פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים
18/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 4
מישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 11:00

הסרת חסמים והפחתת הרגולציה בתדירות חידוש רישיונות הרכב

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר

עינת סגל - מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

סנ"צ סימונה זילבר - ראש מדור ייעוץ משפטי וחקיקה אגף התנועה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

גל וינרבה - מנהל תחום שיפור רגולציה ובחינה יזומה, רשות האסדרה, משרד ראש הממשלה

מרב רפאלי - ראש אגף תכנון ומדיניות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אסנת אלגום מזרחי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אברהם גלנצר - מנכ"ל איגוד מכוני הרישוי בישראל

מאיר סויסה - יועץ, איגוד מכוני הרישוי בישראל

סוזן סבן דבי - עו"ד, יו"ר איגוד מכוני הרישוי בישראל

אייל ברכה - חבר ועד, איגוד מכוני הרישוי בישראל

ד"ר משה בקר - יועץ, איגוד מכוני הרישוי בישראל

דוד אלבז - עו"ד, איגוד מכוני הרישוי בישראל

יניב יעקב - עו"ד, מנכ"ל עמותת אור ירוק

ליעד קייקוב - רכזת מדיניות וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק

עומר סלע - מנהל תחום מכוני הרישוי, איגוד לשכות מסחר

רונן לוי - יו"ר איגוד המוסכים בישראל

שבי שבת - בעל מוסך, איגוד המוסכים

לירן אביטל - מנהל רגולציה, הארגון הישראלי להשכרת רכב וליסינג

יניב סנפי - ראש אגף לוגיסטיקה, חברת אלדן תחבורה, חברות השכרת רכב וליסינג

בועז נסים - ראש אגף טכני, חברת אלדן תחבורה, חברות השכרת רכב וליסינג

רמי רביב - משנה למנכ"ל, קשר רנט א-קאר

אפרת מורלי

חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הסרת חסמים והפחתת הרגולציה בתדירות חידוש רישיונות הרכב

בוקר טוב. אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכים של הסרת חסמים ובקרה על החלטות ממשלה. אנחנו היום מקדישים שני דיונים ממוקדים במשרד התחבורה, בשני נושאים שהם דרמטיים לאזרחים, שיש להם השלכות כלכליות גדולות על מי שלומד ופועל כדי לקבל רישיון רכב, ועל כל עולם רישיון הנהיגה והרכב.

הדבר הזה הוא מורכב, יש לו המון צדדים, מעורבות בו סוגיות שונות. גם כלכליות, גם השלכות בטיחותיות, גם מבט בינלאומי איפה ישראל נמצאת. ואני כבר פניתי ואמרתי גם לרשות האסדרה וגם למשרד התחבורה, שעצם זה שמתקיים דיון עומק במשרד כדי לקדם החלטות בשתי הסוגיות החשובות הללו, זו תעודת כבוד למשרד התחבורה, שהוא בוחן מחשבות והתאמות ולא מקובע בסדר הקיים.

אנחנו כמובן לא נקבל החלטות היום. אני רואה בדיון הזה דיון ראשון. אנחנו נאפשר לכל הצדדים להשמיע את קולם, לכל בעלי העניין, לכל מי שיש לו מה לומר על שני הנושאים הללו. אנחנו מתחילים את הדיון בבוקר בסוגיית חידוש רישיונות הרכב. גם נשמע מהממ"מ דגשים ומבט בינלאומי, ומכל גוף אחר רלוונטי. הרשות לבטיחות בדרכים, וכל בעל עניין אחר שירצה להשמיע את קולו, כולם יוכלו ברוגע לדבר.

לא להאריך, ולא להלאות אותנו, ולהיות תמציתיים. מי שלא יידע להיות תמציתי אני אחתוך אותו. אז להיות קצרים ולעניין. אנחנו רוצים בסוף – לא עכשיו אבל בעוד כמה חודשים – לעודד את משרד התחבורה להכריע בנושאים הללו ולהביא בשורה לאזרחים. מוקדם מדי להגיד מהי הבשורה וכיצד היא תתממש, אבל אנחנו רוצים לעודד את המשרד להשלים את המהלך שלו בנושא הזה, ואת הבדיקות ואת התהליכים שהוא עשה.

נציג משרד התחבורה, בבקשה.

עינת סגל, מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה. אני רק אגיד קודם כל, שהמשרד והשרה שבראשו רואים קודם כל את טובת הציבור, והמטרה של כל העבודה הזו היא בעצם הסרת בירוקרטיה וטרטור של האזרחים.

כמובן שאנחנו שמים דגש על בטיחות, לא על חשבון בטיחות, ומסתכלים בצורה כוללת בסופו של דבר על הרכב ועל הנהג. לא רק על הרכב לבד, לא רק על הנהג לבד, כי בסוף זו מערכת שלמה שהיא מייצרת את הסיכונים לחס וחלילה תאונות דרכים והרוגים ופצועים וכו'. אנחנו מודעים לזה כמובן ומסתכלים על התמונה השלמה, ומנסים בסופו של דבר להסיט את "השקל" הבא לטובת הגורם מספר אחד לתאונות דרכים, כדי שבאמת נשפר בצורה אפקטיבית את רמת הבטיחות בכבישים.

זה עדיין בעמ"ט (עבודת מטה). אנחנו עדיין ממוקדים בעיקר בהיבטי הבטיחות, כי חסרה לנו גם קצת אינפורמציה. בעולם יש, במדינה שלנו היא פחות רלוונטית. אנחנו בקשר גם עם בעלי עניין. היה לנו דיון גם בשבוע שעבר בראשות מנכ״ל משרד התחבורה עם איגוד יבואני הרכב, ואנחנו מקיימים מפגשים מתמשכים כדי לבחון את זה ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר.

עדיין אנחנו מבינים שגורם מספר אחד לתאונות דרכים זה הגורם האנושי. אנחנו מתייחסים גם לשינויים שחלו בשנים האחרונות בצורה מאוד משמעותית, הטכנולוגיים ברכב. ככל שיש מערכות בטיחות תומכות, מערכות עזר לנהל ומערכות למניעת תאונות, כמו שמירת מרחק, סטייה מנתיב, שמירה על ערנות. יש מערכות שהן כבר חובה במדינת ישראל לכל רכב חדש משנת 2023, שלמעשה גם אם יש איזשהו כשל טכני ברכב, אז היא מתריעה ואומרת. יש מנורות חיווי גם.

והחובה היא של בעל הרכב, אחריות אישית שלו. יש לו חובת אחריות על תקינות הרכב 24-7 בכל נקודת זמן, לא רק דקה לפני מבחן רישוי, בטח ובטח גם דקה אחרי מבחן רישוי, ולאורך כל השנה-השנתיים-השלוש, זה לא משנה. כי תקלה ברכב יכולה להיגרם בכל נקודת זמן, לא רק לפני מבחן רישוי ולא פעם בשנה. ולכן חובת האחריות היא חובה של בעל הרכב.

ואנחנו עושים פעולות נוספות כדי להגביר את הבטיחות במקביל, אם זו פעולת חינוך של בעלי הרכב, זאת אומרת להעלות את המודעות לחובת האחריות שלהם, להעלות את המודעות למה יכול להיגרם במידה וויתרת על טיפול, במידה ולא תיקנת או לא עשית, מה האחריות שלך, ומה יכול לקרות חס וחלילה. אז אנחנו עושים הרבה פעילות במקביל.

אנחנו גם מנסים לשפר את השירות שניתן לציבור במכוני הרישוי, כי היום בעצם רמת המינוע, כאילו כמות הרכבים פר אוכלוסייה היום היא עולה ועולה במשך השנים, ואנחנו מבינים שאנחנו צריכים לתת מענה ליותר רכבים, אם זה פעם בשנה, לא משנה מה התדירות, ליותר רכבים, לעשות את הטסטים, למנוע את התורים הארוכים שמשתרכים והרבה פעמים גם פוגעים בתנועה. ולראות איך אנחנו מגדילים את היקף מכוני הרישוי, שנותנים את השירות הזה בהתאמה לגידול מספר רכבים בכל שנה במדינת ישראל.

ובאיזה סטטוס אתם נמצאים בסוגיה של חידוש רישיונות הרכב והמדיניות בנושא הזה? בדיון הבא נדבר על רישיון רכב וכמות השיעורים והלמידה.

כן, אנחנו ספציפית מדברים עם רק על מבחני רישוי רכב, כי כל מה שקשור לרישיונות נהיגה מטפל בזה משרד הרישוי.

לא, זה נעשה עוד מעט. זה הדיון הבא.

זה פשוט לא באגף שלי יושב. אבל כן, יש ראייה מערכתית שמסתכלת גם על זה וגם על זה. ואם אתה מוותר על טסט, אז בוא עכשיו תעשה לצורך העניין סימולטור נהיגה, ונגביר את המיומנות שלך בנהיגה אם הגורם האנושי כאן הוא מאוד מאוד משמעותי. מבחינת סטטוס אמרתי, אנחנו עדיין בהשלמת עבודת המטה.

מה קרה עד עכשיו? מה השלבים? איך אתם רואים את ההתקדמות, לוחות הזמנים בדבר הזה? מה עוד מחכים? מה עוד בודקים?

גובש דו"ח RIA, דו"ח משמעויות רגולטוריות כתוצאה משינוי מדיניות. ישנן אפילו גם המלצות, אנחנו עדיין בוחנים אותן.

אז את מעדיפה לא לומר אותם כי הן בבחינה כרגע?

הן עדיין בבחינה. אני יכולה להגיד אותם, כן.

בכללי, אפילו באופן עקרוני.

אוקיי. אנחנו מתייחסים לרכב חדש בלבד עד גיל תשע. אנחנו רוצים לאמץ את המדיניות שקיימת בספרד, שהיא דומה לנו גם מבחינת תקינה וגם היא פחות מחמירה כי היא הדרגתית, היא מדברת רק על רכב עד גיל תשע, לרדד את מבחני הרישוי שלו לפעם בשנתיים עד גיל תשע. מגיל תשע זה כבר פעם בשנה חוזר להיות.

הסתמכנו על הנתונים של הכשל במבחני הרישוי, שראינו שבאמת עד גיל תשע אז ממוצע התקלות הוא יחסית נמוך ומגיל תשע הוא גדל כבר. בשלוש השנים הראשונות אני מזכירה, אנחנו הולכים קודם כל על עיקרון ההדרגתיות. מבחינתנו להסתכל על אוכלוסייה מצומצמת, שזה רק רכבים מקטגוריה M1, שזה רכבים פרטיים, ועד תקופה מסוימת בעצם אנחנו מוותרים על מספר מבחנים.

אם אנחנו מסתכלים היום, מגיל שלוש הוא נדרש במבחן. עד גיל שלוש הוא פטור בתור רכב חדש. אז למעשה בגיל שלוש הוא עושה לראשונה את הטסט הראשון; מוותרים לו בגיל ארבע; בגיל חמש הוא עושה שוב; מוותרים לו בגיל שש; בגיל שבע עושה; אז מוותרים בסוף על שלושה מבחני רישוי. ששוב, יכול להיות שבסוף נחליט אולי על פחות שנים או יותר שנים.

יש מחשבה, למשל, מה בדבר רכב שבזמן הזה עשה המון קילומטראז' והבלאי שלו עלול להיות גבוה יותר?

אפשר גם להתייחס לבלאי כזה.

זאת אומרת, לשים איזושהי מגבלת קילומטראז' שאם מישהו חרג ממנה הוא כן יהיה חייב לבוא?

אפשר, אבל כמובן שזה דורש מערכות מידע שעוקבות אחרי קילומטראז', שזה לא פשוט. אבל אפשר לצורך העניין, בטסט האחרון שהוא מגיע, הרי בטסט אנחנו רואים את הקילומטראז', ולראות אם הוא חריג ביחס לממוצע – אז אפשר להגיד לו: אתה בא גם בשנה הבאה, לצורך העניין.

לא, אלא אם כן תעשה פחות. אני מניח שבלאי של רכב מושפע לא רק מהגיל שלו, אלא מהשימוש בו ואופן השימוש.

איך אנחנו יודעים היום את נתוני הנסועה בעצם? ממכוני הרישוי?

רק ממכוני הרישוי כרגע. נכון.

כמה קילומטראז' היה בטסט הראשון, כמה חלף אחרי שנה.

כן, כל פעם שמגיע לטסט – הם בעצם קוראים את הקילומטראז', שזה משהו שאנחנו רוצים לעשות דיגיטלי. זה מה שאמרתי, זה דורש כלים למעקב אונליין שאין לנו אותם היום. הוא כלי לא פשוט בכלל, אבל אפשר להתנות את זה גם בביצוע טיפולים בזמן, וביקור במוסך בזמן, וכל מה שצריך. אפשר גם את זה לעשות. צריך רק לראות שיש לנו כלים, כי היום אנחנו במקביל גם עובדים על מערכת שבעצם תקשר את המידע בין מכוני רישוי למשרד התחבורה ולמוסכים, מה שאין לנו היום בכלל והכל נעשה כמו בימי הביניים.

אז את אומרת שזו פחות או יותר המציאות בספרד?

פחות או יותר המדיניות של ספרד.

את יכולה לתת לנו תמונה בעולם? מה הכיוונים, מה המגמות בתחום הזה?

כן. ככה: בריטניה היא בעצם המחמירה ביותר, שזה כמו המצב שלנו, לאחר שלוש שנים טסט ראשון, וכל שנה טסט. ספרד אחריה מבחינת החמרה, היא קודם כול עושה את הטסט הראשון אחרי ארבע שנים, ואחרי זה כל שנתיים עד גיל עשר, וחוזר להיות כל שנה. צרפת, עושה טסט ראשון לאחר ארבע שנים, ואחרי זה כל שנתיים פוראבר, לאורך כל חיי הרכב. צ'כיה, אותו דבר. האיחוד האירופאי, אותו דבר.

לאיחוד האירופאי כארגון יש סטנדרט שגם עבר לכל שנתיים?

כן.

זה לא 'מה שטוב לאירופה, טוב לישראל'? זו לא הסיסמה החדשה?

זו כן. אבל אנחנו לא רוצים ללכת על דברים כאלו בבת אחת.

ברור.

אנחנו רוצים בצורה הדרגתית ולבחון את הדברים.

אמרנו שהכול יהיה מבוקר, כן.

כי בסוף אנחנו צריכים לבחון גם מה קורה בישראל, ולא כל דבר לאמץ אותו כמו שהוא.

קוריאה הדרומית, כל שנתיים וטסט ראשון מיום הרישום. יפן, לאחר שלוש שנים וכל שנתיים. אני חייבת לציין שרוב הרכבים שמגיעים למדינת ישראל זה כמובן אירופה, קוריאה ויפן. זה הרוב המוחלט של הרכבים שמגיעים לכאן.

תסבירי את הלוגיקה.

סוג הרכב ובחינה אירופית, כן. ומבחינת אמינות, מבחינת תוצר, מבחינת התנהלות והתנהגות הרכב, הטיפולים שנדרשים לעשות לו ובתדירות הנדרשת וכו'. אז זה המאפיין העיקרי של הרכבים במדינת ישראל.

אז איך את רואה את לוחות הזמנים של קבלת ההחלטות של המשרד?

קודם כל, אנחנו גם הכנו כבר טיוטת תקנות. אנחנו מתכננים שימוע ציבורי, שבשימוע הציבורי כמובן כל אחד מוזמן להתייחס ולהגיד את דבריו, ובהתאם אנחנו נבחן שוב את ההחלטות ואת ההמלצות שאנחנו מתכננים.

לא הבנתי את לוחות הזמנים. חודשיים? שלושה? ארבעה? חצי שנה? מה סדר הגודל שלכם בקבלת ההחלטות? אני מניח שאתם מכינים את הדבר הזה כדבר מוגמר למנכ"ל, לשרה. איפה לוחות הזמנים?

הכנו כבר, הגשנו את המלצתנו. יש כרגע את סיום עבודת המטה מול בעלי עניין, שזה, אני מניחה, ייפתר תוך חודש, משהו כזה, מקסימום חודשים בודדים, ואז ייצא לשימוע ציבורי. שימוע ציבורי צריך לתת את הזמן שלו. בהתאם, אני לא יודעת מה יהיו התגובות בשימוע הציבורי, אבל יכול להיות שנצטרך לשנות גם את הדברים, כולל את ניסוח החקיקה שאושר לנו כבר באופן עקרוני על ידי משרד המשפטים. אז יכול להיות שיהיו גם שינויים, ובהתאם כמובן נמשיך הלאה. זה התהליך.

יופי. יש עוד משהו שאת רוצה בשלב הזה? אני מניח שאנשים ידברו, ואת תרצי להתייחס.

כן, בשמחה. תודה.

רשות האסדרה. תציג עצמך לפרוטוקול.

שלום. אני גל וינרבה, מנהל תחום שיפור רגולציה בבחינה יזומה ברשות האסדרה במשרד ראש הממשלה. אני חייב להגיד שאין לי מה להוסיף יותר ממה שעינת הוסיפה. כחלק מהעבודה שלנו, אנחנו בעצם גוף המטה המרכזי בממשלה שמתמחה בתחום מדיניות רגולציה.

אחד התפקידים של רשות האסדרה הוא בעצם לבצע הליכי שיפור רגולציה. זאת אומרת, לבחון אפקטיביות, לבחון יעילות, לבחון עלויות של הרגולציה וכיצד היא משפיעה על המשק. וכחלק מהעבודה שלנו, אנחנו בעצם הגשנו דו"ח עם המלצותינו למשרד התחבורה.

כמובן שהעבודה נעשתה בשיתוף מלא עם משרד התחבורה, ואפילו אפשר להגיד שנכנסנו תחת האלונקה כדי לבוא ולעזור. וכמובן שבסופו של דבר אנחנו סיימנו, הגשנו את ההמלצות שלנו. ההמלצות שלנו לא שונות ממה שנאמר פה כרגע על ידי משרד התחבורה.

וזו עבודה משותפת שלכם.

חד משמעית.

יש להם במשרד התחבורה גם אדם שהוא מרכז את האסדרה?

נכון.

יש בעלי תפקידים כאלה במשרדי הממשלה עכשיו?

כן.

אוקיי. הרשות לבטיחות בדרכים, מה יש לכם להוסיף לנו? הסוגיה הספציפית הזאת.

אני חושבת שמה שאני הולכת להוסיף הוא גם בנוגע לסוגיה הזאת, אבל גם בנוגע לסוגיות אחרות. מרב רפאלי, ראש אגף תכנון מדיניות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אנחנו מסתכלים על המהלך הזה, ובעצם אם הייתה לנו אפשרות לקשור בין המהלך הזה לבין ההשפעה שלו על בטיחות בדרכים, שזה מבוסס על מידע שנאסף פה באופן שיטתי, מהימן, ברור, אז היינו במצב מצוין. אבל בעצם אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

יש מאגרי מידע חסרים בנושא של אי-תקינות של כלי רכב והמצב המכני של רכבים, אז בעצם יש מחסור במאגרי מידע וגם בחיבורים של מאגרים שמדברים על מצב מכני של כלי רכב ועוד הרבה מאוד מידעים שחסרים, שהם לא לדיון הזה, אבל בכלל עוסקים באותם נושאים.

אתם הייתם שותפים בתהליך החשיבה הזה? הייתה לכם הזדמנות בדרך להביע את דעתכם?

כן.

אז אתם אמרתם את עמדתכם.

אנחנו אמרנו את עמדתנו.

מהי עמדתכם?

שבעצם חסר מאגרי מידע שמצביעים על הקשר שבין התקינות של כלי רכב לתאונות הדרכים, כדי שנוכל לבוא ולתת עמדה ברורה בעניין הזה.

למי את מפנה את השאלה הזאת? אתם הרשות לבטיחות בדרכים, אתם אמורים להביא את המידע, לא?

לא.

אז מי אמור להביא את המידע?

אני אסביר. הנושא של איסוף המידע הזה נמצא בכמה מקומות. חלק מהמידע נמצא בידי משרד התחבורה והוא אוסף אות. כל הנושא של הטסטים, מעבר הטסטים וכו', למידעים שנמצאים במשרד התחבורה.

יש מידע על אי-תקינות של כלי רכב שלא נאסף בכלל. זאת אומרת, גם המשטרה אין לה בהכרח את הכלים לבדוק מצב תקינות של כלי רכב בכל מיני מצבים, אם זה לפני תאונה, אם זה אחרי תאונה, כדי שאנחנו נדע לומר כמה מהתאונות הקטלניות, החמורות שקורות, הן מעורבות עם בעיה של אי-תקינות של כלי רכב.

אנחנו כן יודעים שבכל מיני מבצעים כאלה ואחרים שמתבצעים, אם זה על ידי משרד התחבורה, אם זה על ידי המשטרה, מורדים מהכביש כלי רכב בשל בעיות של אי-תקינות. ואני פה מדברת על הבעיות הכי חמורות, יש אפילו כאלה שהן קצת פחות. אנחנו מדברים על משהו כמו 12%-13%-14%, אם זה בבדיקות של משרד התחבורה. זאת ההערכה בערך גם לגבי הבדיקות שהמשטרה עושה.

זאת אומרת שיש פה מצב של נסיעה של כלי רכב שנמצאים על הכבישים, שכולנו נוסעים בהם, שהם לא תקינים. ובעצם אין פה איסוף שיטתי וברור של המידע הזה.

של מי? של המשטרה?

בעיקר של המשטרה.

המשטרה עושה חקירות של תאונות דרכים.

אין מידע על תקינות הרכב בחקירה של תאונת דרכים?

היא עושה את זה באופן מדגמי, רק כשיש הרוגים היא עושה את זה. יש אפילו תאונה שהייתה לאחרונה, אז הם כן עשו ובדקו באמת אם מערכת ההיגוי הייתה בסדר או לא בסדר. הם עושים, אבל לא באופן שיטתי ולא מציגים את זה.

אנחנו ניתן למשטרה להתייחס עוד רגע.

מעבר לזה, יש פה בעצם שני דברים. אחד, יש פה צורך לעשות חקירות עומק לתאונות הדרכים. הרלב"ד, כחלק מהעבודה שאנחנו עושים עכשיו עם שרת התחבורה בנושא של העבודה על מאגרי המידע של הרשות הלאומית לבטיחות הדרכים, היא והנהלת הרשות רואים את הצורך להרחיב את הנושא הזה ברלב"ד.

את כל הנושא של היותה מרכז מידע, וחלק מהנושאים האלה זה באמת לאגם אצלנו הרבה מאוד מידע שנוכל לקשר אותו לתמונת מצב של בטיחות בדרכים. אבל יש הרבה מידע שלא נאסף וגם לו צריך לתת מענה.

אחד המענים שאפשר לתת לזה, זה בעצם חקירות עומק על תאונות דרכים. זה דבר שלא קורה בישראל, אבל קורה בעולם. ומהחקירות האלה, כמו שיש חקירות בתחומי התעופה ועוד, אתה יכול ללמוד הרבה מאוד דברים. וזה שני נושאים בעצם שצריך להסדיר אותם והם חסרים. לחקירות עומק צריך סמכויות. יש פה עבודה לעשות, זה לא שאנחנו יכולים מחר לעשות חקירות. אנחנו עושים בדיקות עומק חלקיות.

הם גוף סטטוטורי על פי חוק.

אין אכסניה של סמכות בעניין הזה, לכן אין מי שעושה את זה. אין אכסניה סמכותית בחוק שמייצרת ליכולת של הרשות.

אז תביאו חוק. יש לי שאלה, מרב. שאלה לא קשורה, יש לי פה את התפתחות התקציב שלכם לאורך השנים, ונעצרתי ב-2022 – 141 מיליון. ככה כתוב. את יכולה להגיד לי את המספרים של 2023, 2024, 2025?

60 מיליון.

בכל שנה?

בערך. היינו 63 מיליון בשנה שעברה.

ו-2025 בתקציב?

כ-60 מיליון, על בסיס תקציב הרלב"ד. אני לא מדברת על דברים נוספים. מה שיש לפניך, אני מניחה, זה בסיס תקציב הרלב"ד.

141, 110, ו-96. אלה מספרים מהעבר. זה הבסיס?

אני מניחה שאתה מכיר את זה גם כיו"ר ועדת הכלכלה, דנו בנושאים האלה גם בוועדה בראשותך.

אבל לא ידעתי, אני לא מעודכן לשנתיים האחרונות. וב-2023?

סליחה, אני לא לגמרי זוכרת את המספרים. אני יכולה לבדוק את זה, אני רוצה לדייק.

אז תבדקי לי בזמן שהדיון מתקיים.

אני יכולה להגיד שב-2024, 63 מיליון.

תשלימי לי את המידע הזה. מי מונה להיות היו"ר?

ניצב בדימוס יורם הלוי, יו"ר הרלב"ד.

שזה על דעת השרה, לא?

כן, בוודאי.

אבל התקציב שעומד לרשותו עכשיו זה 60 מיליון.

בבסיס הרלב"ד, התקציב הוא 60 מיליון.

מה קורה מעבר לבסיס? מה יכול לקרות במשך השנה? אתם מקבלים כסף מיועד?

יש תקציבים שאנחנו עובדים עם משרד התחבורה בנושא של מוקדי סיכון עירוניים, אבל בסיס התקציב לפעילות הרלב"ד הוא 60 מיליון.

למה זכור לי אפילו מספר נמוך יותר בעבר?

לא, לא היה מספר נמוך יותר בעבר. אתה אומר, יש לאן לשאוף?

זו מגמה ישראלית להקים רשויות בחוק ולרוקן אותה מתוכן. אבל אם יש דמות שמקובלת על השרה שאמורה להוביל את הארגון הזה ויש הלימה ושותפות, אז אתה היית מצפה שהתקציב יגדל בהתאם ליכולת לעבוד ביחד.

אני אמרתי שכל אחד ידבר פה ויהיו שניים-שלושה דיונים רק על רישיונות רכב. מי שמכיר אותי בעבודה שלי, אין אדם שרצה להגיד משהו שלא קיבל את ההזדמנות. מי שמלאה, אנחנו גם מקצצים אותו. אבל כל אחד פה ידבר את השתיים-שלוש דקות שלו ויגיד את כל אשר על ליבו, אבל לא להתפרץ לדברים.

הרלב"ד, סיימתם? אמרת את דברייך? לעת עתה.

סיימנו. אני חושבת שצריך לשים את המשקל פה על שתי הנקודות שהעליתי, יש להן חשיבות.

מידע של מחקר תאונות?

כן. יש פה חוסר מאוד גדול במידע, והוא משפיע לא רק על הנושא הזה, הוא משפיע גם על הרבה נושאים אחרים.

אמרת שניים. אחד, מידע, חקר תאונות ו...?

וחקר תאונות.

זה המידע, לא? מה זה המידע?

כן. זה משלים, נכון.

שיהיה חקר תאונות כדי שיהיה מידע על תקינות כלי רכב שמעורבים בתאונה.

נכון. יו"ר הרלב"ד מוביל בשנה האחרונה מהלך של איסוף מידע.

הוא היה פעם אחראי על התנועה, לא? אגף תנועה? הוא היה ניצב.

ממ"ז ירושלים.

הוא לא היה בתנועה?

לא.

אוקיי. נציגת המשטרה, בבקשה.

בוקר טוב. סגן ניצב סימונה זילבר, היועצת המשפטית של אגף התנועה. תמונת המצב של ההרוגים בתאונות הדרכים, אני חושבת שידועה לכל מי שיושב סביב השולחן הזה. אני רק אומר שהיום, מתחילת שנת 2025, אנחנו כבר מונעים 92 הרוגים בתאונות דרכים, שזו עלייה. 14 הרוגים יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. אנחנו כמובן נראה את טיוטת התקנות שמשרד התחבורה מקדם, ואנחנו נגיב לגופה של ההצעה. אבל בינתיים אני רוצה לתת לכם תמונת מצב של הכוחות הפועלים אצלנו אל מול תאונות הדרכים.

רגע, לפני זה, ב-2024 כמה הרוגים היו?

439 הרוגים, סיימנו את שנת 2024 שזו גם עלייה.

וב-2023?

2022 – 351. 2023 – 364.

2023 – 364?

כן. חוקרי תאונות הדרכים, הבוחנים של המשטרה, מבחינת תקינה, יש תקנים ל-222 בוחנים ברמה הארצית. זה כל הכוח שחוקר את תאונות הדרכים ואת תיקי החקירה החמורים של התנועה, כמו נהיגה בפסילה. בפועל, חסרים מתוך ה-222 האלו, 61 בוחנים. לא מאיישים את השורות.

למה? יש תקן, הוא לא מאויש.

גם בגלל עזיבה של בוחנים, גם בגלל שהתחום הוא פחות אטרקטיבי אל מול כל הניסיונות שאנחנו מנסים להפוך את התפקיד הזה לאטרקטיבי לשוטרים או למגויסים. זו תמונת המצב, היא לא שונה באופן קיצוני מאחוזי האיוש הכלליים במשטרה או באגף התנועה. המצב פה קצת יותר חמור.

זה שליש מהתקנים.

נכון.

וזה יציב ככה שנים?

לא. יש לנו היום קורס פעיל ואנחנו מתכננים קורס נוסף עד סוף השנה. עשו כל מיני שינויים על מנת לקלוט ולשמר בוחנים, אבל זו תמונת המצב נכון להיום. בנוסף לכוח הבוחנים, יש נכון להיום 900 שוטרים שמוסמכים כסייר בוחן בפועל.

המשמעות היא שהם לא יכולים לחקור תאונות דרכים, אבל הם יכולים לבדוק תקינות של כלי רכב ולרשום דוחות על רכב לא תקין, או העבירות הן רכב שהמבנה שלו, הציוד או האביזרים, לא תקינים. נהיגה ברכב שהוא לא תקין אחרי שהוחלט לאסור את השימוש בו. כללי רכב לא תקין, כך הלאה, ורכב שנמצא במצב שעלול לסכן עוברי דרך.

אלה בעצם העבירות, הן נאכפות בשנים האחרונות בקצת מעל 50,000 דוחות, נגיד ב-2023, כ-65,000 דוחות ב-2024, ומתחילת השנה ועד היום נרשמו בתחום הזה 16,000 דוחות. הכוונה שלנו אל מול הצורך שהוא ברור, והגם שהנושא הזה הוא לא במיקוד האכיפה של אגף התנועה. כשיש לנו קושי למעשה לאכוף גם את העבירות, שהן עבירות בריונות ומסכנות חיים בנהיגה בפועל, עוד לפני שהגענו לשאלת תקינות הרכב.

הכוונה שלנו היא להכשיר ולהרחיב עוד ועוד גם את האוכלוסייה הזאת של הסייר בוחן, כך שאם נעצר רכב על כל עבירה שהיא ועולה חשד לשוטר, אז או שהוא יהיה מוסמך או שהוא יידע לקרוא בזמן אמת למישהו, וככל שיהיו יותר מוסמכים, יהיה יותר קל לצרף את האכיפה הזאת לאכיפת הליבה. לכן, אם בעבר מי שהוכשר זה רק סיירי תנועה וסיירים כלליים, אז היום, בכוונת ראש האגף, וזה כבר החל ביישום בפועל, לצרף אל הכוחות האלה גם שוטרי מגב וגם בלשים שיוסמכו להיות סייר בוחן.

ואז מידע כזה שבדקו רכב וראו אי-תקינות יופיע כדו"ח?

כדו"ח.

ואז יהיה לנו תיעוד של רכב גם אם הוא לא היה מעורב בתאונה.

נכון.

שהוא נבדק לאיזה צורך, מהירות או משהו ורואים אי-תקינות של הרכב.

נכון. או ששוטר רואה את הרכב וחושד באי-תקינות ולכן עוצר את הרכב. או כראשי או כמשני, כשכבר אני חוזרת ואומרת שכבר ב-2024 אכפנו מעל 65,000 דוחות כאלה.

לגוף ההצעה של המשרד? את אומרת שאת מחכה לקבל את הדברים מוגמרים כדי להתייחס?

נכון, אבל עוד משפט אחד. אל מול ההקלות האלה, המתוכננות, אני חושבת שנכון לומר שאין להסתמך על הגברת אכיפה בלי לקחת בחשבון גם את הצורך במשאבים לאכיפה הזאת, וגם את ההשפעה של הגברת האכיפה על בתי המשפט.

כבר היום אין מועדים בבתי המשפט לדוחות הנרשמים. מעל 50,000 דוחות בשנה מבוטלים אחרי התיישנות בהיעדר מועדי משפט, וגם היום תמונת המצב נכון לעכשיו היא שיש לנו כ-100,000 דוחות ממתינים לקבל מועדי משפט מבתי המשפט. וככל שאלה לא יתקבלו, גם 100,000 הדוחות האלה יתיישנו. זו איזושהי מחסנית אינסופית שככל שחולף המועד ממועד רישום הדו"ח, הסיכוי שהוא יתיישן הולך וגובר.

יש שם שיטה בלהחליט איזה דו"ח יבוטל כי אין שופט?

הטיפול והתיעדוף הוא של חטיבת התביעות, וזה לא בהכרח פירסט אין, פירסט אאוט, אלא יש ניסיון באמת לתת דגש לאלו שהם החמורים והמשמעותיים ביותר.

כשאמרת 50,000 דוחות בוטלו כי אין משפט בכל שנה, מתוך כמה?

אנחנו רושמים מעל מיליון דוחות בשנה.

כמה מתוכם מבקשים להגיע למשפט?

האחוזים הולכים וגדלים, וזה נע בטווחים שבין 5% בשנה לאפילו 20% בשנה. את הנתון המדויק כרגע אין לי, אני יכולה לבדוק ולעדכן.

נשמח לשמוע את המספר הזה. 5% בשנה, אז 50,000?

לא, 5% זה מזמן.

20%? 10%?

אני לא רוצה להמר, אני תכף אתן את הנתון המדויק.

אני אשמח לקבל, אבל סתם בשביל התרגיל: 100,000 איש ביקשו להישפט, 50,000 לא יגיעו למשפט. זאת אומרת שזה משתלם להם.

נכון, היום אנשים יודעים, זו העצה הראשונה שעורכי דין נותנים.

המציאות הזאת כמה זמן היא קיימת?

שנים רבות.

הרבה שנים?

נכון.

למרות שלאחרונה משרד המשפטים הכין תוכנית מיוחדת למשפט מנהלי.

אז חוק ההפרות המנהליות זה בתחום התעבורה.

זה יצא לתוקף? זה לא היה אצלי בוועדה?

כן, התחיל אצלך.

החוק אמור להיכנס לתוקף בנובמבר 2025, עם שתי אפשרויות של שר המשפטים לדחות חצי שנה וחצי שנה. גם אם ייכנס במועד, נכנס בתחולה מדורגת, לא על כל הדוחות.

זה אמור להקל?

זה אמור להקל את העומס בבתי המשפט לתעבורה. זה לא נתן מענה במהלך חקיקת החוק הזה לצרכים של המשטרה בהיערכות, וכרגע אני יכולה לצערי לומר שאנחנו לא ערוכים לכניסה.

יש לכם צפי לאייש את ה-60 בוחנים? לא באים בגלל שהמשכורת לא משתלמת? מה הסיבה?

גם. חלק מתמונת המצב הכללית המשטרתית.

אי אפשר להאריך, למשל, להמשיך לעבוד אחרי גיל פנסיה?

אפשר הכול, הוא צריך לרצות.

הוא לא רוצה. זה לא טוב. מה עושים אז?

אתה יודע שהפנסיה במשטרה היום היא לא כמו הפנסיה בצבא. אנחנו מגיעים מלאי כוחות לגיל 60, ואז תחשוב שבגיל 60 אתה יוצא לחקור תאונות עם הרוגים, בוותק של 30 שנה בתאונות עם הרוגים. האוכלוסייה הזאת היא אוכלוסייה שמלווה נפשית ונתמכת. המקצוע הוא אחד המקצועות הקשים ביותר.

כי אתה רואה דברים קשים.

נכון.

כל הזמן, לילה, בוקר. לא פשוט.

אנחנו מאוד מקווים לאייש, אנחנו לא יושבים באוזלת ידיים ואומרים 'קשה, קשה, אין מה לעשות'. יש עכשיו קורס, עד סוף השנה יהיה עוד קורס. אנחנו מנסים בכל דרך יצירתית.

אני יכולה לומר לך למשל, שבתקנים במכסות לקידום של אגף התנועה, אנחנו מקצים מכסות מתוך המכסות של אגף התנועה, לבוחנים שהם בכלל לא שוטרים של אגף התנועה, הם שוטרים שכפופים למחוזות בפריסה ארצית, שזה עוד איזשהו ניסיון שלנו. אם יש דרגה שאנחנו יכולים לתת אז אנחנו ניתן אותם מהמכסות שלנו.

אבל האמצעים, עם כל היצירתיות בעולם, זאת תמונת המצב. וגם אם התקינה תהיה מלאה, אז יש תקינה של 222 תקנים לטיפול בכל תאונות הדרכים במדינת ישראל. זאת תמונת המצב.

תודה, סימונה. אברהם גלנצר, איגוד מכוני הרישוי, מנכ״ל.

שמי עו"ד סוזן סבן דבי, יו"ר איגוד מכוני הרישוי. אני אדבר פה במקום אבי גלנצר.

את מטעמו.

מטעם איגוד מכוני הרישוי. טסט שנתי זו הבדיקה הכי זולה שיכול אזרח לבצע לרכב רק בעלות של 100 שקלים, ולבדוק את כל מערכות הבטיחות של הרכב. בשנה כזאת קשה, של 400 הרוגים, אני שואלת אותך כבוד יו"ר הוועדה, האם זה נכון? האם זה המקום לרווח את מועד הטסט? לעשות טסט כל שנתיים ולא טסט כל שנה?

שנייה, יש את הטסט, את עלות הטסט, ויש את אגרת הרישיון.

האגרה לא נחסכת לציבור, האגרה תישאר כל שנה בעינה. על זה לא מורידים לאזרח, בוא נחדד. האגרה נשארת למדינה. חוסכים לו אך ורק את ההגעה למכון רישוי, לבדוק את תקינות הרכב, חוסכים לו רק 100 שקלים פלוס מע"מ. זה מה שחוסכים לו.

למה האגרה נשארת?

תשאל את הרגולטור.

אבל תרשמי לך את השאלה הזאת. אם כל שנתיים עושים משהו, למה האגרה צריכה להיות כל שנה?

אבל זה נקבע בגין דברים שונים. האגרה זה שימוש בכבישי מדינת ישראל וכו'.

אם רוצים להקל על האזרח, אפשר להפחית לו 100 שקל באגרה במקום להפחית בבטיחות. בשנה כזאת קשה שיש כל כך ריבוי תאונות דרכים.

100 שקלים עולה הבדיקה?

100 שקלים עולה הבדיקה, על זה אנחנו מדברים, ועכשיו במקום שנה יהיה כל שנתיים. גברת סגל אמרה כאן שבכל הרכבים החדשים נרשם בלוח מחוונים רוב הליקויים. זה לא נכון. יש ליקויים רבים, אני בעלת מכון רישוי במרכז הארץ, ויש ליקויים רבים שלא מופיעים בלוח מחוונים. ואם אין חרב על הראש לאזרח לבצע טסט רישוי לרכב – הוא לא בודק את האוטו, הוא לא מגיע למוסך, הוא לא מטפל באוטו.

יש לי כאן – אני חילקתי לכולכם, ומי שלא קיבל אני אשמח לפזר – עבודה של המלומד, שאיגוד המכונים השקיע ובדק את כל הנתונים שחסר לכם כאן בשולחן, של המלומד ד"ר משה בקר שכבר ידבר אחריי. והוא חקר, בדק ומצא שהיה והדבר הזה יעבור עלייה של 20% הרוגים בשנה.

אני לא מדברת בכלל על הפצועים הקשה, אבל עלייה של 20%. עוד 80 הרוגים אנחנו מוסיפים לנו. למה? בשביל להסיר חסם לציבור, חסכנו לו 100 שקל, חסכנו לו להגיע לטסט שנתי לרכב, ובגלל זה הוא לא מתקן את הרכב.

רגע, תעשי נשימות באמצע. יש עניין של זמן, שאדם הלך לכמה שעות לטסט.

נכון, אני מסכימה עם כבודו.

זה חצי יום עבודה, או מה שזה אומר.

היום זה כבר לא חצי יום עבודה. מכוני הרישוי השתדרגו, יש אופציה לזמן תור לרישוי שנתי, בזכות הרגולטור שבאמת הנחה אותנו לעשות ואנחנו פתוחים עוד. ויש עוד הרבה פתרונות אחרים לרווח את שעות העבודה, לפתוח עוד מכונים. יש הרבה פתרונות, אבל לא לרווח במועד הטסט. הרי אם אין טסט לבן אדם, הוא לא בודק את האוטו, הוא לא מטפל באוטו.

וגם אנחנו בתור מכוני הרישוי, רואים אנשים שלא רוצים לטפל גם אם הם נכשלים, עם צמיג קרוע. פגעו בציבור פעמיים. פעם אחת, ב-1 לינואר 2016, כשיצאה תקנה שרכב חדש פטור שלוש שנים מטסט. כאילו הקלו עליו, במקום שנתיים תלך אחרי שלוש שנים. למעט ליסינג. אבל מה עשו? הזיקו לו. כי כל הדברים שהם באחריות, שהוא יכול היה לחזור ליצרן וליבואן ולסדר, ושאנחנו נגלה לו בטסט – הוא לא יודע כי הוא פספס את השלוש שנים.

ועכשיו פוגעים בו עוד יותר. מה עושים לו? אומרים לו אל תעשה טסט פעם בשנה, חסכנו לך את ה-10 דקות ביום עבודה, או אתה יודע מה? חצי שעה, הגזמתי, יש תור, אנחנו נניח בחודש קשה. חצי שעה טסט, חסכנו לך את ה-100 שקל. ואז, בסופו של דבר, בגלל כשל טכני, תהיה תאונת דרכים קשה כי נוזל הבלם לא היה, כי הברקסים לא עבדו. יש כשלים מפה עד להודעה חדשה.

ואני לא מדברת על איכות הסביבה. כמות ההרוגים מאיכות הסביבה היא 6,000 בשנה נפטרים. מתחבורה היא 3,000 בשנה. אז עכשיו, כשבן אדם רוצה לחסוך ולא יסדר ממיר קטליטי, ולא יסדר כשל במנוע, כמות זיהום האוויר שתהיה פה במדינת ישראל תעלה פי כמה וכמה מונים, אז שכרנו ייצא בהפסדנו. וגם שלא לדבר על עלויות האשפוז שעולה למדינה כשבן אדם נפגע מתאונת דרכים קשה עקב כשל טכני, שהנה המשטרה בעצמה אומרת שהיא לא חוקרת.

אני בתור פרמדיקית במד"א אומרת לך שאני הגעתי להרוגים קשים בתאונות דרכים, שישר הם רושמים 'הגורם האנושי' ומדפדפים הלאה כי אין כוח אדם, כי יש עוד תאונה, כי יש עוד פשע, כי אין מספיק שוטרים.

סליחה שאני נדחפת. להגיד 'לדפדף הלאה' על השוטרים, נוראי.

לא, חלילה. לדפדף עקב ריבוי מקרים. חלילה לא רוצה לפגוע בכבוד השוטרים העושים עבודת קודש. דבריי יצאו מהקשרם. את פשוט אומרת בעצמך שאין תקנים, ואני מחזקת אותך. את אמרת דברים ראויים, וגם גברת רפאלי אמרה דברים ראויים.

רגע, לגבי הסביבה. בטסט, נבדק פליטה של זיהום. בתהליך הזה של RIA, עבדתם גם עם משרד הסביבה. מה הייתה עמדתם בסוגיות האלה?

האמת, אני לא זוכרת. אבל שוב, אני רוצה להכניס לפרופורציות. זה לא אנחנו אומרים הרכב לא ייראה מכון רישוי ולא ייראה מוסך. כאילו פרופורציות. אנחנו בסך הכל אומרים לוותר על מספר, להקטין את התדירות. אז פרופורציות. ומה שיקרה בשנה או מה שיקרה בשנתיים יכול להיות אותו מצב. שוב, הסיכון הוא נמוך. בסוף זה סטטיסטי.

גם רשות האסדרה, אתם שיתפתם את משרד הסביבה? לפעמים נושא מסוים הוא בין משרדים.

ברור, אבל גם בשימוע אנחנו נתייחס לכל ההערות שנקבל מכל בעל עניין, כולל ציבורי.

האיגוד פנה לאיכות הסביבה, ואיכות הסביבה לא הכירה את זה ולא הכירה את העניין, והמלומד דוד אלבז אפילו היה אצל חברת הכנסת סילמן, והיא לא הכירה את הדבר הזה. אז קצת יש כאן כשל בשיח, ואני חושבת שמן הראוי שהם היו מוזמנים לוועדה כזאת.

אי אפשר למצוא ראייה שאם השרה לא ידעה. השרה לא יודעת הכל. זה לא הדרך לבדוק האם המשרד טיפל.

אני חושבת שמן הראוי שהם היו צריכים להיות מוזמנים לכאן, כי הפגיעה באיכות הסביבה היא עולה.

אנחנו אמרנו שזה דיון ראשון ולא אחרון, ויהיו עוד דיונים. תשלימי את דברייך.

הכשלים שאנחנו רואים במכון זה אפילו, הרגולטור כאן דיבר לגבי רכבים חדשים שאין צורך בהם בטסט שנתי – אז אני רואה ממקור ראשון טסלות חדשות עם צמיגים שחוקים, עם קרעים בצמיגים.

כולם יודעים ולא צריך להיות הנדסאי רכב בשביל לדעת שרכב עם צמיג פגום, זמן הבלימה שלו מתארך, וכמות תאונות הדרכים רק עולה ועולה. לא מזמן הייתה כתבה בערוץ 12 על בן אדם שאיבד את הברקסים שלו וכתוצאה מזה נגרמה כמעט תאונת שרשרת, והשוטר עזר לו טלפונית איך לעצור את הרכב ולא להתנגש בכולם.

אז החשיבות של טסט, טסט זה מציל חיים. אי אפשר להקל ראש בטסט שנתי. הציבור לא מתקן את הרכב ולא בא לטיפולים אם אין טסט לרכב. זו הסנקציה הכי טובה של הרגולטור על הציבור. ההסברה צריכה להיות במקביל.

סימולציות וחינוך של הציבור יכולות להתבצע בהמתנה לטסט, ואנחנו מוזמנים ונאותים לעשות את זה ולפתוח סימולציות בתוך מכוני הרישוי, ולעשות הסברה לציבור וחינוך כמה החשיבות של תקינות הרכב, והקשר בין כשל טכני לתאונות דרכים הוא ישיר. ועכשיו ישלים את דבריי לשכת המסחר.

אני עוד מעט קובע לך להחליף אותי פה. עם כל הכבוד לך, בואי תירגעי, מה שנקרא. מנכ״ל עמותת אור ירוק, יניב יעקובי.

תודה, אדוני. אני רוצה רגע להסתכל מלמעלה ולרכז כמה מהדברים שנאמרו פה. כשאנחנו מסתכלים על הנושא של בטיחות בדרכים, תוכנית לאומית רב-שנתית לטפל בזה אין. התקציב של הרלב"ד הולך ונחתך משנה לשנה.

למשטרה, מחסור במאות שוטרים וניידות וזה לא הולך להשתנות. מערכת המשפט במחסור של תקנים ואין יכולת לטפל בדברים כמו צריך. מספר ההרוגים בעלייה. שנת 2024 הסתיימה בשיא של כמעט 20 שנים. השנה הזאת נפתחה בעלייה של 21%.

במקום לבדוק איך אנחנו עושים צעדים שיכולים להיות טובים לציבור מבחינה כלכלית, אבל באופן ברור פוגעים בבטיחות, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מגבירים את הבטיחות. ומה שנעשה פה, לעניות דעתי ומהבדיקות שלנו, יש לו פוטנציאל לפגוע בבטיחות.

צדקה עינת שציינה שיש רכבים חדשים יותר, בטוחים יותר, עם מערכות בטיחות, נכון. אבל יש גם המון רכבים ישנים יותר, ואם אנחנו מסתכלים בתוך הרכבים הללו מי ייפגע בסופו של יום, אוכלוסיות מוחלשות שיש להן רכבים ישנים יותר, נהגים צעירים שלא יכולים להרשות לעצמם, משפחות מרובות ילדים מהפריפריה שלא יכולות לנסוע ברכב חדש ובטיחותי, ודווקא שם הפגיעה תהיה הרבה יותר משמעותית.

אבל זה לא חל רכבים ישנים.

זה תהליך שאנחנו יודעים איך הוא מתחיל ואיך הוא יימשך.

יש לך איזו טעות סוציולוגית. העניים הם לא בפריפריה.

הם גם.

כן, אבל רוב העניים הם פה, בירושלים. וגם הערים הערביות - -

הפגיעה תהיה בירושלים ובפריפריה.

- - ובבני ברק. רוב העניים בישראל לא גרים בפריפריה. יש המון עניים בפריפריה, אבל אל תחבר את המושג הזה.

קיבלתי את התיקון שלך, אדוני.

אולי התכוונת הפריפריה החברתית, לא גיאוגרפית.

קיבלתי את התיקון, פריפריה חברתית שנמצאת גם בירושלים, בבני ברק, וגם בפריסה גיאוגרפית בכל מדינת ישראל. כאשר לתפיסתנו צריך לשבת ולעשות בחינה יותר מעמיקה של הנושא, וצריך לבוא ואת ההחלטה הסופית לקבל על בסיס נתונים. מכל המסמך הזה, לא ראיתי שנעשה מחקר מוצג באופן ברור על ידי משרד התחבורה, הרלב"ד, רשות האסדרה.

קראת את הדו"ח?

קראתי את הדו"ח, כן.

ולא ראית ניתוח סטטיסטי של נתונים?

לא. יש סטטיסטיקות, קראתי אותן לעומק.

יניב, לא היית פעם ברשות לבטיחות בדרכים?

אני באור ירוק מאז ומתמיד.

אבי נאור היה. הוא סיים את תפקידו שם.

אבי אכן היה וסיים את תפקידו, נכון.

הבנתי. באופן כללי, אתה נגד המגמה שמוצעת פה.

אני חושב שלא צריכה להיות הקטנה כזו של התדירות. אני חושב שאם בוחרים לעשות את ההקטנה, שזה דבר לגיטימי, צריך לבחון את זה קודם כמו שצריך. צריך לבחון התאמה לנסועה, כי בסופו של יום כשאנחנו עושים משהו אחיד, יכול להיות רכב שאומנם בשנה הנסועה שלו בסדר, יכולים להיות רכבים אחרים שעושים קילומטראז' בהיקפים שצריך לפני שנה. אז יכול להיות שצריך פה מנגנון משולב.

דיברנו קודם על חו״ל, על ספרד. דרך אגב, ספרד, לא הייתי נצמד אליהם בעולם של בטיחות בדרכים. תבדקו, שינו במספר ההרוגים, עשור אחורה, הם בקצה הרשימה. אז צריך לראות גם את מי בודקים ונצמדים.

בסופו של דבר אני אומר, אדוני, נדרשת פה בדיקה יותר מעמיקה. נדרש פה מחקר מגובה בנתונים של רלב"ד, ומשרד התחבורה והגנת הסביבה, לראות את התמונה הכוללת ולהביא לוועדה ולציבור משהו שהוא יותר עמוק, ולוקח את הבטיחות כפרמטר מוביל ולא תוספתי.

תודה. עומר סלע, לשכות המסחר.

תודה, כבוד היו"ר. עומר סלע, מנהל תחום מכוני הרישוי. הדברים שנאמרו פה מדברים בעד עצמם, על ידי הרלב"ד, אור ירוק, המשטרה, ובחלקם, אני לא רוצה לחזור יותר מדי, אבל נגיד ככה. קודם כל, העבודה, עם כל הכבוד לזה שיש שם נתונים והכול, עדיין היא חלקית בלבד. אני מדבר על דו"ח האסדרה.

חסרים נתונים, השוואה. ההשוואות בחלקן לא נכונות, כמו שנאמר, למשל מול ספרד, למשל הנושא הזה של הנסועה. הנסועה בארץ הרבה יותר גבוהה מהממוצע של הנסועה בחו״ל, וזה פרמטר משמעותי. הנסועה בארץ יותר גבוהה מהנסועה הממוצעת לרכב באירופה, ולכן רכב בן שלוש שנים בארץ זה כמו רכב בן חמש-שש שנים באיטליה.

אני קצת מופתע ממה שנאמר שרכב בן תשע זה רכב חדש. רכב בן תשע יכול להיות גרוטאה. לפי הנסועה, ממוצע של רכב בן תשע זה 150-200 אלף קילומטר. יש כאלה שהם 300 אלף קילומטר. אז על מה אנחנו מדברים בכלל?

אין בדו"ח בכלל מרכיב מרכזי של העלות הכלכלית. דובר פה על עלות נפגעים, עלות זיהום אוויר ועלויות שונות, אני לא אפרט את זה. אי אפשר להציג את התועלת הכלכלית, אבל לא להציג את העלות. בפרט שמשרד התחבורה מחויב בכל פרויקט תחבורתי שלו לעבוד לפי נוהל פרט, נוהל פרויקטים תחבורתיים, ולהציג את העלויות בכל פרט. אז בדבר כזה שזה לא יוצג?

גם בדו"ח האסדרה עצמו, הנתונים בדו"ח עצמו מדברים בעד עצמם. אומנם יש איזשהו שיפור כלשהו במהלך השנים בגלל כלי רכב יותר חדשים, אבל רכב, למשל, בן תשע, שיעור הליקויים שנמצא במבחני הרישוי מגיע ל-37%, אם אני לא טועה. 37%, ז"ל בגימטריה. האחוזים של הליקויים שם הם עצומים.

עכשיו, בוודאי שיש חשיבות ודבר מבורך בהפחתת רגולציה ובירוקרטיה, אבל צריך לחשוב גם על עקרונות, שגם אמרנו את זה למשרד התחבורה, של הזול יוצא ביוקר ועלות הטיפול בנזק לרבות חיי אדם גבוהה פי כמה מעלות התועלת.

הטסט, הוא הכלי המרכזי שיש בידי המדינה. הוא השוט שיש בידי המדינה להכריח אזרחים שלא רוצים, לא בא להם, העלות הכלכלית גבוהה מדי לטפל ברכב, מכריחים אותם וזה לטובתם. אני מתחבר מאוד למה שאמר קודמי פה מאור ירוק, יניב, אמר דבר נכון מאוד. דווקא הפחתת תדירות מבחני הרישוי היא זו שתפגע באוכלוסיות החלשות, כי אוכלוסייה חלשה, אתה צריך להגן עליה, לא להגיד, אוקיי, קשה לכם לתקן את הרכב, אז נשנה את זה לפעם בשנתיים.

הפוך, מי שלא יכול להחזיק רכב חדש, אז דווקא המדינה צריכה לוודא שהוא נוסע ברכב תקין. עכשיו, הנושא הזה של הגורם האנושי, זה נושא שאני חושב שמצריך פה מחקר יסודי. אני חושב שהדברים שנאמרו על ידי מספר גורמים, גם על ידי המשטרה, מחזקים את הצורך בזה של לא לקחת את הנתון הזה של גורם אנושי 99%, ככזה וקדש.

בסיכום, לצד חשיבות של הפחתת רגולציה והכל. להבנתי, קודם כל המדינה צריכה לראות בפרט אחרי שנה של עלייה כל כך דרמטית בהרוגים, קודם כל צריך לראות הפחתה בתאונות, הפחתה ממושכת במשך תקופה ארוכה של כמה שנים בתאונות, בהרוגים, בשיעורי הליקויים בטסט. ייראו שיש תהליך כזה לאורך זמן והוא עקבי ואין פתאום איזו שנה, אז אפשר להתחיל לדבר.

תודה. יש לי חוק שעל שמי בוועדת חינוך שמובא עכשיו להצבעה, אנחנו עושים עשר דקות הפסקה, אני ניגש לשם וחוזר לפה. תודה רבה.


(הישיבה נפסקה בשעה 11:57 ונתחדשה בשעה 12:07.)

חברים, אנחנו מחדשים את הדיון. ד"ר משה בקר, מטעם מכוני הרישוי, תתמקד, ארבע דקות.

סליחה, אני אדבר ארבע דקות כפי שאמרת, אבל אני הכנתי שני מחקרים.

קיבלנו אותם. כולם קיבלו.

לא, לא קיבלו.

אז תתן להם.

לא, אבל אני שומע פה דברים שמראים שאנשים לא יודעים על מה מדובר.

בסדר, יש לך ארבע דקות להעמיד את הדברים המדויקים. יהיו לך עוד הזדמנויות.

אני מבקש, אני הכנתי מצגת, אמרו אין מצגות.

אבל תשמע, הוויכוח הזה אבוד, אני לא מקבל אותו. יש לך את נציגי הארגונים שלך שאמרו את עיקרי הדברים, אתה כחוקר משלים את עיקרי הדברים, אתה לא אומר לנו את כל המחקר שלך. מי שלא עשה שיעורי בית זו בעיה שלו. יהיו לך עוד הזדמנויות לדבר פה. בבקשה, תתמקד.

אני לא משלים, אני בא ורוצה להעלות כמה דברים, ותשובה לכמה נקודות שהועלו על ידי הדוברים הקודמים, כדי לבוא ולהגיד שמישהו לא הכין שיעורי בית.

קדימה.

אני מדבר כרגע על משרד התחבורה. משרד התחבורה צריך לברך את אגף הרכב, שיש לו זרוע כל כך חשובה כמו מכוני הרישוי. זו זרוע שלהם, כמו שיש מתנדבים של אור ירוק, הם זרוע של הרלב"ד וכך הלאה.

ואני מתפלא שכאשר משרד התחבורה רוצה לרוץ קדימה ולהגיד הנה אני בא לקראת הציבור, הדבר שעולה על דעתו לא בא ואומר, בואו נבדוק רגע אחד עם מכוני הרישוי בדיוק מה המצב שלנו, אלא הולך כנגד מכוני הרישוי. במקום לרפא את היד, הולך לנושא שהוא איזוטרי וחסר חשיבות מבחינת משקית אפילו, למרות שהגיעו לסכומים של 1.3 מיליארד שקל, שזו העלות של הבזבוזים בטסט, ואנחנו נרוויח את הבזבוזים האלה על ידי הדילול של אחד לשנתיים.

ואני אומר, משרד התחבורה הראשון, מה שהוא נתלה בדירקטיבה של אירופה, והיא בלחץ של יצרניות הרכב, ואלה שישנן שם בוועדה עם הדו"ח שהיה, שהן מעוניינות שאלה יהיו התוצאות, האיחוד האירופאי מזניח את מרבית מדינות אירופה, ודאי את המדינות החלשות שיש להן רמת הרוגי תאונות פי שלוש מאשר המדינות הטובות, ולוקח אותה כ-'אם זה טוב לאירופאים, זה טוב גם לנו'. זה לא טוב לאירופאים, מפני שיש שם מדינות שסובלות מאוד, ואנחנו הולכים להיות בדרך אליהן.

משה, תגיד מה שיש לך, אבל לא לתקוף לי את נציגת משרד התחבורה. תשמע, יהיה דיון אחד ועוד דיון ועוד דיון. אנחנו לא מצביעים היום על כלום. אפשר לנשום. אפשר להגיד את הדברים כהווייתם, בלי לכוון את זה לאדם מסוים, על מי שבחדר. אתה תגיד את הדברים העקרוניים שהם בסדר גמור. תמשיך.

הדבר השני קשור עם דו"ח האסדרה. דוח האסדרה בא מתוך רצון לעשות טוב לתושבי מדינת ישראל. איפה יש חסמים, איפה יש בירוקרטיה, איפה יש דברים לא בסדר. ואז עולה על העניין של מה שעלה כבר לפני ארבע שנים, כי הדו"ח הראשון שלי הוגש למשרד התחבורה לפני ארבע שנים, והיוזמה שהייתה, גם חילופי השלטון נעצר, והנה עכשיו לפני מספר חודשים הנושא עליו מחדש. עלה מחדש כי התבקש דו"ח האסדרה כהסרת חסמים ללכת ולהוציא דו"ח.

מה הוא מוציא? לא על הבעיה של הבטיחות בדרכים. לזה אין נתונים, אי אפשר להתייחס וכך הלאה. אז שיהרגו יותר כי אין לי נתונים, אבל אני הולך לחסוך 1.3 מיליארד, כשיש לי גם סימני שאלה גדולים, האם זה באמת 1.3 מיליארד? עברתי על כל הניתוח, יש סימני שאלה ויש אי ודאות והרבה מאוד מרכיבים גם בדו"ח.

אני הולך כרגע אל הרלב"ד. הרלב"ד בא ואומר אין לנו נתונים, וצריך להביא את הנתונים כדי שניתן אנחנו תשובה, עמדה מושכלת, לגבי האם צריך לקבל את הדילול של הטסטים, כן או לא. ואחר כך באה המשטרה, והמשטרה אומרת על זה שחקירת התאונות עושים מאמצים גדולים, ואני יודע שהם עושים עבודה קשה מאוד בתת כוח אדם לדברים השונים, ואני פשוט רק קורא משפט אחד בדו"ח מבקר המדינה שהוא לצידי לאורך לכל הדרך, והוא אומר – זיהוי סיבת התאונה על ידי המשטרה. זה ראש פרק בעמוד 23, מי שרוצה. קרוב ל-100% מהתאונות שנחקרות במשטרה מסווגות כתאונות שאחראי להן הגורם האנושי, וגם בהמשך מסבירים את העניין.

האוריינטציה של חקירת התאונה כדי להטיל את העניין, ויש כל מיני סיבות בתאונת דרכים, לא סיבה אחת, אבל להגיד, אותו רכב שחה בכביש 90, נהרגו ארבעה איש בכביש 90, ובגלל שזה שני נתיבים ואחד התנגש בשני חזיתית, כתוב 'הסחת דעת'. זה הגורם לתאונה.

אף אחד לא בדק האם הרפידות והצמיגים היו באותה רמת משומשות, האם הצמיגים היו בדיוק כמו שצריך. ואז הדבר הכי פשוט, כי צריך לפרק ואחר כך להוכיח במשפט וכל הדברים, והדבר הכי פשוט זו הסחת דעת.

זאת אומרת, נוצר מצב שאנחנו, במודיעין שלנו, במלחמה בתאונות הדרכים, בכלל לוקחים כמה כיוונים שהם בסדר, אבל תדעו לכם, תרפיה טובה מתחילה עם דיאגנוזה טובה. ואין לנו דיאגנוזה של הבעיה וכל העניין של החסר והנתונים עלה כאן.

עכשיו, אני צריך להיות חכם מספיק, שבמקום לקחת נתוני מיקרו כי המשטרה חקרה אותם, אני לוקח נתוני מאקרו, והלכתי ובדקתי מה הקורלציה, מה הקשר בין ההודעה שגיל הרכב הולך וגדל והמעורבות שלו בתאונות. האם לפי הגידול בגיל אני רואה יחסית לקילומטר נסיעה של אותם כלי רכב, יש גידול. ויש, ברור. ויש עוד כמה מאפיינים אחרים.

ואני אומר, מי שרוצה לקרוא, אז חוץ מהדו"ח הראשון שלדעתי עצר במידה מסוימת לפני ארבע שנים את המשך הפעילות, עכשיו בעקבות דו"ח האסדרה, שעסק רק בצד של חקר הביצועים, אפילו אם הוא היה בא, והוא מציע בדו"ח האסדרה ואומר, אפשר לשפר את המצב של בזבוז הזמן בטסטים. איך? יש לכם מאגר נתונים על כל רכב, אתם יודעים מתי הוא עלה לכביש, תיתנו טולרנס של שלושה חודשים לפני, שלושה חודשים אחרי, ואתה יכול לבוא ולעשות את הטסט וכך הלאה, וזה יפזר את כמות הזה, לא דווקא בדרך כלל סביב חילופי השנה, שזה הבסיס של רוב כלי הרכב, כי רוצים למכור את הרכב החדש.

אז אם הוא היה בא ואומר, כן, אני הצעתי, והוא מציע, בואו נדלל, נפזר את ההגעה לטסט, ואפשר להוסיף גם מסלולי רישוי נוספים, שזה יכול למנוע את 1.3 מיליארד שקל שהוא מדבר עליו. לא, הדבר הזה לא מוצע על ידו. הוא לא בא ואומר, תעשו את זה בכיוון הזה, והעלות של זה שתיחסך תהיה כך וכך. לא נעשה תחשיב.

ניתן המספר הגדול של ימי המתנה שאנחנו נצטרך להמשיך לבזבז, ניתן הסכום הגדול של מה העלות של ימי ההמתנה האלה וזהו. וכאשר הוא מציע הצעה, הוא הולך לבדוק אותה, מה הפוטנציאל שלה. לא נבדק בכלל.

משה, משפטי סיום אתה צריך עכשיו. אתה מכיר אותי כבר, אחרי משפטי סיום מגיע משפט הסיום.

אתה צודק. אחרי שאני אוכל לומר עוד כמה דברים שלדעתי הם מקצועיים, הם מבוססים, הם מדעיים, ולא שכל מה שאני אומר זה חוכמה, זה ראה וקדש. אפשר להתווכח, בסדר גמור. אני רק טוען שאנחנו יורים לעצמנו ברגל.

יש לכם את הדו"ח שלו? הקודם והמעודכן?

המעודכן אני לא יודעת אם יש.

בסדר, אז תקבלו אותו.

אם הבעיות שיש לנו כלכליות, אנחנו נגיע למצב שיותר רכב ייסע פגום, לקוי, יהיה מעורב יותר בתאונות, אף אחד לא יידע מזה, ואנחנו נגיד יפה מאוד, חסכנו לנו את זמן ההגעה לטסט. זה מה שיקרה מכל העניין.

תודה. רונן לוי.

תודה רבה. רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים. קודם כל, יש לי איזשהן כמה הערות למשרד התחבורה. אנחנו לא היינו בסוד העניין. אנחנו מייצגים 5,500 בעלי מוסכים, אנחנו בעלי מקצוע, יש לנו ארבע מכללות. אנחנו מלמדים היום כמעט את רוב בעלי המקצוע במדינת ישראל.

הרלב"ד עכשיו גייסו אותנו בחודשים האחרונים, גם בעניין המידע, וגם בעניין הבוחנים והסיירים. אני יכול רק לספר לך שלפני שבועיים, המתנדב שלי מתחום המשאיות, היה בבוחנים-סיירים של המשטרה בצפון, ומה שהוא ראה שם זה דברים מזעזעים. יש לי תמונות, אם תרצה אני אעביר לך. משאיות שהארגזים שלהן מתנדנדים, הברגים פתוחים. שלא לדבר על צמיגים בשרניים, תיבות הגה זזות. דברים מזעזעים.

טסט פעם בשנה.

אני חושב שמי שאחראי על הטסטים זה משרד התחבורה, ולהגיד את זה עכשיו בצורה כזו, אני חושב שזה בדיוק הפוך. את צריכה לבדוק למה זה קורה, ואם אוטו עולה על הכביש אחרי טסט והוא לא תקין, זו המשימה שלכם. זו משימה לאומית, בעיקר מה שקורה עכשיו.

ואנחנו גם מתנדבים עכשיו בתחום המידע. ומה שאנחנו רואים פה היום, זה ניסיון כאילו לבטל את סעיף 6 בחוק חובת מסירת מידע ברכב משומש, שהוא גם חוק צרכני, וכשהחוק הזה יצא לפועל, והתעקש על זה גלעד ארדן בזמנו כשהוצאנו את החוק הזה וחוקקנו אותו, שבכל שנה יירשמו מספר הקילומטרים של הרכב. כי זיוף אודומטרים, ואני שלחתי לכבודו את העניין של זיוף האודומטרים, בארה"ב מסתכלים על זה כי זה מסוכן. שמונה שנים כלא.

לפי המחקרים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בארה"ב, 3.5% יותר תאונות יש בגלל זיוף האודומטרים. עכשיו, כשאתה מרווח את הטסטים בשלוש שנים, ואנחנו לוקחים בחשבון שבין 50%-70% מהמכוניות הן ליסינג, והנסועה של הליסינג היא כפולה, והמכוניות של הליסינג יוצאות לסוחרים בדרך כלל לפני הטסט השלישי, זאת אומרת לפני השנה השלישית.

סוחרי רכב, כמו שזה קורה בכל העולם כשאין עליהם אכיפה, מה שהם עושים בדרך כלל, ואני יכול לקחת אותך אם אתה רוצה פעם למכונים כאלה שמורידים את הספידומטרים, ותראה שם עומדים בתור אלה שמזייפים את הטכוגרפים, ואלה שמזייפים את האודומטר, ואם זה מה שאנחנו רוצים שמדינת ישראל תהיה, אנחנו הולכים אחורה. אנחנו מתקדמים ברוורס.

אתה יכול לקחת אותי לשם?

אני יכול בשמחה לקחת אותך.

אז למה אתה לא לוקח את סימונה? למה אותי?

אני לוקח. כל מה שאני עושה, משרד התחבורה הראשון שמקבל את הנתונים.

לא תחבורה, משטרה. תקבע פגישה עם סימונה במקום שמזייפים בו. יש התייחסות בחוק לזיוף? איזה רישום כוזב, משהו?

מאז שעשו את הריווח האחרון, ואני הודעתי את זה לשר התחבורה הקודם, כץ, שברגע שהוא יעשה את זה, הזיופים יחזרו. זה מה שקרה. זה לא היה איום סרק של בעלי עניין. שתיים, בעלי העניין הם לא איגוד יבואני הרכב, עם כל הכבוד.

לא עשיתם איתנו RIA ולא עשיתם איתנו שום דבר, למרות שאנחנו מייצגים 5,500 מוסכים, ואיגוד יבואני הרכב 55 מוסכים. נכון שהם יותר עשירים, נכון שהם יותר נוחים להעביר את הדברים האלה.

הדבר הנוסף, שאין חיווט. עם כל הכבוד למה שנאמר פה על ידי משרד התחבורה, ויש לי הרבה כבוד לעינת, אין חיווט למשולשים מפורקים, אין חיווט לצמיג שהוא חלק לגמרי ואין לו בשר לתפוס על הכביש.

מה זה חיווט?

חיווי, סליחה. אמרתי, אני בעל מקצוע, אני בחיים שלי בעצמי הוצאתי מהידיים שלי, 120 אלף מכוניות תיקנו במוסך שלי ויותר, אני 30 שנה במקצוע הזה, אני מוסכניק. חוץ מזה שאני יו"ר איגוד המוסכים. ראיתי בעיניים שלי כל כך הרבה כשלים בחיים שמסכנים אנשים, בין אם זה אחרי טסט, בין אם לפני טסט. ואני גם מכיר, כי אני עובד עם צרכנים. אני מכיר את ההתנהגות האנושית ואת הלחץ הכלכלי שאתה שם צמיגים כאלה. אין כסף, גם ככה אי אפשר לחיות פה. גם ככה מדינת ישראל, אי אפשר לחיות פה, אתה לא יכול לקנות מסטיק.

תחזור לעניין של החיווי.

אין חיווי, לא לצמיגים סדוקים ולא ל-, החיווי היחיד לצמיגים יש בלחץ אוויר, שזה חשוב.

אבל זה לא משהו מיוחד למדינת ישראל.

אין חיווי לבלמים בהרבה מכוניות חדשות, כי חסכו. פעם היה חיווי והיום יש הרבה מכוניות חדשות שאין חיווי לבלמים.

בלי טסט אי אפשר לדעת את זה.

נכון. כשאין חיווי לבלמים, היה פעם. המכוניות החשמליות החדשות מגיעות גם ל-2, ו-2.2 טון, זה כבר מכוניות מסוכנות. בהיבט הזה, הן גם מהירות. הן עושות שלוש שניות ל-100 קילומטר. אתה רואה גם את המעורבות שלהם, גם בישראל וגם בעולם. מי שמכיר נתונים, ואני מכיר נתונים, מי שמכיר אותי ויודעים שאני מומחה בזה, גם בנתונים, ואתה רואה שהמכוניות החשמליות זה כמו משאיות שנוסעות על הכביש.

היום האנשים שקונים רכב חשמלי, הוא כבד, מרחק הבלימה שלו הוא הרבה יותר גדול בגלל זה שהוא כבד, והוא נהיה חצי משאית. צריך לקחת בחשבון את כל הדברים האלה. והמשולשים, אתה רואה את המכוניות שמגיעות אלינו היום. עכשיו, כשאתה שם משולש זול, וזה מה שאנחנו שמים היום לקליינטים, אז הוא מתפרק אחרי שנה וחצי.

כשאתה שם משולש מקורי, הוא מתפרק אחרי חמש שנים. צריך להבין את זה, אתה שם בולם זעזועים זול מתוצרת אני לא יודע מה, אז הוא מחזיק לך 40 אלף קילומטר. וזה מה שאנשים קונים היום כי אין להם כסף.

אני אתן עוד נתון, הניידות של הבטיחות בדרכים שהן מתפעלות על ידי הרשות, כל חודש מורידות מהכביש 20%, כל חודש, במשך כל השנים, ואני עובד בתחום הזה 20 שנה, כל חודש במשך 20 שנה עם ליקוי בטיחותי. הן לא מורידות מהכביש 20%, הן מוצאות שמינימום מהמכוניות יש להן ליקוי בטיחותי 20%. גם באיחוד האירופי, אם תקרא את הדוחות, זה 20%.

12% של ליקויים מבין הרכבים.

ליקוי בטיחותי, תסתכלי אחד לאחד, חודש-חודש. תיכנסו, זה אצלכם באתר. לא צריך בשביל זה להיות גאון גדור. אז אנחנו מדברים על 20% מ-4 מיליון, יש לנו כל הזמן 800 אלף מכוניות עם פצצות מתקתקות שנוסעות בינינו. אנחנו רוצים את זה? זו השאלה.

דבר אחרון. רשות האסדרה, מה הקשר שלה? מה הקשר של רשות האסדרה לבטיחות בדרכים? יש פה גוף שנקרא הרלב"ד, אני אומר לך תן לנו זמן, אנחנו בתוך חצי שנה-שנה נגמור את זה. אנחנו גויסנו בהתנדבות מלאה ואנחנו עושים את זה כאזרחים, לא כמוסכניקים. לעשות את הקארפקס הישראלי ברמת המידע.

כשיבוא שוטר לזירה, אז הוא יידע מה ההיסטוריה של האוטו, אם האוטו הזה היה טוטאל לוס ועכשיו הוא 'משטובה' והוא נוסע על הכביש. יש הרבה משטובות בישראל נוסעות על הכביש. היום לא יודעים את זה, מסתירים את זה. היום הסוחרים במדינת ישראל רוצים להסתיר. השאלה אם משרד התחבורה הוא בעד הבטיחות או בעד הסוחרים?

והוא צריך להחליט איפה הוא נמצא, והוא צריך להחליט שהוא נמצא, לדעתי, כי אני רואה מה קורה בכבישים, אני נוסע כל החיים 50 אלף קילומטר בשנה. אני מת מפחד בכבישים. אני מת מפחד כשאני נוסע כי אני יודע, אני רואה את זה בעיניים. אני בן אדם שיודע.

אתה אומר שמפחיד בכביש? תראה איך אנשים נוהגים.

תראה, המגזר הדתי בעולם ההיסעים לא רואה מוסך חוקי, ואומר את זה מפכ״ל המשטרה הקודם. לא רונן לוי אומר את זה. הוא לא רואה מוסך מפוקח חוקי בישראל. אחד.

של היסעים.

של היסעים.

הוא מסיע תלמידים.

שלא מדובר על זה שהילדים שהוא שם על האוטו, על האוטו 20 ילדים באוטו של תשעה.

נו, אז מי אומר את זה?

מפכ"ל המשטרה הקודם אמר את זה. אתה שואל אותי? אז אנחנו נמצאים במגזר הערבי.

טוב, עכשיו אבל אתה גולש. רונן, תודה. נתת את הדברים. עכשיו אנחנו לקראת סיום, מי שרוצה לדבר, ירים יד. שתי דקות, כל אחד. שבת.

קודם כל, כבוד לכבודו, ליו"ר, מיכאל. כבוד לך, ממשרד התחבורה. ליו"ר איגוד המוסכים ואיגוד המכונים. לכבוד הוא לי. אני מתחיל בזה שאני 50 שנה עובד עם משרד התחבורה, אף פעם אם הם לא טועים. הם בעלי מקצוע, הם יודעים מה הם רוצים, הם יודעים מה הם עושים.

יחד עם זאת, ישנם דברים שאני רוצה להעלות להם על השולחן, שיידעו, שבעצם זה מתחיל מזה שבארץ תנאי הדרך, הכבישים, הבורות, הבאמפרים, הביובים, גורמים לבלאי כל כך חזק בארץ ביחס לאירופה. כשאתה נוסע בערים כמו לונדון, צרפת או פרנקפורט, זה שני נתיבים, ארבעה-חמישה מסלולים מרופדים. אתה נוסע שם מאות קילומטר, אתה לא מרגיש. פה הדבר הזה גורם לבלאי בין 3-4 יותר. זאת אומרת, זה דבר שאנחנו צריכים לשים אותו על השולחן, לבדוק אותו ברמה המקצועית.

אני היום עשיתי דבר קטן. אני דיברתי ברדיו, אני מדבר ברדיו בוא נאמר כמה פעמים בשבוע. החלטתי שמדברים על טסטים, אמרתי בוא נשמע מה הם רוצים לדעת, הם רוצים לדעת מה עושים בטסטים. אמרתי בוא נראה מה כתבתי, מה עשיתי, מה דיברתי. אמרתי, בעצם טסט אחת לשנה חובה, למה? אנחנו נלחמים בתאונות הדרכים, אנחנו נלחמים נגד העלות הזאת של 17 מיליארד שקל שעולה להחזיק את התאונות, את ההרוגים, את הפצועים ואת הנכים. בשנת 2024, 80 אלף תאונות. אנחנו עושים בדיקה בטיחותית אחת לשנה שמזכירה לנו מתי צריכים לחליף שמן. גם שמן אתה חייב להחליף אחת לשנה, גם שמן בלמים אתה חייב להחליף אחרי 30 אלף קילומטר או שנתיים, אז זה גם נותן לך את הסדר.

אנחנו עושים את בדיקת זיהום האוויר, שזה דבר שמתים ממנו 3000 מזיהום אוויר של רכב. זה חשוב שנעשה את זה וזה דבר מאוד חזק. דרך אגב, בנושא זיהום האוויר, כל בעלי המקצוע העומדים בראש העם נגד פעם בשנתיים. אני אומר לך את זה במאה אחוז.

אנחנו בודקים ליקויים שמונעים תאונות בזמן הטסטים. אנחנו חוסכים, לדוגמה, נזילת שמן שיש לך במנוע, אז אנחנו אומרים לך שיש לך נזילת שמן שהמנוע לא הולך, אבל יחד עם זאת, נזילת השמן בכביש, האופנוע בא ומחליק עליו וזו עוד תאונה. אנחנו מונעים את זה.

אנחנו אומרים למשל, הגומייה של הצירייה קרועה, אבל הגומייה של הכיסא אתה מחליף אותה, אתה חוסך לו את הצירייה. אז אנחנו חוסכים גם כסף. גם נזילות בלמים, או גומיות, או צינורות. אנחנו מונעים את הדבר הזה מבחינה מקצועית. ברגים משוחררים במערכת הבטיחות. הגה, תפוחים, אפילו בגלגלים. אנחנו מוצאים את זה כל הזמן. זה ממש אסון.

למשל עוצמת האורות, מכוונים את האורות שלא יסנוורו את האנשים. בדיקה כללית שאנחנו עושים ויזואלית כמו מראות, מספרים. זיהוי. למשל אנחנו עוזרים למשטרה, גנבו את המנוע, לא גנבו, המספרים נכונים, לא נכונים. הנה, מנוע גנוב, אוטו גנוב, מתקשרים, בואו תראו יש לנו מקרה של רכב גנוב. דברים לא חוקיים. אנחנו כמו משטרה בשטח.

מה הכי מרגיז? הכי מרגיז שבסוף אנחנו מקבלים רק 100 שקל. בדיקה כזו מקיפה ואנחנו מקבלים רק 100 שקל. העלות בכל העולם של טסטים זה פי 3-4. העלות של אגרות זה פי עשר פחות מאשר בארץ. הפוך.

ואם אתם רוצים לעשות טסט פעם בשנתיים, אתה ממשיך לשלם את האגרה, אבל את ה-100 שקל אתה חוסך להם. יש לך עכשיו את הטורים שסידרנו, את מה שאתה אומר בעניין הזה של הסדר של המכוניות, שיהיה בינואר 3,000 ובמרץ או במאי רק 100 טסטים, אלא שיהיה סדר, זה דבר שייתן. אבל גם יש לי חדשות בשבילך.

עוד מעט יש שם תוכנה שאתה שם בבית, אתה נרשם, אתה נכנס בלי ניירת, אתה גומר אותה ואתה עובר את הטסט. זה בלי מגע יד אדם. אתה נכנס, טק-טק, ויוצא. זה דבר מאוד חדשני.

משפט סיום, אני רוצה דווקא בדיחה ולסיים. מסופר על מוכס שתופס לוקח מריצות, הוא בודק אם יש משהו בחול, אולי יהלומים. לא. מריצה שניה. חול, חול. ככה 100 מריצות. בסוף אומר לו: תגיד לי בבקשה, מה אתה מבריח? הוא אומר לו: מריצות. אז בואו נדבר לילד בשמו.

אנחנו מדברים היום על זה שחברות הליסינג דוחפות את זה ביד רמה ומביאות אותנו לאן שאנחנו יושבים היום. הן צריכות לקבל רק שנה טסט. נקודה. אני בעל מקצוע, יותר משנה ביום הצמיגים אינם, זה איננו וזה איננו.

תודה. יש לי בקשה לדוברים האחרונים, אל תחזרו על משהו שכבר אמרו. זה משעמם. תוסיפו משהו, נקודה, תובנה. אנחנו מקבלים. אבל אל תלאו אותנו באותו נאום. כן, מר ברכה הצעיר.

מר ברכה, כן. אייל ברכה מטעם איגוד מכוני הרישוי. קודם כל, נפגשנו לפני הרבה שנים בירוחם, עשית שם עבודה נהדרת.

תודה.

אני רוצה להתחיל מנקודה שדיברו עליה. רוצים לעזור לאזרחים, לעשות טסט פעם בשנתיים, שגם האגרה תהיה פעם בשנתיים, אוקיי? אם הולכים לאזרחים ב-100 שקל, תנו להם גם את ה-1,500 שקל.

אתה מוזמן להציע לאוצר, דרך אגב.

הערה נכונה. אני חושב שהאוצר צריך להצטרף לדיון, שהאוצר חייב להיות פה והגיע הזמן.

כי האגרה, את מה היא משרתת?

את הטסט.

להביא כסף למדינה. תעשו מס על רכב, תוסיפו 2% מיסוי. אם זה לא באמת פונקציונלי לאיזו פעולה שנעשית.

כן. לא יכול להיות, חברים, שאזרחי מדינת ישראל לא ישלמו 100 שקל, ישלמו 2,000 שקל אגרה, זה ביזיון. רוצים פעם בשנתיים, אני איתכם, אבל הכל. לא איפה ואיפה, זה שחור, זה לבן. אין דבר כזה. אם אתם הולכים על זה, אנחנו נביא את האוצר לפה וגם הכסף יירד לכם מהמדינה. לא יכול להיות דבר כזה. שהאוצר יצטרף לפה.

זה חייב להיות ביחד. אני איתכם, אבל ביחד. אני שירַתּי בקורס חובלים, אני הייתי בהרבה מקומות, אני סיכנתי את החיים שלי וגם הילדים יסכנו את החיים. חייב פה שוויון בנטל בדבר הזה, לא יכול להיות איפה ואיפה.

אתה צודק.

תודה. דבר נוסף, איכות הסביבה. אני דיברתי באופן אישי עם הדרג המקצועי במשרד לאיכות הסביבה. הם לא מכירים כלום. אמרו, לא בוצעה RIA, לא בוצע שום דבר, אנחנו לא מכירים שום דבר. אין להם מושג בזה.

יצא דו"ח של רשות האסדרה לפני שלושה חודשים שהגדיל ב-200% את ההרוגים מאיכות הסביבה, מזיהום אוויר של מכוניות, מ-1,000 ל-3,250 הרוגים רק ממכוניות. חבר'ה, אתם לא מפחדים? לא רועדת לכם היד?

הרי אנחנו מבינים. אני מהנדס וגם את מהנדסת, אנחנו אנשי מקצוע. ויש פה את רונן לוי, כמובן. אנחנו מבינים שמערכות הפליטה של הרכב הן מתבלות עם הזמן. יש קשר ליניארי חד-חד ערכי בין הזמן שעובר לבין הבלאי. אם לא תעצרי פעם בשנה, זה יהיה 20,000. זה אקספוננציאלי בסופו של דבר. אז זו נקודה שמאוד מטרידה אותי.

עוד דבר, דו"ח מבקר המדינה. לפני ארבעה חודשים, דו"ח מבקר המדינה 2024, סוף שנה, כתב – אני מציע להגדיל את תדירות הטסטים. כתב את זה. מה עשיתם? הפוך. בוא נעשה פחות טסטים. חבר'ה, לא יכול להיות יד ימין, לא יודעת מה עושה יד שמאל. לא יכול להיות שמבקר המדינה מוציא דו"ח לפני ארבעה חודשים, אומר תעשו טסט פעמיים בשנה ואתם מוציאים דו"ח, לא, נעשה טסט פעם בשנתיים.

יתרה מכך, הדו"ח שהוצאת, המיליארד שקל שחסכת, אני איש עסקים, אתה יודע על מה אנחנו מסתכלים? רק על ההוצאות. ההכנסה לא מעניינת. הכנסה זה השוק. ההוצאות. אתה אוסף ברגים סוף יום, נכון? אתה מבין אותי, נכון? בפרטים הקטנים.

אתה חסכת מיליארד שקל, אבל מה הוא בזבז? ד"ר בקר לא הצליח להסביר את עצמו כמו שצריך, אני אעזור לו, בסדר? אני עזרתי גם בעבודה. יש לך נזק מיידי של 4 מיליארד שקל כתוצאה מהשינוי. אני חוזר, חסכת 1.3 מיליארד, שגם זה לא נכון כי רשמת שהביטוח יהיה פעם בשנתיים. זה לא נכון, הביטוח הוא כל שנה. חסכת מיליארד, הפסדת 4 מיליארד, אז מה בסוף יצא? כמו שיש לי עובד, 'עשיתי מיליארד שקל'. אבל הפסדת 4 מיליארד, מה עשית פה? ועוד 80 הרוגים. אז זה פשוט לא ייאמן.

זה נקרא עלות אלטרנטיבית.

כן. עכשיו, לא עשיתם RIA, לא עשיתם עבודה בין משרדית.

שני משפטים אחרונים אני רוצה להגיד. ישראל זה לא אירופה. זה מזרח תיכון, יש לכם פה בדואים, יש לכם פה חרדים, יש לכם פה פריפריה חברתית, אוקיי? יש אותה. לא כולם נמצאים בהרצליה פיתוח, ואנשים לא מטפלים במכוניות.

בן אדם הגיע אליי למכון, אומר לו אתה לא יכול לעשות טסט. אומר לי למה? כי הוא לא עשה ריקול. מגיע, יש לו בעיה בטיחותית ברכב, מגיע לו חינם מהיבואן לתקן, אומר לי אין לי זמן. הוא לא עשה טסט, אמרתי אני לא יכול לקבל אותך לטסט. הטסט הוא ברייר, הוא מחסום לביטוח. אנשים באים בלי ביטוח, לא עושים ריקולים.

פשוט זה הבסיס שלכם, אנחנו הזרוע ארוכה שלכם. אני מציע, עינת, ואני פונה אלייך עכשיו ישירות, בואי נעבוד ביחד. בואי ניקח את הרלב"ד, בואי ניקח את איכות הסביבה, בואי נחבר את האוצר, בואי ניקח מוסכים. בואי נעשה טסט פעם בשנתיים, אבל הכל ביחד. גם האגרה פעם בשנתיים. טסט פעם בשנתיים, אגרה פעם בשנתיים. תודה רבה.

אבל לא לליסינג, לא?

אני מנוע פה, יש לי פה חברים מהליסינג, יש לנו כדורגל עוד מעט. זה חבר שלי מהכדורגל, אז אני לא יכול לדבר עליו. הוא הולך להפסיד.

בבקשה, אדוני.

שלום, כבוד היו"ר. שמי דוד אלבז, אני עו"ד, אני מדבר מטעם איגוד מכוני הרישוי. כבוד היו"ר, מי שהיה בא מבחוץ ושומע את הדיון הזה, דיברתי עם החברה כאן, הוא היה חושב שהוא חי בחלם. איזה חסם פה מנסים להוריד? אני לא רואה פה שום חסם. היה אמור להיות כאן דיון.

לא, רגולציה. הנושא הוא הפחתת רגולציה. האם עושים רגולציה על משהו כל שנתיים או כל שנה.

אתה יכול לקחת אדוני, בתורים לרופאים מומחים, בן אדם שזקוק, היום בלתי אפשרי להשיג תור לרופא מומחה.

כן, אבל לא הקדוש ברוך הוא קבע שאוטו יבוא כל שנה לבדיקה. בני אדם קבעו. וכל מה שבן אדם קובע, אפשר לבדוק את זה. זה לא אצבע אלוהים ירדה מהשמיים.

אז בגלל שיש לחץ על התורים של הרופאים המומחים המקצועיים, אתה יכול לבוא ולהגיד למה לך להיבדק כל חצי שנה קרדיולוג? תיבדק כל שנתיים. תמות בדרך, לא יקרה כלום. הכול בסדר. לכן אין פה שום הסרה של שום חסם.

לא, רגולציה. יש פה רגולציה, ואני מסכים עם הטענה על אגרת הרכב. היא גם רגולציה, היא גם עושק של אנשים ללא סיבה. אבל העובדה שבעולם יש מקומות שעברו לכל שנתיים, והעובדה שבני אדם קבעו שזה יהיה כל שנה. זה יכול להיות כל חצי שנה וכל שנה וחצי וכל שנתיים. הכל בר דיון. אני לא חושב שאי אפשר לדון בדברים.

באנגליה, הגרף שלהם בירידה בתאונות דרכים והם עושים כל שנה. אז תסתכל.

היום לא מחליטים כלום. שומעים את העמדות. מדינות כמו צרפת ועוד מדינות כן הלכו, והתקן האירופאי הוא כל שנתיים.

אבל יש להם עלייה בתאונות הדרכים.

ואז יש שאלות, האם אנחנו דומים או לא דומים לאירופה. מדינת ישראל בכללי אמרה בשנים האחרונות, מה שטוב לאירופה, טוב לנו. אבל אני מסכים שלא צריך למהר כי מדובר בחיי אדם. אני לא ממהר לחרוץ דעה מה נכון שיקרה פה. אני חושב שהדיון הזה חשוב והוא גם צריך להיות שקוף. הציבור צריך לדעת שיש דיון כזה.

יחליטו שבשל מתיחות, או היעדר מידע, או כל סיבה אחרת, לא ממהרים לקבל החלטות כאלה. זו החלטה מושכלת, או פיילוט או לא משנה מה יהיה, אבל זה לא יכול להיות דיון שמתקיים באיזה משרד והציבור לא שמע עליו. חלק מהתפקיד של הוועדה הזאת זה לבדוק החלטות בממשלה ומה הם עושים, ותהליך חירייה ומה הם עושים, ורגולציה ומה הם עושים, ושאור השמש משביח תהליכים של דיון.

ופתאום ברכה מזמין את עינת לפגישה, לעבוד ביחד, שולחן עגול. הרבה פעמים הכנסת היא כמו מגשר של גופים. אני לא חושב שאין טעם בדיון, אבל אני עדיין לא אומר מה מסקנות הדיון. אבל אלבז, תשלים את דבריך כי קטעתי אותך.

כבוד היו"ר, אני מסכים עם כל מה שאמרת, וזה נכון, הדיון הזה חשוב. רק נקודת המוצא שלו אמורה להיות איך מצילים נפש אחת בישראל. זאת אומרת, נקודת המוצא צריכה להיות, כפי ששמענו פה את הדו"ח של ד"ר בקר, וגם את הנציגה הנכבדה של משרד התחבורה, איך מונעים פה הרג של אנשים. גם אם רק 10% ממה שד"ר בקר אומר, ומה שהחברים כאן אומרים, ולא ימותו X אנשים, רק 10% מתוך האיקס הזה, בשביל זה גברתי את צריכה להסיר את ההצעה שלך.

היא לא הניחה הצעה. אנחנו ביקשנו ממשרד התחבורה באמצע תהליך שהם עושים, לעדכן אותנו על מה הם דנים. אין הצעה, זה לא סופי, הם עוד בודקים את עצמם. זה לא נעשה פה באיזו דורסנות או איזה לחץ זמנים. גם מוצג פה תהליך שייקח עוד חודשים כדי להשלים אותו.

אוקיי, אני רק אסכם את הנושא הראשון שלי, שיש כאן כשל לוגי חמור שצריך להסיר אותו מסדר היום.

שהכשל הלוגי הוא?

הכשל הלוגי הוא שהדיון הזה מתקיים, איך אנחנו פועלים שחס וחלילה להרוג יותר אנשים.

אני לא מסכים איתך, זו אמירה חמורה.

אולי אני הקצנתי.

אולי הם רוצים לדון איך להקל על הכיס של האזרחים.

אז אני אומר ככה, זאת העמדה שלי כי ככה אני חושב, ממה ששמעתי כאן. דבר שני, כבודו, אני לא מבין.

אל תגיד כבודו, זה לא בית משפט פה.

סליחה, צודק, מיכאל היקר.

יפה, כן.

אם אתה מגיע עם הרכב שלך למכון רישוי, והבוחן שכח להכניס לך באוטו מאחורנית את בדיקת זיהום האוויר. אתה יודע מה הקנס שמכון הרישוי מקבל? 250,000 שקל, אדוני. מה רוצה עכשיו משרד התחבורה לעשות? לא לבטל חלילה את הקנסות, אלא הוא אומר עכשיו בוא חופשי שנתיים, אל תבדקו זיהום אוויר. בכלל, הייתה צריכה להיות פה נציגה של משרד התחבורה.

זה כבר נאמר, אלבז. נגמר, זהו. אין לי זמן. נו, משפט.

יש פה בעיה משפטית. נציגת משרד התחבורה אמרה שהיא רוצה לקרוא למכוני הרישוי לשימוע. אז מה תפקיד הוועדה כאן?

לא לשימוע.

התדיינות.

מה אנחנו עושים בוועדה כאן?

אנחנו עושים צילום מסך, סטטוס של התחום הזה. עושים סקירת מערכות. תודה.

בבקשה, אדוני. תהיו קצרים, תאמין לי.

אני יניב סנפי, ראש אגף הלוגיסטיקה בחברת אלדן, חברת ליסינג בישראל. אני נציג, לא מייצג, אבל כרבע מיליון רכבים של חברות הליסינג וההשכרה.

כמה במספרים רכש שנתי של ליסינג ופרטי של מכוניות? חצי מהשוק הוא ליסינג, חצי פרטי?

כן. אנחנו מייצגים בעצם כרבע מיליון כלי רכב על הכביש. אנחנו היינו מחויבים, בניגוד לאזרח, לטסט כל שנה ולא כל שנתיים. אני רוצה לשפוך קצת אור על מה שנאמר פה. אנחנו מפעילים מנגנוני בקרה מאוד מחמירים על הרכבים שברשותנו. אנחנו מחזיקים עשרות קציני בטיחות בתעבורה, אנחנו עושים ביקורות חצי שנתיות בלי קשר לטיפול ולטסט שנעשה. אנחנו בודקים כל רכב.

קציני הבטיחות בתעבורה זה וולונטרי או נדרש על פי חוק אצלכם?

לא, זה גם נדרש על פי חוק, ואנחנו מפעילים אותם כדי שיעשו ביקורות לרכבים האלה כי בתפיסה זה גם רכבי השכרה, גם רכבי ליסינג. ואנחנו מחויבים, מעבר לזה שאנחנו מעבירים את הרכבים למכירה אחרי שנה, שלוש שנים, אנחנו נותנים אחריות מורחבת, וכדי לעמוד באחריות מורחבת לטובת כלי הרכב האלה, אנחנו צריכים לתחזק אותם נכון ולהקפיד על כל תקלה קלה וחמורה.

ודבר אחרון שאני רוצה להגיד פה, לפחות בחברת אלדן, ואני יודע שגם חבריי עושים את זה, אנחנו מקשרים את כלי הרכב, וזו פעולה משלימה לדברים שנאמרו פה, שאנחנו לא יודעים מה קורה עם הרכב. אנחנו מתקינים יחידות דיאגנוסטיקה ברכבים. לדוגמה בצי אלדן, מעל 30 אלף כלי רכב, יש לנו יחידות דיאגנוסטיקה ברכב שאומרות לנו ומדברות איתנו ומתריעות לנו על כל תקלה שיש ברכב.

זה מוצר סטנדרט בעולם? האם משרד התחבורה יכול לדרוש יחידות דיאגנוסטיקה כאלה ברכבים עתידיים?

מה פתאום, זה אסור. בחלק מהמכוניות זה מסוכן לשים. מה פתאום.

אני לא חושב שזה מסוכן, רונן.

בטח. יש הוראות יצרן, מה זה?

אנחנו באישור היצרן ומתואם עם היצרן.

טוב, לא נעמיק בזה. תודה על ההבהרה הזאת, אבל זה מעניין. אם זה תקני, זה גם נותן מענה על מידע על רכב ומצב התקלות שבו.

הלאה, משטרה. בבקשה, קצר.

ביקשת נתונים על הבקשות להישפט, ואני משלימה לך. משנת 2020 ועד היום, 7% מהדוחות של הקנסות ביקשו להישפט. זה כ-385,000 דוחות, מתוך כ-5.4 מיליון דוחות. מתחילת השנה הזאת יש 5% בקשות להישפט, ובכל שנת 2024 היו 13%.

אמרת 380,000 דוחות שביקשו להישפט.

מעל 380.

כמה מתוכם לא הגיעו לבית משפט?

אני אומרת, זה לא אחד לאחד.

כמה בוטלו? אבל דו"ח שביטלתם, אתם יודעים לספור אותו.

סביבות 50,000 דוחות בשנה מתיישנים, כי אין להם מועד בבית משפט.

אבל תמיד מתוך כמה? אז אם אמרת 380, אז מתוך 380, זה על פני ארבע שנים.

385,000 דוחות על פני ארבע השנים ביקשו להישפט.

מתוכם כמה בוטלו? 50,000 לשנה את מבטלת?

אני לא יודעת להגיד לך.

טוב, בדיון הבא תביאי לנו. או גם תשלחי בכתב לוועדה מידע על זה.

ממ"מ, תחבורה, מסכמים.

קודם כל אני מסכימה איתך, היו"ר. מאוד חשוב שאנחנו יושבים פה כמה גורמים ויכולים לשמוע, לעשות ממש איזשהו סיעור מוחות משותף, להעלות שאלות, להעלות תובנות. אנחנו ישבנו גם לפני הדיון ביחד על כל מיני שאלות שהיה לנו חשוב להעלות, ואני מאוד שמחה שלכולם פה. אני חושבת שממש כולן עלו כמעט. כולן באו לידי ביטוי, וזה באמת אחד הדברים החשובים. זו המשמעות של הדיונים שלנו פה בעצם.

הערה כללית, אם נסתכל רגע במאקרו, ואני מדברת על מדינת ישראל, אני עכשיו בכוונה לא הולכת למדינות אירופה כי לא כדאי לנו להתחיל להיכנס להשוואות במדדים של הרוגים ושל תאונות דרכים, אפילו על העשור האחרון, בואו לא נלך יותר מדי. אבל במדינת ישראל עצמה אנחנו זוכרים שכבר בדו"ח ועדת שיינין, אחד היעדים שהוצבו זה שעד 2015 מספר ההרוגים השנתי לא יעלה על 300.

אנחנו מכירים כבר את הנתונים, אנחנו יודעים. בואו נלך אפילו עשר שנים אחורה, לא יותר, אפילו 12 שנה. למעט שנת 2020 שהיא הקורונה, תקנו אותי אם אני טועה, ו-2018 שהייתה חריגה, באף שנה מספר ההרוגים שלנו לא ירד מ-350 בממוצע.

וכפי שהוזכר פה, 2024 עלייה של 22% במספר הרוגים, כבר כמעט 440. 439 הרוגים. זה משמעותי, וזה אחד מהגורמים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. זה שילוב, אי אפשר להפריד את הדברים האלה. גם דו"ח המבקר מדבר על זה הרבה, גם מחקרים שנעשו, שלושה גורמים שבעצם עומדים בבסיס תאונות דרכים. זה השילוב של הגורם האנושי כמובן. גורם אנושי זו לא רק התנהגות נהג ועבריינות, זו גם הכשרה, זה גם חינוך.

זה מחבר אותנו אגב לדיון הבא. הגורם התשתיתי, תשתיות הדרך, הכבישים, הדרכים עצמן. והגורם הטכנולוגי כמובן, טכנולוגיית הרכב. שהרעיון הוא כמובן, כמו שאמרנו בשנים האחרונות, כמו שאנחנו משתדלים שיהיו תשתיות יותר סלחניות, אנחנו משתדלים גם שברכבים החדשים יוטמעו מערכות טכנולוגיה שהתפקיד שלהם זה לצמצם תאונות. ולא רק לצמצם, לטכנולוגיית רכב, לטוב ולרע, יש משמעות גם אם התרחשה תאונה, עד כמה היא תהיה חמורה.

זאת אומרת, יש פה גם את התרחשות התאונות עצמן, וגם אם כבר התרחשה תאונה, איך אנחנו יכולים לנסות ולצמצם שהיא לא תהפוך לתאונה קטלנית. עם מערכות היגוי, עם מערכות בלימה וכו'. אלה בעצם שלושת הגורמים. אני בכוונה אומרת את שלושתם כי אי אפשר להפריד ביניהם.

הרבה פעמים זה משולב גם.

נכון. עכשיו השאלה האחרונה היא רק, ברגע שאנחנו כן מדברים כבר על טיוב רגולציה ואנחנו רוצים למשל להוריד עומס, אנחנו צריכים תמיד לשאול איזה מנגנונים משלימים יש לנו. אם אנחנו כן רוצים, לצורך העניין, עדיין שיהיה לנו איזשהו פיקוח או איזשהם נתונים שאין לנו על תקינות כלי רכב, ואנחנו מתכוונים למשל להוריד אחת לשנתיים את הבדיקה השנתית, אז השאלה היא האם יש לנו אכיפה משלימה? האם יש לנו מספיק תקנים, כמו שהוזכר קודם, של כוח אדם במשטרה שהתפקיד שלו זה לא רק להוריד אנשים עם עבירות תנועה מהכביש, אלא גם לבדוק ליקויי תנועה.

ומשרד התחבורה עצמו שמפעיל ניידות תחבורה. זה לא עלה פה מספיק, אבל זה עלה הרבה בדוחות שלנו הקודמים, שכבר ב-2019 הייתה מצוקה מאוד גדולה, תקנו אותי אם אני טועה, גם באיוש של תקנים של אנשים שיושבים בניידות האלה וגם במספר הניידות על כל כלי הרכב שיש בכבישים, שהתפקיד שלהם הוא בעצם להוריד מהכביש רכבים. בין אם זה רכבים כבדים או פרטיים עם ליקויים. אז תודה רבה, וזה חלק מהחשיבה.

משרד התחבורה, בבקשה.

טוב, קודם כל נאמרו כאן המון דברים. אני אתחיל ואומר שאני מאוד מעריכה את הגורמים שיושבים פה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, לפעמים לא תמימי דעים, וזה בסדר. שוב, אני חושבת שעבודת מטה לא צריכה להיעשות פה, להיעשות בשולחנות אחרים, ואנחנו גם עושים. ואני מקווה שזה גם יקרום עור וגידים ואנחנו נגיע גם לעמק השווה איפה שצריך.

מישהו אמר כאן שמשרד התחבורה צודק, אז לא. גם אנחנו יודעים לבוא, ולהגיד, ולהתכוונן, ואנחנו עושים את זה באמת בכל שינוי מדיניות ובכל חקיקה, ועושים את הדברים מדורג ובוחנים את הדברים אחרי זמן מה. אין כאן ראה וקדש, ואין כאן תמיד צודקים, וכולנו פה במדינה אחת. נקודה. וכולם, אני חושבת, רוצים את טובת המדינה.

לגבי מיסוי ואגרות. קודם כל, אנחנו בעד ואנחנו מתערבים איפה שאנחנו יכולים ומבקשים, אבל בסוף זה לא המנדט שלנו לצערי. אבל באמת, גם מיסוי הרכב החשמלי שהיה עכשיו התערבנו, אז פגיעה פחות משמעותית, אבל עדיין פגיעה ביחס למה שהיה. אז חשוב, כן, אם אפשר לקדם את זה, אנחנו נשמח תמיד.

נושא של להציל נפש חיה בישראל, ברור. אבל אם באותו 100 שקל אני יכולה להציל עשר אנשים או 100 אנשים ולא אחד, אני אשים שם את ה-100 שקל, נקודה. לא יעזור כלום. אני נתתי דוגמה. תן לי רגע להסביר את עצמי.

אם עכשיו הוכח שמערכות בטיחות אקטיביות משפרות באופן משמעותי את בטיחות הנסיעה, לא יעזור כלום. גם הגנה על האזרחים הולכי הרגל וגם הגנה על בעל הרכב, מי שנוהג ברכב, וזה הוכח ועשינו גם בדיקה כזו, זה הוכח שמערכות העזר, גם מערכות התרעה וגם מערכות אקטיביות כל שכן, הן משפרות את הבטיחות.

ובתור עובדה, גם חברות הביטוח אימצו את זה אחרי שאקטוארים בדקו את זה, ונותנים הנחות בביטוח בגלל הנושא של מערכות בטיחות. אז אני אשמח להטיל עוד נטל על הציבור בנושא של מערכות בטיחות, ולהציל יותר אנשים ולא בן אדם אחד. כאילו, סטטיסטית.

תודה רבה. אנחנו לא סיימנו, ויש להרבה אנשים עוד מה להגיד. את יכולה בקיצור? אני חייב דקה-שתיים. אנחנו חורגים מהזמן, כן.

אני אומר גם שניידות הבטיחות, כאשר הן פוגשות רכב לא תקין שעבר טסט לפני שבוע, לפני שבועיים, לפני חודש, אנחנו הולכים ובודקים גם את מכון הטסטים, למה יצא ככה הרכב, אם בכלל. נושא של כשל חקר מעמיק ממשטרה, אנחנו דורשים את זה שנים. מבינה את מצוקת כוח האדם, אנחנו גם במצוקת כוח אדם כל השנים. רכבים עולים ועולים ואנחנו נשארים עם אותו כוח אדם הרבה שנים.

ניתנו כאן כל מיני דוגמאות קיצון שמפריע לי שיסתכלו על דוגמאות קיצון, כי אני יכולה לתת דוגמאות קיצון גם לצד שני. אז למען הסדר הטוב, לא לתת דוגמאות קיצון.

נגיד כשאת אומרת שאדם הולך לטסט וזה לוקח לו עשר דקות או חצי שעה, זה לא הסיפור. יש עוד סיפורים. הלוואי וזה יהיה הסטנדרט בישראל, שאדם סיים עם טסט בחצי שעה.

עוד משהו שרציתי להגיד. קודם כל, שוב, אני ממקדת את ההצעה שלנו, את הבחינה שלנו, זה על רכבים חדשים בלבד, לא על משאיות ועל רכבים פרטיים.

ומה עם ליסינג?

אנחנו בוחנים גם את זה. רכב פרטי, אוקיי? אני אשמח להכניס לתוך הקטגוריה גם את הקריטריון של נסועה, כי זה מאוד משמעותי ואנחנו מבינים, רק אין לנו את הכלים.

הטכנולוגיים לעשות את הבקרה הזאת.

בדיוק.

אני רוצה להגיד לך קודם כל, שכל מי שיש לו משהו לומר לך, דלתכם צריכה להיות פתוחה.

היא פתוחה.

זאת המשמעות של RIA, שהציבור ובעלי עניין ברוגע יכולים להציג הסתייגויות, ולהתדיין, ולעשות סיעור מוחות על בעיה. והשטח יש לו תמיד מה לספר. התורה לא נמצאת רק בממשלה, היא אצל בני אדם, אצל כל אזרח, במיוחד אנשים שפיתחו מומחיות.

אני רוצה לסכם. ראשית, אני רוצה להודות לכולם שבאו לדיון הזה. שנית, אני רוצה להודות למשרד התחבורה שבוחן את הדברים. עדיין לא אמר את המסקנה שלו, אבל בוחן גם את הסוגייה הזאת של רישיון רכב, ובדיון הבא גם היקף לימודי נהיגה כתנאי ליציאה לטסט.

בדיקה מעמיקה של המציאות זה דבר טוב. כמובן לא על חשבון חיי אדם, לא בפזיזות, לא בסיכון חיים, ובתהליך סדור וראוי. וגם אם אנחנו רוצים בסוף לחסוך לאזרח גם זמן וגם כסף, לא ייתכן שנקדם 100 שקלים ולא נקדם את אגרת הרכב באותה שנה. הדבר הזה לא דרמטי.

אני רוצה לחסוך כל שקל לאזרח, אבל אני לא מוכן שאני אחסוך לו 100 שקל בהחלטה שיש בה סיכון, מול החלטה שאין בה סיכון להוריד לו את אגרת הרכב באותה שנה. שזו בירוקרטיה אמיתית, או מישהו שרואה את זה כקופה חולבת של האזרחים. מעבר ליוקר המחייה ועלות אחזקת רכב, הוא צריך כל שנה לשלם תשלום שהוא לא חייב לשלם אותו.

אנחנו ניתן את הזמן למשרד התחבורה להמשיך את התהליך עם רשות האסדרה של שמיעת הצדדים. אנחנו מבקשים מכם להכניס לדיון את הסביבה ואת האוצר, ולקיים איתם דיונים מעמיקים. אי אפשר לבוא עם בשורה של ה-100 שקל בלי האגרה. זו תהיה פחות או יותר העמדה שלי. אם עושקים את הציבור, אז ה-100 שקל הוא לא העושק, אלא האגרה. זה העושק. ואם רוצים ביחד מהלך שלוב, אז בואו נדבר.

אנחנו ניתן לכם את הזמן, בעוד חודשיים-שלושה נקיים דיון מעקב אחרי שתתקדמו עם המסקנות. בדיון הבא נציג הסביבה והאוצר, אני מבקש ממנו לבוא. מנכ״ל משרד התחבורה דיבר איתי היום, נבצר ממנו היום להגיע בגלל הדיון בנבטים, שדה התעופה בדימונה, התחייב לבוא בפעם הבאה. אני מבקש שהוא יגיע לדיון בפעם הבאה. גם מנכ״ל איכות הסביבה, שנשמע את הדרגים הבכירים ואת הגישה ואת העמדה שלהם.

כן, אני ממליץ גם למכוני הרישוי להקדים תרופה למכה ולייצר סטנדרט בישראל שהולכים לטסט וזה לא מבזבז לבן אדם חצי יום עבודה, ולעשות סטנדרטיזציה של השירות הזה בכל כלי טכנולוגי או אחר. באמת לעמוד בהצהרה שלכם שזה גם יכול לקחת רבע שעה וחצי שעה. הרי את הזמן אנחנו יכולים לחסוך, או בביטול בדיקה אחת לשנתיים, או בקיצור הזמן הקיים.

או בפתיחת עוד מכונים.

מישהו אוסר עליהם לפתוח מכונים?

לא מוציאים מכרז, אז לא פותחים. מי שמוציא את המכרזים זה משרד התחבורה. וגם יש הרבה מכרזים שלא מממשים. מוציאים מכרז ולא מממשים. לא משנה מה הסיבה.

בכלי שקיים בשנים האחרונות, לא מצליחים להקים עוד מחנה.

בסדר, אז זה לא נעשה עכשיו. זו בעיה שנדבר עליה במעלה הדרך. אנחנו נעמיק בכל הדברים.

אני רוצה להודות לכם שרוב הדיון כולו כמעט היה מכבד, קשוב, ענייני, לא אמוציונלי יותר מדי, לרווחת האזרחים. כל אחד פה מייצג כיוון או מחשבה, אבל ככה אנחנו נשמור על רמת הדיון הזה גם בפעמים הבאות. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.