פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
01/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 152
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 14:05

בית לוחמי הגטאות לאחר המלחמה – אתגרים במציאות משתנה

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

שני אבידני - מנהלת תחום בכירה תמיכות ומשרדים חברתיים, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

עומר כהן - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

גולן בדיחי - אגף תקציבים, משרד האוצר

זהר זעפרני - מנהל מחלקת מוזיאונים ואומנות חזותית, משרד התרבות והספורט

עמוס פפרמן - מנהל תחום תמיכות, המשרד לשוויון חברתי וגמלאים

יגאל כהן - מנכ"ל בית לוחמי הגטאות

אמל ביבאר

חבר תרגומים, יפית גולן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בית לוחמי הגטאות לאחר המלחמה - אתגרים במציאות משתנה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, היום ה-1 ביולי 2025, ה' בתמוז תשפ"ה. הנושא הוא בית לוחמי הגטאות לאחר המלחמה, אתגרים במציאות משתנה. מוזיאון לוחמי הגטאות, שהוא המוזיאון הראשון שהוקם לזכר השואה על ידי מי שהקים את קיבוץ בית לוחמי הגטאות, הפך להיות בצפון, אני חושב, בוודאי, אחד מהמוזיאונים המובילים שמציגים ומשמרים את הזיכרון. יצא לי להיות שם ולסייר ולבקר גם בארכיון, וגם לראות את המיצגים השונים.

הקורונה הייתה אתגר לגופים האלה, ואחרי הקורונה הגיעה המלחמה, והמלחמה עבור מי שנמצא בגזרה הזאת, בטח של לוחמי הגטאות, זה היה אתגר כמעט בלתי אפשרי. המוסדות האלה לא יוכלו להישאר חיים ללא עזרת המדינה, ולכן ביקשנו לקיים את הדיון הזה.

הדיון הזה הוא גם בהמשך לפנייה שאני פניתי לחשב הכללי, שלא קיבלתי תשובה עליה. אני מבין שנמצאת פה נציגה של החשב הכללי. שלום, ברוכה הבאה. לפני שאני אתן לכם להתייחס, אולי ניתן למנהל המוזיאון קצת להציג את המצב ואת הסיטואציה, ואז נרצה לשמוע את ההתייחסויות שלכם. בבקשה, יגאל.

קודם כל תודה רבה, ותודה לכל מי שהגיע. תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר, יו"ר הוועדה לפיתוח הנגב והגליל, על הישיבה החשובה הזאת. אני מאוד מעריך את זה. אכן, הצגת נכון את בית לוחמי הגטאות, מוזיאון השואה הראשון בעולם, שבעצם מעבר לאותו מוזיאון, גם בהמשך למלחמה שעברנו, גם הפך לסמל לתקומה.

סמל התקומה כבר מהרגע שהוא הוקם לפני יותר מ-76 שנים, וגם היום, באזור שבו גם אני באופן אישי הייתי מפונה מביתי שנה וחצי, גם בקרב קהילות שלמות שצריכות לחזור, יש סמליות עצומה בקיום של המקום הזה. גם בלספר את סיפור השואה והחורבן, אבל לא פחות חשוב מזה, לספר את הסיפור של התקומה, של מה שאנחנו רוצים לבנות לעצמנו פה בחברה הישראלית, בגליל, בצפון, ובעצם להיות חלק מהמאמץ הגדול הזה.

והמקום הזה שבו עברנו מלחמה קשה מאוד, שחלקה, כמו שאמרת, מאוד נכון, עודד, היה ממש תחת טילים, תחת אזעקות תמידיות. המשכנו בעבודת הארכיון, המשכנו בעבודת החינוך, המשכנו בעבודת ההנצחה. כרגע יש לנו אתגר גדול להמשיך ולהתקיים גם לעתיד.

צריך להבין, אנחנו מוסד התרבות הגדול ביותר בפריפריה הישראלית. קו חיפה, באר שבע, צפונה ודרומה, וגם לצדדים, בית לוחמי הגטאות הוא בעצם מוסד התרבות הגדול ביותר ומהמשמעותיים והחשובים שיש.

ולכן צריכה להיות פה חשיבה עצומה באיך דואגים לנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית להמשך. אני מקווה בימי שקט ושלום, אבל כמובן שלא ניקלע עוד לאתגרים כאלה. זו בעיניי המטרה החשובה שניצבת בפנינו.

תודה. שני.

שני אבידני, אני מנהלת את תחום התמיכות והמשרדים החברתיים בחשב הכללי. אנחנו קיבלנו פנייה בינואר מהעמותה בבקשה למחול על ההלוואה שקיימת מול המדינה. ובעיקרון אנחנו בתגובה ביקשנו לחכות לדוחות הכספיים לשנת 2024, ולא להסתמך על סמך נתונים כספיים לא מבוקרים. עדיין לא קיבלנו את הדוחות הכספיים לשנת 2024, וברגע שנקבל אותם אנחנו נבחן את הבקשה של העמותה.

אתם קיבלתם תשובה כזו?

כן, קיבלנו תשובה כזאת, ואני אשמח להתייחס בקצרה. כפי שכתבנו וכפי שאמרתי, יש את הדוחות הרגעיים והנקודתיים של 2024, ויש גם את המצב המלא. המצב המלא שאנחנו סוחבים בעצם חוב כבית לוחמי הגטאות שנים רבות. הדבר הזה מסכן את קיומנו גם בהווה, ברמת החוב עצמו, אבל גם ברמת הנראות של הבית מול גופים, מול קרנות, מול תמיכות נוספות, שכשהן רואות חוב כזה של מעל 1,160,000 שקלים, זה מחזיר.

אבל מה מונע ממך להעביר להם?

לא מונע, אנחנו נעשה את זה.

תעביר את הדוחות, ואנחנו נבחן את הבקשה.

אנחנו נעשה את זה, אבל חשוב להבין שהבקשה היא בקשה הרבה יותר מהותית, ברמה של לראות תמונה רחבה.

אני רק אומר בהקשר הזה, גם כשאתה הולך לבנק כעסק לקחת הלוואה, הוא אומר לך טוב, תביא לי דוח מבוקר, תביא לי דוח רווח והפסד, כדבר בסיסי באירוע הזה. אני כן אומר פה לנציגת החשב הכללי, תראו, אני מלווה את האירוע הזה כבר יחסית הרבה זמן. התקיים גם דיון, כמדומני, בוועדת הכספים, שביקשו כמה חברי כנסת.

שני דיונים בוועדת הכספים.

קיבלת מאז משהו?

קיבלנו מאז משהו, לא ממשרד התרבות באופן גורף על הדבר הזה. נעזרנו במקורות אחרים.

לא, אני אומר, בסוף, איפה המדינה נמצאת באירוע הזה? איפה המדינה רואה את המוזיאון הזה כמקום שצריך לשרוד?

בסוף קיבלנו את התמיכה הרגילה מהמדינה, כולל פיצוי שהיה לחודשים ינואר-פברואר בלבד ממשרד התרבות, כולל עזרה מרשות המיסים בהקשר הזה, לא ממשרד התרבות, לא מהמשרד שאמון עלינו.

ינואר-פברואר, אתה מדבר על 2025?

לא, 2024.

ומה קרה מאז?

לא היו פיצויים בגין המלחמה על הדבר הזה.

והיית יכול לקיים פעילות מאז באופן רגיל?

מאז הפסקת האש אנחנו מקיימים פעילות באופן רגיל. היא הייתה לפני יותר מחצי שנה, כן.

סוף 2024. אבל אני מדבר מפברואר עד - - -

נכון. לא היה פיצוי ממשרד התרבות על החלק הזה, מסוף פברואר 2024 ועד סוף השנה.

זהר. מה תפקידך?

שלום. זהר זעפרני ממשרד התרבות, אני מנהל מחלקת מוזיאונים ואומנות חזותית. היה כבר דיון כזה שקיימנו אותו עוד במהלך שנת 2024, למיטב זיכרוני זה היה בסביבות יוני או יולי.

בוועדת הכספים.

נכון. משרד האוצר הקצה למשרד התרבות 20 מיליון שקלים עבור פיצויים בשנת 2024. בסכום הזה, מה שיכולנו לחלק זה רק עבור ינואר-פברואר. ביקשנו יותר, אבל זה היה הסכום שהוקצה לנו וחילקנו אותו במלואו, את כל הסכום הזה.

ומה לגבי הגדלת התמיכה למי שנמצא באזורים האלה שנפגע? הרי יש לכם גם את הפררוגטיבה לייצר, הרי אתם תומכים במוזיאונים, נכון? אז כשיש כזה אירוע של פגיעה, אין מה לעשות. זה ברור לחלוטין שמוזיאון שנמצא על קו העימות לא דינו כמו מוזיאון שנמצא במרכז הארץ.

אמת.

בחודשים ממרץ 2024 עד נובמבר 2024.

אמת. והיה לזה ביטוי גם במבחן הסיוע המיוחד שעשינו, של גופי התרבות שנמצאים באזורים המיוחדים, הם מקבלים תוספת.

אתה מדבר על ינואר-פברואר. אני אומר עוד פעם, אבל מה קרה ממרץ עד נובמבר? הוא לא קיבל שום דבר ממרץ עד נובמבר, מדוע לא לתת לו בתמיכות הרגילות על כל השנה הזו איזשהו פקטור?

מבחני התמיכה שלנו הם לשוטף, לפעילות שוטפת רגילה.

גם בפעילות השוטפת אתה יכול להגדיר שמוסד שנמצא באזור קו עימות שהיה במלחמה, ואנחנו ניתן לו X נקודות יותר או X אחוזים יותר.

יש שני ביטויים לזה במבחן התמיכה בשוטף באופן כללי, לאו דווקא בתקופת המלחמה, אבל באופן כללי גם.

הרי אתה לא יכול להגיד שהשוטף שלו, מרץ-נובמבר, הוא אותו שוטף של מוזיאון – אני לא יודע, לדוגמה – המדע בחולון. השוטף שלהם שונה. איפה זה בא לידי ביטוי בפעילות שלכם? בסוף אתם גם כמשרד, יש לכם הרי תקציב שאתם גם אותו יכולים לנהל. אתם לא יכולים לנהל את התקציב של 2024 כאילו אין מלחמה. קיבלתם תוספת לטובת המלחמה על ינואר-פברואר, בסדר. אבל מה אתם עושים עם שאר השנה?

בשביל כך עשינו המון הקלות במבחני התמיכה לגופים שנמצאים באזורי העימות ובפריפריה בכלל. עשינו המון הקלות לבוא לסייע להם לעבור את השנה הזאת כהוראות שעה.

איך?

לדוגמה, במקום שהם צריכים לעמוד ב-75% ו-25% השלמה בהוצאות שלהם, אפשרנו לקבל 90%, זה המקסימום שמאפשר לנו לפי נוהל שר אוצר, לדוגמה. עמידה בתנאי סף, לא דרשנו מהם עמידה בתנאי סף בשנה הזאת. בשנת 2024, כל גופי התרבות שנמצאים באזורי העימות ובפריפריה בכלל, עשינו להם הקלות שהם לא צריכים לעמוד כלל בתנאי סף.

אחרת היית גורע ממנו.

נכון.

הוא היה מקבל בכל שנה X תקציב. איפה בא לידי ביטוי ה-X פלוס כדי לפצות על אובדן ההכנסות שלו במשך 80% מהשנה?

לפי מבחני התמיכה, אנחנו כפופים גם למדיניות ממשלתית, עשינו את המקסימום שלנו.

מה המדיניות שלכם, של משרד התרבות?

את כל ההקלות שיכולנו לעשות במבחני התמיכה, עשינו.

לא יכולת להגיד במבחני התמיכה – מוסד שנמצא בקו עימות יקבל 20% יותר, גם אם זה בא על חשבון מוסד במרכז הארץ? לא נראה לך סביר שבזמן מלחמה אתה אומר, אני אתגבר ואתן יותר למוסדות שנמצאים בקו עימות כדי לצמצם את הפגיעה בהם? הם עדיין ייפגעו. הרי אני מניח שגם אם תיתן לו, אני לא יודע כמה מקבל המוסד הזה, נניח הוא מקבל 100 שקל בכל שנה רגילה, גם אם תיתן לו 110 שקלים זה לא יענה על הפגיעה שלו לכל אותה תקופה.

הוא עדיין נפגע, ואז המוסדות במרכז הארץ שלא נפגעו, ייפגעו. כי הרי השמיכה היא קצרה, אין מה לעשות, אתה מושך מפה. אז אין מה לעשות, אתה אומר, תשמעו חבר'ה, עכשיו אנחנו במלחמה, אנחנו מושכים קצת ממרכז הארץ כדי לתת לצפון. לא עשיתם את זה.

לא, כמו שאמרתי, בוודאי שעשינו את זה.

כמה כסף ירד בעצם ממוסדות במרכז הארץ לעומת מה שהם קיבלו ב-2023, כתוצאה מהתוספת שנתתם להם ב-2024?

נתנו תוספת לתקנה בשנת 2024 בגובה 5 מיליון שקלים. נוספה תוספת לתקנה שהתחלקה כמובן בין כל המוזיאונים, אבל המוזיאונים שקיבלו יותר, המוזיאונים בפריפריה שקיבלו את ההקלות בתוך המבחן, קיבלו כמובן הרבה יותר בהתאם לסיטואציה שהם היו בה.

קיבלו אותו דבר.

לא. הייתה תוספת של 5 מיליון שקלים, והם קיבלו את כל התוספות האלו לצורך העניין, ללא קיום כל פעילות שנדרשת מהם על פי מבחן התמיכה.

כי אי אפשר היה לקיים פעילות.

נכון, לכן לקחנו את זה בחשבון.

אתה אומר, נתנו להם את מה שהם היו מקבלים. לא הגדלנו את התמיכה, הם נשארו עם אותה תמיכה. כמה אחוז תמיכה ממשלתית מתוך התקציב שלך?

כמה אחוז תמיכה ממשלתית? כ-25%-30%.

כן. זה המצב בכל המוזיאונים בארץ. מוזיאונים הם למעשה די ייחודיים בנוף, מה שנקרא, התמיכה הציבורית, שהם מסתמכים בעיקר על הכנסות עצמיות. ראינו את זה גם במיוחד במבחני הסיוע שחילקנו.

לכן הפגיעה בהם היא פי כמה וכמה.

נכון, לכן גם נתנו להם מעמד מיוחד.

מה יעשה משרד התרבות כשהמוזיאון ייסגר?

אנחנו כמובן לא רוצים לחשוב על הרגע הזה, אני לא רוצה לחשוב שהרגע הזה יגיע. אבל שוב פעם, בכלים שיש ושנתנו לנו להתמודד איתם, במנגנונים שיכולנו לעבוד איתם.

מה התקציב של המשרד?

של כל משרד התרבות?

כן.

למיטב זיכרוני, בסביבות ה-2 מיליארד שקלים.

קיבלת 2 מיליארד שקל מהמדינה כדי להתמודד עם האירוע. בסוף, צריך לקבוע את סדרי העדיפויות. אז אני שואל, האם בסדרי העדיפויות, אתה אומר, אני ממשיך לתת אותו דבר, גם אם המשמעות היא שמוסד אחד ייסגר? כי מוסד אחר, אולי במרכז הארץ, יכול להתמודד עם קיצוץ כלשהו כדי לתת גיבוי למוסדות שלא יכולים כבר להתמודד, אין להם יכולת להתמודד, על שנת 2024.

אגב, נסגרו לא מעט מוסדות תרבות בתקופת השנתיים האחרונות. אני חייב לציין שדווקא רובם הם במרכז הארץ ופחות בפריפריה. מרכז הארץ וירושלים, זה היה רוב המוסדות שנסגרו. בגלל, עוד פעם, קשיים כלכליים שנקלעו אליהם. זאת אומרת, הקשיים הכלכליים, ברור שהם בפריפריה ובעיקר בצפון הארץ ובחבל תקומה, הם היו גדולים שבעתיים.

בקיצור, מבחינתכם המצב הוא, זה מה יש, תסתדרו.

לא.

אז אני שואל, מה עושים?

אנחנו מאוד רוצים. לצורך העניין, כבר עכשיו, ל-12 ימים שהייתה המלחמה מול איראן, הקצינו, עוד פעם, זה לא ממשרד האוצר, לקחנו 20 מיליון שקלים מתקציב המשרד, כדי לחלק אותם כמענק סיוע, זה משהו שאמור לקרות בתקופה הקרובה.

לכלל המוסדות?

לכלל מוסדות התרבות.

ל-12 ימים. מה עושה מוסד על עשרה חודשים?

נכון, כמו שאמרתי, אנחנו באמת ניסינו, התעקשנו ופנינו לאוצר לקבל תקציבים ייעודיים לדבר הזה, לאותם מבחני סיוע, שאני חושב שיגאל יכול להעיד שבתקופה שהוא קיבל אותם זה באמת ענה על הכול.

בתקופה שקיבלנו זה בהחלט ענה. וגם צריך להגיד, עודד, אני חייב להוקיר גם את הטוב, שיש הקשבה. זהר, כאחראי על התחום שלנו הוא בהחלט נמצא קשוב, אבל צריכה להשתנות פה מדיניות גדולה יותר ברמת המדיניות של המשרד, והבנה מה המשמעות של פריפריה, בוודאי אחרי המלחמה שעברנו. להבין שאם לא נפעל ונהיה אקטיביים שם, המוסדות האלה לא יצליחו להתקיים לעד. וכאן יש בעיניי מסר הרבה יותר גדול גם לדברים שמסביב, להתיישבות, לתעשייה, לעוד הרבה דברים אחרים.

משרד נגב-גליל נמצא פה? לא הגיעו?

נגב-גליל, צריך גם להגיד ביושרה רבה, היה ביקור של וסרלאוף לפני ערב יום השואה, והשר בהחלט אישר ביקור של מעל 2,000 חניכים שונים, וכמובן, בתקצוב יחד עם גליל, וזה בהחלט צעד חשוב. וגם הבהיר שמשרדי ממשלה אחרים יכולים להשתמש בפלטפורמה הזאת כדי להעביר תקציבים. כי אצלנו, שר התרבות עמד במוזיאון ודיבר על כך שיש לו רצון להעביר לעוד פרויקטים ייחודיים, לעוד דברים, וגם משרדים אחרים שאנחנו נרצה לרתום אותם. אין לו את ה-איך. ועכשיו גם יש את ה-איך לעשות את זה ולהעביר.

את שנת 2024, בסופו של דבר לאחר מאמצים גדולים, אנחנו באנו לעבוד, לא חיכינו. המשכנו מהארכיון, ששם אי אפשר לעצור לרגע. אנחנו סיימנו עם גירעון תפעולי של 820,000 שקלים, אפרופו הדוחות שתקבלו בקרוב. אנחנו חייבים לדאוג לעתיד. יש פה משהו הרבה יותר משמעותי מאשר הכאן ועכשיו.

המשרד לשוויון חברתי.

אני מבין מההזמנה שיש טענה או בקשה כלפי התקנה שלנו, אז חשוב לי להבהיר. המשרד משנת 2009 מפעיל את התקנה לתמיכה במוסדות ציבור שעוסקים בהנצחת השואה. המטרה היא לסייע לארגונים, בעיקרם ארגונים של ניצולי שואה בעצמם, שאין להם מקורות תקצוב אחרים, שנפלו בין הכיסאות, שאין להם יכולת לקבל עוד תקצוב שוטף ממקור אחר. התקנה לאורך השנים נעה בין 2.5 ל-3.7 מיליון שקלים בסך הכול, שהיא תומכת בהפקה של ביוגרפיות, ובקיום עדויות, ובקיום כנסים, ובתחזוקה של אנדרטאות ובתחזוקה של אתרי אינטרנט.

בכמה ארגונים אתם תומכים?

אנחנו תומכים בסדר גודל של 30 ארגונים בכל שנה על התקציב הזה, שלרובם המוחלט אנחנו המקור התקציבי היחיד של הארגונים האלה, ארגונים שמתופעלים על ידי צוות קטן של מתנדבים. מה שאני שומע פה, הבית זכאי לתקצוב לפחות ממקור אחד. יש לו כבר בית, שזה משרד התרבות.

יש לכם תמיכות שאתם נותנים בעצם באמצעות לא תמיכה ישירה למוסד, אלא תמיכה כמו שנתן משרד נגב-גליל. ביקורים. למשל, להגיד אנחנו ניתן1,000 כרטיסים של גמלאים ונסייע לגמלאים להגיע, למשל לביקור שם בתקצוב.

זו אפשרות נהדרת.

זו אפשרות מעניינת, אנחנו נבחן את האפשרות הזאת.

בהקשר הזה, היה פעם את הנושא הזה של שבת ישראלית?

כמו שאמרתי, הפרויקט הזה באמת הסתיים. היה לו תאריך סיום. אבל בשונה משאר תחומים במשרד התרבות, כל הכסף שהוקצה לפרויקט הזה נכנס לתוך תקנת המוזיאונים ומחולק בעצם בין כל המוזיאונים כתוספת לתקנה. בעוד שתקנות אחרות ספגו קיצוץ, היה קיצוץ רוחבי.

זאת אומרת, אין היום שבת ישראלית?

אין היום, אבל התקציב נשמר עבור המוזיאונים. אותו כסף שיועד לשבת ישראלית נשמר עבור תקנת המוזיאונים, והוא פשוט מחולק דרך מבחני התמיכה.

לכלל המוזיאונים?

לכלל המוזיאונים.

אבל גם כאן חשוב, עודד, להבהיר, שבת ישראלית נתנה זריקת מרץ וחיים למוזיאונים בפריפריה. גם למוזיאונים אחרים, אבל למוזיאון בפריפריה זה ממש קריטי. היכולת לפתוח את המוזיאון בשישי בבוקר, בשבת, במוזיאונים שיכולים לתפעל את זה בשבת. אבל בוא נדבר על שישי בבוקר, לאוכלוסיות שעובדות כל השבוע, שנמצאות, ולהחיות את הפריפריה הישראלית. זה משהו שהוא נדיר, יוזמה מבורכת שצריך לחשוב איך מחזירים אותה, ולפחות לפריפריה.

וגם לגבי המשרד לשוויון חברתי, אני חושב שההצעה של עודד היא נפלאה. הבית בפלטפורמה שלו יכול לקחת את אותם שורדי שואה שעוד נשארו איתנו, זה מפנה הדורות, זה לא יישאר לו עוד הרבה זמן, לקחת אותם ולהצטרף לכלל הפעילויות שנעשות עבורם באינספור גוונים, בתקצוב יחסי מיוחד. אנחנו לא נגבה על גודל הבית לצורך העניין או לא נבקש על גודל הבית, אבל זה בהחלט משהו שדורש יצירתיות ולא להגביל את הצינור המאוד חשוב הזה, זה כן היה בעבר וזה נעצר וחבל.

אוקיי. התייחסויות נוספות, מישהו?

אני רוצה רק להגיד, שמה שהרשות לפיתוח הגליל בהחלט עשתה זה משהו שנותן פלטפורמה שהיא גם למשרד התרבות, והיא גם למורשת, וגם לעוד משרדים שיש להם נגיעה, נגב גליל כמובן, המשרד לשוויון חברתי, שיכולה להיות נגיעה לעשייה הכול כך חשובה. ואני אדגיש עוד פעם, הנצחת השואה היא דבר משמעותי מאין כמותו. במפנה הדורות שיש לנו ואחרי המלחמה, יצירת האופק לתקומה זה דבר משמעותי לא פחות.

ואנחנו חייבים לנסות ולכרוך כוחות, כי שמירה על בית לוחמי הגטאות ועל בית תרבות וחינוך כזה, זו שמירה גם על הפריפריה שלנו. זו שמירה על התעשייה שנבנית מסביב, על התיירות שנבנית מסביב, על היישובים שחוזרים. ביישוב שלי חזרו קרוב ל-60%. יש לנו עוד 40% שאמורים לחזור.

אנחנו צריכים למצוא כמה שיותר מנופים כדי לגרום למשפחות הצעירות, כדי לגרום לסטודנטים, כדי לגרום למבקרים, כדי לגרום לתנועות הנוער להגיע אלינו למכינות, ולהחיות מחדש את הצפון ועוד אזורים אחרים בישראל.

אוקיי, תודה. אני רוצה לסכם את החלק הזה בעניין בית לוחמי הגטאות. אין ספק שבית לוחמי הגטאות הוא אבן יסוד במוסדות הנצחת השואה במדינת ישראל, ובהקשר הזה מדינת ישראל חייבת ליצור את הפלטפורמה שתאפשר שימור וקידום של המרכז הזה.

אני מבין שזה נעשה לפחות בתחילת המלחמה בפיצוי על חודשים ינואר-פברואר על ידי משרד התרבות, אבל יש כרגע כמה דברים שכן אפשר לעשות בתוך האירוע הזה. אחד, אני מבקש מהחשב הכללי לבחון בחיוב הקלות בענייני ההלוואה שניתנה בזמנו למוסד הזה, אבל המוסד יצטרך להעביר את כל הנתונים לחשב הכללי, אפילו ברמת הבירוקרטיה, לראות את הנתונים. כשצריך לזכור, שהאירוע המרכזי הוא תזרים המזומנים הלא קיים למוסד כתוצאה מהמלחמות. זה מהמלחמות, כי זו המלחמה מול לבנון וגם נוסיף לזה את מה שקרה עכשיו, וחייבים לתת להם אפילו איזשהו גרייס לתקופה מסוימת.

הדבר השני, זה שאני מבקש ממשרדי הממשלה שיכולים לסייע בתקצוב, שגם יגבירו ביקורים באתר, לא רק ייתנו תקציב לאתר אלא יגבירו את התנועה, שזה גם מגביר את התנועה לגליל בהקשר הזה, ופה אני חושב שזה גם המשרד לשוויון חברתי, בהיבט של אוכלוסיות ותיקות, לייצר איזשהו מנגנון דרך הפלטפורמה שכבר נבנתה על ידי משרד נגב-גליל.

וגם פנייה לשר העלייה והקליטה, לתת תקציב לביקור של עולים חדשים. הוא יכול לעשות את זה גם באמצעות המשרד לפיתוח נגב-גליל, בהעברה בין גגות או בפרויקט משותף בין המשרדים, כדי שגם תהיה תנועה וגם תהיה הכנסה שתאפשר למרכז את המשך הפעילות שלו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:28.