פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



60
ועדת המדע והטכנולוגיה
27/04/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 66
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון, כ"ט בניסן התשפ"ה (27 באפריל 2025), שעה 12:30

סיור הוועדה באוניברסיטה הפתוחה, קמפוס רעננה

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר

פרופ' ליאו קורי - נשיא האוניברסיטה הפתוחה

מאיר בינג - מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' גדי שגיב - ראש המחלקה למדע והיסטוריה יהודית, האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר ירדן ניב - עוזר מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר מושיק לביא - סמנכ"ל חדשנות ויזמות, האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר עפרה הנמן - מנהלת המחלקה הפדגוגית הממוחשבת, האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר אלונה וזאן - אסטרופיזיקאית, המחלקה למדעי הטבע והחיים, האוניברסיטה הפתוחה

אמיר וינר - מנהל הסטודיו לחדשנות דיגיטלית, האוניברסיטה הפתוחה

אפרת ליבנה אברהם - דוברת האוניברסיטה הפתוחה

יעקב אליאך - דובר ועדת המדע והטכנולוגיה

אנס גדיר גריפאת - יועץ חבר הכנסת יאסר חוג'יראת

סאלח נעראני - עו"ד, יועץ חבר הכנסת יאסר חוג'יראת

איילת חאקימיאן
יפעת לוי – סגנית

יונית חגואל, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סיור הוועדה באוניברסיטה הפתוחה, קמפוס רעננה

(ישיבה)

שמי יאסר חוג'יראת ואני יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה מזה חודשיים.

בהצלחה.

חבר כנסת בקדנציה ראשונה, חבר בוועדת הבריאות. אני גם בא מרקע של המדע. יש לי PhD בגנטיקה.

בתל אביב?

באוניברסיטה העברית. את כל התארים שלי עשיתי באוניברסיטה העברית. עשיתי פוסט-דוקטורט ב-ICRF באנגליה וחזרתי למדע והקמת מעבדת בבית חולים העמק. עברתי לפוליטיקה המקומית והייתי ראש מועצה. חזרתי קצת למדע, זגזגתי. בתקופת קורונה ניהלתי את המעבדה של MyHeritage שעשתה את רוב הבדיקות למדינה ומשם הגעתי לפוליטיקה הארצית ולהיות חבר כנסת.

איפה אתה גר?

בביר אל-מכסור בצפון.

אני עורך דין סאלח, היועץ של חבר הכנסת חוג'יראת.

מאיפה?

בסמת טבעון.

אני אנס גדיר, גם יועץ ואני מזרזיר.

מאיפה? זרזיר?

כן.

אני איילת ואני מנהלת את הוועדה.

ותיקה.

משנת 2000 ומנהלת הוועדה משנת 2018.

ראית הרבה יושבי ראש.

אנחנו כבר מכירים את ירדן שהיה אחראי דוח מצב המדע שמוגש לכנסת ולוועדה על ידי האקדמיה הלאומית למדעים.

אני יפעת, סגנית של איילת. אני חדשה יחסית בתפקיד. אני בוועדה ארבעה חודשים.

ירדן?

אני ירדן ואני ראש המטה של שניהם.

של הנמ"ר – נשיא, מנכ"ל ורקטור.

מאיר, מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה. אני פה עוד מעט שנה. 20 שנה במגזר הציבורי, הייתי עשר שנים באגף התקציבים ובאוצר.

מנערי האוצר.

הרבה שנים מנערי האוצר.

נער הייתי וגם בגרתי.

הייתי סגן הממונה על התקציבים, משנה מנכ"ל של החברה למתנ"סים, סמנכ"ל הכספים של האוניברסיטה העברית, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי – הייתי מנהל תוכנית החומש לחברה הערבית.

תחת איזו שרה? מירב כהן?

השרה לשעבר מירב כהן והשר עמיחי שיקלי. הייתי תחת שני שרים.

ופוטר ברוב הדר.

עזבתי כשהשרה מאי גולן הגיעה ואני פה שנה.

באחת הנסיעות הקודמות, פרופסור חגית מסר ירון הייתה המדענית הראשית של המשרד המדע ולאחר מכן הקימה את ה - - -

אני ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה. אני נמצא כאן מ-10 באוקטובר 2023. התחלתי טוב את הקדנציה. לפני כן הקריירה האקדמית שלי הייתה באוניברסיטת תל אביב. התחלתי כמתמטיקאי ולאחר מכן הייתי ברוב הקריירה בתחום היסטוריה והפילוסופיה של המדע. מילאתי כל מיני תפקידים בפקולטה למדעי הרוח ואז הזדמנה הזדמנות.

מאיר לא כל כך אמר את זה, אבל אני אגיד את זה עליו כי הדבר גם חל עליי במובן מסוים וכל אחד בדרכו – אנחנו באנו לכאן בגלל ההבנה שלנו של התפקיד המיוחד של האוניברסיטה הפתוחה. אנחנו נדבר על זה ואנחנו חושבים שאנחנו עושים כאן באמת משהו חשוב – גם ברמה של השכלה גבוהה ושל המדע וגם של היכולת לקדם את הנושאים האלה בכל החלקים של החברה הישראלית. נדבר על זה באופן מפורט.

יש עוד חבר כנסת שצריך להגיע?

רק הדובר שמתעכב.

בהתחלה אמרו שיגיעו שניים.

מי עוד היה אמור לבוא?

חבר הכנסת עפיף עבד מהליכוד ונאלץ לבטל. אנחנו בפגרה מאוד קצרה.

פגרה של מה?

פגרת הפסח. פעמיים בשנה יש פגרה.

מתי חוזרים?

מיד אחרי יום העצמאות ב-4 במאי.

בהצלחה. יש שם הרבה עבודה חשובה.

אנחנו אוניברסיטה שרואה את עצמה מחויבת לנגישות להשכלה גבוהה ברמה אוניברסיטאית גבוהה. האוניברסיטה מקבלת תלמידים ללא כל תנאי, לא בגרות או פסיכומטרי ואנחנו עושים כל מיני פעולות כדי להרחיב את ציבור הסטודנטים שלנו. כל זה נעשה בסטנדרטים של מצוינות אקדמית גבוהה. אני אגיד לכם במה מתבטא ואיך זה מתבטא.

האוניברסיטה פועלת במסגרת שלושה צירים של מתח בין העקרונות שמובילים אותנו. כפי שאמרתי, נגישות מצד אחד ומצוינות. היה קל לומר נגישות – תבואו כולם ותתקבלו כולם ותצאו כולם עם תארים. זה לא המצב. אנחנו צריכים לשקול ולאזן בין הרצון לזה לבין הרצון לזה.

שאלה נוספת היא הפיתוח הפנימי – אנחנו פועלים למען החברה במה שאנחנו עושים אבל כמוסד אנחנו רוצים לפתח את עצמנו. לפעמים יש איזשהו מתח בין הדברים.

שאלה נוספת היא הנרמול והבידול שלנו אל מול האוניברסיטאות האחרות. אנחנו אוניברסיטה שברוב הפרמטרים היא ככל האוניברסיטאות בישראל ואני מדבר ברמה הארגונית קודם כול. אני, כנשיא, יושב בוועד ראשי האוניברסיטאות עם יתר עם הנשיאים. אנחנו יושבים בכל מיני פורומים אוניברסיטאיים. יש כמה מקומות שבגלל שמבנה התקציב שלנו הוא שונה מזה של האוניברסיטאות, שאני מניח שאתה מכיר, אז אנחנו קצת שונים בזה. ההחלטות שלנו, הכיוונים שלנו והפיתוח שלנו נעשים במסגרת המרחב הזה שכולל את שלושת הצירים.

רשומים אצלנו 46,000 סטודנטים. זה מספר שקצת משתנה כי קשה לדעת מי סטודנט שלנו. יש מישהו שנרשם לקורס אחד או לחמישה קורסים ולאחר מכן עושה הפסקה של שנה. כל עוד תעודת הזהות שלו אצלנו אנחנו סופרים אותו. בכל שנה אנחנו מלמדים כמעט 900 קורסים ויש לנו שישה קמפוסים ברחבי הארץ.

אני אדבר קצת על השיטה – הרבה פעמים מדברים על האוניברסיטה הפתוחה כאוניברסיטת אונליין אבל אנחנו לא אוניברסיטת אונליין. אנחנו אוניברסיטה ללימוד עצמאי ולימוד מרחוק על בסיס על החומרים המצוינים שאנחנו מכירים. אני לא יודע אם נתקלת בהם אבל הספרים בנושא גנטיקה נחשבים למעולים וכך גם במתמטיקה, בהיסטוריה ובכל תחום.

הלמידה גם כוללת מפגשי הנחייה פעם בשבוע או פעם בשבועיים ובתחילת האוניברסיטה – אנחנו מציינים היום 50 שנה – בתחילת האוניברסיטה המפגשים היו פרונטליים בכל מיני מקומות בארץ. היו שינויים גדולים מאוד מאז מכיוון שאחד, קמו מכללות והנוכחות החזקה שלנו בפריפריה עכשיו מאותגרת בהקשר.

כמו כן אנחנו מפתחים טכנולוגיות ללימוד מרחוק כי מאז שהגיעה הקורונה כולם עברו לזום וקשה מאוד לחזור מזה ולכן חלק גדול מהמפגשים היום הם מקוונים ולא פרונטליים. מבחינתנו, אנחנו עדיין קודם כול אוניברסיטה ללימוד רחוק ועצמאי כאשר יש תמיכה בכל מיני צורות אבל אני לא יודע אם נוכל לדבר על כולן. השנה היו לנו – אני לא יודע אם זה תשפ"ה כי עוד מעט יש לנו טקסים – אבל 3,200 בתואר הראשון, 489 בשני. פעמים רבות מתעוררת השאלה על הפער הזה בין רשימה כל כך ארוכה של סטודנטים לבין רשימה קצרה יותר של בוגרים. יש לכך סיבות רבות ומגוונות. מכיוון שאנחנו אוניברסיטה שאין לה חסמי כניסה הרבה אנשים נרשמים ולאחר מכן רואים שקשה להם ולא ממשיכים. יש כאלה שמוותרים מעוד כל מיני סיבות כי הלימודים קשים.

לא ניסיתם לעשות מחקר בנושא?

אנחנו משקיעים בחשיבה כל הזמן.

אנחנו לומדים המון.

זה גם עניין של תפיסה כי עכשיו אנחנו יותר בתפיסה של התמדה בלימודים. לא להגיד – אתה באת, נרשמת, תעשה מה שאתה רוצה אלא אנחנו עוקבים אחרי הסטודנטים. יש לנו פה יכולות מעקב, לא נעים להגיד, לפעמים קרובות לשב"כ. אנחנו יודעים מתי סטודנט התחיל ללמוד, כמה הוא התקדם בקורס וכן הלאה.

אתה יכול לגלות את החסמים בשביל לעזור - - -

אנחנו עושים את זה. יש לנו טכנולוגיה – אני לא יודע אם תראו אותה – אנחנו יודעים להגיד אם סטודנט נכנס לאתר האינטרנט, לאפליקציה. אנחנו יודעים ואז אפשר ליצור איתו קשר. יש פה מתח, כי מצד אחד אתה רוצה להיות נגיש לכולם וכל אחד יכול להיכנס.

מצד שני, הרמה היא רמה של אוניברסיטה. אם ניקח קורס במתמטיקה – אנשים רבים באים ללמוד פה מדעי המחשב כי הם רוצים משכורת ותואר אבל צריך לעבור קורס חשבון אינפיניטסימלי. מי שלא התקבל לאוניברסיטה כי אין לו 700 בפסיכומטרי אבל הוא עשה חמש יחידות והוא בסדר אז הוא יצליח אם יעבוד קשה. אבל אם הוא עשה שלוש יחידות בתיכון אז אין לו סיכוי להצליח.

לפעמים כן.

אתה צריך שיהיה לך ראש ריאלי ולעבוד קשה. אחד משניהם לא מספיק. אתה צריך גם מוכנות לעבוד קשה וגם להיות חכם. מי שמתאים – מצוין, אז אנחנו דרך מצוינת למישהו שלא למד בתיכון כי לא בית ספר טוב באזור שלו, כי לא היה מורה טוב, כי הוא לא השקיע ואז זה פתרון מצוין כי הוא לא התקבל.

אנחנו עוקבים אחרי זה ועובדים על זה. בעולם מקובל שבקורסים דיגיטליים יש 10% הצלחה ואצלנו המספרים אחרים לגמרי. בגלל שיש פה יחס אישי, בגלל שאנחנו לא אונליין – אנחנו למידה שיש גם טכנולוגיה וגם בני אדם ובמעקב אחרי הזה אנחנו מגיעים באמת ל-4,000 בוגרים שזה מספרים יפים מאוד כמו האוניברסיטאות הכי הגדולות בארץ.

עשיתם הרבה תוכניות. כעובדת כנסת אני יודעת שאתם יצרתם בבית ברל תוכנית למדיניות ציבורית.

נכון, שלטון מקומי.

זה עובד מעולה עם השלטון המקומי ומשרדי ממשלה. יצרתם תוכנית מצוינת של שלוש וחצי שנים.

את צודקת. אנחנו מנסים לקדם דברים רבים ותיכף נספר לכם. יש פה שאלה ואנחנו מתאמצים מאוד לקדם את הדברים.

דיברת על 10% ומה האחוזים אצלכם?

אצלנו יש מספר סוגים של אחוזים. תלוי ממה אתה סופר. דוד שלי שהוא בפנסיה לומד פה קורסים. הוא לא יסיים תואר. אבל זו לא בעיה שהוא לא מסיים כי הוא עושה את הקורסים בשביל העשרה. אבל מתוך מי שעובר פה קורס אחד ובא לתואר אז 50% בערך מסיימים. מתוך מי שנרשם לתואר אז בערך 30% מסיימים. השאלה מאיזה מדד את מודד. מתוך כלל הסטודנטים, אנחנו עומדים על 20% מסיימים אבל יש חלק שלא באים לפה לתואר.

יש עוד דבר לא פחות חשוב שהוא אפיקי מעבר. יש הרבה סטודנטים שרוצים ללמוד בטכניון או באוניברסיטת תל אביב אבל אין להם את התנאים הבסיסיים, את הסף. יש לנו הסכמים עם כל המוסדות בהתאם למסלול כמו פסיכולוגיה שנקבע בו שאתה צריך ללמוד כך וכך קורסים ולעבור אותם בממוצע מסוים ואז באופן אוטומטי אתה יכול להמשיך את הלימודים שם.

נתקלתי בזה השבוע, אח שלי להירשם בתל אביב ואמרו לו תעשה שני קורסים באוניברסיטה הפתוחה.

אם הוא יעשה פה שני קורסים ויעבור לתל אביב זו הצלחה שלנו למרות שהוא לא בוגר שלנו. מבחינתי, זה מצוין.

יש לנו גם 3,000 תיכוניסטים שחלקם לומדים פה לתואר אבל חלקם עושים פה חליף בגרות – עושים פה קורס בביולוגיה במקום שתי יחידות בביולוגיה מתוך הבגרות. זה נהדר. אם הוא גומר את הקורס יש לו נקודות זכות שנשארות לאחר מכן כשיחליט ללמוד ואם הוא לא ממשיך – הכל בסדר. זה לא כישלון. מבחינתנו, התחיל סטודנט שלא סיים פה את התואר. השאלה איך סופרים את זה. מבחינתנו זה מצוין.

אנחנו פה בשביל כל האפשריות. אבל יש לנו עניין רב – גם כספי, גם חינוכי, גם ערכי – שכל מי יכול להביא אותו עד קו הגמר בלי להתפשר בענייני איכות ורמה. זה לא פשוט.

הסגל שלנו הוא שונה מזה של כל האוניברסיטאות וזה בגלל אופן הלימוד. עפרה תספר על זה אבל יש לנו 116 חברי סגל בכיר. כ-1,000 אנשי סגל הוראה של מרכזי הוראה ומנחים שהם אלה עושים את העבודה מול הסטודנטים וסגל מנהלי גדול של 700 או 800 אנשי סגל.

עניין הטכנולוגיה הוא חשוב מאוד כאן. בכל התקופות היינו תמיד עם מבט קדימה לגבי אימוץ של טכנולוגיות חינוכיות. המקרה של הזום הוא מקרה קלאסי שכבר ב-2014 הכניסו אותו כאן. לא ידעו בדיוק מה יעשו ואיך יעשו אבל כשהגיעה הקורונה וכולם נזקקו לזה היו באים לכאן כדי להבין איך הדברים עובדים.

אני אדלג. אנחנו בנויים על מודל תקציבי שהוא שונה מזה של האוניברסיטאות. סליחה, זה משהו אחר. זה מה שאמרתי שפעם 80% מהקורסים היו פרונטליים והפכו למקוונים ולאחר מכן זה השתנה. יש הרבה דיונים סביב זה, על מה אנחנו צריכים לעשות – האם כדאי לחזור לפרונטלי או לא. זה גם עניין אידאולוגי, גם עניין טכנולוגי וגם עניין של מה הסטודנטים מה מצביעים ברגלים והמנחים.

לדעתי אי אפשר לחזור אחורה.

זו הדעה שלי, אבל לא כולם חושבים כך.

איפה הייתה יותר הצלחה?

שאלה מעניינת. לא חושב שיש הבדל.

ההצלחה היא דומה. הכול שאלה אם יש סטודנטים רציניים. כשיש קבוצה רצינית היא מצליחה גם בזום וגם באופן פיזי.

זו אחריות אישית.

נכון.

אלה חלק מהשאלות ששואלים. אנחנו בתהליך היערכות לחשיבה אסטרטגית לגבי תוכנית רב-שנתית לשנים הבאות ושם עלו שאלות מעניינות רבות. אני לא יכול להיכנס לכולן כי אתם לא מכירים את השיטה, אבל האם השיטה כפי שאנחנו נהגנו בה עד כה – איפה צריך לשנות אותה, איפה צריך להתאים אותה. זה לא רק השאלה של - - - שלום.

סליחה על העיכוב.

בוא, תצטרף. זה לא רק עניין של אילו טכנולוגיות או לא. יש פה שאלות רבות מאוד על האופן שבו אנחנו מנהלים את הסמסטר שלנו, את הקורסים שלנו ואת הבחינות שלנו. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד מחשבה.

אחת מהנקודות המרכזיות היא המענה הייחודי לסוגים שונים של קהילות. מכיוון שאנחנו מודעים לזה, שבמיוחד בשיטה שלנו, כל חלק בחברה הישראלית יש לו את הצרכים שלנו ואת היכולת שלנו לקדם דברים.

יש לנו סטודנטים תלמידי תיכון מכל סוגים. אני לא אכנס לכל התוכניות אבל יש לנו סטודנטים מבריקים שלוקחים קורסים ולפעמים מסיימים את התואר הראשון ותמיד טוב להגיד שיש כאלה שאפילו תואר שני. אבל יש פה הרבה תלמידים שבאים מיוזמתם. יש כיתה אקדמית וזו יוזמה של משרד החינוך שאנחנו שותפים.

יש לנו סטודנטים מהמגזר החרדי. אנחנו המוסד עם הכי הרבה סטודנטים ועוד אפשר לדבר על זה בנפרד כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לעשות את זה ועושים את זה טוב. יש לנו 4,000, נכון?

3,000.

3,000 ומשהו. אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לגדול שם. יש לנו כל מיני קבוצות מאורגנות בצבא שזה עוד מגזר חשוב לנו. גם במגזר הערבי שצריך לדבר עליו כי אנחנו פחות טובים שם ממה שאנחנו היינו רוצים. אולי אחר כך מאיר יגיד על זה מספר מילים. הרצון שלנו הוא להרחיב את הנוכחות של כל חלקי האוכלוסייה בישראל וגם את ההצלחה שלהם ולא רק הרשמה אלא שנוכל לעשות את זה.

איך אנחנו מבחינת זמנים?

רוצה סרטון?

ניקח את הסרטון.

למה אתה חושב שאתם לא מצליחים - - -

בחברה הערבית?

כן.

להכניס את זה עכשיו?

אפשר להראות את הנתונים אם אתה רוצה.

בוא נתחיל בנתונים ואז בהסברים.

אני רואה את החברה הערבית פה.

המדדים אצלנו, כפי שאפשר לראות, ירדנו מ-7,000 ל-4,500 סטודנטים בשנים האחרונות. הרשמות הכוונה לכמה קורסים הם עושים כי אנחנו מודדים גם לפי סטודנטים וגם לפי כמה קורסים. תעבור שקף. בבוגרים אנחנו קצת בעלייה. זה השקף הבא. אנחנו רואים שיש לנו קרוב ל-500 בוגרים בתואר ראשון ובתואר שני. אלה הנתונים היבשים.

מה שקורה פה זה מספר דברים. אחד, חלק ממה שאני הייתי אחראי עליו בתוכנית החומש היה פתיחת את כל מוסדות ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית בצורה משמעותית. היום יש קפיצה דרמטית של סטודנטים מהחברה הערבית. לפני עשור 10% מהסטודנטים לתואר ראשון היו סטודנטים מהחברה הערבית והיום 20% מהסטודנטים לתואר ראשון הם מהחברה ערבית וכך גם לגבי M.A וגם PhD. כל שאר המוסדות נהיו פתוחים – אבל בעבר האוניברסיטה הפתוחה היה מקום שהוא דרך להיכנס והיום אפשר - - -

מה הכוונה - - -

היום אם אתה מגיע להר הצופים, לאוניברסיטת חיפה, לטכניון - - -

גם קודם הן היו פתוחות.

יש גידול. תמיד היה פתוח.

תמיד היה פתוח לחברה הערבית.

יש הדבל במספרים. אתה צודק שכל הזמן היה פתוח. המספרים - - -

לדעתי, העידוד וההשקעה בסטודנטים ובמלגות העלו ואולי גם העובדה שהורידו את תנאי קבלה או התאימו קצת.

היו דברים כמה שקרו. שיפור מערכת החינוך היסודית והתיכונית. יש יותר אנשים עם בגרות ויש יותר מלגות ותמיכה בסטודנטים מהחברה הערבית שמגיעים לכל המוסדות האלה.

יש גם חוגים שאפשר להכנס בלי פסיכומטרי.

נכון. חלק מהבעיה נבע כי קרו אצלנו מספר דברים. אחד, יותר נגישות למקומות אחרים. זה מעבר למקצועות פרה-רפואיים שאצלנו אין מקצועות פרה-רפואיים שבחברה הערבית הולכים אליהם הרבה מאוד.

הדבר נובע גם מזה שהיו לנו שותפויות עם כמה ממכללות, כמו בית ברל אבל אחרות, בחברה הערבית שבחלקן התנהלו בצורה לא כל כך תקינה ואנחנו עצרנו את זה. החלטנו שעדיף לנו שיהיו פחות סטודנטים אבל שההתנהלות תהיה תקינה.

היו מכללות שגבו כסף מסטודנטים על הכנה ומכינה שבעצם לא צריך אצלנו את המכינה בצורה הזו וגם היה בעיות בנורמות של היושר. עזרו להם להעתיק במבחנים וכן האלה. בדברים האלה אנחנו אמרנו רוצים שמי שילמד פה ילמד פה בצורה טובה וסיים ויצליח אחרי זה בחיים בהמשך ולכן הפסקנו את ההתקשרות עם חלק הגופים האלה וזה הוביל לירידה בכמות סטודנטים.

עכשיו אנחנו עושים עבודה במקביל ויש לנו קורסים בשפה הערבית. אנחנו נותנים שיעורי תגבור לקורסים בסיסיים. הקורס הוא בעברית אבל התגבור בערבית.

עוד משהו שעשינו שינוי בו שגם הוריד את מספר הסטודנטים – בעבר היה אפשר לעשות שישה קורסים לכל סטודנט ואז מה שקרה שהם היו עושים את השישה קורסים בערבית ומגיעים לקורס השביעית ומתרסקים. אמרנו שזה לא רלוונטי והורדנו לשלושה קורסים בערבית כי המטרה היא לעזור למישהו מהחברה הערבית ללמוד מה זה אקדמיה ואת הקורסים הבסיסיים בשפה שקלה לו אבל הוא חייב ללמוד בעברית. לכן זה אולי קצת הוריד את האנשים אבל מצד שני מי שלומד בצורה רצינית יסיים בהצלחה ומבחינתנו לראות שהאיכות של הלימודים תהיה טובה יותר.

האתגר היום הוא למצוא שותפים חדשים. אנחנו מנסים לראות איך מייצרים עוד שותפים איכותיים מהחברה הערבית שיעזרו לנו להביא עוד סטודנטים ולייצר וגם הדבר המרכזי מבחינתנו היום זה לראות את תחומי הלימוד.

מה שאנחנו רוצים היום זה לראות איך פותחים קבוצה בחברה הערבית שילמדו מדעי המחשב וילמדו הנדסה, תעשייה וניהול ושיילמדו חשבונאות ולא רק מדעי הרוח וחברה. שיילמדו מקצועות שהם יותר משמעותיים לשוק העבודה ועל זה היום אנחנו שמים דגש ואני מקווה שנצליח.

אולי כדאי להגיד משהו על המסלולים שלנו באופן כללי כי לא כל כך ידוע מה לומדים פה.

יש תופעה רצינית, אני חושב שבצפון, שהרבה בוגרי מכללות סמינר למורים מובטלים.

נכון, הרבה יותר מידי.

אלפים.

כל שנה מסיימים אלפיים כאשר יש צורך ב-700.

הנתונים משתנים אבל נעים סביב 9,000-8,000 מורים שמסיימים. צריך לראות איך אפשר לעשות איזושהי הסבה מקצועית לקהל הזה, בהסבה מקצועית אני מתכוון לתואר שיעזור לו להשתלב לו לעזור להשתלב בעבודה.

לשנות לו כיוון בכלל.

פעלתי בנושא כאשר הייתי בממשלה. צריך לסגור חלק מהמכללות לחינוך או לשים להן מכסות ופעלנו מאוד להכיר בסח'נין שהוכרה בינתיים כמכללה שתהייה לחברה הערבית ואני מאוד שמח שזה קרה סוף-סוף. איפה לא התערבתי אבל אמרתי לוועדה לתכנון ותקצוב שלא יתכן שאתם לא מכירים כי יש עודף הכשרה של מורים.

לא הוכרה עדיין, אין למכללה תואר.

לדעתי יש.

היה מאבק בין סח'נין לבאקה אל-גרבייה.

נכון, היה מאבק בין סח'נין לבאקה אל-גרבייה ולדעתי בחרו אחת מהן אבל אני - - -

הייתה התנהלות משפטית - - -

אני לא מעורב בזה. אבל דיברתי על עם יושב-ראש הוועדה לתכנון ותקצוב שיכירו ואמרתי שצריך להיות במקביל מה שיש באוניברסיטאות ולא קיים בהוראה – כשאני הייתי באוניברסיטה העברית הייתה כמות סטודנטים שהמדינה נותנת לנו כסף עבורם. אם עברנו את זה אנחנו לא מקבלים תקציב ואין את זה במכללות להוראה.

יש היום עודף בהכשרה להוראה בחברה הערבית בצורה דרמטית שלכאורה זה עוזר כי הן מקבלות את התעודה אבל אחרי זה הן לא מוצאות עבודה. אנחנו מדברים היום על 2,000 – אני לא מכיר את הנתונים של היום, אני מכיר את הנתונים של לפני שנתיים – אבל 2,000 איש בשנה, זה גם גברים אבל בעיקר נשים.

זה בגלל שהם לא מתוקצבים?

הם מתוקצבים היום אבל צריך לעצור את התקצוב.

אתם מטפלים ברגולציה ואני אומר לכם את זה לא כאוניברסיטה הפתוחה. בכל השאר המקומות יש תקצוב למכסות. צריך לעשות מכסה להוראה, לדעתי אין, ולהגביל אותה. יהיה רעש כי המוסדות יצעקו אבל זה טוב להם. בטווח הקצר זה רע כי הם לא יתקבלו לחינוך שהם רצו אבל הם יצטרכו ללמוד משהו אחר שתהיה להם עבודה בו.

אתה מאפשר 2,000 מורות כאשר יש מקום ל-700. בכל שנה אתה מוסיף 1,000 למובטלות, למאגר של רשימת המתנה של שמונה שנים. מה קורה בסוף? המורים המצטיינים מוציאים עבודה במקום אחר ואז מערכת החינוך מקבלת את המורים הבינוניים. זאת קטסטרופה לחברה הערבית בכל מובן. אתם חייבים לטפל באירוע הזה והוא דווקא רגולציה. זה מקום שבו אתם יכולים להתערב ואנחנו נבדוק אפשרות להסבה.

מכיוון שדיברנו על החברה הערבית נדבר קצת על החברה החרדית. מושיק תגיד את עצמך ותגיד כמה מילים.

שלום, נעים מאוד. שמי ד"ר מושיק לביא ואני סמנכ"ל בנושא אסטרטגיה באוניברסיטה הפתוחה ואחראי כבר חמש שנים על פרויקט להנגשת הלימודים לחברה החרדית שהאוניברסיטה הפתוחה לקחה אותו כאחד הדברים האסטרטגיים שהיא עושה. תיכף תגיע המצגת. מתוך הבנה שזו קבוצה מכל הקבוצות הכי פחות מיוצגת בהשכלה הגבוהה והיא גדלה בקצב הכי מהיר.

אנחנו מדברים על אוכלוסייה שהיא – אתם בטח מכירים נתונים – אבל האוכלוסייה שהיא כבר עכשיו 17% והיא הולכת - - -

17 מנדטים בכנסת.

בצורה חזקה מאוד. לא עושה את כל ההכנה שמאפשרת לה להגיע להשכלה גבוהה. גם הנשים שלומדות לכאורה תכנים של לימודי ליבה לא מסיימות בגרות ואז אין להן את סף הכניסה המינימלי להשכלה גבוהה. בקרב הסטודנטים, אנחנו מדברים על 5% סטודנטים שגם בתוכם הנתח של האוניברסיטה הפתוחה הוא - - -

העתיד של המדינה תלוי בחרדים ובערבים מבחינת התעסוקה ובעוד כמה שנים המצב לא יהיה טוב.

התפיסה של האוניברסיטה הפתוחה שאיפה שהיא יכולה להיות כלי למשימות לאומיות זה המקום שאנחנו נמצאים בו. אני חושב שגם בחברה הערבית וגם החברה החרדית. האתגרים הם שונים. בחברה החרדית האתגר הוא יותר משמעותי כי החברה עצמה מערערת בצורה משמעותית על התוקף של לימודים אקדמיים. גם מבחינת התוכן – על מה לומדים וגם מבחינת הצורה – איך לומדים, האם מגיעים לקמפוס או לא מגיעים לקמפוס, כיתות בהפרדה או לא וכל הדברים שכרוכים בכך.

גם על הפורמט ועל התחרות במובן הזה שאפשר ללמוד מקצועות כמו פסיכולוגיה וראיית חשבון ורפואה גם לא במערכת האקדמית – כל הדבר יוצר קונפליקט מובנה וזה הרבה יותר אתגר גם לאקדמיה וגם לסטודנטים שרוצים ללמוד - - -

אתה לא חייב 12 שנות לימוד או בגרות כדי להתקבל - - -

אף אחד לא צריך.

אני מייד אגיע למה אנחנו עושים ואיך אנחנו מתאימים לזה. דווקא מתוך הקושי הזה האוניברסיטה הפתוחה הייתה צריכה להגדיר לעצמה איך היא מתמודדת עם האתגר מתוך רצון להביא בסופו דבר ולתת מענה לכל תלמיד חרדי שרוצה ללמוד באקדמיה וכדי שזה יתאפשר.

באופן הזה להגדיר גם איפה אנחנו גמישים ואיפה אנחנו שמרנים. במובן הזה השמרנות היא קודם כול שהחופש האקדמי והאיכות האקדמית – אנחנו לא נוגעים בהם. לא משנים את החומר עבור החברה החרדית ולא מורידים את הרמה. אנחנו לא עושים את הדברים האלה. הדבר הזה הוא חלק הדנ"א של האוניברסיטה אבל מצד שני מאפשרים תואר שמשתלב בסגנון החיים, כלומר אדם חרדי לא צריך לשנות מאורחות חייו כדי ללמוד ולהגיע ללימודים אקדמיים.

כחלק מהגישה של הערכים שאנחנו מאמינים בהם אנחנו מצד אחד פתוחים ומאפשרים לכל אחד להיכנס ומצד שני אנחנו לא מקיימים לימודים בהפרדה בתוך הקמפוסים של האוניברסיטה הפתוחה.

הרכיב האחרון הוא שהאוניברסיטה הפתוחה מאמינה בזה שהיא צריכה להביא השכלה גבוהה לכל מי שרוצה אותה איפה שזה לא יהיה בין אם זה בכפרים בגליל ובין זה בדרום ובין אם זה בני ברק ומאה שערים.

כל קבוצה חרדית שרוצה ללמוד אצלנו בין אם זה בישיבה, בסמינר לבנות או בכל מוסד אחר –אנחנו מגיעים לתוך המקום ומלמדים. באופן טבעי בישיבה יהיו רק גברים ובסמינר לומדות רק נשים אז אנחנו נלמד את הקבוצה שיש שם ונגיע ללמד. זה בעצם מה שאנחנו עושים. אין הפרדה בתוך האוניברסיטה וכל קבוצה שרוצה ללמוד אנחנו מביאים את האקדמיה אליה איפה שהיא לא נמצאת.

אם מסתכלים יש כמה דברים שהופכים את האוניברסיטה למתאימה מאוד גם למשימה הזו. קודם כול קבלה פתוחה. אין חסמים. אפשר להתקבל בלי בגרות ופסיכומטרי. זה לא אומר שלא צריך לדעת מתמטיקה כדי ללמוד מדעי המחשב אבל הרבה פעמים לחרדים יש או מיומנות למידה או ידע אבל אין להם את רכיבים הפורמליים שמאפשרים קבלה לאוניברסיטאות. גם הנשים לומדות מתמטיקה אבל אין להן בגרות אז הן לא יכולות להתקבל לאוניברסיטה והן לומדות ברמה של ארבע ולפעמים חמש יחידות במערכת אלטרנטיבית.

האפשרות ללמוד היא מאוד דרמטית כי היא מאפשרת גם את הנקודה האחרונה – למידה בסתר. אתה לא חייב לצאת מהקהילה שלך כדי ללמוד. אתה יכול ללמוד בכל זמן וכל שעה. אורח החיים החרדי הוא שונה מאוד מאורח החיים הסטודנטיאלי שאנחנו מכירים - לפנות את החיים לשלוש שנים ללימודים זה בדרך כלל לא רלוונטי לחברה החרדית. אפשר לשלב את זה גם תוך כדי לימודים בישיבה או בכולל, בערב – נשים שעובדות והולכות ללמוד. הדבר הזה דרמטי מאוד.

מצד השני האו"פ עצמה – חומרי הלמידה שלנו הם מאוד איכותיים. הם תומכים באפשרות ללמוד לאורך היום ומתי שכל אחד פנוי לעשות את זה.

יש לנו סגל הוראה שבסוף פוגש את התלמידים בקבוצות קטנות יחסית והוא מאוד קשוב גם אליהם וגם להצלחה שלהם וזה הרכיב שהסטודנט לא נמצא לבד בתוך בתהליך הזה עד כמה שהוא בוחר.

המוסד עצמו הוא מוסד שהוא פתוח. חלק מהדנ"א שלנו זה שהוא מאוד מגוון מבחינת האוכלוסיות. בכל טקס בוגרים רואים חרדים. בכיתה כשאתה נכנס אתה רואה גם חרדים, גם ערבים, גם תלמידי תיכון וגם גמלאים. המגוון הזה יוצר משהו בפתיחות של איך כל אחד יכול לראות את עצמו חלק מהלימודים שנמצאים כאן.

היום יש כאן גם קהילה גדולה. האוניברסיטה הפתוחה היא במידה רבה המוסד הכי גדול לחרדים בישראל. יש הרבה מאוד לגיטימיות בתוך החברה החרדית ללימודים באוניברסיטה הפתוחה עם הז'רגון המיוחד של חרדים - - - ללמידה ויש גם מנגנוני תמיכה.

מה שקרה מבחינת המספרים, התחלנו לפני בערך שמונה שנים עם 1,300 תלמידים והשנה אנחנו צפויים להגיע ל-3,500 סטודנטים חרדים. זה גידול דרמטי מאוד. כל מערכת ההשכלה הגבוהה מנסה להגיע למספרים מבחינת קצב הגידול ולא מגיעה לשם וזה בזכות הפיצוח הזה שתיארתי.

גם הפיצוח האסטרטגי אבל גם המאמץ היום-יומי לפתור פתרונות ייחודיים לכל אחד מהסוגים ומזרמים החרדיים וגם הצרכים של הסטודנטים – גם ברמת הפרט וגם רמת הקבוצה. אנחנו עובדים גם עם חסידויות וגם עם סטודנטים מהזרם הליטאי, גם עם חב"ד וגם עם הרבה סטודנטים עצמאיים שלומדים תוך כדי מסלול החיים שלהם ומוצאים פה את - - -

כמה מגיעים לנקודת הסיום, ניקח את תשפ"ה?

אנחנו נמצאים היום בסדר גודל של 250 בוגרים חרדים בשנה שזה פחות מ-10% מהקבוצה הזו אבל בממוצע לוקח לסטודנט באו"פ שש שנים לסיים ועדיין - - -

יתכן מאוד שאחוזי הסיום יהיו הרבה יותר גבוהים מאלה ש - - -

כשאתה לוקח את אוכלוסייה שמגיעה הרבה פעמים בלי סימון מוקדם בכלל הקושי שלהם לסיים את התואר הוא עדיין דרמטי אבל אנחנו בהרבה מקרים רואים גם הצלחה מסוימת בזה שסטודנט חרדי יגיע אלינו, ילמד שלושה-ארבעה קורסים אקדמיים ויכנס לעולם התעסוקה.

ברמת המדינה, וגם ברמת האו"פ היינו שרוצים יהיו דוקטורים בסוף אבל גם מבחינת האו"פ היעד הוא לשלב את האנשים בתוך החברה הישראלית.

חייבים את הגיוון.

3,501.

מה?

3,501. אני לא נספרתי כחרדי ברישום ואני גם סטודנט באו"פ.

איך אתה יודע שלא נספרת?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת אותנו.

הבנתי. אני לא יכול לברוח מזה.

מה אתה לומד אצלנו?

ממשל ומדיניות ציבורית.

תואר שני?

כן.

אז יודע ויכול לאשר את הדברים שאנחנו מדברים.

אם אנחנו מסתכלים נראה לי, אנחנו לא יודע מה המצב בלוח הזמנים - - -

אני רק אציין במאמר מוסגר, אני לא יודע אם אתם מכירים אבל יש סיפור טרי – יום חמישי היה יום של בדיקת חמץ והוא היה יום לימודים ואנחנו בכיתה בסך הכול שני חרדים ואז שתי בנות אמרו מה, איך קבעו בכזה יום? גם על תענית אסתר. טוב, קבעו. תפתחו גם לוח עברי ולא רק לוח לועזי - - - שהיום הוא הכי קשוח לבית הוא היום הזה. אמרו לנו תשלחו מייל מסודר ואז העבירו את הלימודים לאחרי פסח והייתה גמישות.

הכרת את הסיפור הזה?

זה נקודתי לקבוצה. אבל היתרון אצלנו שאפשר גם בסוף להשלים את זה בזום ולראות את זה בזמן שלך את השיעור.

אבל כל התוכנית הזו היא מובנית לעובדי מגזר ציבורי.

אם אנחנו מסתכלים על המפה הלאומית, האוניברסיטה נותנת מענים בשני הקצוות של הספקטרום. גם בקצה המודרני – יש אנשים שרוצים להשתלב בהשכלה גבוהה. להגיע לקמפוסים, להגיע לאוניברסיטה העברית כאדם חרדי זה אירוע מאוד מסובך. גם צריך מכינה וגם משלם מחיר קהילתי מאוד גבוה. אז אלה לומדים בצורה עצמאית באו"פ וזה נתח משמעותי מלימודי החרדים.

לאחר מכן יש את כל המוסדות שהמדינה פתחה והאלה מוסדות בהפרדה מסוגים שונים שהם נוחלים הצלחה אבל מסוימת. גם האיכות האקדמית שלהם בדרך כלל לא מספיק טובה וגם הם לא מספקים חרדים לחרדים.

הפתרון שהאו"פ עושה פה זה ללמד לימודים אוניברסיטאיים בתוך סמינרים וישיבות והדבר נוחל הצלחה כי הוא משאיר את הסטודנט החרדי בתוך סביבת החיים שלו בצורה מלאה. זה לא כאילו-מוסד אקדמאי אלא זה מוסד חרדי לכל דבר והרמה האקדמית והלימודים הם שלנו במאה אחוז והשילוב הזה עובד בצורה טובה, פיצוח משמעותי.

רק להבין, כך זה בסוף נראה. זה סמינר בבית ברכה בירושלים. פתיחת השנה, התלמידות באות עם תלבושת של הסמינר ולומדות לימודי קודש ונמצאות שם בסמינר עם המעטפת ותוך כדי זה הן משלבות לימודי תואר, מדעי המחשב, פסיכולוגיה, כלכלה וניהול, חשבונאות, חברה ורוח.

זה הדבר. מהיכרותי מבנות דודות שלי שנרשמות וכולן רוצות להגיע לבית ברכה.

באמת?

כי כל מסלול שעושים הוא עם מחשבים. אותו מסלול שעושים אקדמאיים. כולן מתכנתות ואחיות שלי כולן עשו. מסיימות ואחרי זה הולכות למכון טל ומתחילות את הכל התחלה.

מה שקרה בציבור היהודי הלא-חרדי – מי שהולך ללמוד במה"ט, מרכז הכשרה טכנולוגי, את המסלולים הוא בדרך כלל מי שלא מתאים לעולם האקדמי. בציבור החרדי פעם למדו בעיקר הוראה כמו שאנחנו מדברים היום על הציבור הערבי אז הן עשו את הצעד קדימה ממכם. הן עברו למדעי המחשב אבל להנדסה והן למדו הנדסאי. זו תעודה אבל פחות משמעותית ולצאת החוצה בשנים של היי של היי-טק אז הם מוצאות עבודה בקלות אבל בשנים שלא הם לא מוצאות עבודה.

יש להם יכולת להשלים ואז התחילו ללמוד. התחלנו עם פרויקט והרחבנו לאט-לאט כשהן לומדות בסמינר החרדי אבל הן עושות במקביל תואר ראשון מהאוניברסיטה הפתוחה במדעי המחשב והשמיים פתוחים בפניהן להגיע לכל מקום עבודה. זה תלוי בהן מה הן רוצות.

או אפילו המשך לימודים.

יש לנו גם מקומות המשך במכון ויצמן לתואר שני. אנחנו מנסים להגדיל את כמות המוסדות וגם הכניסה. התחלנו בירושלים ואחר כך בני ברק, בית שמש. נפתח השנה בטבריה משהו. וגם קצת לקבוצות של גברים ששם זה הרבה יותר מורכב.

דיברת על לפצח את השיטה. אני בוגרת שלכם. דרך הכנסת שלחו אותנו. כי הגעתי כש - - -

בבית ברל.

כן. הגעתי לפני הרבה שנים לכנסת כשדרשו בהתחלה רק בגרות ואז הוציאו אותנו למסלול אקדמי. עצם הלימוד בקבוצה שזה מובנה פותר המון בעיות. הרגשנו שיש את החוויה של הלמידה בכיתה, שיתוף של הדברים, העברה של חומרים וידע וגם הווייב החברתי. כאשר אתה מדבר לפצח את - - - כמו שעשיתם פה.

מה שחסר לנו כרגע בחברה הערבית, סליחה שאני קוטע אותך, זה אם אתם תדעו לעזור לנו לחבר לשותף טוב כי בחברה החרדית יש לנו את השותפים היום, יש סמינר בית יעקב, לא משנה השמות של הסמינרים, בית ברכה שדרכם אנחנו - - - בחברה הערבית עוד לא הצלחנו למצוא שותף טוב שידע להרים קבוצות כי יש משמעות, כפי שהיא אמרה, אפשר ללמוד בזום, אבל כשמגיע צעיר ערבי בן 19, 22, לא משנה, ללמוד בשיעור בזום בעברית שהוא גם ככה מתקשה עם עברית אז הסיכוי שלו להצליח הוא קטן יותר.

אם הוא ילמד בקבוצה ביחד ויהיה מישהו ואז גם יהיה את הצד החברתי וגם כיתה שלומדים זה יהיה הרבה יותר טוב. אנחנו צריכים, אנחנו בינתיים מחפשים ולא מוצאים מספיק שותפים. אם תדעו לחבר בינינו - - -

אתה גם רואה את ההתחלה ואת הסוף. לא צריך לחפש קורס-קורס.

אני אומר לכם זה רגע, אתם מכירים? דברו איתי אחרי זה.

בסדר גמור.

בסדר? אני מאוד אשמח.

המסר בעיקר הוא האפשרות להשתמש באוניברסיטה הפתוחה כמנוף לפיצוח אתגרי ההשכלה הגבוהה בכל מקום שתהיה במדינת ישראל. אנחנו יודעים לעשות את זה. יש הרבה אפשרויות לעשות את זה בתוך המנגנונים של האוניברסיטה הפתוחה וגם היכולת לעבוד עם שותפים היא מכפיל כוח שמאפשר להגיע למקומות שלאחרים קשה יותר להגיע.

אני מרגיש שהצלחנו לעשות את זה בחברה החרדית בצורה טובה.

זה הוריד חסמים נוספים.

בעיניי זה היה יפה כשהבנתי את זה. דיברתי עם בחור - - - אתם חרדים במובן שלכם ואנחנו גם חרדים במובן של הלימודים שלנו. אתם לא צריכים לשנות את זה ואנחנו לא צריכים לשנות את זה. עם החברה הערבית לא מצאנו עדיין את הנוסחה החזקה כל כך. לא שאין. ראיתם מספרים והם בסדר אבל לא מספיק טובים.

בנגב לדוגמה, אוניברסיטת חברון עובדת איתנו בשישי-שבת וזה רק לתושבי הנגב. הסטודנטים מגיעים לשם ולומדים יומיים ומקבלים תואר. בעיקר הרבה נשים.

הבעיה שאין להם עברית. הם לא יצליחו ללמוד פה. אני מכיר את האוטובוסים שיוצאים מרהט לחברון. אני מכיר את זה.

הם בוגרי תיכון של מערכת החינוך הישראלית.

הבעיה היא - - -

נכון, אני יודע - - -

לצערי, התיכון ברהט או התיכון באזורים שם – הם מסיימים את התיכון בלי לדעת עברית ואז אין להם באמת יכולת ללמוד פה. אני חושב שזו צריכה להיות משימה של מדינת ישראל לתקן את זה אבל צריך רגע להתחיל עם התיכון. מה שעשינו בחברה הערבית בצפון – המצב לא מצוין אבל העברית שם הרבה יותר טובה בחברה הבדואית בדרום. במובן הזה יש עוד עבודה לזה.

צריך תוכנית כוללת - - -

להכניס גם לימודי עברית.

הייתי רוצה לדבר טיפה על מה לומדים כאן. המשפט שאני אוהב לפתוח בו ולא עשיתי את זה אז אעשה עכשיו שהאוניברסיטה הפתוחה היא הסוד השמור ביותר בכל מה שנוגע להשכלה הגבוהה בישראל. אנשים לא יודעים מה זה. יודעים שיש משהו כזה ואנחנו מנסים לא רק לשפר את התוכן שלנו אבל גם את הדהוד של מה שאנחנו עושים בחברה ואחד הדברים הכי בסיסיים מה לומדים כאן ומהם הם המסלולים.

הייתי רוצה לדבר על זה ואנחנו נדבר גם בהמשך על עוד דבר שבכלל לא ידוע שהוא מחקר. מחקר אקדמי ברמה גבוהה. אנחנו רוצים להקדיש לזה גם שתראו. ברור שהשכלה ומדע מחוברים זה בזה אבל זה לא אותו דבר.

ציינתם גם שיש לכם תואר שני. יש גם לכם תואר שלישי?

אנחנו נדבר על זה. שלישי יש לנו אחד. זה מופיע פה?

יש תואר שני איפשהו. אמור להיות.

יש לנו תואר דוקטור ב - - - מה זה פה?

זה התוכניות שיש ומתי הן נפתחו. אפשר לראות - - -

אתה יכול לראות פה.

אפשר לראות שבשנים האחרונה חלה מגמה ותנופה מאוד גדולה בפתיחה התוכניות של לימוד תואר שני כשהתחלה היה פחות ולאט-לאט יותר וגם הצמיחה של תוכנית דוקטורט בחינוך.

כמו שאמרתי קודם יש את המתח הזה בין הנרמול לבין הבידול או הייחודיות שלנו. ברגע שפתחנו את הדוקטורט בחינוך, וזה היה לא מזמן, זה שם אותנו במקום שאנחנו אוניברסיטה שנותנת גם תואר שלישית. לא מספיק לתת אחד. אבל ברגע שאתה שם אז אנחנו כבר במובן הזה כמו אוניברסיטאות אחרות אבל ניסינו ואנחנו מנסים לפתוח עוד תוכניות במדעי המחשב ופסיכולוגיה.

יש לנו קושי אל מול הרגולטור בכל דרכים וחלק מהתארים השניים שלנו – אתם רואים פה יש לנו מגוון מאוד גדול בין אם זה לימודי דמוקרטיה בין תחומיים, מדעי מחשב, מנהל עסקי, פסיכולוגיה חברתית, ממשל, מדיניות, מנהל וכן הלאה, לימודי תרבות, חינוך, טכנולוגיה, יש לנו פסיכולוגיה קוגניטיבית, אסטרופיזיקה – אנחנו נדבר על זה – למידת מכונה וניתוח נתוני ענק.

זה דווקא המסלולים של תואר שני. יש לנו כמה סטודנטים בערך בתואר השני?

בין 5% ל-10% מכלל הסטודנטים שלנו.

ומהבוגרים זה 300 כל שנה.

מתוך 5,000, 7,000.

בוא נראה את המסלולים הלא-מתקדמים.

תודה.

אני לא בטוח שיש לנו אלא יש לנו ברמת המחלקות ולא ברמת המסלולים.

אנחנו נשחרר את מאיר.

בהצלחה. אם יש התלבטות במשהו בכל הדברים, אז בשמחה.

אם אתם צריכים את העזרה שלנו במשהו - - -

בוודאי, אנחנו עוד לא סיימנו.

אני מאוד אשמח שתעדכנו אותי.

בתחום הרפואה גם ניסיתם להיכנס לזה?

מייד אני אדבר על זה. בואו נראה קודם כול מה שיש לנו.

אין לנו פירוט ברמת התוכניות אלא פירוט בגודל של הלימודים לפי מחלקות.

לפי הכשרות אם אני לא טועה.

כן. אבל לפי הגודל של המחלקות. מדעי המחשב בשנים האחרונות חוו קפיצה. בערך שליש מהפעילות שלנו זה בתחומי המחשב, אבל יתר התחום הוא בעיקר באזור הרוח והחברה כאשר מדעי הטבע הם בהיקף מאוד קטן.

אחד האתגרים בתור מוסד שהוא מבוזר ופרוס גאוגרפית – כל התשתיות הרטובות של מעבדות – יש פה אומנם מעבדות, אבל האטרקטיביות של ללימוד מרחוק וצריך לבוא לרעננה במהלך התואר כדי לעשות פה מעבדה מאוד יורדת. אז דווקא בתחומים האלה של מדעי הטבע, של המקצועות גם הרפואה וגם עזר-רפואה לא רק שאין לנו הרבה פעמים ומלכתחילה יותר קשה לנו.

אתם רואים שיש פה מחלקות, לפעמים מחלקה גם משקפת תואר אבל לא בהכרח. יש היסטוריה, יש פילוסופיה, יש מדעי היהדות, חינוך ופסיכולוגיה שאלה שני דברים שונים אומנם אבל מבחינה ארגונית אנחנו מחברים תארים. יש תארים בפסיכולוגיה, תארים בחינוך, מדעי הטבע שזה כולל כימיה, ביולוגיה וכן הלאה – לא מספרים גדולים, חייבים לומר. לא של הרשמות וגם לא של בוגרים.

במתמטיקה ומדעי המחשב, כפי שירדן אמר, הייתה לנו עלייה משמעותית ביותר ואנחנו נמשיך להשקיע בזה. הדבר כולל מסלול ואפילו מסלולים בהנדסת תעשייה וניהול. זו דוגמה טובה מאוד לחשיבה שלנו להרחיב מסלולים ואנחנו חושבים שזה מתאים לנו במובן הזה שזה לא דורש מעבדות רטובות אלא דורש בעיקר כוח מחשוב ודברים אחרים.

אנחנו חושבים שזה משהו שמאוד מתאים לרצון שלנו לגדול בחברה הערבית כי זה סוג של מקצועות – אנחנו יודעים שלפעמים במדעי המחשב והנדסה אלקטרונית יש מגבלות בגלל סיווג ביטחוני ועוד כל מיני דברים שאנחנו מכירים – בעוד שהנדסה אזרחית והנדסת תעשיית, לפחות נקודת ראותנו האפשרות להציע, לא רק לחברה הערבית אבל זה גם להתחבר לרצון שלנו לגדול שם.

לעומת זאת אם אנחנו חושבים על מקצועות אחרים טיפוליים שגם מאוד מבוקשים בחברה הערבית וגם בחרדית, יותר קשה לנו עם זה, בגלל שאלו מסלולים שדורשים קבוצות קטנות, חונכות ישירה – תחשבו על קלינאי תקשורת או פיזיותרפיה כל מיני דברים שיש עבורם ביקוש. כרגע אנחנו חושבים שאלה לא המקומות הנכונים עברו להתרחב.

למה אין לכם עבודה סוציאלית?

אין לנו עבודה סוציאלית למשל. זה מעניין. היו פה בדיונים עוד לפני שאני הגעתי אז אני מכיר רק את הסיפורים. בסוף גם בעבודה סוציאלית קיים הממד של המפגש בין העובד הסוציאלי או העובדת הסוציאלית - - -

בהתמחות.

בהתמחות. כל מיני דברים שקשים לנו קצת יותר. אני לא רואה את זה באופק בעוד שאני רואה את ההרחבות בהנדסות הרלוונטיות. אנחנו באמצע תוכנית של חשיבה אסטרטגית לקראת תוכנית רב-שנתית וייתכן ששם אנחנו נכנס באופן יותר אינטנסיבי. כמו שאתם רואים מסלולי הלימוד הם די מגוונים גם בתואר הראשון וגם בתואר השני. לא הזכרתם ולא שאלתם - - - בואו, אנחנו הבאנו שניים מהמדענים הצעירים שלנו. בואו תשבו בצד הזה. גם גלי. אנחנו מתכוונים בכל התחומים האלה להמשיך להתפתח.

משפטים?

זו שאלה שתמיד עולה. זה לא קיים אצלנו. האם יהיה קיים או לא אני לא כל כך רואה את באופק.

באונו קיים. באונו לומדים משפטים. לומדים יומיים בשבוע. יום אחד בזום ויום אחד ב - - -

נכון. בגלל זה אני אמרתי שעל כל תוכנית ועל פעילותינו מצד אחד אנחנו מדברים על הנגשה ועל שירות לאוכלוסיות מסוימת אבל תמיד אנחנו חושבים על המצוינות האקדמית. יש דברים שנעשים במקומות אחרים, השמות אתם תגידו ותבחרו ויש דברים שאנחנו לא עושים כי אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן להתפשר על הדרישות האקדמיות שלנו.

אגב, אני כן אגיד שיש לנו מסלול מאוד מוצלח בחשבונאות. השנה בדיוק לפני שבוע התפרסמו התוצאות של הלשכה, אחוז ההצלחה הגבוה ביותר היה של רייכמן ובמקום שני אנחנו היינו עם 86% של מצליחים במבחן של הלשכה.

זה חשוב. ראיית חשבון.

זה לא משפטים אבל יש איזשהו דמיון בסוג המסלול שנעשה ואנחנו בזה כן משקיעים ונמשיך להשקיע.

שתי שאלות. האחת, כלכלית. מה עלות של שכר הלימוד - - -

לא דיברנו על זה בכלל.

האם זה כמו באוניברסיטאות והאם הסטודנטים משלמים לפי קורס כאן?

אני אסביר. נרשמים לפי קורס וקורס עולה 2,100 שקל בערך אבל אנחנו כפופים לרגולציה של השכלה גבוהה ואז מה שקורה שאם בסוף מי שמשלים את התואר שילם יותר ממה שמקובל באוניברסיטאות האחרות שזה 300% של שכר לימוד, אז אנחנו מחזירים לו את הכסף.

סיום תואר זה כמו תואר בכל מקום אחר. הרשמה לתואר זה לא כמו באוניברסיטאות אחרות אלא לפי הרשמה. במובן הזה הסטודנט שלומד אצלנו ומסיים זה כמו בכל מקום אחר. גם בתואר השני יש את הרגולציות האלה ואנחנו פועלים לפיהן.

שאלה שניה היא, אני מבין שהאוניברסיטה היא מוסד שנותן הקניית ידע, הוא לא מחויב בכל מה שמדינה צריכה אבל מצד שני כשאתה בא ואתם עובדים על תוכנית אסטרטגיה – האם מתחשבים בתוכנית האסטרטגית גם בשוק העבודה. מה הצורך בשוק העבודה, איזה תארים צריך בשביל לתת מענה לצורך הזה בנוסף לאקדמית?

זו שאלה מורכבת. בחלקה יש תשובות מאוד חזקות כאשר אנחנו היום עומדים במצב מאוד טוב בכל מה שנוגע למדעי המחשב. שם, לא יודע אם שלחנו לכם את הכתבות שהתפרסמו בדה-מרקר, בכלכליסט - - -

לגבי מדעי המחשב, מתוך הבוגרים של מדעי המחשב שמסיימים כאן כמה מתוכם משתלבים בשוק העבודה?

רציתי להגיד שבכתבה שמסתבר שהבוגרים שלנו משתלמים בצורה יוצאת דופן. אני אסביר למה וזה לא נכון באותה למקצועות האחרים. יש נתון של משרד העבודה. איך קוראים לנתון?

עבודאטה.

שמראה שלאחר חמש שנים מסיום התואר הבוגרים שלנו הם עם המשכורת הכי גבוה בתחום. זה די מפתיע אבל זה נכון. יש לזה הסברים שונים. אחד מההסברים הוא שחלק התלמידים שלנו במיוחד במדעי המחשב עשו את התואר לאחר או בשילוב עם - - -

עם עבודה.

עם עבודה. הרבה פעמים עם עבודה ביחידות הטכנולוגיות של הצבא. שני הדברים אלה מאוד משפיעים. יש כאלה שאפילו אמרו זה לא חוכמה, אתם לוקחים אנשים שיש להם ניסיון, יש להם יכולת. זה נכון. אבל אנחנו לוקחים את כולם לא רק את אלה. מבחינת השתלבות בשוק העבודה במקצועות האלה אנחנו ממש במצב טוב.

שאלה יותר מורכבת היא השאלה של כל אותם בוגרים של המקצועות והמסלולים השונים של מדעי הרוח והחברה. גם בפסיכולוגיה אנחנו במצב טוב כי הולכים מקומות אחרים להמשיך. גם בראיית חשבון, גם בפסיכולוגיה, גם MBA משתלבים יפה מאוד.

אבל יש לנו אוכלוסייה גדולה של מסיימים תואר כללי של מדעי הרוח והחברה וזה בכל האוניברסיטאות ובכל המקומות וזו שאלה גדולה. אנחנו בדיוק התחלנו איזושהי תוכנית חדשה שהיא גם יוזמה של המל"ג שקוראים האקדמיה 360 שאומרת דבר כזה. אנחנו צריכים לחשוב על הבוגרים שלנו במונחים של התחברות תעסוקתית בהמשך. זו שאלה קשה באוניברסיטה.

אם אתה רוצה אני אגיד מניסיוני משהו יותר רחב ואז נחזור – תוכניות הלימוד בכל האוניברסיטאות ובכל המסלולים – גם במדעי החיים, גם בהיסטוריה, גם במתמטיקה עיונית בנויות כאילו שכל בן אדם שמתקבל לאוניברסיטה מגיע לשם כדי או לצורך להיות פרופסור מן המניין בסופו של דבר.

הלימודים מכשירים אנשי אקדמיה בהמשך אבל כ-90% לא יהיו שם ומבחינת המעבר לתואר השני אולי יש 40%. לכן זה דיון שקיים באקדמיה. אני מכיר אותו כדיקן מדעי הרוח שתל אביב שהייתי עד שנת 2020 והשאלה הייתה לגבי אנשים באו ללמוד מדעי הרוח – היסטוריה, ספרות, פילוסופיה וכן הלאה אבל בסוף מי שיהיה פרופסור מן המניין בעוד 20 שנה – אז קיבל תעסוקה אבל מי שלא איך אנחנו הוצאנו אותו מהלימודים בלי שום ערך מוסף תעסוקתי. ערך מוסף אקדמי, אינטלקטואלי כן ואלה המשימות שלנו.

אנחנו מנסים לעשות – ניסינו בתל אביב ועשינו את זה במידה מסוימת של הצלחה – ומנסים עכשיו לשלב בקוריקולום כחלק מהנקודות החובה שלהם גם קורסים שיכוונו אותם לאפשרות להתחבר לתעסוקה. בין אם זה למשל התחלה של תעודת הוראה, בין אם זה נושאים של עריכה לשונית, עריכת תוכן דיגיטלי ועוד.

חלק מהתוכנית שאנחנו בונים עכשיו למשל במחלקה לתקשורת שהיא חלק ממדעי החברה פה כוללת קורסים מעשיים – זה לא חדש, זה קיים – כדי שאנשים יכירו את עולם התקשורת לא רק באופן התיאורטי והאקדמי שאנחנו מדברים עליו אלא שידעו להתחבר.

השאלה היא מורכבת אבל בחלק גדול מהדברים אנחנו בהחלט במצבים מצוינים של תעסוקה. בטח במקצועות של היי-טק ואפילו הגענו לכותרות בגלל כפי שאמרתי לך סוד שמור היטב – אנשים לא יודעים את זה ופתאום כשהתחילו להתפרסם המספרים ועכשיו אותו דבר גם עם ראיית חשבון, אנחנו במצב ממש טוב בזה. לא בסוף הדרך, אבל בהחלט - - - ובוודאי הרבה מעבר למה שהתפיסה הכוללת כלפי האוניברסיטה הפתוחה משקפת. אנחנו במצב הרבה יותר בכל התחומים ממה שחושבים עלינו.

שאלה אחרונה. האם אתם עובדים עכשיו על התוכנית האסטרטגית האם אתם לוקחים בחשבון את כל הנושא של לימודי AI? ה-AI זה נושא - - -

זו שאלה מתבקשת. ויש לנו תשובה.

נראה לי שנגיע בחלק האחרון כשנדבר - - -

אתם תראו את זה. AI זה אומר הרבה דברים. קודם כל יש לימודי AI. זה קל יחסית לנו. לא כל הבעיות פתורות אבל יש לנו תשתית טובה ואנחנו מתפתחים וכן הלאה. אבל יש עוד שאלה, לא פחות מעניינת, איך אנחנו – אמרתי שאנחנו צריכים לעשות שינויים באופן העבודה שלנו, באופן הלמידה – איך אנחנו מלמדים באוניברסיטה שהיא למידה מרחוק, עצמאית, איך אנחנו מלמדים בעידן ה-AI? אני חושב שהם יקבלו על זה הסבר.

כן וגם סיור קטן.

סיור קטן. אני אגיד רק דבר אחד שהוא עקרון היסוד של העניין הזה. יש לנו חומרי לימוד מצוינים בכל התחומים ובכל רמות שלנו ואנחנו גם עוקבים אחרי התפתחות של התלמיד. לכן כל אותם מודלים של למידה LLM ודברים מהסוג הזה – אנחנו יכולים להפעיל אותם בצורה מאוד מוצלחת עם הידע שלנו בלי הסכנה שמתחילים לחפש - - - אנחנו לא נחפש בכל מיני מקומות הזויים מחוץ לנו ולכן נוכל לחבר באופן טבעי את מה עשינו עד כה והתפתחות עם טכניקות של AI. אתגר חשוב. אנחנו ממש בתוך העניין הזה.

השאלה אם ה-AI כולל גם אותם סטודנטים במדעי הרוח שצריכים להתמודד עם בעיית תעסוקה בסוף?

אתה תדבר על זה?

בזה אנחנו עוסקים בוועדה. היו לנו כמה דיונים - - -

תיכף נדבר על המרכז לאסטרופיזיקה. בלי להיכנס לכל מיני – אולי ירדן יש לך יותר ידע על זה אפילו ממני על האופן שבו אנחנו משתלבים בתקציבי המחקר של המדינה וכן הלאה.

מה הכוונה?

הגשות - - - וכן הלאה. הסגל הבכיר הוא כמו סגל בכיר בכל האוניברסיטאות עם תהליכי קידום, עם חובות – לא חובות הוראה כי אין לנו הוראה פרונטלית. אנחנו עושים ועדות קידום כמו אוניברסיטה אפילו עם גורמים חיצוניים כי אין לנו מספיק פרופסורים מן המניין ולא מסיבה אחרת.

החוקרים שתיכף שתשמעו שניים מהם משתלבים בעולם האקדמי באופן רגיל. זה עוד דבר שלא כל כך ידוע על האוניברסיטה הפתוחה ולכן אנחנו רוצים להציג לכם שני תחומים שבו זה נמצא. אחד אסטרופיזיקה והשני - - - הומניטי.

כמה מאמרים יש לכם בשנה?

כמה מה?

מה מספר המאמרים?

בסביבות 100 וקצת. צריך לזכור שיש לנו רק 100 - - -

106.

פחות או יותר. בממוצע זה יוצא משהו כזה. אני חושב גם בנתונים של זכייה במענקים תחרותיים אנחנו יכולים לראות שלגבי רמת המצוינות של החוקר הבודד אנחנו לא נופלים מהאוניברסיטאות האחרות.

השאלה האם האוניברסיטה מחייבת, ברגע שאתם בודקים - - -

ברור.

הקידום שלו על פי הבסיס - - -

ועדות מינויים זה כמו בכל אוניברסיטה.

באוניברסיטאות רגילות אתה מתקבל, שש שנים, אם לא מקבל קידום - - -

זה לא קיים, לצערי.

זה לפי הפרסומים.

יש קידום ויש קביעות. קידום זה כמו כולם. החוזה הבסיסי של העסקה של הסגל הבכיר לא כולל שאלה של תהליך קביעות. לעומת זאת אפשר בתיאוריה להפסיק את עבודתם של אנשים מאוחר יותר. אני לא רוצה להיכנס לכל זה. אני לא אוהב איך שזה נעשה כאן. יש עם זה הרבה מאוד בעיות אבל זה נושא לדיון עם הסגל הבכיר. אני חושב שזה לא טובת הסגל הבכיר מה שקורה כאן.

אני אגיד גם מנקודת אחת, כשאנחנו קולטים מישהו אנחנו לא יכולים להגיד לעצמנו, נראה בסדר, נראה מצוין בוא נראה איך הוא יהיה ואז אם זה לא מסתדר אחרי 5-3 שנים אנחנו אומרים לו שלום כמו באוניברסיטה. זה אי אפשר לעשות פה. אפשר לעשות זה אחרי 15 שנה כשאדם בן 55 ואין לו הרבה אלטרנטיבות. בעיניי זה לא טוב אבל על זה עוד נדבר עם הסגל הבכיר פה.

נציג את האורחים.

האורחים יציגו את עצמם.

שמי אלונה, אני חברת סגל בכיר בפיזיקה בתוך מדעי הטבע. אתה רוצה להציג את עצמך ואז אני אספר על - - -

אני גדי מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות. אני עכשיו ראש המחלקה וגם ראש המרכז למדעי הרוח וחברה דיגיטלית שעליו אדבר.

נתחיל באלונה.

אני רוצה לספר לכם קצת על מרכז המחקר וגם קצת על המחקר שאני עושה. לגבי קבוצת הפיזיקה – בגלל מיעוט חברי הסגל באוניברסיטה הפתוחה באופן כללי וביחוד מיעוט חברי הסגל הבכיר – נלקחה החלטה אסטרטגית לרכז – כל סגל הפיסיקה יהיה מתחום האסטרופיזיקה. דבר האפשר לנו לעשות קולבורציה ולבנות את מרכז המחקר הזה שמתעסק בכל מיני תחומי של אסטרופיזיקה. אתה תעביר, אני אעביר?

אני יכול לעזור.

אסטרונומיה באופן כללי חוקרת את היקום, זה רק מבוא לכל התמונות היפות שאנחנו מקבלים מטלסקופים בחלל ועל כדור הארץ שמאפשרים לנו גישה להמון תופעות של הטבע סביבנו. הסקאלות של הגופים באסטרונומיה הן מאוד קיצוניות. אנחנו מדברים על גופים החל מ-100 מטר מתוך מערכת השמש ועד 20 סדרי גודל גדולים יותר שאנחנו חושבים על צבירי גלקסיות וכולי.

הדבר מאתגר את היכולות הפיזיקליות וזה ברור שצריך פיזיקה שונה בכל תחום ולכן תחום האסטרונומיה הוא לא מקשה אחת ותחום האסטרופיזיקה הוא בטח לא מקשה אלא יש תת-תחומים שמתעסקים בכל מיני תופעות פיזיקליות שקשורות לגדלים שונים.

סביב הדבר הוקם מרכז המחקר באסטרופיזיקה לא כל כך מזמן, רק לפני ארבע שנים בסך הכול והוא מתעסק במגוון תחומים של אסטרופיזיקה החל מהסקאלות הקטנות שהן כוכבי לכת ומערכת השמש שלנו – אלו דברים שאני עושה – והמשך בכוכבים, התפתחות של כוכבים, מוות של כוכבים, התפוצצויות, כוכבי ניטרונים, חורים שחורים וכולי ועד הסקאלות הגדולות של גלקסיות, קוסמולוגיה, תורת היקום באופן כללי ואפילו המתמטיקה של תורת הכבידה. כבידה ככוח – החקר שלו ברמה המתמטית.

המרכז מורכב – אנחנו שישה חוקרי סגל אנחנו גדלים יפה, התחלנו ארבעה.

זה משהו ייחודי. אנחנו לא יכולים לעשות הדבר הזה בכל התחומים.

בכל התחומים – הבנתי.

זו בעיה.

התחלנו ארבעה והיום אנחנו עוד מעט שישה, יוסף כבר הגיע לדעתי - -

כן.

חברי סגל בכיר. יש עוד שלושה מרכזי הוראה שלנו שעוסקים גם במחקר והם חלק מהמרכז. היום יש לנו עשרה פוסט-דוקטורנטים. רובם ככולם מחוץ לארץ, מכל מיני מדינות. יש לנו מהודו, מארה"ב, מצרפת וממגוון מקומות שמגיעים לעשות פה פוסט-דוקטורט איתנו – עם אחד מחברי הסגל.

פתחנו רק השנה, שנה ראשונה, תוכנית מאסטר – תוכנית לתואר שני באסטרופיזיקה שזהו תואר ייחודי כי הוא מוקדש לאסטרופיזיקה. בניגוד לתארים שניים בארץ שהם בפיזיקה עם תת-התמחות באסטרופיזיקה, פה התואר כולו באסטרופיזיקה וכל התשתיות הן בנושא הזה.

יש לנו כרגע עשרה סטודנטים, הביקוש הוא הרבה יותר גדול ממה שצפינו וזה די מדהים. אנחנו כרגע מגייסים את הדור לשנה הבאה. בנוסף יש לנו חברי סגל חיצוניים שעובדים בקולבורציה יחד עם המרכז שלנו.

פעילויות מרכז המחקר – שאלת קודם על המאמרים. אז הקבוצה הקטנה שלנו שרק עכשיו היא שישה והייתה ארבעה עד לפני שנה, מפרסמת משהו כמו 40 מאמרים בשנה. אני חושבת שגם בכל הקשר לזכייה בקרנות מחקר אנחנו מעל הממוצע. יש לנו קרנות בארץ, גם קרנות בעולם, גם קרנות של שיתופי פעולה עם כל מיני מדינות.

אתה מקבלים גם קרנות מימון ממשרד המדע?

הקרן הלאומית למדע.

מ-ISF כן. יש לנו NFS-BSF.

לא, זה תחת האקדמיה למדעים.

לא, יש קרנות של המדען הראשי במשרד המדע. אני לא בטוח שיש לכם - - -

אבל הקרן הלאומית למדע היא תחת האקדמיה.

הקרן הלאומית היא בנפרד אבל יש תקציבים של המדען הראשי במשרד המדע אבל שם המחקר הוא יותר יישומי.

הקרנות החשובות זה ISF.

יש לנו ISF ו-BSF-NFS. יש גם קרנות מחוץ לארץ. אני מגישה עכשיו עם הוועדה לאנרגיה אטומית. יש לנו ממשק עם דברים יותר יישומיים אבל רוב המחקר שלנו הוא מחקר תיאורטי ולכן לפעמים הקרנות של משרד המדע, קשה לנו – אנחנו קוראים בקפידה את הקול הקורא אבל קשה לפעמים לקלוע.

יש לכם שיתופים פעולה עם חוקרים מחוץ לארץ?

המון. רוב - - -. אני תיכף אדבר קצת על הדברים שאני קשורה אליהם.

יש שינוי במציאת שותפים בחוץ לארץ?

זו שאלה טובה. כי לפעמים אתה לא יודע מה חושבים מאחורי הגב. נכון לעכשיו אני לא מרגישה. אני בשבוע שעבר הייתי באוניברסיטת אריזונה בביקור של שיתוף פעולה שהוזמנתי לשם. שבועיים לפני זה בציריך, שבוע הבא אני בבייג'ין. כולם חמודים והכול בסדר. להגיד לך שיש אנשים שחושבים דברים או נמנעים – אנחנו לא יכולים לדעת.

אבל לא הייתה – לא חשנו פגיעה משמעותית.

לא משהו קיצוני. יש כמה דברים שיש לי חשד. אבל חשד זה חשד. מארגנים כנסים וסדנאות מחקר – אפרופו עניין בינלאומי. אני מארגנת בנובמבר בארץ כנס עם עזרה של המשרד ליחסים בינלאומיים, זה תחת המשרד למדע.

האגף הבינלאומי.

יש איזשהו מימון גם מטעמכם לכנס הזה.

נתת להם רעיון למשרד חדש.

אנחנו נשמח.

הם מחפשים שמות. משרד ליחסים בינלאומיים עוד אין.

זה לא מטעמנו.

אפשר לקחת את אחד הקיימים - - -

אנחנו מפקחים עליהם. אנחנו ועדת מדע וטכנולוגיה של הכנסת ולא משרד המדע.

תודה על ההבהרה. אנחנו מארגנים ומנסים להביא לארץ מדענים אפילו בתקופה הקשה הזו כי אנחנו מבינים את החשיבות של הדבר הזה. נעשו כבר שני כנסים בינלאומיים – אחד בארץ לפני המלחמה ואחד שנאלצנו להעתיק אותו אבל עדיין תחת מרכז המחקר שלנו.

ליוון.

ליוון. נכון. שני כנסים בינלאומיים והשלישי אני מקווה שבנובמבר אני עורכת. אנחנו מאוד משתדלים גם את הנראות של מרכז המחקר והזה וגם להמשיך את שיתופי הפעולה. אנחנו חברים בהמון קולבורציות בינלאומיות. נתתי פה רק רשימה קצרה. אני אדבר בכמה מילים על אריאל ופלאטו שאני חברה בהם. אני אנסה להזדרז.

כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, זה מה שאני מתעסקת בו. תחום צעיר יחסית בתוך אסטרונומיה כי רק באמצע שנות ה-90 מצאו את כוכב הלכת הראשון שהוא לא סביב השמש שלנו אלא סביב שמש אחרת בגלקסיה. כל נקודה פה היא כוכב לכת. כבר יש לנו אלפי רבים והמספר הוא 6,000 בערך היום.

שאלות מפתח בתחום הזה הן איך זה נוצר. איך נוצרות פלנטות? מה קובע את הסוג? למה חלק הן כמו כדור הארץ וחלק הן כמו צדק? ממה הן עשויות? איזה חומרים? מבנה הפנימי שלהן? דינמיקה בין גופים? למה חלק קרובים לשמש, רחוקים מהשמש? וכמובן את השאלה שמעניינת את כולם התנאים לקיום חיים. מתי זה מתאפשר ואיפה יש לנו סימנים והאם יש לנו יכולת לזהות חיים במקומות אחרים.

בחצי מילה על מה שאני עושה – אני בונה מודלים נומריים, מודלים ממוחשבים של כוכבי לכת משלב ההיווצרות שלהם. ממדלת את כל התהליכים הפיזיקליים כולל את ההתנהגות של החומרים ומעבר החום בפנים כי המטרה שלנו בסוף היא להשוות לתצפיות. יש לנו את התצפיות של כוכבי הלכת ואנחנו רוצים לספר את הסיפור שמאחורי זה ובשביל זה צריך מודלים שעושים את החישוב של כל הפיזיקה והכימיה שקורית בפנים.

דוגמאות לדברים שאנחנו משתמשים בהם – יש את טלסקופ החלל ג'יימס ווב ספייס טלסקופ שהוא הפרויקט האדיר של נאס"א. אנחנו המדענים מקבלים עליו זמן תצפית וזה קשה לקבל זמן תצפית. זה מאוד תחרותי. יש אלפי הצעות בכל סיבוב ורק כמה זוכות לקבל זמן.

התמזל מזלי להיות חברה בשתיים כאלה והבאתי פה את הדוגמאות. אחת, היא לצפות במערכת צעירה מאוד וזה צוות מדענים בינלאומי ופה זה בהובלה הולנדית. השנייה, עולמות לוהטים – רק לפני חודש קיבלנו את הזמן הזה. זה די חדש. כמובן התצפית עוד לא קרתה. אנחנו הולכים לצפות על עולמות לבה. זה בהובלה של תצפינים אמריקאים והתפקיד שלי בתוך הדבר הוא לתת את החישובים של מה קורה בפנים ולהסביר את התצפיות.

דברים שצפויים לנו בתחום שלי בשנים הקרובות, אז בשנת 2026 תשוגר פלאטו, משימת החלל של סוכנות החלל האירופית שתחפש כוכבי לכת וגם תיתן לנו את גיל הכוכב. בשנת 2029 שתשלח אריאל שזו גם משימת חלל של סוכנות החלל האירופאית שהולכת לצפות באטמוספרות של מאות פלטות, לחפש גם סימנים וגם להבין איזה חומרים יש שם. אני חברה בצוותים המדעיים של שתי משימות החלל האלה. אז מבחינתי זו גם הזדמנות לבחון את המודלים שלי ולהשפיע על איזה מטרות הולכים לצפות בהן בטלסקופים.

יש עוד שני טלסקופי חלל שהולכים לצאת. הימני לא יהיה מאה אחוז לפלנטות אבל חלק גדול מהזמן הולך מוקדש ואני מספרת לכם את כל זה - - -

כמה זמן לוקח לכייל נתונים מהרגע שממקמים אותו?

זה תלוי. בג'יימס ווב לקח להם חצי שנה וגם שני אלה הולכים להיות ממוקמים ב-L2 וזה רחוק מכדור הארץ כמו הג'יימס ווב. משהו כמו חצי שנה שהם עושים קליברציות, בודקים את הכול ואז מתחילים לעבוד. הזמן מאוד מוגבל כי יש להם גם תיקונים תוך כדי.

לפעמים לוקח הרבה זמן עד שאתה מקבל - - -?

והם חוזרים ארצה?

זה לא חוזר. השאיפה שזה יעבוד - - -

נשאר בזבל בחלל.

יש המון זבל. השאיפה היא שזה יעבוד כמה יותר שנים. יש טלסקופ החלל האבל שנשלח בשנות ה-90. בדרך כלל נותנים למשימה חמש עד עשר שנים אבל הוא עובד עד היום. השאיפה היא שפרויקטים של מיליארדים יחזירו את עצמם.

זה תחום דינאמי מאוד, זה תחום חי מאוד. אין הרבה אנשים שעושים את זה בארץ ולכן רובן כולכן של הקולברציות שלי הן בעולם אבל יש לנו עוד הרבה בשנים הקרובות - - -

יהיה אפשר מתישהו שחלק מהאנשים יהגרו לחיות בחלל?

אנחנו בודקים את זה. בדיוק - - -

זו דוגמה מעניינת של משהו שהצלחנו לעשות בכל מיני דרכים ונסיבות של מרכז הצטיינות של מאוד ממוקד עם קשרים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה עם כל התחומים. תחומים אחרים גם היו רוצים. זה כמובן מעמיד את ההנהלה בדילמות אבל אנחנו מסתכלים על ההצלחה וזו הצלחה מאוד גדולה ואנחנו רואים את זה כמודל אפשרי ככול שנצליח להתרחב מבחינה תקציבית.

תודה אלונה, נעבור לגדי.

אל תלכי.

היה חסר לי מקש האסקייפ.

האסקייפ פה והמחשב שם. רוצה שנתחלף?

אני רוצה להגיד משהו על עצמי שהוא רלוונטי. אומנם אני היסטוריון של היהודים בעת החדשה וכרגע במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות אבל בעצם התואר הראשון הוא במתמטיקה. עבדתי גם בפיתוח תוכנה כמה שנים ומתישהו חציתי את הקווים למדעי הרוח וזה רלוונטי כי בדיוק על הדבר הזה אני רוצה לדבר. על המרח"ב הדיגיטלי שזה המרכז למדעי הרוח וחברה הדיגיטליים. החזון שלנו במרכז הזה - - -

חיברת בין ה - - -

שאלו אותי איך נהייתי ראש המרכז, אולי בגלל הרקע המאפשר. אנחנו גוף קטן באוניברסיטה של שלושה, ארבעה או שני מתכנתים, מומחה טכנולוגיות ומנהלת ואני קשור לזה. החזון שלנו הוא להיות בית יוזם ומשפיע ליצירת חיבורים פורצי דרך בין מדעי הרוח והחברה מצד אחד לבין העולמות הדיגיטליים. וזה רלוונטי גם למה שדובר קודם, קודם כול מבחינת ענייני מחקר אבל לא פחות חשוב להוראה ותעסוקה בהמשך.

מה שאנחנו עושים – אנחנו מקדמים הכשרה בשימוש בגישות ובכלי מחקר דיגיטליים בתחומי מדעי הרוח והחברה. זה דברים שהם קצת זרים למדעי הרוח ואנחנו רוצים שהם לא יהיו זרים אלא שהם יהיו רלוונטיים.

אנחנו מעודדים ורוצים להשתמש בשיטות חדשות כדי לעלות על שיטות מחקר ישנות במדעי הרוח באמצעים שמאפשרים לנתח כמויות של נתונים. שאלות נשאלות באמצעות הביג דאטה וכלים שנוגעים לזה. בכל הטכנולוגיות האלה אנחנו רוצים לאפשר ולעודד את החוקרים והחוקרות להציע להעלות שאלות חדשות שאולי פחות היה להעלות והיום אפשר להעלות אותן.

אנחנו עושים את זה על בסיס שיתופי פעולה בין-תחומיים בתוך האוניברסיטה הפתוחה ובסוף אני אגיד למה דווקא אנחנו באוניברסיטה הפתוחה, מה היתרון היחסי שלנו, דווקא הסגל המצומצם.

אנחנו חושבים באופן יותר כללי שכל תחום מדעי הרוח והחברה הדיגיטליים מאפשר לחשוב מחדש על התרבות והחברה ומבחינתנו גם, לפחות בראייה שלי, זו דרך להחזיר את מדעי הרוח להיות רלוונטיים בתקופה שבה רואים - יש מי שאומר משבר – באיזושהי ירידה - - -

משבר משמעותי. היו כמה דיונים - - -

כן. אנחנו חושבים שמדעי הרוח הדיגיטליים זה אולי אחד המקומות שיחזירו למדעי הרוח את הכבוד שראוי להם ואת הרלוונטיות בין הסטודנטים ובכלל בחברה מסביב.

קראו להם פעם מדעי הדשא.

במיוחד בתל אביב.

נכון. מדעי הדשא. בתל אביב הדשא של גילמן חשוב יותר מבניין גילמן. במרח"ב הדיגיטלי אנחנו ממוקדים - - -

אולי מילה של מינוח. אני הרגשתי את זה כדיקן מדעי הרוח אבל אחד מהדברים הכי קשים שיש בארץ למדעי הרוח זה שם. זה בא מגרמנית. רוח במובן של רוח האדם לא רוח חמה או מצב רוח. באנגלית קוראים לזה humanities.

מדעי האדם. נכון.

לא במובן של אוויר חם.

לא לעשות רק רוח. במרח"ב הדיגיטלי יש לנו שלושה מוקדי פעילות. האחד למחקר, השני ללימודים והוראה והמוקד אחר שהוא אולי יותר בשוליים ואנחנו קוראים לנו קהילה וחיבור לעולמות שמחוץ לאקדמיה.

במחקר, אנחנו נותנים ייעוץ ותמיכה לחוקרים וחוקרות. אנחנו מנסים לקרב חוקרים שלא עסקו בתחומים האלה לתחומים האלה באמצעות מענקי מחקר. יש לנו גם מעבדת מחקר שבה אנחנו מספקים כלים וטכנולוגיות ומאפשרים לחוקרים ולחוקרות להתנסות ולקדם את המחקרים שלהם.

יש לנו מלגת פוסט-דוקטורט ויש לנו סמינרים וסדנאות לחברי הסגל כאן. יש לנו בית ספר קיץ שבו אנחנו מאפשרים ויש לנו קול קורא ועכשיו זו הפעם השלישית יש הרבה יותר מועמדויות ממה שאנחנו רוצים. בפעם שעברה עשינו בית ספר קיץ בתחום של AI באופן כללי. מדעי הרוח והחברה פוגשים את עולם הבינה המלאכותי. פתחו את זה למועמדויות מכל האקדמיה בארץ. דאגו לשמור גם על קבלה – היו לנו 100 מועמדויות אבל רק 30 מקומות אבל דאגנו לאיזון - - -

גיוון.

לגיוון מוסדי, מגדרי בכל התחומים ובכל כיוון שהוא. יש לנו גם עכשיו בית ספר קיץ הקרוב הוא יהיה על בינה מלאכותי בניתוח רשתות. מידע מתוך רשתות זה דבר שנראה לנו מאוד מאוד רלוונטי גם לחוקרי הרוח - - -

רשתות חברתיות?

זה מקרה פרטי, הכוונה לרשתות בכלל. רשתות של אנשים. לאו דווקא פייסבוק ואינסטגרם אלא רשתות שבהם האנשים מתקשרים אחד עם השני. יש לנו גם כנס שנתי. יש לנו שותפות שאנחנו יצרנו עם אוניברסיטאות אחרות שיש בהם מרכזים כאלה גם באוניברסיטאות אחרות ואנחנו יצרו כנס בינלאומי ביולי שאנחנו נארח אותו בפעם הראשונה ואנחנו אולי גם בפעם הבאה ואנחנו נחבר גם את הקהילה של החוקרים בארץ וגם עם הקהילה שנמצאת בחוץ לארץ - - -

מה נושא הכנס?

הכנס הוא כללי. כיוון שהוא הכנס הראשון של השותפות הזו החלטנו שהפעם הוא בנושא פתוח. כל מי שעוסק במדעי הרוח החברה הדיגיטליים. בשנים הבאות אנחנו אולי נמקד את זה יותר. כמו שעשינו את בית הספר הקיץ AI באופן כללי והשנה מיקדנו AI ורשתות.

זה מבחינת המחקר והתמיכה במחקר שאנחנו נותנים. יש לנו דוגמאות למחקרים שיש. המחקר שלי, בצד ימין למעלה עוסק בתחום של חסידות וכמות גדולה מאוד של טקסטים לעשות להם אנוטציות. יש ניתוחים ספרותיים של מטאפורות. יש ניתוח של רשתות חברתיות בנושא התנהגות מינית ברשתות חברתית – זה מחקר בתחום של סוציולוגיה ומדעי המדינה. יש כאן דוגמאות לסמינרים ולסדנאות שהיו לנו. זו דוגמה לבית ספר קיץ שהיה לפני שנתיים.

אני רוצה לעבור גם ללימודים. אנחנו לא רואים את עצמנו רק מקדמים את המחקר למרות שבמידה רבה קהל יעד שלנו זה החוקרים והחוקרות אלא אנחנו פונים גם לסטודנטים. אנחנו נותנים מלגות לסטודנטים. יש לנו תוכנית, חטיבה ומסלול למדעי הרוח הדיגיטליים שבהם יש קורסים שפיתחנו וקורסים שאנחנו מפתחים.

אני רוצה לדבר על קורס שעוד לא נמצא אבל אנחנו רוצים לפתח אותו. אגב, אנחנו לוקחים אחד מהקורסים שהוא מבוא למדעי הרוח הדיגיטליים אנחנו נתבסס על קורס של edX שניתן בהרווארד ואנחנו לוקחים ומתאימים אותו לקהל הישראלי ונותנים לו מעטפת מתאימה עם תכנים רלוונטיים.

קורס נוסף שאנחנו רוצים לפתח זה קורס שייתן כלים לסטודנטים במדעי הרוח – זה קורס שעדיין לא קיים – שיקרב אותם לשוק התעסוקה. כיוון שאנחנו רואים את מדעי הרוח הדיגיטליים כאפשרות לקדם מחדש ולהחזיר את המדעי הרוח ולתת להם מחדש את המקום הראוי, אנחנו חושבים שחלק מהתפקיד זה לצייד את הסטודנטים ממדעי הרוח לא רק בידע ולא רק בכלי חשיבה של קריאת טקסטים וחשיבה ביקורתיים אלא גם אולי בכלים מעשיים. נרצה לתת קורס שייתן אוריינות בתחום של AI, בתחום של רשתות, בתחום של ניתוח נתונים. שסטודנט במדעי הרוח יכול לקחת את עולם התוכן שלו לעשות לו איזושהי - - -

זה מה שאמרת לכם קודם שאתה שאלת וזה מובנה בין היתר בתוכנית האקדמיה 360 אבל לא רק.

הכוונה שקורס כזה שלאו דווקא יהיה מכוון למי שמתמקד במדעי הרוח הדיגיטליים אלא כל הסטודנטים במדעי הרוח - - -

אז עושים את הזה. יש בעברית מי שלומד משפטים – מתגמלים או אפילו מחייבים במקומות מסוימים לקחת קורס במדעי הרוח.

זה סיפור אחר.

זה גם חשוב.

לגמרי.

ברור. יש הרבה קורסים שפתוחים לסטודנטים שהם לא במדעי הרוח שמכוונים במיוחד. יש לנו קורס חדש בפילוסופיה שהוא מכוון למי שלא - - -

מנהל עסקים לדוגמה.

נכון.

אתיקה ועסקים.

כאן מדובר על קורס שמכוון לסטודנטים של מדעי הרוח שלפעמים יוצאים בלי שום כלים שלא נגיד להם תלכו להיות מורים או ספרנים אלא תוכלו אולי ללכת בכל זאת לחברה לייעוץ אסטרטגי או אפילו אולי לחברה היי-טק אבל תבואו עם כמה כלים שיוכלו להפוך אתכם למועמדים יותר אטרקטיביים. אנחנו רואים את זה כתפקיד שלנו בתחום מרכז הרוח הדיגיטליים.

לגבי הקהילה, יש לנו כרגע כאן את הגלריה לאומנות שמאז שהקמנו את המרח"ב הפכה לגלריית אומנות של אומנות ניו מדיה – אומנות שהיא משתמשת בכל הטכנולוגיות ולא מציגים רק תמונות אלא יש אומנות דינאמית שכולל גם מייצגים שמשתמשים ב-AI וגם באמצעים דיגיטליים אחרים.

אנחנו מעבירים את המקום. אנחנו מעבירים ללמדא.

רציתי לסכם ולומר שאנחנו כאן במרח"ב הדיגיטלי אנחנו מנצלים את היתרון היחסי של האוניברסיטה הפתוחה. יש לנו קודם כול תשתית טכנולוגית חזקה. אתם עוד לא נפגשתם שה"ם.

עכשיו זה יהיה.

יש לנו תשתית טכנולוגית חדשה - - -

חזקה.

כן, חזקה.

אמרת חדשה וגם זה נכון.

חזקה וחדשנית בהרבה מאוד תחומים. יש לנו תשתית שאנחנו מתבססים ומכיוון שיש לנו מעט חברי סגל ויוצא לנו להיפגש בינינו הרבה אז יש הרבה מאוד אינטראקציות. יש ממש פוטנציאל. זה לא פקולטה שנפרדת מפקולטה. אנחנו פוגשים אחד את השני כל הזמן. וגם מתוך 100 חברי וחברות הסגל הבכיר יש לנו מספר רב יחסית, יותר מ-10%, שמצהירים על עצמם כחוקרים וחוקרות בתחומים של מדעי הרוח והחברה דיגיטליים שזה שיעור גבוה יחסית וזה נותן לנו מסה קריטית בתחום הזה.

הייתי מבקש ממך שתספר על שני פרויקטים באופן יותר - - - אפילו את שלך אמרת - - -

אני יכול לדבר על הפרויקט שלי שכרגע שני מאמרים שפרסמתי עם שותפים.

למה צריך את הכלים הדיגיטליים?

תחום המחקר שלי זה תחום החסידות ובחסידות אנחנו יודעים שזה עולם של שושלות וחסידויות. יש לי שני שותפים, האחד מבר אילן ואחד מאוניברסיטה בפולין ועשינו – רק בכלים דיגיטליים – מיפינו את כל החתונות בין השושלות.

אילן יוחסין לזה - - -

לא. זה שיש חתונות בין שושלות כולם יודעים, אבל למפות את כולן במסד נתונים גדול ואחר כך - - -

מאיזו שנה?

מראשית החסידות עד עכשיו. כמה אלפים. קיבלנו מסד נתונים עם הנתונים האלה ומה שלא עשו עד היום ואנחנו יכולים רק באמצעות הכלים זה לראות תבניות. לראות איך החתונות – מי מתחתן עם מי ומה התבניות ובאיזה אזורים ומה מאפיין את השושלות שמתחנות אחת עם השניה.

זה מחקר שיכול להיות קשור לא רק לחסידות אלא בכלל לכל תנועה שמבוססת על - - - אנחנו עושים השוואות למסדרים סופיים שאנחנו רוצים לעשות, יכול להיות בכלל בחתונות בין מלכים באירופה.

אנחנו מוצאים בתבניות האלה כל מיני דברים שלא חשבנו עליהם לפני כן. מצאנו חפיפה בין האזורים הגיאוגרפיים לבין שושלות מסוגים מסוימים עם נטיות מסוימות. זה דברים שלא יכלנו לראות לפני כן אלא רק באמצעות כלים של social network analysis הצלחנו לראות ולזהות קלאסטרים - גושים - - -

גילו עניין בחברה החרדית?

זה עדיין בכתב עת מדעי באנגלית אבל - - -

איך קיבלתם את הנתונים?

סליחה?

מי נתן לכם את הנתונים?

אנחנו אספנו את הנתונים בעזרת עוזרי מחקר. אנחנו אספנו בספרות החסידית. הדברים האלה מתועדים מאוד. כל קבוצה יש לה ספרות שלמה שבדרך כלל מוציאים אותה בזמנים של חתונות. יש שם את אילן יוחסין. רשימות גנאלוגיות - - -

אתם מפרסמים בדה-מרקר?

כן. זה הקהל שלהם. לעשות עבודת נמלים של לאסוף אחד-אחד ולשים במסד נתונים בצורה מנורמלת ואחרי זה לבוא ולהפעיל כלי של ניתוח רשת ולראות גרפית איך מי מתחתן עם מי ומי לא מתחתן עם ומי מחרים את מי ומי שמחרים את מי בלי שכמעט יודעים – הדברים האלה רק באמצעות הכלים האלה. זה נראה לנו בעצם דברים חדשות לטפל בשאלות ישנות וגם אנחנו מצליחים לשאול שאלות חדשות של היבטים גיאוגרפים של הפריסה של החסידות.

תלבישו על זה את כל נושא הבדיקות הגנטיות.

יכול להיות.

נכון. זה באמת נושא אצל הרבה חסידויות שהפסיקו נישואי בני דודים.

איך זה משפיע, האם זה משפיע על כל המפה הזו?

זה נכון.

והתיקים הרפואיים לא חשופים כמו ה - - -

כן, אפשר לראות למשל באיזה מקומות היו מעט חתונות ולפעמים באמת בגלל שהייתה אולי בעיית פוריות כי לא היו מספיק צאצאים.

כרגע זה רק בכתב עת אנגלית או גם בעברית?

כרגע שני המאמרים התפרסמו באנגלית ואנחנו עובדים על ספר באנגלית.

כשזה יתורגם בטח יהיו פיצוצים בין חסידויות.

זו הנקודה שכל אחד אומר – אני האמיתי.

כל אחד אומר, אני כמובן לא רוצה כסף. אנחנו לא מתחתנים עם כסף אבל בכול זאת לא יכולנו שלא להתחתן עם שושלת שהיא מתאימה לנו במעמד או משהו כזה. אנחנו לא נתחתן עם עניים. עשירים ילכו לעשירים ושושלות מסוימות משתדרגות ככה. חלק בעצם נהנות מהשם שהיה להן בעבר. אנחנו חושב שהקפצנו את הנושא כאשר שמנו הכול במסד נתונים.

תודה לאלונה וגדי. משוחררים. אנחנו עוברים לחלק האחרון שלנו שזה הטכנולוגיה. גם פה וגם סיור. אתם רוצים הפסקה מתודית של חמש דקות? שלום לעפרה. היא תציג את עצמה ואת החומר.

שלום, נעים להכיר. אני עפרה הנמן ואני מנהלת את המחלקה של הפדגוגיה הדיגיטלית כאן. מחלקה מאוד משמעותית אצלנו ובכלל כחלק מדיקנט הפיתוח והטכנולוגיה שהוא דיקנט מיוחד מאוד וחשוב. אני מניחה שכבר התחלתם לשמוע ולראות. אני אספר לכם למה יש כזה מקום דומיננטי אצלנו לנושאים של דידקטיקה ופדגוגיה בגלל האוכלוסייה והמבנה המיוחד של האוניברסיטה הפתוחה ולמה הדיגיטלי גם חשוב.

אני אספר ברבע שעה, עשרים דקות, חצי שעה. כמה יש לי?

כן. רבע שעה, עשרים דקות. אם יהיו להם שאלות.

רבע שעה.

אני אתחיל. תרגישו חופשי להגיד לי על זה כבר דיברנו ועוברים הלאה, או לעצור אותי כשיש משהו מעניין יותר.

את זה אתם מכירים אני מניחה. דיברתם על כמה סטודנטים יש אצלנו. כמה חברי סגל. שמעתי את גדי מדבר על הסגל הבכיר. אני אסתכל על זה מהצד הימיני כאן על הקורסים. כל הקורסים שלנו מלווים באתרים, בסביבת למידה דיגיטלית.

כל התכנים שלנו גם בפורמט הדפסה וגם בפורמט דיגיטלי ויש הרבה כניסות לסביבת הלמידה. היא מאוד דומיננטית אצלנו ולא משהו שפעם בסמסטר נכנסים כמו בהרבה אוניברסיטאות אחרות שמורידים את הסילבוס וממשיכים הלאה. אצלנו הרבה מהלמידה מתרחש ממש בתוך הסביבה. זה נובע מזה שכל הפיתוח וההוראה של הקורס הם קצת אחרים מאוניברסיטאות אחרות.

בעוד שבתל אביב, בבר אילן, חיפה והטכניון – כשנכנסתם לאוניברסיטה היה את המרצה או המרצה והם באו עם החומר שלהם והם לימדו מה שהם רוצים והם יחליטו גם את המבחן. אם השתנה משהו והם רוצים להכניס איזה מאמר ברגע האחרון אז הם עושים את זה, אין בעיה.

אצלנו הקורס מפותח בצורה כזו שיש אחראי או אחראית אקדמית שהם חברי הסגל הבכיר והם מפתחים אותו בכל מיני דרכים – בספר, ספר כלשהו מקראת מאמרים, יחידות מצולמות אבל הם לא אלה שמלמדים אותו את הסטודנטים. כי יש לפעמים 3,000 סטודנטים ואי אפשר להכניס לאודיטוריום 3,000 סטודנטים אלא זה מחולק ל-40 קבוצות כמו קורס ג'אווה שמחולק אצלנו ל-40 קבוצות. אז יש 40 מנחים שיושבים תחת מרכז או מרכזת הוראה שלהם אחראים על כל הקורס.

מי שמפתח את התוכן הוא אחראי אקדמי או חבר הסגל אבל הוא לא פוגש את הסטודנטים. מי שיפגוש את הסטודנטים וינהל את כל התהליך הזה של ללמד את הסטודנטים בכאלה כמויות זה מרכז או מרכזת ההוראה שהם גם מנהלים את סביבת הלמידה.

מתחתם יש המנחים שרובם עם דוקטורט, זאת אומרת הם דוקטורים שמלמדים בעצמם את התחום והם מומחים בתחום. הם פוגשים את הסטודנטים ואני כסטודנטית אפגוש אותם. אני לא מכירה לפעמים את האחראי האקדמי שפיתח את הקורס. אז מגיעות כל הסטודנטיות והסטודנטים למטה. בגלל המבנה המיוחד הזה אנחנו חייבים – יש אצלנו דיקנט פיתוח - - -

בסוף תהיה בחינה אחת לכולם?

נכון. אותה בחינה תהיה לכולם לא משנה אם אצלך בקורס למדו קצת אחרת – בקבוצה שלך ילמדו קצת אחרת מאשר בקבוצה של ירדן – כולם יקבלו את אותה בחינה בסוף. כולם צריכים לעמוד באותן דרישות ולכן צריכה להיות סטנדרטיזציה בחומרים.

החומרים עדיין נשלחים בספרים לבתי הסטודנטים?

זו שאלה מצוינת. בהרבה מאוד קורסים כן. ברוב הקורסים המבואיים ותחילת הדרך בוודאי שכן. יש הרבה מאוד קורסים מתקדמים יותר ובוודאי בתארים המתקדמים – יש לנו תארים שניים כמו MBA וכאלה ששם כמעט הכל רק דיגיטלי.

אז איך את שומרת – הרי הספרים שלכם בתקופה שלפני 25-20 שנה - - -

אנחנו עדיין מחפשים - - -

היו מבוקשים.

הם עדיין.

אנשים מכרו אחר כך כי ריכז את כל החומרים לסטודנט אחר.

הם לא סתם ריכזו אלא גם שמרו על רמה אקדמאית גבוהה - - -

נכון.

לצד משהו שמנגיש את זה ביתר שאת.

אז את מה את עושה כדי לא לאבד את ה - - -

אנחנו עדיין ממשיכים לפתח את הספרים אבל גם מפתחים קורסים שונים שהם יותר מספר בלבד אלא המכלול של כל התהליך שכולל מדריך למידה או מקראת המאמרים וכל הדברים האלה גם בפורמט הדיגיטלי.

תיכף תראו את זה באתר.

אנחנו עושים את כל זה בשבילם והם קהל יעד שלנו. כפי שניתן לראות כולם סטודנטים וסטודנטיות שלנו וכפי שניתן לראות הם מאוד מגוונים. הם באים מרקעים שונים ומפריפריה ומרכז. חלקם סיימו כיתה ט' ולא למדו מאז וחלקם עושים דוקטורט וסתם באו לקורס בשביל הכיף שלהם. חלקם כמו אימא שלי לוקחים קורס בערים וספרים כי זה מעניין אבל לא בשביל לא לעשות שום אלא סתם בשביל לקחת קורס אחד.

לכל אלה אנחנו צריכים להתאים את הקורס שלנו. כשאני מפתחת קורס אני צריכה לחשוב על כולם ואני צריכה לחשוב איך אני מנגישה את הידע לכולם כשבסוף, כמו ששאלת, הבחינה היא אותה בחינה. אני צריכה שזה יהיה ברמה אקדמית מאוד גבוהה.

אני לא מורידה את הרמה כי אפשר גם להוריד את הרמה אבל אצלנו יש קבלה פתוחה. כולם יכולים להיכנס אבל אנחנו גם רוצים שיעברו. אנחנו לא רק רוצים יכנסו לקורס הראשון ולא יישרדו אותו. לכן מאוד חשוב לפתח בצורה טובה. איך אנחנו עושים את הדבר הזה ואיך אנחנו מייצרים חווית למידה משמעותית.

הינה סביבת הלמידה שלנו. זה קורס בגיאומטריה חישובית מתוך המחלקה של מדעי המחשב. סביבת הלמידה זו הסביבה שמבוססת על מודל שאני מניחה ששמעתם על מערכת ניהול הלמידה הזו. זו המערכת שכמעט כל האוניברסיטאות עובדות בה. מודל היא קוד פתוח, זו מערכת חיצונית. אנחנו לקחנו אותה ומפתחים אותה כאן ומתאימים אותה כאן לסטנדרטים שלנו. גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה פדגוגית.

אנחנו בונים להם את יחידות לימוד. חוץ מספרי הלימוד שאתם רואים כאן בקליק אחד מימין, יש להם את חומרי הקריאה ואת כל הרצאות וידאו ואת כל החומרים, המפגשים וההקלטות, יש להם גם את הכול בנוי כאן בצורה של רצף, מסלול למידה שאנחנו ממליצים להם ללכת על פיו. הם לא חייבים. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. אין אגב חובת נוכחות, לא צריכים לבוא לשיעור. לא חייבים כלום.

זו למידה עצמאית.

כן. לגמרי.

ומרחוק.

וזה לא קל.

מה זה המספרים האלה שתיים מ-12?

מעולה. אנחנו רוצים לעזור להם לנהל את הלמידה כי זה אחד הדברים שהכי קשים להם. אנחנו אומרים בכל יחידה כמה פריטי לימוד יש להם ללמוד. למשל ביחידה שלוש אתם רואים שיש 11 פריטים ואני עשיתי כבר שבעה מתוך ה-11. מה שאתם רואים עכשיו זה התצוגה האישית שלי, עפרה כלומדת וכשירדן יכנס יהיה לו חמש מתוך 11 כי הוא קצת מאחוריי.

יש יותר סיכוי שיהיה 11 מתוך 11.

אין מה לעשות. הוא ביחידה ארבע והוא מתקדם. כל אחד בקצב שלו. יש לנו פרסונליזציה כזו שמראה לנו כל אחד איפה הוא נמצא ועד כמה הוא התקדם. ואני גם רואה איפה רוב הכיתה נמצאת בלמידה עכשיו ששם הציפייה שבשבוע החמישי של הסמסטר כבר אני אמורה להיות ביחידה ארבע.

הוא לא יכול להתקדם מאחת לשתיים אם הוא מסיים את אחת?

הוא יכול. זה תלוי במרכז ההוראה. יש מרכזים שאומרים שעד שלא עשית איזה תרגיל או עד שלא עמדת באיזה ציון אתה לא תוכל לפתוח את הדבר הבא. רובם לא עושים את זה. אתה יכול לדלג בעקרון ליחידה חמש. אנחנו ממליצים ללמוד ככה ואתה תעשה מה שאתה רוצה. יש כאלה שגם לא ייקחו את זה אלא ייקחו את הספר מצד ימין.

יקראו אותו לבד בקצב שלהם ובזמן שלהם. אבל עדיין אנחנו ממליצים להם לעשות את זה באיזשהו מסלול. כשהם נכנסים למסלול – נכנסתי עכשיו לאחת היחידות – בתוך היחידות יש לי כמו תוכן עניינים מימין עם כותרות וראשי פרקים ואני יכולה להיכנס ויש לי בפנים טקסט וסרטי וידאו מצולמים שאנחנו מפיקים כאן בצורה מאוד איכותית. אתם תיכף תלכו לביקור באולפנים.

לא אמרת כמה שעות וידאו אנחנו מקליטים או משדרים.

נכון.

חשבתי שאת יודעת בעל פה.

אני יודעת. יש לנו כמה מאות שעות ביום. הפקה של מאות שעות ביום. אין גורם אחר בארץ שעושה כזו כמות של הפקת וידאו. זה הרבה שעות גם של מנחים מצלמים את עצמם מרחוק במפגשים אבל יש לנו הפקות וידאו מאוד מושקעות והרבה מאות שעות של וידאו. צריך לאחסן את כל הדבר הזה וגם זה סיפור בפני עצמו אבל אני אלאה אתכם בכל הפרטים.

כאן אני יכולה לצלול לחומר. כאן אני בקורס של אבולוציה. אני גם רואה איורים, גם יכולה לצלול לווידאו ויכולה לראות עוד דברים.

אחרי שעשיתי את כל זה, בהמשך לשאלה שעלתה כאן קודם, מה אנחנו עושים עם כל המידע הזה. ראיתם שהיה שם אייקונים של עשיתי חמש מתוך 20 למי עוזר המידע הזה? כל המידע הזה נאסף ונכנס לתוך מערכת אנליטיקות למידה שיושבת לנו בתוך בסביבת הלמידה. הפעם אתם רואים האתר מנקודת המוצא שלי כמרכזת ולא כסטודנטית.

קודם ראינו שהשלמתי חמש מתוך זה, אחת מתוך שתיים. כאן אנחנו רואים כמה הסטודנטים – אני עכשיו מרכזת של הקורס ואני רוצה לדעת – בקורס ג'אווה יש לי 3,000 סטודנטים. איפה הם נמצאים, הם יודעים או לא יודעים, כולם מאחור, כולם מלפנים, הם מתקדמים במשהו, אני רוצה להסב את תשומת ליבם למשהו, אז אני יכולה לראות שביחידה ארבע שיש להם בה 28 פריטים זמינים – 70% השלימו אותה חלקית ועוד 14% השלימו אותו בצורה מלאה.

זה אומר שאת כל הפריטים הם עשו. השלימו את הכול – אם יש תרגילים בפנים הם ענו, אם יש וידאו הם צפו. יש לנו כאן קרוב ל-90% שעשו את היחידה הזו באיזושהי צורה. שזה מצב יחסית טוב. אני יכולה לראות אם אני מתייחסת לזה ואיך אני מתייחסת לזה.

זה דבר שאין באוניברסיטה רגילה. את יכולה לנטר את המצב.

אי אפשר אפילו לבדוק את התכנים האלה. אני נכנסת פנימה - - -

את יכולה גם ללמוד תוך כדי.

אני יכולה לראות כמה סטודנטים ביקרו באתר. כאן נכנסתי לקורס קטן יותר 98% מהסטודנטים. אני אומרת רגע מה קורה עם 2%. יש כאן עוד סטודנטית שלא ביקרה, אולי אשלח לה הודעה. תקשיבי, מאוד כדאי, האתר יכול לעזור. אני יכולה לראות איפה יש נקודות שיא. מה קרה שם באותו יום. כאן הגישו ממ"ן, כאן הייתה מטלה. זה עוזר לי לבדוק ואני יכולה גם להעריך את החומר.

אמרתי שאנחנו מפתחים את החומר in-house. אני צוללת לחומר בקורס באומנות ואני רואה איפה הסטודנטים עברו ואיפה הייתה נקודה בעייתית שכולם נפלו בה. יש כאן שאלה, אני מסתכלת ואני רואה שכולם ענו ו-80% ענו נכון. כנראה שהם מבינים את החומר על הנאו-קלאסיציזם. אבל כאן אני רואה שיש להם בעיה עם האלמנטים החזותיים או עם הגורמים שגרמו לעליית של הסגנון הנאו-קלאסיציסטי כי רק 50% הצליחו.

אני יכולה לראות לא רק איפה הם בלמידה אלא גם להעריך את הפיתוח שלי ולהגיד אולי אני עשיתי איזה בעיה. אולי השאלה שאני ניסחתי לא כל כך טובה. אולי כדאי להדגיש ולשלוח לכם הודעה בפורום – ראיתי שכולכם לא הצלחתם בשאלה חמש, בואו נעשה על זה שיעור חזרה, בואו תצפו שוב בסרטון, בואו תעשו משהו. אני יכולה גם לשלוט בזמן אמת בהוראה ולראות איפה היא נמצאת וגם לעשות בדיקה רפלקסיבית שלי על הפיתוח של התוכן ולתקן אותו בהתאם בצורה ספיראלית.

חבל שאין את זה בבית ספר.

לחבר את זה לנקודה שהייתה בהתחלה כשדיברנו על הפער בין כמות הסטודנטים לבין כמות הבוגרים ודיברנו על הניסיון לתת מעטפת שמלווה את הסטודנט ועוזרת לזהות את נקודות החולשה שלו ומתי הוא צריך התערבות ומתי הוא צריך עזרה, אז הכלים הטכנולוגיים האלה הם חלק מאוד מרכזי וייחודי לאוניברסיטה הזו שמאפשרת לנו לעשות את זה ולתפוס אותו בנקודות משבר אקדמיות.

בנקודות קריטיות.

תזכרו, אנחנו מדברים על 47,000 סטודנטים, אלו כמויות אדירות עם סגל קטנטן. אני קורא לזה מודל תעשייתי/אישי. תעשייתי כי הדברים נקבעים מלמעלה – האיכות ובדיקת האיכות היא מלמעלה כלפי מטה כי הספרים הם אותם ספרים וכן הלאה. אבל הסטודנט רואה סביבו את המנחה ואת התמיכה. הוא לא יודע - - -

הוא מרגיש - - -

הוא לא יודע שיש פה מערכה עולמית.

הוא בקבוצה של 40 סטודנטים.

יש נהלים מתי המרכז האקדמי או מתי המנחה האחראי צריך להסתכל?

יש לנו המלצות, בוודאי. בדיקנט הלימודים יש הגדרות - - -

האם יש אחראי על האחראי?

יש אחראי על מרכז ההוראה. יש אחראי אקדמי שזה הסגל הבכיר ומעליו יש את ראש המחלקה שהוא אחראי עליו ומעליהם יש את הדיקנים. יש לנו דיקן ללימודים, דיקנית פיתוח וטכנולוגיות שגם הם עוזרים לייצר סטנדרט לגבי כל תהליך המעקב אחרי התכנים האלה. גם הפיתוח וגם ההוראה. יש תהליכי פיתוח צוות וסגלים.

זה משהו שיש בהרבה אוניברסיטאות אחרות. נניח הוראה ולמידה או פיתוח מקצועי של מנחים ומרצים זה משהו שקיים בעוד אוניברסיטאות. זה משהו שמאוד ייחודי לנו כי מפתחים פה תוכן – זה לא מרצה נכנס לכיתה. זה תוכן אחר שהוא מצריך הרבה יותר מאמץ.

להוסיף ולהראות לכם איך אנליטיקות למידה יכולות לעזור לנו בזמן אמת לעשות כל מיני שינויים אם צריך. כשפרצה המלחמה ופתאום היינו צריכים – הרבה מאוד מהסטודנטים שלנו במילואים, באזורים שנפגעו, יצאו מבתיהם ולא היו בבית ולא היה להם ספרים ודברים כאלה קרו, יכולנו – היה מעקב מאוד צמוד של דיקנט הסטודנטים וניסינו לעזור להם בכל הדרכים האלה. עשינו התאמות לסטודנטים שזכאים להתאמות בגלל חרבות ברזל שנתנו להם פטורים מהגשה של מטלות, שלחו להם שוב את החומר אם צריך, אולי סיוע אישי, אולי תגבור כי הם צריכים יותר עזרה.

גם את זה יכולנו לסמן בתוך האנליטיקות כדי שאני כמנחה בסוף – כמי שיש לה קבוצה של 40 סטודנטים – אני אדע השניים לא הגישו אבל פינו אותם מהבית שלהם לפני חצי שנה אז אולי כדאי להתייחס ולכתוב משהו, אולי לפנות אליהם. פנינו ככה לסטודנטים בעקבות המידע הזה.

כשכל פתיחת הלימודים באקדמיה נדחתה ואתה בדיוק התחלת - - -

זה קלאסי ל - - -

זה נכון. וזו הייתה ההחלטה הכבדה הראשונה שאני הייתי צריך להתמודד איתה כשלא הכרתי את השמות של האנשים. לא ידעתי. את כל מה שעפרה מסבירה פה אני לא ידעתי. חשבתי שאני יודע והיה צריך לקבל החלטה. ניסינו בור"ה – ועד ראשי האוניברסיטאות להיות מתואמים כל המוסדות.

אכן פתחו בסוף דצמבר ואנחנו החלטנו – זו הייתה החלטה שלי אבל כמובן בהתייעצות, שאנחנו פותחים ב-3 בדצמבר. סוג הבעיות שיש לאחרים, לנו אין. אני אגיד שני דברים האחד – אני חשבתי שזה לא רק בוא נראה איך זה, אני חשבתי שזה דבר טוב. נכון שמצד אחד היה בלאגן רב כי אנשים לא היו בבית, מילואימניקים וכל מיני מצד שני זה נתן להרבה מאוד סטודנטים עוגן לחיים שלהם להיאחז.

אני רק הצטערתי, היום הייתי עושה אחרת. הייתי עושה את זה שבועיים קודם. לא היה אז את הביטחון הזה לבוא ולהגיד לאנשים מה לעשות, לור"ה ולכולם.

הדבר השני, שאנחנו למשל באותה שנה – זה פחות הכנה אם כי עדיין – זה שאנחנו הצענו את כל הקורסים או את רוב הקורסים, בוודאי קורסי יסוד, לאורך כל השנה. אם מישהו רוצה ללמוד מבוא לפסיכולוגיה והוא היה במילואים או היה מפונה או מפונה ולא היה יכול – באוניברסיטאות הפסידו שנה בגלל שלא יכלו – גם פה אין את המושג הזה של המחזור, אבל יכלו לקחת את זה בסמסטר ב' או בסמסטר ג'. כל הגמישות שלנו בהחלט עזרה לנו מאוד.

זה לא שלא היינו פה אתגרים קשים וכן הלאה, היו כל הזמן אבל בהחלט אנחנו יכולים לעשות דברים שאחרים לא יכולים לא לעשות. עד כדי אני אגיד לכם שאני הצעתי די מהתחלה לור"ה ולקמל"ר – קצין מילואים ראשי שהיו מאוד בלחץ איך לעזור לתלמידים ואני אמרתי בואו נדבר עם האוניברסיטאות שממילא מכירים דרך אפיקי המעבר את האיכות של קורסים שלנו ומקבלים אותנו, ונעשה סידור שחלק מהקורסים שאם לא הצליחו לקחת אותם באוניברסיטה שלהם בזמן יכולים לקחת אותו אצלנו. האוניברסיטאות לא כל כך רצו. אחר כך שר החינוך והקמל"ר - - -

פחדו שהסטודנטים יגלשו אליכם.

נכון. הם הוציאו את זה כהחלטה של שר החינוך והקמל"ר והות"ת וזה הכול מתואם אבל זה לא כל כך עד כמה שאני יודע למרות שהאוניברסיטאות בסוף הסכימו. אבל באופן עקרוני, או לא עקרוני אלא בצורה מעשית אנחנו יכולים לעשות את כל הדברים האלה.

הם כן הכניסו לימודים בזום בצורה מאוד משמעותית.

נכון, פה אני חוזר. זום – בגלל זה אני מתעקש להגיד תמיד שאנחנו לא אוניברסיטת אונליין. כי מה שקרה באוניברסיטה – אני הייתי בתל אביב אז - - -

יש הרבה קורסים שמשאירים את ההקלטות - - -

כן, אבל מה שאני הייתי עושה, אני הייתי עומד ככה, מה שאני עושה ברגיל, רק צילמו אותי. זה לא מה שאנחנו מדברים פה. זה מערכת שמובנית ומנסה לנצל את היתרונות של הלימוד. זה לא שמצלמים מישהו.

נכון. אני אראה לכם קצת דוגמאות, מה זה אומר פורמט דיגיטלי. זה אומר שאנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד דברים בצורה אחרת יותר טובה או יותר ממחישה או יותר ויזואלית ואינטראקטיבית עם הסטודנטים. אז הינה כאן תערוכה של אומנות שסטודנטים היו צריכים כמשימה לעשות תרגול של אוצרות.

הם למדו כל מיני תכנים ואז הם היו צריכים לבנות ממש את התערוכה שלהם ולשים אחד ליד השני ולהסביר למה בחרו לשים את היצירה הזו ולכתוב עליה איזשהו טקסט. אז היה ממש תרגול באוצרות וכפי שניתן לראות ממחיש – לא סתם רק תגישו טקסט אלא משהו שהוא הרבה אינטראקטיבי.

תרגולים שעוזרים – זה במדעי הטבע והחיים – מאפשרים לרשום כל מיני תרשימים ולשחק ואני יכולה כלומדת כל הזמן לראות איפה אני טועה ואיפה אני צודקת ולקבל משוב מיידי. כאן בקורס צפונות כדור ארץ – סטודנטים היו צריכים ללמוד כמויות של מינרלים לשאול עליהם שאלות.

כל דבר כזה מקבל אינטראקציה – אני יכולה לקבל עליו משוב כלומדת, לבדוק אותו. זה לא לקרוא את הספר רק ובצורה טקסטואלית אלא עוד עם כל מיני המחשות ויזואליות. זה קורס שכפי שאמרתי שאימא שלי לוקחת, ערים וספרים. קורס מרתק על ערים שאמרתם ניו יורק, פריז, סנט פטרסבורג ויחד עם הספרים שהיו של גוגול, של בשביס-זינגר, פרחי הרוע.

זה ספרים שעוסקים בעיר מסוימת.

עוסקים בעיר ואיך הכותב מושפע מהעיר ואיך הוא הולך בתוך העיר. אז כאן היה ציר הזמן על הספרים של - - -

פרסמו את זה למדריכי טיולים, משרד התיירות.

כן. אנחנו חשבנו שהמשימה המסכמת צריכה להיות סיור בחוץ. אני משכנעת אותם כל זמן שניסע לסנט פטרסבורג ונבדוק את זה. נראה איפה גוגול כתב את האדרת. יש להם פודקאסט והם משמיעים לסטודנטים. כולנו יודעים שכבר לא לומדים רק מטקסט היום. כולנו עם קשב אחר ועם עוד אפשריות ואנחנו רוצים לאפשר את זה.

כל זה קיים גם בתרגול באנגלית. יש לנו קורסים ללמידה שמאפשרים לסטודנטים לתרגל. כאן יש קורס מבוא והרבה מאוד מהסטודנטים היו מהאוכלוסייה, מהחברה הערבית אז היה לנו תרגום עברית-ערבית-אנגלית כדי לאפשר להנגיש את הידע בצורה הכי הראשונית. בהמשך היחידות זה כבר נהיה רק באנגלית אבל בתחילת הדרך שלכל אחד יהיה גם את הערבית - - -

איזה קורס זה?

61135.

עפרה, תודה. זה אנגלית ברמה טרום - - -

זו סדנת קישור בערבית. קישור באנגלית.

זה קורס כדי לקבל פטור באנגלית. ברמה הכי-הכי מתקדמת שמגיעים בלי אנגלית יותר מידי וצריכים עזרה.

מי שמגיע בתחילת הדרך ויש לנו כל מיני קהלים, אנחנו רוצים להנגיש להם את הידע. כאן מולקולות שלמדו בכימיה וראו איך זה עוזר תלת-ממד להמחיש כל מיני דברים. זה מודלים של תלת-ממד.

מודלים במתמטיקה שעוזרים להראות כל מיני משוואות כמו נגזרת או אחרות כי זה בדיוק נראה במרחב. זה מאוד עוזר להמחשה. זה עוזר במהלך השיעור.

שוב, באומנות, תרגול. כאן היה ציר זמן שעזר לנו באומנות כשהיה צריך להראות כל מיני תקופות והיו כל כך עמוסות במידע אז אפשרנו לסטודנטים ציר שהם יכולים לסנן לפי רק ראליזם, רק רומנטיציזם. איך מונה השפיע על טרנר, איך זה בא לידי ביטוי בכל התהליך.

זה באמת נושא של פיצוח של ידע וחשיבה עליו גם עם הטכנולוגיה. זה לא רק לקחת קופי-פייסט כמו שנאמר קודם. לקחת את השיעור ולעשות אותו בזום. זה לא הסיפור. הסיפור הוא לפצח את התוכן ולהשתמש בערך המוסף שהטכנולוגיה מביאה. אני מניחה שאת ה-VR בטח אמיר יראה לכם למטה בשה"ם. יש לנו כל מיני דברים של AI וגם את זה בטח אמיר יראה.

כן. אני נתתי שתי מילים על זה.

אני רק אגיד שכמובן AI לא פסח עלינו. גם בצד של הסגל וגם בצד של הסטודנטים. אנחנו משתמשים בזה היום גם ליצירה של תכנים, גם לסייע ולהנגיש את הידע. יש חובת הנגשה דיגיטלית של כל התכנים אז אנחנו עובדים על זה מאוד קשה כדי שהכול יעמוד בדרישות.

מה אתם עושים עם הממ"נים שעכשיו סטודנט - - -

גם קודם הם יכלו להעתיק. היום יותר בקלות.

יש את הכלי, נראה לי גלאס-און בנוטבוק של גוגל. שהוא יכול לבחור - - -

לא רק בנוטבוק גם בקלוד וגם בג'מיני, גם ב-ChatGPT הם עושים את זה.

מה עושים?

זה אתגר. האתגר הוא כפול. אתגר אחד הוא טכנולוגי, למשל תלמיד מגיש מטלה מודפסת ואז יש תוכנה שבודקת אם זה לא מועתק.

היה לכם את זה תמיד.

אבל אז יש לסטודנטים יש כל מיני שיטות ל - - -

למחוק.

ואז כמו שהיה פעם בארץ שהביאו את הטלוויזיה בצבע שהיה מחיקון ואנטי-מחיקון. אבל הפן השני של האתגר הוא יותר מעניין. והוא איך המורה בונה מבחן שהוא ההיפך – תשתמשו ב-AI ואנחנו נדע להבין אם אתם מבינים או לא מבינים.

וגם נפתח את התכנים לא רק למבחן. דוגמה לפיתוח תכנים. אנחנו רוצים שתהיה אפשרות לפתח תכנים בצורה יותר איכותית אז אני רוצה להראות להם – אני לא יכולה להדגים את עכשיו, לא משנה. אני יכולה להראות – קראתם את המאמר שמסביר את התיאוריות האלה והאלה, בואו תראו איך אפשר לוויזואליזציה למאמר הזה על ידי שימוש ב-AI.

אני רוצה להראות להם, הנה הדשבורד עם אמצעי המחקר וכל הסטודנט בסביבה דיגיטלית. זה מחקר שהם קראו בתוך כלי של טכנולוגיית למידה, לראות היתרונות, לראות את המסקנות, לראות הממצאים. אני רוצה לעשות להם מודלים איך הם יכולים להשתמש כדי למנף את הלמידה שלהם. זה לא חייב להיות לרעה. אני יכולה להראות להם איך אני עושה אינפוגרפיקות של מידע. יש כמויות של מידע, בואו תראו איך אתם עושים אינפוגרפיקות של הדבר זה.

זה כמו שאת לימדת זה משהו ש-AI עושה.

בדיוק. אני בעד.

בנוגע למדעי הרוח, ניסו במשרד החינוך – אתה בטח יודע על זה – לנסות כמה שנים לעשות מבחני בגרות בהיסטוריה עם חומר פתוח. לשנות את זה.

אני יודע מקורסים שלי ואחר כך ניסיתי כדיקן במדעי הרוח - - -

ללמד את הילדים לא רק ללמוד בעל פה.

לא רק זה. מטלה לכתוב מאמר בוויקיפדיה. מאמר שלא קיים. הרוב בחרו לא באפשרות הזו כי זה קשה. אבל זה היה נראה לי משהו שבמקום להתחרות בוויקיפדיה, להיכנס, להצטרף אליהם ולעשות את זה וגם דבר חשוב מאוד שהיה בזה דבר שמשאיר משהו.

אם יש לי 20 תלמידים והם כותבים לי עבודה, בסדר במקרה הטוב זה במחשב שלי אם לא מחקתי אבל מי שכתב בוויקיפדיה, כמובן שזה לא יהיה, נגיד אם היינו בנושא של היסטוריה של המתמטיקה שאני לימדתי אז לא יהיה על ניוטון כי כבר יש אבל אולי על מתמטיקאי פחות מוכר. בעיניי זה היה פנטסטי אבל לא כל כך בחרו לעשות את זה. מאוד קשה. זה דורש עבודה.

זה מצריך שינוי. זה שינוי פרדיגמה. אין מה ללמד רק תוכן עכשיו. יש תוכן בכל מקום. התוכן הוא כבר קיים. הוא זמין. הוא כתוב יותר טוב ממה שאני יכולה לכתוב. אני רוצה ללמד אותם מיומנויות. אני רוצה ללמד אותם איך להשתמש בתוכן, איך לחשוב עליו ביקורתית. יופי, קלוד נתן לכם את זה האם זה נראה טוב, האם זה מותאם, מה הייתם עושים עם זה אחרת, איך הייתי משתמשים בזה. זה עוזר לנו בהנגשה דיגיטלית.

אני צריכה לתת תיאור לכל תמונה בשביל תוכנת הקראה של עיוורים למשל אז נעזרת בקלוד והוא נותן לי תיאור ואז אני אומרת לו מעולה אבל עכשיו תעשה את זה עד 120 תווים. והנה הוא נותן לי – הנה ארבעה פרופיל של אישה בסגנון פופ-ארט. אנחנו יכולים גם בפיתוח התכנים לעשות דברים כאלה. אנחנו יכולים להיעזר בזה.

זו ברברה סטרייסנד. זו לא סתם אישה.

נכון. וזה בדיוק החשיבה הביקורתית שאני אומרת – האם זה רק פופ-ארט או שיש כאן עוד משהו. יש כאן דמות שהוא לא זיהה בכלל. הייתי יכול לשאול אותו. הוא היה מזהה אם הייתי שואלת אותו. אבל אם לא שאלתי, זה בדיוק החשיבות של לדעת לשאול את השאלות הנכונות. זה אחד הדברים. אני אשאיר חלק לאמיר. כמה אני בזמנים?

קצת מעבר לזמנים.

אני בגלישה מאסיבית. אמיר יראה לכם עוד כמה דברים על העוזרים האישיים שאנחנו עושים כי אני היראתי לכם את הצד של הסגל ואמיר יראה לכם איפה זה פוגש את הסטודנטיות והסטודנטים שלנו ואיפה הם יכולים לתרגל דברים.

סרטון אחרון ממש על אפליקציה שעשינו לסטודנטים כדי לתרגל אוצר מילים באנגלית. אני כמנחה יכולה להכניס את אוצר המילים באקסל, אני לא צריכה לדעת כלום בקלוד וכלום וב-AI. אני מכניסה אקסל של המילים ונותנת לסטודנטים לשחק עם זה, הם מתרגלים וככה הם לומדים את המילה design ומתרגלים את זה. זה הדבר הכי פשוט.

אנחנו נותנים כל מיני כלי תרגול גם למרכזים כדי שהם לא יצטרכו לפתח יש מאין. הדבר שאנחנו כל הזמן חושבים עליו זה מה תהיה השאלה הבאה. מה הסטודנטים יצטרכו לשאול. האם אנחנו צריכים לשאול אחרת, לאן אנחנו מתקדמים, לאן זה הולך כי הטכנולוגיה מתקדמת באמת בצעדים אקפוננציאליים ואנחנו ראינו את זה כבר לקראת הקורונה ומהקורונה ועכשיו מה שקורה בשנה האחרונה.

הקורונה עשתה את השינוי.

הקורונה עשתה את השינוי.

הייתה לה השפעה מאוד משמעותית. לא רק פה, אבל פה זה - - -

נכון. הרבה דברים שכבר ישבו אצלנו - - -

היא זירזה את זה. הרבה דברים היו מתקדמים אבל באיטיות יותר. הקורונה - - -

עכשיו ה-AI יעשה שינוי הרבה יותר גדול. לא רק בלמידה.

מהפכה.

קודם כול, תודה רבה.

בשמחה. שמחתי להכיר.

תמיד מעניין מחדש לראות דברים שלא תמיד שמתי לב כל כך טוב.

הוא שומע את זה כבר עשר פעמים אבל הוא מנומס.

אנחנו רוצים לקחת אתכם איפה שעושים את - - - למטה.

נעשה קודם תמונה.

תמונה בשביל של הדוברת. חייבים.

לא תהיה תמונה, לא היה אירוע.

בדיוק. אני מקווה שחוץ מהתוספת שתקבלו עכשיו אני חושב שנתנו לכם הרבה היבטים של פעילותינו. האוניברסיטה עכשיו היא פחות סודית כלפיכם. אתם מבינים שיש פה משהו גם ייחודי, גם מתחבר למה שנעשה ואנחנו כמו שאמר ירדן בהתחלה אנחנו רואים את עצמנו כפתרון להרבה מאוד בעיות שהיום עומדות בפני ההשכלה הגבוהה בכלל.

במובן זה היה חשוב שהביקור הזה יתקיים, שתשמעו וככול שאנחנו מגיעים ליותר אנשים – גם הסטודנטים שלנו ובוודאי אנשים שעובדים במשרדי הממשלה, במוסדות ממשלתיים חשוב ביותר. תודה שבאתם. אנחנו נמשיך מלמטה. נעשה תמונה. חייבים כמו שאמר הדובר.


(סיור)

כאן האולפנים של האוניברסיטה הפתוחה. אני אספר קצת על הצד של האופרציה אחרי שלמדתם על סביבת הלמידה ועל איך אנחנו עובדים. אני אמיר ואני מנהל את היחידה לחדשנות דיגיטלית בשה"ם. שה"ם זו היחידה שהאחראית על טכנולוגיות למידה והתפקיד שלנו זה לעזור לבנות סביבה שעוזרת לסטודנטים ללמוד הכי טוב מרחוק.

אנחנו תמיד מנסים להסתכל קדימה. אנחנו למשל התחלנו לשדר מרחוק עוד לפני שהיו שידורים באינטרנט, שידרנו בלוויינים. היו כיתות שפזורות ברחבי הארץ ושידרו אחת לשנייה.

התחלנו לעבוד עם זום ב-2014, הרבה לפני שהם ידעו שהקורונה תעשה להם שמח והיינוdesign partner ועבדנו איתם לשדר. לפני הקורונה 30% מהסטודנטים שלנו למדו מרחוק בזום. היום אחרי הקורונה 80% לומדים מרחוק. זו קפיצה מאוד דרמטית. בעוד שברוב האוניברסיטאות כולם חזרו בחזרה לכיתות אחרי הקורונה, אצלנו זה נשאר ואנחנו ממשיכים לפתח את התחום הזה של הוראה מרחוק ואני אראה לכם איך. עברנו זה דבר שהוא מאוד חשוב.

מה שאני אראה לכם פה זה כל מיני סוגים של אולפנים שפיתחנו במהלך השנים לתמוך בהוראה מרחוק. ובסוף אני אספר לכם גם קצת על ה-AI ואיך הוא יכול להוות את הקרש קפיצה הבא לקראת השנים הבאות. זה קצת ממה שנעשה היום. תרגישו חופשי לשאול.

מה שאנחנו רואים פה זה סטודיו לתפעול לעצמי. מה זאת אומרת? בדרך כלל בטלוויזיה יש במאי והבמאי מחליט מה נלמד בכל רגע. יש ממש שלב אחרי שלב מה הולך לקרות בשיעור. אצלנו אנחנו לא יודעים מה המרצה יעשה היום. זה שיעור ספונטני. למעלה נמצאים כל הפרצופונים של הסטודנטים שהגיעו לשידור החי ויש למרצים שלנו יכולת לכתוב על וואקום שזה כמו טאבלט גדול.

לא רואים.

עוד לא התחיל וכבר אנחנו חסרי סבלנות. אנחנו רואים את כל הפרצופונים של האנשים שהגיעו. זה מה שהם יראו בבית. עוד מעט אתה תתחיל את השידור. רצינו לתת למרצים שלנו יכולת לתפעל בעצמם את האולפן. להיות הבמאים של עצמם ולכן בנינו פה כמו template שעוזר להם ללחוץ ואנחנו מאמנים אותם. יש להם יכולת לכתוב, להביא סרטוני YouTube, מצגת PowerPoint אתה צריך להיות ממש משכנע כדי שאנשים יבואו למפגש החי.

מרצים שהם באו עייפים למפגש, מה קורה? סטודנטים לא מגיעים אליהם לשידור. במהלך הלילה ההקלטה עולה לאתר הקורס והסטודנטים רואים אותך מחר, את השידור שלך במהירות של 1.5.

ולא 2.

אם לא 2. לכן אנחנו מנסים לאמן את הסגל שלנו להיות דינמי ופעיל. תלחץ פה. לוגו ופתיח.

יש אפשרות לשאלות?

בוודאי שיש. הם רואים אותו שם.

זה רק מי שרואה בלייב.

נכון, אם אתה לא בלייב אז אתה לא יכול לשאול את השאלות בלייב אבל אתה יכול לכתוב בפורום. ככה מתחיל שידור – ברוכים הבאים. תעבור מהר לתקריב כי אנחנו בדרך כלל רוצים להגיד שלום. אז איתנו היום – יש לנו היום ומצטרפים אלינו ואתה רואה למעלה את כל השמות ואנחנו אומרים ברוכים הבאים זה וזה וזה וגם אנחנו פונים לסטודנטים שיצפו בהקלטה. למי שצופה בנו בהקלטה אני גם רוצה לברך אתכם, התחיל סמסטר חדש. תודה רבה שהצטרפתם.

אני למדתי בזום מרחוק.

אבל זאת חוויה שעכשיו אתה שולט במה שקורה. בוא תעביר. מייד נתחיל והנה מה שאני הכנתי. אתם רואים? יכול להיות שאני מסתיר אז אני שם את עצמי פה ואני יכול להפעיל רק מצגת ואז לא רואים. עכשיו זמן לשאלות.

יש קשר בין פוליטיקה לגנטיקה?

בוודאי שיש. אנחנו נגלה את זה בשיעור הזה היום. לא חשבתם שיש קשר. זמן לשאלות. השאלה שלנו היום מה הקשר בין פוליטיקה לגנטיקה. אני אוסף שאלות ונגיד מישהו ענה לך יפה מתוך האנשים ואתה נותן לו פה לבבות. יש לנו שיעור נחמד שקורים פה דברים.

יושב-הראש, הייתי מציע להעביר ככה את הוועדות.

שלב הסיכומים. מה למדנו היום ואתה סוגר את השיעור. יוצאת הקלטה בסוף השיעור הזה. היא עולה לאתר הקורס ואנשים אוהבים מאוד להצטרף לשיעור כשקורה בו משהו. כששאלו אותם שאלות, כשהשיעור היה אינטראקטיבי, כשהייתה דינמיקה טובה. אם הם רואים את ההקלטה הם מרגישים שהם לא היו חלק מהחגיגה. זה האולפן לתפעול עצמי.

בנינו גם סטים דומים למי שמלמד מהבית אבל אין לו את האולפן האקוסטי. אנחנו מקליטים כל יום 700 שעות של שידורים חיים וזה מתעדכן כל הזמן.

עפרה דיברה איתכם על איך מפתחים קורס וזה השלב הדינמי של ההוראה של הקורס. בשלב הזה מה שקורה עם המנחים שמלמדים הם אומרים קראתם בספר את זה ואת זה. מי ראה אתמול חדשות? אתמול בחדשות קראתם ושמתם לב? זה מיישם את מה שלמדתם בספר. התפקיד של ההנחיה זה לחבר את החומר התיאורטי למה שקורה בחיים האמיתיים. בואו נתקדם הלאה.

חדר בקרה ראשי. פה אנחנו שולטים על כל השידורים שיוצאים.

הקורס שלך באוויר. כבר הוא עולה.

יש לנו שידורים שיוצאים מבאר שבע. יש לנו יכולת לשדר מבאר שבע, מירושלים, מחיפה, מתל אביב ומהאולפן הזה. כמו שראיתם יש לנו סט של אולפנים ויש מבנה דומה בכל אחד מהמרכזים האלה. מרצה יכול לבחור מאיפה הוא רוצה לשדר.

מה יקבע? מה שהם אוהבים?

בלילה אחרי שעה תשע כשכולם הולכים הביתה יש פה סרטים על מסך גדול. משחקי כדורגל ואתם מוזמנים גם ל-after hours לעשות פה שמח. זה האולפן שאיתו אנחנו שולטים על עשרת האולפנים הקטנים שנמצאים פה. בואו נמשיך לטייל.

הנה, השיעור שלך נכנס.

כן.

קודם ראינו אולפן לשידור חי. אולפן לשידור חי אומר שסטודנטים מגיעים. יש קורסים שבמקום לכתוב ספר לימוד אנחנו מקליטים הרצאות מצולמות. ההרצאות הן בלי סטודנטים. זו חוויה קשה מאוד כי רוב המרצים רגילים לדבר מול כיתה ולדבר ולטייל ואז הם יוצאים מהפריים. אנחנו אומרים להם – אתם עומדים ופה בטלפרומפטר כתוב להם מה שהם צריכים להגיד.

אנחנו עובדים על הטלפרומפטר לפני שהם מגיעים לפה כדי שיהיה קשר בין מה שהם אומרים לבין מה שרואים ברקע. האזור הירוק הזה מתחלף כל כמה קליקים וכשהם מכינים הרצאה מצולמת הם עושים עבודת הכנה מאוד גדולה של סדנת עמידה מול מצלמה. איך עושים כזה דבר? איך מדברים כשאתה לא מדבר לכיתה אלא למישהו אחד שנמצא בבית ואתה פונה אליו ספציפית לתוך הבית שלו ועושה איתו שיחה.

אנחנו עובדים עם המרצים ובהתחלה זה מאוד מביך כי אתה לבד. לפעמים אנחנו עומדים מאחורי המצלמה ועושים כן, כן עם הראש למרות שאנחנו לא מבינים על מדובר אבל זה נותן תקווה שמישהו מקשיב לך.

אחרי כמה זמן המרצים נהיים טובים מאוד. המרצים הם סגל בכיר מכל האוניברסיטאות בארץ שהם המומחים בתחום. הם באים לפה ומלמדים קורסים שאם נתחיל לכתוב לימוד הוא יהיה מיושן עד שנגמור. זו שיטה שונה שמאפשרת לנו לייצר קורסים שלא מבוססים על ספר, כמו שעפרה הראתה לכם עם עמודים, אלא מבוססים על הרצאות מצולמות באורך של 20 דקות. הרבה הרצאות קצרות שמכסות את כל חומר הלימוד. בואו נמשיך.

באולפן הזה משתמשים להקליט פודקאסטים. יש לנו גם קורס ללימוד רדיו, ללימוד איך משדרים ברדיו. את כל הטכנולוגיה שפה מלמדים אבל גם אנחנו מקליטים פה הרבה מאוד פודקאסטים שהם גם מוקלטים וגם מצולמים. זוהי שכבה שהיא מעבר לצד האקדמי. זה אולפן מקצועי ממש להפקה של שיחות כאלה. בואו נצא ונתקדם הלאה.

הפודקאסטים משודרים גם בספוטיפיי וגם ביוטיוב.

נכון כי הם מצולמים ואנחנו גם מקליטים את האולפן.

אני הדוברת של האוניברסיטה, אפרת ליבנה.

מי שרוצה יכול לשים את הסלולרי שלו באופן כזה.

יפה.

יש מקום לתיק למטה.

יש מקום לתיק למטה ולבקבוק.

זה מדהים. חשבו על הכול. תראה איזה כיסא, מקום לפלאפון, מקום לתיק.

יש לנו את המת"ט. מי שרוצה את הכיסא את הזה - - -

שכחתי אותו באולפן.

הפלאפון שלו. לחייג אלייך? רגע.

אני חושב ששכחתי אותו באולפן איפה שעשינו את הסיור.

הוא פה ממול.

אפרת תביא לך.

כן, אתה צודק.

מזל. כל הכבוד. עכשיו אתה יכול לשים אותו ולשכוח אותו גם פה. ראיתם איך נראית סביבת הלמידה. ראיתם מה הסטודנטים רואים כשעפרה הראתה לכם וראיתם גם מה שסגל ההוראה רואה. השאלה שלנו בשנים הבאות מה רואה AI כשהוא מסתכל על סביבת הלמידה שלנו. מה שהוא רואה זה שני מקורות של מידע. אחד, כל התכנים של הקורס והצד השני שהוא רואה - - -

קצב ההתקדמות.

נכון. את כל מה שהסטודנטים עשו בקורס. עכשיו אנחנו מתחילים לחבר את הדברים ואני רוצה להראות לכם איך אנחנו עושים את זה.

יש היום כלים רבים וכשאתם נכנסים לעולם ה-AI אתם רואים שכל יום יוצא כלי חדש. אנחנו באוניברסיטה עוקבים אחרי כל הכלים האלה ואני משחק כל יום שעתיים עם מספר כלים חדשים כדי לראות מה הם יודעים לעשות.

בסופו של יום יש מספר כלים גדולים שמתחילים לדעת לעשות את כל מה שצריך, את כל מה ש-AI צריך לעשות. יש את ChatGPT שאתם מכירים, קו-פיילוט, LLaMA, ג'מיניי של גוגל, נובה של אמזון וקלוד. אלה הם הגדולים.

השאלה שעולה היא באיזה כלי כדאי לבחור – עכשיו שראינו שלא צריך את כול אלה, אז מי מאלה נבחר. אמרנו שאנחנו לא רוצים לבחור כלי אחד. בגלל שזו תקופת מעבר ובכל שבוע יוצאות יכולות חדשות של הכלים האלה, אנחנו רוצים לשבת על כולם.

איך עושים כזה דבר? יש מתודולוגיה חדשה שנקראת rag. זה קצת טכני ואני אעשה מהר כי חשוב לי שתבינו את העומק של הדברים. אנחנו יושבים על כל תכני הקורס. מה שקורה בדרך כלל כשאתם שואלים את ChatGPT אתם שואלים את השאלה – מה אני רוצה לעשות היום והוא ישר הולך לפה ונותן לכם תשובה אבל התשובה שאתם מקבלים מבוססת על כל התכנים באינטרנט. אתה מקבל הרבה תשובות שהן לא רלוונטיות ולפעמים הוא ממציא תשובות.

כשאני שאלתי איזה שיר נעמי שמר הוציאה אתמול, פספסתי אותו ברדיו, שמעתי שהיא הוציאה שיר חדש. אז הוא אומר בוודאי שהיא הוציאה שיר חדש וגם כותב לך את השיר. אין כזה דבר. למה הוא עושה את זה? כי המודלים רוצים לרצות, הם רוצים להיות טובים. התשובה שלהם – בוודאי שאני יכול. לתת ישר תשובה.

מה שאנחנו עושים, אנחנו שנייה עוצרים לפני שהוא נותן את התשובה ולוקחים את השאלה לתכני הקורס. מתוך כל התכנים של הקורס שזה הספרים, ההקלטות, השאלות והתשובות והמבחנים, אני מוציא פסקאות שיש בהן - - -

יש כלי שאתה יכול לבחור את התכנים בו. הוא לא הולך לכל האינטרנט. הנוטבוק של גוגל. לא היית איתנו בפגישה אבל יש כלי שנקרא נוטבוק עד עשרה מקורות.

את צודקת. אני מכיר אותו. אבל הנוטבוק של גוגל הוא מוגבל וגם כל אחד צריך להעלות מחדש את הספרים. נכון? כל סטודנט צריך להעלות מחדש. אנחנו רוצים שזה יהיה מערכתי. האוניברסיטה הפתוחה עובדת בצורה מערכתית. אנחנו רוצים להכין את התשתית כשסטודנטים יגיעו הם לא יצטרכו לעשות כלום. זה קורה מאחורי הקלעים.

מה קורה? הוא מוציא את הפסקאות הרלוונטיות אבל לא רק זה. אנחנו מוסיפים פרומפט שלנו שהוא בא מאחורי הקלעים. אתה שואל שאלה למשל – מה התשובה לשאלה הזו שקיבלת בשיעורי הבית? אם הוא ישר שואל את מודל השפה הוא מקבל את התשובה. הוא אומר לו מה השאלה והוא נותן לו את התשובה.

מה שאנחנו אומרים לו – אל תיתן את התשובה אלא תשאל שאלות המשך. תהיה אמפטי לזה שהסטודנט לא מקבל את התשובה ותתסכל אותו קצת. למה שסטודנטים בכל זאת יבואו אלינו ולא ילכו ישר לתשובה? כי התשובה לא תהיה מדויקת למה שהמרצה אמר, לספר של הקורס, למפגשים ולשאלות שהוא צריך לענות בבחינה. סטודנטים יעדיפו ללכת לצ'ט בוט שהוא מאומן ספציפית על התכנים של הקורס. כמו קצת מה שאת אמרת אבל יותר רחב מאשר ללכת לקבל את התשובה.

השיחה היא כזו – שואלים את השאלה, מה התשובה – אני צריך לבנות מכונת טיורינג לפקמן. התשובה תהיה – איזו שאלה יפה, מי שאל אותך את השאלה הזו? זה קצת מחמאות למרצים, בכל זאת הם עבדו קשה וכתבו שאלות. הוא כותב לו בחזרה – אני לא יודע כלום. הוא אומר לסטודנט – בסמסטר שעבר אתה כבר למדת אלגוריתמים, אני יודע את זה.

אני מסתכל על מה שהסטודנט כבר למד. אני מחבר את הידע שיש לי על הסטודנטים עם התוכן שהוא רוצה ללמוד. אני אומר לו – תתחיל ממה שאתה כבר יודע. אז הוא יגיד – אני יודע רק לבקש מהמשתמש באיזה מיקום הוא נמצא ולדעת איפה נמצאות המפלצות. התשובה תהיה – זו התחלה מצוינת. למה אמרת שאתה לא יודע כלום. הנה אתה כבר יודע הרבה אבל עוד לא התייחסת לאחת, שתיים, שלוש, ארבע.

תרצה שאני אעזור לך? הוא יגיד לו – כן. אז הוא יאמר לו תסתכל בעמודים 22-20 בספר ותקרא ותחזור אליי שוב. הוא הולך וחוזר. מתחילה שיחה שהיא מאוד ממוקדת בתכנים של הקורס ולא נותנת לסטודנט לברוח. זה הפרומפט הכללי.

אנחנו מוסיפים גם פרומפט רלוונטי לקורס. כל מרצה בתחילת הקורס שואל מספר שאלות ונותן הנחייה איך לומדים את הקורס שלו. כשאני מלמד מערכות מידע אני תמיד אומר להם אני לא צריך שתדברו במושגים התיאורטיים אלא תיישמו כל מושג שאתם לומדים על מקרה בוחן ספציפי. ככה אתם מראים שאתם הבנתם את המושגים.

לכל מרצה – גם למרצה הזה – הוא שואל שאלה והוא רוצה שתכתבו לפי עקרונות מסוימים את התשובה. הוא לא סתם אומר זו תשובה טובה או תשובה לא טובה אלא מוסיף איך הייתי מצפה שתכתוב תשובה טובה. הוא מלמד לא רק את החומר אלא גם ללמוד ואיך לכתוב את התשובה ואת כל השכבה הפדגוגית שמשתנה מקורס לקורס. זה המודל שאנחנו מאמצים אותו.

המודל מבוסס על מה? על ChatGPT?

הוא מבוסס, כפי שראית קודם, על כל הכלים האלה.

ה-general prompt זה בעצם שולח את זה לכולם ועושה איזשהו תמהיל?

זו שאלה טובה מאוד. כשאנחנו מתחילים לבנות קורס חדש אנחנו שואלים את אותה שאלה של הסטודנטים למספר מודלי שפה ומראים למרצה. אנחנו אומרים – מי נתן את התשובה הכי טובה? אחד אומר ChatGPT, אחד אומר קלוד ואחד אומר ג'מיני ואז אנחנו ממשיכים עם ג'מיני.

אנחנו עושים משהו נוסף – אנחנו נותנים כמו סטודנט וירטואלי ואז הסטודנט שואל את הבוט והם מדברים ביניהם. אני אומר להם תכתבו שיחה בין סטודנט וירטואלי לבוט ואתה רואה הסטודנט אמר ככה, הבוט ענה לו ככה, הסטודנט ענה לו ככה, הבוט אמר ככה וגם את זה אנחנו מראים למרצים וכך אנחנו משפרים את הבוט שלנו עוד לפני שהסטודנטים פגשו אותו.

כל בוט עובד על מערכת אחרת.

יש אפשרות. לרוב מעדיפים בעיקר את קלוד ואת ChatGPT.

בגרסת הפרומפט?

בגרסה הכי יקרה שאנחנו מוכנים לתת. זו המשפחה שאנחנו התחלנו לפתח אותה. היא בשלבים של התפתחות. יש לנו את סמארטי צ'ק. סמארטי צ'ק שואל אותך שאלה, מקבל תשובה ונותן משוב על בסיס חומר הלימוד. מתי אנחנו משתמשים בזה – נגמרה היחידה הראשונה ואני רוצה לראות אם אני הבנתי משהו, אז אני פותח את סמארטי צ'ק ואומר לו בוא תבחן אותי. השאלות שאתה מקבל הן שאלות שדומות לשאלות ברמה של הבחינה.

גם בממ"ן.

לפעמים זה יכול להיות הכנה לממ"ן ועכשיו יש לנו סמסטר גמיש, לא יודע אם שמעתם על זה. סמסטר גמיש זה סמסטר שמאפשר לסטודנטים ללמוד בקצב שלהם לגמרי. כלומר להתחיל ללמוד מתי שהם רוצים וברגע שהם מוכנים לבחינה, לגשת לבחינה. זה פורמט חדש מאוד שאנחנו הולכים להציע לסטודנטים שלנו מהסמסטר הקרוב.

סמארטי צ'ק משמש את הסטודנטים לדעת האם מוכנים ללכת לבחינה או לא. האם הבינו את החומר של הפרק או לא. הוא נותן להם משוב ייעודי על בסיס מה שהם כתבו. לא תשובה גנרית – זאת התשובה הנכונה. הוא אומר להם – זו תשובה בסדר אבל שים לב שלא התייחסת לזה ולזה. זה הסמארטי צ'ק.

סמארטי סטאדי עוזר להם ללמוד את חומר הלימוד. למשל, אם יש נושא שלא הבנתי, אז אני שואל אותו – אני לא הבנתי את הנושא הזה, יש שאלה שלא הצלחתי להבין איך פותרים אותה. פה הסטודנט פונה אל ה-LLM ומבקש ממנו עזרה.

תחשבו שבקורסים הראשונים של האוניברסיטה אחוזי ההתמדה הם נמוכים. מי שעבר קורס ראשון באוניברסיטה כי אנחנו מקבלים קבלה פתוחה אז מגיעים הרבה מאוד סטודנטים שאין להם את הרקע וכשאנחנו נציע בקורסים הראשונים את הבוט הזה יהיה להם עוזר אישי שהולך איתם צעד-צעד. גם בקורסים הכי קשים ועוזר להם ללמוד כי יש סטודנטים מדעי המחשב אבל אין להם חמש יחידות אז הוא עוזר להם להשלים את כל הידע שהם צריכים כדי להגיע לרמה שתאפשר להם להתמיד.

זה הצד שני של קבלה פתוחה באוניברסיטה. כשאנחנו אומרים שאנחנו עושים קבלה פתוחה – זה לא חוכמה לתת לכל אחד להיכנס אלא צריך לתת גם את הכלים להצליח. אנחנו מאמינים שזה יהיה שינוי דרמטי מאוד במה שנוכל להציע.

זה כבר באוויר?

זה פיילוט ראשון. אני יכול להראות לכם דוגמית קטנה.

יש לך 900 קורסים אז את לא מתחילה אותם בבת על כל הקורסים אבל לאט-לאט מחילים על יותר ויותר - - -

אבל זה כבר התחיל?

כן, יותר ויותר קורסים.

זה ארבעה קורסים ראשונים, נכון?

זה קורסים של סמסטר גמיש. הנה פה סמארטי סטאדי ונראה אם הוא ידע לתת לנו - - -

על סמסטר גמיש לא דיברנו אבל זה אחד הדברים – הרי כל המערכת האקדמית בנויה על זה שיש סמסטר א', סמסטר ב' – אבל בעצם יכול להיות שסטודנט רוצה ללמוד להתחיל בדצמבר ולא רוצה ללמוד בנובמבר כמו כולם. כל הרעיון של סמסטר גמיש שאתה יכול להתחיל מתי שאתה רוצה ואם אתה רוצה לסיים את הקורס בחודש, אתה יכול לסיים בחודש. אתה לא חייב בהכרח – שזה ממש לשבור - - -

אם אתה רוצה לעשות את הקורס עכשיו ולהיבחן בסמסטר הבא?

אפשר.

אבל זה קצת משבש לכם את הכול.

את יכולה לעשות את זה באיזה - - -

כי יש תנאים.

נכון אבל זה מאפשר לעשות את זה הרבה יותר גמיש.

גם לפתוחה יש תנאים.

סטודנט שהוא בין עבודות ופתאום יש לו זמן לעשות קורס הוא יכול לעשות קורס. זה ממש לחשוב מחדש על כל לוח הזמנים האקדמי שרגילים אליו בעולם. אם אתם מכירים אתרים באינטרנט כמו קורסרה ו-edX שבנויים ככה כאשר כל אחד יכול לעשות בקצב שלו. הרעיון של הסמסטר הגמיש שעכשיו נכנס לפיילוט במספר קורסים נבחרים ממש שובר את כל גבולות לוחות הזמנים הרגילים ומאפשר לסטודנט לעשות את זה לגמרי בקצב שלו.

תמיד אתם צעד קדימה בחשיבה.

משתדלים.

אני חייבת לעלות למעלה. תודה רבה לכם והרבה בהצלחה.

אנחנו גם נשחרר אתכם. היה לכם פה יום ארוך.

תודה רבה.

תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 15:00.