פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



49
ועדת הכלכלה
22/04/2025

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת






מושב שלישי



פרוטוקול מס'651
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בניסן התשפ"ה (22 באפריל 2025), שעה 10:05

יוקר המחייה בישראל – ההעלאה הצפויה בתעריפי התחבורה הציבורית

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
רון כץ
יסמין פרידמן

עודד פורר

דריה פודשיבלוב - מנהלת אגף בכיר כלכלה – תח"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שלומית עמוס - מנהלת אגף א' תעריפי וכרטוס, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שי יגל - צוערת, משרד האנרגיה והתשתיות

עדי נחום - ראש מטה, פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות

דנה דקו מדנס - ראש מינהל תחבורה ומוניציפלי, מרכז השלטון המקומי

גלי סער - עוזרת לסגן ראש העיר אדיר שורץ, עיריית ירושלים

אדיר שורץ - סגן ראש העיר, עיריית ירושלים

עדי גרשון - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

תמר קלפון - נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית

רון טפר - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

רועי ברק - רכז תחבורה - סיכוי - העמותה לשוויון אזרחי בישראל

דוד הערבסט - כרטוס, חברת דן

עמליה אלביליה - פעילה, רשת לחיים בכבוד

בקי קשת - עו"ד - הפורום למאבק בעוני

חנה כהן - משפחות החטופים

יזהר ליפשיץ - משפחות החטופים

שי דיקמן - משפחות החטופים

חיים הימן - משפחות החטופים

שחר בר - רפרנטית תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

אליחי כנפו


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


יוקר המחייה בישראל – ההעלאה הצפויה בתעריפי התחבורה הציבורית

בוקר טוב לכולם. הנושא: יוקר המחיה בישראל, העלאה צפויה בתעריפי התחבורה הציבורית. זה דיון המשך לישיבה הקודמת.

כן, בבקשה.

שלום לחבר הכנסת ביטן. אני באתי לדבר היום. עברה שנה וחצי של סיוט, של עינויים, של חיים בגיהינום, של סבל שאי אפשר לתאר אותו. אני לא רואה את הסוף. אני לא רואה מתי אנחנו מקבלים אותם חזרה הביתה. אין לנו שום אופק, אין לנו שום צפי. אנחנו מגששים באפלה. לא יודעים לאן זה הולך, אין עסקאות, יש עסקאות, עסקה קמה, עסקה נופלת, סרטונים. לא יודעת מה יהיה הסוף.

ועכשיו אני שומעת על לחימה. גם מזה אני כבר מתחילה להיכנס לחרדה; אני אומרת, 59 חטופים – אלה שבחיים, יכול להיות שייהרגו, יכול להיות שחלקם ייהרגו, אם לא כולם. אני לא יודעת, חלילה. ואני חושבת על הילדה. אני חושבת על החללים, על הילדה, איפה אנחנו נמצא אותה? בתוך כל הכאוס, בתוך כל ערימת הבניינים שנפלה שם.

מה גם שאצלנו במשפחה, אני אומרת לך את האמת, חבר הכנסת ביטן, אנחנו התחלנו לגלות בקיעים. אחרי שנה וחצי יש לנו ספקות. אנחנו לא בטוחים שענבר שלנו נרצחה. אנחנו לא בטוחים. המוח שלנו לא מקבל את זה, אני אומרת לך את האמת. אנחנו התחלנו להבין שיש פה הרבה דברים שלא מסתדרים לנו. חשוב לי שכולם יבינו ויפנימו שיש פה 59 חטופים שצריך להסתכל על כולם כחיים. יש ספקות אצל הרבה משפחות הנרצחים, אנחנו לא היחידים. הרצח של הילדים שלנו נקבע על פי סרטון. אני לא מקבלת את זה. יושבת לידי רופאה – מוות נקבע על פי שני פרמטרים – או שהלב מפסיק לפעום, או שהמוח מפסיק לפעול. פה אני לא יכולה להוכיח לא את זה ולא את זה.

לכן אני מבקשת מכם להסתכל על כל 59 החטופים כחיים. אין לנו נרצחים – יש 59 חטופים חיים, ואת כולם צריכים להוציא ולהציל. אנחנו אישית כמשפחה, ויש עוד משפחות כמונו, לא מקבלים את קביעת הרצח של ענבר. אין לנו אמון במדינה הזו מ-7 באוקטובר. האמון שלנו במדינה הלך והצטמצם עם חלוף הזמן. היום שנה וחצי הילדה לא בבית, ושאר החטופים גם לא בבית. זה צריך להדליק נורה אדומה בהתנהלות של המדינה כלפי החטופים. אם אחרי שנה וחצי עוד לא קיבלנו אותם בבית זה אומר דרשני.

יופי, כי הוא מדבר בטלפון.

מי מדבר בטלפון?

חכי לו שיסיים.

אני אחכה.

לא הבנתי, מי מדבר?

חבר הכנסת פורר.

חבר הכנסת פורר? טוב.

לא נורא, יש לי הרבה זמן. חיכיתי שנה וחצי אחכה עוד רבע שעה. אני רוצה לשאול את זה שדיבר בטלפון – מה שמך? סליחה, אני באמת לא בקיאה, אני מתנצלת.

פורר.

חבר הכנסת פורר, ואת כל מי שיושב פה: מה הוא היה עושה עם הילד או הילדה שלו היו נמצאים שנה וחצי בידי אויב אכזר ומר? מה הייתם עושים? תראו איזה ילדים טובים אנחנו – עוד לא שרפנו את המדינה.

חברי כנסת, בפגרה שלהם מטיילים בחו"ל. אנשים חוגגים אירועים לילדים שלהם. ואנחנו ילדים טובים. אנחנו באמת ילדים טובים, אנחנו יושבים בשקט ומחכים שנה וחצי שתועילו בטובכם להחזיר לנו את הילדים הביתה. זהו, נגמרו לי המילים, באמת. יש לך עוד מה להוסיף? תוסיפי.

אני שי, אני יושבת כאן ליד חנה, ואני לא יודעת מה – לי הלב התפרק כששמעתי את מה שחנה אומרת עכשיו. אני לא יודעת מה אתם חושבים על המחשבות של משפחות החללים שהוכרזו כחללים, אבל המשפחה לא קיבלה את הגוף, את הילד להיפרד ממנו. לא סתם זה מנהג אבלות ביהדות ובכל הדתות. קבורה, פרידה, אפשרות לסגור מעגל. אם אתם חושבים שזה מהצער, מדם ליבם, ממה שעבר על משפחה במשך שנה וחצי. אבל אני אספר לכם גם את המידע. כי זה לא רק זה שכל אלה סיבות לגיטימיות לגמרי לבקש את הגוף של האהוב שלך שיחזור לארצו, למולדתו, לאדמתו.

זה עמירם קופר. עמירם היה חי במנהרות החמאס. למרות הגיל שלו 85 הוא היה חי חודשים. בשלב מסוים הודיעו למשפחה של עמירם – יש לו ילדים, יש לו נכדים, יש לו גם שני נינים – הודיעו למשפחה, שעמירם נרצח, שגופתו חולצה והוא מובא לקבורה. את זה קבעו, בדיוק כמו שחנה אמרה על ענבר, על סמך תמונה. כשהוחזרה הגופה זאת לא הייתה הגופה של קופר זאת הייתה הגופה של מונדר, והסבירו למשפחה שהייתה טעות בזיהוי התמונה. עכשיו, מה לדעתכם מרגישות המשפחות של 35 חטופים בעזה שמוכרזים כחללים? האם אימא או אבא או דודה או אדם בעם ישראל יאבדו את התקווה על אח שלהם כשעוד יש סיכוי להחזיר אותו?

אני רוצה לשתף אתכם במה שאמרה אימא של תמיר אדר, שאחרי תקופה שבה הם קיוו לקבל אותו בחיים הוא הוכרז כחלל, אבל עדיין מוחזק שם מעל שנה וחצי. היא עוד מקווה. היא מקווה שחלה טעות; היא מקווה שתמיר יחזור על הרגליים לילדים שלו – לאסף ולנטע, שיחזור לידיים של אימא; והיא פוחדת שמא היא תוותר ותגלה שתמיר בסך הכול פצוע קשה, כמו שראו אותו בעיניים בפעם האחרונה שראו אותו ישראלים; והיא תגלה שהיא לא נאבקה עליו מספיק והוא לא שרד. תארו לעצמכם אימא מגלה שהוא היה חי כל הזמן הזה והיא ויתרה עליו, ואחרי 564 ימים, בדיוק היום, נהיה מאוחר מדי. לא סתם. זו מצווה יהודית; מצווה בכל הדתות ובכל התרבויות, לטמון, להיפרד, לערוך טקס, להתאבל.

ועכשיו תחשבו על הדברים של חנה, ועל השאלה מה אתם הייתם עושים אם הילד שלכם היה במנהרה של חמאס. אם הילד שלכם היה – אם הייתם יודעים שהילד שלכם חי במנהרה של חמאס, כמו אימא של מתן שבפעם אחרונה שהיא ראתה אותו הוא יצא מהבית ככה – חייל צה"ל, כמו שענת אומרת, כחול לבן, להגן על המשפחה שלי, למנוע חטיפה. והיא רואה אותו ככה – פצוע, חבול. היא יודעת שבכל יום שהוא נמצא שם – כמו שחזרו התצפיתניות וסיפרו – חוקרים אותו בעינויים כי הוא חייל צה"ל כחול-לבן בידיים של מחבלי חמאס. כל יום היא קמה בבוקר כבר 564 ימים ומתגשם הפחד הכי גדול של כל אימא: היא יודעת שהילד שלה בידיים של מחבל חמאס שמכה אותו ומענה אותו.

תחשבו על אימא של אלון אהל, אימא שגידלה ילד בצמר גפן, ילד מוכשר. היא גידלה אותו כמו שכל אחד מהיושבים סביב השולחן הזה גידל את הילד שלו, כשהוא חי בעולם בטוח כשיש מאחוריו אימא, אבל גם צבא וגם מדינה; ילד שהיה בשבי עם אלי שרעבי באותם תנאים – אלי שרעבי שכולנו ראינו איך הוא יצא ממנהרות החמאס. ילד שכבול עכשיו כשאנחנו מדברים, בשלשלאות שקורעות את הבשר; ילד שיש לו רסיסים בגוף. הוא היה תלוי במחבלים שיוציאו לו אותם עם פינצטה. עם פצעים שמחבלים צריכים לחטא לו. והם עושים את זה חזק שיכאב כי מבחינתם הוא אסיר ציוני, מי שמבחינתנו הוא ילד ישראלי; ילד שאימא שלו יודעת עכשיו שהוא עיוור בעין אחת וסובל מכאבים מהפציעה שלו לפני שנה וחצי, ואימא לא יכולה להחזיק לו את היד וגם לא לחבק אותו וגם לא להגיד לו:נ תהיה חזק וגם לא לטפל בו. אימא שלו יודעת שהוא עכשיו בידיים של אותם מחבלי חמאס, שהוא עכשיו נאבק על הפירור הבא.

אז כמו שחנה אמרה, יש עכשיו 59 אימהות כאלה. לא אחת ולא שתיים ולא 24 – 59 אימהות. לחלקן יש ילדים, לחלקן יש נכדים, ולכולן יש עם; עם שאומר בבירור מה הוא מבקש, כי 70% ממנו אמר, אנחנו רוצים את כל החטופים בפעימה אחת בבית עכשיו גם במחיר הפסקת המלחמה. העם אמר את זה מאוד ברור.

חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת פורר, אני עוד לא שמעתי את עמדתך. אבל דוד ביטן, כשאתה אומר זה לא קשור בי, זה לא תלוי בי. נכון? אני רק משמן את המכונה שתמשיך לפעול, רק מנקה את הארובה. אנחנו לא יכולים להגיד, אני רק בורג במערכת. אם אלי שרעבי רק הגיע לטראמפ וסשה טרופנוב רק הגיע לפוטין, אם אני רק ישבתי עם הצלב האדום, ורק עם נשיא זכויות האדם, אז אני מבקשת ממך, חבר הכנסת, נציג הציבור: בשעה הזאת שבה יש 59 אנשים בידיים של מחבלי חמאס לא להגיד, אני רק בורג במערכת. לעשות את חלקך שהם יצאו משם, להשמיע את קולך בעבור האחים של כולנו. כי לפני שמונים שנה כשסבתא שלי חיכתה למדינות העולם שישחררו אותה – אז לא הייתה לנו מדינה. היום יש לנו מדינה, ואתה חבר הכנסת בה.

העם רואה בעצמו את החשיבות של זה וגם אחרי שנה וחצי לא מוותר, יוצא לרחובות. כל אחד עושה את חלקו, לא מוכן לעמוד מנגד; כמו שכולנו הבטחנו לעצמנו אחרי שהסבים והסבתות שלנו יצאו כל אחד מהמקום שבו הוא עבר את השואה. וזה לא רק השואה שסבתא שלי עברה ברומניה או שאחרים בגרמניה, גם שלמה מנצור עבר את שואת הפרהוד. ומכל מקום שהגענו אליו מהתפוצות, כך התייחסו אלינו כיהודים. ואנחנו אמרנו: לעולם לא עוד.

ה"לעולם לא עוד" הזה צריך לקרות עכשיו עבור 59 חטופים. כי סבתא שלי כשהיא הייתה שם בת עשר עם אחותה הקטנה בת ארבע, כשהיא התייתמה מההורים שלה, היא לא אמרה, אה, טוב, הלחיים שלי ורודות יותר, והמשפחה שצריכה לבחור בי מוכנה לקחת אותי אבל לא את אחותי הקטנה אז אני אלך; או אני אקח גם את הלחם שלה ואני אשרוד כמו הלחם שיש פה לכולנו. לא. ואנחנו בחיים לא היינו מדמיינים שהיא תעשה דבר כזה. היא הלכה יד ביד עם אחותה בת הארבע עד ששחררו אותן.

זה לא יכול להיות שאנחנו אומרים, האחים שלנו, שעכשיו רעבים לא לפת לחם כמו בשואה, אלא לרבע פיתה – אנחנו לאנשים שנמצאים בצרה לא דואגים. יותר חשוב שאנחנו נשרוד פה עם האוכל, עם המים, עם הצבא, עם המדינה שיש מאחורינו. מי שנתקע עם פירור או עם רבע פיתה, או עם מחבל שמכוון לו קלצ'ניקוב לראש – נו, מצער מאוד, מה לעשות. נשאיר אותו שם. אולי מדינות אחרות יצאו עבורו.

אחרי יום השואה יגיע יום הזיכרון לחללי צהל. למשפחה של הדר גולדין כבר עשר שנים אין קבר לפקוד. האם לשם אנחנו הולכים? האם נשב פה עוד עשר שנים ונבקש להביא לקבורה את החללים או שכל ה-59 יהפכו לחללים בלי מקום קבורה במדינת ישראל? אני מבקשת מכם, חברי הכנסת שנמצאים כאן –חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת ביטן, לעשות היום את חלקכם כדי להביא את כל 59 החטופים עכשיו הביתה.

שלום, אני חיים, אבא של ענבר הימן. ענבר התנדבה במסיבת הנובה כהלפרית. היא באה לסייע למבלים שלא חשו בטוב. עם מתקפת הטילים ענבר בורחת למטעים שבין בארי לבין אזור המסיבה. לרוע מזלה, בתוך המטעים עובר ציר מרכזי שממנו נכנסו המונים של מרצחי הנוח'בה. הם סוגרים עליה בפינה של הגדר בתוך המטע ורוצחים אותה. אני לא אגיד שרוצחים אותה, כי תכף אני אגע למה. הם יורים בה, וחוטפים אותה לעזה.

אנחנו במשך 70 יום חיינו עם הידיעה שענבר פצועה וכנראה קיבלה עזרה ונשארה בחיים. ואחר כך אנחנו קיבלנו את הידיעה שענבר הוכרזה כחלל אחרי 70 יום. עם הידיעה הזאת אני המשכתי והשלמתי. עד שראיתי את השיטה – את שיטת הסלקציה. ואז התחילו גם ספקות. ראיתי שעל החללים בכלל לא מדברים. כלומר מדברים שיש 24. זה התחיל עם מספרים הרבה יותר גדולים. כדי לעשות סדר אני אגיע ל-59 חטופים. הבנתי שמסתכלים על 24 חטופים, כשיש 24 חטופים שמתוכם צריך לבחור עשרה, ולהצדיק את הקריטריונים שבוחרים בדיוק את העשרה האלה. אז העבודה היא יותר קלה מאשר להתחיל לבחור 10 מ-59 חטופים.

השיטה הזאת יצרה לי הרבה לבטים. האם אני מקבל את העובדה שענבר לא בחיים וסומך על הקביעה של המדינה? אז אני לא מקבל את הקביעה הזאת, גם מהטעם של השיטה וגם מהטעם שאני בתור אבא, כשהציגו לי סרטונים, אני גם לא העזתי לראות אותם; וגם אם הייתי רואה אותם לא הייתי מקבל על סמך סרטון את הקביעה של המוות של הבת שלי. אני לא יכול להרשות לעצמי בתור אבא לעשות את זה. את הקביעה הזאת, את ההשלמה הזאת, אני אוכל לעשות רק כשיביאו את הבת שלי. אני מקווה מאוד שיש טעות, אבל בהנחה שאין טעות – רק זאת הוודאות היחידה שמדינת ישראל מחויבת לתת לי כדי שאני אוכל לקבל את העובדה שענבר נרצחה.

החשש הכי גדול שלי - אני לא יודע מה השיטה באמת: האם לדרוש הפסקת מלחמה? האם לדרוש לחץ צבאי? אני לא יודע מה השיטה. אני יודע שאחרי שנה וחצי יש כישלון בכך ש-59 חטופים עדיין בעזה. מדינת ישראל עדיין לא מצאה את הדרך להביא את 59 החטופים הנותרים. יותר מטריד אותי מכך זה להגיע למצב שאנחנו מנרמלים את זה שיש 59 חטופים בעזה. כלומר, לא יהיו לא הפסקת מלחמה, לא תמרון צבאי שאולי יביא את החטופים וייצור את התנאים להביא את החמאס לעסקה שתדבר על 59 חטופים, אלא מצב מתמשך שבו יש 59 חטופים בעזה, מתוכם 35 לא בחיים, אז קל יותר לבלוע את זה.

זה פחד גדול. כי ראינו שמדינת ישראל יודעת להשאיר חטופים גם עשר שנים. אז למה שלא שנה, שנתיים, שלוש? לאן למהר? אז זה הפחד הגדול. אני לא מפחד מהתמרון כמו מהנרמול של המצב. ונראה לי שאנחנו הולכים לשם. אני מקווה מאוד שאני טועה. כי כשאני רואה שפתאום עכשיו בונים סיפור ומזמינים עכשיו חטופים ויוצרים להם סיפור כאילו הם גיבורים; הם לא גיבורים, אין פה גבורה בלהיות חטוף. ולייצר תמונה שכאילו לוקחים אותם מאנשים שנחטפו ובונים אותם כגיבורים כדי שזה יתלבש טוב מאוד עם הנרטיב של הניצחון ולהגיד לכולם, תסתכלו על החטופים שהחזרנו, כאילו זה גאווה גדולה, תראו את ההצלחה. אז אין פה שום הצלחה. יש פה כישלון. כל עוד לא חזר החטוף האחרון, ולו תשאירו חטוף אחד בעזה, זה לא עוזר לאף אחד מה שהחזרתם. יש פה כישלון, והפחד הוא, כמו שאני חוזר ואומר, הוא מהנרמול.

חבר הכנסת ביטן, אתה יכול להבטיח לי שאנחנו לא מנרמלים את המצב? כי זה הפחד הכי גדול שלי בתור משפחה. אני לא מפחד מהתמרון, כמו מהנרמול. האם השלמנו עם המצב שיש 59 חטופים? האם אנחנו מסתכלים כמו שמנסים להגיד לנו על חצי הכוס המלאה ומציירים את זה כתמונת ניצחון? תודה רבה.

אני אקצר, ביטן, שתוכל להעביר עוד קצת. נכנסתי לפה, וראיתי בלוח של הכנסת שיש רק ארבעה חברי כנסת, אז מהר הגעתי לפה שאני אהיה שווה מול שווים. אבל נראה לי שזה המתקשים כי אנחנו באיזה escape room פה כל הכנסת.

יש עכשיו ארבעה פה.

רק ארבעה, זהו.

יש עוד ועדה.

כן, כן. זה סעדה, אתה, וולדיגר, גוטליב וקריב. אז קודם כול, כל הכבוד להם.

קשה, קשה בימים אלה להיות, וזה לאו דווקא בגלל הנרמול, אני חושב שזה קשה בגלל רעשי הרקע. מי שלא רואה בדיוק איך מנרמלים את זה שהחטופים הם בגודל נמוך ביחס למה שקורה בבג"ץ, לשב"כ, ועדת חקירה. כשמעל הכול יושבת מדינה שנקראת "מדינה ידידותית", קטר, שמגרזת את כולם פה, באמריקה, את עצמה, מתווכת, ואנחנו תקועים עם האנשים שלנו. עיני לא צרה במיליונים שקיבלו פה אנשים, לא פה במשכן – בלי שמות; עיני צרה בעובדה שאנשים שמסובכים במשהו יוצרים ארכיטקטורה שמכניסה אותנו למלחמה שהבן אדם שהוא המתווך הוא גם היד הנותנת מלפני זה, ואז הם מחויבים. במקום פשוט להיכנס למנהרה ולמצוא שליח שידבר עם סנואר או לדבר עם מישהו כמו המצרים שאולי לפחות אפשר לדבר איתו, אנחנו נרמלנו פה איזה משהו, רצנו בשני צירים והנה אנחנו היום תקועים במצב הזה אחרי שנה וחצי עם 59 בפנים בלי מוצא. ואיזה מוצא שלא יהיה הוא יהיה מוצא קשה. 41 נרצחו כבר בפנים.

אתה שואל אותי למה באתי? אבא שלי חזר. לא יודע, אין משהו אחר לעשות – אתה מסתכל בטלוויזיה, אתה בדיכאון. אני חושב שבמדינה יש פה קבוצה שלמה שהיא ג'אנקיז של להפריד בינינו, בין ימין לשמאל. היא צריכה את הדבר הזה בשביל להתקיים, היא צריכה את הדיון בטוויטר, היא צריכה את הכול, היא לא שמה פוקוס על לחימה, לא שמה פוקוס על חטופים, והיא מנהלת בסוף גם את התקשורת. ואנחנו עוד פעם נפלנו וכמו שאתה רואה, ארבעה חברי כנסת בתוך המשכן המכובד הזה עם ארבעה נציגי משפחות חטופים. אין פה אפילו נציג אחד של משפחה שהחטוף שלה חי. אני בטוח שהם מתכנסים בבתיהם ואיפשהו כוססים ציפורניים. אז אנחנו פה הנציגים. ולא שאני אומר שמישהו פה לא חי, כן? אני לא אומר לכם את זה ככה, אני בסך הכול מנסה - - -

ענבר חיה עד שלא הוכח אחרת.

עד שלא הוכח אחרת, ויש לנו פה רופאה גם שאמרה את זה.

קבעה את זה.

אבל אני – זה המצב, מצב הזוי. כל העיניים למה שקורה עכשיו. ראש השב"כ שלנו הפך לדמון, הרמטכ"ל שלנו כבר הועף, הצבא שלנו אומר שהכול בסדר ויש לנו את ציר מורג; וכל החברים שלי אומרים, לא יודע מה לעשות – לעשות עוד 300 ימי מילואים? לא לעשות? לאן הולכים עם כל הדשדשת הזאת? ומה זה נותן? ואיך יכול להיות שנה וחצי? והכול מתפרק. ובצפון אנשים מייללים ושום דבר לא עובד.

ואנחנו נרמלנו את העובדה שאם בסדר בין גדרה לחדרה לאנשי השמנת אפשר להמשיך הלאה. ואני חושב שזאת תעודת העניות שלנו. גם הצורך בהפרדה לקראת הבחירות עכשיו, לייצר הרבה רעש. ראש ארגון או רמטכ"ל – אפשר לקרוא לו בוגד וחלש; והכול בפרהסיה, הכול נאמר לא בחדרי חדרים כביקורת – הכול בפרהסיה. וזה הג'אנקיז שלנו פה.

אז אני מאוד מקווה שלמרות שאנחנו מעט נציגים אני מקווה שאנחנו נאחד את העובדה שכולם היו רוצים מזור לחטופים ולמשפחותיהם, ואיפשהו קצת יתחילו להיות ממלכתיים גם בחוץ וגם בפנים, ולהבין את החרדה שלנו. החרדה היא לא מחמאס, החרדה היא ממה שקורה פה בתוך המדינה כרגע. זה לא נראה אנשים שמוליכים אותנו לפתרון. זה נראה שאנחנו הסתבכנו קשה, ואנחנו מחפשים לראות מה הדשדוש הפחות גרוע לעשות עכשיו.

אבל הסכנה שהעשרים האלה שנשארים בפנים עלולים לגמור כמו אותם 41 שנרצחו בפנים מרחפת מעל הראש שלנו. 14 זה מניר עוז – ארבעה חיים מניר עוז – 59 בסך הכול. סיוט, פשוט סיוט, וזהו.

אני אומר לך זה escape room, כולם ברחו ללואו קוסט, ברחו מהמציאות הקשה כל-כך להיות פה בפנים בתוך הסיפור הזה. אני לא רואה שיש פה אנשים שהגיעו רק בשביל להיות כי יש משפחות חטופים, פשוט בשביל להגיד וואלה אנחנו איתכם. זה כבר לא קיים פה, זה קיים בארצות הברית. אני רואה התנהלויות כאלה בארצות הברית – נשיאים אל מול משפחות חטופים – זה לא קיים בארץ. וזאת ביקורת לאופוזיציה וקואליציה ביחד. תודה רבה.

לפני שתמשיכו בדיון. השבוע מתקיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אנחנו כולנו, כמובן, נלך כל אחד לזיכרון בסלון, לשמוע את עדויות שורדי השואה, ניצולי השואה שעדיין מחזיקים מעמד ונמצאים כאן בינינו. ואני מבקשת להעניק לכם, חברי הכנסת את הזיכרון הזה – אלי שרעבי: "לפתוח מקרר זה עולם ומלואו", ולזכור את האנשים שלנו שעכשיו נאבקים על הפירור הבא להכניס לפה מידי הצוררים. זה מגנט למקרר.

חבר הכנסת ביטן, אני קצת אחדד את מה שנאמר פה, שביום השואה גם יש 35 נשמות, נקרא לזה במירכאות, שמתחננות לקבל את הכבוד שראוי להן, ולהיקבר לא בקבר אחים כמו בשואה, בתוך עזה, אלא להיקבר בקבורה ראויה.

אנחנו בתוך מדינה, וזה החוסן של המדינה. מדינה שלא מסוגלת לדאוג לאזרחים שלה ולא מסוגלת לתת את הכבוד האחרון לאזרחים שלה לא יכולה לדבר על ניצחון מוחלט. עד שלא ישובו החטופים – מי לשיקום ומי לגבורה – אי-אפשר לדבר בכלל על ניצחון מוחלט. אי-אפשר, זה חלק מהניצחון המוחלט.

גם אז זה לא יהיה ניצחון.

דקה הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:40 ונתחדשה בשעה 10:43.)

רבותיי, זאת ישיבת המשך. בישיבה הקודמת ביקשתי, קודם כול, ממשרד האוצר והתחבורה שיבואו ויסבירו לי מה הכוונה לעשות ביוני. הרי ביוני בדרך כלל יש העלאת תעריף. מכיוון שהעליתם עכשיו את התעריף באמצעות חקיקה מיוחדת, מה הכוונה שלכם לעשות ביוני? האם ביוני גם תהיה עלייה או לא תהיה עלייה? הייתי רוצה שזה יבוטל, כמובן. זה דבר ראשון.

דבר שני, קיבלתי כל מיני הודעות אתמול לקראת הישיבה שיש בעיה, בוא נגיד, בירוקרטית. זאת אומרת שההליכים לקבל את ההנחות הם בעייתיים, ואנשים צריכים לנקוט כל מיני פעולות.

לבוא עם עורך דין.

במקום לפשט את התהליך אתם עשיתם מהלכים שאנשים לא ירוצו כל כך לקבל את ההנחה הזאת.

בגלל זה עד היום מעט מאוד אנשים מנצלים את ההנחות שלהם כבר ככה, אז תחשוב שזה הולך עוד יותר.

לא, זה אותו תהליך, זה לא משנה.

אז זה גרוע.

אני רוצה לקבל הסבר גם על זה . ודבר שלישי, אמרתי לכם שהשיטה שאתם מעלים את המחיר בצווים – הרי יש העניין של העלאה אוטומטית פעם בשנה, פעמיים בשנה, תלוי לאיזה מוצר. אבל אנחנו מדברים פה על תחבורה ציבורית. מה עשיתם? החלטתם משיקולי תקציב לעשות העלאה בצווים מיוחדים שלא צריכים לקבל אישור ועדה בכנסת. אז, לפי זה, אתם יכולים כל חודש להעלות את המחיר ולא להתחשב בשום דבר. או שיש כללים שקבעתם, שתהיה עלה בתנאים מסוימים באופן אוטומטי כדי שהשרים לא יוכלו לעכב את החתימה – והדבר קיים לא רק בתחבורה ציבורית – גם בביצים, גם בחלב, גם בדלק, גם בדברים אחרים; פה נקטתם בשיטה אחרת – השרים ישבו עם גורמי המקצוע והחלטתם שאתם צריכים לאזן תקציב המדינה, והעליתם את התעריף ב-25%.

אגב, ביטן, במכסים, כשמעלים זה דורש אישור ועדת כנסת, וכשמורידים – לא. אז גם צו כזה של מחירים של תחבורה ציבורית, אם רוצים להוריד שלא יהיה אישור. אבל לא יכול להיות שהדבר הזה עובר בלי שום עין ציבורית על האירוע הזה.

לאור ההתנהגות הזאת, אמרתי להם שאנחנו נקדם חקיקה שתחייב את האישור של ועדה – או הכנסת, או ועדת הכספים או הכלכלה לכל מיני דברים כאלה. את זה הם עשו, דרך אגב, גם לפני שנה, כשהם עשו עלייה מסוימת – כאילו הורידו, ובסוף עשו עלייה במסגרת צווים.

לא יודע איך כל פעם שמירי רגב מודיעה שהיא מורידה את המחירים, המחירים עולים. זה משהו חדש.

הזיה.

אנחנו מסתכלים על עלייה של 50% בשנה.

היא אומרת שהיא תוריד את המחירים, והמחירים עולים.

היא לא אמרה שהיא לא - - -

עודד, אתה לא הבנת את האירוע, היא פשוט עובדת ביורו.

היא לא אמרה שהמחיר ירד - - -

בטח שכן. על החופשי חודשי מעל 75 קילומטר היא אמרה שהוא ירד, והוא עולה השבוע.

יש בנק של הנחות, והיא דיברה על העניין הזה של ההנחות, לא משהו אחר.

עדיף לא לעלות מחירים מאשר לעשות הנחות, לא לפגוע בחלשים בחברה.

מממנים הנחות על חשבון מעמד הביניים שנוסע בתחבורה ציבורית בשביל לממן. אני יכול לשתף אתכם שבירושלים הדבר הזה הזוי לחלוטין. יש לך רחוב – האי זוגי מקבל, הזוגי לא. יש רחובות שהם שקל למטר – הכי יקרים במדינת ישראל – רחוב שמגר, מתחם שנלר לרחוב קק"ל, שמקבלים הנחה; ויש רחובות בקטמונים, גילה, פסגת זאב שלא מקבלים. שיטת הנחה - - -

אני לא מקבל.

אבל אתה מממן את זה. על חשבון מעמד הביניים.

אבל זה חלק משיטות ההנחה.

אני לא מוכן לקבל את הטענה הזאת. תמיד מישהו נפגע מזה שאתה נותן למישהו הנחה או מענק או דברים מהסוג הזה.

אי אפשר לייקר ביד אחת ולתת הנחות למגזרים אחרים.

אבל כל המנגנון הזוי. במקום לייקר ולתת הנחות שאף אחד לא מקבל, תשאיר את המחיר שהיה קודם ולא תייקר את זה לאוכלוסייה.

לא, קודם כול, חלק כן מקבלים, רק שיש פרוצדורה בעייתית.

כמה מקבלים, דוד? ביקשת נתונים כמה מקבלים?

זאת לא רק הפרוצדורה, זו גם הקביעה של איך מחשבים ובאיזה אזור כן מקבלים ובאיזה אזור לא מקבלים. גם ברשויות מקומיות וגם בכל הפער.

זה הולך לפי הביטוח הלאומי, כבר היה דיון על זה.

יכול להיות אדם שזקוק להנחה, גם אם הוא גר ברשות מקומית שהמצב סוציו-אקונומי שלה גבוה.

אפשר לקחת מהעשירים כדי לתת לעניים, פה לוקחים ממעמד הביניים.

עם כל הכבוד לעיריית ירושלים, בינתיים עיריית ירושלים זוכה מאיתנו לכ-800 מיליון שקל איזון תקציבי. זה בא על חשבון משהו, על חשבון ערים אחרות, על חשבון דברים אחרים. אז תירגע.

אני רוצה רק להגיד דבר אחד: קודם כול, כהחלטה אנחנו לא מקבלים את ההעלאה הזאת, שיהיה ברור. יש העלאה שצריכה להיות ביוני, אז לא הייתם צריכים להעלות שום העלאה. והיא לא במקום. זה שאתם אומרים שיש הנחות כאלה ואחרות, זה דבר לא מתקבל על הדעת מבחינתנו.

אתם צריכים לבטל את ההעלאה הזאת. כמו שעשיתם צו שמעלה, תעשו צו שמוריד. הגיע הזמן. אין צורך להעלות ב25%-30% את התעריף של התחבורה הציבורית.

33%.

תלוי מה. ללא שום סיבה. איזו סיבה? זה מס מוסווה, כאילו נתתם מס לציבור הרחב, זה מה שעשיתם.

ולציבור שהכי צריך את העזרה.

עכשיו אני רוצה תשובה לגבי יוני.

אני מהרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. לגבי התכוון התעריפים בחודש יוני, רק להבהיר שגם השרה וגם המשרד מתכוונים להתנגד לעלייה הזו.

מה זה להתנגד? אתם חותמים.

אנחנו הולכים לדרוש ולפעול - - -

מה זה לפעול? אל תחתמו.

לפעול ולדאוג יחד עם המשרד.

תרדדי לנו את זה. אנחנו רוצים להבין מה זה לפעול? אם היא לא חותמת אין עלייה. היא לא מתכוונת לחתום?

כרגע העלייה קבועה בחוק.

זה אוטומטי, זו הבעיה.

לכן השרה והמשרד הולכים לפעול ולדאוג - - -

בוא נשנה את החוק, מה הבעיה?

כמו שעשו צו, הם צריכים לעשות צו שמבטל את העלייה.

מה הבעיה? זה דקה, זה טכני.

כמה העלייה ביוני צריכה להיות?

כמו שגם אמרנו בוועדה הקודמת, אנחנו לא יכולים לצפות עדיין.

בערך.

זה יהיה ביוני בגלל - - -

אישור העלייה דורש את חתימת שרת התחבורה?

לא, זה אוטומטי, זה העניין.

לא, היא יכולה להוציא צו כמו שהיא עשתה.

זו העלייה האוטומטית ביוני.

זו העלייה האוטומטית הנוספת, ביוני, בלי קשר לעלייה.

אנחנו יודעים שמדובר בחצי שקל או בשקל, לא?

שוב, החישוב נעשה - - - אני לא יודעת מה נאמר לך בוודאות.

העלייה ביוני היא מצו פיקוח מחירים, וזאת עלייה שלא קשורה לצו פיקוח מחירים. זו התגובה להוזלה שמירי רגב עשתה, ואז צריך להעלות את המחיר.

זה מס. הטענה שאתם מתכוונים להילחם היא לא טענה מתקבלת על הדעת. בלי קשר לזה שאנחנו נגד העלאה. בגלל שהעליתם עכשיו בצורה דרסטית, ביוני אתם צריכים לבטל את העלייה, ולא צריך להיות ויכוח על זה.

או לבטל את העלייה עכשיו ולעשות עלייה רק ביוני. נראה לי עדיף.

עודד פורר (ישראל ביתנו): זה הפתרון.
זה הפתרון.

יסמין פרידמן

אני רוצה לשאול אתכן כנשות מקצוע.

למה צריך שאני אעלה את הטענה הזאת בישיבה הקודמת? לא חשבתם על זה? כשהעליתם עכשיו בצו, לא הייתם צריכים לכתוב שביוני לא תהיה עלייה? כמו שעשיתם ששיעור המע"מ לא יילקח בחשבון, יכולתם גם לקחת בחשבון את העלייה של יוני, לבטל אותה בצו.

אבל העלייה של עכשיו היא הרבה יותר משמעותית מהעלייה של יוני.

אחרת היא לא הייתה חותמת.

עדיף לבטל את העלייה של עכשיו ולהשאיר את של יוני.

זה ברור.

זה מטורף מה שהיה פה עכשיו.

אנחנו עוד לא יודעים, כי העלייה של יוני תושפע ממחירי הדלק וממדד וכל הפרמטרים.

זה ברור שהעלייה הזאת תהיה עלייה של כמה אחוזים, לא יותר מזה. אבל לא משנה.

פשוט בשנה זה יוצא כבר 50% במוצר צריכה בסיסי, וכרגע אנחנו ב-40% ומשהו.

זה מטורף.

זה באמת אירוע מטורף,

לא הייתם צריכים לחשוב על זה לבד?

שוב, אנחנו לא יודעים לומר מראש מה שיעור העלייה שצפוי להיות בחודש יוני.

כשהשרה חתמה על הצו הזה היא הייתה צריכה להתנות את זה בכך שביוני לא תהיה עלייה. לכתוב את זה בצו.

למה אתה לא מזמין את השרה לדיון?

לכתוב את זה בצו, מה הבעיה?

המשרד וגם השרה הולכים לפעול בשביל לדאוג שהעלייה לא תקרה.

לא, זה לא מספק אותי לפעול.

היא לא בארץ.

אם היא בארץ.

תעשו צו שמבטל את העלייה, זה מה שאתם צריכים לעשות. שהאוצר והתחבורה יחתמו על הצו.

זה בדיוק.

להגיד אני רוצה לפעול זה לא מספיק לי.

לפעול למנוע זה כמובן - - -

איפה האוצר? תעלי אותם לזום רגע.

אני גם מבקש שתבטלו את העלייה הזאת שעשיתם בצו, שזו שיטה מיוחדת במינה. להגיד שיש עליות אוטומטיות, בדרך אתם עושים צווים שמעלים את המחיר בלי קשר כדי לסגור פערים תקציביים. זו המצאה מיוחדת שלכם. אנחנו סומכים על הפקידות הבכירה שתגן על הציבור, לא? אז מה הדבר הזה? אני לא מבין. יושבים בישיבות תקציב ומעלים את המחיר כדי לסגור פערים תקציביים?

כן, גברתי מהאוצר. קודם כל תהיי בריאה.

תודה רבה.

מה קורה ביוני?

שוב, כמו שדריה אמרה, אנחנו כרגע לא יודעים לאמוד מה תהיה העלייה במדד כי זה תלוי במדדים שעוד לא התפרסמו. אם ירצו לבלום את עליית התעריפים אז יצטרכו למצוא מקור תקציבי.

לא מעניין אותי המקור התקציבי, ביוני אתם צריכים לבטל את העלייה, לא צריך להיות ויכוח על העניין הזה, שני השרים - - -

כבר מצאתם את המקור התקציבי, העליתם בשני שקלים.

לא מעניין אותי המקור תקציבי בכלל. לפי מה שאת אומרת, העלייה תהיה.

ברור.

השרה והמשרד יפעלו בשביל לתקן.

אנחנו לא סומכים על השרה, מה לעשות, אין לי מה להאשים אתכן.

השרה הזו העלתה את המחירים ב-50% השנה. אם אנחנו נסמוך עליה שהיא תפעל בשביל להוריד את המחירים, קודם כל היא צריכה להיות בארץ בשביל זה.

פשוט זה מממן הנחות ולא תחבורה ציבורית.

נדבר בשקלים ולא ביורו. 50% עלייה בשנה אף שר תחבורה לא עשה אף פעם. זאת בושה ושערורייה, וטוב שיש את הדיון הזה.

אנחנו מדברים כל הזמן על עליית המחירים, אבל בואו לא נשכח שלצד עליית המחירים יש פה רפורמה.

רק אל תגידי "הנחות".

אם אפשר לדעת, כמה הנחות מקבלים?

מי מצליח לקבל את ההנחה הזאת?

בוא נתחיל מזה. אתם כבר יודעים שלא מנצלים את ההנחות האלה, כבר היום.

חלק מנצלים.

חלק, אבל באחוזים זה בדיחה.

בוא נבין, כמה פנו לקבל הנחה וכמה קיבלו?

את יודעת לומר נתונים מדויקים?

בשנה האחרונה.

קיבלו קרוב ל-400,000.

כמה זה מתוך אלה שפנו?

בואו לא נשכח שלצד מקבלי ההנחות במסגרת הרפורמה, גם ניתנה נסיעה חינם לאוכלוסיית המפונים בשנה האחרונה.

יפה מאוד.

איזה ממשלה נדיבה - -

באמת יפה.

- - למי שהיא פינתה; כי היא לא יכלה לשמור עליהם בחיים בבית, היא נתנה לנסוע בתחבורה ציבורית.

אנחנו מאוד מעריכים את זה.

תקשיבו, באמת, נדיבות יתר. אתם מגזימים עם הנדיבות.

בעקבות הרפורמה של צדק תחבורתי, ובעקבות הפעימה השנייה למעלה מ-80% מאוכלוסיית מדינת ישראל תהיה זכאית - - -

דריה, אני מבין שאת צריכה למכור את הסיפור הזה, אבל אם את צריכה מקור תקציבי שתפסיק את הטיסות שלה.

אבל אם 80% מהאוכלוסייה אמורה ליהנות מההנחות, למה שלא פשוט תעשו מחיר נמוך?

בדיוק.

למה לא לעשות מחיר נמוך? הרי אתם יודעות טוב מאוד שאף אחד לא מצליח לקבל את ההנחות האלה כי הוא לא מצליח לעבור את כל הסף הבירוקרטי. מעבר לזה, גם בזכאויות להנחות עשיתם את כל הלוליינות באוויר שאפשר כדי לכוון את זה לאוכלוסיות מסוימות שהן אלה שבסוף ייהנו מההנחות.

אלו אוכלוסיות?

האוכלוסיות שנהנות מזה הן רק אוכלוסיות שמדורגות נמוך במדרג הסוציו-אקונומי. זה ממש לא מכוון מגזרית.

מעמד הביניים שנוסע באוטובוסים הוא לא אוכלוסייה חלשה? הוא לא אוכלוסייה בסיכון להיות אוכלוסייה חלשה? לא לוקחים פה מעשירים, לוקחים פה ממעמד הביניים.

כמה פנו וכמה קיבלו בשנת 2024? כמה אנשים פנו וכמה קיבלו?

אני לא יודעת כמה נשללו. קיבלו קרוב ל-400,000.

אבל כמה פנו? אולי פנו 2 מיליון?

מתוך כמה פניות?

אנחנו לא יודעים נתונים כמה פנו. אנחנו יודעים - - -

למה?

איך הם פונים?

הם יכולים לממש את ההנחה, בין באמצעות סניפי הרב-קו, בין באמצעות האפליקציות השונות.

אבל זה לא נראה לך הגיוני שזה נתון שחשוב שיהיה לכם?

זה לא אחוזים כמו שאתם מדברים עליהם, זה לא משהו שמופרך להביא.

עזבי מה אני מדברת, את זאת שצריכה להביא את הנתונים.

אפשר לקבל נתון?

אני אומרת שאלה אחוזים נמוכים שלא אושרו, מתוך - - -

מה הנתונים?

אפשר לקבל נתון כמה פנו וכמה קיבלו? יש פירוט - - -

אני אביא לכם נתונים.

נבדוק. אני אומרת שלנו כרגע אין הנתון. אנחנו נבדוק ונעביר כל נתון.

400,000 זה לפי נסיעה או לפי אנשים?

שימו לב שהבדיקה מתבצעת אחרי שהרפורמה נכנסת. ביום חמישי מעלים את המחירים בשני שקל לנסיעת אוטובוס רק למעמד הביניים במדינת ישראל, ואת הבדיקה עושים עכשיו.

אדוני יושב-ראש הוועדה, לא הגיוני – אתם רוצים לעשות רפורמה בתחבורה הציבורית. אני לא באה בטענות אליכם, אוקיי? יש לכם שרה. רוצים לעשות רפורמה, לא מתבססים על נתונים מינימליים: כמה אנשים צורכים תחבורה ציבורית? כמה זקוקים להנחה? כמה פנו להנחה? כמה קיבלו הנחה? כל מכולת עושה בדיקות כאלה. אז משרד התחבורה לא מסוגל לעשות עבודה לפני שעושים רפורמה? כשבאמת בא לי לקחת את הרפורמה הזאת ואתה יודע לאן לדחוף אותה, סליחה על המילה, באמת.

האמת, הן מסכנות, זה מדיניות שאי אפשר להגן עליה.

קודם כול, הרפורמה הזאת חשובה - -

תדחוף אותה לנפתלין.

- - זה לא רלוונטי, אבל לא מעלים את המחיר ב-40% כדי - - -

אדוני יושב-ראש הוועדה, איך עושים רפורמה בלי נתונים? זו הבעיה.

השאלה שלכם מייחסת לגבי אחוזים שפנו אחרי הרפורמה, אז לעניין שאלתך - - -

לא, לפני הרפורמה אני רוצה לדעת.

מה זה לפני הרפורמה? לפני הרפורמה לא הייתה רפורמה. השאלה שלך כמה פנו?

לפני הרפורמה היו הנחות, נכון?

נכון.

יש לך נתונים כמה אנשים פנו לקבל הנחות, וכמה קיבלו הנחות?

כן, יש לי הנתונים, נוכל להעביר את הנתונים של כמה - - -

את יכולה לתת לי?

וכמה נוסעים. כי אנחנו צריכים לבדוק מספר מתוך כמה נוסעים.

בסוף, מה המשמעות של הרפורמה? מה אתם מנסים להשיג?

בסופו של דבר הרפורמה נועדה, בראש ובראשונה, לעודד תחבורה ציבורית ולהנגיש תחבורה ציבורית לאוכלוסיות - - -

לא, רון, אני לא רוצה לבטל את הרפורמה.

30% הנחה מחזיר אותך לאותו סכום.

נעשה רגע סדר: מה המשמעות של הרפורמה?

רפורמת "צדק תחבורתי" נועדה לעודד את השימוש בתחבורה הציבורית, ולהנגיש את התחבורה הציבורית לאוכלוסיות שזקוקות לכך, בין אוכלוסיות שמתגוררות בפריפריה, בין אוכלוסיות בבעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך - -

זה לא היה מונגש להם לפני כן?

- - ובין צעירים משוחררים ואזרחים ותיקים. הרפורמה בסוף מגדילה את מעגל הזכאים להנחות בתחבורה ציבורית.

אבל איך את מסבירה את זה עם העלייה של 50%?

תנו לה לדבר.

הרפורמה, בסופו של דבר, נועדה לעודד ולהנגיש את התחבורה הציבורית, להקל על האזרחים ולהוריד גם את יוקר המחיה עבור האוכלוסיות האלה. אחרי הפעימה השנייה של רפורמת צדק תחבורתי, למעלה מ-80% מאוכלוסיית מדינת ישראל תהיה זכאית להנחה כזו או אחרת בתחבורה הציבורית. אז אי-אפשר לומר שהרפורמה היא חשובה שנועדה - - -

רפורמה צריכה להיות, אין ויכוח, אבל הבעיה היא אחרת. אתם מסתכלים לא נכון על העניין, זה שיש רפורמה אנחנו לא רוצים לבטל אותה.

אבל מה זה רפורמה?

מה הרפורמה? מה היא עושה?

ללא הרפורמה כל האוכלוסיות האלה היו משלמות הרבה יותר.

אבל הבעיה היא אחרת, מעלים ב-50% או 30%, ומורידים אחר כך ברפורמה.

אז מה רציתי להגיד? מה המטרה של הרפורמה? בסוף החזירו לאותו מחיר, אז מה המטרה של הרפורמה?

בסוף זה אותו מחיר.

בלי הרפורמה האזרח היה משלם הרבה יותר.

איך?

בגלל שהיום הרפורמה נותנת לך נסיעות חינם גם לציבור של משוחררים; גם לאזרחים ותיקים אנחנו מורידים עכשיו את גיל הזכאות לנסיעות חינם.

אבל העליתם לאחרים.

אבל בגלל הרפורמה העליתם את המחיר, אז מה עשיתם?

זה אותו דבר בשם אחר.

לא הבנתי, אתם מעלים את המחיר כדי להוריד את - - -

ראיתי בתקנות שכשאתם אומרים חייל משוחר זה אומר שאם הוא לא הגיש בקשה ב-60 יום מיד אחרי השחרור שלו, הוא כבר לא זכאי להנחה?

לא, זה לא מדויק. 60 יום זה רק כדי לחשב - - -

למה הוא צריך להגיש בקשה בכלל? הוא חייל משוחרר. חייל משוחרר הוא חייל משוחרר.

איך אני יכולה לדעת שאתה חייל משוחרר?

עם תעודה של חייל משוחרר, תסתכלו על התעודה.

אז תבקש תעודה של חייל משוחרר.

הוא יכול להיכנס לאוטובוס ולהציג תעודה?

לא.

הוא יכול להטעין.

הוא יכול להטעין היום כסף? אז בוא נחזור לימי הביניים, שהנהג מקבל כסף.

"הזכאות להנחה למשך שנה מיום הצגת התעודה מותנית בהצגתה לא יאוחר מ-60 יום ממועד השחרור או סיום השירות".

"לפי המאוחר מביניהם". גם חצי שנה אחרי הוא מקבל שנה.

לא, זה לא מה שכתוב.

עזוב, עודד, זה אפילו לא עניין של תקנות, זה עניין שאין צורך ברפורמה הזאת. אם אתה אומר שצריך רפורמה, אין בעיה, אני הולך איתך; אבל מה עשו בסוף ברפורמה הזאת? ישבו עם משרד התחבורה, אמרו איך נעשה יחסי ציבור? נעשה מישמש בשביל לעשות כאילו עשו רפורמה. הורידו מחירים פה, העלו מחירים שם, בסוף חזרנו בדיוק לאותו דבר. אתם פוגעים באוכלוסייה שהכי צריכה תחבורה ציבורית וגם בחיילים עכשיו.

הרפורמה דווקא בולמת - - -

בואו נשמע את הציבור: מה רצית להגיד?

שלום, אני מהרשת לחיים בכבוד. התחבורה הציבורית היא הרגליים שלנו. כל האימהות החד-הוריות, האנשים המבוגרים, הצעירים – כולם משתמשים בתחבורה הציבורית. אני לא מבינה למה מעלים ומצד שני יש הנחות. בואו נשאיר את המחירים וניתן לאנשים לנסוע באוטובוס כרגיל. למה כל הרפורמות וכל הסיפורים האלה? זה בסך הכול מושך ומושך, ואנחנו אוכלים אותה מכל הכיוונים.

הייתם נותנים את ההנחות על מה שכבר יש.

אני חיה מ-3,700 שקלים דמי נכות. אני נוסעת שלוש-ארבע פעמים לטיפולים בבאר שבע.

איפה את גרה גבירתי?

באופקים.

הכסף הולך על הטיפולים האלה. עם ההנחה הזו ובלי ההנחה, אני פשוט - - -

אבל היום את מקבלת הנחה?

כן, אני מקבלת את ההנחה.

תסבירי לי, אחרי שמעלים את המחיר, מה המשמעות של ההנחה שאת מקבלת?

אני לא ארגיש, זה אותו דבר.

אותו דבר?

זו רפורמה לצורך יחסי ציבור.

ממש כך, זה אותו דבר, זה יצא לי בדיוק מה שיצא לי קודם.

אבל יהיה מישהו אחר שישלם יותר.

את זה, נראה לי, היא למדה במרוקו.

אני אשמח גם להוסיף.

מה הקשר למרוקו? לא הבנתי.

שם עושים את הקומבינות האלה.

אתה נגד המרוקאים?

להיפך, אוהב את המרוקאים. מירי, אני מניח שבנסיעה למרוקו היא למדה את זה. אפרופו, אם אתם מחפשים מקור תקציבי – האוצר, אם אתם עדיין איתנו, תבדקו כמה עולה הנסיעות של השרה.

חברה, עזבו רגע את הפוליטיקה, אני רוצה להבין דבר אחד: כמה את משלמת היום על הנסיעה לפני ההעלאה?

היום אני משלמת 12.5 שקלים לכל נסיעה ו-6.5 שקלים בתוך העיר.

אחרי הנחה?

אבל את מקבלת 50% הנחה, אז איך שישה שקלים בתוך העיר?

אחרי ההנחה, פשוט זה נגמר. אני צריכה למלא שוב כל שבוע.

אבל אם את קונה חופשי-חודשי ב-236 שקלים, את זכאית ל-50% הנחה.

אני מקבלת 50%.

זה המחיר: 115 שקלים בכל הארץ לחופשי חודשי.

נכון.

זה תעריף מאוד נמוך ביחס לכל המדינות בעולם.

אבל יופי, הטיפולים הם באשדוד - - -

אבל אחרי שמעלים את המחיר ונותנים לך את ההנחה מה יהיה המחיר? בואו ניקח אותה כדוגמה.

אני חושבת שאותו דבר.

עם תעודת קצבת נכות, לא כולם עם תעודה כזאת.

מה קורה איתה למשל? היא דוגמה.

גברתי, איפה את מתגוררת?

באופקים.

באופקים יש לך הפרופיל הגיאוגרפי שמזכה אותך ב-50%.

זה לא אותו דבר בדיוק.

אבל גם עכשיו יש לך 50%.

בוא נשמע, אנחנו נותנים את זה כדוגמה.

אני בעד.

אבל אתם לא נותנים - - -

כלום לא השתנה.

מה זה כלום?

היה לה 50% לפני, יש לה 50% עכשיו, כנראה שזה יעלה יותר.

התעריף המקורי עלה.

יפה, יעלה לה יותר

אבל יעלה לה השני בלי - -

- - - 50% מתעריף אחר? מתאריך נמוך יותר?

אני אשלם כפול.

בואו תחליטו, מצד אחד – את הרפורמה – מצד שני יש פה דוגמה - - -

- - -

אבל תגידי: מדובר פה על מישהי שיש לה כרטיס נכות. 3,700 שקל והיא משלמת יותר, אז מי משלם פחות?

אבל זו דוגמה מצוינת למישהו שלא היה זכאי להנחה לפני הרפורמה - -

היא לא הייתה זכאי?

- - ועכשיו היא זכאית להנחה.

היא הייתה זכאית גם לפני כן, על מה את מדברת?

במסגרת רפורמת צדק תחבורתי - - -

מה אכפת לי מה השם של הרפורמה? היא הייתה זכאית גם לפני כן עם תעודת נכות 3,700 שקל. אל תנסו לערבב אותנו, באמת, זה בולשיט, אלוהים.

זו דוגמה מצוינת למישהי ששילמה הרבה לפני הרפורמה ומשלמת את אותו המחיר עכשיו.

יותר יקר, לא אותו מחיר, עודד, יותר יקר.

היא אומרת אותו דבר.

בואו נבין רגע נתונים.

רבותיי, יסמין, רגע.

זה מעצבן אותי, כי הרפורמה הזאת היא רק יחסי ציבור כשבמבחן התוצאה שקל האוכלוסיות החלשות לא חסכו.

גם יחסי הציבור לא משהו.

זה לא כל-כך עובד.

רבותיי חברי הכנסת, אתם לא נותנים לברר את העניין, חבל.

קודם כול, את לא מבינה את הסיטואציה, לצערי הרב. בן אדם נכה לא היה זכאי לפני הרפורמה להנחה בכלל.

לא, הוא היה זכאי ל-50%.

הוא היה זכאי, בטח שכן. אתה רציני? הכנסה של 3,700 שקל על 100% נכות – בטח שיש לך הנחה.

תני לי רגע לדבר.

כן, הייתה לי הנחה.

אני מדבר לפני הרפורמה. כי הרפורמה לא התחילה היום – היא התחילה גם לפני זה. בקטע של הרפורמה שהייתה, מתי הייתה הרפורמה? לפני שנה?

במרץ 2024.

2024, אז היא קיבלה הנחות.

גם לפני כן.

השאלה היא לא זאת, השאלה היא: אחרי ההעלאות וההורדה, מה המצב שלה? את זה אני רוצה לברר, ואת לא נותנת לברר את זה.

היא ענתה.

לא, היא יכולה לענות, שאלתי אותם. מה המצב שלה, אם ניקח אותה כדוגמה?

אם לפני כן היא שילמה 50% מ-236 שקלים לחופשי חודשי ארצי היא תשלם 50% מ-315 שקלים.

הבנת?

איזו רפורמה?

המחיר עלה, למי שמרוויח 3,700 שקל, המחיר עלה.

זאת ההיא שאומרת כפיים, נכון?

קודם כול, השרה הכריזה על הרפורמה הזאת הרבה לפני שהתעריפים עלו, כבר לפני שנה היא הכריזה על שני החלקים של הרפורמה. הרפורמה באה להיטיב עם אוכלוסיות חדשות.

הינה הם, הינה האוכלוסייה שלך.

היא לא אוכלוסייה חדשה, היא תמיד הייתה זכאית.

מי האוכלוסייה החדשה?

אז נדפוק את החלשים?

רגע, בואו נשמע מי האוכלוסייה החדשה.

מי שמדורג אחת עד חמש במצב הסוציו אקונומי בכל הארץ.

כל הארץ מדורגת אחת עד חמש.

זאת אומרת שגם מי שהוא בעשירון העליון בשכר - -

מי שבעשירון העליון לא ייכנס.

- - אבל הוא חי במקום שמדורג מאחת עד חמש בסוציו-אקונומי.

אתה מוזמן לפנות ללמ"ס, למה הם דירגו אותו.

אתם החלטתם שזה הקריטריון, זה שאתם משתמשים בדירוג הזה זאת החלטה שלכם. אני רק אומר עוד פעם: היא אמרה כרגע שהיא חיה מקצבת נכות, והיא תשלם יותר ממה שהיא שילמה לפני הרפורמה; ומישהו שגר ברשות מקומית במצב סוציו-אקונומי אחת, שתיים או שלוש – אני יכול להוציא לכם את רשימת הרשויות המקומיות האלה - -

לא, היא לא תשלם יותר מזה.

- - אבל הוא נמצא בעשירון העליון בהכנסה שלו – ישלם פחות.

לא, היא לא תשלם יותר, היא תשלם כמוהו – 50%.

אבל הגברת פה נמצאת איתנו.

הוצאתי את המידע.

לא, הוא מקבל אישור מביטוח לאומי.

אדוני יושב-ראש הוועדה, הנה מידע מהאתר שלהם, בבקשה. לפני מרץ 2024 אדם עם 100% נכות היה זכאי להנחה של 50% על נסיעות בודדות – לא על חופשי חודשי - -

נכון.

- - בתנאי שיחזיק בתעודת נכה מהמוסד לביטוח לאומי. ההנחה חלה על אמצעי תחבורה ציבורית כגון: אוטובוסים, רכבת ישראל, רכבת קלה, מטרונית, רכבלית, כרמלית, אוקיי? זה הכול, זה ההבדל הגדול שהם עשו מנסיעות בודדות ל-50% על חופשי-חודשי; ממרץ 2024 ועד עכשיו המחיר של מי שיש לה 100% נכות ומרוויחה 3,700 שקל עלה, נקודה, זו השורה התחתונה, נקודה, זה מה שמעניין.

דוד, אתה אדם הגיוני, בוא נסדר פה את הדברים: יושבת דוגמה חיה מולנו שאומרת, אני קודם שילמתי פחות, עכשיו אני אשלם או אותו דבר או יותר.

עד לפני שנה.

יושבים משרד התחבורה שאני מבין - - -

לא, אין, אותו דבר – יותר.

לא, יסמין, את צריכה להבין, אין לי טענות לפקידות, הם עושים את העבודה שלהם. שלחה אותם השרה, שלח אותם המנכ"ל, ואמרו: זה מה שאתם צריכים לייצג. אבל אני שואל אתכם באמת, אתם רואים את הדוגמה, אתם אולי חושבים שטעיתם?

רגע, גם את הדוגמה לא נתתם לי להציג בהתחלה, אתם אוהבים לדבר היום לבד.

אני לא עושה כי - - -

גם לה לא נתתם לדבר.

אני מחכה לשמוע אותה.

הייתי צריך להפסיק אתכם כדי שהיא תדבר.

אגב, אם היא תקנה חופשי-חודשי כשהיא לא משתמשת בו בתדירות שעושה טוב בחופשי-חודשי, היא תשלם הרבה יותר.

נכון.

המטרה של הרפורמה היא בעצם לעודד תדירות בתחבורה ציבורית.

אבל היא לא זקוקה לתחבורה ציבורית. היא נסעה רק בתחבורה ציבורית, אין לה יכולת להחזיק רכב. זאת הדוגמה החיה למי שחייב תחבורה ציבורית.

מי חשב על הרפורמה הזאת? מאיפה היא באה? מה המקור שלה?

מצד אחד אתם מדברים על הרפורמה ואתם מתנגדים לרפורמה - - -

אתם רוצים לתת לרפורמה - - -

אני רוצה להבין: אם הרפורמה לא משרתת - - -

הרפורמה הזאת היא עליית מחירים.

הדיון הוא על העלאת מחירים, לא על הרפורמה. הרפורמה צריכה להיות.

עזוב, מה זה משנה איך תקרא לזה, בסוף זה מעלה מחירים.

הרפורמה צריכה להיות, רק לא הרפורמה הזאת.

בסוף זה מעלה מחירים.

עליית המחירים, כמו שגם אמרתי בדיון הקודם, בסופו של דבר לאור האתגרים התקציביים של השנה האחרונה ולצד עלייה - -

על אלו אתגרים תקציביים את מדברת כשהשרה שלך טסה ב-20 מיליון דולר בשנה? אלו אתגרים תקציביים? קצת צניעות, לפחות במשרד שלכם.

משרד האוצר פה גם בדיון, ויוכל לדבר.

יש מלחמה, לא?

אז למה היא טסה כל-כך הרבה? מה יש לה בעולם כל היום?

אבל יחד עם זאת - - -

אני אסביר לך: בגלל שהשמיים סגורים והיא לא טיפלה בפתיחת השמיים, אז הטיסות שלה גם יקרות.

אני עושה הפסקה, אתם לא נותנים להן לדבר, זה לא מתקבל על הדעת.

הינה, אני רושם.

מספיק כבר עם זה, די. אתם לא נותנים להן להגיד מילה.

בבקשה.

מה העניין הזה? בבקשה.

תנו לה לדבר, זה שאני לא מסכים איתה זה בסדר, אבל תנו לה לדבר.

בסדר גמור, אבל הינה, אני רושם.

מצד אחד יש לנו עליית מחירים, ונכון, זו עליית מחירים וזה לא נעים, וזה נכפה עלינו לאור השנה התקציבית המאתגרת. אבל יחד עם זאת לצד עליית המחירים יש באותה נשימה את יישום הפעימה השנייה של רפורמת "צדק תחבורתי" שמגדילה את מעגל הזכאים להנחות בתחבורה ציבורית בעוד 2 מיליון אנשים, כך שלמעלה מ-80% אוכלוסיית מדינת ישראל תהיה זכאית להנחות בתחבורה ציבורית.

רק לסבר את האוזן, אתם מדברים מה זה הרפורמה ולמה הרפורמה, בלי הרפורמה הציבור היה נפגע הרבה יותר; בלי הרפורמה אותו בן אדם שגר בפריפריה - - -

בגלל שהעליתם את המחיר.

באמת, תודה רבה.

ברור, אם אתם תעלו את המחיר ב-100%, אז כולם ייפגעו.

זה פשוט לא רציני.

אבל מצד שני, לפני הרפורמה, אותו בן אדם שגר בפריפריה לא היה זכאי ל 50% הנחה, והיום הוא כן זכאי ל 50% הנחה. נכון שהמחירים עלו, אבל מצד שני יש פה אמירה - - -

זה לא הולך ככה. אתם מעלים את המחיר ב-35%, ומורידים אותו אחר-כך בהנחה. אתם בעצם גרמתם לזה. עזבו אותי עכשיו מהבעיה התקציבית, כי מה עשיתם? את הרפורמה הזאת אתם מממנים כתוצאה מהעלאת מחירים, אז מה עשיתם בזה? אתם מעלים לכולם ומורידים לחלק.

הרפורמה הזו - - -

ובלבד שהחלק הזה יעמוד בכל המבחנים הבירוקרטיים כדי לקבל הנחה אם הוא ידע בכלל שהוא זכאי לה.

אני לא מדבר על העניין הזה שהנושא הזה של האזרח ותיק זו דרישה שלי. זה שאף אחד לא מציג את זה שוועדת הכלכלה היא זו שבעצם לחצה וביקשה, את זה לא עשיתם, אוקיי? משרד התחבורה מציג את זה רק כדרישה שלכם. זה אני ביקשתי, אני נלחמתי על זה.

אתם לא טובים בקרדיטים.

אני רוצה להבין דבר אחד: מה היו בסופו של דבר ההעלאות במחירי התחבורה הציבורית בשנים 2025-2024?

השאלה בכמה העלייה הצפויה.

עזבי רגע את יוני – עד עכשיו. העליתם עכשיו ב-33%, לפני שנה העליתם ב-11%.

זה לא 11%, זה ארבע נקודה - - -

אבל אחר כך עשיתם שני צווים שהעלו את זה ל-11%. כמה העליתם?

זה יוצא 44.

בשנה שעברה מחיר הנסיעה עלה לשישה שקלים.

לא, לא, תגידי לי באחוזים.

זה יוצא 44.

בבאר שבע שילמנו ארבעה שקלים והיום זה יהיה שמונה, מטורף.

זה 100%.

אבל זה תלוי באיזה רחוב את גרה, לדעתי.

את מדברת על עלייה מ-2022.

לא הנחה. המחיר המלא לנסיעה עלה מארבע שקלים לשמונה שקלים.

רשמתי שאלות בצורה מסודרת, שבזמנך תגיד לי אם אפשר.

אתם מדברים על העדכון האוטומטי של עליית המחיר?

הכול ביחד – אוטומטי, לא אוטומטי, כמה עלה המחיר באחוזים בתחבורה הציבורית בממוצע.

לא בממוצע, במדויק אני יכול להגיד לך.

כמה?

ב-44% אחוז, 33 פלוס 11, זה 44.

לא, המחירים - - -

וביוני תהיה עוד עלייה.

אבל תגידו לנו אתם זה עלה.

ביולי 2024 היה עדכון של 4.82% בהתאם לסל המדדים, שהעלה את מחיר הנסיעה הבודדת בטווח הראשון, אוטובוסים מ-5.5 שקלים לשישה שקלים.

נדבר אחוזים.

ביולי 2023, היה אמור לעלות ב-12% - דחינו אותו.

נכון.

בסוף כמה עלה?

עשיתם צו שמחלק את זה לשתי העלאות, שכחתם את זה? אז לא הורדתם כלום. אני זוכר דברים. זה היה צו שאני כעסתי עליו וקרעתי אותו פה בוועדה. אתם בעצם העליתם אחר כך יותר ממה שהורדתם; הורדתם והעליתם יותר. זאת אומרת שעד יוני העלאה תהיה בערך 50% מתעריף התחבורה הציבורית.

אנחנו לא מגיעים ל-50%.

25%.

בדיוק. ביוני תהיה גם העלאה, לא ראיתי שוויתרתם עליה, אז העליתם ב-50% לכל הארץ את התחבורה הציבורית. זה מה שעשיתם.

אדוני יושב-ראש הוועדה, בשורה התחתונה בכסף - -

זה רק עולה.

- - כל מי שיגור בפריפריה חופשי-חודשי עלה לו ב-39.5 שקלים, ולשאר האזרחים ב-79 שקלים. זו המשמעות לגבי חופשי-חודשי בשורה תחתונה.

על חופשי-חודשי, אבל יש עוד דברים.

לא, אני מדברת על החופשי-חודשי. הם כל הזמן אומרים "אבל זה לא חופשי-חודשי". אגב, כשדובר על הרפורמה הזאת השרה הבטיחה הנחה גם בזה וגם בזה – גם בכרטיסים החד-פעמיים וגם בחופשי-חודשי, וזה לא קרה.

וללא הרפורמה - - -

וללא הרפורמה היינו משלמים יותר - - -

זה לא חוכמה להעלות את המחיר הארצי ב-50%, ולהגיד אני עושה רפורמה ומוריד את המחיר לכל מיני אוכלוסיות. זה רציני? אפשר לעשות בכל דבר את השיטה הזאת.

הם חושבים שהאזרחים מטומטמים, מה לעשות.

מה שאנחנו מבקשים לאור זה – אני צריך לסיים את הישיבה - - -

אפשר רק עוד שאלה?

היא אזרחית, חשוב לשמוע אותה.

בקי כהן קשת, הפורום למאבק בעוני. שתי נקודות קצרות חוץ מהדברים החשובים שעלו: דבר ראשון, אין הנחה על נסיעה בודדת לתושבי פריפריה; והאוכלוסייה הכי מוחלשת, היא לא נוסעת בקביעות, וגם אין לה כסף בתחילת החודש, ובוודאי אין לה ויזה, כך שהיא לא משלמת באמצעות אפליקציה אלא רק רב-קו. אז אם רוצים שתהיה מידה כלשהי של צדק תחבורתי שיחול על האוכלוסיות הכי מוחלשות, זה חייב לחול על נסיעות בודדות, ולא רק על מי שמסוגל לשלם מראש, ומי שיש לו את הוודאות שהוא מבין מראש מה יהיה לו כל החודש, כי הוא לא יודע מראש אם הוא יהיה חולה וכו'. אז אם הם יחילו את זה לפחות גם נסיעות בודדות ולא רק חופשי-חודשי

הנקודה השנייה באתר כתוב "מקבלי ביטוח לאומי". אבל בפועל הכוונה, למיטב הבנתי, היא רק לנכים ולזכאי הבטחת הכנסה; ולמשל, מקבלי מזונות, שזה אותו ביטוח לאומי – לא מזונות מהבעל – מזונות ביטוח לאומי, שזה אותו סכום - - -

טוב, בסדר, אבל את מובילה אותי לכיוון אחר.

למה? בטח שכן, אלה הנחות. מה כיוון אחר בזה? זה זכאות, שיגידו למה זה לא כולל.

לא יהיה לי זמן אחרי זה. אני רוצה לקיים עוד ישיבה שדנה בבירוקרטיה של ההנחות האלה - -

נשמח להתייחס.

- - ובכל מיני הנחות שמגיעות או לא מגיעות. נעשה על זה ישיבה - - -

רק משפט אחד קטן לעניין הפריפריה: יש לנו גם מנוי חודשי פנימי עד 40 קילומטר בתוך היישוב עצמו ב-104 שקלים, ואתם משלמים עליו 50% הנחה – 52 שקלים לנסוע חודש שלם זה הרבה פחות מכמה נסיעות.

האם חייבים כרטיס אשראי כדי להשתמש בו?

לא, אפשר לעשות ברב-קו.

אז הנה, פתרנו את זה.

דוד, יש לי נקודה שלא נגענו בה.

הם מיידעים את האנשים?

האנשים בעמדות על הקו יודעים, יש זה באתר, יש את זה בכל האמצעים, המפעילים מיידעים.

אבל יש מבוגרים שלא יודעים.

אז עכשיו במסגרת הרפורמה נצא בפרסום.

רון, מה רצית להגיד?

נקודה חשובה שלא התייחסו אליה בדיון הזה היא החיילים המשוחררים. לפי הרפורמה, לחיילים משוחררים יש שנה שבה הם זכאים להנחה, אבל הם לא לקחו בחשבון שהחיילים המשוחררים שלנו אחרי 7 באוקטובר, קראו להם למילואים. אז בעצם כשהם המילואים הם לא מצליחים לקבל את ההטבה. חייבים להאריך את זה עד אחרי השחרור מהמילואים.

זה מה שאני אומר, שנעשה ישיבה נפרדת.

שנית, צריך גם לשים לב שעריקים לא יקבלו את אותה הנחה. מי שעריק מהצבא לא יכול לקבל הנחות ממדינת ישראל.

מי שקיבל צו ולא התייצב, לא יכול להיות שהוא מקבל הנחה בתחבורה ציבורית.

בדיוק.

- - -

גם את ההנחה הסוציו-אקונומית לגבי היישוב – אם מישהו קיבל צו ראשון ולא התייצב - -

אבל זה לא מקושר לנו לצבא.

אז תקשרו, זה עניין של מערכת, מה הבעיה? אם אתם צריכים שמשרד הביטחון יעביר נתונים, אז תבקשו.

משרד הרווחה נותנים להם.

איך אתם מובילים את זה תמיד לפוליטיקה.

למה פוליטיקה? למה שהמדינה תיתן למי שלא נותן לה?

אתה חושב שמישהו שקיבל צו ראשון ולא התייצב – אגב, אני מוכן לתת לו הנחה בתחבורה הציבורית כדי לנסוע ללשכת גיוס.

בלי קשר למה שפורר אמר, אני לא מבין את החרדים. החרדים הם הלקוח העיקרי של תחבורה ציבורית - -

אבל דאגו להם ברפורמה.

- - ומשום-מה הח"כים והשרים החרדים, עם כל הכבוד, נותנים להעלות את המחיר ב-50%?

כי הם דאגו. תראה ברפורמה אלו יישובים קיבלו הנחות, דוד.

אני באמת לא מבין אותם בזה.

התשובה ברורה, דוד, תבקש בוועדה הבאה שלך את רשימת יישובים שקיבלו הנחות ברפורמה.

תבקש את רשימת היישובים שמקבלים הנחות.

אז מה? אבל באופן כללי שהמחיר עולה ב-50% ויורד שוב?

לא אכפת להם ממך.

רשימת הישובים היא רשימה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אפשר אולי להשחיל מילה בשם הנוער, בשם מועצת התלמידים הארצית? אפשר לומר משהו?

לא, אתה דיברת כבר בפעם שעברה. זו ישיבה נוספת.

סליחה, אנחנו באנו מאוד מרחוק, אנחנו נשמח לדבר.

אבל כל הזמן אתם חוזרים על אותן טענות. תכף אני אתן לכם דקה כל אחד.

אבל הם צודקים.

אני רוצה דבר כזה: קודם כול לעשות ישיבה מיוחדת שניכנס בה לתוך ההנחות בעצמן והפרוצדורה של כל - - -

וחייבים להאריך למילואימניקים.

ניכנס לכול ביחד. דבר שני – אנחנו מבקשים לא שלא תפעלו, אלא שתבטלו את העלייה של יוני במסגרת צו שתעשו באופן מיוחד – גם משרד האוצר וגם משרד התחבורה, ועל זה אני רוצה תשובה מהירה.

והקישור גם מול משרד הביטחון לגבי מי שלא התייצב.

- - - אמרה שהיא תדאג לנושא הזה.

ודבר נוסף: אנחנו מבקשים מכם לבטל את ההעלאה האחרונה של 25% או 33% - תבטלו אותה לגמר. אין היגיון להעלות את המחיר של תחבורה ציבורית ב-50% תוך שנה. זה מה שעשיתם – תוך שנה העליתם את המחיר ב-50%, וזה לא מתקבל על הדעת. תבטלו את זה. זאת ההחלטה שלנו לשרים. אנחנו כן נקדם את הצעת החוק שלא מאפשרת לכם לעשות צו בלי אישור ועדה, אין דבר כזה, לא יהיה דבר כזה. הוכחתם שאתם לא שומרים על הציבור. אתם החלטתם שיש בעיה תקציבית אז מעלים את המחיר – עושים צו, חותמים עליו ולהתראות. זה דבר לא מתקבל על הדעת, אני מאוד מצטער.

זו תוכל להיות הצעת חוק של הוועדה.

הנוער, מה רציתם להגיד?

שלום, עדי גרשון, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית, אני גרה במאיר שפיה שזה ליד זיכרון יעקב.

ואנחנו רוצים תשובה על העניין של ביטול הצווים האלה – של העלייה של 30% - גם כן תוך עשרה ימים, שבועיים, לא יותר מזה.

- - - לגבי מי שלא התייצב לצו ראשון.

אני עדי, נציגת מועצת התלמידים הנוער הארצית, באתי ממאיר שפיה, שזה ליד זיכרון יעקב. אני יכולה להגיד על עצמי. אתה צודק, אני אמרתי את זה גם פעם קודמת, אבל אני אגיד את זה שוב: תחנת האוטובוס הכי קרובה אליי לבית היא במרחק קילומטר בעלייה מאוד חדה. אז תחשוב שאני רוצה לחזור הביתה בחושך – עוברים שם הרבה תנים, חזירי בר, חשוך מאוד, אין לי דרך לחזור הביתה, ואני צריכה עכשיו להקפיץ את ההורים שלי. הגענו למצב שמרוב שהתחבורה ציבורית לא נגישה לבני נוער אנחנו ממהרים להוציא רישיון.

גם בזיכרון יש חזירי בר?

גם בזיכרון. הם מגיעים גם לזיכרון מחיפה או משהו.

אז העבירו אותם מחיפה לזיכרון?

זה בגלל הרפורמה של צדק תחבורתי. הם יכולים לעלות ב-50% הנחה מחיפה לזיכרון אז זה שווה להם.

גם מחירי שיעורי הנהיגה הם עסק מאוד מאוד לא זול, אבל אנחנו מרגישים שזה עדיף לנו. ואז יש עומס בכבישים. עומס זה זיהום אוויר, יש עיכובים באוטובוסים בגלל זה, וזה מעלה את כמות הרכבים, ויוצר מעגל בלתי נגמר. אני אשמח גם שרון ידבר אחריי.

בבקשה.

אני תושב הפריפריה, הגעתי מכרמיאל. לי בשורה התחתונה עלה המחיר. עכשיו כשהגעתי לכאן אימא שלי אמרה לי בבוקר באופן כללי: תיסע פחות בתחבורה ציבורית כי עכשיו יותר יקר. איפה רפורמת צדק תחבורתי לתושבי הפריפריה, אם אני תושב פריפריה ובשורה התחתונה עלה לי המחיר?

דבר שני – הגעתי לכאן באוטובוס ישיר, תודה לאל, ועל זה תודה רבה. הצלחתי להגיע בלי החלפות מכרמיאל לירושלים. התדירות פעם בשעה, וזה לא כזה נורא. אבל האוטובוס איחר ב-40 דקות – האוטובוס בסופו של דבר הגיע לירושלים 40 דקות מאוחר יותר. וזה קבוע ככה. אז אולי כדאי לשנות שעל-פי לוח הזמנים הוא יגיע ארבעים דקות מאוחר יותר, שלפחות תהיה ודאות שהאוטובוס לא יגיע בזמן לתחנה בירושלים?

וגם, כמו שאמרתי לגבי המחיר: העליתם את המחיר לכולם, וההנחה שלי של הנוער נשחקת, אז אני משלם יותר בשורה התחתונה. בסופו של דבר אנחנו גם אוכלוסייה מוחלשת, אנחנו תלמידים. רובנו לא עובדים, אנחנו צריכים ללמוד, להוציא בגרות, ולא ללכת ולהרוויח על הנסיעות שלנו כשבין היתר גם לבית ספר אנחנו צריכים נסיעות, וזה צורך בסיסי. זהו כעיקרון, אשמח להתייחסות.

אם מעלים את המחיר אז לפחות שתהיה תחבורה ציבורית נורמלית ושווה את זה.

הבנתי.

קודם כול, תודה רבה. הביקורת כלפי שירותי התחבורה הציבורית ברורה לי. משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית משקיעים – גם פעלו, גם פועלים וגם ימשיכו לפעול בשביל לשפר את התחבורה הציבורית ולהשקיע בתשתיות תחבורה ציבורית, בהגברת התדירות. לצד הרפורמה, צפויות להיות תוספות שירות בהיקף של 250 מיליון שקלים, שנועדו בדיוק לטובת הדברים שאתם העליתם: לשפר את התדירות, את הזמינות ולהנגיש את התחבורה הציבורית, ולהפוך אותה להרבה יותר שירותית ונגישה, אנחנו ממשיכים לפעול בנושא הזה.

אבל אם היית גר לא בכרמיאל אלא בבני ברק או ביתר עילית, כנראה שההנחה שלך לא הייתה נשחקת ככה.

לא, זה לא אותו דבר. הוא מקבל הנחה מקסימלית, הנוער מקבל.

אני לא מבין מה אתם רוצים לבטל, הנחות אני לא רוצה לבטל. אבל דבר אחד ברור, אם העליתם את זה ב-50% - - -

אתה כל הזמן אומר – יצטטו אותך, זה לא 50%.

אבל זה המצב, אחרי יוני זה 50%.

לא, זה לא 50%.

אחרי יוני זה .0%, אם העליתם ב-50% והורדתם - - -

אבל לא - - -

העליתם בשנה שעברה, נכון? העליתם בשנה שעברה ביוני בסדר גודל של 10%, עכשיו העליתם בעוד 33%, וביוני הקרוב יעלה עוד.

33% זה לא על פני כל שורת התעריפים, זה רק על ה - - -

אבל מה שאני רוצה להסביר, לא, בהנחה שהעליתם ב-50% - -

לא העלינו ב-50%.

- - ואחר כך נתתם הנחה סוציאלית של 50%, בעצם ההנחה היא 25%, זה לא 50%. זאת התוצאה של העלייה הזאת, שההנחה נשחקה. גם העליתם את זה לכל התושבים וגם ההנחה נשחקה, על זה אין ויכוח, נכון?

אבל ללא ההנחה וללא הרפורמה, הציבור היה משלם הרבה יותר, ולכן אם אתה מסתכל עתידית הרפורמה בלמה - - -

את צודקת, אבל זאת לא חוכמה להעלות את המחיר בצורה דרסטית, ואחר כך להגיד שבזכות ההנחה אנשים משלמים פחות, וחלק מהציבור, לא כולם. אם אתם רוצים לעודד תחבורה ציבורית אז זה בדיוק מה שביקשתי לגבי הקשישים – האזרחים הוותיקים שצריכים לנסוע בחינם, בהרבה מדינות ב-OECD הם נוסעים בחינם. אז נלחמתי על זה איתכם, ובסוף זה אושר. לא בדיוק מה שרציתי, אבל הסכמתי. רציתי שזה יהיה לנשים מגיל 62 וגברים מגיל 67, אבל בסוף הסכמתי שכולם יהיו מ-67.

אבל בגדול רבותיי, העלאה של בין 40% ל-50%, בסדר? מה? אין מה לעשות.

30 ו - - -

לא, עכשיו, אבל לפני זה היה עוד אחת 11% - -

ועוד ארבעה נקודה - - -

- - ביחד זה בעוד 6% יהיה, ביוני זה 50%. התוצאה היא שזה לא חוכמה להעלות את המחיר באופן דרסטי. זה לא הגיוני. איפה העידוד של התחבורה הציבורית אם אתם מעלים ב-50% את המחיר תוך שנה? תגידו לי, אתם נורמליים? זה עידוד של תחבורה ציבורית?

רבותיי, אתם צריכים לבטל את העלאה האחרונה, אין לה מקום. זה מס מוסווה. אתם בעצם נתתם מס לכל הציבור והעליתם את המחיר של התחבורה. זה מס לכל דבר ועניין.

ולצד זה בואו לא נשכח שגם הרחבנו את מעגל הזכאים להנחות בתחבורה הציבורית, ציבור שלפני כן לא היה מקבל את ההנחה הזאת.

זה נכון, אבל זה רק עכשיו עם הקשישים, רק עכשיו. אצל הקשישים זה שונה כי אתה בא עם תעודה, יודעים שאתה מבוגר – לא צריכים את כל הבירוקרטיה. אבל אזרחים רגילים צריכים לעבור ויה דולורוזה.

אבל אזרחים רגילים במצב סוציו-אקונומי נמוך גם זכאים להנחה של 50% בתחבורה הציבורית. שוב, ללא הרפורמה, אם נסתכל עתידית - - -

רבותיי, אני לא אעזוב אתכם בעניין הזה, עלייה של בין 40% ל-50% תוך שנה היא לא סבירה בנסיבות העניין. זה לא הגיוני הדבר הזה, פשוט לא הגיוני.

רק לחדד על 40%-50% - - -

אין מה לעשות, אלה הנתונים.

30%.

אתם יודעים מה? אין בעיה, אם אתם חושבים שהנתונים הם שונים, אבל תלכו על כל מה שהיה גם בשנה שעברה.

כולל שנה שעברה – 4.82 ועוד 25.

רון, עשית לי את החישוב, נכון?

כן, 44%.

ועוד 6% יעלה ביולי.

העלייה עכשיו היא לא 33%.

הייתה עלייה של 33%, ושתי עליות שהגיעו ל-11%, איך לא?

זה לא 33%.

תסתכל על כל – המחירים.

אם מעלים משישה שקלים לשמונה, כמה העלייה?

אבל אתה מסתכל רק על - - -

על מה מסתכלים? מסתכלים על הנקודות ששם - - -

מסתכלים רק על הכרטיס הבודד, שם יש את העלייה הכי גבוהה. בסוף האזרח משלם את הכרטיס הבודד.

אבל אנחנו מסתכלים על הטווח הגדול ביותר, בטווחה הגדול ביותר, כמה עלה?

בטווח הראשון של אפס עד 15 אכן הייתה עלייה של 33%. ביתר הטווחים העלייה היא מתונה יותר.

אז אנחנו לא מקבלים את העלייה הזאת, לא מוכנים לקבל אותה; ואנחנו לא מוכנים שיעלה עוד, זה הכי פשוט.

אין בעיה, הממוצע זה לא 33%, זה 27%.

לא, זה לא 44%, הן אומרות שזה 33%.

אמרתי בין 40% ל-50%, כולל ה-11% הקודם.

הכרטיס עם השימוש הכי תדיר.

היה 4.8%.

אני רוצה לעבור לדיון הבא. השרים צריכים לפעול לבטל את העלייה האחרונה. תמצאו את התקציב הראוי לזה כדי שזה יהיה. אין מה לעשות. וגם בלי קשר, העלייה של יוני צריכה להיות מבוטלת. אין פה מה לדבר, זה לא הגיוני שיהיה גם זה וגם זה וגם זה.

התייחסנו לעניין העלייה.

לא, אמרתם שהם יפעלו, זה לא מספיק פעילות.

אם אתם צריכים מקור תקציבי יש לי כמה רעיונות.

הוצאתם צו, נכון? תוציאו צו שמבטל את העלייה הזאת.

נדאג לטפל ולתקן.

אנחנו צריכים לקדם את החוק מטעם הוועדה.

אני אקדם אותו. אני יודע שוועדת שרים תתנגד אבל זה לא יעזור.

זה לא יעזור, זה יגיע לכנסת ויהיה קונצנזוס.

מתחיל להימאס לי כבר מוועדת שרים ומכל הקשקושים של ועדת השרים.

אני בעד לפרק את ועדת השרים ואת הממשלה, ואז ייפתרו פה הרבה דברים.

זו בושה וחרפה. האוצר מתנגד אז שר המשפטים מתנגד. יש לו הסכם עם שר האוצר, אז בשביל מה צריכים ועדת שרים? בוא נשאל את האוצר – מסכימים, לא מסכימים ונתקדם.

אבל הינה, סמוטריץ' מאיים להתפטר עכשיו, הוא למד מבן גביר.

רבותיי, תודה רבה. לישיבה הבאה תנו לי תשובות אחרי כל הדיונים שהיו.


הישיבה ננעלה בשעה 11:33.