פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
27/04/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 135
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, כ"ט בניסן התשפ"ה (27 באפריל 2025), שעה 11:30

סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף התשתיות

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

עופר אליישר - מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רן ססובר - יועץ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

איתי בוצ'ין - רפרנט תשתיות, אגף תקציבים, משרד האוצר

לימור פוליאנסקי - רפרנטית תשתיות, אגף תקציבים, משרד האוצר

קרן גלבוע - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

ישי לוי - מנהל אגף בניין זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

אריה דוד - יו"ר, אגף תשתיות, סגן נשיא, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ענבל כספי - עו"ד, סמנכ"לית תשתיות ובנייה חוזית, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

יאיר דוד - עו"ד, תחום בניין ותשתיות

נעה בן שבת

דיקלה טקו

ניצן רביב, איטייפ.




רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף התשתיות

שבוע טוב, שלום לכולם, יום ראשון בשבוע כ"ט בניסן תשפ"ה 27 באפריל 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה.

לצערנו, במוצאי השבת התבשרנו על נפילתם של סמל שני נטע יצחק כהנא וסרן עידו וולוך אשר נפלו בקרבות בעזה. אני שולחת תנחומים על נפילת יקיריכם, שלא תדעו עוד צער, יהי זכרם ברוך.

על סדר היום, סטטוס הבאת עובדים זרים לתת-ענף תשתיות תחבורה. מפרוץ המלחמה קיימה הוועדה מספר רב של דיונים בנושא. הדיון האחרון התקיים ב-20 בינואר 2025. הבאת עובדים זרים בתת-ענף תשתיות תחבורה מתעכבת. עד ליום זה לא הגיע עובד זר אחד לתשתיות ותחבורה.

חלק משמעותי מהעיכוב בפרויקטים הוא בעקבות המלחמה. המלחמה הביאה למחסור בעובדים בענף בשל היותו נסמך על עובדים פלסטיניים. בנוסף לכך גרמה המלחמה לעזיבה של חברות ביצוע זרות.

החלטת הממשלה שהתקבלה במרס 2024 והחליטה על הקצאת עובדים זרים לענף אינה מיושמת, לא מובן למה הדברים לא מתקדמים.

כמו ששמענו בישיבת הוועדה הקודמת מסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ההפסד היומי לענף עומד על 25 מיליון שקלים, על כל יום שאין בו עובדים.

ב-4 ביולי 2024 אישרה ועדת המנכ"לים מכסה של 5,000 עובדים זרים לתת-ענף תשתיות התחבורה, מתוכם 2,200 עובדים זרים מיומנים ו-2,800 עובדים זרים שאינם מיומנים, עובדי כפיים. כל העובדים צפויים להגיע מסרי לנקה.

בישיבה הקודמת בנושא, אשר התקיימה ב-20 בינואר 2025, שמענו מנציג משרד התחבורה כי 11,000 עובדים זרים מסרי לנקה הגישו מועמדות. בסוף ינואר היו אמורות להיות רשימות סופיות של המועמדים, לאחר מיון של היכולות שלהם באנגלית, יכולתם הפיזית וניסיונם בעבודות קודמות, כדי להתחיל להעסיקם בארץ מראשית פברואר.

רשות האוכלוסין דיווחה לוועדה שמתוך 11,000 מועמדים יש 2,000 שהוכחו כמתאימים, עדיין אין להם תעודת יושר ובדיקות רפואיות, כפי שנדרש בעבר באופן בילטרלי. אם ההליך הסתיים, למה עדיין לא הגיעו לעבוד בישראל?

הוועדה שמעה בישיבה הקודמת מנציג משרד ההגירה, שהסכם של משרד התחבורה עתיד להיחתם מול התאחדות הקבלנים בוני הארץ. בהסכם נכתב שההתאחדות תהיה אחראית למיונים ולמבחנים לעובדים המיומנים. ארצה לשמוע אם נחתם ההסכם ומתי תצא המשלחת למיון עובדים בסרי לנקה.

נציגי משרד התחבורה מסרו לוועדה כי קיימנו שיחה עם ממשלת אזרבייג'ן, במשרד התחילו לבחון הבאת עובדים זרים גם משם. ארצה לשמוע על ההתקדמות בנושא.

חברת נטע אחראית על הקמת פרויקט התשתיות הגדול בישראל, פרויקט המטרו ופרויקטים של הרכבת הקלה. אבקש לשמוע אם קיים מחסור בידיים עובדות, אילו עובדים אמורים לעבוד בפרויקט המטרו?

בישיבה הקודמת ביקשו נציגי התאגידים להעביר, ללא בקשת הקבלנים, בדוחות האיזון של שנת 2025 את העובדים הזרים הלא-מיומנים מענף הבנייה לתת-ענף תשתיות לתחבורה. זו הצעה שהוועדה תומכת בה, נבקש לדעת אם נעשו פעולות בנושא.

נתחיל ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. נשמח שתפרט בבקשה על סטטוס הבאת העובדים הזרים הלא-מיומנים לישראל, איפה זה מתעכב ומה עשה המשרד כדי לזרז את הבאתם.

עופר אליישר, מנהל אגף אסטרטגי, משרד התחבורה. תהליך העברת העובדים הזרים מתחלק לשניים, כדי לזרז את התהליך.

הרעיון של ועדת המנכ"לים היה לחלק את העובדים לעובדים לא-מיומנים, שלהם לא עושים את כל פרוצדורת המיונים אלא מביאים אותם כבר, 2,800 עובדים, ו-2,200 העובדים המיומנים שלהם נעשים מיונים, וההליך ארוך יותר.

למשרד התחבורה אין ניסיון בהבאת עובדים זרים, אף פעם לא היה לנו. ניסינו לבקש שיגיעו עובדים זרים בהבאה פרטית, תשובת ועדת המנכ"לים הייתה שלילית, ולכן אנחנו עושים את התהליכים. נושא העובדים הזרים הלא-מיומנים עבר לניהול עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, המנהלת את הבאתם.

מדי פעם אנחנו מנהלים שיחות עם הגורמים בסרי לנקה, הם מדווחים לנו מה הסטטוס, אני יודע שקיימים 1,000 עובדים מתוך 2,800 העובדים הלא-מיומנים, שעברו את המיונים והם מחכים לדרישות. עכשיו צריכה להיות דרישה מהשוק, ורשות האוכלוסין צריכה לתת להם היתרים והם ידעו לתת לכם יותר מידע איך ההליך מתנהל. יש כבר את ההצבה הראשונה, ורק צריך למשוך אותם.

בנוגע לעובדים המיומנים היה לנו הליך משא ומתן ארוך עם התאחדות הקבלנים. הצלחנו להגיע לעמק השווה, הצלחנו לפתור את כל המחלוקות, ההסכם לקראת חתימה וממתין בלשכה המשפטית להערות אחרונות.

בישיבה בינואר אמרתם אותו דבר.

נכון, אני מתנצל.

עכשיו אתה אומר בוודאות?

יש תקציב, יש הסכם שנמצא בלשכה המשפטית ובחשבות, זו הישורת האחרונה, זה צריך להיחתם ונצא לדרך. יש תכנון איך לבצע את התוכנית, התאחדות הקבלנים נערכת לנסיעה לבדיקת אתרים בסרי לנקה, קיימנו ישיבה עם הגורמים בסרי לנקה.

רק שזה יצא לפועל בקרוב - - - אין מדינה נוספת? רק סרי לנקה?

יש את סרי לנקה, ושוקלים לעשות זאת גם עם אזרבייג'ן. אנחנו בוחנים את הנושא, יש שיח טוב עם גורמים שם, אני מקווה שהשיחות יבשילו. אנחנו רוצים לראות שיגיעו העובדים מסרי לנקה, בהתחלה גם הלא-מיומנים וגם המיומנים אחרי שיעברו את הבחינות. אני מקווה שנביא את כל העובדים הללו. מינינו פרויקטור ייעודי לנושא של עובדים זרים, הוא מטפל בכל הנושאים האלו, בבקשה רן.

בוקר טוב, רן ססובר, יועץ פרויקטור למשרד התחבורה בנושא יישום של החלטת הממשלה לקידום הבאת עובדים זרים לתשתיות. לא אחזור על מה שאמר עופר, אנסה באמצעות הוועדה לקדם את הרעיון שהעלינו ואנו חוזרים עליו כל הזמן.

ברור לכל העוסקים במלאכה והגורמים שעוסקים בנושא, שהאינטרס המשותף הוא להביא עובדים זרים בהבאה פרטית, במקום הסכמים בילטרליים, גם לתאגידים וגם להתאחדות הקבלנים. נקבל כך את התוצאות הטובות ביותר, הם יודעים לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.

בדיון הקודם הנקודה גם עלתה.

זה חוזר על עצמו, זה מחדד את הסוגיה, אולי אפשר להסתייע בוועדה ודרך ועדת המנכ"לים להאיץ את הרעיון. זה טוב לכולם ויביא את העובדים בצורה המהירה ביותר.

דניאל, אתה יכול להגיב למה שרן אמר? להאיץ את התהליך, לעזור להעביר את המסר, בחודש מאי אתם אמורים לדון.

דניאל איטח, משרד ראש הממשלה. בשבוע הבא אמור להתקיים דיון פנים-ממשלתי עם משרד התחבורה לקבל סקירת מצב. במידה שתעלה פנייה כתובה ממנכ"ל משרד התחבורה, הוועדה תדון בכל פנייה שתהיה עניינית ומנומקת.

תיקח לתשומת ליבך לדבר עם המנכ"ל שלכם?

כן בהחלט.

אנחנו העלינו את הנושא בוועדות מנכ"לים, נאמר לנו שהבאה פרטית זה מוצא אחרון.

אסיים לגבי סקירת המצב, נמצא פה ישי מרשות האוכלוסין שידייק אותי, אנחנו יודעים על 1,000.

זה השתנה.

תעדכן אתה את הנתונים.

השתנה ולא לטובה. - - -

אני מצטרף למה שנאמר על ידי רן וראש האגף, למה את התחום הזה החליטו להחריג מהמודל העסקי של עסק לעסק, אנחנו באותה מלחמה, באותה בעיה. לפני מספר חודשים פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה נוהל, לפיו תאגידי הבניין יוכלו להביא עובדים לתחום התשתיות בתחבורה. בפועל, הם לא מיישמים אותו, כשמבקשים להביא עובדים ולהגדיל מכסה של עובדים הפקידים עונים שכרגע הנוהל לא מיושם.

אתה יכול להתייחס? למה לא מיישמים?

ישי לוי, מנהל אגף בנייה רשות האוכלוסין וההגירה. מתייחסים לכל הפניות.

לא התכוונתי שלא מתייחסים, לא מיישמים.

לא מיישמים את הנוהל.

נדרשים דיוקים בנוהל עצמו.

מתי פרסמתם את הנוהל? אני רוצה ללמוד.

בסוף פברואר.

ינואר .

אבל בנוהל תשתיות תחבורה נדרשים דיוקים וטיובים רבים, גם מערכתיים כגון, החלוקה בין עובדי כפיים לעובדים מקצועיים, החלוקה של 2,800 ו-2,200, אתם מכירים את החלוקה הזאת. דבר כזה דורש מאתנו לשדרג את המערכות שלנו בהתאם.

אתה יכול בבקשה לחדד מהם האי-דיוקים? זו החלטה של משרד התחבורה?

לא, אנחנו צריכים לדייק את המערכות שלנו, אם יש עובדי כפיים ויש עובדים מקצועיים, עובדים מקצועיים נדרשים ב-115% מהשכר, יש לנו מערכות שצריכות לעבור שינויים כאלה ואחרים.

גיוס העובדים בסרי לנקה, רן ממשרד התחבורה, רצה לתת נתונים על פי מה שהעברתי לו בשבוע שעבר, אבל אני רוצה לעדכן שכרגע יש שישה תאגידים שביקשו וגם קיבלו היתרים להבאת עובדים בתשתיות, עובדי כפיים, 190 עובדים. השינוי הוא מכיוון שהתאגידים היו בטוחים שהם לא יידרשו להגדיל את הערבויות שלהם בהתאם, וכשהם נדרשו לעשות כך, הם משכו את הבקשות.

אני מאמין שזה ישתנה ויגדל לכמות שהעברתי, הרבה תלוי גם בהם, גם במודל התאגידי שאנחנו מאמינים שימשוך את העובדים, וכמובן בעובדים שיגיעו, ואם הם יהיו עובדים טובים, זה יהיה חיובי ויביא עובדים נוספים.

אני התייחסתי לנושאים אחרים, לא הנושאים שישי מדבר עליהם, בעניין הזה אין לנו מה לתרום. התייחסתי להחלטת המדיניות, נאמר פה על ידי ראש האגף לאסטרטגיה במשרד התחבורה, שיש המלצה של הגורם המקצועי, אני בטוח שזה בגלל המצב.

כל הדברים שאתה אומר, ישי, אני מעריך אותם אבל זה לימים כתיקונם, אם רוצים להביא כמות עובדים ולפתור בעיה, דיברתם על "נטע" ועל תוכנית-האב לתחבורה, אני מכיר את הענף הזה, יש את העובדים המומחים שמגיעים לפה בלי קשר למלחמה, בדרך כלל מהנדסים, זה לא המצב שלנו.

פורסמו בינואר מכסות במסגרת התאגידים לשיפוצים ולתשתיות של התחבורה. לשיפוצים חלק מהתאגידים קיבלו אפשרות להגדיל את המכסה ולהביא עובדים, זה נעצר. - - -

אני רוצה שתדייק במה שאתה אומר, מה הכוונה נעצר?

אני מופתע לשמוע שכאשר שישה תאגידים קיבלו, לא ידעתי מזה, אבל בפועל אם אפשר היום במסגרת הגורמים המקצועיים שיושבים פה ובעזרתה של יושבת-ראש הוועדה לזרז את הבאת העובדים, הרכבת הקלה צריכה להתקדם, מישהו צריך לבנות את פסי הרכבת. - - -

עובדים על זה.

הגורם המקצועי יודע את זה. אני פונה באמצעותכם לוועדת המנכ"לים, הרי הטילו וטו ואמרו בסרי לנקה - - - סליחה שאני קטן אמונה ופסימי, אני מכיר את התהליכים, חבל שלא יושבת פה ראש האגף להסדרים בילטרליים ברשות האוכלוסין וההגירה, היא זאת שאחראית על העניין, גב' שירלי רייסין ששון, היא הגורם שצריך לתת הסברים למה ההסדר הבילטרלי הזה אורך זמן כה רב.

יש כאן את משרד החוץ.

החליטו שהתאחדות בוני הארץ היא ספק יחיד, אני לא מתערב בזה, אפשר להיעזר בעוד גורמים, יש אנשים מקצועיים. נושא של רכבות ובנייה של תשתיות זה לא כמו לבנות דירת מגורים ועבודות רטובות. אלה עבודות ייחודיות - - -

זה לא רק רכבות.

לא אמרתי, אני לא נגדכם.

אני אתן לך לדבר. תן לו לסיים ואחר כך אתן לך לדבר.

אסור שהדברים הטכניים שאנחנו מדברים עליהם כרגע - - - אני לא מדבר רק על רשות האוכלוסין וההגירה, אלא על עניין של מדיניות, גם אם באופן זמני, כמו שעשינו בדיון הקודם.

הרי גם במסחר ושירותים אמרו שיהיה הסכם בילטרלי, אבל בינתיים כדי להסיר חסמים, אפשרו למשרד להביא עובדים במודל עסק לעסק. שיעשו אותו דבר, אין הבדל, התשתיות או הגשרים או הכבישים הם פחותים מהדבר הזה? אלה פרויקטים לאומיים לא פחות חשובים.

מה אתה אומר על הטיעון? למה לא מאפשרים?

קרן גלבוע, רשות האוכלוסין, כמו שהסבירו אנחנו מעדיפים את ההליך הבילטרלי.

שמענו גם בדיון הקודם.

לגבי תחבורה, זה נכון, פרסמנו נוהל, התחלנו ליישם אותו בשלב מאוחר יותר, אחרי שנבחנו עובדים, יש כרגע מכסה של 1,000 עובדים שממתינים להזמנה על ידי התאגידים. אין סיבה לפתוח אפשרות העברה פרטית כאשר יש מכסה שממתינה במסגרת ההסכם הבילטרלי והיא לא מיושמת.

לא ידעתי את זה. - - -

מה החסם?

התאגידים לא מזמינים אותם.

בגלל הערבויות? - - -

כן.

זו הסיבה?

צריך לשאול את התאגידים.

זה לא על חשבון המכסה הרגילה? למה צריך עוד ערבויות? אם למישהו יש זכות ל-1,000 עובדים, זה בנפרד?

סיימתם להתייחס? אתה יכול לפרט על הערבויות? - - -

היו לנו בקשות של 24 תאגידים שביקשו עובדים לתשתיות במסגרת ההסכם הבילטרלי. לאחר העלאת הערבויות נשארנו עם שישה תאגידים עם 190 עובדים מתוך 1,000, נכון לעכשיו. כשביררנו את הנסיגה, הבנו שזה בגלל גודל הערבויות, הם נדרשו להפקיד ערבויות נוספות והעדיפו להשקיע בתחומים אחרים.

המכסה של התשתיות לא יכולה להיות חלק מהמכסה של 1,000 העובדים של כל תאגיד? למה התאגיד צריך להוסיף?

זה נפרד.

התאגיד יכול לקבל יותר מ-1,000 עובדים?

לא הייתה דרישה כזאת.

אם יש תאגיד שיש לו 1,000 עובדים, והוא רוצה לקבל עוד 200 עובדים?

נצטרך לבחון את זה, כרגע לא.

בסדר תודה. בבקשה, אריה, ואחר כך הגברת.

אריה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים. בינואר ישבנו באותה ישיבה. מאוקטובר 2023 אין עובדי תשתיות, אנחנו לא יכולים לקחת מענף הבנייה, אנחנו לא יכולים לקחת עובדים משום מקום אחר כי אין עובדים, הלכו לנו בין 40,000 ל-50,000 עובדים, ולא נשארו לנו עובדים, כבר שנה וחצי. אתם מתדיינים בין משרד התחבורה למשרד האוכלוסין ולתאגידים - - -

תתייחס לסוף ינואר, אני עוצר אותך בכוונה. הכשל התחיל ב-7 באוקטובר, העצירה של העובדים זה מאז.

זו החלטת ממשלה.

תתייחס מרגע פרסום הנוהל, עד לאותו רגע זה שונה.

מינואר שפורסם הנוהל, עד היום, כלום. לא הגיע עובד אחד.

במונחים ממשלתיים, מדינתיים, זה לא זמן רב.

במונחי קבלן, עד שתביאו את העובדים לא יהיה קבלן שיבצע את העבודה.

אני מבין את המצוקה אבל יש בירוקרטיה ויש הסדרות שקורות גם עכשיו בזמן שאנחנו מדברים.

אתה מבין את המצוקות וזה יפה ותודה, אבל אנחנו בתוך המצוקה, הקבלנים נופלים מהרגליים, תביאו עובד אחד קודם כול שנניע את הגלגל, לא יכול להיות שאנחנו מטפלים בזה, עם משרד התחבורה, עם היועץ של משרד התחבורה, אומרים לנו שהעובדים מוכנים, ושזה אצלכם, ואצלכם אתם מבקשים את מה שאתם צריכים, מבקשים את הערבויות, אתם יודעים מה צריך אבל תזדרזו.

אני לא יכול לבצע מהלך כזה בכפייה על התאגידים, אני צריך את הנכונות של התאגידים שיבקשו את העובדים. הנהלים ודאי שיצאו.

פנית לתאגידים?

יצא חוזר לכולם, בוודאי שהנהלים יצאו, מה זאת אומרת?

מכיוון שאנחנו מדברים על תאגידים ועמותת דף חדש היא חלק מהתאחדות הקבלנים, אני אחדד, כשפורסם נוהל השיפוצים, פרסמתם את הדרך הברורה איך התאגידים צריכים לנהוג כדי להביא את העובדים. נדרש להגיש בקשה להיתר כדי שיוכלו להביא עובדים לא רק למגורים, אלא גם לשיפוצים, בנוסף יש לתאגידים טופס שהכנתם להזמנת עובדים.

שני הטפסים האלה היו חלק מנוהל שיפוצים. למה הם לא חלק מנוהל התשתיות, למה אתם לא מפרסמים את זה?

תבדקי את זה, את מוזמנת לראות.

אני בדקתי את זה - - -

זה לא לפורום הזה. נוהל תשתיות פורסם, המסמך שבעקבותיו גם פורסם, יצא חידוד ודיוק לנוהל הזה עם הבקשה להיתרים כמו בשיפוצים, התאגידים הגישו בקשות.

איפה הוא מפורסם? - - -

פורסם לכולם.

דיברנו עם מייסדי עמותת דף חדש - - -

מייסדי העמותה קיבלו היתר לתשתיות.

הם לא קיבלו את המסמך הזה.

לא קיבלו את המסמך הם קיבלו את ההיתר.

הם אומרים שלא.

יצא נוהל, יצא מסמך.

כולל טופס הזמנת עובדים?

לפני שבוע אישרתם 1,000 עובדים, עצרתם, וירדנו ל-190 עובדים, אתה יודע מה יקרה בעוד שבוע, גם ה-190 עובדים שיש, כבר לא יהיו.

מתי יגיעו 190 העובדים, ישי?

שיבואו כבר.

אני מעריך, שאם התאגידים ישלמו את האגרה ויפקידו את הערבויות, תוך 14 יום העובדים יכולים לנחות פה.

אם שישה תאגידים הזמינו 200 עובדים, מספיק שעוד 15 תאגידים יזמינו כל אחד עוד 100 עובדים ותיגמר המכסה. אם החסם זה הערבות, צריך לטפל בעניין ולשחרר לתאגידים, כי העובדים מחכים. יש להם מגבלת זמן שבה הם יכולים לחכות.

אתה יכול להגיב לו לטענות, ישי?

זו ראייה נכונה, אם יש שישה תאגדים עם תפוסה של 190 עובדים, תאגידים נוספים ימשכו את 1,000 העובדים, בשלב הראשון זה ייצור השפעה.

לנושא הערבויות, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר צריכים להתייחס, זה הנוהל ואנחנו עובדים על פיו.

אפשר? אני נציג רוה"מ. כיום יש 250 תאגידים, החדשים שבהם מעסיקים פחות מ-100 עובדים, כאשר המכסה היא 1,000 עובדים. הם הפקידו ערבויות ל-250 עובדים, כל תאגיד זה המינימום שהוא חייב להפקיד. למה לא לאפשר לתאגידים חדשים להעסיק עוד כמה עשרות עובדים על בסיס אותן ערבויות שכבר הופקדו על ידם? למה לדרוש עוד ערבויות? זו לא הסרת חסמים, התאגידים מביאים כסף כל חודש ולא מצליחים להתרומם. אם יש אפשרות היום לעזור לתאגידים, למה להעמיס עליהם עוד אגרות וערבויות?

אני וישי עסקנו בעבר בתאגידים שמחזיקים 1,000 עובדים, נשים אותם בצד. תאגידי כוח אדם חדשים שהוקמו בשנה האחרונה, לא גומרים את החודש. תאגידים אלה הפקידו ערבויות בשנה שעברה על 350 עובדים, השנה על 250 עובדים, מדובר במיליונים, אין שום בעיה לאפשר להם. אני מופתע ממה שישי אומר, שהבעיה הייתה ערבויות.

יושבת פה נציגה של עמותת דף חדש, חלק מהתאחדות הקבלנים, יש בעמותה אנשים שנכונים להעסיק עובדים, הפקידו כסף, את כל החסכונות הם השקיעו, ועכשיו דורשים מהם עוד כסף על התשתיות. למה?

בוא נשמע את דניאל, נציגת האוצר.

איתי בוצ'ין, רפרנט תשתיות, אגף תקציבים, נושא הערבויות לא עלה אלינו, עשינו ביחד עם רשות האוכלוסין וההגירה ישיבה ב-27 בפברואר, יחד עם חברות התשתית, ונושא הערבויות כחסם לא עלה.

עכשיו זה עולה, הבעיה קיימת, האנשים החדשים שהקימו תאגידים, הקימו אותם במיטב כספם, רוצים להתחיל להתקדם.

ואין לכם חשש, הערבויות נמצאות, אל תיתנו להם יותר מהמכסה שלהם. 9,200 שקלים לעובד, זוהי הערבות המופקדת היום במשרדי הרשות, אל תאפשרו יותר מ-250 עובדים, תנו לתאגידים בין 40 ל-50 עובדים, ויברכו אתכם. למה להקשות?

לימור, משרד האוצר, אגף תקציבים. חלק מהדברים שאנו מנסים להבין לאור כל הנהלים והמכסות הייעודיות לענף תשתיות תחבורה, הוא למה המימוש נמוך, למה הדברים לא יוצאים לפועל, חלק מהעניין הוא שחברות לא מכירות ויודעות איך להשתמש בנהלים, לכן קיימנו ובינר.

זה לא נכון, החסם הוא הערבויות.

הוובינר התנהל לחברות התחבורה, צריך לקיים ובינר נוסף גם עם התאגידים.

נשמח לעשות.

תעשו את זה במקביל לערבויות, תנו לנו לעבוד.

כל חסם שעולה נשמח להכיר, עניין הערבויות עולה בפעם הראשונה בישיבה כאן, לא קיבלנו שום פנייה בנושא. לאחר הישיבה נשמח להמשיך לקיים את השיח בנושא.

חברות התשתיות הם לא הלקוחות שלכם, המעסיקים של העובדים לפי הנוהל זה התאגידים. גם עם תעשו ובינר עם חברות התשתיות, הם לא משלמים את הכסף, הם לא מפקידים את הערבויות, הם משלמים לפי שעה, הם מקבלים את השירות מתאגידי כוח אדם בענף הבניין. ממי שדורשים עכשיו ערבות, זה לא הגיוני. החליטו לבקש עוד ערבויות, זה עוד כמעט 10,000 שקלים לכל עובד, מאיפה הם יביאו את הכסף?

כפי שציינתם, אתם לא הכרתם שזה החסם.

אמר את זה ישי, אני לא ידעתי. - - -

זה לא נכון, חברים, זה לא נכון. - - - אני מבין מה שאת אומרת שזה נכון, זאת הבעיה העיקרית, אומרת את זה גם רשות האוכלוסין, תפתרו את הבעיה הזאת, לפחות ל-1,000 הראשונים. בואו נתקדם. ואז נעשה כל ובינר שאת רוצה אבל תנו לאנשים לעבוד.

גם אגרות.

המטרה שלנו היא לא לקיים ובינרים, המטרה שלנו היא יישום המכסות.

המטרה שלנו היא להגדיל את הכנסות המדינה.

כפי שאמרתם לא הכרתם את החסם, אולי הערבויות זה החסם העיקרי, קיימים עוד חסמים, נשמח לשמוע על עוד חסמים, הוועדה היא תשתית מצוינת לשמוע על החסמים, העבודה תיעשה גם אחרי הוועדה, עבודה מקצועית לבדוק מה בדיוק הבעיה בסוגיית הערבויות ואיך נותנים על זה מענה.

מי הגורם שיכול להתיר, אם מישהו חושב שיש היגיון במה שנאמר, ויאפשרו לתאגידים, חדשים כוותיקים, להביא עובדים במסגרת המכסה שלהם, יש לכם כיסוי מלא, גם אגרות גם ערבויות. מי הגורם שאמור לקבל את ההחלטה? אין צורך להתחיל תהליכים בירוקרטים, ועדות שרים. האם משרד האוצר הוא הגורם? האם ועדת המנכ"לים?

רגע, הוא רוצה להתייחס, נכון?

תודה, גברתי יושבת הראש יש לי שלוש נקודות.

נקודה ראשונה, ותתקן אותי היועצת המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, הנושא של הערבויות הוא בסמכות בלעדית של מנהל רשות האוכלוסין וההגירה, לכן אני לא מבין את השיח של האוצר.

נקודה שנייה, הדיון מזכיר דיון שקרה לאחרונה בתת-ענף השיפוצים, גם שם הייתה בעיה של התאגידים להביא עובדים, התחילו לאט, ובסוף חלק מהתאגידים התחילו להביא את העובדים ואנחנו מבינים שהשוק מתחיל לרוץ קדימה, גם שם הייתה בעיה של ערבויות גבוהות. לא צריך לייצר שינויים קיצוניים, בעיה שנפתרה לאחרונה בתת-ענף שיפוצים.

נקודה שלישית, אני מפנה להחלטת ממשלה 1752, סעיף 7 מתייחס לכך שמנהל רשות האוכלוסין וההגירה יבחן, בחלוף חצי שנה מאותה החלטת ממשלה, את כל הכלים שעומדים לרשותו להגברת התחרות בין התאגידים. אם יש חוסר תחרותיות בין התאגידים, צריך להתמודד עם זה. אנחנו מודעים לקיומן של שתי קבוצות שמייצגות שני סוגים של תאגידים.

תביאו עובדים וזה ייפתר. כשיהיו עובדים רבים, הם יילחמו שניקח מהם עובדים. אפשרתם 30,000 במקום 120,000, וזו הכמות שנכנסה למדינה, 32,000 עובדים לכל התחומים. זה עובר לידיים שלכם, תייצרו היצע, כשיהיה היצע הביקוש יגדל.

תחום התשתיות הוא בעדיפות גבוהה יותר מהבנייה. אם יש בית ואין כביש שיוציא את האנשים החוצה, האנשים לא יצאו, זה כאוס. תקציב המדינה בנוי מהכנסות המדינה אתם עוצרים את הכנסות המדינה. תעזרו, אחד אומר שזה בידיים של השני, ביחד בואו נעזור בעניין.

יש עוד נושא שאפשר לעזור בו פרט לערבויות? משרד התחבורה עשו את שלהם, רן ססובר ישב איתנו, הסביר לנו את עמדתם, יש עובדים, ידוע איזה מקצועות נדרשים, אפשר לצאת קדימה ברגע שיחתמו על החוזה. תנו לנו לצאת לדרך.

צריך לדייק, בנושא של תשתיות תחבורה, היה פטור מדמי היתר, בהמשך להחלטת ועדת מנכ"לים, זה קטליזטור נוסף שאמור לייצר מציאות. אני לא רואה סיבה למה שלא לבצע את ההזמנה הזו.

ביררתי עכשיו, לא העברתם את המסמכים, לא קיבלו, ניסיתי למצוא את המסכמים באינטרנט עכשיו ולא מצאתי, המסמך שדרכו אפשר להגיש היתר להבאת עובדים זרים לתשתיות.

ישי, אתה טוען שזה פטור מהיתר?

היתר לעצם הבאת עובדים, רישיון להביא עובדים לתשתיות, כמו שיש בתחומים האחרים יש גם בתשתיות.

איך מקדמים את זה? איך מהיום אנחנו מקדמים את זה?

כל עוד לא נראה הזמנות מהתאגידים, אין לנו איך לקדם את זה. לבצע מהלך כזה בכפייה אי אפשר.

אל תבצע בכפייה, תעזור להם, תבוא לקראתם והם יבואו לקראתך.

הדרך הראשונה הייתה פטור מדמי היתר, הנושא השני הוא 182 שעות במקום 236. הם קיבלו הקלות רגולטוריות משמעותיות כדי לבצע את ההבאה. יש כ-1,000 עובדים מוכנים מסרי לנקה.

ביקשו רק 190 עובדים, איפה עוד 810 עובדים?

כשהתאגידים יבקשו הם יקבלו גם את היתר.

לא מבקשים בגלל הערבויות?

בהחלט, הם לא מבקשים בגלל הערבויות, הסברתי למשרד האוצר, אם נדרשים 120,000 עובדים ומגיעים רק 30,000, הכוח אצל התאגידים. כשיגיעו 70,000 עובדים, התאגידים ירצו שייקחו מהם את העובדים. יש פה בעיה אמיתית, חסרים יותר מ-50,000 עובדים.

אני לא ידעתי על נושא הערבויות. אשמח להעלות בעיה נוספת, ענבל דיברה על כך שלא העבירו את הטופס, כל תאגיד קיבל את אותו מזכר באותו שבוע יום אחר יום, גם של השיפוצים וגם של התחבורה.

אתה מתייחס לנוהל, לא למסמכים.

אסביר איך זה עובד בפועל, כדי להגדיל מכסה, לא לאגף בניין זרים, יש פנייה לתאגידי בניין, שם זה נתקע, לפעמים שבועיים או שלושה. כל מה שנאמר בנושא הערבויות לא ידעתי, יש לי תאגידים שהגישו בקשה ושלא קיבלו מענה על עצם הבקשה שיאשרו אותם כתחום תשתיות.

בנוהל שאתם פרסמתם מצוין שאגף תאגידי בניין צריך לאשר קודם כול, סליחה שאני מלאה את הוועדה בפרוצדורה, זה עוד לפני שזה מגיע אליך בכלל. - - - צריך לעשות בדיקה פיננסית ולתת את האישור כמו שניתן בשיפוצים.

אני אדייק אותך, ההיתר ניתן בסוף, לאחר כל הפניות, אני באמת לא רוצה להלאות את הוועדה בנושאים טכניים.

שם זה תקוע, צריך לדבר ולהסביר לתאגידים את התהליך.

זו לא רשות האוכלוסין. אני תקוע בשלב שיש לי תאגידים שלא מקבלים תשובה מאגף תאגידי בניין על עצם זה שהם רוצים להגדיל את המכסה. לשיפוצים הם קיבלו אישור, לגבי תשתיות תחבורה, - - -נאמר לנו שכרגע הנושא מוקפא ולא מאשרים. אוכל להציג לך תאגידים שפנו, לא לרשות האוכלוסין, אלא לאגף תאגידי בניין, כמו שרשום בנוהל.

אגף תאגידים ולשכות מטפל בנושא המהותי של קבלת היתר, ולאחר מכן מגיע לרשות האוכלוסין לפתיחת תיק, אני מתייחס לשלב הראשוני.

בשלב הראשוני אושרו שישה תאגידים, הגישו בקשות של 24 תאגידים, ירדו, כמו שאמרתי, הם הגישו לאגף הנכון שאמור לטפל בהיתר הראשוני.

אני לא אתייחס לפרטים טכניים, רוצים פרקטיקה, רוצים פה עובדים, לא נתעסק במי הגיש את ההיתר, נתעסק בדרך שממשיכים בה מפה והלאה. - - -

תגיד לנו איך מתקדמים מפה, שנצא מפה עם עובדים.

ברגע שיש כ-190 עובדים שהוזמנו משישה תאגידים שונים, זה מציג את חצי הכוס המלאה. אנחנו נבדוק היכן יש חסמים שניתן לשחרר.

תעשו את זה עוד היום?

נעשה את זה עוד היום, - - - צפות אליי בעיות מסוימות אנחנו מטפלים בהם, ועושים את המיפויים שלנו.

אני יכול לדבר איתך בטלפון על זה עוד היום? דרך מי שצריך.

הם יעדכנו אותנו, אנחנו נעדכן אתכם.

עברו שלושה חודשים, ניסו לעשות המון אבל לא הצליחו לעשות כלום. - - -

רשות האוכלוסין הצהירה בוועדה הקודמת שבמרס יגיעו עובדים.

הייתי פה בוועדה האחרונה של שיפוצים - - - נתתי הבטחה והיא התבצעה.

כמה הגיעו?

הגיעו 137 עובדים, זו פתיחת הדרך.

אתה מבטיח לנו עכשיו שזה יתקדם? - - -

האמירה שהתאגידים לא מכירים את התהליכים מוזרה, תשתיות תחבורה ושיפוצים אמורים להתנהל באותה הצורה, לכן לא ברורה לי הטענה שהתאגידים לא מכירים את התהליך, מגיעים עובדים, גם לענף השיפוצים.

רק לשיפוצים, לא לתשתיות.

אנחנו מדברים על 1,000 עובדים, אנחנו צריכים 50,000. אם כך אנחנו מתחילים, איפה נסיים?

דניאל, הנהלים לא פורסמו באותה תצורה. היו חסרים שני חלקים בפאזל דאז, טופס הזמנת עובדים וטופס קבלת רישיון עובדים לתשתיות.

מה שאת אומרת מעלה תהייה מסוימת, איך ייתכן ששישה תאגידים הגישו בקשה וקיבלו את ההיתרים? זה ייבדק.

בישיבה הקודמת, שהתקיימה בינואר 2025, הוחלט שתעבירו עדכון על שינוי סיווג העסקה של העובדים הזרים בענף הבניין, שהתאגידים טוענים שאינם מיומנים מספיק לעבוד בתשתיות תחבורה, תחת סיווג של עובדים מיומנים. יש תשובה בנושא?

אותה תשובה שנתתי אז, אנחנו מחכים שיסתיים הליך איזון התיקים, נדע למפות איזה עובדים הם בלתי מקצועיים. לאור העומסים העצומים שישנם על האגף, אני מקווה שנסיים עד סוף מאי, או עוד לפני כן. אבל סוף מאי זה התאריך שתחמנו למיפוי סופי של העובדים הבלתי מקצועיים, שיצופו על ידי התאגידים במסגרת איזון התיקים.

את מבינה מה קורה? - - -

זה לא קשור אליך, זה יכול להיות ויסות גם לרשות העתיקות וגם למקומות אחרים, אל תיקח את הבלתי מקצועיים, שיצופו או לא, אליך.

תן לי את כל נשורת העובדים. תן לי, אני אקח. רק תן לי משהו.

על הנשורת הזו, במידה שתהיה, יריבו רבים.

תנו להתחיל לריב, רק תן לנו. אין לנו עובדים, אין מי שיעבוד.

אם יעביר לך עובד לא מתאים, מה תעשה איתו? תיתקע איתו? אני רוצה ללמוד.

תביאו אותם לתשתיות ונלמד אותם, גם העובדים המקצועיים, לקח שלושה חודשים עד שנכנסו לעניינים, זה לא כמו העובדים הסינים שבשלושה שבועות הם נכנסו לעניינים. הם קשים יותר, הם בעייתיים יותר, עם מנטליות שונה, אנחנו עובדים על זה.

אנחנו מפסידים כסף על כל עובד בשלושה החודשים הראשונים כדי שהחל מהחודש הרביעי והלאה נתחיל לקזז את ההפסדים, תנו לנו להתחיל. אם לא תאפשרו לנו להתחיל, נהיה בבעיה, גם אנחנו וגם המדינה, אני חושב שמשרד ראש הממשלה צריך לקדם את זה יותר מכולם. אין עובדים.

מה אתה אומר, דניאל?

הדברים שאמרתי היו ברורים מאוד.

אשמח לשמוע את עמדתך, כנציג משרד ראש הממשלה, אני מבין שיש 1,000 עובדים. כמו שנאמר על ידי נציג התאחדות הקבלנים בוני הארץ, נושא ההסכם הבילטרלי הוא מסורבל, כמו שאמר ישי, קיימים עובדים שמחכים להגיע.

למה לא להקל ולהביא עובדים בכמויות שיתחילו להרגיש אותם? מדובר על 1,000 עובדים, אריה דיבר על דרישה של 50,000 עובדים, אין ספק שיש דרישה לכמות עצומה של עובדים, למה בנושא הזה החלטתם לעבוד רק לפי הסכם בילטרלי ולא הסכם של עסק לעסק?

לא רק בענף הזה יש אופציה רק להבאת עובדים בעזרת הסכמים בילטרליים, יש עוד ענפים.

איזה?

אתה מוזמן להיכנס לאתר הוועדה.

הדבר החשוב הוא שבשיכון יכולים להביא. לבנייה למגורים.

ואנחנו נבחן בצורה עניינית ומקצועית כל בקשה שתגיע, תבוא בקשה של מנכ"ל משרד התחבורה בכתב שמבקש לבחון את הנושא, הנושא ייבחן. - - -

נמסר על ידי משרד האוצר, שמי שאחראי על נושא הערבויות זו רשות האוכלוסין וההגירה.

זה מה שנאמר.

אפשר לצאת בקריאה מטעם הוועדה, למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, לשקול אפשרות להכליל במסגרת המכסה של התשתיות לתחבורה את הערבויות שכבר הפקידו, אם זה בסמכותו הבלעדית, באופן כזה שיהיה אפשר לשחרר את הפלונטר שדובר עליו - - -

אני קוטע אותך, לפני שהוועדה תתייחס לכך, לאחר שנבצע מיפוי, ונדע למה יש נסיגה בדרישות הראשוניות מ-24 תאגידים עם 1,000 עובדים, לשישה תאגידים עם 190 עובדים, נדע למפות אם יש עוד חסם מלבד הערבויות, אז תינתן התייחסות.

מתי תבצעו את הבחינה הזאת? מתי נקבל עדכון?

נמפה את זה בימים הקרובים.

יפה, ואז תעדכנו אותנו, זה חשוב.

משרד האוצר, אם אתם יכולים לפרט על עלות למדינה בעקבות עיכובים הנובעים מחוסר בעובדים, בדגש מפרוץ המלחמה, מה משרד האוצר עשה, אם בכלל, כדי לסייע בהבאת העובדים? יש לכם התייחסות?

אנחנו בקשר עם ועדת מנכ"לים וגם עם רשות האוכלוסין ומשרד התחבורה, מנסים להבין מה החסמים ולמה הנהלים לא מיושמים.

לעניין העיכובים בפרויקטים של תשתית, יש עיכובים הקשורים לעובדים הזרים גם לחומרים וגם לעוד נושאים, אנחנו מנסים לגשר על העיכובים, אנחנו מנסים לבחון איך אפשר לצמצם את הנזקים והעלויות שבעקבותיהם.

אני מבקש להוסיף, מאז הוובינר ציינו שלא קיבלנו מהתאגידים או מחברות התשתית, טענות על חסמים, הן מבחינת ערבויות והן מבחינת המכסות, אנחנו נבחן את החסמים ונעזור לקדם זאת.

אנחנו מתייחסים לעובדי תשתיות לתחבורה, זה הקצה, לפני שמתחילה הבנייה, קבלני התשתיות מגיעים ומבצעים עבודות עפר, ביוב, ניקוז ומים לפני שמגיעים הקבלנים. אחרי שנה מגיעים הקבלנים, בונים את הבתים, מתחברים לביוב, למים ולגז שאנחנו מספקים להם, אנחנו מספקים להם כבישים וחשמל, לאחר מכן כשהם נכנסים, עובדי התשתיות עושים את הביטוח ואת התשתיות ואת הכבישים. ובסוף לאחר שהם מסיימים אנחנו עושים את השצ"פים, את מתקני המשחק והגינון.

כל שלושת הדברים האלו תלויים בעובדי תשתיות. אתם חייבים להביא עובדים, העיריות ומשרדי הממשלה צועקים עלינו למה אנחנו לא מסיימים. איך נסיים? תספקו לנו עובדים, לדבר זה לא עוזר, אנחנו צריכים עובדים רבים מאוד. שתצא מהוועדה הזאת הקלה משמעותית, ובואו נתקדם. כמו שישי אמר, יגיעו 1,000 עובדים, זה יתחיל להניע את הגלגל, לא יכול להיות שאנחנו שנה וחצי מחכים להתקדמות, תעזרו. זו הבקשה שלנו מהוועדה. זה חשוב מאוד.

יש לי שאלה להתאחדות הקבלנים, מתי צפוי להיחתם הסכם עם משרד התחבורה?

אנחנו מחכים שמשרד התחבורה יעבירו לנו את ההסכם.

ומתי יצאו לפועל המיונים לעובדים מקצועיים בסרי לנקה?

ברגע שנחתום.

מתי זה ייחתם?

זה תלוי במשרד התחבורה.

זה נמצא בלשכה המשפטית.

עניין של כמה זמן זה?

עניין של ימים.

אתם יכולים לעדכן את הוועדה, בבקשה? אם זה נחתם ומתי, שנדע, לא בדיעבד.

זה חייב להיות יחד עם ישי, אנחנו נעשה את המיונים אבל אם לא תאשרו אותם ולא יבקשו אותם, אנחנו רוצים להביא אותם לפה.

אנחנו נעשה ישיבת מעקב.

גברתי היושבת-ראש, שמי ענבל כספי, מנהלת אגף תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות הקבלנים, סמנכ"לית.

אחדד דבר נוסף על הדברים שאמר אריה דוד, יושב-ראש האגף. חלפה מעל שנה ממועד קבלת החלטת ממשלת ישראל בעניין הקצאת מכסה לעובדים לתשתיות ואנחנו עדיין מדברים על בירוקרטיה, ידוע שיש שתי רגליים לנושא הזה, המקצועיים והלא-מקצועיים, אבל הדברים לא מתקדמים.

לאור החלטת ועדת המנכ"לים האחרונה שהתקבלה, צריך לשים את הדברים על השולחן. הבאת עובדים במודל עסקי ג'י-טו-ג'י לא עובדת, אנחנו מדברים על בירוקרטיה, תאפשרו לנו להביא את העובדים בהבאה ישירה, בבי-טו-בי.

הסברנו שיש עיכוב של 1,000 עובדים שממתינים.

הסברתם את זה גם בדיון הקודם.

הסביר לך אריה שיעשו מבחנים כדי שיגיעו עובדים מקצועיים בצורה מפוקחת וטובה. - - -

יש שני דברים שלא תלויים אחד בשני, יש מקצועיים ולא-מקצועיים. העובדים הלא-מקצועיים תקועים בגלל רשות האוכלוסין, 1,100 עובדים שאתמול היו יכולים לעלות על מטוס.

מה עם העובדים הלא-מקצועיים? מה עם המקצועיים? תנו לנו משהו.

תבחנו אותם עכשיו.

אנחנו בוחנים את העובדים בסרי לנקה, מה עם העובדים שנמצאים ברשות האוכלוסין, נפלים מתחום הבנייה, תביאו לי את העובדים האלה. - - -

לא-מקצועיים יש 1,100 ברשימה ברשות האוכלוסין. טענתם בדיון הקודם שיגיעו במרס, הם לא הגיעו כי היה נדרש לדייק משהו.

אם תתייחסי שוב בביטול לדבר שאמרתי, לא אתייחס לשום דבר שתגידי. - - -

אמרתם שצריך לבצע דיוקים, ביצעתם אותם אבל בסופו של דבר לא הגיעו עובדים. מדברים על דיוקים ואני לא מזלזלת - - -

עד עכשיו הכול התנהל בסדר, בואי תני להם הזדמנות, עד סוף השבוע ובימים הקרובים בואי ניתן הזדמנות. הוא הבטיח הרבה דברים אני בטוחה שהוא יעמוד בהם - - -

הכול בסדר.

אי אפשר להגיד שהם לא משתדלים, הם מתאמצים. יש להם בעיה של תקנים לא מאוישים, הבירוקרטיה, הם עושים מעל ומעבר. - - -

כל מי שיושב פה עושה מעל ומעבר, אבל תנו לנו עובדים.

ישי, צריך לשלם ערבויות בהעברה פרטית, כן?

ערבויות לא רלוונטיות בהבאה פרטית.

הכול רלוונטי, כל דבר שיזרז את הבאת העובדים הוא רלוונטי, יכול להיות שלאחר מכן לא נצטרך את זה.

את האתגר עם הערבויות צריך לפתור, לא משנה מה אופן ההבאה. כמו שישי אומר, צריך לשלם ערבויות בכל מקרה.

אני מבין מה אתה אומר, אני כבר רואה את הבעיה. לכן ה-24 תאגידים שהיו, הפכו לשישה. בשבוע הבא יכולים להיות פחות משישה. - - -

שייתנו מכסה מסוימת, כמו שנעשה בתחום המגורים. - - -

טוב, אני רוצה לסכם.

הוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד התחבורה, לפנות לוועדת המנכ"לים במכתב לפני קיום הדיון בשבוע הבא, להבהיר את עמדת המשרד שהוצגה בדיון היום. המשרד מבקש הבאת עובדים זרים בהבאה פרטית, ולעדכן על כך את הוועדה.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבדוק את ההליכים הבירוקרטיים לתאגידים ולפתור את אי-ההבנות שעלו בדיון היום, עוד היום.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין עדכון עד לסוף חודש מאי, על סיום מאזן התיקים ומהלך העברת העובדים, אשר דווחו כלא-מקצועיים בבניין, לתת-ענף התשתיות בקטגוריה של עובדים לא-מיומנים.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין תשובה, עד לשבוע הבא, על חסם הערבויות ואם ישנם חסמים נוספים שמונעים מתאגידים להגיש בקשות לעובדים זרים לתת-ענף התשתיות.

הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בקרוב ומצפה לשמוע על התקדמות בנושא.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לדווח לוועדה, עד לסוף השבוע הבא, על חתימת ההסכם מול התאחדות הקבלנים וקידום הליך הבאת העובדים המיומנים.

תודה רבה לכם, אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:34.