פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
07/04/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 139
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, ט' בניסן התשפ"ה (07 באפריל 2025), שעה 12:00

סטאטוס השיבה הביתה ליישובי הצפון

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

ניקול סמוליאקוב - מרכזת פרויקטים חברתיים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

אורנה ליכטמן - רח״ט לפרויקטים ביח׳ להתיישבות, משרד הביטחון

שלומית אבני וקנין - מנהלת אגף בכירה מינהל אסטרטגיה, תכנון כלכלי, מחקר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מלי פינקלשטיין - מנהלת תחום תפעול, משרד הבינוי והשיכון

שירה גרשון - רפרנטית פנים, אג"ת, משרד האוצר

יאיר ראש - משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות

מיכל לרר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עינב פרץ - פרויקטור הצפון, מנהלת לשיקום הצפון

דימה אפרצב - מנהל אגף קשרי ממשל, מנהלת לשיקום הצפון

יותם ארנסברג - מרכז השלטון המקומי

ענבר בזק - ח"כלית, מנכ"לית חברה כלכלית גליל עליון

חן גרינברג - אגף אסטרטגי, מנהל התכנון

אור שוורצמן - תושב צעיר גליל מערבי, מתנדבים

שני מליחי - מנהלת פיתוח משאבים קדמה

חיים גבאי - מפקח חינוך ממ"ד מחוז צפון, משרד החינוך

אמל ביבאר

רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סטטוס השיבה הביתה ליישובי הצפון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. היום 7 באפריל 2025, ט' בניסן התשפ"ה, בנושא: הוא סטטוס השיבה הביתה ליישובי הצפון. אנחנו קיימנו את הדיון הקודם ב-24 בפברואר עם השר אלקין. אני חייב לומר שהבעתי שם את מורת רוחי באשר לחזרה למטולה ומנרה. אני חושב שההחלטה של הממשלה בעניין הזה הייתה שגויה. הנתונים, לצערי, מצדיקים אותי, נתוני החזרה גם במנרה וגם במטולה, לפחות לפי הפרסומים שאנחנו ראינו. סיכמנו שנקיים דיון מעקב, אז אנחנו ניגע בדברים האלה תוך כדי דיון המעקב.

בבקשה, ניתן לכם להציג את הדברים.

(באמצעות מצגת)

אני ראש מטה "תנופה לצפון". תמונת המצב של חזרת התושבים נכון לאתמול – אנחנו רואים ש-60% מכלל המפונים חזרו לבתיהם, זה נתון מעודד מאוד. במלונות נשארו רק 4,400 תושבים, שזה 5%, ובאכלוס עצמאי עוד 35%. סך הכל באמת נתונים מעודדים. אנחנו רואים ששלומי מובילה בחזרת התושבים – 91% מתושבי שלומי כבר חזרו הביתה. קרית שמונה 44% ונכון, במטולה הנתונים הם הנמוכים ביותר – 15% ומנרה 16%. אלה הנתונים.

בסך הכל המענקים של ביטוח לאומי שנתנו סקירה בפעם הקודמת לגביהם, שני המענקים, גם המענק החד-פעמי וגם מענק העזובה נפתחו. המענק החד-פעמי – כבר הועבר תשלום, סכך הכל 560 מיליון שקלים שהועברו לפני החג לתושבים שהגישו. ממש נעשה מאמץ מואץ בעניין הזה. גם לפני שבוע נפתחה האופציה להגשת הבקשה למענקי העזובה, ואנחנו גם שם רואים שיש קצב טוב של ההגשה.

סך הכל, תמונת המצב בחינוך – אין יותר מדי הרבה שינויים כמעט 70% מהתלמידים שבו הביתה. 86% מהמורים ששבו – אנחנו רואים את מסגרות החינוך. כמו שבעת החזרה הביתה, הצלחנו יחד עם נגב-גליל והמשרד להתיישבות, הצלחנו להשמיש אותם, כולם נמצאים. אין לנו פערים בתחום הזה ואנחנו ממשיכים, אנחנו מצפים לגל נוסף אחרי פסח, וגל נוסף בתחילת שנה הבאה, שבסוף יולי אנשים אמורים לחזור הביתה אחרי סוף שנת הלימודים.

מבחינת נזקי מלחמה ומס רכוש – סך הכל 16,000 תביעות הוגשו למס רכוש. מבני ציבור שנפגעו זה 600 ומספר הדירות שנפגעו בנזק כבד וכבד מאוד הוא 125 דירות. אנחנו רואים כאן גם שרוב הפגיעות זה במבנים, אחר-כך ברכב ותכולה וכולי. קרית שמונה – יש כאן את רוב התביעות, אחרי זה נהריה ואחר כך שאר היישובים. מטולה, יחסית, זה הכל תלוי ביחס לגודל היישוב. יש כאן גם את מטולה, שיש בה יחסית די הרבה אבל זה יישוב קטן ולכן רואים את זה בגרף נמוך יותר.

אני מתייחסת כאן להחלטות ממשלה מהפינוי, אני לא רוצה לחזור אחורה. היו לנו כאן מספר החלטות ממשלה – קודם כל, הארכת הפינוי עד ה-1.3 ואז העברנו את הכספים, כמו שאתם יודעים, את ה-149 מיליון שקלים לחינוך, 100 מיליון שקלים למשרד הפנים לרשויות, 11 מיליון למכללת תל-חי וחמישה מיליון למשרד העבודה. אחר-כך הייתה החלטה נוספת על מרכזי החסן – 15 מיליון וחמישה מיליון שקלים למשרד הבריאות. אחר-כך היה מתווה המענקים שדיברנו עליו קודם, ותיקון החלטה לקצרין-גולן שעבר לאחריות המטה.

החלטה נוספת היא על אוניברסיטת תל-חי, ששם אנחנו רואים שזה כבר קורם עור וגידים ואנחנו רואים את ההרשמה ואת זה שבשנה הבאה יש לימודים חינם, מלגות מלאות. זה עוגן מרכזי מבחינתנו, גם בתכנית הרב-שנתית וכבר אנחנו נותנים לזה דגש. לאחר מכן, ההחלטה האחרונה שעברה זה קידום המענים בתחום הבלתי-פורמלי, שזה שילוב של המשרד בסך 100 מיליון, שילוב של משרד החינוך, משרד ההתיישבות, משרד נגב-גליל, כל אחד בתחומו שנותן מענים שונים.

שתי תכניות – תכנית אחת שהייתה אמורה להיות כבר השבוע אבל נדחתה בגלל שישיבת הממשלה לא תתקיים מחר והיא נדחתה לאחר החג, זו בעצם תכנית להאצה כלכלית והשבת פעילות עסקית בצפון. תכנית גדולה של 500 מיליון שקלים שתיתן מענים שונים לצורך זירוז הכלכלה וחזרת העסקים לצפון.

האפשרות האחרונה הייתה אמורה להגיע מחר לישיבת הממשלה, אבל אין מחר ישיבת ממשלה.

לא, אבל היא מוכנה לסדר יום.

כן, היא מוכנה, אנחנו בשלבים סופיים. תכנית נוספת היא תכנית צמודי גדר – 2-0 ק"מ, שבה נתנו מענים באמת לאותן רשויות צמודות גדר בתחומים שונים, וזה יהיה אחרי החג. אחרי החג נביא את זה. אנחנו לקראת ההכנה הגדולה של התכנית האסטרטגית לצמיחת הצפון, תכנית החומש, לתחומי החיים המרכזיים, שעליה אנחנו עובדים בימים אלה.

אני רוצה לספר לכם מה אנחנו עושים במקביל, אנחנו כ"תנופה לצפון", בשביל לתת את המעטפת לחזרה הביתה: יש לנו דיוני שולחנות עגולים עם משרדי הממשלה. כל נציגי משרדי הממשלה בתוך הרשויות המקומיות, אנחנו בודקים את הסטטוסים. אם יש פערים, מנסים לגשר עליהם ונותנים תשובות.

הקמת שישה מוקדי שירות לתושבים יחד עם מפקדת "אלון", דבר שהוא מאוד נחוץ והכרחי ואנחנו רואים שהוא פועל טוב. קריות ממשלה למיצוי זכויות – הבנו שאנשים צריכים להגיע פיסית ולקבל מענים. אנחנו מפעילים את זה פעמיים בשבוע בשלומי ופעמיים בשבוע בקרית שמונה ואנשים מגיעים. יושבים שם משרדי הממשלה ונותנים תשובות.

אנחנו מוציאים "ניוזלטר" שבועי כהנגשה לרשויות ולציבור. אני קוראת מכאן למשרדי הממשלה השונים שיש להם מידע שהם רוצים להעביר – אנחנו פלטפורמה מצוינת ונשמח לקבל מכם ולהעביר את זה גם ב"ניוזלטר".

יש לנו קיום שיח פתוח לקהילות בשיתוף הרשויות, גם עם ביטוח לאומי וגם עם מס רכוש, ואנחנו עושים מפגשים של שאלות ותשובות ולהפחתת אי הוודאות ולתת מענים.

יש הערכה של החלטות ממשלה כמעטפת הטבות מקלות כמו ארנונה שהארכנו, הארכת מתווה הפיצויים לעסקים עד יוני, להטבות מס הכנסה ש - - - ולא המשכנו את זה. בנוסף, יש לנו 11 פרויקטורים שהם מלווי רשויות בכל הרשויות של קו עימות, במיזם משותף עם ג'וינט אלכא.

כמו שאתם רואים, תקציב 25 עומד על ארבעה מיליארד, שחלקו במענקים. מיליארד 600, והשאר בפעילויות שונות כפי שפירטתי קודם בהחלטות ממשלה. טרם הוקצו מיליארד 700, שאותם אנחנו מתכננים להקצות גם בהחלטות הקרובות וגם בהחלטת החומש.

קצת עם המבט קדימה – אנחנו רוצים לדבר על הסיפור הצפוני החדש. לדבר על תכנית אסטרטגית שתביא כאן לשינוי מהותי ושיהיה כאן סיפור אחר, קצת יותר טוב מה-6 באוקטובר, שזה הנרטיב שלנו וזה מה שאנחנו רוצים להגיד לכל הרשויות, וזאת התכנית שאנחנו הולכים לדבר עליה, שהמדדים שלנו – אנחנו רוצים לראות צמיחה דמוגרפית, צמיחה כלכלית ושיפור רמת השירותים בתחומי החיים המרכזיים. יש לנו תאריך יעד להגשה לממשלה – ביוני.

תודה. יש כמה דברים שאני ארצה את ההתייחסות אליהם, ואז אם מישהו ירצה לדבר, בבקשה. זה עלה מהדיון הקודם שהיה לנו, דיון משותף עם הוועדה לביקורת המדינה. האחד, זה לגבי ה-15 מיליארד שקלים שמיועדים לשיקום הצפון, האם הם מחויבים קדימה? הוועדות ביקשו שתייצרו איזה שהוא חיוב קדימה לפחות על ה-15 מיליארד האלה, בין אם זה בהחלטת ממשלה אפילו, כדי לדעת שהם שם ולא נעלמים.

כמו שאמרתי, אנחנו עובדים היום על החלטת הממשלה שתגיע לממשלה ביוני. יש את הקופסה התקציבית, אם שירה תרצה להתייחס לזה אחר-כך – אפשר. אנחנו יודעים שהכסף קיים, ובהחלטת ממשלה, שם אנחנו נראה את כל ה-15.

זאת אומרת, הכסף הנותר, יראו אותו בהחלטת ממשלה - -

בהחלטת הממשלה הגדולה, בפריסה של חודש.

מה זה היה חוות דעת משפטיות שמעכבות את שחרור התקציבים בחלק מהמקרים? לעדכן את הוועדות על לוחות הזמנים לפרסום חוות דעת משפטית שנדרשת לשחרור תקציבים.

נאמר בדיון שיש בעיה משפטית. משרד המשפטים לא מאשר או היועצים המשפטיים לא מאשרים - - -

אין כאן מישהו שמכיר את זה.

תזכיר לחוק להטבות מס לעיר נהריה?

אני אדבר על זה. יש החלטה בעצם. משרד האוצר רוצה להביא את הכל יחד עם התכנית הגדולה. לא רוצים לדון פרטנית בהטבות מס כאלה ואחרות. יבוא כל המכלול כולל נהריה בדיון אחד עם התכנית הגדולה ביוני.

זאת אומרת, בהחלטת הממשלה שתביאו ביוני, ה-15 מיליארד בעצם אמורים לתקצב גם את הטבות המס האלה?

כנראה, כן.

אבל יש היום הטבות מס שהן לא - -

לא, זה "און טופ" אם יהיה שינוי.

אני מאגף תקציבים. כרגע אין הסכמה בנוגע למאיפה יהיה המקור התקציבי וזה נמצא כרגע בדיונים כי בסוף, הטבות מס היא הצעה תקציבית מצד ההכנסות.

בכמה אתם אומדים את הטבות המס הניתנות היום בצפון?

אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת.

אבל יהיה דיון אחד עם כל הטבות המס לצפון, והסיפור של נהריה היה שם לשנות את המגבלה של עד 80,000 תושבים, שלא תהיה מגבלה כזאת מעבר לאחוז המס, להקל במגבלה על מנת שהעיר הזאת תצמח.

אגב, מה הרעיון במגבלה? מישהו יכול לתת לי את ההיגיון במגבלה של 80,000 תושבים?

אולי. אם עיר כזאת כבר מצליחה וצומחת - -

אבל הטבת המס – בסוף, אנחנו רוצים שהאנשים החזקים מנהריה יעברו ליישובים הכפריים ליד?

ההטבת מס נועדה לעודד לבוא לגור ביישובים שאנשים לא באים לגור בהם גם ככה, אם אני מבינה נכון. לעודד אנשים חזקים לבוא - -

אבל כולנו מסכימים כנראה שצריך להוריד את המגבלה הזאת, וכבר הייתה הסכמה - -

בכרמיאל מקבלים.

נכון, אבל האחוזים הם אחרים.

תלוי במצב הסוציו-אקונומי ורמת הפריפריאליות של היישוב. יש כל מיני קטגוריות וזה נמצא בחוק.

כל מפת הטבות המס יוצרת עיוותים מאוד מאוד גדולים, ופה אני כן מסכים שצריך לראות אותה כמכלול. אי אפשר להסתכל רק על עיר באופן כזה או אחר. יש פה אירוע שצריכה להיות איזו הטבת מס כוללת על כל אזור הצפון. יש מי שמתאים לו לגור בעיר ויש מי שמתאים לו לגור בכפר. אחרת, נוצר מצב בתוך הצפון של תנועה בין רשויות בגלל הטבת המס. זאת אומרת, הטבת המס היא לאוכלוסייה החזקה יותר, היא זאת שנהנית מהטבת המס. אז אם יש הטבת מס ביישוב ליד נהריה ואין בנהריה, אז האוכלוסייה החזקה תעזוב את נהריה ותלך ליישוב ליד. לא הבאתי תושב אחד לצפון, רק הזזתי אותו והחלשתי את העיר דווקא באירוע הזה. מצד שני, אם אקח את עכו, שמתמודדת עם בעיות אחרות שנהריה לא מתמודדת איתן ותהיה אותה הטבת מס, יכול להיות שנראה גם תנועה של תושבים מעכו לנהריה, שזה גם לא מה שאנחנו רוצים. לכן, אני חושב שצריכה להיות לפחות על חבל ארץ מסוים איזו שהיא - -

השר אלקין תומך בזה והוא רוצה - -

הדבר היחיד זה שאסור שזה יבוא מתוך ה-15 מיליארד.

אני אזרח צעיר. באתי לדבר איתך על נושא אחר בהמשך. פשוט נגענו בהטבות המס. אני מכפר ורדים. לפני כמה שנים בוטלה הטבת המס. מהרגע הזה, אנחנו רואים נהירה של המון תושבים שלא היו מסוגלים לשאת בנטל הכלכלי הזה, הם לא תכננו את זה הפיננסית, ואנחנו רואים מעבר לעיר ליד – מעלות תרשיחא. במקומות מסוימים זה פחות מ-100 מטר גבול ביניהם, ויש עיר אחת שמקבלת ומועצה אחת שלא מקבלת. כלומר, גם פה יש אי-שוויון מטורף בנושא.

אני חייב להגיד שכפר ורדים חטפה קשות במלחמה הזאת. יש עזיבת תושבים, חטפו פיסית פגיעות של רקטות. אני אשמח שהנושא הזה גם יידון.

תודה.

צריך להבין שמעבר – אני עשיתי מעבר מיישוב עם הטבת מס ליישוב בלי הטבת מס. זו ירידה של נטו 2,500 שקל למשפחה בקלות. אנשים עושים את השיקול הזה.

אוקי. מישהו רוצה להוסיף? משרדי הממשלה?

אם כבר מדברים על הטבות מס, בואו נדבר רגע על הסיפור של הטבות מס למעסיקים. יש היום איזה שהוא עיוות שיוקנעם, שמוכרת כאזור עדיפות א', מקבלת את אותן הטבות המס למעסיקים ולתעשייה כמו שמקבלים בקרית שמונה, בנהריה, במעלות, בשלומי, בבית שאן. זה עיוות ש"תוקע" את כל הצפון.

מה שאנחנו מציעים – כשאני אומרת "אנחנו", גם כשישבתי פה, בכנסת, כיו"ר שדולת הגליל, גם אז דיברתי על זה, לייצר שלוש רמות של הטבות מס, לצורך העניין לקרוא לזה א'א'א', להשאיר את יוקנעם לא לפגוע בה. לתת קצת מעבר לזה א'א' – ליישובים כמו עכו, נהריה, כרמיאל, שהם פריפריה, אבל פריפריה עם רכבת. עפולה גם בתוך זה. ואז לקחת עוד רמה אחת ליישובים שהרכבת לא מגיעה אליהם כמו קרית שמונה, קצרין, מעלות, שלומי. רק ככה אנחנו נדאג שהפיתוח הכלכלי יתפרס על כל הצפון ולא יעצור כל פעם בנקודה אחרת.

בזה סיימנו את הדיון כאן על הטבות המס. זה דיון שהתנהל עוד בוועדת הכספים, וזה דיון בפני עצמו. זה חתיכת אירוע.

זה חתיכת אירוע, אבל אם מדברים על פיתוח הצפון, זה חשוב - -

דבר אחד אסור – שהטבת המס תיפול על תקציב ה-15 מיליארד.

אני כן רוצה התייחסות של משרדי הממשלה וגם שלכם. אי אפשר להתעלם ממנרה ומטולה. צריך לתת לעניין הזה איזו שהיא התייחסות. בינתיים, הזמן עובר. ה-1 במרץ הגיע, רואים את המספרים, רואים את התוצאות, הן מדברות בעד עצמן. זה ברור לחלוטין ששתי הרשויות האלה מיוחדות באירוע הזה.

אני אשמח להתייחס. לגבי מנרה – אנחנו בשיח שוטף עם המועצה וגם עם היישוב, למצוא את החלופות והפתרונות. זה בשיח ואנחנו עוזרים להם בכל מה שיצטרכו. צריך לזכור שלא הייתה החרגה ביטחונית ולכן לא הייתה החרגה לא של מטולה ולא של מנרה, וגם הוועדה החליטה על זה.

לגבי מטולה - -

הוועדה כן החליטה להחריג את מנרה מבחינת האופי הקהילתי שלה, והחלטנו גן לתת לה את המענה.

מענה, אבל לא בעניין של החרגה שהם לא יחזרו. הם עדיין בלי - -

הם לא חוזרים, וניתן מענה אחרי ה-7.7 כדי שהם יקבלו את המענה הקהילתי הראוי למצב.

נכון. אנחנו בשיח איתם וזה הכל מתבצע בשיתוף פעולה.

לגבי מטולה – כולם מכירים את הסיפור. יש היום את הבג"ץ, אנחנו נמתין להחלטת בג"ץ לראות מה ייקבע.

למה? למה? למה צריך לחכות שבג"ץ יכריע בעניין הזה? הרי ברור לכל בר דעת – אנחנו היינו בסיור ועדה במטולה. אין פה שאלה בכלל. זה לא משהו שלא ראינו אותו. אגב, גם על-ידי עובדי המדינה הרלוונטיים ממס רכוש בסיור נאמר שמה שאנחנו רואים במטולה לא ראינו בשום מקום אחר. אז בסדר, הרי הבג"ץ הזה הגיע כי לא הייתה לו ברירה. לא צריך לחכות לו. אנחנו רואים, אנחנו נמצאים בחודש אפריל ולא חזרו תושבים. אנחנו רואים את המצב של מטולה. למה לא לייצר את ההחרגה הזאת?

שירה, בבקשה.

אז כחלק מההתנהלות של הוועדה, כשדיברנו גם על ההחרגה של מנרה כיישוב קהילתי בהקשר הזה, בחנו גם את הנתונים שקיבלנו דרך מס רכוש על מטולה. מצאנו כי אין - -

מתי היית במטולה פעם אחרונה?

האמת שהייתי שם באזור ינואר, אם אני לא טועה.

אני הייתי ביום חמישי.

סיירת? העיר נראית לכם כעיר ש...

אז אני אשמח לענות: בחודש דצמבר, הרשויות המקומיות קיבלו כסף כדי לשקם מבני ציבור ומוסדות חינוך. אנחנו רואים וגם קיבלנו – אם יש פה נציג משרד החינוך והוא יוכל להרחיב בהמשך, אני אשמח. אבל לפי מה שאנחנו קיבלנו מבחינת המידע, הם לא מתקדמים בכוונה בבנייה ובשיפוץ המוסדות - -

זה לא נכון. אל תגידי את זה, זה פשוט לא נכון.

שירה, זה לא נכון.

אז אני אחזור בי כי ברשויות אחרות כן הסתיימה העבודה ברוב מוסדות הלימוד. משרד החינוך כן מספק את הדרך להגיע למוסדות ושוב, אם יש פה נציג של משרד החינוך אני אשמח שהוא ירחיב. באופן כללי, יש פה חשיבות גם לשיתוף פעולה מול הרשות המקומית. אנחנו מאוד נשמח לדון איתם, לדבר איתם, אבל אנחנו לא מצאנו לנכון, מבין הנתונים - -

אמרתם לו 1 במרץ, נקודה. זה מה שיש. והוא אומר לכם: חבר'ה, אי אפשר 1 במרץ. סירבתם לקבל את עמדתו, והעובדה היא שאי אפשר ב-1 במרץ. זאת העובדה, אין מה לעשות. צריך להסתובב שם ולראות בעיניים את המבנים ההרוסים, את התשתיות ההרוסות, כולל תשתיות שהן לא באחריות הרשות. כביש 90 שם הוא לא באחריות הרשות, הוא לא הסתיים. אז נורא קל להגיד אין. יש שם ראש רשות שעמד לבד כשכולם עזבו, הוא עמד לבד שם בחזית. הוא כיוון את המצלמות כדי שתהיה לו שליטה על האזור.

אנחנו נשמח מאוד לדבר עם ראש הרשות ולסייע במה שאפשר.

לא, זה בסדר, גם אני נורא שמח לסייע במה שאפשר. שירה, זו לא תשובה "אנחנו נסייע במה שאפשר". צריך להבין שהאירוע של מטולה הוא אירוע אחר מאירוע של ערים אחרות. מה לעשות?

אבל עדיין, יש בג"ץ היום, אנחנו כבר הגענו לישורת האחרונה. אני חושבת שכדאי להמתין - -

- - -

נפגשנו איתו. נפגשנו איתו לא פעם, אני הייתי אצלו ביום חמישי.

אבל אתם לא יכולים להחריג אותו.

כן, אי אפשר להחריג כרגע אבל אנחנו נמתין לבג"ץ. ברגע שתהיה החלטה, כל החלטה שתהיה, נכבד אותה ונעבוד. אני חושבת שאנחנו מאוד מעריכים את דוד ואת כל מה שהוא עשה במלחמה הזאת, ואנחנו נשמח לסייע לו ולתושבים ולמטולה בכל מה שהוא יצטרך, והוא יודע את זה.

לגבי ההחרגה הספציפית – זה פרטנית. מדברים רק על התושבים כי ניתנה האפשרות לתושבים לא לחזור. התושבים יכולים לא לחזור עד יולי, והם לא נפגעים בעניין הזה. יש את הפער בין ה-100, 200 למענק שהם קיבלו אבל מכיוון שלא הייתה החרגה – אם הצבא היה מחריג אותם, אז לא הייתה בעיה גם לשלם את זה. ושוב אני אומרת, אני מציעה היום לקבל את ההחלטה, ונשמח לדון בכל מצב של מטולה ובכל מה שהם צריכים.

משרד החינוך, בזום.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים: ראשית, מבחינתנו, התלמידים שלומדים ב"עגורים", אז הם בצח"ר והם לומדים וכמובן מקבלים שירותי חינוך. תלמידים אחרים שמוסעים ולומדים במקומות נוספים, הם מוסעים על-ידי רשויות אחרות, כחלק מהרצון לתת מענים בצורה סדורה. ברגע שיתאפשר העניין, תתאפשר פתיחה של שני הגנים וגם כמובן של המעונות.

אני רוצה להרחיב מעבר – נאמר פה, גם בהקשר הזה של בתי הספר, אז כבר נאמר ש-69% מהתלמידים שבו ו-86% מקרב המורים שבו. אנחנו פתחנו 114 מוסדות, 26 מעונות, 56 גנים, 22 בתי ספר יסודיים. ומעבר לפתיחה ולשיבה הביתה, אנחנו כרגע בתכנית אסטרטגית שמתחילה עבודה בכל מה שקשור בזירות, החל מהתחום הבלתי-פורמלי, כל מה שקשור לתחום המנטלי-רגשי. אנחנו יודעים שיש לנו עבודה רבה בהקשר הזה, וכמובן כל מה שקשור לתחום של הלימודים כי נוצרו פערים.

בכל התהליך הזה, כמובן, יש תכנית אסטרטגית מאוד מאוד מסודרת, יחד עם המפקחים הכוללים, יחד עם בתי הספר, יחד עם הרשויות, והדברים נעשים.

לגבי מטולה – כפי שנאמר פה, ברגע שנוכל לחזור חזרה ולהיכנס, אז כמובן נהיה שם, כפי שהיינו בכל היישובים וניתן את כל המענים שנצטרך לתת. עד כאן.

מה לגבי המצב במטולה, אתה יכול לתת לנו...

כרגע, מבחינת מטולה, אז "הנדיב מטולה", כפי שידוע, לא פועל. התלמידים לומדים בסביבה וכמובן מוסעים, כפי שאמרתי, על-ידי גליל עליון ויסוד המעלה. בית ספר "עגורים" - -

זאת אומרת, תושבי מטולה אמורים לחזור אבל מערכת החינוך לא פועלת שם.

כרגע, נכון לשנייה זו, ההורים בחרו יחד עם הרשות שלא לחזור, ולכן הם מקבלים מענים - -

אני שואל: בית הספר יכול לחזור לשם מבחינת מערכת החינוך?

מבחינת מערכת החינוך, ברגע שיינתן האות אנחנו נוכל להיערך. עוד פעם, נצטרך להכשיר את מה שצריך יחד עם הרשות. בלי הרשות לא נוכל לעשות את הדברים.

בית הספר שם פנוי לקלוט תלמידים?

בית הספר צריך את השדרוג שלו אבל שוב, כפי שעשינו בכל המקומות, בקרית שמונה, ולדוגמה גם דברים שצריך להמשיך ולעשות, אנחנו עושים יחד עם כל הגורמים שנמצאים פה בכדי לראות שזה מוכן. ברגע שיתאפשר, אנחנו נעשה את זה. אגב, היו המון שיחות לגבי מעונות ולגבי גנים. כספים עברו אבל עוד פעם, ההורים בחרו שלא לחזור וכמובן גם הרשות. ברגע שיתאפשר, אנחנו נהיה שם בכדי לחזור בצורה מיטבית.

מישהו רוצה להתייחס?

אני מהיחידה להתיישבות במשרד הביטחון. אני רק אומר שמה-7 באוקטובר וקדימה, כל השנה וחצי האלה, אנחנו נתנו מרכיבי ביטחון להתיישבות ליישובי הצפון, כולל במטולה לדברים שנפגעו. אנחנו מלווים את ראש המועצה ואת ריקי שהייתה קב"טית של המועצה והיום היא מנכ"לית המועצה באופן ישיר. זאת אומרת, מבחינת מרכיבי ביטחון, השנה הזאת יש מרכיבי ביטחון במסגרת משיב הרוח שאנחנו נותנים גם ליישובי הצפון. מבחינת מרכיבי הביטחון, אין לנו איזו מניעה מבחינת חזרת התושבים, והנתונים שהציגה פה עינב הם מאוד מעודדים מבחינתי, שאני רואה שיש אחוז גדול שחזר.

בקצרה אומר שבלי קשר למשרד הביטחון, אני מסכימה, הייתי במטולה ואני מכירה אבל צריך אולי לעשות את החלק היחסי שנפגע כי זו מועצה מקומית יחסית קטנה ביחס לעיר, ולכן בגרף זה לא נראה שיש שם איזה שהוא משבר מבחינת מה שקורה שם. אז צריך אולי לדייק את זה אולי מבחינת נתונים.

אני ממשרד הנגב והגליל. אני אשמח להתייחס. אנחנו היינו אחראים על שיקום התשתיות. שלומי וקרית שמונה בחרו במסלול של ביצוע דרכנו. כידוע, סיימנו כבר שיפוץ של רוב בתי הציבור. מטולה בחרו במסלול עצמאי. אנחנו כן יודעים שהם בתהליכים של שיפוץ מבני חינוך וציבור. זה פשוט עניין של המועצה עצמה אבל הם כן בתהליכים.

היינו שם. הוועדה ביקרה שם. היינו בבית הספר שם, ראינו את העבודות מתבצעות וגם ראינו את המחלוקת. יש שם מחלוקת סביב פאנלים סולריים שנהרסו בבית הספר, שהמדינה הייתה מוכנה לפצות אותם על הפאנלים.

עוד מישהו רוצה לדבר לפני שאסכם? תראו, אני חושב שמבחינת החזרה צפונה, ברוב הרשויות אנחנו נמצאים במספרים שהם סבירים. אבל אני חייב לומר שדווקא עם המספרים האלה עולה הבעייתיות עם מנרה ומטולה, שעלתה לפני ה-1 במרץ. אני לא יודע מה הדווקנות המשפטית כדי להחריג את מטולה, אבל יש דברים שזה "קומון סנס". צריך לבוא לשם, לראות בעיניים ולהבין שהיה צריך להחריג את מטולה, זה הכל. לא צריך מעבר לזה. אנחנו ראינו את זה בביקור שלנו שם בפברואר. כל מי שהיה שם – רואה. אי אפשר להגיד ואני לא אתן פה שמישהו יגיד שראש הרשות לא בסדר, הוא לא עושה מספיק. הוא עושה יותר ממה שראיתי הרבה ראשי רשויות אחרים. ואני אומר לכם, במלחמה הוא מודל לאיך ראש רשות צריך להתנהג. הוא נשאר שם, ישן שם, היה שם, כאילו היה יחידה צבאית בפני עצמה. הפטנט הזה של להגיד שהוא לא בסדר כי הוא לא קיבל את הפסיקה שלנו מירושלים - -

סליחה, אני לא התכוונתי לבטל - -

לא את, זה לא כלפיך. אני יודע בדיוק מה אני אומר כי אני יודע מה המסרים שיוצאים מהממשלה. זה לא הוא. זה חוסר יכולת של ממשלה להבין ב"קומון סנס" שמטולה ומנרה, אני בכוונה אומר את שני המקומות האלה כי אין מה לעשות, הפגיעה שם היא דרמטית.

אני, אישית, חושב שמהבחינה הביטחונית יש פה בעייתיות בהסכם הפסקת האש שהמדינה עשתה. זה טענות כבר לדרג אחר, לא לאלה שיושבים פה, בוועדה. אבל בוודאי גם ברמת שיקום התשתיות. אומר ראש רשות: תנו לי להחזיר את הרשות למצב נורמלי, לפחות שאנשים ירגישו שהם חוזרים למקום שלהם. אז לא להבין שהעיר הזאת נפגעה בצורה יוצאת דופן, ועדיין ספגה פגיעות גם אחרי הסכם הפסקת האש, גם את זה צריך להגיד. אז המספרים מדברים בעד עצמם. התושבים הראו לכם מה הם חושבים. אבל בגלל משהו לא החרגנו את מטולה.

אני אומר לכם שוב: זה קצת מביש שראש רשות כזה צריך להגיע לבית המשפט כדי לקבל סעד מול המדינה כדי לגמור את האירוע הזה. אני מכיר את המגמה של יועצים משפטיים במשרדי ממשלה. הוא הגיש בג"ץ, מרגע זה אנחנו לא מדברים איתו, אנחנו נדבר בבית משפט ופה נגמר האירוע. תראו, אנחנו מדינה שעדיין מתנהלת בתוך מלחמה. יש 59 חטופים בעזה. יש חיילים שפרוסים על גבול הצפון ובדרום. הרשויות האלה עדיין מלקקות את הפצעים מהשנה וחצי האחרונות.

אני שב וקורא לממשלה, לשרי הממשלה, לשר אלקין, לשר האוצר סמוטריץ' – תתעלו מעל האגו, תניעו את האוטו, תיסעו למטולה, תשבו עם ראש המועצה שם ותתנו מענה. אל תעשו את זה בשביל להצטלם שם, זה לא בשביל לבוא ולהצטלם. תתנו מענה, תבואו עם פתרון ותגידו לו: הנה, מצאנו את הדרך להחריג את מטולה ומנרה כי לכל בר דעת ברור שהעיר הזאת צריכה מענה אחר. אנחנו כבר נמצאים באפריל, הילדים בחופשת פסח. ייגמר אפריל, יום השואה והגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות ואנחנו במאי, ושנת הלימודים נגמרת. זה לא ראוי ולא יאה שהאירוע הזה יתנהל אחרי המלחמה הזאת בבית המשפט. זוהי העמדה שלי, תעבירו אותה, אני אעביר אותה גם בסיכום.

רק לציין שנפגשו עם דוד. השר אלקין נפגש איתו ואנחנו ניתן כל מה שאפשר. ההחרגה היא באמת - -

מעטפת ההגנה שאת נותנת ברורה ולגיטימית.

לא, אני רק אומרת שגם בשיח מול דוד, אנחנו מסבירים פעם אחר פעם שחוץ מהסיפור הזה של הפרטני ואני יודעת, הוא אמר לי: עינב, רק על הפרטני אני מדבר.

נכון. הוא מבקש כסף לתושבים שלו. אז צריך לבוא ולהגיד שיש פה רשות שנפגעה. אנחנו רואים גם במבט לאחור, אנחנו רואים היום, אנחנו נמצאים בחודש אפריל, אני רואה את האחוזים בכל הרשויות האחרות של חזרה, אני רואה את האחוזים במטולה ומנרה. תבואו ותגידו: חבר'ה, היה פה משהו. יש פה אירוע. אתם יודעים מה? אם מישהו מעיר אחרת יתבע אותנו, נתמודד איתו בבית המשפט. הוועדה אמרה, כל מי שברמה המקצועית רואה את הנזק העצום שנגרם שם, זה כל בית שני. זה הרס בהיקפים קשים. זה לחזור ליישוב שנפגע קשה.

מנרה יש את הפתרונות. במנרה לא דורשים משהו אחר.

במנרה יש את הפתרונות הקהילתיים המיוחדים, שבצדק נתנו להם אותם.

אני ממשרד ההתיישבות. אני מרשה לעצמי לומר שגם אביבים וגם דובב נמצאים כמעט באותה קטגוריה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מטולה ומנרה, צריכים להדגיש שאביבים ודובב לא נמצאים במקום הרבה יותר טוב.

אני מסכים איתך, אבל אתה רואה שגם שם - -

זה שאוכלוסייה רבה חזרה, זה האוכלוסייה הוותיקה, לא מצביע על - -

נכון, אני מקבל את זה. בעניין הזה, אני לא יודע לתת לך את הנתונים לגבי אביבים ואחרים. אבל ללא ספק, גם הם – אגב, אם אני זוכר נכון את הנתונים שהצגתם במצגת, אביבים חזרו רק 50%. נכון?

זה יפה.

זה יפה, אבל זה גם מצביע על משהו. אני אומר שוב – באירוע הזה, תמצאו פתרונות. תעשו את הלוליינות המשפטית. אני יודע שתמיד אומרים למה זה כן וההוא לא? לפעמים גם רואים את המציאות.

תודה רבה.

אני אשמח להוסיף עכשיו. אני תושב הצפון, אני בן 24. אני רוצה לדבר על משהו אחד בכל התכנית הזאת של השיבה הביתה. אני חושב שהשיבה הביתה זו ההזדמנות האחרונה של מדינת ישראל לדאוג לייהוד הגליל. אנחנו נמצאים כרגע על 15% יהודים בגליל, בצפון. אף אחד לא מדבר על איך מביאים צעירים, ואני חייב להגיד - -

מדברים.

אז זה לא נשמע.

זה לא הדיון. הדיון הוא סטטוס - -

אז אם אנחנו מדברים כבר על התכנית, אז צריך לדאוג שהתכנית תהיה נגישה כי אני חיפשתי את התכנית "שיבה הביתה", מה היא אומרת לגבי צעירים ולא מצאתי בשום מקום. 15% יהודים, וייהוד הגליל נפגע. אנחנו מדברים כרגע על מגמה דמוגרפית רעה.
יש לנו אפליה נוראית של קרקעות. צעירים לא יכולים לחזור, אין שום אטרקטיביות לצעיר בן 27, 28 לחזור לצפון. אם אתם לא תעשו משהו עכשיו, ואני מדבר על משרדי הממשלה שבונים את התכנית הזאת, אנחנו נאבד את הגליל עוד חמש, עשר שנים.

אני אתן נתון לדוגמה, זה עלה בכותרות לפני שבועיים: כאוכב ומורשת – 50,000 עולה קרקע בכאוכב - -

אתה מקדים את הדיון הבא. זה הדיון הבא. זה בדיוק על זה.

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.