פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת הכלכלה
05/05/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 654
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ז' באייר התשפ"ה (05 במאי 2025), שעה 9:00

סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 133), התשפ"ג-2023

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
ששון ששי גואטה

עפיף עבד

דוד טמיר - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אורית קול - מטה אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יפעת רווה - עו"ד המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ליאת אליהו סבן - עוזרת משפטית ליועמש בלמ, המשרד לביטחון לאומי

אמיר ליפשיץ - ר' חו' ייעוץ וחקיקה את"ן, המשרד לביטחון לאומי

שרון בן דוד - ר' מנהל נהיגה, משרד הביטחון

אשר הלפרין - היועץ המשפטי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גל סורוקר - חוקר בכיר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

כפיר דור - יו"ר - מנהל - ועדת תעבורה, לשכת עורכי הדין

יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא) - משפחות החטופים

שי דיקמן - בת דודה של כרמל גת ז"ל, משפחות החטופים

ציפי ברוזה - פעילה למען משפחות החטופים

רותם כהן - פעילה למען משפחות החטופים

בועז ספיר - משפחות החטופים

עודד ספיר - משפחות החטופים

עופר היימן - משפחות החטופים

אביגל כספי

עידית חנוכה

הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 133), התשפ"ג-2023

בוקר טוב לכולם, הנושא הוא: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 133), התשפ"ג-2023. בבקשה.

אני אתחיל. קודם כול, אני רואה שחברי הכנסת בפגרה ועוד לא חזרו. זה בסדר, יש זמן.

חברי הכנסת, 577 ימים מהיום הנורא ביותר שעברה המדינה מאז הקמתה, ו-59 חטופים עדיין בגיהינום. עוד פגרת כנסת הסתיימה ואנחנו באותה נקודה. דברים שנאמרים היום כל-כך דומים לאלה שנאמרו כאן לפני שנה ויותר. אין שינוי. אחרי 577 ימים מ-7 באוקטובר, כש-59 ישראלים חטופים עדיין בגיהינום, מר הפקרה ושר הביטחון כמעט בו-זמנית כל כמה ימים מבטיחים שיש לנו תוכניות מפתיעות לנצח את חמאס ולהחזיר את החטופים. האם שמעתי נכון? 19 חודשים של לחימה עיקשת בארגון הקיקיוני, החמאס הוא נכס, שהוקם במשך שנים מכספים שמר הפקרה אישר להעביר מידידתו הקרובה קטר, כספים בהם הוקמו קילומטרים רבים של מנהרות, ועדיין, אחרי 577 ימים חיילים נופלים בניסיון לפרקן ולרכוש כמויות אין סופיות של נשק מסוגים שונים, כשהצבא הטוב במזרח התיכון לא מצליח להתגבר עליו. קטר כל-כך קרובה למר הפקרה, שמסתבר שהצליחה להכניס אנשים שלה לאקווריום במשרדו, שכנראה מנעו כמה עסקאות להחזרת החטופים.

חברי הכנסת, איפה אתם? איך השערוריות המתפרסמות חדשות לבקרים אינן מזיזות לכם? מר ביטן, איך זה לא מזיז לכם?

שומע, שומע.

אתה לא שומע.

למה? אני שומע.

חבר כנסת אחד יושב כאן, לפחות קצת האזנה, קצת כבוד.

בוא, בוא, עזוב. אתה לא ועדת ביקורת שלי. אני שומע אותך, בסדר?

אני ועדת ביקורת של המדינה.

בסדר. של המדינה אבל לא שלי.

גם של הכנסת.

אז מספיק כבר עם זה.

חברי הכנסת, איפה אתם? איך השערוריות המתפרסמות חדשות לבקרים אינן מזיזות לכם? 19 חודשים שאין פתרון אמיתי לטירוף אליו נכנסנו ב-7 באוקטובר. מהאמירות החלולות ניצחון מוחלט והחזרת החטופים, מסתבר שוב ושוב שאין מאחוריהן כלום. לא ניצחון ולא החזרת החטופים. כבר בשבוע הראשון של המלחמה אמרו בעלי ניסיון כמו עורך הדין אורי סלונים, שזאת שטות מוחלטת שאינה ניתנת לביצוע. הוא כל כך צדק.

אני מברך בכל יום על המזל הגדול שהיה לנו על שחרורו של אופיר שלנו אחרי 54 ימים. ובמקביל, הכאב הגדול על יוסי שרעבי, אביה של חברתו יובל מקיבוץ בארי, שגופתו זרוקה אי-שם בעזה כבר 480 ימים, והמשפחה מחכה להביאו לקבורה באדמת המדינה. מהסיפורים שאותם אנו שומעים מאופיר ומהחטופים ששבו לאחר מאות ימים במנהרות החשוכות, מפחיד לחשוב מה עובר על החטופים שעדיין שם כבר 577 ימים, ועדיין חיים.

כמה עדיין חיים? אף אחד לא יודע. מר הפקרה נוקט במספר כשרעייתו הפסיכולוגית מתקנת אותו – כנראה פחות. ההתעללות במשפחות החטופים נמשכת כשאף אחד מכם אינו פוצה פה ושואל שאלה בעניין. מה קרה לכם? במה אתם עסוקים בימים קשים אלה, בהעלאת שכרכם? באיזו ועדה העליתם חברי ש"ס ואגודת ישראל את נושא החטופים, מלבד להצהיר כבר 577 ימים שאתם בעד החזרתם? מצווה יהודית מדרגה ראשונה.

השרים בן גביר וסמוטריץ' שעומדים על השמדת חמאס קודם החזרת החטופים, כי אוי לנו שיחזור 7 באוקטובר. בן גביר וסמוטריץ', אם לא תיתנו להם לגדול ולצמוח כפי שעשה מר הפקרה ראש הממשלה, שאתם שותפים בה, הם לא יצמחו. את החשבון עם החמאס הוא נכס חייבים לסגור, אבל קודם לעשות הכול, כולל הכול, שכל החטופים ישובו לביתם, ולאפשר לחיילים להילחם ללא יד קשורה לאחור מחשש לפגיעה בחטופים.

מה לא ברור כאן? חברי הכנסת, מתי סוף-סוף תקום ועדת חקירה ממלכתית שתיתן לי תשובה איך קרה שנכדי נחטף, כשכל חטאו היה ביקור אצל חברתו בבארי אשר במדינת ישראל.

במהלך חג הפסח ערכתי סיור מקיף במנרה. מראות קשים שמעידים על ההפקרה של המדינה את יישובי גבול הצפון. בשבת ביקרתי בבארי אשר בחצרים. נסעתי לבקר את משפחות העקורים, שאינן יודעות מה יהיה עתידן, וכל זאת כשאנחנו מציינים 77 שנות עצמאות. אף אחד במערכת הפוליטית לא לוקח אחריות על מה שהיה ביום ההוא, ומה שיהיה בגורל החטופים. אגב, מי מכם, חברי הכנסת, טרח להגיע, לבקר במנרה או ללמוד על מצב הקיבוץ או את עקורי בארי בחצרים?

חברי הכנסת מכל הסיעות, אתם נבחרי העם, בידיכם להחזיר את החטופים כולם, ויפה שעה אחת קודם.

אני רוצה להזכיר לך, מר ביטן, שלפני שנה וארבעה חודשים ישבנו פה, מחוץ לדל. שאלתי: מה יהיה? אמרת לי: יהיה טוב. 577 ימים, מר ביטן, ולא שומעים את קולך אומר מילה אחת לעשות משהו למען החטופים.

כן, בבקשה.

תודה, ג'וחא. שלום, אני בת דודה של כרמל גת, אחיינית של כינרת גת. ביום הזיכרון האחרון, הקודם, עמדנו מול קבר אחד עם תקווה, וביום הזיכרון הזה עמדנו מול שניים, של אימא שבהתנהלות אחרת של 30 השנים הקודמות המוות שלה היה נחסך, או של יום אחד שהיה מנוהל נכון, ומול בת ש-328 ימים היו למדינה שלה להציל אותה. היום הן שוכבות אימא ליד בת. לא יצחקו, לא יבכו ולא יישבו איתנו בחגים. עם קבר שפונה לעזה, שם יש עוד 59 חטופים. חטופים חיים שעוד יכולים לחבק את אימא שלהם, לגדל את הילדים שלהם, וחטופים שנרצחו, והמשפחות שלהם עוד מחכות שיהיה להן קבר לפקוד ולהתאבל עליו. המשפחות שלהן עמדו ביום הזיכרון הזה כמה מטרים ממני, ילדים שעמדו מול קבר אחד של אימא, וחלקה ריקה שמחכה לאבא.

אני התכוונתי היום, חבר הכנסת דוד ביטן, לפנות לחברי הכנסת ששבים מהפגרה. ואתה היית כאן גם במהלך הפגרה וגם היום, כשחוזרים מהפגרה. ואילו חברי כנסת אחרים לא נמצאים כאן גם היום. אני לא מצליחה להבין את הפער בין הציבור לבין נציגי הציבור שלנו. לפני היציאה לפגרה, כשטענו כבר בפעם השנייה או השלישית בפני חברי הכנסת שלחטופים אין פגרה, שלחיילים אין פגרה, שלמילואימניקים אין פגרה, חברי הכנסת אמרו לנו שהפגרה נחוצה לנציגי הציבור בשביל להרגיש את הציבור, בשביל לדעת מה הלך הרוח בעם.

אני מקווה שבמהלך הפגרה הזאת, חברי הכנסת שלא נמצאים כאן גם כרגע, הרגישו את העם. שהם חזרו הביתה אולי לאישה שלהם, והם ראו איך היא מדליקה נרות בכל פעם שהיא מזכירה בתפילה שלה את כל 59 החטופים שצריכים לחזור הביתה; אולי הם הלכו לבית הכנסת והם שמעו שמקריאים את השמות של כולם; אולי הם ראו סוף סוף את הילדה שלהם כי הם היו כל-כך עסוקים, הם ראו שהיא חוזרת מבית הספר, ובבית הספר סיפרו על עוד חטוף אחד שמחכים לו; אולי הם נסעו בכבישי ישראל וראו שבכל עיר ועיר בארץ מצפון עד דרום, ממזרח עד מערב, יש כיכר שבה מחכים לכל החטופים; אולי בצמתים הם ראו אנשים שעזבו את הילדים בבית או את העבודה או את הבית שהם מנסים להחזיק תוך כדי כך שהם במילואים, וראו בן אדם עומד עם דגל, כי זה מה שהוא יכול לעשות היום, לצאת מהבית עם דגל צהוב או עם תמונה של חטוף ולעמוד בצומת. כי הוא לא יכול לחיות עם עצמו שלם, לדעת שיש שם עכשיו חטוף בתוך מנהרה, מורעב, והוא בבית שלו יכול לאכול, לשתות ולישון ולנשק את אישתו בבוקר.

אז הם יצאו מהבית, כי זה מה שהם יכולים לעשות. אולי הם היו בעצרות ברחבי הארץ; אולי הם הגיעו לעצרת באפרת, וראו שאין מקום בארץ שלא מבקש את חזרת החטופים; אולי הם הלכו לבתי החולים לבקר פצועים והם שמעו אותם, איך סבב ראשון וסבב שני וסבב שלישי וסבב רביעי וסבב חמישי שהמילואימניקים שלנו יוצאים כדי להגן. עושים מה שהם יכולים. אלי הם שאלו אותם למה יצאתם, והם שמעו את התשובה שגם הם עושים את חלקם, את מה שהם יכולים לעשות, כי הם רוצים לראות את החטופים בבית. אולי הם שמעו איך גם הרכב שלהם עלה על מטען, כי הם נלחמים עם יד קשורה מאחור כי הם לא יכולים לעשות מה שהם צריכים. אולי הם יצאו מבית החולים, וביציאה הם ראו את העמידה של הצוותים הרפואיים כל יום בשעה 12 בכל בתי החולים בארץ, כי הם הלכו ללמוד איך להציל חיים, והם לא יכולים לעמוד מנגד כשיש חיים שאפשר להציל.

אולי הם ביקרו בשומרון והם ראו איך חבר'ה מיהודה ושומרון מגיעים לכפר עזה לבנות את הבתים של גלי וזיוי שעומדים לחזור; אולי הם שמעו מהם את המחיר שהם משלמים, מה גוזרת עליהם חזרה של מחבלים, והם אמרו להם: יש לנו תוכנית, כי במדינת שיראל אם אנחנו מושיבים אנשים במקום מסוים, אנחנו גם מבטיחים שאנחנו נגן עליהם; אולי הם הלכו לעוטף. בוודאות הם הלכו לעוטף. בטוח שלא נשאר חבר כנסת אחד שאחרי שנה וחצי ושתי פגרות לא דרך בניר עוז; בוודאות הם שמעו את יאיר הורן שצריך לחזור לחיות בניר עוז, אומר: איך אני יכול לחזור? אולי אני אהרוס את הבית של אחי, שנמצא עכשיו במנהרות של עזה בשביל לבנות בית חדש? הם בטוח היו בנחל עוז ושמעו את לישי. שמעו את הבומים, את הקירות רועדים ואת לישי אומרת: איך אני אחזור לבית שלי עם שתי הבנות, כשאבא לא שם? מה אני אגיד להן, שוויתרנו עליו?

בטוח, בטוח שהם דיברו עם ארבל שהחזירו אותה אחרי 500 יום, והיא אמרה: איך אני אחזור הביתה כשאריאל, בן הזוג שלי, שם? כשאח שלו דוד שם? אשתו שרון ושתי הילדות אמה ויולי, שהיו שם איפה שאבא נמצא עכשיו, צריכות לחזור לבית שמחכה לאבא. בטוח שהם היו באתר של הנובה ושמעו איך רום ברסלבסקי ואיתן מור ובר קופרשטיין הלכו וחזרו והצילו, ועכשיו הם נמצאים שם ואנחנו לא מצילים אותם; בטוח הם הלכו לשמוע את התצפיתניות שהתריעו, את כיתות הכוננות שהגנו; בטוח שהם הלכו לשמוע את התושבים שבמשך 30 שנה זעקו. 30 שנה זעקו על חמאס. אני יודעת, אלה המשפחות שלנו. 30 שנה שלא טיפלו, לא ממשלות ימין ולא ממשלות שמאל. את האנשים שב-7 באוקטובר, במשך 15 שעות החזיקו את הדלת של הממ"ד עם תינוק בן 11 חודשי, עם בעל שיצא עם כיתת הכוננות להגן על הקיבוץ. אנשים שחמאס זה מי שמאיים על החיים שלהם אז והיום וגם מחר, כל עוד מדינת ישראל לא תטפל בו.

אבל מה שהם אומרים עכשיו, זה שלפני שאתם נכנסים עכשיו לשם, תחזירו את האנשים שלנו משם. יותר משאתם שונאים אותם, אתם אוהבים אותנו. לפני שאתם הורגים עוד מחבל תחזירו לי את בעלי, את השכן שלי, את הקהילה שלי שנמצאת עכשיו במנהרות חמאס. את החיילים שבאותו יום יצאו להגן עלינו מפניהם, החיילים שיצאו להציל את המשפחה שלי.

צריך להבין שהקהילות האלה עמדו ביום הזיכרון – קהילת בארי מעל הקבר של סער ברוך שנהרג בניסיון חילוץ, מול הקבר של יוסי שרעבי שעומד ריק, שנהרג בהפצצת צה"ל. נחל עוז מול הקבר של צחי עידן שהיה שם בחיים. ניר עוז – הקבר של עודד ליפשיץ. אז עכשיו, עכשיו להיכנס בכל הכוח כשלכל קהילה כזאת יש שם בן אדם? עכשיו?

עכשיו אני שומעת את נציגי הציבור שלנו אומרים, לוקחים את ה-59 ומגמדים ל-24. וגם עליהם אומרים עד. כבר מצדיקים את הרצח של החטוף הבא. לא 24. פחות. שלרגע לא נזכור שהיו שם 24 בחיים היום, כשהחטוף הבא נהרג. אולי, אולי כשחברי הכנסת הסתובבו בפגרה הם שמעו גם את המיעוט, את המיעוט שמוכן להקריב את החטופים, וזה לא כי הם לא רוצים אותם בבית. אתה יודע למה זה? זה כי הם חוששים שמדינת ישראל לא תעשה מה שצריך בשביל להגן עליהם. כמו שג'וחא אמר, לכולם ברור שצה"ל הרבה יותר חזק מחמאס, ובכל זאת הצלחתם לערער את הביטחון שלנו עד כדי כך, שאנשים מוכנים שימותו ילדים של אחרים, ובלבד שהילדים שלהם לא ימותו.

זאת לא מדינת ישראל שאני מכירה; זה לא מה שהרוב כאן רוצה. אנחנו יכולים להציל אותם, אנחנו יכולים להחזיר אותם ואנחנו יכולים להגן על עצמנו. תבטיחו לנו בצפון, בדרום, במרכז, במזרח ובמערב של המדינה הזאת, שאתם תעשו מה שצריך בשביל להגן עלינו ולא תגידו שהילדים שלנו, שכבר נמצאים בסכנה, אנחנו מוותרים עליהם בידיים של המחבלים.

אני מקווה שהם היו ביום ראשון באירוע האחדות של שש משפחות החטופים, שנרצחו במנהרה ברפיח. אני מקווה שהם ראו שם חילונים, דתיים, חרדים מכל הארץ, שהם ראו הנפה של דגלים של הפועל ושל בית"ר, שהם ראו את הקרע הענק בלב של כולם ואת האחדות סביב הדבר שמאחד אותנו – הערבות ההדדית בינינו, שתבוא לידי ביטוי כשיקבלו את ההחלטה, כי הם במרחק החלטה מכאן – להחזיר את כל ה-59 הביתה. זה מה ש-75% מהציבור מבקש, וכאן בבית הזה יושבים נציגי הציבור. תקבלו את ההחלטה הזאת.

אני דודו של עופר קלדרון, שנחטף עם שניים מילדיו מניר עוז. אני רוצה בתחילת דבריי ללכת קצת אחורה, לעשות סדר. ב-7 באוקטובר נרצחו, נאנסו, נחטפו בני ישראל כשיש ממשלה ויש קואליציה שיושבת עד היום ולא דואגת לכולם. המחשבה הזאת עלתה בעיני רוחי ביום הזיכרון, כשאני עומד מעל קברו של חייל שלי שנהרג כתף אל כתף לידי במלחמת יום הכיפורים. אני מלווה את המשפחה 52 שנה. 52 שנה הם יודעים שאני איתם ולא רק ביום הזיכרון. אני מתקשר, אני שואל. זה השיעור הראשון שלמדתי בבה"ד 1, שלא מפקירים מאחור לא את החילים ולא את בני משפחותיהם. באותו טקס ביום הזיכרון, בתום הטקס ניסיתי לפגוש את השר דיכטר. הוא הסתכל עליי בעיניים מרחוק, חיכה כמה דקות, עשה סיבוב פרסה והלך. ולא באלימות.

לפני כמה זמן ישבתי בביתו של השר קיש, שהזמין אותי לביתו. הוא מסתכל לי בעיניים ואומר לי: רגע, לא כל ה-59 הם חיילים? ואז אני אומר לו: אתה זוכר שבעסקה האחרונה נאמר שביום ה-16 יתחילו שוב שיחות על המשך העסקה, על שלב ב'? הוא אומר: לא, זה היה אחרי היום ה-41, לא? אני לא אמשיך, אני לא אמשיך. אני בעצם רוצה לומר שהניתוק הזה, הניתוק, אני רוצה לשאול האם זה קורה ככה לכולכם בליכוד? 50% ממי שנחשבים כמצביעי הליכוד מוכנים לפי סקר להפסקת המלחמה להשבת החטופים. זה הסקר, לא דבריי.

נכון, עופר פה, סער וארז פה. שואלים אותי: איך הם? אז הם לא. אז הם לא. אולי הם מחייכים, אבל הם עוד לא. אז מה קורה למי שנמצא שם חי, למשפחה שלו למי שנרצח ולמשפחות שלהם? מה קורה להם? עד היום חשבתי ש-577 זה מספר של אוטובוס. מסתבר שלא. זה מספר הימים שאנשים נמצאים במנהרות ואנחנו יושבים פה, ולא עושים שום דבר.

יש לכם אחריות, והאחריות היא לא במלחמה. מה זה מיטוט חמאס? כמה? אלפים? מאות? עשרות? אחרון? מתי? אני רק רוצה להזכיר, ואני מספיק ותיק בעניין, שחמאס נמצא עד היום בגדה המערבית, למי שלא מבין. הוא לא מוטט. אני עוד לא שמעתי שצה"ל רוצה לעשות משהו, ובטח בשנה וחצי הזאת רוצים לעשות משהו ולא מסוגלים. אין דבר כזה. אז להפסיק לחרבש לנו. אנחנו לא אידיוטים ולא מטומטמים, ואני לא מדבר רק על משפחות החטופים. אני מדבר על הציבור הישראלי. תמיד, תמיד אפשר יהיה לעשות את העבודה כשמנסים לפגוע בנו. מה זה מתקרבים לגדר? אז לא לחזור ל-7 באוקטובר. לעשות מעשה.

נמאס לנו כבר מ"הותר לפרסום". כן, גם כשאני שומע את זה, גם במשפחתי יש כאלה שקיבלו צו 8 בפעם הרביעית. כשאנחנו נלחמנו במלחמת יום הכיפורים 19 יום, אמרנו: וואוו, המון זמן. נכון, היינו חצי שנה במילואים וזה היה המון זמן. תראו מה קורה היום.
אנחנו מלווים את המשפחות שהיקירים שלהם עדיין שם, ואני התחברתי מאוד למשפחתו של מתן אנגרסט. אני מנסה לחשוב, הבחור הזה ישב על טנק עם הצוות שלו, טנק בודד, ונלחם. הם ידעו שאין להם סיכוי, אבל הם המשיכו ולא ויתרו עד קץ.

ואז אני אומר, רגע, מה אני אומר לנכד שלי? תלך, אף אחד לא ידאג לך. מה אומרים חברי הקואליציה לנכדים שלהם, לילדים שלהם, למשפחה שלהם? תלכו, יקרה מה שיקרה, אנחנו לא נדאג לכם? זה ככה? אני רוצה להבין. חבר הכנסת ביטן, סליחה שאני מפריע אבל אני שואל מה אתה חושב. אתה תשלח אותם בלב שלם, את בני המשפחה שלך? אני מחכה לתשובה, בבקשה.

אני לא דן בדברים האלה.

לא, תשובה. זה לא דיון.

אז אמרתי.

לא, לא. אני לא שמעתי.

אני לא משיב. אני לא משיב למשפחות אף פעם.

זאת אומרת, אתה נותן לנו, אנחנו בובות, אנחנו מדברים.

לא. אתם מדברים, אני לא מנהל דיון.

לא, אני לא מבקש דיון. אני מבקש רק תשובה.

שנה וחצי זה כך.

ככה זה שנה וחצי. אנחנו מדברים וככה.

אני פה. אני לא יום ראשון בכנסת, אבל אני מצפה לפחות לקבל תשובה ולא להיכנס איתך לדיון, כי דיון אתם לא מוכנים. בקושי לפגוש אותנו מוכנים.

כן, אז זהו, אני פונה לציבור שנמצא פה. אני לא רואה כל-כך חברי כנסת, אבל אני מקווה שאולי אתם חושבים מה יקרה. אני לא מדבר על החופש, אני מדבר על החטופים. נכון, שולחים צו 8, שילכו ואולי לא יחזרו. אז מה? יש אחרים שיעשו את העבודה. צר לי, אבל אתם צריכים להבין שקודם כול הפסקת המלחמה, החזרת החטופים ואז ייעשה מעשה בהתאם לצרכים. ואנחנו יודעים לעשות את זה.
אנחנו נעשה את זה, ואתם חייבים לעשות את זה. אז קודם כול, נחזיר ורק כך עם ישראל יקום. רק כך עם ישראל ישתקם. תראו מה קורה לנו, אתם לא רואים את הרחובות? אתם לא רואים את האנשים? שי אמרה שתבואו לבקר בבתי החולים ותראו מה קורה שם, גיבורים. נכון, הם גיבורים, אבל הגיבורים האלה ייעלמו יום אחד, חלילה, כשיידעו שלא דואגים להם, כשיידעו שהמטרות לא ענייניות. מיטוט חמאס יהיה רק אחרי שהחטופים יחזרו הביתה, ולוקח זמן להשתקם.

תנסו לקחת את זה אליכם, אל עצמכם. לחשוב מה היה קורה אם זה היה קורה לכם בביתכם. אתם לא עושים את זה. תעשו את זה. די, נמאס לנו לבוא בכנסת, נמאס לנו לשמוע ולהשמיע דברים שאנחנו לא מאמינים שאנחנו אומרים אותם. 577 יום זה לא מספיק? מה עוד צריך לעשות? מה עוד צריך לעשות? אני לא יודע מה יקרה בעוד שעה במנהרות. אני יכול לומר לכם שהם, הם החמאס, השומרים לא צפויים. אני אומר את זה ממקור ראשון. הם לא צפויים. ואנחנו לא יודעים אם 24 או פחות. מה זה? אלה בני אדם, אלה ישראלים. איפה זכות הקיום שלנו? זכות הקיום שלנו כיהודים וכישראלים זה בערבות הדדית. די כבר, וזה לא קלישאות.

זה החזיק אותי ובזה אני מחזיק את המשפחה שלי כאן בארץ הזאת, כי זה מה שיש לנו. אף אחד לא יעזוב את המקום הזה. אולי רוצים שאנחנו גם נלך כמו תושבי עזה. כן, שהם יעזבו, ואולי גם אלה שמפריעים לנו יעזבו את הארץ. לא יקרה, לא יקרה. אנחנו נהיה פה ואתם תחזירו את החטופים. הם לא יחזרו לבד.

דקה הפסקה ואנחנו נחדש את הדיון.

חברי הכנסת באים אחרי שאנחנו מסיימים. בסדר, מכובד, ממש יישר כוח לכם, נציגי העם.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:43 ונתחדשה בשעה 09:45.)

אני מחדש את הדיון. אתה רוצה להסביר את הצעת החוק?

בוקר טוב, היושב-ראש. אני סגן בכיר ליועצת המשפטית במשרד התחבורה, ונמצאת איתי כאן אורית קול מאגף הרישוי של משרד התחבורה. נמצאים כאן נציגי הרשות לבטיחות בדרכים, נציגי משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי. אנחנו מביאים הצעת חוק ממשלתית לחיזוק ולהגברת האכיפה נגד עבריינות של רוכבי אופניים חשמליים, אופניים עם מנוע עזר, וגלגינועים.

תיקון מס' 133 לפקודת התעבורה, הורתו של התיקון הזה בהחלטת ממשלה מס' 4188 מיום 14 באוקטובר 2018. לצערנו, התיקון הזה לא היה לו מזל, והוא התחיל את דרכו בכנסת כבר ב-2019 מספר פעמים, ורק היום הוא מגיע להכנה לקריאה שנייה ושלישית. הוא אושר בקריאה ראשונה כבר במאי 2023, ואנחנו מקווים שהפעם נצליח להשלים אותו.

מה סיבת העיכוב עד עכשיו?

הוא לא הצליח להגיע לכנסת. היו חילופי מספר כנסות ב-2019 וב-2020.

ומ-2023 עד עכשיו.

היה תעדוף חקיקה של משרד התחבורה.

הייתה גם מלחמה בדרך.

זה דבר חשוב מאוד, זה הצלת חיים.

במהלך השנים האלה אנחנו רואים מגמת עלייה בנתוני ההיפגעות כתוצאה משימוש בכלים האלה. מצד אחד, הכלים האלה חיוניים לצורך תנועת אנשים, ומצד שני, ההיפגעות הולכת ועולה. אני אבקש מנציג הרלב"ד להציג נתונים לגבי ההיפגעות.

אני אציג באופן כללי את התיקון לפני שנצלול לניסוחים. הוספת סעיף 11א(ב)(1) שמטרתו דחיית המועד לקבלת רישיון נהיגה מכל סוג שהוא, למי שהורשע בעבירות המנויות בתוספת ה-16 לפקודה, בעקבות שימוש באופניים עם מנוע עזר או בגלגינוע. העבירות שרשומות בנוסח הן עבירות של רכיבה על כלי, כאמור, מתחת לגיל 16; רכיבה בכלי, כאמור, שלא מתקיימות בו הדרישות הקבועות בתקנות התעבורה; רכיבה על ידי מי שלא ניתן לו רישיון נהיגה כלשהו, או שעמד בבחינה עיונית או שניתן לו אישור על עמידה בהכשרת נהיגה. כלומר, ילדים צעירים שלא עברו שום הכשרה, לא מכירים את התמרורים, ונוסעים על הכלים האלה. וכן רכיבה על אופניים עם מנוע עזר וגלגינוע ללא קסדת מגן.

תיקון נוסף שאנחנו מבקשים לעשות, יש יאמרו תיקון טכני, במסגרת תיקון בעבר אנחנו רוצים לתקן את האפשרות של האיסור על שימוש בטלפון נייד של מורי נהיגה בבתי ספר לנהיגה של צה"ל ושל משטרת ישראל, בעקבות תיקון בעבר שפטרו אותם מהחובה. אנחנו רוצים לתקן את העיוות הזה.

יש שני סעיפים נוספים בתיקון שמבקשים להרחיב את הגדרת קצין משטרה שמוסמך להחליט על פסילת רישיון נהיגה, כך שיכלול גם תובע משטרתי. זאת בקשה של נציגי משטרת ישראל, והם יוכלו להסביר אותה. הבקשה היא לצורך ייעול הליכי האכיפה.

זאת תוספת להצעת החוק הממשלתית?

כל מה שאני אומר זה סעיפים בתיקון שאנחנו מביאים, כחלק מהצעת החוק הממשלתית.

מה הקשר בין התובע המשטרתי להצעת החוק?

אלה תיקונים לפקודת התעבורה, כאשר בפקודת התעבורה יש הגדרה של קצין משטרה שזכאי לפסול רישיון נהיגה של נהג שעבר עבירת תעבורה.

אבל זה לא קשור להצעת החוק הזאת. זה תיקון כללי ולא תיקון רק לנושא הזה.

זה לא ספציפית לנושא, אבל זה אוסף של תיקונים שאנחנו מביאים אותם במסגרת התיקון הזה, והמטרה כל שכולם היא הגברת האכיפה על הבטיחות בדרכים. תיקון נוסף מדבר על נסיעה במשקל חורג ברכב מחובר. התגלעה מחלוקת משפטית, האם כאשר הגרור או הגורר, אחד משניהם, עובר משקל חורג, האם ניתן לעכב את שני החלקים כלומר את הרכב המחובר כולו או רק חלק מהרכב. זה יצר בעיה של אכיפה, ואנחנו רוצים להבהיר את המחלוקת המשפטית הזאת, ולהגיד שברגע שאחד החלקים, בין אם זה הרכב הגורר ובין אם זה הרכב הנגרר התגלה עם משקל חורג, אפשר לתפוס את כל הרכב כולו. זה תיקון נוסף, והוספת התוספת ה-16 לפקודה, שתכלול את העבירות שבגינן אנחנו רוצים להחיל את האיסור החדש או את הסנקציה החדשה של דחייה בשנה של קבלת רישיון נהיגה לנהג עבריין. אלה התיקונים שאנחנו מביאים.

איזה נהג עבריין?

אני מדבר על נהגים עבריינים ביחס לאופניים עם מנוע עזר וגלגינועים, ופירטתי את העבירות קודם לכן. לפני שניכנס לגופו של הדיון אבקש מנציג הרלב"ד, אם יוכל להציג נתוני היפגעות של הכלים הספציפיים.

אני רוצה להבין. הצעת החוק הזאת, מה המהות שלה? אני רואה כל מיני תיקונים שלא קשורים להצעת החוק.

נכון. זאת רשימת תיקונים לפקודת התעבורה. כל תיקון עוסק בנושא אחר.

זה לא היה בהצעה המקורית.

כל התיקונים שדוד דיבר עליהם, כולם כלולים בהצעת החוק המקורית. השינויים הם בעקבות שיח בינינו על כל מיני דברים, בעיקר ביחס לתיקון סעיף 12, שזה דחיית גיל הרישיון. כל הנושאים שפורטו, הם נושאים - - -

שהיו כתובים בהצעת החוק. הבנתי. אוקיי.

אני רק אסביר שדחיית גיל הרישיון זאת סנקציה, כמו שדוד הסביר. רוכב שאין לו עדיין רישיון נהיגה והוא ביצע עבירה מהעבירה שמפורטת בתוספת שמציעים פה, גיל הרישיון שלו יידחה בשנה או שזה יהיה שנה מיום ביצוע העבירה, לפי המאוחר. כלומר, אם הוא ביצע את זה בגיל 14 והגיל שקבוע היום בחוק להוצאת רישיון הוא 16 ו-9 חודשי, זה יידחה ל-17 ו-9 חודשים. ואם הוא ביצע את זה בגיל 17 ועדיין אין לו רישיון, זה יידחה לגיל 18.

דוד, פה צריך הסברה. זה דבר שכל אחד קנה לבן שלו, טרקטורון או אופנוע. אתה בא עכשיו במכה אחת ואומר שמי שעולה על טרקטורון, שכל אחד קנה לבן שלו. אני קניתי לבן שלי, ואני אדבר על עצמי. עכשיו להגיד לבן שלי: לוקחים לך את הרישיון?

לא, לא לוקחים לו. דוחים לו את התחילה.

כל דבר שאתה צריך לעשות, אתה צריך לבוא עם הסברה. אתה צריך להסביר, ואחר כך לעשות את זה. להנחית עכשיו חוק? אין בית בירכא שאין בו טרקטורון חשמלי לילד בן 14 ו-15. אין. לא רק בירכא, בכל הארץ.

אתה מדבר על מושבים ודברים כאלה. זה לא אומר שבכל בית יש טרקטורון, ולא צריך להגזים. בבתים משותפים אין טרקטורונים.

ברשותך, ראשית, טרקטורונים חשמליים הם עולם אחד, והתיקון הזה לא רלוונטי אליהם. התיקון שלנו מתייחס אך ורק לגלגילונים, הקורקינטים החשמליים הממונעים, ולאופניים עם מנוע עזר. אנחנו יכולים לראות, ואני ביקשתי שיוצג, נתוני היפגעות שהולכים במגמה של עלייה מתמדת.

אני איתך. קודם כול, שתדע, אני איתך. אבל אני חושב שזה נכון.

על פי התקנות גם היום, על פי חוק אסור לעשות שימוש בכלים האלה מתחת לגיל 16. האיסור לעשות שימוש מתחת לגיל 16 מופיע במדבקה.

כל הסיפור הוא דחיית המועד של הרישיון. זה החוק. היום אסור לנהוג, איך שלא יהיה. זאת סנקציה נוספת שנתנו כדי להרתיע.

נכון, וזאת למעשה סנקציה למי שאין עליו סנקציה אפקטיבית אחרת. אם הוא נתפס היום, אתה נותן לו קנס, וההורים משלמים את הקנס. אנחנו מנסים להגיע להבנה ולהרתעה מול הילדים עצמם, מול הנערים האלה, כשהפיתוי גדול.

חכם, חכם. בתור אחד שיש לו מתבגרים, אני אומר לך שזה נכון מאוד וזה דבר חכם ומבורך. כל האופניים והקורקינטים זה דבר מאוד מאוד מסוכן וחסר אחריות איך שהילדים. איך אמרת? את הקנס בסוף אני משלם אותו. אם הילד יודיע שהוא אישית מקבל עונש, הוא כבר יחשוב פעמיים.

כדאי לדעת שיש כלים מסוימים שצריך רישיון, ואי-אפשר לקנות לילד בן 14. את זה ההורים צריכים לדעת.

הבעיה היא שבשוק החופשי כל אחד יכול לקנות מה שהוא רוצה, וההורים הולכים אחרי הילדים, ולא הילדים הולכים אחרי ההורים.

המשרד לביטחון פנים, בקיצור. הבנו את הסוגיה.

אני רפרנטית חקיקה של אגף התנועה במשרד. אנחנו מאוד מברכים על קיום הדיון הזה. כמו שדוד אמר, זה מקבץ תיקוני חקיקה נדרשים שמנסים לקדם כבר הרבה שנים. בדיוק אתמול בצוהריים הייתה ישיבה של ועדת שרים לענייני תחבורה והמאבק בתאונות דרכים, ודיברנו שם על הצורך בקידום חקיקה במה שקשור לתעבורה, ובאמת לוקחת הרבה זמן. אנחנו שמחים שאנחנו פה לקראת קריאה שנייה ושלישית, ומקדמים את התיקונים החשובים האלה. אני אתן לנציג המשטרה להסביר את הצורך.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה. שוב, הדברים נאמרו בצורה מפורטת וארוכה על ידי חברי טמיר ממשרד התחבורה, ואני לא אחזור עליהם. אני רק אצטרף לדברים של חברתי מהמשרד לביטחון לאומי. ברמה הכללית, אנחנו רואים ברצף התיקונים – היושב-ראש צודק, אין קשר קוהרנטי בין כל ארבעת התיקונים. זאת הזדמנות לתיקון בפקודת התעבורה בארבעה נוסעים, שכולם חשובים בפני עצמם, כל אחד מהם.

דחיית מתן גיל רישיון נהיגה לקטינים בכלי תחבורה קלה, גלגינוע ואופניים חשמליים, אופניים עם מנוע עזר, בעינינו זה צעד מאוד מאוד משמעותי להגברת ההתרעה.

אני מתחבר לעניין שאתם צריכים לעשות הסברה, כי אם הצעירים לא יידעו שיש להם סנקציה, הם ימשיכו לנהוג. אתם צריכים לעשות הסברה לעניין הזה כדי שזה יהיה אפקטיבי באמת.

לא רק שאני מסכים, אני גם אומר שגם זה תפקידה של המשטרה וגם של גופים נוספים. נמצא פה לידי נציג של הרשות לבטיחות בדרכים, ואני יודע שהם יוצאים בקמפיינים של הסברה. גם המחוקק קבע את העבירות – התיקון לפני חצי שנה בתקנות התעבורה לגבי תחבורה קלה. הוא נתן ענישה מדורגת בקנסות כדי שיהיה זמן להתרגל והציבור יכול לא בבת אחת לקבל קנס גבוה, אלא קנסות מדורגים. בתיקון שמוצע פה אנחנו לא מדברים על אנשים שנוהגים אלא מכוונים בעיקר לקטינים.

הם צריכים לדעת שזאת הסנקציה לגביהם, והם לא ינהגו ככה. אם הם לא יודעים, רק לתת להם סנקציה זה לא לעניין.

חד-משמעית. אני בטוח שכאשר יעבור התיקון בעזרתכם, השמועה תתפשט כאש בשדה קוצים – אולי זאת קונוטציה לא טובה בימים האחרונים. אני בטוח שתהיה השפעה, והידיעה הזאת תהיה מאוד מאוד ברורה. גם ההרתעה תהיה מאוד משמעותית. גם תיקונים אחרים יותר קטנים חשובים לנו, לצד התיקון המשמעותי. תודה רבה.

משרד המשפטים.

התיקון נעשה בתיאום איתנו, בפרט הטלת קנס על מי שעדיין אין לו רישיון נהיגה. זה באמת האמצעי המרתיע היחיד, מפני שכשמטילים קנסות, בין אם אלה קטינים ובין אם אלה בגירים, משלמים את הקנס, ולפעמים ההורים משלמים את הקנס וממשיכים הלאה.

כן, נכון. היחיד שמבסוט מהקנס הזה, זה משרד האוצר. תכל'ס, זה לא פותר את הבעיה.

ברגע שיש כלי של רישיון, בעינינו זה הכלי הנכון.

כבודו, אפשר לשמוע נתוני היפגעות? אתם רוצים לשמוע מהרלב"ד?

תתחיל לקרוא. היועצת המשפטית, אם יש לך הערות, תעירי תוך כדי ההקראה.

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 133), התשפ"ה–2025
תיקון סעיף 11א.
1.1
בפקודת התעבורה‏ (להלן – הפקודה), בסעיף 11א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:



"(ב1) הורשע אדם בעבירה המנויה בתוספת השש עשרה או שניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל עבירת תעבורה המנויה בתוספת השש עשרה המהווה הפרת תעבורה, לפי העניין, בעניין שימוש בכלי רכב שנקבע לגביו פטור מהחובה האמורה בסעיף 10(א) לא יהיה זכאי לקבל רישיון נהיגה מכל סוג שהוא אלא בגיל מאוחר בשנה מן הגיל שנקבע לפי סעיף 12 לגבי אותו סוג רישיון, ולא פחות משנה מיום ביצוע העבירה האמורה, לפי המאוחר מביניהם; לעניין סעיף קטן זה, "הורשע" – לרבות קביעה של בית המשפט שהאדם ביצע עבירה, בלא הרשעה."



זה הסעיף שקובע את הדחייה בשנה במועד קבלת הרישיון, רישיון מכל סוג שהוא, למי שהורשע בעבירה שנפרט בתוספת השש-עשרה. צריך לשים לב, זה תיקון שנעשה, בעצם התאמה של הנוסח למצב הנוכחי מכיוון שעבר חוק הפרות תעבורה מינהליות, ואנחנו מחילים גם מצב שבו האכיפה של עבירות תעבורה הולכת לעבור, כידוע, לבית הדין המינהליים כהפרות תעבורה מינהליות. גם קביעה של הטלת קנס בשל עבירה שמהווה הפרת תעבורה, גם תיחשב כהרשעה לצורך העניין.

אני נציג צה"ל, ראש מינהל נהיגה של הצבא. לגבי מה שאתה עושה, חשוב לדייק משהו. צה"ל פונה למלש"בים לעידוד לקורס נהיגה להיות נהגים בצה"ל כשהם עדיין בכיתה י"א, בני 17-16.5. אחד כזה שאתה פוסל, יורד לנו מהאפשרות וזה פחות נהג בפוטנציאל מבחינתנו. אנחנו לוקחים חבר'ה עם עבירות תעבורה, אנחנו משקמים אותם ועושים אותם נהגים על משא כבד.

מה אתה רוצה שיעשו? שאם צה"ל רוצה אותו כנהג, זאת לא תהיה הסנקציה?

לא, לא אמרתי שלא תהיה סנקציה. אמרתי שאם צה"ל רוצה אותו כנהג, למצוא דרך, ויש לנו משרד רישוי שלנו. אפשר לבחון את זה. נניח שלא כמלש"ב אלא כחייל בן 18 הוא רוצה להיות נהג.

אם מישהו נדחה לו העניין, נדחה לו העניין. אי-אפשר להגיד לצה"ל שהוא לא בעניין. על מנת שלא תעשו עבודה סתם, צריך שתדווחו לצה"ל על האנשים האלה כדי שלא יזמינו אותם לכל מיני דברים, ויעשו עבודה בחינם.

אדוני היושב-ראש, בהערה לרשות רישוי צה"ל. אני עורך דין, יושב-ראש ועדת תעבורה ארצית. לדעתי, לצה"ל לא אמורה להיות בעיה כי סעיף 41 לפקודה קובע שפסילה שניתנה על ידי בית משפט אזרחי לא חלה על רישיון צבאי.

בשלב המלש"ב אני לא יכול להשתמש בסעיף הזה, כי הוא עדיין אזרח.

אפשר אולי להחריג.

לא, אני לא מחריג את צה"ל. אני מאוד מצטער. מה שכן, ההערה הזאת מקובלת, שצה"ל לא יעבוד בחינם. אתם צריכים לדווח לצבא על העניין הזה. שיהיה כתוב במפורש שתהיה חובת דיווח לצבא בכל שנה על אלה שקיבלו, כדי שלא סתם יזמינו אנשים.

אנחנו יכולים לראות את זה במסוף שלנו.

אתם רואים את זה?

כן, כן.

אז אין צורך לתקן את הסעיף.

אנחנו מבקשים שאם באים עם הערות מהסוג הזה, שלא נשמע אותן בפעם הראשונה בכנסת.

מה שייגרם כתוצאה מזה הוא שיהיו הרבה ערעורים לבית המשפט או לבית הדין המינהלי, ברגע שייכנסו התקנות. כל אזרח שאין לו רישיון, יכול לדחות את הקץ עד שהוא יורשע, ובזמן הזה גם לקבל רישיון. לא ראיתי שיש הנחיה, כמו שיש במשרד הרישוי, שמי שיש לו כתב אישום תלוי ועומד, נדחה מועד קבלת הרישיון שלו. אתם יכולים לגרום קצת להצפה בבתי משפט בנושאים האלה, מה גם שלא ראיתי הרבה אכיפה בנושא הזה.

יש בזה משהו. אנחנו כותבים: עד שתהיה הרשעה ממש.

הנוסח מתייחס ללא פחות משנה או מיום ביצוע העבירה או ממועד קבלת הרישיון. כלומר, ניסינו למנוע את המרוץ לדחיית מועד ההרשעה.

אם עברתי עבירה, אני צריך תוך שנה - - -

יש פה שני עניינים. ראשית, לגבי הרשעה. בגלל שאלה עבירות קנס, ההרשעה היא ברגע שמשלמים את הקנס, וזה גם נחשב הרשעה. יש חזקת הרשעה.

הוא לא ישלם את הקנס אלא ילך לבית משפט. אם הוא הולך לבית משפט, מה קורה?

אם הוא מגיע לבית משפט, באמת יש פה איזושהי בעיה, והערתי עליה למשרד התחבורה. הנקודה שבוחנים בה היא מועד ביצוע העבירה.

הוא יכול לקבל רישיון בינתיים?

נכון.

אז זה לא הגיוני. אתם צריכים לפתור את הבעיה.

ב-11א סופרים את זה ממועד ההרשעה.

אבל בינתיים הוא יכול לקבל רישיון, איך אתם דוחים לו את ההרשעה?

הנוסח מדבר בדיוק על זה שזה יהיה מאוחר או מהמועד שהוא יכול לקבל את הרישיון.

הוא יכול לקבל בינתיים רישיון? נניח לקח זמן עד שהוא הורשע ובינתיים הוא קיבל רישיון. מה קורה עם זה? איך אתה דוחה לו את הרישיון? אם הוא קיבל רישיון, במועד שזה קרה הוא יקבל פסילה לתקופה שהייתה צריכה להיות הדחייה של הרישיון, וזה צריך להיות כתוב. תהיה לו פסילה אוטומטית. אם הדחייה היא לשנה, ברגע שהוא מקבל את זה, יש לו פסילה אוטומטית לשנה. פשוט מאוד.

צריך להוסיף חלופה מבחינת הניסוח.

תנסחו את זה. זה מקובל עליכם, משרד המשפטים?

כן.

יש לו רישיון והוא הורשע? יש לו כבר פסילה לשנה. הוא לא יקבל הטבה על זה שהוא דחה את הדיון.

גם ככה יש פה בעיה של איזשהו חוסר שוויון. בדרך כלל, כשאנחנו מסתכלים על עבירות יש מעשה מסוים שעושים, ויש עונש. פה זה חריג, שבו שני אנשים יכולים לעשות את אותו מעשה, לעבור את אותה עבירה, אחד בן 17 ויש לו רישיון ולכן הוא יקבל רק קנס, והשני בן 17 ועדיין אין לו רישיון, והוא יקבל גם קנס וגם דחיית גיל הרישיון. לכן אני אומרת שיש פה איזשהו חוסר שוויון. ברגע שאתה אומר שגם את הקריטריון של רישיון אני מצמצם ואומר שאם במהלך התקופה הוא קיבל רישיון, ואני אתן לו פסילה - - -

לא יהיה לו אינסנטיב לגשת לעשות - - -

את זה אני מבינה, אבל זה יוצר מצב שבו יש - - -

לא משנה. גם אם יש אי-שוויון, יש תכלית חקיקתית לעניין, ואין שום בעיה. יש תכלית.

אם הרישיון שלו נפסל, הוא צריך לעשות רישיון מחדש עוד פעם?

לא, לא. מספיק שתהיה לו שלילה.

זה החוק, זה החוק. הוא נהג חדש, ואם אתה פוסל אותו לשנה, הוא חייב לעשות רישיון מחדש.

מספיק פסילה של שלושה חודשים.

זה לא הגיוני.

אם אנחנו נקלעים למצב שבו העבריין קיבל רישיון נהיגה בתקופה שעדיין אין הרשעה, יראו את התקופה של הדחייה כפסילה. תקופה של שנה ממועד קבלת הרישיון.

כן, זה הכול ולא יותר מזה, על כל המשמעויות של זה. אני לא אכנס לזה. תתקנו את החוק.

אחרי שנה הוא יחזור עם רישיון, או שהוא הולך לעשות עוד פעם טסט?

תנסחו את זה כחלופה נוספת. היום נצביע, אני רוצה לגמור את זה.

אדוני, אפשר להציע לרשום התליה ולא פסילה.

תיתן לנו הפסקה כדי שנדבר?

כן. ניתן לכם הפסקה ותנסחו את זה. בואו נמשיך לקרוא.

אדוני, במקום פסילה אפשר לרשום התליה. זה יהיה הרבה יותר נכון. זה מונח שמופיע כבר בפקודה.

תשכנע את משרד המשפטים ואת היועצת המשפטית של הוועדה.

זה יותר טוב.

זה נשמע לי יותר נכון.

תמשיך לקרוא, בבקשה.

היו פה עוד כל מיני דיוקי נוסחים.

תיקון סעיף 20 2. בסעיף 20(ג) לפקודה, במקום "וסעיף 16 לא יחול" יבוא "וסעיף 16(א) לא יחול", ובסופו יבוא "ואולם סעיף 16(ב) יחול על העוסק בהוראת נהיגה כאמור, כאילו היה בידו רישיון להוראת נהיגה."

זה הסעיף שמתייחס להחלה של איסור שימוש בטלפון נייד גם על מורים לנהיגה בצבא ובמשטרה.

בסדר, תמשיך.

תיקון סעיף 47 3. בסעיף 47(א) לפקודה, בסופו יבוא "או תובע כמשמעותו בסעיף 12(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏, שהוסמך לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל."

אדוני, אנחנו כלשכת עורכי הדין מתנגדים לתיקון הזה. זה ערבוב בין היחידה התובעת לבין היחידה החוקרת. המון תובעים במשטרה הם מתחמים שאחרי שבוע מקבלים מינוי מפכ"ל, ורובם מאיישים את תביעות התעבורה. אם אנחנו עושים הקבלה מסעיף 49 לפקודה, שאומר שכל ההליכים המינהליים האלה שמתבצעים על ידי קצין, ניתנים לערעור לפי חוק המעצרים, אנחנו נותנים לשוטר בן יומו שמקבל מינוי מפכ"ל, להתערב בעבודת היחידה החוקרת. לאחר מכן יבוא יום שהוא יהיה תובע, וגם יגיש את כתב האישום על אותו סעיף שהוא פסל את הקצין. אנחנו סבורים שזה ערבוב מיותר, במיוחד בעבירות משקל.

משרד המשפטים, מה העמדה שלכם?

קודם כול, אנחנו אישרנו את זה, אבל המשטרה תסביר למה.

שלום, אדוני, מנגנון הסמכה של תובע זה מנגנון שקיים, לדעתי, מאז קום המדינה. הסמכה שבה המפכ"ל מסמיך תובעים לצורך ייצוג של המדינה בבתי משפט. המנגנון הזה משמש בהרבה מאוד הליכים, הוא משמש גם להסמכת טועני מעצרים, כמו שאמר חברי, אבל בסייגים שהם לא יכולים לייצג בתיק העיקרי, וגם הסמכה של תובעים משטרתיים לטיפול בתיקי עוונות ופשע. זה במנגנון הסמכה של המפכ"ל, ולאו דווקא קצין.

למה אתה צריך את הסעיף הזה?

פקודת התעבורה קובעת שהקצין צריך להיות קצין בפועל, בעל דרגה, ולא מספיק שהוא יהיה עם הסמכה של תובע. הוא צריך להיות קצין בעל דרגות. זה לא משנה. היום יש נגדים עם ותק רב מאוד, עם ניסיון מקצועי גדול, שעברו הכשרות ויודעים. המפכ"ל, במסגרת פקודות פנימיות של המשטרה, אנחנו סבורים שהוא יכול להסמיך אותם ולחסוך את כל הטרחה שיש לאזרח שצריך להמתין מהקצין שיבוא מהתחנה או להביא את האזרח לתחנה לקצין. בזבוז זמן של האזרח.

אנחנו מסכימים לזה.

כן, מהסיבות האלה.

אחרת יש פקק. הטענה שלך לא מתקבלת. תמשיך לקרוא.

תיקון סעיף 57א 4. בסעיף 57א(א) לפקודה –
(1) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) היה הרכב המסחרי האמור בפסקה (1) רכב מחובר, תחול הודעת איסור השימוש, על הרכב המנועי והגרור כאחד, אף אם המשקל הכולל של הרכב והמטען עלה על המותר רק באחד מהם; לעניין פסקה זו, "גרור", "רכב מחובר" – כהגדרתם בתקנות התעבורה.";
(2) בפסקה (2), בסופה יבוא "לעניין סעיף זה, "קצין משטרה" – לרבות תובע כמשמעותו בסעיף 12(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, שהוסמך לעניין זה בידי המפקח הכללי של משטרת ישראל".

הערה טכנית, מספיק לכלול את החסד"פ עם השם הארוך פעם אחת.

אתם רוצים להציג נתון או שניים לפני שאני עובר לתוספת?

אני אציג נתון אחד לגבי מספר הפסילות ומספר ההשבתות שהמשטרה עושה. כמובן, מדובר בפסילות והשבתות לפי התוספת הרביעית לפקודה והתוספת השביעית לפקודת התעבורה. מדובר בעבירות חמורות וחמורות מאוד, שרק בגינן ניתן לפסול רישיון נהיגה או להשבית את הרכב.

אני אתן נתון משנת 2024. מספר ההשבתות של כלי הרכב על ידי קציני משטרה היה 18,594, והנתון של פסילות רישיונות נהיגה באופן מינהלי על ידי קציני משטרה היה 23,224. אלה הנתונים לגבי הפסילות. מספר השימועים היה גבוה יותר, כמובן, ואלה רק התוצאות הסופיות של השימוע. אין לי נתון של מספר השימועים. התיקון הזה לא מציע סמכות נוספת, אלא הוא מייעל את התהליך ויאפשר, ככל שעומדים בתנאים, נוחות יותר ויעילות יותר גם בפסילות וגם בהשבתות המינהליות. גם העבודה של המשטרה תתייעל, גם הנוחות של האזרח אם הוא נפסל או נשבת, תעלה.

עוד מישהו רוצה להציג נתון?

שלום, אני חוקר בכיר ברלב"ד. ההיפגעות החמורה מכלים זעירים, בעיקר חשמליים, עולה באופן חריף מאז שנת 2016. העלייה החמורה ביותר היא של רוכבי הקורקינט החשמלי. הם עלו בערך פי 30 מ-13 ב-2017 ל-332 ב-2023. נתוני 2024 עדיין לא מלאים. הסיכון הגדול ביותר והעלייה החמורה ביותר להיפגעות בנפש אנחנו רואים אצל ילדים מגיל לידה עד גיל 15 וזה בכל הכלים – אופניים, קורקינטים ואופניים חשמליים. אנחנו רואים עלייה בהיפגעות החמורה לנפש גם בכלים החשמליים בכל הגילאים האלה.

העמדה שלכם היא שהתיקונים האלה יצמצמו את העניין הזה?

כן, אנחנו מקווים.

תעבור לתוספת, בבקשה. תקריא ותגיד לנו מה העבירות. אתה חושב שאתה מקריא לי מספרים ואנחנו יודעים?

אני אקריא את התוספת ואני אפרט את העבירות. אני כבר אומר שבהתייעצות שנעשה אנחנו נרצה להוסיף עבירות נוספות, שעלו במסגרת השיח.

אין בעיה. מה שמקובל על משרד המשפטים והיועצת המשפטית שלנו, יחד עם משרד התחבורה והמשטרה, מקובל גם עלינו. אנחנו לא מתווכחים על העניין הזה.

הוספת תוספת
שש עשרה 5. אחרי התוספת החמש עשרה לפקודה יבוא:
"תוספת שש עשרה
(סעיף 12(ב))
(1) עבירה לפי תקנה 39טז(א)לתקנות התעבורה;
זאת התקנה שקובעת את האיסורים ביחס לשימוש באופניים עם מנוע עזר, וכוללת איסור נסיעה מתחת לגיל 16, איסור לנסוע באופניים חשמליים שלא עומדים בדרישות של תקנות התעבורה מבחינת המבנה שלהם, מבחינת ניתוק מנוע במהירות מרבית, וגם איסור לנסוע מבלי שיש לך רישיון נהיגה בתוקף, או שעמדת בהצלחה בבחינה עיונית, או שניתן לך אישור מאת רשות הרישוי על עמידה בהכשרה לנהיגה כאמור, והאיסור לנסוע ללא קסדת מגן. כל האיסורים האלה נכללים ב-39טז ביחס לאופניים עם מנוע עזר.

(2) עבירה לפי תקנה 122א(א) או (ג) לתקנות התעבורה;

122א מתייחסת לגלגינוע ובעצם קובעת איסורים דומים של איסור על נהיגה בגלגינוע, אלא אם כן מלאו 16 לנוהג, ואיסור על נהיגה בגלגינוע אלא אם כן התקיים בו האמור בתקנה 39טז(א)(3), שזה דרישת ההכשרה או רישיון הנהיגה.

(3) עבירה לפי תקנה 122ב(ב) לתקנות התעבורה;

תקנה זו מתייחסת לנהיגה עם קסדת מגן על גלגינוע.


(4) עבירה לפי תקנה 122ג(א) לתקנות התעבורה."

תקנה זו מתייחסת לאיסור לנסוע בגלגינוע, אלא אם כן התקיים בו האמור בתווית הסימון. זאת אומרת שהוא מקיים את הדרישות לפי תקנות התעבורה מבחינה טכנית.

אלה העבירות שאנחנו מבקשים להוסיף בשלב זה לתוספת השש-עשרה.

תמשיך – תחילה.

תחילה 6. תחילתו של סעיף 1 לעניין עבירות תעבורה המנויות בתוספת השש עשרה המהוות הפרות תעבורה, ביום תחילתו של חוק הפרות תעבורה מנהליות, התשפ"ד–2024, כאמור בסעיף 47 לאותו חוק.

אני מבקש להדגיש שהחוק עדיין לא נכנס לתוקף, למיטב ידיעתי, והוא אמור להיכנס בנובמבר 2025.

החוק לגבי המינהלי?

כן. לכן, ההתייחסות להפרות תעבורה מינהליות תיכנס לתוקף ברגע שהחוק ייכנס לתוקף.

החוק הוחל בשלבים, ויש קודם עבירות עם קנסות נמוכים ואחר כך עבירות עם קנסות גבוהים. כל העבירות שמפורטות פה הן עם קנסות גבוהים, ולכן התחולה מאוחרת יותר. לכן כתבתי בסעיף 47 באופן כללי. לגבי התוספת השש-עשרה, צריך לראות מה העבירות שנכון להכניס לתוספת.

העבירות הראשונות שצריכות להיכנס הן עבירות של סיכון האחר. באי-חבישת קסדה בן אדם לוקח סיכון על עצמו, וכשמוסיפים סנקציה צריך לתקן את הנוסח. אני רוצה שהוועדה תשמע את רשימת העבירות ותחליט איזה עבירות. מה ששמענו עכשיו זאת רשימה חלקית.

קודם כול, תשבו ואז תגידו לנו. חמש דקות הפסקה. תסיימו את כל הניסוח כדי שנוכל להצביע.

לגבי זה אין מחלוקת.

יש עבירה של אי-חבישת קסדה, וזאת עבירה שמנויה כיום. שם צריך לתקן רק את ההפניה כך שזה יהיה לפי סעיף 65, כי כרגע זה מופנה לפי התקנות וזאת בעצם עבירת קנס לפי 65. נתקן את זה.

מה הקנס על אי-חבישת קסדה?

1,000 שקלים.

יש נקודות?

אין נקודות.

העניין הבא הוא רכיבה על מדרכה, שם יש אלמנט של סיכון האחר. הקנס יחסית נמוך, 250 שקל. אלה עבירות שהפקחים העירוניים רשאים לאכוף. אני שואלת את הוועדה אם זאת עבירה שהיא הייתה רוצה להוסיף. אם כן, אנחנו נכתוב את הסעיפים המתאימים.

זאת עבירה יותר בעייתית, רכיבה על מדרכה.

אתה רוצה שעל זה תהיה דחייה של שנה? זה נראה לי מוגזם.

זה יותר מורכב כי לפעמים בכביש עצמו יש סיכון. נכון שאלה הכללים, אבל יש הבדל בין זה לדברים אחרים.

לא צריך לרכוב על המדרכה, ועל זה אין ויכוח, ובשביל זה מקבלים קנס, אבל על זה לתת דחייה של שנה ברישיון, זה מוגזם בעיניי.

יש תשתית גדולה יותר של שבילי אופניים מאז 2019.

בחלק מהמקומות כן, ובחלק מהמקומות לא.

לא, אני לא מוכן בסעיף הזה. תעברי הלאה.

לצערי, יש הרבה מאוד נפגעים.

אני שומע גם הסתייגות של משרד המשפטים בעניין הזה.

זאת עבירה של סיכון האחר ולא סיכון עצמי.

אבל זאת עדיין סנקציה גדולה מדיי לעבירה פעוטה.

לפעמים אלה ילדים צעירים ואת צודקת. אלה הכללים, זה נכון, ואמורים לנסוע על הכביש אבל יש כל-כך הרבה פגיעות שבדבר הזה הייתי מאוד נזהרת מלתת על זה שלילה. לא סתם לא עשינו את זה במקור.

הרכבת אחר לא מופיעה פה.

הרכבת אחר כן, כי זאת עבירה חמורה. אם יש תאונה, הסיכויים לתאונה גדולים כי הוא לא רוכב כמו שצריך. זה בסדר.

זה גם מסכן עוד מישהו.

נוסיף את הסעיפים הרלוונטיים לגלגינוע ולאופניים חשמליים.

תווית סימון – מופיעה תווית סימון ביחס לאופניים והיא לא מופיעה ביחס לקורקינט. זאת עבירה שהפקחים העירוניים לא אוכפים אותה.

לדעתנו זאת לא עבירה שמשקפת חומרה מהותית. היינו חושבים שאפשר להוריד אותה.

זה עוזר לאכיפה.

זה מופיע ברשימה, ואני אסיר את זה מהרשימה.

אתם מתכוונים ללוחית הרישוי?

לא. לתווית סימון שמחויבת להיות על הכלי מכוח תקנות התעבורה.

מה הקנס על זה?

1,000 שקל.

למה נתתם קנס גבוה?

אנחנו רוצים לעשות התייעצות בינינו על זה.

ברגע שקבעתם 1,000 שקל, זה מעיד משהו על העבירה הזאת.

נעשה התייעצות בינינו.

עניין נוסף שלא מופיע פה הוא איסור שינוי כלי. בעצם לקחת אופניים שהיצרן ייצר אותם כך שהם מוגבלים ל-25 קמ"ש, זה הכלי התקני, ולהעלות אותו ל-60 קמ"ש.

כן, זאת עבירה חמורה.

זה דבר מאוד חמור, כי זה מאפשר להביא את הכלים האלה למהירויות של 60 קמ"ש.

אין ויכוח.

אתה צריך לבדוק מי באמת עשה את זה. האם הרוכב עשה את זה? אתה יכול לתת לו את הסנקציה הזאת, אבל אם הוא לקח את זה מחבר, מה תעשה?

המטרה של הוספת העבירה כאן היא שהאחריות היא על מי שנוהג.

היום חבר לוקח מחבר לכמה דקות. בסוף שוטר תפס אותו או פקח עירוני תפס אותו על זה שהוא נסע בכלי שלא מתאים לגודל שלו.

הוא יכול לטעון שמישהו אחר עשה את זה.

לכן אני אומר שצריך תיקון גם בדבר הזה. או שהוא קיבל עכשיו 1,000 שקל, ושנה אחר כך הוא יכול להפסיד את הרישיון בגלל זה שהוא לא ידע.

מה לעשות? זאת באמת עבירה.

השאלה היא מי עשה את זה בסוף היום. אם זה שלו הכלי, אתה צודק. הוא הלך ושינה את זה. אבל אם הוא לקח של חבר - - -

שלא ייקח, מה לעשות?

הוא לא צריך לדעת את כל הפרטים.

אדוני צודק, אבל העבירה מוגדרת על מי שעשה אותה. הוא יכול לטעון שהוא לא עשה את זה, וזאת סיבה באמת ללכת לערכאות.

אנחנו צריכים להיות קצת זהירים בדבר הזה. מעל הכול, שאנשים יידעו את החומרות האלה.

צריכים הסברה. לפני שזה נכנס לתוקף, אתם צריכים לעשות הסברה.

אנשים יכולים לחטוף כזה זבנג, שהם לא יידעו מאיפה זה בא להם.

לפני שזה נכנס לתקוף, אתם צריכים לעשות הסברה או בטלוויזיה או במקום אחר. צריכים לעשות.

עדיף שיחטפו זבנג ברישיון מאשר - - -

כמובן, אנחנו נצטרך ללוות את התיקון הזה בקמפיין הסברה, אבל אני רק רוצה להגיד אנקדוטה פרטית. אני יודע שבבית שלי, בגלל שהתיקון הזה פורסם כבר ב-2021 ואחרי זה עבר בקריאה ראשונה ב-2023, כבר הייתה לזה תהודה ציבורית. הציבור כבר יודע שזה חל.

התיקון הזה חל גם על קורקינטים, שיכולים לנסוע במהירויות גבוהות יותר?

על שינוי מבנה בניגוד למה שכתוב בתקנות.

רבותיי, תדברו ביניכם בחמש דקות הפסקה.

לגבי שינוי הכלי, הוועדה ביקשה להוסיף. זאת עבירה שלא יכולה להיות נאכפת על ידי פקחים עירוניים אלא רק על ידי המשטרה.

הדבר הבא זה שימוש בטלפון בזמן רכיבה על כלי חשמלי. האם זאת עבירה שרוצים להוסיף?

כן, שלא ישתמשו בטלפון. הרבה מאוד תאונות הן משימוש בטלפון, ויש על זה מחקרים ובדיקות. בשביל מה?

הם נוסעים על המדרכה, מדברים בטלפון ומתנגשים באנשים.

הדברים האלה הם פיקוח נפש.

דווקא פלאפון כן.

זאת עבירה שפקחים גם יכולים לאכוף.

שיאכפו. למה לא.

העבירה האחרונה היא שימוש באוזניות. בעיקרון, שימוש באוזניות אסור בזמן נהיגה גם בכלי חשמלי, וזאת גם עבירה שהפקחים העירוניים יכולים לאכוף.

זה לא נראה לי. מה הטענה של שימוש באוזניות? זה גורם לתאונות?

הוא לא שומע.

זה לא היה ברשימה המקורית. זה מכניס לבעיה האם כן הייתה הפרעה או לא הייתה הפרעה לנהיגה. לנו זה נראה בעייתי.

נראה לי שלא. מי שנוהג ברכב לא יכול לשים אוזניות?

זה אסור.

שימוש בטלפון זה הגיוני כי המון תאונות נגרמות כתוצאה מכך. זה מסיח את הדעת של הנהג, אבל אוזניות לא כי הוא רואה את הכביש והוא יכול לשמוע מוזיקה.

זאת הסחה ברמה שונה.

עוד משהו? חמש דקות הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:27 ונתחדשה בשעה 10:37.)

אני מחדש את הדיון. הדברים ברורים, תנסחו את זה אחר כך.

יש פה בעיה עקרונית. ברגע שזה מגיע לבית משפט, אי-אפשר לקבוע לבית המשפט לתת פסילה.

אני יכול לקבוע. למה אני לא יכול לקבוע? אני יכול. איפה כתוב שאני לא יכול?

חוק העונשין הישראלי קובע ענישת חובה.

הסיטואציה היא שהוא לא היה זכאי לקבל רישיון במשך שנה, והוא הוציא רישיון בגלל ההליך עצמו. עכשיו בית המשפט מחויב לתת לו מינימום שנה. אני לא מבין את זה, למה לא?

לא התייעצתי עם חבריי, ותגידו לי אם יש בעיה עם הפתרון שאני מציעה. לקבוע שבמקרה שזה מגיע לבית משפט, זה יהפוך לעונש מינימום, כמו שכן קיים לגבי פסילות בפקודת התעבורה, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות להקל.

בסדר, תכניסו את זה. לפי מה שאתם אומרים, אני לא אצביע היום. תחליטו. אם חשובה לכם ההצבעה היום, בואו נסיים את זה. למה אי-אפשר לקבוע את הכלל, ותנסחו את זה אחר כך?

זה קצת מורכב.

צריך לעשות את זה נכון, זאת בכל זאת חקיקה. לעשות את זה דומה לסעיפים אחרים בפקודת התעבורה.

האם אנחנו נתאים את זה לסעיף 11א, וזה יהיה כך: במקום: הורשע אדם, לא יהיה זכאי, יירשם: רשות הרישוי לא תיתן רישיון לאדם שהורשע. ואם פנה אותו אדם לבית משפט, לא תיתן לו רישיון נהיגה מיום ביצוע העבירה, וזה טרם הרשעה. זה אומר שאם ביצעת בתקופה הזאת את הטסט, רשות הרישוי לא תיתן לך את הרישיון. אתה לא תקבל אותו. אז נכנסים לשאלה שבן אדם הגיש בקשה להישפט ועוד לפני שהוא הורשע, הוא מקבל את הסנקציה. ב-11א אנחנו לא עושים כך. ברגע שאת המגיע לבית משפט, זה רק פסק דין סופי ולבית משפט יש שיקול דעת לבטל את זה.

לכן, הדבר הנכון הוא שברגע שהוא פונה לבית המשפט, להטיל עליו חובה.

מה הבעיה? אני לא מבין למה אתם מתלבטים בכלל. שתהיה חובת שלילה וזהו.

ברגע שזה מגיע לבית משפט, צריך שיקול דעת.

לא צריך שום שיקול דעת. למה צריך שיקול דעת?

אם זה כבר מגיע לבית משפט, אין מקום אחר בחוק ולא נקבע פה תקדים ששוללים במאה אחוזים את שיקול הדעת, כי הסמכות הקודמת היא מינהלית.

עונש מינימום בכפוף לנסיבות מיוחדות.

כן, מה שאמרת. בסדר גמור, אין בעיה.

אולי נחלק את זה לשני סעיפים. הראשון יהיה: הורשע אדם בעבירה, והסעיף השני יהיה הורשע אדם בעבירת תעבורה באותן עבירות, רשאי בית המשפט שהרשיעו לקבוע פסילת חובה. אתם רוצים שלא יהיה רשום רשאי? יש דוגמה לפסילת חובה, שאומרים לבית המשפט שהוא חייב לפסול?

לא. אין דבר כזה, וגם לפי חוק העונשין תמיד יש אפשרות.

נכון, ולכן זה עדיין יישאר רשאי בית המשפט. זה עדיין מה שקובע סעיף 35.

אתם שוב מעודדים בקשות להישפט, כי אם רשאי בית משפט, למה שאני לא אגיש בקשה להישפט אם יש לי סיכוי שבית המשפט ייתן לי פחות משנה. אתם מעודדים. לכן אמרתי שאם הוא מורשע על ידי בית משפט, שבית משפט ייתן לו את הקנס שמגיע לו, ורשות הרישוי תפעיל את סמכותה, אחרי שהיא קיבלה את הדיווח, ותיקח לו את הרישיון למשך שנה. לא צריך חקיקה, לא צריך להוסיף, לא צריך לגרוע, לא צריך לשנות שום דבר. זה הכי פשוט.

כחובה, אבל לא כרשות.

רשות הרישוי היא זאת שעושה, וזה אקט מינהלי. אין עריעור. אתה רוצה, לך לבית הדין המינהלי על החלטת רשות הרישוי לקחת לך את הרישיון לשנה. אתם מעודדים אנשים להגיש בקשות להישפט, כי אם אני משלם, אני מקבל אוטומטית שלילה לשנה.

רבותיי, אני לא יכול להצביע. אם אתם לא מסוגלים להגיע לנוסח, אני לא אצביע וזה יידחה לכם לעוד חצי שנה. אתם רוצים ככה? זה יהיה ככה. זה הכול.

להכניס את סמכות החובה של בית המשפט או של רשות הרישוי, בלי שיסתיים הליך, את זה אנחנו לא יכולים לעשות. השאלה היא האם נשארים בנוסח הנוכחי ויכול להיות שייווצר עומס על בתי המשפט? בית משפט יכול לקבוע גם תקופה ארוכה יותר של פסילה.

את כותבת בנסיבות מיוחדות שיירשמו.

זה עדיין לשיקול דעת בית המשפט.

אני מציע להשאיר את זה ככה ולהצביע.

אני מסכימה איתך שזאת בעיה. השאלה היא האם להשאיר את זה בנוסח הזה או לא.

לא, לא.

מבחינת היקפים, אני לא יודעת עד כמה - - -

זה בדיוק מה שרציתי לשמוע, על אכיפה.

די, מספיק. אתה סתם מכניס אותי ללופ חדש. עזוב אותי מזה.

חשוב לציין שאנחנו לקראת כניסתו של חוק הפרות תעבורה מינהליות, וזה הליך הרבה יותר מהיר. זה הליך מקוון, בכתב, והוא אושר פה בוועדה. זאת אומרת, במציאות הכול נוטה לשם, בסופו של דבר. מדובר בהליכים שאמורים להיות מהירים ויכול להיות שתהיה התגברות מסוימת של עומסים על בתי הדין, אני לא מהנהלת בתי המשפט ואני לא יכול לדבר בשמם. אני יכול לדבר בשמי, כגוף אכיפה, ולומר שאני הייתי רוצה שהסנקציה תהיה כמה שיותר מיידית, מהירה ואפקטיבית. אם יש דלתא מסוימת של אנשים שיבקשו להישפט והלחץ יהיה שם, אני מבין את הפער אבל אין לי איך להתמודד איתו.

הרי בדיוק בזה חוק הפרות מינהליות מטפל.

אנחנו נפתור פה 80% ו-20% יהיו בעיות, ואם באמת יהיה - - - נעשה תיקון חקיקה.

הבנתי כבר. תשאירו שיקול דעת לבית המשפט במקרה כזה לפסול לשנה. תנו לו סמכות. יש לו שיקול דעת ואין בעיה.

אם יהיה עומס על בית המשפט, יבואו פה לתיקון קטן בדבר הזה.

לא, לא צריך תיקון. לא צריך. אנחנו עושים סיפור מכלום. אתם רוצים שלבית המשפט תהיה סמכות לשיקול דעת? תכתבו את זה ותסגרו עניין.

זה קיים כבר היום.

אנחנו מדברים רק על מקרים שבהם קרתה עבירה ולאותו אדם לא היה רישיון נהיגה, קיבל את רישיון הנהיגה תוך כדי – זה לא חייב להיות המון מקרים. אם יראו שזה מה שמקריס את המערכת, נמצא פתרון.

להשאיר את הנוסח כמו שהוא? לא הגעתם להסכמות?

כן. אני חושבת שבמקרה הזה עדיף להשאיר את הנוסח, במיוחד כשיש את חוק הפרות מינהליות, שמטפל בדיוק בזה.

בהתייעצות הפנימית עלתה בקשה להכניס עבירה נוספת. הייתי רוצה לשמוע על זה.

כן, מה העבירה?

ביקשנו להכניס עבירה של מעבר באור אדום, אי-ציות לרמזור אדום.

יש הוראה שרוכב אופניים אסור לו לרכוב על מעבר החציה, והוא צריך להוליך את האופניים. האם אתם מתכוונים לזה, או אתם מתכוונים ממש לאי-ציות לרמזור אדום?

אי-ציות לאור אדום.

אי-ציות, כי את המקרה השני מלא עושים את זה. הם מגיעים, עוברים עכשיו, יש להם מקום. רואים שנהיה ירוק במעבר חציה.

הכוונה לעבירה החמורה של אי-ציות לרמזור אדום.

זה מקובל על הוועדה?

כן. אבל זה לא כולל מקרה שבו יש מעבר חציה. הרבה אנשים עוברים באדום, אתם יודעים את זה. אם אין מכוניות – עוברים. תהיה לו שנה דחייה? אור אדום, הכוונה לעבור באור אדום ברמזור, אבל אם יש אור אדום במעבר חציה והוא עבר עם הקורקינט שלו?

זאת עבירה אחרת.

בסדר, בואו נצביע.

הסתייגויות סיעת יש עתיד. נצביע על זה מקשה אחת כי הם לא נמצאים פה.

מי בעד ההסתייגויות, מי נגד.

הצבעה

לא אושרו.

לא עברו.

נצביע עכשיו על החוק.

עוד נקודה קטנה שעלתה פה תוך כדי הדיון, ורציתי לשאול את הוועדה. דיברו על מצב של ילדים מאוד מאוד קטנים. להפנות את תשומת הלב לכך שילד בן 13 ביצע עבירה בקורקינט, ובעצם בגיל 16 ו-9 חודשים יידחה לו לגיל 17 ו-9 חודשים. כלומר, אלה לא רק החבר'ה שממש עומדים להוציא רישיון נהיגה, ואז האיום גם מאוד אפקטיבי עליהם, אלא ילד שביצע עבירה בגיל 13, זה יכול להשפיע עליו ארבע שנים קדימה.

בסדר, זה החוק. מה אני יכול לעשות?

זה ישפיע, ואולי יציל את החיים שלו.

הייתם צריכים להכין את הכול לקראת הדיון. הייתה לכם שנה, אבל לא משנה. בואו נצביע על סעיף 1 לחוק.
הצבעה

אושר.

אין מתנגדים. עבר עם כל התיקונים.

מי בעד סעיף 2?

הצבעה

אושר.

עבר.

סעיף 3, מי בעד?
הצבעה

אושר.

עבר.

סעיף 4, מי בעד?

הצבעה

אושר.

עבר.

סעיף 5 עם כל התוספת, מי בעד?

הצבעה

אושר.

אוקיי.

סעיף 6 – תחולה. מי בעד?

הצבעה

אושר.

תודה רבה לכולם.

התוספת עם כל הדברים שסיכמנו.

התוספת עם כל השינויים שאמרתם.

מה הייתה ההחלטה על תווית הסימון? רצית לשמוע הסבר למה זה 1,000 שקל.

למה 1,000 שקל? אם הקנס הוא 1,000 שקל, זאת עבירה חמורה? אני רוצה להבין.

אני מניח שזה נעשה כחלק מכלל העבירות להגברת האכיפה בתיקון הקודם, אבל במקרה כאן, התווית עצמה, אין בזה פוטנציאל סיכון.

העיקר שקבעתם 1,000 שקל. למה קבעתם 1,000 שקל?

אחרת אי-אפשר לאכוף.

זה נעשה בהתאמה עם כלל העבירות.

לגבי בקשות רשות דיבור לא צריכים להצביע.

תודה רבה לכם, עבר קריאה שנייה ושלישית.

אני אבהיר לעניין התחילה, שזה לעניין האכיפה של ההפרות. כלומר, את העבירות יהיה ניתן לאכוף כבר מהיום הראשון, ואת ההפרות יהיה אפשר לאכוף אותן כהפרות רק מיום תחילתו של החוק.

בוודאי שזאת הכוונה. אם משהו שם לא ברור, במסגרת הנוסח אפשר לחדד, אבל זאת הכוונה.

בסדר גמור. זהו? סיימנו את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:54.