פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



17
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
13/05/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 91
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025), שעה 12:25

סקירת חברת אנרג’יאן ישראל על מאגר כריש תנין

חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר

שגיא גנות-שחר - מנהל תחום רגולציה וייצוא גז טבעי, משרד האנרגיה

שלומי פיליפ - רשות המסים, משרד האוצר

נעם בוטוש - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נתנאל יהושע קופראק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שאול צמח - מנכ"ל, אנרג'יאן ישראל לימיטד

מורן ארז - יועצת משפטית, אנרג'יאן ישראל לימיטד

אליענה פישלר - Head of Communications, אנרג'יאן ישראל לימיטד

אופיר פאר - לוביסט ציבורי, לובי 99

יונתן אייקנבאום - מנהל, גרינפיס ישראל

עופרי נודל

נטלי שלף

נועם כהן, חבר תרגומים



‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


סקירת חברת אנרג’יאן ישראל על מאגר כריש תנין

תודה רבה לכולם שהגיעו. אני פותח את דיוני הוועדה בנושא סקירת חברת אנרג'יאן ישראל על מאגר כריש תנין. נתחיל בדיון, אני מבקש, מי שרוצה לדבר, אין פה הרבה דוברים ומי שירצה לדבר, לפי סדר, בצורה מסודרת, אני רוצה שנסיים את ההצגה בצורה יפה, שנבין את הדברים, גם אנשים שאין להם ניסיון עשרות שנים בנושא.

שאול צמח, מנכ"ל ישראל של אנרג'יאן, בבקשה.

(מוקרנת מצגת)

תודה רבה, אדוני. מנכ"ל אנרג'יאן ישראל. אני אתן פה מצגת קצרה בעניין של קבוצת אנרג'יאן והפעילות שלה בארץ, אני רק אתחיל את זה באיזושהי פרספקטיבה, אני יודע שכבר נעשו דיונים בוועדה, את הפרספקטיבה שלנו לגבי משק הגז, כלומר, הדרך שבה אנחנו רואים את משק הגז בארץ מהזווית שלנו, מה מצבו היום ומה אנחנו חושבים שצפוי לו בעתיד.

אני אדבר קצת על שוק הגז הישראלי, קצת על קבוצת אנרג'יאן, על הפעילות שלנו בישראל ועל הנושא שאני חושב שחשוב לתת עליו את הדעת, אני כבר מקדים בזה, אני גם אסיים בזה, זה לייצר את התנאים לתחרות בת קיימא במשק הגז הישראלי. אני חושב שזו המטרה, מטרת העל, גם של הכנסת, גם של הממשלה וגם של החברות, של הסקטור הפרטי.

אני אתחיל באיך נראה השוק היום, כלומר מי פעיל בשוק הזה היום. אם מסתכלים על הרזרבות של הגז, כמה גז יש במדינת ישראל, אני יודע שזה מטריד הרבה אנשים, יש את ועדת דיין שעסקה בנושא. אנחנו לקחנו את הנתונים מפרסומי החברות ובדקנו או רשמנו והצגנו כמה גז יש לפי דיווחי החברות וכמה יש לכל חברה לפי הדיווחים האלה. ומה שאפשר לראות מכאן באופן מאוד בולט, מאוד ויזואלי, בירוק, זה מתחלק בגדול, במספרים גדולים: אנרג'יאן 10%, לווייתן ותמר ביחד כ-90%, שלגביהם יש מפעיל אחד שמפעיל את שני המאגרים. זה הולך 10%, 30% ו-60% מסך הכול הכמות.

אפשר לראות שאנרג'יאן הוא מפעיל שאם מסתכלים על הרזרבות שלו הוא המפעיל הקטן בשוק. זה לא אומר שום דבר חוץ מזה שהוא המפעיל הקטן בשוק. אני גם ארצה לטעון שהוא היעיל ומחולל התחרות בשוק ואני אראה למה. אבל זה בתור התחלה, כדי לייצר את התמונה של איך אנחנו רואים את השוק, מה מקומנו בתוך השוק.

בשקף הזה, מה שרצינו להראות, ואני חושב שזה גם נתון שהוא ידוע, אבל חשוב לדבר עליו לקראת מה שאדבר אחר כך, זה איך מתחלק השוק בין מה שנמכר בארץ למה שמיוצא לחו"ל. ואפשר לראות שבשנת 2023, וזה נכון גם בשנת 2024, מתוך כמות הגז שמופקת בישראל, בערך חצי היא לצריכה בישראל, לצריכה מקומית, ובערך חצי היא לייצוא.

כשמסתכלים על איך זה מתחלק בין המפעילים, אפשר לראות שלווייתן מייצא בערך 80% מההפקה שלו, תמר מייצא בערך 30% מההפקה שלו, ואנרג'יאן לא מייצאת שום גז מתוך ההפקה המקומית. זאת אומרת, אנרג'יאן, המאגר של הכריש, מייצרת לצורכי השוק המקומי בלבד, בסדר? כלומר, כשמדברים איתנו על הגז שאנחנו מייצרים, אנחנו מדברים רק על השוק המקומי. אני אחר כך אדבר על מה השוק המקומי שלנו, אבל רק שוק מקומי.

אנחנו חברה ציבורית שנסחרת גם בבורסה בלונדון וגם בבורסה בתל אביב. אנחנו נמנים בתוך האינדקס של ה-FTSE 250 בלונדון ותל אביב 35, כלומר בתוך החברות הגדולות. עוד דבר שהוא ידוע אבל פחות מדובר, בערך 40% מהמניות של אנרג'יאן מוחזקות בידי גופים מוסדיים ישראלים, זה השיעור כמעט הגבוה ביותר. יש 40% ישראלים ועוד 40% משקיעים מוסדיים אחרים מחו"ל, אבל מבחינת שיעורים זה שיעור מאוד גדול, ההשפעה הישראלית מאוד גדולה. אמרתי קודם, זה מאגר שהוא מוכוון שוק מקומי וזה מאגר שבעקיפין מוחזק על ידי גופים מוסדיים ישראלים בשיעור של 40%. ועוד דבר שחשוב להגיד אותו כי הוא גם משפיע, מתוך הפורטפוליו של החברה בסך הכול, 80% הוא גז והיתר הוא נוזלים אחרים.

אנרג'יאן מתמקדת בפעילות באזור הים התיכון. אפשר לראות פה על המפה, לא רשמנו את המדינות, אבל אפשר לראות שאנחנו פעילים באיטליה ובמצרים בעיקר, יש לנו קצת פעילות ביוון, קצת בקרואטיה, יש לנו משרדים בקפריסין, והמיקוד של הפעילות שלנו, כשמסתכלים מתוך סך הפעילות, המיקוד של הפעילות הוא בישראל. כלומר, החברה היא בפוקוס על ישראל בתוך הפורטפוליו הבין-לאומי שלה, סדרי גודל מאוד משמעותיים מושקעים בישראל. אם אני מסכם עד כאן, החברה מושקעת מאוד חזק בישראל, היא מספקת רק לשוק המקומי, ויש לה בערך 10% מהעתודות המקומיות.

תוכל להרחיב על פעילות במדינות? הכוונה היא לים, למים הטריטוריאליים של אותה מדינה? חיפושים בים?

כן, הרוב. יש ויש. בישראל זה כמובן רק בים, באיטליה זה גם בים וגם ביבשה, וגם במצרים.

כמה גז יש באיטליה?

מבחינת הגז שלנו באיטליה? בערך 10% מסך הכול הפורטפוליו שלנו.

כמה יש להם שמה? אתה יכול להגיד לי כזה דבר?

אני לא יכול להגיד לך את הנתון, אני לא יודע, סך הכול הגז באיטליה. באיטליה לא כל כך מתמקדים בייצור של גז. יש שם חברה ממשלתית שמייצרת מקומית, אבל השוק האירופאי הוא שוק שיש בו הרבה קונים והרבה מוכרים, כך שאין כל כך משמעות להפקה בשוק המקומי, קשה להגיד כמה בדיוק עתודות יש שם.

תמשיך.

אני רוצה לחזור לישראל. אנחנו פעילים בישראל מ-2016.

אנחנו חושבים על מה שאתה אומר לפעמים.

אין בעיה. אנחנו פעילים בשוק המקומי משנת 2016, אחרי מתווה הגז המפורסם. אפשר לראות, אני תכף אדבר על כמה דברים מהפעילות, אבל מה שאפשר לראות, שיש הרבה מאוד פעילות שנעשתה על ידי אנרג'יאן. כלומר, אם מסתכלים מהמועד שבו התחלנו, קנינו את הזכויות, שלא היה שום דבר חוץ מים וזכות לקדוח, הגענו למצב שבשנת 2022, כלומר שש שנים-חמש וחצי שנים אחרי שלא היה כלום, גז ראשון. זה נחשב מאוד משמעותי, בייחוד אם לוקחים בחשבון שהייתה קורונה וכל מיני מגבלות אחרות בעולם.

מה שעוד מעניין, שאני חושב שכדאי שאדוני ידע, שבעשר השנים האחרונות החברה היחידה שעשתה קידוחים של חיפוש במדינת ישראל הייתה חברת אנרג'יאן. אף חברה אחרת לא קדחה במדינת ישראל כדי לחפש מאגרי גז חדשים עשר שנים חוץ מאנרג'יאן. אפשר גם לראות שגם קדחנו וגם מצאנו, ורשמנו שם את המאגרים החדשים שמצאנו, גם כריש צפון, גם קטלן, גם דרקון.

זה לא קורה מעצמו, וזה חשוב מאוד להדגיש. כדי שהדבר הזה יקרה צריך מאמץ, גם מצד החברה כמובן, אלה השקעות עתק, אני אחר כך אדבר על ההשקעות, וגם מבחינת המדינה צריך להעמיד לרשות החברה את היכולת לקדוח, והראינו שכשנותנים לנו את היכולת לקדוח ולחפש, אנחנו מוצאים.

וזו התמונה שאנחנו רוצים להראות שם. כלומר, כך נראה סבב מוצלח של רישיונות או הקצאות של רישיונות לחברות, זאת התוצאה המוצלחת. וזה לא מקרה שאנרג'יאן היא החברה היחידה שעשתה את זה, כי היא החברה היחידה שיש לה זכויות והיא פעילה מעבר לפיתוח של מאגרים קיימים. החברות האחרות שנמצאות כאן, הראיתי, יש להן הרבה עתודות ויש להן פחות פעילות של חיפוש. ויש לנו אינטרס, כיוון שיש לנו מעט עתודות, אנחנו רוצים למצוא יותר, ואני אראה למה זה כדאי גם לנו וגם למדינה.

דיברתי קודם על הרישיונות, כאן אנחנו יכולים לראות איפה הם ממוקמים בים. אפשר לראות, סימנו באדום את החלקים שלגביהם יש לנו מה שנקרא חזקה, ובירוק זה מה שיש לנו רישיונות, סך הכול זכויות הנפט שלנו. אפשר לראות שיש לנו לא מעט זכויות, אבל הכמויות בהן הן יותר קטנות. מה שעוד אפשר לראות זה שהמתקן שלנו, האסדה - - -

כמויות יותר קטנות בהרקולס ודרקון?

כן.

עשיתם בדיקות שמה כבר?

כן, זו כבר תגלית, אושר על ידי משרד האנרגיה כתגליות. ובתמונה הכללית אפשר להגיד, אדוני, וזה חשוב שאדוני ידע, אחרי שנמצאו התגליות הגדולות, הסיכוי למצוא תגליות גדולות, מגה תגליות, באזור הזה פחת. מה שאפשר אבל למצוא זה שיש מאגרים יותר קטנים, עדיין כדאיים לחברה כמו אנרג'יאן לקדוח ולמצוא, אבל לא בהכרח לחברות גדולות.

וזה היתרון הגדול שלנו, וכאן אתה רואה את התוצאה של היתרון הגדול הזה, שאנחנו יודעים לחפש בצורה יעילה ולמצוא ואנחנו מכינים תוכניות פיתוח כדי לחבר את המאגרים החדשים האלה. כדי לתת סדרי גודל, ההשקעה בפרויקט כריש היא בערך 2.5 מיליארד דולר, כולה פרטית, כסף של משקיעים מחו"ל לישראל שהשקיעו את כספם כדי לפתח את מאגרי הגז האלה. אין הרבה תשתיות פרטיות שממוקמות בלי מעורבות של ממשלה בהיקפים כאלה. וזה משק הגז הישראלי וזו עוצמה מאוד גדולה שחשוב לשמר אותה.

מה שעוד אפשר לראות כאן, אדוני, זה את המאגר עצמו, את כריש, אני אחר כך אראה אותו בסרט, רואים את האסדה ואת האנשים שעליה. אבל אפשר לראות, זה ממוקם 90 ק"מ מהחוף. מי שעומד על חוף הים לא יכול לראות את האסדה שלנו, היא בערך בשליש הדרך לקפריסין. היא לא מפריעה, היא לא ויזואלית, לא רואים אותה, לא מרגישים אותה. איפה כן מרגישים אותה? באספקת הגז למדינת ישראל. בערך שליש מהאנרגיה של מדינת ישראל לצורך חשמל מגיע מכריש נכון להיום.

ומתקן ההפקה, דיברתי עליו. הדבר שאני אוסיף עליו אולי עוד זה שלמרות מה שאולי אפשר היה לחשוב - - -

זה ממוקם על כלי שיט, נכון? על ספינה.

על כלי שיט, צף. אני אזמין את הוועדה לבוא לבקר במתקן, אדוני יוכל לראות את זה בעצמו. זה מתקן צף.

תגיד לי, כשזה צף הוא מקובע או שצף מלא?

עם עוגנים, הוא מעוגן, יש לו עוגנים והוא מעוגן לקרקעית הים. הוא לא זז, הוא קבוע, אבל הוא צף.

שלא יגידו עוד פעם שאני הולך לספינות, שיט. פעם ראשונה הייתי בחו"ל בחיים שלי בגיל 53, עשו מזה סרט.

אבל אני יכול להגיד לך, אדוני, שכדי לצאת לבקר במתקן צריך דרכון, כי הוא נמצא מחוץ למים הטריטוריאליים. אנחנו משתמשים במסוקים.

לווייתן יותר רחוק מישראל נראה.

בלווייתן כבר היית?

בטח, לשם הגעתי במסוק.

לווייתן המאגר הוא באזור שלנו, אבל אסדת ההפקה שלו - - -

היינו באסדה, נכון, צודק.

המאגר הוא בערך 2 ק"מ - - -

זאת אומרת, ההפקה העצמה היא יותר.

נכון, ההפקה היא 10 ק"מ מהחוף, אנחנו 90 ק"מ מהחוף. ההפקה שלנו נמצאת ממש מעל המאגר. התחלתי להגיד, חשוב לדעת, כיוון שבישראל זו מציאות חיינו, כל תקופת המלחמה סיפקנו ללא הפסקה. אנשים עבדו גם בזמנים שהיו זמנים מתוחים וקשים.

אבל עצרתם קצת.

אנחנו לא עצרנו.

עצרתם, לא כיביתם את הזה? לא הפסקתם שאיבה?

אנחנו לא עצרנו, לא. יש אחרים שהפסיקו.

לא, כי אני רואה שאתם יותר צפוניים, איך זה? תמר יותר דרומיים מכם, לא?

האסדה קרובה לעזה.

לא, עזה בסדר, הבעיה לא הייתה עזה כמו שהייתה בעיה בצפון עם חיזבאללה, זה אני מכיר. החבר'ה מהמשרד הקודם שלך באו ואמרו, חירום וזה, גם שמענו את ההסברים, אני לא אעלה את זה פה.

כן, באמת זה לא לדיון הזה, אבל מה שכן אפשר להגיד לדיון הזה, וזה חשוב שאדוני ידע, וידע גם את ההבחנה בינינו לבין אחרים, לא הפסקנו.

בדיון הקודם אמרתי אל תקראו לי אדוני, כבר התייאשתי, אתה מבין? אבל בסדר. יושב ראש זה תפקיד. אני במקרה כאן בגלל שהצביעו עבורי בליכוד.

היושב ראש, אני מכבד בקשתך, אקרא לך היושב ראש. כדי שתדע - - -

אני אוהב את החברה הזאת, תנו להם יותר רישיונות, יותר חיפושים. לובי 99 פה?

לא הגיעו היום.

לא הגיעו? בואו נעשה את זה מהר, אולי נסיים את הדיון, חבר'ה מחכים לי כאן.

איתם אפילו אין בעיה.

חבר'ה שעשו למען חיילי צה"ל, אני רוצה להוקיר את פועלם.

היושב ראש, להגיד את הדבר החשוב, כמעט המובן מאליו, ובכל זאת ראוי שייאמר, למרות האיומים, למרות המיקום, האסדה פעלה ללא הפסקה מנימוקים ביטחוניים. וגם יותר מזה אני אגיד לך, חלק משמעותי מהעובדים של אנרג'יאן הם עובדים ישראלים, חלק גדול מהם בפריפריה, יש לנו מאמץ מאוד גדול לשלב עובדים ישראלים.

כמה עובדים אתם מחזיקים במתקן?

במתקן עצמו יש כמה עשרות במשמרות של שבועיים-שבועיים.

כמה זה עשרות? זה יכול להיות 20 ו-90. צריך להכניס לך עוד עובדים בפריפריה. גם את זה אנחנו עושים את זה בגז, עם הכסף שאנחנו מקבלים מהגז אנחנו עוסקים בנושא התעסוקה לפריפריה.

בגלל זה אני אומר את זה, כי אני חושב שחשוב שתדע, אנחנו עושים את זה, אנחנו מחפשים את האנשים, אנחנו נותנים עדיפות לפריפריה ולאנשים. המשרדים שלנו, של התפעול, הלוגיסטיקה, הנדסה, הם נמצאים בחיפה ורוב העובדים בהם הם מחיפה והצפון. יש לנו גם את הראייה הזאת, העובדים באסדה כמובן. אנחנו פעילים דרך שדה התעופה בחיפה עם המסוקים, דרך נמל חיפה עם הספינות. אנחנו, אפשר להגיד, חברה פריפריאלית במובן הזה. וזה חשוב, זה חלק מהדברים שאנחנו עושים כמטרה של החברה, לא בגלל דברים אחרים.

לפני שנפעיל את הסרט, היושב ראש, ביקשנו וקיבלנו את רשותה של מזכירת הוועדה להראות סרטון קצר שממחיש מה זו האסדה, אפשר להתרשם.

(מוקרן סרטון)

אני בשקף הזה מסכם את רוב מה שדיברתי עליו עד עכשיו. מה שאני רוצה להדגיש כאן: אנרג'יאן מייצרת 35% מהאספקה היומית של גז במדינת ישראל למרות שאנחנו 10% מהעתודות. יש לנו חוזים, אנחנו מספקים לכל תחנות הכוח הפרטיות. יש לנו הכי הרבה לקוחות פרטיים במשק, הכול בחוזים פרטיים. אני אדבר תכף על המרכיב התחרותי כי חשוב לי שהיושב ראש ידע. אנחנו מספקים רק לשוק המקומי, ואנחנו היחידים שמחפשים גז במדינת ישראל וגם מוצאים אותו, וזה אני חושב עוטף את הדברים.

אלה התפילות. איך אומרים? God knows. תגיד לי, לגבי משק החשמל, אנחנו באמת רוצים לראות איך אנחנו מקבלים הנחה לאזרחים במדינת ישראל בחשמל. אתה אומר גז, השאלה לאן זה מגיע, כי אנשים מתלוננים, אומרים, תשמע, אני קניתי את הבלון, אותו מחיר.

כן, אני אראה לך את זה.

כי ראיתי פה הוזלת מחירי החשמל אני חושב מעבר להוזלת הגז.

שאלת שאלה שהשקף הבא מראה אותה. אילו היית שואל בצורה ישירה: תגיד, מה יצא למדינת ישראל מזה שאנרג'יאן נכנסה לפעילות במשק הגז הישראלי? זאת התמונה. כשאנחנו נכנסנו, המחיר ליחידת אנרגיה היה חמישה וחצי דולר, עכשיו המחיר הוא ארבעה וחצי דולר. המשמעות של זה, של הוזלה של דולר ליחידת אנרגיה, אנחנו רואים את זה בשקף הבא, אבל הוא כמעט 2 מיליארד דולר, בסדר? צריך לשים לב למספרים האלה. כי דולר, זה נראה מעט, אבל זה כמעט 20% הוזלה במחיר, מאוד משמעותי, שהיא כולה נובעת מזה שיש תחרות בשוק, מזה שנכנס ספק נוסף והיה צריך להתחרות על תחנות הכוח. באנו עם אסטרטגיה מאוד ברורה של מחירים והצענו במשק הישראלי מחירים שכמעט לא נראו.

רגע, זה מחיר ממוצע כולל לווייתן ותמר.

זה המחיר במשק, שלנו זול יותר.

צריך להגיד שגם לווייתן נכנסה באותה תקופה וגם היה תיקון הסכם של תמר מול חברת חשמל באותה תקופה.

בזכות הפעילות שלנו הדברים האחרים גם קרו. זה מה שקורה, זאת הדינמיקה של השוק, וזה טוב. אני חושב שכך גורמים למשק לפעול בצורה טובה, כשיש לך כמות גדולה של שחקנים שמתחרים על רכישה או על מכירה לתחנות פרטיות, ככה אתה מקדם את זה. מה שאתה מתאר עכשיו זאת בדיוק הדינמיקה שהיה צריך להשיג בשוק.

הוזלה של דולר, היושב ראש, ההוזלה של הדולר הזה, מה שדיברתי עליו קודם, תסתכל את החיסכון שהוא מביא בתעריפי החשמל. זאת אומרת, אלמלא הייתה הפעילות הזאת, אלמלא התעריף הממוצע היה יורד בזכות הפעילות של אנרג'יאן, תעריפי החשמל היו עולים ב-5% עד 7%, זה מה שזה שווה במונחים כלכליים. אנחנו מדברים תמיד על אספקטים שונים של משק הגז. בהיבט הכלכלי, תחרות במשק הגז שווה את זה, ואי-תחרות, אם אין תחרות, זה עולה את זה. אני אראה אחר כך מה יכול לקרות אם תהיה פחות תחרות בשוק, אבל זאת התמונה.

אגב, את העבודה הזאת עשתה עבורנו חברת ייעוץ כלכלי בשם טאסק, אלה נתונים שנבדקו על ידה. זאת המשמעות. וכשהוועדה בוחנת ומסתכלת על השוק הזה, חשוב מאוד שהנתון הזה יהיה לנגד עיניכם, יש משמעות לתחרות.

אבל אתה יודע, עכשיו אם מישהו צופה בנו, אנחנו בשידור חי, או שכן או שלא, בטלוויזיה, בערוץ הכנסת, ואני אומר לך דבר אחד, כשאזרחים רואים אותנו עכשיו, הם מפקפקים בדבר הזה. הם אומרים: תשמע, אני שילמתי, סתם דוגמה, 150 שקלים לבלון גז לפני שנתיים, המחיר אותו דבר היום, חשמל רק הולך ועולה, אנחנו לא ראינו הוזלה משמעותית כמו שאתה מצפה כיצרן, אתה מבין? הלכת לקנות מכונית, הפכת להיות יצרן מכוניות, אתה משלם את אותו מחיר שקנית בחנות, למה לפתוח מפעל? אתה מבין?

אם הגז לא מוריד מחירים לאזרח שעכשיו יושב בבית ושומע אותנו, מה עשינו בזה? ואנחנו נעשה גם דיון נפרד על זה, תוזמנו ובוא נראה, אני רוצה לראות אחד מול השני. נביא את הנתונים גם מהממ"מ פה בכנסת, אנחנו רוצים לראות באמת הוזלה משמעותית אמיתית. האזרח הוא שותף. בסוף האזרח מקבל את זה, אתה יודע, סליחה שאני אומר את זה בצורה כזאת, פיסטוקים יחסית לתקציב המדינה. אנחנו חילקנו שנה שעברה 189 מיליון, השנה אולי בעזרת השם נגיע ל-280, 300, אבל עדיין, האזרח צריך להבין מה יוצא לו מזה, אתה מבין? בשביל זה הם שלחו אותנו לפה.

אני מבין לחלוטין, אדוני.

אתה מציג פה נתונים, תשמע, נשמע נחמד, בסדר, איך זה מגיע בסוף לאזרחים?

את השאלה הזאת, אנחנו תורמים את תרומתנו הזו, את השאלה איך זה מגיע לאזרחים - - -

איפה זה נופל לדעתך?

התעריף של החשמל הרי לא נקבע על ידי החברה שמוכרת את הגז, צריך לשאול את מי שקובע את התעריפים של החשמל. מה אנחנו אומרים לך כנתון לוועדה? אנחנו אומרים לך כנתון לוועדה, בזכות הפעילות שלנו, של אנרג'יאן, העלות של הגז למי שמייצר חשמל יותר זולה בדולר, כמעט 20% פחות. עכשיו אתה תשאל את השאלה את מי שקובע את התעריף, איפה זה נמצא ואיך זה בא לידי ביטוי.

אתה מדבר ביחס לפחם?

אני מדבר ביחס לגז. כמה שהיה גז לפני שנה, עם השנה הייתה תחרות והמחיר ירד בדולר, זה המחיר, זה ההפרש, 20% פחות. עכשיו אתה תשאל את מי שקובע את התעריפים איפה זה בא לידי ביטוי, איך זה מתגלגל לצרכן הסופי. אבל אם אין את זה, אין מה לגלגל לצרכן הסופי. ולכן אני חושב שזה חשוב ועל זה הוועדה צריכה לתת את דעתה. מחיר, יש לו משמעות. אם אין מחיר גז זול, יש חשמל יותר יקר, ולהפך. טוב למדינת ישראל שיש תחרות במשק הגז, ולשמר את התחרות הזאת כדי שאפשר יהיה את הדבר הזה לגלגל הלאה לצרכנים.

אנחנו נעשה דיון, נדון בזה בנפרד, בסדר? יש לי הרבה מה להגיד.

וזה מתמצת, אדוני, את מה שאמרנו קודם. אנחנו נמצאים עכשיו במצב שבו העתודות שיש לנו נמכרו ברובן, וצריך עכשיו להחליט כעניין של מדיניות איך ממשיכים הלאה. כלומר, איך יש עוד רזרבות שימכרו בשוק הישראלי כדי לקדם תחרות, מאיפה הן יבואו.

ומה שאני מראה כאן זה מה תהיה תוצאת המדיניות. כלומר, אם המדיניות תהיה לעודד תחרות, לגרום לזה שלאנרג'יאן יהיו עוד עתודות שיפתחו עוד מאגרים, המחיר יהיה יותר קרוב לצד השמאלי, לאותו ארבע וחצי דולר. אם זה לא יהיה, המחיר יהיה בצד השני, מה שכתוב בצד השני, זה המחיר של הייצוא. אם אין תחרות בשוק המקומי, מה שיקבע את המחיר בשוק המקומי יהיה המחיר של הייצוא.

ואני מצביע על זה בכוונה כי אני אומר פה שני דברים, שני מסרים עיקריים: אחד, שכדי שיהיה יותר גז במדינת ישראל צריך שיהיו יותר חברות שיחפשו אותו. זה מאוד פשוט, זה נשמע מאוד קל, זה מאוד קשה לעשות. אני אומר, חברת אנרג'יאן היא כבר כאן, היא הוכיחה את עצמה בחיפושים, צריך לתת לה את האפשרות להמשיך ולעשות את זה כדי לייצר את הגידול בכמויות, ברזרבות שיש למדינת ישראל. זה טוב לכולם, גם לצרכן וגם לתמלוגים.

וכשאתה מסתכל על זה ואתה אומר, מה התועלת השנייה? התועלת השנייה היא שיהיה יותר גז במחיר יותר זול, יותר גז במשק הישראלי במחיר יותר זול, זה מה שרוצים להשיג. אני חושב שבעניין הזה אף אחד לא יחלוק שזו המדיניות הנכונה. אני אומר, אנרג'יאן כאן כדי להיות שותפה לתהליכים האלה, לקדם יותר עתודות, יותר חיפושים, לחולל תחרות, לגרום לזה שיהיה בכל זמן נתון תחרות במשק הגז הטבעי. עד כאן, היושב ראש.

אתה מדבר הרבה על תחרות, כל הגז שלכם בא למשק המקומי, נכון?

נכון.

מה לגבי ההסכמים עם הגז? יש לנו הגבלות למחירים או לכמויות לשוק המקומי או שפתאום, אתה יודע, אחת החברות יכולה לספק רק לחו"ל?

תראה, אתה שואל אותי? אני מייצג את החברה שמוכרת רק בארץ. את השאלה הזאת צריך - - -

מקסימום מחיר יש לנו? הסתכלתי עליהם גם.

יש בוועדה, קבעה את זה?

גם.

יש איזושהי טבלה, לא? יש טבלה כזאת.

יש להם איזה מקסימום מחיר, כן.

בסדר, אנחנו נדון בזה בדיון על נושא המחירים, אתם תהיו פה ואתם תגידו שאנחנו נותנים להם מחיר זול ואז שפיגלר יגיד שזה לא מספיק זול כי, ואנחנו נראה איך זה יתקדם.

תודה רבה לך על ההסבר, על המצגת, שמחים לארח אותך. אנחנו נעבור אליכם גם לראות שאתם שואבים נכון והכול בסדר.

לפי המאגרים, התגליות שיש לכם כיום, עדיין אתם מתכוונים למכור רק לשוק הישראלי? האם קטלן והפיתוחים העתידיים שלכם, אתם מתכוונים לעשות ייצוא של גז טבעי או שבינתיים כרגע כל התכנון הוא למכור למשק הישראלי?

אני אחלק את התשובה שלי לשניים. אנחנו חברה שמוכרת את כל מה שהיא מייצרת היום בשוק הישראלי. בראייה עתידית, האסטרטגיה הנכונה היא למכור למי שרוצה לקנות ולעשות איזון טוב בין השווקים השונים. כדי להגיע לאיזון כזה צריך שתהיה מדיניות שנותנת ודאות לגבי מאגרים עתידיים, שזה פחות או יותר מה שהמדינה עוסקת בו היום, וחשוב מזה, חשוב לדעת איך אפשר להגדיל את הכמויות, כי הוויכוח צריך להיות לא כמה מתוך הכמות הקיימת צריך לייצא או כמה להשאיר בארץ, ואמרתי את זה אחרי שאנחנו משאירים בארץ, אלא איך אנחנו מגדילים את הכמות. כלומר, איך עושים יותר טוב לכל הצרכים. אני חושב שזאת האסטרטגיה הנכונה, לחץ על הגדלת הכמויות, מתוך הגדלת הכמויות למכור בארץ למי שצריך, ואם נשארים עודפים שמוסכם עליהם שהם עודפים, אפשר לייצא אותם, לא אמורה להיות בעיה.

כשחברה מקבלת החלטת השקעה היא צריכה לראות לנגד עיניה יכולת להחזיר את ההשקעה הזאת, בין אם זה בשוק המקומי, בין אם זה בשווקים אחרים. ההחלטה מתקבלת במועד שבו היא מקבלת את החלטת ההשקעה, אבל הדברים קשורים. ואם אתה שואל אותי, המשק הישראלי חשוב, כן. אני יכול להגיד לך שכל החברות או כל תחנות הכוח שהופרטו מחברת החשמל, מי שזכה בהן אלה גורמים שעשו את עסקאות הגז עם אנרג'יאן. יש פה - - -

צפויות לקום עוד כמה תחנות חשמל.

בגלל זה אני אומר לך, אנחנו שחקן מאוד דומיננטי בשוק הישראלי ואנחנו מתכוונים להמשיך להיות כאלה. וכדי שנוכל לעשות את זה אנחנו צריכים שיהיה לנו יותר עתודות, לכן הפניתי את תשומת לב הוועדה לצורך הזה.

לגבי ההליך הרביעי שהיה, אתם זכיתם במשהו? כי היו כל מיני פרסומים עכשיו בדיוק.

אני אענה על זה כך: לצערי, במכרז הרביעי המדינה בחרה להטיל מגבלות על אנרג'יאן בהשתתפות, ומחמת המגבלות האלה לא זכינו, השתתפנו, אבל לא זכינו.

אילו מגבלות?

הם קבעו שמי שכבר פעיל במשק הישראלי יהיה בעדיפות שנייה לגבי הגשת הצעתו במכרז הזה.

רצו להכניס עוד מתחרה.

רצו להכניס עוד מתחרים. אני אגיד לך, מי שהוכיח את עצמו ועשה חיפושים והשקיע, אמרתי, והכול זה כסף של משקיעים פרטיים, ועשה והשקיע ומצא, צריך לקבל עידוד, לא להידחות, לא להיות מוגבל. אני חושב שבעניין הזה צריך לתקן במכרזים הבאים, בוודאי על רקע העובדה שזה משפיע מאוד על המחירים, הראיתי קודם. העובדה שלאנרג'יאן יש פחות עתודות משפיעה באופן ישיר על הדינמיקה של המחירים בשוק הזה. וזה חשוב לעשות את הצעד הבא. המכרז הרביעי כבר מאחורינו, צריך להסתכל על הצעדים הבאים, צעדי המדיניות הבאים של הממשלה, אני בטוח ששם תהיה הבנה שצריך לעודד את אנרג'יאן לחפש ולמצוא עוד.

כיום אתם בשיא יכולת ההפקה או שאתם עוד לא?

היום, אתה מדבר על היום ספציפית?

היכולת שלכם היא בסביבות ה-8 BCM בשנה, נכון? ואתם - - -

היכולת, המותקנת נקרא לזה, היכולת הנומינלית, היא עד 8 BCM בשנה, כן. זה תלוי בביקושים, תלוי בכל מיני.

ב-2024 לא הפקתם 8 BCM.

לא.

והצפי ל-2025? או שזה סודי.

אם השאלה היא ברמה היומית, יש ימים שאנחנו מגיעים לשיא הקיבולת שלנו, אבל יש הרבה ימים שלא. כלומר, יש הרבה באפר של גז שאפשר למכור.

ומתי אתם צפויים להתחיל לשלם היטל? אם אנחנו בוועדה של הקרן לאזרחי ישראל.

התשובה לזה היא שאנחנו צופים שנתחיל לשלם בערך חמש שנים מהגז הראשון, שזה מהר מאוד. הגז הראשון שלנו היה באוקטובר 2022. היושב ראש, תמצא מתי.

2028-2027.

במהלך 2028-2027. וזה מאוד מהר אגב, אם אתה משווה את זה למאגרים אחרים, זה מאוד מהר.

האם יש לכם הערכה כמה תשלמו עם מאגר כריש, מה יהיה סך ההיטל?

אני לא יכול להיכנס, זה גם תלוי בהיקפי המכירות בשנים שצפויות עוד להגיע. אנחנו חברה ציבורית, לא יכולים לתת נתונים שלא נותנים למשקיעים. אבל כמו שאמרתי, אפשר להניח שאם אנחנו מניחים שנשלם אחרי חמש שנים, אפשר לחשב כמה אנחנו מעריכים שאנחנו נמכור, הדברים קשורים.

וכל המאגרים, גם דרקון והרקולס, יש לכם כוונה לפתח?

בוודאי. מה שאמרתי קודם, אם יש לקוח שקונה את הגז, אנחנו נפתח את המאגרים ונדאג שיהיה לנו גז למכור לו. כל זמן שיש דינמיקה בשוק שמאפשרת לנו את זה, אנחנו נעשה את זה. השקענו מאות מיליוני דולרים בחיפושים לא כדי לא למכור את הגז. אנחנו רוצים למכור את הגז, אנחנו אפילו רוצים למכור אותו בארץ לתחנות כוח שיקומו. כן, התשובה היא כן.

אתם מתמקדים רק בארץ? לא תייצאו לחו"ל?

אני נשאלתי, אני אמרתי קודם, זו לא אידאולוגיה, אלה שיקולים כלכליים. חברה צריכה לראות את שני הדברים ולעשות את מה שהיא חושבת שמתאים ביותר באותו הזמן. אם יש גז עודף, ראוי לייצא אותו מאשר לשמור אותו באדמה, כי אז אף אחד לא נהנה.

נניח מצב שיהיה חיבור לאירופה, צינור או משהו בסגנון, האם תפתחו את המאגרים הנוספים ותוכלו לספק גז נוסף?

בכל מקרה יש לנו תוכנית פיתוח כדי לפתח את המאגרים הנוספים, השאלה היא כמה מהר נעשה את זה. כלומר, יש לנו תוכנית, ואנחנו נשמח להאיץ אותה אם יהיו קונים שאפשר למכור להם. כלומר, זה תלוי בפיתוח של השוק.

תוך זמן אתם יכולים לפתח אותם?

פיתוח של מאגר מאפס לוקח בין שלוש לחמש שנים, אלה סדרי הגודל. קטלן שדיברתי עליו קודם הוא מאגר שכבר התחלנו בפיתוח שלו, הוא כבר יתחיל להזרים גז חדש למשק בסביבות שנת 2027.

אוקיי, תודה רבה. משרד האנרגיה, שגיא גנות-שחר.

שלום, היושב ראש. מחר יגיע שר האנרגיה והתשתיות, לא ניקח לו הרבה מההצגה, רק נגיד שאנחנו מעריכים את פועלה של חברת אנרג'יאן בחיפוש, בפיתוח, במכירה למשק המקומי. מבחינת החשש לעליית מחירים, אנחנו חושבים שצריך להסתכל קודם כול על מבחן התוצאה. באמת אפשר להסתכל בחודשים האחרונים על החוזים החדשים שנחתמו ולפי זה לשפוט, בין היתר כמובן יש את כל השיח סביב הוועדה וגם מה שיהיה בהצגה של השר מחר, נשאיר את זה להצגה יותר מסודרת, אלא אם כן יש שאלות.

שלומי, רשות המיסים, אין לך התייחסות?

לא.

אתם מרוצים?

אנחנו נהיה מרוצים כשנקבל את הכספים ששאול דיבר עליהם.

לא, אנחנו מעדיפים, יש בינינו, לא נגיד תחרות, אבל אנחנו מעדיפים את ההיטל שיגיע לוועדה.

כן, כפי שאמר שאול, הכספים אמורים להתקבל חמש שנים אחרי אוקטובר 2022, אנחנו בעצמנו עושים את התחזיות ואנחנו נהיה פה בוועדה בעוד חודש וחצי ונציג את התחזיות שלנו לגבי כלל משק הגז והנפט בישראל. ואני רציתי באמת בהזדמנות הזאת לשאול את שאול, בתחזיות של ה-2P שלכם אתם מציגים החל מ-2028 נפילה בהכנסות, יש לך איזה הסבר? נפילה של מעל 50% מההכנסות ממאגר כריש.

התחזיות בנויות על כמה פרמטרים: בנויות על המחיר, בנויות על הכמות שתימכר ועל הפער בין זה לבין ההוצאות. כל מה שאתה רואה שם בתחזיות משקף את הצריכה. ברגע שהצריכה משתנה, פרופיל הצריכה משתנה בשנים מסוימות, ההכנסות מתעדכנות בהתאם. זה לא שינוי במה שאנחנו מפיקים, זה שינוי מסחרי במה שנרכש בשוק, כי מה שאתה רואה זה פונקציה של מה שקורה בשוק, לא בפיתוח הפנימי שלנו, זה משתקף שם. אני לא רוצה להיכנס ל-2P או 2C, אלה כל מיני נתונים שהם סתם מקשים. אבל בגלל שאנחנו חברה ציבורית, אנחנו משקפים באופן מאוד שקוף את האופן שבו אנחנו רואים את ההכנסות העתידיות שלנו, כולל אגב מה שנשאלתי כאן לגבי מסים ותמלוגים, אפשר לחלץ את זה משם, אבל זו פונקציה מסחרית.

תודה.

שלום, אם אפשר שאלה.

מי אתה?

אופיר פאר, לובי 99.

הגעת?

הגעתי.

נגמר לך הזמן.

רק שאלה קצרה, ומבטיח להיות נחמד. אם אני יכול לשאול את מר צמח לגבי ההערכה שלכם לתגליות גז חדשות בים הכלכלי של ישראל. אנחנו רואים הערכות שונות, בין השאר מאמר שהיום פרסם יוסי לנגוצקי בדה מרקר שהוא מעריך שהסיכוי למצוא מאגרי גז נוספים במים הכלכליים שואף לאפס, לעומת זאת, הערכות של גופים אחרים, בין השאר יוסי אבו שהיה פה השבוע ומשרד האנרגיה שחושבים שיש פוטנציאל מאוד גדול לעוד גז במים הישראלים. אולי מה ההערכה שלכם לגבי הסוגיה הזאת, בשים לב גם לבלוק 72, שאנחנו יודעים שאתם חלוקים עם משרד האנרגיה.

זו שאלה שאפשר לענות עליה בדקה או ביום עיון.

בוא ניקח את האמצע.

הפוטנציאל הכלכלי של הגז במים הכלכליים של ישראל נבדק באופן יסודי לראשונה בערך בשנת 2010 בכלל על ידי המכון הגאולוגי האמריקאי, והמכון הגאולוגי האמריקאי אמר שיש פה אגן גז חדש, קרא לו ה-Levant Basin, או אגן הלבנט, והוא ייחס לו כמויות מסוימות. האגן הזה מתפרס בין קצת מצרים, ישראל, קפריסין, לבנון, סוריה ואולי קצת טורקיה. כלומר, זה אגן מאוד גדול ומשמעותי.

והעבודות שנעשו אחר כך חילקו מה נמצא בשטח של איזו מדינה, וההערכה הייתה שבמדינת ישראל מצויה בערך מחצית מהכמות שהם דיברו עליה, כלומר בין 1,500 ל-2,000 BCM. הראיתי קודם, אני לא יודע אם היית כאן, שעד עכשיו ההערכה היא שגילו בערך חצי מזה. זאת אומרת, מבחינה פוטנציאלית, ביחס לבדיקה ההיא, המאוד אובייקטיבית לכאורה של המכון הגאולוגי האמריקאי, יש בערך מחצית מהכמות שהיא פוטנציאל שעדיין אפשר למצוא.

מה שאתה מייחס, אני חושב, וצריך לקרוא אותו בקפידה, ואני דיברתי על זה בתחילת הישיבה, כנראה שהמאגרים הגדולים בשכבות הלא עמוקות, פוטנציאל המציאה שלהם קטֵן. מה שאפשר עכשיו למצוא אלה מאגרים קטנים. כלומר, במקום שיהיה מאגר או שניים שיש בו 1,000 BCM, אולי יהיו עשרה מאגרים כאלה, אולי 20 מאגרים כאלה. כלומר, צריך לחפש יותר, צריך להשקיע יותר כדי למצוא את אותה הכמות המצרפית שאולי עדיין יש. זה אומר שזה דורש יותר מאמץ, וזו שאלה כלכלית כבר, איך גורמים לפוטנציאל הזה להימצא.

מה שאמרתי קודם, שזה אינטרס גם של המדינה וגם שלנו כאנרג'יאן לחפש ולמצוא את המאגרים האלה, כי כל מאגר כזה שמשאירים אותו באדמה, אנחנו מפסידים מבחינת תחרות במשק של הגז, אנחנו מפסידים מבחינת תמלוגים של המדינה, זה הפסד לכולם. לכן אמרנו, אנחנו חושבים שצריך להתמקד ולחפש את המאגרים הקטנים האלה, וצריך למצוא את החברות שזו התמחותן.

כלומר, לא כל חברה בעולם יכולה או רוצה לבוא לקדוח גז במים עמוקים כדי למצוא מאגר קטן. ולכן המדינה צריכה להתמקד ולראות למי יש את ההתמחות בזה, מי רוצה לעשות את זה, ולתת לו את האפשרות לעשות. אבל מבחינת הפוטנציאל, הפוטנציאל קיים עדיין וצריך למצות אותו, חובה למצות אותו. הוויכוח בכל זמן צריך להיות איך מגדילים את כמות הגז ולא איך מחלקים את הכמות שקיימת היום. זאת השאיפה, זאת מטרת המדיניות להבנתי.

תודה רבה. גרינפיס ישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום.

שלום, אדוני היושב ראש, תודה רבה. לגבי נושא תעריף החשמל, זה באמת משהו שאנחנו גם ראינו שהירידה במחיר הגז לא מתגלמת, ושם אני מזמין את הוועדה להזמין את רשות החשמל, כי הם אלה שמחליטים על תעריף החשמל וצריכים לתת על זה את הדין.

אני רציתי לשאול את המנכ"ל שאלות לגבי תקלות ופליטות מתאן, ואקדים ואומר שאני שואל את השאלות האלה כי אתם אסדה רחוקה מהחוף, הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה הוא לא פיקוח עם שיניים, בטח לא באזורים האלה, ולכן הכנות והקפדנות שלכם, על אלה כביכול אנחנו צריכים לסמוך. השאלות האלה הן חשובות, אנחנו בעידן של החרפת משבר אקלים, פליטות מתאן הן מרכיב חשוב.

לאחרונה אין לנו אפשרות להגיע לים ולבדוק את הפליטות באסדות עצמן, אבל עשינו בדיקה כזאת עם מצלמות תרמיות בשורה לא קטנה של מתקנים יבשתיים וראינו המון פליטות לא מדווחות, ולכן יש לנו בנושא הזה חששות כבדים, ואני אשמח לשמוע איך אתם בודקים את הפליטות האלה, תקלות, תאונות, איך אתם מדווחים עליהן, מה אתם מחויבים לדווח, גם בזמן של הפעילות של המאגרים הקיימים וגם בזמן של חיפושים. תודה רבה.

ד"ר אייקנבאום, אני חושב שאם אתה מסתכל על פעילות של אסדות במשק הישראלי, אי אפשר להשוות אותה לפעילות של אסדות באופן כללי בעולם, פשוט כי האסדות במשק הישראלי יותר חדשות. ככל שהאסדה היא חדשה יותר והציוד עליה המותקן הוא מתקדם יותר, שיעור הפליטות מהסוג שאתה מדבר עליו הוא יותר קטן. כלומר, בהגדרה, בגלל שמדובר באסדות חדשות, ושלנו היא החדשה ביותר מתוך האסדות, יש בהן פחות פליטות של מימן. זה דבר אחד שצריך לקחת אותו בחשבון פשוט כי הוא נתון.

הדבר השני הוא שמבחינת הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה, למרות שאנחנו 90 ק"מ מהחוף, הרגולציה עלינו והפיקוח עלינו הם המחמירים ביותר, הם מחמירים אפילו יותר מאסדות ישנות קרובות יותר לחוף או ותיקות יותר מאיתנו. אין הנחות וגם אין, ככל הנראה, סיבה לתת הנחות למרחק. כלומר, הכללים שחלים עלינו חלים על כולם באופן שווה, כולל מי שיושב 90 ק"מ מהחוף, מחוץ למים הטריטוריאליים. אני מניח שההיגיון שאומר שהפליטות של המתאן מזיקות לאטמוספרה לא משנה איפה נמצאים, כלומר, אתה לא מדבר על מזהמים מקומיים.

נכון.

לכן אני מסכים מבחינת הטענה הזאת, אבל הדברים שמתבצעים מתבצעים בדיוק לפי התקנות של המשרד להגנת הסביבה. הפיקוח הוא פיקוח מלא, מגיעים מפקחים של המשרד להגנת הסביבה עם המסוקים כדי לעשות ביקורת, הדברים נמדדים, דו"חות מתפרסמים, אין הסתרות. אין פה דברים שהם לא ידועים וכל תקלה שמערבת איזשהו סוג של מעורבות סביבתית מדווחת מיידית. אין בדבר הזה שום חריגות ושום סטייה מכל כלל, ואני יכול להגיד גם שמי שבודק, ובדקנו את זה, את הרגולציה של המשרד להגנת הסביבה על אסדות גז, היא מהמחמירות בעולם, ודאי אתה יודע את זה. כך שמי שעומד בזה, אני חושב שיכול להגיד בצורה טובה וסבירה ואמינה שהכללים נשמרים.

כן, אני רק אגיד על זה שגם במתקנים מאוד חדשים יבשתיים וגם ימיים אנחנו כן רואים פליטות. ובסוף אתם 90 ק"מ מהחוף, ולכן המילה שלכם זה מה שיש. לוויינים יבדקו ויראו רק פליטות מאוד, מאוד גדולות, אבל גם לפליטות קטנות יותר יש משמעות, ובנושא הזה אנחנו נמשיך להשתדל לעקוב ולבדוק. למרות שבנושא הזה אני מבין שקשה להגיע למסקנות חותכות. כל כמה זמן אתם מדווחים למשרד להגנת הסביבה על פליטות או תקלות?

על תקלות, כשהן קורות, בזמן אמת. בזמן אמת, ואחר כך נותנים דיווח מפורט על מה היה ומה תוקן ואיך זה קרה. בדברים האלה אין ויתורים, יש כללים והם נאכפים. אני יכול להגיד שפליטות מתאן באופן כללי, אתה ודאי מכיר, אני לא יודע אם הוועדה מכירה, סך הכול הפעילות של האסדות, אם מסתכלים כמה מתאן נפלט, באחוזים מאוד נמוכים ביחס לפליטות מתאן משאר הפעילויות, בעיקר אשפה. אם ממקדים את הפעילות במניעת מתאן, אני חושב ששם צריך לחפש ולאו דווקא באסדות.

יש פה תת דיווח די קיצוני, כן? אנחנו גם הוכחנו את משרד האנרגיה וגם המשרד להגנת הסביבה בנושא, בעשרות אם לא במאות אחוזים. ובזמן חיפושים, האם אתם מחויבים לדווח משהו? האם יש לכם בכלל יכולת גם לדעת אם יש תקלה או אם יש פליטה? כי בסוף, אני אגיד לך, המתאן באטמוספרה גדל בכמויות גדולות, ואנחנו יחד עם רשת של עוד המון, המון ארגונים בעולם עוקבים אחרי הנושא הזה, ואנחנו רואים את זה. חשוב לי לראות עד כמה יש לכם בכלל שליטה על הדבר הזה.

יונתן, מה שאמרתי. בדרך כלל בתקלה, מה שמאפיין את התקלה זה שלא רק נפלט בה מימן, אלא קורים בה עוד דברים, וכל הדברים שקורים בה מדווחים בזמן אמת. כלומר, מה שאנחנו יודעים, מדווח. אני לא יכול לענות על מה שאנחנו לא יודעים. מה שאנחנו יודעים מדווח, המשרד להגנת הסביבה מנהל רישום מפורט, אם הוא מפרסם או לא, אינני יודע, אבל הכול שקוף, הכול ברור והכול נמצא ואין על זה קיצורי דרך.

תודה.

תודה רבה. עוד מישהו, משהו? אנחנו ניפגש בישיבות המשך, גם לגבי המחירים, אנחנו נדון בדבר הזה, נשמח להגיע לסיור של הוועדה. לסיורים בדרך כלל מגיעים עוד ח"כים, פשוט יש היום דיונים בוועדות נוספות.

מחר אנחנו עם שר האנרגיה אלי כהן, יש לי פגישה חשובה איתו החודש גם באיזה נושא עם חברה איטלקית, אני מקווה שיצא מזה איזה משהו מהפכני קצת, חברה שפגשתי באיטליה.

אני אגיד לך, אולי כדאי לייצא גז בהמשך, תתחילו לפתח את השדות החדשים. אנחנו עושים יותר ישיבות מכסף שיש לנו, המשכורות של הח"כים עולות לנו יותר מאשר הכסף שאנחנו מחלקים.

תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:21.