פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



53
ועדת הכספים
29/04/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 634
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, א' באייר התשפ"ה (29 באפריל 2025), שעה 11:05

הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור פתיחת מסלול סיוע ייעודי לעסקים בצפון בקרן להלוואות בערבות מדינה בעקבות מלחמת חרבות ברזל

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אחמד טיבי
אורית פרקש הכהן
נאור שירי

מוריה שליסל - מנהלת תחום משרדים חברתיים ותמיכות חשכ"ל, משרד האוצר

יוסי עדס - מנהל תחום מימון, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

שרון שינבאום - פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

ליאור גור - פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

דני עברי - נציג מש"א, ראש מועצה אזורית משגב

רוית גרוס - מנכ"לית, ארגון מנהיגות אזרחית

עפרי נודל

טמיר כהן

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


הצעת אישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור פתיחת מסלול סיוע ייעודי לעסקים בצפון בקרן להלוואות בערבות מדינה בעקבות מלחמת חרבות ברזל

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים.

אתם ויתרתם, חברי הקואליציה, על הוועדה? רק אתה פה, הקואליציה לא באה בכלל, לא בפעם שעברה ולא הפעם. מה יהיה?

איפה אתה רואה איכות, טמיר? אתה חושב שאנחנו לא שומעים את מה שאתה אומר? סיכמנו כבר שאנחנו שומעים.

הסעיף השלישי יורד, ביקש ממני חבר הכנסת יעקב אשר בגלל סיבות אישיות, אז אנחנו נעביר את זה ליום אחר. נאור, הסעיף השני שאנחנו אמורים לדון –

מה שביקשתי.

אני מתייחס למה שביקשת. אנחנו כמובן לא נצביע.

מסתבר שיש לך גם מומחיות בסטטיסטיקה, לא ידענו.

זה לא סטטיסטיקה, זה היה בחוק שעשינו אז על הטבות מס. אני חושב שזה חוק טוב.

ברור.

אני חושב שצריך לעשות אותו. אבל העיתוי הוא עיתוי כזה של פגרה, ואני מבין שיש ראשי רשויות שרוצים. ונאור, אתה גם אמרת למוישה.

ערב יום הזיכרון, לא רק פגרה.

אני הייתי יכול לעשות את זה ביום שני, אני לא עשיתי את זה ביום שני בגלל בקשה של הצוות פה, זו הסיבה שלא עשינו את זה ביום שני. אני רוצה להתחיל בדיון הזה, וכמובן זה יהיה מוקדם ואנחנו לא נתקדם עם זה. אני אומר לכם שזה חוק טוב.

אנחנו נדבר עליו.

אם יש ראשי רשויות שהם מתנגדים אני חושב שהם לא כל-כך - - -

לא עניין של מתנגדים, הם רוצים להגיע, אתה יודע.

בסדר, תהיה עוד ישיבה, הם יוזמנו ויגיעו.

טוב.

אבל הבנתי שלפחות ראש רשות אחת אמור להגיע היום.

אוקיי, בסדר גמור. הצעות לסדר, בבקשה אורית.

אדוני יושב-הראש, אני גם הכנתי פניה, אני מניחה שהחברים שלי יצטרפו אליה, אני רוצה להעלות הצעה לסדר לדיון על השתוללות המחירים. אני יודעת שלא כל הנושאים קשורים לפה, אבל שוב אנחנו רואים התפרעות, השתוללות ובעצם בממשלה הזאת יש עוד חזית שמופקרת במופגן כלפינו, הישראלים, חזית יוקר המחיה.

אם אני יכולה לציין את מספרי העלאות המחירים רק בתקופת המלחמה, אדוני יושב-הראש. בשטראוס העלו את המחירים שלהם כבר חמש פעמים רק מתחילת המלחמה, ההעלאה הכי גבוהה היא של 18%. בתנובה העלו את המחירים לציבור מתחילת המלחמה פעמיים עד 10% כל פעם. דיפלומט – אלו חברות שאני מציינת שכל אחת מהן מחזיקות בידיהן מאות מוצרים שהציבור משתמש בו – העלו את המחירים רק מתחילת המלחמה – שוב, זאת הספירה שלי – כבר שלוש פעמים עד 15%. שסטוביץ' שתי העלאות מחירים מתחילת המלחמה עם העלאות מחירים של עד 20%. יוניליוור שלוש העלאות מחירים מתחילת המלחמה עד 16%. החברה המרכזית למשקאות העלתה כבר שלוש פעמים מתחילת המלחמה את המחירים.

מה עושה הממשלה? זאת פשוט חזית מופקרת. יש שר כלכלה, יש שר אוצר, שום דבר, גורנישט. אתה יודע, אנשים נכנסים לסופר אחרי כל הגזרות שהעברנו כאן על המע"מ, על מס הקניה, על מס הבריאות על הביטוח הלאומי, על רווחים כלואים, תחבורה ציבורית מזנקת, מסבסדים את אותם האנשים והציבור שלנו, נקודות הזיכוי להורים עובדים שיש להם ילדים קטנים מוקפאות לשלוש שנים, אני לא צריכה לספר לך, הצבענו כאן על הכול, הכסף שלהם שווה פחות כשהם גם מגיעים. ולכן אני מבקשת ממך, למרות שזו ועדת כספים אבל הרבה מאוד נמצא כאן, אנחנו דורשים דיון דחוף בנושא הזה ואני בטוחה שגם ינון יצטרך לבקשה.

אוקיי, תודה. ולדימיר, בבקשה.

אדוני יושב-הראש, אני רוצה להמשיך את מה שחברתי אמרה. אני מסתכל על הצונאמי של עליות המחירים של הימים האחרונים. קוטג' עד 3.5%, דגני בוקר עד 9%, מוצרי כביסה עד 9%, ריבות 8%, מיונז וחרדל עד 8%. קוקה קולה, אמרת החברה המרכזית למשקאות, פעם נוספת מעלה מחירים, הפעם 2.5%, העיקר שלא ביטלתם את המס, זה באמת היה מהלך גאוני, מאז שביטלתם את המס על המשקאות הממותקים המחירים עלו, העיקר שלקחתם את 700 מיליון השקלים מתקציב המדינה והעברתם אותו לכיסים של בעלי ההון.

אבל גם מעבר לזה – זה לא נורמלי, זה לא יכול להימשך. אנחנו יודעים שהממשלה יכולה לעשות הרבה מאוד דברים, להיות בקשר עם היצרנים והיבואנים, להגביל את המונופולים, למשל לבדוק אפשרות של להוריד ארנונה עסקית לעסקים, אפשר לעשות הרבה מאוד דברים. איפה שר האוצר? איפה שר הכלכלה? איפה ראש הממשלה? לא שומעים מהם מילה, הם לא מתייחסים בכלל לנושא הזה. הממשלה הזאת, הקואליציה שלכם, הפקירה את האנשים, את מעמד הביניים, את האנשים שמשרתים, שמשלמים מיסים, את השכבות החלשות. הפקרתם אותם, איפה אתם?

אני מצטרף לבקשה לערוך פה דיון בוועדה בהשתתפות של שר האוצר ושר הכלכלה, זה חייב להיות אחרת, הם חייבים לבוא לפה ולתת תשובות. מדוע, למשל, קבינט חברתי-כלכלי, קבינט למאבק ביוקר המחיה לא מתכנס בכלל, מה קורה פה? אני רוצה להזכיר לכם מה הבטחתם במערכת הבחירות, הבטחתם להוריד את המחירים. איפה אתם? ובלי שום קשר, אני חושב שזה חייב להתנהל אחרת ואנחנו, בממשלה הבאה, אני מבטיח שנעבוד למען מעמד הביניים ונוריד את המחירים. תודה.

אני רוצה להגיד לכם, הייתה לי פניה מוועדת הכלכלה.

הפניה שלי ושל חברת הכנסת שלי טל מירון.

על כל פנים, אני כשהתחלתי את הדיון בהעלאת יוקר המחיה.

אי שם ב-1992.

לא, בתחילת הקדנציה הזאת, כשהתחילו להעלות מחירים פנה אליי יושב-ראש ועדת הכלכלה ואמר שזה נושא של ועדת הכלכלה, וזה נכון, זה לא ועדת כספים. יוקר המחיה הוא ועדת הכלכלה. עכשיו הוא פנה אליי ואמר לי: טמיר. הוא לא דיבר איתי במישרין אבל הוא רוצה לעשות ישיבה משותפת בעניין הזה של יוקר המחיה של ועדת הכלכלה וועדת הכספים.

אבל הוא מדבר איתך על זה כבר לפני הפגרה, אני זוכרת שהוא דיבר איתך על זה.

לא, הוא דיבר איתי על משהו אחר, לא על זה בדיוק. עכשיו הוא מבקש לעשות ישיבה משותפת, ועדה שיש לה מעלות אבל שיש לה חסרונות. אני צריך להחליטו ואם אני אחליט שכן אז נעשה ישיבה משותפת. הם רוצים לעשות את זה על העלאת מחירי החלב, מועצת החלב היו אצלי בשבוע שעבר, הם באו על משהו אחר, על הנושא של המכסים.

זה קצת יותר טריקי כי זו ועדה לפיקוח על מחירים, לא שזה לא דורש דיון, אבל יש גל השתוללויות במשק שהיא לא קשורה רק לחלב, זה בחסות העלייה של המחירים המפוקחים. אתה יודע, אני הגשתי שאילתה לשר האוצר, אדוני יושב-הראש, ורציתי לשאול אותו איך הוא נערך להשתוללות מחירים שתבוא בחסות עליית המע"מ? והייתה השתוללות כזו, אתה יודע מה היה לי בפודיום? אני לא מאמין בהתערבות, אני מאמין בשוק חופשי, אין עליית מחירים בעקבות מעליית המע"מ, שר האוצר אמר, ומי שלא מרוצה שיחליף סופר. זאת הייתה התשובה של שר האוצר של מדינת ישראל. ואנחנו יודעים שגם המע"מ נוצל לרעה ועכשיו גם זה נוצל לרעה.

יש כאלה שניסו להחליף סופר וגם שם הייתה העלאה.

נאור?

נאור היה לפני, נראה לי. יכול להיות שאני אסכים כבר לדברים שלך, אז אני רוצה לעשות את זה בפעם אחת.

אני מקווה. אני לא אדבר על יוקר המחיה, אני לא חושב שזה מענין את הוועדה, בכנות אני אומר לכם.

אז תדבר על מה שרצית.

צריך להודות בכישלון והוועדה הזו וגם הכלכלה, למרות מה שביטן אמר לך, הוועדה הזו אחראית גם על יוקר המחיה.

לא נכון אבל בסדר, אוקיי.

לא בקטע הזה, בהיותך בקואליציה – ברור. אני אומר שבסוף לוועדת הכספים יש צעדים שהיא עושה, חוקים שהיא מעבירה שמשפיעים ישירות על יוקר המחיה. אי אפשר לנתק את זה, זה לא שכל מה שקשור לכיס של האזרח עובר לוועדת הכלכלה.

בסדר.

אני לא בא בפרוצדורה כמו שאיתן כבל אמר.

ביקשו ממני ושלחו לי מכתב והביאו לי תקנות על ביטול המכסים שהיו פוגעים כאן בתעשייה הישראלית ובחקלאים, ולא הבאתי את זה.

אדוני יושב-הראש, יוקר המחיה לא מעניין כהוא זה את ממשלת ישראל, אני חושב שאפשר להסכים עם זה. אין שום דבר שהממשלה הזאת עשתה שהקלה את יוקר המחיה. סורי, בסוף זאת התוצאה. אז אני לא מוצא עניין לדבר על זה.

אתה כבר כמה דקות מדבר על מה שאתה לא מוצא עניין.

הם עשו קבוצת וואטסאפ, שר הכלכלה.

רק חסר שראש הממשלה ייכנס לאירוע, כי אז מובטח...

אז על מה כן אתה מדבר?

אתמול הותקפו בחורים צעירים שהגיעו להתגייס. בפעמים הקודמות כשאני העליתי את זה לוועדה אמרתם לי שאני לא מבין את הפוליטיקה הפנים חרדית שבכלל החבר'ה שמפגינים שהם החרדים הם בכלל לא מהזרמים שלכם והם דווקא תוקפים אתכם, ואני קיבלתי את זה. אני קורא לכם, דווקא היום ערב יום הזיכרון, לא בעניין השימוש הציני באירוע, למה אף אחד לא גינה את זה חוץ ממשה ארבל? אני חייב להגיד. אנשים התגייסו, מעט או יותר אני לא מסכים איתכם על שום דבר בנושא הזה. למה לא לגנות את זה? זה נראה לכם הגיוני שבמדינת ישראל אנשים יגיעו ללשכת הגיוס גם אם הם חרדים, גם אם ישראלים גם אם ערבים גם אם הם דרוזים ומישהו ישב וייתן להם מכות? ואני קורא מפה למשטרת ישראל שזה פשוט ביזיון, שהחבר'ה האלה שנתנו מכות, שכולם מצולמים, גם שוטרים היו שם, ושום דבר לא קורה? באיזה עולם בן אדם הולך ברחוב, מצלמים אותו מקבל מכות, ואף אחד לא מטפל בזה? למה אין שם עצורים?

אני אומר לכם, גם לינון, למה אתם לא משמיעים את הדעה שלכם? גם אם אתם לא מסכימים שאברכים צריכים להיכנס, מי שכבר מתגייס – למה? כולה 235 התגייסו מאז שהוציאו את 18,000 הצווים, הם צריכים לקבל מכות ליד המשפחות שלהם? מה זה הדבר הזה?

אפשר?

תודה. כן, ינון.

נאור, דווקא אני אתחיל ממה שאתה אמרת. אף פעם לא תראה אותי מוציא הודעות, אני חושב שבתקשורת זה הצד הכי חלש שלי.

אבל כשאתה מוציא, אתה מוציא הודעות טובות.

אם היית נמצא בוועדת חוץ וביטחון, כשמראיינים אותי אני לא חוסך בלשוני ואני אומר את מה שיש לי. ובגלל ששאלת פה אני גם אענה לך פה בצורה הכי ישירה. אותם אלה, אמרתי לך, לא פעם ולא פעמיים, לא קשורים אלינו, "נמות ולא נתגייס" באים אליי מתחת לבית וקוראים לי בוגד ואני מוקיע אותם ולא רואה אותם והם לא מעניינים אותי ואלו לא אנשים שאני דוגל בהם ואלו לא אנשים שהייתי רוצה לחנך את הילדים שלי שיהיו כמוני. אותם אלו שבאו להפגין ומרימים ידיים ובאלימות הם לא מהחוג שלי, לא רואה אותם, לא רוצה להתחבר אליהם, לא רוצה שהילדים שלי יהיו כמוני. הילדים שלי, יש את הדרך שאני מחנך אותם, זו הדרך שאני רוצה.

גם כשאנחנו בוועדת חוץ וביטחון, מי שהלך להתגייס אני בטוח שעשה את זה בהצעת רבותיו, בהצעת הוריו, הלך בצורה שהוא רוצה, לא מתערב לו. כל מה שאנחנו עושים אנחנו חושבים שצריך להסדיר את מעמדם של בני התורה. יכול להיות שיש בינינו חילוקי דעות וזה בסדר גמור, בשביל זה אנחנו נמצאים בוועדת חוץ וביטחון ולא בוועדה כספים שם אנחנו מנהלים את הדיון הזה, אבל הדעה שלי ברורה בעניין הזה. חד וחלק אני מוקיע ומגנה, אני לא מוציא הודעות, אני חושב שאפילו אין לי מישהו על תקן שהוא דובר. אתה יודע, יש אחד בלשכה שהוא מוציא אבל כולם אצלי עושים את הכול, יותר מתעסקים בפניות הציבור יותר במהות מאשר בשטויות של תקשורת.

יש לך טוויטר.

אין לי לא טוויטר ולא כלום. זה דבר ראשון. דבר נוסף, לגבי יוקר המחיה, אני מסכים עם זה שביוקר המחיה, פיקוח המחירים תלוי בממשלה, הממשלה יכולה להחליט שלא מעלים את זה.

בימים של מלחמה במוצרים מונופולים, למה לא?

יכולות להיות 1,001 סיבות למה צריך, אבל יש סיבה אחת שהיא כנגד כל 1,001 הסיבות, יש סיבה אחת שגם ככה יוקר המחיה משתולל, יש מלחמה, אנשים עדיין נלחמו על פרנסתם, אנשים עדיין לא חזרו לעבודה, אנשים עדיין נלחמים בחזית. אין שום סיבה שהממשלה שנתנה, והיא לא הייתה צריכה לתת יד על זה.

מעבר לכך, אני חולק עליך, ולדימיר או אורית שאמרה את זה, שלא עשו דבר. עשו מה שטוב לאירופה טוב לישראל, ואנחנו נוכיח. אני עוד טוען, אמרו לנו משהו כמו חצי שנה-שמונה חודשים.

אבל ינון, אתה יודע שזה לא אתם, אז למה?

שניה רגע, נאור, אתה מכיר את הביקורת שלי, אני אומר גם ביקורת.

אבל אתה יודע שזה לא אתם.

אבל יש לך פה מונופולים.

לא משנה, אני כרגע מדבר על מצב שצריך להיות. אגב, אני גם לא יודע אם זה יועיל. אני בעיקר חושב שיש סדר אחר איך עושים תחרות בשוק ולא בצורה הזאת. אתה יודע, מצד אחד אתה פותח את השוק, מוריד רגולציה, ומוריד את המכסים על הייבוא ומצד שני.

יש חזירות עצומה במשק הישראלי, של הבנקים, של כולם.

אתה יודע את המלחמות שלי בבנקים, יש לי חוק שעדיין נמצא בזה. ואני אומר לך, צריך להילחם גם ברשתות המזון כמה שיותר, אלה שמכניסים את היד לכיס שלנו, של האזרחים, ולא משנה אם הוא מהמעמד החלש או הבינוני, הם מכניסים את היד לכיס שלו, ולא משנה איפה אתה גר הם עושים את זה ובהם צריך להילחם בכל מצב, במונופולים, בכל אחד שרק נלחם, לחנוק את רשתות המזון.

אבל לא עושים, ינון.

ודבר נוסף אני אומר, כשאנחנו העלנו את אחוז המע"מ, כשמדינת ישראל מעלה משהו הם נתנו להם את הפתח לעלות ולקפוץ, וזו האשמה שלנו. עכשיו צריך לראות אחרי שהעלנו מה עושים.

אבל ינון, לא עושים כלום, עזוב.

אמרו שזה מביא כסף, לכן אני אומר שצריך לעשות משהו.

אבל כולם יודעים מה צריך לעשות ואף אחד לא עושה.

אני מסכים עם זה שצריך להיות דיון, אני חושב שצריך להיות דיון משוקף.

יש קבינט למאבק ביוקר המחיה, כמה פעמים הוא התכנס?

עזוב, אתה יודע מה? הלוואי והיו לנו את הסמכויות שיש לקבינט הזה שאמור להיות קבינט במקום הזה שיתנו מפה שנוציא את זה.

אז מה אתה רוצה שנעשה?

אם אתם חושבים על מה בדיון אני גם מוכן לעשות איתכם דיונים מחוץ לוועדה לראות אם יש איזושהי הצעת חוק או משהו שאפשר לקדם את זה.

אבל יש הצעת חוק, ינון. דרך אגב, אני חושבת שאתה אולי הצטרפת להצעת החוק הזה.

זה לא רק על הבנקים.

לא על הבנקים, על יוקר המחיה שאמרנו שבימים של מלחמה הם צריכים ללכת לוועדה.

זה עבר, יש חוק.

לא, ביטן העביר חוק שגם לא מיושם בכלל, שמתעכב כי עשו שם מנגנון שלא שווה כלום.

לא יודע, אז צריך לבדוק אצל ביטן למה הוא עשה את זה.

כולם שם שחקני.

אני אומר לכם שאני לא חולק עליכם בעניין הזה, אני חושב שזה לא בסדר. יש ויכוח עקרוני, למשל יש ויכוח האם יורידו את המכסים האם זה יגרום נזק ויעלה מחירים? שר האוצר התווכח איתי הרבה פעמים, הוא התווכח איתי גם כשהוא היה חבר בוועדה, הוא חושב שזה לא מפריע, הוא חושב שהכלכלה הישראלית יכולה להתמודד עם זה.

שמה? שמורידים מכסים ביבוא?

כן.

אבל אתה יודע מה קורה? אם יורידו עכשיו מכסים מה יהיה? בהתחלה תיכנס תחרות, יורידו לך, אבל בסוף בארץ יסגרו והם עוד פעם יהיו בלעדיים, היבואנים, ואז הם ירימו את המחירים ומישהו יפקח עליהם?

יש כאן בעיות של מבנה שוק אבל יש כאן ממשלה שחייבת לתפקד פה, זה לא דבר שיקרה מאליו.

בקשה של שר הכלכלה להוריד את המכס על היבוא.

על הקנאביס הקנדי?

לא על הקנאביס.

מה זה בקשה? שיתחיל לעבוד, הוא כבר מפנה אליך בקשות, שר הכלכלה?

הוא בארץ?

איפה הוא?

לא, אתם.

הוא באמת כושל בתפקידו.

אנחנו יושבים פה, שנתיים אנחנו אומרים לכם את זה בחמישה-שישה תקציבים שונים.

אני עומד מול זה ואני לא מביא את זה ואתם גם לא נדרשים.

אין תוכנית להורדת יוקר המחיה, לא מורידים מכסים לא מעלים מכסים, לא מצמצמים מונופולים, לא מטפלים בבנקים, לא מטפלים ברמ"י, לא מטפלים ביוקר המחיה, לא עושים כלום, ואז אתה בא ואומר לי "על שולחני" מה זה משנה?

שר הכלכלה בחו"ל, שר האוצר לא קדומים – לא מעניין. לא עושים כלום.

הבנתי, 100%.

מה?

כלום. אתם לא נותנים לי להגיד את מה שאני חושב.

אתה יודע מה הייתם צריכים לעשות? הייתם צריכים להקשיב לנו בינואר כשהיה אמור להתחלף שר האוצר, אם אתה היית מקשיב לי אז היית היום שר אוצר והיית מטפל ביוקר המחיה. הוא – מעניין אותו ריינג'רים לחוות בודדים בשומרון, זה מעניין אותו.

תודה רבה. אני לא הבאתי גם בחוק ההסדרים.

זה עוד לא מאוחר, עדיין הרוטציה קיימת.

אז אני ממליץ לך ולטובת מדינת ישראל.

לא הבאתי גם בחוק ההסדרים דברים שהיו גורמים להעלאת יוקר המחיה, לא הבאתי דברים שהיו פוגעים.

איזה מכסים הוא רוצה להוריד?

הרבה מאוד דברים שלא נמצאים בחוק ההסדרים ולא הגיעו לכאן.

לא, היא שאלה איזה מכסים הוא רוצה.

איזה מכסים הוא רצה להוריד?

הסיפור של טראמפ.

מאיפה הוא יביא את הכסף? הוא רצה להוריד מכסים. מה זה הדבר הזה?

אבל זה לא קשור ליוקר המחיה, מה שאתה אומר זה שהוא רצה עכשיו לבטל את המכסים על מוצרים מארצות הברית כדי להוזיל את המוצרים הללו.

סתם שתדע, הצעה שלי, תגיד לו שאם הוא רוצה להוריד את המכסים שיבוא לדיון ויביא איתו גם את טראמפ וביחד נוכל לדבר, באמת דיון משמעותי.

לא, בלי טראמפ, שיבוא לדיון ויסביר לנו מה הוא מתכוון לעשות.

לא, אני רק עם טראמפ מגיע.

הוא לא יבוא.

הוא לא מסוגל להישאר פה 25 דקות, אין לו יכולת עמידה.

אני מזדהה עם הדברים שאמרתם בעניין של יוקר המחיה, נקודה. אני אומר את זה מעל כל במה.

אז הנה, יש לך אלטרנטיבה.

מה האלטרנטיבה?

אם אתה מזדהה עם הצד השני זאת אומרת שיש אלטרנטיבה.

מה האלטרנטיבה? לזרוק פיתות בפסח?

הנה הוא התחיל.

תביאו הצעה מסודרת, אל תזרקו ככה.

רבותי, אנחנו עוברים לאישור העמדת מסגרת ערבות מדינה עבור פתיחת מסלול סיוע ייעודי לעסקים בצפון. מי מציג את זה?

ייעודי בה' או בע'? אחמד טיבי שואל.

סיוע יהודי?

סיוע ייעודי, בע'.

אוקיי, הרגענו.

בסדר, אז אחמד בעד.

כן, בבקשה?

אחמד, תגיד, אתה היית מעורב במגעים שהיו אז עם עזמי בשארה והליכוד?

הוא לא יכול לדבר על זה.

מה אתה עושה לי ככה?

הוא לא יכול הוא יש לו מגעים אחרים.

איך עשית כזה דבר?

א' לא היה דבר כזה, ב' זה כאילו אתה והוא משתפים פעולה.

קודם כול, כן, אנחנו משתפים פעולה, יש בינינו דברים.

אנחנו משתפים פעולה. אה, אתה מדבר על עזמי ולך? חשבתי על עזמי וביבי.

מתי דיברת איתו?

עצם זה שהוא יודע שלא היו, סימן שהוא מעורב.

אתם נמצאים פה, מה אתם אומרים לטיבי על עזמי בשארה.

אתה יודע שהם מגעים קואליציוניים?

א' הוא חדש בפוליטיקה.

הוא לא חדש תע"ל.

אולי תטפלו באגף שלכם שאיבד ארבעה מנדטים בבחירות?

תגיד לי, התחלת עם טיבי?

איזה ארבעה?

אתה טועה, הם איבדו 18 מנדטים, נשארו להם ארבע.

ויושב-ראש האופוזיציה היה אחראי על הכישלון של זה.

זה שש, ינון, פעם הבאה קצת ליבה.

עם 22 ל-ארבע?

24 ל-18.

אתם 24? שניים כבר?

אין מה לעשות, קצת חיבור וחיסור, הכול בסדר.

אמרתי מ-22 לארבע זה 18, לא טעיתי. כמה אתם היום? 24?

היינו 24 , היום 23.

אני חשבתי שאתם 22 כי תוריד את רם בן ברק.

אז אל תחשוב יותר מידי. אל תחשוב, תראה סמוטריץ' חושב יותר מידי, תראה לאן הוא הביא אותנו.

זה ספין שקרי, תעבירו לספין הבא.

מה זה תעברו? מה אני, ערוץ? למה, אני פרסמתי את זה? לא הבנתי.

אבל זה לא נגדך.

נגד הערבים.

איזה ערבים?

אתם בשבילי לשרוף את ביבי מוכנים לשרוף את כל הערבים בכנסת.

בסדר, אנחנו לא למדנו לעבוד איתו, כמוך, יש לנו עוד זמן.

מי הפיל אותנו?

לפיד נפגש איתו יותר מכל אחד מאיתנו.

אני לא בטוח שיותר ממך.

נאור, תודה רבה, בבקשה.

אתם עם גפני?

בכנסת הזאת, פעם אחת נפגשנו איתו והוא שיקר לנו, כרגיל.

בבקשה.

שלום בוקר טוב, חודש טוב. שמי מוריה שליסל, אני ממונה על ערבויות המדינה באגף החשב הכללי במשרד האוצר. החשב הכללי פונה מכוח חוק ערבויות המדינה סעיף 2 לוועדת הכספים במטרה להעמיד הקצאת ערבות בסך 200 מיליון שקלים בשביל להקים מסלול ייעודי לתושבי הצפון.

ייעודי עם ע'.

שייפתח בצפון לעסקים קטנים ובינוניים בתנאים מועדפים. כחלק מהמסלול אנחנו נותנים פריסה ארוכה יותר ממה שהיה עד היום.

מה זה 200 מיליון? אמרו לי שזה יכול להגיע למיליארד.

לא, מיליארד. מיליארד יהיה גודל המסלול אבל מכסת הערבות שאנחנו מבקשים כאן מהוועדה היא 200 מיליון.

הערבות היא תמיד נמוכה מסכום ההלוואות כי סטטיסטית ההנחה היא שחלק לא ייפרעו.

בסדר.

אנחנו ממנפים את הערבות על סך 200 מיליון למיליארד שקלים מסלול עבור תושבי הצפון. המטרה שלנו במסלול היא לתת ערך גדול בסיוע לעסקים קטנים-בינוניים בצפון בייחוד ביישובי 0-9, יחד עם מנהלת תנופה של השר אלקין כשהמטרה היא בעצם לעזור להם לחזור לפעילות עסקית כחלק מהשיבה הביתה. אנחנו מבינים שמן הסתם יש עוד הרבה דברים נוספים שצריכים בשביל להגיע לשיבה הביתה אבל אנחנו מדברים כאן על העסקים כאיזשהו כלי כערבויות המדינה בעיקר בשביל לעודד צמיחה והשקעה והקמה של עסקים חדשים ושיקום של עסקים קיימים בצפון.

מי זכאי לקבל את הערבות הזאת?

מי שיהיה זכאי לקבל את ההלוואה יהיו עסקים עוסקים מורשים, חברות, כל העסקים הקטנים והבינוניים שהמחזור שלהם הוא עד 100 מיליון שקלים.

גם עם הוא ערבי?

אנחנו נותנים לכולם, כל עסק עד 100 מיליון.

השאלה הזאת נשאלת כי אחרי זה באים ואומרים שיישוב מסוים שבמקרה הוא ערבי, בעל עסק בינוני או בעל קטן שהיה שם לא קיבל, היה לנו ניסיון כזה בעבר.

אנחנו מסתכלים על צרכי האשראי ועל יכולת ההחזר של העסק, ביחד, כמובן, עם הבנקים. המטרה שלנו במסלול כאן היא גם לצמצמם את הבירוקרטיה וליצור תהליך קל יותר, חלק מהבקשות על פי מדרג מסוים ייבדקו על ידי הבנקים, עדיין יעברו ועדת אשראי של המדינה. גם במקרים שיידחו מסיבה כלשהי על ידי הבנק בסוגים שונים, עדיין יעברו ועדות אשראי אצלנו בשביל להבין את - - -.

דרך מי אתם נותנים את ההלוואה?

11 נותני אשראי שהיום הם ספקים בקדם.

יש סטטיסטיקה לגבי מה שאמר יושב-הראש, יהודים וערבים?

אני רוצה גם לשאול כמה שאלות.

אנחנו כמובן לא מסתכלים על המוצא או על מגדר.

אנחנו מסתכלים.

מבחינתנו אנחנו מסתכלים רק על כושר ההחזר.

יכול להיות שאת ספציפית לא, אבל הפקידים שיושבים ומאשרים לו – זה מה שהוא שואל.

אני אגיד לך שבחברות הביטוח יש החלטה ברורה והתוצאה היא שלא מבטחים חלק מהתושבים והלקוחות מיישובים ערבים.

אם יש מקרה שאתם מכירים, אנחנו יותר מנשמח לשמוע. ביחד עם החברה הערבית אנחנו מנסים גם לבוא וליצור ולהבין יותר.

מה זה יחד עם החברה הערבית?

אנחנו מנסים ביחד עם הרשויות המקומיות. בסוף יש כאן יישובים ב-0-9 שמנהלת תנופה.

לפני 0-9, אולי זה ייתן גם את התשובה. תגידי לי בבקשה, בתחילת המלחמה הבאתם את זה גם לדרום?

בתחילת המלחמה היה מסלול חרבות ברזל כללי שהמטרה הייתה לבוא ולהזרים כסף לשוק.

אז שם זה היה הלוואות?

זה היה הלוואות לכל המשק בערבות מדינה ששם המטרה הייתה שונה.

יפה. יש לכם נתונים?

כן.

תציגו לנו את הנתונים, תגידו לנו כמה נתתם? מה אופי של בעלי העסקים? כמה בעלי עסקים פנו ולא קיבלו? מתוכם, מה האופי של בעלי העסקים ואם יש לכם למשל ביישובים ערבים כמו שטיבי שואל, חשוב לנו לדעת. יש לי עוד שאלות, למשל, אני אשאל אותך מה קורה עם מסעדן שהוא עדיין לא פתח את העסק שלו שאתם גם לא יכולים לתת לו אופק, או איזשהו עסק בקרית שמונה או עסק במטולה שאנחנו עדיין לא יודעים מה קורה שם, או כל יישוב שנמצא על הגדר, האם תתנו לו?

כן.

אל תעני לי כן בבירור, כי אני אתן לך מהקורונה דוגמאות שלא נתתם את זה.

אני רוצה רק להוסיף לו כי זה באמת מוסיף את חבר הכנסת אזולאי. זו באמת הקרן השנייה שאתם באים אלינו בעצם. הקרן הקודמת הייתה, ממה שאני בדקתי, בנובמבר 2023, ואנחנו פה בוועדה חווינו כמה בעיות בקרן הזו. קודם כול אם אני לא טועה, חווינו אירועים שבהם הרבה בעלי עסקים סורבו מלקבל הלוואה על ידי הבנקים, כשהמטרה היא דווקא לסייע לאותם מוחלשים שהם לא לווים קלאסיים מצוינים מצטיינים. זו המטרה של הקרן לתת למישהו שבעולם רגיל לא היה מקבל הלוואה.

דבר שני, אם אתה זוכר, היו כאן בעיות של שיעור הריבית. אנחנו ובסביבת עולם של ריבית מאוד גבוהה והבנקים עשו מזה חגיגה. לא מספיק לבנק לאומי כמעט 10 מיליארד שקלים רווחים ב-2024, באה המדינה, נותנת ערבות מדינה, שעולה לנו, משלמי המיסים 200 מיליון שקלים – זה גודל הערבות שאת מספרת עליה – ועדיין הבנקים עשו פריים פלוס אני לא זוכרת, מה ואנשים פה ישבו בדיון ואמרו: "מה זה, זאת הלוואה לא שווה, זו הלוואה רצחנית, אז מה שווה ההלוואה הזאת של המדינה?" אנחנו שקלנו פה כולם לבוא ולקדם אפילו הצעת חוק שאומרת שכשיש ערבות מדינה אנחנו נגביל את הבנקים בשיעור הריבית שהם יכולים לקחת מהאנשים שבאים ונהנים מזה ושלא יעשו מזה עוד מקור מרווח שברוך השם לא חסר להם.

בטח בנק ישראל מפקח על זה, לא?

לא.

את בטוחה שלא?

היה פה דיון, אתה לא זוכר? היה פה סיבוב שלהם.

ובנק ישראל לא התערב בזה? לא יכול להיות. מה פתאום, בנק ישראל לא שומר עליהם.

לא, הוא דיבר בשקט. עכשיו, אני יודעת שפה למשל אז הריבית הייתה פריים פלוס 1.5%, עכשיו מדברים על פריים פלוס 0.5% אני רוצה להבין מה זה אומר, ואני רוצה להבין למה בימים של רווחי שיא של הבנקים של כל הזמנים, שהם לא מטופלים כמו שאתה יודע, לשביעות רצוננו, למה אנחנו לא דורשים שזה יהיה פשוט בלי שום רווח? בלי שום מרווח?

אוקיי.

שאלה אחרונה ושלישית, למה רק צפון? איפה כל המילואימניקית שמקבלים עכשיו צו רביעי, למה הם לא זכאים? לא משנה איפה הם גרים

100%. תשובות, בבקשה.

אני גם מצטרף לשאלה האחרונה לגבי הצפון, מה קורה עם שאר הארץ לגבי משרתי מילואים וגם יישובי הדרום.

למה זה רק צפון, בואו נתחיל מזה?

אבל זו שאלה נכונה, אם יש מילואימניק שיש לו עסק עצמאי במרכז ומגיע לו.

אנחנו הרי לא פעם דיברנו כאן שנפגעו עסקים בכל רחבי הארץ, אפילו התכוונתם לעשות על זה דיון רציני ולא עשיתם.

עד היום.

העסקים הקטנים.

אבל יכול להיות שזה המקום לשאול. ומעבר לזה, המסגרת הזאת, 200 מיליון שקלים, האם היא מספקת? האם בחנתם מה הצרכים של העסקים? תודה.

אוקיי, בבקשה. תתחילי בשאלה הזאת, צפון ומילואים.

אני אתחיל מהשאלה האחרונה לגבי צרכים, אז אנחנו כל הזמן בודקים צרכים, אנחנו בקשר גם עם ארגוני גג, גם עם הרשויות המקומיות שמאוד מלוות, גם עם נותני האשראי שיש להם את הצרכים בשטח, של העסקים, ובעצם עם כל הגורמים הרלוונטיים, כל מי שפונה אלינו וגם מסתובבים ורואים. אנחנו גם היינו בצפון לא ממזמן בשביל לדבר בדיוק על קריית שמונה ומטולה והשאלות של חברי הכנסת קודם.

את מהחשב הכללי?

כן.

החשב הכללי ביקש את זה.

זה החלק הפחות רע במשרד האוצר.

אז לגבי מילואים וכל היתר, אנחנו מבינים שיש עוד הרבה מאוד צרכים אנחנו בקשר גם עם משרד הביטחון בשביל לחשוב גם על מנגנוני סיוע למילואים, לעוד גורמים, יחד עם - - - לעסקים בדרום.

זה לא סיוע, זה עסקים קטנים, למה רק בצפון?

רגע, אבל תנו לה לענות.

היא ענתה אבל היא אומרת: אנחנו מדברים עם משרד הביטחון.

תנו לה לענות בבקשה, ואחרי זה נשאל עוד פעם.

אני אתייחס. אני אומרת שבסוף גם לגבי מילואים אנחנו חושבים. הייתה בעבר קרן שאושרה כאן למילואים שהסתיימה במאי 2024, ביחד עם משרד הביטחון אנחנו בוחנים את הצרכים האם לחדש אותה, איך לחדש אותה ובאיזה אופן? כרגע אנחנו פונים לצפון. אגב, שאלתם גם על דרום, אנחנו בקשר גם עם דרום.

רק שתדעו שיש לכם זמן ממאי 2024 עד מאי 2025, יש לכם עוד זמן לחשוב אם זה אז הסתיים

ינון.

אבל הוא צודק, שנה שלמה, הקרן הקודמת פקעה לפני שנה. אז עכשיו אתם חושבים?

רק לזכור את השאלה שלך, אני לא יודע מה היא עונה. למה צפון ולא דרום?

מחזקת אותו.

הקרן בערבות מדינה היא פתוחה לאורך כל השנה ונותנת מענה לעסקים ועמותות ולעוד גורמים לאורך כל השנה ואנחנו עכשיו מדברים על מסלול ייעודי כאיזשהו עוד תמריץ לעסקים בצפון לבוא ולפתוח בצפון כי אנחנו מבינים לגבי השאלות ששאלתם קודם שיש באמת סיכון גבוה יותר לפתוח בצפון כי יש הרבה תנאים של אי ודאות, לא ברור מה קורה, האם תהיה תנועה או לא תהיה. אנחנו לא יודעים מה יהיה או לא יהיה ולכן אנחנו כן חושבים לקחת פה יותר סיכון ולכן אנחנו מגיעים כאן אליכם בשביל לקבל את מכסת הערבות הזאת.

ולא דרום?

לגבי דרום אנחנו בקשר גם עם מנהלת תקומה וגם עם העסקים בדרום, שכרגע ראינו שיש פחות צורך לקרן ספציפית, ואנחנו עדיין בשיח איתם ואנחנו בשיח גם עם פורום העצמאים, התאחדות התעשיינים, עסקים, כל מי שרוצה לדבר איתנו אנחנו בפנים.

ומה אמרו לכם הפורום הזה של עסקים ותעשיינים?

הם כאן ויכולים להתייחס בעצמם. אנחנו מבחינתנו כרגע לא ראינו צורך ממשי בדרום שהוא ספציפי לפתוח קרן.

סליחה דקה, את מי את מייצגת?

פורום העצמאים מבית ההסתדרות.

בסדר, אז אני אבקש שתתייחסי לעניין הזה.

מצוין, ואנחנו כמובן פתוחים לשמוע. גם הקרן הקיימת שנמצאת, תמיד יש מה לשפר, אנחנו תמיד פתוחים לבוא ולשמוע ולשפר וגם לחשוב על עוד חידודים, עוד מסלולים, עוד תהליכים. כרגע באמת הבשילה העבודה המקצועית ששאלת קודם אם בדקנו, אז לגמרי בדקנו גם את העסקים שסורבו למה הם סורבו. שאלתם על המסעדנים בצפון.

ביקשנו נתונים, לא ביקשנו נבואה.

אני אתייחס רגע לגבי הצפון, גם לגבי גודל הקרן, גם לגבי מה היה בעבר וגם מה כרגע הצפי קדימה, וגם לגבי התנאים שאני חייבת להגיד, שהם מאוד אטרקטיביים לעסקים. שאלתם על מה היה בחרבות ברזל? אז בחרבות ברזל ניתן אשראי בגובה 4.8 מיליארד שקלים לעשרות אלפים של עסקים. מבחינת עסקים קטנים אז 93% מהעסקים שקיבלו את ההלוואה במסגרת הקרן היו עסקים קטנים.

יש לכם חלוקה גיאוגרפית בנושא ההתמקדות בצפון?

לגבי חלוקה גיאוגרפית יש לנו את הנתונים, אין לי את זה פה מולי.

את אומרת ש-93% היו עסקים קטנים.

חד משמעית.

תני לנו את כל הפאי. כלומר, כמה עסקים ניגשו, מתוכם כמה בינוניים, כמה קטנים?

אזורים בארץ?

וגם כמה סורבו, כמה בתהליך?

נכון.

אז בתהליך אין, כי הקרן של חרבות ברזל הסתיימה. המטרה שלה הייתה שונה מהמטרה שאנחנו מדברים כאן רגע, שהיא תמיכה. שם המטרה הייתה לבוא ולהזרים כספים לעסקים בשביל שיוכלו רגע לשרוד להון חוזר, שיהיה להם כסף לדברים השגרתיים שהם צריכים, כי בבת אחת כל מה שהיה נעצר.

סך הכול כמה ניגשו?

מבחינת העסקים ניגשו לקרן חרבות ברזל כ-40,000 בקשות, הועמדו 8.64 מיליארד שקלים אם תרצו.

כמה מתוך ה-40,000?

יש כאלה שהגישו גם בקשות כפולות, בין אם כמה בקשות של אותו עסק.

כמה סורבו?

אני יכולה להגיד שבסך הכול 72% אושר שזה גבוה יותר ממה שקורה בדרך כלל, שזה בסביבות ה-50%.

יש לכם פילוח של סוגי העסקים? שירותים? מסעדנות? תיירות?

אין לי את זה כאן מולי.

סליחה שאני שואלת אותך, אבל את באה לדיון בנושא הזה בוועדת כספים ואין לך את זה, אז שמישהו ישלח לך את הנתונים. זה הדיון, זה עכשיו, זה נושא הדיון.

את מדברת על כ-29,000 אנשים שאושרו?

אז בואי תבררי את הדברים הללו.

אנחנו מדברים על 72% מהעסקים שאושרו.

מתוך ה-40,000 כמה היו בינוניים, כמה היו קטנים וכמה אושרו בינוניים וכמה קטנים?

93% היו קטנים.

גם מסך אלו שאושרו?

מה זה נקרא קטנים? עד איזה מחזור?

קטנים זה עד מחזור של 25 מיליון.

בשנה?

נכון. ובינוניים זה עד 100 מיליון.

יש לכם ניתוח של אלו שסורבו?

מבחינה מה? מבחינה העסקים עצמם?

למה סורבו?

כמה קטנים כמה בינוניים?

רוב העסקים שסורבו, סורבו מסיבות שאנחנו מנסים להתייעל.

72% אושרו סך הכול, אז יש לה 28% שלא אושרו בכלל.

ובקטנים 93% אושרו, כלומר רק 7% לא אושרו שזה נשמע הגיוני. אנחנו רק רוצים לדעת, סתם לדוגמה, האם בעל אולם או מסעדן אושר כי יכול להיות שיגידו לו: תשמע, אתה עכשיו מגיש, בגלל שזה היה בחרבות ברזל באמצע אז אנחנו יודעים שכרגע אין לך אופק להחזיר את זה.

זה פחות תלוי בסוג העסק, יותר תלוי ביכולת ההחזר שלו, בכושר ההחזר וביציבות, תוכניות עסקיות קדימה.

איך בדקתם את הכושר שלו? העסק סגור.

אני מדברת על חרבות ברזל שם זה היה יכולת ומה היה אחורה, הסתכלו הרבה מאוד על נתונים מה היה אחורה, כאן אנחנו הרבה מסתכלים קדימה. בקרן הזאת, בשונה מקרנות אחרות, מה שאנחנו רוצים ליצור זה שאנחנו מסתכלים גם על מחזור העסקים שלו אנחנו מסתכלים על שנה אחורה לראות דוח כספי אחרון. אנחנו מבינים ש-2024 לא מייצגת, 2023 היא כביכול מייצגת עד אוקטובר, ונסתכל גם על 2022 כאיזשהו בנצ'מרק.

מה התשובה לחבר הכנסת אזולאי שאם יש מסעדן שרוצה לפתוח?

אנחנו לא מסתכלים על זה לפי סוג העסק הספציפי, כל אחד יוכל לגשת לקרן. מסתכלים על כושר החזר של אותו גורם.

אבל מה שהוא שואל זה מבחינת הקריטריון שאין להשוות לשנה, עסק חדש שרוצה לפתוח.

אני אפריד לך בין שניהם.

שניה לפני שכולם נכנסים אחד בדברי השני. שאל חבר הכנסת אזולאי, וכולנו רוצים לדעת את זה, מסעדן שרוצה לפתוח בקרית שמונה, הוא מגיע עכשיו לקריית שמונה ורוצה לפתוח מסעדה, לפתוח מקום שבו יהיה אפשר להרוויח וכו'.

הוא רוצה לשקם את הצפון.

איך את בודקת אותו? הרי אין לו מחזור.

ברור, אז אנחנו נסתכל על ההתנהלות. הבנק עצמו בודק ביחד איתנו עם הגופים שלנו, שהם - - - המדינה

אבל חשוב לי מה שאתם, על הבנקים אני לא סומך.

אנחנו רוצים לבדוק ביחד איתם, נותני האשראי יש גם חוץ בנקאי, הם גם שותפים שלנו.

הוא מגיש תוכנית עסקית.

אז אני רוצה לשמוע את זה.

אנחנו מסתכלים על תוכנית עסקית, רואים את ההיסטוריה הבנקאית שלו.

אני רוצה לשמוע את זה.

אתה יודע שבפעם שעברה היה עם זה בעיות.

כן, כן.

תוכנית עסקית, היכולת העסקית שלו, איפה הוא רוצה לפתוח? לראות פחות או יותר מה הרציונל קדימה.

ואם אתם חושבים שהתוכנית העסקית שלו היא טובה אבל הבנק שנותן את האשראי לא מסכים, מי גובר?

אז יש ועדת אשראי שהיא בעצם ביחד עם המדינה ועם הבנק, בדרך כלל אנחנו מגיעים להסכמות בוועדות כאלה. בסוף, הבנק הוא שותף שלנו.

מה זה הבנק? מכל בנק יש לכם נציג שם?

יש לנו נציג בוועדת אשראי. יש ועדת אשראי שביחד עם משרד הכלכלה אנחנו בוחרים יו"ר לוועדה שהוא בעצם היו"ר מטעם המדינה.

זה משהו שהיה גם בקרן הקודמת?

תמיד. בקרן חרבות ברזל חשוב לציין שהיו בודקים בעיקר את הדחיות. פה אנחנו מדברים גם על האישורים וגם על הדחיות שעוברים עדיין את נציג המדינה. זאת אומרת, מאוד חשוב לנו להבין גם את ההחלטות עצמן וכמובן מן הסתם בקרן הזאת, אנחנו נותנים פה סיוע ממשלתי טיפה יותר רחב אז מן הסתם אנחנו מצפים שהסיוע יהיה רחב יותר. חשוב להגיד שמדובר פה באשראי ולא במענקים או תמיכה. בסוף אנחנו מדברים פה על כושר החזר ועל יכולת כלכלית. אז זה מהבחינה הזאת.

כמה מהכסף הזה שחולק היו לאנשים שהיו במילואים?

סליחה אורית, למשל בנק one-zero נמצא בתוך זה? שגם דרכו אפשר לגשת?

הבנק הזה לא נמצא.

למה? בגלל שהוא לוקח ריבית מאוד נמוכה?

לא. בגדול מה שקורה זה שהיה מכרז של נותני אשראי, זכו 12, אחד יצא.

מה, מי שנותן ריבית יותר גבוהה זכה? מי זכה? באמת כדי להבין, למה לבנק הזה לא לתת? או למשל דרך קרן עוגן שכבר קיבלה אישורים להתנהל, למה לא לתת להם?

הערה מצוינת. דווקא לעודד אותם, שכל הקרן הזאת תהיה דווקא דרך הבנקים הקטנים, החדשים שמתחרים. למה לשים את הכסף הזה בבנקים הגדולים?

קודם כול נותני האשראי בקרן הם מגוונים. יש 11 נותני אשראי מתוכם הבנקים הגדולים אבל גם חוץ בנקאי, מקס, גמא.

אבל את לא עונה על השאלה שלו.

אני שואל שאלה פשוטה, למה קרן עוגן לא ובנק one-zero לא?

קרן עוגן זכתה במכרז ובחרה לצאת מהמכרז.

היא בחרה?

כן.

אוקיי, ובנק one-zero למשל?

היה מכרז נותני אשראי שרוצים להצטרף לקרן בקרן 2023, כל נותן אשראי שרוצה להצטרף אנחנו כמובן בוחנים אותו.

הם לא ניגשו?

לא ניגשו בזמנו, לא.

אני רק רוצה לשמוע, מי מייצג את העצמאים?

שמי שרון שיינבאום, פורום העצמאים והפרילנסרים.

את מההסתדרות?

מפורום העצמאים מבית העצמאות.

ומי הגברת?

אני רוית גרוס, אני מייצגת את העמותות מנהיגות אזרחית.

שגם הם אמורים לקבל מהקרן הזאת.

נכון, אנחנו רוצות לדבר על זה.

שרון שיינבאום, בבקשה.

קודם כול אנחנו מברכים על הפתיחה של הסיוע לעסקים בצפון, ותודה גם למוריה על שיתוף הפעולה והפגישות. אנחנו כן רוצים לבקש שהריבית תהיה נמוכה, פריים מינוס. זה משהו שעלה גם מהעסקים עצמם כשהייתה לנו פגישה איתם, גם תקופת גרייס שתהיה קצת יותר נותנת אוויר לנשימה, וגם אנחנו מצטרפים לבקשה של חברי הכנסת ואנחנו מבקשים להסדיר מתווה דומה גם לעסקים בדרום, גם מילואימניקית וגם ברחבי הארץ מענפים שנפגעו כמו תיירות, אירועים. היה פה את הדיון שלא התקיים בסוף.

את מציעה לתת גם בתל אביב?

לעסקים מענפים מסוימים כן, תיירות, אירועים. עסקים שנפגעו ולא היו זכאים.

ולא תיירות בתל אביב?

לא תיירות – הפקת אירועים.

ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים. כבוד יושב-הראש, כל עסק שנפגע במלחמה בצורה משמעותית ולא היה זכאי לפיצוי מכוח החוק – יש לא מעט עסקים כאלה ברחבי המדינה כולה, תיירות, אירועים וכו' – צריך לפתוח קרן שתעזור לעסקים האלה גם להתמודד.

למה לא אמרתם להם את זה כשהם שאלו אותכם?

אנחנו מצאנו לנכון להתמקד קודם כול בצפון.

למה לא אמרתם להם את הנושא הזה כשהם שאלו אתכם?

הוא עונה הוא אומר שהם מצאו לנכון להתמקד בצפון.

כבוד יושב-הראש, המצוקה הגדולה ביותר כרגע היא בצפון.

מאיפה אתה?

ליאור גור, פורום העצמאים והפרילנסרים של ההסתדרות.

ליאור, ישבו איתכם, נכון?

נפגשנו, כן.

לא משנה, נפגשתם במסעדה, ישבו, לא משנה איפה. השאלה שלי היא האם אמרתם להם? העליתם את הנושא של כל הארץ?

אז בוא אני אענה לך ככה, אני לא זוכר את הפגישה לפרטי פרטים.

נראה לי אתה רוצה להתמודד בכנסת עם התשובות שלך: בוא אני אענה לך ככה.

לא, זה הדבר האחרון. באמת אני לא זוכר, אני כן זוכר בוודאות - - -.

תרשום את זה לבחירות, נאור.

ינון, תקשיב, כבוד חבר הכנסת.

דבר.

על הכיפאק. כשנפגשנו עם החשכ"ל באותו זמן, פה בוועדה הזו היו דיונים על לפצות את אותם העסקים.

לא בהלוואה אלא בפיצויים.

נכון. והעסקים האלה נדחו שוב ושוב. זו הבעיה, לא זאת הבעיה, והעסקים האלה נדחו שוב ושוב. ההלוואה הוא פתרון שגם לא מתאים לכל עסק.

נכון.

באותו רגע שנפגשנו איתם זה מה שהיה פה על סדר-היום, והדבר הזה לא קרה. עכשיו כשאנחנו יודעים שהדבר הזה גם לא יקרה, אז הצורך בהלוואה הולך ומתחדד.

אז אחרי שאנחנו מחדדים את העניין הזה, אנחנו מבקשים שתיקחו את זה לתשומת ליבכם. יושב-הראש החליט אם כן ומתי לחזור לפה עם תשובה. על הנושא של כל הארץ, כי יש פה באמת עסקים שנפגעו, הפקות, אירועים, שבכלל לא קיבלו את הפיצויים, שהיו צריכים לקבל לפי דעתנו ולא קיבלו – וגם בקורונה אותו דבר קרה להם – לפחות לתת להם עכשיו את האפשרות להלוואה בערבות המדינה, או שחשבתם על זה ויש לכם תשובה, זה גם.

שוב, בהתאם לקריטריונים.

זה בעצם נראה שאתם באים עוד פעם עם משהו שלא תואם עם תחום העסקים הקטנים.

לא מדויק, חייבים להגיד מילה טובה לחשכ"ל גם, הם נפגשו עם העסקים, הם הקשיבו לעסקים.

בסדר, אז מה אם הם הקשיבו?

אתם אמרתם שלא פניתם לכן אני פונה אליהם.

אבל נקודה אחת, כבוד יושב-הראש, שכן חשוב לנו לחדד אותה.

אני אמור להיפגש עם התיירות. יש לנו חיסרון בעניין הזה.

לא רק תיירות.

מה תיירות? תיירות במספר - - - ברווחים.

ברוך השם יש לנו הרבה חסרונות.

וחבר הכנסת אזולאי, מה שהוא העלה: למה אתם לא מעלים את זה? אנחנו באמת מרגישים רע עם הדבר הזה מכיוון שזה צריך להיות על סדר-היום, והמציאות היא התיירות ובנותיה. זה לא רק הנושא של בתי המלון.

כבוד יושב-הראש, רק עוד מילה אחת בנוגע לריבית. הפריים, אנחנו דורשים שזה יהיה פריים מינוס.

נכון.

אגב, בארצות הברית, ההלוואות שהמדינה נותנת לעסקים בכזה מצב הם מתחת לריבית של ה-FED, אולי מוריה תענה לנו למה זה לא מתחת?

לא יקרה שום דבר אם הבנקים לא ירוויחו על הלוואות בערבות מדינה.

זה נושא הריבית שהעליתי אותו, אנחנו לא יכולים לוותר על זה הפעם.

בכמה המדינה נותנת את הריבית לבנקים? אתם הרי נותנים להם כסף, בערבות?

נותנים להם ערבות, לא נותנים להם סבסוד או משהו בסגנון.

כמה משלמים על הערבות?

משלמים על זה, לא?

יש לי הצעה, אתם יכולים לקחת את קרן ההטמעה.

חכה שניה, בואו נסיים רגע.

אבל עד שנאור רוצה להגיד משהו, תן לו.

נחזור אליו.

אבל נאור לא דיבר בדיון הזה, זה לא יכול להיות , הרב גפני.

רק בקצרה, יש לי הצעה מאיפה לסבסד את הפריים מינוס, מקרן הניכיון. מה אתם צוחקים?

לא צוחקים, אנחנו כמעט בוכים. רוית גרוס מנכ"לית מנהיגות אזרחית?

אולי מהמשרד של סטרוק.

או מהמשרד של אלמוג כהן. אגב, שמעתם על מה המשרד שלו אחראי?

אי אפשר לדבר על זה.

על קרן הפיצויים שכבר נקבעה על הדרום.

מי זה אמנון כהן?

אלמוג, לא אמנון.

אתה יודע מי זה?

תגיד, אתה רוצה לעשות לנו משבר קואליציוני שאתה שואל? שתהיה בריא אתה.

תגיד, אתה יודע מי זה טסלר?

אלמוג כהן זה שהביא את הסיפור של הפיצויים של אופקים.

הוא לא הביא את אופקים. הוא הביא... טוב לא משנה.

רוית גרוס, בבקשה.

אני אגיד שמנהיגות אזרחית היא ארגון הגג שמייצג את כל העמותות והמלכ"רים בארץ והנושא של פיתוח וחיזוק הצפון וכמובן הסיוע לעסקים הקטנים הוא מבורך. אני ייצגתי שנים רבות את העסקים הקטנים אז הם הבייבי שלי.

נכון, אנחנו זוכרים אותך.

כשעוד היית קטנה, הוא אומר.

לטובה.

את היום המנכ"לית של מנהיגות אזרחית?

כן. יחד עם זאת כאשר אנחנו מדברים היום על שיקום הצפון, לא מדובר רק במגזר העסקים, אלא לצפון מגיעות עכשיו קהילות שלמות של אנשים שתקופה ארוכה היו עקורים מביתם והם צריכים לשקם את הקהילה, וכל הנושא הזה של חיזוק החוסן החברתי נמצא בידיים של המגזר החברתי, המגזר השלישי. וכשאני קוראת את חומר הרקע לדיון עצמו אני רואה שבעצם מדובר בהרחבה של הסיוע של הקרן בערבות מדינה רק למגזר העסקי, רק לעסקים הקטנים ואין שום התייחסות לעמותות. חשוב לי להגיד שהעמותות והמגזר השלישי בצפון צריך שיקום מאסיבי.

בקורונה היה גם לעמותות.

נכון, וכרגע אין. העמותות צריכות שיקום מאסיבי. כל הקהילות האלה, הפניות של הקהילות האלה שחזרו עכשיו לצפון מעלות את הפניות לעמותות בכל מיני תחומים.

אבל מי אמר לך שאין לעמותות?

מוריה.

מוריה לא אמרה שאין.

כנראה שיש עוד מוריה.

לא, זאת אני כנראה. בתפקידי הקודם, ליוויתי את העמותות.

שתיכן עברתן תפקיד, אני רואה שרק התחלפתן, היא הייתה בעסק ועברה לעמותות, את עברת לעסקים.

לא חשוב מה שאמרתם או שהיא אמרה או את אמרת, אני רוצה תשובה ממך.

אני אתייחס.

רגע, תשלימי.

אני רוצה להגיד שכרגע יש קרן בערבות מדינה לעמותות, אבל הקרן היא בתנאים לא מיטיבים, אלא היא קרן רגילה. ומה שאנחנו מבקשים זה להכניס את העמותות לתוכנית הספציפית הזאת לקרן שמיטיבה. העמותות היום מקבלות פניות ברמה שלא כפול אלא משולש ומרובע, בין אם מדובר באנשים עם טראומה, נשים מוכות, ילדים ונוער בסיכון. על אחת כמה וכמה קהילות שנמצאות בצפון וחוזרות עכשיו אחרי שהם היו עקורים מביתם תקופה ארוכה.

תודה רבה, בבקשה.

קודם כול מסלול צפון הוא מסלול בתוך קרן בערבות מדינה שקיים שיש לו הרבה מאוד מסלולים נוספים כמו אנרגיה וכו' ויש גם מסלול עמותות. המבנה התאגידי של עמותות הוא קצת שונה.

היא אומרת שהעמותות מקבלות הלוואות לא מיטיבות.

העמותות עצמן מקבלות הלוואות, אבל בגדול רוב הסיוע שניתן לעמותות, ומה שציינה רוית קודם, שבעצם הן עוזרות לחוסן והן צריכות סיוע ממשלה, יש מסלולים אחרים שהממשלה נותנת לעמותות, ובין אם זה באמצעות תמיכות, מיזמים משותפים, מיזם חדש שיצא לאחרונה גם ביחד עם המגזר העסקי בשביל לסייע במקרים האלה והגדלת החוסן. בתוך הקרן בערבות מדינה יש מסלול עמותות.

אבל למה בקורונה היו כן עמותות ולמה עכשיו לא?

בקורונה היה מסלול כחלק מהקרן, היה גם בחרבות ברזל אגב, את אותו מסלול בדיוק.

למה עכשיו לא.

כמה אחוזים ניגשו לעמותות בחרבות ברזל?

אבל זו לא תשובה לשאלה, היא שואלת למה הריבית שלה היא לא ריבית מסובסדת? זו השאלה. השאלה היא על הריבית.

למה מגזר עמותות שהוא המגזר הכי מוחלש לא יכול להנות מריביות מיטיבות?

אנחנו לא נעזוב אותם עם הריבית, אני מבטיח לך.

שתענה.

מוריה, תגידי לי רגע את העמותות בחרבות ברזל?

בגדול עד היום הגישו לקרן בערבות מדינה עשרת בודדות של עמותות.

וכמה קיבלו מתוך העשרות הבודדות?

24 עמותות קיבלו מתוך אלו שהגישו.

וכמה הגישו?

אין לי את המידע מולי.

עשרות בודדים זה יכול להיות 20 וזה יכול להיות 100. כלומר, עד 200.

אז נגיד שמבחינת עמותות – וזה גם נושא שמאוד יקר לליבי – יש להן את המסלול שלהן כי יש שם גם מבנה תאגידי שונה וצריך רגע גם להסתכל על זה שהם שונים מעסקים.

אבל הם עסקים לקולא, לא לחומרה. עמותות הן שונות במובן הזה שהן דווקא צריכות ריבית לפחות כמו עסקים.

הריביות שהן מקבלות היום הן ריביות בדיוק ריביות כמו של עסקים בקרן בערבות מדינה באותן ריביות במסלול הכללי.

אבל לפי הקרן הזאת?

לפי הקרן הזאת.

אז השאלה היא מדוע?

כי אנחנו ראינו ערך בזה שעסקים בצפון נפגעו, אנחנו כרגע מפנים את הקרן הזאת לעסקים, בגלל שאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית ועל איך אפשר לבוא ולהחזיר את המשק לפעילות.

למה? כדי שהעסקים יחזרו, שתהיה פעילות, שיבואו עובדים?

נכון.

אגב, אני חייב לספר לך שעמותות מחזיקות עובדים, עושות פעילות.

נכון.

את הכול הן עושות אותו דבר רק בלי כסף.

לא, עם כסף, רק בלי להרוויח.

בלי להרוויח, סליחה, צודק.

אני מסכימה.

15% מכלל משרות השכר בישראל זה של העמותות.

זו דווקא תשובה, היא אומרת שאנחנו מדברים פה על עסקים קטנים. היא אומרת שעמותות יכולות לקבל סבסודים במסלולים אחרים וכרגע זה עסקים.

אני מזמינה את רווית, ולגמרי אני חושבת שתמיד יש מה לשפר בקרן. אני מזמינה אותך – בואי נשב ונראה במסלול עמותות מה אפשר לשפר אגב בלי קשר, גם בכל הארץ. מזמינה אותך לבוא ולשמוע.

עזבו את המזמינה לשבת ולשמוע.

רוית מהניסיון שלה יודעת שאנחנו מקשיבים ושאנחנו יודעים לבוא ולסייע.

גברת שליסל, אנחנו, הוועדה, מבקשים שהעמותות יהיו בפנים. יש להן עובדים, יש להן את כל הדברים שאנחנו רוצים במטרה הזאת לפיתוח העסקים.

בקורונה הם קיבלו?

גם בחרבות ברזל.

רגע, אני באמצע. לפיתוח העסקים בצפון אנחנו מבקשים שגם העמותות, מה שהיא אמרה, יהיו בפנים. לפיתוח העסקים בצפון אם את רוצה לשבת איתה – בשמחה רבה. אבל זאת הדרישה שלנו. אנחנו מבקשים שהעמותות יהיו בפנים. מה שאת אומרת זה שיש את זה בדברים אחרים שהממשלה נותנת, זה לא רלוונטי העניין הזה.

לא, באותה קרן בדיוק, כבוד יושב-הראש, אולי אני אחדד, אני אשמח.

לא רלוונטי, אז אם זה אותו דבר, אז במקום שזה יהיה שם , שזה יהיה פה.

זה לא אותו דבר כי לעמותות יש מבנה תאגידי אחר, בעלי עמותה הם בעלים שונים, זה שונה.

בקורונה זה היה?

בקורונה ובחרבות ברזל זה היה באותו מסלול עמותות.

ועכשיו מה ההבדל? אני באמת רוצה להבין כי לא הבנתי, תסבירי.

זה היה בדיוק באותו מסלול עמותות. יש מסלול עמותות, אנחנו לא מבטחים פה קרן חדשה. יש מסלול עמותות בתוך הקרן בערבות מדינה שהוא מיועד לעמותות בגלל המבנה השונה שלהם, בגלל - - - השונים שלהם.

אבל הריבית יותר גבוהה.

אבל זה נכון שהריבית יותר גבוהה?

אני לא יודעת להגיד אם הריבית יותר גבוהה.

אז תבדקו את נושא הריבית מולה.

אין בעיה, אנחנו נשמח לחשוב איך אפשר לשפר.

מוריה, רגע, בואי נחדד.

רק שניה ינון.

אני ממתין לאישור שלך לדבר, אני לא מדבר בלעדיך.

אם צריך טכנית לעשות את זה במסלול אחר, אנחנו לא מתנגדים. אנחנו מתנגדים אם תהיה אלפית אחוז שהריבית תהיה יותר גבוהה לעמותות, אנחנו מתנגדים לזה. אנחנו רוצים שזה יהיה אותו דבר כמוש אתם באים כאן עם הנושא של העסקים.

וגם לעסקים שהריבית תהיה מינוס, היא לא תהיה. זה הנושא.

אני רק רוצה לחדד ולהגיד לך שגם בקורונה היה בסופו של דבר מכל נוטלי ההלוואות בערבות המדינה היה - - - של עמותות. אז כלומר, אנחנו מדברים באמת על בודדים, על עשרות, שזה כלום.

איך אמר אבי בן שמחון? פרומיל של הפרומיל.

עזוב.

עזבתי.

אני אומר שגם פה צריך להתאמץ ולהשוות אותם. יכול להיות שהמבנה שונה – הכל בסדר. אבל צריך לתת להם את האפשרות לקבל. יושב-הראש אמר לפחות כמו העסקים, אני אומר פחות מהעסקים.

אנחנו נבדוק את הנושא לגבי מסלול עמותות אין לי כרגע תשובות.

ולגבי הריבית?

מה שאמר יושב-הראש, אם לא מצליחים להבין אותו אני בדרך כלל משתדל לנסות להסביר אותו, שאתם יכולים להשתדל לבדוק אבל זה התוצר שצריך להיות.

מוריה, בנוסף, אנחנו רוצים תשובות ברורות בנושא הריבית וגם למה זה מיליארד שקלים. איך הגעתם לסכום מיליארד שקלים כשהקרן הקודמת הייתה 8 מיליארד?

אורית, דקה.

לא, כי אתה כבר נותן לה שיעורי בית לדיון הבא, אני מבינה.

אבל אני לא סיימתי, הנושא הזה של הריבית.

אנחנו יכולים לשנות את הריבית?

ולמה לא לכלל העסקים הקטנים במשק? למה רק לצפון? מילואימניקים במיוחד.

רגע, רגע. אתה כבר שמעת מה שדיברנו?

רק שאלתי את היועמ"שית.

אז תגיד לי, הרב גפני, מתי אני יכולה לשאול.

למה אתה חושד בכשרים?

זה לא שהוא שמע, הוא כבר קורא אותך, זו המעלה של נאור.

אה, דיברת איתה על האם אנחנו יכולים? תאמין לי, יש לך אלטרנטיבה.

בקצב הזה לך יש אלטרנטיבה.

לגבי הריבית, למה לא ריבית מינוס?

בעצם ריבית, אנחנו נותנים פה במסלול הזה ריבית פריים פלוס חצי, שהיא ריבית יותר נמוכה מהריבית שהייתה בחרבות ברזל שהייתה מקסימום פריים פלוס 1.5, ובקרן הכללית הריבית היא מקסימום פריים פלוס 3.5, היום סביבת הפריים היא גבוהה.

זה לא דבר להתגאות בו. בקרנות עם ערבות מדינה התשובה היא לא רפרנס למשהו שמראש היה לא בסדר.

אני גם אוהב את הפריים, אפשר לדבר על 5% פלוס כזה?

נשמע כאילו אתה אומר בטיים פריים.

או אופטימוס פריים.

סביבת הפריים היא מאוד גבוהה היום, סביבת הריבית היא מאוד גבוהה היום במשק.

אז אפשר מינוס?

ריבית של פריים מינוס היא לא עלות אפשרית, כי בסוף פריים זו עלות הגיוס של הבנקים ואנחנו לא יכולים להגיע.

ואם הם חלילה יפסידו במיליארד כשהם יתנו הלוואות של מיליארד שקלים לעסקים קטנים, לשיטתך?

הם לא יפסידו בחיים. הרי העסק לקח את ההלוואה להקמת העסק, ממי הוא לקח את ההלוואה? ממי? הוא הרי משלם הלוואות, נכון?

לא הבנתי את השאלה, סליחה.

כשהעסק שהוקם הוא גם ככה לקח הלוואות מהבנקים, זאת אומרת שהבנקים ברווח גם ככה על העסק. כדי שהוא יוכל להמשיך להתקיים הבנקים יכולים לקזז את הרווחים. הם לא מפסידים פה, חשוב להבין את זה.

בסוף הבנק הוא שותף שלנו בתהליך הזה, והוא לא גוף שהוא מלכ"ר.

הוא שותף של כולנו, הבנקים בעלים על כולנו. הוא שותף שקט, רק לוקח.

אני אשמח רגע להתייחס לגבי הריבית.

לפני שאת מתייחסת, הצעה שלי: אל תנסי להסביר את הבנקים, כי יושבים פה אנשים שנפלת על האנשים שאני אומר לך...

נפלת על הבנק הלא נכון, מה שנקרא.

על הכספומט הלא נכון.

מה שאנחנו בדקנו, ריבית של פריים פלוס חצי בעינינו היא ריבית מאוד טובה. היום ההלוואות בשוק לעסקים קטנים ובינוניים זה ריביות שהן הרבה יותר גבוהות, יותר מפריים פלוס 3.5. מה שמעניין עסק קטן ובינוני מהשיחות שלנו איתם – ויוכלו פה החברים להעיד – זה לא בהכרח אם הריבית תהיה עוד חצי אחוז או אחוז, מעניין אותם דווקא התנאים מסביב והפשטות של התהליך והפריסה.

בטח שלא מעניין אותם, ברגע שהוא חנוק, תני לו גם בשוק אפור והוא ייקח, מסכן. בטח שלא מעניין.

לא אמרתי שזה לא מעניין, אמרתי שיש עוד דברים שמעניינים. אנחנו נותנים פה דברים נוספים.

אבל את לא עונה על השאלה, את עונה שיש לנו דברים אחרים בהלוואה.

אני עונה על מה התמהיל הרחב שאנחנו יכולים לתת, על מה מעניין עסק.

אבל לא שאלנו על התמהיל, שאלנו על הריבית. אז את באה ואומרת שלבן אדם שעל סף פשיטת רגל – זאת ריבית טובה בשבילו.

יש לי הצעה.

למה אתם לא יכולים ללחוץ ליותר? היינו בדיון הזה בקרן לפני.

אורית, יש לי הצעה.

שניה, ינון. היינו בדיון הזה בקרן הקודמת. בקרן הקודמת, אדוני יושב-הראש, אם אתה זוכר, דיברנו איתם. לא הסכימו לרדת מפריים פלוס אחד וחצי. אז עכשיו אתם באים עם פריים פלוס חצי, כלומר שאתם מודים בזה שהריבית הקודמת יכלה להיות זולה יותר לציבור.

אני לא אומרת את זה. אני אומרת שאנחנו מדברים פה על מסלולים שונים ועל צרכים שונים. כשאנחנו בוחרים את המסלול אנחנו מסתכלים על הצפון.

מה הצורך השונה פה? זה עסקים וזה עסקים, מה שונה פה?

אני אסביר מה שונה מסלול חברות ברזל מהמסלול שאנחנו נמצאים בו כרגע. פה אנחנו מדברים על מסלול שאנחנו מדברים על צמיחה של עסקים, הקמה של עסקים וחזרה לשגרה של עסקים. בחרבות ברזל דיברנו על מקרה שבו הממשלה רצתה לבוא ולתת כסף לעסקים בשביל לבוא ורגע לשרוד את חיי היום-יום כשכל המשק נעצר. פה אנחנו מדברים על צמיחה, על חזרה לשגרה של עסקים. ולכן כשאנחנו דיברנו פה על פריים פלוס חצי ושאלתם אותי קודם על התנאים מסביב, אנחנו מנסים כמה שיותר, אנחנו לא מסתכלים רק על ריבית כאיזשהו סיילו אחד ספציפי, אנחנו מסתכלים על הכול – על כמה תהליכי הפריסה, עד היום זה חמש שנים ואנחנו עושים היום שבע שנים. גרייס של עד שנה לעסקים, אנחנו נותנים פה ערבות מדינה גבוהה יותר, נותנים פה ליווי פיננסי לעסקים בשביל לעזור להם.

הסכום הוא נמוך יותר, את נותנת הרבה פחות.

פריים בלי חצי בלי מינוס.

לא, אתה יותר מידי.

אני לארג'?

אתה לארג', אחי, חכה.

בסדר גמור.

כשאת מדברת על פריים פלוס חצי, ניסיתם להגיע איתם לפריים מינוס אחוז למשל?

בשיחות שהיו לנו ניסינו להגיע לריביות נמוכות יותר וגם אנחנו לא הצלחנו, גם מבחינת התנאים של ערבות המדינה, גם מבחינת העסקים עצמם וגם מבחינת השיחות, להגיע לריביות נמוכות יותר.

מול מי דיברתם?

מה שאת אומרת זה שאם היינו אומרים להם פריים מינוס אחד או פריים מינוס חצי הם לא היו לוקחים את זה, נכון? יש לי הצעה. אל תעשו את זה עכשיו, אנחנו נבקש מהרב גפני למנות את שלושתנו שאנחנו נעמוד מול הבנקים נעשה איתם משא ומתן. אם אנחנו לא מביאים לכם פריים מינוס שניים, אל תקראו לנו חברי הכנסת שירי, אזולאי ופרקש, בסדר? איך אנחנו?

אפשר גם להביא את זה לבנקים החדשים, למתחרים, רק למתחרים. את יודעת כמה אנשים זה יבוא להם?

אנחנו נסדר לכם את הבנקים, את הכול ,הכול יהיה בסדר, בואו תנסו אותנו.

נכון.

מול מי ישבתם? מול בנק ישראל? מוריה?

אנחנו נבוא בלבוש אחיד שלא ידעו מאיפה אנחנו, נבוא כולם עם קסקטים.

אנחנו יושבים עם נותני האשראי שנמצאים בקרן, גם חושבים רגע לפני הידיעה שלנו, לפי מה שהיום קורה בעסקים, לפי הצרכים. התמהיל הוא רחב, הריבית היא לא ריבית ספציפית.

לא נראה לי שהם עשו כאן איזו מלחמה גדולה.

לא, איזו מלחמה גדולה? אפילו קטנה הם לא עשו.

אני יכולה להגיד לך בכנות שמה שמעניין עסקים זה לא עוד חצי פחות חצי, זה גם הדברים שמסביב.

אבל אותנו זה מעניין, לנו זה חשוב. אני לא חושבת שזה מדויק מה שאת אומרת.

חבר'ה, אמרתם להם אנחנו רוצים פריים מינוס אחוז. אמרו לכם: לא ילך. אמרתם להם: לא ילך לא יהיה. אמרו לכם: לא יהיה, נסגור לכם את השיבר, לא תקבלו הלוואה אתם המדינה. אמרתם: טוב, קחו מה שאתם רוצים.

חשוב לי לציין שגם להגיע לפריים פלוס חצי זה תהליך מאוד מורכב, הממשלה נתנה פה דברים נוספים כמו ערבות.

תני לנו, אנחנו נטפל בזה.

אפשר שאלה? כמה המדינה גייסה בסיבוב האחרון של הגיוס? בכמה ריבית?

ריביות הגיוס של המדינה הן שונות, אני לא יכולה להגיד לך בצורה ברורה, אבל - - - ריביות של בנקים.

זה פריים פלוס אחוז וחצי.

הוא שואל על המדינה.

היה גיוס אחרון ששר האוצר אמר שגייסו. אמרת שהמדינה שמה ערבויות, נכון?

היא שמה ערבויות לעסקים קטנים ובינוניים, אני לא מסתכלת כרגע על גיוס אגרות חוב ומימון גירעון, זה עולם אחר לגמרי, זה עולם שונה.

הוא מושפע מהדירוג.

אז את יכולה להגיד לי כמה המדינה גייסה?

אני יכולה לבדוק ולהשיב.

אני בדעה חד משמעית לא להתפשר פה דווקא בגלל שזה קטן.

רצית? כן, בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול, את מי אתה מייצג.

יוסי עדס, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה.

איזה קטע שיש משרד הכלכלה בוועדת הכספים?

מה קשור? הוא טעה בדרך, הוא שמע שאין דיונים אז הוא נכנס לפה.

כן, בבקשה.

אנחנו עובדים במשותף.

כן, בבקשה, אנחנו צריכים לסיים.

אני רוצה להגיד שיש שני שלבים. אפשר לבוא ולהגיד לבנקים: אל תתנו בריבית נמוכה. בסוף ריבית זה לא מוצר גנרי, זה בסוף מותאם לסיכון של העסק. ואם אנחנו בסוף נגיד לבנקים הריבית תהיה מאוד נמוכה, הרבה מאוד עסקים לא יקבלו הנחה.

למה? אבל יש ועדה.

נכון, אבל הוועדה לא יכולה לכפות על הבנק לתת הלוואה לעסק.

אז מה התפקיד של הוועדה?

הוועדה יכולה א' לא לתת לעסקים זה לא יעשה להם טוב. לא תמיד הלוואה עושה טוב לעסקים, היא כן דוחפת את הבנק הרבה פעמים להשקיע סכום.

כלומר, הוועדה סתם פיקציה. היא אומרת להם כן והם יגידו מה שהם רוצים.

היא לא פיקציה, היא יכולה לשכנע את הבנק ולדחוף את הבנק יותר, אבל אם הבנק יגיד שהוא הולך להפסיד על זה, אז הוא לא יאשר את ההלוואה. ולכן אנחנו תמיד נזהרים מלבוא לקבוע ריביות מידי נמוכות כי כן יש מרווח. אני כן מסכים עם חברי הכנסת שאמרו שבהחלט במקרים מסוימים הבנקים מרוויחים יותר מידי על הקרן בערבות מדינה. בקורונה הבנקים עשו רווח מאוד גדול על הקרן, ללא ספק.

מתי הבנקים לא עשו רווח?

תעשו להם קיזוז מהקורונה, מה אתם רוצים? הרוויחו אז ומשם רק מרוויחים.

אבל זו ריבית פריים פלוס חצי.

מה זה הרוויחו? בשנתיים האחרונות ברווח פסיבי לחלוטין רק על הריבית עשו 20 מיליארד שקלים.

אחר כך אומרים שהבנקים שומרים לכם על הכסף כל האזרחים שותפים. אף פעם האזרח השותף הזה לא קיבל מהרווחים האלה.

אני לא בנק ישראל, אני רק אומר שצריך להיזהר, וגם אם הבנקים יגידו שהם נכנסים לקרן בריבית מאוד נמוכה בסופו של דבר הם עלולים לא לאשר הרבה מאוד הלוואות ואז בעצם מי שייפגע הם עסקים.

אבל הם עלולים לא לאשר הרבה הלוואות גם במצב הנתון, אז זה לא טיעון למינוס.

ככל שהמגבלה על הריבית תהיה יותר גבוהה- פחות הלוואות יאושרו על ידי הבנקים.

אז בוא נעשה להם פלוס שלושה אחוזים, ואז הם יאשרו לכולם. מה אתה אומר? אחלה, גם לעמותות, לכולם הם יאשרו, בואו נעשה חגיגה, שהבנקים ימשיכו לחגוג.

במקרים מסוימים אפשר לבוא עם הבנקים להבנה.

מה זה לבוא עם הבנקים להבנה?

אמרתי לכם אל תנסו לייצג את הבנקים.

אני לא מייצג את הבנקים, ואני אמרתי גם בדוחות שפרסמתי הראיתי איך שהבנקים עשו רווח על הקרן של הקורונה, ואין ספק שבקורונה הם עשו רווח גדול מאוד.

קח להם מרווח הזה.

תגיד, בשנתיים האחרונות, כמה הרווחים של הבנקים כתוצאה מהעלאות הריבית?

לא, תודה, נאור.

עדס, תודה רבה. אני פונה לחברי הוועדה.

אני לא מוכן.

מה אתה לא מוכן?

אני גם רוצה לקבל תשובות מדוע זה לא חל על כל מילואימניק בכל רחבי הארץ אפשר להגביל את זה בקריטריונים שלמספר ימי מילואים לכל אדם שהוא עצמאי ומגיע לו קרן באמת בפריים מינוס. לא יודעת מה זה צמיחה, לא יודעת מה זה רק של הצפון, למה רק מיליארד שקלים? אני לא מצליחה להבין את המהלך הזה ואני חושבת שהמילואימניקים שהם בעלי עסקים קטנים צריכים לקבל מענה של ריביות מסובסדות על ידי קרן מגובה בערבות מדינה ולא רק בצפון.

אני אתייחס ואני אגיד שאנחנו כרגע מדברים פה על הצפון, זה לא סותר מסלולים אחרים כמו שציינתי בהתחלה, כמו מילואים ודברים כאלה.

אז תביאו את זה ביחד. הקרן הקודמת פקעה לפני מעל לשנה.

אנחנו עובדים על זה במקביל ביחד עם כל הגופים הרלוונטיים.

אז תגישו את זה במקביל.

אני אומרת שחבל לעכב את הסיוע לצפון שהוא באמת מאוד נדרש. כולנו רוצים שהעסקים יחזרו לצפון. אנחנו לא יכולים להעמיד מישהו מוועדת הכספים.

מה יש לעכב? בא החשכ"ל, אומר: אני שם עוד 200 מיליון שקלים. אין פה מה לעכב, מוריה. זו החלטה, זה להרחיב את היקף הקרן ולפתוח אותה גם למילואימניקים בכל רחבי הארץ. אנחנו לא מטומטמים. זה בסוף ערבות לסכום מסוים. תגדילו את הערבות, תגדילו את הסכום או שלא, תפתחו אותה גם למילואימניקים.

מה יקרה עם נעכב אותו עד יום שני?

עוד פעם אנחנו באותו סיפור, באמת.

הרי בימים האלה אף אחד לא ילך ולא יתחיל לעשות את זה. תחכו קצת ושיחזירו תשובה.

שום דבר פה לא תפור.

אני פונה לחברי הוועדה, מה שעומד פה על הפרק זה האם אנחנו מאשרים היום את הערבות הזאת עם הבעיות שהעלינו? או שאנחנו מחכים ליום שני? ועד אז, אני מבקש, אתה הצעת שחברי הוועדה ישבו עם הבנקים ויגיעו לפתרון שלא תהיה ריבית על ההלוואה הזאת.

וגם אתה, יושב-הראש, אם אתה יכולה לדבר עם החשב הכללי עצמו ולבקש מענה גם למילואימניקים.

זה מה שהצעת.

לא, הצעתי שהיו נותנים לנו לנהל את המשא ומתן הזה. אתה באמת חושב שהיו נותנים? אם היו נותנים לנו לנהל את המשא ומתן הזה זה היה נראה אחרת. הפתרון שצריך להיות – הם צריכים לחזור אלינו עם תשובה חיובית לעמותות, תשובה חיובית לריביות, ותשובה חיובית למילואימניקים.

בדיוק.

אלו שלוש תשובות שהם חייבים לחזור.

אני הבנתי ממך שאתה רוצה לנהל את המשא ומתן עם הבנקים.

אין לי בעיה לנהל את המשא ומתן עם הבנקים, אבל עזוב.

אנחנו יודעים, אני וינון, לנהל משא ומתן עם הבנקים.

הבנקים סגרו לנו את הסניפים.

אבל אתה צריך לומר שאנחנו נאשר את זה רק עם התיקונים האלה.

אנחנו, יש לנו עוד מטרה.

אני חותם על ינון.

אני אשמח להגיד כמה מילים. בסוף, אני חושבת שהמסלול הזה יכול מאוד לסייע. זה לא סותר לא את מסלול מילואים, לא את מסלול עמותות, שאנחנו נשמח לעבוד עליהם במקביל.

לא אמרנו שזה סותר, אנחנו רוצים לשפר אותו.

אני מבינה, ואני אומרת שאנחנו נבוא ונבחן ונבדוק, אבל אנחנו באמת מבקשים לאשר לנו את מסלול צפון כדי שנוכל להתקדם לפחות עם אוכלוסייה אחת.

אבל יש פה דברים שמפריעים לנו.

אני מבינה שמפריע לכם נושא המילואים והעמותות.

אז לכי ותעשי עבודה.

בסדר. הסתיים הדיון בעניין הזה. אני מבקש ממך שלושת הדברים שעלו כאן. גם הנושא של הריבית, אנחנו קיימנו פה הרבה דיונים גם על הרווחים של הבנקים ולגבי מה שלפי דעתנו הם יכולים לתרום לעניין הזה, ואנחנו מבקשים להוריד את זה. אותו דבר לגבי העמותות, אנחנו מבקשים שזה יהיה בפנים. אומרת היועצת המשפטית, אני לא יכול לאשר היום את העמותות בגלל שזה צריך להיות בפנים.

או לתקן את הריבית במסלול האחר שלהם.

שניה, אני מבקש שיהיה נייר שונה, שיהיה בפנים גם את העמותות אם אכן אתם מחליטים ככה. אם לא, אנחנו לא מאשרים את זה. ואותו דבר גם לגבי חיילי המילואים. אנחנו מבקשים שחיילי מילואים שנמצאים במילואים בכל הארץ, לא רק בצפון, יוכלו, אם יש להם עסקים כאלה שעומדים בעניין הזה, שיהיו בפנים, בתוך הנייר, היות ומדובר על תקנות.

מסגרת ערבות.

אישור הערבות צריך שזה יהיה בפנים, לא רק בהסכמה בעל פה.

כן, עם התיקונים הללו.

ואם אכן התשובות הללו תהיינה חיוביות, אני מביא את זה ביום שני להצבעה בלי דיון.

בלי נדר.

בלי נדר. אם תהיה תשובה חיובית ואני מבקש שתהיה תשובה חיובית.

עשינו לכם משהו בתקופה הזאת.

תודה רבה.

אני הולך לדבר גם עם בנק one zero וגם עם קרן עוגן.


הישיבה ננעלה בשעה 12:16.