פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
605
ועדת הכספים
18/03/2025
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 626
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 16:55
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 18/03/2025
חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024 (מ/1821) - דיון והצבעות
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
סימון מושיאשוילי – מ"מ היו"ר
אביחי אברהם בוארון
מישל בוסקילה
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אופיר כץ
נעמה לזימי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
אלון שוסטר
נאור שירי
חברי הכנסת
¶
רם בן ברק
ששון ששי גואטה
גלית דיסטל אטבריאן
ניסים ואטורי
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
מתן כהנא
ירון לוי
צגה מלקו
משה סעדה
משה פסל
מטי צרפתי הרכבי
אריאל קלנר
משה רוט
שמחה רוטמן
קטי קטרין שטרית
מוזמנים
¶
רועי אסף - ראש הרשות לפיתוח כלכלי חברתי למגזר החרדי, משרד ראש הממשלה
איילת הלר - רפרנטית מגזר ציבורי, אגף תקציבים, משרד האוצר
שירה גרשון - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
לירון סביון - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר
אסי מסינג - יועמ"ש למשרד האוצר
יואב הכט - אגף תקציבים, משרד האוצר
גולן בדיחי - רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר
ליעד כהן פקר - מנהלת תחום בכיר תקציבים, משרד ההתיישבות
אבי מאיר - מנכ"ל משרד ההתיישבות
אביה סונדק - מנהלת תחום זהות יהודית, משרד ההתיישבות
איתן טי - סמנכ"ל תקציבים, משרד הנגב והגליל
שמעון אלבום - מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל
נתנאל מזא"ה - סמנכ"ל משרד המורשת
איתי סיגל - אחיין של קית' ואביבה סיגל שהיו חטופים בעזה. אביבה שוחררה לאחר 51 ימים וקית' שוחרר לאחר 484 ימים
אסתר בוכשטב - אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה וגופתו הושבה לקבורה בישראל
אורן בוכשטב - אבא של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה וגופתו הושבה לקבורה בישראל
נופר בוכשטב - אחות של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה וגופתו הושבה לקבורה בישראל
מיכל לביא - גיסתו של עמרי מירן החטוף בעזה
גיל דיקמן - בן דודה של כרמל גת, שנחטפה ונרצחה בשבי חמאס וגופתה הושבה לקבורה בישראל
שי דיקמן - בת דודה של כרמל גת, שנחטפה ונרצחה בשבי חמאס
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024, מ/1821
היו"ר סימון מושיאשוילי
¶
אז אנחנו מתחילים עם 04, ממשיכים איתו, משרד ראש הממשלה ומשרד ירושלים ומסורת. לירון, ולדי, בבקשה. שאלות?
איתי סיגל
¶
אחר הצוהריים, אני לא יודע אם אפשר להגיד טובים. אנחנו ביום 529 מאז שהמלחמה התחילה. והתעוררנו לבוקר מאוד נורא. הבוקר הוא נורא כי אחד הדברים שדוד שלי אמר לי שהוא הכי פחד ממנו, דוד שלי קית' סיגל, לי קוראים איתי סיגל, זה חוסר הוודאות, ההפצצות והמחבלים. היום בבוקר בסביבות 2:30 צה"ל חזר ללחימה. ויש לנו 59 חטופים וחטופות, חלקם בחיים וחלקם לא, שהרגישו את ההפצצות האלו.
וזה פשוט נורא. זה נורא כי עכשיו אין ספק. במתווה הראשון היה ספק, אבל עכשיו אין ספק שמי שעצר את המתווה, שהצליח והחזיר את דוד שלי ועוד, זה ממשלת ישראל. ממשלת ישראל הפסיקה את מתווה להחזרת החטופים ואני חושב שצריך להגיד את זה ולחזור על זה, עד שזה ייכנס לנו לראש. כי זה אנחנו. חברים, חברות, נבחרי ציבור, אנחנו נרמלנו את זה. זה לא מספיק נורא שאנשים נחטפים מביתם, מהבסיס שלהם, ממסיבה. אנחנו משפחות החטופים צריכים לחזור לפה ולהסביר ולהדגיש עד כמה זה נורא להיות חטוף ועד כמה זה נורא לקבל קת בראש מרובה של מחבל. ועד כמה נורא זה להיות קשור בשלשלאות. עד כמה נורא זה להיות אמא של מישהי שנרצחה במסיבה ושהיא עדיין נמצאת שם ואין לה הורים, מקום לבכות על הילדה שלהם שנרצחה.
איזה מן חברה אנחנו? לא, באמת, זו שאלה רצינית שכולנו צריכים לשאול. איזה מן חברה אנחנו שאנחנו, המשפחות, צריכים לבוא לפה ולהגיד עד כמה דחוף זה להחזיר חטופים. חטופים שעכשיו קשורים בשלשלאות, חוטפים קת בראש, מרעיבים אותם ויכול להיות שאחד השובים שלהם, בן דוד שלהם או אח נהרג עכשיו בהפצצה ויכול להיות ששובה אחד פשוט יירה בהם.
היום בבוקר דיברתי ואמרתי שעוד שבוע אנחנו נראה איך החזרה ללחימה הזאת תחזיר את בן גביר לממשלה ואז אחרי זה גם יאושר התקציב. אבל זה קורה כבר מחר. ואני אומר את זה לא כי פוליטיקה, אני אומר את זה כי זה חולני. זה חולני כי הממשלה שלנו יותר חשוב לה התקציב, יותר חשוב לה השלמות ויותר חשוב לה להעביר חוקים כאלו ואחרים מאשר להציל חטופים.
איתי סיגל
¶
כן, שלמות הממשלה. לא אכפת לה מהחטופים. וזה, לא יודע, כאילו כל השנים האלו אנחנו מדברים על השואה וחסידי אומות עולם ולהציל נפש ויש לנו אפשרות להציל 59 נפשות. יש בערך 24 חיים וחיות וכל השאר חללים. וזה לא רק הם, זה גם המשפחות שלהם שסובלות כל רגע ורגע.
לא יהיה פה איך לשחרר את החטופים, יהיה פה בליץ להעביר חוקים כדי שהתקציב יעבור. כדי שזה יקבל עוד קצת כסף וזה יקבל עוד קצת כסף, כדי שכולם יסתמו את הפה. וזה נורא. וזה המדינה שאני חי בה ואני מתבייש לחיות במדינה הזאת, באמת.
אורן בוכשטב
¶
שלום, אני אורן, אבא של יגב בוכשטב. אשתו רימון והוא נחטפו מקיבוץ נירים. אשתו חזרה בהסכם הראשון, יגב נרצח בעזה. בתחקיר הצבאי הנציג של הצבא אמר סליחה, סליחה, לא ידענו שיש שם חטופים. שישה חטופים נרצחו באירוע הזה. הם נרצחו כי צה"ל לא ידע שיש שם חטופים. פשוט מאוד.
מי שאומר לכם כרגע שהוא יודע איפה החטופים נמצאים ברצועת עזה, הוא בלשון עדינה לא דובר אמת. אז אתם מאשרים מבצע. אתם מאשרים מבצע שצה"ל יוצא אליו בלי שהוא יידע איפה נמצאים החטופים. הסיכוי שלהם להיהרג או להירצח הוא יותר מגבוה. וזה פשוט לא יתכן, אתם נותנים יד להרג אזרחים ישראלים. תודה.
נופר בוכשטב
¶
אני רוצה רגע להוסיף. אני נופר, ההורים שלי פה אורן ואסתר. אני היום התעוררתי בבוקר לחדשות כמו כולנו ובשנייה אחת חזרתי לרגע שהודיעו לנו שיגב אינו בין החיים. לרגע שהקצין נכנס בדלת וחזר על המשפט הזה שוב ושוב ושוב. אחרי כמה חודשים גם הגיעו, כמו שאבא עכשיו סיפר, באו והציגו לנו את התחקיר הצבאי. ולשבת מול חיילים שמגיעים, קצינים מגיעים, מתנצלים, ואומרים סליחה. אני חושבת שהדבר שהכי מפחיד אותי כאחות של יגב ובגלל את המשפחות שבמצב שלנו, משפחות שהחטופים שלהם נרצחו בשבי, זה שעוד שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, אנחנו נסתכל על משפחה נוספת ונבין שהגורל שלהם הוא כמו הגורל שלנו.
אני פה היום כי אני שואלת את עצמי, כמו איתי, כל יום, באיזה חברה אנחנו חיים? באיזה חברה אני חיה? איך אחר כך אני אסתכל על עצמי ואגיד מה עשיתי בשביל לעזור לחיות פה בצורה טובה יותר? בשביל שהחטופים שהיו נמצאים בשבי, 59, יחזרו הביתה. ואני כל יום שואלת את עצמי האם אני עושה מספיק. לצערי, אני לא חושבת. אני לא חושבת שאני עושה מספיק, כי יגב לא חזר הביתה בחיים. אני לא חושבת שאני עושה מספיק, כי יש שם 59 חטופים שעדיין שם.
אבל אנחנו זה לא העניין. אתם נבחרי הציבור, אתם יושבים פה. אתם מגיעים לכנסת בשביל לדאוג שיהיו לנו פה חיים טובים יותר. לדאוג שתהיה מדינה ששווה להילחם עליה. ואני לא מצליחה לחשוב איזה מדינה תהיה פה אם הם לא יהיו בבית. מי שחי, יחזור למשפחה שלו, לחיבוק ולשיקום. ומי שנרצח, לקבורה ראויה בישראל. ויותר מזה, לוודאות. כי חוסר הידיעה, משפחה שלא יכולה לדעת בוודאות אם בן המשפחה שלה חי או מת היא תחושה שאני לא מאחלת לאף אחד. אנחנו חייבים את הוודאות הזאת, אנחנו חייבים את זה בשבילם, אנחנו חייבים את זה בשביל עצמנו.
אני פשוט קוראת לכל מי שיושב פה, תעזרו לנו להחזיר את כולם הביתה. יש לכם את היכולת לעשות את זה. יש לכם את הכוח, גם אם זה נראה שלא. ואנחנו באמת, מתוך חוסר אונים וייאוש, אבל גם באמת מתוך תקווה שכן יכול להיות פה טוב יותר. כן יכולה להיות פה מדינה שנלחמת על החיים, על הערכים. אנחנו חייבים את זה בשביל עצמנו. תודה.
מיכל לביא
¶
שלום, שמי מיכל, אני גיסתו של עמרי מירן שנחטף מנחל עוז לעיניהן של אחותי לישי ואחייניות שלי רוני ועלמה. רוני הייתה בת שנתיים, עלמה הייתה בת חצי שנה. עוד שבועיים אנחנו חוגגים לעלמה יום הולדת שנתיים, רוני כבר בת שלוש וחצי. רוני זוכרת הכול. רוני זוכרת את הקת שהופנתה אל ראשה, רוני זוכרת את הקתות שהופנו אל ההורים שלה. היא זוכרת את השעות הארוכות שהיא הייתה בת ערובה. היא זוכרת את השעות הארוכות שהיא הייתה בזרועותיו של עמרי, חבוקה. יש תיעוד של זה בלייב פייסבוק, לא צריך לדמיין.
כולנו פה כבר, אני מרגישה, כבר אמרתי את זה אתמול, שאנחנו אומרים מילים, באמת מוציאים מהפה מילים, מספרים על האהובים שלנו, על הסבל של האהובים שלנו. על הסבל של רוני ועלמה, שהן שתי ילדות שגדלות במציאות מחרידה. וכמו שנופר ואיתי שאלו ושואלים כל הזמן. אז אני גם שואלת, איך אפשר לחיות כאן? איך אנחנו חיים כאן? אנחנו קמים שוב בבוקר ללחימה, האדמה רועדת. אני גרה שלושה קילומטרים מהגיהינום. האדמה רעדה. הילדים שלנו מרגישים את האדמה רועדת, הבן שלי בן ה-11 יודע שדוד שלו שם, 40 מטרים מתחת לאדמה. הבן שלי בן 11 יודע הכול. הוא יודע מה קרה ליגב. אנחנו לא מסתירים דבר, הוא יודע באיזה מדינה הוא חי.
הוא גם יודע שקית' השתחרר. הוא יודע שזה אפשרי, שאפשר לעשות את זה. זה אפשרי. את יגב כבר אי אפשר להחזיר ועוד 35 לערך שצריך להחזיר אותם הביתה. כי הם נרקבים שם. הגוף שלהם נספג באדמה שהם לא שייכים לה. ויש עוד כ-24 בתקווה, והלוואי ויהיו לנו הפתעות, שהם חיים. הם חיים. יש נשימה באפם, 17 חודשים אחרי היום הארור הזה. הם עדיין שורדים בסבל, בעינויים, בשלשלאות, בכבלים, אבל הם שורדים. ואנחנו יודעים פה בכיסאות הנוחים האלה, מול המיקרופונים האלה.
יש לנו כל כך הרבה ביקורת על אומות אחרות, על זמנים אחרים, כל הזמן רק ביקורת. מה איתנו? לא מבקרים פה. תמיד יש תלונות, אבל מה קורה פה? איפה הביקורת שלנו? אנחנו במדינת היהודים, בפעם האחרונה ששמתי לב. ואנחנו לא מצילים יהודים. מדינה שקמה בגלל פוגרומים, בגלל שואה, בגלל זוועות. והזוועות האלה מתרחשות כאן. ואפשר עוד להציל, אבל אנחנו יושבים פה, במקום להציל. ואנחנו שותקים. אתם שותקים. תקומו, תקומו, תגידו את הדברים. השתיקה שלכם היא הסכמה לזוועה שמתחוללת פה. ללחימה חסרת התועלת הזאת. תפסיקו את זה.
אסתר בוכשטב
¶
אני אמא של יגב, כמו שהבנתם. אנחנו לא מצליחים להבין איך אתם יושבים פה בשקט, ממשיכים את החיים כאילו הכול כרגיל. אנחנו את הזוועה מכל כבר חווינו. ואנחנו יודעים שלא מגיע למשפחות אחרות להיות במצב שלנו. אבל הכול כאילו מתנהל כרגיל. אני לא מצליחה להבין. אני לא מצליחה להבין אם אתם מבינים מה קורה לחטופים בעזה עכשיו, כשיש הפגזות. אני לא מצליחה להבין. אני לא נושמת מהרגע שהבנתי שצה"ל חזר ללחימה כשיש חטופים.
כשיש חטופים שם, אף אחד לא מגן עליהם. אף אחד לא דואג להם. הם בסכנה מיידית בכל רגע. אני לא מצליחה להבין איך אפשר להמשיך את החיים כרגיל, כאילו הכול כרגיל. יש ועדת כספים. אני אפילו לא יודעת על מה הדיון, גם לא מעניין אותי. אני לא חושבת שאפשר להמשיך. אתם חייבים לדבר איך עושים הכול כדי להחזיר את החטופים. איך מגיעים להסכמה עם ממשלות העולם, עם המתווכות, עם החמאס, לא יודעת עם מי. לעשות הכול כדי שיחזרו לפה חטופים שחיים. וגם החללים.
תחשבו על המשפחות שלהם. אני לא הצלחתי להתכתב, לכתוב מכתב אחד לאמא של חטוף שהוא, שאני יודעת מה עובר עליה כשהיא חושבת מה קורה לבן שלה עכשיו. אני לא יודעת איך אתם ממשיכים? איך אתם ממשיכים להתנהל כאילו הכול כרגיל? צריך לעצור הכול. לעצור הכול. ואם יש לכם את הכישרונות להיות נבחרי הציבור שלנו, אז תעשו. תשבו, תחשבו על פתרונות. ואם אתם לא יכולים לפתור את הבעיה של החטופים אז תפנו את המקום שלכם. זה לא יכול להיות אחרי כל כך הרבה ימים יש עדיין חטופים בעזה.
אתם הייתם מעלים על דעתכם לפני שנתיים שיכול להיות שיהיה מצב כזה שיהיו חטופים בעזה, אזרחים, חיילים? אני לא מבינה. לא מבינה איך זה יכול להיות. אנחנו בסיוט הזה. אנחנו כבר לא נחזור לחיים שלנו שהיו קודם. הבן שלנו נרצח בגלל אוזלת היד של הממשלה הזאת, בגלל שהפסיקו את העסקה.
אנחנו איבדנו את הבן שלנו. אני לא יודעת איך אתם מדברים על המשך החיים בישראל. אנחנו משפחה שבאמת, היינו, אני לא רוצה להגיד היינו, אבל אנחנו משפחה שחיה בעוטף. אורן הבעל שלי הוא דור שני, הילדים דור שלישי. מעולם לא חשבנו ללכת לגור במקום אחר. אורן גם היום הוא חקלאי שמעבד את האדמות. מגדל את הגידולים החקלאיים שם. הכול אנחנו עושים כמו שצריך.
אבל היום? איך אפשר להמשיך כאשר יש מעבר לגדר חטופים שעדיין מחכים שיחלצו אותם? ופה, כאילו הכול כרגיל. אז אני לא יודעת, אני מצפה מכם לתשובה. שתגידו לנו איך אנחנו ממשיכים מפה? איך אנחנו ממשיכים לחיות את החיים שלנו במדינת ישראל? מעבר לבית שלנו, שני קילומטר מהבית שלנו זאת הגדר. ומעבר לגדר יש שם חטופים. ובקיבוץ נירים מדברים איתנו, המדינה, תקומה, הצבא. אתם כבר יכולים להתחיל להתארגן לחזרה. אני כמנהלת בריאות ורווחה משקמת את המרפאה, את מערך הבריאות והרווחה בקיבוץ. אבל לאיזה קיבוץ אנחנו יכולים לחזור כשיש חטופים מעבר לגדר? ושהזנחנו אותם והפקרנו אותם.
מיכל לביא
¶
אני יכולה לשתף בהמשך למה שאסתר דיברה, אני יכולה לשתף במשהו מאוד פרטי. אבל כנראה שכמו שאחותי לישי אמרה, אין שום דבר פרטי כבר. אין פרטיות. באוגוסט אני חזרתי לגור באור הנר, שלושה קילומטרים מהגיהינום. שמעתי את כל ההפצצות. ומה שלי קרה זה שפשוט דמיינתי באופן תמידי את החטופים נחנקים. פשוט נחנקים. זה אימג' שלא הצלחתי להוציא מהראש במשך חודשים ארוכים. וכן זעקתי לעזרה וקיבלתי טיפול.
ההפצצות הלילה לפנות בוקר החזירו את האימג' הנפלא הזה. כי יש שם אנשים שנחנקים, 40 מטרים מתחת לאדמה. בהם גם הגיס שלי עמרי ועוד 58. ואנחנו פה, במקום לתת להם לנשום, במקום לחלץ אותם, במקום להוציא אותם מהזוועה הזאת. זה באמת כמו שנאמר פה קודם, חוסר אונים. ואנחנו פה כי אנחנו לא מוכנים להיכנס לחוסר האונים הזה. אנחנו לא מוכנים לזה ובגלל זה אנחנו פה. כי יש לנו אהובים ואהובות שצריך להציל אותם.
וגם אני, אני לא מצליחה ליישב את זה. לא מצליחה ליישב את זה. איך פשוט ממשיכים בחיים כאשר יודעים שזה מה שקורה עכשיו. שיש אנשים שנמקים ונרקבים. והם כל כך קרובים אלינו. הם כל כך קרובים אלינו. ולא, לא יודעים איפה הם. לא באמת יודעים איפה הם. וזה כבר להשחית מילים, זה פשוט להשחית מילים. זה כל כך פשוט. איתי אמר לפני שבועיים אני חושבת שזה היה, שזה אפס או אחת – או שהם פה או שהם לא פה. זה היה כל כך מדויק. כל כך מדויק. אפס או אחת. או שהם פה או שהם לא פה. וכרגע הם לא פה.
אנחנו מנכיחים אותם עם החולצות שלנו, הם לא פה. אבל הם חיים, הם שורדים בתנאים מחפירים. והם שורדים. ואנחנו יושבים שוב מאחורי השולחן הזה ומדברים את עצמנו לדעת. צריך למצוא פתרונות, בדיוק כמו שנופר אמרה, השיח צריך להשתנות. צריך למצוא פתרונות וצריך למצוא את הדברים הטובים. מה אפשר עכשיו לעשות טוב.
איתי סיגל
¶
והדרג המדיני מחליט להפציץ חטופים ביום המעשים הטובים. אני רוצה להקריא משהו קצר, שדוד שלי שלח לי, קית' סיגל.
"אני מבקש למסור כי הלחימה בעזה מסכנת את חיי החטופים ומאריכה את סבלם שנמשך כבר 529 ימים ארוכים ובלתי נסבלים. חייבים לשים סוף להפקרה ולהחזיר לארץ את כל החטופים". זה ממישהו שהיה שם. זה מישהו שברגע זה חווה סיוטים, כי הוא יודע מה הם עוברים עכשיו. וזה מישהו שיהיה חטוף כמו כולנו, כל מי שפה בשולחן, יהיה חטוף עד שהם יחזרו.
ואני באמת לא מבין את המשחק הזה, כי היה מתווה, הוא עבד. ואז פתאום בא טראמפ ופתאום בא וויטקוף ואז החליטו לשנות את התוכנית. הייתה תוכנית והיא עבדה. אנחנו פתאום הבנו, הדרג המדיני פתאום הבין שאפשר אולי לשפר תנאים, אז יאללה, בואו נזרוק את זה לפח. אבל שידעו שהם מאריכים כרגע את הסבל שלהם. ושום כפרה אחרי זה ושום טלפון ושום דבר, ממי שהחליט ומחליט על הדברים האלו, לא יתקבל.
אסתר בוכשטב
¶
אני רוצה לקרוא משהו שעומר ונקרט כתב הבוקר.
"הלילה ננקט צעד מסוכן מאוד עבורנו החטופים, החזרה למלחמה. האם הקשבתם למילה ממה שאנחנו השבים שיצאנו בעסקה האחרונה אמרנו בפניכם? האם אתם רואים אותם? החלטה מסוכנת ללא כל מושג על ההשפעה שיש למהלך כזה לאלה מאתנו שעוד נמצאים שם. דווקא עכשיו, דווקא כשאני בבית, כשאני כבר לא נמצא שם והפרק נגמר בשבילי, התחושה שמוותרים עלינו היא העמוקה ביותר שחוויתי. ואני אומר 'עלינו', כי הם זה אני ואני זה הם. אני עדיין שם, עד אחרון החטופים אני עדיין שם. אני דורש, קודם כל החטופים ואני דורש שיחזירו את כולם הביתה".
זה עומר כותב הבוקר, אחרי שהוא הבין שחזרו ללחימה.
נופר בוכשטב
¶
אני חושבת שאחד הדברים הכי קשים שהיו לי בתוך התקופה הזאת, שאנחנו מרגישים, אני מרגישה שאנחנו מדברים ומדברים ואולי מזדהים, אולי מקשיבים, אבל לא מדברים איתנו בגובה העיניים. לא מסתכלים עלינו ואומרים מה אפשר לעשות. לא מדברים ואומרים איפה טעינו, במה נכשלנו, מה נתקן ומה נעשה. ואנחנו פה כי אנחנו גם רוצים לשמוע אתכם, אנחנו רוצים לשמוע מה אנחנו יכולים לעשות, מה אתם יכולים לעשות. איך אנחנו באמת מחזירים אותם הביתה. אנחנו יושבים פה בוועדות ומדברים ושופכים את הלב ומספרים שוב ושוב וכל פעם מחדש אין תשובה. ואנחנו צריכים לשמוע את כולכם, אנחנו צריכים לשמוע גם את האופוזיציה וגם את הקואליציה אומרים מה אפשר לעשות? איך מחזירים אותם הביתה? אנחנו לא באים כל פעם כדי להרוס לכם את הוועדות. זה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים לדעת איך מחזיקים את החטופים. תחזירו אותם הביתה, אנחנו לא נדרוך פה בחיים. אנחנו רוצים אותם בבית, אנחנו רוצים לחזור לחיים, לחזור להתחיל לשקם את עצמנו. אבל אנחנו כל פעם מקבלים את אותה שתיקה ואנחנו צריכים קצת תשובות.
אסתר בוכשטב
¶
ואפשר למסור לחברי הכנסת שלא נכנסים שאנחנו מכירים כבר את התגובות האלה של היועצים, שהם עוברים בדלתות ובודקים אם גמרנו לדבר. אז לא גמרנו לדבר, חבל, הם יכולים לבוא להקשיב.
היו"ר סימון מושיאשוילי
¶
אתם רוצים להוסיף? מישהו עוד רוצה לומר משהו ממשפחות החטופים?
אני רק אומר לכם, אני אתחיל עם סיגל. אני הייתי בקשר גם אחרי, ברוך השם, שחזר הדוד שלך קית' וגם הרבה לפני, עם בת דוד שלך, עם שיר. בחור מדהימה שלקחה את זה על הגב שלה, אחרי שאמא שלה חזרה, גם אחרי שאמא שלה חזרה. ואחרי שהדוד שלך חזר התקשרתי אליה, היא לא ענתה ואז היא חזרה אליי בווטסאפ, שמחנו ביחד.
אני מאחל לרגע הזה. לא רק אני, אני מדבר בשם הסיעה שלי, בשם ש"ס, שגם האחיין שלך יחזור במהרה.
היו"ר סימון מושיאשוילי
¶
הגיס שלך. זה לא סיסמה וזה לא מהפה לחוץ. זה אמיתי שכל המציל נפש אחת. אנחנו בש"ס, אני מתאר לעצמי גם יהדות התורה, יושב-הראש הקבוע כאן, באמת מרגישים שלהציל נפש אחת זה דבר, זה לא דבר חשוב, זה הדבר הכי חשוב.
היו"ר סימון מושיאשוילי
¶
אני יודע שאני וחבריי לסיעה וכמו שיושב-הראש הקבוע כאן הרב גפני הצהיר, הוא אומר בפני כל מי שהוא יכול ולא בפני כל מי שהוא יכול, בפני מי שהוא יכול באותם חדרים, באותם פורומים, את מה שהוא יכול וחייב לומר.
מיכל לביא
¶
אני אגיד משהו מאוד קשה. יש לכם מנופי לחץ. אתם יודעים להפעיל את מנופי הלחץ על דברים שהם חשובים לכם. לא הפעלתם את מנוף הלחץ הזה על הצלת נפשות.
איתי סיגל
¶
529 יום. כל יום שעובר זה אפס או אחת. מילים הן יפות ואנחנו מחבקים את התמיכה. אבל כנבחרי ציבור, מילים חמות אנחנו יכולים לקבל ממיליוני אזרחים שיש פה, ואנחנו מקבלים באהבה וברכה את המילים החמות גם מכם. אבל אנחנו מגיעים לכאן כי אנחנו צריכים מכם מעשים. ומעשים הם אמירות כמו 'עד כאן. עוצרים את המלחמה, מחזירים את החטופים ואז שאר הדברים'. ואז נחסל את חמאס, אז תקציב, ואז החוק הזה והחוק הזה. או שהחזרת החטופים ומציל נפש אחת זה הדבר הכי חשוב או שלא. אם למישהו יש דבר שהוא הכי חשוב אז הוא עושה מעשה בשבילו.
אנחנו, המשפחות, לא רואים את זה. כי עובדה, הם עדיין שם. חזרנו להפציץ, אין אמירה. הגענו ליום ה-16 של המתווה, לא היה המשך של השיח, לא הייתה שום אמירה או מעשה. על דברים אחרים כן, יש יציאות, יש פה צעקות על כל מיני דברים כאלה ואחרים. אבל על המציל נפש אחת אנחנו לא רואים דבר.
אני לא חושב שאתה יכול להתווכח איתי על זה, כי זו האמת. ושוב, אנחנו מברכים את הברכות החמות ואת החיבוקים ואת המילים. אבל זה לא עוזר. זה אפס או אחת, או שהם בעזה קשורים בשרשראות, מורעבים, מוכים, או שהם פה עם משפחותיהם. זה או זה. ואנחנו דורשים מעשים.
דוד שלי היה צריך לחכות כ-14 חודשים מהרגע שאביבה שוחררה עד שהוא שוחרר. זה כמה זמן שעמרי עכשיו צריך לחכות? 14 חודשים?
איתי סיגל
¶
עוד 14 חודשים. כי אני מרגיש שאנחנו בדז'ה וו ואנחנו, אני מרגיש שאנחנו מקבלים את המציאות החולה הזאת. ואני לא מוכן לקבל את המציאות החולה הזאת ובגלל זה אני בא לפה ובגלל זה אני לא מוותר, כי אני לא מקבל את זה. ואני חושב שזה נורא ואני חושב שזה משחית אותנו מבפנים. באמת, זה משחית אותנו מבפנים כאשר יש 59 אחים ואחיות שלנו אצל מחבלי החמאס ואנחנו ממשיכים כרגיל.
הממשלה מתפקדת נהדר, חוזר אליה עכשיו עוד כמה קולות, היא תהיה יותר חזקה. המדינה הזאת ממשיכה. וזה נרמול שהוא משחית.
נופר בוכשטב
¶
אני רוצה להגיד שאני מקשיבה למה שאמרת, ואני מאמינה שאתה באמת מתכוון לזה. ואתה באמת מתכוון למילים ואתה עושה מה שאתה יכול ביחד עם המפלגה שלך בשביל להחזיר אותם, אני באמת מאמינה בזה. מצד שני, תמיד אפשר לעשות יותר ותמיד אפשר לחשוב מה אפשר לעשות עוד קצת ומה באמת נעשה היום כדי שהם יחזרו.
אני חושבת שאם שואלים מה אפשר לקחת מפה, אז זה לחזור הביתה ולהגיד מה אנחנו יכולים לעשות? לכנס את הסיעה, תחשוב ביחד. פשוט להתחיל לעשות קצת יותר. אני בטוחה שכולם רוצים אותם בבית. אני בטוחה שכולם רוצים שהחטופים יהיו פה עכשיו. אבל זה לא קורה וצריך לחשוב למה זה לא קורה ומה אפשר לשנות ואיך אנחנו מתקנים ומחזיקים אותם הביתה. אני מאמינה שיש לסיעה שלכם מספיק כוח כדי לשנות ולתקן ולעשות. ואני באמת מאמינה שאתם שם, שאתם יודעים שזה דבר חשוב. שאין דבר חשוב מזה ובאמת יש לכם את הכוחות לזה. לא סתם אנחנו באים בדרישות ובקשות, כי אנחנו מאמינים שיש לכם השפעה ויש לכם גם את הרצון והיכולת. בשביל זה אנחנו פה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יש לי שאלה, רגע, שנייה. יש לי שאלה לייעוץ המשפטי. אפשר להתחיל בהצבעות על החלק המספרי? כן, היום.
איילת הלר
¶
אני אתייחס רק לשאלתם לגבי הקואליציוני. מדובר בקואליציוני שהוקצה בהחלטת הממשלה מתוך סך הסכום שהוקצה לכספים קואליציוניים. לא משויך למפלגה מסוימת, הוא התבקש אל בקשת שר האוצר.
שירה גרשון
¶
אז יש לנו פה בעצם שלושה נושאים. יש לנו תקצוב של כ-4.8 מיליון ש"ח לרשות לפיתוח הגליל. המטרה של הכסף הזה זה לעודד התנדבויות, בעיקר באזורים של מפונים, שחוזרים עכשיו לביתם. וכל מיני יוזמות שקשורות. אם זה מדובר על לצורך העניין מתנדבים, הסעות למתנדבים, מזון, כל מיני דברים כאלה. כשהמטרה, שוב, לעודד התנדבות.
שירה גרשון
¶
רשות הצעירים היא בעצם גוף בתוך משרד הנגב והגליל, שמתקשר עם רשויות לטובת יחידות רשותיות. כלומר, שיושבות בתוך רשויות מקומיות והמטרה היא לתת איזה שהוא מענה לצעירים ברשויות. כרגע רשות הצעירים, זה היה בעבר בשוויון חברתי.
שירה גרשון
¶
רק אני רוצה לסיים, ברשותך. יש עוד 17 מיליון ש"ח שהם מיועדים למנועי צמיחה. בעצם פרויקטים שמטרתם לסייע לרשויות. להקים בעצמם איזה שהם מנועי צמיחה, שבעתיד יהיה להם יותר הכנסות.
איתן טי
¶
מדובר בקול קורא תחרותי, לכל הרשויות בנגב ובגליל שבו הם יכולים לבצע פרויקטים שיהיו כלכליים ויכניסו הכנסות לרשות, כדי שהרשויות יהיו איתנות יותר. למשל אני יכול להביא דוגמאות של פרויקטים שזכו בשנים קודמות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה שתיתן לי דוגמה של פרויקט שמביא צמיחה וכלכלה לרשות ביישובים הדרוזים. כל היישובים הדרוזים בגליל. כולם, גליל, גולן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
זה לא קשור. אבל מה שאתה מביא עכשיו, הדוגמה הזאת, זה לא הדוגמה שאתה נתת. אתה נתת דוגמה שתביא צמיחה. דוגמה שתביא צמיחה זה משהו אחר לגמרי. המזל שלך שאני מכיר מה עושה המשרד שלך. אל תשכח שעודד ישב שם ואני מכיר את כל מה שקורה שם. לכן אני שואל אותך, תגיד לי איזה פרויקט שהבאתם אותו וקיבל אותו רשות אחת דרוזית זכתה בקול קורא?
אני זוכר שרצינו לעשות משהו כזה בין ג'וליס, אבו סנאן וזה, אבל לא יכלו לעשות את זה בגלל שהם היו צריכים לשים matching מהם ולא היה להם את הכסף הזה. אז אני רוצה שתיתן לי דוגמה, כי אין לך דוגמה.
שירה גרשון
¶
אני רק רוצה, אם לא הייתי ברורה, מנועי הצמיחה ורשות הצעירים הם לא אותו הסכום. כלומר, יש כסף ליחידות צעירים ויש כסף שמיועד למנועי צמיחה וזה דברים נפרדים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, אני שאלתי על מנועי צמיחה. אתם דיברתם על מנועי צמיחה. ואני שאלתי על מנועי צמיחה שיביאו הכנסה לרשות. לא עשיתם שום פרויקט, אני אומר לכם, כי אני יודע.
איתן טי
¶
אני יכול לבדוק לגבי רשויות דרוזיות. אני יודע שבוודאות שהיה מימון גם לרשויות דרוזיות כמובן וזה קול קורא תחרותי. בכל אופן, כל רשות יכולה להגיש בכל תחום. יש כאלה שמגישים בתחום תיירותי. אני אביא דוגמה מקצרין.
איתן טי
¶
אנחנו מממנים רק. הרשות מציעה את הרעיון, למשל, בגולן הרשות הציעה פרויקט של שימוש באבני בזלת, גריסה שלהם ובעצם מייצרים חומר גלם. זה מכניס הרבה כסף לרשות. למשל. זה פרויקט אחד.
איתן טי
¶
הנגב מוגדר על פי, יש חוק לפיתוח הנגב. קו החתם הוא פחות או יותר באזור אשקלון, מזרח, מערב. חוץ מיהודה ושומרון. כלומר, הוא לא כולל את יהודה ושומרון.
איתן טי
¶
הכול פרויקט תחרותי לרשויות בנגב ובגליל, לטובת שהם יציעו פרויקטים כלכליים שיכניסו להם הכנסות עתידיות. זה יכול להיות פיתוח מתחם מסחרי. זה יכול להיות איזה שהוא תיירות. זה יכול להיות כל מיני פרויקטים כאלו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אסביר שנייה. כי בסוף תב"עות למסחר או מגורים או לא משנה מה, זה חלק מתכנון מרחב עירוני, סטטוטורי של ועדות תכנון. זה לא עניין של קול קורא במובן היזמי. כל רשות תשמח לתוכנית מתאר שתאפשר לה פיתוח אזור תעשייה. אין פה משהו יזמי.
שירה גרשון
¶
אבל בתוך העולם של אזורי תעשייה יש כל מיני אפשרויות לאן הרשות רוצה לקחת את זה. בעצם מה שנגב גליל מאפשרים זה להגיד אם אתם רוצים לקחת, יש לכם רעיון נוסף בתוך אזור התעשייה וזה איזה שהוא רעיון שבעתיד אתם מאמינים שגם ייתן לכם כסף, אתם יכולים להגיש את זה בקול הקורא. ואז הם בודקים ואומרים האם זה באמת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אסביר שנייה למה אני לא מבין את הכסף הזה, סליחה. זה כאילו נשמע ממש טוב. 17 מיליון שקלים, קול קורא, מעודדים יזמות. אמה מה? יש משרדים שלמים שזה התפקיד שלהם. משרד הכלכלה ובתוכו הגוף - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
רגע. יש לו תחום שלם של פיתוח אזורי תעשייה והוא נותן, מדינת ישראל מקצה כספים לזה. היא מתעדפת אזורים בדיוק בפריפריות.
שירה גרשון
¶
לא. אבל פה אנחנו אומרים בוא ניתן לרשויות לפתח איזה שהוא מקור תקציבי עתידי. אני לא נותנת כסף לחברה, אני נותנת לרשות לפתח רעיון שבסוף אמור להחזיר לה כסף. המטרה שלנו שהרשויות יהיו כמה שיותר חזקות ועצמאיות.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
השאלה היא אחרת. השאלה אם אנחנו היינו יכולים למנוע את הקיצוץ במשרדים השונים אם היינו מוותרים על הכספים הקואליציוניים האלה. אני שואל אתכם.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
לא, מה התשובה? כי אנחנו עכשיו קיצצנו בחינוך וקיצצנו בכל המשרדים, 4.5%. נכון? 4.8%?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני שואל אותך באופן מקצועי. האם היינו יכולים לוותר על הקיצוץ הזה אם לא היינו נותנים את כל התוספות הקואליציוניות בתוספת למה שיש להם כבר ממילא?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
השאלה שלי, אנחנו עומדים עכשיו בפני קיצוץ של 4.5% בכל המשרדים, נכון? חינוך, בריאות, כל המשרדים, קיצוץ רוחבי של 4.5%. אני צודק, נכון?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
בסדר, לא משנה. אבל זו התוכנית. זו התוכנית לממן את הגירעון, זה 4.5% בכל המשרדים, שזה המשרדים הגדולים: בריאות, חינוך וכן הלאה. חקלאות, מה שקרוב אליי.
אני שואל, יש כאן, מדובר על כספים קואליציוניים שהם תוספת למה שיש להם. אם יש, לא יודע מה, לפיתוח הנגב והגליל 100, אתם מוסיפים לו עכשיו 17.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני אומר, לא, יש להם כסף. עכשיו מוסיפים להם. השאלה איפה ההיגיון, אתם כאנשי מקצוע. איפה ההיגיון לקצץ, לעשות קיצוץ רוחבי ולממן תוספת למשרדים - - -
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אבל חסר לכם 1.3 מיליארד שקלים. בגלל זה האוצר הולך עכשיו לקיצוץ רוחבי של 4.5%. אם לא הייתם נותנים את התוספת הקואליציונית הזאת, לא היה צריך לעשות קיצוץ רוחבי. זאת אומרת שלהם היה יותר בריאות ולהם היה יותר חינוך ולהם היה, זה הסיפור, לא?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כן, היה. אין פה, הילדה שלי בת ארבע יודעת את התשובה לזה.
בסעיף 9 לחוות הדעת, בנגב גליל, החוסן הלאומי - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אין שתיים. אין שתיים בטאבלט. איפה? הסעיף הראשון זה חוות דעת נגב גליל, שזה מה שפתחתי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
רגע, שנייה. קודם הכסף ואז חוות הדעת. בסעיף שאתם אומרים זה ה-20 מיליון שקלים ביחידות הצעירים ברשויות.
איתן טי
¶
אדוני יושב-הראש, אני יכול לענות רק על הנושא של - - -? כי נאמר פה שלא מימנו רשויות דרוזיות ואני רוצה להקריא מרשימת הפרויקטים שיש לנו?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אפשר שנייה שתמתין? כי אני באמצע שאלה. אני יודע שהוא קיצר את זה. אבל אתם העברתם אותי חוות דעת. עכשיו אני לא מוצא את חוות הדעת על סעיף 8. את יכולה להקריא לי את הסכומים על ההחזרה של האוכלוסיות שראיתי שם? החזרה של אוכלוסייה חרדית, זהות יהודית.
איילת הלר
¶
הכוונה היא לא כל מה שיש במסגרת חוות הדעת כרגע הוא מוקצה במסגרת דפי החלפה שמובאים לפניכם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בבקשה. יש שלושה מיליון שקלים לרשות לזהות יהודית. ושישה מיליון שקלים תקציב קואליציוני פרויקטים לחיבור האוכלוסייה החרדית לנגב וגליל. אז אין את זה?
איילת הלר
¶
כן. היות וחוות הדעת עדיין לא אושררה או שמחכים עדיין לעוד איזה שהיא התייחסות. בסוף אנחנו מקצים את זה רק בהתאם להנחיות - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז אני יכולה לחבר את זה לשאלה של נאור, שנוגעת עוד פעם לתקציב בהבשלה מלאה ולא בהבשלה מלאה, כי זה חוזר על עצמו. אז בעצם בסיס התקציב הוא 246.7 מיליון שקלים. כרגע אתם מביאים לאישור בדפי החלפה 246.7 מיליון שקלים, נכון?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זה התקציב שכרגע מובא לאישור, זה הסכום. אבל אני רוצה לשאול, כי בהחלטת הממשלה על הכספים הקואליציוניים דובר על תוספת של 65.8 מיליון שקלים למשרד הזה. ואני רוצה לשאול איפה הכסף הזה. ושתיים, האם עוד פעם חזרנו להבשלה מלאה, לא הבשלה מלאה, שזה כסף שמחכה לחוות דעת משפטית? ואם כך, בעצם כמה יהיה התקציב של המשרד הזה, במילה חדשה שלמדתי היום, בהבשלה מלאה? כלומר, כשהוא כבר יעבור את כל האישורים המשפטיים.
שירה גרשון
¶
כסף שקיבלנו בגינו חוות דעת וגם ייעוץ משפטי במשרד האוצר וגם אנחנו סבורים שניתן להקצות בהתאם לנהלים שהוקראו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז אתם לא אישרתם, אתם בעצם פסלתם חלק מהחלטת הממשלה בנוגע ל-65 מיליון שקלים?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מאיפה הכסף הזה מגיע. 65 מיליון שקלים שכרגע בעבודה? מאיפה? מהבאפר, מסעיף הרזרבה, מאיפה מגיע?
איילת הלר
¶
אז נשלח לוועדה סך המקומות שבהם יש איזה שהיא עתודה להסכמים קואליציוניים, שמתוכם חלק כבר הוקצו כעת וחלק - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
למה? 241 זה כולל כבר כספים קואליציוניים או שזה, על פניו נראה שיש תוספת של 65 מיליון שקלים. היא הרגע הסבירה לנו, איילת, שהם עדיין לא אישרו את התוספת של הכספים הקואליציוניים.
איילת הלר
¶
לא, הכוונה היא כרגע בדפי ההחלפה שמובאים בפניכם מוקצים חלק מהכספים הקואליציוניים שהתקבל בגינם חוות דעת.
שירה גרשון
¶
עבור נגב גליל מדובר על 41.8 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב. כלומר, אם תסתכלו על המזומן אין שם שם.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הבנתי. אז בהרשאה להתחייב 41 מיליון שקלים זה כספים קואליציוניים. ועוד 20 וכמה? עוד 20 ומשהו מיליון שקלים מחכים להבשלה מלאה, מה שנקרא.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בסדר. אבל דיברנו על זה, הטפטופים האלה. אני היום מבקשת תשובות על הכול, על הכול, כדי לקבל את התמונה. די, כל פעם מגיעים, מביאים איזה פיפס ואז זה נראה כאילו זה קצת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ב-04, 63, המשרד לפיתוח הנגב, יש גדילה של 246 שעבר בקריאה ראשונה. ואחרי דפי החלפה הוא 375.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
הייתה לנו שאלה לגבי תשתיות הקבע. בשנה שעברה הושקעו בסביבות 17 מיליון שקלים והשנה זה 40 מיליון שקלים. התוכנית, האם יש לזה סוף? כלומר, מתי אנחנו בעצם נסיים עם שיקום תשתיות הקבע באתר?
שמעון אלבום
¶
אז ככה: תשתיות הקבע בהר, לפי הנחיות של ועדת חקירה והמסקנות שלה יידרשו תקציב מאוד משמעותי.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אתה זוכר מה היו המסקנות של הוועדה לגבי ראש הממשלה והשר לביטחון פנים? אתה יכול לחזור עליהם?
שמעון אלבום
¶
אני אענה רק שנייה בשם עצמי. האחריות שלנו היא על ההילולה ויישום חלקים הרלוונטיים, שזה לא החלק שהצגת כרגע.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אבל יש חשש שמי שהיה בתפקיד אז ועדיין נשאר בתפקיד, יכול להיות שעוד פעם יהיה שם פשלה בגלל שהוא בתפקיד. כי אמרו שיש לו אחריות אישית.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הוא מתכוון לפקידים המקצועיים. הוא מתכוון למינויים, הוא לא מדבר על דרג פוליטי. אני לא יודעת, אני לא מכירה את ההמלצות שיש שם לעניין נושאי משרה באתר. הוא מכוון לזה, לדעתי, רם. לא? אתה לא מצפה שהמנכ"ל יבוא בטענות ל- - -
היו"ר סימון מושיאשוילי
¶
אתם יכולים לשאול כל שאלה שאתם רוצים, הכול בסדר. אתה רואה, אני לא מנסה להגביל ולא כלום.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לי יש שאלות בנושא התשתיות. הבנתי ש-90 מיליון שקלים הם לא קשורים לעבודות תשתית. נכון?
שמעון אלבום
¶
כן. עדיין בתוך ה-90 מיליון שקלים יהיו כן עבודות תשתית או עבודות עפר שהם לא לשנים קדימה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יכול להעביר לנו את מסקנות הבינוי בכל הנוגע למסקנות ועדת החקירה? אמרת שאתם עובדים עקב ועדת החקירה שבחנה אני מניח את הסטטוטוריקה סביב ההר. אתה יכול להעביר לנו מה ההמלצות שלה מבחינת בינוי? כן, אתה יכול? כי אני לא ראיתי התייחסות לזה בדוח עצמו.
שמעון אלבום
¶
כן, מתוך הסכום הנדרש להפקה אני מעריך שכ-10 מיליון שקלים יהיו לעבודות עפר ותשתיות כאלה ואחרות. אבל הן לא בהכרח תשתיות קבע.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אוקיי. אז יש לנו 90 מיליון שקלים. 10 מיליון שקלים לתשתיות שהן לא קבע. 80 מיליון שקלים. מה זה? זה סדרנים, זה מחסומים? מה, זה המון כסף. יש משרדים או רשויות במדינה שבקושי יש להן תקציב כזה. כלומר, אני באמת שואלת. כי יש תקציב - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז רגע, הוא לא עונה לי. אבל ה-80 מיליון שנותרו, מה זה? סדרנים? מה זה, כוח אדם ב-80 מיליון שקלים? איך זה יכול?
שמעון אלבום
¶
לא, זה דברים שהם, סיפור הגשר הוא גשר שנעשה קבוע. שמים אותו פעם בשנה, מוציאים אותו ממחסן, מרכיבים אותו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הציעו הצעת ייעול, אל תתייחס לזה, זה לא משהו שמעניין אתכם. הממשלה לא מעניין אותה ייעול, תאמיני לי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שאלה, חלק מהגדרות התפקיד שהעברתם בחוברת של משרד ירושלים זה העברת שגרירויות לירושלים. חלק מה-Job description. כמה שגרירויות העברתם לירושלים? ושאלה נוספת, איך אתם מתממשקים עם משרד החוץ באירוע הזה? ושאלה נוספת על השאלה הנוספת, מה הממשק בין משרד החוץ, משרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד ירושלים?
שמעון אלבום
¶
אני אענה בקצרה. שיחה שיוצאת ממני בשעה 16:36, בערך לפני שעה וחצי אחורה. אני מספר לך על שיחה יוצאת, שעה וחצי אחורה. סמנכ"לית תיאום במשרד החוץ.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אז אני רק רוצה, אתה יכול לענות לי על הממשק? כאילו, אני הייתי בטוח שיש משרד חוץ שאמון על האירוע הזה. אבל אני גיליתי בפירוט שאתם נותנים שאתם גם אחראים על זה. כמה אנשים עובדים בלהעביר שגרירויות זרות לירושלים?
שמעון אלבום
¶
אנחנו לא אחראים על זה. רגע, זה רלוונטי לדיון הזה? אני אשמח לענות על זה, אבל אנחנו מתפזרים נראה לי.
היו"ר ינון אזולאי
¶
ולדימיר, ולדימיר, שנייה. אדוני המנכ"ל, לכבד חברי כנסת בבקשה. גם אם לדבר וגם אם אתה חושב שהוא מתפזר או לא, זה לא התפקיד שלך להעיר לו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אין לי בעיה שאתה אומר שאני מתפזר. יחסית למישהו ממנכ"ל משרד של הממשלה הפזרנית ביותר בהיסטוריה, המנופחת ביותר בהיסטוריה, חסרת כל יעילות בהיסטוריה – לי להגיד מפוזר זה מחמאה בעיניי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש עוד. הגדרת התפקיד של המשרד זה להעביר משרדי ממשלה לירושלים. אז כמה עובדים יש בזה? אותה שאלה של השגרירות. אם אתה רוצה לפרט לי ברמת השיחות גם סבבה.
שמעון אלבום
¶
רגע, אני אפנה אותך למקומות הרלוונטיים. לאט לאט תקבל מסודר.
במשרד יש באגף ירושלים תשעה עובדים, שבין היתר מטפלים גם בדברים שהזכרת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כמה משרדים יש לנו עכשיו מחוץ לירושלים? כי אני מכיר את התוכנית הזאת משנת 2000 אני חושב.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כן, שרוצים להעביר את כל המשרדים לירושלים. אני מכיר את הוועדה הזאת שנים רבות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, בסדר. אבל הוא אמר שזה חלק מהסקת המסקנות בוועדת החקירה שמונה את זה. כשאני קראתי - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר לך, אני עברתי, אתה הגעת עכשיו באיחור. אבל אני הייתי ונכנסתי איתם, מתוך ה-90 מיליון שקלים שאתם זורקים לאירוע, הרבה תשתיות זמניות שאתם מפרקים אותם אחרי זה. האסון היה לפני שלוש שנים. מזמן הייתם צריכים להיות עם תשתיות קבועות שם שהיו חוסכות לנו הרבה כסף. שאנחנו לא נפרק את זה כל פעם.
אסתר בוכשטב
¶
אז אנחנו באנו לדבר על החטופים. וקיווינו שיהיו פה עוד חברי קואליציה שיגיעו לדבר על - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מזל שלא היית כאן בבוקר, את יודעת? בזהות יהודית, רשות לזהות יהודית. במשרד ההתיישבות. מה עוד היה לנו?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שאלה, שימי, אתה יכול להפסיק לשלוח לי, ראיתי. אני רק רוצה לומר לך, בראשון ששלחת, בדף הראשון 119, יש דיון המלצה לתוכנית מתאר. יש תוכנית מתאר מעודכנת לאתר ההילולה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל תוכנית המתאר מדברת על מרחב גדול יותר שכולל גם את העדכון הסטטוטורי בנוגע להר עצמו. נכון? היה גם התייחסות לזה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אוקיי. זה המעגל השלישי שדובר על זה אז. כשהייתם בוועדה גם, ביטחון לאומי זה היה.
שמעון אלבום
¶
אני אסביר. תב"ע מאושרת כוללת בתוכה דברים שהם לא השתנו. השינוי המדובר, הבקשה שלהם לשינוי המדובר זה במעגל השלישי, לשטח מאוד ספציפי בסמוך - - -
שמעון אלבום
¶
אני אשמח. השינוי שוועדת החקירה ממליצה עליו הוא בתוך המעגל השלישי כמו שאתה רואה, שהם לאשר שם שימושים שונים. זה משהו שיקרה ותוכל אחרי שיוקצו שטחים נוספים ויצורפו למעגל השלישי.
שמעון אלבום
¶
לא ממש. הם לא נכללים במעגל השלישי. במעגל השלישי זה אזור הציון ממש. וכן מה שאמרת, מה שעושים כרגע למשל זה דרכי גישה. הרחבה של כביש בורמה צפון, שלא במעגל הזה והם רחוקים, הם לא השתנו.
שמעון אלבום
¶
לא רק שהם לא משתתפים, הם אומרים שההילולה מכבידה עליהם על תשתיות ועוד כל מיני דברים כאלה ואחרים. קיבלתי היום מכתב ממנכ"לית המועצה, מבקשת 5.26 מיליון ש"ח.
שמעון אלבום
¶
לפני שנתיים השקענו שם באיזה שהוא תא שטח, משהו, לא זוכר מדויק, קו ביוב כלשהו שהיה צריך להשמיש אותו. לא זוכר את הפרטים המדויקים, אבל כן איזה משהו קרוב למיליון שקלים לאיזה צינור ביוב, שלא עמד בעומסים ושמנו כסף על זה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
זה גמור? כי נאמר לנו לפני שאתם עושים משהו זמני ב-90 מיליון שקלים, כל קו הביוב.
שמעון אלבום
¶
לא אותו דבר. מה שאנחנו עושים היום בתקציבי, גם תשתיות קבע וגם הזמניות זה לא אותו קו ביוב מדובר של המועצה.
שמעון אלבום
¶
בסדר. ועדיין אני לא יודע להתחייב על זה. כאשר יהיו תוכניות אנחנו נדע, כשהן יתוקצבו אנחנו גם נדע.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אבל לא קשור למסקנות הסופיות או המסקנות. תשתיות היו על הפנים שם, אני מכיר את המתחם טוב מאוד, אני מבקר שם, אני גר באזור.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני כן. אני באזור שם. אני גם מכיר את המקום טוב מאוד. מזמן היה צריך לשפץ את כל המקום הזה ולגמור את העניין. אני לא יודע, יש משרד שאחראי על הנושא הזה. הוא היה צריך לקחת את הנושא הזה לידיים מזמן ולגמור עם זה. כל אירוע שלכם זה סכנת חיים שם.
לירון סביון
¶
לירון סביון, משרד האוצר. לא היו עוד שאלות ממה שכבר העברנו, אבל אני כמובן אחזור על דף ההחלפה אם צריך.
אז מדובר ב-6.3 מיליון שקלים עבור תמיכות לאתרי ראשית ההתיישבות. זה חלק מתמיכות שהמשרד מבצע.
נתנאל מזא"ה
¶
נתנאל מזא"ה, סמנכ"ל משרד המורשת. קול קורא לתמיכות לפי תקנה 3(א) לעמותות שמחזיקות אתרי ראשית ההתיישבות. זה פורסם, עמותות ניגשות ומי שנאסף, יש ניקוד ולפי זה מחלקים את התקציבים.
נתנאל מזא"ה
¶
אני אומר שהמשימה פה זה בתקנה הזאת זו תקנת ראשית ההתיישבות, כמו שהוגדרה. זה לא קשור שיש גופים אחרים בתוך המשרד, למשל רשות העתיקות, שמטפלת בכולם או גופים אחרים. בהגדרה כאן של תקנה זו תקנת ראשית ההתיישבות. היא גם מחולקת מבחינת תקופות. אני רק אגיד מ-1700 קדימה, כי לפני 1700 זה נופל תחת חוק העתיקות.
נתנאל מזא"ה
¶
לא, אני לא חושב. לדעתי זה היה המשכיות מתקופת המנדט. לדעתי קו החתך הזה בכלל נקבע בתקופה הבריטית.
נתנאל מזא"ה
¶
התוספת התקציבית הולכת לתגבור תקנת שימור אתרי ראשית ההתיישבות. שזה קול קורא לתמיכות לפי תקנה 3(א).
נתנאל מזא"ה
¶
חה"כ נאור שאל לגבי לאן התקציב הולך. זה בעצם תקציב תמיכה. זה קול קורא שמפורסם, מי שמגיש, יש עמותות שמגישות, עד עכשיו הגישו תשע שאלות ועשר עמותות. עכשיו הקול קורא הוא חדש, אנחנו עוד לא יודעים מי מגיש, אני חייב להגיד. אבל ניתן דוגמאות לפרויקטים שיש בדרך כלל, אני מאמין שימשיכו גם עכשיו. מקומות כמו מחנה המעפילים בעתלית או מכון איילון. מצפה, נדמה לי מצפה רביבים. זה סוג, עד עכשיו אלה הדברים המרכזיים שהגישו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
עמותות. אילו עמותות הגישו? אתה יכול להעביר לי את רשימת העמותות שאתם עובדים איתן?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יודע למה? כי הסתכלתי על הפעילות שלה היום ואז ראיתי שהפעם האחרונה שהגישו דוח שם זה 2021. של הרשות לפיתוח.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שהדוח האחרון בנוגע לפעילות שלה, אתה יודע למה זה עניין אותי? אחד, זה מקלב, שהוא בחור מעניין.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ושתיים, הדוח האחרון היה ב-2021. מה אתה רוצה ממני? אני אומר לו למה קפצתי, כי זה עניין אותי. אז כאשר קראתי את הדוח, סתם, עניין אותי נגיד שילוב בתעסוקה, שילוב בהשכלה. אתה יודע נגיד כמה רשום שם שהחרדים משולבים בהשכלה גבוהה?
אתה יודע כמה?
היו"ר ינון אזולאי
¶
גפני, רוצה לשבת פה כמה דקות? אני אלך להצביע בוועדת עבודה ורווחה? אני רק הולך להצביע רגע.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
דוח פעילות. שהוא מצטט את הלל הזקן "אם אין אני לי מי לי, כשאני לעצמי מה אני". ואם לא עכשיו אי מתי.
עוד כמה דקות אני אצא ואתה תשאל שאלות על הרשות. אני אצא לכמה דקות, גפני מאוד יתגעגע אליי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה הוצג בזמן שלא היינו כאן? אני רוצה לדעת מה הוצג בזמן שפינדרוס החליט שלא טוב לו אופוזיציה בוועדה.
איילת הלר
¶
אז בדף ההחלפה שמונח לפניכם סך השינוי ברשות לפיתוח חברתי כלכלי של המגזר החרדי הוא 46 מיליון בהרשאה להתחייב.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אז תודה רבה לחה"כ גפני. מה הכסף הזה עושה? או כמו שענת אומרת מ-103, בוא נראה מה הכסף שלכם עשה היום.
רועי אסף
¶
חמד עמאר, אתה בדיון הקודם, אני רגע עונה לשאלה, למרות שחבר הכנסת יצא. רועי אסף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי מגזר חרדי במשרד ראש הממשלה.
כמו שחמד עמאר אמר בדיון הקודם, וגם תמך בהעברת התקציב שלנו, שהתקציב דווקא היה נמוך מידי ביחס לצרכים של הפיתוח הכלכלי חברתי של המגזר החרדי. אפילו הערת לפרוטוקול שאז עברו ארבעה מיליון שקלים ממשרד הכלכלה וזה סכום נמוך מידי. אז אנחנו מתוקצבים פה לטובת פיתוח חברתי כלכלי, כל החומר נשלח לוועדה בזמן. זהו, זו השאלה שהייתה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
¶
אני מבקש אם אפשר להציג פעם שנייה את ההתיישבות, אחרי שהצגתם פעם אחת לפינדרוס.
היו"ר סימון מושיאשוילי
¶
רם, סליחה רגע. היא נשאלה כבר שאלות על ידי החבר'ה שלך. ואנחנו ממתינים לתשובות, זה הכול.
אבי מאיר
¶
אז אני אגיד ככה: בגדול רוב המשרד הולך לכלל הארץ. הגורם היחיד שעובד גם ביהודה ושומרון בצורה נגיד ממוקדת זה החטיבה להתיישבות. אבל גם שם בתקציב החטיבה השוטף של החטיבה להתיישבות, סדר גודל של 25% הולך ליהודה ושומרון, 40 ומשהו אחוז לגליל והיתרה לנגב. וזה תלוי, הקולות קוראים זה על פי כמות המועצות. ומאחר ויש פחות מועצות אז יו"ש מקבלת פחות. זה נעשה בקולות קוראים בגופים אחרים על פי הוראות תק"ת.
אבי מאיר
¶
לא, בכל הארץ. החטיבה עובדת רק בנגב, גליל, יהודה ושומרון. אנחנו עובדים על פי מפת עדיפות לאומית.
אבי מאיר
¶
ביחד עם התבחין של כמות התושבים וכמות היישובים. ביחד זה מגיע לאזורים האלה. קח למשל את מועצה אזורית מטה בנימין, 60,000 תושבים. אבל זה יש לזה כמה תבחינים.
אבי מאיר
¶
לא, 39.5 מיליון, הגיע לטובת קול קורא של המשרד. זה לא בחטיבה להתיישבות, זה במשרד, של סיירי קרקעות ביהודה ושומרון. זה פרויקט שהתחיל עוד בממשלה הקודמת כחלק מהמאבק בשטחי C. הקמנו את המחלקות. המחלקות פעילות. למשל, זה בגדול.
אבי מאיר
¶
הם לא שייכים ליחידה לאכיפה, אין להם סמכות אכיפה והסמכות שלהם זה סמכות דיווח. הם מדווחים והם נמצאים בשטח בסמוך ליישובים כחלק מהתשובה - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
למה אתם לא מעבירים את זה ליחידת אכיפת מקרקעין והם יעשו את העבודה הזאת? הם יותר מקצוענים בנושא הזה.
אבי מאיר
¶
היחידה לאכיפת מקרקעין לא עובדת ביהודה ושומרון. הסמכויות שלה רק במה שנקרא ישראל הקטנה, על פי חוק. הם לא עובדים ביהודה ושומרון.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
¶
הקימו את היחידה לאכיפה, אמר לי בן גביר, זה פשוט לקחת את איפה שנמצאים הבדואים, שנמצאים בפזורה, לטפל בזה.
אבי מאיר
¶
ההחלטה איך עובדת תוכנית העבודה של החטיבה היא על פי החלטת ממשלה 1998. היא קובעת תהליך. מאחר והתהליך לא הסתיים אז הוא אמר אתם לא יכולים להביא עדיין את ההחלטה הזאת והיא תבוא בהמשך כאשר תיגמר אותה החלטת ממשלה שקובעת קודם מדיניות צרה, אחר כך יציאה לתוכנית עבודה ועדכון, יוצאים עם זה בפרסום לציבור ל-14 יום. רק אחרי שתגמרו את התהליך, רק אז תוכלו לבוא לוועדת כספים ולהראות את התוכנית השלמה.
אבי מאיר
¶
לא. עובדי החטיבה להתיישבות אלה עובדים של ההסתדרות הציונית העולמית. יש לממשלה הסכם רב שנתי לחמש שנים שהוא מתוקצב והוא נותן להם בעצם עדיין את השכר, בלי הפעילות. גם שם יש כללים. עד שיהיה תקציב זה 50% מהתקציב של התקורה הם יכולים לקבל.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
יש לכם משרדים שאתם משלימים אחד את השני? זאת אומרת, מתעסקים באותם נושאים? למשל זהות יהודית, אתם מתעסקים בזהות יהודית?
אבי מאיר
¶
עוד פעם, המשרד קיבל את אגף זהות יהודית ממשרד הדתות לפני שנתיים. עם השנים, אגף זהות יהודית הוקם כבר לפני 10-11 שנים. עם השנים התווספו עוד משרדים שמטפלים בעולמות האלה. המשרד עושה שולחן עגול, גם התייחסו לזה בבוקר בטח בוועדה, עושה שולחן עגול כדי למנוע כפל תמיכות ולראות שאף אחד לא דורך אחד על השני ומתעסק באותו נושא.
גם בחוות דעת האלה, סתם כדוגמה, שנה שעברה היה משרד שטיפל באיזה עולם שקשור אלינו. אנחנו פשוט הסרנו את ידינו מאותו תחום.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אין נציג של משרד האוצר מאגף תקציבים כאן? שאלתי, שאלנו אותך את השאלה הזאת בבוקר. הייתה צריכה להיות לך עכשיו.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
כמה בסך הכול. ואחרי זה אני אשאל שאלה אותך, אדוני המנכ"ל, אני אשאל אותך איך בדיוק אתם משפיעים על הזהות היהודית למשל של הנכדים שלי? איזה פעולות אתם עושים בשביל שהם יהיו, ירגישו יותר יהודים?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, אני רוצה לקבל רק תשובה כמה כסף. שנדע בדיוק כמה אנחנו משקיעים על זהות יהודית.
אביה סונדק
¶
רוב התוכניות פונות לקהלי יעד ספציפיים, בנקודות משמעותיות בחיים. יש לנו תוכנית לחיילים משוחררים, יש לנו תוכניות לסטודנטים, למתנדבי שנת שירות, תוכנית העשרה בהקשר של זהות יהודית. דוגמאות?
אבי מאיר
¶
המשרד לא מתערב בתכנים החינוכיים של המכינות הקדם צבאיות. הוא מפקח עליהן, אבל הוא לא מכניס להן תכנים. אנחנו מתקצבים את המכינות ב-150 מיליון.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אבל מה זה זהות יהודית? אני רוצה להבין. מה? איך מחזקים את הזהות היהודית? הרי אם את נולדת לאמא יהודייה, את יהודייה. מה זה, איך מחזקים את הזהות היהודית שלי? גם אם אני רוצה להיפטר מזה אני לא מצליח.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אז מה אתם עושים? באמת אני שואל. הבן אדם הוא יהודי, הוא יהודי, צריך לחזק לו את הזהות?
היו"ר סימון מושיאשוילי
¶
מי שמוסמך להשיב זה רק מי שיודע ויש לו ידע בזה. אז בואו, שמישהו ישיב ונסיים עם זה.
אביה סונדק
¶
נפגשים. אני אתן דוגמה: תוכנית תלמוד ומעשה, בית מדרש. נפגשים פעם בשבוע, פעם בשבועיים, נחשפים לאוצרות הרוח של המורשת והתרבות היהודית.
איילת הלר
¶
אנחנו נשאלנו על ידי חברי הכנסת מה סך תקציב הזהות היהודית. אני כן אגיד שהתשובה כאן היא מורכבת, כי השאלה היא איך בדיוק מגדירים תקציב שהמדינה עוסקת בו בחיזוק זהות יהודית. אבל אני כן אתייחס לכמה יחידות מובהקות שעוסקות בנושא. אני גם אגיד שהנציגים שלהם לא כאן כדי לפרט, אז זה איזה שהוא משהו מדגמי.
הרשות לזהות לאומית יהודית במשרד ראש הממשלה, שדיברנו קודם עליה, סך התקציב - - -
איילת הלר
¶
נכון. אז כרגע מה שהבאנו בדף ההחלפה זה 14 מיליון שמוקצים בדף ההחלפה לרשות לזהות לאומית יהודית. יש את מינהלת זהות יהודית והאגף לתרבות יהודית שמשרד ההתיישבות פה כבר התייחסו.
היו"ר סימון מושיאשוילי
¶
נעמה, בבקשה לא להיכנס לדברים. נתנו את כל הזמן, שאלתם היום את כל השאלות שרציתם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כמה כסף משקיעים בזהות יהודית? אני אלמד מכם, שאני אתחיל להשקיע בזהות דרוזית.
איילת הלר
¶
אז כאמור, הרשות לזהות לאומית יהודית כרגע מוקצים 14 מיליון בדף ההחלפה, כפי שפירטנו בבוקר.
איילת הלר
¶
אז אני אומרת, אני פורטת. אני התבקשתי לפרוט את סך הגופים שעוסקים בזהות יהודית ומה תקציבם. בסוף אפשר גם להסתכל על הסכום הכולל.
איילת הלר
¶
נתתי כאן גם כן איזה הסתייגות. היות ולא הקשבת, חה"כ עמאר, שכמובן שתלוי איך ומה אנחנו מגדירים חיזוק זהות יהודית. ושוב, נציגי המשרדים לא כאן ולא יוכלו להרחיב ועל כן אני נותנת איזה שהוא מבט מלמעלה.
מינהלת זהות יהודית ואגף לתרבות יהודית שבמשרד ההתיישבות, המשרד כבר התייחס. אני לא חושבת שיש עוד מה לפרט. במשרד החינוך ישנה יחידה שעוסקת בתרבות חרדית, שאפשר לדבר על כך שגם היא עוסקת באיזה שהיא זהות יהודית, כ-75 מיליון. בירושלים ומסורת, הסבירה כאן הנציגה שבעבר הם עסקו בתוכניות בר/בת מצווה, אבל לא כיום. יש להם את תקציב הילולת מירון, לשיקולכם האם בכך מדובר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
איך לא סיכמתם והוא מרוצה? אם הוא מרוצה, סימן שסיכמתם. מה סיכמתם מאחורי הגב שלי? כן, סיכמתם, אני יודע. אז סגרנו שעד 7:00.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אין בעיה. רשימת הספקים והעמותות, העברת לי? תודה רבה לך. תדע לך, אני אמליץ עליך לזכייה בפרס השרה על שם אורי אורבך ז"ל.
אפשר שלוש דקות הפסקה?
גולן בדיחי
¶
אוריאל? אני סוף סוף יכול לתת לו קצת לנוח. הוא היה פה שלושה חודשים לבד. חזרתי אתמול ממילואים, אני שמח לחזור.
גולן בדיחי
¶
אז לבקשת יושב-הראש אני מתחיל לקרוא. ולשאלתך, חה"כ עמאר, אז היו כאן שינויים שנדונו בדפי ההחלפה וחלק מהם מכוננים בעצם שינויים ודורשים תיקון בחוק המילולי. אני אקריא עכשיו בדיוק מה התיקונים.
פרק ב'
¶
התקציב לשנת הכספים 2025
תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025
2.
(א)
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2025 סכום של 755,906,699,000 שקלים חדשים...
כאן אין שינוי.
פרק ב'
¶
התקציב לשנת הכספים 2025
תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025
2.
(א)
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2025 סכום של 755,906,699,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 547,368,499,000...
זה המספר הישן. המספר החדש של התקציב הרגיל הוא 547,406,561,000.
פרק ב'
¶
התקציב לשנת הכספים 2025
תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025
2.
(א)
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2025 סכום של 755,906,699,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 547,368,499,000 ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 208,538,200,000 שקלים חדשים.
שוב, הקראתי את המספר הישן. המספר החדש הוא 8,500,138,000.
גולן בדיחי
¶
בערך. פשוט כמו שראינו המסגרת לא השתנתה, רק החלוקה לתקציב פיתוח ותקציב רגיל. לכן הפער בין המספרים האלה שהקראתי זה השינוי. אני יכול לחשב את זה רגע, כדי שאני אתן בוודאות מספר מדויק.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, אנחנו נחשב את זה אחרי זה. בוא תתחיל. מי מתחיל את ההסתייגויות? אני, הסתייגות שלי. בוא נתחיל.
גולן בדיחי
¶
סעיף 3 לחוק, זה סעיף ההוצאה המותנית. סך כל הסכום במקום המספר הישן, סכום של 84,540,683,000, המספר הוא 84,593,530,000. ושוב, החלוקה לתקציב פיתוח ותקציב רגיל. אז התקציב הרגיל בחוק שהונח כאן היה - - -
גולן בדיחי
¶
בסדר גמור. המספר החדש הוא 73,393,349,000 ושל תקציב הפיתוח וחשבון ההון בהוצאה המותנית – 11,200,181,000.
גולן בדיחי
¶
כן, השתנו קצת דברים בהוצאה המותנית. גם בעניין ההקצאות מקרן העושר שנדונו בוועדה שעניינה קרן העושר. וגם שינויים קלים בתקציב הכנסת ותקציב מבקר המדינה שנקבעו ונדונו כאן.
שלומית ארליך
¶
אנחנו מתחילים עם ההסתייגות הראשונה. בסעיף 6 המוצע "לשיא כוח אדם" יבוא במקום "לשיא כוח אדם בהיעדר תקציבים ליישובים דרוזיים יש לבוא לטובת החייבים".
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אם כבר הזכרנו יישובים דרוזיים, תקשיבי, אני דיברתי על זה ואני אדבר על זה שוב ושוב. הפתיע אותי ראש הממשלה שעלה והציג את התוכנית של העדה הדרוזית, עם חבר הכנסת - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כן, החלטת הממשלה. עלה עם חה"כ עפיף עבד, עם יושב-ראש פורום ראשי רשויות, שאני מאוד מכבד את שניהם. ודיבר על תוכנית חסרת תקדים.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 6(ג) במקום "לשיא כוח אדם" יבוא "לשיא כוח אדם של 34,000 משרות, בהיעדר תקציבים ליישובים בצפון".
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתה לוקח לי שעון. כשאתה מדבר על תוכנית חסרת תקדים היה צריך ראש הממשלה לעשות דבר פשוט. אני שומע אותך, אני יכול להתנהל, להסתדר אתכם בשיחה? אנחנו באמצע דיון תקציבי, דיון מאוד חשוב. דיון שאנחנו באמת, אנחנו הולכים לפגוע בציבור בצורה בלתי רגילה. אין אחד שלא ירגיש את זה. ואני חושב שהציבור שלך - - -
שלומית ארליך
¶
בסעיף 6(ג) המוצע "לשיא כוח אדם" יבוא "לשיא כוח אדם של 34,000 משרות, בהיעדר תקציבים ליישובים דרוזיים. יש לבוא לטובת החיילים".
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
והציבור שלך ירגיש את זה. כשאתה מדבר על העלאת המע"מ באחוז אחד אתה יודע ואני יודע, ואף ספק, אף בעל עסק לא יסתפק באחוז אחד. זה הזדמנות בשבילו להעלות עוד ועוד את המחירים. ואנחנו מרגישים את זה. אני חושב, חה"כ גפני, הולך ועושה קניות והוא מרגיש את עליות המחירים האדירה שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות, בעצם עם הממשלה הזאת.
אסתר בוכשטב
¶
אני לא יכולה לספר, אבל הוא שיתף אותנו בחוויות מהצבא. אני כבר דיברתי פה בוועדה, אבל לצערי הרב, היו פה מעטים. אז מי שהיה פה ושמע אותי, אני מתנצלת בפניו שהוא צריך לשמוע אותנו עוד פעם. אבל הסיפור של החטופים הוא הסיפור הכי קשה.
אתמול בלילה הבנו שצה"ל חוזר ללחימה. אני לא יודעת כמה מכם מבינים את הסיוט הזה של החטופים בעזה. אני לא מצליחה להבין איך ממשלת ישראל חזרה ללחימה. כשאנחנו יודעות, שי ואני, מהחוויה האישית שלנו, "חוויה", האירוע הכי קשה בחיי. שהבן שלי היה חטוף חי ובגלל הפגזות צה"ל ליד המנהרה שלו, צה"ל טוען ליד. החוטפים שלו ירו בו, הוציאו אותו להורג. אין לי שום מילים להביע כמה אני מתעבת את החמאס, אבל האחריות הייתה על מדינת ישראל להציל אותו, כי הוא אזרח מדינת ישראל. הוא היה חייל בצה"ל, הוא היה בעופרת יצוקה לוחם. והוא הופקר כאשר צה"ל החליט להפגיז את המנהרה באזור שהם היו. צה"ל טען שהוא לא ידע איפה הם. ובכל זאת החליטו להפגיז ונרצחו שישה חטופים. וזה לא המקרה היחידי.
אני אומרת, היום אתם מתעסקים בתקציב. אני חושבת שכולכם צריכים לקום עכשיו ולהגיד לא תקציב. מה שחשוב עכשיו לחשוב איך מצילים את החטופים. את החטופים שחיים להחזיר אותם לביתם. לשיקום מאוד ארוך, כי אתם אולי רואים את החטופים שחוזרים, אני לא יודעת כמה מכם נפגשו בפועל עם חטופים ששבו, הם נראים סבבה, אבל הם לא סבבה. הם במצב מאוד קשה. הם עושים מאמצים עליונים כדי להילחם היום על החטופים שנשארו שם, אבל מצבם קשה. ולהחזיר את החטופים החללים לקבורה. אנחנו לא יודעים כמה זמן עוד אפשר יהיה למצוא אותם שם.
אני כבר יודעת על מקרה אחד שהיה במנהרה עם יגב, שלא מצאו. כי המנהרה הופגזה והחטוף השביעי לא מצאו אותו. ואני לא יודעת איך אתם יושבים, מדברים על תקציבים. אני מבינה שהחיים צריכים להמשיך, אבל יש גבול.
כאשר אתמול בלילה צה"ל יצא להפגיז בצה"ל, ממשיכים לדבר על תקציבים, על זהות יהודית, על מורשת. זה יפה ואני בעד, אבל אני חושבת שהדבר הכי חשוב בזהות היהודית שלנו ללמד זה פדיון שבויים. פדיון שבויים יש לו חשיבות מאוד גבוהה. וכאשר יושבת אמא של אביתר דוד ורואה את הסרטון על הבן שלה, אמא של גיא דלאל, שניהם ראו, אני כנראה לא מספיק מעניינת, אטרקטיבית, אפשר לקום, ללכת. כשהן רואות את הסרטון הזה ואתמול בלילה מבינות שצה"ל מפגיז מה קורה להן? אתם חושבים על זה? מישהו הגיע אליהן לראות מה קורה לאימהות האלה? לאבות? לאחים? איך הם ממשיכים לחיות?
אני לא נשמתי אתמול בלילה והבן שלי כבר הובא לקבורה. את הבן שלי אני לא יכולה להציל. אבל אני לא נושמת. אני לא התכוונתי להגיע לפה היום. וברגע שהבנתי מה שקורה הגענו לפה, אני, בעלי והבת שלי. כי צריך להילחם על כל החטופים. ואני מבקשת מכם, תחשבו, מה יותר חשוב היום מהצלת חיים?
שי דיקמן
¶
אני שי, בת דודה של כרמל גת. ואני קודם כל רוצה להודות לגפני שבכל פעם שיש לו הזדמנות נותן לנו את הבמה לדבר. אז תודה. וגם לך, יושב-ראש הוועדה, שאתה נתת לנו גם היום את הבמה לדבר ואת האפשרות לדבר בפני חברי הקואליציה, שלא בפני כולם יש לנו את ההזדמנות לדבר בכל פעם. אז תודה שאתם כאן מקשיבים.
כמו אסתר וכמו אורן, כמו נופר, ההורים והאחות של יגב בוכשטב, גם בשביל כרמל גת בת הדודה שלי נגמר הזמן. שניהם היו בשבי בחיים. וכשהלכנו ופתחנו במלחמה במקום להחזיר אותם ביחד עם כולם, הם נרצחו בשבי. היום אנחנו כאן לא בשבילנו, אלא בשביל מי שעוד אפשר להציל ולהחזיר. וכמונו, כל הציבור.
אני רוצה קודם כל להגיד שאני אסירת תודה לחיילים. עכשיו הייתה לי תזכורת מאוד אישית, לחיילים ששמים את חייהם בסכנה כדי להציל וכדי לתת ודאות למשפחות. הם סיכנו את חייהם 470 ימים. וזה לא הגיע להם, זה לא מגיע לחיילים שהפציצו את המנהרה הסמוכה ליגב והוביל למותו. זה לא הגיעו להם. וזה לא הגיע לחיילים שעשו את הפעולה הקרקעית מעל הקרקע שהובילה להוצאה להורג של כרמל, שהפעולה שלהם תוביל למוות שלה. זה לא הגיע להם. וזה לא מגיע לחייל הבא שייצא להילחם אם המלחמה הזאת תימשך עכשיו כל עוד יש שם חטופים, שהוא יהרוג את האח שלו.
זה לא מגיע להם, זה לא מגיע לנו. זה לא מגיע לערכים היהודיים שלנו, שעליהם כולנו חונכנו במדינת ישראל, בארץ ישראל, בעם היהודי. אנחנו יודעים שאי אפשר למוטט את החמאס כאשר ביחד עם אנשי החמאס נמצאים החטופים שלנו כבולים בשלשלאות בשביל הרגע שבו יגיע חייל צה"ל ויוציאו אותם להורג.
בחודש פברואר יגב, הבן של אסתר, היה בחיים במנהרה, ביחד עם נדב, ביחד עם יורם, ביחד עם חיים, ביחד עם מונדר, ביחד עם אלכס וגם ביחד עם עמירם. יגב ועוד חמישה הוצאו להורג וגופתם הושבה. במקום לשוב הביתה בחיים למשפחות. את עמירם קופר עד היום אנחנו לא מוצאים ואנחנו הבנו אז שששתם נהרגו במנהרה שהסכנה הזאת מרחפת על ראשנו.
עשרה ימים אחרי שהגופות שלהם הושבו עוד שישה חטופים הוצאו להורג במנהרה. והפעם זאת הייתה בת המשפחה שלי ביניהם. לנו אמרו עם הסרטון שצה"ל הוציא, מהמנהרה הזאת, המנהרה שבה כרמל ישבה בחיים 24 שעות לפני כן, חיילים אמיצים שסיכנו את החיים שלהם, הוציאו שש גופות. שש שקיות אשפה ומה שנשאר מבת דודה שלי זה שלולית דם במנהרה בעזה מתחת לאדמה. הם אמרו אנחנו נלמד ממה שקרה פה.
אבל מה למדנו אם אנחנו שוב פותחים במלחמה? שוב שולחים חיילים להפציץ מהאוויר את האחים שלנו? מה למדנו? ומה אתם אומרים? אני הרי יודעת. אני יודעת שכל אחד מכם הגיע לכנסת ישראל בשביל לשרת את העם היהודי, את אזרחי מדינת ישראל כולם, בשביל זה הגעתם. ומה תגידו? ומה תגידו לילדים ולנכדים שבשעה זאת שבה הייתה לנו החלטה האם אנחנו מצילים את האחים שלנו או ממשיכים במלחמה, אנחנו עסקנו בהעברת תקציב. מה תגידו? בשביל מה הגעתם? הציבור כולו מבין את כובד האחריות. משפחות שלמות עוזבות את הבתים שלהם, יוצאות לרחובות או מכניסות את היד לכיס ומוציאות כספים בשביל להביא לשיקום של האנשים שלא הצלחנו להחזיר אותם 529 ימים הביתה. הם מאמינים בשיקום של האנשים שלנו. הם מאמינים ביכולת שלנו לקום על הרגליים, אבל רק כאשר נציל את מי שעוד אפשר להציל. הם יודעים שכל עוד הם בחיים הם צריכים לדאוג למי שזקוק להם, מהעם שלהם, מאזרחי המדינה שלהם. הם יודעים אחריות מהי.
בבקשה תנהגו כמו הציבור שלכם, כמו החיילים שלנו. שיודעים שהם, הם לא חסרי אונים. הם לא חסרי אונים. יש מאחוריהם צבא, יש להם את האחים שלהם לידם, יש מאחוריהם מדינה וכך הם יוצאים למשימה. צאו למשימה להציל את החיים שלנו. היו המדינה שאנחנו רוצים להיות. ותלמדו ממה שקרה כאן.
אתם יודעים מה? בשביל שהפעם נלמד ממה שקרה כאן אני מבקשת לספר לכם איך כל אחד עם מי שכבר לא איתנו, איבד את חייו בשבי. כדי שנלמד הפעם ממה שקרה כאן. אורי דנינו היה במסיבה והצליח להימלט. אבל הוא חזר, הוא חזר כדי להציל את איתי רגב, את מיה רגב ואת עומר שם טוב שהוא פגש באותה יממה. לא הכיר אותם לפני כן. חזר פנימה להציל את החיים שלהם. הם אמנם נפלו בשבי, בזכותו הם היו בחיים. הם אמנם נפלו בשבי, אבל עסקה הוציאה אותם משם בחיים. את אורי דנינו, ששרד 328 ימים אנחנו לא הוצאנו בחיים. הוא הוצא להורג ביחד עם כרמל ועם הירש ועם אלמוג ועם אורי ועם אלכסנדר במנהרה.
סער ברוך. את סער ברוך ניסינו להוציא בניסיון חילוץ. ניסיון החילוץ כשל. וסער ברוך נהרג בשבי. הגופה שלו עדיין מוחזקת בידי מחבלי חמאס. אלכס דנציג – היה ביחד עם יגב באותה מנהרה. חודש פברואר, 14 בפברואר, צה"ל הפציץ בשוגג את האזור שסמוך אליו והוא הוצא להורג. גם מזה לא למדנו ואנחנו שוב מפציצים.
אנחנו, שמכירים כל אחד מהחטופים, אתם מבינים? לפני שאנחנו הולכים לישון אנחנו חושבים מי הבא בתור. מי הבא בתור? מי מהאנשים שאנחנו מכירים כבר את ההורים שלהם ואת האחים שלהם, לאיזו לוויה הבאה של אח שלנו נלך?
הירש גולדברג פולין – הירש הוא זה שאמר לאלי שרעבי 'אם יש למה אפשר לשאת כל איך'. אדם בשנות ה-20 לחייו שנתן למבוגר בן 52 את הכוח להמשיך שם. ולא רק להמשיך, לא להרגיש חסר אונים לרגע. וביום של מצוקה, של רעב שלו ושל השלושה שנמצאים איתו, אלי עושה מעשה והוא חותך לעצמו את הגבה, כדי שייזל לו דם. ובדרך לשירותים, כאשר הרגליים שלו קשורות עם רווח של 10 ס"מ ביניהם, הוא היה קשור כל ה-500 ימים, הוא נופל, מזייף התעלפות. אדם בן 52. ומצליח להשיג להם עוד תמר. ואת התמר הזה אלי שרעבי חולק. הוא לא יודע מתי יבוא התמר או הפיתה הבאה, אבל הוא חולק את זה בין ארבעתם. כי אם יש למה אפשר לשאת כל איך. והוא לקח על עצמו ללמד את אלון אהל לשרוד שם, לקח עליו חסות כמו ילד שלו.
אלון אהל נשאר שם לבד. חודשים הציבור שלנו זועק 'אתם לא לבד, אנחנו אתכם'. זה כל מה שהציבור יכול להגיד. ועכשיו אנשים שלנו לבד. השארנו אותם לבד בידיים של המחבלים הארורים שקטפו אותם מהמשפחות שלהם. השארנו את אלון לבד.
אברהם מונדר – אברהם מונדר, בהתחלה לא הודיעו על מותו. הודיעו על מותו של עמירם קופר למשפחה שלו, המשפחה כבר נפרדה מעמירם, חשבה שהגופה שלו עומדת לחזור. וכאשר הגופות חזרו התברר שהייתה טעות. זה לא קופר, זה מונדר. וגם מונדר בן ה-79, ששרד שם מעל 100 ימים, ביחד עם יגב, באותה מנהרה, החזיק מעמד כל עוד הוא יכול היה. נהרג כשהוא מוצא להורג בעקבות הפצצה של צה"ל. את קופר עד היום לא מצאנו.
זאת כרמל שלי. כרמל, שגם שם בשבי עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להחזיק את התקווה עבור מי שהיו איתה. היא החזיקה את התקווה בעצמה. היא החזיקה את התקווה שגם בשבילה יבוא היום שישחררו אותה בעסקה. כרמל הייתה צריכה להשתחרר ביום השמיני של העסקה. ביום השביעי אני הייתי בבית שלה וארזתי את הדברים. התכוננו לראות גם אותה יורדת מהרכב עם החיוך והתלתלים שלה ונותנת חיבוק לאבא ולאחים שלה. גאה באחיה, שהצליח להציל את הבת שלו מידי המחבלים.
אבל גם אז לא עשינו עסקה על כולם. גם אז, במקום להחזיר אותה ביום השמיני, ביום השמיני פתחנו במלחמה. המלחמה שהובילה גם למותה.
זה עמירם קופר – הוא אבא, הוא סבא, יש לו שני נינים שקיבלו את ההודעה שהוא אינו בין החיים. אבל לא באמת ברור מה גורלו. ואין לדעת האם עוד ימצאו אותו או את השיירים שלו מאותה מנהרה שבה הוא שרד ובה הוא איבד את חייו ביחד עם יגב.
זה יוסי שרעבי – הוא אח של אלי שרעבי. וגם הוא היה בחיים בשבי. 98 ימים הוא היה בחיים בשבי. וכאשר צה"ל הפציץ הוא נקבר בין ההריסות. נועה ארגמני שמעה את הזעקה האחרונה שלו. ואיתי סבירסקי הוא זה שחילץ את הגופה שלו מבין ההריסות, כאשר הוא מציל את חייה של נועה ארגמני. אתם יודעים מה קרה יומיים אחר כך לאיתי סבירסקי? כשהייתה הפצצה בסמוך המחבלים הוציאו גם את איתי להורג בירייה. נועה שמעה אותו מוצא להורג בחדר הסמוך.
וכאשר החזירו את גופתו של איתי סבירסקי אני הבנתי מה המשמעות של החזרת החללים. כי שמעתי את הדודה שלו אומרת שעד היום הזה היא החזיקה בשבב התקווה שאולי בכל זאת, אולי בכל זאת הייתה טעות. כמו שהייתה טעות שהכריזו שאמילי הנד אינה בחיים, ילדה בת 9 שחזרה הביתה על הרגליים. שחנה קציר לא בחיים, אישה בת מעל 70 שחזרה הביתה על הרגליים, עד שהיא נפטרה מהשלכות השבי בחודשים האחרונים. או דניאלה גלבוע שחמאס הודיע שהיא אינה בחיים וחזרה הביתה על הרגליים.
כי אין לאף אחד זכות לאבד את התקווה על היקר שלו. ולא סתם, לא סתם בכל התרבויות, ובמיוחד בתרבות היהודית, אנחנו חולקים כבוד אחרון למת. נפרדים ממנו ומקבלים את ההזדמנות להיפרד מעצמנו.
אלי שרעבי, אחיו של יוסי, לא עסוק בלהתאבל על אחיו ולא על אשתו ולא על הבנות שלו נויה ויהל, שנרצחו באכזריות ב-7 באוקטובר. הוא לא עסוק בנקמה בחמאס שהחזיק בו והרעיב אותו והשפיל אותו ורצח את הילדות שלו ואת אשתו. וגם לא בכעס על מדינת ישראל, שבגלל ההחלטה שלה לחזור להילחם אחיו נהרג בהפצצות צה"ל בשבי. הוא חלילה לא כועס על חיילי צה"ל, הוא גאה בהם.
הוא רק מבקש שאת האחים שלו, שאנחנו עדיין משאירים שם, נוציא משם. והוא לא חסר אונים, כי הוא גדל כאן, כי הוא ישראלי יהודי. הוא לא מרגיש חסר אונים, הוא ממצה את כל היכולות שלו. הוא מגיע עד טראמפ שהזמין אותו אליו, כדי לשחרר את האחים שלנו. והוא לא דואג רק לעצמו ולא למי שניצל. הוא דואג למי שזקוק לו, למי שנמצא עכשיו בידיים של החמאס.
זה ניק בייזר. הוא נהרג בניסיון חיסול. במה נימדד? בעוד מחבל שחיסלנו או בעוד אדם שנחזיר אלינו בחיים? במקום המחבל יקום מחבל אחר, על כל מחבל הם מגייסים עוד. בשביל אמא של ניק יש רק ניק אחד. זה ההבדל בינינו לבינם. אנחנו מקדשים את החיים. ותשאלו את אסתר, שהצטנעה פה, אבל היא הייתה ראש צח"י בנירים שנים. חמש שנים?
שי דיקמן
¶
חלק מצח"י. אמרתי לכם שהיא מצטנעת. 20 שנה חלק מצוות החירום היישובי בעוטף. והיא התריעה שבחמאס צריך לטפל. התריעה והתריעה. אבל ב-20 השנים שאסתר התריעה לא טיפלנו בחמאס. אז עכשיו כאשר בציפורניים שלהם החטופים שלנו? עכשיו אנחנו הורגים בהם והורגים אותנו? קודם כל נחזיר אותם ואז תבטיחו לנו, תבטיחו לנו שתטפלו בהם ושדבר כזה לא יקרה שוב.
אנחנו, המשפחות השכולות, הדבר הכי חשוב לנו שלאף אחד אחר זה לא יקרה שוב. אף אמא לא צריכה לקבור את הבן שלה בן ה-35, אף אמא. אף אמא לא צריכה לדעת שהיו הזדמנויות למדינת ישראל להציל את הילד שלה והמדינה שלנו סירבה. אף אמא לא צריכה לשבת עכשיו בבית ולהבין שהפצצות צבא הגנה לישראל יכולות בכל רגע להרוג את הילד שלה. זה לא אנחנו. לא בשביל זה ניק יצא.
זה איתי סבירסקי, סיפרתי לכם עליו. הוא היה שם ביחד עם יוסי והוא חילץ את גופתו מבין ההריסות. יומיים לאחר מכן הוא הוצא להורג.
זה יורם מצגר – הוא שרד במנהרה ביחד עם יגב והוצא להורג במנהרה ביחד עם יגב. ביחד עם חיים פרי, את שלושתם לא הוצאנו משם בזמן.
זה גיא אילוז – היה פצוע קשה. התקשר לאבא שלו לשיחה אחרונה. אבא שלו, מישל, אמר לו 'אל תיפרד ממני גיאצ'וק, אל תעז להיפרד ממני. תחזיק מעמד'. והוא החזיק. אבל לא הצליח להחזיק מספיק עד הרגע שנציל אותו בחיים.
זה אלכסנדר לובנוב – כשהוא נחטף אשתו הייתה בהיריון. אני מעלה בעיני רוחי שביחד עם כרמל במנהרה היא עזרה לו לחשוב איזה שמות אשתו מיכל בחרה לבן שלהם. היא בחרה את השם קאי, המשמעות שלו היא תקווה. אלכסנדר לובנוב, כשהוא שדוף, עור ועצמות, מורעב, כבול בשלשלאות, בדיוק בשביל הרגע הזה, הוצא להורג בשבי. ולבנים שלו תום וקאי אין אבא.
זה אליה טולדנו – נהרג בניסיון חיסול.
נדב פופלוול – אחיו רועי נרצח ב-7 באוקטובר. אבא שלהם נפטר כמה שנים קודם. ב-14 בפברואר, בזמן שאביטל מילי מקבלת את ההודעה ששגיא, בעלה ואהוב ליבה עומד לחזור למחרת, 14 בפברואר זה התאריך הלועזי של יום האהבה, ושהאהבה שלה עומדת לשוב אליה, זה גם האזכרה של שנה להירצחו של נדב, הירצחו של יגב. ואמא של נדב עומדת מעל שני קברים, של שני הילדים שלה, לבד. ואומרת 'אז כשישבנו יחד במנהרה והחזקנו ידיים מפני ההפצצות הייתה לנו סיבה לפחד, נדב. כי אותן הפצצות של צה"ל בסופו של דבר הובילו למותך'.
זה אריה זלמנוביץ' – אריה זלמנוביץ' הבין שלא הולכים להחזיר אותו. שלא הולכים להחזיר אותו בזמן. ומה שסיפר פרחאן שהיה איתו שם, זה שאריה קיבל החלטה שהוא מפסיק לאכול ולשתות. שאם הוא לא יכול להיות אדון לעצמו, מי שהולך להחליט עליו זה מחבלי חמאס ושהמדינה שלו לא הולכת להחזיר אותו, אז לפחות את חייו הוא ייקח בידיו. הוא לא אכל והוא לא שתה 10 ימים. ביום העשירי הוא פקח את העיניים ונפרד. הוא נפרד מהקיבוץ, הוא נפרד מהמשפחה, הוא נפרד מהחיים. ואריה זלמנוביץ' צדק, כי עד היום, 529 ימים, עוד לא הוצאנו אותו משם.
זה אופיר צרפתי – הוא היה במכונית ביחד עם רומי גונן כשירו עליהם. אופיר צרפתי יכול היה להיות מטופל ולהינצל, אבל לא הוצאנו אותו בזמן. וגם חי נוסף שהשבנו חלל.
זה רון שרמן – הוא נהרג בניסיון חיסול. שהיה לנו יותר חשוב להרוג ולחסל מלהציל. זה הכי קשה מכולם.
זה אלון שמריז – זה הפחד האיום של כולנו. עליו הכי קשה לדבר. אלון שמריז נהרג מאש של חייל צה"ל. חייל שעשה את הכי טוב שלו וזה לא הגיע לו. זה לא הגיע לו לחיות בידיעה שהוא הורג את אחיו. זה לא הגיע לו.
אסור שזה יקרה שוב. זאת החלטה, החלטה שאנחנו יכולים לקחת ולמנוע את הפעם הבאה. החלטה להוציא משם את כולם, את מי שעוד חי בחיים, את החללים כאשר עוד אפשר למצוא אותם ולתת ודאות למשפחות. מכל התחושות, ואסתר אמרה את זה קודם, אנחנו היינו בכל המצבים. היינו במצב שבן משפחה נעדר, במצב של בן משפחה חטוף, במצב של בן משפחה חלל, במצב של בן משפחה שהובא בחזרה. לארבעתנו יש בן משפחה שהובא הביתה בזמן בחיים בעסקה והוא חי היום, ובן משפחה שלא הובא בזמן הביתה והוא חלל.
ואני יכולה להגיד לכם שמכל התחושות, התחושה הכי קשה היא לדאוג לאהוב שלך. מה הוא אוכל עכשיו, מה הוא היה צריך לעשות כדי להשיג את הארוחה הבאה. מי מתעלל בו, האם הוא כרגע נושם? האם הוא כרגע בוכה? מה עושים לה? מה עושים לו? והייתי נותנת הכול, הכול בשביל להיות שוב בתחושות האלה, בשביל הסיכוי שהיא עוד תחזור בחיים. אבל אני לא יכולה לתאר לעצמי בתור בת דודה מה אמא ואבא מרגישים.
ואני מציעה לכולכם לקרוא את הטור שכתבה דיצה אור, אמא של אבינתן, שהילד שלה עכשיו חי שם. איך אפשר לשתות, לאכול, לישון כשהצאצא שלך, שבמעלה הראשונה אתה מחויב לשמור עליו מכל רע, נמצא בידיים של מחבלי החמאס? עוד יום ועוד יום, 529 ימים. ואת לא יודעת מתי הוא יחזור הביתה לחיבוק או לקבורה.
נועה מרציאנו – הייתה פצועה. עוד אפשר היה להציל אותה, אבל לא עשינו את זה בזמן. הושבה כחלל.
עדן ירושלמי – ביחד עם כרמל, ביחד עם הירש, ביחד עם אורי, ביחד עם אלמוג, נשימתה אחרונה עשתה בפחד אימים והגוף שלה הוחזר כשהיא שוקלת 34 קילוגרמים. היה קליל לסחוב את הגופה שלה ולהוציא אותה משם.
את התמונה של הגוף המעונה שלהם אני לא אשכח לעולם. אתם יודעים למה? כי את כרמל שלי הלכתי לזהות. הלכתי לזהות כדי להיות בטוחה, כדי שלא יהיו לי הספקות. כי יעל, אמא של תמיר אדר, עוד שואלת אולי יחזור חטוף ויספר לנו שהוא בעצם פצוע קשה והוא עוד יחזור הביתה? או אולי נגלה שהוא עוד היה בחיים ולא נלחמנו עליו מספיק ובגלל זה הוא נהרג בינתיים. כי זה מה שאימהות במדינת ישראל חושבות לפני שהן הולכות לישון, אם הן מצליחות לישון. כי זה מה שהיא צריכה לספר לילדים של תמיר, הנכדים שלה, אסף ונטע. כי כשתמיר יצא מהבית ככיתת כוננות בניר עוז, שלא הגיע לשם אף חייל עד שעה וחצי אחרי שנורה כדור המחבלים האחרון, הוא אמר לבן שלו אסף 'אני כבר חוזר. חכו לי, תנעלו את הדלת'. וכשהם היו שם חבוקים, אמא ושני ילדים במיטה הקטנה של נטע, היא הבטיחה להם שאבא יחזור. ואבא תמיר עוד לא חזר.
סיפרתי לכם על אלמוג. אלמוג טיפל שם באשתו לפני שחטפו אותו, הוא עשה לה חסם עורקים. אפשר לשמוע את שיחת הטלפון שלו, הוא לא עזב אותה. הוא לא ויתר והוא לא הציל את עצמו. הוא דאג למי שאפשר היה לדאוג שיישאר בחיים.
זה יגב. ויגב בחייו נלחם, נלחם על השבת חטופים. זה מה שהוא היה עושה. הייתה לו את היכולת לראות את מי שזקוק לו. לראות את כל האנשים השקופים, תמיד, ולדאוג להם. והוא נאבק, נאבק עבור אברה והישאם והדר ואורון. ובסופו של דבר לא החזרנו בזמן גם אותו. אבל אמא שלו ואבא שלו ואחותו שיושבים כאן לצידי בדרכו, באורו של יגב, לא מוותרים. את הערכים של מדינת ישראל הם לא שוכחים. הם גידלו עליהם את הילד שלהם, את שלושת הילדים. הם לא יוותרו עד שנחזיר הביתה את כל החטופים. שנוכל להסתכל על עצמנו במראה, ישראלים, יהודים, אנשים.
זה אלעד קציר – כל שבוע הוא היה מתייצב בחץ שחור וקורא להחזיר את הדר ואורון. והוא אמר שמי שלא מחזיר חללים יום אחד גם לא יחזיר חיים. אלעד קציר היה חי בשבי, כולנו ראינו אותו בסרטון. הוא איבד את חייו בשבי כאשר לא החזרנו אותו משם בזמן. אמא שלו, שסיפרתי לכם עליה, החזירו אותה, עוד נאבקה על הבן שלה. ואחרי שהיא קיבלה את הידיעה שעל הבן שלה ויתרו, היא כבר לא נשארה בחיים.
כרמית, אחותו של אלעד, איבדה את שני ההורים ואת אחיה. אבל היא לא מוותרת על כל החטופים. זה מי שאנחנו. אנחנו לא מוותרים ואנחנו לא חסרי אונים. אנחנו לא חסרי אונים. אנחנו יודעים את זה גם כצח"י, צוות חירום יישובי, וגם כאדם לאדם.
זה יותם חיים, לצידו סמאר טלאלקה. ביחד עם אלון שמריז, הם שלושתם עשו את כל הסימנים. את כל הסימנים. הם הורידו את החולצות, הם כתבו "הצילו, שלושה חטופים". והם נהרגו באופן שאף אחד מאתנו לא יכול לחיות איתו בשלום. לא מגיע להם, לא מגיע למי שאיבד את חייו, לא מגיע למשפחות שלהם, לא מגיע לציבור שלנו.
אני מבקשת שכמו שהבטחתם לי ב-1 בספטמבר אנחנו נלמד ממה שקרה פה. שאף ילד נוסף שנמצא עכשיו בחיים לא יחזור חלל למשפחה שלו. שאף אבא נוסף, לא עמרי ולא מקסים ולא אלקנה ולא דוד, ישאיר עוד ילדים יתומים. שאף חלל לא ישאיר את המשפחה שלו מקווה לנצח. שבורה לנצח.
אנחנו יודעים להשתקם, אנחנו יודעים לעבור הלאה גם עם חור בלב, ולכולנו תמיד יהיה חור בלב. חור בלב בצורה של האהובים שלנו. אנחנו יודעים לקום, לא רק להשתקם, לשקם. מראים לנו את זה כל החטופים ששבו. הם קמים על הרגליים, הם מודים לציבור שנאבק עבורם, למקבלי ההחלטות שהחליטו לשחרר אותם. וכמו שגדי מוזס אמר 'אני אשקם את ניר עוז', אבל תנו לנו את ההזדמנות לשקם. כי אנחנו לא מוכנים לעבור הלאה לחיים שלנו.
לסיום אני מבקשת מכם לא לעבור הלאה על החיים שלהם. לא לעבור הלאה לסדר היום מבלי קודם כל להשיב אותם הביתה ולהשיב לנו את הצלם שלנו. וזה יותר חשוב מהישארות הממשלה על כנה. אם זה מה שזה דורש, אם אתם מבינים שהממשלה הזאת לא הולכת להחזיר אותם הביתה, אז תגידו בבקשה שהחיים והחללים, האחים והאחיות שלנו, חשובים יותר מחיי הממשלה. אני מבטיחה לכם, אני מבטיחה לכם שתיבחרו שוב. כי אלה הערכים שלנו.
תודה שנתתם מקום לכל אחד מהם בבית העם.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה רבה לכם. נצא להפסקה של שלוש דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 19:58 ונתחדשה בשעה 20:01.)
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שאלה.
בישיבת הממשלה עכשיו סעיף ה', לסדר היום המפואר של ישיבת ממשלת ה-7 באוקטובר: שינוי סדרי עדיפויות הממשלתיים על מנת לעמוד במסגרות התקציב ותיקון טעות בהחלטת ממשלה 2825. מה זה אומר?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
תשמעו, כל כך קשה, באמת. אני עכשיו, כל כך קשה לשבת כאן, לשמוע את המשפחות. ואנחנו שומעים אותם כבר יותר משנה וחצי. אבל כל פעם מרגשים אותנו מחדש. ואחרי זה לשבת ולהסביר הסתייגות ולעשות פיליבסטר ואיך אנחנו גורמים שאתם תשבו כאן ואנחנו נשב כאן ואתם תצביעו נגד ואנחנו נצביע בעד ההסתייגות. אני חושב שהדבר החשוב ביותר - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
שמדינת ישראל צריכה לעשות עכשיו, לא קשור לשום דבר. להחזיר את החטופים הביתה. ואני אומר לך, לטפל בחמאס נוכל לטפל מתי שאנחנו רוצים. כל מי שמדבר ואומר אנחנו צריכים לנצח וניצחון ולא ניצחון, אף אחד לא עצר אף אחד שנה וחצי להביא את הניצחון. אף אחד.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתם מרגישים שאנחנו כאן דנים ומדברים ואין ריכוז בכלל. כל אחד במקום אחר. צריך להיות בוועדה, באמת, כאשר מישהו מדבר כולם שומעים מה הוא אומר. ואני לא מדבר על ההסתייגות עכשיו. אני מדבר על החטופים. אני מדבר על אנשים שנמקים עכשיו, נמצאים בתוך מנהרות בעומק של 40 מטר ו-30 מטר ולא ראו אור שמש. וכאשר אנחנו שומעים שחילקו תמר לארבעה אנשים, אני לא מצליח להבין איך אנחנו יכולים להמשיך לשבת כאן ולהגיד זה לא קורה אצלנו.
זה קורה אצלנו, אלה האזרחים שלנו. אנחנו מחויבים להם. אתם הייתם בממשלה. ואני אומר לכם, אני אופוזיציה, אני חבר כנסת, אני נציג ציבור, גם אני מחויב להם. גם אני אחראי. אבל אתם אחראים, אתם צריכים לעשות את הכול על מנת להחזיר אותם.
עכשיו עמדתי איתם בצד ואמרו יש לנו תקווה מהמפלגות החרדיות. אמרתי להם אין לכם שום תקווה מהמפלגות החרדיות, הם לא יפילו את הממשלה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר לכם, יכול להיות אתם תומכים ואתם מביעים תמיכה ואתם רוצים שהם יחזרו וכולנו רוצים שהם יחזרו. ואתם עושים את הכול. אבל לא את הכול אתם עושים, כי יש לכם כוח שלא יתואר. כי ראינו, אני אומר לך, כל המהלכים שעושים עכשיו בשביל להחזיר את בן גביר. שום דבר אחר. שום דבר אחר לא נעשה עכשיו. כל ההתקפה שהייתה הלילה רק בשביל להחזיר את בן גביר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
רק להחזיר את בן גביר. אנחנו לא מדברים פוליטיקה עכשיו. אני מדבר להחזיר את החטופים. להחזיר את החטופים. אף אחד לא עצר אתכם שנה וחצי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מלחמת ששת הימים, שישה ימים לקחה. שישה ימים. עם ארגון טרור שאנחנו שנה וחצי לא מצליחים להוריד אותו. היו צריכים להוריד אותו על הברכיים אחרי מה שהוא עשה. אף אחד לא עצר בעדכם, כולנו תמכנו. כל האופוזיציה עמדה לצידכם, ולא עשיתם את זה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
זה אותו צבא, אבל הצבא מקבל הוראות מהדרג המדיני. הדרג המדיני הוא מנווט את הצבא, אנחנו לא במשטר צבאי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
חה"כ ואטורי, אתה עסוק עם הטלפון שלך. אבל שמעתי אותך, אמרת לפחות הם מתפללים, על המפלגות החרדיות. כולנו מתפללים להחזיר אותם. אבל יש גם לעשות צעדים בשביל להחזיר אותם. כולנו מתפללים, כולנו רוצים לראות אותם כאן. אני חושב שגם אתה רוצה לראות אותם. אין אחד שלא רוצה לראות אותם. אבל להתפלל כולנו עושים את זה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב שאנחנו צריכים, אורית, חה"כ אורית, שמעתי היום שאמרו לך תגידי תודה שהיית שנה במשרד.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב שאנחנו כאופוזיציה עכשיו, כעם ישראל, צריכים לעמוד כולנו דום ולהגיד תודה לקואליציה, לממשלה, לחברי הכנסת שנמצאים כאן איתנו עכשיו, שמצביעים איתנו עכשיו. תודה לכם על מה שאתם עושים. תודה על זה שאתם דואגים להחזיר לנו החטופים כמה שיותר בוער הביתה. תודה על כל צעד וצעד.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
למען כלכלת ישראל, אתם עובדים קשה. אתם מגיעים לכאן בודקים כל שקל ושקל שנזרק מהמסוק. האם השקל הזה הולך למקום הנכון או לא הולך למקום הנכון.
ואני רוצה להגיד לכם, היום דנו על תקציבים כאן ונכנסנו לתקציב משרד ראש הממשלה. ובתוך תקציב משרד ראש הממשלה תקציב של מורשת, שאני לא אטעה, תקציב של ירושלים ומסורת ישראל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר לך, אז אתה שומע 90 מיליון שקלים לאירוע. ועוד 40 מיליון שקלים להתחייב, זה 130 מיליון שקלים. ואתה אומר מה 90 מיליון האלה בשביל האירוע? ואז אומרים לך לתשתיות זמניות. ואתה רוצה לדעת כמה תשתיות זמניות אתה משקיע שם ומתברר שזה הרבה מיליונים מושקעים שם.
אני שואל, היה לנו אסון קשה לפני שלוש שנים. אני עוד צריך תשתיות זמניות או שאני הייתי תוך שנה, אני חושב במדינה מתוקנת, ומדינת ישראל בעיניי היא מדינה מתוקנת. היא יכולה לעשות את כל הדברים האלה תוך שנה-שנתיים. ואני מתחיל לברר. ואז מתברר לי שאין עוד תוכניות. אומר לי אנחנו מכינים תוכניות. ואני שואל אותו מתי התוכניות שלכם מסתיימות? הוא אומר לי אנחנו רק בהתחלת הדרך.
זה בושה. זה בושה שאנחנו זורקים 140 מיליון שקלים כל שנה. וכשאני אמרתי שאני זורקים מהמסוק את הכסף הזה אומר לי לא זורקים מהמסוק. ואז אני מתחיל לברר בתוך התקציב, לבדוק.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
130, סליחה. 40 זה תשתיות קבועות אמר ולא ידע להסביר אותם, איך את הכסף הזה. אבל כשאתה מדבר על 90 מיליון שקלים שמתוכם הרבה כסף תשתיות זמניות זה אומר שאני זורק כסף מהמסוק. כסף לכלום.
וכשאתה שומע שחטופים שחזרו עושים גיוס המונים, אתה אומר אני, איפה אני? ומה אנחנו עושים? בושה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
¶
למה אתם לא באים לנתניהו ואומרים לו אם אתה מחזיר את כל החטופים אנחנו מצטרפים לקואליציה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה אתה רוצה? אמרנו לו. כמה פעמים אני צריך להגיד לך, קח אותי לפגישות שלך איתו. כמה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
סעדה, מה עם חוק מעמד המשרת? חוק מעמד המשרת, מתי מצביעים עליו? אה, באמת? ואיפה המקור התקציבי? מה המקור התקציבי שלו? סעדה, עזוב. זה שאתה מאמין, אני מקווה שזה עוזר לך לישון בלילה.
נאור, סעדה מאמין שחוק מעמד המשרת - - -.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, לא, רק אני אגיד את זה, אני שמעתי, נאור. נאור. אתה יכול להיעזר בחבר. אני נמצא כאן, אתה יכול להיעזר בחבר, אני אצא עם ואטורי החוצה ואין לי שום בעיה עם זה. אין לי שום בעיה עם זה, אני אבוא לעזור לך.
ניסים ואטורי (הליכוד)
¶
פה באמצע. ואם אתם מפסידים, כמו דוד וגוליית, אם הם מפסידים אנחנו מוחקים את כל ההסתייגויות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
תשמע, שמעתי את יושב-ראש הוועדה, אמר דברים מאוד חשובים. אבל אני רוצה להזכיר לו, חה"כ ואטורי, גם אתה תקשיב. בתחילת המלחמה אביגדור ליברמן אמר בצורה ברורה אני מוכן להיכנס מתחת לאלונקה, תזמינו אותי, אני נכנס. ואז ביבי אמר לו אתה יכול להיכנס, אבל אתה לא יכול להיות בקבינט המצומצם. כי אז, אם אתה לא זוכר, הם הקימו קבינט מצומצם. לא, אני אסביר את זה, הכול. הקימו קבינט מצומצם עם גנץ, עם אייזנקוט, גם ביבי. ואמר לו לא, אתה רוצה להיכנס עוד שר. אמר לו אני לא רוצה תפקיד של שר, אני לא רוצה הסכם קואליציוני, אני לא רוצה תקציבים. אני רוצה לבוא לעזור. התשובה הייתה לא תיכנס לקבינט המלחמה.
אנחנו לא רוצים עוד משרדים. זה לא המטרה שלנו. ואתה מכיר, אביגדור ליברמן התפטר ממשרד הביטחון בגלל שאמר שאני לא מוכן להעביר לחמאס שקל אחד, כי ביבי אישר להם 30 מיליון דולר שקיבלו אותם מקטאר במזומן כל שנה. וזה העצים אותם ועשה את הכוח הגדול שהביא לנו את ה-7 באוקטובר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
רק שתדע שוואטורי יש לו לב רך לחטופים. את זה שתדע. את זה שתדע, שלא כמו שאר הקשקשנים והצועקים. גיבורים גדולים על חשבון החיים של אחרים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בנושא הזה, חה"כ אורית, אני לא מסכים איתך. אין אחד שיש לו לב, לבן אדם, שלא אכפת לו מהחטופים ולא רוצה לראות אותם כאן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה לראות אותם כמו שאתם רוצים לראות אותם כאן. אבל אני רוצה שתעשו צעדים בשביל להחזיר אותם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה לראות אותם כאן. אני שמעתי, ישבנו כאן, שמענו בת דודה של אחד החללים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כרמל גת. אתם לא יודעים, קרעה אותנו. לשבת כאן, ואני כל שבוע שומע את המשפחות. אבל כל פעם אני מתרגש מחדש וכל פעם זה כל כך קשה לשבת ולשמוע ואחרי זה לדבר על הסתייגויות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה להגיד לכם דבר אחד: הדבר החשוב ביותר היום להחזיר את החטופים. לגמור את חמאס יהיה לנו הרבה זמן לעשות את זה. וננצל הרבה הזדמנויות לעשות את זה. חמאס אסור לו להמשיך להתקיים.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
¶
לא, מה שמרגיז אותי שכשאין אוכל אז הוא פונה אליי. אבל כשהוא מקבל אוכל אז הוא לא עונה לי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, שמעו, אני באמת. אני דיברתי על האוכל, אבל להגיד לך את האמת, אחרי שאתה שומע את המשפחות, קשה מאוד לאכול.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אין תיאבון. ייקח לך הרבה זמן עד שאתה יוצא מהאווירה הקשה הזאת. ואני חושב בוועדה הזאת אנחנו כל שבוע שומעים אותם, לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש באותו שבוע. ואנחנו כבר מכירים אותם בשמות ואנחנו מכירים אותם אחד אחד ויודעים מה הם יגידו. אבל כל פעם, כמו שאני אמרתי, מרגשים אותנו מחדש.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בואו נצביע כולנו בעד הרוויזיה. נפתח את התקציב, נדון בתקציב מחדש. נעזור לחבר'ה שלנו מהמפלגות החרדיות, שכל הזמן אומרים לנו שאנחנו רוצים להכניס חלק מהתקציב לתוך בסיס התקציב. אבל משרד האוצר, ואת ישבת במשרד האוצר כסגנית שר שם. משרד האוצר, אגף תקציבים - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אגף תקציבים, שהיה פרסום אדיר שהכניסו את הכסף של החרדים לתוך בסיס התקציב, אני אמרתי להם מהדקה הראשונה - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני שוב עם רוצה לחזור, חבר'ה. חברי הקואליציה יושבים, אני רוצה להגיד לכם, אני זוכר, ינון, ישבנו כאן ודיברנו לפני שהגיע התקציב. אבל אתה כשהגיע התקציב נעלמת. מה זה נעלמת? נעלמת בלשבת איתנו, כי דיברנו איך מכניסים חלק מהתקציב הקואליציוני לתוך התקציב, בבסיס התקציב.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תודה. מי בעד? מי נגד? שמחה רוטמן, סעדה, מי נגד? זה לא קריאה שלי. מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ארגוני נוער, תנועות נוער, איחוד הצלה, גופים חשובים שהיינו צריכים להכניס אותם לבסיס התקציב שלא כל פעם אנחנו צריכים כאן לשבת ולדבר על הדברים האלה. ואותם גופים יבואו להתחנן אלינו בשביל להכניס אותם לתקציב. כי אני זוכר בתקציב הקודם ארגוני נוער באו אלינו לכאן שחסר להם כסף. ואנחנו עזרנו להכניס להם 10 מיליון שקלים בסופו של דבר. וזה בזכות שלך, כי אתה יושב-ראש ועדת הכספים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
למה אני אומר לכם הממשלה לפני הבחירות שונה מהממשלה אחרי הבחירות? אם אתם זוכרים את הקמפיין של ראש הממשלה, שהגיע לתחנת דלק ומילא דלק ואמר אני אוריד את מחירי הדלק. הגיע לסופר וקנה שם, עשה קניות ואני אוריד את המחירים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני לא הייתי ראש המוסד, אני לא יודע. אז אני אומר לכם, בנושא של יוקר המחיה - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
שמחה רוטמן, אני קשה הבנה, אז תסביר לי.
אני אומר לכם, ראש הממשלה הגיע לסופר, הגיע לתחנת דלק, מילא דלק, קנה בסופר ואמר אני אוזיל את המחירים. אני רוצה לדעת כמה פעמים התכנסה ועדת שרים ליוקר המחיה במשרד ראש הממשלה?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, פעם אחת, אני אתקן אותך. רק פעם אחת התכנסה ועדת שרים בראשות שר האוצר לדון ביוקר המחיה. רק פעם אחת התכנסה. לא התכנסה פעם שנייה. ואני לא יודע, אני לא יודע אם יוקר המחיה נוגע רק לנו. אני חושב דווקא אתם, שאתם חלק מהקואליציה, ואני זוכר כמה צעקתם כשהייתם באופוזיציה על כל דבר קטן. יוקר מחיה, הייתם עולים, קורעים את המגפון בשביל יוקר המחיה. עכשיו אתם, דממה. היית במערב היית צריך להיות עם דממת אלחוט.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
עכשיו לחלק מחברי הקואליציה שלא הגיעו לתקציב ולא היו בדיוני תקציב. אני ישבתי בכל דיוני התקציב.
אני יודע שאתם נמצאים בוועדות אחרות, אבל אנחנו נמצאים בוועדת הכספים ואנחנו חייבים לדון בתקציב. אנחנו עברנו על כל התקציב. תקציב בזמן מלחמה צריך להיות פה מנועי צמיחה. להניע את המשק, שיהיה הכנסות, שאנשים ייצאו לעבוד. ובתוך התקציב הזה שרק הקואליציה תדע, אין שום מנוע צמיחה. לא האוצר יכול היה לתת לי מנוע צמיחה אחד. בדרך כלל מביאים מנועי צמיחה בחוק ההסדרים. מנוע צמיחה אחד לא היה בתוך התקציב הזה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
התברר, מנוע צמיחה ברשות הצעירים. אני מדבר בשיא הרצינות. ברגע שאתה מביא תקציב ואין מנועי צמיחה זה אומר שהגירעון ימשיך לעלות. זה אומר שאנחנו לא נתגבר על המצב הכלכלי הקשה שאנחנו עוברים. ואנחנו עוברים מצב כלכלי קשה. ואני רוצה להגיד לכם, כשאנחנו נכנסנו לממשלה היינו אחרי קורונה, היינו במצב מאוד קשה. ואז אביגדור ליברמן היה צריך לקבל החלטות קשות מאוד.
אני זוכר לפני שנכנסנו למשרד הוא החליט שאת החל"ת מבטל. ואני חושב חלק מחברי הקואליציה קמו עלינו בצורה בלתי רגילה. זה היה הצעד הראשון שהוא היה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ביטל את החל"ת. וזה הביא למצב מ-140 מיליארד שקלים גירעון ליתרה אחרי שנה וחצי של 12. 140 מיליארד גירעון, אפילו יותר ל-12 מיליארד בקופה, שאנחנו השארנו לכם עכשיו. ואנחנו נהיה ביותר מ-200 מיליארד שקלים גירעון רק השנה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא כל יום זה. אופיר הוביל את החוק של החשמל. הוא הכיר בבעיה שביישובים הדרוזים יש בעיה של חיבורי חשמל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, אני רוצה להמשיך. אני רק רוצה שתבינו, בתוך החברה הדרוזית יש קרוב ל-50,000-40,000 בתים. מתוכם קרוב ל-12,000 בתים לא מחוברים לרשת החשמל. אתם תתארו את המספר, יותר מ-20% מהבתים ביישובים הדרוזים לא מחוברים לרשת החשמל. זה אסון. אתה רואה חוטים רצים מכל מקום. אבל אופיר אמר אני לוקח על עצמי ואני מוביל הצעת חוק שתקל ותאפשר חיבורי חשמל.
הוא הביא אותה למליאה, העביר אותה בקריאה טרומית. ואני זוכר שאני אמרתי לו במליאה שהחוק הזה לא יעבור. אמר לי נחיה ונראה. נכון או לא, אופיר? ואז הוא הביא את זה לוועדת הכלכלה, הצלחנו גם כאן להגיע לסיכומים, גם עם משרד המשפטים, עם כולם. להכין אותה לקריאה ראשונה.
ואז הגיע לממשלה. כי ועדת השרים אמרה אחרי שאתם מביאים אותה לקריאה ראשונה חייבת לחזור. ואז שר האוצר סמוטריץ', באמצעות הזרוע הארוכה שלו, השרה סטרוק, שמה וטו. אבל אני חושב שאתה כיושב-ראש קואליציה יש לך כוח. תשתמש בכוח ותעביר את החוק הזה. משפחות סובלות. משפחות אין להן חשמל. וזה בושה בשנת 2025. אתה יכול להצביע.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כן. תודה, תודה על הפירגון. קיבלתי גם תודה מראשי הרשויות הדרוזית, על כל מה שאני עושה בשבילם במהלך הקדנציה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
כל המצוקות שאתה אמרת לגביהן זה נכון. ואני חושב שזה לא חדש, זה לא נולד רק בקדנציה הזאת. לי הטילו וטו. אתם בממשלה ידעתם את המצוקות. לא היה שום גורם שיפריע לכם לקדם את הצעת החוק הזאת ואפילו בטרומית לא העברתם אותה.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
לא, אני רק רוצה להגיד. עכשיו בא הפירגון. אם הייתה להם קדנציה מלאה אני בטוח שחמד היה מעביר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני אומר לך, לא רק הציבור הדרוזי הרגיש בתוכנית שאנחנו עשינו, כי העברנו להם שלושה מיליארד שקלים לשנתיים. ואני דאגתי להעביר את כל הכסף.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
שנייה. שתיים, אני עוד זוכר את הישיבה הלילית עד הבוקר עם חברי כנסת מהקואליציה, אצלי במשרד האוצר. ואז ווליד טאהא היה לו חוק שהעברנו אותו בנושא חיבורי חשמל, שלא נתן פתרון. החוק שאתה הבאת יותר טוב, יכול היה לתת יותר פתרונות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אבל אנחנו ידענו את המצוקה, ידענו את הבעיה. אנחנו טיפלנו, אבל לא היה לנו זמן. תאמין לי, שנה וחצי לממשלה זה לא זמן. זה לא זמן בכלל. אתם עשיתם עבודה טובה עם רע"מ והפלתם אותנו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מה זה, יו"ר הקואליציה, יש פה עצמאות? יש לך ח"כ שאומר שאם ידברו אליו לא יפה הוא הולך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שמחה, מאחר ואתה לא חבר קבוע כאן והשעה ארוכה, אני מבקשת בשם אחדות ישראל שאל תפריע לי לדבר, כי אתה לא תאהב את מה שיש לך לשמוע.
שלומית, אני אוכל לדבר ברצף?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זה אומר שהיא סופרת לי את מספר המקבצים, של פרק זמן של 30 שניות.
אנחנו כאן אחרי באמת ימים ארוכים ואפשר להגיד אפילו לילות ברצף. זה מפריע לי, חמד, רק בגלל שאני עייפה, אני מתנצלת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא, אבל אני רק צריכה בעיקר שקט.
פשר ההסתייגות שלי אומרת בואו נעצור את החקיקה המשפטית. אתם מכירים אותי, הגשתי אלפי הסתייגויות על התקציב. הדברים האלה כמעט ולא עלו. אבל תראו איך החיים שלנו נראים. אנחנו קמים בבוקר עם הודעה על חידוש הלחימה. באמת ריח רע נודף מההודעה הזאת. ואני אגיד את זה מאוד בעדינות, ריח של שיקולים פוליטיים. ואנחנו כבר שם, והציבור כולו או חלק משמעותי ממנו מרגיש כמוני.
איך זה בדיוק מסתדר שבדיוק זה מחזיר אליו שותף, לראש הממשלה, בימים שהוא צריך אצבעות לתקציב כדי להשאיר את עצמו. זה עושה שקט בנושא החטופים, שקט בנושא שאין ועדת חקירה ממלכתית. וכך אנחנו מחדשים את הלחימה. ויש צווי גיוס למאות אלפי ישראלים שיוצאים.
וההסתייגות שלי פה, בימים כאלה שאתם מדברים על אחדות ועל ביחד ננצח – אז בואו נחזור לימים של אחרי 7 באוקטובר. תעצרו את כל הדברים המפלגים, תעצרו את החקיקה המשפטית, תעצרו את כל הריסוק של שומרי הסף. תעצרו את הפיטורים של ראש השב"כ ותחשבו איך נראה השבוע האחרון. תכננו לפחות שבוע את חידוש הלחימה הזו. תתארו לעצמכם מה התפקיד של ראש השב"כ בארגון הלחימה הזאת. השב"כ מספק את בנק המטרות. השב"כ הוא גורם מרכזי בחידוש הלחימה. וראש השב"כ צריך להתעסק בהדחה שלו על ידי ראש הממשלה. ובמה ראש הממשלה שלנו מתעסק.
אז ההסתייגות שלי אומרת, בין מאות אלפי הישראלים שייקראו למילואים, לא, לא מהצד שלכם, של חוק הגיוס, מהצד השני. אבל בכולנו ננצח יש הרבה אנשים שלא אוהבים את הממשלה הזאת וכואבים להם מאוד הדברים שהממשלה הזאת עושה בלי מנדט ציבורי. בלי מנדט ציבורי מאז ה-7 באוקטובר.
אז זו ההסתייגות שלי. שבו בשקט, תפסיקו את כל הגועל נפש הזה ותעשו לנו שקט. שחיילים, שכולם יוכלו ללכת בלב שקט, בלב שלם, ברוגע. זה ביחד ננצח. זו ההסתייגות הראשונה שלי.
שלומית ארליך
¶
אחרי המילים "יחולק לתחומי פעולה לפי - - -" יבוא "ובתנאי להכנסת לימודי תכנות, בינה מלאכותית ולימודים פיננסיים לכלל ילדי ישראל".
שלומית ארליך
¶
בתנאי להגדלת החתימה היצרנית של ישראל בתעשיית השבבים העולמית ופיתוח יישומים מתקדמים ולצמצום התלות של ישראל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו אני אשמח לסכם את מה שעשינו היום בוועדה, בוועדת הכספים משעות הבוקר. אנחנו בעצם היום דנו בדפי החלפה, כספים קואליציוניים של משרדים שנמצאים תחת סעיף שנקרא משרד ראש הממשלה. ואלה בעצם בימים של מלחמה, הכספים, שאנחנו רואים במשרדים הכי מיותרים שיש בעולם בימים של מלחמה. אלה המשרדים. אבל שלומית, אל תיקחי לי את הזמן הזה שהם מפריעים לי.
אז אנחנו, מה היה לנו כאן היום בוועדת כספים, כדי שכולם יתפעלו ממה אנחנו עושים בימים של מלחמה ומה עושה שר האוצר שלנו. בסדר? דיברנו על תוספות של כספים קואליציוניים אחרי התקציב, כדי שנגיע לתקציב עם הסכומים המעודכנים. ודנו בדפי החלפה, מה שנקרא, של המשרד הכי מיותר, של המשרדים המיותרים, שחוסים תחת סעיף משרד ראש הממשלה.
ומהם המשרדים? המשרד לתפוצות, הרשות לזהות יהודית, המשרד לנושאים אסטרטגיים, משרד ירושלים ומסורת, משרד מורשת וכמובן הממלכה שלא מפסיקה לתת – משרד ההתיישבות של השרה סטרוק.
אז מה ראינו היום? עוד 14 מיליון שקלים כספים קואליציוניים לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה. בשביל מה? חמישה מיליון שקלים בשביל פיקוח על תוכניות חיצוניות במערכת החינוך. עמד כאן בחור מקסים, גמגם, לא ידע להסביר מה הוא רוצה, מה יקרה, איך ייראה המכרז, מה הוא יעשה עם הכסף הזה. ועל איזה תוכניות הוא יפקח. לא אני אמרתי את זה.
כששאלנו למה צריך רשות לזהות יהודית, כשיש כל כך הרבה. אתה לא היית בחלקים האלה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
היית. אז מה גילינו, ינון? גילינו שבממשלה הזאת יש הרבה מאוד משרדים שעוסקים בזהות יהודית. ברשות לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה כבר אמרנו, במשרד למשימות לאומיות של סטרוק, במשרד המורשת זהות יהודית גם יש. במשרד החינוך, בשני אגפים גם יש זהות יהודית במינהל חברה ונוער, במזכירות הפדגוגית. במשרד התפוצות, תתפלא, גם עוסקים בזהות יהודית. במשרד התרבות גם עוסקים בזהות יהודית. ומה, גם במשרד העלייה והקליטה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
וכאשר ביקשנו מאגף התקציבים, אמרתי תקשיבו, קיבלתי סחרחורת מרוב זהות יהודית, יש פה כפילות בתפקידים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מבקשת לא להפריע לי. רם, אני לא צריכה עזרה, תודה. לא צריכה עזרה ולא צריכה להצדיק את עצמי בפני אף אחד אחר, בימים של מלחמה. זה לא דבר פסול. אבל אולי יש דברים יותר חשובים לעשות בכסף שלנו? ואולי אם תשאל את הישראלי המצוי - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הוא ירצה שלא יעלו לו את המע"מ, שלא יעלו לו את הביטוח הלאומי, שלא - - - את נקודות הזיכוי כדי לחסוך, תקשיב טוב, 500 מיליון שקלים כמעט בשנה על הדבר הזה. בימים של מלחמה. אז צר לי שאני לא מסכימה איתך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כאשר שאלנו בעצם את אגף התקציבים, אני רוצה לדעת את כל הסמטוחה הזאת, כפילות על כפילות על כפילות, ביזה של כספי המיסים שלנו. לכמה זה מצטבר? לא האמנתי למראי עיניי. הם אספו את כל הכסף הזה, מה שהם הצליחו לאסוף, וינון, אתה יודע, הם לא הציגו את זה בוועדה, זה בפניי. כן. מהכספים שהם אספו מחלק מהמשרדים, אנחנו מדברים על מעל ל-400 מיליון שקלים רק לשנת 2025. וזה לא כולל את משרד העלייה והקליטה עם עוד אגף לזהות יהודית, בואו נגיד נוסיף עוד 50 מיליון שקלים. זה לא כולל את משרד התרבות, זה לא כולל את משרד מורשת ולא את משרד התפוצות כי הם לא הצליחו לחלץ את הנתונים. אז זה דבר אחד שראינו היום בבוקר ותכף אני אעבור לעוד נקודה.
שלומית ארליך
¶
בתנאי לגיבוש אסטרטגיית ביטחון לאומי שהיא תתחשב באתגרים טכנולוגיים המונחים לפתחה של ישראל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו מה הדבר השני שהדהים אותנו אתמול? ינון, אתה חייב להודות שזה היה דיון חזק.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז עוד שאלה ששאלנו היום את אגף התקציבים זו שאלת מיליון הדולר, או שאלת חצי מיליארד הדולר, מה לעזאזל התקציב הסופי של משרדה של השרה סטרוק? כי פעם אמרו לנו 200 מיליון, אחרי זה הוסיפו עוד 100 מיליון. יש כסף בהבשלה, יש כסף בחנייה. יש כסף ליד המדחן. אמרתי מספר סופי, כמה בסוף השנה הזאת יהיה התקציב של השרה סטרוק?
אתה יודע כמה, יושב-הראש?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בקיצור, בימים של מלחמה זה משרד שגם אגף התקציבים חישב לנו ואמר לנו שהבסיס שלו זה 100 וקצת. 75% ממנו זה כספים קואליציוניים פוליטיים. כלומר, בעצם איזה התנפחות פה מלאכותית בימים של מלחמה.
אז אתה יודע, זה מאוד מקומם. עוד פעם, אני לא פוסלת צרכים, אני לא פוסלת פעילויות. אבל אנחנו בימים של מלחמה. והחגיגה הזאת היא מגעילה בכסף שלנו. במקום שתתנו יותר לנשות המילואימניקים, במקום שתתנו יותר לעסקים שקורסים. במקום שתעזרו יותר למי שמתגייס ותעשו חוק שוויון בנטל, אז לוקחים את הכסף שלנו ושורפים אותו. שורפים אותו משיקולים קואליציוניים.
אז זאת ההסתייגות שלי, תודה.
שלומית ארליך
¶
בתנאי שתקציב המדינה יכלול התחייבות לעמידה ביעד ריבית של 4% לטובת שמירה על יציבות הכלכלה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני פשוט מתנצלת, הרגע נודע לי שאמא של חבר שלי נפטרה. מישהו יכול לקחת לי?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני שומע כאן, אמר חה"כ גפני אנחנו בעד עסקה ואנחנו בעד שחרור החטופים. אמרת את זה גם אתה, אני זוכר נכון, אולי דרעי אמר שהוא בעד עסקה.
אני חושב שאתם קצת צבועים.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
לא, קצת צבועים. לא הרבה, קצת צבועים. אתה יודע שאני באופן אישי מאוד, חבר שלך. אבל אתה בעניין הזה קצת צבוע. כמפלגה, לא כאדם.
כי בסופו של דבר אני יכול להבין מפלגה כמו של סמוטריץ'. סמוטריץ' אומר אני לא רוצה עסקה. לא רוצה עסקה. אני מוכן להקריב את החטופים לטובת הרעיון הגדול של חיסול החמאס והתיישבות בעזה וכו' וכו'. בן גביר אותו דבר. אני כמובן לא מסכים איתם לחלוטין. אבל הם אומרים חבר'ה, אם לא חוזרים ללחימה אנחנו מפילים את הממשלה. וכולנו יודעים שהשיקולים שנעשים עכשיו הם שיקולים שבחלקם גם בגלל הדבר הזה, אם לא כולם.
אני אומר, אם אתם באמת החטופים באמת חשובים לכם, ואני יודע שהם חשובים. אבל אתם באמת רוצים שהם יחזרו. זה בידיים שלכם. להגיד לנתניהו אין חטופים – אין תקציב. זה הכול. בדיוק מה שבן גביר אומר, בדיוק מה שסמוטריץ' אומר. אין חטופים אין תקציב. מה אתה חושב? שלא חשובה לו הקואליציה? הוא לא מחזיר את החטופים בגלל שיש עליו איום שאם הוא לא ייכנס למלחמה לא תהיה לו ממשלה. אתם לא תמימים הרי.
לכן אני חושב שבעניין הזה אתם יכולים לעשות הרבה יותר.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
¶
- - - יחזיר את החטופים. אם יחזיר את החטופים אז תיכנסו אליו לקואליציה. זה אותו דבר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
ולמרות האטרקטיביות שלכם בקואליציה, הוא עדיין לא החזיר את החטופים. תראה מה זה. אתם באמת כל כך הזויים? הוא מחזיק אותם באיזה כיס? ימין, שמאל. באיזה כיס הוא מחזיק את החטופים?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אתם רשעים, רשעים גמורים. הכול בשביל איזה שהוא חזון שלא יקרה לעולם.
אתה יודע, היום פגשתי חברים, את ברדוגו, הייתי בערוץ 14.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני רוצה להגיד לכם שהתחושה שם, הוא אמר לי את זה, אנחנו, אם סטרוק אמרה נס, אנחנו הרבה יותר מנס. אנחנו ממש בהתרוממות רוח.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
הם אומרים את זה, ואתם יודעים שיש 59 חטופים שנמצאים עכשיו במנהרות. בזמן שאתה אוכל את המרק שלך, יש אנשים שלא אכלו שבוע.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
הוא חוצפן? אתה העפת באלימות את דני אלגרט. אתה מדבר איתו? כל כך הרבה אירועים היו לך עם משפחות החטופים. איך אתה מעז להגיד לו בכלל?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
בזמן שאני הולך לישון במיטה שלי על המזרון, אני חושב שיש אנשים שקשורים בשרשרת לקיר. וזה מציק לי וזה כואב לי.
משה פסל (הליכוד)
¶
רם, אני בטוח שאכפת לך מהחטופים, בלב שלם אני מאמין בזה. אבל אתה לא יכול לטעון שלשמחה או למישהו מהקואליציה לא אכפת לו. זה נראה לי לא הגון.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אכפת לו. אבל אכפת לו יותר מדברים אחרים. אוקיי? עכשיו הגדרתי את זה טוב? אכפת לו יותר מדברים אחרים.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
את בני המשפחה שאיבדתי כשהם הלכו להציל חטופים? אתה חושב שאכפת לי מהם או לא אכפת לי? מה, מה השטות הזאת?
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אדוני יושב-הראש, אני מסתכל על המצב של המדינה. אנחנו נמצאים בחילוקי דעות מטורפים. יש עכשיו, בזמן שאנחנו מדברים, עשרות אלפים שנמצאים עכשיו בתל אביב בהפגנה. מחר אני לא יודע כמה יגיעו, כמה יגיעו. יש מחלוקת עצומה. בזמן המחלוקת הזאת אנחנו שולחים את החיילים להילחם בעזה. מי זה החיילים? זה אנשים שלכם ואנשים שלנו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
מילא להמרות את פיך, אבל את עליזה? לא, יש גבול. עד כאן עליזה. נכון, את צודקת. אני גם.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
נכון. מילא את אופיר, מילא אותך מר גפני, אבל את עליזה? עד כאן. אהובה, עליזה.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני יודע. עכשיו אני אדבר ברצינות, זה לא זה. זה גם לא עניין של קואליציה-אופוזיציה.
כשאתה הולך למלחמה אתה צריך ללכת מאוחד. אתה לא יכול ללכת, אנחנו לא יכולים לחזור ל-6 באוקטובר, אנחנו לא יכולים. אנחנו כבר למדנו את הלקח, על הבשר שלנו למדנו.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני מהסס להגיד מה אני חושב על המלחמה הזאת, כי אני לא רוצה לפגוע בחיילים שנמצאים עכשיו ונלחמים. לא רוצה. אתה יודע, מלחמה חייבת להיות בקונצנזוס. אנחנו, מה אנחנו עושים כאן? עזוב רגע את התקציב. מקדמים את החוקים ההזויים של שמחה? או את החוקים, את החוקים - - -
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
מקדמים חוקים שגורמים למחלוקת עצומה בעם, עצומה. בזמן שאנחנו שולחים את החיילים שלנו למלחמה. זה נראה לכם הגיוני? זה בדיוק ה-7 באוקטובר. אני שואל אותך, אופיר. אני שואל אותך, אופיר, למה שלא תפסיקו לפחות עכשיו כשנלחמים, תפסיקו את החוקים האלה. מה כל כך חשוב? חשוב עכשיו לפטר את היועמ"שית? חשוב עכשיו להעביר את החוק של בחירת השופטים? חשוב עכשיו להעביר את החוק של חברת הכנסת גוטליב על חסינות אין סופית לח"כים? זה מה שחשוב עכשיו?
אתם יודעים, אם הייתם אומרים חבר'ה, יש מלחמה, אנחנו עוצרים את החקיקה של ההפיכה המשטרית או הרפורמה המשפטית, כל אחד יקרה לזה איך שהוא רוצה – האווירה הייתה אחרת. אבל לא, בצד אחד מלחמה, פיטורי ראש שב"כ. כדי להחזיר את בן גביר לממשלה – זו כבר פרשנות שלי. איפה אתם חיים. באמת, אנחנו חוזרים לאותו מקום. שילכו ראשי המפלגות השפויים, וראש המפלגה שלך הוא שפוי, ויגיד לנתניהו עד כאן, לא עושים את זה. לא עושים את זה. מה יקרה? מה, הוא יפיל את הממשלה? מה יקרה? הוא לא יעשה את זה פשוט. סמוטריץ' יפיל את הממשלה על זה שלא יקדמו את החוקים עכשיו?
אני אומר לכם, אני הולך בהרגשה מאוד מאוד כבדה. מאוד כבדה. ואני אומר לכם, אמיתי עכשיו, לא בשביל שום זה. אני הולך עם תחושה מאוד כבדה שאנחנו הולכים למחלוקת עצומה, שזה יביא אותנו לקריעה גדולה וזה ימוטט אותנו מבפנים. ועל מה? על מה? באמת. אנחנו הולכים למלחמה עכשיו, מלחמה שיש לי עליה ביקורת עצומה. אני חושב שהיא לא נחוצה עכשיו, יותר חשוב להחזיר את החטופים. אני בחיים לא אתן לחמאס להשתקם בעזה. לעולם לא.
אבל יש משימות. ועכשיו אתה הולך וזה, ואתה ממשיך את כל הדבר הזה? אני אומר לכם, אני בתחושה מאוד מאוד קשה. ויש כאן אנשים רציניים. גם חה"כ גפני, גם אתה מש"ס, גם אופיר שהוא יושב-ראש הקואליציה. ידידי בוארון, שאני חלוק עליו על הרבה דברים, אבל יש דברים שאנחנו לא חלוקים. בואו, תגלו מנהיגות. תפסיקו עם הריצה המטורפת הזאת.
תבינו, בואו אני אתן לכם הנחה, 50% מהעם לא מסכים עם מה שאתם עושים. אוקיי? אני חושב שיותר, אבל נגיד 50% לא מסכים עם מה שאתם עושים. למה בכוח? למה בכוח? למה אתם נותנים לקיצוניים שבקיצוניים להוביל אותנו? למה? למה? מה, אין לנו מספיק מן המשותף שאפשר יהיה להסכים איתו? לא מצליח להבין את זה, באמת לא מצליח להבין.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
כן. אני בהפסקה בין ועדת העבודה והרווחה לבין הדיון פה הסתכלתי קצת בחדשות. יש הפגנה, עצרת. יש בעצם שני מוקדים, בתל אביב יש שני מוקדים: מוקד אחד בכיכר החטופים, ששם משפחות החטופים קוראים לא לחדש את הלחימה בעצימות גבוהה. על הבמה היו מספר חטופים. היה קית' סיגל, היה סשה טרופנוב, היה יאיר הורן, היו עוד כמה, ירדן ביבס. הם הגיעו, באמת, הם עוד לא הצליחו להתאושש והם הגיעו לעצרת בכיכר החטופים וסיפרו ודיברו עד כמה, אדוני יושב-הראש מקשיב? הם סיפרו כמה קשה להיות בשבי כשיש התקפות צה"ל ברקע. וכמה הקשר בין התקפות צה"ל לתנאים שלהם ולהתייחסות השובים אליהם הוא קשר ישיר. על כל התקפה הם מחמירים להם את התנאים.
הם דיברו, קודם כל בכאב גדול ופשוט הזהירו והתריעו שאסור למדינת ישראל לחזור ללחימה עצימה, כי זה יכול חלילה להרוג חטופים. הם אומרים 'אנחנו מדברים מניסיון, אל תעשו את זה'. הם פשוט עמדו שם בתחינה קורעת לב. הצליחו, באמת, הם יצאו, הם בתקופה הכי קשה של החיים שלהם. הם מנסים להשתקם והם עומדים שם על הבמה ופשוט מתחננים על החיים של 24 חטופים חיים ועל עוד 35 חללים. הם פשוט מתחננים להפעיל את שיקול הדעת.
מה שאני הבנתי מתוך הדברים שלהם זה שאנחנו עובדים בשני קבועי זמן שונים. החטופים כל שנייה יכולה לקבוע. כל דקה יכולה לגזור את גורלם. כל יום אפשר לדון אותם לשבט או לחסד. מנגד, 20 שנה החמאס היה נכס אסטרטגי, 20 שנה הוא היה בשליטה, 20 שנה הוא היה בבקרה. החזיקו אותו, חיזקו אותו, תגברו אותו, שילמו לו כספים במזוודות, לא במזוודות, בעבודה, לא בעבודה, תשתיות. זה לא עובד ביחד. חטופים זה עניין של שניות, של דקות, של ימים. מיטוט שלטון חמאס זה שנים.
היום שמעתי בבוקר נדמה לי מלביצקי דיבר ברדיו. אמר אנחנו עכשיו במערכה רבת שנים. רבת שנים. עכשיו, זה הרי לא עובד ביחד. החמאס מתבצר בעמדתו. זה לא עובד ביחד. חמאס אומר חד משמעית, וגם אם יתנו כמה חטופים. חמאס אומר הפסקת הלחימה. בסוף זה שני קווים מקבילים שלא יתחברו לעולם.
לכן, באמת, הדבר הכי חשוב למדינת ישראל הוא השבת החטופים. בלי השבת החטופים למדינת ישראל ולנו כחברה כל כך מפולגת וכל כלך משוסעת לא תהיה תקומה. לא נוכל לזקוף קומה. לא נוכל להשתקם. לא נוכל לאסוף את השברים הכול כך קשים מאירועי השנה וחצי האחרונות אם לא נחזיר את החטופים כולם.
לכן אני קוראת לכם, חברי הקואליציה, באמת לא תהיה לנו תקומה. ואתם צריכים לדרוש. לדרוש ובאמת לשים אולטימטום, ממש כמו שבן גביר יודע לשים אולטימטום לראש הממשלה. אתם צריכים מנגד. המפלגות, אתם ש"ס ויהדות התורה. חייבים לתת, להגיד לנתניהו אנחנו לא נצביע בעד התקציב כי זה מה שמעסיק עכשיו את כל הסוגייה. ואתה, מר גפני, אומר אם לא יהיה תקציב לא תהיה ממשלה. אז כמו שבן גביר יודע ללחוץ במקומות הנכונים - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
יכול להיות. יכול להיות, אבל ברור שאם לא יהיה תקציב הממשלה תיפול. אבל מהם מנופי הלחץ שלך? ואתה רוצה בשחרור החטופים. מהם מנופי הלחץ שלך בנקודת הזמן הזאת כלפי ראש הממשלה, אם לא התקציב? זו נקודת הלחץ. אז לא קיבלתם חוק גיוס.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
לא קיבלתם חוק השתמטות. אז כנראה שאתה לא עושה מספיק. כי בפועל 59 חטופים עדיין בשבי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אבל מה שעכשיו בן גביר מקבל, חזרה ללחימה, תקציבים אין סופיים, הפסקת הסיוע ההומניטרי. לא מעניינים אותי האנשים ברצועת עזה, חמאס והאוכלוסייה ברצועת עזה. מה שמעניין אותי זה החברה בישראל. מה שמעניין אותי זה שאנחנו לא נהיה כל כך מקוטבים. מה שמעניין אותי שנמצא את המשותף בינינו ולא את המפלג בינינו. ומה שקורה בשנה וחצי האחרונות או בשנתיים וחצי האחרונות, זה שאנחנו רק מעמיקים את הפערים בינינו. את הקיטוב בינינו. על מה אנחנו רבים?
לכן באמת, מאחר וזה לא אותם קבועי זמן, מאחר ולחטופים זה בימים ומיטוט החמאס זה בשנים, בטח בחודשים ואם לא בשנים – אנחנו חייבים לשחרר קודם את החטופים. ובסוף זה דיכוטומי. לא ישוחררו החטופים אם לא תהיה הפסקת לחימה. ואת זה בטח לא אני אומרת, מומחים גדולים ממני אומרים.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אתה רואה, לא כדאי לך לא להצביע.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
ההסתייגות לא התקבלה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
נתניהו היום יצא בהצהרה מצולמת. מנסה אולי להסביר למה חזרנו ללחימה. אבל ראש הממשלה, כמו ראש הממשלה, לא מדבר באמת עם העם. לא עונה באמת לשאלות עיתונאים, אלא יוצא באיזה שהיא הצהרה מצולמת, בכדי לתת איזה שהיא לגיטימציה, כבר שנה וחצי הוא לא מדבר איתנו יותר מידי.
אבל בסוף במה נמדדת מנהיגות? מנהיגות נמדדת גם בקשר עם האזרחים. בהכשרת הלבבות של כל קצוות העם.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
לכן אני די מצטערת על זה שנתניהו שוב בחר לתת הודעה מוקלטת, שברקע הוא גורם לרעידת אדמה באמת בלתי אפשרית בישראל. אני לפעמים חושבת, אדוני יושב-הראש, לפני שאני ככה הולכת לישון בלילה, אני חושבת נניח אין מלחמה ונניח אין 59 חטופים ברצועת עזה, שזה הדבר שמעסיק אותנו הכי הרבה. אז טוב לנו במדינת ישראל? מה המצב שלנו כמדינה? ואתם יודעים וגם מר גפני יודע, מדינת ישראל היא המדינה הכי יקרה מבין המדינות המפותחות בגודל שלנו, של כ-10 מיליון אנשים.
אנחנו לא היינו במקום הזה לפני עשור. יוקר המחיה והכלכלה היא על כתפיכם. היא חתומה עליכם בהיסטוריה. כי אנחנו המדינה הכי יקרה. וכשאני מסתכלת בסוף על הילדים שלי, עלינו, על היכולת של הילדים שלי להתקיים בכבוד ועוד יותר מזה, בבוא הזמן להזדקן בכבוד. למה אני, שאני עובדת, באמת, מגיל 14, עובדת מגיל 14, צריכה לחשוש מהזקנה? צריכה לחשוש מזה שאני לא אוכל להזדקן בכבוד במדינה שלי?
המצב הכלכלי של מדינת ישראל, בטח בניהול מלחמה, הוא, אני לא יודעת איך נקום מהשבר הכלכלי הזה. מהגירעון הזה. ממימון לא רק המלחמה, ממימון כל הביזה של התקציב. מצבנו הכלכלי הוא בכי רע. אז מה אנחנו עושים? אנחנו פתאום איזה ניסוי על רווחים כלואים ואז פתאום עושים איזה בוסט לכלכלה. אבל זה לא לעולם חוסן. בסוף יש כאן ריסוק של מעמד הביניים, ריסוק של המעמד היצרני. עומס המיסים שמוטל עליהם הוא באמת בלתי אפשרי. יוקר המחיה הוא מטורף, הריבית, המע"מ. כל מה שאפשר לעשות כשהסקטור היצרני נושא יותר ויותר בנטל.
הוא עוזר לי בנימוק?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
לא, לא, שישתף אותנו אדוני. תשתף אותנו לגבי יוקר המחיה. היום הייתי בדיון, יש עוד, יש גפני אחד בחינוך העצמאי התורני, איך זה נקרא, פרטי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
בכל מקרה, יש את דוח מבקר המדינה על רשת החינוך החרדי העצמאי. יש שם אחד שקוראים לו גפני והוא עומד בראש. ויש שם ביקורת שטענה שרוב המוסדות בנים ובנות לא למדו ליבה, למרות שהם קיבלו תקצוב ויש הרבה מאוד חובות לרשת.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אבל רגע, אדוני, אני כרגע לא נכנסת. דיברו על בדוח הכספי שלהם שיש להם חובות. ואז בא האדון הזה שיושב שם.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים)
¶
הם היו צריכים לשלם את הגמלאות של העובדים בחינוך העצמאי ולא שילמו, משרד האוצר, במשך שנתיים. ואז יצא שיש חובות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז זה לא רק מה שאומר החשב הכללי. אני לא רוצה להרגיז אותך בשעה כזאת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש ממלכתי דתי, יש ממלכתי כללי, שיהיה ממלכתי חרדי. באיזה עולם יש בית ספר של מפלגה?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מה, ליאיר גולן יש בית ספר? למה לגפני יש בית ספר? למה לשלוט באלקטורט שלך? למה אתה מקבל לבית ספר? למה למפלגה יש בית ספר?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
רגע, רגע, אני מספרת לך. מה שנאמר שם, שיש חוב של כמה מאות מיליונים. והוא אמר שזה בעקבות הפנסיות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
והוא אמר שזה בעקבות הפנסיות ואחרים אמרו שזה לא רק בעקבות הפנסיות. ואז דיברו על כל מיני תביעות ייצוגיות שיש כנגד, הלנת שכר, תקציב לא רציני. אבל האדון הזה יושב ואומר - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אבל להקשיב הוא לא אוסר עליך. אז האדון הזה, בגדול, יושב ואומר כל שקל שאנחנו חייבים או שאנחנו נהיה חייבים בעתיד בעקבות זה – המדינה תשלם. אומרים לו אבל אתה גוף פרטי, אתה לא גוף ממשלתי. הוא אומר המדינה תשלם. ועוד יותר מכך, אנחנו נכפיל את עצמנו. והמדינה תיתן יותר.
לא, זה ככה בחוויה שלי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אבל זה בדיוק. אז הרגשתי קצת מבוכה, כי מדובר באמת בגוף פרטי. וכל גוף פרטי בסוף אם הוא חייב כספים. אז היה שם דיון שלם על מה בסדר ומה לא בסדר ודוח המבקר. היה מעניין. היה מעניין לראות את הדינמיקה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
בוועדה לענייני ביקורת המדינה. הגיע נציג של מבקר המדינה והגיע רואה חשבון כזה ורואה חשבון אחר ורואה חשבון מטעמם. והתפתח דיון שלם סביב התנאים של המורים וסביב לימודי ליבה. והוא אמר אני לא מבין בלימודי ליבה. אז הוא דיבר על 10 שקלים, מסתבר שזה 400 מיליון שקלים. כאילו, היו שם, זה היה מעניין לראות את זה ברמה של הדיאלוג על החינוך החרדי ועל מקצועות ליבה ועל התחייבויות מצד אחד ועל אי עמידה בקריטריונים מצד שני.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תוריד את היד. התייעצות סיעתית, 21:33 אנחנו חוזרים.
(הישיבה נפסקה בשעה 21:28 ונתחדשה בשעה 21:35.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
מטי, את רוצה לנמק? אבל תאכלי ותנמקי ביחד, תעשי לי טובה. את רוצה, אני אתן לך עוד כמה דקות עוד פעם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
תראו, אני עברתי על התקציב של משרד החקלאות ורציתי לראות בתקציב משרד החקלאות לפחות שקל אחד שמיועד לחברה הדרוזית. לא מצאתי שקל אחד בכל תקציב החקלאות. תקציב שלם של משרד החקלאות שקיבל 240 מיליון שקלים תוספתי או 140 מיליון? אורית, את זוכרת? 140 או 240?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב, או 140 או 240, אני לא זוכר בדיוק. אבל אני חושב שיושב-הראש זוכר. כמה קיבלו, 140 או 240?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
140 מיליון שקלים. בתוך ה-140 מיליון שקלים לא מצא מיליון אחד אפילו לשים תקציב לחברה הדרוזית. וזה מפלה אותי ולא יודע מה להגיד. שהשר אומר 'עמדתי על שלי, קיבלתי עוד 140 מיליון שקלים לתקציב'. לכן הוא, אתם זוכרים, בהתחלה הוא התנגד לתקציב, אחרי זה נכנס והצביע. אבל כל ה-140 מיליון שקלים לא מצא לנכון למצוא מתוך זה מיליון שקל אחד לבוא ולהגיד שאני מקצה אותו למען החברה הדרוזית.
לא רק המשרד הזה. עברתי על הרבה משרדים. באמת, אין שקל אחד שם. כשאתה שואל למה אין תקציב לחברה הדרוזית, בתקציב השוטף.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כן. אבל להגיד לך את האמת? לא יכול להיות מצב שבתוך התקציב השוטף, שמחולק מיליארדים, לא מצאו לנכון לתקצב את היישובים. וכאשר יישוב אחד כמו בית ג'אן שמחליט לצאת לגיוס המונים בשביל לעשות מגרש כדורגל או מגרש משחקים או פארק משחקים או מגרש כדורסל וזה מאוד מצער שבכל התקציב הזה לא מצאו לנכון לתקצב את היישובים הדרוזיים?
ואני חייב לדבר, כולם מתגאים 'אני הבאתי את התוכנית לחברה הדרוזית'. הרבה מתגאים, מראש הממשלה עד אחרון השרים. אני עברתי על התוכנית ואני אגיד לכם: אחד הדברים החשובים ביישובים הדרוזיים שאנחנו מדברים על זה, זה הזוגות הצעירים. וחלקות לחיילים משוחררים וסבסוד חלקות לחיילים משוחררים. בתקציב שהכינו לחמש שנים הקצו 150 מיליון שקלים. אני זוכר, בממשלה הקודמת אני הכנתי את התוכנית. לשנתיים 240 מיליון שקלים. והייתה לי מלחמה אדירה עם משרד השיכון. משרד השיכון אומר לא מספיק לי 240 לשנתיים. איך עכשיו מספיק לו לחמש שנים 150 מיליון שקלים? מישהו יכול להסביר לי?
היו"ר ינון אזולאי
¶
אני אסביר לך.ב-240 השתמשו בהם, אז כבר התקזז מה שהיו צריכים. לכן עכשיו מספיק להם רק 140.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
150, לא 140. שמו 30 מיליון שקלים לכל שנה. ואני אומר לכם, זה לא מספיק. לא יכין שכונה אחת כמו שצריך ביישובים הדרוזים. כי הטופוגרפיה מאוד קשה ביישובים הדרוזים ועם תקציב כזה לא יכולים להתקדם בכלל. אבל אין עם מי לדבר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, לא, תשתיות. הטופוגרפיה בבית ג'אן זה לא הטופוגרפיה בתל אביב או ברעננה או בכל מקום אחר. כי שם הטופוגרפיה מאוד קשה. הכול סלעי, הכול הרים. לסלול כביש שם עולה 30 מיליון שקלים, אותו כסף אתה יכול לעשות פי שלוש.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אבל אם עכשיו בתוכנית אנחנו מספחים את הדרוזים בסוריה, שם יותר זול. תחשוב יצירתי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו אירחנו שייח'ים משם והיה מאוד מרגש. פגשתי אנשים שם ואישה אחת, שלא ראתה את המשפחה שלה 14 שנים. לא ראתה את אבא שלה. היא התחתנה במג'דל שמס, באחד היישובים שם, אני לא רוצה לטעות, ברמת הגולן. ואבא שלה בחדאר. היא לא ראתה אותו 14-15 שנים. היא נפגשה איתו, ולא רק היא, גם אנשים אחרים שפגשו את המשפחה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כן. עכשיו במפגש הזה שהיה לנו בסוף השבוע. לכן המפגש הוא מרגש. ואני לא מצליח להבין, ההתקפות שהיו על החברה הדרוזית, למה הם מגיעים, לא מגיעים. ולמה עכשיו רוצים לבוא לעבוד. הרי עבדו אצלנו כאן מהרשות הפלסטינית, מעזה נכנסו ועבדו. ואף אחד, והעולם הערבי לא תקף אותם. מיהודה ושומרון נכנסו ועבדו אצלנו ולא שמעתי אף אחד שתוקף אותם ואומר למה הם נכנסים לעבוד.
אין להם פרנסה בכלל ומי ששולט שם זה חבורה של פנאטים, חבורה של קיצוניים, חבורה שרוצה להכניס את החוקה האסלאמית. לכן אני לא מצליח להבין את העולם הערבי, למה הוא תוקף אותם. ולמה הוא תוקף אותם כאשר באים לבקר אצלנו. הרי לאל אקצה מגיעים מכל מדינות ערב, אפילו מדינות שאין לנו שלום איתן, באישורים לא אישורים מגיעים. באים לקבל טיפול רפואי אצלנו ממדינות המפרץ עוד לפני שהיה לנו את ההסכמים עם כמה מדינות במפרץ. ועכשיו גם מגיעים ממדינות שאין לנו הסכם לקבל טיפולים אצלנו בארץ.
אבל רק בגלל הקבוצה הקטנה הזאת של העדה הדרוזית אנחנו כולנו, 1,500,000-1,300,000, אני לא יודע כמה אנחנו בכלל, אנחנו לא מגיעים לשני מיליון בשום מצב. אפילו מיליון וחצי, בשום מצב. אבל כאילו שאנחנו יכולים לעמוד מול 400 מיליון בעולם הערבי. אני לא מצליח להבין מה הם רוצים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו קבוצה קטנה, אנחנו רוצים לשרוד. רוצים לחיות איך שאנחנו מאמינים ואנחנו נמשיך להיות ככה.
אתה יכול להצביע, הייתה לי הסתייגות אחת.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
על כל מדינת ישראל. כאילו, אנחנו, על האזרחים. איזה שהיא אווירה של קודש. ואתה רואה, אתה יודע, כמו לפני ביאת המשיח. אתה יודע שמשהו גדול הולך לקרות. אתה לא יודע מה זה, אבל אתה מרגיש שזה משהו, קדושה באוויר.
ואז מתחילה תופעה מאוד מעניינת, אנשים חוזרים בתשובה. אבל לא סתם חוזרים בתשובה. אתה רואה אנשים מהציונות הדתית עם הכיפה הסרוגה לובשים פתאום ג'קט שחור, חולצה לבנה. שמים שטריימל כזה, נעשים חרדים. אתה רואה חילונים - - -
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
תקשיב, אתה רואה את החילונים מדלגים על השלב של הכיפה הסרוגה, ישר נעשים חרדים. ואז אתה רואה גדודים שלמים. אתה רואה גדוד של גולני - - -
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
ואנחנו הולכים לישיבות. ואתה רואה את צה"ל מתרוקן. כולם הולכים לישיבות. אז אני תופס את הראש ומתעורר בזיעה קרה. מי יהיו החיילים - - -
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אליהו הנביא, לכל הנביאים שעליו אתה מתבסס ובזכותם אתה פה בארץ. הנביאים, לא אנחנו, אמרו שזה מה שיהיה.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
התנ"ך דו צדדי. הוא לא חד צדדי. תכניס את זה לראש. זה חוזה דו צדדי. חוזה הוא לא חד צדדי אף פעם. חוזה הוא לא חד צדדי.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
מטי, אני רוצה לפרש את החלום. פירוש החלום הוא כדלקמן: יום יבוא וכל יהודי בארץ ישראל יהיה מחובר לאלוקיו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
וכיבוד אב ואם? ולא תנאף ולא תגנוב? - - - ששת ימים תעבוד כתוב, זה גם בחוזה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אבל באותו משפט כתוב ששת ימים תעבוד וזכור את יום השבת. מה קרה לששת ימים תעבוד?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אז יכול להיות שצריך גם לגרש אותי מפה. אבל אין זכות על הארץ בלי חוזה דו צדדי.
אופיר כץ (הליכוד)
¶
בהקשר של פינדרוס בעבודה אי אפשר להגיד לו משהו, כי הוא תמיד בשלישייה הראשונה בנוכחות של הכנסת.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אין בעיה, זה על הזמן שלכם. על החמש שעות שלכם. זה החמש שעות שלנו.
אני הסתכלתי קצת על הקיצוצים שצפויים בתקציב. 860 מיליון ש"ח ממשרד הביטחון, 288 מיליון ש"ח ממשרד החינוך וההשכלה הגבוהה, 296 מיליון ממשרד התחבורה, 176 מיליון ממשרד לביטחון פנים, 116 מיליון ממשרד הרווחה, 80 מיליון ממשרד הבריאות. זאת אומרת, בכל עולמות התוכן שאנחנו ממש, החיים שלנו נהדרים, תותים, בבריאות, ברווחה, בביטחון הפנים. אין תאונות דרכים, בתחבורה, בתשתיות, בחינוך, הכול בסדר.
ינון, אתה יודע מה עשיתי לפני?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
לפני שהייתי ראש מועצה. אני אספר לך. למה אני פתאום נזכרתי מה עשיתי כשלא הייתי? היום אני טוענת לא שפיות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
נכון, נכון. ובנינו מקווה ושיפצנו בתי כנסיות. ואפילו בניתי בית כנסת בקיבוץ הכי שמוצי שיכול להיות. בקיבוץ שכאילו אמרו אם מטי בנתה בית כנסת, ועל זה כבר יש לי מקום בגן עדן. אם מטי בנתה בית כנסת בקיבוץ נגבה, זה כאילו יש לי מקום שמור. נכון?
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
בסדר, אבל פינדרוס לא מכיר את הכול. אבל אני נשפטת על סמך מראי ואולי ההתבטאות שלי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אבל באמת אני אגיד רגע משהו לפינדרוס. ההורים שלי מהגרים, הם הגיעו בשנות ה-50. לא משנה, תלוי איזה הורים. אבל הגיעו לישראל, הם לא מדברים עברית ז"ל, אבל אני מדברת עברית ושפת אימי עברית, למרות ששפת אימי לא הייתה עברית. היא דיברה בצרפתית וספניולית. אבל כאשר גמרתי ללמוד הייתה לי אפשרות לבחור לא לגור בארץ אבותינו. הם עלו לארץ, היה לי מספיק בהשכלה שלי יכולת להגר ולהרוויח טוב יותר ולהתפרנס ביותר כבוד, פחות מיסים, ולא לגור בישראל. באמת הייתי מבוקשת בתחום עיסוקי, שלזה נגיע בהסתייגויות הבאות.
ובכל זאת, באופן מושכל, באופן רציונלי ובאופן פעיל אני אמרתי שאני, כאחת מהעם היהודי - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אבל פינדרוס, בזכות אבות. אני החלטתי שאני מחליטה לגור בישראל, להוליד את ילדיי בישראל. מקווה שנכדיי יישארו בישראל. הם קטנים, כן? מתוך בחירה מושכלת, כי אני שייכת לעם היהודי והיהדות שלי לא רק שהיא הייתה בצורה פעילה, בחרתי להיות גם להשקיע, בטח בהיותי ראש מועצה, בקירוב לבבות עם יהדות התפוצות. זאת אומרת, באמת שייכות פעילה לעם היהודי. לקיים את חגי ישראל על פי דרכי, לשמור את השבת על פי דרכי. זה לא עובר אותך, אבל אני יהודייה גאה ואני לא חושבת שאני נמדדת או נספרת, אני יהודייה, כך נולדתי וכך אני גם אמות.
אני עדיין חושבת שבעשרת הדיברות, אותי לימדו שעשרת הדיברות יש עשה ואל תעשה, נכון? זה הדיברות. אלוהים אומר עשה או אל תעשה. אנוכי אדוני זה לא 'עשה' ולא 'אל תעשה'.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אנוכי אדוניי זה פרולוג. אנוכי אדוניי זה מעטפת על הכול, שזה בעצם הזכות אבות שאתה מדבר. זה בעצם אנוכי אדוניי. יש עשרת דיברות, כי לא רק זכור את יום השבת. הדיבר העשירי הוא ששת ימים תעבוד. תעבוד, זו פעולת עשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אני קוראת עכשיו מספר שמות, בסדר? "זכור את יום השבת לקודשו", פסוק ז'. "זכור את יום השבת לקודשו". זוכרים. כל אחד בדרכו זוכר את יום השבת. "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך", כתוב "ויום השביעי שבת לאדוניי אלוהיך, לא תעשה כל מלאכה ביום השביעי". אבל כתוב "ששת ימים תעבוד. מה לא?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
מי שיושב בבית, מיליארדר ונהנה מהחיים שישה ימים, עובר על עשרת הדיברות, לשיטתך. לא לשיטתי, לשיטתך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אני דיברתי על עיקרון. לא חשבתי לרגע שאת לא יהודייה ולכן זה היה מיותר המונולוג של את יהודייה. לא חשבתי לרגע, אין דרך למי שנולד לאם יהודייה לרדת מזה. זה משהו, אין דרך לצאת מזה. לא עוזר אקונומיקה ולא עוזר שום דבר. אין דרך להמיר דת. אין. מי שנולד לאמא יהודייה הוא יהודי. לא זה הדיון.
הדיון היה על דבר אחד, דיון נדל"ני. את בארץ הזאת בזכות התנ"ך שניתן לנו.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הם ברורים. מתי אתה בארץ, מתי אתה לא. על מה אתה נשאר בארץ, על מה לא. על מה באים אויבים עליך, על מה לא. דברים ברורים. לכן אי אפשר לקחת אותו לחצי. אמר לי פעם איזה חבר כנסת שמה הבעיה שלו עם הציונות החילונית? אמר אין אלוהים אבל הוא נתן לנו את הארץ. זה לא עובד. אין, אי אפשר לקחת את זה רבע. ולכן זה חוזה דו צדדי.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
תקשיב שנייה. הוא אמר לשמור את השבת. סבבה? כתוב בעשרת הדיברות, מבחינתי דברי אלוהים חיים. אני, תדע לך, מאמין רק בעשרת הדיברות. לא בשום דבר אחר. כל שאר הדברים זה פירושים. כתבו את זה - - -
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
וגם את זה אתה לא עושה. אתם שודדים את הקופה הציבורית. אתם שודדים את הקופה הציבורית, למרות שכתוב שאסור לגנוב.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
שאלתי אותך, עשרת הדיברות כותבים שהארץ ניתנה לעם ישראל? לא. איזה זכות להיות פה? בן גוריון - - -. בא לפה עם תנ"ך, נכנס לוועדה וביקש להיות בארץ.
רם בן ברק (יש עתיד)
¶
אני מזכיר לך שאת עשרת הדיברות קיבלנו בדרכנו ממצרים לארץ. מה אתה, מה זה? איפה היינו, מאיפה קיבלנו אותם? קיבלנו אותם בהר סיני. נכון? היינו בדרכנו ממצרים חזרה לארץ אבותינו. מה זה קשור? זה עוד היה לפני עשרת הדיברות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אבל היה קיצוץ רוחבי בכל המו"פים. אז עכשיו אדוני יושב-הראש, בגלל שראיתי שיש קיצוץ בהשכלה הגבוהה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אז עכשיו אני רוצה לספר לך, ינון, מה עשיתי לפני שהייתי ראש מועצה. הרי לא נולדים ראש מועצה. אני הייתי חוקרת. הייתי חוקרת במחקר ופיתוח, במו"פים. כן, הייתי חוקרת בתחום החקלאות. ומי כמוני יודע כמה חשוב מחקר ופיתוח כעוגן כלכלי וכמנוע צמיחה במדינה. אני הייתי, לא יודעת אם אתה יודע, אבל הדוקטורט שלי הוא בגנטיקה של צמחים. 25 שנה עסקתי במחקר, בכל העולם. התמחיתי בעיקר בעגבניות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
יש הבדל, כי בסוף יש שונות גנטית שהחוקר, שהייתי אני חוקרת, משתמש בשונות הגנטית בכדי לבנות סוגים שונים של עגבניות בהתאם לגנטיקה שלהם. ויש שווקים. יש שוק שאוהב עגבנייה של 250 גרם, יש שוק שאוהב עגבנייה של 180 גרם ויש שוק שאוהב עגבנייה מאורכת. יש חקלאות במדינות מסוימות שהיא בשדה פתוח, כי מזג האוויר לא מאפשר בחממה. יש מדינות שחייבים חממות עם פלסטיק, יש מדינות שצריך בתי צמיחה מזכוכית. אתה מפתח את זני העגבניות בהתאם לתכונות שנדרש.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
וגם על פי המקום, על פי מזג האוויר, על פי המחלות שיש באותה מדינה. וזו עבודה. בערך 100,000 יורו קילו זרעי עגבניות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
יש שם 300,000 זרעים בקילו.
החשיבות של המו"פ למדינה שחפצת חיים, הרי בסוף אם אני מייצגת עגבניות ב-5.80 אני יכולה לייצא טון עגבנייה ב-5.80 זה לא יתקרב לקילו זרעים. קילו זרעים זה תוצאה של מחקר. והעובדה שבתקציב הזה מקצצים במחקר, אנחנו נשלם על זה בריבית.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
זה הפסד כי זה מנוע הצמיחה. על כל שקל שמשקיעים במחקר אחרי זה המדינה מקבלת את זה באלפי מונים. שמעתי עכשיו ברדיו שוויז נמכרת לגוגל.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
המנכ"ל אמר שבתקופה הזאת הוא שמח, כי זו תקופה שהמדינה כל כך צריכה את ההכנסות האלה. הוא אמר את זה באמת בחום ובציונות גדולה. לומר שהוא שמח על העסקה שהיא דווקא עכשיו, כי עכשיו יותר מתמיד המדינה צריכה את המיסוי.
רק אני רוצה לומר שכאשר תקציב לא מתייחס או מצמצם במחקר ופיתוח הוא לא חושב קדימה בצעדים של פיתוח כלכלה ומנועי צמיחה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא התגעגעתי. אבל עדיין מה שאנחנו עושים פה, גם אם נראה לכם שזה מיותר, זה חשוב. אני חושב שאנחנו ניהלנו פה בימים האחרונים דיונים מאוד מעמיקים בכל סעיפי התקציב. אני סתם רוצה לציין ככה על הדרך שהממשלה עכשיו מאשרת קיצוץ רוחבי בכלל משרדי הממשלה. במקום 4.3 יהיה 2.2, אבל עדיין זה משנה לגמרי, נכון? זה משנה לגמרי את כל סעיפי התקציב.
וככל שאני מבין, הממשלה לא מתכוונת להטמיע את השינוי בתקציב. זה אומר שאנחנו כנראה בימים האחרונים וגם בוועדה וגם במליאה, אנחנו מצביעים על תקציב שהוא לא רלוונטי. בסדר? רק שתבינו. לא רלוונטי. המספרים בפועל, חה"כ רוטמן, הם שונים לחלוטין. אני לא יודע אם אתה מצביע על תקציב שהוא פשוט לא נכון.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
עכשיו ככה: מה שקורה פה, היה יום דיון מדהים על משרד ראש הממשלה, על כל המשרדים המיותרים. וכל מי ששמע, ואני מקווה שהרבה מאוד אנשים שמעו ואנחנו גם ניסינו לתווך את המידע לציבור. זה ביזת הקופה הציבורית. פגיעה אנושה במעמד הביניים.
מה שהממשלה עשתה בפועל, היא הדפיסה פנקס צ'קים על חשבון הציבור. הדפיסה פנקס צ'קים וחילקה לכל החברים שלה. לחברים של בצלאל, לחברים של גפני, לחברים של גולדקנופף.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זה אמנם משרד שהוא לא מיותר, המשרד להגנת הסביבה. אבל שרה היא גם מושחתת וגם מיותרת. 367,000,000 שקלים על חשבון הציבור.
עכשיו שימו לב, צ'ק הבא, אבי מעוז. פה אני רוצה לספר לכם שלמדנו מושג חדש בתקציב "עתודה לכספים הקואליציוניים" – 50 מיליון שקלים. מתוך זה כרגע לדעתי מנצלים 14 מיליון. ו-36 עוד יישארו בעתודה. לא חלילה לשיקום הדרום או הצפון, בעתודה לכספים הקואליציוניים.
הצ'ק הבא, נאור.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
120 מיליון שקלים. אני רוצה להסביר לכם מה זה הכלב הזה. אתה יודע, אופיר, מה זה הכלב הזה? הכלב הזה הוא מהתחקיר של יוסי מזרחי, זוכר? הייתה שם עובדת שהייתה רשומה במשרד שלה שהיא ספרית כלבים? אז זה בדיוק אותו כלב. השרה מיותרת, הכלב לא מיותר.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אדוני יושב-הראש, אני מוחה שאת היצירתיות הזאת חברי האופוזיציה לא מפגינים אצלי בוועדה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
היה היום דיון חסוי בוועדה על הוצאות אבטחה של משפחת נתניהו בחו"ל ועל הוצאות החלפת החלון. המספרים לא נמסרו לנו. אבל לפחות, לפי מה שפורסם הוצאות האבטחה של יאיר נתניהו בחו"ל 3,840,000 שקלים, על חשבון הציבור. הקואליציה מחלקת חופשי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
משרד המורשת המיותר, שהשר המיותר חוזר כנראה מחר למשרד. כמעט 78 מיליון שקלים, עמיחי אליהו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
עם השר הזמני.
הצ'ק הבא, זה משרד מדהים. זה משרד שהוא בעצם שני משרדים: ירושלים והמסורת. זה אותו משרד שבזבז בשנה שעברה על הילולה במירון 30 מיליון שקלים על 30 משתתפים. אגב, השנה ההילולה הולכת לעלות לנו כמה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
התמיכה בתרבות יהודית, 70 מיליון שקלים. מבזבזים מאות מיליוני שקלים על חשבון הציבור. מה אתה אומר פינדרוס?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
צגה, את יודעת מה? אנחנו נעשה כמו שר האוצר ופשוט נביא מלא מכלי בנזין, זה עובד טוב יותר. תודה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לחברים שלו, הרבנים. אגב, רוטמן, אמרתם בדיון שחוק הרבנים 2 הוא חוק לא תקציבי. אז לא נכון. גילינו את זה במסגרת הדיונים. חוק שהוא תקציבי לגמרי.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
לא, זה חייב לבוא עם מנגינה, מטי. אם את אומרת את זה בלי המנגינה זה לא נחשב.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שיפוץ מבנים בחינוך החרדי הפרטי – 25 מיליון שקלים באימפריה של גולדקנופף. ינון, של גפני? בסדר, זה של גפני, לא משנה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
נמוך מידי לדעתך? על חשבון מעמד הביניים הישראלי. הטלת על מעמד הביניים - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
רוטמן, תתבייש לך. ממשיכים.
החלון ושיברו. 1,800,000 שקלים בבית הפרטי של משפחת נתניהו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מוסדות הפטור 35 מיליון שקלים לפחות. לפחות. הכספים הקואליציוניים. אל תגיד לי מה זה קשור, הכול קשור.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
משרד התפוצות – 46 מיליון שקלים. משרד הכי מיותר. לא הצלחנו להבין במה הוא עוסק. לא הצלחנו להבין מה המדדים לביצוע. העיקר בזבזתם 46 מיליון שקלים על חשבון הציבור היצרני, על חשבון מעמד הביניים הישראלי. תתביישו.
אפשר להצביע.
היו"ר ינון אזולאי
¶
בבקשה. התייעצות סיעתית, אנחנו חוזרים ב-22:28.
(הישיבה נפסקה בשעה 22:23 ונתחדשה בשעה 22:28.)
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תגיד, מה אתה בשוק בזאר טורקי? רגע, ולדי. קח שנייה. אני רוצה לבשר לך חדשות, אתם לא מאמינים. תראה, תראו איזה קרמה יש בעולם. בעת מינויו של השר כ"ץ לשר ביטחון לאומי ושר נגב גליל וחוסן לאומי ושר המסורת ושר זה ושר ושר. הוא היה בהודו. בדיוק אכל, לא יודע מה, איך קוראים לזה שם? צ'אי מאסלה או צ'אטני. והיה בחו"ל. כנראה לא ענה לטלפון, קיבל בונוס, ארבעה תיקים.
רצה הגורל או רצתה שרה נתניהו ועכשיו כשהוא פוטר מהמשרדים הוא בהונגריה. שמע, הבן אדם הוטס לחו"ל, או יום עסל יום בסל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לגמרי. תראו, אנחנו דיברנו פה על שוד הקופה הציבורית, על ביזת הכספים הקואליציוניים. והזכרנו קצת את הדיון על המשרדים המיותרים. וחילקנו צ'קים. בעצם חילקנו צ'קים בשם הקואליציה. על חשבון הציבור, אבל הצ'קים האלה היו, חלק מהצ'קים חזרו וחלק מהצ'קים היו בסכומים לא משמעותיים.
הצ'ק הגדול באמת שייך למשרד - - -
היו"ר ינון אזולאי
¶
חברים. רק רגע, אם אתם רוצים להיות באירוע, אירוע היסטורי, כדאי שתהיו בשקט, זה הולך לקרות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
חברים, הצ'ק הגדול שייך למשרד שבשנתיים האחרונות הפך לאגדה. משרד שלא חל עליו לא קיצוץ רוחבי, לא משבר כלכלי, שום דבר. המשרד האגדי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
המשרד של אורית סטרוק. לעומת זאת, האם אתם יודעים כמה קואליציה נתנה לעסקים הקטנים? כמה הקואליציה נתנה לעסקים הקטנים, ינון אזולאי? שלושה שקלים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
תודה רבה. אני דווקא רוצה לספר, רגע חברים. אני רוצה לספר שהיום לכיכר החטופים הגיע ירדן ביבס. ירדן הגיע לכיכר, עמד על הבמה בכיכר החטופים עם השלטים של דוד ואריאל קוניו. קרא להשיב את החברים שלו. לא נתפס שבן אדם שבאמת איבד כל כך הרבה ועבר גיהינום ותופת יוצא, למרות הכול, עבור הערבות ההדדית.
אני חושבת שאם יש סמל לערכים שלנו ולמה אנחנו ומהי ישראל, זה נגלה לנו בדמויות כמו ירדן ביבס ואלי שרעבי ורומי גונן היום שראיתי שגם יצאה וכל מי, עומר ונקרט. כל מי שלמרות הכול, מסתכלים על מה שקורה ואומרים תצילו אותם. אנחנו משאירים את השיקום שלנו בצד עבור הערבות ההדדית. וזה הלכה למעשה לקיים את מצוות פדיון שבויים. באופן הזה.
לראות את ירדן ביבס, אנחנו פה בכיכר החטופים, עם השלטים של דוד ואריאל קוניו, אין, גדלות של איש. אבל היא צריכה לחדור אלינו לכאן. היא צריכה לחדור אל ההנהגה. ואני אומרת את זה בשעה הזאת, כי זה משהו שהוא צריך להיאמר לצד כל מה שקורה. דעתי על התקציב הזה ידועה. אבל בסוף כספים אפשר לתקן. לא משנה כמה אני חושבת שיש פה שוד, לא משנה הכול. להציל חיים שנלקחו כבר אי אפשר, אין פה אחורה פנה. כל חוק הפיכה משטרית נוכל לבטל לכם. את זה לא נוכל לבטל. לא נוכל לבטל את זה.
אני מעדיפה שעכשיו נצביע ואני אמשיך בנושא אחר, כי קשה לי לעשות את הרצף הזה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
תודה רבה. תראו, מה שאנחנו גם רואים היום לפי כרגע הניתוח של דפי ההחלפה של משרד החיוך, אנחנו נדון בזה אני מבינה יום ראשון, במשרד החינוך. 1.3 מיליארד כמעט תוספת תקציבית, שהיא כמעט כולה סקטוריאלית וכמעט כולה מגזרית. בעוד המשרד הזה מקבל קיצוץ. מקבל קיצוץ תוך כדי הכול. כאשר מקצצים במערכת ההשכלה הגבוהה ממה מקצצים? מזכויות למילואימניקים? מהטבות? ממלגות? ממלגות מחקר? ממה וממי בדיוק מקצצים? מה נדמה לכם שאתם עושים פה?
ביום ראשון כאשר נשאל את כל השאלות אנחנו מתכוונים לדבר על החברה למתנ"סים, על נוער נושר. על התקצוב הסקטוריאלי. על הקיצוצים במערכת השכלה גבוהה, על החינוך לגיל הרך שלא קיבל את הכסף שהשר הבטיח לגיל הרך. את ה-200 מיליון שקלים להכשרות פדגוגיות. על מפעל ההזנה, על כפרי הנוער. על כל תוכניות הפיתוח. כמובן על הרשתות. על החינוך הלא פורמלי. על כל מה שאנחנו רואים פה את כל סדרי העדיפויות המעוותים דרך המשרד הזה באופן שמחייב את התשובות של כולם.
אני לא יודעת כמה זמן ייקח הדיון הזה, אבל אני כבר אומרת, לדיון הזה אנחנו נבקש שכל אנשי המקצוע יגיעו. כי אנחנו נרצה תשובות מפורטות. זה פעם אחר פעם שאנחנו רואים תקציב משרד החינוך, הוא משתנה כמעט כולו בקומבינות, בהעברות תקציב תוך כדי שנה. ופה, נוכח מה שקורה אנחנו נצטרך תשובות, גם בגלל כל מה שעומד על הפרק בעת הזו. אני גם חוזרת, אנחנו גם נשאל למה אין דברים.
לסגור את תקנת המחנכים. אני לא מבינה באיזה חוצפה. באיזה חוצפה פוגעים ככה בתנועות הנוער. ואנחנו נרחיב על זה ביום ראשון. אבל אנשים שקפצו למלונות כאשר לא הייתה מדינה. עשו בייביסיטר בבתי חולים לצוותי רפואה שעבדו 20 שעות. הלכו לכל משימה, כי זו השליחות, זו ההגשמה. זאת מבחינתם המשימה הכי חשובה שיש להם כתנועת נוער בעת כזאת. והם הראשונים שקיצצו בהם במשרד החינוך. כאילו באמת, אין הכרת טוב אפילו. לא רק ערכים, אין דברים בסיסיים.
כמובן אנחנו נשאל גם על כל המינהלות לזהות יהודית במשרד החינוך. כי אנחנו מבינים פה שגם שם יש להם מינהלות או רשויות, איך שלא תקראו לזה. אז אני מקווה, כמו שאמרתי שאנחנו שלחנו רשימת בקשות למוזנים. אני מקווה שהם יבואו. אנחנו נדרוש את התשובות.
אני גם אומרת שיש דברים שלא קיבלנו עליהם תשובות. על ביטחון לאומי, מה שאתה ביקשת מהם לעשות. הביאו? הם סידרו?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
הסיכום איתם היה שני דברים: א', לא מפרטים והם צריכים למצוא פתרון ותוך כדי.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
והפתרון הזה נמצא. הרי זה לא מפורט בתקציב. תשברו את הראש, אל תבואו לפה להעברה, כשתבואו להעברה אל תבואו לפה אם זה לא. אתם לא יכולים להעביר בתוך הסעיף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתם לא מפטרים, אתם משאירים את האנשים ועד הקיץ כשאתם באים בהעברה הבאה תבואו עם הפתרון שלכם.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא, אני אומר, לא הלכתי על פתרון של שיעבדו. אני לא עובד על עצמי בשביל שיעבדו עליי.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
הכי חשוב שלא מפטרים. אם מפטרים אנשים זה בעצם מצמצים את האגף לביטחון קהילתי. חד משמעית.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
המקורי היה 121 מיליון שקלים. כן, זה היה 121 מיליון שקלים. הוסיפו, העלו אותו ל-150 מיליון שקלים. עכשיו הם הורידו אותו ל-30 מיליון שקלים. לא היה בבסיס. יפטרו. יש להם 1,450.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא, המכירה של וויז היא באמת שאלה, כי זה בעצם אומר שמשהו כמו 120 מיליון שקלים ייכנסו פה ממיסים, נכון?
היו"ר ינון אזולאי
¶
אני הגשמתי חלום כפול. את גם רוצה? זה ליל הגשמת חלומות, מי שרוצה להוציא את רוטמן, אני מוכן לתת לו את זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שמע רוטמן, אני יודע שזה מבלבל, זה אותה קונסטלציה. אבל זה עולם אחר לחלוטין. פה זה גן עדן, שם זה הגיהינום. באמת. תודה רבה. אתה יודע שאני ביקשתי קצבה מביטוח לאומי על מה שאתה עשית לי בוועדה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ועכשיו הם שוקלים זאת לחיוב. אפשר להצביע בבקשה? אגב, אם שרה נתניהו נפגעת עבירה אני נפגע פעולות איבה ממך.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תודה רבה. אני פורש.
נכון שאנחנו ביום היסטורי. אני רוצה לדרוש ושנייה להבין מה קורה עם צבי סוכות. כי אמנם אנחנו באירוע שאי אפשר, אתה יודע, להמעיט בחשיבותו. מה קורה עכשיו? הוא חוזר? זה מתפטר? אי אפשר להתפטר פעמיים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
צעקתי על טמיר. לא אמרתי שזה טמיר, אל תגזים, אני לא. אמנם אתה חושב שכל החרדים נראים אותו דבר, אבל אני יש לי הבדלה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
דירוג אשראי של מדינה? יש דירוג כזה בכלל? אנחנו במבוא לחירייה עם הזה שלנו. נכון?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תגיד, יש לי שאלה. יש קטע, באמת אני רוצה לשאול אותך. אולי זה בגלל ששנינו מזרחים. למה אנחנו לא מוזמנים לאירועים של יהדות התורה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בר מצווה. עכשיו תשמע, את פינדרוס אני מבין למה הוא לא מזמין. אני מבין. אבל תגיד, מה הקטע? למה את גנץ הוא הזמין?
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אם היה שם חרבו דרבו זה היה עליך ולא עלינו. אבל בסדר. חוץ מזה, אתה חושב שאתה מכיר מה זה לוחמים. חכה, חכה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל לא מזמינים אותי לשום אירוע. אני מתחיל לחשוב שאני עושה משהו לא בסדר בכנסת. אפשר להצביע על זה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני מתקרב לכניסה. עומדת שם קבוצה של חבר'ה חרדים צעירים. אומרים הנה, תסתכלו זה יבגני מישראל ביתנו. סיפור אמיתי.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אני חייב להגיד לכם ששאלו אותי לפני זה מי זה ואמרתי להם זה מישראל ביתנו, אבל לא יבגני.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יודע מה? נזכרתי שראיתי. יש בתמונות במסדרון, אני ממליץ לכם לראות, יש קטע מצחיק. מירי רגב, סתם כי עכשיו נזכרתי ברלב"ד. מצלמת סלפי. עכשיו, איך היא מצלמת סלפי? הפוך. היא עושה ככה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
נאור, עכשיו אני מתחרט על כל הפעמים שהוצאתי אותך מהוועדה, כי היה לך זמן לראות את התמונות במסדרון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כן, מה יש לי לעשות? אני מסתובב פה במסדרונות, במקום לשבת על הברזלים פה.
אני רוצה לומר לה: אחד, לא עושים את זה ככה, אלא ככה. אבל שתיים, יצא לה טוב. היא מצלמת בפוקוס יחסית, זה נראה טוב. אמנם קצת מוזר, אבל בסדר.
אתה יכול להצביע על זה.
שלומית ארליך
¶
תוך התחייבות שכל התחייבות היא תיבדק כמו שמכבי תל אביב בודקת למה הם שוב לא עברו את שלב הבתים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, לא, זה משרות אמון. זה בערך כמו ראש השב"כ שאתם רוצים למנות עכשיו. רוטמן, אתה לא תצא איתי ראש. פה אתה לא תוציא אותי מהוועדה. אין לך מה לעשות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
פינדרוס, תדע לך, אני ביום כיפור אני מבקש מגילה שאתה תכתוב כמה אתה מתנצל בפניי. אנחנו שעה וארבע דקות - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אנחנו שעה וארבע דקות מהדד-ליין שהציב יושב-ראש ועדת הכספים. לשב"כ. כשאני ביקשתי את רונן בר פה אתם צחקתם. אתם צחקתם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אנחנו שעה ושלוש דקות מהדד-ליין. אני לא יודע מה אתכם, אני שם קסדה. כי אם מישהו מעז להפר את מילתו של יו"ר ועדת הכספים האגדי, המיתולוגי, שני רק לבן גוריון שהיה איתו פה כשהם חתמו על מגילת העצמאות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
גפני חתם. הוא קיבל 1.3 מיליארד לירות חדשות לתקציב החינוך הזה. אבל זה עלה לנו קצת. זה היה או זה או הקמת המשטרה, הלכו על זה והקימו את המשטרה שנה אחרי. אבל עכשיו אני רוצה לשאול שאלה ברצינות. אפשר?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, הוא יגיד עוד שעשינו הסכמות בלעדיו עכשיו. מה היית? היית בבית ג'אן, פתחת את תחנת הכיבוי שקיבלת? איך סידרנו לך את זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
משמר הכנסת, אמיתי. שתדעו שכל מה שנאמר בכנסת שמעו במסדרון. עכשיו תעשו עם זה מה שאתם רוצים. כל מה שנאמר בחדר שמעו במסדרון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
זה מה שלא הבנת? בכל הדיון זה מה שלא הבנת? הפלטה הייתה בעייתית? זה, כל הדיון ההזייתי, באמת. הזיית ההזיות ומה שלא הבנת זה הפלטה של הטלפונים.
לינון יש טלפון כשר, אז אין צורך בכלל בציטוטים שם. הוא בא שמור בצבע סגול.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה עוד פעם אתה לוחץ. מה עם סייקס פיקו, מה קורה שם? הבנתי יש חלוקת גבולות. מה עם ההסכם עם חיזבאללה? בחייאת עמית. מה ההסכם? הבנתי אתם משרטטים מחדש את הגבול. מה שנקרא מאורע היסטורי ממשיך. סייקס פיקו סיימו את תפקידם ההיסטורי ואתם משרטטים ומשכתבים מחדש את ההיסטוריה של המזרח התיכון.
אגב, ינון, מה דעתם על סייקס ופיקו?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, הוא אמר שנתיים וחצי אחרי זה. שנתיים וחצי. זה משנה לגמרי את הצפיפות. עמית, ממך, מבן אדם מעמיק כמוך הייתי מצפה לדעת את ההבדל בין מים מתוקים למים מלוחים. והייתי מצפה לדעת שהצפיפות שונה לגמרי. ולכן מכלי המים בספינות צריכים להיות מלאים בצורה שונה לגמרי על מנת לאפשר ציפה מיטבית וחיסכון בדלק.
אבקש להצביע על זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
חמד, אתה רוצה לספר לנו איפה הכסף של החברה? לא. בסדר גמור. כי אין כסף? הלך הכסף?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אין, אתם שולטים. אני חייב שפעם אחת תעשו לנו, לכל חברי הכנסת, הרצאה על התקשורת החרדית. אני ממש אשמח. הפרגוד זה שלכם?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה אתה עושה לי ככה? אל תדאג, אתה לא תסיים בחדר חקירות כמו ח.ב. אני לא רוצה להזכיר שמות.
אפשר להצביע על זה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה שזה יהיה אובר לא רק לחרדים. אנחנו מנסים לפתוח אובר לכולם. זה באמת בושה שזה רק לחרדים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
היית מגדיר את היחסים ביניכם כ- complicated?אפשר להצביע? אני רוצה לנמק אחרי זה את אובר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בסדר, מה אתה רוצה? אתה גם לא שופט בבית משפט עליון, עדיין אתה מחרב לו את הצורה. בסדר, בוא.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בוא, כאשר גונבים לי עט 0.4 כל יומיים מהמושב שלי אף אחד לא מדבר. אף אחד לא מדבר. העולם שותק.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל אם ככה במקרה אתם צופים במצלמות ורואים מישהו כותב הגיג מסוים עם עט 0.4 שהוא שחור שלי, אנא בבקשה.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
כן, כן. אתה יודע למה, כי אני שנה לא השתמשתי בו כי הייתי מאובטח. לא יכולתי להשתמש בו, לא הרשו לי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תגידו, אתם ידעתם שגנבו לרוטמן מתחת לעיניים שלכם את הזה? זה שני רק לפשיטה לקונגרס שם, מה היה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כל יום אתה מגיע, אתה צריך להראות להם את תעודת הזהות שלך. כל בוקר, אתה מגיע, מראה להם תעודת זהות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יודע מה היה לי קטע מצחיק? עומד מהמשמר ועומד הזה על הלבוש היותר nice. ואז אני מראה לו את התעודה. הוא אומר לי 'לא, אני רק שומר פה, תראה לו'. בסדר, כאילו חיכיתי. לא משנה. תגיד, אבל אני לא ידעתי שגנבו לו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נו, באמת. אני מבקש לנמק ולהגיש רוויזיות על כל הביזיון והמחטף שנעשה פה עכשיו. ואני רוצה התייעצות סיעתית עכשיו.
היו"ר ינון אזולאי
¶
בבקשה. אנחנו חוזרים ב-23:16 לאחר התייעצות סיעתית.
(הישיבה נפסקה בשעה 23:12 ונתחדשה בשעה 23:18.)
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, סתם. מעניין אותי, באיזה עולם אתה עם קורקינט חשמלי ואיך לא קיבלתי תמונה כזאת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה זה, הכנסת זה רכוש פרטי שלך? יא מבולבל. וואלה, טוב מאוד שלקחו לך את זה. טוב מאוד, הייתי מחפש את זה בווילה של ביבי, אולי הוא חשב שזה גם איזה מתנה שהוא קיבל מאיזה ראש ממשלה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נו, ינון. מה, זה כל כך לא חברי, באמת. אני אבקש להצביע על ההסתייגות הזאת. אתה יודע מה? אני רוצה למשוך את ההסתייגות הזאת.
שמחה רוטמן (הציונות הדתית)
¶
אגב, תדע לך, אני מכיר אותו הרבה שנים. אין לי מושג מה הדעה הפוליטית שלו. הוא איש מקצוע. אני לא יודע מה הדעה הפוליטית שלו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני רוצה, אני אבקש להגיש רוויזיה על זה. אני רוצה לומר לך שיש בי שמחה היום שחברי עוצמה יהודית, בראשם איתמר בן גביר, הידוע בכינוי "פיתמר" מצטרף בחזרה לקואליציה. קודם כל, זה היה ממש סצנה מתוך חברים, של רייצ'ל ורוס we were on break וזה. בתור מי שהיה באופוזיציה, הוא בלתי נסבל. קודם כל, הוא עצלן. לא הגיע לא לנמק, לא זה. עוצמה יהודית, הם לא באמת הבינו מה זה אופוזיציה מה זה קואליציה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
עכשיו גם משנים את הכיסאות שוב. מה יעשה אלקין? הוא שוב יהיה באופסייד. אתם יודעים שלאלקין אין מקום בשולחן הממשלה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש לו רק כיסא, אבל הוא יושב ליד דן, מרוב שיש שרים. הבן אדם באופסייד. אפשר להצביע על זה. אתם לא מאמינים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נכון? היחידה ששמה לב לדבר הזה. יושב אלקין, לכולם סידרו כיסא ושולחן והוא רק עם כיסא.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא, אלה היו צריכים להעביר לי את המשכורת? אלה היו צריכים להעביר לי את המשכורת?
שלומית ארליך
¶
בתנאי שכל שקל שיוצא מהתקציב יהיה יעיל יותר מהחילופים של מאמן ישראל שמחכה עד הדקה ה-89.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
רוטמן, שמע, אני יודע שזה מבולבל, תעבור לשם. מאז שאתה באת הוא לא נותן לנו לנמק, הוא פשוט מקריא הסתייגויות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תודה פינדרוס שאתה פה, באמת. תדע לך, אני לא יודע מי היה השופט בתיק, אני לא יודע מה היה, אני לא יודע זה. אני בטוח שגפני היה יו"ר ועדת הכספים ואני בטוח ושמח שאתה הפסדת במשפט.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אחד מהם הוא לא היה שמח, כי רק בגלל זה אני פה. באחד מהם, שהצלחתי, הוא לא שמח כי בגלל זה אני פה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
עכשיו אתה לפי שעון. על העשר שדרדסת לא שלפת שעון. כל הכבוד, אני מת על התקנון. אתה יודע, אגב תקנון, שמעו קטע תקנון וחוק. הגשתי בערך 130 שאילתות לאיתמר בן גביר. כשהתמנה השר בהודו לממלא המקום שלו אז החליט השר, הוא לא ענה לי כמובן לשום שאילתה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
רגע, אני אספר לרוטמן, כי הוא אוהב תקנון וחוק. הוא מחק לי את כל השאילתות. הוא לא ענה לי. לא ענה לי איזה שנה וחצי. ואז מה הוא עשה? מחק לי את השאילתות. ואני בא לרדא ואני אומר לה מה מחקתם לי את השאילתות? היא אומרת לי שים לב, בתקנון מותר לשר למחוק, כי נכנס שר חדש. אז אני אומר לה וואי, איזה קטע, איזה יופי של תקנון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, רק חסר ש-מ' מהשב"כ ייכנס לפה עכשיו. או שרחמה ליצלן יאיר נתניהו יגיע לדבר על ההוצאות שלו במיאמי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בקיצור, רוטמן, הוא מחק לי את ההסתייגויות, הוא מחק לי את השאילתות. אבל כשאני שואל אותו תגיד, התקנון שאומר שתוך 21 ימים צריך לענות לי, זה לא תקנון הכנסת? מה היית אומר?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
התשובות המאוד קונקרטיות שלך, בלי להזיז עפעף, אתה יודע, מאוד יציב, היו מאוד חסרות לי. פינדרוס עצבן אותי במקומך, אבל אתה יודע.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תדע לך שתמר ניסתה להחליף אותה בצורה טובה, אבל האמת תודה רבה לך. ואם אתה בחופש, למה אתה פה?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא, אני אגיד לך מה קרה. הוא הרגיש שלא ענו לך על כל השאלות והוא אמר אני איש של תשובות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא הבנתי, יש משמעות לכניסה שלכם או ששמעתם שיש סנדוויצ'ים? יש עדכון? עצור שעון. הוא רוצה לעדכן.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
רוטמן, תקשיב, מה שאתה דיברת בשנתיים האלה זה שווה ערך לעשור של שיח. עזוב, שחרר. אתה לגמרי יכול לפרוש.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תגיד ינון, אתה יודע שיש קיצוץ בשכר המורים? ידעת את זה? אני עכשיו מקבל ווטסאפים. אתה מקבל ווטסאפים אצלך?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נכון, היה הסכם. אתה צודק. אבל מה שווה הסכם אם אי אפשר להפר אותו? נגיד, הסכם הרוטציה שהיה לכם עם סמוטריץ'? תקשיב טוב, מקצצים להם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מיליארד שקלים קיצוץ, מהמורים. לכל מורה בין 300 ל-860 ש"ח. אגב, ישבו עם האוצר. יואב, ישבת איתם? שמע, אם אתה יושב עם יפה בן דוד זה אירוע שאני רוצה להיות בו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא יצא לך? חבל, זה צ'ק ליסט בקריירה. אבל בקיצור, ישבו עם האוצר, שר האוצר, גורמים בלשכת ראש הממשלה. רק חסר שהם יישבו עם קטאר, אבל זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא מעוניין במלכות. ניסינו את זה בעבר, לא עבד כל כך טוב. למרות שפינדרוס לגמרי טוען שמי המלך?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לא גפני. 1997, אני הייתי חבר הנהלה בעמותה שניהלה מוסד פטור. אתה יודע מה היה ערך שעה אז? כאילו, שכר של מורה? אותו דבר כמו היום, 1997. אתה יודע כמה יפה בן דוד היה מאז עם האוצר?
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
לפחות 20. זאת אומרת, השכר הוא לפחות 2.5. השכר הוא פי 2.5. כשאתה בא לעשות פלט על שכר שהוא פי 2.5, אתה אומר בוא נעשה פלט גם על השכר שמוצמד ל-1997, גם לא למדד. בלי מדד. עזוב זה, לא למדד, שקל. כמה שהיה אז בשקלים היום בשקלים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מס' 2 בעולם בסכרת type 2. מה יש לך לומר על זה? זה מרגיז. למה לא העלית את המס על הסוכר? למה לא על החד פעמי? למה על הפלסטיק ברחוב? אה, זה מרגיז אותך? מה עם קרן ההטמנה ששודדים את הקופה הציבורית? זה מרגיז אותי. תצביע ואני מבקש לא להפריע לי בהסתייגות הבאה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא, רגע. אני רוצה להגיד לך. אבל אם עכשיו דיברנו על כל הדברים האלה שהם באמת מהותיים בעת הזו, מה שמעצבן אותי זה שגמרו את הצעירים ואת המשפחות הצעירות בתקציב גזרות על מלא.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
שחיקת שכר של השירות הציבורי, העלאת דמי ביטוח לאומי. גנבו יום הבראה, העלו ארנונה, מים, חשמל, מחירי תחבורה ציבורית.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
כן, אני עושה הרבה דיונים. האי של שפיות שלי, ועדה נורמטיבית שאשכרה מפגישה בין רשות לחברה אזרחית ואשכרה עושים דברים עבור הציבור בוועדה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אין לזה תקשורת, אבל זה לפחות מראה לנו למה באנו לפה. אני תמיד נזכרת שם למה אנחנו בכנסת. זה, בשביל זה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אז אני נכנסת לדיונים שלך ואני רואה באמת את הטרלול ואני אומרת לא בשביל זה באנו לכנסת.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לעסוק בצעירים מפונים, בצעירי חבל תקומה וצעירים שורדי מסיבות וצעירים בסיכון. לעסוק בקשיים של משפחות צעירות. תאמין לי, זה מחזיר אותנו, מקרקע אותנו למה התפקיד של מדינה. אצלכם נגמר הסיפור. אין למדינה תפקיד, רק לבצר שררה. חוק חסינות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
חוקי שחיתות, ועדה לבחירת שופטים, זה. למה לא לעשות?
אתה יודע? אני רוצה לספר לכם משהו. היום יחד עם קטי שטרית היום העברנו בוועדת הכלכלה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
יחד עם קטי שטרית היום העברנו בוועדת הכלכלה חוק לצמצם או לנסות לסייע במניעת אובדנות בקרב אוכלוסייה במצוקה נפשית. היום, אשכרה, אי של שפיות, ועדת הכלכלה, תוך כדי הדיונים פה יצאתי וטיפלנו באנשים שבמצוקה נפשית שצריכים את המדינה, צריכים את המערכת. וככה עושים דברים יפים.
כמעט קרה לי פעמיים היום, אבל היה צריך עוד קצת זמן. אולי תביא את הישועה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אז אני אתן לך את הקרדיט. אבל תעשו זה, תנו איזה קווץ' שיהפוך את החוק הזה ליותר טוב. שתדעו לכם שכאשר עוסקים בדברים חברתיים רואים את הבית הזה מאוד יפה. הלוואי ויעשו את זה יותר.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של סיעת העבודה.
לפני סעיף 1 חוק זה ייכנס לתוקפו רק לאחר שהמדינה תתחייב להעניק לכל אזרח שירותי בריאות ציבוריים מלאים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
סליחה, הוציאו תקנון לא להכניס אוכל לוועדה. לא קיבלת את הממו?
ינון, אני יכול דקה של רצינות ואז תצביע?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לפני חודש וחצי היה דיון בוועדה לביקורת המדינה על נושא הסמינרים והילדות הספרדיות. למה הדבר הזה לא מסתדר? באמת, תענה לי.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
כי הם רוצים שהילדות שלהם ילמדו במוסדות האשכנזיים. אז הם לא מפוצצים את זה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לבשר לכם, שימו לב, כולם תחזיקו חזק בכיסאות, כולל החבר'ה מערוץ הכנסת וזאת שמחלטרת שם ערוץ הכנסת. שהיא בעצם הדוברת של ולדי.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אתה רוצה שנלך לחדר ישיבה מסווגת ותגיד לי עם מי אתה מדבר?
בכל זאת אני אגיד את הברייקינג. מה קורה? כמה התייעצות סיעתית יש לנו?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש לי עוד ברייקינג לפני ההתייעצות הסיעתית. במקביל למאי גולן, בעודה זועמת ומאיימת שהיא לא תצביע לתקציב, גם שר התשתיות שאני חשבתי שהוא שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, עכשיו תקשיב על מה הוא זועם. על תקציב רמ"י.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שלקח השר גולדקנופף. "מאחר ולטענתו הכספים הללו מופנים בסוף לתשתיות". תגיד, מה עם לפרק את רמ"י?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מאז זירות שוכר אני שומר לך חסד נעורים. אני רוצה הסתייגות. את היית צריכה לשמור לי חסד נעורים, זירות שוכר.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
אני מנפגעי קריית גת. קריית מלאכי זה רובע אלה. ועכשיו ממציאים לנו עיר ליד קריית מלאכי.
היו"ר ינון אזולאי
¶
מה נתן להם? הוא בא אליו כשהוא היה בן שנה במצוקה, הוא אמר לו אני אתן לך קצת כסף כל שנה?
היו"ר ינון אזולאי
¶
עכשיו. אבל בשנים הקשות שלו הוא אמר לו בוא אני אשלם לך משהו, שיהיה לך קצת. לקח את באר טוביה, קריית מלאכי, בלע אותו. מסכן.
היו"ר ינון אזולאי
¶
חמש דקות. 24:00 חוזרים להצבעה, כמעט אחרונה.
(הישיבה נפסקה בשעה 23:55 ונתחדשה בשעה 23:59.)
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מצד שני, שחטתם אותנו אתמול. לא הייתם מסוגלים איתנו. על דקה עשית לנו פרצופים, שלומית, כאילו, הלכתי הביתה עם מועקה. ולדי היה צריך לעודד אותי כל הדרך. ועכשיו, תסתכלי, כאילו כלום.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כל הדרך. שמע, דיברנו ועשינו ומה לא. ועכשיו, מה אני צריך לשכנע אותך? אני לא יודע מה לעשות. אני מרגיש כמו אושר שקלים בדיון על התקציב. לא, באמת. את יכולה להסביר לי מה עושים?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שימי לב. הרי הוא תקתק פה, הבסטיונר, סליחה, ואני אומר את זה במלוא הערכה. תקתק לנו פה איזה 500 בלי שנשים לב. באמת, בלי שנשים לב.
היו"ר ינון אזולאי
¶
תוציאי הודעה על הרוויזיות. כל הרוויזיות. כן, כל ההסתייגויות על החוק, החלק המילולי בתקציב. אנחנו תכף נעבור לחלק המספרי. בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יש לי שתי שאלות. קודם כל, יש לפחות שלושה סעיפים שלמיטב הבנתי אנחנו לא יכולים להצביע עליהם.
שלומית ארליך
¶
כן. רק בתקציב האחרון אנחנו חיכינו עם דפי החלפה, הצבענו על הסעיפים האחרים והשארנו את - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שאלה שנייה. אני מנצל את ההזדמנות שגם בכירי האוצר נמצאים כאן. לפני כמה שעות, אולי שעתיים, ממשלה אישרה קיצוץ רוחבי במשרדי ממשלה. בעצם התקציב עשוי, כלומר הוא ישתנה. האם הקיצוץ הזה יוטמע בתקציב או שאנחנו נצביע על תקציב שהוא לא רלוונטי.
היו"ר ינון אזולאי
¶
אבל אנחנו נראה. בבקשה, באתם לפה בדרמטיות ואני חושב שזה באמת אירוע. אנחנו רוצים לשמוע.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
ינון, אתה יודע מה שמעתי? שמעתי שהיום האוצר בישיבת הממשלה בא בטענות ליושב-הראש או לגפני שהוא לא מאשר מספיק מהר את הדברים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד)
¶
זה היה היום שוב. אז מעניין אותי מי יצא בהאשמות האלה. הייתי שמח שהוא יבוא לפה לדבר ויסביר. בזמן שאנחנו מחכים פה לאוצר פעם, פעמיים, שלוש ועושים איתנו ג'ולות וגולות. מעניין.
אסי מסינג
¶
קודם כל, לילה טוב. דבר שני, אין שום דבר דרמטי בכניסה.
מה שאני מבקש רגע להציג רגע זה את עניין החלטת הפלט שהתקבלה עכשיו בממשלה ואת הרקע לה וכמובן את ההשפעה שיש לה על התקציב.
אסי מסינג
¶
הזה.
קודם כל חוק המסגרות קובע, כידוע, את שתי המגבלות: מגבלת האוצר ותקרת הגירעון. החוק, במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2025 נכלל למעשה כחלק מהעניין תיקון של המסגרות, בהינתן המצב הקיים בשים לב לצרכי המלחמה וכו'.
למעשה, כאשר התוכנית הכלכלית אושרה בממשלה היא כללה שורה של צעדים לצד ההכנסה שהובאו בפני הכנסת וחלקם לא הושלם בהם הדיון במסגרת הוועדה והם לא מאושרים. לכן התוצאה של היעדר חלק מאישור הצעדים הוביל לחוסר בהגדלת הכנסות על מנת לעמוד במסגרות, שהוא נאמר בסדר גודל של 1,590,000,000. זה חלק מהצעדים שלא אושרו.
כמובן שצריך בסופו של דבר להגיש תקציב שהוא תקציב מאוזן, גם מצד ההכנסות וגם מצד ההוצאות. לכן הדרך לעשות את זה יכולה להיות בכמה אפשרויות. האפשרות שהממשלה בחרה כרגע היא פשוט להפחית את ההוצאה באמצעות הפחתת פלט בכל משרדי הממשלה בגובה הסכום הזה ולמעשה להקפיא את הסכומים כך שאי אפשר יהיה להוציא אותם והם יועברו לרזרבה.
ככל שיאושרו חלק מצעדי ההכנסה, כולם או חלקם, לפי הגובה, ניתן יהיה לקחת אותם כצעדים מאזנים. דרך מימון זה בלשון, זה חוק יסודות התקציב. ביחס לתקציב הזה וביחס לתקציבים של 2026 עד 2028 שנמצאים בתוכנית הנומירטור אז כמובן משפיעים גם בהקשר הזה.
אסי מסינג
¶
רגע, שנייה. וזה יהיה בהמשך. מה שהממשלה אישרה זה את הסכומים שיש להפחית מכל אחד מהתקציבים, מפורט במסגרת נספח ב' להחלטת הממשלה. והכוונה היא בסופו של דבר לעשות את ההעברות הללו אחרי שהתקציב יאושר. אבל במהות עצמה עצם קבלת ההחלטה הוא כמובן, מה עוד אפשר היה לעשות? אפשר היה לשנות את המסגרות ואפשר היה לקדם חלק מתיקוני החקיקה האחרים.
אסי מסינג
¶
אפשר לעשות את זה גם לאחר האישור של התקציב מהעברות תקציביות. ואפשר גם לעשות את זה בדפי החלפה, אלה שתי האפשרויות.
אסי מסינג
¶
אני מזכיר, התקציב אומר למעשה מהי המסגרת הכללית שהממשלה יכולה להוציא. זה מה שקבוע בכל אחד מהסעיפים. וכרגע הממשלה אומרת כדי לאזן את ההוצאה היא תוציא פחות מהסכומים הללו.
אסי מסינג
¶
לא, זה התוכנית הכלכלית שהוצגה בפניכם בעבר. ההפחתה עכשיו היא לא קשורה ליעדי המלחמה. היא לצורך האיזון של המסגרות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כי אנחנו מאשרים תקציב עכשיו. הוא לא יכול לא להביא. אישרו את זה בממשלה, הוא צריך לבוא לכאן.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מתנצל שאני מפריע לך. אני רוצה שנייה להבין. התייעצות סיעתית. אני רוצה שנייה להבין מה זה משפיע על התקציב הזה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כן, אבל פלט שמקבלים אז בסוף אני רואה את זה במספרים ואני מבין שנגיד האוצר - - -
יואב הכט
¶
בגדול, כשהממשלה עושה, חוק ממשלה של קיצוץ רוחבי מה שקרוי פלט, אומרים לכל משרד כמה להפחית. כל משרד אחרי זה צריך ללכת בתוך המשרד ולדון.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
¶
לא, כי הוא אומר שזה פר סעיפים. בגלל שצריך להיכנס לסעיפים, זה מה שאתה אומר?
יואב הכט
¶
הזכות הזאת עומדת בידיו. לא יכולים אחרי זה, דווקא עכשיו בוודאי שאנחנו לא כופים את זה מראש.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
ולדי, אני לא מבינה למה לא לאמץ את זה? אם יש דרך עוקפת דפי החלפה ועוקפת דיון.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
כי אתה יכול להגיד אוקיי, עכשיו אני מאשר תקציב סביב איזה מסגרת תקציב. ואז אני עושה איזה שהיא חריגה, למעלה או למטה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
היה בעבר דבר כזה שלפני שמאשרים תקציב בעצם לפני שאנחנו מצביעים על המספרי עכשיו, היה תקדים כזה שהיה קיצוץ בממשלה ובאו ועדכנו?
אסי מסינג
¶
אני לא זוכר שהיו בשנים קודמות היקף כזה של צעדים שלא אושר בכנסת. לכן מבחינת הסכום, לכן זה החריג. זאת אומרת, מה שלא אושר זה צעדי הכנסה בהיקף של 1,500,000,000.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא, השאלה אם היה תקדים של קיצוץ רוחבי רגע לפני אישור התקציב? האם היה תקדים של קיצוץ רוחבי רגע לפני אישור התקציב.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
בהשוואה לגפני לא היה כזה דבר שגפני שלח אותם הביתה עם כל כך הרבה כסף. מעולם לא היה דבר כזה.
יואב הכט
¶
2023-2024 הייתה החלטת ממשלה שהתקבלה משהו כמו שבוע-שבועיים לפני אישור התקציב בכנסת, לקיצוץ רוחבי בהיקף של 1,800,000,000.
יואב הכט
¶
2023-2024. סגרו מימון של תוספת תקציב לביטחון הפנים ובוודאי שהדבר לא נעשה בדפי החלפה אלא כאשר מימשנו את ההחלטה הגענו לוועדת כספים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני חבר כנסת לא מורכב, אני פשוט. אני מצביע, אני רוצה להצביע לתקציב עם המספרים הנכונים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, זה משנה, אני אסביר לך למה. אתה צודק, זה יכול היה לבוא גם עוד שבוע, אבל הבאתם אותו עכשיו, לא אני.
אסי מסינג
¶
אני אסביר רגע בכל זאת את השאלה של מאוזן או לא מאוזן. בהיעדר ההפחתה של ההוצאה כפי שהממשלה אישרה אותה עכשיו אז למעשה התקציב לא היה מאוזן.
אסי מסינג
¶
לא, ולכן מה שעושים פשוט הפחתה בגובה הסכומים. זו הפחתה, דרך אגב, שהיא יחסית לא מורכבת. לקחת את הסכום, פשוט להפחית אותו מכל אחד מהסעיפים.
שלומית ארליך
¶
או מידי ארבעה חודשים. שבעצם בסופו של דבר כבר היום יודעים שיש שינוי בתקציב שלא משוקף באמת בתקציב ומיד לאחר שנאשר את התקציב יבואו העברות תקציביות שישקפו את התקציב האמיתי. זאת הטענה.
אסי מסינג
¶
כן, אבל שוב פעם, אני מכיר את הטענות האלה. זה לא מסוג הטענה של הוצאה צפויה מתוכננת שלא שוקפה. בסדר? אין פה, זה לא העניין. אלא יש פה הפחתה בצורה ברורה וחלקה של סכומים מכל אחד מהסעיפים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני חושב, היועצת המשפטית של הוועדה, אנחנו עכשיו מצביעים על המספרים. לא יכול להיות מצב שאני אצביע על מספרים שהם לא נכונים. המספרים לא נכונים. וברגע שאני מצביע עכשיו והיועץ המשפטי של משרד האוצר אומר את זה בצורה ברורה שמכל התקציב, מכל הסעיפים יקוצץ. מכל סעיפי התקציב יקוצץ ויובא לרזרבות. אז אני מצביע עכשיו על מספרים לא נכונים. לא יכול להיות מצב כזה. אני מציע שיתקנו את המספרים ואחרי זה נצביע.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני לא מבין עדיין את האירוע שאתם אשכרה מבקשים מאיתנו להצביע על תקציב שהוא פיקציה. בין אם בצד ההוצאה או בצד הרזרבה.
אסי מסינג
¶
הסכום שלפיו חושב היקף הקיצוץ, זו תשובה שהיא לא פשוטה בגלל, אין תשובה פשוטה, בסדר? הסכום שלפיו חושב הקיצוץ בסעיף הרלוונטי לתקומה לא כולל את תקציב תקומה. ולכן ניתן לטעון שלא צריך להחיל אותו על תקומה. אבל, כמו שגם אמרתי קודם.
אסי מסינג
¶
הסכום הוא ברמת הסעיף וניתנת אפשרות לשרים הרלוונטיים שאחראים על כל סעיף וסעיף לבחור איפה לקצץ את הסכום.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
וזה מביא אותי, זה לאוצר, לאגף תקציבים. זה מביא אותי לשאלה הבאה: האם הכספים הקואליציוניים שאנחנו מדברים עליו, חמישה מיליארד שקלים.
אסי מסינג
¶
איך מחלקים את זה בתוך הסעיף זו סוגייה שאין מישהו שקובע את זה לבד. זה משהו שצריך לדון בו.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
לא, אבל כל הסעיפים, נניח במשרד ממשלתי יש, לא יודעת מה, 50 סעיפים, אז הפלט הוא על כל כ-50?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתם לימדתם אותי שאין בושה. אם אתם גורמים לנו להצביע על תקציב כזה, בלי דפי החלפה. מה, למה לא להביא דפי החלפה? נו, תביאו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אם הממשלה הזאת הייתה צריכה מיליארד שקלים הייתי ממליץ לה להעלות את המס על הסוכר. לא קיצוץ, לא נעלים, בריא, עושה טוב לכל הבריות. תודה רבה, שבת שלום, חג שמח וחופש נעים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תגיד, יואב, לדעתך המקצועית, על מנת להימנע מכל הבוכנטריה הזאת, האם לא היה נכון להעלות את המס על הסוכר? עמדתך רק המקצועית.
יואב הכט
¶
שתמיד עדיף קודם כל צעדים שהם מוסיפים הכנסות למדינה והם נותנים מענה להחצנות שליליות. כמו למשל - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה אתה אומר לי צודק? למה אתה אומר לי שמונה חודשים צודק על זה? מה אכפת לי שאני צודק, אני לא צריך אותך שתגיד לי שאני צודק. שלומית כבר אמרה לי שאני צודק.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
תן לי שנייה. בתחילת השבוע פורסמה טיוטת החלטת הממשלה עם קיצוץ של שלושה מיליארד שקלים. איך זה פתאום הפך 1,590,000,000? תוך שלושה ימים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בסדר, אבל מי שהרכיב את זה. מישהו כתב את הטיוטה והפיץ אותה, נכון? אתה מסכים איתי?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה יודע מה? זה משפט שאף פעם לא נאמר. משפט שאף פעם לא נאמר בדיונים על התקציב "נחזור אליכם עם תשובות".
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
יש לי הסתייגויות על החלק המספרי. מה, מתי אני מציג את ההסתייגויות על החלק המספרי?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני חושב שהממשלה עשתה עבודה, באמת, שנייה, שנייה. עשינו חמישה תקציבים בשנתיים האלה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני חושב שזה התקציב הנוראי ביותר והעבודה הגרועה ביותר שראיתי את ממשלת ישראל מביאה תקציב. אם אני שר האוצר אני מפטר את כל הסביבה שלי. ואתם יודעים מה? אם אני שר האוצר אני מתפטר קודם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מבקש לשים פה שעון שניות. יש לי חוסר אמונה בכם.
(הישיבה נפסקה בשעה 00:45 ונתחדשה בשעה 00:50.)
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני, אגב, רוצה לדבר על סעיף הכנסת, שאגב לא קיבלתי עדיין תשובה.
(הישיבה נפסקה בשעה 00:50 ונתחדשה בשעה 00:55.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
07 – המשרד לביטחון פנים, מה שנקרא המשרד לביטחון לאומי, כולל דף ההחלפה, כולל דף החלפה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
כולל דף ההחלפה. התייעצות סיעתית, 01:21 אנחנו חוזרים.
(הישיבה נפסקה בשעה 01:16 ונתחדשה בשעה 01:25.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
אין בעיה. 01:30. יופי, עכשיו יהיה לנו עגול.
(הישיבה נפסקה בשעה 01:25 ונתחדשה בשעה 01:30.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
אתם רוצים על גמלאות ופיצויים? אני לא אכפת לי, הם מחכים לזה. אוקיי, 01:35. תדע לך שהם מחכים לזה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
יש לך מזל שנעמה ישנה עכשיו, אתה יודע מה היה הולך לך פה?
(הישיבה נפסקה בשעה 01:55 ונתחדשה בשעה 02:00.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
אין בעיה. רק אני מודיע, לא אכפת לי נגיד קרעי שם רוויזיה והלך, לפחות העובדים כבר יוכלו להתרוקן, כי מה נשאר פה? הם נשארים פה עם רוויזיה והכול. מסכנים, עובדי הכנסת, עד הבוקר. לא חשוב.
(הישיבה נפסקה בשעה 02:00 ונתחדשה בשעה 02:05.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
חברים, אני עובר לסעיף 25 – הרשות לניצולי שואה. אגב, למה לא כותבים שורדי שואה? כל פעם.
מי בעד? מי נגד?
היו"ר ינון אזולאי
¶
לפני שאנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית, אני רק רוצה להגיד לכם, אמרתי את זה לחבריכם, אתם תחליטו מה שאתם רוצים. יש פה עובדי כנסת.
היו"ר ינון אזולאי
¶
הסיפור של חמש דקות-חמש דקות זה לא איזה הנמקה להסתייגויות. אם אתם רוצים להתחשב בעובדי הכנסת, אז בברכה רבה.
היו"ר ינון אזולאי
¶
לא, לא, אני יודע שאתה אוהב אותם. הם רוצים להרגיש שאתה אוהב אותם. אז או שאתם מחליטים. בינתיים אנחנו נצא להתייעצות סיעתית עד השעה 03:02.
(הישיבה נפסקה בשעה 02:57 ונתחדשה בשעה 03:02.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
41 – רשות ממשלתית למים וביוב.
03:22.
(הישיבה נפסקה בשעה 03:17 ונתחדשה בשעה 03:22.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
03:47. לא משנה, למרות שמקודם זה לא היה, אבל בסדר.
(הישיבה נפסקה בשעה 03:42 ונתחדשה בשעה 03:47.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
אין בעיה, 68- רשות האוכלוסין. 04:02.
(הישיבה נפסקה בשעה 03:57 ונתחדשה בשעה 04:02.)
היו"ר ינון אזולאי
¶
רוויזיה. יופי, אז סעיף הבא. אתה עם אוזניות, אתה לא שומע. אני אומר לך שזה בסדר.
אנחנו עוברים על ההסתייגויות, חוזרים לחלק המילולי.
היו"ר ינון אזולאי
¶
מי בעד? לא, לא, לא, רוויזיה. אנחנו עוברים לרוויזיות.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
הרוויזיה לא התקבלה
ירון לוי (יש עתיד)
¶
רגע, אפשר על השלוש האחרונות רק להבין מה הצבעתי? על השלוש האחרונות, בואו נראה שאנחנו בלופ.
היו"ר ינון אזולאי
¶
סעיף 94 – בתי חולים ממשלתיים. 05:12.
(הישיבה נפסקה בשעה 05:07 ונתחדשה בשעה 05:12.)
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אה, קודם את המוקדמות? אין בעיה. מבחינתנו אפשר להתחיל. שלומית, אם תגידי שזה תקין אז אפשר להתחיל.
היו"ר ינון אזולאי
¶
בסדר, תודה רבה. חברים, תודה רבה לכולם, אופוזיציה, קואליציה, שהיינו פה ועשינו את זה גם בצורה נינוחה. תודה רבה לעובדי הכנסת כולם. לבדיחי ממשרד האוצר, תודה רבה. רק בדיחי, רק מה שביקשתי ממך לגבי מלביצקי, לטפל בעניין. בסדר? חשוב מאוד.
תודה רבה לערוץ הכנסת, לפרוטוקולים, לצוות ההנהלה וליועצת המשפטית. עוד לא סיימנו. אמרתי, ערוץ הכנסת. אם אני לא אגיד ערוץ הכנסת לא יעשו לי פרסומת. תודה רבה לכולם.
ב-5:30 תפילה שחרית. תודה רבה.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 05:25.
