פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



36
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
28/04/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 139
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שני, ל' בניסן התשפ"ה (28 באפריל 2025), שעה 14:17

סטטוס הבאת חברות ביצוע זרות לענף הבנייה

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

מיכל ארן - מנהלת אגף בכיר, תכנון אסטרטגי, משרד הבינוי והשיכון

לאה בן עזרא - מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

סמדר לוי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

שלי שמאי - כלכלנית מטה חטיבת נכסים, אגף החשכ"ל, משרד האוצר

אבי טראב - רכז פרויקטים, תקציבן חשכ"ל, משרד האוצר

זיו ברק בילאוס - רח"ט קונסולרית, קש"ח וזרים, משרד החוץ

דנה רוטשילד - יחידת התיאום והמאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

אביתר רובין - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אליעזר חביב - מרכז בכיר, משרד ראש הממשלה

ישי לוי - מנהל אגף בניין זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

עדי אבירם - מנהלת תחום תו"ב ונגישות, מרכז השלטון המקומי

נילי ברוש - מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ענבל כספי - עו"ד, סמנכ"לית תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ואאיל עבאדי - מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל

דור לב רן - מנכ"ל סנטרל קונסטרקשן - ויאטנם

יהודה לשמן - יו"ר אגף בנייה וחזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס הבאת חברות ביצוע זרות לענף הבנייה

צוהריים טובים, יום שני בשבוע, ל' בניסן התשפ"ה, 28 באפריל 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סטטוס הבאת חברות ביצוע זרות לענף הבנייה.

לפני כשנה יזם משרד הבינוי והשיכון תוכנית לגיוס חברות זרות על מנת לסייע במצוקת כוח האדם בענף הבנייה שנוצרה עם פרוץ המלחמה. החברות החדשות הצטרפו ל-11 חברות. בישראל פועלות 10 חברות ביצוע סיניות וחברה טורקית אחת. יחד הן מעסיקות היום כ-11,000 עובדים זרים. בפברואר 2024 התקבלה החלטת ממשלה שמספרה 1383 שקבעה כי על משרד הבינוי והשיכון לפרסם קול קורא להקמת מאגר נוסף של חברות בנייה זרות בתחום הבנייה למגורים.

ביולי 2024 פרסם משרד הבינוי והשיכון קול קורא לחברות בנייה זרות להגיע לישראל. למעלה מ-30 חברות ממדינות שונות ניגשו למכרז. החברות הזוכות יורשו לבנות בישראל אך ורק יחידות דיור למגורים ויחויבו לבנות במהלך שנות הפעילות שיהיו כאן מאות אלפי מטר רבוע. החברות הזוכות יירשמו במאגר הקבלנים הזרים שרשאים לבנות בישראל בנייני מגורים למשך חמש שנים עם אפשרות להארכה של שלוש שנים נוספות.

להבנתי חברות בנייה מסינגפור וייטנאם נבחרו לעבוד בישראל ושתי חברות נוספות נמצאות בשלבי בחינה אחרונים. החברות יוכלו להכניס להבנתי לישראל עד 1,600 עובדים כל אחת בענפים לעבודות הרטובות ויהיו אחראיות על כל שלבי הפרויקט. מבנה התכנון והביצוע בפרויקט מגורים.

ארצה לשמוע על כך, כמה עובדים צפויים להגיע, על הגעת החברות, לשיקום ופיתוח יישובי צפון והדרום שנפגעו במלחמה, על ההשלכות של הבאתן לישראל על הקבלנים הישראלים והפעולות שנדרשות בשלב הבא. מרשות האוכלוסין וההגירה לבדוק היתרי עבודה שלהם ולכניסתם לישראל.

אנחנו נתחיל עם יהודה מהתאחדות הקבלנים שנמצא ביפן בזום.

שלום חה"כ עטייה. אני מאוד מעריך את העובדה שאת נמצאת איתנו פה בוועדה. אני, אגב, נבחרתי רק לאחרונה לפני כחודשיים להיות סגן נשיא ההתאחדות. זו בעצם ההופעה הפומבית הראשונה שלי בכנסת ואני די נרגש.

אני נבחרתי להיות סגן נשיא של החטיבה של האגף החוזי ושותף איתי סגן הנשיא של הנושא של התשתיות. אני גם רוצה קודם כל לומר תודה, כמו שאמרתי. וגם לומר שבעצם יש כאן, אני בראייה שלי רואה לא רק את ענף הבנייה, אלא רואה גם את ענף התשתיות והבנייה הציבורית.

יש אתר ממשלתי שקוראים לו תשתיות צמיחה 2025 ושם מפורטים פרויקטים של 508 מיליארד שקלים לפי הדוח הזה של משרד ראש הממשלה, שאמורים לקום בשבע עד עשר שנים הבאות, שזה אתגר עצום.

הארגון שלנו, התאחדות הקבלנים בוני הארץ, לפי דעתי צריך להיות הכלי אולי העיקרי הן של הממשלה והן של הכנסת וועדותיה למימוש המטרות שמוצגות ומוחלטות על ידי הממשלה. הייתי באמת מבקש שאחד האוטומטיים של השיחה הזאת, ואני אהיה פה גם המשך, יהיה שאנחנו מבינים שיש לשלב את ההתאחדות שמייצגת את כלל הקבלנים בארץ: גדולים, קטנים, בינוניים, מכל רחבי הארץ, לשלב אותם בהגדרת דרך המימוש של הפרויקטים. זה דבר מאוד חשוב, כי לפי הבנתי, לפי מה שאני יודע כרגע אנחנו נתקלים בפרויקט אחרי שהוא כבר מוגדר ומתוקצב.

וזה חבל, כי אני אישית קבלן כבר כמעט 50 שנה, באופן אישי אני יושב-ראש החברה הקבלנית ציבורית שנקראת לסיקוס בע"מ שהיא מבינה ועובדת הרבה עם חברות בין לאומיות בארץ, מכל הגוונים. מלבד זאת אנחנו גם עובדים בעוד שלוש יבשות. אני חושב שלמנהלים, בעיקר נבחרים של ההתאחדות יש ניסיון רב בדרך להגדרת המבנה של ביצוע פרויקט שתביא אותו לידי מימוש בצורה הכי יעילה והכי טובה לטובת המשק כולו ולא רק לטווח הקצר.

כי לדעתי בטח גוף כמו ממשלה וכנסת צריכים להסתכל על הדברים לטווח הארוך. צריך להבין שאנחנו מדינה במצב מיוחד וכאשר יש משבר הכי קטן כל הדברים נעלמים. ולכן צריך לוודא שיש מעורבות קבלנים ישראלים בכל שלבי הפרויקט. לגבי מגורים למשל, מה שהזכרת, גב' עטייה, אז יש חוק מכר דירות שמחייב מתן אחריות ל-12 שנה. ואם הקבלן בא רק לחמש שנים אז צריך להבין שיישאר פה מישהו שייתן את האחריות הלאה.

אבל הדבר הזה יותר חזק בנושא התשתיות. בנושא הפרויקטים הגדולים שבעצם אני מבקש מהוועדה וגם מהממשלה שתהיה הסתכלות ארוכת טווח לגבי ניהול היכולות של ענף הבנייה והתשתיות שיש בארץ. וכרגע לפחות להבנתי, הענף הזה נחלש והולך בגלל הראייה קצרת הטווח. הרי הפרויקט נמשך בדרך כלל 25 שנים, יש את התכנון, יש את ההקמה ואחרי זה העיקר, שלב התפעול והאחזקה, operation and management. ופה בשלב הזה חייבים להיות קבלנים ישראלים כדי שאותן מערכות מאוד יקרות שבונים בארץ במאות מיליונים גם תמשכנה לתפקד. כי הזרים גומרים את הפרויקט ודי נעלמים, כאשר אני יודע גם עכשיו בפרויקטים שקבלנים ישראלים זכו וגם לנו קרה פעמיים שחברה זרה משכה את ידה ברגע האחרון.

זאת אומרת חייבים, וכאן אני מבקש גברתי שתהיה התייעצות עם הקבלנים, עם ההתאחדות וגם מתן אינפורמציה מראש לגבי תוכניות עתידיות לכמה שנים קדימה. וביחד להחליט כיצד מתארגנים בצורה כזאת שיהיה פה גם כוח אדם הנדסי וביצועי כדי לשמר את הפרויקטים להמשך הדרך.

אני יודע שרק בתחום המטרו הולכים פה לקום פרויקטים ב-200 מיליארד שקלים בשנים הקרובות. והסכום הרבה יותר גדול בחיי הפרויקט ויש לי כמה רעיונות אם תרצו אני אפרט אותם בפניכם, על איך להגדיל את שיתוף הפעולה בין חברות זרות לחברות ישראליות. אבל מה שאני מבקש בפתיח, זה כמו שאמרתי להודות לכם, ומבקש שתראו בהתאחדות כלי בסיסי לשיתוף, למימוש יעדים ולהגדרת הצורה שבה הפרויקטים יבוצעו. אני חושב שהדבר הזה יתרום ליעילות, כי אנחנו יודעים מה קורה לתקציבים שהם גדלים והזמן מתארך בגלל שהנושא של תיאום הציפיות בין ההתאחדות לבין הממשלה והכנסת הוא לא מספיק טוב. אם הדבר הזה ישתפר ואם המעורבות שלנו תהיה יותר גדולה אני מעריך שהמצב ישתפר ואני מודה לכם בשלב הזה.

אוקיי, תודה רבה. נעבור למשרד השיכון. מיהן החברות שנבחרו לאחר תהליכי הסינון הראשוני? מאיזה מדינות?

אני רק אגיד שחלק מההתייחסויות שהיו כאן שנגעו בחברות ביצוע עשו קצת מיש-מש בין פרוייקטי תשתיות גדולים שמנוהלים על ידי משרד האוצר לבין פרוייקטי מגורים שהמשרד במכרזים מנהל ונעשה רגע את הסדר למען העניין.

יש חברות ביצוע זרות שמתמודדות עם עם מכרזים בין לאומיים שהם לא באמצעות המשרד ואני חושבת שפרויקט המטרו שנגיד נזרק פה הוא דוגמה מהז'אנר הזה. לכן לנו נגיד פחות יכולת להתייחס ועדיף שהאוצר יתייחס. אבל בהקשר של מגורים אנחנו כן יודעים לענות.

כרגע נכון לעכשיו יש שתי חברות שסיימו את בדיקות הנאותות, שזה בעצם השלב האחרון והסופי, ועכשיו מתקדמות לתהליך של רישום אצל רשם הקבלנים. מקבל את ה-ג5 שלהם, מווייטנאם ומסינגפור. יש עוד שתי חברות שנמצאות בבחינה. אני חושבת שצריך להמתין שנייה לשלב הסיום שלהם ואז נוכל לעדכן את הוועדה, אבל הם נמצאים בשלבים של השלמות של מסמכים נוספים. אפשר לציין את המדינות. אזרבייג'אן זה אחת מהמדינות והמדינה השנייה היא ליטא. שתי המדינות האלה עכשיו, אני לא אציין את החברות, אבל הן נדרשות בעצם להשלמת מסמכים לטובת בדיקת הנאותות. זאת אומרת, הם עברו את תנאי הסף, עברו את תנאי איכות, ועכשיו בדיקת נאותות.

שאלה נוספת: האם הדחייה במועד סיום המכרז והתמשכות התהליך צפויה להביא לביטול מועמדותן של חברות נוספות שהגישו מועמדות?

לא. אין קשר בין הדברים. להיפך, אם יש התארכות של התהליכים זה היה כדי לאפשר לעוד חברות להגיש עוד ועוד מסמכים. זאת אומרת, היו פניות של חברות שאמרו רגע, אנחנו צריכים פה נוטריון, אנחנו צריכים פה כל מיני אישורים נוספים. והם ביקשו אורכות. כל הזמן היינו בין המתח של מצד אחד לתת להם את זמן, מצד שני להשאיר את זה בקבועות זמנים ריאליים.

אני כן רוצה להגיד שהקול הקורא אז היה קצר יותר מאלו שנעשו בשנים קודמות, על אף זה שהיה פה התמשכות של תהליכים. ואנחנו עכשיו לקראת סיום וזה תלוי גם קצת בקצב שהחברות יעבדו איתנו. זאת אומרת, אלה שנדרשות להשלמה מעבר לזה. ונראה לי גם עדכנו, אנחנו נערכים לקול קורא נוסף.

מתי צפויות החברות להגיע לישראל?

ברגע שהן יקבלו את הרישיון ג5 שלהן שזה יסתיים התהליך הזה הן יידרשו לעמידה בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה ויתחילו בתהליך. אני מקווה מאוד שזה יהיה מהיר ככל הניתן. אבל אנחנו צריכים להשלים, יש לנו עוד איזה כמה בדרך.

מה חלקן בפיתוח יישובי הצפון והדרום?

אנחנו לא מגבילים. בעצם הקול קורא בא ואומר מי זכאי לעבוד כקבלן במדינת ישראל. זה המנדט. אנחנו לא נכנסים לאיזה פרויקטים, אנחנו לא מכוונים לשוק של פרויקטים. שוק חופשי. הן נדרשות לחפש לעצמן פרויקטים. הן רק באות לאשר מולנו את ההלימה בין אופי הפרויקט לכמות העובדים הנדרשים לפרויקט. אנחנו יש לנו עין מקצועית שבודקת האם יש הלימה בין סדר גודל הפרויקט שעליו הן חתמו, מתקדמות לחוזה. אנחנו נשמח לראות כמה שיותר פרויקטים בכל רחבי הארץ.

כל חברה כמה רשאית להעסיק עובדים?

עד 1,600 עובדים זו המכסה שמותרת לחברת ביצוע. אני משערת מניסיון עבר, אף אחת לא תבוא וישר תשים את ה-1,600. הם מתחילים בדרך כלל פר פרויקט. בהתאם להיקף הפרויקטים הם יבקשו עובדים.

איזה עובדים הם מביאים? מיומנים?

עובדים שלהם. זאת אומרת, אחד מהדברים הנדרשים מחברת הביצוע שזו חברה שיש לה ניסיון ביצועי של עבודה בעולם ובמדינת המקור ממנה היא הגיעה. ובעצם העובדים שהם מביאים זה עובדים שהם עובדי חברה. הם לא אמורים להיות, זה לא תהליך גיוס שהוא בכלל דומה.

זה לא על פי הסכמים בילטרליים?

אין קשר להסכמים בילטרליים. זו חברה.

חברה שהיא מביאה?

רשות האוכלוסין וההגירה יש נוהל שלם לנושא הזה של פיקוח זכויות. אני מזכירה שכבר 11 חברות ביצוע קיימות במדינת ישראל.

זה אסון שם.

זה דיון שאפשר לעשות. לא, בוודאי שיש גם הליכי בדיקה ואכיפה. אני לא הייתי רצה להגיד אסון. אני חושבת שיש הבדלים בין המודלים וזה בסדר. אני גם חושבת שיש יותר פיקוח הרבה פעמים על חברות הביצוע מאשר על אפיקים שמגיעים בחברות בילטרליות. וכך צריך להיות וזה בסדר.

והעובדים שלהם יבואו, אם היא מווייטנאם העובדים מווייטנאם?

הגדרנו בקול קורא כמה אפשרויות. אפשרות אחת בוודאי ממדינת המקור – ווייטנאם. אפשרות נוספת, אם החברה הווייטנאמית עכשיו צברה, ספציפית אני לא יודעת אם זה רלוונטי - - -

יש פה אפליה.

הפוך. אני תכף אסביר למה אין פה אפליה, בעיניי, עם המסלול הפרטי. פתחנו לתאגידים דלת שחברות הביצוע רק היו יכולות לחלום עליו. אבל אני אגיד משהו אחר ברשותכם. חברות ביצוע מביאות עובדים שלהם. הן יכולות להביא עובדים רק בקריטריונים הבאים: או שמדובר במדינת המקור וזה עובדים שעבדו במדינת המקור. או, וזה לא רלוונטי לווייטנאם, אבל יכול להיות רלוונטי לחברת ביצוע אחרת. במידה ועכשיו חברה כזאת או אחרת עבדה באופן עקבי בגרמניה, לצורך העניין, ושם היא עבדה עם עובדים מרומניה, אז כל עוד היא הוכיחה שהיקף הפרויקטים שהיא בנתה בגרמניה עם עובדים רומנים עומד על מעל 200-300, אני לא זוכרת בדיוק את המספר המדויק בקול קורא – היא תוכל להביא גם מהמדינה הזאת עובדים. זאת אומרת, זה חייב להיות עובדים שיש להם ניסיון.

למה שמנו את הקריטריון הזה?

זה הנוהל שלכם?

זה לא נוהל, זה בתוך הקול קורא שמגדיר את הבאת העובדים. יהיה נוהל לדבר הזה בצורה מסודרת. אבל למה פתחנו את אפיק הפעולה הזה? כדי להביא חברות מערביות ככל הניתן. בקול קורא הקורא הגדרנו שרק מדינה שמגיעה ממקום מסוים יכולה להביא עובדים מאותו מקום. ולכן ראינו כל כך הרבה חברות סיניות. למעשה הייתה באותה תקופה חברה פורטוגלית שרצתה לגשת. אבל מן הסתם עובדים בפורטוגל מעדיפים לא לבוא לעבוד בישראל. לעומת זאת, הם עובדים עם עובדים מברזיל. ולכן פתחנו שנייה את אפיק הפעולה הזה שאפשר גם אם יש ניסיון מאוד מצטבר עם כוח מדינה ממדינה ספציפית מוכח. ואז אפשר יהיה. זה היה במטרה להביא חברות מערביות ככל הניתן, מתוך הבנה שחברות שיתמודדו מקפריסין, היו חברות שהתעניינו ממדינות מערביות מאוד. לא הביאו כוח עבודה גרמני, בסדר? זה לא, אנחנו יכולים לחלום, אבל זה לא המציאות באיחוד האירופי וזה לא עובד ככה. זה היה הרציונל.

אני רגע אגיד, במסלול הפרטי בעצם אפשרנו לתאגידי כוח האדם להביא עובדים רק על בסיס קורות חיים, שזה הרבה יותר פתוח והרבה פחות מגביל ממה שבעצם אפשרנו לחברות הביצוע. ובמובן מסוים הקלנו עליהם בצורה משמעותית. עכשיו כאשר הגדלנו גם את האחוז של יכולת ההבאה בתאגידים מ-30% ל-50% אז בעצם אפשרנו להם שמחצית מכוח העבודה שלהם יהיה ממדינות שהם בוחרים בתהליכי סינון של ניסיון שהם בדקו ועשו. ואנחנו רק מוודאים שתקין. אני חושבת שזה הרבה יותר מקל.

מה המכסה של עבודות ביצוע זרות? כמה? 23 האלה?

25 זה המקסימלי. אני רגע רוצה להגיד. אנחנו עכשיו לא עומדים - - -

וזה בתוך המכסה הכוללת?

של ה-110. כן. 85. היחס הוא ברור. אם יש משהו שלמדנו מאז ה-7 באוקטובר זה שאנחנו חייבים תמהיל של צורת עבודה. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להיצמד לאחת. אנחנו שוב נכנסים לאירוע בין לאומי, הסכמים בילטרליים מאוד מקשים עלינו. חברות הביצוע הוכיחו את עצמן בתקופה הזאת כחברות שאולי המדינה מהן הם מגיעים היא מדינה שכרגע יש איתנו אתגר מסוים, הם עדיין מצליחים להביא מהמדינה הזאת. זאת אומרת, זה כושר יכולת עבודה פה בענף. ואנחנו משתדלים לעשות את האיזונים שנקבעו גם בוועדת המנכ"לים המשותפת לנושא הזה, עם נקודות המבט השונות של המשרדים השונים. לעשות איזונים, תמהיל.

אנחנו מן הסתם חושבים שהמסלול הבילטרלי הוא דרך המלך. אף אחד לא מערער על זה. אבל אנחנו חייבים עוד אפיקים. ואני חושבת שלמדנו את זה על בשרנו.

תודה. מהן ההשלכות של הבאת החברות הזרות על הקבלנים המקומיים? את יכולה לגעת, להתייחס?

אני יכולה להתייחס. אני מכירה את הכול, אני מכירה את הטענה. אני חושבת שמדובר בכמות יחסית נמוכה של חברות ביצוע אל מול קבלני ג5. אני חושבת שמדובר גם במכסה יחסית מוגבלת אפשרית של כוח עבודה. אני חולקת על הטענה הזאת.

באופן כללי אני רגע אגיד כתפיסת עולם, אני מאמינה בתחרות גם בלי קשר. אבל מעבר לרעיון של תחרות, אני כן חושבת שיש פה יתרון למקומי, כמעט בכל דבר. לראייה, יש חברות ביצוע במדינת ישראל שקיימות כבר כמעט עשור, כמה זמן אנחנו? כמעט עשור. ואם תבחנו את רוב המכרזים שהמשרד מפרסם והזוכים בהם, תראו. קבלנים ישראלים ו-ג5 ומה שנדרש.

לכן אני חושבת שאם היינו עושים עכשיו משהו לא מאוזן ומביאים 30 חברות ביצוע אז הייתה איזה שהיא טענה מאוד לגיטימית. אבל גדרנו את זה עד עשרה.


הרבה פעמים אנחנו רואים שיתופי פעולה. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להגדיר את זה כחובה. אני חושבת שזו התערבות לא נכונה של ממשלה בשוק. אבל המציאות בשטח, בפרקטיקה, רוב הפעמים זה שיתופי פעולה. רוב הפעמים יש איזה יזם גדול, ישראלי, שבונה, או קבלן ישראלי גדול שמעסיק אותם. או כקבלן משנה או בעבודה כזאת או אחרת. זה המציאות הוכיחה לבד, כי זה משתלם. אגב, רוב חברות הביצוע שנכנסות, במכוון גם בהתחלה מתחילות ככה. כי גם הן צריכות ללמוד את השוק ולהתכוונן בתוך הדבר הזה.

אז אני באמת לא סבורה שמדובר באיום כזה גדול. שוב, אם היינו מדברים על מספר מאוד מאוד גדול של חברות ביצוע הייתי יכולה להגיד יש פה משהו שדורש איזה שהיא בחינה מחדש. כרגע אנחנו מביאים גם חברות שמגוונות לנו את תמהיל חברות הביצוע הקיימות פה בארץ מהמדינות.

חשוב לגוון.

וגם מגוונים את הכלים שאפשריים. אבל לא במחיר, לא כצעקתה בעיניי. מבלי לזלזל כמובן בצרכים ובחשיבות ובמה שמועלה על ידי קבלנים ישראלים.

מיכל, יש לי עוד שתי שאלות. האם צפויות להיכנס עוד חברות ביצוע חוץ מהארבע שפירטת עליהן?

אנחנו מעוניינים לצאת לעוד קול קורא נוסף. מהארבע האלה זה בוודאות זה הפול של הקול קורא הנוכחי, לא יקרה, אלא אם יקרה משהו חריג או שונה או איזה ערעור שיוגש שנדרש להיבחן. אבל עקרונית אלו יהיו הארבע. בקול קורא העתידי שאנחנו נצא גם שם נישאר בתוך מה שהוגדר בהחלטת הממשלה. החלטת הממשלה דיברה עד 10 חברות ביצוע, אנחנו לא פורצים את זה. אנחנו נשארים בתוך הגבול הזה. המטרה בקול קורא השני הוא בעצם להביא עוד חברות.

מתי הוא אמור לצאת לדעתך?

אנחנו קצת נסגור ענייני תקציבים כרגע. זה בסדר, אנחנו גם כרגע כולנו בפוקוס שנייה של לגרום לארבע הקיימות להתחיל לתפקד כמה שיותר מהר. אני מאמינה שאנחנו נצא בחודשים הראשונים ממש עם הקול קורא החדש.

אני רוצה רגע להגיד, אני חושבת שיש גם שונות בין מתי אנחנו יוצאים. זה דווקא יצא במובן הזה לחיוב כי היינו בתקופה מאוד מאתגרת כשיצאנו בקול קורא הראשון. מישהו שהגיש לקול קורא הזה באותה תקופה מאתגרת זה מישהו שצריך מאוד להאמין בשוק הישראלי בזמן מלחמה ולהסכים כמדינה בין לאומית, על אף מה שקורה, לגשת. אז אני מאמינה שעכשיו גם יהיה יותר קל לשווק את זה במדינות נוספות וגם בטח נראה יותר מועמדות, אני סבורה.

תודה. שאלה נוספת: אם החברה הזרה מגיעה לחמש שנים, ואחריות לקונה הדירה היא ל-12 שנים על פי החוק. למי פונה הקונה לאחריות לאחר חמש שנים?

קודם כל נתחיל בזה שבקול קורא שלנו הגדרנו חמש ועוד שלוש. ואנחנו מדברים על שמונה. ואני אגיד לגבי ה-12 שנים שזה רק מערכות מאוד ספציפיות מגיעות ל-12. וגם יהיה למי לפנות. יש חובה עליהם לתת, למנות - - --

חובה עליהם למנות נושא משרה שיישאר כאן בישראל ויהיה אחראי לכל הפניות. כל החובות שחלים עליהם.

על קבלן רגיל.

על קבלן ישראלי חלות גם על הקבלן הזה, ללא יוצא מן הכלל.

בדיוק. כל הרעיון של הרישום שלהם כ-ג5 זה גם הרגולציה שיש על כל קבלן במדינת ישראל, תושת על אותו קבלן, כולל המהנדסים שנדרשים שהם ישראלים חייבים להיות שמלווים את הפרויקטים, בכל ההקשר הזה. אנחנו לא צופים בעיה בעניין הזה.

שוב, אני יודעת להתייחס אלינו. אני לא יודעת להתייחס בהכרח למכרזים אחרים של משרד האוצר וכו'.

אתה ביקשת גם?

כן. דור לב רן, אני מנכ"ל החברה הווייטנאמית שאתם משוחחים עליה. סנטרל ויאטנם שהשתתפה בקול קורא ובהחלט לא היה קל לשכנע חברה ווייטנאמית להגיע לישראל באמצע מלחמה. אבל הווייטנאמים כן מאמינים בשוק הישראלי.

אנחנו נמצאים כיום, כמו שמיכל אמרה, אנחנו אחרי תהליך בדיקת נאותות. ביום ראשון אנחנו אצל רשם הקבלנים כבר להגיש את הניירת בשביל לקבל את ה-ג5. והאמת היא שאנחנו לא יודעים מה קורה אחר כך. כי הנהלים אני חושב של רשות האוכלוסין הם תקפים ל-2016, לפחות מה שיש באתר. אז אני מניח שיהיה עדכון. אבל אני לא יודע אם אני צריך להכין את ה-500 עובדים הראשונים שלי או את ה-600 או את ה-1,000. אנחנו לא יודעים איך להיערך לנושא הזה. אנחנו לא יודעים איזה ניירת צריכים להגיש.

מבדיקה שלנו בשגרירות ישראל בהאנוי אין להם סיכוי להתמודד עם 500 בקשות לוויזות בהאנוי. הם יצליחו שתיים-שלוש ביום. אז השאלה, זה ביום טוב. אני אומר לכם בתור אחד שניסה לתרגם מסמכים בתהליך המכרז. השאלה איך?

לפרוטוקול, אז פשוט צריך לציין לשבח את עובדי האגף, אגף בניין, אגף שאני עומד בראשותו. על סמך הדברים האלה, אני מכיר את הקפסיטי הזה. ולהביא לפה כ-18,000 עובדים במתווה הפרטי תוך שנה זה אירוע. זה אירוע בסדר גודל מאג'ורי וכבוד לעובדים שלנו.

אתה יכול לפרט אצל מי העיכובים?

עוד אין עיכובים. אנחנו פשוט מסתכלים קדימה.

אצלנו או אצלם?

לא, אני מדבר על השגרירות הישראלית בהאנוי. אם על פי הנוהל, ויתקנו אותי כאן אנשים מרשות ההגירה, אם על פי הנוהל שייצא כל פועל ווייטנאמי אמור להתייצב בשגרירות ישראל בהאנוי אנחנו נגיע לכאן באמצע שנה הבאה או עוד שנתיים, משהו כזה. לא נצליח לעשות את זה. קחו בחשבון גם שהפועלים בווייטנאם מפוזרים בווייטנאם. זאת אומרת, לטוס להאנוי זה 200 דולר. משכורת ממוצעת בווייטנאם זה 500. זאת אומרת, הם לא יטוסו לשגרירות בשביל לקבל את הוויזות. אם יהיה נוהל של ויזה פון רייבל, אני לא יודע אם זה דברים אפשריים. אני מניח שישי יתייחס לזה.

ישי, אתה יכול להתייחס למה שהוא אמר?

אז דבר אחד לפני שישי יתייחס. אחד זה אי הוודאות שלנו לגבי הנהלים. אנחנו לא יודעים איזה ניירת אנחנו צריכים. אנחנו לא יודעים לגבי כל האגרות. האם מה שחל על התאגידים יחול גם על חברות בנייה זרות. יש לנו הרבה עלויות.

השאלה טובה.

דבר נוסף, אני רוצה להרגיע את חברות הבנייה הישראליות. מיכל ענתה על זה. אין לנו לפחות, לפי התוכנית שלנו, שום כוונה להיכנס בתור קבלן ראשי בשנים הראשונות. העובדים מגיעים פעם ראשונה לישראל. אמנם הם היו כאן ועשו התמחויות. הם לא בנו בברנוביץ', הם לא יודעים איך צועקים עליהם בעברית, ערבית ורוסית בתוך אתר בנייה. יהיה זמן לחברה ולפועלים זרים להתאקלם בתוכו. כל מה שיש לנו היום יש לנו חוזים לקראת חתימה. עוד פעם, אני לא יכול להתחייב כי אני לא יודע מתי אני מתחיל פעילות בישראל. אבל כל מה שיש לנו היום זה ג'וינט ונצ'ר. אם זה שותפויות עם הקבלנים המובילים בישראל, אם זה תדהר ואם זה בסט ואם זה נתיב לווינשטיין. כולם מחכים שניכנס לישראל. אם יפוררו לנו את אי הוודאות אנחנו נוכל לעשות את זה מהר מאוד.

תודה. ישי, תתייחס למה שהוא אמר ויש לי להפנות אליך כמה שאלות.

ישי לוי, מנהל אגף בניין, רשות האוכלוסין וההגירה. אז ראשית, אני אתייחס, אנחנו, הוא הקדים את המאוחר. אבל לגבי הגעה של העובדים. כל המסלול בהגעה של העובדים בחברות ביצוע הזרות הם במסלול הבילטרלי בלבד. כלומר שהמעבר יהיה מעבר קונסולרי מלא. כמו שיש בתצורה שלנו ממדינות סין וסרילנקה והודו, מה שהיה עד עכשיו.

אני עוד פעם אומר, שמקדימים את המאוחר באירוע הזה, כי לא מדובר פה על כמויות ענק. 1,600 מכסה מקסימלית לחברת ביצוע. ראינו דברים גדולים מזה. וזה פתיר ולאחר שנוציא את הנוהל שישקף את כל התהליך, התהליך הטכני להבאת העובדים, אני מאמין שגם אתם תהיו יותר חכמים. זה מבחינת הנושא הזה.

לגבי ערבויות ואגרות וכו' – כמובן שזה פורסם בנוהל. אני רק יכול להגיד שערבויות בחברות הביצוע הן חצי ממה שמשולמים בתאגיד. אני מאמין שאתם יודעים את זה. בחברות הביצוע הזרות שכבר בארץ היה פטור בשנתיים הראשונות מדמי היתר, מאגרת דמי היתר. אני יכול להגיד שברגע שנוציא את הנוהל נתקף את כלל הנושאים. וזה יפורסם לכולם.

מתי אבל? על מתי מדובר?

הנוהל צריך להיות מתוקף ביחד עם משרד הבינוי והשיכון, לאחר שאנחנו נשב עליו כמו שעשינו בעבר עם כלל הנהלים שלנו אנחנו נפרסם את זה לציבור. כלומר נוציא את זה גם ברשומות וגם באתר ולחברות כמובן, לחברות הזרות.

רק קחו בחשבון שאנחנו תיאורטית השבוע ביום ראשון קבלן ג5 ונעצרנו שם. ניירת.

כמה זמן?

שום דבר. אנחנו מגיעים לוועדה עם שלושה מהנדסים ישראלים רשומים, עם ניסיון. מגישים ניירת שעברנו כבר את ה-due diligence. אנחנו תוך שבוע כבר עם רישיון ג5.

אני לא אוהבת לדבר בשם הוועדה המייעצת, כי זה כאילו איזה גוף אקסוגני למשרד. בסדר, התהליך הזה הוא תהליך, בוא נגיד שבועות, נגדר אותו רגע. בסדר? אני מקווה ששבוע. אבל אולי, לא יודעת, אולי יידרש עוד משהו.

מיכל, אל תצאי בהצהרות, אבל בסדר.

לא, כי אני מקווה. להיפך, אמרתי אני מסייגת. אני יודעת על רישיון קבלן. במקביל עושים את העבודה הנדרשת כאן. התשתית קיימת, אני לא חושבת שאנחנו נמציא את הגלגל.

התשתית קיימת עוד מ-2016, מחברות הביצוע הקודמות. כלומר, יש לנו תשתית מובנית לחברות הביצוע שכבר בארץ ופועלות בארץ. אנחנו נתקף את הנהלים הקיימים, נעשה את האדפטציות הנדרשות ונפיץ.

שאלה נוספת: האם הנוהל הקיים של חברות הביצוע הזרות תקף גם לחברות החדשות או שאתם מתכננים לשנות אותו? לא, לא, סליחה. מהן הפעולות שהרשות צריכה לבצע כאשר החברות הזוכות מעבירות את חוזה ההתקשרות שלהן עם הקבלן הישראלי?

גברתי יושבת-הראש, בדיוק עניתי על זה לפני שתי שניות.

לא, לפרט אבל.

אנחנו נתקף את הכול בנוהל. בשאלה השנייה אנחנו נתקף את הכול. גם הפרטים הטכניים למי להגיש, איך מגישים, מי מביא, איך יוצאת הוויזה, לאן מוגשת. הכול יתוקף בנוהל ויופץ באופן מסודר, סדור ומסודר.

אוקיי. האם לתאגידים בהבאה פרטית מותר להביא עובדים מווייטנאם, סינגפור, מליטא והמדינות שהציגו?

בהבאה פרטית העובדים שפורסמו לתאגידים, סינגפור אני לא זוכר שהייתה בקשה מתאגידים להבאה. מווייטנאם כן ואושרה על ידי שר הפנים ביום חמישי האחרון.

כבוד יושבת-הראש, אני מאוד אשמח אם נוכל להגיד גם מה הדבר הזה עושה, ההבאה של החברות האלה, קצת מעבר לאירוע הטכני.

מליטא ואזרבייג'אן.

ליטא אני לא זוכר שהייתה בקשה להבאה משם. אזרבייג'אן אם אני לא טועה, זה ממתין להתייחסות ביטחונית. אני צריך לבדוק את זה.

בסדר. אבל התייחסות ביטחונית ככל שתהיה, תהיה רלוונטית לכלל. אנחנו בסוף כפופים לאותה רגולציה. בסדר? צריך רגע להגדיר. אישורים שנדרשים מכלל השחקנים בממשלה וכל הנקודות מבט השונות. לא יהיה פה איפה ואיפה.

בוודאי.

ההתאחדות, את רצית להגיד משהו לפני שנעבור למשרד החוץ?

כן, תודה. שמי ענבל כספי, סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. מנהלת אגף תשתיות, בנייה חוזית. הייתי פה אתמול בנושא של הבאת עובדים לתשתיות.

בואו נקרא לילד בשמו, הבאת החברות הזרות היא בעצם דרך קלה יותר להכניס בעת הקשה הזאת שנמצא בו ענף הבנייה והתשתיות, להכניס מהר יותר עובדים זרים. במקום להביא את העובדים הזרים בדרך פחות בירוקרטית, בהבאה ישירה, ב-b2b, מאפשרים לחברות הזרות לעשות את זה בעצם. כשהם מביאים את העובדים האינטגרליים. בוחרים את העובדים שלהם, המקצועיים.

אנחנו שומעים פה בעצם על ההקלות שניתנות להם מבחינה מיסוית, מבחינה רגולטורית. אנחנו מבינים שהם מגיעים לפה כבר מקבלים מתנה ג5. איזה דבר הזה.

מתנה? זה חברה שעושה 300 מיליון דולר בשנה בווייטנאם.

כן. אבל כל חברה בארץ עולה לאט-לאט מול רשם הקבלנים. מתחילה מ-ג1, עולה ל-ג2.

אני יכולה להתייחס בסוף או באמצע, איך שתרצו.

רגע, רגע, לא.

כשהיא תסיים תתייחסי.

במקום זאת פותחים את השער להביא את החברות הזרות שמכניסים עובדים לארץ בצורה קלה יותר, ללא כל הבירוקרטיה המכבידה של רשות אוכלוסין ומשרדי הממשלה השונים. הנזק שנגרם לחברות הביצוע הוא עצום. הראשונות להיפגע הן חברות הביצוע הקטנות: ג1, 2, 3. החברות הקטנות והבינוניות, אשר נלחמות על משאב העובדים היקר ואינן - - -

כשאת אומרת חברות ביצוע קטנות זה התאגידים?

למה התכוונת חברות ביצוע?

חברות הביצוע.

אבל איזה חברות ביצוע ג1 יש?

הנה, למשל נתן פה את הדוגמה שהוא לא הולך להיכנס כקבלן ראשי, אלא הוא הולך להיכנס כקבלן משנה. מי זה קבלן המשנה? זה ג1, 2, 3. זה המצב. עכשיו, החברות הקבלנים, חברות קטנות יותר נלחמות על העובדים האלה, כאשר העובדים האלה הם עובדים מאוד יקרים. ללא התאגידים היו חוסכים לעצמם 20%-30%. אף אחד לא מבצע. אנחנו לא יודעים אם מבוצעת או לא מבוצעת האכיפה מבחינת דיני העבודה על העובדים האלה. מה יוצא? שדה פקטו העובדים האלה לחברות הזרות הם זולים יותר. אז איפה התחרות ההוגנת?

מה שאנחנו מבקשים, אנחנו כמובן התנגדנו, התאחדות הקבלנים מתנגדת להבאת החברות הזרות לארץ. בין אם זה במסלול של השיכון, בין אם זה דרך האוצר, ואני אתייחס גם לזה, לעניין התחרות של המגה חברות הבנייה הגדולות. אנחנו מתנגדים לנושא הזה. אנחנו חושבים שקודם כל בעת הזאת שאנחנו נמצאים שנה וחצי בתוך מלחמה, עוד מעט כבר שנתיים, כאשר טרם הובאו לארץ בדרך המלך העובדים, והנה BDI פרסם ש-2024 נסגר עם 720 קבלנים פחות. קבלני הביצוע קורסים.

קודם כל את המהלכים האלה אנחנו מתנגדים אליהם, אנחנו חושבים שצריך להפסיק את זה. מה שצריך לעשות זה כמו שדיברנו אתמול בוועדה – לפתוח בצורה מהירה יותר את הבאת העובדים. תנו לקבלנים או לתאגידי כוח אדם להביא ב-b2b. לקבלנים לבחור את העובדים שלהם ולא ללכת את כל המסלול הארוך הזה של החברות הזרות שמביאות את העובדים שלהם שהם מכירים ועובדים איתם שנים.

אני חייב לעצור אותך רגע, כי זה משהו שקיים.

אני מבינה שאתה חייב, אבל אני גם חייבת להשלים.

את לא חייבת, כי את מדברת דברים שהם צריכים להיות נקודתיים.

אני רוצה להתייחס גם - - -

האירוע הזה של תאגידים, הבאה פרטית - - -

רגע, בוא ניתן לה. ישי, תן לה לסיים ואחר כך נעבור לשולחן.

אבל גברתי יושבת-הראש, לא ניתן לבזבז זמננו, ובאמת יש לנו מה לעשות.

גם לי יש מה לעשות.

על דברים שהם לא קונקרטיים חד משמעית. למהות הוועדה עכשיו. יש הבאה פרטית לתאגידים היום.

ישי, מה אתה בעצם אומר? שאני מבזבזת את זמנה של הוועדה?

חד משמעית.

יש הבאה פרטית.

פתחנו אתה רק שבוע שעבר ל-50%.

אני מדברת גם על התשתיות וכרגע אנחנו יודעים - - -

אבל חברות ביצוע אינן לתשתיות. שלנו לפחות.

גם על התשתיות, גם על בניית מגורים.

אני אגיד רגע על העניין של האוצר. פורסם, אנחנו דיברנו גם אתכם, עם משרד האוצר, בנושא הזה. מפורסמים מכרזים לבינוי הממשלתי, כאשר היום אין מכסה לבינוי הממשלתי. יש מכסה לתשתיות, יש מכסה לשיפוצים ויש מכסה לבנייה למגורים. לבינוי הממשלתי אין מכסה.

במקום לדאוג להביא עובדים לבנייה הממשלתית, מה שעושים זה בעצם פותחים את התחרות גם לחברות הזרות. כאשר פתיחת התחרות יכולה להיעשות בדרכים נוספות. אפשר לפצל את המכרז למקטעים, למספר רב של מקטעים. אפשר לעודד ג'וינט ונצ'ר עם הבטחה לכך שלפחות מינימום 50% יהיה בבעלות ישראלית. אפשר להגמיש את תנאי הסף. יש עוד דרכים לפתוח את התחרות מלבד להביא לפה את החברות הזרות.

אגב, יש שווקים שעושים את זה. מחייבים 51% לחברה המקומית.

אבל לא הגבילו את המכרזים. המכרזים שלהם פתוחים.

פתוחים לכולם, אבל גם לחברות הזרות.

את יכולה לענות, מיכל?

כאשר הקבלנים חבוטים מאז ה-7 באוקטובר בסביבת ריבית מטורפת, כאשר הענף סובל ונאנק. לא נכנס עד היום עובד אחד לתשתיות. ועכשיו מוציאים את הקול קורא הזה. למה? אנחנו לא מבינים למה.

לא, בואו נעשה הפרדה בעובדות.

אנחנו לא נגד תחרות, התאחדות הקבלנים לא נגד תחרות.

אני מרגישה שיש פה קצת בלבול. בואו נעשה סדר. יש פה בלבול תשתיות, שזה משרד התחבורה, ואני מבינה את התסכול ואני מבינה את כל מה שקורה בזירה הזאת. אבל, רגע, ברשותכם.

תשתיות למגורים.

בניין ותשתיות. נכון?

בניין ותשתיות יש הפרדה. בתוך העבודות הרטובות אנחנו מדברים על תשתיות תומכות מגורים. זה נכלל בתוך העבודה של כל עובד שמגיע לענף הבניין. ותשתיות שנוגעות עכשיו לאזורים שהם לא תומכות מגורים של המבנה עצמו הם בידי משרד התחבורה. ויש שם קושי, שאני מניחה שהיו"ר מכירה והכול נחמד. אני פשוט לא יודעת להתייחס כרגע לזה.

אני רק רוצה להגיד, חברות הביצוע על הפרק בדיון של היום עוסקות במגורים בלבד. בכללים שמשרד הבינוי והשיכון מגדיר למגורים. למעשה עדכנו את הקול הקורא הנוכחי אל מול הקודם בהיבט הזה שהוצאנו את רכיב התשתיות מתוכו. זו אמירה ראשונה. לא התחרות שם של חברות הביצוע.

אמירה שנייה שאני רוצה להגיד. אני חושבת שהטענה היא לא מדייקת עד הסוף. חברות הביצוע נדרשות לאותה רגולציה על העובד בהיבט של תעודות יושר, בהיבט של בדיקות רפואיות, כמו כל עובד אחר שמגיע. הדבר היחיד המרכזי הגדול שאולי מתבטל הוא הליך המיון שנעשה בידי המדינה במדינה זרה לטובת אותו עובד. אבל במסלול הפרטי של ה-50% גם ביטלנו את זה ובעצם אפשרנו לכם לעשות להרבה יותר תאגידים, אגב, יש כ-200 תאגידים שיכולים לפעול בשיטה הזאת ולהביא עובדים לתוך הדבר הזה ולא מספר מצומצם של 10 ואולי תוספת של עוד ארבע חברות.

אני חוזרת שנייה לעניין המרכזי. אנחנו לנגד עינינו צריכה להיות עוד נקודת מבט והיא יוקר המחייה ועליית המחירים של הדיור. בסופו של דבר אני חושבת שאם מסתכלים על התמונה הרחבה, אנחנו לא מוסיפים פה עכשיו 40 חברות ביצוע זרות שמחליפות קבלני ביצוע. מוסיפים פה מספר מאוד מצומצם של חברות שרובן בהתחלה יתחילו לעבוד כנראה באיזה שהוא ממשק עם ישראלים. כפי שגם נאמר וכפי שהמציאות גם הוכיחה היסטורית בעבר.

אני חושבת שלא כצעקתה. לא בגלל שאני מזלזלת בטענות המרכזיות או במה שקורה לשוק ולענף. ואני חושבת שאתם יודעים שאנחנו נכונים לשמוע על בעיות הענף ולהיות בשיח ולחשוב על פתרונות יצירתיים בתוך ההקשר הזה. אנחנו לא אחד נגד השני בעניין הזה. אני מבינה את הקושי שהקול הקורא הזה יכול לעלות ועם זאת אני חושבת ששנייה בהסתכלות רחבה לא מדובר במשהו שהוא עושה איזה הוא שיפט ב-tipping point.

אנחנו יודעים שעל בסיס הקול הקורא הקודם שהמשרד הוציא, גם, מאוד מצומצם, שבע-שמונה חברות.

12. ורק עשר מהן פעילות.

הקודם.

שש ושש.

הן לא בדיוק סיימו למגורים. הן זלגו מפעם לפעם למכרזים בשלטון המקומי.

שם היה מותר תשתיות, אגב. שם היה מותר.

ואז ראינו את הנגיסה בקבלנים הישראלים.

סליחה, סליחה, לא. אם הם עושים, לא, הם לא זלגו לשום תשתיות. יכול להיות שיש חברות ביצוע זרות שמתמודדות במכרזי תשתית בין לאומיים ואז הם מקבלות פטור - - -.

בניית בית אבות בכפר סבא. יש לי 1,500 קבלנים שיכולים לבצע בניית בית אבות בכפר סבא. אנחנו לא צריכים את צ'ונג' צ'ונג' מאי לעשות בית אבות בכפר סבא.

אנחנו לא צריכים, אבל זה שוק חופשי.

מיכל, את יכולה להתייחס לגבי האגרות.

אם הם הגיעו למגורים - - -

כשהקבלנים שלנו התגייסו עם כל הכלים שלהם ב-7 באוקטובר כששמו עליהם צ' ושמו אותם בסג'עייה, זה אין לחברות זרות. תיזהרו ממה אתם מבקשים.

נכון, אבל הם בנו בינתיים וחיפו ואפשרו המשך של בנייה בשוק כאשר, אנשים לא נכנסים עכשיו למלחמה בלי שיש, התחלות הבנייה כרגע נראות קיימות.

יש קבלנים שהצי שלהם שלם, איך שהוא גויס.

אז אני רוצה להגיד שגם בזה היינו בשיח וראינו שזה במקומות מאוד ספציפיים. אבל שוב, אני לא באתי להגיד ולרגע לזלזל בשוק העבודה המקומי. הוא חשוב לנו, הוא קריטי לנו, הוא מרכזי לתמ"ג. אני פשוט חושבת שלנסות להפוך את חברות הביצוע עכשיו לדבר המרכזי שמקשה עליו – זו תמונה לא בדיוק הכי מדויקת.

אבל אנחנו כן צריכים שהתחרות תהיה הוגנת. תבצעו את האכיפה הזאת.

אבל גם יביא איתו המון דברים טובים וחיוביים נוספים.

מיכל, את יכולה להגיד לגבי האגרות מה ההשוואה? זה כמו עובד זר בהבאה פרטית? תתייחסי לאגרה.

יש לחברות הביצוע הגנת ינוקא מסוימת שניתנה להם. נושא האגרות - - -

בואי, אנחנו רוצים, גם נושא מעניין על האגרות.

נושא האגרות אני מציע שקודם ישי יתייחס אליהם כרשות. אבל אני רגע אגיד עקרונית. יש איזה שהיא הגנת ינוקא בעולם הערבויות שנוגע נגיד לנושא של חברות ביצוע. הסיבה היא שחברה באה ומתחילה כאן, במדינה זרה, מאפס וצריכה לבסס מעמד ולעבוד בזמן הזה. נדרשת לה איזה סוג של הגנה מסוימת כדי לאפשר לה את ההתקיימות הראשונית שלה. אני עומדת מאחורי הדבר הזה ואת הצורך הזה שקיים.

עם זאת, בנושא אגרות, דווקא במסלולים הבילטרליים יש עכשיו את ההטבות המשמעותיות ביותר לעולם האגרות.

זה נראה משמעותי לחברות הביצוע. אתה רוצה להתייחס עוד, ישי?

מה יש בחברות הביצוע, מיכל?

אני מעדיפה שישי יתייחס.

התייחסתי לזה מקודם שבשנתיים הראשונות יש פטור מדמי היתר. כלומר, זה משמעותי. והפחתה בערבויות. חצי ממה שמשלם התאגיד. לצורך העניין, אם היום ערבויות בתאגיד הם 9.600 אז חצי, 50%.

אבל זה לא בא לידי ביטוי לחברות הביצוע בארץ.

ומה עם שאר האגרות, ישי?

הם משלמים עדיין את הסכום הגבוה.

תאגידים משלמים עוד אגרות.

שנייה, שנייה. היום החל מ-1 באפריל יש הפחתה לעובדים במתווה הפרטי, 50% מדמי ההיתר.

זה אנחנו יודעים.

ובילטרלי פטור מלא, להבאה בסגמנט הבילטרלי. מה שאי אפשר להגיד את זה בחברות הביצוע.

בסדר, אני רגע אגיד. נושא האגרות הוא נושא רחב ממשלתי. אני גם יודעת שיש עבודה שלמה שנעשית בצוות המנכ"לים בהקשר של איזה הקלות ניתן לעשות לזירה בהיבטים של התאגידים. חלק מההצעה שהמשרד יחד עם משרד האוצר הגיש בנושא הזה היה ביטול של הרבה מאוד תהליכים ואגרות. העמדה שלנו כמשרד הבינוי והשיכון, אני רגע רוצה, אם זה לא ברור, להקל ככל הניתן על התאגידים בהקשרים האלה. כמובן.

אבל בסוף אנחנו נתונים גם לעמדות של משרדים נוספים. אני לא יודעת להתייחס בשמם. אם יש פה נציג ממשרד האוצר אולי הוא יכול להגיד את עמדתו לגבי האגרות. היבטים כאלה.

מישהו צריך להיות המבוגר האחראי.

זה לא עניין של מבוגר אחראי. אין מה לעשות, בממשלה יש אחריויות, אין מה לעשות.

מיכל, האם הוקם צוות לבדיקת הפיקוח על עבודות החברות הזרות ואיך הן מתנהלות?

יש את הליכי הפיקוח המתנהלים.

בין משרדי הוקם או לא? הוקם צוות בין משרדי?

לא, אתה מבלבל.

העלה את המסקנות?

לא, לא, אתה מבלבל.

אני אומר לך שהוקם צוות.

אתה מבלבל. יש צוות, אני לא יודעת לגבי טיב הפיקוח. יש צוות שבדק את הטיוב של התהליכים של חברות הביצוע מתנהלות. הרבה מהמסקנות שהוטמעו בתוך הקול קורא הנוכחי כללו תובנות שעלו במסגרת עבודת הצוות הזאת. אבל זה לא בזירת הפיקוח ואכיפה. זה בזירת התהליך של ייעול. זאת אומרת אנחנו לצורך העניין, ההכנסה של טירסרי כמדינה שממנה אי אפשר לקחת חלק קול קורא היא אחת מהתובנות שהייתה, לצורך העניין, בצוות הזה.

אבל הצוות הזה עוד לא סיים את עבודתו?

הצוות התכנס, עבד. הוא לא סיים בגלל שהיה חילופי גברא והייתה תחילה של מלחמה. אבל זה לא סותר.

- - - לחכות עד שיסיים את עבודתו?

לא. כי רוב ההמלצות שהתקבלו בתוך התהליך הזה כבר רובן מיושמות ומוטמעות. ולא חיכינו עכשיו לאיזה פורמליסטיקה.

- - - עוד מסקנות אחרות.

אם יהיו עוד מסקנות נחיל.

מיכל, מי חבר בצוות?

זה צוות שהמשרד הוביל והיו חברים כל השותפים בו. אבל אני רוצה רגע להגיד, מאז החלטת הממשלה שבעצם הקימה את ועדת המנכ"לים ובעצם כינסה, היו המון החלטות בזירת הפיקוח והאכיפה שהתקבלו בתוכניות רחבות עם כוח אדם ומשמעויות שהם כאילו כבר רמה אחת מעל הדבר המדובר הזה. כאילו אנחנו נמצאים כבר לדעתי בעולם שבו ניתנו הרבה כלים עקיפים. אני, אגב, קטונתי מלהתייחס עכשיו לזירה הזאת שנמצאת, שעמלו עליה משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה ומשרד העבודה, שאלה שחקנים שהם מעורבים.

אני רוצה להפנות שאלה למשרד האוצר, החשב הכללי. החשב הכללי מוציאים מכרזים שפתוחים לחברות ביצוע זרות, פרטו עליהם והאם המכרזים פוגעים בקבלנים המקומיים?

שלום, אבי טראב, מינהל הבינוי הממשלתי, רכז פרויקטים. אני אדייק את השאלה, כי השאלה עצמה היא קצת מוטעית. משרד האוצר יצא בחצי שנה האחרונה למכרז מיון מוקדם לשלושה פרויקטים, מגה פרויקטים בירושלים: ביטוח לאומי, גן חוצבים והיכל ומגדל המשפט. הפרויקטים האלה הם פרויקטים מאוד משמעותיים. במסגרת הפרויקטים האלה אנחנו לא מתעסקים בכל מה שנושא הדיון פה, שהוא קשור לקבלני כוח אדם, זרים או ישראלים. אנחנו בעצם מכפיפים את הפרויקטים שלנו לכל רגולציה אחרת, כך שאנחנו לא פוגעים בשום קבלן ישראלי. ולא רק שאנחנו למעשה אפשרנו גם אפשרות של קבלן זר, קבלן בנייה, כן? קבלן מבצע, קבלן ראשי זר, ובלבד שהוא יעשה ויש לו ניסיון בישראל.

משיקולים מקצועיים ועדת המכרזים ראתה לנכון שצריך את הדבר הזה, גורם מתכלל ענק. מדובר בפרויקטים מאוד משמעותיים, במאות אלפי מטרים, שמבוצעים - - -

כל הטכנולוגיה נמצאת בארץ.

החברות הישראליות יוכלו לגשת?

החברות הישראליות - - -

הן לחלוטין עומדות בתנאים.

יפה. זה בדיוק פה אני מתקן. החברות הישראליות ניגשות לפרויקטים האלה, מכירות אותם וזוכות בהם. ואין פה מניעה כלשהי שפגעה בחברות ישראליות, מלבד זה שאפשרנו ליזם ישראלי להביא קבלן עם ניסיון מפרויקט אחד בחו"ל ובלבד שיהיה לו גם פרויקט בישראל.

אנחנו חושבים שהדבר הזה ישרת את הבינוי. יעמדו בזמנים, יבצעו עבודה טובה, יביאו טכנולוגיות חדשות, חדשנות בבנייה, בנייה ירוקה, איפוס אנרגיה. אנחנו מדברים על המון ערכים ומורכבויות.

להביא חברות זרות אחרות? יש עוד דרכים להביא.

נכון. אבל אני אתקן. אנחנו לא מביאים חברות זרות. אנחנו מאפשרים. זה טיפה שונה. אנחנו לא חסמנו שום קבלן ישראלי. יש להם את היתרונות שלהם. חברות זרות, ככל שהן טובות וככל שיש להן ניסיון בישראל, יוכלו לגשת ולזכות.

דגש נוסף – נאמר מקודם, הנושא של חברות תחזוקה. אנחנו עובדים עם חברות תחזוקה ישראליות. כל המרכיב של כוח אדם בניהול השוטף של הפרויקטים נעשה על ידי חברות ישראליות. כך שאין לנו פה למעשה אנחנו חסמנו, כרגולטור, למרות שאנחנו לא הרגולטור, את האפשרות לחברות ישראליות משיקולים של תפעול בעיקר של דיירים. אז זה למעשה הפרויקטים. אנחנו בהליך צפוף לבנייה ואני מקווה שהוא יתקדם לפי לוחות הזמנים.

אני אגיד שאני לא הבנתי למה פתחתם בעצם. למה אפשרתם? אתה אומר אפשרנו ולא הבאנו. למה אפשרתם לחברות הזרות להיכנס למכרז שמבוצע, כל הפרויקטים בו הם בעיר הבירה בישראל. כאשר הטכנולוגיה קיימת אצל החברות המקומיות הגדולות, הטובות, שכולנו פה מכירים את השמות שלהן. לא הצלחתי להבין למה.

הסיבה היא כי מעולם לא מנענו אותן. הנחת העבודה שאומרת שעכשיו פתחנו משהו, עשינו משהו, למעשה עד היום היה אפשר לגשת עם קבלני משנה כלשהם זרים והיזם צריך להיות ישראלי. את אותו דבר אנחנו כאן מאמצים.

אז בעת הזאת אתם לא חושבים שזה הזמן לעצור את מה שעשיתם בעבר? כי הקבלנים נמצאים גם ככה בקושי, כי צריך להשאיר את הכסף פה בבית, בארץ? כי הטכנולוגיה קיימת, כי אנחנו רוצים לעודד את הקבלנים מהגדולים, הרי זה משורשר למטה. לעודד בעצם את התחרות בתוך הארץ. למה להביא מחו"ל? למה לאפשר את זה? להמשיך לאפשר את זה. לא משנה הרטוריקה. בסופו של דבר יכולים להיכנס זרים.

אז ועדת מכרזים שקלה את השיקולים האלה. גם ענינו לכם בכתב על הדבר הזה שלדעתנו נהפוך הוא, זה רק ייעל את השוק בארץ, יביא טכנולוגיות חדשות וישפר את הבנייה. זה יועיל לכל השוק, אבל בטח לפרויקטים שלנו.

בנוסף אנחנו למעשה עובדים תחת רגולטורים נוספים שעובדים על שיתוף פעולה תעשייתי, שעובדים על היבטי ביטחון. זאת אומרת, אנחנו עובדים פה עם מסגרת שלמה שהיא לא אנחנו. אנחנו לנעשה צרכן הקצה שרוצה בנייה ולא מגביל את הדרך להביא אותה. אנחנו רוצים את הבנייה מהירה, יעילה, טובה, זולה. זה הערכים שאנחנו מנסים להעביר במכרזים שלנו.

כל זה קבלן ישראלי גדול, מגה קבלן, לא יכול לבצע?

קבלן ישראלי יכול לבצע, אכן הוא יכול לבצע. הוא מתמודד ועושה. הנה, לאחרונה זכה במכרז קבלן ישראלי.

למעשה אנחנו רק תוהים למה עכשיו. אתה יודע, הענף באיפון. יש חוקים באגרוף, כשאתה באיפון מפסיקים להרביץ. נכון? ממשיכים להרביץ כשאנחנו על הרצפה.

אבל לא נתנו עדיפות לחברה זרה.

לא, עצם ההבאה. לא צריך, לא צריך תעדוף. לא צריך, למה להביא עכשיו? למה זה נחוץ? על זה לא קיבלנו תשובה, למה זה נחוץ עכשיו? חכה, תיגמר המלחמה, יתייצב השוק. קבלנים יפסיקו לקרוס. סביבת הריבית אולי תתאזן. צאו לדרך. עכשיו להביא, לפתוח את הדבר הזה?

זה לא עכשיו, המציאות נשמרת כפי שהיא. לא השתנה דבר.

מלבד מלחמה.

לא, בסדר. אבל את יכולה להגיד את זה על כמעט כל שוק במדינת ישראל. אבל בסוף לתחרות יש משמעות.

יש קבלנים שהאתרים שלהם פתוחים ב-40% ו-30%.

לפני המלחחה הפריעו לכם חוזים כאלו?

פחות מאשר היום. זה המדד שלנו.

אבל המצב עכשיו הוא הרבה יותר - - -

אנחנו כחול לבן. אנחנו אוהבים את הקבלנים שלנו ורוצים שיהיה בינוי ישראלי ורוצים כחול לבן. המשק הישראלי לא יכול להסתמך על חברות זרות. ראינו מה קרה כאשר המשק הישראלי הסתמך על משהו שהוא לא - - -

שיכון ותשתיות זה הכול כחול לבן. אלה מכרזים שרשומים ומוכרים בפנקס הקבלנים זה כחול לבן.

בסופו של דבר זה מביא לכך שהתחרות אינה הוגנת.

אבל יש פה טיפה סטייה.

בואי ניתן לו, לחשב האוצר.

חשב כללי.

חשב כללי.

יש קצת סטייה מנושא הדיון בנושא הזה. בסדר? אנחנו לא מדברים על פועלים זרים שאנחנו מביאים, אוקיי? אנחנו מדברים פה על שיקולים מקצועיים שוועדת מכרזים לפני כל פרויקט יוצאת, שוקלת למי לפנות, איך לפנות, מה להגביל, כמה להגביל.

אני יודעת לאן אתה חותר. אתה רוצה להגדיל את התחרות. אבל אני באה ואומרת עוד פעם, כדי להגדיל את התחרות אפשר לעודד ג'וינט ונצ'ר. תרים את הקבלנים - - -

אבל המציאות היא שחייב להיות סוג של ג'וינט ונצ'ר כי הם יכולים להביא רק עובדים בעבודות רטובות גם ככה זרים. אי אפשר, גם שם, רק רגע. מדינת ישראל יש לה גם רגולציה בשוק העבודה. היא לא מאפשרת לחשמלאים לא להיות עם רישיון ישראלי מקורי. היא לא מאפשרת לעובדי אינסטלציה מכלי הכשרה מקומית. העובדים, שוב, אני קטונתי מלדבר בשם משרד האוצר, אני רגע שנייה פה מנסה לדייק. בסוף רק לעבודות רטובות חברות הביצוע הבין לאומיות שזוכות יכולות להביא עובדים.

אי אפשר לבנות בלי קבלנים ישראלים.

אי אפשר בלי קבלנים ישראלים, נקודה, ככה.

מי יעשה אלומיניום, מי יעשה חשמל, מי יעשה אינסטלציה, מי יעשה מיזוג אוויר?

זה גם נותן שוק מקומי.

זה אוטומטית קורה בתוך המכרזים שלהם. שוב, אני מדברת מעולם שאני קטונתי מלדבר בשם משרד האוצר. ברור שהכול, בסוף אין מה לעשות. מנופים לא יכולים, חברות ביצוע לא יכולות לעבוד כמנופאים. לא יכולות.

שורה תחתונה אנחנו צריכים בעת הזאת במיוחד רגע לחשוב מחוץ לקופסה איך אנחנו יכולים להרים את הקבלנים הבינוניים ולהפוך אותם למגה קבלנים כפי שיש היום את שישה-שבעה האלה שמתחרים ולעודד את זה מלמטה. במקום להביא מבחוץ. זה הזמן לשקלל מסלול מחדש. זה מה שאני אומרת, בזמן.

ביקשת. ואחר כך משרד החוץ אני רוצה.

עו"ד ואאיל עבאדי, מנהל חטיבה ארצי, אחראי על עובדים זרים בהסתדרות העובדים החדשה.

גברתי, אנחנו שמענו שהיה קול קורא שנה שעברה ומשרד השיכון עומד לצאת עם עוד קול קורא להבאת עוד חברות ביצוע. מה שהבנו מבין השורות, אבל בלי פירוט, שבזמנו הוקם צוות בין משרדי לבדיקה וטיוב הפיקוח על חברות ביצוע זרות. הצוות הזה לא סיים את מלאכתו. לא הגיש את כל המסקנות הסופיות וכל המסקנות שלו.

לכן אני לא יודע למה להזדרז ולהביא עוד קול קורא ואז המסקנות החדשות ישנו את הקול קורא החדש או לא ישנו אותו. אפשר לחכות עד שהמסקנות יהיו סופיות.

המסקנות לא - - -

לא הפרעתי לאף אחד. רק תנו לי.

אנחנו יכולים להמשיך לחכות, בכלל, באופן כללי. בואו נשב ונחכה. אני באמת חושבת - - -

עכשיו גברתי, חברות הבנייה, כל חברת ביצוע שאנחנו נביא תבוא במקום חברה ישראלית או קבלן ישראלי. זה בטוח. אפילו אם זה אחד הוא יפטר את העובדים שלו. אז הוספנו למשק עוד אבטלה מהעובדים הישראלים. אם זה עובדים רגילים, אם זה מהנדסים, אם זה חשמלאים, לא משנה מה. לכן אני לא יודע למה ממהרים. אנחנו כהסתדרות גם כן בדקנו בעבר. אני לא יודע מה יהיה בעתיד. אבל בעבר בדקנו את תנאי ההעסקה של העובדים, שם תנאים מחרידים. המשכורות לא משכורות, הכול משולם במזומן, אין להם ביטוחים. לא ביטוח רפואי ולא ביטוח תאונות עבודה. התשלום אם יש להם ראיסים שאפילו מחזיקים בכוח את הדרכון של העובדים האלה. ממש בתנאי עבדות.

כיום בישראל יש 215 תאגידים להבאת עובדים זרים.

יש כמעט 200.

215.

217 נכון לשעה 14:00.

הם הביאו עד היום בשנה וחצי מה שהבנתי 22,500 עובדים.

מתחילת המלחמה.

מתחילת המלחמה.

בסדר, חברות ביצוע הביאו 4,000 ומשהו, זה היחס.

יפה.

5,119.

תודה לך.

והמכסה היא 115,000.

סך הכול.

סך הכול, המכסה 115,000. הבירוקרטיה של משרד השיכון ומשרד העבודה ורשות אוכלוסין מקשה מאוד מאוד על התאגידים האלה, של כולם, של כולנו ביחד, מקשה על הבאת העובדים האלה.

אני חושבת שהבירוקרטיה של חברות הביצוע היא גבוהה יותר. אני יכולה לדבר בשם משרד הבינוי והשיכון.

אני רואה אותם, בואי איתי לרכבת - - -

לא, לא, שנייה, נדייק את זה. נדייק את זה רגע. משרד הבינוי והשיכון אני לא יודעת לדבר לא בשם משרד התחבורה ולא בשם נתיבי ישראל או רכבת ישראל, לא הגורמים האלה. אני יודעת לדבר בשם משרד השיכון. הרגולציה שנבדקת בידי המשרד על חברות הביצוע היא גבוהה יותר עשרות מונים מהרגולציה - - - בזווית המקצועית שלנו. אין יכולת להביא עובדים מבלי להראות לנו חוזה מוכח שאותו אנחנו בודקים בידי מהנדסים והם צריכים לאשר פרויקטים שהם עושים. ואנחנו בודקים את כמות הפרויקטים שנמצאים באוויר אל מול הפרויקטים שהם מבקשים, אל מול כוח העבודה הקיים אצלם כדי שאנחנו נדע אם אנחנו מוכנים לאשר להם את התוספת שהם ביקשו.

עוד אנחנו נדון בנושא הזה, זה ברור לי. הרגולציה הזאת היא רגולציה שלא חלה, בטח לא בקולות קוראים.

מה עם החוזה שלו עם העובדים?

רגע. אבל הרגולציה על חוקי עבודה במדינת ישראל לא שונה מחברות הביצוע. Once העובד נמצא פה רוב הדיון שתמיד מדברים איתנו, אם אנחנו רוצים כבר לדייק, הוא על הליך הגיוס המקומי בזירה שם. כאן במדינת ישראל מה שאמרת זה אמירות חמורות, שאני חושבת שאני - - -

אני ראיתי את זה, מיכל.

אז משרד העבודה, כי יש פה רגולטור שתפקידו למנוע את הדבר הזה. ואני לא חושבת שיש שונות כל כך בתוך הדברים בין צורת העסקה פרטית, בילטרלית או חברות ביצוע כאן. וככל שיש איזה שהוא גורם שמפר, אני יודעת שגם אכיפה שמתבצעת ומתנהלת כנגדו. לכן אני חושבת שהטיעון הזה הוא טיעון שאני פחות מסכימה איתו.

אבל אני גם חושבת שבסופו של דבר, דיברת על הצוות. אני פשוט רוצה להגיד לך, אני חושבת שאנחנו כבר הרבה מעבר. החלטת הממשלה שדיברה על הקמה של מערכי פיקוח ואכיפה ומניעה במקור הם הרבה יותר משמעותיים מהעולם בו נדון הצוות. לא שאני מזלזלת בו, בסדר? בצוות עלו הרבה מאוד מסקנות שכן כבר מיושמות בידי שחקנים שונים. אבל אני באמת רוצה שנייה להגיד, אני חושבת שהתקדמנו מאז, אני חושבת שהשתכללנו מאז.

אני לא מזלזל בעבודה שלכם.

לא, לא שלנו. אני מדברת על ממשלת ישראל. הרי בסוף ממשלת ישראל קיבלה החלטה. זה לא משרד הבינוי והשיכון לבד. ממשלת ישראל קיבלה החלטה להגדיל את מספר חברות הביצוע במדינת ישראל. במקביל להחלטה הזאת היא שמה עוד הגנות. היא שמה עוד מנגנונים, היא שמה עוד תקציבים וכוח אדם.

צריך לקחת על ההגדרות האלה.

לא. אני מנסה להגיד שאנחנו כבר לא בעולם שהצוות, לא שאני מזלזלת בו, אבל אני מרגישה שאנחנו כבר הרבה, עשינו פעולות הרבה יותר משמעותיות מאז כממשלה בתוך הזירה הזאת. ואולי השותפים יכולים להגיד.

אני לא מנסה לצייר פה איזה תמונה אידילית. יכול מאוד להיות שיש מקרים שבהם יש הפרות וצריך לתפוס את האנשים שעושים את ההפרות ולהעניש אותם בחומרה ולפעול כנגדם. אני לא אומרת אחרת. כמו שכל מישהו שמפר צריך שיתפסו אותו. אבל אני כן חושבת שאנחנו נמצאים במציאות טיפה אחרת בהיבט הזה של מערכים שהוקמו והובאו לצד הקמת ועדת המנכ"לים בעצם בדנה בדברים האלה בין השאר גם.

ישי, אתה יכול להתייחס בבקשה לברחנים מחברות ביצוע הזרות?

כפי שיש ברחנים בתאגידים יש גם ברחנים בחברות הביצוע. אפשר לברך על זה. זה רק אומר שהם לא סגורים וניתן לבצע מעברים בין חברות הביצוע בינם לבין עצמם. כלומר, אנחנו לא מגבילים אותם, אין כבילה.

לא ניתן לבצע מעבר כשמירה בין תאגידים לחברות הביצוע, בין חברות הביצוע לתאגידים. אבל ברחנים ישנם. המספרים הם נמוכים, בגלל ההיקפים הם נמוכים. אני אומר יחסית. אני אדייק את זה, את התשובה יותר. המספרים של הברחנים בחברות הביצוע הם ביחס למכסה המנוצלת הם גדולים מאשר בתאגידים. כלומר, זה הנתון שאני יכול להגיד כרגע.

הגדולים.

הם גדולים יותר, אבל יש ברחנים בשוק.

יש ברחנים, כן.

בכלל השוק. זה שוק, שאגב, אני חושבת שאתגר הברחנים הוא באמת מהגדולים בו. ואני יודעת שיש כל מיני פעולות שנעשות עכשיו במישורים האלה כדי לבחון פתרונות, בכלל באופן כללי בסוגייה.

מיכל, ישי, עובד חברת ביצוע זרה יכול לעבור לחברת ביצוע אחרת ללא הגבלה?

בוודאי, ללא הגבלה.

שזה קצת מצחיק, אם המכרז הכריח אותנו להביא עובדים רק מווייטנאם, ננחית את הווייטנאמים ואז הסינגפורים ייקחו אותם אחרי שלושה חודשים.

אז מה אתם עושים עם הטענה הזאת?

עובד, אנחנו לא יכולים להגביל את המעבר של העובד. אני חושב שזה גם לא אתי. כאשר עובד מגיע לארץ להגביל - - -

אבל לענפים אחרים זה לא.

אתה מבין מה קרה? במכרז עצמו אסור היה לביא.

בענפים אחרים בוודאי שלא. אבל להגביל את המעברים שלו לא ניתן.

הוא הגיע על היתר של בניין, הוא אמור לעבוד בבניין. אבל להגיד לו לא לעבור חברות אם הציעו לו הצעה אטרקטיבית יותר.

אתם עשיתם את ההגבלה מה מדינת המוצא שלהם. אם הסינגפורים היו יכולים להביא מכל מקום בעולם אז הם לא היו מנסים לגנוב סינים.

מיכל, אפשר, הוא יכול לעבור מחברת ביצוע לתאגיד?

לא, לא.

זה אירוע אחר כבר. זה מקרים חריגים בלבד שצריכים - - -

לא, לא, לא. לא ניתן, לא ניתן.

לא ניתן. אוקיי, מדייקים.

והפוך? ישי, הפוך, מתאגיד לחברה?

גם לא.

גם לא? שנייה, לסיום גברתי. אנחנו כארגון עובדים מתנגדים לקול הקורא החדש. אנחנו מבקשים לחכות עד להגשת המסקנות הסופיות של הוועדה בין משרדית או הצוות הבין משרדי.

התייחסותך.

ואנחנו שוקלים להגיש צו מניעה בעניין הזה.

יש החלטת ממשלה. החלטת ממשלה התקבלה, הטילה על משרד השיכון לפרסם קול קורא ואנחנו פועלים - - -

רגע, זה לא קשור לוועדת מנכ"לים?

לא, זאת החלטה שהתקבלה בממשלה.

אבל הצוות זה צוות אחר, זה לא צוות ועדת המנכ"לים.

איזה צוות?

הוא טוען שזה צוות בין משרדי שהוקם.

הוא לא מונע שום דבר.

הוא לא מונע, אבל - - -

הוא גם לא אמור למנוע.

למה למהר, למה לא לחכות?

אני חושבת, שנייה אני רגע אגיד. הצוות הזה הוא צוות, זה נחמד. אבל בסופו של דבר יש החלטת ממשלה שהתקבלה שבאה ואמרה להגדיל את מספר חברות הביצוע. הגדירה את הקריטריונים, נתנה לוחות זמנים. אנחנו עושים ומיישמים אותה. ואני חושבת שהיא החלטה גם נכונה. וכל מסקנה שתבוא כזאת או אחרת יכולה לחול, כפי שהיא תחול על חברות הקיימות כבר במדינת ישראל כאן עכשיו על העתידות להיכנס.

מתי התקבלה החלטת ממשלה?

פברואר 2024.

4 בפברואר 2024.

ואם הצוות יגיע למסקנה שלא כדאי להביא?

שום סיכוי, זה לא המנדט של הצוות. זה לא המנדט של הצוות.

חברות ביצוע ויש להוציא אותם?

זה לא המנדט של הצוות.

אולי אני אגיד מילה על הצוות?

אני עובדת בתור יו"ר הצוות, זה לא המנדט של הצוות. כן, וזה לא המנדט שלו.

אפשר להתייחס לצוות שמוזכר פה?

לא, זה לא סוד.

אפשר להתייחס לצוות שמוזכר פה במשפט? שלום, עו"ד דנה רוטשילד מיחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם. רק כדי להסביר את הבלבול. בעצם הצוות שאתה מדבר עליו, להבנתי הוא צוות מכוח החלטת ממשלה אחרת. אני אתייחס אליה רגע. החלטת ממשלה 1862 שמתייחסת לתוכנית החומש הלאומית למאבק בסחר בבני אדם, שעברה בשנת 2022. באותה החלטת ממשלה הוקמו שורה של צוותים. אני אגיד, המאבק בסחר בני אדם לא נוגע רק לעובדים זרים, כמו שאתם בטח מניחים. הוא נוגע לשורה של היבטים, בין היתר במסגרת אותה החלטת ממשלה הוקם הצוות הזה, כמו שמיכל הסבירה, שגם עמדה בראשו. אני אקריא: "הומלץ להקים צוות ייעודי בראשות משרד הבינוי והשיכון, שיבחן דרכים לטייב את הפיקוח והבקרה על זכויות העובדים המגיעים לישראל באמצעות חברות הביצוע. זאת על מנת למנוע ניצול, תנאי העסקה, תנאי מחיה בלתי נאותים. למנוע מצבים שעשויים להוביל לכבילת העובדים למעסיק, לבחון היבטים של הסדרים" וכו'.

אז באמת אותו צוות, אני אגיד, מבחינת הרציונל, קודם כל הוא הוקם, אמרתי, היו שורה של צוותים בשורה של נושאים, גם נוגעים לעובדים זרים וגם לא. אבל כי מוכרים לנו בעצם מקרים של קורבנות סחר שהוכרו גם בענף הבניין בכלל וגם בחברות הביצוע בפרט. וגם ביקורת רחבה שהייתה לנו בדוח מחלקת המדינה האמריקאית שבוחן את המאבק בישראל בסחר בבני אדם. גם בהקשר הספציפי של חברות הביצוע. זה הצוות שהוקם.

אני אגיד, הצוות הזה הוקם לפני המלחמה. כמובן שכמו שנאמר פה הוא עשה עבודה מאוד חשובה ומשמעותית. לפי החלטת הממשלה הדברים שלו יובאו בפני ועדת מנכ"לים אחרת, היא ועדת המנכ"לים למאבק בסחר בני אדם. ובעצם ועדת המנכ"לים התכנסה בשנת 2024. הצוות הציג ככה גם דברים ראשונים. וכמו שנאמר פה, חלק מההמלצות והדברים שהועלו כבר בידי אותו צוות כבר מיושמים ויושמו בשטח ולפרגן למשרד הבינוי והשיכון על כך ועל היישום. כבר תוך כדי עוד לפני שבאמת הייתה את האפשרות לפרסם ולהתייחס ולכתוב את ההמלצות, בגלל הנסיבות של המלחמה שאני מבינה שהן מובנות ומוכרות לכולנו.

ועדת המנכ"לים למאבק בסחר בני אדם מתכנסת ותתכנס גם בשנת 2025 והמעקבים אחרי כל הצוותים מכוח החלטת הממשלה ייעשו גם שם. אז רק ככה כדי להסביר את ההקשר של הצוות הזה, שהוא צוות אחר. הרגשתי שככה היה פה ערבוב. כמובן זה מאוד חשוב לנו. אנחנו עוקבים אחרי הדברים וגם למשרד הבינוי והשיכון וכל החברים בצוות. והדברים מיושמים כבר שטח כדי לא לעכב את הדברים.

וגם החלטה שהתקבלה לחברות הביצוע הייתה לאור שיח שהתקיים בהקשר הזה לאחר מכן. אני חושבת שלשבת ולהמתין ולחכות למשהו, כשיש איזה שהוא צו שעה זו החלטה.

שאלה לי אלייך בבקשה. האם ראיתם היבטים של סחר בבני אדם וניצול בחברות ביצוע זרות יותר מעובדים זרים בבניין ושאר הענפים?

אז אמרתי קודם, אנחנו כן זיהינו מקרים בחברות הביצוע בשנים האחרונות. אני לא יודעת לומר אם זה יותר. יש גם בענפים אחרים לצערי מקרים של ניצול עובדים זרים. חלקם מגיעים עד כדי סחר בבני אדם. יש גם אכיפה שנעשית על ידי הגורמים השונים, לא רק בתחום של סחר בני אדם. סחר בני אדם זה כמובן מקרה הקיצון ויש רמות ניצול שונות שמגיעות לפני כן. וגם בהיבטים האלה יש אכיפה של גורמי האכיפה הרלוונטיים. אז אני לא יודעת לומר אם זה בהכרח יותר, אבל אנחנו כן רואים ניצול משמעותי וכן יש על כך ביקורת. גם על מדינת ישראל, כמו שהזכרתי, בדוח מחלקת המדינה האמריקאית. והצעדים שנעשים בהקשר הזה גם על ידי משרד הבינוי והשיכון, בעיקר על ידי משרד הבינוי והשיכון, מאוד חשובים. לא בכדי היו להם דיונים והם מיושמים גם בשטח.

תודה. שאלה למשרד החוץ. האם אתם מסייעים בתהליכים לחברות החדשות מול המדינות החדשות כמו ויאטנם וסינגפור?

שמי בילאוס זיו, ראש החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ. בתשובה לשאלה ששאלת, ואחר כך אני גם ארחיב בשאר התחומים. אז כן, אנחנו הידיים הארוכות הרחוקות של רשות האוכלוסין וההגירה בכל בנושא של יישום והבאת העובדים. בין אם זה חברות ביצוע ובין אם זה בהבאה b2b פרטית או g2g. אנחנו מביאים, עושים את כל הפעולות הנדרשות בחו"ל כדי לאפשר הגעה של עובדים. החברות עצמן כמובן פועלות עצמאית כדי לזכות במכרז. אבל מרגע שזכו הם נכנסים לתהליך של הגעה לכאן. אם נדרש אנחנו מקבלים אלינו בתהליך מאוד סדור מול רשות האוכלוסין את הפעולות שנדרשות: רשימות, מסמכים, דרישות. אנחנו מקבלים את זה אלינו ועושים את היישום של זה בשטח.

גם בשאר הפעולות, אם כבר דיברנו עכשיו על להרחיב לנושאים נוספים. שאר הפעולות שעלו כאן, כדי לנסות ליצור עד כמה שיותר שוויוניות ולמנוע העדפה של צד אחד על צד שני. אז אנחנו מאוד פעילים גם בוועדת מנכ"לים, אבל גם ביישום של החלטות ועדת המנכ"לים בכל הנושא של זירוז הסכמים של g2g כדי להביא מסות ומספרים גדולים יותר של עובדים לחברות הישראליות.

זה לא פשוט. זה נכון, זה תהליכים קשים. אבל אנחנו עובדים מאוד קשה מול המדינות. צריך לזכור, זה קשור גם לחוקים של המדינות. כי מרגע, כשאנחנו אמנם מקיימים את ההסכמים, מנהלים איתם משא ומתן, מחליפים טיוטות ומביאים לחתימה. אבל אחר כך גם נכנסים לתהליך סדור של אישור בפרלמנטים שלהם. אישור בפרלמנט שלנו, שזה יותר קל, כי זה אצלנו. כשזה בא למדינה זרה התהליך הוא יותר קשה. ותוך כדי כל, גומרים את כל הדברים האלה, צריך לזכור שוועדת מנכ"לים נתנה את האישור לעשות הסטה ולהשאיר בינתיים הבאה של מכסות מסוימות בפרטי, כדי לאפשר קצת סעד או קצת עזרה לחברות הישראליות. זה לא קצת, זה הרבה, כי המספרים שאושרו הם מספרים יפים מאוד. וההבאה בצד הפרטי מהמדינות שהסכימו ונותנות ומאפשרות את זה מתקיימת. מתקיימת הלכה למעשה. יש לי פה את נציגי רשות האוכלוסין שיכולים להגיד גם מספרים, הוא מדייק מאוד במספרים. אז אנחנו יכולים להוציא ממנו מספרים מאוד מדויקים.

רק לדעת שבכל הפעולות, כל הפעולות שנעשות אנחנו יד ימינם של רשות האוכלוסין כדי לסייע ולהביא. כמובן כשנדרש. כאשר לא נדרש אז אין צורך בנו. אנחנו מאוד מעורבים גם בהחלטות בוועדת מנכ"לים, גם ביישום של החלטות ועדת מנכ"לים. אבל בעיקר לפתור את הבעיות.

אם נביא את כל מקור המשבר צריך גם לזכור דבר אחד, שהסכמים ניתן יהיה ליישם כאשר אותה מדינה לא מפרסמת אזהרת מסע. כי אנחנו יכולים לחתום את כל ההסכמים ולהגיע לנקודת היישום ופתאום המדינה שאיתה חתמנו נותנת אזהרת מסע ומסרבת לשחרר עובדים להגעה לישראל בגלל מצב מלחמתי ואנחנו נתקעים. אז גם שם אנחנו פעילים. כדי לשכנע את המדינות להקל ולאפשר, תוך הבטחות ושמירה על ביטחון. וזה גם עולה כתוכן בתוך ההסכמים. איך לשמור על בטיחות וחייהם של העובדים בזמן שהם מגיעים לארץ.

פרקטית הקונסוליה בהאנוי יודעת שהולכים להגיע אליה 1,600 איש?

כמובן שאנחנו גם יודעים זאת וגם נערכים לזה, כי זה היערכות של כוח אדם.

אל הקונסולה בהאנוי אתה חושב שיודעת שיש כזה דבר?

לא רק שהיא יודעת, היא גם כותבת לנו כמה כוח אדם היא תצטרך לקבל כדי לסייע.

פנטסטי.

אז כן. כמובן שזה לא ביום אחד, כן? אבל אנחנו יודעים. אנחנו יודעים להיערך בין לקבל 20 ביום, אבל אני גם יודע להיערך ב-150 ו-200 ליום.

יופי, אני שמח לשמוע.

זה בהחלט תשומות שהשגרירויות יצטרכו לתת כאשר יגיעו מספרים גדולים. זה חלק מהנושאים שאנחנו מטפלים יחד עם רשות האוכלוסין.

תודה רבה. יהודה ביקש שנית, תעלי אותו בבקשה בזום. ואז נסכם את הישיבה.

שלום. גב' עטייה, קודם כל, עוד פעם, זה היה דיון, שוב אני בהחלט רואה מצב שהתיאום מול הגוף שבעצם מייצג את כל הקבלנים בארץ הוא לא מספיק טוב. לא עושים איתנו תיאום ציפיות. כתוצאה מזה אנחנו מגיעים לדיונים כאשר בעצם אנחנו נתקלים בדבר מוגמר.

לגבי העניין הזה של משרד האוצר, דיבר כאן קודם הנציג. אני יכול לספר לכם שהממשלה האמריקאית נותנת כסף ותקציבים בכל מקרה הקבלן הראשי צריך להיות אמריקאי. גם אם הם עובדים בארץ. אני הייתי מציע שנלמד מהם ושנהיה יותר פטריוטיים. ושנאלץ, נחייב, נחייב שהקבלן הראשי יהיה ישראלי.

עניין המגורים הוא טיפה שונה. אבל כרגע לאור מה שקורה, יכולות הביצוע של ענף הקבלנות יורדות והולכות והדבר הזה יפגע בנו קשות בטווח הארוך. אין ספק שהנכס העיקרי שמדברים פה זה הוויזות. ומרבית הוויזות צריכות לשרת את הקבלנים הישראלים. רק שיהיה ברור שהוויזות שהקבלנים הישראלים הן מספיקות כדי לאפשר להם, יש עשרות אחוזים עדיין אתרים שעובדים ב-30% ו-40% תפוקה, ואני מדבר אתכם נכון להיום. במצב הזה, במקום לחשוב פתרון של הענף שלנו על הישראלים, שהם היחידים שניתן לסמוך עליהם בכל מצב. במצב כזה להגביר תחרות ולתת יכולות לחברות, ואני בעד חברות זרות, אבל הדבר צריך להיות מנותב על ידי חברות ישראליות.

צריך להתייעץ עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ בצורה הרבה יותר יסודית. צריך גם לתאם עם ההסתדרות, שהיא עובדת איתנו יד ביד עם התאחדות הקבלנים. כרגע המצב הוא לא טוב. אני מבקש באמת לתת קצת זמן לתיאום ציפיות איתנו, לוודא שהאינטרסים של כל הגורמים ששייכים לעניין מתמלאים ובעיקר לחזק את ענף הבנייה הישראלי. דבר שלא מנהלים אותו בטווח הארוך הוא יגרום לנו לפגיעה קשה. תודה רבה.

אנחנו חלוקים לגבי מה מוגדר תיאום. אני חושבת שהתאחדות בוני הארץ ואנחנו בשיח ארוך מאוד בנושא של חברות הביצוע. אנחנו יודעים לדבר אחד עם השני טוב. אבל מותר שלא להסכים. מותר שנחשוב אחרת. וזה חלק מהמציאות.

בסוף אני רגע רוצה להגיד, ממשלת ישראל כן קיבלה החלטה. אנחנו נדרשים ליישם אותה. ואני מבינה שיש קשיים, אבל בכל החלטה שמתקבלת יש קשיים. ובסדר, זה, מאז אחוז. אני חושבת שכתפיסה אנחנו מאמינים בתחרות. אנחנו מאמינים בצורך בתחרות. ואני חושבת שהמשתנים שהוספנו למשחק לא משנים את המאזן בצורה כזאת אקוטית ומאג'ורית.

אבל לא כל החוכמה נמצאת אצלכם ולא בהתאחדות.

אף אחד לא אמר. אנחנו מדברים תדיר. אני לא, אין שום פעולת מדיניות שמתבצעת, בטח אצלי באגף, אני יכולה לדבר בשם עצמי, ללא שיח עם השותפים. אבל מותר שלא נסכים.

ההתאחדות זה השטח, עם כל הכבוד.

ולכן אנחנו מדברים איתם.

לא, באופן כללי.

אנחנו מדברים איתם רבות. אני מסתכלת פה במכוון.

היה לנו שיח איתם בהרבה דברים.

אני חושבת שכמעט כל צעד. אבל יש הבדל בין לשמוע ולקבל חלק או לחלוק, שזה בסוף בסדר.

לכן אני אגיד לגברתי שאנחנו אכן מדברות ומדברים.

ברור, אני מתארת לעצמי.

תמיד יש, אנחנו מאוד מעריכים את זה ושיתוף הפעולה הוא טוב. כמו שמיכל אמרה, אנחנו גם הרבה פעמים לא מסכימים. ואנחנו נמשיך להיאבק, כי אנחנו חושבים אחרת. בסוף הם מייצגים את המדינה. אנחנו כן חושבים שבנקודת הזמן הזאת שקיימת בהינתן שקיימת החלטת ממשלה כן יש פעולות שניתן לעשות כדי לשמור על הוגנות מסוימת. כמו למשל האכיפה. האכיפה של תשלום השכר.

אני אשמח להתייחס לזה, זה פשוט אמירות שחוזרות על עצמן.

בבקשה.

אני אתן, אני אשמח להתייחס בגלל שנאמרו פה כל מיני אמירות. אביבית אסרף, משרד העבודה. נאמרו כאן כל מיני אמירות בנוגע לזכויות העובדים ולשכר של עובדים זרים בחברות הביצוע.

עוד פעם, אני לא מייצגת את האכיפה של רשות האוכלוסין, מה שהיא עושה במידה ונמצא הפרות שם כאלו ואחרות. גם לא בהיבטי בטיחות, היה דיון מוקדם יותר בהיבטי בטיחות, אז אני לא הגורם שיודעת לדבר בהיבטי בטיחות. אבל כן בנוגע לזכויות סוציאליות. ואני יכולה קצת להציג נתונים שיש אצלנו באכיפה.

משנת 2022 עד ערב המלחמה, עד ה-7 באוקטובר 2023, התבצעו 35 ביקורות בקרב 13 חברות ביצוע. זאת אומרת, זה יכול להיות שיהיה בחברה יותר מפעם אחת ביקורות, בהחלט. ב-31 ביקורות התיקים נסגרו בלי ממצאים. על ארבע חברות הוטלו 12 התרעות. חברה אחת אפילו ביצעה החזרים של 140,000 שקלים לעובדים.

מהמלחמה הייתה איזה הקפאת אכיפה, לאו דווקא לגבי חברות ביצוע זרות. זאת אומרת, האכיפה הפכה להיות אכיפה קצת שונה. ברבעון השלישי של 2024 האכיפה חזרה לעבוד כרגיל. במהלך שנת 2024 מהרבעון השלישי בוצעו שמונה ביקורות אצל שמונה חברות. שישה תיקים נסגרו בלא ממצאים, שני תיקים עדיין מתנהלים.

בשנת 2025 ברבעון הראשון בוצעו שתי ביקורות. תיק אחד נסגר ללא ממצאים ותיק אחד עדיין מתנהל.

כך שביחס לכמות הביקורות לא מדובר פה בהפרות ברמות כמו שכביכול נוטים להציג, שלא משלמים ולא נותנים זכויות לעובדים. ושוב אני אומרת - - -

לא אמרנו לא משלמים. אמרנו משלמים במזומן - - -

בשחור. אבל גם העסקה בשחור היא העסקה - - -

מניעת דרכונים.

העסקה ללא תלוש זה הפרה. בסדר? העסקה ללא מתן תלוש שכר זאת הפרת זכויות עובדים. אני באמת פונה לכל הגורמים שמכירים הפרות.

אנחנו כבר באמצע 2025.

בסדר, אני לא יכולה להוציא עד היום.

לא, שנתייחס לזה בפרופורציות הנכונות.

כן, אבל כמה חברות פועלות כאן?

עשר חברות.

אנחנו מדברים על חמישית. אם את מגיעה לכל חברה פעם בשנה זה הרבה יותר ממה שאת מגיעה לתאגידים. בסדר?

רק אני חייבת משפט לסיום. אנחנו מזמינים ממינהל הסדרה ואכיפה מתייחס לכל תלונה. אם יש לכם תלונות קונקרטיות וידיעות, אתם מוזמנים להעביר אותם ונבחן אותם.

ואם לא היה ברור, גם משרד הבינוי והשיכון לא רוצה שיהיו הפרות ופגיעה בזכויות עובדים. וככל שיש כאלה שיטופלו. זאת אומרת, זה מן הסתם. אבל אין סיבה שבמידה ויש מקרים כאלה או אחרים הסתכלות המדיניות הרחבה תהיה, תיפגע לצורך העניין.

תודה רבה. נסכם את הדיון, תודה לכל המשתתפים.

הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין ומשרד הבינוי והשיכון לעדכן את הנוהל בהקדם וליצור ודאות לחברות הביצוע הזרות, לתקף את הנהלים הקיימים ולפרסמם.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לעדכן את הוועדה בפרסום הקול קורא הבא שבכוונת המשרד לפרסם.

הוועדה תמשיך לעקוב אחר פעילות חברות הביצוע הזרות.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לשבת עם התאחדות הקבלנים לפני פרסום הקול הקורא הנוסף.

הוועדה מברכת על גיוון המדינות שמגיעות לישראל של חברות הביצוע הזרות.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:40.