לגננות לתת לילדים לבוא עם פטל.

חברת הכנסת קטי שטרית, מספיק, השאלה ברורה, אנחנו רוצים להמשיך.

לבוא עם פטל לבית הספר.

תודה רבה. בבקשה.

נמאס פשוט לראות כל הזמן את התוכניות הגרנדיוזיות האלה שלא יוצא מהן כלום.

יש פה עוד רשימת דוברים ארוכה, אני רוצה להספיק, בבקשה.

אני ממש מבקשת, אני אשמח מאוד, ואני אפילו אבקש - - -

אני לא באה בטענות אלייך.

זה ברור לי, אבל אני רוצה לבקש ממך, קטי, אני ממש מבקשת, אני רוצה שתבואי איתי ליום סיור, אני רוצה שתבואי, אני לא יודעת - - -

כל הוועדה תגיע.

כל הוועדה, אני אשמח. רק שנייה, אני רוצה להגיד משהו. כשבאים ושואלים ילד, איך היה לך היום, תבואו לילד קטן, תבואו לילד בבית הספר ובטח לבני נוער, מה למדתם היום? יגידו לכם, למדנו, הם לא יודעים באמת לפרוט את זה, בסדר? לבוא ולהגיד שהוא יבוא הביתה ויגיד אם הוא למד פחמימות או כל נושא אחר, אני מאמינה שזה לא יבוא. אני מזמינה את כולכם, יש עשייה ענפה בתוך מוסדות החינוך. אני לא אגיד שזה קיים ב-100%, אני לא אגיד שזה קיים לכל אחת, אבל אני כן אומרת שיש עשייה. יש גני ילדים, יש מנהלות גן ויש מורים, אני הייתי בבתי ספר במשך 17 שנה וזה לא נכון לבוא ולומר עכשיו שלא נעשית תוכנית.

אני יותר מזה אגיד, שגם התוכניות כאן הן תוכניות של חינוך, הן תוכניות של הטמעה, ונכון, צריך כל הזמן לעבוד בזה, צריך כל הזמן להדריך את השטח, צריך כל הזמן לבוא וללוות אותם. יותר מזה אני אגיד, שהיום בבתי ספר, וזה משהו שגם צריך לקחת אותו בחשבון, מורה לא יכולה ללמד גם על אלימות, גם מתמטיקה, גם תזונה, גם שינה, גם חוסן, גם לבוא לראות שאין חרמות. בסוף, בסופו של דבר, המורה כן יכולה, או בית ספר, או גן ילדים, הוא באמת מקום מכיל, בטח בתקופה כזאת, ותראו מה קרה לנו בחמש השנים האחרונות.

ואני אומרת, וזה משהו שעלה גם בוועדה הקודמת עם ילדים עם אלרגיה וזה יעלה גם עכשיו, הוציאו את אחיות בתי הספר, זה גורם מקצועי, אולי זה המקום גם להגיד שתחזירו את אחיות בתי הספר.

אני בעד.

כולנו בעד, מה?

מ-2019 אני זועקת, לא מהיום.

אחות בבית ספר היא גורם מקצועי, אפשר לפנות אליה, היא יכולה להיות גורם גם להורים.

היא יכולה להיכנס ולתת שיעור.

לא רק שיעור.

זו דוגמה שצריך לעשות - - -

אני רוצה גם לומר יותר מזה, שאחות בסוף היא גורם מקצועי, גם הורים יוכלו לפנות אליה בשאלות. אנחנו מדברים כאן דיון שלם ואנחנו לא מזכירים פה את ההורים. צריך לזכור שגם להורים יש פה השפעה מאוד גדולה. אנחנו כחינוך, כמערכת צריכים. ואני רוצה רק לומר שגם כל הנושא של בינה שהזכרת מקודם וכל הנושא של טכנולוגיה, פיתחנו, ישבנו ופיתחנו כלי, איך משתמשים בכלי בינה לבני נוער. בני נוער עומדים לסדר היום שלנו יחד עם משרד הבריאות ובאמת אנחנו מנסים, ובואו, גם התקציבים באמת, ודיברתם על זה, התקציבים שמושקעים הם לא תקציבים גבוהים ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון.

ומשפט אחרון שלי אישית, אני חושבת שאני רוצה לשים אותו כאן על השולחן ברמת חינוך. חינוך הוא לאורך זמן, הוא הטמעה, בסדר? זה לוקח זמן. ואני אספר לכם שלפני כחודשיים בנסיעה פשוטה שלי בעיר מגוריי, אני חיכיתי רק רגע באוטו לבת שלי וקלטה אותי תלמידה שלי שהיום היא קצת גדולה, היא כבר לא תלמידה, היא ראתה אותי והיא ביקשה שאני אצא אליה ולספר לי שאת כל מה שאני נתתי לה כמורה בבית ספר היא מיישמת עכשיו. היא מאמנת כושר, היא ילדה שהתמודדה עם המון קשיים, עם המון בעיות משקל, אף פעם לא דיברנו איתה על זה. היא לקחה כל מיני כלים שלימדנו אותה והיום היא לקחה את זה לפיתוח האישי שלה. חינוך, לא נראה את זה בנקודת זמן, בחינוך אנחנו נראה את זה לאורך זמן. וצריך גם לזכור שמערכת החינוך היא לא תוכנית התערבות, היא תוכנית של ידע, מיומנויות וערכים.

אוקיי, מה לגבי פיקוח על מכירת מתוקים בקיוסקים?

השר מינה.

בשעה טובה ומוצלחת.

נכון, אנחנו נלמד את הנושא, אנחנו גם עם משרד הבריאות יושבים, כבר התחלנו. אנחנו נלמד את זה ואנחנו נתקדם גם לשם.

אוקיי, עניתם לנו שיש ממונה חדש. זו נקודה מאוד, מאוד חשובה. הסביבה שלנו מורכבת - - - ילדים ותחרויות ודברים.

תמכור ב-20 שקל פחית משקה ממותק, תאמין לי, אף אחד לא יקנה, זה הפתרון הכי טוב.

לא, תאסור, לאסור, מה הבעיה?

לא, אנחנו אוסרים.

לא, לא רק בבתי הספר, בכלל במדינה.

אם הייתי אומרת לך שמוכרים בקיוסק הזה חגיגת או כל מיני סמים, הם היו על הרגליים האחוריות.

בואי נמכור ב-20 שקל בקבוק קולה, תאמיני לי, לא יקנו.

אפרת, אני רוצה לשמוע, האם יש תקצוב לפקחים שיהיו תחת הממונה הזה?

שוב, השר מינה עכשיו את הפיקוח, אנחנו נלמד ואז אנחנו נוכל לבוא. כרגע אין לי תשובות, אבל אני רק אגיד עוד דבר נוסף.

יש משהו שכן תלוי בחברה.

אני אגיד עוד משהו אחד שחשוב מאוד לגבי המזנונים.

בא פקח בית ספר וזורק מכונת מתוקים - - -

מכונת שתייה כזאת, אתה יודע. אתה רואה את זה בכל תיכון, זה פשוט לא יאמן.

זה עוד מישהו שחסר כאן בשולחן, שלטון מקומי. אתם צריכים להבין שנייה, הקיוסקים והמזנונים בבתי ספר זה מכרז.

התיכוניים.

אין ביסודיים בכלל, אין ביסודיים מזנונים.

סליחה, אני רוצה להפתיע אותך ולהגיד לך, גם ביסודיים יש, במיוחד במגזר הערבי.

אתה יודע מה אני לא מבין? הייתי בטוח שאני אגיע לפה ואני אראה פה חמישה חברי כנסת מהחברה הערבית. זה לא מעניין אותם?

אתה מבין? אבל אם היה נושא עזה או רמאללה, היית רואה את כולם פה, את כולם היית רואה פה. זה פשוט לא יאמן, אתה לא רואה פה חברי כנסת.

תודה רבה. אני חוזר שנייה אחת למשרד הבריאות בהקשר של אחיות בבתי ספר. מה אתם אומרים על הנושא הזה? זה עולה פה פעם אחרי פעם בדיונים.

שמי שני ברזילאי, אני סגנית מנהלת האגף לתזונה במשרד הבריאות. לגבי שאלתך של הכנסה או שילוב של אחיות בבתי הספר, זה משהו באמת היסטורי, למשל במחוז צפון זה חזר ב-2018, השירות הזה לא חזר כמו שהוא היה בעבר. זאת אומרת, בעבר באמת לכל בית ספר הייתה אחות, היום זה עובד אחרת.

בנוסף לזה, אנחנו רואים גם במדינות אחרות בעולם כניסה של פרופסיות של תזונאיות לבתי ספר. זה משהו שהוא מאסט, זה לא משהו שאנחנו יכולים להתייחס אליו, זה חייב להיות. אני אומרת את זה לכולם.

האם העליתם את זה?

מה עמדתכם? מה אתם אומרים? שמה? כמשרד, מה העמדה?

אנחנו אומרים שכדי שיהיה חינוך באמת תזונתי בכל המסגרות החינוכיות, צריך להכניס פרופסיות. לא רק שם, גם ברשויות, שלא בכל הרשויות יש תזונאיות.

אחות זו לא פרופסיה?

בוודאי שכן, אבל תזונאית זה המקצוע של התזונה.

את אומרת היסטוריה, הרבה דברים טובים קרו בהיסטוריה, אני אתן לך דוגמה. עד 1998 בנו בתי ספר במדינת ישראל עם אולם ספורט, זה היה חלק מהפרוגרמה, זו ההיסטוריה. ב-1998 זה הפסיק, ולכן הגענו למצב שאנחנו נמצאים היום, שילדים בשעה 13:00 צריך לעשות עאלק שיעור ספורט ב-40 מעלות חום תחת כיפת השמיים, בגלל זה הם לא עושים כלום.

גם בשעה 10:00 כבר זה לא.

בסדר, אני סתם הייתי קיצוני. אחות הייתה ועכשיו אין, אולמות היו ועכשיו אין, הרבה דברים היו ועשו יותר גרוע. בואו רגע נעצור את זה, בואו נחזור לדברים הטובים קודם כול.

לא, אבל גם יבוא האוצר ויגיד לך: את מביאה תזונאית, אבל היא לא תוכל לעשות חיסונים. הרי אני לא יודעת אם היום עוד עושים חיסונים בבתי ספר.

עושים, בטח.

בוודאי שעושים.

כשהייתי מורה היו עושים חיסונים. אם עושים, אחות, גם אפשר לקבל הכשרה כתזונאית, זה הרי לא כזה ביג דיל, אפילו אנחנו עושים את החישוב.

זה ביג דיל מאוד. אם תרשו לי.

לא, אני אתן לך. שורה תחתונה, עמדתכם לגבי חזרתן של האחיות?

רוצים להחזיר את האחיות לבתי ספר ולהרחיב שיהיו גם תזונאיות.

מעולה.

אתם מחזירים את האחיות?

צריך לזה תקציב. עוד לא.

הנה, בדיוק כותבת עכשיו לסמוטריץ'.

שוב, יש עבודה בשנים האחרונות לשפר את השירותים של בריאות התלמיד בבתי ספר, יש המון עבודה על זה, אבל זה דורש תקציב, זה לא פשוט, כבר דואגים שיהיה חיזוק.

אוקיי. אני רוצה שזה ייכנס לסיכום, בסדר? ששמענו את העמדה של המשרד. אני מבקש רק לעצור ולברך את ראש מועצה אזורית בוסתאן אל מרג', אחמד זועבי, שהגיע גם כן, דיברנו קודם על רשויות מקומיות, הוא נמצא איתנו פה. ברוך הבא ותודה רבה שאתה משתתף איתנו כאן בדיון הזה. נמשיך הלאה.

כי לראשי רשויות זה מאוד חורה.

נכון.

מאוד חורה שהמצב במגזר הוא כזה גרוע.

- - - שיש שיתוף פעולה עם אנשי הרפואה.

נכון, חד משמעית.

בהחלט. אני ממשיך עם משרדי הממשלה ואני מבקש, אם אפשר, לתמצת את הדברים. רועי ברקוביץ'.

אבל הייתה לי שאלה לאפרת ולא קיבלתי תשובה. אתם לא יכולים להוציא חוזר מנכ"ל שמתאר מה צריך לעשות ביום הולדת? דבר מאוד בסיסי, יום הולדת, כל הממתקים למיניהם שמגיעים בכמויות עתק על ידי ההורים. עזבי, לחנך הורים, אני מסכימה איתך, זה קשה. פעם היו בתי ספר להורים, שם היה אפשר לדבר על זה, היום גם זה אין.

הסבתות הכי גרועות, אתן נותנות שוקולדים כל הזמן.

אני יודעת, אני אוסרת.

את נותנת לנכדים שלך גם.

לא, אני לא. אבל אפשר לקבל איזשהו פתרון לנושא הזה? אגב, שהוא תחרותי, מי מביאה יותר ממתקים.

אנחנו בשלב התשובה, קטי. אני רוצה להתקדם, בבקשה.

אני אענה שקודם כול יש לנו עבודה גם עם הנהגת ההורים הארצית, אנחנו עובדים איתם, אנחנו מטמיעים גם את זה בקרב ההורים, יש לנו גם הנחיות, גם לכלל המורים, מה מותר, מה לא. היום בתרבות שפע, ואנחנו מדברים על זה, עזבו אתכם עכשיו השמנה או לא, בתרבות שפע לא צריך להכניס לבית הספר, גם בחדר המורים, וגם לא למסיבות יום הולדת. אנחנו מאוד על זה, יש לנו צוותים, הצוותים שלנו לא רבים, כוח האדם שאחראי על זה, גם כשעובד מול צוותי החינוך במקומות הוא לא רב, אבל אנחנו בהחלט רואים שיש עכשיו איזשהו שינוי, אנחנו על זה. להגיד לך עוד פעם שזה מלא? קטי, לא, אבל אנחנו נזמין אותך לסיור.

תודה רבה. רועי ברקוביץ', מנהל ספורט במשרד התרבות והספורט, בבקשה.

שלום לכולם, אני מנהל את האגף להכשרת מאמנים, מן הסתם עסוק בעיקר בספורט ההישגי, אבל לא רק, גם בספורט העממי. משרד הספורט מכוון מאוד בקידום פעילות גופנית, בעיקר הישגית אבל לא רק, מן הסתם אצלנו רוב הספורט מתחיל איפשהו בתשתיות ה - - -

עזוב, אנחנו מדברים על חינוך ל - - -

הקהל שלנו, אם אנחנו מדברים על הספורט ההישגי, זה קהל שהוא הרבה פחות נמצא באיזו דרגת סיכון כמו שאנחנו מדברים פה.

אלה אגודות, איגודים, זה לא מה שאתה רוצה לשמוע.

מדברים פה באמת על חבר'ה שהם באים לפעילות גופנית, עוסקים בפעילות גופנית.

מלווים על ידי דיאטנית.

לא תמיד, אבל אנחנו גם בזה עשינו כל מיני תוכניות כדי שבאמת בכל אגודת ספורט תהיה היום איזושהי תשתית או מה שנקרא - - -

כמה אחוזים מהילדים מגיעים לאגודות הללו?

אנחנו אחד המקומות האחרונים בעולם, ובעיקר ב-OECD, במספר אנשים שרשומים באיגודי הספורט. יש 130,000? כמה?

130,000 רשומים בכל מדינת ישראל. כמה זה באחוזים? נעשה מהר.

מצד שני אבל אנחנו יודעים שבשנים האחרונות חלה עלייה.

אתה יודע כמה יש בצרפת? 25% מהתושבים רשומים באיגודי הספורט.

זו לא ועדת משנה לספורט.

לא, סתם שתבינו.

הבנתי, משם לא תבוא התשועה לעניין שאנחנו מדברים עליו.

לא, אני חושב קודם כול שאם אנחנו מדברים על משהו - - -

אני חלילה לא מזלזל במה שאתה עושה.

לא, אני יודע.

אני רק אומר שלנושא הדיון זה - - -

רגע, אני אסביר.

האשמה לא עליו, האשמה על המדינה.

אנחנו מכשירים אלפי מאמני ומדריכי כושר בשנה, שגם הם משפיעים על - - -

- - - המוסדות.

זה קשור לעממי, זה קשור לכל מה שנעשה בחדרי הכושר ולא רק בחדרי הכושר. יש לנו פעילות ענפה בהקשר הזה. מן הסתם אנחנו גם עכשיו תיקנו - - -

מה חדרי כושר? העברתם חוק לבטל את מדריכי חדר הכושר?

לא משנה, אבל אנחנו עדיין מכשירים. לא ביטלנו את החוק.

ביטלתם, נו, מה?

לא ביטלנו, נהפוך הוא.

רבותיי, זו לא ועדת משנה לספורט.

בכל מקרה, לעצם העניין, אני חושב שהמשרדים צריכים להתאחד כדי שזה יעשה אפקט.

נכון.

וכדי שיהיה אפקט, מן הסתם, ככל שילדים יעסקו יותר בספורט, כמובן אנחנו נקבל ילדים יותר בריאים, גם נפשית, ולכן ככל שאנחנו - - -

זה גם תרבות, נכון? חשבתם אולי על הרעיון, היות ואין - - -

הוא עושה את מה שהוא עושה בצורה טובה, ואנחנו מברכים אותך על זה.

בסדר, הוא יכול לבוא להציע במשרד.

לא, הוא ממנהל הספורט.

ספורט ותרבות, את צריכה להבין, כן, זו מדינת ישראל פה.

משרד החינוך?

לא, הוא במשרד התרבות והספורט.

אני יודעת.

אבל בספורט, לא בתרבות. בתוך תרבות וספורט יש - - -

היא רוצה להגיד משהו, זה בסדר. מה רצית להגיד?

טוב שאתה מאפשר לה.

בדקתי, בסינגפור אין הרבה אולמות ספורט, אין הרבה, אין.

אבל מזג האוויר שונה.

סינגפור?

יש שם שגריר, אני מכירה אותו, אין הרבה. יש, אבל אין הרבה. אולי אצלם הרבה יותר טוב מאיתנו, אבל אין הרבה. אבל הם פותחים בריקוד. אם זה במסדר כזה, אם זה בתוך הכיתה, הם רוקדים, ריקודים מדהימים, יחד עם המורה.

זה לא קשור לתרבות.

חשבתם אולי לעזור למשרד? הרי לא מדברים משרדים ביניהם. אולי דיברתם עם משרד - - -

רועי, אתה רק צריך לשמוע ולהעביר את המסר, לא לענות.

להעביר את המסר, זה מסר.

אני מנסה לחשוב מחוץ לקופסא, אולי משהו להועיל.

תודה רבה. אני רק מסיים אצל משרדי הממשלה. סיגל ישראל ממשרד הרווחה, שלום וברכה, גברתי. גם אתם מפעילים מוסדות בסופו של דבר, לצרכים מיוחדים.

נכון מאוד. אני סיגל ואני תזונאית ראשית במשרד הרווחה, יושבת במערך שירותי הבריאות שם שהוקם לפני כשנתיים מתוך הבנה והכרה שצריך לדאוג לאוכלוסיות שחיות במסגרות שלנו וגם בקהילה. אנחנו מתמודדים, לפחות במסגרות של בני הנוער, שזה הדיון, מסגרות של חסות הנוער, מסגרות של מנהל שלם, עם השמנה הולכת וגוברת, בהתאם לנתונים שהציגה ד"ר מורן בלייכפלד. אנחנו מנסים לשתף איתם פעולה בכל מה שקשור לתוכניות של אפשרי בריא, לתוכניות שמתקיימות בבתים חמים.

אנחנו אוספים נתונים כרגע במסגרות שלנו. אתם צריכים להבין, המסגרות שלנו הן סוציאליות, אין בהם תקינה למקצועות בריאות, היא בקושי קיימת, ולכן אנחנו משתדלים כמה שיותר להיעזר בתזונאיות שנמצאות ברשויות המקומיות ושל - - -

אתם מתערבים בתפריט של המעונות?

בוודאי, יש מדריכים להרכבת תפריט שאנחנו מחייבים אותם בהם. זו גם לא סוגיה פשוטה, יותר קל במעונות הממשלתיים, שיש אוגדן הזנה.

אוכפים את זה?

משתדלים לאכוף את זה, יש לנו תזונאיות שעושות בקרות, הוקם מנהל איכות, פיקוח ובקרה במשרד שמתחיל לעשות ויתחיל לעשות בקרות גם על מקצועות הבריאות היכן שהם קיימים, אבל הם קיימים מעט מאוד.

הספורט ככלי שיקומי.

נכון, כן, אתה צודק, מה שהיה ביום שני פה, השר מרגי היה ודיבר על זה.

כן, היה פה יום מאוד משמעותי בהובלתו של חבר הכנסת סימון דוידסון.

למשל בפנימיות של ילד ונוער הייתה בעבר חובה להעסיק מה שנקרא קאספורט. ברגע שאין תקציב, אין תקינה.

טוב, אנחנו משתרשרים, כל השולחן הזה משתרשר בסוף לגאיה, אנחנו עוד רגע נגיע למשרד האוצר. תודה לך.

אני רק אוסיף ואומר שבכל ההקשר של אנשים עם צרכים מיוחדים, גם פה מדברים על תוכנית לאומית, עשינו את זה בעבר עם הג'וינט, עם הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, אני חושב שזאת אוכלוסייה שגם לא מדוברת, גם בני הנוער בה, ופה צריכים התייחסות מאוד ספציפית, כי הסיבות להשמנה שם הן שונות.

אתה יודע מה חבל שלא שאלת את משרד הספורט? אני לא יודע אם רועי - - -

אתה עדיין יכול לשאול. קטי לקחה לי את כל זמן הדיבור.

אני אגיד לך מה אתה צריך לשאול. לשאול אותו כמה כסף מדינת ישראל משקיעה כל שנה במתקני ספורט, וכמה הם השקיעו בשנה האחרונה וכמה בשנה הזאת.

מתקני ספורט בכלל או בתוך בתי הספר?

מתקני ספורט בכלל.

מה אתה רוצה? זו לא ועדת משנה עכשיו.

לא, אבל זה חלק מזה. כי כשבונים אולם הוא לבוקר למשרד החינוך ואחרי צוהריים לילדים, לאגודות לפעילות. אתה לא מבין איזה מחסור במתקני ספורט יש במדינת ישראל. אנחנו יותר גרועים מצ'צ'ניה, אמיתי אני אומר לך. זה שהגענו לשבע מדליות אולימפיות באולימפיאדה זה נס יותר מחנוכה. אין מתקני ספורט. תשאל אותו, תענה לו.

אני בודק ואני חוזר אליכם.

אתה לא תאמין. משרד האוצר, שימו לב למה שהוא אומר.

סימון, רק בשביל לחדד, אנחנו מדברים על מתקני ספורט בתוך מסגרות החינוך או שמשמשים את מסגרות החינוך?

למשל אולם ספורט שבונים בבית ספר, מי שבונה את אולם הספורט זה קול קורא של משרד הספורט או מפעל הפיס שעוזר עם מאצ'ינג של העיריות המסכנות שאין להן כסף לשלם. אז הרבה פעמים זוכים בקול הקורא אבל אין להן אפשרות לעשות את המאצ'ינג הזה ולא בונים את העולם, והכסף חוזר בסוף למי? למשרד האוצר.

אני אומר לכם שגם ה-250 מיליון שקל המסכנים האלו שנותנים למתקני ספורט, גם אותם לא מנצלים. הכל עקום, הכל הפוך, לא בונים ולא יבנו עד שלא תקום פה רשות אמיתית לבניית מתקני ספורט במדינת ישראל עם 10 מיליארד שקל לעשר שנים קדימה, המסכנים האלו ברשויות, גם של הערבים וגם של הכי עניים, לא יהיו להם מתקני ספורט. ואין להם, תשאל אותם, הם יושבים פה, אין להם כלום. ואז הילדים לא עושים ספורט, ואז אומרים, למה מדינת ישראל בהשמנה?

אבל אני אתן לך את הפתרון, תקשיב, אתה יודע מה האבסורד? ואני לא אומרת את זה רק למשרד בראשותו של השר הנוכחי, לכל השרים שהיו.

ברור.

אני אגיד לך מה, היום כל הרשויות, ואני מסתכלת על זה, שמתם לב שיש מתקנים לכושר ברשויות?

מתקנים פתוחים.

תגידו, הם מלאים?

אני מסתכלת, אני עוד לא ראיתי אף פעם שיש.

חצי מהם לא עובדים.

אתם יודעים למה? כי מי שרוצה לעשות כושר הולך למכון. בוודאי אני לא אלך עכשיו, שכל עם ישראל יסתכל עליי עושה, זה לא נורמלי. אנשים רוצים גם פרטיות, הם ילכו לעשות את זה במכון.

אני חייב לא להסכים איתך.

אני מצטערת להגיד לך, את הכסף הזה היה אפשר להשקיע בבתי ספר.

גם בבתי ספר בונים כאלה.

זה לא קשור אחד לשני, אבל המתקנים האלה מפוצצים, בפארקים.

יש לך פה משרדים, תוכלי לשאול.

אתה יודע מה? אני מצלמת לך.

איפה?

בראשון, באר שבע.

תלוי איפה.

אני רוצה להתקדם, תודה רבה. פרופ' אביבית כהן, יושבת ראש המועצה הלאומית לסוכרת והשמנה.

לא, ראשון בונים כי יש להם כסף, אשדוד בונים כי יש להם כסף, אבל יש רשויות שאין להן כסף, ולכן הן לא בונות, וככה נראית מדינת ישראל.

תודה רבה. פרופ' אביבית כהן, בבקשה.

שוב, אני אסתכן ולא אחזור על כל מה שנאמר כאן. אני חושבת שהנושא של מניעת השמנה הוא מאוד דל בתקצוב, אין ספק שזה משהו שצריך להיות רב-משרדי, צריכה להיות תוכנית רב-משרדית. יש הרבה יוזמות, הרבה פעילות, הרבה תת-תקצוב, וצריכה להיות פה המון, המון עבודה נוספת בנושא של מניעת השמנה.

מאחר ואנחנו המועצה הלאומית לסוכרת והשמנה אני אזכיר שצריך להתייחס גם לנושא של הטיפול בהשמנה. במבוגרים מתחילות מאוד, מאוד לאט לקום מרפאות רב-תחומיות להשמנה, ושוב, קטי, אני חושבת שזה מאוד מצער שכל מה שהציע לך רופא משפחה זה את הזריקות, זה לא אמור להיות ככה, ההפניה אמורה להיות למרפאה רב-תחומית בנושא השמנה שתתכלל את הדברים, יש גם טיפול תזונתי, יש טיפול תמיכתי, יש פעילות גופנית. הטיפול התרופתי, יש לו מקום, הוא צריך להיות, אבל הוא לעולם לא יכול לעמוד בפני עצמו.

הוא היום הטיפול היחידי.

זה חבל מאוד שהוא עומד בפני עצמו, כי כאן נדרשת השקעה. ואם נחזור לילדים ובני נוער, מורן נגע בזה, אני חושבת בשקופית אחת, בהתחלה רק של הקמה של מרפאות להשמנה לילדים. אין מה לעשות, חשוב למנוע השמנה, אבל בסוף אנחנו מוצאים אחוזים עצומים של ילדים שמנים, ואני כרופאה סוכרת פוגשת אותם אחר כך, לפעמים אפילו בגילאי 40-30 מאושפזים אצלי בפנימית, זה ממש הקצה. אי אפשר להתעלם מכך שיש לנו ילדים שהם כבר חולים בהשמנה ואנחנו צריכים לדאוג ליותר ויותר מרפאות רב-תחומיות להשמנה ולהנגיש, שוב, ממש בקצה שלהם, גם את הטיפולים התרופתיים. הטיפולים התרופתיים מאושרים אגב גם לילדים ובני נוער. זה צריך להיות, שוב, ממש לא הקו הראשון, זו צריכה להיות מרפאה מתכללת להשמנה שמתייחסת לכלל ההיבטים.

אבל את כבר בקצה, כשהם הגיעו למצב הזה. אנחנו צריכים לעסוק במניעה, בילדים, במשפחות.

אני איתך, אבל אני אומרת שוב, אבל יש לך - - -

זה כמו בסמים, בואו נטפל, נפתח עוד מקומות לגמילה, אבל לא מטפלים בשורש.

לגמרי, אני לגמרי אומרת, זו הקומה הבאה, אבל יש לך היום ילדים שמנים, מה אני אגיד? חבל, פספסתם את הרכבת. התוכנית למניעה תהיה עוד 20 שנה, אתה היום שמן? זו באסה, ואני צריכה לטפל בו במחלקה פנימית עוד 20 שנה. אי אפשר להתעלם מזה. יש לנו כבר אוכלוסייה של ילדים שמנים ואנחנו צריכים לטפל בהם. יש לנו אוכלוסייה של מבוגרים שמנים ואנחנו צריכים לטפל בהם, ובילדים השמנים עוד יותר חשוב. חברים, אני רואה תחלואה דרמטית בגילאי ה-40-30 עם סיבוכי סוכרת קיצוניים. אתה הזכרת קטיעות רגליים, גם כן.

ולפעמים אני רואה אנשים, בעיקר מהמגזר הערבי, בגילאים שאני לא מאמינה, אני בודקת חמש פעמים בגיליון, עוד לא בן 40 ומגיע לידי קטיעה, אתה מבין את זה? וזו סוכרת סוג 2. אי אפשר להתעלם מזה שיש לנו השמנה בילדים, יש ילדים שמנים, לא הצלחנו במניעה, אוקיי? אנחנו כן צריכים, אחרי כל תוכניות המניעה, לזכור שצריכות להיות גם תוכניות לטיפול בהשמנה.

אוקיי, זה נושא חשוב מאוד, הנושא שאנחנו מתמקדים ביום הוא הנושא של המניעה, כי אנחנו רוצים באמת שהמדינה תכניס את זה לשורה הראשונה בסדרי העדיפויות ולהשקיע שם את מירב המשאבים, הנושא שאת מעלה הוא בהחלט נושא חשוב, אולי אפילו גם ראוי לדיון בנפרד, האם להקים או איך להקים את המרפאות הרב-תחומיות הללו, אבל אני באמת הייתי רוצה מאוד, מאוד, מאוד שנתמקד היום בדיון בנושא של מניעת השמנה.

בהחלט. שוב, אני נכנסתי כעת כיו"ר מועצה, המועצה הלאומית לסוכרת הפכה להיות למועצה הלאומית לסוכרת והשמנה, אנחנו כרגע מרכיבים אותה ואנחנו כמובן נשמח לשיתופי פועלה עם כולכם.

גם תביאו נציגים מכל המגזרים.

לגמרי.

תודה רבה.

אני רק אגיד שנציגות הקופות בטח יציגו את מבחן ההשמנה ואת המרפאות גם.

אנחנו עוד מעט נגיע אליהן, תודה רבה. ד"ר זועבי, בבקשה.

תודה על ההזמנה ותודה לקטי. אחרי שאני יזמתי את המפגש איתה בעפולה, כי אנחנו בפריפריה, לא בתל אביב ולא במרכז, היא באה אליי ועכשיו היא הזמינה אותי לכאן. וחברתי פרופ' אביבית כהן דיברה על השמנה, אני דווקא רוצה להסיט אתכם בחזרה לסוכרת.

הסוכרת היא מגיפה עולמית שלא פוסחת על אף מקום בעולם, כולל הילדים. פרופ' אביבית הזכירה את ההשמנה בילדים, אבל יותר חמור עכשיו, הסוכרת שינתה את פניה. יש לנו סוכרת סוג 2, דבר שלפני מספר שנים לא ידענו, לא דיברנו עליו. ואם ילד בגיל 13-12 חולה בסוכרת סוג 2, יש לו 40-30 שנה, בעזרת השם, אם הוא יחיה בריא, להתמודד עם מחלת הסוכרת. זה אחת.

שתיים, למרות שיש הרבה תוכניות, אבל כל התוכניות נעשו כאילו גוש אחד ולא הייתה התייחסות לעניין התרבותי, התאמה תרבותית לטיפול לחולה הסוכרתי. ודבר נוסף, אנחנו כל הזמן מכינים תוכניות, תוכניות, תוכניות, וביישום כמעט ואין שום דבר. אני הזמנתי את חברי, ראש המועצה, אחמד, כי אנחנו תמיד מדברים על זה, והעניין הוא תמיד כסף, כסף, כסף. יש לנו תוכניות, ועכשיו נכנסנו לתוכנית בריא, לאכול בריא ודברים כאלה, אבל אין לזה שום אחיזה.

אבל הנקודה המרכזית היא שאנחנו, בפריפריה, אין לנו את המרכזים שמטפלים בסוכרת, במכלול של הסוכרת, לא בסוכר. אי אפשר לטפל בסוכר, כל הזמן טיפלנו בסוכר ולכן אנחנו נכשלנו, לא איזנו את החולים. וברגע שאנחנו לא מאזנים את החולים, מתפתחים סיבוכי המחלה, כמו שסיפרה פרופ' אביבית כהן. הסיבוכים, קטיעות רגליים, מקום ראשון בעולם מדינת ישראל, ובמקום הראשון זה המגזר הערבי. לפני מספר שנים נעשה מחקר בבית חולים העמק, 100% מהמאושפזים קטועי הגפיים הם ערבים.

אתה שומע את הנתון?

שמעתם את הנתון? 100%. וזה בגלל, קודם כול, נכון, התרבות, מקומות הטיפול לא מתאימים, אבל עוד פעם, אין לנו מרכז של כף רגל סוכרתית למשל בצפון, בתל אביב כן יש. אני דיברתי עם חברתי, אנחנו שנינו במועצה הלאומית לסוכרת, שאנחנו גם נקים איזשהו מרכז בצפון.

זה ברמת הטיפול, כן? בוא נדבר על המניעה.

זה ברמת הטיפול, אבל אנחנו מדברים באמת על המניעה, והמניעה, אתם מדברים על תוכניות שהן גרנדיוזיות.

מה אתה יודע להציע לנו, ברשותך, ברמה הפרקטית, שאתה אומר, אני ממליץ לכם, חברי הכנסת, לקדם או לדחוף או לשאוף?

קודם כל זו מניעה, מגיל הילדות אנחנו נתחיל לעשות, כמו שאנחנו אמרנו קודם, שלא תהיה שתייה ממותקת בבתי ספר, שיהיו שיעורי ספורט. אני לא יודע אם אתם יודעים, שיעורי הספורט בבתי הספר היסודיים, ממה שאני יודע, זה רק להעביר את 40 הדקות ואין בזה שום ספורט.

אני רוצה רגע להגיד, יש לי נתונים. 20 דקות בממוצע זה קריאת שמות. אמיתי אני אומר לכם. 5 דקות תמיד מאחרים, נשארנו עם 20 דקות, מ-20 הדקות מחלקים לקבוצות, נשארו 15 דקות עבודה, מתוכן מתווכחים מי יעשה ומי לא יעשה, בערך שמונה-תשע דקות נטו עבודה. שתבינו, פעמיים בשבוע.

אני ממש חושבת שהאמירה היא ממש מקוממת, היא לא במקום, היא לא נכונה. סליחה, אני הייתי מורה 17 שנה.

את חריגה.

לא, סליחה, ממש לא. יש לי קולגות ויש לי הכשרות ואני עובדת עם מורים לחינוך גופני. אני לא אגיד שכל המורים זה כך, אבל להגיד ש-20 דקות קוראים שמות ולא עושים פעילות, גם צריך לזכור, שעתיים שיעורי חינוך גופני בבית הספר הן לא מספיקות, בואו נשים את זה. אבל השעתיים שאנחנו פוגשים את התלמידים הן כדי ללמד אותם מה הם יכולים לעשות גם אחרי צוהריים, איך הם יכולים לפעול, לא להסתכל רק נקודתית. ולהגיד באופן גורף שכל שיעורי החינוך הגופני לא מתקיימים או מעבירים את הזמן כדי להעביר את 40 הדקות, סליחה, זה מקומם ולא ראוי.

אני הייתי מספר שנים לא מעט גם כן בעולמות האלו, יש חריגים, את חריגה. אני אומר לך שמה שהוא אומר ברוב המקומות זה מה שמתרחש, לצערי הרב, זה מה שקורה.

טוב, הלאה.

אני רק רוצה להחזיר אתכם למחיר שאנחנו משלמים בחיים, באורך החיים. בן אדם שאנחנו היום עושים לו אבחנה של סוכרת, מתקצרת תוחלת החיים שלו בשש שנים. ואם יש לו כבר גורמי סיכון למחלה קרדיו-וסקולרית, עוד שש שנים. כל בן אדם שאנחנו קבענו לו באבחנה, יש לך סוכרת, הוא מקצר את החיים שלו.

כמה זה עולה למערכת הבריאות.

בדיוק. דבר נוסף, הקצב בו עולה השכיחות של הסוכרת. כשקטי הגיעה אליי אני הכנתי שקף על מספר האנשים שסובלים מסוכרת בעולם, הצגתי לה את השקף עם 350 ומשהו מיליון. שלשום קיבלתי עדכון, זה 895 מיליון, ה-IDF הציג את הנתונים, וצפוי שבשנת 2050, עוד 20 שנה, לא הרבה זמן - - -

וישראל לצערנו מובילה בטבלה.

אנחנו נתקרב למיליארד אנשים שיש להם סוכרת מאובחנת, שלא נדבר על אלה שאנחנו לא יודעים שיש להם סוכרת. ועוד יותר, אלה שהם במצב של טרום סוכרת, שהם במצב - - -

מגפה שקטה.

מגפה שקטה, זה המוות האיטי. מפליא שאנחנו גם במדינת ישראל, איזון הסוכרתיים, כלומר, יש מדד שנקרא המוגלובין A1C מתחת לשבע, שזה מדד האיזון, שלדעתי היום אין לו שום ערך כערך, אלא יש דברים אחרים.

זה כמו הקו האדום בכנרת.

בדיוק, כמו הקו האדום בכנרת. אין לזה שום ערך. רק 50%, יש לנו את סל התרופות הכי טוב בעולם, אנחנו יוצאים לכנסים ועוד מעט אנחנו יוצאים לכנס ומוחרתיים אני יוצא לכנס לאיטליה, אני מציג את הנתונים ואני אומר להם, סל הבריאות שלנו במדינת ישראל הוא הסל הכי טוב בעולם.

יש תרופות שהן מאוד יקרות, אומנם הן משנות את מהלך המחלה, אבל הן יקרות. יש אנשים שמגיע להם בגלל שיש להם סוכרת עם קריטריונים מסוימים, ויש אנשים שקבלים את התרופות האלה דרך המושלם. ובחברה הערבית יש אחוז לא מבוטל מהאנשים שאין להם את המושלם ולכן לא יכולים לקבל את התרופות. זה דבר אחד. הנגשת השירותים. למשל תרופות מתקדמות כאלה, יש רופאי משפחה שלא מסוגלים לכתוב אותן או לרשום אותן או להמליץ להם, לרופאים.

למה?

כי אין להם מספיק ידע. 50% מרופאי המשפחה במחוז הצפון הם לא רופאי משפחה מומחים, הם רופאים כלליים, ויש הבדל בין רופא משפחה מומחה שלמד 4 שנים אחרי הסטאז' לבין רופא כללי, יש הבדלים. זה דבר אחד. דבר נוסף, אין לנו מרכזים שלישוניים או שניוניים.

אביבית, זה המקום שלכם, כיושבת ראש.

כן. אני מאוד אשמח, אני חושבת שגם הנקודה שהעלית של הקידום, ד"ר זועבי נגע בזה טיפה, הנושא של קידום המרפאות הרב-תחומיות, וגם אם אנחנו מדברים קודם כול על השמנה, התרופות, יש תרופות להשמנה. ששוב, הן צריכות לבוא כמכלול, לא כבודד, אבל הן לא מונגשות, גם לא בשב"ן, יש קופות לדוגמה שלא מכניסות אותן אפילו בשב"ן לילדים להשמנה. צריכה להיות פה קצת יותר הנגשה ואחידות. אני כן חושבת שאנחנו גם כוועדת בריאות צריכים להציף את נושא הטיפול בהשמנה עוד לפני הטיפול בסוכרת. זאת אומרת, אנחנו מדברים כאן על טיפול בהשמנה ולאחר מכן טיפול בסוכרת ולאחר מכן טיפול בכף רגל סוכרתית, אם אתם זוכרים.

בגלל שהזכרת את זה הוא עבר לסוכרת, בסדר.

כן, אבל אני אומרת, אני חושבת שזה חשוב להקדיש ועדה לנושא של טיפול בהשמנה, בעיקר בבני נוער, שזו ההתחלה שלנו.

תודה רבה. גאיה ממשרד האוצר רוצה רגע להתייחס לזה, בבקשה.

גאיה עפר ממשרד האוצר. רק באמת לתת עוד קצת אור על נקודה שאמרת שאני חושבת שהיא מאוד חשובה, וזו באמת הנטייה המובנית של הסל, של מערכת הבריאות היום, להנגיש תרופות חדשות, טכנולוגיות, כל דבר שהוא מאוד Evidence Based, וכל הנושא של מניעה וחיסונים, לפעמים אתם מצליחים להכניס לסל בוועדה, מאוד, מאוד נדחק.

יש כל שנה 650 מיליוני ש"ח, שוועדת הסל יושבת ומתעדפת את הדברים שאמורים להביא אימפקט הכי נכון, שמומחים מאוד רציניים עובדים על זה. גם אנחנו חברים, כמובן נציגי רופאים, נציגי האיגודים המקצועיים. ובסופו של דבר, יש בעיה, כי המשרד בא ואומר, אבל הטיפול בהשמנה הוא כבר בסל, הקופות צריכות לתת את זה, זה לא משהו שאנחנו יכולים לבוא ולהגיד, הנה, נתנו משהו. הוא בסל ברמה העקרונית של הקופות מחויבות לדאוג לבריאות שלנו, הן מטפלות בסוכרת, אבל זה לא משהו מובחן כמו עוד תרופה שאפשר לרשום ברשימה, הנה, נתנו עכשיו תרופה חדשה.

לא, תרופות להשמנה אינה בסל.

לא תרופות, בכוונה אני אומרת, לא תרופות, הטיפול. סדנאות השמנה, מרפאות השמנה, כל דבר שהוא - - -

גם הסדנאות לא בסל.

כל דבר שהוא שירות, מאוד מורכב במסגרת הזאת להכניס, וזה פשוט גורם לזה שהרבה מאוד תקציבים בסופו של דבר צבועים רק לטכנולוגיות, רק לתרופות. בסל האחרון הצלחנו להכניס במיליוני שקלים בודדים פיילוטים לסדנאות השמנה לילדים כדי לראות באמת את האימפקט, בתקווה שבעתיד באמת זה יוגש ויקבל דרך הפלטפורמה הזאת הרבה יותר - - -

אבל אתם בודקים שזה מתבצע? כי הבעיה שלי תמיד היא האם מה שאתם אומרים מתקשר למה שהם עושים, ולא תמיד אני חושבת שאני רואה את זה. אומר ד"ר זועבי, בפריפריה לא רואים את זה כי זה לא קיים.

נכון, זה לא קיים.

אני רוצה לשאול אותך בבקשה שאלה, גאיה.

רגע, אולי כשיסתיים?

אני חייב לצאת לדיון בוועדה.

גאיה, אני יודע שמשרד האוצר אמור לראות כמה כסף משקיעים עכשיו, כמה זה יחסוך בעתיד, נכון? תוכניות כאלו, מגה תוכניות בתחומים מסוימים, נכון? אנחנו כולם מבינים וגם אתם מבינים שמשקיעים פה בין 25 ל-30 מיליארד שקל בכל הנושא של המעטפת של ההשמנה. אלה נתונים שאתם הבאתם.

לא משקיעים, זו העלות.

העלות. האם יש מחשבה עתידית, עשר שנים קדימה, מה קורה אם מדינת ישראל תשקיע, כמו שאמרנו, במתקני ספורט, בפעילויות חינוכיות, וזה יחסוך בעוד עשר שנים ככה וככה מיליארדים. האם יש תוכנית כזאת בנושא של ההשמנה?

אני אגיד, קודם כול, זה נושא מאוד, מאוד חשוב, אני גם מתנצלת שהצטרפתי באיחור, אבל הקשבתי קשב רב מהדרך לדיון.

שמעת אותי?

שמעתי, בוודאי, שמעתי את הדברים שנאמרו כאן, גם לגבי נתונים מאוד מרשימים והדברים שמשרד הבריאות כבר עושה. אני חושבת שאין ספק שאנחנו לא עושים היום מספיק כדי למנוע, בכלל השקעה ברפואה ובבריאות מונעת, ובטח בתחום ההשמנה, לא תקציבית, לא מבחינת רגולציה והדברים שאנחנו צריכים לעשות. לא אנחנו הוצאנו נתון רשמי של עשרות המיליארדים, אבל אין ספק שהשקעה בשלב מוקדם, וזה נכון לכל המניעה, היא השקעה שיש לה תשואה ובסופו של דבר היא חוסכת עלויות.

אבל צריך להגיד, בסופו של דבר, סדרי העדיפויות נקבעים מתוך תקציב נתון. והמציאות שבה יש תמיד מלחמה ובמערכת הבריאות יש תמיד חירום והדברים הדחופים ובתי החולים, והמצוקות של הכאן ועכשיו, לצערנו, הרבה פעמים דוחקות את ההשקעה בעתיד. ואנחנו בדיונים האלה כל הזמן מול המשרד כדי לנסות לאזן וכן להבטיח שזה ייכנס לסדרי העדיפויות, גם החשיבה לטווח הארוך, למרות הלחץ, למרות החירום, למרות שתמיד אין מספיק, ותמיד אין מספיק במערכות החברתיות.

אני מתנצל שאני צריך ללכת לדיון אחר שאני מתעסק בו.

אנחנו גם באמצע השיחה.

אני רק זורק לך טיפ. תרשמי לך, תוכנית איסלנד, תראי מה עשו באיסלנד מתחילת שנות ה-2000 ומה זה עשה למדינה הזאת.

צריך לצוע לשם בשביל זה או שרק - - -

לא, הכל מופיע.

סיור ועדה ביום חמישי.

טוב, תודה רבה, סימון, על היוזמה של הדיון הזה. ד"ר זועבי, אנחנו חוזרים אליך.

אני רוצה באמת להמשיך כי האוכלוסייה שלנו בארץ ובכלל בעולם הולכת ומתבגרת, והצרכים של האוכלוסייה המתבגרת הם קצת שונים מהאוכלוסייה הרגילה, זה דבר אחד. בכל מחוז הצפון, וכדאי אולי שתשמע את זה, בכל מחוז הצפון אין מרפאת סוג אחד בקהילה, אין מרפאה אחת. אני בחודש אוקטובר שנה שעברה, בעזרת פרופ' איתמר רז, הקמתי מרפאה של סוכרת סוג אחד, לטפל באנשים שיש להם סוכרת סוג אחד, ואלה אנשים שיש להם צרכים מיוחדים של טכנולוגיות חדשות ודרכים כאלה.

במחוז הצפון יש היום משהו כמו 48,000 חולים סוכרתיים, מתוכם 5% עד 10% אחוז עם סוג אחד. הבעיה עם סוג אחד האלה, כשהיו ילדים, מרפאות הילדים בבתי החולים טיפלו בהם, אבל כשמגיעים לגיל 18-17, הולכים לאיבוד. עכשיו למרפאה שלי, היות ואני מטפל במבוגרים עם סוג אחד, מגיעים אחרי שלוש-ארבע שנים שלא היו במעקב. אם היו ב-8-7 המוגלובין A1C כשהיו במרפאת ילדים, מגיעים אליי עם 16 ו-17, וכמובן עם כל הסיבוכים שהזכירה אותם פרופ' אביבית כהן.

לכן צריך להתאים גם את השירותים שאנחנו נותנים, במיוחד באזורים מרכזיים כמו בנצרת, כמו בעפולה או במקומות אחרים, לתת מענה לדבר הזה שהפך צורך. 40%-50% מהאנשים שמפתחים סוכרת חדשה הם אחרי גיל 20. תמיד ידענו שסוכרת סוג אחד זו סוכרת נוערים, ועכשיו יש דברים חדשים. האם השירות שאנחנו נותנים הוא מותאם לצורכי האוכלוסייה, אלה שמתפספסים, כי הם צריכים סוג מיוחד של טיפול, ובעיקר זה אינסולין? אם אנחנו מעכבים את מתן האינסולין שנה, שנתיים, שלוש שנים, אנחנו מגיעים למצב כזה שמפתחים את הסיבוכים של המחלה. אתן דוגמה ואני עוצר.

בדיוק, צריך לחתור לסיום כי יש לי פה עוד.

נתתי דוגמה לקטי כשהייתה אצלי. אם אנחנו חוסכים - - -

למה הזמנת רק את קטי אליך?

כי אכפת לי מהאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. תאמין לי, אכפת לי.

כולכם מוזמנים.

תודה רבה על ההזמנה. בבקשה.

אם אנחנו חוסכים אי ספיקה או השתלת כליה או דיאליזה לחולה אחד, זו עלות של 200,000 שקל.

בטח, החיסכון בזה, חד משמעית.

לשנה. אם כל רופא ביחידה שלו שלוש, ארבע, אלה מיליוני ומיליארדים שקלים.

חד משמעית. החיסכון בעולמות הבריאות זה מיליארדי שקלים.

על כן, צריך שילוב ולתת גישה חדשה לטיפול בחולה הסוכרתי, במיוחד בילדים, וכמובן למגזר הערבי.

חד משמעית. תודה רבה.

ונקודה אחרונה. הפריפריה סובלת מחוסר, באמת, ברופאים מקצועיים שמגיעים לפריפריה. לדוגמה, אם אנחנו צריכים MRI, לפעמים אנחנו מחכים שבעה או שלושה או חמישה חודשים. לעומת זה, במרכז מקבלים את זה - - -

הנושא של הפערים מונח פה כל הזמן וגם אתמול, גם שבוע שעבר.

לא עושים עם זה שום דבר.

צודק. תודה רבה, אני מודה לך על היוזמה ועל זה שהגעת לפה וההפעלה של קטי.

אגב, אני ממליצה לבוא, לראות את המרכז שלו, מרכז לתפארת.

הוא הזמין אותנו עכשיו גם.

הזמנתי את כולם. תודה רבה.

תודה רבה. ענת מטיאש, ואחרי זה ד"ר דורית אדלר.

חברי ועדה נכבדים, שמי ענת ואני דיאטנית ילדים עצמאית מזה 20 שנה, ונציגת עמותת הדיאטנים, עמותת פורום שנקרא עתיד. אכן אני שומעת את כל הסטטיסטיקות, וגם בכנסים של הדיאטניות אנחנו מוצפים בסטטיסטיקות, בסיכונים. המניעה הראשונית, אכן צריך לתת לה דגש. מה שחשוב מבחינתנו, גם הדיאטנים, זה באמת להנכיח ולהבין שדיאטנית היא לא רק יועצת, אלא היא סוכנת שינוי בכל ההיבטים, הן ברמה הקהילתית, להנכיח ולתת משוב ומקום לדיאטניות בעירייה, אני עבדתי עם הרבה עיריות. ולתת מקום לדיאטניות בחינוך יותר. אני עובדת עם בתי ספר, עבדתי בתוכנית שנקראת שביל שירות בריאות ירושלמי לתלמידים, עברנו על כל הקיוסקים בבתי הספר בתיכונים, יש מה לעשות, אפשר להגביר את האכיפה, לטפל בעניין של הקיוסקים האלה.

ולכן חשוב כן להבין שכאן אנחנו מדברים על מגפה, אבל דיאטניות, באמת יש להן פה תפקיד מאוד מאוד חשוב. דיאטניות ילדים ודיאטניות שמדברות עם קהילה, הן בחינוך, הן במסגרות שונות, מתחילים בעיריית תוכנית בגני ילדים, עשיתי עכשיו בגבעת שמואל, קוראים או-הא גדול, בדקנו, ואין תקציב, זה נגמר. מצאתי חומוס במקרר בגן של אלרגיות כי השאירו את זה מהצהרון. ואנחנו, הדיאטניות, שאנחנו בודקות במסגרת של הדבר הזה, אמרו מה לעשות? השאירו את זה בצהרון.

זה התפקיד שלכם אבל. זה התפקיד של הפיקוח. הפיקוח צריך לעשות את העבודה.

אני הקמתי תנועת נוער של אורח חיים בריא לילדים, וזה חשוב גם בנוער, יש לי כ-1,000 ילדים והכול בהתנדבות. אני מוכנה, יש לי פתרונות כדיאטנית וכעמותת הדיאטנים. אנחנו מתכנסים, מאוד, מאוד חשוב לנו שיעריכו אותנו.

את יכולה להסביר לנו את התקנים שלכם? למשל בקופה.

היא פרטית.

חשבתי שהיא מייצגת את הדיאטנים.

אנחנו פורום עצמאי שמייצג את עמותת - - -

איפה אתם נמצאים? איך מגיעים אלייך נניח?

עצמאית.

עצמאי? אני עכשיו מחפשת דיאטנית, אני פונה אלייך?

שוב, אנחנו דיאטנים עצמאיים בפורום עתיד.

לא, את הולכת לקופת חולים.

אני שואלת, זה מה שאני שואלת.

אם תתנו לי, אולי אני אוכל לומר. אני מקופת חולים מכבי, לימור טל פוני, דיאטנית ראשית.

התכוונו להגיע אלייך, אבל - - -

מכיוון שכבר היו כמה שאלות בנושא, גם של Upapp וגם לגבי הדיאטן.

נכון. למרות שאני אמרתי ד"ר דורית אדלר, אבל את יודעת, בגלל שאלתה, תגידי כבר את מה שיש לך לומר.

התקנים, תסבירי לי איך זה עובד מבחינת התקנים. כי אני אגיד לך, אמרתי לך, לא קיבלתי אף פעם הפניה לדיאטן.

אני אתן תשובות גם על זה.

לתרופות כן, הגדילו לי גם.

אני לא מדברת על הטיפול התרופתי כרגע. אני כן רוצה להגיד שאחד מהמיקודים האסטרטגיים במכבי זה הנושא של קידום אורח חיים בריא, מניעת תחלואה, וגם מסלול נוסף הוא הנושא של הטיפול בהשמנה, אני מסכימה עם אביבית בעניין הזה. יש לנו כבר כמעט שליש מהילדים שסובלים מהשמנה וגם על זה אנחנו צריכים לתת מענה.

מבחינת הנושא של הטיפול בהשמנה, אני רק אגיד שהרחבנו השנה את הטיפול בקהילה באמצעות מבחן התמיכה שנתן לנו מענה לנושא הזה. במכבי יש כ-550 דיאטנים, אני עונה לך, חברת הכנסת קטי.

במכבי, בכל הארץ.

במכבי.

בכל הארץ יש 5,000 דיאטנים, לא כולם עובדים בשירות הציבורי. 5,000 דיאטנים בארץ.

מורן, כמה בשירות הציבורי?

את יודעת מה החשש שלי? אתם מפנים אותם? רופא המשפחה מפנה?

כמה בשירות הציבורי בערך?

אני לא יודעת להגיד, אבל בערך מחצית.

רופא המשפחה מפנה? לא, אני אגיד לך מה החשש שלי, זה בדיוק הסיפור של קלינאיות התקשורת.

לא, אבל רגע.

אם הולכים לפרטי, עוד כמה חודשים - - -

רופא המשפחה מפנה, אנחנו הוספנו שירות והרחבנו אותו בשנה האחרונה, שליש מהדיאטנים שלנו מטפלים בנושא של תינוקות, ילדים ומתבגרים. הרחבנו גם את השירות בטיפות חלב, השירות התזונתי בטיפות חלב, כי דיברנו מקודם על כמה חשוב הנושא הזה של להטמיע הרגלי אכילה כבר מהגיל הצעיר, וזה אחד מהדברים שהם מאוד משמעותיים.

עוד דבר שאנחנו עושים בנושא של מניעה הוא סדנאות מהביס הראשון, שאלה סדנאות להורים בשנה הראשונה לחיים של הילדים שלהם שיש להם תינוקות בני שנה, שהקופה לא גובה על זה שום דבר, עושה סדנאות להורים כאלה שיש להם תינוקות בני פחות משנה, והמטרה היא לעזור להם איך לעשות את המעבר למוצקים, שהרבה הורים לא יודעים ומתחילים עם כל מיני הנחיות של השכנה והחברה, והמטרה היא באמת לתת להם הנחיות. יש לנו המון שנכנסים לסדנאות האלה וזה חלק מאוד חשוב.

אני רק אגיד שבאמצעות מבחן התמיכה פתחנו גם מרפאות חדשות רב-צוותיות לטיפול שלישוני בהשמנה עם צוות רב מקצועי למבוגרים. אנחנו נשמח מאוד להרחיב ולפתוח מרפאות נוספות. בילדים יש לנו כבר במכבי 18 מרפאות לטיפול בעודף משקל והשמנה בילדים בפריסה שהיא בפריסה ארצית.

לגבי הנושא של מניעה, אני רק אגיד שיש לנו את Upapp, שאלתם מקודם על הנושא, זו אפליקציה שמנגישה פעילות גופנית. מדהימה, אני מסכימה. יש לנו כ-2,000 מתחמי פעילות גופנית, גם כן בפריסה ארצית. מבחינת שימושים, קרוב ל-3.5 מיליון שימושים, 700,000 משתמשים. אני אגיד שבילדים מגילאי 14 הכנסנו את זה לאחרונה ויש לנו 35,000 משתמשים. והנתונים הכי חשובים שבדקנו הם ש-45% מהמשתמשים ב-Upapp סובלים מעודף משקל או השמנה, שזה לא ברור מאליו שאנשים שסובלים מעודף משקל והשמנה, אנחנו יודעים כמה קשה להניע אותם.

ו-20% מהמשתמשים הם כאלה שלא ביצעו פעילות גופנית טרום הכניסה של Upapp. זה אומר לא ביצעו פעילות גופנית ואנחנו הנענו אותם להתחיל לעשות פעילות גופנית. זה נתון מטורף, גם ברמה של האימפקט הבריאותי, להתחיל לבצע פעילות גופנית אם אתה קודם לכן לא ביצעת, ושתיים, 30% מהם הגבירו את הפעילות הגופנית. זאת אומרת, כבר עשו פעילות גופנית והוסיפו עוד.

אני חושבת שאחד הדברים שצריך לחשוב זה איך מתקצבים את הקופות, כי השנה נתנו תקציב של 12 מיליון שקל לכל הקופות לנושא של טיפול בהשמנה, זה כלום מכלום. איך אפשר בתקציב הזה להמשיך ולעשות פעולות יפות כמו שעשינו בשנתיים האחרונות? וצריך לחשוב על זה.

אוקיי.

אני רק אגיד רגע על מבחן התמיכה, ממש משפט אחד. מבחן התמיכה באמת בשנים האחרונות התחיל מתקציב מס השתייה, והשנה המשרד תיקצב ללא קשר לתקציב שקיבלנו, ובאמת צריך להמשיך את זה.

תודה רבה.

משפט אחד אפשר? לגבי השמנה, אני דיברתי על סוכרת.

בבקשה.

כל הזמן אנחנו עסקנו בהשמנה כמספר, כלומר, מסת גוף, אבל מסת גוף לא נותנת לנו שום אינדיקציה על התחלואה הכרוכה בהשמנה הזאת. לכן צריך לשנות כרגע את ההגדרה של השמנה, כי בתוך ההגדרה עצמה אנחנו יכולים להעריך את הסיכון העתידי בהשמנה עצמה.

תודה. בבקשה, תורך, הגיע הזמן.

נכון, הגיע הזמן. ד"ר דורית אדלר, אני נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. אני חושבת שהגיע הזמן שנדבר על הפיל שבחדר. לפני יומיים, בתוכנית המזון הלאומית, דובר שעלויות התזונה הלקויה, שימו לב, אפילו לא השמנה, 55 מיליארד שקל למדינת ישראל בשנה, 55 מיליארד שקל, אומרים שזה תקציב כל משרד הבריאות. עכשיו אנחנו מדברים פה על 2 מיליון ו-2 מיליון ו-12 מיליון, בואו נדבר, באמת, כבודו, נציגים של המגזר הערבי ונציגים אחרים, הוטל פה מס על המשקאות הממותקים, אחד הדברים הבודדים שמצליח להוריד שיעורי השמנה, אחד הכלים הבודדים, את זה ביטלנו? רק מזה מדינת ישראל קיבלה 900-800 מיליון שקל. איזו מהפכה אנחנו יכולים לעשות.

עכשיו צריך להגיד ביושר, אתם יכולים להמשיך לבקש את כל הנושא של התרופות, נפתח השמנה ונכניס אותם למרפאות השמנה. אני כבר לא מגיעה לכנסים של איגוד הסוכרת, ואני עמדתי בראש ועדת המזון של אגודת הסוכרת 13 שנים בהתנדבות, לא בתשלום. יש לכם איזה סשן בודד באיזשהו מקום על תזונה? 90% מכל כנס של סוכרת צריך להיות על תזונה.

אני כבר עשרות שנים מגיעה לפה בהתנדבות. ואני אומרת לך, כבודו, אני יודעת שליבך נמצא בדבר הזה, בואו נעשה את השינויים הנדרשים. מחר בבוקר, מחר, הממשלה הזאת יכולה לעשות שינוי דרמטי בכל הרגלי התזונה של מדינת ישראל. דבר ראשון, להוזיל את סל המזון הבריא ובר הקיימא, ואם מדינת ישראל לא תעשה את זה, שיעורי האי ביטחון התזונתי ירקיעו. ואתם יודעים שבאי ביטחון תזונתי לא 10% מהאוכלוסייה הם סוכרתיים, כל בן אדם רביעי הוא סוכרתי. חייבים להנגיש מחר.

יושבים פה נציגים, אתם נציגים של המחוקק. קודם כול, הוועדה של הפיקוח על המחירים, משרד הבריאות חייב להיות הגורם המוביל, לא גורם מצטרף. כי פעם דובר על מונופולים, אבל היום, בין 30% ל-50% מהמזון שאנחנו אוכלים זו אותה תזונה שאחר כך תצטרכי מיליארדים לטיפולים האלה. אין לנו כסף ואין לשום מדינה כסף לממן את כל הטיפולים של הזריקות האלה לכלל האוכלוסייה. ואנחנו יודעים שכבר מיעוט האוכלוסייה הוא בריא, נכון? הרוב סובלים מעודף משקל.

אני אסיים בעוד משפט אחד של איינשטיין. אתם יודעים שאיינשטיין אמר שלמעשה ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל, מי שמבין את זה מרוויח, ומי שלא, משלם. אנחנו משלמים בריבית דריבית על כל הנושא הזה של תזונה מזיקה. כי הילדים האלה שמגיעים אליכם, הילדים שלהם יהיו שמנים, אנחנו יודעים, נכון? שאישה שהיא בהשמנה והיא בהריון, הסיכון של הבן שלה להיות.

ולכן אני אומרת לכבודו, א', אנחנו נשמח, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, עם כל גורם נוסף, להציג תוכנית לאומית לעניין הזה. אפשר מחר בבוקר לעשות את זה. והדבר האחרון, אנחנו חייבים להכליל את העלויות החיצוניות של המזון. אתם יודעים, היו עכשיו שריפות, משבר האקלים, מוחרתיים 40 מעלות חום, לא יהיה אוכל. לכן אנחנו צריכים להכליל את העלויות החיצוניות של כל ההשמנה והסוכרת וגם הנזקים לאקלים. ואפשר לעשות את זה, אנחנו נשמח לסייע. תודה רבה.

תודה רבה. גאיה, אני רוצה בכוונה להפנות אלייך חלק מהשאלות שהיא שאלה. קודם כול, אני רוצה להתייחס לנושא של מס על שתייה מתוקה, בסדר? אני למעשה מצטרף, אבל אומר במפורש את עמדתו של שר הבריאות בהקשר הזה גם, שאם אנחנו היינו יודעים שהכסף שמגיע מהמס לטובת המלחמה בהשמנה, היינו יכולים לתמוך בתהליך הזה, בצורה אקטיבית. אחת. שתיים, אני באמת אומר, אם זה לא היה מתפרש כמס חינוך, אנחנו היינו שם כבר מזמן. אבל זה שתיים, זו לא הסיבה הראשונה, הסיבה הראשונה היא מה שאמרתי, זו הסיבה ששר הבריאות כל הזמן נמצא בעיבודים סביב הנושא הזה.

אדוני, תראה.

ואני יודע לומר שלמשל בעישון ובדברים אחרים זה הוכיח את עצמו.

נכון.

בסדר, פה הפכו את זה לצערי הרב למלחמה נגד מגזרים.

תראה, מי שהוביל את המס הזה היינו אנחנו.

לא רוצה להיכנס, אני רוצה תשובה על זה.

אני רק רוצה להגיד עוד מילה אחת. גם אם זאת הגישה, המס הזה הוא מס מציל חיים, גם אם הוא לא מגיע - - -

אני אמרתי, אני מחזק את הדברים שלך.

אני יודעת.

אני אומר מפורש שברור שזה יעזור בצורה משמעותית למלחמה בעניין.

גאיה, זה אפשרי שאם מחזירים את המס התקציב יעבור לבריאות?

אני אגיד שעמדת שר האוצר בהקשר הזה היא שדווקא הסיבה השנייה שציינת היא סיבה מהותית לא פחות. כלומר, העמדה מבחינתו באמת היא שמסים שהם משני התנהגות הם מסים מחנכים, זו דרך שהיא בעייתית לפעול למול הציבור. אני כן אומר, כשהעברנו את המס והייתי בוועדות בזמנו ובשיתוף עם מורן פה במשרד הבריאות, כן היה חשוב לנו להראות שהם מתחילים להשקיע ואותו מבחן תמיכה שהיום ראינו את ההתחלה - - -

קטן, זעיר מאוד.

קטן, אבל עשרות אחוזים של ילדים ומבוגרים כבר באמת קיבלו טיפול, והיה לנו חשוב שגם בשנתיים האלה שהמס כבר לא אפקטיבי בהן, כלומר, כבר לא חל כן להמשיך ולשמר את זה למרות שבאמת אין הכנסות מדינה מהדבר הזה, וככל שבאמת יש, תמצא הדרך לאפשר את זה, אנחנו כמובן מוכנים לדיון מקצועי.

ההשקעה הזו בשלב הזה תחסוך הרבה מאוד כסף שאנחנו רבים עליו פה יומם ולילה למערכות הבריאות.

ברשותכם, שום מערכת חינוך לא תפתור את כל הקמפיינים השיווקיים והמיליארדים שמושקעים בזה. ולכן את המס חייבים להחזיר, זה מס מציל חיים.

דרך אגב, רגולציה כן יכולה לעזור בסיפור הזה של - - -

רגולציה מאוד יכולה לעזור.

רק התייחסות שלך לגבי צירוף חברים לוועדת המחירים, חברים ממשרד הבריאות.

בעיקרון יש ועדת מחירים שהיא של שירותי הבריאות, והוועדה של הפיקוח על המזון מנוהלת במשרד הכלכלה, אנחנו צריכים לבחון את זה לעומק.

פיקוח מחירים על מזון, משרד הבריאות חייב להיות שם.

אני הגשתי הצעת חוק בעניין בנוסף לחברת הכנסת יסמין פרידמן, הלוואי שנצליח לקדם את זה. חבר הכנסת טיבי, ביקשת לומר משהו?

כן, תודה, זו גם הסיבה שהפגשתי להצטרף לדיון, גם בעקבות הדברים החשובים שאמר ד"ר זועבי שעושה עבודה מצוינת. קיבלתי נייר עמדה מעמותת ניסן שאתה מכיר. אגב, היושב ראש, רגדה ברקאת, נציגת עמותת ניסן שעוסקת בתחום הזה בזום.

אני יודע שהיא נמצאת בזום, יש לי פה רשימה של נוכחים, אני מקווה מאוד שנספיק.

אני מבקש העדפה מתקנת לערבים, שיש להם השמנת יתר. הם יותר עם השמנת יתר מאשר יהודים, תן להם לדבר לפני יהודים.

מי ייצג פה את החרדים?

היא ערבייה חרדית לגורלה.

אגב, נתונים על החרדים לא קיבלנו. אגב, אדוני היושב ראש, צריך לקבל גם נתונים על המגזר החרדי, כי אין שום נתון כזה.

אוקיי. לגבי שיעורי ההשמנה, הרי הציבור הערבי הוא 20% מהאוכלוסייה, אבל שיעור ההשמנה בקרב בני נוער פרופורציונלית הוא יותר גדול בקרב בני נוער ערבים. גם מחלת הסוכרת אגב, גם עישון, וגם יתר לחץ דם.

לגבי נתונים, הנתונים שבידי הם לא מעודכנים להיום, אבל למשל ב-2017-2016, 38% מהתלמידים הערבים בכיתה ז' סבלו מעודף משקל או השמנה, לעומת 28% מהיהודים.

דיברנו פה על הנתונים האלה.

כן? דיברתם? הזכרתם? טוב. גם לגבי ההרגלים, אני בטוח לגבי הגורמים, אני בטוח שהתייחסתם לזה, לגבי הרגלי תזונה, פעילות גופנית. אגב, ידעת שפעילות גופנית בקרב בני נוער ערבים היא יותר מאשר בקרב בני נוער יהודים, אבל בקרב מבוגרים המגמה מתהפכת. כמובן ביטחון תזונתי נמוך יותר בקרב ציבור הילדים הערבים, וההשלכות הבריאותיות שהוזכרו כאן של השמנת יתר, כבד שומני, יתר לחץ דם, סוכרת, תמותה של בני נוער, תמותת יתר בהקשר הזה.

קוגניציה גם.

גם קוגניציה. ולכן, גם המוכנות של הקופות, של מערכת הבריאות, של חינוך, גם חינוך בבית, חינוך בבית הספר, ותשתיות, תשתיות ספורט אגב, של פעילות גופנית, שאין תשתיות ספורט, כל זה חייב להיות נגיש, כי זו מגיפה של ממש. תודה, אדוני.

תודה רבה. קופת חולים מאוחדת, ד"ר סיגל סופר, בבקשה.

שלום, ד"ר סיגל סופר, דיאטנית ראשית. אני רוצה להגיד שאנחנו עוסקים גם במניעה, כל הדברים שדוברו קודם, גם מרפאות שלישוניות, גם אצלנו קמו שמונה מרפאות בעזרת מבחן התמיכה. אלה מרפאות שהן רב-מקצועיות, הן מטפלות גם בבני נוער וילדים, גם במבוגרים, הן רבות מגעים, רבות עלויות, ותקציב של 12 מיליון לכל הקופות, זה לא מדקדק, זה חשוב להגיד.

אבל אני רוצה לדבר על האמצע, האמצע שבין הפעילות שקשורה למניעה לבין הפעילות השלישונית, כשמטפלים כבר בהשמנה חמורה, וזה הטיפול התזונתי במרפאות הראשוניות. חשוב לתפוס את הילדים, את בני הנוער כשהם רק בעודף משקל או כשההורים באים להתייעץ.

לפני המחלה.

בשביל זה צריך תקינה של דיאטניות, פשוט דיאטניות במרפאות הראשוניות. אמרה קודם לימור, 550 דיאטניות, לנו במאוחדת יש עוד 150, יש בעוד קופות, זה לא מספיק. בשביל לעשות טיפול תזונתי ראשוני במצבים של מניעה, במצבים של עודף משקל, צריך מפתח תקינה לטיפול בהשמנה במרפאות הראשוניות תחילה, ועל זה אנחנו לא מדברים.

זאת אומרת, אם אני צריכה להוסיף משהו לדיון, זה פלח הביניים שבין מניעה, שצריך לעשות תוכניות, לבין טיפול שלישוני שהוא יקר ומורכב ובוטיקי. הנושא הזה של טיפול של דיאטניות בכל גיל, בטח בילדים ובני נוער, דורש מפתח תקינה ייעודי לעניין הזה וזה לא קיים.

אוקיי, קיבלנו, תודה רבה. ז'אנה אולחוב, בבקשה.

שלום. שמי ד"ר ז'אנה אולחוב, אני רופאת משפחה ורופאת ספורט, וכמו שאתם רואים, אני הגעתי מברית המועצות, ובברית המועצות עניין הספורט מאוד חזק. ושם היו תחרויות, אימא, אבא ואני משפחה ספורטיבית.

בתוך מסגרת החינוך או בכלל?

בתוך מסגרת החינוך, אני השתתפתי בתור ילדה, ואחר כך אני השתתפתי בתור אימא כבר, וכשהגעתי לארץ אני מאוד רציתי להכניס את זה למסגרת חינוך. הילד שלי למד בכיתה ב' ונכנסתי לבית הספר ועשיתי את זה, פעילות גופנית הורים וילדים ביחד. הילדים אחר כך רדפו אחריי, ז'אנה, מתי הפעם הבאה? זה כל כך כיף, גם הורים.

זו הייתה יוזמה פרטית?

זו יוזמה פרטית לגמרי, לא קיבלתי כסף על זה. וילדים פעם ראשונה ראו את ההורים שלהם קופצים בחבל, והם אומרים, וואו, אבא שלי יודע לקפוץ בחבל?

זה מאוד מעניין.

מה עכשיו אני עושה? אני הלכתי לעיריית נתניה, אמרתי, אני ד"ר אולחוב ז'אנה, אני כל כך רוצה להיכנס ולעשות את התוכנית בבית ספר. מה הם אמרו? איזה גוף את? מה את מייצגת? מאיפה את? תמלאי את כל הטפסים, מלא טפסים. טוב, אמרתי בסדר, אני רופאת ספורט, גם סיימתי קורס רפואת ספורט, גם אני מלמדת עכשיו מתמחים ברפואת משפחה באוניברסיטת תל אביב, פעילות גופנית בתוך חוג אורחות ספורט.

זה אחלה רעיון.

נכנסתי לקופת חלים לאומית, לאחרונה אני עובדת במכבי, ושם אני אמרתי, אני מאוד רוצה לעשות את התוכנית. והם אמרו, יאללה, בסדר, אבל לא יכולים לעשות לך ביטוח. את רופאת ספורט, אבל את לא מדריכת ספורט.

הנה הבירוקרטיה.

לא, בסדר, אין לי גבולות, כמו שאומרים, השמיים הם הגבול. הלכתי לווינגיט, עשיתי קורס מדריכי כושר אאוטדור, עכשיו סיימתי את הקורס.

(מחיאות כפיים)

באמת שאפו גדול, אני חושב שאת פורצת דרך בעניין הזה. אני אומר לך, איך שאני רואה את הדברים, זה פשוט יקרה. כי כשאת יוזמת ומובילה כזה דבר, שזו בסוף מניעה גם של ההורים, גם של הילדים.

נכון.

קשר הורה-ילד. את מחזקת פה עולמות שלמים.

אני לגמרי על זה.

אני אומר לך, זה יקרה. אם המשרדים יהיו, באמת אני אומר לך, רלוונטיים, הם יעזרו כבר מעכשיו. אם לא, זה יקרה, כי זה באמת תהליך שאין בו שום חיסרון, רק טוב, לכולם.

עכשיו נכנסתי לעיריית נתניה ועם עיריית נתניה אנחנו מתחילים בספטמבר. כתבתי תוכנית כמדריכה, עכשיו אני מדריכה מוסמכת, יש לי תוכנית ממש.

דוקטור ומדריכה.

מתי, כל כמה דקות, כמה תחנות היו, איפה המדריכים היו, ואנחנו נעשה את זה עם עיריית נתניה, פיילוט בבתי הספר, נכנסים לבית הספר.

אני מאוד מקווה שיש רשויות מקומיות ששומעות אותנו, מאוד מקווה שיש מי שיעתיק את מה שאת עושה.

ואני מאוד בעד זה. חוץ מזה, בזמני קורונה עשיתי גם הרצאה כהורה מעשיר. המקצוע שלי הוא רופאת משפחה ורופאת ספורט. עשיתי בזמני הקורונה, למה אני עשיתי את ההרצאה בזום? ילדים יושבים, יושבים מול המסכים, אי אפשר לצאת. אמרתי להם, מה עושה ספורט לגוף שלכם? מה עושה ספורט למוח שלכם? אם אתם הולכים עכשיו אפילו סיבוב אחד סביב הבית, המוח שלכם יותר עובד. אירובי עושה יותר מיטוכונדריה.

ד"ר ליאור פלדמן, בבקשה.

שלום, שמי ד"ר ליאור פלדמן, אני מנהל מרפאת מצפה רמון, אני גם רופא השמנה, אני מוביל מרפאת השמנה במרפאת מצפה רמון ואני מייצג פה את חוג אורחות חיים. רציתי קצת לחבר אתכם למה שקורה אצלנו במרפאת ההשמנה במצפה רמון. אנחנו מטפלים בהרבה בני נוער, משפחות, מבוגרים, וכמעט כל המשפחה, המפגשים אצלנו הם מאוד, מאוד טעונים, הרבה מאוד טישיו, הרבה מאוד דמעות. הנערים שנכנסים אצלנו הם מכובדים מאוד, לא רק על ידי המשקל שלהם, גם על ידי המון אשמה, בושה, סטיגמה. ויש הרבה שאלות קשות גם שנשאלות בחדר, הרבה פעמים הורים שואלים אותי, ד"ר ליאור, למה הבן שלי עם השמנה? למה הוא ולא האח שלו ולא הבן של השכן?

והתשובה לזה היא מורכבת. אנחנו יודעים שהמרכיב הגנטי הוא מאוד, מאוד משמעותי, אנחנו יודעים שיש אנשים שלא משנה כמה הם יאכלו, הם יישארו מאוד, מאוד רזים, ויש אנשים שאומרים, תשמע, אני אוכל ממש מעט ואני עולה במשקל. המרכיב הגנטי הוא משמעותי, אנחנו רואים משפחות שלמות שמתמודדות עם השמנה.

אבל משהו קרה בעשורים האחרונים, העניין הסביבתי. כבוד היושב ראש, אתה דיברת על זה, אנחנו מדברים על הילד, על הנער שיושב שעות על הספה, נמצא במסך ואוכל חטיפים, יחד עם נטייה גנטית יש לנו סופה מושלמת שמובילה להשמנה.

אליי הם מגיעים כשהם כבר רוצים שאני אטפל בהם בהשמנה, ואני אגיד לכם את האמת, זה מאוד, מאוד מאתגר, מאוד, מאוד קשה לנו לעזור לאנשים בעזרת אורחות חיים להוריד במשקל. כי יש לנו תגובה של הגוף שלנו שכל הזמן מנסה להחזיק אותנו באיזשהו משקל שהוא בסיסי.

חשבתי על זה כשנכנסתי היום לכנסת, עברתי פה במזנון וראיתי כמה חברי כנסת שהם גם עם עודף משקל או השמנה. וחשבתי לעצמי, האנשים האלה, שהם באמת כל כך מוכשרים, חרוצים, מאוד חדורי מוטיבציה, לא יודע אם יש אנשים כל כך חדורי מוטיבציה כמו חברי הכנסת במדינת ישראל, אם הם, שיש להם גישה לאמצעים, לא מצליחים להוריד במשקל, מה יגיד לי אותו הנער במצפה רמון?

אין להם זמן לאכול מסודר, זה העניין.

ויש לנו הרבה לתוך הלילה, אגב, אתה צריך להישאר עד 2:00, 3:00, 4:00, ושמים לנו מזנון מלא בפחמימות. תבין, אי אפשר, אחרת אתה נרדם במליאה. אתה יודע, אנחנו גם לא יכולים להסתכל בפלאפון או לענות, כי מייד מצלמים מלמעלה ואומרים, זה מה שחברי הכנסת עושים.

נכון, אני בטוח שיש לכם - - -

לא, תדעו לכם שפחמימות דווקא מפחיתות ריכוז, קטוזיס מעלה ריכוז. תעשי שינוי, בבקשה, זה המזנון שלך.

נפתח על זה דיון בהזדמנות. פתחת את הנושא של חברי הכנסת, פתחת תיבת פנדורה פה.

לא, שים לב לך איך האוזניים שלי שורפות, כל מילה.

סליחה, אבל ברשותכם, המסר שכן רציתי להעביר. לא מדובר בעניין שהוא של איזו בעיה אישית או כישלון אישי, מדובר באיזה אירוע סביבתי-חברתי שהוא בכל העולם.

נכון.

אני שומע הרבה דחיפות מסביב לשולחן הזה, וזה מאוד משמח אותי בתור מישהו שמגיע מהשטח, אני מבקש ממכם לקחת את זה עוד צעד אחת קדימה ולהוציא את זה לפועל למדיניות. וזה קשה, צריך הרבה אומץ. אני יודע את זה כי אני כל הזמן מנסה להגיד לאנשים מה לעשות עם האוכל שלהם, וזה קשה, זה מורכב.

נכון.

אני מבקש ממכם לעשות את הצעד הזה, אנחנו יודעים שהממשלה עושה את זה והכנסת עושה את זה מצוין עם אלכוהול, עם סיגריות, אין סיבה שלא נוכל לעשות את זה עם האוכל לטובת הילדים שלנו.

תודה גדולה, תודה רבה.

אני אגיד לך מילה שלא אומרים הרבה חברי כנסת, הם לא יודעים איך עושים את זה. הם לא יודעים לעשות את זה.

בת אל לב רם, תורך, בבקשה.

שלום לכולם. אני דיאטנית קלינית, עבדתי במשך כשנה כמפקחת על הזנה בצהרוני תל אביב-יפו בבתי הספר. לא תכננתי להרחיב בנושא, אבל אני מרגישה מחויבת לאור הדברים שעלו כאן. ביקרתי במשך שנה מדי יום בצהרונים שהם תחת מכרז ניצנים, עבדתי בשיתוף פעולה עם צוותי חינוך של הצהרונים, עם ספקים, בניתי תפריטים, התמודדתי בלחץ מול הורים, ויש לחץ לא קטן, יישמתי את תקנות ההזנה איפה שרק יכולתי, ובעיקר ראיתי את הדברים פועלים מתוך השטח.

ראיתי זריקת אחריות אחד על השני, צוותים חינוכיים לא מבינים את האחריות שלהם לפעול כסוכני בריאות, ובהקשר הזה, כל אחד ממי שיושב פה בחדר הוא סוכן בריאות, תראו את זה ככה. הצוות של הבוקר הוא דיאטניות מפקחות, הן עושים מה שבא להן, גם בנושא של האלרגיות וגם בנושא של מזון לא בריא, ואין אכיפה בדבר הזה. ואז מגיעים צוותי הצהרונים לבית הספר ואומרים, הצוות של הבוקר, אחריות שלו, לא אחריות שלי, וכן הלאה וכן הלאה. לפני שנה קיצצו את התקן שלי בעירייה, גם לאור המלחמה.

איזו עירייה?

עיריית תל אביב-יפו.

את היית שם במשרה, בעירייה?

אני הייתי במשרה תחת יובל החינוך, כדיאטנית, 80% משרה, תקן מאוד יפה בשביל דיאטנית קלינית.

זו החלטה עירונית.

זו החלטה עירונית, כן. והיום אין דיאטנית מפקחת על הצהרונים בבתי הספר. אני תושבת של העיר, אני פוגשת צוותים חינוכיים ושומעת את הבלגן שהולך. אני אמשיך. בנוסף לעבודתי בעיריית תל אביב, עבדתי גם כדיאטנית קלינית בבית חולים מרחבים, בית חולים לבריאות הנפש בבאר יעקב, ומאז 7 באוקטובר שבו אח שלי היה במסיבת הנובה, מצאתי את עצמי שאני לא מסוגלת לחזור ולטפל, כי איבדתי את הביטחון שלי.

ואני באה לפה היום דרך מיזם בואו, באים ומצילים אותם ואותנו, אנחנו מיזם של מעל 1,000 מתנדבים מתחומי בריאות ובריאות הנפש, ואנחנו מדברים, מרצים בכל מקום שרק אפשר על החטופים, על המצב הפיזי והנפשי שלהם, על המצב של המשפחות ושל החברה כולה. ואני רוצה לקשר את הדבר הזה גם להשמנה בילדים ובני נוער. יש קשר שלא מדובר בין מצב החירום הלאומי, בראשו החטופים, לבין מגמות של הפרעות אכילה ועלייה במשקל בקרב ילדים ובני נוער. העובדות מראות בבירור הפרעות אכילה ועלייה במשקל, הן לא תוצר של בחירה אישית בלבד, הן תגובה למציאות.

ילדים ובני נוער סופגים את המתח, את הפחד, את חוסר האונים שסובבים אותם. כשאין ודאות, כשאין ביטחון, אחת מדרכי ההתמודדות הברורות והנפוצות ביותר היא פנייה לאוכל. אכילה שמנחמת, שמספקת תחושת שליטה רגעית, שמעוררת את מרכזי ההנאה במוח. לא אחת הבריחה מהמציאות הזאת נעשית גם למסכים. שעות רבות של צפייה בטלוויזיה, בגלישה בטלפון או במשחקים שמהוות ניתוק רגשי, אך גם כר פורה לאכילה בלתי מודעת מול מסך ולחוסר פעילות גופנית כמעט מוחלט. כך נולד גורם חדש להשמנה, בריחה למציאות מדומה על חשבון המציאות הפיזית, החברתית והבריאותית של הילד.

לכך מצטרפת המציאות החברתית הכלכלית הקשה שהחריפה עוד יותר בגלל המלחמה, יוקר המחייה. ידוע לנו מעל לכל ספק כי קיימת זיקה בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לבין השמנת יתר. המלחמה גובה מחיר כבד ממשפחות רבות: פיטורים, היעדר הכנסה יציבה, עליית מחירים ולחץ נפשי, כל אלה מתורגמים שוב להחמרה בתזונה ובבריאות של הילדים שלנו.

והרי גם ההורים וגם הצוותים החינוכיים, עמודי התווך של החברה, עסוקים היום בהישרדות. רבים מהם, נשים וגברים כאחד, משרתים כיום במילואים מזה חודשים ארוכים ומשאירים מאחור ילדים שזקוקים להם, תלמידים שזקוקים להם, וחברה שלמה שנאלצת להסתדר בלי המשאבים האנושיים הקריטיים ביותר שלה. גם למי שאינם מגויסים, הפניות הרגשית והמעשית לדאוג להזנה איכותית, שבנוסף לכל גם התייקרה, ולשיח משמעותי עם הילדים, כמעט ואינה קיימת.

ובנוסף לכל אלה, אי השבת החטופים, אזרחים וחיילים חפים מפשע, מוסיפה שכבה עמוקה של חוסר אמון, חוסר ביטחון קיומי, תחושת הפקרות. התחושות אלה אינן נעלמות, הן יושבות בלב הקולקטיבי שלנו כחברה ומגיעות גם אל שולחן האוכל של הילד בבית, אל שקית החטיף ולדילוג על הארוחה. לכן אי אפשר לדבר על בריאות הילדים שלנו בלי לדבר על הצורך המיידי, המוסרי, הלאומי והחברתי להשיב את החטופים הביתה ולסיים את הלחימה.

השבת החטופים איננה רק מעשה צבאי או מדיני, היא אמירה חברתית שאנו עם חפץ חיים, שחיי אדם אינם הפקר, שכשאנו משיבים את הבנים שלנו, אנחנו גם מתחילים לרפא את הילדים האחרים, את אלו שנמצאים בבית, שממתינים לשובם, גם אם לא אומרים זאת במילים. ילדים ובני נוער אינם רק נושא לדיון, הם דור העתיד של מדינת ישראל. ולאיזה עתיד הם יכולים לצפות כאשר המדינה שלהם מפקירה את אזרחיה בשבי, כאשר ההנהגה עצמה מתנתקת מהערכים שמגדירים אותנו, ערך פדיון שבויים, הערך הצבאי שלא משאירים פצועים או נעדרים מאחור? איך נוכל לדרוש מילדינו נוכחות, יציבות ואמונה כשהם מקבלים דוגמה יום-יומית לניתוק, להפקרה?

משפט לסיום, ברשותך.

אני מסיימת. דווקא בעת הזו, אחריותנו כמבוגרים, כהורים, מחנכים ומנהיגים, היא לשמש להם דוגמה חיה לערכים של מחויבות, חיבור ונאמנות לחיים ולאדם, ולהשתית אצלם את ההבנה שהשמנת יתר היא לא רק בעיה רפואית, אלא סימפטום חברתי ורגשי שמבטא בין היתר את ההתגוננות שלהם מהעולם שסביבם.

אני מודה לכם על ההקשבה ומבקשת, כשאתם מתווים את המדיניות למאבק בהשמנת יתר, קחו בחשבון גם את העומק של המצוקה הרגשית-חברתית שממנה נובעת המגפה הזו. אל תפרידו בין הגוף לנפש, בין חברה למדינה, ובין ילד לבין העתיד שלו. תודה רבה.

תודה רבה, בת אל. גם הוזכר על ידי אנשי המשרד ההקשר הישיר שיש למלחמה על ההשמנה. הזכירו גם את הקורונה, אבל ברור, ברור שהמלחמה היא מאוד, מאוד משמעותית והרבה מאוד תוצאות של אכילה, מה שנקרא, בשביל ניחומים בעקבות המצב הזה.

נעם וילדר, בבקשה, המועצה לשלום הילד.

תודה רבה. עוה"ד נעם וילדר, המועצה לשלום הילד. אני לא אחזור על הדברים, אני כן אגיד שהנושא של תזונה מטיבה לילדים ונוער הוא נושא ליבה אצלנו במועצה, אנחנו כתבנו סקירה עם משרד הבריאות שאמורה לצאת לאור בקרוב, ויותר חשוב מזה, עשינו הליך שיתוף נוער עם משרד הבריאות בנושא של תזונה מיטיבה. ואני חושבת שהדבר שלי הכי חשוב הוא גם להגיד פה מה הנוער אמר וגם לבקש שכל תוכניות המדיניות החשובות שצריכות לקרות בהיבט הזה ייעשו עם נוער, בשיתוף עם נוער, הם המומחים הכי טובים לנושא הזה, בכלל לחיים שלהם, ובנושא של תזונה בפרט.

אחד הדברים שלמדנו מנוער זה שמי שמדבר איתם על זה, כשמדברים איתם על זה, ישר יש להם איזשהו אנטי או איזשהו קושי, זה ישר זורק אותם לשיימינג, לביוש גוף. אני לא אומרת שלא צריך לדבר על זה, רופאי הילדים או רופאי המשפחה צריכים לדבר על זה, המורים צריכים לדבר על זה, אבל צריך ללמוד איך לעשות את זה נכון, איך לעשות את זה בצורה רגישה. כי אם זה לא יקרה בצורה רגישה ונכונה, זה יכול ליצור יותר נזק מתועלת. זה מה שהם אמרו לנו. אני אומרת את מה שהם אומרים. זה דבר אחד.

דבר שני, יש להם מה להגיד על הכול, התכנים שהם צורכים באינטרנט, על תזונה, גם על מוצרים שכביכול אמורים להיות בריאים וגם טרנדים או כל מיני דברים כאלה שמכילים תזונה לא מיטיבה. הם יכולים להגיד לכם מה יעזור להם ללמוד דרך הרשתות החברתיות על תזונה, הם יכולים להגיד לכם מה הם היו רוצים במזנון, יש להם דעה גם על זה. הם יכולים להגיד אילו פעילויות ספורט הם היו רוצים, באילו שעות היה נוח להם, באיזה מקום. הם יכולים לתת לכם תשובות על הכול. צריך לדבר איתם, להיפגש איתם, ללמוד מהם, ולא רק פעם אחת, כתהליך. כל התוכניות שנכתבות צריכות להיכתב איתם. זה מסר אחד.

ומסר אחרון שלא קשור למה שהם אמרו וכן מצטרף למה שנאמר עכשיו. בלי קשר למלחמה, ובוודאי עם קשר למלחמה, כשילד, אנחנו רואים אצלו שינויים חדים בהרגלי התזונה או במשקל לכאן או לכאן, זה יכול לתת לנו שהילד נמצא במצוקה. ולכן, לפני שמתחילים לדבר על השמנה ומניעת השמנה ועל התזונה, צריך רגע לבדוק מה קורה לילד, מה קורה לו בבית, מה קורה לו בחוג, מה קורה לו בבית הספר. אלה סממנים ואלה נורות אדומות שאנחנו חייבים לשים לב אליהן ואנחנו כולנו סוכנים של הדבר הזה. תודה.

חד משמעית. תודה רבה, נועם. רבקה זלצר פרייליך.

שלום, תודה רבה. אני מהאגודה למלחמה וסרטן, בנוגע למדיניות ציבורית למניעה וגילוי מוקדם. אני רוצה להוסיף, להצטרף לכל הנאמר פה ולתת את הזווית שגם כשמחשבים את כל הנטל, אני לא יודעת אם כולם ערים לזה, אבל גם מחלות הסרטן קשורות בהשמנה, 30% עד 50% ממחלות הסרטן אפשר למנוע על ידי אורח חיים בריא, כמובן עישון כמקור ראשון, אבל השמנה ואורח חיים בריא, פעילות גופנית ותזונה נכונה.

אפשר להפחית בשליש עד חצי ממחלות הסרטן. בנשים, 55% ממחלות הסרטן נמצאו קשורות גם בהשמנה, בגברים 25%. זאת אומרת, יש לזה השלכות, אפילו אנחנו מדברים על ההשלכות המיידיות של השמנה וסוכרת, גם לטווח הארוך, מבוגרים עם השמנה עלולים לחלות.

דיברו פה כמעט על הכל, אני שנייה עושה זום אאוט לנושא כקובעי מדיניות מתכללת. כי לחנך, ואנחנו כמובן גם בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ומשרד החינוך ותוכניות ולדבר על ולעשות, אבל השאלה היא מה הנוער והילדים וגם המבוגרים מקבלים מהסביבה. דיברו על המשקאות הממותקים, פעם זה עולה ופעם זה יורד, צריך עקביות במה שעושים, והרבה מהדברים שעלו פה גם מתקשרים לשאר נושא המניעה של סרטן מדיונים אחרים שנפגשנו בהם. לדוגמה, דיברו על אולמות ספורט, שלא בכל מקום יש אולמות, אבל הייתי פה בדיון בוועדות פנים של רשויות מקומיות על הצללה במגרשי ספורט.

גם הועלה פה, נכון.

זה עלה, כן. זה הכול מתקשר להכול, מה המדינה משדרת לאזרחים שלה, לילדים. זה משפט, סליחה שאני חוזרת אם שמעתם בדיונים אחרים, משפט של קידום בריאות, להפוך את הבחירה הקלה לבחירה הבריאה, שלא יעלה כסף לחיות בריא, שיהיה נוח לחיות בריא. זה קשור לעישון, שאנחנו ניפגש תכף, וזה קשור כמובן לעודף משקל ולכל הפתרונות שהוצעו פה, פשוט צריך לתקצב אותם.

תודה רבה.

נושא חשוב שחייב לשים לב, שלא דובר אני חושבת, כל הנושא של תחום השינה. השינה מאוד משפיעה על משקל, שינה מאוד משפיעה על ריכוז, אנחנו הכנסנו את הנושא הזה בשנתיים האחרונות במערכת החינוך בתוכניות שלנו, אנחנו מאוד רוצים להעלות, גם לשינה יש מרכיב מאוד, מאוד חשוב. ודבר אחרון, אני ממש, ממש מבקשת מכל הדוברים כאן, זה גם מוקלט, ילדים שומעים אותנו ובני נוער, אל תקראו להם ילדים שמנים, אני ממש מבקשת, אל תקראו להם ילדים שמנים ולא בני נוער שמנים. וזה לא אומר - - -

אפשר להשתמש בטרמינולוגיה אחרת.

אפשר טרמינולוגיה. זה לא קבע שילד שמן פחות טוב מילד רזה. יש ילדים רזים שהם לא בריאים דרך אגב, רק סמנטיקה בבקשה.

תודה רבה. איתנו בזום רגדה ברקאט.

כן, מניסן.

שלום, קוראים לי רגדה ברקאט, אני דיאטנית במקצועי, ואני מצטרפת לכל מה שנאמר פה, ולקולגות המדהימות שיושבות מסביב לשולחן אצלכם. אנחנו גם החברה האזרחית, אני נציגה של עמותת ניסן והסמנכ"לית שלה. העמותה כעשור עובדת בחברה הערבית. אנחנו התחלנו כמתנדבים, כיום העמותה מתרחבת, ועבודה אדירה נעשית. ואנחנו גם נמצאים פה ואנחנו נשמח לשיתופי פעולה כמובן. זו נקודה אחת.

שנית, ברשותכם, אני רוצה להוסיף עוד שני נקודות. אחת, מבחינת כל התקציבים, אולי באמת גם החלוקה של התקציבים בנדון לחברה הערבית, תהיה באמת תוכנית שונה מבחינת חלוקת התקציבים, כי אם החלוקה עד היום לא עבדה, כנראה צריך לתת עוד משאבים, ובמיוחד לצוותים שהם מהחברה הערבית עצמה, שתהיה נגישות מכל התחומים כדי לשרת את האזרחים מבחינה זו.

ברשותכם, אני רוצה גם לדבר מבחינת מניעה. אם מדובר במניעה, החברה הערבית היא חברה קולקטיבית, ואנחנו מדברים גם על פריפריה שהיא פריפריה גאוגרפית וגם פריפריה שהיא פריפריה אזרחית. אנחנו גם נשמח לתת אינפוט מבחינה זו מניסיון אדיר שיש לנו בעבודה בשטח. המון תודות, ונקווה באמת שכולנו ביחד נוביל לשינוי. תודה.

תודה רבה גם על נייר העמדה ששלחתם לוועדה ועל העבודה שאתם עושים בקרב המגזר.

רבותיי, אני עובר לסיכום הדיון. אני קודם כול מבקש להודות לחברי הכנסת היוזמים שהשתתפו כאן בדיון, חברת הכנסת קטי שטרית וסימון דוידסון, ואחר כך הצטרף גם כן חבר הכנסת טיבי. תודה רבה על היוזמה הסופר חשובה הזאת, אני אמרתי, אני רואה בדיון הזה ישיבת מעקב. אני ברשותכם אעבור לסיכום.

הוועדה מברכת על הודעת משרד הבריאות כי הוא תומך בהחזרת אחיות וגורמי מקצוע נוספים כדוגמת תזונאיות לבתי הספר. הוועדה כמובן מבקשת מהמשרד לגבש תוכנית סדורה יחד עם משרד החינוך להחזרת האחיות לבתי הספר ולעדכן את הוועדה אודות התקציב הנדרש ליישומה, אנחנו רוצים לעזור.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להאיץ את הכנת התקנות הנוגעות לסידור סביבת המזון ומרכולים, וכן לקדם רגולציה למניעת פרסום של מזון מזיק, כפי שעלה פה.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, הוועדה מבקשת לקבל סקירה ממשרד החינוך לגבי אופן ההיערכות של היחידה לפיקוח על איכות המזון ותזונה נכונה במוסדות חינוך. שמענו שהתמנה ממונה, אנחנו רוצים לקבל קצת יותר פרטים.

הוועדה מבקשת לקבל ממשרד הבריאות לוחות זמנים ברורים להכנת התוכנית הלאומית למניעת השמנה בקרב ילדים ובני נוער, זו כבר עבודה שהתחלתם לעשות, לפרט מהן העלויות התקציביות הנדרשות ליישומה. גם פה אנחנו רוצים להיות שותפים ולעזור.

הוועדה מבקשת לקבל את התייחסות משרד הבריאות בתוך חודש, וכמובן הוועדה תמשיך לעקוב, כפי שהתחייבנו, אחר הנושא החשוב הזה. אני מודה שוב לכולם, תודה רבה, עד לכאן להיום, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:13.