פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



605
ועדת הכספים
18/03/2025

הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 626
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 16:55

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024 (מ/1821) - דיון והצבעות

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
סימון מושיאשוילי – מ"מ היו"ר
אביחי אברהם בוארון
מישל בוסקילה
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אופיר כץ
נעמה לזימי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
אלון שוסטר
נאור שירי

רם בן ברק
ששון ששי גואטה
גלית דיסטל אטבריאן
ניסים ואטורי
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
מתן כהנא
ירון לוי
צגה מלקו
משה סעדה
משה פסל
מטי צרפתי הרכבי
אריאל קלנר
משה רוט
שמחה רוטמן
קטי קטרין שטרית

רועי אסף - ראש הרשות לפיתוח כלכלי חברתי למגזר החרדי, משרד ראש הממשלה

איילת הלר - רפרנטית מגזר ציבורי, אגף תקציבים, משרד האוצר

שירה גרשון - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

לירון סביון - רפרנטית פנים, אגף תקציבים, משרד האוצר

אסי מסינג - יועמ"ש למשרד האוצר

יואב הכט - אגף תקציבים, משרד האוצר

גולן בדיחי - רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר

ליעד כהן פקר - מנהלת תחום בכיר תקציבים, משרד ההתיישבות

אבי מאיר - מנכ"ל משרד ההתיישבות

אביה סונדק - מנהלת תחום זהות יהודית, משרד ההתיישבות

איתן טי - סמנכ"ל תקציבים, משרד הנגב והגליל

שמעון אלבום - מנכ"ל משרד ירושלים ומסורת ישראל

נתנאל מזא"ה - סמנכ"ל משרד המורשת

איתי סיגל - אחיין של קית' ואביבה סיגל שהיו חטופים בעזה. אביבה שוחררה לאחר 51 ימים וקית' שוחרר לאחר 484 ימים

אסתר בוכשטב - אימו של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה וגופתו הושבה לקבורה בישראל

אורן בוכשטב - אבא של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה וגופתו הושבה לקבורה בישראל

נופר בוכשטב - אחות של יגב בוכשטב שנחטף ונרצח בעזה וגופתו הושבה לקבורה בישראל

מיכל לביא - גיסתו של עמרי מירן החטוף בעזה

גיל דיקמן - בן דודה של כרמל גת, שנחטפה ונרצחה בשבי חמאס וגופתה הושבה לקבורה בישראל

שי דיקמן - בת דודה של כרמל גת, שנחטפה ונרצחה בשבי חמאס

שלומית ארליך
עופרי נודל

ליאת קרפטי – סגנית מנהל הוועדה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024, מ/1821

אני פותח את הדיון. נמשיך את הדיון בנוגע לירושלים ומסורת. משרד ראש הממשלה?

כן, סעיף 04.

נתחיל עם סעיף 04, משרד ראש הממשלה.

ממשיכים את דף החלפה של סעיף 04, משרד ראש הממשלה.

אז אנחנו מתחילים עם 04, ממשיכים איתו, משרד ראש הממשלה ומשרד ירושלים ומסורת. לירון, ולדי, בבקשה. שאלות?

פשוט אני לא רוצה להתחיל, כי המשפחות פה.

בסדר.

לשיקולך, אתה יושב-הראש.

כן. אז ניתן קודם למשפחות. מי רוצה להתחיל מהמשפחות?

אחר הצוהריים, אני לא יודע אם אפשר להגיד טובים. אנחנו ביום 529 מאז שהמלחמה התחילה. והתעוררנו לבוקר מאוד נורא. הבוקר הוא נורא כי אחד הדברים שדוד שלי אמר לי שהוא הכי פחד ממנו, דוד שלי קית' סיגל, לי קוראים איתי סיגל, זה חוסר הוודאות, ההפצצות והמחבלים. היום בבוקר בסביבות 2:30 צה"ל חזר ללחימה. ויש לנו 59 חטופים וחטופות, חלקם בחיים וחלקם לא, שהרגישו את ההפצצות האלו.

וזה פשוט נורא. זה נורא כי עכשיו אין ספק. במתווה הראשון היה ספק, אבל עכשיו אין ספק שמי שעצר את המתווה, שהצליח והחזיר את דוד שלי ועוד, זה ממשלת ישראל. ממשלת ישראל הפסיקה את מתווה להחזרת החטופים ואני חושב שצריך להגיד את זה ולחזור על זה, עד שזה ייכנס לנו לראש. כי זה אנחנו. חברים, חברות, נבחרי ציבור, אנחנו נרמלנו את זה. זה לא מספיק נורא שאנשים נחטפים מביתם, מהבסיס שלהם, ממסיבה. אנחנו משפחות החטופים צריכים לחזור לפה ולהסביר ולהדגיש עד כמה זה נורא להיות חטוף ועד כמה זה נורא לקבל קת בראש מרובה של מחבל. ועד כמה נורא זה להיות קשור בשלשלאות. עד כמה נורא זה להיות אמא של מישהי שנרצחה במסיבה ושהיא עדיין נמצאת שם ואין לה הורים, מקום לבכות על הילדה שלהם שנרצחה.

איזה מן חברה אנחנו? לא, באמת, זו שאלה רצינית שכולנו צריכים לשאול. איזה מן חברה אנחנו שאנחנו, המשפחות, צריכים לבוא לפה ולהגיד עד כמה דחוף זה להחזיר חטופים. חטופים שעכשיו קשורים בשלשלאות, חוטפים קת בראש, מרעיבים אותם ויכול להיות שאחד השובים שלהם, בן דוד שלהם או אח נהרג עכשיו בהפצצה ויכול להיות ששובה אחד פשוט יירה בהם.

היום בבוקר דיברתי ואמרתי שעוד שבוע אנחנו נראה איך החזרה ללחימה הזאת תחזיר את בן גביר לממשלה ואז אחרי זה גם יאושר התקציב. אבל זה קורה כבר מחר. ואני אומר את זה לא כי פוליטיקה, אני אומר את זה כי זה חולני. זה חולני כי הממשלה שלנו יותר חשוב לה התקציב, יותר חשוב לה השלמות ויותר חשוב לה להעביר חוקים כאלו ואחרים מאשר להציל חטופים.

איתי, שלמות הממשלה, לא של החטופים.

אני אמרתי שלמות החטופים?

לא, אמרת שלמות. לא רק שלמות, שלמות הממשלה.

כן, שלמות הממשלה. לא אכפת לה מהחטופים. וזה, לא יודע, כאילו כל השנים האלו אנחנו מדברים על השואה וחסידי אומות עולם ולהציל נפש ויש לנו אפשרות להציל 59 נפשות. יש בערך 24 חיים וחיות וכל השאר חללים. וזה לא רק הם, זה גם המשפחות שלהם שסובלות כל רגע ורגע.

לא יהיה פה איך לשחרר את החטופים, יהיה פה בליץ להעביר חוקים כדי שהתקציב יעבור. כדי שזה יקבל עוד קצת כסף וזה יקבל עוד קצת כסף, כדי שכולם יסתמו את הפה. וזה נורא. וזה המדינה שאני חי בה ואני מתבייש לחיות במדינה הזאת, באמת.

שלום, אני אורן, אבא של יגב בוכשטב. אשתו רימון והוא נחטפו מקיבוץ נירים. אשתו חזרה בהסכם הראשון, יגב נרצח בעזה. בתחקיר הצבאי הנציג של הצבא אמר סליחה, סליחה, לא ידענו שיש שם חטופים. שישה חטופים נרצחו באירוע הזה. הם נרצחו כי צה"ל לא ידע שיש שם חטופים. פשוט מאוד.

מי שאומר לכם כרגע שהוא יודע איפה החטופים נמצאים ברצועת עזה, הוא בלשון עדינה לא דובר אמת. אז אתם מאשרים מבצע. אתם מאשרים מבצע שצה"ל יוצא אליו בלי שהוא יידע איפה נמצאים החטופים. הסיכוי שלהם להיהרג או להירצח הוא יותר מגבוה. וזה פשוט לא יתכן, אתם נותנים יד להרג אזרחים ישראלים. תודה.

אני רוצה רגע להוסיף. אני נופר, ההורים שלי פה אורן ואסתר. אני היום התעוררתי בבוקר לחדשות כמו כולנו ובשנייה אחת חזרתי לרגע שהודיעו לנו שיגב אינו בין החיים. לרגע שהקצין נכנס בדלת וחזר על המשפט הזה שוב ושוב ושוב. אחרי כמה חודשים גם הגיעו, כמו שאבא עכשיו סיפר, באו והציגו לנו את התחקיר הצבאי. ולשבת מול חיילים שמגיעים, קצינים מגיעים, מתנצלים, ואומרים סליחה. אני חושבת שהדבר שהכי מפחיד אותי כאחות של יגב ובגלל את המשפחות שבמצב שלנו, משפחות שהחטופים שלהם נרצחו בשבי, זה שעוד שבוע, שבועיים, שלושה שבועות, אנחנו נסתכל על משפחה נוספת ונבין שהגורל שלהם הוא כמו הגורל שלנו.

אני פה היום כי אני שואלת את עצמי, כמו איתי, כל יום, באיזה חברה אנחנו חיים? באיזה חברה אני חיה? איך אחר כך אני אסתכל על עצמי ואגיד מה עשיתי בשביל לעזור לחיות פה בצורה טובה יותר? בשביל שהחטופים שהיו נמצאים בשבי, 59, יחזרו הביתה. ואני כל יום שואלת את עצמי האם אני עושה מספיק. לצערי, אני לא חושבת. אני לא חושבת שאני עושה מספיק, כי יגב לא חזר הביתה בחיים. אני לא חושבת שאני עושה מספיק, כי יש שם 59 חטופים שעדיין שם.

אבל אנחנו זה לא העניין. אתם נבחרי הציבור, אתם יושבים פה. אתם מגיעים לכנסת בשביל לדאוג שיהיו לנו פה חיים טובים יותר. לדאוג שתהיה מדינה ששווה להילחם עליה. ואני לא מצליחה לחשוב איזה מדינה תהיה פה אם הם לא יהיו בבית. מי שחי, יחזור למשפחה שלו, לחיבוק ולשיקום. ומי שנרצח, לקבורה ראויה בישראל. ויותר מזה, לוודאות. כי חוסר הידיעה, משפחה שלא יכולה לדעת בוודאות אם בן המשפחה שלה חי או מת היא תחושה שאני לא מאחלת לאף אחד. אנחנו חייבים את הוודאות הזאת, אנחנו חייבים את זה בשבילם, אנחנו חייבים את זה בשביל עצמנו.

אני פשוט קוראת לכל מי שיושב פה, תעזרו לנו להחזיר את כולם הביתה. יש לכם את היכולת לעשות את זה. יש לכם את הכוח, גם אם זה נראה שלא. ואנחנו באמת, מתוך חוסר אונים וייאוש, אבל גם באמת מתוך תקווה שכן יכול להיות פה טוב יותר. כן יכולה להיות פה מדינה שנלחמת על החיים, על הערכים. אנחנו חייבים את זה בשביל עצמנו. תודה.

שלום, שמי מיכל, אני גיסתו של עמרי מירן שנחטף מנחל עוז לעיניהן של אחותי לישי ואחייניות שלי רוני ועלמה. רוני הייתה בת שנתיים, עלמה הייתה בת חצי שנה. עוד שבועיים אנחנו חוגגים לעלמה יום הולדת שנתיים, רוני כבר בת שלוש וחצי. רוני זוכרת הכול. רוני זוכרת את הקת שהופנתה אל ראשה, רוני זוכרת את הקתות שהופנו אל ההורים שלה. היא זוכרת את השעות הארוכות שהיא הייתה בת ערובה. היא זוכרת את השעות הארוכות שהיא הייתה בזרועותיו של עמרי, חבוקה. יש תיעוד של זה בלייב פייסבוק, לא צריך לדמיין.

כולנו פה כבר, אני מרגישה, כבר אמרתי את זה אתמול, שאנחנו אומרים מילים, באמת מוציאים מהפה מילים, מספרים על האהובים שלנו, על הסבל של האהובים שלנו. על הסבל של רוני ועלמה, שהן שתי ילדות שגדלות במציאות מחרידה. וכמו שנופר ואיתי שאלו ושואלים כל הזמן. אז אני גם שואלת, איך אפשר לחיות כאן? איך אנחנו חיים כאן? אנחנו קמים שוב בבוקר ללחימה, האדמה רועדת. אני גרה שלושה קילומטרים מהגיהינום. האדמה רעדה. הילדים שלנו מרגישים את האדמה רועדת, הבן שלי בן ה-11 יודע שדוד שלו שם, 40 מטרים מתחת לאדמה. הבן שלי בן 11 יודע הכול. הוא יודע מה קרה ליגב. אנחנו לא מסתירים דבר, הוא יודע באיזה מדינה הוא חי.

הוא גם יודע שקית' השתחרר. הוא יודע שזה אפשרי, שאפשר לעשות את זה. זה אפשרי. את יגב כבר אי אפשר להחזיר ועוד 35 לערך שצריך להחזיר אותם הביתה. כי הם נרקבים שם. הגוף שלהם נספג באדמה שהם לא שייכים לה. ויש עוד כ-24 בתקווה, והלוואי ויהיו לנו הפתעות, שהם חיים. הם חיים. יש נשימה באפם, 17 חודשים אחרי היום הארור הזה. הם עדיין שורדים בסבל, בעינויים, בשלשלאות, בכבלים, אבל הם שורדים. ואנחנו יודעים פה בכיסאות הנוחים האלה, מול המיקרופונים האלה.

יש לנו כל כך הרבה ביקורת על אומות אחרות, על זמנים אחרים, כל הזמן רק ביקורת. מה איתנו? לא מבקרים פה. תמיד יש תלונות, אבל מה קורה פה? איפה הביקורת שלנו? אנחנו במדינת היהודים, בפעם האחרונה ששמתי לב. ואנחנו לא מצילים יהודים. מדינה שקמה בגלל פוגרומים, בגלל שואה, בגלל זוועות. והזוועות האלה מתרחשות כאן. ואפשר עוד להציל, אבל אנחנו יושבים פה, במקום להציל. ואנחנו שותקים. אתם שותקים. תקומו, תקומו, תגידו את הדברים. השתיקה שלכם היא הסכמה לזוועה שמתחוללת פה. ללחימה חסרת התועלת הזאת. תפסיקו את זה.

אני אמא של יגב, כמו שהבנתם. אנחנו לא מצליחים להבין איך אתם יושבים פה בשקט, ממשיכים את החיים כאילו הכול כרגיל. אנחנו את הזוועה מכל כבר חווינו. ואנחנו יודעים שלא מגיע למשפחות אחרות להיות במצב שלנו. אבל הכול כאילו מתנהל כרגיל. אני לא מצליחה להבין. אני לא מצליחה להבין אם אתם מבינים מה קורה לחטופים בעזה עכשיו, כשיש הפגזות. אני לא מצליחה להבין. אני לא נושמת מהרגע שהבנתי שצה"ל חזר ללחימה כשיש חטופים.

כשיש חטופים שם, אף אחד לא מגן עליהם. אף אחד לא דואג להם. הם בסכנה מיידית בכל רגע. אני לא מצליחה להבין איך אפשר להמשיך את החיים כרגיל, כאילו הכול כרגיל. יש ועדת כספים. אני אפילו לא יודעת על מה הדיון, גם לא מעניין אותי. אני לא חושבת שאפשר להמשיך. אתם חייבים לדבר איך עושים הכול כדי להחזיר את החטופים. איך מגיעים להסכמה עם ממשלות העולם, עם המתווכות, עם החמאס, לא יודעת עם מי. לעשות הכול כדי שיחזרו לפה חטופים שחיים. וגם החללים.

תחשבו על המשפחות שלהם. אני לא הצלחתי להתכתב, לכתוב מכתב אחד לאמא של חטוף שהוא, שאני יודעת מה עובר עליה כשהיא חושבת מה קורה לבן שלה עכשיו. אני לא יודעת איך אתם ממשיכים? איך אתם ממשיכים להתנהל כאילו הכול כרגיל? צריך לעצור הכול. לעצור הכול. ואם יש לכם את הכישרונות להיות נבחרי הציבור שלנו, אז תעשו. תשבו, תחשבו על פתרונות. ואם אתם לא יכולים לפתור את הבעיה של החטופים אז תפנו את המקום שלכם. זה לא יכול להיות אחרי כל כך הרבה ימים יש עדיין חטופים בעזה.

אתם הייתם מעלים על דעתכם לפני שנתיים שיכול להיות שיהיה מצב כזה שיהיו חטופים בעזה, אזרחים, חיילים? אני לא מבינה. לא מבינה איך זה יכול להיות. אנחנו בסיוט הזה. אנחנו כבר לא נחזור לחיים שלנו שהיו קודם. הבן שלנו נרצח בגלל אוזלת היד של הממשלה הזאת, בגלל שהפסיקו את העסקה.

אנחנו איבדנו את הבן שלנו. אני לא יודעת איך אתם מדברים על המשך החיים בישראל. אנחנו משפחה שבאמת, היינו, אני לא רוצה להגיד היינו, אבל אנחנו משפחה שחיה בעוטף. אורן הבעל שלי הוא דור שני, הילדים דור שלישי. מעולם לא חשבנו ללכת לגור במקום אחר. אורן גם היום הוא חקלאי שמעבד את האדמות. מגדל את הגידולים החקלאיים שם. הכול אנחנו עושים כמו שצריך.

אבל היום? איך אפשר להמשיך כאשר יש מעבר לגדר חטופים שעדיין מחכים שיחלצו אותם? ופה, כאילו הכול כרגיל. אז אני לא יודעת, אני מצפה מכם לתשובה. שתגידו לנו איך אנחנו ממשיכים מפה? איך אנחנו ממשיכים לחיות את החיים שלנו במדינת ישראל? מעבר לבית שלנו, שני קילומטר מהבית שלנו זאת הגדר. ומעבר לגדר יש שם חטופים. ובקיבוץ נירים מדברים איתנו, המדינה, תקומה, הצבא. אתם כבר יכולים להתחיל להתארגן לחזרה. אני כמנהלת בריאות ורווחה משקמת את המרפאה, את מערך הבריאות והרווחה בקיבוץ. אבל לאיזה קיבוץ אנחנו יכולים לחזור כשיש חטופים מעבר לגדר? ושהזנחנו אותם והפקרנו אותם.

אני יכולה לשתף בהמשך למה שאסתר דיברה, אני יכולה לשתף במשהו מאוד פרטי. אבל כנראה שכמו שאחותי לישי אמרה, אין שום דבר פרטי כבר. אין פרטיות. באוגוסט אני חזרתי לגור באור הנר, שלושה קילומטרים מהגיהינום. שמעתי את כל ההפצצות. ומה שלי קרה זה שפשוט דמיינתי באופן תמידי את החטופים נחנקים. פשוט נחנקים. זה אימג' שלא הצלחתי להוציא מהראש במשך חודשים ארוכים. וכן זעקתי לעזרה וקיבלתי טיפול.

ההפצצות הלילה לפנות בוקר החזירו את האימג' הנפלא הזה. כי יש שם אנשים שנחנקים, 40 מטרים מתחת לאדמה. בהם גם הגיס שלי עמרי ועוד 58. ואנחנו פה, במקום לתת להם לנשום, במקום לחלץ אותם, במקום להוציא אותם מהזוועה הזאת. זה באמת כמו שנאמר פה קודם, חוסר אונים. ואנחנו פה כי אנחנו לא מוכנים להיכנס לחוסר האונים הזה. אנחנו לא מוכנים לזה ובגלל זה אנחנו פה. כי יש לנו אהובים ואהובות שצריך להציל אותם.

וגם אני, אני לא מצליחה ליישב את זה. לא מצליחה ליישב את זה. איך פשוט ממשיכים בחיים כאשר יודעים שזה מה שקורה עכשיו. שיש אנשים שנמקים ונרקבים. והם כל כך קרובים אלינו. הם כל כך קרובים אלינו. ולא, לא יודעים איפה הם. לא באמת יודעים איפה הם. וזה כבר להשחית מילים, זה פשוט להשחית מילים. זה כל כך פשוט. איתי אמר לפני שבועיים אני חושבת שזה היה, שזה אפס או אחת – או שהם פה או שהם לא פה. זה היה כל כך מדויק. כל כך מדויק. אפס או אחת. או שהם פה או שהם לא פה. וכרגע הם לא פה.

אנחנו מנכיחים אותם עם החולצות שלנו, הם לא פה. אבל הם חיים, הם שורדים בתנאים מחפירים. והם שורדים. ואנחנו יושבים שוב מאחורי השולחן הזה ומדברים את עצמנו לדעת. צריך למצוא פתרונות, בדיוק כמו שנופר אמרה, השיח צריך להשתנות. צריך למצוא פתרונות וצריך למצוא את הדברים הטובים. מה אפשר עכשיו לעשות טוב.

להוציא את החטופים. זהו, היום יום המעשים הטובים, מי שלא זוכר.

לא ידעתי.

והדרג המדיני מחליט להפציץ חטופים ביום המעשים הטובים. אני רוצה להקריא משהו קצר, שדוד שלי שלח לי, קית' סיגל.

"אני מבקש למסור כי הלחימה בעזה מסכנת את חיי החטופים ומאריכה את סבלם שנמשך כבר 529 ימים ארוכים ובלתי נסבלים. חייבים לשים סוף להפקרה ולהחזיר לארץ את כל החטופים". זה ממישהו שהיה שם. זה מישהו שברגע זה חווה סיוטים, כי הוא יודע מה הם עוברים עכשיו. וזה מישהו שיהיה חטוף כמו כולנו, כל מי שפה בשולחן, יהיה חטוף עד שהם יחזרו.

ואני באמת לא מבין את המשחק הזה, כי היה מתווה, הוא עבד. ואז פתאום בא טראמפ ופתאום בא וויטקוף ואז החליטו לשנות את התוכנית. הייתה תוכנית והיא עבדה. אנחנו פתאום הבנו, הדרג המדיני פתאום הבין שאפשר אולי לשפר תנאים, אז יאללה, בואו נזרוק את זה לפח. אבל שידעו שהם מאריכים כרגע את הסבל שלהם. ושום כפרה אחרי זה ושום טלפון ושום דבר, ממי שהחליט ומחליט על הדברים האלו, לא יתקבל.

אני רוצה לקרוא משהו שעומר ונקרט כתב הבוקר.

"הלילה ננקט צעד מסוכן מאוד עבורנו החטופים, החזרה למלחמה. האם הקשבתם למילה ממה שאנחנו השבים שיצאנו בעסקה האחרונה אמרנו בפניכם? האם אתם רואים אותם? החלטה מסוכנת ללא כל מושג על ההשפעה שיש למהלך כזה לאלה מאתנו שעוד נמצאים שם. דווקא עכשיו, דווקא כשאני בבית, כשאני כבר לא נמצא שם והפרק נגמר בשבילי, התחושה שמוותרים עלינו היא העמוקה ביותר שחוויתי. ואני אומר 'עלינו', כי הם זה אני ואני זה הם. אני עדיין שם, עד אחרון החטופים אני עדיין שם. אני דורש, קודם כל החטופים ואני דורש שיחזירו את כולם הביתה".

זה עומר כותב הבוקר, אחרי שהוא הבין שחזרו ללחימה.

הלחימה הזאת זה גזר דין מוות לחטופים, פשוט כך.

אני חושבת שאחד הדברים הכי קשים שהיו לי בתוך התקופה הזאת, שאנחנו מרגישים, אני מרגישה שאנחנו מדברים ומדברים ואולי מזדהים, אולי מקשיבים, אבל לא מדברים איתנו בגובה העיניים. לא מסתכלים עלינו ואומרים מה אפשר לעשות. לא מדברים ואומרים איפה טעינו, במה נכשלנו, מה נתקן ומה נעשה. ואנחנו פה כי אנחנו גם רוצים לשמוע אתכם, אנחנו רוצים לשמוע מה אנחנו יכולים לעשות, מה אתם יכולים לעשות. איך אנחנו באמת מחזירים אותם הביתה. אנחנו יושבים פה בוועדות ומדברים ושופכים את הלב ומספרים שוב ושוב וכל פעם מחדש אין תשובה. ואנחנו צריכים לשמוע את כולכם, אנחנו צריכים לשמוע גם את האופוזיציה וגם את הקואליציה אומרים מה אפשר לעשות? איך מחזירים אותם הביתה? אנחנו לא באים כל פעם כדי להרוס לכם את הוועדות. זה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים לדעת איך מחזיקים את החטופים. תחזירו אותם הביתה, אנחנו לא נדרוך פה בחיים. אנחנו רוצים אותם בבית, אנחנו רוצים לחזור לחיים, לחזור להתחיל לשקם את עצמנו. אבל אנחנו כל פעם מקבלים את אותה שתיקה ואנחנו צריכים קצת תשובות.

ואפשר למסור לחברי הכנסת שלא נכנסים שאנחנו מכירים כבר את התגובות האלה של היועצים, שהם עוברים בדלתות ובודקים אם גמרנו לדבר. אז לא גמרנו לדבר, חבל, הם יכולים לבוא להקשיב.

אתם רוצים להוסיף? מישהו עוד רוצה לומר משהו ממשפחות החטופים?

אני רק אומר לכם, אני אתחיל עם סיגל. אני הייתי בקשר גם אחרי, ברוך השם, שחזר הדוד שלך קית' וגם הרבה לפני, עם בת דוד שלך, עם שיר. בחור מדהימה שלקחה את זה על הגב שלה, אחרי שאמא שלה חזרה, גם אחרי שאמא שלה חזרה. ואחרי שהדוד שלך חזר התקשרתי אליה, היא לא ענתה ואז היא חזרה אליי בווטסאפ, שמחנו ביחד.

אני מאחל לרגע הזה. לא רק אני, אני מדבר בשם הסיעה שלי, בשם ש"ס, שגם האחיין שלך יחזור במהרה.

הוא הגיס שלי.

הגיס שלך. זה לא סיסמה וזה לא מהפה לחוץ. זה אמיתי שכל המציל נפש אחת. אנחנו בש"ס, אני מתאר לעצמי גם יהדות התורה, יושב-הראש הקבוע כאן, באמת מרגישים שלהציל נפש אחת זה דבר, זה לא דבר חשוב, זה הדבר הכי חשוב.

אבל אם זה הדבר הכי חשוב - - -

באמת הכי חשוב. לא 'אם', באמת שזה הכי חשוב.

אז מה המעשה? מה המעשה שאנחנו נראה שזה הדבר הכי חשוב? מה המעשה?

אני יודע שאני וחבריי לסיעה וכמו שיושב-הראש הקבוע כאן הרב גפני הצהיר, הוא אומר בפני כל מי שהוא יכול ולא בפני כל מי שהוא יכול, בפני מי שהוא יכול באותם חדרים, באותם פורומים, את מה שהוא יכול וחייב לומר.

אני אגיד משהו מאוד קשה. יש לכם מנופי לחץ. אתם יודעים להפעיל את מנופי הלחץ על דברים שהם חשובים לכם. לא הפעלתם את מנוף הלחץ הזה על הצלת נפשות.

529 יום. כל יום שעובר זה אפס או אחת. מילים הן יפות ואנחנו מחבקים את התמיכה. אבל כנבחרי ציבור, מילים חמות אנחנו יכולים לקבל ממיליוני אזרחים שיש פה, ואנחנו מקבלים באהבה וברכה את המילים החמות גם מכם. אבל אנחנו מגיעים לכאן כי אנחנו צריכים מכם מעשים. ומעשים הם אמירות כמו 'עד כאן. עוצרים את המלחמה, מחזירים את החטופים ואז שאר הדברים'. ואז נחסל את חמאס, אז תקציב, ואז החוק הזה והחוק הזה. או שהחזרת החטופים ומציל נפש אחת זה הדבר הכי חשוב או שלא. אם למישהו יש דבר שהוא הכי חשוב אז הוא עושה מעשה בשבילו.

אנחנו, המשפחות, לא רואים את זה. כי עובדה, הם עדיין שם. חזרנו להפציץ, אין אמירה. הגענו ליום ה-16 של המתווה, לא היה המשך של השיח, לא הייתה שום אמירה או מעשה. על דברים אחרים כן, יש יציאות, יש פה צעקות על כל מיני דברים כאלה ואחרים. אבל על המציל נפש אחת אנחנו לא רואים דבר.

אני לא חושב שאתה יכול להתווכח איתי על זה, כי זו האמת. ושוב, אנחנו מברכים את הברכות החמות ואת החיבוקים ואת המילים. אבל זה לא עוזר. זה אפס או אחת, או שהם בעזה קשורים בשרשראות, מורעבים, מוכים, או שהם פה עם משפחותיהם. זה או זה. ואנחנו דורשים מעשים.

דוד שלי היה צריך לחכות כ-14 חודשים מהרגע שאביבה שוחררה עד שהוא שוחרר. זה כמה זמן שעמרי עכשיו צריך לחכות? 14 חודשים?

הוא כבר חיכה.

עוד 14 חודשים. כי אני מרגיש שאנחנו בדז'ה וו ואנחנו, אני מרגיש שאנחנו מקבלים את המציאות החולה הזאת. ואני לא מוכן לקבל את המציאות החולה הזאת ובגלל זה אני בא לפה ובגלל זה אני לא מוותר, כי אני לא מקבל את זה. ואני חושב שזה נורא ואני חושב שזה משחית אותנו מבפנים. באמת, זה משחית אותנו מבפנים כאשר יש 59 אחים ואחיות שלנו אצל מחבלי החמאס ואנחנו ממשיכים כרגיל.

הממשלה מתפקדת נהדר, חוזר אליה עכשיו עוד כמה קולות, היא תהיה יותר חזקה. המדינה הזאת ממשיכה. וזה נרמול שהוא משחית.

אני רוצה להגיד שאני מקשיבה למה שאמרת, ואני מאמינה שאתה באמת מתכוון לזה. ואתה באמת מתכוון למילים ואתה עושה מה שאתה יכול ביחד עם המפלגה שלך בשביל להחזיר אותם, אני באמת מאמינה בזה. מצד שני, תמיד אפשר לעשות יותר ותמיד אפשר לחשוב מה אפשר לעשות עוד קצת ומה באמת נעשה היום כדי שהם יחזרו.

אני חושבת שאם שואלים מה אפשר לקחת מפה, אז זה לחזור הביתה ולהגיד מה אנחנו יכולים לעשות? לכנס את הסיעה, תחשוב ביחד. פשוט להתחיל לעשות קצת יותר. אני בטוחה שכולם רוצים אותם בבית. אני בטוחה שכולם רוצים שהחטופים יהיו פה עכשיו. אבל זה לא קורה וצריך לחשוב למה זה לא קורה ומה אפשר לשנות ואיך אנחנו מתקנים ומחזיקים אותם הביתה. אני מאמינה שיש לסיעה שלכם מספיק כוח כדי לשנות ולתקן ולעשות. ואני באמת מאמינה שאתם שם, שאתם יודעים שזה דבר חשוב. שאין דבר חשוב מזה ובאמת יש לכם את הכוחות לזה. לא סתם אנחנו באים בדרישות ובקשות, כי אנחנו מאמינים שיש לכם השפעה ויש לכם גם את הרצון והיכולת. בשביל זה אנחנו פה.

תודה. נעשה שתי דקות הפסקה.


(הישיבה נפסקה בשעה 17:34 ונתחדשה בשעה 17:40.)

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לפיתוח הנגב והגליל. ביקשתם קודם, בבקשה.

רגע, לא סיימנו ירושלים.

מה לא סיימנו?

לא סיימנו לא התיישבות ולא - - -

התיישבות אני מחכה, הוא הלך ויחזור. ומה עוד לא?

ירושלים ומסורת.

בסדר, נחזור לזה. בבקשה, פיתוח הנגב והגליל.

רגע לפני.

כן?

לו"ז להיום?

שאנחנו נמשיך. נמשיך גם את המילולי וגם את הכספי.

לא, אבל אנחנו צריכים לדעת מה קורה בלילה.

בלילה.

ממשיכים ללילה.

כן, אמרנו את זה.

לא ראיתי.

כן, כן. התשובה כן.

מתי יהיו הצבעות?

צריך להביא אנשים.

ב-19:00.

איך 19:00?

לוט בערפל?

איזה ערפל? אמרתי 19:00.

למה אתה צועק?

יוצא לי ככה. פיתוח הנגב והגליל, בבקשה.

יש לי שאלה, רגע, שנייה. יש לי שאלה לייעוץ המשפטי. אפשר להתחיל בהצבעות על החלק המספרי? כן, היום.

היום? תדברי איתם. מאה אחוז.

לא, שאלתי אם אפשר להתחיל עם בהצבעות על החלק המספרי.

יש תשובה ממשרד ראש הממשלה?

עוד לא.

בסדר, שואל. גם שואל.

פיתוח הנגב והגליל, בבקשה.

שירה גרשון, אגף תקציבים.

כן?

מדובר על תוספת של כ-41.8 - - -

רגע, אבל למה לא להשלים את ירושלים והמסורת?

אני אחזור לזה.

התוספת הזאת תהיה בהרשאה להתחייב. כלל הכספים האלה קואליציוניים. חוות הדעת נשלחו לוועדה.

של מי הקואליציוני?

מדובר בקואליציוני לבקשת - - -

כן, את רשאית.

לבקשת שר האוצר.

ספרו לנו לאן זה הולך בנגב. אולי משהו טוב קורה בנגב?

אני אתייחס רק לשאלתם לגבי הקואליציוני. מדובר בקואליציוני שהוקצה בהחלטת הממשלה מתוך סך הסכום שהוקצה לכספים קואליציוניים. לא משויך למפלגה מסוימת, הוא התבקש אל בקשת שר האוצר.

ושר האוצר לאיזה מפלגה שייך?

מה זה, חידון התנ"ך?

מפלגה מסוימת. אבל בסוף אלה לא קואליציוניים של מפלגת הציונות הדתית אלא סכומים - - -

של שר האוצר ספציפית.

סכומים בתוך החלטת הממשלה שהוקצו לבקשת שר האוצר.

לאיזה צורך?

אז יש לנו פה בעצם שלושה נושאים. יש לנו תקצוב של כ-4.8 מיליון ש"ח לרשות לפיתוח הגליל. המטרה של הכסף הזה זה לעודד התנדבויות, בעיקר באזורים של מפונים, שחוזרים עכשיו לביתם. וכל מיני יוזמות שקשורות. אם זה מדובר על לצורך העניין מתנדבים, הסעות למתנדבים, מזון, כל מיני דברים כאלה. כשהמטרה, שוב, לעודד התנדבות.

זה באמצעות ספק חיצוני?

מסובך מידי, ולדימיר.

מה מסובך?

תן שהיא תסביר. תהיה לך שאלה, תשאל. בבקשה, הלאה.

אני אנסה לפשט.

בסדר.

אני רגע אפרט אולי על הכול.

מה אתה כועס?

בבקשה.

חוץ מזה יש 20 מיליון ש"ח שמיועדות לרשות הצעירים.

במקום שתכעס על ראש הממשלה שלך אתה מוציא את העצבים עלינו.

חוץ מזה, יש 20 מיליון שמיועדים לרשות הצעירים. מדובר בקול קורא, זה כל הרשויות - - -

מה זה רשות הצעירים?

את יכולה להגיד סעיף בבקשה, שאת מקריאה?

04, 63, 03. תוכנית.

מה זה רשות הצעירים?

רשות הצעירים היא בעצם גוף בתוך משרד הנגב והגליל, שמתקשר עם רשויות לטובת יחידות רשותיות. כלומר, שיושבות בתוך רשויות מקומיות והמטרה היא לתת איזה שהוא מענה לצעירים ברשויות. כרגע רשות הצעירים, זה היה בעבר בשוויון חברתי.

אוקיי, אתם יכולים להסביר עוד על רשות פיתוח הנגב והגליל?

רק אני רוצה לסיים, ברשותך. יש עוד 17 מיליון ש"ח שהם מיועדים למנועי צמיחה. בעצם פרויקטים שמטרתם לסייע לרשויות. להקים בעצמם איזה שהם מנועי צמיחה, שבעתיד יהיה להם יותר הכנסות.

כמו מה?

תשתית ל-AI?

איך רשות מקימה לעצמה מנועי צמיחה? את יכולה להביא דוגמה?

מנועי צמיחה למי?

מדובר בקול קורא תחרותי, לכל הרשויות בנגב ובגליל שבו הם יכולים לבצע פרויקטים שיהיו כלכליים ויכניסו הכנסות לרשות, כדי שהרשויות יהיו איתנות יותר. למשל אני יכול להביא דוגמאות של פרויקטים שזכו בשנים קודמות.

אתה יכול להגדיר לנו את אזור הפעולה שנחשב נגב וגליל?

כן, זה על פי חוק.

אפשר עד אין סוף לשאול שאלות, באמת. אלה שאלות חשובות.

מה קרה?

צריכים להתקדם. לא קרה כלום.

לא קרה שום דבר.

אתה רוצה פשוט שנלך הביתה ותעביר את התקציב?

אתה יודע מה? תלך.

אז תלך אתה הביתה. מה זה תלך הביתה?

אני לא ביקשתי ללכת.

לא, אני שאלתי אם אתה רוצה שאנחנו נלך. לא אני ביקשתי.

לא עניתי.

ענית. אמרת תלך.

בסדר.

אנחנו יכולים בבקשה להמשיך בדיון המקצועי שלנו?

כן.

תודה.

כן. אבל עם כל הכבוד.

עוד לא שאלנו שאלה, איזה כבוד?

לא, לא, ממש לא.

כמה פעמים לא?

אתה אמרת פרויקטים שיביאו צמיחה, נכון?

רגע, אבל רצית לתת דוגמאות.

אני יכול להביא דוגמאות.

אני רוצה לקבל דוגמאות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אני רוצה לשאול.

אני רוצה שתיתן לי דוגמה של פרויקט שמביא צמיחה וכלכלה לרשות ביישובים הדרוזים. כל היישובים הדרוזים בגליל. כולם, גליל, גולן.

אפשר גם הבדואים בנגב.

שאלת על הדרוזים בגליל.

אני שאלתי על הדרוזים בגליל כי אני לא יכול - - -. אבל אני רוצה דוגמה אחת.

אני אביא לך דוגמה נהדרת. כל הנושא של פיתוח תיירות דרוזית לביקור בכפרים.

זה לא קשור לפרויקט של הצעירים, זה משהו אחר לגמרי.

לא רק צעירים.

רגע, יש פה כמה דברים. יש רשות לצעירים.

זה לא קשור. אבל מה שאתה מביא עכשיו, הדוגמה הזאת, זה לא הדוגמה שאתה נתת. אתה נתת דוגמה שתביא צמיחה. דוגמה שתביא צמיחה זה משהו אחר לגמרי. המזל שלך שאני מכיר מה עושה המשרד שלך. אל תשכח שעודד ישב שם ואני מכיר את כל מה שקורה שם. לכן אני שואל אותך, תגיד לי איזה פרויקט שהבאתם אותו וקיבל אותו רשות אחת דרוזית זכתה בקול קורא?

אני זוכר שרצינו לעשות משהו כזה בין ג'וליס, אבו סנאן וזה, אבל לא יכלו לעשות את זה בגלל שהם היו צריכים לשים matching מהם ולא היה להם את הכסף הזה. אז אני רוצה שתיתן לי דוגמה, כי אין לך דוגמה.

אני רק רוצה, אם לא הייתי ברורה, מנועי הצמיחה ורשות הצעירים הם לא אותו הסכום. כלומר, יש כסף ליחידות צעירים ויש כסף שמיועד למנועי צמיחה וזה דברים נפרדים.

לא, אני שאלתי על מנועי צמיחה. אתם דיברתם על מנועי צמיחה. ואני שאלתי על מנועי צמיחה שיביאו הכנסה לרשות. לא עשיתם שום פרויקט, אני אומר לכם, כי אני יודע.

אני יכול לבדוק לגבי רשויות דרוזיות. אני יודע שבוודאות שהיה מימון גם לרשויות דרוזיות כמובן וזה קול קורא תחרותי. בכל אופן, כל רשות יכולה להגיש בכל תחום. יש כאלה שמגישים בתחום תיירותי. אני אביא דוגמה מקצרין.

זה לא שהמשרד עצמו עושה את מנועי הצמיחה. הוא מביא את זה.

אנחנו מממנים רק. הרשות מציעה את הרעיון, למשל, בגולן הרשות הציעה פרויקט של שימוש באבני בזלת, גריסה שלהם ובעצם מייצרים חומר גלם. זה מכניס הרבה כסף לרשות. למשל. זה פרויקט אחד.

אני שאלתי אותך על הדרוזים בגליל.

לא הבנתי, אז הורסים את כל הטבע ומפיקים מזה מה? מה הם גורסים?

אבני בזלת.

ואז מה עושים עם זה?

שימוש בכל רחבי הארץ.

עד איזה סכום אתם מתקצבים?

לטובת שימוש במה?

עד ארבעה מיליון שקלים.

כמה כל הסעיף הזה?

ספציפית בתקציב הזה מדובר ב-17 מיליון שקלים.

17 מיליון שקלים לכל הרשויות בנגב ובגליל?

בקואליציוני.

בקואליציוני. בנוסף יש תקציב משרדי משלים.

כמה התקציב המשרדי?

שנה שעברה מומנו פרויקטים ב-110 מיליון שקלים.

110. ולא מצאתם אפילו מיליון אחד לשים לרשויות הדרוזיות.

מצענו, מצאנו.

אני רוצה לשאול.

כבוד יושב-הראש, אפשר שאלה? לגבי רשות הצעירים, 20 מיליון שקלים?

נכון.

כמה התקציב שלהם קוצץ? כמה הוא היה שנה שעברה לעומת השנה?

הוא לא קוצץ.

כמה התקציב היה במספר?

תקציב הבסיס הוא 35 מיליון.

תקציב הבסיס הוא 35 מיליון שקלים וגם השנה זה יהיה 35 מיליון.

2023, 2024, 2025 אותו תקציב? ואתם רוצים להוסיף 20 מיליון שקלים.

נכון. בקואליציוני.

אני רוצה לשאול, מה זה הגדרת הנגב?

הנגב מוגדר על פי, יש חוק לפיתוח הנגב. קו החתם הוא פחות או יותר באזור אשקלון, מזרח, מערב. חוץ מיהודה ושומרון. כלומר, הוא לא כולל את יהודה ושומרון.

אפשר לבקש פירוט לגבי הכספים? 17 מיליון שקלים, מה עושים איתם?

הסברנו, זה מיועד לקול קורא תחרותי.

כמה מתוך ה-17?

כולו.

כל כולו לרשויות בנגב והגליל?

הכול פרויקט תחרותי לרשויות בנגב ובגליל, לטובת שהם יציעו פרויקטים כלכליים שיכניסו להם הכנסות עתידיות. זה יכול להיות פיתוח מתחם מסחרי. זה יכול להיות איזה שהוא תיירות. זה יכול להיות כל מיני פרויקטים כאלו.

אבל פיתוח אזור מסחרי זה קשור למשרד הפנים.

לא רק.

אני אסביר שנייה. כי בסוף תב"עות למסחר או מגורים או לא משנה מה, זה חלק מתכנון מרחב עירוני, סטטוטורי של ועדות תכנון. זה לא עניין של קול קורא במובן היזמי. כל רשות תשמח לתוכנית מתאר שתאפשר לה פיתוח אזור תעשייה. אין פה משהו יזמי.

אבל בתוך העולם של אזורי תעשייה יש כל מיני אפשרויות לאן הרשות רוצה לקחת את זה. בעצם מה שנגב גליל מאפשרים זה להגיד אם אתם רוצים לקחת, יש לכם רעיון נוסף בתוך אזור התעשייה וזה איזה שהוא רעיון שבעתיד אתם מאמינים שגם ייתן לכם כסף, אתם יכולים להגיש את זה בקול הקורא. ואז הם בודקים ואומרים האם זה באמת.

אני אסביר שנייה למה אני לא מבין את הכסף הזה, סליחה. זה כאילו נשמע ממש טוב. 17 מיליון שקלים, קול קורא, מעודדים יזמות. אמה מה? יש משרדים שלמים שזה התפקיד שלהם. משרד הכלכלה ובתוכו הגוף - - -

משרד הכלכלה אין לו מסלול כזה.

רגע. יש לו תחום שלם של פיתוח אזורי תעשייה והוא נותן, מדינת ישראל מקצה כספים לזה. היא מתעדפת אזורים בדיוק בפריפריות.

הוא נותן את הכסף לחברות.

יפה.

לא. אבל פה אנחנו אומרים בוא ניתן לרשויות לפתח איזה שהוא מקור תקציבי עתידי. אני לא נותנת כסף לחברה, אני נותנת לרשות לפתח רעיון שבסוף אמור להחזיר לה כסף. המטרה שלנו שהרשויות יהיו כמה שיותר חזקות ועצמאיות.

שנה שעברה היה סעיף כזה?

כן.

כן. כמה?

אמרתי מקודם.

סליחה, לא שמעתי.

מימנו שנה שעברה פרויקטים כאלה בהיקף של 110 מיליון שקלים.

110 שגם היה קואליציוני או שהיה בבסיס תקציב מסוים?

חלקו היה קואליציוני.

כמה ממנו? והביצוע היה 110? זאת אומרת הוא הגיע למיצוי?

כן. זה היה היקף התקציב.

אין בעיה, בסדר.

היקף הפרויקטים שהתחרו זה באזור ה-500 מיליון שקלים, מתוכם בחרנו את הטובים ביותר.

בסדר גמור. אתה יכול לתת לנו רשימה של מה?

השאלה היא אחרת. השאלה אם אנחנו היינו יכולים למנוע את הקיצוץ במשרדים השונים אם היינו מוותרים על הכספים הקואליציוניים האלה. אני שואל אתכם.

זה מה שנקרא ask and answer.

לא, מה התשובה? כי אנחנו עכשיו קיצצנו בחינוך וקיצצנו בכל המשרדים, 4.5%. נכון? 4.8%?

זה לא שאלה שאני כרגע יכולה לענות עליה.

אני שואל אותך באופן מקצועי. האם היינו יכולים לוותר על הקיצוץ הזה אם לא היינו נותנים את כל התוספות הקואליציוניות בתוספת למה שיש להם כבר ממילא?

תוכל לחזור על השאלה חבר הכנסת?

השאלה שלי, אנחנו עומדים עכשיו בפני קיצוץ של 4.5% בכל המשרדים, נכון? חינוך, בריאות, כל המשרדים, קיצוץ רוחבי של 4.5%. אני צודק, נכון?

נכון. 4.3.

1.3 מיליארד שקלים.

הממשלה עדיין לא הצביעה.

בסדר, היא בדרך להצביע.

בסדר, לא משנה. אבל זו התוכנית. זו התוכנית לממן את הגירעון, זה 4.5% בכל המשרדים, שזה המשרדים הגדולים: בריאות, חינוך וכן הלאה. חקלאות, מה שקרוב אליי.

אני שואל, יש כאן, מדובר על כספים קואליציוניים שהם תוספת למה שיש להם. אם יש, לא יודע מה, לפיתוח הנגב והגליל 100, אתם מוסיפים לו עכשיו 17.

נבטל את כל הפרויקטים האלה?

ליעל, לא לבטל.

אני אומר, לא.

יש כאן שאלה, אין כאן אמירה. יש כאן שאלה.

אני אומר, לא, יש להם כסף. עכשיו מוסיפים להם. השאלה איפה ההיגיון, אתם כאנשי מקצוע. איפה ההיגיון לקצץ, לעשות קיצוץ רוחבי ולממן תוספת למשרדים - - -

אני לא חושב שאת יכולה לענות לו על השאלה הזאת.

אני רק אציין - - -

בבקשה, תנסי.

לא, אני רק אציין שמדובר כאן בהצעה מתוך כספים שכבר נכללו בתוך מסגרת התקציב.

אבל חסר לכם 1.3 מיליארד שקלים. בגלל זה האוצר הולך עכשיו לקיצוץ רוחבי של 4.5%. אם לא הייתם נותנים את התוספת הקואליציונית הזאת, לא היה צריך לעשות קיצוץ רוחבי. זאת אומרת שלהם היה יותר בריאות ולהם היה יותר חינוך ולהם היה, זה הסיפור, לא?

מאה אחוז. יש שאלות נוספות?

כן. בסעיף 9 - - -

תגידו את עמדתכם המקצועית.

האם היה אפשר לחסוך את הקיצוץ אם היו מוותרים על התוספות?

כן, היה. אין פה, הילדה שלי בת ארבע יודעת את התשובה לזה.

בסעיף 9 לחוות הדעת, בנגב גליל, החוסן הלאומי - - -

אני רק אציין שיש שתי חוות דעת. אז אני אשמח לדעת איזה.

לא יודע, מה שהוגשה לנו.

יש שתי חוות דעת.

אז תסתכלי על סעיף 9 שמדובר על חשיפה וחיבור אוכלוסיות.

זה לא נמצא פה כרגע.

מה זה לא נמצא פה?

עוד אין חוות דעת עדכנית ועוד לא אישרנו. זה חוות דעת - - -

אבל יש לי חוות דעת עדכנית פה.

זה עוד לא אושר מבחינתנו ולכן זה לא נמצא כרגע - - -

רגע, רגע, שנייה. לנו יש חוות דעת אחת על משרד נגב גליל. אחת.

אנחנו, אני אבדוק את זה.

נשלחו לוועדת שתי חוות דעת.

יש חוות דעת עבור 37 מיליוני שקלים, שזה עבור - - -

אין שתיים. אין שתיים בטאבלט. איפה? הסעיף הראשון זה חוות דעת נגב גליל, שזה מה שפתחתי.

שם סעיף 8 הוא רלוונטי.

והשנייה כתוב רק סעיף 8.

שבה רק סעיף 8 מתוך ההחלטה מוקצה כעת במסגרת דפי ההחלפה. זה אפילו בכותרת הקובץ.

לא הבנתי, אז שנייה תסבירו לי.

יש לנו שתי חוות דעת.

רגע, שנייה. קודם הכסף ואז חוות הדעת. בסעיף שאתם אומרים זה ה-20 מיליון שקלים ביחידות הצעירים ברשויות.

נכון.

שאגב, טוב, זה מוזר. זה לכלל הארץ בצעירים או רק נגב גליל?

כל הארץ. הרשות פעילה בכל הארץ.

בסדר. וחוות הדעת השנייה מה.

זה סעיף 8 שם.

שמה איתו?

הרשות לפיתוח הגליל. שזה בעצם עידוד למתנדבים.

אז כן לדבר על זה או לא לדבר על זה?

כרצונך כמובן.

אמרת לי שזה לא רלוונטי.

בתוך חוות הדעת הזו, של סעיף 8, של רשות לפיתוח הגליל, סעיף 9 לא רלוונטי.

אה, רגע.

רק סעיף 8.

אני מציע לעבור למשרד ירושלים.

לא, לא, שנייה.

'לא, לא, לא'. מה 'לא, לא'?

מה אתה רוצה?

אני אשמח לשאול.

תן לי סיבה אחת לעבור.

אדוני יושב-הראש, אני יכול לענות רק על הנושא של - - -? כי נאמר פה שלא מימנו רשויות דרוזיות ואני רוצה להקריא מרשימת הפרויקטים שיש לנו?

אפשר שנייה שתמתין? כי אני באמצע שאלה. אני יודע שהוא קיצר את זה. אבל אתם העברתם אותי חוות דעת. עכשיו אני לא מוצא את חוות הדעת על סעיף 8. את יכולה להקריא לי את הסכומים על ההחזרה של האוכלוסיות שראיתי שם? החזרה של אוכלוסייה חרדית, זהות יהודית.

רגע, מה קורה?

מה הבעיה?

מה הבעיה?

רגע. בתוך חוות הדעת הזאת יש את הרשות לפיתוח הגליל.

לא, אני רואה שאתה לחוץ משהו, לא?

אני לא לחוץ. אני רק רואה.

לא לחוץ? אז למה אתה מתערב?

מה אתה רואה?

לא הבנתי.

נאור, בוא תשאל. לא שאלת.

יש לך שאלות למשרדים? אין לך שאלות?

חברים, רגע, נו. תעני לו, תשיבי לו.

מדובר על 4.8 מיליון ש"ח - - -

או שכבר קיבלת את הכסף שלך?

שהוא למטרת עידוד מתנדבים בצפון. שזה עובר דרך הרשות לפיתוח הגליל.

מה זה? הוא חבר ועדת כספים? אז אני שואל, האם כבר קיבלת את הכסף?

סעיף 9, מצאתי. מצאתי. סעיף 9 חיבור אוכלוסיות שונות.

עשית משהו היום להשבת החטופים?

אז 9 לא רלוונטי, 8, זה מה שאני אומרת.

למה 9 לא רלוונטי והוגש לנו?

זה הכול באותה חוות דעת ולכן אנחנו לא יכולים לפצל.

מה לא יכולים לפצל? אבל יש פה - - -

אבל אישרנו חלק מחוות הדעת. זאת הכוונה.

הכוונה היא לא כל מה שיש במסגרת חוות הדעת כרגע הוא מוקצה במסגרת דפי החלפה שמובאים לפניכם.

אז זה בדרך?

לכן כרגע שירה מתייחסת.

רגע, אז השלושה מיליון שקלים קואליציוניים לרשות זהות יהודית אין אותה?

שוב, סליחה?

בבקשה. יש שלושה מיליון שקלים לרשות לזהות יהודית. ושישה מיליון שקלים תקציב קואליציוני פרויקטים לחיבור האוכלוסייה החרדית לנגב וגליל. אז אין את זה?

לא, כרגע.

לא מוקצה כרגע, כלומר לא מובא בפניכם בדפי ההחלפה.

בגלל חוות דעת משפטית כאילו?

כן. היות וחוות הדעת עדיין לא אושררה או שמחכים עדיין לעוד איזה שהיא התייחסות. בסוף אנחנו מקצים את זה רק בהתאם להנחיות - - -

אז אני יכולה לחבר את זה לשאלה של נאור, שנוגעת עוד פעם לתקציב בהבשלה מלאה ולא בהבשלה מלאה, כי זה חוזר על עצמו. אז בעצם בסיס התקציב הוא 246.7 מיליון שקלים. כרגע אתם מביאים לאישור בדפי החלפה 246.7 מיליון שקלים, נכון?

חה"כ פרקש, לאיפה את מתייחסת?

נגב וגליל. אנחנו לא בנגב וגליל?

אנחנו בנגב וגליל, כן. את מסתכלת בדף ההחלפה?

כן, כתוב 246.7 מיליון שקלים.

אוקיי, סליחה.

הסתכלנו בשורה אחרת.

זה התקציב שכרגע מובא לאישור, זה הסכום. אבל אני רוצה לשאול, כי בהחלטת הממשלה על הכספים הקואליציוניים דובר על תוספת של 65.8 מיליון שקלים למשרד הזה. ואני רוצה לשאול איפה הכסף הזה. ושתיים, האם עוד פעם חזרנו להבשלה מלאה, לא הבשלה מלאה, שזה כסף שמחכה לחוות דעת משפטית? ואם כך, בעצם כמה יהיה התקציב של המשרד הזה, במילה חדשה שלמדתי היום, בהבשלה מלאה? כלומר, כשהוא כבר יעבור את כל האישורים המשפטיים.

כסף שקיבלנו בגינו חוות דעת וגם ייעוץ משפטי במשרד האוצר וגם אנחנו סבורים שניתן להקצות בהתאם לנהלים שהוקראו.

שהוא בסכום של 247?

כן, קיבלת. אבל זה כנראה יותר חשוב לך מדברים אחרים.

41.8 מיליון ש"ח.

אז אתם לא אישרתם, אתם בעצם פסלתם חלק מהחלטת הממשלה בנוגע ל-65 מיליון שקלים?

עוד לא קיבלנו לידינו גם את כל חוות הדעת. ואם קיבלנו לידינו, אז לא סיימנו את התהליכים.

מאיפה הכסף הזה מגיע. 65 מיליון שקלים שכרגע בעבודה? מאיפה? מהבאפר, מסעיף הרזרבה, מאיפה מגיע?

אז נשלח לוועדה סך המקומות שבהם יש איזה שהיא עתודה להסכמים קואליציוניים, שמתוכם חלק כבר הוקצו כעת וחלק - - -

לא, אבל פה אמרו לנו שכרגע עוד לא הקצו כלום.

לא, הוקצו חלק.

למה? 241 זה כולל כבר כספים קואליציוניים או שזה, על פניו נראה שיש תוספת של 65 מיליון שקלים. היא הרגע הסבירה לנו, איילת, שהם עדיין לא אישרו את התוספת של הכספים הקואליציוניים.

לא, הכוונה היא כרגע בדפי ההחלפה שמובאים בפניכם מוקצים חלק מהכספים הקואליציוניים שהתקבל בגינם חוות דעת.

כמה? כמה מאושרים מהכספים הקואליציוניים?

עבור נגב גליל מדובר על 41.8 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב. כלומר, אם תסתכלו על המזומן אין שם שם.

הבנתי. אז בהרשאה להתחייב 41 מיליון שקלים זה כספים קואליציוניים. ועוד 20 וכמה? עוד 20 ומשהו מיליון שקלים מחכים להבשלה מלאה, מה שנקרא.

ככל ותושלם העבודה וכל הגורמים הסכימו, כן.

אוקיי. אז אנחנו עוד נקבל עוד בעצם.

כמובן. זה גם יובא לאישור הוועדה. כאמור, ככל שיתקבלו - - -

בסדר. אבל דיברנו על זה, הטפטופים האלה. אני היום מבקשת תשובות על הכול, על הכול, כדי לקבל את התמונה. די, כל פעם מגיעים, מביאים איזה פיפס ואז זה נראה כאילו זה קצת.

ירושלים ומסורת. אפשר לעבור?

פיתוח נגב גליל זה אצלכם?

זה אותו משרד, כן.

רק אם אתם רוצים תענו לי קודם.

מה זה הגידול הזה? יש איזה 100 מיליון שקלים גידול.

תשלח את זה בכתב.

175 מיליון.

ירושלים ומסורת, מי נמצא כאן? נאור, סיימנו עם זה. נעבור לירושלים ומסורת.

לא, לא סיימנו, יש לי עוד שאלה.

טוב.

הגידול של ה-170 מיליון שקלים.

תשאל את השאלה.

מה הגידול? שאלתי, זו השאלה.

אני לא בטוחה שאני מבינה למה אתה מתכוון.

ב-04, 63, המשרד לפיתוח הנגב, יש גדילה של 246 שעבר בקריאה ראשונה. ואחרי דפי החלפה הוא 375.

זה הרשאה להתחייב.

הרשאה להתחייב?

הרשאה להתחייב שאושרה בוועדה. לפני כן הייתה 334 מיליון ש"ח.

אז מה הגידול בהרשאה להתחייב של עוד 40?

41.8 מיליון ש"ח, זה הגידול בהרשאה להתחייב.

כספים קואליציוניים, זה מה שהיא אמרה.

כספים קואליציוניים, פשוט מוקצים בהרשאה להתחייב.

מאה אחוז, תודה לך. ירושלים ומסורת, בבקשה. אתה רוצה להציג?

אנחנו היינו באמצע.

נכון. הוא הצטרף אלינו.

שלום לכולם, שימי אלבום.

אה, לתת תשובות על ההילולה?

ברוך הבא.

אוקיי, תודה.

שם לפרוטוקול.

שימי אלבום, מנכ"ל משרד.

איזה משרד, ירושלים או המסורת?

ירושלים ומסורת.

לא, זה שני משרדים שונים.

אל תיתן להם רעיונות, נאור. כרגע זה משרד אחד.

דפי ההחלפה שמוצגים היום בוועדה מדברים על הפקה של ההילולה הקרובה ותשתיות קבע בהר.

אתה יכול לתת פירוט של ה-90 מיליוני שקלים?

הייתה לנו שאלה לגבי תשתיות הקבע. בשנה שעברה הושקעו בסביבות 17 מיליון שקלים והשנה זה 40 מיליון שקלים. התוכנית, האם יש לזה סוף? כלומר, מתי אנחנו בעצם נסיים עם שיקום תשתיות הקבע באתר?

אז ככה: תשתיות הקבע בהר, לפי הנחיות של ועדת חקירה והמסקנות שלה יידרשו תקציב מאוד משמעותי.

כמה?

לא יודע להגיד כרגע.

אבל יש תוכנית, יש לזה גבול?

בהליכי תכנון. הוקצה לזה עכשיו במסגרת ה-40 תקציב.

על סמך מה?

הוקצה לזה עכשיו תקציב לתכנון.

לתכנון? אז 40 זה לא להקמה זה לתכנון?

40, כולל שני מיליון שקלים של מתכננים לתוכנית שנים קדימה.

40 מיליון זה רק התכנון?

40 מיליון כולל שני מיליון שקלים לתכנון לשנים קדימה.

אז שני מיליון תכנון.

אתה זוכר מה היו המסקנות של הוועדה לגבי ראש הממשלה והשר לביטחון פנים? אתה יכול לחזור עליהם?

זה רלוונטי לדיון?

כן. כי אני רואה שאתם מקפידים נראה לי.

מה זה?

שאלתי אם הוא מכיר את המסקנות של ועדת החקירה שעל פיה הוא מבצע את השיקום בהר.

מכיר היטב, רק זה לא רלוונטי לדיון.

תשיב לו אם אתה מכיר או לא מכיר.

מכיר היטב.

מכיר היטב? ואתם מיישמים אותן, את המסקנות?

מי שנדרש ליישם מסקנות - - -

לא מיישמים. אז למה מיישמים רק את מה שקשור לכסף ולא מה שקשור - - -

אני אענה רק שנייה בשם עצמי. האחריות שלנו היא על ההילולה ויישום חלקים הרלוונטיים, שזה לא החלק שהצגת כרגע.

אבל יש חשש שמי שהיה בתפקיד אז ועדיין נשאר בתפקיד, יכול להיות שעוד פעם יהיה שם פשלה בגלל שהוא בתפקיד. כי אמרו שיש לו אחריות אישית.

מי שאמון על זה שיידרש לעניין.

ואתם המשרד לא חוששים?

מה התפקיד שלך שוב?

הוא המנכ"ל.

מנכ"ל המשרד.

אז מי יידרש לעניין? אתה המנכ"ל. מי שאמון, אתה לא אמון? מי אמון?

לא, אני לא.

הוא מתכוון לפקידים המקצועיים. הוא מתכוון למינויים, הוא לא מדבר על דרג פוליטי. אני לא יודעת, אני לא מכירה את ההמלצות שיש שם לעניין נושאי משרה באתר. הוא מכוון לזה, לדעתי, רם. לא? אתה לא מצפה שהמנכ"ל יבוא בטענות ל- - -

זה מה שהוא מנסה.

שימי, רם, חברים, זה לא הנושא.

אתם יכולים לשאול כל שאלה שאתם רוצים, הכול בסדר. אתה רואה, אני לא מנסה להגביל ולא כלום.

אתה עושה עבודה נהדרת.

תודה ולדי.

לי יש שאלות בנושא התשתיות. הבנתי ש-90 מיליון שקלים הם לא קשורים לעבודות תשתית. נכון?

כן. עדיין בתוך ה-90 מיליון שקלים יהיו כן עבודות תשתית או עבודות עפר שהם לא לשנים קדימה.

כמה מתוך ה-90 מיליון שקלים יבוצעו לעבודות עפר וכמה לא?

אתה יכול להעביר לנו את מסקנות הבינוי בכל הנוגע למסקנות ועדת החקירה? אמרת שאתם עובדים עקב ועדת החקירה שבחנה אני מניח את הסטטוטוריקה סביב ההר. אתה יכול להעביר לנו מה ההמלצות שלה מבחינת בינוי? כן, אתה יכול? כי אני לא ראיתי התייחסות לזה בדוח עצמו.

ועדת החקירה ממליצה לספח את הר יהויריב.

סיפוח זה טוב. אתה יכול להעביר לנו?

בוודאי.

תודה רבה.

שאני אפנה אותך לפרק הרלוונטי?

לא, לא, תעביר לי, מה שאתה רוצה. אתה רוצה בווטסאפ?

- - - של מדינת ישראל.

מה?

אני אעביר לך את הקובץ גם אפנה אותך לפרק הרלוונטי.

תודה רבה. אתה רוצה את הטלפון שלי?

נדרש בשביל להעביר לך.

050, פעם שנייה שאני עושה את זה ב-24 שעות. 5753460.

יש לי שאלה בנוגע - - -

רגע, אבל הוא לא השיב לי. רק אם אפשר, סליחה, לקבל תשובה.

כן, מתוך הסכום הנדרש להפקה אני מעריך שכ-10 מיליון שקלים יהיו לעבודות עפר ותשתיות כאלה ואחרות. אבל הן לא בהכרח תשתיות קבע.

אוקיי. אז יש לנו 90 מיליון שקלים. 10 מיליון שקלים לתשתיות שהן לא קבע. 80 מיליון שקלים. מה זה? זה סדרנים, זה מחסומים? מה, זה המון כסף. יש משרדים או רשויות במדינה שבקושי יש להן תקציב כזה. כלומר, אני באמת שואלת. כי יש תקציב - - -

גם אהבתי את ה-24 שעות שפתאום 90 מיליון שקלים הגיעו אליכם. דף החלפה.

לא יודע אם זה בר השוואה, אבל טקס המשואות, אבל כמה לטקס המשואות?

24 שעות, 90 מיליון שקלים.

בטוח יותר.

בטקס היקר ביותר בהיסטוריה.

טקס המשואות?

רק 18? חשבתי אחרי ה-90 מיליון שזה יהיה פה לפחות, גם.

בזמן שאתה עונה, מחפש ומעביר לי.

אז רגע, הוא לא עונה לי. אבל ה-80 מיליון שנותרו, מה זה? סדרנים? מה זה, כוח אדם ב-80 מיליון שקלים? איך זה יכול?

אני אתן כותרות, ברשותכם.

כן, תודה.

הגברה, מסכים, ביוב, פינוי פסולות, מצלמות, הצללות, אוהלים, גידור, גשרים.

הגשרים זה בתוך ה-10 מיליון שקלים.

לא שווה לוותר על ההילולה וזהו?

לא, זה דברים שהם, סיפור הגשר הוא גשר שנעשה קבוע. שמים אותו פעם בשנה, מוציאים אותו ממחסן, מרכיבים אותו.

אוקיי, הוא במחסן. מה עוד?

אבטחה, סדרנות, ניקיון, כוח אדם, תאי שירותים, חשמל, תאורה, הגברה. להמשיך?

זה לא 80 מיליון שקלים, סליחה.

בסדר, הוא יעביר לנו.

כרטיסים, תמרורים.

אתה יכול להעביר לנו?

בשמחה. גם את זה? בכיף.

כמובן, הכול.

רגע, אני באמצע הבקשה הקודמת.

אין בעיה.

יש לך את הפירוט הזה עם עלויות כל דבר?

כן. בטח.

הם יביאו לך חברה יותר זולה.

הציעו הצעת ייעול, אל תתייחס לזה, זה לא משהו שמעניין אתכם. הממשלה לא מעניין אותה ייעול, תאמיני לי.

לא, יש חברות הרבה יותר זולות. כדאי לכם לבדוק.

הנה, אזרחית עם שכל ישר. תסלחו לי, הסכום פשוט מופרז ברמות על.

זה סכומים מופרכים, חברים.

אנחנו נבדוק את זה. בסדר, הוא יעביר לנו.

תשתיות זה 100%, זה גם חלק מתיקון של סכנה לציבור.

זה הילולה של יומיים? כמה זה?

מיליון על כל מאה משתתפים, לא? כמה זה?

מיליון על כל משתתף.

30 מיליון על 30 משתתפים בשנה שעברה.

שאלה, חלק מהגדרות התפקיד שהעברתם בחוברת של משרד ירושלים זה העברת שגרירויות לירושלים. חלק מה-Job description. כמה שגרירויות העברתם לירושלים? ושאלה נוספת, איך אתם מתממשקים עם משרד החוץ באירוע הזה? ושאלה נוספת על השאלה הנוספת, מה הממשק בין משרד החוץ, משרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד ירושלים?

אני אענה בקצרה. שיחה שיוצאת ממני בשעה 16:36, בערך לפני שעה וחצי אחורה. אני מספר לך על שיחה יוצאת, שעה וחצי אחורה. סמנכ"לית תיאום במשרד החוץ.

תיאום?

שוחחנו 13 דקות, בין היתר במטרה - - -

לא, אל תגזים, אני לא ממש רוצה לחדור לך - - -

אני מספר לך כי זה פשוט היום טרי.

בבקשה, אין בעיה.

שוחחנו 13 דקות, בין היתר בנוגע לשגרירות מאוד ספציפית שאנחנו רוצים להעביר.

איזה שגרירות?

ארגנטינה.

אז אני רק רוצה, אתה יכול לענות לי על הממשק? כאילו, אני הייתי בטוח שיש משרד חוץ שאמון על האירוע הזה. אבל אני גיליתי בפירוט שאתם נותנים שאתם גם אחראים על זה. כמה אנשים עובדים בלהעביר שגרירויות זרות לירושלים?

שנייה, רק לדייק. רק לדייק. אנחנו לא אחראים לזה.

להקריא לך?

אני אדייק, שנייה.

בבקשה.

אנחנו לא אחראים על זה. רגע, זה רלוונטי לדיון הזה? אני אשמח לענות על זה, אבל אנחנו מתפזרים נראה לי.

ממש לא, אני לא מתפזר, למה מתפזר?

אני מרגיש שזה לא רלוונטי לדיון.

רגע, אבל בוא נעשה כזה דבר. אנחנו נחליט מה רלוונטי ומה לא רלוונטי.

ולדימיר, ולדימיר, שנייה. אדוני המנכ"ל, לכבד חברי כנסת בבקשה. גם אם לדבר וגם אם אתה חושב שהוא מתפזר או לא, זה לא התפקיד שלך להעיר לו.

אתה יכול גם לדבר בלי להיות בטלפון כל הזמן.

יש לו שם תשובות.

אין לי בעיה שאתה אומר שאני מתפזר. יחסית למישהו ממנכ"ל משרד של הממשלה הפזרנית ביותר בהיסטוריה, המנופחת ביותר בהיסטוריה, חסרת כל יעילות בהיסטוריה – לי להגיד מפוזר זה מחמאה בעיניי.

טוב, נאור, שאלת אותו?

מה טוב? אתה לא מסכים איתי?

שאלת אותו?

ברור.

יופי, עכשיו שיענה.

יש עוד. הגדרת התפקיד של המשרד זה להעביר משרדי ממשלה לירושלים. אז כמה עובדים יש בזה? אותה שאלה של השגרירות. אם אתה רוצה לפרט לי ברמת השיחות גם סבבה.

אז אני רק שנייה אענה.

נאור, הדיון הזה בדף ההחלפה הוא סיפור זה על מירון.

אין בעיה.

על המשרד עצמו, בסדר. המשרד עצמו כבר דנו עליו כשהיה פה את משרד רה"מ.

לא, לא דנו.

דווקא לא.

על המשרד הזה לא דנו.

כן דנו.

לא, לא, הוא לא היה.

כן דנו. ופה דף ההחלפה מדבר על מירון. אבל בסדר, תן לו את התשובה בעניין.

אז אני אתן את התשובה הזאת גם לגבי השאלה הקודמת שלך. מקשיב, נאור?

הוא מקשיב. הוא גם כותב את מה שאתה אומר.

יש במשרד אגף ירושלים - - -

שלחת לי את כל הדוח.

רגע, אני אפנה אותך למקומות הרלוונטיים. לאט לאט תקבל מסודר.

במשרד יש באגף ירושלים תשעה עובדים, שבין היתר מטפלים גם בדברים שהזכרת.

איזה מהם, שגרירות או משרדים?

גם וגם.

גם וגם?

כמה משרדים העברתם לירושלים?

אני לא יודע להגיד לך כרגע בשליפה. יש דוחות מסודרים.

כמה משרדים יש לנו עכשיו מחוץ לירושלים? כי אני מכיר את התוכנית הזאת משנת 2000 אני חושב.

כן, זה בערך החלטת ממשלה - - -

כן, שרוצים להעביר את כל המשרדים לירושלים. אני מכיר את הוועדה הזאת שנים רבות.

נכון. ההחלטה הזאת גם מתקדמת עם השנים. נשאר לנו כרגע באמת יחידות משמעותיות ממש בודדות.

תגיד, למשרד לירושלים יש משרדים מחוץ לירושלים?

לא.

לא הלך לך.

בסדר, אני מנסה.

אבל למשרד של מסורת ישראל יש משרדים מחוץ לירושלים?

אין למשרד נכסים או משרדים מחוץ לירושלים.

אתם עובדים עם ממשלת קטאר, ככל הידוע לך?

נאור.

אתה לא חייב לענות על השאלה הזאת.

אתה לא רשאי גם לענות.

הוא לא חייב.

אוקיי, עוד משהו?

כן.

בבקשה.

הוא צריך להפנות אותי. יש 232 עמודים, אני רק מחפש. אתה רוצה שאני אחפש?

על מה הוא מחפש? אני אעזור לו.

למשרד הזה יש לך עוד שאלות?

כן. אגב, על דף ההחלפה דווקא, על מירון.

אז אמרתי.

אתה רוצה לעבור?

לא, אם עדיין אין לו תשובה נעבור.

כן, הוא מחפש.

יש לך? אז בבקשה. נאור, מה השאלה שלך?

ינון, אל תגרום לי לחזור על השאלות שלי, באמת.

חסוי, כמו דיון חסוי שהיה לנו היום.

רגע, אני אמצא. אתה רוצה לבוא לחפש במחשב?

לא, לא, אצלך בווטסאפ.

בבקשה.

מה שאלת אותו?

על הבינוי, ה-40 מיליון שקלים פלוס 17 מיליון שקלים.

40 מיליון, 20 הולכים לדרך שאמרו שם.

לא, בסדר. אבל הוא אמר שזה חלק מהסקת המסקנות בוועדת החקירה שמונה את זה. כשאני קראתי - - -

אבל איך שמים כסף בלי שתהיה להם תוכנית סופית?

אבל זה מה ששאלתי.

אתה יודע איך זורקים כסף כאן?

כן. אני בשבוע האחרון גיליתי, אני אומר - - -

יותר קל לזרוק כסף מהמסוק מאשר לזרוק כסף איך שאתם זורקים.

אני לא מכיר את מה שאתה אומר.

אני אומר לך, אני עברתי, אתה הגעת עכשיו באיחור. אבל אני הייתי ונכנסתי איתם, מתוך ה-90 מיליון שקלים שאתם זורקים לאירוע, הרבה תשתיות זמניות שאתם מפרקים אותם אחרי זה. האסון היה לפני שלוש שנים. מזמן הייתם צריכים להיות עם תשתיות קבועות שם שהיו חוסכות לנו הרבה כסף. שאנחנו לא נפרק את זה כל פעם.

שימי.

אני רוצה רגע להגיד משהו, נאור. אנחנו יושבים אזרחים די תמימים, אנחנו די בשוק.

לא די, את תמימה. זה בסדר.

אנחנו פה בשוק, איך את? אנחנו שיושבים כאן בוועדת הכספים בשוק מהם.

אז אנחנו באנו לדבר על החטופים. וקיווינו שיהיו פה עוד חברי קואליציה שיגיעו לדבר על - - -

זה לא מעניין אותם.

הם באים רק להצביע.

זה לא מעניין אותם.

חוץ מינון.

ינון לא בקואליציה.

כשאנחנו נצא להפסקה.

נראה לי שאנחנו באמת נצא להפסקה.

נחפש מקום אחר שיקשיבו לנו.

ונשוב.

תגידו לנו כשהם מגיעים חברי הקואליציה.

רק בהצבעות.

כאשר יהיה הצבעות תראי אותם כולם כאן.

תודיעו לנו מתי.

אני מאמין עוד שעה בערך יהיו כולם כאן.

ליאת, תצרפי אותם לרשימת התפוצה בוועדת הכספים.

אנחנו מרגישים שאנחנו שומעים יותר מידי דברים שאסור לאוזן של אנשים תמימים לשמוע.

את יכולה גם להיכנס לאינטרנט לראות את הביזיון הזה כל הזמן.

מזל שלא היית כאן בבוקר, את יודעת? בזהות יהודית, רשות לזהות יהודית. במשרד ההתיישבות. מה עוד היה לנו?

מה לא היה לנו?

יש עוד שאלות על המשרד? בבקשה.

שאלה, שימי, אתה יכול להפסיק לשלוח לי, ראיתי. אני רק רוצה לומר לך, בראשון ששלחת, בדף הראשון 119, יש דיון המלצה לתוכנית מתאר. יש תוכנית מתאר מעודכנת לאתר ההילולה?

יש תב"ע שאושרה. אחרי ההילולה.

כן.

ומה שהם כותבים שם ב-119, ממליצים לעדכן. בסדר?

לעדכן במעגל השלישי, אתה צודק.

נכון, נכון.

אבל תוכנית המתאר מדברת על מרחב גדול יותר שכולל גם את העדכון הסטטוטורי בנוגע להר עצמו. נכון? היה גם התייחסות לזה.

כן, רק שנייה, אני אנסה לחדד את העניין הזה.

בבקשה.

יש תוכנית שאושרה בעשרים - - -

ושתיים.

מתישהו. והם מבקשים לעשות שם איזה שהוא שינוי.

אוקיי. זה המעגל השלישי שדובר על זה אז. כשהייתם בוועדה גם, ביטחון לאומי זה היה.

אוקיי. מה השאלה?

האם יש תוכנית מתאר מעודכנת להר?

לא.

אז איך אתם, איך אתה נותן לתכנן בלי תוכנית מתאר?

זה מאוד פשוט.

כשיש תב"ע נקודתית?

אני אסביר. תב"ע מאושרת כוללת בתוכה דברים שהם לא השתנו. השינוי המדובר, הבקשה שלהם לשינוי המדובר זה במעגל השלישי, לשטח מאוד ספציפי בסמוך - - -

אתה יכול לדבר למיקרופון שאני אשמע גם?

אני אשמח. השינוי שוועדת החקירה ממליצה עליו הוא בתוך המעגל השלישי כמו שאתה רואה, שהם לאשר שם שימושים שונים. זה משהו שיקרה ותוכל אחרי שיוקצו שטחים נוספים ויצורפו למעגל השלישי.

אתה מדבר על דרכי גישה נגיד?

לא ממש. הם לא נכללים במעגל השלישי. במעגל השלישי זה אזור הציון ממש. וכן מה שאמרת, מה שעושים כרגע למשל זה דרכי גישה. הרחבה של כביש בורמה צפון, שלא במעגל הזה והם רחוקים, הם לא השתנו.

יש השתתפות עצמית של המועצה האזורית אתכם?

לא, להיפך, הם דורשים מאתנו השתתפות.

אבל יש יישוב שם, לא?

לא הבנתי את השאלה.

המתחם נמצא בתוך יישוב של המועצה האזורית, לא?

נכון.

ואיך הם לא משתתפים אתכם בעלויות?

לא רק שהם לא משתתפים, הם אומרים שההילולה מכבידה עליהם על תשתיות ועוד כל מיני דברים כאלה ואחרים. קיבלתי היום מכתב ממנכ"לית המועצה, מבקשת 5.26 מיליון ש"ח.

יפה.

כמה העברתם להם בשנה שעברה?

איזה מועצה?

מועצה אזורית דרום הגליל.

דרום הגליל.

כמה העברתם להם שנה שעברה?

לפני שנתיים השקענו שם באיזה שהוא תא שטח, משהו, לא זוכר מדויק, קו ביוב כלשהו שהיה צריך להשמיש אותו. לא זוכר את הפרטים המדויקים, אבל כן איזה משהו קרוב למיליון שקלים לאיזה צינור ביוב, שלא עמד בעומסים ושמנו כסף על זה.

עכשיו שיפצתם את קו הביוב עכשיו או אתם צריכים?

לפני שנתיים.

זה גמור? כי נאמר לנו לפני שאתם עושים משהו זמני ב-90 מיליון שקלים, כל קו הביוב.

זה לא אותו דבר.

מה זה לא אותו דבר?

לא אותו דבר. מה שאנחנו עושים היום בתקציבי, גם תשתיות קבע וגם הזמניות זה לא אותו קו ביוב מדובר של המועצה.

מתי אנחנו נגמור את כל התשתיות הקבועות שם?

תושלם התוכנית המלאה ותתוקצב.

כמה שנים ייקח להשלים את התוכנית המלאה?

לא יודע.

אתה המנכ"ל.

בסדר. ועדיין אני לא יודע להתחייב על זה. כאשר יהיו תוכניות אנחנו נדע, כשהן יתוקצבו אנחנו גם נדע.

כרגע זה בשלב של תכנון התוכנית.

איזה תכנון? באיזה שלב התכנון?

מאוד מאוד ראשוני. רק מהסכום הזה - - -

אבל האסון היה לפני שלוש שנים.

לא שלוש, יותר.

אבל המסקנות עכשיו.

המסקנות לפני שלוש שנים.

לא, לא.

שנה וחצי בערך.

מסקנות הביניים לפני שנה וחצי. המסקנות הסופיות - - -

אבל לא קשור למסקנות הסופיות או המסקנות. תשתיות היו על הפנים שם, אני מכיר את המתחם טוב מאוד, אני מבקר שם, אני גר באזור.

כן? אתה מבקר גם בקבר רשב"י?

אני כן. אני באזור שם. אני גם מכיר את המקום טוב מאוד. מזמן היה צריך לשפץ את כל המקום הזה ולגמור את העניין. אני לא יודע, יש משרד שאחראי על הנושא הזה. הוא היה צריך לקחת את הנושא הזה לידיים מזמן ולגמור עם זה. כל אירוע שלכם זה סכנת חיים שם.

מסכים. ולכן נדרש לזה תכנון ונדרש לזה תקצוב.

אוקיי. אנחנו עוברים למשרד מורשת. מי פה ממשרד המורשת? בבקשה, תציג.

לירון סביון, משרד האוצר. לא היו עוד שאלות ממה שכבר העברנו, אבל אני כמובן אחזור על דף ההחלפה אם צריך.

אז מדובר ב-6.3 מיליון שקלים עבור תמיכות לאתרי ראשית ההתיישבות. זה חלק מתמיכות שהמשרד מבצע.

איך מקבלים את התמיכות האלה?

מה זה תמיכות ראשית ההתיישבות?

זה קול קורא שהמשרד מבצע.

איך אתם מוציאים את התמיכות?

הנה, יש נציג של המשרד.

אתם מוציאים קול קורא לתמיכות, מה?

שם ותפקיד לפרוטוקול.

נתנאל מזא"ה, סמנכ"ל משרד המורשת. קול קורא לתמיכות לפי תקנה 3(א) לעמותות שמחזיקות אתרי ראשית ההתיישבות. זה פורסם, עמותות ניגשות ומי שנאסף, יש ניקוד ולפי זה מחלקים את התקציבים.

כמה כל התקציב?

כולל התוספת הזאת זה יהיה 23 מיליון שקלים.

כמה היה בשנה שעברה?

55 מיליון.

55? אתם מורידים יותר מחצי.

אנחנו עובדים עם מה שמקבלים.

אוקיי.

זה לא הם הורידו, הורידו להם.

הוא מייצג אותם עכשיו. הוא הממשלה עכשיו, מה?

שאלות?

הוא סמנכ"ל, לא?

רגע, עכשיו אנחנו במורשת.

כן. אגב, בסכום כזה לא צריך להחזיק משרד, אפשר להחזיק כספומט ביד. לא?

זה לא כל תקציב המשרד, כמה תקציב המשרד?

לא, זה לא כל תקציב המשרד.

כמה תקציב המשרד?

דקה, רק שנייה.

דפי ההעברה זה רק על תקנת שימור אתרים.

71 מיליון שקלים.

שימור אתרים? זה מורשת יהודית או לכל?

אתם עוסקים במורשת של דתות אחרות במדינת ישראל?

קודם כל, החלטת הממשלה שהגדירה לנו את מסגרת העבודה ב-2023 - - -

לא.

נכון. אז אנחנו עובדים לפיה, היא מורשת יהודית.

רק יהודית? אתה סבור כגורם מקצוע שעוסק במורשת שיש גם מורשת - - -

כן, אבל שאלת, הוא עונה לך.

אני אומר שהמשימה פה זה בתקנה הזאת זו תקנת ראשית ההתיישבות, כמו שהוגדרה. זה לא קשור שיש גופים אחרים בתוך המשרד, למשל רשות העתיקות, שמטפלת בכולם או גופים אחרים. בהגדרה כאן של תקנה זו תקנת ראשית ההתיישבות. היא גם מחולקת מבחינת תקופות. אני רק אגיד מ-1700 קדימה, כי לפני 1700 זה נופל תחת חוק העתיקות.

1700 מה? לספירה כאילו?

לספירה, כן. כל מה שקודם ל-1700 נופל תחת חוק העתיקות.

לפני המאה ה-18.

נכון. כל מה שקורה לפני 1700 נופל תחת חוק העתיקות.

כמה התקציב של רשות העתיקות?

וואלה, לא ידעתי את זה. כאילו ב-1700 שמתם, זה הקו האדום.

הממשלה, לא יודע מתי החליטה את זה. לדעתי זה עוד - - -

גפני בטוח היה בממשלה.

לא, אני לא חושב. לדעתי זה היה המשכיות מתקופת המנדט. לדעתי קו החתך הזה בכלל נקבע בתקופה הבריטית.

בסדר, זה מה שאמר נאור. גפני היה.

מה התקציב של, מי היה יו"ר ועדת הכספים ב-1700?

גפני, אתה היית?

אתה היית יו"ר ועדת הכספים ב-1700?

היו"ר ינון אזולאי: בתקופת המנדט.

איזה מנדט, אחי?

אה, ב-1700 הוא אומר.

התקופה הביזנטית אולי.

המאה ה-18.

מי שלט במדינה ב-1700?

פינדרוס.

זה שיבואו לבקר. עזוב, תשאיר אותם במתח שיבואו לבקר באתר מורשת. כן, הלאה.

אתה יכול לענות? מה התוספת התקציבית, לאן היא הולכת?

התוספת התקציבית הולכת לתגבור תקנת שימור אתרי ראשית ההתיישבות. שזה קול קורא לתמיכות לפי תקנה 3(א).

ראשית ההתיישבות, אתה יכול לשייך את זה גם לרצועת עזה? לא?

לא.

הלאה.

תגיד לי, אתם - - -

אנחנו החלקנו?

גפני נמצא ב-1700?

זה היה בדיחה.

שאלנו, לא טענו שום דבר.

1700 היית בכנסת?

היה באופוזיציה, היה סגן שר הדתות.

מי?

אתה.

אז לאן זה הולך? לאיזה פרויקט? שימור ראשית ההתיישבות.

חה"כ נאור שאל לגבי לאן התקציב הולך. זה בעצם תקציב תמיכה. זה קול קורא שמפורסם, מי שמגיש, יש עמותות שמגישות, עד עכשיו הגישו תשע שאלות ועשר עמותות. עכשיו הקול קורא הוא חדש, אנחנו עוד לא יודעים מי מגיש, אני חייב להגיד. אבל ניתן דוגמאות לפרויקטים שיש בדרך כלל, אני מאמין שימשיכו גם עכשיו. מקומות כמו מחנה המעפילים בעתלית או מכון איילון. מצפה, נדמה לי מצפה רביבים. זה סוג, עד עכשיו אלה הדברים המרכזיים שהגישו.

אז מי מגיש את זה, כאילו? רשות מקומית?

לא, עמותות.

עמותות. אילו עמותות הגישו? אתה יכול להעביר לי את רשימת העמותות שאתם עובדים איתן?

שאנחנו תומכים בהם.

תומכים, כן, סליחה.

כן, נעביר את הרשימה.

תעביר לוועדה.

ספקים אתם עובדים?

אין לנו פה ספקים, זה תמיכות.

אוקיי, בסדר. אז עמותות.

אוקיי.

אין לי יותר שאלות.

תודה. אנחנו עוברים לסעיף הבא. הרשות לפיתוח חברתי כלכלי של המגזר החרדי.

או, של החרדים.

או, או, איך קפצתם, מה קרה?

לא, כי זה עניין אותי. אני אגיד לך למה?

הבנתי. עכשיו תתחיל להגיד.

למה אתה מתעצבן גם אתה?

אני מתעצבן? אתה ראית אותי מתעצבן?

אתה יודע למה? כי הסתכלתי על הפעילות שלה היום ואז ראיתי שהפעם האחרונה שהגישו דוח שם זה 2021. של הרשות לפיתוח.

של הרשות?

אוקיי.

אני ברשותכם רק קוראת לנציג הרשות.

כן, הוא הלך, התייאש מאתנו.

הוא היה פה מהבוקר.

אני שואל אותך - - -

מה אתה רוצה ממני? רשות לפיתוח החרדית.

רצית להגיד משהו.

שהדוח האחרון בנוגע לפעילות שלה, אתה יודע למה זה עניין אותי? אחד, זה מקלב, שהוא בחור מעניין.

כלומר מקלב לא מגיש דוחות.

ושתיים, הדוח האחרון היה ב-2021. מה אתה רוצה ממני? אני אומר לו למה קפצתי, כי זה עניין אותי. אז כאשר קראתי את הדוח, סתם, עניין אותי נגיד שילוב בתעסוקה, שילוב בהשכלה. אתה יודע נגיד כמה רשום שם שהחרדים משולבים בהשכלה גבוהה?

אתה יודע כמה?

גפני, רוצה לשבת פה כמה דקות? אני אלך להצביע בוועדת עבודה ורווחה? אני רק הולך להצביע רגע.

דוח פעילות. שהוא מצטט את הלל הזקן "אם אין אני לי מי לי, כשאני לעצמי מה אני". ואם לא עכשיו אי מתי.

עוד כמה דקות אני אצא ואתה תשאל שאלות על הרשות. אני אצא לכמה דקות, גפני מאוד יתגעגע אליי.

הגיע רועי.

אנחנו נחזור על דף ההחלפה. זה אכן הוצג לדעתי בזמן שהאופוזיציה אולי לא הייתה כאן.

לא, היינו כאן. הרשאה להתחייב 46 מיליון שקלים, נכון? הייתי כאן.

חה"כ עמר.

אל תגידי האופוזיציה לא הייתה.

מה הוצג בזמן שלא היינו כאן? אני רוצה לדעת מה הוצג בזמן שפינדרוס החליט שלא טוב לו אופוזיציה בוועדה.

אם כך, אז טעיתי. היות וחה"כ עמר כבר יודע להסביר ולכן בדף ההחלפה - - -

לא, לא, לא. חמד עמאר יודע הכול בלי שתגידו. אני לא יודע כלום, זה ההבדל בינינו.

אז בדף ההחלפה שמונח לפניכם סך השינוי ברשות לפיתוח חברתי כלכלי של המגזר החרדי הוא 46 מיליון בהרשאה להתחייב.

זה קואליציוני?

זה אכן כספים קואליציוניים.

של מי?

של יהדות התורה.

תמיד אתם מסתכלים.

לא, אני רוצה לוודא. אני לא רוצה להטעות את הוועדה, חלילה.

יהדות התורה?

למיטב זיכרוני, יהדות התורה.

אתה ש"ס?

אני יהדות התורה.

יהדות התורה.

אבל הכסף הזה הוא כסף - - -

חשוב מאוד.

- - - הוא עושה עבודה - - -

אז תודה רבה לחה"כ גפני. מה הכסף הזה עושה? או כמו שענת אומרת מ-103, בוא נראה מה הכסף שלכם עשה היום.

הוא רוקד במירון.

מה הוא עושה?

לא, הוא - - -

רוקד במירון, שמעתי.

הוא כסף שעושה עבודה - - -

עבודת קודש.

לא אמרתי קודש.

למה הוא קואליציוני?

- - - שלא אמרתי.

אני לא אמרתי שאמרת, אמרתי קודש. תגיד, למה הוא קואליציוני?

בגלל, מה? האוצר יכניס את זה בבסיס התקציב? מה קרה לך?

מה עושים עם הכסף הזה?

- - - זה למה זה לא בבסיס.

זה כמו לעשות הכשרה מקצועית, שהיה קואליציוני.

אנחנו, דרך אגב, כשהיינו בממשלה שמנו יותר כסף על - - -

נכון.

חמד עמאר, אתה בדיון הקודם, אני רגע עונה לשאלה, למרות שחבר הכנסת יצא. רועי אסף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי מגזר חרדי במשרד ראש הממשלה.

כמו שחמד עמאר אמר בדיון הקודם, וגם תמך בהעברת התקציב שלנו, שהתקציב דווקא היה נמוך מידי ביחס לצרכים של הפיתוח הכלכלי חברתי של המגזר החרדי. אפילו הערת לפרוטוקול שאז עברו ארבעה מיליון שקלים ממשרד הכלכלה וזה סכום נמוך מידי. אז אנחנו מתוקצבים פה לטובת פיתוח חברתי כלכלי, כל החומר נשלח לוועדה בזמן. זהו, זו השאלה שהייתה.

סעיף הבא.

חוזרים להתיישבות.

ההתיישבות, של מה, של סטרוק?

הגברת נמצאת כאן.

כל התשובות של כל השאלות שנשאלו?

בבקשה, התיישבות. תודה רבה.

ההתיישבות כאן, המנכ"ל כבר יגיע. יש לי נציגים מהמשרד. אני ליעד כהן פקר.

אני מבקש אם אפשר להציג פעם שנייה את ההתיישבות, אחרי שהצגתם פעם אחת לפינדרוס.

יש לנו גם את דוריה, רפרנטית.

בסדר, אבל חבל על הזמן.

לא, לא חבל על הזמן. הנה, מצאתי. מה חבל על הזמן? לאן אתה ממהר?

רם, סליחה רגע. היא נשאלה כבר שאלות על ידי החבר'ה שלך. ואנחנו ממתינים לתשובות, זה הכול.

טוב. אני יכול להוסיף שאלה אם אני רוצה.

בטח.

בטח, תוסיף כמה שאתה רוצה.

לא, אל תגזים.

אז מה התשובות? מה היו השאלות ומה התשובות? זה המשרד של אורית סטרוק, נכון?

כן.

מה שלומה, דרך אגב? בסדר?

מה אתה עושה במשרד?

אני מנכ"ל המשרד, אבי מאיר, נעים מאוד.

אז למה לא אמרת לי מזמן? לא ידעתי שאתה מנכ"ל שם. מתי קיבלת את המנכ"ל?

לפני שנתיים. אתה כל פעם, למדנו ביחד משפטים.

אני יודע, אני זוכר.

אבל גם שנה שעברה שאלת.

בבקשה תשובות.

אם תוכלו לשאול את השאלות, כי לפני שיצאו להפסקה - - -

אני שאלתי את כל השאלות, קיבלתי את כל התשובות. יש אחרים שצריכים שאלות.

בבקשה, רם, שאלה.

אתה שאלת?

כן, כן, הוא קיבל תשובה.

ביקשו מהמשרד את כל העמותות הנתמכות. ושלחנו.

זה נמצא אצלנו בטאבלטים.

כמה מתוך התקציב הולך ליהודה ושומרון וכמה הולך לכלל הארץ?

אז אני אגיד ככה: בגדול רוב המשרד הולך לכלל הארץ. הגורם היחיד שעובד גם ביהודה ושומרון בצורה נגיד ממוקדת זה החטיבה להתיישבות. אבל גם שם בתקציב החטיבה השוטף של החטיבה להתיישבות, סדר גודל של 25% הולך ליהודה ושומרון, 40 ומשהו אחוז לגליל והיתרה לנגב. וזה תלוי, הקולות קוראים זה על פי כמות המועצות. ומאחר ויש פחות מועצות אז יו"ש מקבלת פחות. זה נעשה בקולות קוראים בגופים אחרים על פי הוראות תק"ת.

כ-25% מהתקציב?

כן.

כמה מועצות יש ביהודה ושומרון?

יש ביהודה ושומרון יש שש מועצות אזוריות שהן יחסית גדולות, עם הרבה תושבים.

כמה מועצות יש בכל הארץ חוץ מזה?

אני לא זוכר את המספרים בעל פה.

250.

לא, בכל הארץ. החטיבה עובדת רק בנגב, גליל, יהודה ושומרון. אנחנו עובדים על פי מפת עדיפות לאומית.

אז שש מועצות אזוריות הן בערך 20% מהמועצות, כלל המועצות בנגב ובגליל?

ביחד עם התבחין של כמות התושבים וכמות היישובים. ביחד זה מגיע לאזורים האלה. קח למשל את מועצה אזורית מטה בנימין, 60,000 תושבים. אבל זה יש לזה כמה תבחינים.

תודה. רם, יש לך עוד שאלה?

כן. אתם מתעסקים גם במרכיבי ביטחון, נכון?

כן.

ראיתי שקיבלתם תקציב של 30 מיליון שקלים למרכיב, 40 מיליון שקלים.

לא, 39.5 מיליון, הגיע לטובת קול קורא של המשרד. זה לא בחטיבה להתיישבות, זה במשרד, של סיירי קרקעות ביהודה ושומרון. זה פרויקט שהתחיל עוד בממשלה הקודמת כחלק מהמאבק בשטחי C. הקמנו את המחלקות. המחלקות פעילות. למשל, זה בגדול.

הם לא שייכים ליחידה לאכיפה?

הם לא שייכים ליחידה לאכיפה, אין להם סמכות אכיפה והסמכות שלהם זה סמכות דיווח. הם מדווחים והם נמצאים בשטח בסמוך ליישובים כחלק מהתשובה - - -

למה אתם לא מעבירים את זה ליחידת אכיפת מקרקעין והם יעשו את העבודה הזאת? הם יותר מקצוענים בנושא הזה.

היחידה לאכיפת מקרקעין לא עובדת ביהודה ושומרון. הסמכויות שלה רק במה שנקרא ישראל הקטנה, על פי חוק. הם לא עובדים ביהודה ושומרון.

הקימו את היחידה לאכיפה, אמר לי בן גביר, זה פשוט לקחת את איפה שנמצאים הבדואים, שנמצאים בפזורה, לטפל בזה.

לא, זה משהו אחר. אנחנו מדברים על היחידה לאכיפה במקרקעין.

- - - רק בבתי הכנסת - - -

אבי כהן, אין לו סמכות?

אין לו סמכות ביהודה ושומרון.

את הפרויקטים - - -

מטפלים בבתי הכנסת של בני ברק, זה היחידה.

ממש.

הם עושים גם בבני ברק?

אבל אתה גר בתל אביב, מה אכפת לך מבני ברק?

- - - נגור בבתי הכנסת בבני ברק.

גפני, אבל אתה גר בתל אביב.

מה זה משנה?

יש לי שאלה, אתם עובדים עם ספקים חיצוניים אני מניח, לביצוע הפרויקטים.

אנחנו עובדים במכרזים, בפטור ממכרז. יש לנו הכול.

למכרזים יש איזה שהיא מגבלה? זאת אומרת קבלן ערבי יכול להשתתף במכרזים?

יש לנו בחטיבה להתיישבות קבלנים ערבים.

הבנתי. יפה.

למה החטיבה להתיישבות לא מתוקצבת עכשיו ואתה מתקצב אותה יותר מאוחר?

כי על פי חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג.

אסי עושה עבודה מעולה לעומת שהוא עוזב בשבוע הבא, אני מכיר אותו טוב.

אני לא אמרתי מה הוא עשה, אני לא נותן לו ציונים.

אם הגענו לציונים אפשר לסגור את הזה.

ההחלטה איך עובדת תוכנית העבודה של החטיבה היא על פי החלטת ממשלה 1998. היא קובעת תהליך. מאחר והתהליך לא הסתיים אז הוא אמר אתם לא יכולים להביא עדיין את ההחלטה הזאת והיא תבוא בהמשך כאשר תיגמר אותה החלטת ממשלה שקובעת קודם מדיניות צרה, אחר כך יציאה לתוכנית עבודה ועדכון, יוצאים עם זה בפרסום לציבור ל-14 יום. רק אחרי שתגמרו את התהליך, רק אז תוכלו לבוא לוועדת כספים ולהראות את התוכנית השלמה.

ואנשים שעובדים שם, איך הם מתוקצבים?

מה הכוונה?

העובדים שם, הם עובדים דרך המשרד?

לא. עובדי החטיבה להתיישבות אלה עובדים של ההסתדרות הציונית העולמית. יש לממשלה הסכם רב שנתי לחמש שנים שהוא מתוקצב והוא נותן להם בעצם עדיין את השכר, בלי הפעילות. גם שם יש כללים. עד שיהיה תקציב זה 50% מהתקציב של התקורה הם יכולים לקבל.

יש לכם משרדים שאתם משלימים אחד את השני? זאת אומרת, מתעסקים באותם נושאים? למשל זהות יהודית, אתם מתעסקים בזהות יהודית?

עוד פעם, המשרד קיבל את אגף זהות יהודית ממשרד הדתות לפני שנתיים. עם השנים, אגף זהות יהודית הוקם כבר לפני 10-11 שנים. עם השנים התווספו עוד משרדים שמטפלים בעולמות האלה. המשרד עושה שולחן עגול, גם התייחסו לזה בבוקר בטח בוועדה, עושה שולחן עגול כדי למנוע כפל תמיכות ולראות שאף אחד לא דורך אחד על השני ומתעסק באותו נושא.

גם בחוות דעת האלה, סתם כדוגמה, שנה שעברה היה משרד שטיפל באיזה עולם שקשור אלינו. אנחנו פשוט הסרנו את ידינו מאותו תחום.

אתה משתתף בשולחן העגול שדיברתם עליו?

לא קבוע, אבל הייתי גם.

מישהו יכול לתת לי נתון כמה כסף זהות יהודית בכל המשרדים ביחד?

אין לי את הנתון הזה לתת אותו.

למה?

אנחנו יודעים רק במשרד שלנו.

כמה במשרד שלכם זה זהות יהודית?

אין נציג של משרד האוצר מאגף תקציבים כאן? שאלתי, שאלנו אותך את השאלה הזאת בבוקר. הייתה צריכה להיות לך עכשיו.

כן, חה"כ פרקש ביקשה שנשיב לשאלה הזאת. אם אתם מעוניינים שנשיב עכשיו אז - - -

כן. אם יש לכם את הנתון כמה בסך הכול?

כמה בסך הכול. ואחרי זה אני אשאל שאלה אותך, אדוני המנכ"ל, אני אשאל אותך איך בדיוק אתם משפיעים על הזהות היהודית למשל של הנכדים שלי? איזה פעולות אתם עושים בשביל שהם יהיו, ירגישו יותר יהודים?

לא, אני רוצה לקבל רק תשובה כמה כסף. שנדע בדיוק כמה אנחנו משקיעים על זהות יהודית.

כן, אין בעיה. המנכ"ל, בבקשה תשיב לחבר הכנסת.

אני הבאתי את נציגת האגף שתוכל להתייחס לך לפרויקטים הספציפיים.

אביה סונדק, מנהלת תחום זהות יהודית. מה שאלת, סליחה?

שאלתי מה בפועל, איך אתם מחזקים לי את הזהות היהודית? לי או לנכדים שלי.

האגף מפעיל מספר רחב של תוכניות שעוסקות בזהות יהודית.

תני לי דוגמה, מה עושים?

תוכנית סטודנטים.

מחלקים כיפות?

רוב התוכניות פונות לקהלי יעד ספציפיים, בנקודות משמעותיות בחיים. יש לנו תוכנית לחיילים משוחררים, יש לנו תוכניות לסטודנטים, למתנדבי שנת שירות, תוכנית העשרה בהקשר של זהות יהודית. דוגמאות?

אתם נכנסים לתוך מכינות?

כן.

המשרד אחראי על המכינות הקדם צבאיות. הוא לא נכנס - - -

ואתם מפעילים שם תוכנית של זהות יהודית?

המשרד לא מתערב בתכנים החינוכיים של המכינות הקדם צבאיות. הוא מפקח עליהן, אבל הוא לא מכניס להן תכנים. אנחנו מתקצבים את המכינות ב-150 מיליון.

את יכולה לתת לי דוגמה לחיזוק הזהות היהודית בבתי הספר למשל? מה אתם עושים?

אנחנו לא פועלים, זה לא בתחום הפעולה שלנו לפעול בתוך בתי ספר.

אני חושב שאתם כן פועלים.

אני מדברת בשם האגף לזהות יהודית.

אגף תרבות יהודית.

כן, פועלים.

אבל מה זה זהות יהודית? אני רוצה להבין. מה? איך מחזקים את הזהות היהודית? הרי אם את נולדת לאמא יהודייה, את יהודייה. מה זה, איך מחזקים את הזהות היהודית שלי? גם אם אני רוצה להיפטר מזה אני לא מצליח.

קודם כל, ברוך השם.

אז מה אתם עושים? באמת אני שואל. הבן אדם הוא יהודי, הוא יהודי, צריך לחזק לו את הזהות?

אני אשיב בשמחה.

מה? תענה, תיקח מיקרופון.

אני אשיב. אתה רוצה שאני אשיב?

בואי, בבקשה גברתי.

בשמחה.

מי שמוסמך להשיב זה רק מי שיודע ויש לו ידע בזה. אז בואו, שמישהו ישיב ונסיים עם זה.

עיקר התוכניות, תוכניות חינוכיות וקהילתיות, חינוך בלתי פורמלי כמובן.

תני לי דוגמה. מה?

תוכנית לסטודנטים. לא יודעת, תוכנית לסטודנטים.

מה, מה אומרים בתוכנית? מה אומרים להם?

נפגשים. אני אתן דוגמה: תוכנית תלמוד ומעשה, בית מדרש. נפגשים פעם בשבוע, פעם בשבועיים, נחשפים לאוצרות הרוח של המורשת והתרבות היהודית.

סוג של הדתה.

אתה קורא לזה הדתה, אנחנו קוראים לזה חיזוק - - -

גברתי, סליחה, מה שמך? איילת? בבקשה, עכשיו השאלה, את תשיבי על העניין הכספי.

אנחנו נשאלנו על ידי חברי הכנסת מה סך תקציב הזהות היהודית. אני כן אגיד שהתשובה כאן היא מורכבת, כי השאלה היא איך בדיוק מגדירים תקציב שהמדינה עוסקת בו בחיזוק זהות יהודית. אבל אני כן אתייחס לכמה יחידות מובהקות שעוסקות בנושא. אני גם אגיד שהנציגים שלהם לא כאן כדי לפרט, אז זה איזה שהוא משהו מדגמי.

הרשות לזהות לאומית יהודית במשרד ראש הממשלה, שדיברנו קודם עליה, סך התקציב - - -

אבי מעוז, נכון?

נכון, שאבי מעוז אחראי עליה.

אבי מעוז. ויש באגף להתיישבות.

נכון. אז כרגע מה שהבאנו בדף ההחלפה זה 14 מיליון שמוקצים בדף ההחלפה לרשות לזהות לאומית יהודית. יש את מינהלת זהות יהודית והאגף לתרבות יהודית שמשרד ההתיישבות פה כבר התייחסו.

תגידי, במינהלת זהות יהודית ובאגף לזהות יהודית מדברים גם על פדיון שבויים?

סליחה, סליחה.

בשנה כזאת?

בבקשה תשיבי לשאלה שנשאלת היום בבוקר יותר מוקדם. אחר כך אם יהיה לנו זמן.

זה בדיוק מה שאני משיבה.

נעמה, בבקשה לא להיכנס לדברים. נתנו את כל הזמן, שאלתם היום את כל השאלות שרציתם.

פדיון שבויים זו שאלה חשובה.

זהות יהודית עדיין לא ענו כמו שצריך.

לא, את לא היית פה.

כמה כסף?

זהו, זה מה שהיא נשאלה והיא משיבה.

כמה כסף משקיעים בזהות יהודית? אני אלמד מכם, שאני אתחיל להשקיע בזהות דרוזית.

אז כאמור, הרשות לזהות לאומית יהודית כרגע מוקצים 14 מיליון בדף ההחלפה, כפי שפירטנו בבוקר.

לא, לא, אני מדבר על כל התקציב של זהות יהודית, בכל המשרדים.

כל התקציב, כמה?

אז אני אומרת, אני פורטת. אני התבקשתי לפרוט את סך הגופים שעוסקים בזהות יהודית ומה תקציבם. בסוף אפשר גם להסתכל על הסכום הכולל.

אני סומך עלייך.

נתתי כאן גם כן איזה הסתייגות. היות ולא הקשבת, חה"כ עמאר, שכמובן שתלוי איך ומה אנחנו מגדירים חיזוק זהות יהודית. ושוב, נציגי המשרדים לא כאן ולא יוכלו להרחיב ועל כן אני נותנת איזה שהוא מבט מלמעלה.

מינהלת זהות יהודית ואגף לתרבות יהודית שבמשרד ההתיישבות, המשרד כבר התייחס. אני לא חושבת שיש עוד מה לפרט. במשרד החינוך ישנה יחידה שעוסקת בתרבות חרדית, שאפשר לדבר על כך שגם היא עוסקת באיזה שהיא זהות יהודית, כ-75 מיליון. בירושלים ומסורת, הסבירה כאן הנציגה שבעבר הם עסקו בתוכניות בר/בת מצווה, אבל לא כיום. יש להם את תקציב הילולת מירון, לשיקולכם האם בכך מדובר.

איילת, אני מודה לך. זו התשובה, תודה.

מצוין.

אנחנו סיימנו את הנושא הזה.

מה סיכמתם מאחורי הגב שלי?

עוד לא סיכמנו כלום.

איך לא סיכמתם והוא מרוצה? אם הוא מרוצה, סימן שסיכמתם. מה סיכמתם מאחורי הגב שלי? כן, סיכמתם, אני יודע. אז סגרנו שעד 7:00.

אני ממש מוטרד מהעניין הזה של הזהות היהודית, ממש מוטרד.

אוקיי, סיימנו. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום.

את יכולה לשלוח לנו? אני מבקש ממנה, תשלחי לנו את הפירוט לוועדה.

לוועדה לשלוח בבקשה את הפירוט, בסדר? בבקשה.

סליחה, אני רוצה לשאול על זהות יהודית.

מה השאירו אותך לעשות כאן?

חה"כ ינון, אני רואה שיש גם אגף מסוים שמתעסק בחיזוק הזהות החרדית.

לא.

יש, היא אמרה.

לא הזהות החרדית.

היא אמרה.

אני רוצה לשאול על זהות יהודית. איזה פרק יש על פדיון שבויים?

יש גם מחלקה שמתעסקת בזהות חרדית. אם כולם יהיו חרדים, מאיפה יהיה לנו חיילים?

תפוצות עשינו? תפוצות יש? יש דף החלפה בתפוצות? איילת?

עשינו.

אין דף החלפה בתפוצות. יש רק, אנחנו עברנו על כל התוכניות.

אין בעיה. רשימת הספקים והעמותות, העברת לי? תודה רבה לך. תדע לך, אני אמליץ עליך לזכייה בפרס השרה על שם אורי אורבך ז"ל.

אפשר שלוש דקות הפסקה?

ב-19:00 מתחילם, בסדר?


(הישיבה נפסקה בשעה 18:52 ונתחדשה בשעה 19:05.)

אנחנו מתחילים.

אנחנו מתחילים בחלק המילולי. יגיד רק גולן את המספרים המעודכנים.

החלק המספרי עכשיו.

עדכנתם את המספרים?

גולן בדיחי מאגף תקציבים, צוות מאקרו.

מה זה קשור אליך?

גולן, תודה רבה לך על שירות המילואים.

מה קשור אליי התקציב?

כן. יאללה, בכבוד.

הוא חזר ממילואים.

איפה אוריאל בעצם הוא שואל.

אוריאל? אני סוף סוף יכול לתת לו קצת לנוח. הוא היה פה שלושה חודשים לבד. חזרתי אתמול ממילואים, אני שמח לחזור.

קיבלת עוד צו?

בינתיים לא.

בדיחי בבקשה.

לא, ברור, מה זה? יותר מתודה.

אז לבקשת יושב-הראש אני מתחיל לקרוא. ולשאלתך, חה"כ עמאר, אז היו כאן שינויים שנדונו בדפי ההחלפה וחלק מהם מכוננים בעצם שינויים ודורשים תיקון בחוק המילולי. אני אקריא עכשיו בדיוק מה התיקונים.

התקציב לשנת הכספים 2025

תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025
2.
(א)
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2025 סכום של 755,906,699,000 שקלים חדשים...



כאן אין שינוי.

זה בעצם סכום המסגרת של ההוצאה, נכון? פה אין שינוי.

זה לא השתנה, לא השתנה.

זה לא השתנה.

התקציב לשנת הכספים 2025

תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025
2.
(א)
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2025 סכום של 755,906,699,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 547,368,499,000...



זה המספר הישן. המספר החדש של התקציב הרגיל הוא 547,406,561,000.

התקציב לשנת הכספים 2025

תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025
2.
(א)
הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2025 סכום של 755,906,699,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 547,368,499,000 ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 208,538,200,000 שקלים חדשים.



שוב, הקראתי את המספר הישן. המספר החדש הוא 8,500,138,000.

מה ההבדל? כמה הועבר מהתקציב לפיתוח?

הפער כאן יוצא 162 מיליון אם אני מחשב ככה מהר בראש.

162 מיליון?

בערך. פשוט כמו שראינו המסגרת לא השתנתה, רק החלוקה לתקציב פיתוח ותקציב רגיל. לכן הפער בין המספרים האלה שהקראתי זה השינוי. אני יכול לחשב את זה רגע, כדי שאני אתן בוודאות מספר מדויק.

לא, אנחנו נחשב את זה אחרי זה. בוא תתחיל. מי מתחיל את ההסתייגויות? אני, הסתייגות שלי. בוא נתחיל.

רגע, אני אשלים רק את כל השינויים, כי יש גם שינויים בהוצאה המותנית.

בבקשה.

סעיף 3 לחוק, זה סעיף ההוצאה המותנית. סך כל הסכום במקום המספר הישן, סכום של 84,540,683,000, המספר הוא 84,593,530,000. ושוב, החלוקה לתקציב פיתוח ותקציב רגיל. אז התקציב הרגיל בחוק שהונח כאן היה - - -

תקרא את החדש, אנחנו יודעים מה היה.

בסדר גמור. המספר החדש הוא 73,393,349,000 ושל תקציב הפיתוח וחשבון ההון בהוצאה המותנית – 11,200,181,000.

ההוצאה מותנית השתנה משהו?

כן, השתנו קצת דברים בהוצאה המותנית. גם בעניין ההקצאות מקרן העושר שנדונו בוועדה שעניינה קרן העושר. וגם שינויים קלים בתקציב הכנסת ותקציב מבקר המדינה שנקבעו ונדונו כאן.

עכשיו אנחנו עוברים להסתייגויות.

הסתייגויות, בבקשה.

אנחנו נתחיל בהסתייגויות.

בבקשה.

אנחנו מתחילים עם ההסתייגויות של סיעת ישראל ביתנו.

כן, בבקשה.

אנחנו מתחילים עם ההסתייגות הראשונה. בסעיף 6 המוצע "לשיא כוח אדם" יבוא במקום "לשיא כוח אדם בהיעדר תקציבים ליישובים דרוזיים יש לבוא לטובת החייבים".

אם כבר הזכרנו יישובים דרוזיים, תקשיבי, אני דיברתי על זה ואני אדבר על זה שוב ושוב. הפתיע אותי ראש הממשלה שעלה והציג את התוכנית של העדה הדרוזית, עם חבר הכנסת - - -

הוא הביא החלטת ממשלה עם הכסף.

מה?

הוא הביא אז החלטת ממשלה.

כן, החלטת הממשלה. עלה עם חה"כ עפיף עבד, עם יושב-ראש פורום ראשי רשויות, שאני מאוד מכבד את שניהם. ודיבר על תוכנית חסרת תקדים.

מי בעד? מי נגד?

רוויזיה.

מי נמנע?

רוויזיה.

שבו בבקשה. מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. הלאה.

בסעיף 6(ג) במקום "לשיא כוח אדם" יבוא "לשיא כוח אדם של 34,000 משרות, בהיעדר תקציבים ליישובים בצפון".

כשאתה מדבר, מישהו לוקח לי שעון כאן?

אני.

אתה לוקח לי שעון. כשאתה מדבר על תוכנית חסרת תקדים היה צריך ראש הממשלה לעשות דבר פשוט. אני שומע אותך, אני יכול להתנהל, להסתדר אתכם בשיחה? אנחנו באמצע דיון תקציבי, דיון מאוד חשוב. דיון שאנחנו באמת, אנחנו הולכים לפגוע בציבור בצורה בלתי רגילה. אין אחד שלא ירגיש את זה. ואני חושב שהציבור שלך - - -

תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

לא התקבלה.

רוויזיה.

בבקשה.

הציבור שלך גם ירגיש את זה.

רגע. היא תקריא לך. בבקשה, תקריאי.

בסעיף 6(ג) המוצע "לשיא כוח אדם" יבוא "לשיא כוח אדם של 34,000 משרות, בהיעדר תקציבים ליישובים דרוזיים. יש לבוא לטובת החיילים".

והציבור שלך ירגיש את זה. כשאתה מדבר על העלאת המע"מ באחוז אחד אתה יודע ואני יודע, ואף ספק, אף בעל עסק לא יסתפק באחוז אחד. זה הזדמנות בשבילו להעלות עוד ועוד את המחירים. ואנחנו מרגישים את זה. אני חושב, חה"כ גפני, הולך ועושה קניות והוא מרגיש את עליות המחירים האדירה שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות, בעצם עם הממשלה הזאת.

תודה רבה. בבקשה, גב' בוכשטב.

- - - מהבחור פה סיפורים על הצלה - - -

הצלה של מי?

אני לא יכולה לספר, אבל הוא שיתף אותנו בחוויות מהצבא. אני כבר דיברתי פה בוועדה, אבל לצערי הרב, היו פה מעטים. אז מי שהיה פה ושמע אותי, אני מתנצלת בפניו שהוא צריך לשמוע אותנו עוד פעם. אבל הסיפור של החטופים הוא הסיפור הכי קשה.

אתמול בלילה הבנו שצה"ל חוזר ללחימה. אני לא יודעת כמה מכם מבינים את הסיוט הזה של החטופים בעזה. אני לא מצליחה להבין איך ממשלת ישראל חזרה ללחימה. כשאנחנו יודעות, שי ואני, מהחוויה האישית שלנו, "חוויה", האירוע הכי קשה בחיי. שהבן שלי היה חטוף חי ובגלל הפגזות צה"ל ליד המנהרה שלו, צה"ל טוען ליד. החוטפים שלו ירו בו, הוציאו אותו להורג. אין לי שום מילים להביע כמה אני מתעבת את החמאס, אבל האחריות הייתה על מדינת ישראל להציל אותו, כי הוא אזרח מדינת ישראל. הוא היה חייל בצה"ל, הוא היה בעופרת יצוקה לוחם. והוא הופקר כאשר צה"ל החליט להפגיז את המנהרה באזור שהם היו. צה"ל טען שהוא לא ידע איפה הם. ובכל זאת החליטו להפגיז ונרצחו שישה חטופים. וזה לא המקרה היחידי.

אני אומרת, היום אתם מתעסקים בתקציב. אני חושבת שכולכם צריכים לקום עכשיו ולהגיד לא תקציב. מה שחשוב עכשיו לחשוב איך מצילים את החטופים. את החטופים שחיים להחזיר אותם לביתם. לשיקום מאוד ארוך, כי אתם אולי רואים את החטופים שחוזרים, אני לא יודעת כמה מכם נפגשו בפועל עם חטופים ששבו, הם נראים סבבה, אבל הם לא סבבה. הם במצב מאוד קשה. הם עושים מאמצים עליונים כדי להילחם היום על החטופים שנשארו שם, אבל מצבם קשה. ולהחזיר את החטופים החללים לקבורה. אנחנו לא יודעים כמה זמן עוד אפשר יהיה למצוא אותם שם.

אני כבר יודעת על מקרה אחד שהיה במנהרה עם יגב, שלא מצאו. כי המנהרה הופגזה והחטוף השביעי לא מצאו אותו. ואני לא יודעת איך אתם יושבים, מדברים על תקציבים. אני מבינה שהחיים צריכים להמשיך, אבל יש גבול.

כאשר אתמול בלילה צה"ל יצא להפגיז בצה"ל, ממשיכים לדבר על תקציבים, על זהות יהודית, על מורשת. זה יפה ואני בעד, אבל אני חושבת שהדבר הכי חשוב בזהות היהודית שלנו ללמד זה פדיון שבויים. פדיון שבויים יש לו חשיבות מאוד גבוהה. וכאשר יושבת אמא של אביתר דוד ורואה את הסרטון על הבן שלה, אמא של גיא דלאל, שניהם ראו, אני כנראה לא מספיק מעניינת, אטרקטיבית, אפשר לקום, ללכת. כשהן רואות את הסרטון הזה ואתמול בלילה מבינות שצה"ל מפגיז מה קורה להן? אתם חושבים על זה? מישהו הגיע אליהן לראות מה קורה לאימהות האלה? לאבות? לאחים? איך הם ממשיכים לחיות?

אני לא נשמתי אתמול בלילה והבן שלי כבר הובא לקבורה. את הבן שלי אני לא יכולה להציל. אבל אני לא נושמת. אני לא התכוונתי להגיע לפה היום. וברגע שהבנתי מה שקורה הגענו לפה, אני, בעלי והבת שלי. כי צריך להילחם על כל החטופים. ואני מבקשת מכם, תחשבו, מה יותר חשוב היום מהצלת חיים?

אני שי, בת דודה של כרמל גת. ואני קודם כל רוצה להודות לגפני שבכל פעם שיש לו הזדמנות נותן לנו את הבמה לדבר. אז תודה. וגם לך, יושב-ראש הוועדה, שאתה נתת לנו גם היום את הבמה לדבר ואת האפשרות לדבר בפני חברי הקואליציה, שלא בפני כולם יש לנו את ההזדמנות לדבר בכל פעם. אז תודה שאתם כאן מקשיבים.

כמו אסתר וכמו אורן, כמו נופר, ההורים והאחות של יגב בוכשטב, גם בשביל כרמל גת בת הדודה שלי נגמר הזמן. שניהם היו בשבי בחיים. וכשהלכנו ופתחנו במלחמה במקום להחזיר אותם ביחד עם כולם, הם נרצחו בשבי. היום אנחנו כאן לא בשבילנו, אלא בשביל מי שעוד אפשר להציל ולהחזיר. וכמונו, כל הציבור.

אני רוצה קודם כל להגיד שאני אסירת תודה לחיילים. עכשיו הייתה לי תזכורת מאוד אישית, לחיילים ששמים את חייהם בסכנה כדי להציל וכדי לתת ודאות למשפחות. הם סיכנו את חייהם 470 ימים. וזה לא הגיע להם, זה לא מגיע לחיילים שהפציצו את המנהרה הסמוכה ליגב והוביל למותו. זה לא הגיעו להם. וזה לא הגיע לחיילים שעשו את הפעולה הקרקעית מעל הקרקע שהובילה להוצאה להורג של כרמל, שהפעולה שלהם תוביל למוות שלה. זה לא הגיע להם. וזה לא מגיע לחייל הבא שייצא להילחם אם המלחמה הזאת תימשך עכשיו כל עוד יש שם חטופים, שהוא יהרוג את האח שלו.

זה לא מגיע להם, זה לא מגיע לנו. זה לא מגיע לערכים היהודיים שלנו, שעליהם כולנו חונכנו במדינת ישראל, בארץ ישראל, בעם היהודי. אנחנו יודעים שאי אפשר למוטט את החמאס כאשר ביחד עם אנשי החמאס נמצאים החטופים שלנו כבולים בשלשלאות בשביל הרגע שבו יגיע חייל צה"ל ויוציאו אותם להורג.

בחודש פברואר יגב, הבן של אסתר, היה בחיים במנהרה, ביחד עם נדב, ביחד עם יורם, ביחד עם חיים, ביחד עם מונדר, ביחד עם אלכס וגם ביחד עם עמירם. יגב ועוד חמישה הוצאו להורג וגופתם הושבה. במקום לשוב הביתה בחיים למשפחות. את עמירם קופר עד היום אנחנו לא מוצאים ואנחנו הבנו אז שששתם נהרגו במנהרה שהסכנה הזאת מרחפת על ראשנו.

עשרה ימים אחרי שהגופות שלהם הושבו עוד שישה חטופים הוצאו להורג במנהרה. והפעם זאת הייתה בת המשפחה שלי ביניהם. לנו אמרו עם הסרטון שצה"ל הוציא, מהמנהרה הזאת, המנהרה שבה כרמל ישבה בחיים 24 שעות לפני כן, חיילים אמיצים שסיכנו את החיים שלהם, הוציאו שש גופות. שש שקיות אשפה ומה שנשאר מבת דודה שלי זה שלולית דם במנהרה בעזה מתחת לאדמה. הם אמרו אנחנו נלמד ממה שקרה פה.

אבל מה למדנו אם אנחנו שוב פותחים במלחמה? שוב שולחים חיילים להפציץ מהאוויר את האחים שלנו? מה למדנו? ומה אתם אומרים? אני הרי יודעת. אני יודעת שכל אחד מכם הגיע לכנסת ישראל בשביל לשרת את העם היהודי, את אזרחי מדינת ישראל כולם, בשביל זה הגעתם. ומה תגידו? ומה תגידו לילדים ולנכדים שבשעה זאת שבה הייתה לנו החלטה האם אנחנו מצילים את האחים שלנו או ממשיכים במלחמה, אנחנו עסקנו בהעברת תקציב. מה תגידו? בשביל מה הגעתם? הציבור כולו מבין את כובד האחריות. משפחות שלמות עוזבות את הבתים שלהם, יוצאות לרחובות או מכניסות את היד לכיס ומוציאות כספים בשביל להביא לשיקום של האנשים שלא הצלחנו להחזיר אותם 529 ימים הביתה. הם מאמינים בשיקום של האנשים שלנו. הם מאמינים ביכולת שלנו לקום על הרגליים, אבל רק כאשר נציל את מי שעוד אפשר להציל. הם יודעים שכל עוד הם בחיים הם צריכים לדאוג למי שזקוק להם, מהעם שלהם, מאזרחי המדינה שלהם. הם יודעים אחריות מהי.

בבקשה תנהגו כמו הציבור שלכם, כמו החיילים שלנו. שיודעים שהם, הם לא חסרי אונים. הם לא חסרי אונים. יש מאחוריהם צבא, יש להם את האחים שלהם לידם, יש מאחוריהם מדינה וכך הם יוצאים למשימה. צאו למשימה להציל את החיים שלנו. היו המדינה שאנחנו רוצים להיות. ותלמדו ממה שקרה כאן.

אתם יודעים מה? בשביל שהפעם נלמד ממה שקרה כאן אני מבקשת לספר לכם איך כל אחד עם מי שכבר לא איתנו, איבד את חייו בשבי. כדי שנלמד הפעם ממה שקרה כאן. אורי דנינו היה במסיבה והצליח להימלט. אבל הוא חזר, הוא חזר כדי להציל את איתי רגב, את מיה רגב ואת עומר שם טוב שהוא פגש באותה יממה. לא הכיר אותם לפני כן. חזר פנימה להציל את החיים שלהם. הם אמנם נפלו בשבי, בזכותו הם היו בחיים. הם אמנם נפלו בשבי, אבל עסקה הוציאה אותם משם בחיים. את אורי דנינו, ששרד 328 ימים אנחנו לא הוצאנו בחיים. הוא הוצא להורג ביחד עם כרמל ועם הירש ועם אלמוג ועם אורי ועם אלכסנדר במנהרה.

סער ברוך. את סער ברוך ניסינו להוציא בניסיון חילוץ. ניסיון החילוץ כשל. וסער ברוך נהרג בשבי. הגופה שלו עדיין מוחזקת בידי מחבלי חמאס. אלכס דנציג – היה ביחד עם יגב באותה מנהרה. חודש פברואר, 14 בפברואר, צה"ל הפציץ בשוגג את האזור שסמוך אליו והוא הוצא להורג. גם מזה לא למדנו ואנחנו שוב מפציצים.

אנחנו, שמכירים כל אחד מהחטופים, אתם מבינים? לפני שאנחנו הולכים לישון אנחנו חושבים מי הבא בתור. מי הבא בתור? מי מהאנשים שאנחנו מכירים כבר את ההורים שלהם ואת האחים שלהם, לאיזו לוויה הבאה של אח שלנו נלך?

הירש גולדברג פולין – הירש הוא זה שאמר לאלי שרעבי 'אם יש למה אפשר לשאת כל איך'. אדם בשנות ה-20 לחייו שנתן למבוגר בן 52 את הכוח להמשיך שם. ולא רק להמשיך, לא להרגיש חסר אונים לרגע. וביום של מצוקה, של רעב שלו ושל השלושה שנמצאים איתו, אלי עושה מעשה והוא חותך לעצמו את הגבה, כדי שייזל לו דם. ובדרך לשירותים, כאשר הרגליים שלו קשורות עם רווח של 10 ס"מ ביניהם, הוא היה קשור כל ה-500 ימים, הוא נופל, מזייף התעלפות. אדם בן 52. ומצליח להשיג להם עוד תמר. ואת התמר הזה אלי שרעבי חולק. הוא לא יודע מתי יבוא התמר או הפיתה הבאה, אבל הוא חולק את זה בין ארבעתם. כי אם יש למה אפשר לשאת כל איך. והוא לקח על עצמו ללמד את אלון אהל לשרוד שם, לקח עליו חסות כמו ילד שלו.

אלון אהל נשאר שם לבד. חודשים הציבור שלנו זועק 'אתם לא לבד, אנחנו אתכם'. זה כל מה שהציבור יכול להגיד. ועכשיו אנשים שלנו לבד. השארנו אותם לבד בידיים של המחבלים הארורים שקטפו אותם מהמשפחות שלהם. השארנו את אלון לבד.

אברהם מונדר – אברהם מונדר, בהתחלה לא הודיעו על מותו. הודיעו על מותו של עמירם קופר למשפחה שלו, המשפחה כבר נפרדה מעמירם, חשבה שהגופה שלו עומדת לחזור. וכאשר הגופות חזרו התברר שהייתה טעות. זה לא קופר, זה מונדר. וגם מונדר בן ה-79, ששרד שם מעל 100 ימים, ביחד עם יגב, באותה מנהרה, החזיק מעמד כל עוד הוא יכול היה. נהרג כשהוא מוצא להורג בעקבות הפצצה של צה"ל. את קופר עד היום לא מצאנו.

זאת כרמל שלי. כרמל, שגם שם בשבי עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להחזיק את התקווה עבור מי שהיו איתה. היא החזיקה את התקווה בעצמה. היא החזיקה את התקווה שגם בשבילה יבוא היום שישחררו אותה בעסקה. כרמל הייתה צריכה להשתחרר ביום השמיני של העסקה. ביום השביעי אני הייתי בבית שלה וארזתי את הדברים. התכוננו לראות גם אותה יורדת מהרכב עם החיוך והתלתלים שלה ונותנת חיבוק לאבא ולאחים שלה. גאה באחיה, שהצליח להציל את הבת שלו מידי המחבלים.

אבל גם אז לא עשינו עסקה על כולם. גם אז, במקום להחזיר אותה ביום השמיני, ביום השמיני פתחנו במלחמה. המלחמה שהובילה גם למותה.

זה עמירם קופר – הוא אבא, הוא סבא, יש לו שני נינים שקיבלו את ההודעה שהוא אינו בין החיים. אבל לא באמת ברור מה גורלו. ואין לדעת האם עוד ימצאו אותו או את השיירים שלו מאותה מנהרה שבה הוא שרד ובה הוא איבד את חייו ביחד עם יגב.

זה יוסי שרעבי – הוא אח של אלי שרעבי. וגם הוא היה בחיים בשבי. 98 ימים הוא היה בחיים בשבי. וכאשר צה"ל הפציץ הוא נקבר בין ההריסות. נועה ארגמני שמעה את הזעקה האחרונה שלו. ואיתי סבירסקי הוא זה שחילץ את הגופה שלו מבין ההריסות, כאשר הוא מציל את חייה של נועה ארגמני. אתם יודעים מה קרה יומיים אחר כך לאיתי סבירסקי? כשהייתה הפצצה בסמוך המחבלים הוציאו גם את איתי להורג בירייה. נועה שמעה אותו מוצא להורג בחדר הסמוך.

וכאשר החזירו את גופתו של איתי סבירסקי אני הבנתי מה המשמעות של החזרת החללים. כי שמעתי את הדודה שלו אומרת שעד היום הזה היא החזיקה בשבב התקווה שאולי בכל זאת, אולי בכל זאת הייתה טעות. כמו שהייתה טעות שהכריזו שאמילי הנד אינה בחיים, ילדה בת 9 שחזרה הביתה על הרגליים. שחנה קציר לא בחיים, אישה בת מעל 70 שחזרה הביתה על הרגליים, עד שהיא נפטרה מהשלכות השבי בחודשים האחרונים. או דניאלה גלבוע שחמאס הודיע שהיא אינה בחיים וחזרה הביתה על הרגליים.

כי אין לאף אחד זכות לאבד את התקווה על היקר שלו. ולא סתם, לא סתם בכל התרבויות, ובמיוחד בתרבות היהודית, אנחנו חולקים כבוד אחרון למת. נפרדים ממנו ומקבלים את ההזדמנות להיפרד מעצמנו.

אלי שרעבי, אחיו של יוסי, לא עסוק בלהתאבל על אחיו ולא על אשתו ולא על הבנות שלו נויה ויהל, שנרצחו באכזריות ב-7 באוקטובר. הוא לא עסוק בנקמה בחמאס שהחזיק בו והרעיב אותו והשפיל אותו ורצח את הילדות שלו ואת אשתו. וגם לא בכעס על מדינת ישראל, שבגלל ההחלטה שלה לחזור להילחם אחיו נהרג בהפצצות צה"ל בשבי. הוא חלילה לא כועס על חיילי צה"ל, הוא גאה בהם.

הוא רק מבקש שאת האחים שלו, שאנחנו עדיין משאירים שם, נוציא משם. והוא לא חסר אונים, כי הוא גדל כאן, כי הוא ישראלי יהודי. הוא לא מרגיש חסר אונים, הוא ממצה את כל היכולות שלו. הוא מגיע עד טראמפ שהזמין אותו אליו, כדי לשחרר את האחים שלנו. והוא לא דואג רק לעצמו ולא למי שניצל. הוא דואג למי שזקוק לו, למי שנמצא עכשיו בידיים של החמאס.

זה ניק בייזר. הוא נהרג בניסיון חיסול. במה נימדד? בעוד מחבל שחיסלנו או בעוד אדם שנחזיר אלינו בחיים? במקום המחבל יקום מחבל אחר, על כל מחבל הם מגייסים עוד. בשביל אמא של ניק יש רק ניק אחד. זה ההבדל בינינו לבינם. אנחנו מקדשים את החיים. ותשאלו את אסתר, שהצטנעה פה, אבל היא הייתה ראש צח"י בנירים שנים. חמש שנים?

חלק מצח"י.

חלק מצח"י. אמרתי לכם שהיא מצטנעת. 20 שנה חלק מצוות החירום היישובי בעוטף. והיא התריעה שבחמאס צריך לטפל. התריעה והתריעה. אבל ב-20 השנים שאסתר התריעה לא טיפלנו בחמאס. אז עכשיו כאשר בציפורניים שלהם החטופים שלנו? עכשיו אנחנו הורגים בהם והורגים אותנו? קודם כל נחזיר אותם ואז תבטיחו לנו, תבטיחו לנו שתטפלו בהם ושדבר כזה לא יקרה שוב.

אנחנו, המשפחות השכולות, הדבר הכי חשוב לנו שלאף אחד אחר זה לא יקרה שוב. אף אמא לא צריכה לקבור את הבן שלה בן ה-35, אף אמא. אף אמא לא צריכה לדעת שהיו הזדמנויות למדינת ישראל להציל את הילד שלה והמדינה שלנו סירבה. אף אמא לא צריכה לשבת עכשיו בבית ולהבין שהפצצות צבא הגנה לישראל יכולות בכל רגע להרוג את הילד שלה. זה לא אנחנו. לא בשביל זה ניק יצא.

זה איתי סבירסקי, סיפרתי לכם עליו. הוא היה שם ביחד עם יוסי והוא חילץ את גופתו מבין ההריסות. יומיים לאחר מכן הוא הוצא להורג.

זה יורם מצגר – הוא שרד במנהרה ביחד עם יגב והוצא להורג במנהרה ביחד עם יגב. ביחד עם חיים פרי, את שלושתם לא הוצאנו משם בזמן.

זה גיא אילוז – היה פצוע קשה. התקשר לאבא שלו לשיחה אחרונה. אבא שלו, מישל, אמר לו 'אל תיפרד ממני גיאצ'וק, אל תעז להיפרד ממני. תחזיק מעמד'. והוא החזיק. אבל לא הצליח להחזיק מספיק עד הרגע שנציל אותו בחיים.

זה אלכסנדר לובנוב – כשהוא נחטף אשתו הייתה בהיריון. אני מעלה בעיני רוחי שביחד עם כרמל במנהרה היא עזרה לו לחשוב איזה שמות אשתו מיכל בחרה לבן שלהם. היא בחרה את השם קאי, המשמעות שלו היא תקווה. אלכסנדר לובנוב, כשהוא שדוף, עור ועצמות, מורעב, כבול בשלשלאות, בדיוק בשביל הרגע הזה, הוצא להורג בשבי. ולבנים שלו תום וקאי אין אבא.

זה אליה טולדנו – נהרג בניסיון חיסול.

נדב פופלוול – אחיו רועי נרצח ב-7 באוקטובר. אבא שלהם נפטר כמה שנים קודם. ב-14 בפברואר, בזמן שאביטל מילי מקבלת את ההודעה ששגיא, בעלה ואהוב ליבה עומד לחזור למחרת, 14 בפברואר זה התאריך הלועזי של יום האהבה, ושהאהבה שלה עומדת לשוב אליה, זה גם האזכרה של שנה להירצחו של נדב, הירצחו של יגב. ואמא של נדב עומדת מעל שני קברים, של שני הילדים שלה, לבד. ואומרת 'אז כשישבנו יחד במנהרה והחזקנו ידיים מפני ההפצצות הייתה לנו סיבה לפחד, נדב. כי אותן הפצצות של צה"ל בסופו של דבר הובילו למותך'.

זה אריה זלמנוביץ' – אריה זלמנוביץ' הבין שלא הולכים להחזיר אותו. שלא הולכים להחזיר אותו בזמן. ומה שסיפר פרחאן שהיה איתו שם, זה שאריה קיבל החלטה שהוא מפסיק לאכול ולשתות. שאם הוא לא יכול להיות אדון לעצמו, מי שהולך להחליט עליו זה מחבלי חמאס ושהמדינה שלו לא הולכת להחזיר אותו, אז לפחות את חייו הוא ייקח בידיו. הוא לא אכל והוא לא שתה 10 ימים. ביום העשירי הוא פקח את העיניים ונפרד. הוא נפרד מהקיבוץ, הוא נפרד מהמשפחה, הוא נפרד מהחיים. ואריה זלמנוביץ' צדק, כי עד היום, 529 ימים, עוד לא הוצאנו אותו משם.

זה אופיר צרפתי – הוא היה במכונית ביחד עם רומי גונן כשירו עליהם. אופיר צרפתי יכול היה להיות מטופל ולהינצל, אבל לא הוצאנו אותו בזמן. וגם חי נוסף שהשבנו חלל.

זה רון שרמן – הוא נהרג בניסיון חיסול. שהיה לנו יותר חשוב להרוג ולחסל מלהציל. זה הכי קשה מכולם.

זה אלון שמריז – זה הפחד האיום של כולנו. עליו הכי קשה לדבר. אלון שמריז נהרג מאש של חייל צה"ל. חייל שעשה את הכי טוב שלו וזה לא הגיע לו. זה לא הגיע לו לחיות בידיעה שהוא הורג את אחיו. זה לא הגיע לו.

אסור שזה יקרה שוב. זאת החלטה, החלטה שאנחנו יכולים לקחת ולמנוע את הפעם הבאה. החלטה להוציא משם את כולם, את מי שעוד חי בחיים, את החללים כאשר עוד אפשר למצוא אותם ולתת ודאות למשפחות. מכל התחושות, ואסתר אמרה את זה קודם, אנחנו היינו בכל המצבים. היינו במצב שבן משפחה נעדר, במצב של בן משפחה חטוף, במצב של בן משפחה חלל, במצב של בן משפחה שהובא בחזרה. לארבעתנו יש בן משפחה שהובא הביתה בזמן בחיים בעסקה והוא חי היום, ובן משפחה שלא הובא בזמן הביתה והוא חלל.

ואני יכולה להגיד לכם שמכל התחושות, התחושה הכי קשה היא לדאוג לאהוב שלך. מה הוא אוכל עכשיו, מה הוא היה צריך לעשות כדי להשיג את הארוחה הבאה. מי מתעלל בו, האם הוא כרגע נושם? האם הוא כרגע בוכה? מה עושים לה? מה עושים לו? והייתי נותנת הכול, הכול בשביל להיות שוב בתחושות האלה, בשביל הסיכוי שהיא עוד תחזור בחיים. אבל אני לא יכולה לתאר לעצמי בתור בת דודה מה אמא ואבא מרגישים.

ואני מציעה לכולכם לקרוא את הטור שכתבה דיצה אור, אמא של אבינתן, שהילד שלה עכשיו חי שם. איך אפשר לשתות, לאכול, לישון כשהצאצא שלך, שבמעלה הראשונה אתה מחויב לשמור עליו מכל רע, נמצא בידיים של מחבלי החמאס? עוד יום ועוד יום, 529 ימים. ואת לא יודעת מתי הוא יחזור הביתה לחיבוק או לקבורה.

נועה מרציאנו – הייתה פצועה. עוד אפשר היה להציל אותה, אבל לא עשינו את זה בזמן. הושבה כחלל.

עדן ירושלמי – ביחד עם כרמל, ביחד עם הירש, ביחד עם אורי, ביחד עם אלמוג, נשימתה אחרונה עשתה בפחד אימים והגוף שלה הוחזר כשהיא שוקלת 34 קילוגרמים. היה קליל לסחוב את הגופה שלה ולהוציא אותה משם.

את התמונה של הגוף המעונה שלהם אני לא אשכח לעולם. אתם יודעים למה? כי את כרמל שלי הלכתי לזהות. הלכתי לזהות כדי להיות בטוחה, כדי שלא יהיו לי הספקות. כי יעל, אמא של תמיר אדר, עוד שואלת אולי יחזור חטוף ויספר לנו שהוא בעצם פצוע קשה והוא עוד יחזור הביתה? או אולי נגלה שהוא עוד היה בחיים ולא נלחמנו עליו מספיק ובגלל זה הוא נהרג בינתיים. כי זה מה שאימהות במדינת ישראל חושבות לפני שהן הולכות לישון, אם הן מצליחות לישון. כי זה מה שהיא צריכה לספר לילדים של תמיר, הנכדים שלה, אסף ונטע. כי כשתמיר יצא מהבית ככיתת כוננות בניר עוז, שלא הגיע לשם אף חייל עד שעה וחצי אחרי שנורה כדור המחבלים האחרון, הוא אמר לבן שלו אסף 'אני כבר חוזר. חכו לי, תנעלו את הדלת'. וכשהם היו שם חבוקים, אמא ושני ילדים במיטה הקטנה של נטע, היא הבטיחה להם שאבא יחזור. ואבא תמיר עוד לא חזר.

סיפרתי לכם על אלמוג. אלמוג טיפל שם באשתו לפני שחטפו אותו, הוא עשה לה חסם עורקים. אפשר לשמוע את שיחת הטלפון שלו, הוא לא עזב אותה. הוא לא ויתר והוא לא הציל את עצמו. הוא דאג למי שאפשר היה לדאוג שיישאר בחיים.

זה יגב. ויגב בחייו נלחם, נלחם על השבת חטופים. זה מה שהוא היה עושה. הייתה לו את היכולת לראות את מי שזקוק לו. לראות את כל האנשים השקופים, תמיד, ולדאוג להם. והוא נאבק, נאבק עבור אברה והישאם והדר ואורון. ובסופו של דבר לא החזרנו בזמן גם אותו. אבל אמא שלו ואבא שלו ואחותו שיושבים כאן לצידי בדרכו, באורו של יגב, לא מוותרים. את הערכים של מדינת ישראל הם לא שוכחים. הם גידלו עליהם את הילד שלהם, את שלושת הילדים. הם לא יוותרו עד שנחזיר הביתה את כל החטופים. שנוכל להסתכל על עצמנו במראה, ישראלים, יהודים, אנשים.

זה אלעד קציר – כל שבוע הוא היה מתייצב בחץ שחור וקורא להחזיר את הדר ואורון. והוא אמר שמי שלא מחזיר חללים יום אחד גם לא יחזיר חיים. אלעד קציר היה חי בשבי, כולנו ראינו אותו בסרטון. הוא איבד את חייו בשבי כאשר לא החזרנו אותו משם בזמן. אמא שלו, שסיפרתי לכם עליה, החזירו אותה, עוד נאבקה על הבן שלה. ואחרי שהיא קיבלה את הידיעה שעל הבן שלה ויתרו, היא כבר לא נשארה בחיים.

כרמית, אחותו של אלעד, איבדה את שני ההורים ואת אחיה. אבל היא לא מוותרת על כל החטופים. זה מי שאנחנו. אנחנו לא מוותרים ואנחנו לא חסרי אונים. אנחנו לא חסרי אונים. אנחנו יודעים את זה גם כצח"י, צוות חירום יישובי, וגם כאדם לאדם.

זה יותם חיים, לצידו סמאר טלאלקה. ביחד עם אלון שמריז, הם שלושתם עשו את כל הסימנים. את כל הסימנים. הם הורידו את החולצות, הם כתבו "הצילו, שלושה חטופים". והם נהרגו באופן שאף אחד מאתנו לא יכול לחיות איתו בשלום. לא מגיע להם, לא מגיע למי שאיבד את חייו, לא מגיע למשפחות שלהם, לא מגיע לציבור שלנו.

אני מבקשת שכמו שהבטחתם לי ב-1 בספטמבר אנחנו נלמד ממה שקרה פה. שאף ילד נוסף שנמצא עכשיו בחיים לא יחזור חלל למשפחה שלו. שאף אבא נוסף, לא עמרי ולא מקסים ולא אלקנה ולא דוד, ישאיר עוד ילדים יתומים. שאף חלל לא ישאיר את המשפחה שלו מקווה לנצח. שבורה לנצח.

אנחנו יודעים להשתקם, אנחנו יודעים לעבור הלאה גם עם חור בלב, ולכולנו תמיד יהיה חור בלב. חור בלב בצורה של האהובים שלנו. אנחנו יודעים לקום, לא רק להשתקם, לשקם. מראים לנו את זה כל החטופים ששבו. הם קמים על הרגליים, הם מודים לציבור שנאבק עבורם, למקבלי ההחלטות שהחליטו לשחרר אותם. וכמו שגדי מוזס אמר 'אני אשקם את ניר עוז', אבל תנו לנו את ההזדמנות לשקם. כי אנחנו לא מוכנים לעבור הלאה לחיים שלנו.

לסיום אני מבקשת מכם לא לעבור הלאה על החיים שלהם. לא לעבור הלאה לסדר היום מבלי קודם כל להשיב אותם הביתה ולהשיב לנו את הצלם שלנו. וזה יותר חשוב מהישארות הממשלה על כנה. אם זה מה שזה דורש, אם אתם מבינים שהממשלה הזאת לא הולכת להחזיר אותם הביתה, אז תגידו בבקשה שהחיים והחללים, האחים והאחיות שלנו, חשובים יותר מחיי הממשלה. אני מבטיחה לכם, אני מבטיחה לכם שתיבחרו שוב. כי אלה הערכים שלנו.

תודה שנתתם מקום לכל אחד מהם בבית העם.

תודה רבה לכם. נצא להפסקה של שלוש דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 19:58 ונתחדשה בשעה 20:01.)

שאלה.

בישיבת הממשלה עכשיו סעיף ה', לסדר היום המפואר של ישיבת ממשלת ה-7 באוקטובר: שינוי סדרי עדיפויות הממשלתיים על מנת לעמוד במסגרות התקציב ותיקון טעות בהחלטת ממשלה 2825. מה זה אומר?

קיצוץ רוחבי.

מה, זה רציני?

כן.

מה, ינון מזכיר הממשלה?

מי זה?

ואטורי.

מי דיבר? מי זה ואטורי?

למה אתה אומר ואטורי?

מה, גפני? הם מעבירים עכשיו קיצוץ. אנחנו סך הכול דנים בתקציב.

קיבלו את בקשתך.

מי מדבר איתי כל הזמן פה?

ואטורי.

מי זה, איפה הוא? אתה יודע באיזה ועדה אתה?

אתה מחזיר על זה שאני מחפש בגוגל מי אתה? אתה זוכר?

חברים, מי בעד ההסתייגות? מקודם לא הצבענו עליה.

רגע.

לא, לא הצבענו על ההסתייגות שלו. מי בעד?

אני בעד. בואו תצביעו, תצביעו בעד.

אין פה משהו חדש.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ההסתייגות לא התקבלה. בבקשה הלאה.

כמה כמה אנחנו?

אתם שלושה ואנחנו חמישה. שישה אנחנו, אבל סעדה לא הצביע, אז אנחנו חמישה.

הוא הצביע.

נתתי להם אחד ספייר.

אז אני אלך.

לא, לא, אנחנו צריכים לפחות קול אחד. בבקשה.

במקום "34,000" יבוא "בהיעדר תקציבים ליישובים בדרום יש לבוא לטובת החייבים".

תשמעו, כל כך קשה, באמת. אני עכשיו, כל כך קשה לשבת כאן, לשמוע את המשפחות. ואנחנו שומעים אותם כבר יותר משנה וחצי. אבל כל פעם מרגשים אותנו מחדש. ואחרי זה לשבת ולהסביר הסתייגות ולעשות פיליבסטר ואיך אנחנו גורמים שאתם תשבו כאן ואנחנו נשב כאן ואתם תצביעו נגד ואנחנו נצביע בעד ההסתייגות. אני חושב שהדבר החשוב ביותר - - -

תודה.

יכולת לתת לי להמשיך ולחשב.

אין לי בעיה.

לחשב את זה אחרי זה יותר. בוא תצביע.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אני.

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

אבקש להגיש רוויזיה.

נרשם.

בבקשה.

אני חושב שהסבר החשוב ביותר - - -

רגע, רגע, במקום "34,000" יבוא "משרות לטובת קידום התיירות - - -

זה ועדת הכספים בהצבעות. רק סתם לקשר אתכם לאירוע.

בבקשה.

איזה כנסת, בכנסת.

בוועדת הכנסת.

זה משהו אחר.

מיכל, תודה.

אני חושב שהדבר החשוב ביותר, יושב-הראש הקבוע.

אני אגיד לך מה, אני אגיד לך בסוד, כי אני - - -

שמדינת ישראל צריכה לעשות עכשיו, לא קשור לשום דבר. להחזיר את החטופים הביתה. ואני אומר לך, לטפל בחמאס נוכל לטפל מתי שאנחנו רוצים. כל מי שמדבר ואומר אנחנו צריכים לנצח וניצחון ולא ניצחון, אף אחד לא עצר אף אחד שנה וחצי להביא את הניצחון. אף אחד.

תודה. מי בעד?

בעד.

מי נגד? ואטורי?

אורית.

בעד.

מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

ואטורי, תנתק את הטלפון.

צריך להוריד את יוקר המחיה.

אני מגיש רוויזיה לקודמת.

נרשם.

אתה תגיש בשמי רוויזיה. על כל ההסתייגויות שלי אני מגיש רוויזיה.

נכנס מישהו.

אתם מרגישים שאנחנו כאן דנים ומדברים ואין ריכוז בכלל. כל אחד במקום אחר. צריך להיות בוועדה, באמת, כאשר מישהו מדבר כולם שומעים מה הוא אומר. ואני לא מדבר על ההסתייגות עכשיו. אני מדבר על החטופים. אני מדבר על אנשים שנמקים עכשיו, נמצאים בתוך מנהרות בעומק של 40 מטר ו-30 מטר ולא ראו אור שמש. וכאשר אנחנו שומעים שחילקו תמר לארבעה אנשים, אני לא מצליח להבין איך אנחנו יכולים להמשיך לשבת כאן ולהגיד זה לא קורה אצלנו.

זה קורה אצלנו, אלה האזרחים שלנו. אנחנו מחויבים להם. אתם הייתם בממשלה. ואני אומר לכם, אני אופוזיציה, אני חבר כנסת, אני נציג ציבור, גם אני מחויב להם. גם אני אחראי. אבל אתם אחראים, אתם צריכים לעשות את הכול על מנת להחזיר אותם.

עכשיו עמדתי איתם בצד ואמרו יש לנו תקווה מהמפלגות החרדיות. אמרתי להם אין לכם שום תקווה מהמפלגות החרדיות, הם לא יפילו את הממשלה.

לפחות מתפללים באמת.

אני אומר לכם, יכול להיות אתם תומכים ואתם מביעים תמיכה ואתם רוצים שהם יחזרו וכולנו רוצים שהם יחזרו. ואתם עושים את הכול. אבל לא את הכול אתם עושים, כי יש לכם כוח שלא יתואר. כי ראינו, אני אומר לך, כל המהלכים שעושים עכשיו בשביל להחזיר את בן גביר. שום דבר אחר. שום דבר אחר לא נעשה עכשיו. כל ההתקפה שהייתה הלילה רק בשביל להחזיר את בן גביר.

זה לא בכוח של בן גביר.

לא, לא, לא. זה להחזיר את בן גביר.

אנחנו רק פוליטיים והם עושים את הכול מאידיאולוגיה.

רק להחזיר את בן גביר. אנחנו לא מדברים פוליטיקה עכשיו. אני מדבר להחזיר את החטופים. להחזיר את החטופים. אף אחד לא עצר אתכם שנה וחצי.

למה להפריע?

אנחנו פוליטיים, רק אתם אידיאולוגיה.

תודה.

אף אחד לא עצר אתכם שנה וחצי.

מיכל, זה לא נושא לוויכוח.

שנה וחצי יכולתם לנצח. הם לא מנצחים מלחמה בשנה וחצי.

זה הסתייגויות שלו, לא שלך.

אני מסכימה איתו, רק הוא - - -

תגישי הסתייגויות אם את רוצה לדבר.

מלחמת ששת הימים, שישה ימים לקחה. שישה ימים. עם ארגון טרור שאנחנו שנה וחצי לא מצליחים להוריד אותו. היו צריכים להוריד אותו על הברכיים אחרי מה שהוא עשה. אף אחד לא עצר בעדכם, כולנו תמכנו. כל האופוזיציה עמדה לצידכם, ולא עשיתם את זה.

זה אותו צבא, שלנו שלכם.

תודה רבה.

זה אותו צבא, אבל הצבא מקבל הוראות מהדרג המדיני. הדרג המדיני הוא מנווט את הצבא, אנחנו לא במשטר צבאי.

אבל אתם רציתם להפסיק את הלחימה.

אנחנו לא משטר צבאי. מי שמנחה את הצבא זה הדרג המדיני. לא אף אחד אחר.

תודה. מי בעד ההסתייגות?

בעד.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

הלאה.

הממשלה - - - את כספי הציבור במקום להקל על אוכלוסייה קשה.

מי בעד?

בעד. רוויזיה על הקודם.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

לא התקבל.

אבקש להגיש גם על זה רוויזיה.

העלאת מיסים לציבור.

מי בעד?

בעד.

מי נגד? מי נמנע? לא התקבל.

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

אני רוצה לשנות לנמנע.

מחר.

ולהגיש רוויזיה.

שלומית.

אני רושמת הכול.

לא, רוויזיות על הכול.

קלנר. מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

לא התקבלה.

רוויזיה גם על זה.

נרשם.

הממשלה לפני הבחירות שונה מהממשלה אחרי הבחירות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אני.

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

אבקש להגיש רוויזיה.

רוויזיה.

אי אפשר, על פי התקנון חייבים לדבר.

העלאת - - - תוצאה ישירה של כישלון הממשלה.

מי בעד?

בעד.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

ההסתייגות לא התקבלה.

לא התקבלה.

יוקר המחיה מקשה על הציבור.

בבקשה.

חה"כ ואטורי, אתה עסוק עם הטלפון שלך. אבל שמעתי אותך, אמרת לפחות הם מתפללים, על המפלגות החרדיות. כולנו מתפללים להחזיר אותם. אבל יש גם לעשות צעדים בשביל להחזיר אותם. כולנו מתפללים, כולנו רוצים לראות אותם כאן. אני חושב שגם אתה רוצה לראות אותם. אין אחד שלא רוצה לראות אותם. אבל להתפלל כולנו עושים את זה.

אתם אומרים לא עושים ובינתיים החזרנו כמעט 200 חטופים הביתה.

איזה מלך.

שמע, אבל מה יותר גדול? ה-251 שנחטפו או ה-200 שהחזרתם?

מי נגד?

הוא החזיר כמעט 200 חטופים, איזה מלך.

כאילו חיי אדם זה זה.

מי נמנע?

וואי, תודה רבה שהחזרתם. אין מה לומר.

מלך. איזה מלך.

הלאה.

תודה.

צריך לקחת אחריות על כל אחד שנחטף.

מיכל, מיכל.

תודה רבה מיכל. תודה מיכל.

לקחו אחריות? על כל אחד שנחטף הוא לקח אחריות?

תודה מיכל.

מיכל, את מפריעה.

אז תוציא - - -

תודה מיכל. תצאי.

לא, אני לא אוציא אותך החוצה, באמת, את מפריעה. את עושה פיליבסטר לכולנו.

תודה מיכל. תודה ואטורי.

תודה. את לא צריכה לענות. הסתייגויות, אם אין לך הסתייגות את לא יכולה לדבר.

אלוהים.

תודה לכם.

בבקשה.

אני מבקש לעדכן משפחות חטופים שיגידו קודם כל תודה.

לא, אני לא יודעת מה להגיד על זה.

היא הקריאה?

כן, כן.

אני חושב שאנחנו צריכים, אורית, חה"כ אורית, שמעתי היום שאמרו לך תגידי תודה שהיית שנה במשרד.

אה, נכון. האמת שחשבתי על זה. איזה הערה טיפשית.

אני אומר לך.

די, את מפריעה, את לא מבינה?

אני חושב שאנחנו כאופוזיציה עכשיו, כעם ישראל, צריכים לעמוד כולנו דום ולהגיד תודה לקואליציה, לממשלה, לחברי הכנסת שנמצאים כאן איתנו עכשיו, שמצביעים איתנו עכשיו. תודה לכם על מה שאתם עושים. תודה על זה שאתם דואגים להחזיר לנו החטופים כמה שיותר בוער הביתה. תודה על כל צעד וצעד.

תודה על הכספים הקואליציוניים.

למען כלכלת ישראל, אתם עובדים קשה. אתם מגיעים לכאן בודקים כל שקל ושקל שנזרק מהמסוק. האם השקל הזה הולך למקום הנכון או לא הולך למקום הנכון.

ואני רוצה להגיד לכם, היום דנו על תקציבים כאן ונכנסנו לתקציב משרד ראש הממשלה. ובתוך תקציב משרד ראש הממשלה תקציב של מורשת, שאני לא אטעה, תקציב של ירושלים ומסורת ישראל.

מסורת. מורשת זה משרד אחד, חמד.

מורשת זה משהו אחר לגמרי. מורשת ישראל.

אבל הרב גפני, שאלנו למה לא פיצלו.

שאלתי על האירוע שמתקיים - - -

אם אורית מפריעה לך, תגיד לי, אני אגיד לה שלא תפריע.

זה יכול היה להיות שני משרדים.

לא, לא, היא יכולה לעזור לי גם.

היא יודעת גם להעיר.

אני אומר לך, אז אתה שומע 90 מיליון שקלים לאירוע. ועוד 40 מיליון שקלים להתחייב, זה 130 מיליון שקלים. ואתה אומר מה 90 מיליון האלה בשביל האירוע? ואז אומרים לך לתשתיות זמניות. ואתה רוצה לדעת כמה תשתיות זמניות אתה משקיע שם ומתברר שזה הרבה מיליונים מושקעים שם.

אני שואל, היה לנו אסון קשה לפני שלוש שנים. אני עוד צריך תשתיות זמניות או שאני הייתי תוך שנה, אני חושב במדינה מתוקנת, ומדינת ישראל בעיניי היא מדינה מתוקנת. היא יכולה לעשות את כל הדברים האלה תוך שנה-שנתיים. ואני מתחיל לברר. ואז מתברר לי שאין עוד תוכניות. אומר לי אנחנו מכינים תוכניות. ואני שואל אותו מתי התוכניות שלכם מסתיימות? הוא אומר לי אנחנו רק בהתחלת הדרך.

זה בושה. זה בושה שאנחנו זורקים 140 מיליון שקלים כל שנה. וכשאני אמרתי שאני זורקים מהמסוק את הכסף הזה אומר לי לא זורקים מהמסוק. ואז אני מתחיל לברר בתוך התקציב, לבדוק.

אמרת 130.

130, סליחה. 40 זה תשתיות קבועות אמר ולא ידע להסביר אותם, איך את הכסף הזה. אבל כשאתה מדבר על 90 מיליון שקלים שמתוכם הרבה כסף תשתיות זמניות זה אומר שאני זורק כסף מהמסוק. כסף לכלום.

וכשאתה שומע שחטופים שחזרו עושים גיוס המונים, אתה אומר אני, איפה אני? ומה אנחנו עושים? בושה.

תודה רבה לך.

החזרת החטופים זה הדבר הכי חשוב.

אני שמעתי אותך כל פעם.

רואים את זה כאן בסדרי העדיפויות שלכם.

למה אתם לא באים לנתניהו ואומרים לו אם אתה מחזיר את כל החטופים אנחנו מצטרפים לקואליציה.