פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
01/07/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 98
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, ה' בתמוז התשפ"ה (01 ביולי 2025), שעה 13:02

תחזיות עדכניות להכנסות מהיטלי רווחי יתר מנפט וגז

חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר
יסמין פרידמן

יוראי להב הרצנו

שלומי פיליפ - מנהל תחום בכיר, עלויות חקיקה, רשות המיסים, משרד האוצר

רימה ברנר - מפקחת ארצית מחקר כלכלי סטטי, רשות המיסים, משרד האוצר

נדב פודולר - צוות מאקרו ותחזיות, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

רימה ברנר - רשות המיסים, משרד האוצר

גל כץ - כלכלנית, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר

רז פרוגל - רפרנט אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר

יריב גסר - משנה למנכ"ל משרד האנרגיה, משרד האנרגיה

שגיא גנות-שחר - מנהל תחום רגולציה וייצוא גז טבעי, משרד האנרגיה

עמי צדיק - מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נתנאל קופראק - כלכלן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אופיר פאר - לוביסט ציבורי, לובי 99

עופרי נודל

נטלי שלף

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תחזיות עדכניות להכנסות מהיטלי רווחי יתר מנפט וגז

התכנסנו כאן היום כדי לקבל דיווח על תחזיות עדכניות להכנסות מהיטלי רווחי יתר מנפט וגז. אני מקווה שיש בשורות טובות. שמעתי איזה רמז קטן שיכול להיות שנתניהו צדק לפני עשר שנים. שוב פעם צדק.

משרד האוצר, שלומי פיליפ, מנהל תחום בכיר.

(הצגת מצגת)

שלום לכולם, צוהריים טובים, הסקירה שאנחנו נציג לכם היום היא דומה עד כדי אפילו זהה למצגת שהוצגה לפני שנתיים וחצי בוועדה, אבל מכיוון שחברי הוועדה קצת השתנו ויושבי-הראש התחלפו, ראיתי לנכון לצרף שוב את המצגת כמובן עם ההדגשים שצריכים לעשות בגין הזמן שחלף, וכמובן עדכון הסכומים והנתונים הפיננסיים שיוצגו. הסקירה היום תתרכז בעיקר בהיטל רווחי נפט, פחות בהיטל רווחי יתר ממשאבי טבע, מן הטעם שהנושא הזה של היטל משאבי טבע הולך לדיון גם בוועדה הזאת וגם בוועדות נוספות לאור הפרסום הקרוב של תזכיר חוק זיכיון ים המלח החדש שאמור להיות החל מ-2030. הנושא הזה כפי שאמרתי, ידון בהרחבה ולכן אנחנו נדון בו ככל שתשאלו, אבל הדגש פה יהיה על היטל רווחי יתר מנפט וגז.

נתחיל בסקירה ממש קצרה על המשק. אני מניח שרובם מכירים פה, אז זה ממש יהיה על קצה המזלג. אנחנו רואים פה את הגילויים של מאגרי הגז השונים בישראל. המאגר הראשון התגלה ב-1999, זה מאגר "ים תטיס" שכולל למעשה את השדות "נועה" ו"מארי-"B. המאגר הזה היה פעיל עד 2012. הוא התכלה ולמזלנו ב-2013 התחילה ההפקה של מאגר "תמר" שהתגלה ב-2009. הפיתוח של המאגר היה מהיר מאוד. מדינת ישראל התברכה בגז שהוזרם ולא נכנסנו למשבר אנרגיה באותן שנים. שנה אחרי שהתגלתה "תמר" התגלה מאגר "לוויתן" שהתחיל להפיק גז בסוף 2019. "כריש" "תנין" גם כן התגלו ב-2012–2013. "כריש" התחיל להפיק גז באוקטובר 2022. "קטלן" שקיבל ממש לפני שנה חזקה ממשרד האנרגיה צפוי להתחיל להפיק נפט וגז לקראת סוף 2027, ככה שמבחינת כמויות אתם יכולים לראות. אמנם זה בקטן, זה מפה שלקחנו אותה מרשות הגז הטבעי, שם אפשר לראות.

אני אגיד לכם את הכמויות. "ים תטיס" היה בסביבות BCM30. BCM זהBillion cubic Meter . זה מדידה של כמות גז בשדה גז. בעברית זה מיליארד מ"ק. כשאנחנו אומרים BCM הכוונה למיליארד מ"ק. ב"לוויתן" שהוא המאגר הגדול בישראל יש בין 550 ל-600. הצפי היום מכאן והלאה זה 530 אבל כמובן שהפיקו נגיד ב-2024 BCM11.3 ממאגר "לוויתן". מאגר "תמר" מוערך כיום עם BCM280. הוא החל מ-2013 להפיק הכנסות. אנחנו מדברים על בין 8 ל-10 BCM בשנה, אז תעשו את החשבון כמה בסך הכול הכמות ב"תמר". "כריש", גם כן כמויות של עשרות BCM עד כדי 70, ו"תנין" יחד עם "קטלן" אנחנו מגיעים אפילו מעל ל-BCM100 בידי חברת "אנרג'יאן ששולטת ב"כריש", "תנין" ו"קטלן". "קטלן", אגב, זה יונק ימי בגודל בין דולפין ללוויתן.

מבחינת המחירים נהוג להגיד מחיר לפי יחידת חום טרמית בריטית. זה מיליוני יחידות, זאת אומרת MMBTU, British Thermal Unit וכו'. כשרשות הגז אומרת שמחיר ממוצע למשק המקומי זה 4.5 דולרים ליחידת חום, אז הכוונה ל-MMBTU. מצד שני אמרתי שאנחנו מודדים את מאגרי הגז ב-BCM. כשאומרים BCM, אם ניקח יחידת חום טרמית אחת ונכפיל אותה ב-35–36מיליון פעמים, אנחנו נגיע ל-BCM. אם BCM אחד, מחירו בין 200 ל-250, אולי גם אפשר להגיע פה ושם ל-300 מיליון דולר ל- BCM, אז אם נחלק ב-35–36 מיליון, נגיע למחיר שלו ליחידת חום טרמית בריטית, זאת אומרת זה יכול להגיע ל-4 עד 6 דולרים ליחידה. זה לגבי כמויות ומחירים, סקירה.

במפה עדיין אפשר לראות את ההיצע של "כריש", "לוויתן" ו"תמר". "לוויתן" ו"תמר" מפיקים בשנה כ-BCM10–11, "כריש כ-BCM6, והייצוא ממדינת ישראל הוא בגדול חצי-חצי, חצי למשק המקומי, טיפה יותר, וחצי לייצוא כאשר הייצוא הוא בעיקר לחברת החשמל הירדנית שנקראת "נפקו", ולאיזה קונסורציום של תעשיינים שנקרא "אויקאן". בעבר הוא נקרא בלו אוקיאן. בעבר הוא נקרא דולפינוס והוא מאגד את התעשיינים המצרים כדי שיהיה להם כוח התמחרות מול החברות הישראליות.

אתה מדבר על ההנזלה.

חלק מזה אתה צודק, גם הולך להנזלה ב- Unión Fenosa וחברות איטלקיות וספרדיות שנמצאות לאורך החוף בדמנהור וכל מיני ערים לאורך החוף המצרי. זה LNG שעובר בסוף לאירופה, אבל עיקר הגז להערכתי הוא כן נצרך במצרים.

אני אעיר שכרגע אין שימוש במתקני הנזלה במצרים. כרגע הם צורכים את הגז במשק המקומי.

הרוב עד כדי הכול באמת זה להפקת הגז המקומית במצרים.

שתי ועדות שישינסקי שהיו לאורך השנים, ב-2011 וב-2024, ב-2011 הוועדה דנה בהעלאת חלקה של המדינה ממשאבי הנפט והגז. הוועדה השנייה בראשותו של פרופ' איתן שישינסקי גם דנה בהעלאת שיעור ה-GT לגבי משאבי הטבע. אלה היו המטרות העיקריות של הוועדות, להעלות את החלק של המדינה שנמדד. במונה שמים את שלושת סוגי המיסים, מס חברות, תמלוגים והיטל רווחי יתר ממשאבי טבע שנקבע לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, ובמכנה הרווח לפני מיסים. היחס הזה היה בעבר מאוד נמוך בנפט וגז עד כדי 30%, אפילו פחות. ועדת שישינסקי חילקה את הציפיות מהקבלה של ה-GT מהמאגרים השונים בהתאם לגודל המאגר. מאגרים גדולים BCM250 ומעלה, מאגרים בינוניים BCM100–250 ומאגרים קטנים מתחת ל-BCM100, אבל בגדול הם שמו שם BCM16.

המצב בחלקה של המדינה מרווחי ההפקה של נפט וגז הוא יחסית בסדר לחלקה של המדינה מענף משאבי הטבע. אנחנו פרסמנו בדוח ביניים בראשות החשכ"ל שחלקה של המדינה ממשאבי הטבע הוא לצערנו נמוך ולא תואם לציפיות שהותוו בוועדת שישינסקי השנייה, ואנחנו במגמה לתקן את זה.

מה זה אומר משאבי הטבע?

הזכרתי שבקרוב יהיה תזכיר חוק שידבר על הרגולציה בזיכיון ים המלח החדש, אבל מייד לאחר הפרסום של תזכיר החוק של זיכיון ים המלח החדש, יפורסם תזכיר חוק שכולל את תיקוני החקיקה במיסים שיעלו את חלקה של המדינה ממיסים לחלק שוועדת שישינסקי - - -

זה לא מה ששאלתי. שאלתי מה זה ענף משאבי הטבע, מה זה כולל?

ענף משאבי הטבע זה בעוד שני שקפים. מדובר על אשלג, פוספט, ברום, נחושת, פצלי שמן. בעיקר הכספים שמופקים היום ממשאבי טבע, מדובר על משאבים מים המלח.

אוקיי.

אופיר פאר מלובי 99. נחושת, אין כרייה היום, ופוספטים אתם לא גובים היטל רווחי יתר.

אמרנו שחלקה של המדינה ממשאבי הטבע הוא דרוש תיקון ואנחנו עובדים על זה, וייצא תיקון בעוד כמה חודשים על מנת שבאמת חלקה של המדינה יעלה, ויעלה בהתאם לציפיות של ועדת שישינסקי, קרי 46% עד 55% ובממוצע כ-50%.

מאיזה פצלי שמן אתם גובים?

כיום להערכתי, יש פה את משרד האנרגיה, אין עדיין פרויקטים של פצלי שמן. דובר על משהו שיהיה בנגב.

אז האמירה שלך היא שאתם רוצים שיהיו פצלי שמן?

זו אמירה של החוק. החוק מחייב בהיטלים מהפקה של חשמל מפצלי שמן.

היו חיפושים אבל לא מצאו.

טוב מאוד. זה סופר מזהם, לכן אני שואל לגבי הערתך שאתם רוצים לראות עוד גבייה מענף משאבי הטבע שבתוכו יש מקורות מאוד מאוד מזהמים.

כרגע זה החוק.

זה לא החוק. אתה רוצה להבהיר את הדברים שלך?

כן, אני מבהיר. אם יופק חשמל מפצלי שמן, החברות יצטרכו לשלם היטל. אין פה איזה חיוב חוקי להפיק חשמל מפצלי שמן.

אז ההערכות שאתה אמרת שאתם מבקשים להתאים את ההמלצות של הוועדה לבפועל, מדברות על הפקה?

לא, לא, אנחנו מדברים על המיסוי עצמו.

אני מדבר על המיסוי. המיסוי הוא פרי של הפקת חשמל.

תזכיר החוק שייצא לגבי זיכיון ים המלח יהיה תזכיר חוק שיהיה בו תיקונים לחוקי המיסים השונים, העיקרי שבהם חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע שזה נשוא הדיון בוועדה פה, שלמעשה כל ההיטלים מגיעים לפי חוק זה.

אני מנסה להבין. הפער הוא בגלל שהמיסוי לא היה כנדרש להמלצות הוועדה, או כי המשאבים לא עובדו מספיק?

הסיבה הראשונה. הסיבה השנייה לא - - -

אוקיי. אם ככה אנחנו בסדר.

למה יש פער בין הציפיות לבין מה שקרה בפועל?

במודל הראשון מדובר על מודל על בסיס מזומן. רואים את זה בשורה השלישית בהיטלים.

בגלל הנוסחה.

בגלל הנוסחה. המודל של שישינסקי 2 הוא מודל על בסיס חשבונאי מצטבר ושם לא קשור כל כך למיסים אלא יותר קשור לחשבונאות ולעריכת דוחות. תכנוני מס, יש תכנונים ואפשר לא. חוקי המס משתדלים להיות מאוד חד-ערכיים. נכון שיש הרבה חילוקי דעות, אבל כשאנחנו עוברים לעולם החשבונאות כבר מתחילים עניינים של הפרשות ושל דברים שהם יותר סובייקטיביים, מה שבחוקי המס פחות טורלנטיים אליהם, במובן הזה שאנחנו בדוח התאמה לצרכי מס מתאמים את ההפרשות האלה. אם חברה ניכתה הפרשה חשבונאית, לצורך מס אנחנו מתאמים, כלומר מחזירים חזרה לרווח את הסכומים שנוכו כהפרשות. סתם נתתי דוגמה.

ההסבר שלך נותן מענה לפער של כמעט 2 מיליארד שקל שהיה בין התחזית שהצגתם כשחוקק החוק לבין המציאות בפועל. אם אני מבין נכון, בעת חקיקת החוק הוצג כי הכנסות הקרן עד 2022 יעמדו על 4 מיליארד דולר, ובפועל עד סוף 2024 הן עמדו על בערך 2 מיליארד. איך אתה מסביר את הפער?

לפי מי התחזית הזאת?

אתם הצגתם את זה.

אתה אומר על התחזית האחרונה שלנו שהוצגה?

כשחוק שישינסקי חוקק בכנסת, הוצג לחברי הכנסת שהתחזית שלכם, של האוצר, של רשות המיסים, שההכנסות עד שנת 2022 יעמדו על 4 מיליארד דולר, ונכון לשנת 2024 בפועל הקרן צברה 2 מיליארד דולר.

באיזו שנה הוצגו המספרים האלה?

ב-2012. מה הפער?

אנחנו ב-2012 עדיין לא עשינו תחזיות.

מאה אחוז, מקובל עליי. שוב אני שואל מה הפער ב-2 מיליארד דולר?

הפער הוא יכול אפילו להיות הרבה יותר לגבי השנים הבאות.

חשוב מכך, איך מוודאים שהתחזית הבאה תהיה מדויקת?

מה שקרה, שבסוף 2014 הממונה על התחרות, בשמו הקודם מנהל ההגבלים העסקיים ראה את השוק וראה שהוא מאוד ריכוזי.

פרופ' גילה.

פרופ' גילה. החליט לעשות "פוס", אני לא ממשיך ככה, אני עוצר את הכול ואומר, בואו נבחן. אני לא נותן יותר אישורים. הוא הקפיא את השוק. בעקבות הקפאת השוק מאגר "לוויתן" שכבר ראינו, הוא התגלה, הוא לא פותח. למעשה לא הייתה יתירות. היה רק את שדה "תמר" וכל הנושא של הנפט והגז נעצר. הממשלה רצתה לקדם את זה ויצרה את מתווה הגז. ערערו על מתווה הגז ב-2015, וב-2016 בג"ץ אישר את מתווה הגז והוריד שם איזה סעיף של יציבות ההטבות, אבל בגדול הוא אישר את מתווה הגז. מתווה הגז בכללותו, המטרה שלו הייתה לעודד את ענף הזה ולקדם אותו חזרה כדי שהתאגידים ימשיכו ויחזרו לשים את הכספים ויפתחו את המאגרים השונים שהתגלו. רק צריך לפתח אותם. זה מה שנקרא מאגר כסף ששוכב בבטן האדמה וצריך לנצל אותו, כי מי יודע, בעוד 20 שנה יכול להיות שכל הנושאים הסביבתיים יעצרו את הדבר הזה. הפוטו-וולטאי כבר היום, יש ימים שהוא כבר מייצר 50% מהחשמל במשק.

באיזה משק?

בולגריה אולי.

לא, יש ימים - - -

סליחה, במהלך היום.

כן, במהלך היום החלק של הפוטו-וולטאי.

נקודות מאוד ספציפיות היום.

אני מאוד אשמח שמשרד האנרגיה יפנה אותי לימים שבהם - - -

רק להגיד הערה, שבשיעור התמלוגים רשום שם 12.5% אבל בפועל היום זה 11.06% בגלל שמכירים בכל מיני הוצאות. בסופו של דבר האחוזים פה כפי שאתם רואים, 46.8%. האחוז בוועדת שישינסקי הוא 50% מקסימלית, אבל ככל ששיעור המס עולה מעל 18%, כי אז בוועדת שישינסקי הכוונה הייתה להוריד את שיעור מס החברות ל-18%, אז כל אחוז שמעל 18% הוא מוריד את ההיטל ב-0.64%, לכן יש פה איזה מספר כזה, 48.6%.

המודל של היטל רווחי נפט הוא מודל סבוך אבל ניסינו לפשט אותו. לוקחים את הרווחים מהפקת נפט וגז בשנה מסוימת ומכפילים אותם בשיעור ההיטל. איך נקבעים רווחי הנפט הגז? לוקחים את התקבולים השוטפים על בסיס מזומן שיצרו תקבולים שהתאגידים מכרו את הגז או את הקונדנסט, זה למעשה מן נפט, בניכוי תשלומים שוטפים. כמובן הכול על בסיס מזומן כמו שאמרנו, ומתקבל רווח נפט. את רווחי נפט האלה מכפילים בשיעור ההיטל. שיעור ההיטל נקבע לפי מקדם היטל. זה מן יחס של בין סך כל הרווחים מרווחי הנפט הנצברים מכל השנים עד תום אותה שנה שנבחנת, לבין ההשקעות המצטברות בחיפוש ובהקמה של המיזם. ההשקעות המצטברות הן מכלול של סכומים שבעלי המאגרים השקיעו הן בחיפוש והן בהקמה, אם זה הקמה של צינורות, הקמה של האסדות עצמן ועוד הוצאות נוספות, ומוסיפים להם עוד גרייס של שנתיים כי לא תמיד מספיקים לעשות את כל ההשקעות. ועדת שישינסקי ובעקבותיה גם חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע נתנו את הגרייס הזה של שנתיים. "תמר" קיבלה ארבע שנים.

אחרי שנתיים או ארבע שנים, בהתאמה, המכנה ננעל ואחר כך נוספות הכנסות או רווחים במונה. אם ניתן דוגמה, סך כל רווחי הנפט הם 5 מיליארד דולר ובמכנה סך כל ההשקעות זה 4 מיליארד דולר, אז אנחנו נמצאים פחות מ-1.5. המיזם, למרות שהוא יכול להפיק 30 מיליארד דולר/שקל רווחי נפט, בגלל ששיעור ההיטל הוא אפס, אז לא ישולם היטל באותה שנה. לעומת זאת אם במונה יהיו רווחי נפט מצטברים של 6 מיליארד דולרים ובמכנה 4 מיליארד דולר השקעות, אז יש לנו 1.5 יחס והחל מה-1.5 ו-50% מתחילים לשלם 20%. נגיד המאגר ירוויח מיליארד דולרים באותה שנה, אז נכפיל את ה-20% או כל שיעור שיתקבל בהתאם למקדם היטל, בהתאם.

לסיכום, רווחי נפט, מיליארד בדוגמה. שיעור ההיטל יצא 24%, אז המכפלה שלהם 240 מיליון דולר יהיה היטל. אפשר לראות את זה גם בצורה גרפית. במקווקו זה המקסימום כשמגיעים עד ל-50% לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, אבל בפועל בגלל ששיעור מס החברות היום הוא 23%, הוא עולה ב-5% על 18%, אז אנחנו מורידים 5 כפול 0.64% ומגיעים ל-46.8%. אתם רואים שיש פה איזה מהלך ביניים שממנו בין 1.5 ל-2.3 במקדם ההיטל. שיעור ההיטל עולה מ-20% ל-46.8%.

לא כולכם מכירים מה קרה פה בשנים האחרונות. בפברואר 2022 פרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה ומחירי הגז, הנפט, הסחורות בייחוד הדגנים, הכול קפץ. בעקבות זה גם המחירים של הפרטילייזר, זה כל משאבי הטבע של אשלג וכו'. השוק נרגע קצת ב-2023 ואנחנו רואים שעדיין בישראל הקו האופקי הקבוע והישר ממשיך לאורך כל השנים. זה הייחוד בישראל. הייחוד של מדינת ישראל זה שהמחיר של הגז הוא מחיר די קבוע שנע בין 4–4.5–5 לפי רשות הגז, אם עושים ממוצע של משק הגז הישראלי יוצא 4.5 דולר ליחידת חום, כאשר אתם רואים שרק בארצות הברית בגלל שיש שם את Henry Hub שזה Hub מאוד גדול שמרכז מכמעט כל ארצות הברית את הנפט ואת הגז שזורם אליו, אז זה באמת תופעה ייחודית. כשמסתכלים, ואנחנו די דומים לאירופה, מצבנו הרבה יותר טוב מאשר אירופה ששם המחירים הם לפעמים ב-50% יותר ולפעמים אפילו פי שניים יותר. המזרח הרחוק, לא הייתי כל כך משווה אליו כי להם יש LNG, זאת אומרת גז מונזל. מחירו של הגז המונזל הוא כמובן יותר גבוה כי יש הפקה של מעבר לגז הנוזלי. כשאתה רוצה להפיק מעבר לגז הטבעי שהוא בצורה שהיא לא בצורת נוזל, אתה רוצה להנזיל אותו, כלומר לקרר אותו, זה לוקח הרבה אנרגיה והאנרגיה הזאת עולה כסף, לכן במזרח הרחוק העלויות הרבה יותר גבוהות, יכולות לנוע בין דולר לעד כדי אפילו 3–4 דולרים תוספת מגז טבעי.

הוא יוצא מהאדמה מונזל?

לא. הגז יוצא בצורה של גז, וביחד עם נוזלים שההפקה שלהם באסדה, תוצריה הם קונדנסט, זאת אומרת זה מן נפט כזה. הוא גם נמדד בחביות נפט. נגיד "לוויתן" בשנה מוכרת כ-900,000 חביות.

גם פה יש את זה, רק באחוז יותר קטן.

כן. "לוויתן" מוכרת נגיד 900,000 חביות קונדנסט בשנה. ב"כריש" יש יותר. הגז שיוצא מבטן האדמה הוא יוצא למעשה גם גז וגם נוזל והם מופרדים ונמכרים בנפרד.

אז מה ההבדל במזרח, לא הבנתי, אם זה אותו דבר?

אי אפשר להעביר בצינור. מעבר ל-2,000 ק"מ זה באמת מוגזם. רצו להעביר לאירופה עד כדי אפילו איטליה. אתה יכול להעביר בצינור מאות ק"מ עד 1,000–2,000 מקסימום, אבל להעביר בצינור למזרח הרחוק זה בלתי אפשרי, לכן מה שעושים, מנזילים את הגז לנוזל, מעבירים אותו במכליות על גבי אוניות ושם זה נפרק בצורה של גיזוז ישר לחברות חשמל. ככה זה נעשה, אגב, היום בעיקר באירופה אחרי המשבר שרוסיה הפסיקה את ההזרמה למעשה של הגז הטבעי. הם הזרימו, לזיכרוני, כ-50BCM בשנה לאירופה. כמעט כל הדבר הזה נפסק ולכן היום אירופה צורכת גז מונזל מארצות הברית בעיקר, אלג'יריה, קטאר. זה בא באוניות וישר מגוזז.

אני מבין את התהליך הזה טוב מאוד. אני כבר ותיק פה. שנים. אותו דבר, בקיצור. אין פה משהו שונה פרט למרחק. אתה אומר, המרחק מאירופה גדול מידי.

להבדיל ממפעלי ים המלח שהם מפיקים אשלג באופן שונה, אני עברתי כרגע למשאבי טבע, לאשלג סתם כדוגמה, אז דווקא אצלנו בישראל ובירדן מפיקים אשלג בצורה אחרת מאשר כרייה כמו בכל העולם. אצלנו זה באמצעות אידוי של אשלג, אבל בענף הנפט והגז אנחנו לא המצאנו פה איזה - - -

בגלל שזה מונזל המחירים שם יותר יקרים. בגלל כל התהליך שזה עובר ובגלל שאין להם צנרת, בגלל זה המחירים שם יותר יקרים.

אנחנו יכולים לעבור למבנה מיזמי הנפט. אפשר לראות בבוטום, תרתי משמע, אם אנחנו מדברים על מאגרי גז שהם קילומטרים מתחת לתחתית הים, זאת אומרת אם אנחנו מדברים על מים עמוקים זה 1.7 ק"מ מים ואז עוד קודחים בתוך הקרקע. סך הכול יכול להגיע ל-5 ק"מ עומק. מיזם הנפט הוא למטה. מעליו יש את בעלי הזכות במיזם נפט. יכולות להיות חברות שמחזיקות, יכולות להיות שותפויות כמו ישראמקו או חברות כמו שברון. בעבר זה היה נובל אנרג'י, היום זה שברון, תמר פטרוליום וכו'. בעלי הזכות של הנפט הם אלו שמשלמים את ההיטלים. לא המיזם עצמו משלם אלא בעלי הזכות כמו שותפים. אם יש שותפים, כמו במס הכנסה, אז כל שותף משלם את חלקו בהיטל. אותו דבר אם זה שותפות ואם זה חברה שמחזיקה במיזם הנפט, אז הן אלו שמשלמות את חלקן. אם יש מיזם נפט שחייב ב-10 מיליון דולר היטלים, ויש חברה, שותפות שמחזיקה ב-20%, אז 20% מתוך ה-10 מיליארד דולר היטלים שצריך לשלם, אז בהתאם 2 מיליארד דולר ישולמו כהיטל עבור אותה חברה.

בנוסף לבעלי הזכויות יש גם מקבלי תשלום נגזר שגם הם משלמים היטלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. התשלום שלהם הוא נקרא תשלום נגזר. כשמו כן הוא כי הוא נגזר. הם למעשה מקבלי תמלוגי-על. התשלום שלהם נגזר מהכסף שהם מקבלים. אם הם לדוגמה מקבלים מיליון דולר בשנה ושיעור ההיטל הוא 50% לצורך הדוגמה, אז 500,000 דולר מקבל תשלום הנגזר ישלם לרשות המיסים, אבל שימו לב, מכיוון שבעל זכות הנפט שילם את תמלוג העל למקבל התשלום הנגזר, הוא יהיה זכאי לזיכוי של אותו היטל שמקבל התשלום הנגזר שילם. בדוגמה שלנו יש לנו בעל זכות נפט ששילם 2 מיליארד דולר.

קשה להבין. צריך תואר שני בחשבונאות.

יש דוגמה פשוטה. חבות בהיטל של כל המיזם, 10 מיליארד דולר. סתם דוגמה. בעל זכות נפט הוא מחזיק 20%, אז הוא משלם 2 מיליארד דולר.

זה הבנו.

אותו בעל זכות שילם תמלוג-על למקבל תשלום נגזר, נגיד מיליון דולר. שיעור ההיטל הוא 50%, אז מיליון דולר כפול 50% זה 500,000 שמשלם מקבל התשלום הנגזר, לדוגמה גיאולוג או שותף כללי. הם ישלמו לרשות המיסים את ה-500,000 דולר, אבל ה-500,000 דולר האלה ישמשו כזיכוי לבעל זכות הנפט, אותו אחד ששילם את ה-2 מיליארד דולר שזה ה-20% כפול 10 מיליארד. מה-2 מיליארד דולר ינוכו חצי מיליון, בדוגמה, ובעל הזכות ישלם 2 מיליארד פחות חצי מיליון, לפי הדוגמה. המדינה תראה בסוף את ההיטל. ה-2 מיליארד מה-20%, המדינה תראה את זה.

פה תוכלו לראות את תחזית גביית ההכנסות מהיטלים של קרן לאזרחי ישראל בעשור הקרוב. אנחנו רואים שבגרף העולה, מדובר על "תמר" ואחר כך מצטרפים ב-2027 "לוויתן", "כריש" ובהמשך הדרך גם "קטלן". הוא רק יתחיל להפיק גז ב-2027, אז לפי המודל של היטל רווחי נפט יש גרייס של כמה שנים עד שמתחילים לשלם היטל. כפי שאמרנו, צריך לעבור את מקדם היטל 1.5. פה אפשר לראות את המספרים עצמם. לבקשת הוועדה אפשר לראות שבסך הכול הצפי של רשות המיסים הוא לגבות 57 מיליארד דולרים. אנחנו כבר כוללים את ה-1.4 מיליארד דולר שגבינו עד 2024, ככה שבנטו לפי הצפי המינימלי של רשות המיסים יש עוד כ-57 מיליארד דולרים לפחות שאמורים להיכנס לקרן לאזרחי ישראל. 1.4 כבר התקבלו.

עד מתי?

"לוויתן" זה עד 2064. "תמר" זה עד 2050. מקסימום זה עד 2064 כי "לוויתן" הוא המאגר הגדול. מאתגר.

גולת הכותרת, בשקף הבא אנחנו יכולים לראות את התחזית. אמרנו שהמיסים שהמדינה גובה הם משלושה סוגים – היטלים, מס הכנסה ותמלוגים. היום המס העיקרי זה דווקא התמלוגים, וההיטלים זה המס הנמוך ביותר אבל זה הולך ויתהפך בעתיד וההיטלים יהיו המס הגבוה ביותר שייגבה ואף רוב המס הצפוי שייגבה מהפקת נפט וגז, כאשר אנחנו בסך הכול גם מהיטלים, גם ממס הכנסה וגם מתמלוגים צופים שסך כל הגבייה עד 2064 תהיה בין 360 מיליארד שקלים ל-440 מיליארד שקלים. בממוצע אפשר להגיד 400 מיליארד שקלים שזה כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, מאות מיליארדי שקלים הכנסות מנפט וגז, ואני מדגיש, מנפט וגז לא כולל היטלי משאבי טבע ולא כולל מס חברות ממשאבי טבע ולא כולל תמלוגים שגובה החשכ"ל ממשאבי טבע. זה בדיון נפרד. אמרנו בתחילת הישיבה שמכיוון שבעוד כמה ימים/שבועות, בקרוב מאוד החשכ"ל יפרסם תזכיר חוק זיכיון ים המלח, יהיו דיונים, לכן אני רוצה להקדיש את הדיון הזה יותר לנושא של הפקת נפט וגז ופחות למשאבי טבע.

בכל זאת אנחנו כן רק נזכיר את המודל של היטל רווחי יתר ממשאבי טבע. זה מודל אחר כמו שאמרנו, מהמודל של היטל רווחי נפט ששם זה על בסיס מזומן. יותר קל, הכול ברור. מה שיתקבל על בסיס מזומן, אין כל כך משחקים. עד שנה מסוימת כל ההוצאות הן למעשה ייחשבו השקעות במכנה, ומעבר לזה ההוצאות או התשלומים עבור הפקת הנפט והגז יעלו למונה ויופחתו מההכנסות. לעומת זאת ברווחי יתר ממשאבי טבע אמרנו שמדובר ברווחים שנמדדים לפי רווח תפעולי. הרווח התפעולי, יש עליו הרבה התאמות לפי החוק. מה שכן ניתן כדי למדוד את רווח היתר זה ניכוי של 14% מהעלות. זה למעשה מבטא את רווח היתר, כי הרווח התפעולי המתואם זה רווח רגיל. ככל שעלה הרווח התפעולי המתואם על ה-14% מעלות הרכוש הקבוע המופחת, אז אנחנו יכולים להגיד, זה בהתאם לחוק ולהחלטות ועדת שישינסקי שיש פה רווח יתר, לכן אם עברנו בגובה של 6% מעלות הרכוש הקבוע המופחת מעבר לרווח התפעולי המתואם, המדרגה הזאת תמוסה ב-25% וכל יתר הרווחים ימוסו בשיעור היטל גבוה יותר של 42%.

אני מבינה שבאיזה שהוא שלב החליטו להכיר בהוצאות להקמת תשתיות ייצוא ואז משלמים פחות מס, נכון?

כן. פה את חוזרת להפקת נפט וגז, נכון?

אני לא יודעת איפה הייתי צריכה לשאול את זה. אתה מדבר סינית ואני לא היחידה.

אוקיי, אז אולי תחדדי את השאלה שוב.

אני מבינה שאחרי שהגיעו להסכמים כמה מס צריכים לשלם, למעשה הכירו להם אחר כך גם בהוצאות של התשתיות לייצוא הגז לטובת מה שנקרא הקלות מס, נכון?

אני אסביר. חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע מחריג כמו שאמרת, השקעות לצורך ייצוא גז. הוא אומר, אני לא רוצה להכניס את ההשקעות במכנה של מקדם ההיטל, לא רוצה לקחת את זה בחשבון, ומצד שני גם לא רוצה לגבות את הרווח שמעבר למחיר שאנחנו מוכרים מחוץ לישראל. אם בישראל אנחנו מוכרים ב-4.5 דולרים ליחידת חום, ולחו"ל, ייצוא אנחנו מוכרים ב-6 דולרים, אז המיסוי של ההיטל יהיה לפי 4.5, לא לפי 6 למרות שהמכירה למצרים, לירדן היא נגיד לפי 6 דולרים.

למה?

כי זה החוק. החוק אמר, אני ממסה רק עד היציאה לצינור נפט לייצוא או למתקן הנזלה וכו'.

אתם לא חושבים שזה טעות? לא מספיק אנחנו גם חלוקים בדעותינו פה בוועדה האם אנחנו צריכים לייצא גז וכמה? זה אחד.

פה אנחנו כפופים לשיקולים עסקיים-כלכליים והחלטות ממשלה. המס לפי החוק הפשוט כפי שהוא היום, המיסוי של ההיטל יחול רק עד היציאה של הגז לייצוא. מתקן ייצוא זה יכול להיות צינור נפט לייצוא או צינור גז לייצוא או מתקן להנזלת גז. זה החוק. כמו שאמרנו מקודם, לא היית, היה משבר עם עצירת כל ההשקעות בשוק הנפט והגז, וכתוצאה מכך היה את מתווה הגז שקיבל גושפנקה מבג"ץ. במתווה בגז בחלק של המיסים הוחלט שנחרוג מהחוק ונכליל במקרים מסוימים כמו הצינור השלישי של "תמר" וכמו הצינורות של "לוויתן", מעומק הים עד לאסדה של "לוויתן" מול חוף דור ועד לחוף, הצינורות האלה הם כן יכללו במודל שישינסקי, ומצד שני אנחנו נכלול גם את כל ההשקעות ברוטו. הדוגמה שנתתי קודם, שאם יש ייצוא, אנחנו נכלול את 6 הדולרים ליחידת חום ולא את ה-4.5 בדוגמה. זה היו הסדרים מאוד ייחודיים כדי לקדם ולזרז את ההפקה של הגז במשק, שנעצרה פשוט בגלל הנושא של ההגבלים העסקיים, לכן יש פה עניין של מה החוק אומר כדי לקדם עניינים רק שזה לצורך הפשטות והיעילות, וכשזה לא מפחית את המס, רק אז רשות המיסים ברולינג יכולה. מתווה הגז היה למעשה רולינג לחברות, שהן הסכימו לכך שבמכנה יכנסו ההשקעות ומצד שני ההכנסות יכנסו כולן למיסוי במודל שישינסקי.

אוקיי.

בדיעבד המדינה הרוויחה מזה או לא?

כן, בוודאי. הרי בנומינלי ההשקעות בשנים הראשונות מורידות. הראינו קודם, אם המודל של המיסוי נפט וגז, בחלק האופקי זה פחות אבל בחלק העולה אם אנחנו מכניסים השקעות, אז אני נעצר בשיעור ההיטל, אני פחות עולה, זאת אומרת יש לי פה הפסדי מס. לכאורה בשנים הראשונות יש הפסדי היטלים נומינליים. מצד שני יש לנו הקדמה של הכנסות, כי הרי אם אני מקים עוד צינור, אז לחברות, לתאגידים יש אפשרות למכור נפט וגז יותר בשנה, לכן בשנים שאחרי ההשקעות אנחנו נראה יותר הקדמה של הכנסות, הקדמה של רווחים. הרווחים נכנסים במונה מקדם ההיטל. הוא מגדיל את מקדם ההיטל שמגדיל את שיעור ההיטל, לכן בטוטאל, נכון, למרות שבשנים הראשונות יש ירידה בהיטלים, הרי בשנים שאחרי יש עלייה. תגידו, אוקיי, זה כך בנומינלי. אנחנו אומרים, לא, זה כך גם בנומינלי וגם במהוון. גם אם אנחנו מהוונים לפי שיעורים שמתאימים לחברות, לענף הנפט והגז, הרי שגם כשמהוונים התוצאה היא חיובית ולא שלילית. לאחרונה בדקנו מקרה שביקשו מאיתנו מרשות הגז, משהו שעומד על הפרק, ומצאנו שעדיף ללכת על המודל של פלוס פלוס מה שנקרא בלשון מקצועית, כלומר להכליל את ההכנסות בד בבד עם הכללת ההשקעות במודל מיסוי רווחי יתר מנפט וגז.

כשאתה אומר להכליל את ההכנסות, אתה מתכוון לפי המחיר ייצוא בפועל.

בדיוק, והמחיר ייצוא בפועל, במתווה הגז עמדנו על כך שהמחיר יהיה המחיר ברוטו ולא כמו שחלק מהתאגידים רצו לשחק ולהציג מחירים יותר נמוכים, כי הרי כשאתה לפי החוק מציג מחיר, אמרנו, בהפרש בין 4.5 דולרים בישראל לבין ה-6 דולרים לחו"ל יש פה עניין. זה גם זה וגם יש פה כל מיני רכיבים נלווים שהחברות הן לא יכולות להפחית מההכנסות.

לפי איזה שיעור היוון בדקתם את זה?

לפי 10%. 10% זה נהוג גם בחברות, ואני חושב שגם לובי 99, בחישובים שלכם גם כן עשיתם 10%.

כן, רק לא עניתם על המכתב.

אנחנו נתפנה לזה. כל דבר בעיתו ואפילו אולי נקבע ישיבה.

רק לגבי התחזית, מכיוון שיש פער מחירים בין המקומי לייצוא, חשוב מה תמהיל המכירות. לפי מה בנית?

לפי החברות. אין לנו ידע מעבר למה שיש לחברות. אנחנו מסתמכים על התחזיות של החברות ועושים עליהן התאמות שידועות לרשות המיסים בתוקף תפקידה בזה שהיא מקבלת דוחות. אני לא יכול לחשוף לציבור, לכן התחשיבים שלי הם אולי אפילו יותר מדויקים מאשר תחשיבים שנעשים גרידא רק על סמך התחזיות של הבורסה. הכלכלן הראשי יציג עוד מעט את החלוקה של ההיטלים לפי מיזמים וזה בגלל שהוא פשוט מסתמך על מידע גלוי.

אני אקפוץ לסיום לצבירה של ההיטלים החלוטים ואני אסביר יותר את הקונטקסט שאנחנו מדברים, על מה הם היטלים חלוטים, מה הם היטלים לא חלוטים. רשות המיסים גובה את ההיטלים בשנה מסוימת. כמו לעצמאי היא רוצה לגבות מקדמות. עצמאי, רשות המיסים לא מחכה לו לסוף שנה שימדוד מה היו הרווחים שלו ואז הוא ישלם את המס, אלא הוא משלם מקדמות. ככה גם החברות והתאגידים בתחומי הנפט, גז ומשאבי טבע משלמים מקדמות לאורך השנה ואז בסוף השנה מודדים ורואים מה היה הרווח האמיתי בתקופה, ובגינה או מוסיפים מס או רשות המיסים משלמת החזר לנישומים.

ההחזר לנישומים יצר פה קצת בעיה מכיוון שהחוק של הקרן לאזרחי ישראל לא מאפשר הוצאה של כספים מעבר להוצאה של כספים שהם בתחום אחריות הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, או קבלת הלוואה שהממשלה לוקחת הלוואה במקרים של קטסטרופות למיניהן. הקרן לא יודעת להחזיר כספים לנישומים דרך רשות המיסים, לכן נוצר מנגנון בתיקון מספר 3 בשנת 2021 שהכניס עוד קרן לתקופת ביניים בחשכ"ל.

למה הקרן לא יכולה לקבל אחרי שאתם עושים את כל התהליכים?

הקרן, המומחיות שלה איפה להשקיע וכמה להשקיע ומתי להשקיע. זאת המומחיות של הקרן. אולי אני אראה את הרווחים של הקרן. יש פה רווחים מאוד יפים. ב-2022, זו רק השנה של הקמת הקרן, היה 1.2%, אבל ב-2023 ו-2024 כבר יש 11.5% עד 17.5% תשואה על הנכסים, שזה רווחים יפים מאוד. פה זה כולל גם רווחי יתר ממשאבי טבע ואנחנו כל הדיון דיברנו רק על רווחי יתר, רווחי נפט.

אם אני אחזור להיטלים החלוטים, אז כשאנחנו גובים במהלך השנה את הכספים מהמקדמות, המקדמות לא מהוות היטלים חלוטים. זה לא חלוט, זה לא סופי, לכן זה מופיע בשורה השנייה, היטלים שאינם חלוטים/מקדמות או ניכוי במקור ממקבל תשלום נגזר כמו שאמרנו מקודם, 75% מצו שהוציא פקיד שומה כנגד נישום, שחושב פקיד השומה שצריך לשלם יותר היטלים. זה לא חלוט. אתם יכולים לראות למשל שב-2022 המקדמות קפצו כי המחירים של משאבי הטבע עלו באותה שנה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה.

ההיטלים החלוטים זה היטלים שעברו או פסק דין או היטלים לפי הסכם בין רשות המיסים לנישומים או אפילו השומה עצמית. נישום שמגיש דוח לצרכי מס הכנסה, הוא מן הסתם מודה, זה המס שאני צריך לשלם, אז אנחנו לוקחים את זה כחלוט זמני. יכול להיות שרשות המיסים תעשה שומה ותרצה להגדיל לו, אבל לפחות הסכום הזה זה סכום חלוט, לכן עד נכון להיום הסכומים החלוטים זה כבר 7.2 מיליארד. אלה סכומים שעוברים לקרן לאזרחי ישראל דרך קרן הביניים שנמצאת בחשכ"ל. אנחנו מעבירים למעשה את כל ה-8.1 מיליארד לחשכ"ל והחשכ"ל מעביר לקרן לאזרחי ישראל את ה-7.2 מיליארד. הוא משאיר אצלו כמיליארד שקלים שהם לא חלוטים למקרה שאנחנו נצטרך להחזיר לנישומים כספים בעקבות החזרי מס, בעקבות הגשת דוח.

מתוך ה-7.2 מיליארד זה כולל גם את הגז וגם את משאבי הטבע, נכון?

כן. בטבלה הזאת גם גז וגם משאבי טבע.

יש חלוקה בין הגז למשאבי טבע?

כן, אני אעביר לממ"מ את החלוקה.

זה כולל ים המלח או לא?

זה כולל את ים המלח. משאבי טבע, ים המלח.

ראיתי פה טבלה שזה לא כולל.

יש טבלאות שלא כולל, לכן צריך לשים לב בדיוק בכותרות של הטבלאות, מה נכלל, האם זה רק היטלי רווחי נפט או גם היטלי רווחי יתר ממשאבי טבע.

לסיכום, הקרן לאזרחי ישראל, אני מניח שגם היה לכם דיונים פה בוועדה, אז אין צורך כל כך להרחיב. עד כאן.

יפה. תודה רבה.

הצלחת לעשות חשבון כמה כסף יגיע לוועדה שנה הבאה? זה מה שמעניין אותנו.

זה ילך ויצמח בגלל שרואים את ההכנסות שגדלות למאות מיליארדים, עד 445 מיליארד, כך ההערכה. זה סכומים שהיו חלום פעם. היו כאלה שזלזלו כשראש הממשלה אמר את זה, ומסתבר שהוא קלע בול ואת רואה שזה מגיע באמת למאות מיליארדים. זה משהו שמשנה פה קצת את התמונה גם במדינת ישראל, הופך אותנו למעצמה אנרגטית עם ביטחונות גם לדור העתיד. אנחנו נקבל בקרן, דרך אגב, בגלל ההפקדה בקרן עצמה, ההשקעה בקרנות, ברווחים שייווצרו בהמשך זה ילך ויצמח, הכספים שיגיעו לוועדה.

ואז יבוא האוצר וייקח לנו הכול.

בסופו של דבר אני חושב, השקענו בדברים טובים, ראויים. גם חינוך, אנחנו לא נגיד חינוך. הצלחנו לשנות את הדברים כמו שרצינו בוועדה. זאת פעם ראשונה שאנחנו עושים מהפכה כזאת בוועדה עצמה. השקענו בדברים שלא הושקעו בעבר, והדרך היא לפנינו וזה הכול תלוי בנו בסופו של דבר. זה שעשיתי שרירים ולהשיג הרבה דברים, השגנו המון דברים. גם על הסעיפים של האוצר דנו לאיפה זה הולך בתת-סעיפים שלהם, והצלחנו. גם כשהייתה מחשבה שטענתם לגבי הכוללים, זה היה איזה סכום פעוט, עדיין אמרנו לחיילי צה"ל, מי ששירת בצבא.

השנה יש לנו כיוון מאוד חיובי, דרך אגב. אני רוצה לבשר לכם את הכיוון שלי ושל חבריי להשקיע למען שיקום של חיילי צה"ל. גיוס חרדים, אנחנו יכולים לעשות את זה פה, להקים עוד מכינות לחרדים. יש ישיבות הסדר של חרדים שנעלמו מהעין של אנשים. זה דברים שאפשר לעשות באהבה למען עם ישראל, לדור העתיד, לחבר את עם ישראל. זאת המטרה של הקרן. משרדי ממשלה אחרים לא עושים את זה.

נכון, אבל אני רק רוצה להזכיר שהמטרה של הקרן היא גם עידוד תעסוקה בנגב והשקעה באנרגיות מתחדשות.

אנחנו נעשה תעסוקה בנגב. יהיו אנשים שיתנו שירות שם. המכינות, דרך אגב, הן בנגב, בגליל בעיקר, אז בעיקר פריפריה. מביאים אותם לשם. יהיו דברים טובים. בגלל המלחמה הדברים קצת מושכים אותנו לכיוונים. אנחנו חיים את העם ואת הארץ. בהמשך הדיונים נעשה דברים טובים. אני אומר את זה לאוצר שעשיתם עבודה. הבאתם הערכות טובות. תודה רבה.

נדב פודולר, תציג לנו את התחזיות.

(הצגת מצגת)

נדב פודולר מאגף הכלכלן הראשי, מצוות מאקרו ותחזיות, ותציג יחד איתי גל כץ מהצוות שלי. הצוות שלנו נולד בערך לפני כעשור בעקבות צורך בתחזיות מקצועיות במסגרת תהליך התקציב. אנחנו אחראים על הפקה של תחזיות שמיכה של התוצר, ותחזיות הכנסות ותחזיות אינפלציה, ויש לנו גם מודל תחזיות לקרן העושר. המודל שלנו עובד טיפה אחרת מזה של רשות המיסים שהוצג כאן עכשיו, אבל סך הכול מגיעים לתוצאות מאוד קרובות.

מילה אחת על תמונת המאקרו. בשנת 2019, עוד לא ידענו את זה אבל בדיעבד אנחנו יודעים שאנחנו היינו בסופו של עשור מאוד רגוע ויציב יחסית מבחינה כלכלית. זה לא נראה ככה בזמן אמת אבל חמש השנים שהגיעו אחר כך היו הרבה יותר סוערות. היה לנו את הקורונה שהביאה לצמיחה שלילית בפעם הראשונה. אחריה הייתה התאוששות מאוד חזקה שגם אותה היה מאוד קשה לחזות, שהגיעה לתוצאה גם מהעצירה של המשק, גם מהריבית הנמוכה שהייתה וגם מכספים שחולקו והביאו לצמיחה מאוד גבוהה בשנתיים העוקבות, וכמובן שבשנת 2023 התחילה מלחמת חרבות ברזל שמאוד העיבה על הצמיחה. אפשר ממש לראות את זה בחלוקה הרבעונית, איך ברבעון האחרון של שנת 2023 הייתה לנו צמיחה שלילית מאוד חזקה. אחריה איזה שהוא פיצוי מאוד חלקי, ומאז מבחינת צמיחת התוצר אנחנו באיזה שהוא מצב של דשדוש, כשמבחינת רכיבי תוצר מה שמחזיק אותנו זה צריכה ציבורית מאוד גבוהה שזה לא מצב רצוי.

לתוך זה נכנס התחום של הגז שהוא דווקא מהווה איזה שהוא עוגן. באיזה שהוא אומדן שעשינו אפשר לראות שסך הכול התרומה של ייצוא הגז לצמיחה בשנים 2020 עד 2024 זה 0.6% תוצר. סך הכול הצמיחה בשנים האלה הייתה באזור ה-19%, אז זה לא אחוז גדול מהצמיחה אבל זה עדיין איזה שהוא גורם מייצב. למשל בשנת 2024 הייתה ירידה של כמעט 5% בייצוא בעקבות המלחמה, ובאותה שנה הייתה עלייה במונחי BCM של 14% בייצוא הגז, זאת אומרת שהגז מאוד שיכך את הירידה שבכל זאת חווינו בייצוא. בין 2020 ל-2024 הנתח של ייצוא הגז מתוך סך ייצוא הסחורות שילש את עצמו פחות או יותר בגלל שמייצאים יותר גז וגם בגלל הדשדוש בייצוא הסחורות בשנים האחרונות. מעבר לזה כמובן שמגזר הגז גם תורם בעוד מקומות ולא רק דרך הייצוא. כמו שגם הוזכר כאן, זה מביא ליציבות במחירי האנרגיה, זה מביא לשיכוך של האינפלציה, תומך בשקל דרך הייצוא, מזהם פחות, מאפשר לנו עצמאות אנרגטית וגם יש לזה השפעות גאו-אסטרטגיות מבחינת שיתוף פעולה אזורי בטח בתקופות מתוחות כאלה. כשאנחנו מייצאים גז לשכנות שלנו, זה רק יכול לעזור.

מילה אחת על איפה אנחנו ביחס לעולם. אנחנו אולי נראים לעצמנו כמו מעצמת גז, אבל בהשוואה עולמית אנחנו לא מחזיקים בנתח מאוד גדול מרזרבות הגז העולמיות. יש כאן חישוב שעשינו בהסתמך על נתוני מינהל מידע אנרגיה של ארצות הברית. הנתונים האלה הם מ-2020. מאז לא מצאתי נתונים שלמים שאפשר באמצעותם לעדכן, אבל סביר להניח שהמיקום שלנו לא השתנה דרסטית, זאת אומרת אנחנו עוד לא רוסיה, איראן או קטאר, למרות שכאן ליד השכנים שלנו אנחנו כן מייצרים הרבה גז ויכולים גם לייצר - - -.

במודל שלנו אנחנו מסתכלים על סוגי ההכנסות כמו ששלומי הזכיר קודם, משק הגז, קודם כל התמלוגים שהם ממש נגבים על כל BCM שיוצא, אחר כך על היטל רווחי היתר לפי המודל ששלומי הראה לפני כן, ואחר כך מה שנשאר אנחנו מנסים לעשות אומדן גם של מס החברות שהתקבל. זו איזו שהיא תשובה חלקית לשאלות שנשאלו לפני כן לגבי הפער בין התחזיות של לפני 12 שנה לבין מה שקורה עכשיו. מאוד קשה לחזות בדיוק את גודל הקרן בעתיד. היא מאוד תלויה בהרבה מאוד גורמים שקשה להעריך מראש מה הם יהיו. כמובן שגודל הקרן ורווחי החברות מאוד רגישים למחיר הגז, היקף ומועד הפיתוח של מאגרים. חלק מהסיפור היה העיכוב בפיתוח של "לוויתן" שגרם להגעה מאוחרת יותר של כסף. מצד שני אני יכול להגיד שעכשיו התחזיות שלנו וגם של רשות המיסים עלו מעט בהשוואה ללפני שנתיים כשגם היינו כאן בוועדה, בגלל שההיקפים של הגז עלו קצת, גם גילוי מאגר "קטלן" וגם גילוי של קצת יותר גז במאגרים הקיימים. שער הדולר מאוד משפיע וזה לא דבר שקל לחזות אותו. אחוזי התשואה על הקרן מאוד משפיעים. אני אתייחס לזה עוד רגע. היקף הייצוא זה גם משהו שקשה לדעת אותו מראש. כנ"ל הביקוש. במודל שלנו אנחנו יכולים לחזות לפי איך שהמודל עובד כמה החברות יכניסו, אבל מזה גם צריך להסיק כמה הן ירוויחו, גם בשביל מס החברות וגם בשביל חישוב ההיטל.

מעבר לזה יש עוד משאבים ככל הנראה במים הטריטוריאליים של ישראל שטרם התגלו. אם הם יתגלו הם יכולים לשנות דרמטית את התמונה, וגם כמו שהוזכר, יכול להיות שיהיה שינוי בקצב המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות שמאוד ישפיע על ההכנסות במגזר הגז. יש את הבולט האחרון שבדרך כלל אנחנו שמים אותו כאן פשוט כדי לכתוב אותו, אבל בשנתיים האחרונות כולנו ראינו שמאוד ריאלי וגם הוא יכול מאוד להשפיע על התמונה של משק הגז.

כמה מילים על ההנחות שעשינו. את הביקוש קיבלנו ממשרד האנרגיה. גם את נתוני הייצוא. בשביל להבין את הרווחים ביחס להכנסות אנחנו משתמשים בדוחות כספיים גם של חברות הגז בישראל וגם חברות בעולם. קצב ההפקה של המאגרים, לקחנו אותו בתחזית של חברות הגז. נראה את זה בשקף הבא. אנחנו לא מניחים גילוי ופיתוח של משאבים פרוספקטיביים כרגע, כלומר אם גז נוסף יתגלה זה יכול להגדיל את התחזית. שער הדולר שאנחנו מניחים לטווח הארוך הוא 3.5 שקלים לדולר, ושיעור התשואה הממוצע על הקרן שאנחנו מניחים הוא שלוש וחצי שנים בכל שנה שאנחנו לא יודעים עליה כלום. בעצם זה טיפה משפיע כי בשנים האלה כמו ששלומי הראה, הקרן הרוויחה יותר מ-3.5% ריאלי, משהו כמו בערך 7% ריאלי ממוצע. המשמעות של זה היא שיש לנו עשור עכשיו שבו הקרן גדלה כתוצאה מהפער בין ההכנסות, התשואה לבין הכסף שמופרש ממנו שהוא לפי 3.5%. אחרי עשר שנים בגלל שזה יהיה ממוצע של ההכנסות, אז הקרן תפסיק לגדול.

ממוצע תשואות, לא הכנסות.

סליחה, אמרתי הכנסות. כן, ברור, ממוצע תשואות. כשגל תציג את התוצאות של המודל שלנו, נראה שיש איזו שהיא קפיצה בהעברות לתקציב בגלל שיכנסו השנים האלה של התשואות הגבוהות, ואנחנו מניחים אחר כך תשואות יותר נמוכות. ככל שהתשואות תהיינה גבוהות יותר, כמובן שזה ישפיע על ההעברות לכאן וגם על גודל הקרן בעשור הראשון. אחר כך זה ישפיע רק על ההעברות לתקציב.

כאן אנחנו רואים את תחזית ההפקה של חברות הגז. היא כבר מביאה בחשבון גם את מאגר "קטלן". כאן אפשר להגיד שסך הכול ההפקה לאורך החיים של המאגרים, התחזית שלה גדלה מעט בהשוואה לפעם הקודמת שערכנו את התחזית ושהצגנו אותה גם אצלנו וגם אצל רשות המיסים, לכן גם התחזיות מעט גדלו. עכשיו אני אעביר לגל להציג את התוצאות.

(הצגת מצגת)

כאן אפשר לראות את התקבולים בתרחיש הבסיס כאחוז מהתוצר. רואים שרווחי יתר הם רוב התקבולים. יש כאן כמה שנים, 2025 עד 2026 שרווחי יתר הם נמוכים יותר. זה תוצאה של הפקה מאוחרת יותר בשאר המאגרים. כמו שרשות המיסים אמרו וגם נדב אמר, לאט-לאט עוד מאגרים יתחילו להפיק ולאט-לאט נראה עוד רווחים. אפשר לעבור לשקף הבא. אם יש שאלות, כמובן.

גם כאן אפשר לראות את תזרים לממשלה בתרחיש הבסיס. כאן מוצגים מס חברות ותמלוגים והכנסות ריבית לממשלה. בניגוד לרווחי יתר, גם כאן כמו שנדב אמר, אפשר לראות איזו שהיא קפיצה בתחילת העשור הבא. זה בגלל הממוצע של התשואות שהוא עולה בגלל שלוש השנים האחרונות שאנחנו יודעים שהיה ממוצע תשואות ריאלי שהוא יותר גבוה מ-3.5%.

זה תחזית סך התזרים כאחוז מהתוצר. גם כאן אפשר לראות שזה טיפה גדל לאורך השנים. חשוב לומר שזה כאחוז מהתוצר. אנחנו עדיין רואים שזה גם בשיא מגיע לפחות מ-0.5%, כלומר זה לא משהו שזה מאוד נחמד שיש לנו הרבה גז. אני מקווה שנגלה עוד מאגרים, אבל בסוף עדיין זה לא משהו שהוא משמעותי יותר מידי.

מה זה הכנסות ריבית לתקציב?

יש הכנסות ריבית לממשלה. יש את רווחי היתר, מהם נגזרים הכנסות הריבית. הם שונים.

זה הכסף שאתם מנהלים, מה שאתם מקבלים מהקרן כל שנה, ההקצאה שמועברת לניהול שלכם.

היום זה ה-3.5% מיתרת השנה הקודמת.

אוקיי. זה נטל המס באחוזי תוצר. גם כאן אפשר לראות שסך הכול התזרים לממשלה הוא עדיין נמוך בהרבה גם מהתזרים שלכם של מיסים.

מה ההנחה לגבי הגידול בתוצר, 3%?

בשלוש השנים הקרובות זה מהתחזית שלנו, ולאחר מכן, כן, זה 3.5%, מה שהיה ממוצע בשנים קודמות. כאן אפשר לראות שנטל המס באחוזי תוצר הוא גבוה באופן משמעותי ביחס להכנסות מתזרים המדינה.

יש לכם נתונים של מספרים, לא רק של גרפים?

לא. האקסלים עצומים. אפשר להעביר.

המספרים הם די דומים למה שהוצג ברשות המיסים. אנחנו מנסים להראות את זה מהזווית של איך זה מתייחס לתוצר.

גודל הקרן כאחוז מהתוצר, אנחנו גם כאן רואים שזה מגיע עד 3.5% תוצר במקסימום. זה מאוד יפה אבל זה בסך הכול 3.5% מהתוצר. אפשר להעביר הלאה.

כאן רואים איך אנחנו בהשוואה לעולם. רואים שמדינות כמו נורבגיה וקטאר, הן באמת יכולות להשתמש בקרנות שלהן. זה הרבה יותר גבוה מהתוצר בזמן שאצלנו זה מגיע בשיא ל-3.5%. אנחנו עוד מעט אולי נראה קצת יותר במספרים.

תרחישים אלטרנטיביים בתחזית. את התרחישים שלנו אנחנו לוקחים מהדוחות של חברות הגז. לחברות הגז יש תרחישי בסיס ותרחישי הפקה גבוהה. מה שהראינו עד עכשיו, אולי צריך לציין, אלו תרחישי בסיס. יש לנו שלושה תרחישים שאנחנו נראה לכם כרגע, של הפקת בסיס עם מחירי בסיס אל מול מחירים גבוהים והפקה בתרחיש גבוה עם מחירי בסיס.

כל ההפקה מתייחסת לכמויות לפי חברות הגז או לפי משרד האנרגיה? הרי יש הבדל של איזה 20% בגודל המאגרים בין משרד האנרגיה לבין החברות.

התחזיות שלנו מתבססות על ה-BCM, מתבסס על חברות הגז. אחר כך כשאנחנו בודקים ביקוש מקומי וייצוא, זה במשרד האנרגיה, אבל התרחיש עצמו, סך כל ה-BCM שאנחנו מוצאים כהפקה, זה אך ורק מהחברות.

משרד האנרגיה זה בסביבות ה-20% פחות ממה שהחברות טוענות.

לפי החברות הרזרבות היום הן BCM1,000.

אפשר לראות בדיוק את מה שאמרתם בשקף הבא. סך הפקה עתידית בתרחיש הגבוה הוא באזור BCM1,000, ובתרחיש הבסיס הוא כמעט BCM930, שוב, זאת בהנחה שלא יתגלו מאגרים חדשים. זה רק על סמך המאגרים הקיימים או מה שאנחנו עוד מתכננים להפיק מ"קטלן" וכאלה. אפשר להמשיך.

כאן יש את ניתוחי הרגישות שלנו. גודל הקרן כאחוז מהתוצר. גם כאן יש את תרחיש הבסיס עם מחירים קבועים והפקה גבוהה במחירי בסיס. זה גודל הקרן כאחוז מהתוצר. אפשר לראות בסך הכול שגודל הקרן גם בהפקה הגבוהה במחיר הבסיס מגיעים אולי ל-4% תוצר. זה לא יותר מידי משמעותי. אפשר להעביר הלאה.

זה סך התזרים לממשלה בתרחישים שונים, כאחוז מהתוצר, שזה משהו שכן כדאי לציין. אפשר לראות איזו שהיא קפיצה בשנת 2026. זה נובע מאיזו שהיא תחזית הפקה של החברות עצמן שהיא הרבה יותר גבוהה ב-2026.

זה יגיע לתקציב 2027 או 2028, לא לתקציב 2026.

זה לפי מה שהיה שנה שעברה.

לפחות עד שזה יהיה חלוט. לפי הדוחות הכספיים שב-31 בדצמבר 2024, זה מה שיהיה בתקציב 2026.

כן. בכל אופן אפשר לראות איזו שהיא ירידה קלה בהמשך. אני מתכוונת לירידה בסוף. בסך הכול התזרים לממשלה הוא נשאר קבוע. הוא בצמיחה מאוד איטית. אולי יש טיפה ירידה ממש לקראת הסוף, אבל אנחנו מדברים על כל הדבר הזה כאחוז מהתוצר. התוצר באופן משמעותי יותר גבוה לקראת הסוף מאשר כל התמלוגים, מס חברות, בגלל זה אנחנו רואים כאן איזו שהיא ירידה. זה לא באמת שיש איזו שהיא ירידה.

הרגישות לכמות היא יותר גדולה מלמחיר. זה בעצם מה שמראים פה.

בהתאם להנחות שלנו. היינו יכולים גם ללכת על הנחות יותר מופרות לגבי המחיר ואז היינו רואים משהו אחר, אבל השתדלנו לא להשתולל.

כל זה על גז ונפט?

כן, לא כולל משאבי טבע אחרים.

שאלת ביניים לרשות המיסים. לפי מה אתה עשית את התחזית, לפי תרחיש הבסיס?

רימה ברנר, רשות המיסים. עשינו על בסיס נתוני חברות גז כשהתייחסנו במינימום - - - של משרד האנרגיה.

זה בעצם גודל קרן העושר ב-2050. גם כאן בכל אחד מהתרחישים, זה בדולרים כמובן, אפשר לראות שזה נע בין 50 מיליארד דולר בתרחיש הבסיס כרגע עד להפקה גבוהה במחיר הבסיס, עד לכמעט 58 מיליארד דולר. שוב, גם כאן יש לנו איזו שהיא תחזית על מחירים. יכול להיות שדברים עוד ישתנו אבל זה בסך הכול תחזית לעוד 25 שנה שזה קצת רחוק.

שזה בערך נוכחי בדולרים של 2025.

כן. זהו, עד כאן.

תודה רבה על הנתונים שהצגתם לנו.

לובי 99.

תודה רבה. אופיר פאר, לובי 99. אחד הדברים שאמרת, שלומי, זה שחלק המדינה מרווחי גז זה בהתאם לציפיות. האם בהתאם לציפיות זה 66%? כי מחישובים שאנחנו עושים על בסיס פרסומים של חברות הגז, זה מגיע במקרה הטוב מ"תמר" שהוא כבר משלם את היטל רווחי היתר. שאר המאגרים עוד לא משלמים את ההיטל הזה. מגיע במקרה הטוב לסביבות ה-40%. האם 40% זה בהתאם לציפיות? 62% זה בהתאם לציפיות? מה המספר שהציבור מקבל על הגז שלו?

אמרת שהמקרה של חלק המדינה בתחום הגז הוא יחסית בסדר לעומת משאבי טבע. רק אשלג והמשאבים בים המלח משלמים היטל רווחי יתר. בפוספטים לא משלמים. סוף-סוף חשפתם מה חלק המדינה בים המלח, זה 35% ולא המטרה של 50% שהוצג בשישינסקי, אז האם היחסית בסדר של הגז הוא בהשוואה ל-35% של ים המלח? מה זה אומר יחסית בסדר? דבר שני, כמו שגם אמרת שבמסגרת הדיונים על העדכון של חוק זיכיון ים המלח תהיה שקיפות הרבה יותר גבוהה בכל מה שקשור לחלק המדינה, אנחנו חושבים שגם בתחום הגז צריכה להיות שקיפות הרבה יותר גבוהה של חלק המדינה, גם של היטל רווחי היתר לא רק במספרים מוחלטים, אלא גם כאחוזים כדי שהציבור יוכל לקבל את המידע הזה ויוכל לבחון האם צריך לשנות מדיניות, איך צריך לשנות את המדיניות הזו? כשהכול נעשה במחשכים, כשהכרה בתשתיות ייצוא נעשית על פי החלטות מיסוי ולא בהתאם למילים הברורות של החוק, הציבור לא יודע האם ההחלטה הזו היא החלטה משתלמת כלכלית או לא, האם צריך לשנות את החוק כדי שההחלטות יהיו יותר משתלמות?

על זה איזה סעיף חוק אתה מדבר?

מה אתה רוצה בדיוק שנפרסם? לא הבנתי.

אני רוצה שתהיה שקיפות הרבה יותר גבוהה של מה שיעור חלק המדינה מתוך רווחי הגז, ולא רק איזה מספר סופי של מה התקבל.

אנחנו ניקח את ההערה הזאת לתשומת ליבנו.

בסדר גמור.

משרד האנרגיה, שגיא גנות-שחר.

כן, אני אתייחס בקצרה. עלתה פה שאלה גם של חבר הכנסת הרצנו וגם של חברת הכנסת פרידמן לגבי הפער בין התחזיות למציאות. אני אגיד שהרבה ממנו נובע מהעיכוב בפיתוח. בסוף "תמר" פותח תוך ארבע שנים מהגילוי שלו. "לוויתן" פותח מ-2010 עד 2019, תוך תשע שנים מהגילוי שלו. "כריש" בערך אותו דבר. חלק מהעיכוב נבע גם מהתמשכות התהליכים, הדיון הציבורי וכו'. חשוב להגיד שזה מרכיב מאוד מרכזי כי בסופו של דבר "לוויתן" ו"כריש" יכנסו לשלם רווחי יתר עוד שנתיים פחות או יותר, ואז זה גם יהפוך את המגמה ממגמה שבה היום התמלוגים הם החלק הדומיננטי, למגמה שבה היטל רווחי יתר זה החלק הדומיננטי. אני לא אכנס פה לפרטים של התחזיות, אבל הכניסה הזאת של היטל רווחי יתר היא מאוד משמעותית כי בסופו של דבר בטווח הארוך שלזה מתייחסות התחזיות ארוכות הטווח, חלק המדינה הולך וגדל לאורך חיי המאגר ולכן צריך לראות אם אנחנו מתייחסים לנקודת הזמן הנוכחית או לתחזיות שמדברות על כל חיי המאגר.

גם וגם. מן הסתם יש חשיבות גם לנקודת הזמן הנוכחית ביחס לתחזיות כדי להבין האם המדיניות כפי שחזו שהיא תתקיים, אכן מתקיימת בפועל, כי אם היא לא מתקיימת בפועל בהתאם לתחזיות, אולי שווה לעדכן את המדיניות עכשיו ולא כשייגמר הגז. דבר שני, מה המספר? הציבור זכאי לדעת מה החלק שלו ברווחי הגז. הגז הזה שייך לציבור, הוא לא שייך לחברות הגז. הוא גם לא שייך לרשות המיסים. גם רשות המיסים, יש לה אחריות כלפי הציבור להגיד מה החלק של הציבור ברווחים האלה.

טוב, תודה רבה.

אפשר לקבל תשובה מרשות המיסים?

תענה לו.

אני אענה בקצרה לגבי ה-GT של משאבי טבע. אכן אתה צודק וכמו שאמרתי, יש מספר משאבי טבע, חלקם רווחיים יותר כמו אשלג, חלקם רווחיים פחות כמו הפוספטים בכלל, ולכן כשעושים ממוצע זה מה שיוצא, אבל בהחלט יש משאבים שלא משלמים היטלים, ואנחנו בחקיקה הקרובה ננסה להגיע כך שהממוצע לפחות יעלה. כמובן שהרווחיים ישלמו את המס המקסימלי עד כדי שולי של 55%–56%. לגבי הנפט והגז, מיזם הנפט "לוויתן" עומד בציפיות של ועדת שישיניסקי, קרי, הוא ממש קרוב ל-62%–61%.

"לוויתן" או "תמר"?

"לוויתן". "לוויתן" זה המאגר שהוא התחיל להיות מפותח אחרי מתווה הגז ואחרי כל מה שדיברנו. לעומת זאת "תמר" החלה להשקיע והחלה אפילו להפיק גז בשנים שלפני מתווה הגז, עוד לפני החקיקה של חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, לכן בחוק עצמו החל מה-10.4.2011, כשהחוק הוחל נכנסנו בחוק כבר מתחילתו הטבות מס רציניות, הטבות בהיטל אבל גם מס, פחת מוגדל של 15% במקום 10%, אבל בהיטל גם כמו שאמרתי במהלך הסקירה, הטבות רציניות למאגר "תמר" בגין זה שהם התחילו להשקיע במאגר לפני שנחקק חוק מיסוי, בזמנו זה נקרא רווחי נפט.

"לוויתן" לא משלם עדיין את ההיטל, נכון?

"לוויתן" יתחיל לשלם, אנחנו צופים ב-2027, אבל כשאנחנו בוחנים את כל הפרויקט, אנחנו בוחנים אותו מתחילתו, כלומר מהחיפוש ועד כמו שאמרנו, 2064.

איך אתה אומר שחלק המדינה מהרווחים הוא 62% אם הם עדיין לא משלמים?

התחזית.

אני מדבר על המציאות, לא על התחזית.

זה לא נכון להסתכל ככה. עכשיו הבנתי אותך. אם אתה מסתכל על זה נכון להיום, בוודאי שהאחוזים הם נמוכים מאוד.

אין לי ספק שיש הבדל בין הקצה שאמור להגיע ל-62% לבין הדרך לקצה הזה. זה מובן והכול בסדר. האם הדרך לקצה היא בהתאם לתחזיות שהיו לדרך לקצה באותה נקודת זמן, ומה המספר שהיום חלק המדינה עומד עליו לא רק ב"תמר" אלא גם ב"לוויתן" וגם ב"כריש"?

ב"לוויתן" זה עומד בהתאם לציפיות. אנחנו בוחנים כל הזמן את המאגרים בכללותם מהתחילה של הפרויקט ועד סופו. אם אנחנו נמדוד את זה בשנה מסוימת, זה רק כדי לראות כמו שאתה אומר, האם אנחנו מתקדמים, אבל זה לא המאגר עצמו, האם הוא באמת יניב את ההיטלים כפי שהותוו בוועדת שינינסקי.

איפה אנחנו בהתקדמות הזאת?

בסך הכול אנחנו כן עומדים בציפיות של ועדת שישינסקי לגבי מאגרים שהם החלו את ההפקה שלהם, בדגש על ההשקעות שלהם, אחרי החקיקה של חוק מיסוי רווחי נפט, איך שהוא נקרא אז. "תמר" קיבלה הטבות ייחודיות ולכן גם לפי ועדת שישינסקי אחוזי ה-GT שלה יותר נמוכים מכיוון שיש לה תקופת הרצה של ארבע שנים במקום שנתיים, מכיוון שיש לה מקדם היטל במקסימום של 2.8 במקום 2.3 ושל 2 במקום 1.5 במדרגה הראשונה, לכן המכלול של ההטבות האלה גורמות בהכרח לירידה ב-GT, זאת אומרת אתה תראה בהכרחGT של תמר נמוך מ-GT של "לוייתן".

העניין הוא שאני לא רואהGT כי אתם לא מפרסמים אותו. אני צריך להניח אותו מפרסומים של החברות ואין פרסום שלכם רשמי, של מה-GT.

אמרתי, אנחנו לוקחים את זה לתשומת ליבנו. יש פגישה שלי עם היועץ המשפטי ועם איריס סביון בעוד מספר ימים ואנחנו נדון בזה.

תודה רבה.

יריב גסר, משנה למנכ"ל משרד האנרגיה. אני רק אציין ששנה שעברה היה שיא בתמלוגים, 2.3 מיליארד, ואנחנו רואים עלייה שזה יפה. אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש הוועדה גם על העשייה וגם על הכספים שמנווטים לכל מיני כיוונים, גם יוצא לשטח, ויישר כוח.

אני רק אעדכן בנושא של קירויים סולאריים, שכבר יש טיוטה להחלטת ממשלה וזה עולה אוטוטו, אז אנחנו מתקדמים גם שם בהתאם להנחיית שר האנרגיה להאיץ את זה. זאת תהיה בשורה חשובה לקירויים למגרשי ספורט בכל הרשויות, כולל מינוף כלכלי שזה סולארי כמו שציינה פה חברת הכנסת, כל הנושא של עידוד אנרגיה מתחדשת, אז אנחנו בכיוון. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה לכולם. תודה רבה גם דרכך לשר שהוא עובד איתנו בשיתוף פעולה בהרבה פרויקטים. בקרוב גם יהיה בשורות, בעזרת השם.


הישיבה ננעלה בשעה 14:30.