פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
הוועדה לביטחון לאומי
17/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 364
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025), שעה 9:45

אזלת היד של משטרת ישראל בטיפול בעושק קשישים - לבקשת חה"כ טטיאנה מזרסקי ומירב כהן

חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר

מירב כהן
טטיאנה מזרסקי
איימן עודה
יוסף עטאונה

גל שחם - עו"ס ראשי לחוק הגנה על חוסים, הגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יפעת רווה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יונתן טל - ראש צוות כלכלי, פרקליטות מחוז תל אביב, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים

טל הראל מתתיהו - סגנית המפקח על הבנקים, מנהלת אגף טכנולוגיות, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

הילה דניאלי נחמה - מנהלת מדור תלונות, מדיניות והסדרה, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל

שרון קסלסי לובלינג - אגף הייעוץ לאזרח הוותיק, המוסד לביטוח לאומי

רפ"ק ריקי כהן - ר' תחום אזרחים ותיקים, משטרת ישראל

רפ"ק אופיר לישנסקי - ר' חו' מחקר והונאה, משטרת ישראל

רפ"ק רויטל יהושע - ק' הונאה ארצית, משטרת ישראל

אריאל שורץ - מנהל הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה, הקליניקה לזקנה, אוניברסיטת בר אילן

אלכסיי ניצן - בן משפחה של נפגעת עבירה, הקליניקה לזקנה, אוניברסיטת בר אילן

רון ליבשיץ - נפגע עבירה

דורית אלון כשר - עו"ד, מנהלת פרויקט הגנה על זקנים מניצול צרכני, מרכז מרווה

שרי יבלוקיץ' - נכדה של נפגע עבירה

חן אביגדורי - אבא של שרון ונעם אביגדורי שחזרו מהשבי

יהודה כהן - אבא של נמרוד כהן שחטוף בעזה

מיכאל גינקר - בן לקורבן עבירה, מנהל אגף לפיתוח דמוגרפי, עיריית כרמיאל

לאה גופר

נועם כהן, חבר תרגומים

‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
אזלת היד של משטרת ישראל בטיפול בעושק קשישים - לבקשת חה"כ טטיאנה מזרסקי ומירב כהן

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לחבריי חברי הכנסת, יוזמי הדיון. הבוקר הדיון הוא על אוזלת היד של משטרת ישראל בטיפול בעושק קשישים, לבקשת חברות הכנסת טטיאנה מזרסקי ומירב כהן שנמצאות כאן איתנו. מירב כהן ואת, זה פשוט מה שמופיע לי כאן, אבל אין אגו, אנחנו עובדים למען הציבור, אין אגו, אתן ביחד וזה דיון שהוא חשוב. אבל לפני זה, משפחות החטופים שנמצאות כאן איתנו, בבקשה, זכות הדיבור שלכן, הבמה שלכן.

שלום. טוב, אני אגיד את האמת, כבר לא נשאר לנו הרבה מה להגיד, כי אנחנו יודעים שלכנסת לא אכפת, לממשלה לא אכפת, לאף אחד לא אכפת. כרגע הכנסת בברוט פורס על חוק התקציב, כסף יותר מעניין מחיי אדם. אני אזכיר, 17 חודשים, עזבו ימים, מי כבר סופר ימים? 17 חודשים הבן שלי במנהרות החמאס כאשר הוא נשלח על ידי המדינה להגן על המדינה עם טנק מקולקל. במה הכנסת מתעסקת? כסף, כסף, כסף, וכמובן להרוס את מערכת המשפט. את זה אנחנו רואים בצורה מאוד ברורה. לא נדבר על השדולה.

אבל טוב, מה יש לי להגיד? בואו נקרא קצת מה שאנחנו מקבלים ממנהלת החטופים והנעדרים, משתפים אותנו במה שקורה. זה מאתמול בחצות: "משפחות יקרות, הערב בירושלים קיים ראש הממשלה דיון ממושך ומעמיק בסוגיית השו"ן". זאת אומרת שעד עכשיו היו רק דיונים רדודים כנראה. הנה, דיון ממושך ומעמיק, תכף נגיע גם לסוף של זה. "בדיון השתתפו שרים", כאלה כמו סמוטריץ' שיעשו הכול כדי שלא תהיה עסקה, אלה השרים. בזמן שאנשים שבאמת אכפת להם, כמו ראש השב"כ, מפוטרים למען נוחיותו של ראש הממשלה. השרים שלו, משתפי הפעולה איתו, אני אזכיר, סמוטריץ' אמר בעצמו, החמאס זה נכס. הוא זה שיעביר ביקורת על אחרים, הוא מעל הביקורת, הוא אלוהים. הוא מאמין באלוהים, אני לא, אבל הוא לא אלוהים.

בכל אופן, "בדיון השתתפו שרים, צוות המשא ומתן ובכירי מערכת הביטחון", אלה שעוד לא פוטרו או אלה שאולי נשארו נאמנים אישית לנאשם בפלילים, מממן החמאס, בנימין נתניהו. "במהלך הדיון דיווח צוות המשא ומתן על השיחות שהתקיימו השבוע בדוחא ועל תמונת המצב העכשווית בשיחות". משהו השתנה בחודשים האחרונים? כן, מספר החטופים קטן, אבל עדיין הבן שלי בין 59 נשארו עדיין שם.

מה השתנה? מה יש לדון? על מה יש לדבר? מה חדש? אוי, יש לי רעיון, אולי נפעל לשחרור החטופים? לא, לא, כרגע צריך להעביר את חוק התקציב, זה יותר חשוב, חשוב לדחוף כמה מיליארדים לחוקים לקידום פריבילגיות לאוכלוסיות מסוימות, רצוי כאלה עם חליפה שחורה וכולי. חוק ההשתמטות, חוק הטפילות. אלה שבאמת תורמים למדינה ביטחונית וכלכלית, שישבו למטה וימשיכו לספק ביטחון וכסף, אנחנו כבר נשתמש בכסף הזה לפריבילגיות של אוכלוסיותינו. כמו שתמיד אני אמרתי, יש לנו כרגע ממשלה סקטוריאלית עם אינטרסים סקטוריאליים צרים וזו התוצאה, 7 באוקטובר וההפקרה אחר כך.

"ראש הממשלה הנחה את הצוות להיערך ליציאת המשלחת בהתאם לעדכוני המתווכות על התפתחות השיחות בנוגע למתווה ויטקוף". למה מתווה ויטקוף? איפה מתווה נתניהו? אולי מתווה סמוטריץ'? איפה הציונות שלנו? זו הרי ממשלה ימין על מלא. איפה הציונות? ממשלה ימנית ציונית, ככה היא אומרת על עצמה, פטריוטית, מסתמכת על הגויים? שהגויים יפתרו לנו את הבעיות שלנו?

חבר הכנסת בועז ביסמוט, אתה חבר כנסת מהליכוד, הליכוד טבע על דגלו את הפטריוטיות, איך אתה יושב בשקט ונותן לראש הממשלה שלך להסתמך על גויים? איך כל הקואליציה הזאת מסתמכת על גויים בשביל לפתור לנו את הבעיות? למה אתה לא קם וצועק? חבר'ה, איפה הציונות? איפה היוזמה הישראלית? איפה הראש היהודי שיפתור לנו את הבעיות? ויטקוף? הגוי הזה? אולי הוא יהודי, אבל הוא לא אזרח ישראלי, הוא איש ממשל של טראמפ.

נמשיך. "ונוסיף ונעדכן ככל שאפשר". זה, אמרתי, היה אתמול בחצות, היום קיבלנו הודעה חדשה. "משפחות יקרות, במהלך הלילה שבּוֹ שבוּ ארצה נציגי צוות המשא ומתן לאחר מפגש עם גורמים בכירים בקהיר", עוד הפעם, קהיר, למה לא מתנהלים הדיונים האלה בירושלים? עוד הפעם, למה ממשלת ישראל ימין מלא על מלא הפטריוטית לא יוזמת עסקה לשחרור אזרחי וחיילי ישראל? למה משאירים את זה למצרים, לקטארים, לאמריקאים? איפה ממשלת ישראל ואיפה הכנסת שאמורה לבקר? הכנסת היא פרלמנט, מי שלא זוכר. הכנסת אמורה לבקר את הממשלה, איפה הביקורת של הכנסת על הממשלה? הכנסת נהייתה עושה דברה של הממשלה.

מי שלא תומך אישית בנתניהו, דמו בראשו, הוא יפוטר. אנחנו רואים את זה עכשיו עם ראש השב"כ. אנחנו כבר שומעים את כל הקולות, צריך להדיח את היועמ"שית, היא לא מבינה בכלל במשפטים, אחרון חברי הכנסת אומר את זה.

"ויפגש עם גורמים בכירים בקהיר, עם שובם יתקיים עדכון בנושא. מאמצי השו"ן נמשכים". איך? אני לא יודע. יש איזו הודעה חדשה? יש איזו עסקה חדשה? איזה חטוף אמריקאי ושלושה בעלי אזרחות כפולה? סקטור האבות, סקטור ההומניטרי. כבר לא מדברים על סקטורים? חטוף וחצי לעוד 50 יום, עוד איזה חלל ורבע לעוד שלושה ימים? חצי עכשיו, חצי אחר כך? 1,001 יוזמות, כמובן שהן לא באות מראש הממשלה שעדיין מתעקש להחזיק את כל הסמכויות בידיו לשם הישרדותו האישית.

איפה היוזמה של ממשלת ישראל? בואו נגיד את זה ככה, ממשלת ישראל מורחת זמן, מורחת זמן כדי לשרוד את חוק התקציב, כדי לסיים ולחסל את כל הבכירים שומרי הסף, כדי להמשיך לשרוד, לפתוח את האופק עד נובמבר 2026. כן, נהיינו פוליטיקאים, זה מה שאילצתם אותנו לעשות. אנחנו באנו לפה לבזבז לכם את הזמן. אתם מורחים את הזמן על חשבון חיי הבן שלי, אני אמרח פה את הזמן לוועדה הזאת, ונמשיך לקרוא. טוב, זה כבר הולך להיגמר, אבל לא משנה.

"מאמצי השו"ן נמשכים בכל הדרכים וכמצוין בהודעה הקודמת, ערוך הצוות ליציאת המשלחת בהתאם לעדכונים שיתקבלו מהמתווכות". עוד הפעם המתווכות. "נוסיף ונעדכן ככל שנוכל". פה נגמרת ההודעה הזאת. רק להבהיר לכם איך אנחנו, משפחות החטופים, אנשים שחיים במצב, אני חי במצב שהבן שלי, נמרוד, צעיר החטופים היום, יושב במנהרות החמאס, אין לי שום מידע עליו, כמעט שנה וחצי לא ראיתי אותו, איך אנחנו מרגישים כשאנחנו יושבים בבית ומקבלים כאלה הודעות אידיוטיות? נותנים לנו תחושה שכאילו משתפים אותנו.

קודם כול, כל הידיעות האלה כמובן מתפרסמות בכל כלי התקשורת עוד לפני זה, ומעבר לזה, משאירים אותנו בחושך, לא משתפים אותנו בשום דבר, לא רק שלא מעדכנים, יותר גרוע מכך, לא משתפים אותנו. חיי בני נמצאים בידיו של אחד נאשם בפלילים שנמצא תחת חקירה פלילית, משרדו נמצא תחת חקירה ביטחונית, שיתוף פעולה עם קטאר, שאחד-אחד מחסל את כל שומרי הסף, הוא זה שמחזיק את בני, מחזיק אותו בגרון. הוא כל רגע יכול להחליט בגלל שיקולי הישרדותו לחזור להילחם, להרוג עוד חיילים וגם לרצוח את הבן שלי.

זה המצב שאנחנו נמצאים בו, זה המצב שאנחנו חיים בו, ואנחנו כמו אידיוטים באים פה כל שבוע ושבוע פה לכנסת לדבר על זה. אני יודע שלאף אחד זה לא מזיז, אני יודע שלא נקבל מכם תשובות, אני יודע שזה לא אכפת לכם, אני יודע שרק אתם מחכים שאני אסיים לדבר כי אם אתם תפריעו לי תיווצר פה איזו פרובוקציה, אולי כבר תצא איזו ידיעה בתקשורת ולא כדאי לכם להכפיש את שמכם.

לא, סליחה, אתם עושים עבודת קודש. אתה עושה עבודת קודש. הדבר הכי אנושי בעולם. לכן תמשיך בבקשה.

אני ממשיך. הביקורת שלי היא כלפי הקואליציה, לא כלפי האופוזיציה, לכן אני פונה ליושב ראש הוועדה, בועז ביסמוט. לכם לא אכפת, אתם יכולים להגיד מקווים לבשורות טובות, אבל לא אכפת לכם. אם היה אכפת לכם אתם הייתם אומרים, עצרו הכול, עצרו את חוק התקציב, הכול עכשיו על עסקת חטופים, עצרו את המלחמה. הולכים לפתרונות, לא לכאוס. אבל אתם יודעים שהדרך היחידה שלכם לשרוד היא דרך הכאוס. דרך הכאוס, המשך לחימה, המשך הרג, המשך סבל, ובמקביל דואגים לאוכלוסייה מסוימת לפריבילגיות שלה ובמקביל מנסים להעביר חוקי השתמטות וטפילות, ובמקביל מפרקים את כל מערכת שומרי הסף בארץ.

כן, אני גם מתעסק בדברים כאלה, כי הדברים האלה פוגעים בי. כשאתם מחלישים את שומרי הסף בארץ אתם מרחיקים את החזרת הבן שלי. מבחינתכם להקריב את הבן שלי, הוא פחות חשוב מאשר הקואליציה הקדושה שלכם, זה המצב שאני נמצא בו. ואם יש לי דרך מסוימת להביע אותו, זה פה בוועדות. לפחות זה מוקלט, לפחות זה אולי יצא בתקשורת. אנחנו חסרי אונים, אני מודה, אנחנו חסרי אונים מול המפלצת הזאת שנקראת קואליציה.

ובועז ביסמוט, אם באמת אכפת לך, אני רוצה לשמוע אותך אומר, עצרו את חוק התקציב, עצרו את הכול, הולכים לעסקה, הולכים להפסקת אש, הולכים להחזרת החטופים. כל הסבר אחר הוא רק תירוץ. אני סיימתי.

תודה רבה. הדובר הבא.

והשיירה נמשכת.

זהו, תודה. נפתח בדיון. מי מחברות הכנסת רוצות להציג?

היושב ראש, תודה. קשה לעבור.

נכון, את צודקת.

רגע, שנייה אחת. אתם רוצים לדבר?

כמובן, כן. סליחה, חברת הכנסת. בבקשה, אדוני.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מסתכל פה על הלוח ואני רואה דיון בנושא אוזלת היד של משטרת ישראל בטיפול בעושק קשישים.

שהוא קשור גם ל-7 באוקטובר והוא ביוזמת חבריי מהאופוזיציה והוא דיון חשוב מאוד.

חשוב מאוד. אני רק רוצה להזכיר את אוזלת היד של ממשלת ישראל בטיפול בחטופים. 500 וכמה, יהודה?

אני לא סופר ימים.

יהודה כבר לא סופר ימים. 528 ימים, 59 חטופים, ביניהם הבן של יהודה, חייל שיצא להגן על מדינתו ומדינתו לא מגנה עליו בחזרה. אני רוצה לשקף לכם, אולי יהודה דיבר על זה, אולי לא, אבל אני רוצה לשקף לכם את מצב הרוח במשפחות החטופים. כשאני אומר משפחות החטופים, אלה אבות ואימהות ונשים של אנשים שכבר לא ראו אותם המון, המון זמן. שלושה שבועות נתנה ממשלת הסטגנציה לחמאס במתנה, בקשיש בשפתו של ראש הממשלה. שלושה שבועות שלא קורה כלום, כלום. לא מלחמה, לא כיבוש, גירוש, כל הקשקוש, לא שום פעולה, כלום, אפס בנושא הזה וגם שום דבר, אף חטוף לא יוצא שלושה שבועות.

אני שוב קורא לכל האנשים שפה שהם הורים, תדמיינו מתי פעם אחרונה, אני מקווה שזה לא קרה לכם, אבל אם כן, תדמיינו, לא הצלחתם להשיג את הילד שלכם בטלפון שעתיים. שעתיים הילד לא עונה, אין וואטסאפים, אין כלום. תדמיינו את רמת הטירוף והחרדה שעולות לכם עכשיו כשאני עושה לכם את הדמיון המודרך הזה ותכפילו פי כל הימים האלה.

אני רוצה לדבר, אדוני היושב ראש, על עוד כמה דברים, ברשותך. דבר ראשון זה העניין של אלה שממהרים, אנחנו כבר שומעים אנשים מסוימים בקואליציה שלך מצחצחים את חרבות המלחמה ורק מחכים. אי אפשר, כל מי שדיברתי איתו אומר, יש טיעון שאומר שאם עכשיו אנחנו לא נמוטט את החמאס, בעוד כמה שנים ובעוד כמה שנים ויהיה לנו זה ופה ושם וזה. צודקים, נכון, צריך למוטט את החמאס, אבל רק אחרי שמוציאים את כל החטופים.

ויש לזה שתי סיבות – אחת מבצעית, קורא פה לכולם ולכל מי שמקשיב לי להיפגש עם כל מג"ד, עם כל מח"ט שמכיר את השטח בעזה ואת האזורים האדומים. אי אפשר לפעול כשיש לך אזורים אדומים. האזורים האדומים הם אזורים שיש חשש שיש שם חטופים. יש אזורים שאינם אדומים שכן פועלים שם, פעלו בעבר ונהרגו חטופים. אי אפשר לעשות את החרבו דרבו שכולנו מדמיינים אותו כשיש לך אנשים שלנו בשטח, זה דבר ראשון.

דבר שני, מוסרית, ערכית, אסטרטגית, כל אלה שאומרים בואו עכשיו ניכנס, מה הם אומרים למעשה? הם אומרים למעשה, אדוני היושב ראש, שהם רוצים את כל הביטחון העתידי של מדינת ישראל, F-35, ביפרים, מוסד, כל הדבר המפואר הזה שנקרא ביטחון מדינת ישראל, על מי הם משעינים את זה? על 59 אנשים שצריכים לחכות שיגמרו? על הילד של יהודה? זה נשמע לכם הגיוני? יש שני צדדים לגדר, בצד אחד יש אנשים שמוכנים להקריב אזרחים ואנשים שלהם בשביל האידיאל, בצד השני אנחנו. בואו לא נתבלבל. אין שהידים ביהדות.

דבר שני, ברשותך, אני רוצה לנצל את הבמה לאחל ליהודה ולכל 59 המשפחות שראש הממשלה יפעל באותה יעילות, מהירות ומוטיבציה כמו שהוא פעל להדיח את ראש השב"כ שלושה-ארבעה ימים אחרי ההתבטאות של נדב ארגמן, שהוא יפעל באותה יעילות ומהירות ומוטיבציה למען החטופים. זה לא קורה, אנחנו לא רואים את זה. אני לא מאלה שאומרים הוא לא רוצה, הוא כן רוצה, מעשיו מוכיחים, מעשי הממשלה מוכיחים. אני מסתכל על מעשים, לא בוחן נפש וכליות.

דבר אחרון, אדוני, ואני הולך להגיד את זה בכל הזדמנות. יש כבר הנהונים ודיבורים ואני רואה את זה גם מבחינתכם, חברי הקואליציה, וגם אני שומע את זה בתקשורת, הטיעון "אבל הוצאנו את רוב החטופים" הוא טיעון נבזי שאין כדוגמתו. אבל הוצאנו יותר מ-200, אבל הוצאנו את הרוב, רוב אלה שבפנים כבר לא בין החיים. אני הולך להגיד את זה פה ואני הולך להגיד את זה כמה פעמים שאני רוצה, כל מי שמשתמש בטיעון "הוצאנו את רוב החטופים", אני מאחל לו בריאות מלאה לרוב הילדים שלו, שירגיש מה זה.

המשימה היא אחת, הוצאת כל החטופים. זה היה אפשרי, זה עדיין אפשרי. הפעימות, המצאה ישראלית, מחרבות את הנפש של משפחות החטופים. הסולידריות, שהמקום היחידי שאפשר למצוא אותה, אדוני, זה בכיכר, הולכת ומתפרקת לנו. כי אנשים כמו יהודה שיודעים שהילד שלו בחיים צריכים עכשיו להמציא או לחפש או להידפק על הדלתות על אסטמה אולי שיש לילד, לפי דעתי זה יהודה שהתבטא ואמר שאולי צריך לבקש מהחמאס שיוריד לילד רגל כדי שהילד יהיה יותר הומניטרי. כולם הומניטריים. אתם עושים פה ריאליטי אכזרי עם הפעימות האלה.

יש אפשרות להוציא את כולם בבת אחת. בבת אחת אני לא אומר על פנטזיית האוטובוס האחד, אני אומר בפעימה של כמה ימים, יוצאים, סוגרים עניין. לא עושים את זה כי לא רוצים לסגור את המלחמה, לכולם ברור הדבר הזה. לא עושים את זה כי לא רוצים לסגור את המלחמה, יש שר שיש לו 19 תיקים, אחד מהם התיק לביטחון לאומי שהוא שומר עליו בשביל בן גביר כשיגיע, בשביל המלחמה. והכול נהיה מיש-מאש כזה.

אני מבקש מכם, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, תזכרו את מה שחשוב. קשישים זה חשוב, כל מה שנעשה פה בבניין הזה זה חשוב, שום דבר לא יותר חשוב מחיי אדם ומכבוד האדם, אם אנחנו מדברים על חללים, ואנשים שאנחנו היינו צריכים לשמור עליהם ב-7 באוקטובר, לא הצלחנו, ועדיין אנחנו מפקירים אותם. תודה.

תודה לך.

אני רק אזכיר, בתור אבא של חטוף, לא רוב, כל הילדים שלי שנחטפו עדיין בעזה. הבן שלי הוא עולם ומלואו ואין פה עניין של רוב או כמעט הכול או הכול או עושים הכול. עד שהבן שלי לא חוזר אין פה עניין של רוב ואין פה עניין של לא רוב. הבן שלי נמרוד כהן חייב להיות משוחרר.

תודה, תודה רבה. עוד מישהו רוצה לדבר? רק תרשה לי להגיב רק במילה אחת.

תמיד, בועז.

כי אמרת, יקירי, אנחנו מכירים, לצערי הרב הכרנו בנסיבות שהיינו מעדיפים שלא יהיו, אבל הזכרת שכל אחד, כל הורה צריך לחשוב מה קורה לרגע אם נניח הוא מתקשר לבן שלו והבן שלו לא עונה או משהו, זה מה שאמרת. מדברים הרבה על הקואליציה, עלינו. אני שמח שאמרת את זה, זאת אומרת, אני עצוב מכל האירוע, אל תבין לא נכון, כשאני אומר שמח, אולי השתמשתי במילה לא טובה או לא מוצלחת כי אנחנו לא שמחים מכלום מהעניין הזה. אבל אתה יודע, שלושה שבועות לאחר פתיחת המלחמה הארורה, לאחר הטרגדיה הקשה, לאחר האסון של 7 באוקטובר, ישבתי לי באולפן, ישבתי באולפן של ערוץ מסוים, לא משנה איזה, והייתה הדס קלדרון מולי ודיברה. ואני אמרתי שכשהבן שלי - - -

הדס קלדרון, בוא נזכיר, אדוני, שני ילדים בשבי.

שני ילדיה ובעלה עופר. אימא של סהר וארז שהיו שם ובעסקה הראשונה שוחררו, כמובן. ואני אמרתי שם בשידור שאם אני קבעתי לדבר עם הבן שלי בטלפון ב-13:00 וב-13:07 הוא לא עונה לי, אני משתגע מהדאגה, אני יכול להבין מה עובר עלייך, זה מה שאמרתי. שים לב, תיכנס, תעשה, איזו שערורייה, מה אמרתי, איזה חוסר רגישות ולקחו את זה כאמירה. זה רק להבהיר שמבחינתנו, אנשי הקואליציה, כל מה שנגיד, כל מה שנגיד, זו תהיה מייד שערורייה. אנחנו איתכם במיליארד אחוז, במיליארד של מיליארד.

סליחה, אתה לא אופוזיציה, אתה קואליציה ואתם צריכים לעשות את זה.

אל תקטע אותי, אדוני.

עסקה כוללת והפסקת המלחמה.

אל תקטע אותי. אדוני, אתה בקריאה ראשונה.

סליחה, אתה לא אופוזיציה.

אתה בקריאה שנייה.

אתה בקואליציה, אתה צריך לתת מענה.

אתה בקריאה שלישית, צא בבקשה. צא בבקשה מייד, חצוף. צא בבקשה. אתה עוד מדבר, אתה עוד מדבר. חתיכת חצוף, צא מייד.

אתה חצוף.

אתה חצוף, צא מייד. צא מייד, חצוף, חצוף, חצוף. אתה עוד מדבר?

(חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם הוועדה)

אני אגיב, מר ביסמוט. א', האימרה שלך הייתה אומללה לגבי הטלפון.

כמובן. זה בדיוק מה שאמרתי.

סליחה, הבן שלי, לא רק שאני לא יכול להתקשר אליו, הוא נמצא בסכנת חיים. מה הבכיינות הזאת שהבן שלי חצי שעה אני לא יכול להשיג אותו בטלפון? ב', לא מספיק אמירות, אנחנו רוצים מעשים.

לא אתווכח.

אנחנו רוצים מעשים. לשמוע הרצאות ודיבורים זה לא מספיק לנו, אנחנו רוצים מעשים. אתה רוצה? לך תחזור, תהיה עיתונאי, תדבר כמה שאתה רוצה.

מי רצה לדבר? בבקשה.

מעשים.

תודה.

קצת קשה לדבר אחרי הסיפור.

תתרגלו, גם לנו קשה.

תתרגלו, בדיוק.

אנחנו כואבים את כאבכם.

בואו נעשה כזה דבר. הבטחתי את זה לכל מי שזה, תוציאו את החטופים, לא תראו את הפרצופים שלנו פה.

בואו ניתן לו לדבר. בבקשה.

לי קוראים רון, פה שרי גם, בת הזוג שלי שתומכת בי, ואני פה לייצג את סבא שלי והעולים מברית המועצות.

זה לדיון אבל, זה לגוף הדיון.

זה לגוף הדיון? סליחה רגע, אם זה לגוף הדיון, כמובן שנדבר, ניתן לחברות הכנסת להציג את הדיון ולאחר מכן אתה הדובר הראשון מייד אחרי חברות הכנסת. בבקשה, מי הראשונה?

עד שהחטוף האחרון לא חוזר הביתה, זה בראש סדר העדיפויות שלנו. רק לתאר שהם כבולים שם, ואנחנו יודעים שהם כבולים בשלשלאות, מורעבים, מתחת לאדמה, במנהרות קרות, ללא תנאים סניטריים בסיסיים. אין שום השוואה שיכולה להיות לשגרה של החיים, מה שעובר עליהם ומה יכולים להרגיש ההורים. ההורים שהילדים שלהם, הבנים שלהם עדיין שם. וממש קשה לעבור לכל נושא אחר.

528 ימים, זה טירוף. יום אחד, יומיים שאתה לא שותה, לא אוכל, כבר מרגישים איזו מצוקה שאי אפשר להשוות את המצוקה של 528 ימים, זה הורס. ומה יכולים להרגיש ההורים שהם מנסים לעשות מה שהם יכולים? ההפגנות, הם לא רוצים לבוא לכנסת, לא רוצים להציק לנו, אבל הם מחפשים דרך לעשות משהו, הם לא יכולים להישאר בבית ולחכות, לשלב ידיים ולחכות שמישהו יעשה בשבילם משהו.

כשהילד שלך נמק, גוסס בשבי, בגיהינום, אי אפשר לחשוב על משהו אחר. ואם הם יישארו לא פעילים, כל העולם, כל המדינה עוברת לשגרה, חוזרת לשגרה? אי אפשר לחזור לשגרה כשזה קורה. וזה אמור להיות באמת בראש סדר העדיפויות של הממשלה, של כל חברי הקואליציה, של כל חברי הכנסת, ואסור לשתוק, אסור לתת לזה להימשך, צריכים איזה זעזוע, זעזוע לכל המדינה. רוב העם רוצה שכולם יחזרו הביתה. למה זה לא קורה? למה זה לא נעשה עד עכשיו? יש המון שאלות, אבל התשובות אצל ראש הממשלה.

אני אעבור לנושא שיזמנו. חצי שנה חיכינו עד שהדיון הזה יתקיים יחד עם חברתי, חברת הכנסת מירב כהן, יזמנו. בגלל שיש פגיעה מבישה בקשישים ובעיקר קשישים עולים שלא מכירים את החוקים, שיש להם ייחודיות מנטלית ותרבותית, שהם הופכים לטרף קל לקורבנות של רמאים חסרי מצפון, נוכלים שפשוט בלי שום בושה לוקחים להם את כל מה שיש להם, כל הכסף, משתמשים בתמימות שלהם. ולפעמים זה קורה עם קשישים שאין להם עורף משפחתי, לפעמים אלה שיש להם אבל הם לא מספיקים, נמצאים תחת השפעה של היפנוזה ופשוט מוסרים להם כרטיסי אשראי ונותנים להם גישה לפרטי הבנק שלהם והם לא מוגנים על ידי המדינה.

והתופעה הזאת לא חדשה, ובשנה אחרונה אני אישית קיבלתי הרבה יותר פניות וכמות הפניות שקיבלתי על עושק קשישים, פשוט הכמות הזאת שברה את כל השיאים. לכן רצינו לקיים את הדיון, כי אנחנו רואים שאנשים שנפגעו והמשפחות שלהם פונים למשטרה ולא מקבלים מענה. התיקים נסגרים, מגישים תלונה ולא עושים שום חקירה, לא ממשיכים לבית משפט, לא מגישים שום כתבי אישום, ואותם הרמאים ממשיכים לפעול כאילו שאף אחד לא עוסק בהם, אף אחד לא עוצר אותם, אין שום הרתעה, אין שום אכיפה, אין שום סנקציות. גם לא מספיק הסברה בקרב קשישים כדי שידעו שצריך להיזהר ולא למסור פרטים. יש הסברה, אבל היא מינורית.

ולא סתם ביקשנו לקיים דיון ונושא הדיון הוא אוזלת היד של המשטרה. אנחנו מרגישות מהשטח ומהקשר עם האזרחים שהמשטרה לא עושה מספיק. אנחנו רוצים לדעת כמה תלונות הוגשו בתחום הונאת הקשישים, כמה חקירות נפתחו בעקבות הגשת תלונות, כמה כתבי אישום הוגשו ומה הנתונים. המטרה של הדיון היא גם להעניש את מי שעושה את ההונאה הזאת וגם להציל קשישים. ואם המדינה לא עושה את זה, אף אחד לא יעשה את זה, להציל אותם שלא יפלו בידיים של רמאים חסרי מצפון.

תודה רבה. הייתי מוסיף לשאלות הצודקות והטובות שלך גם בנושא כתבי האישום, הייתי פשוט מחדד את זה ואומר למה מספר כתבי האישום הוא כל כך נמוך. קצת בדקנו וזה באמת תמוה.

יחסית לתלונות שהוגשו.

נמוך. חברת הכנסת, בבקשה. תודה, גברתי.

תודה, כבוד יושב ראש הוועדה וטטיאנה שותפתי. בשורה התחתונה, בשנים האחרונות, כבוד היושב ראש, העברנו לא מעט חקיקה והבעיה היא עניין של אכיפה. אנחנו יכולים להמשיך לחוקק את עצמנו לדעת עם כל מיני חוקים, אבל אנשים עוברים על חוקים על ימין ועל שמאל וישראל היא גן עדן לעבריינים, לא נוגעים בך, זה המצב.

במקרה שאנחנו מביאים פה, מה שנקרא העוקץ הרוסי, אלה ארגוני פשע ממש שלרוב לא יושבים במדינת ישראל, לרוב הם יושבים ברוסיה או באוקראינה או באזורים כאלה, והם שמו את הידיים שלהם על מאגרים של אנשים מבוגרים שהם יוצרים איתם קשר והם עושים תרמית מאוד, מאוד מתוחכמת, בסדר? חשוב לי להדגיש את זה, לא צריך להיות בן אדם עם דמנציה בשביל שיעבדו עליך, גם אנשים צעירים יחסית נופלים בתרמיות האלו.

הם פשוט מתחזים, הם עושים תרמית מאוד, מאוד מתוחכמת, הם מתחזים לבנק מרכזי, למשטרה, הם עושים שימוש באירועים אקטואליים, באים ואומרים האיראנים השתלטו על חשבונות בנק, בואו נגיד לכם איך להעביר את הכסף לאזור בטוח, בגלל המלחמה יש הוראות חדשות של בנק ישראל. הם אפילו מתקשרים מטלפונים אמיתיים פה במדינת ישראל של תחנות משטרה, של הבנק המרכזי. הם עושים את זה בחסות החוק בישראל, יש להם מדים. מאוד, מאוד קשה לעלות על זה שזו תרמית.

והם מביאים למצב שבן אדם משתף איתם פעולה. לפעמים הם מגיעים לביתו של האדם ואוספים ממנו את הכסף, לפעמים לוקחים את פרטי כרטיס האשראי, לפעמים ממש גונבים את הזהות של האדם. זה מאוד, מאוד מתוחכם ואין סיכוי שבן אדם פרטי יוכל להתמודד עם זה בעצמו.

קצת על היקף התופעה, תראו רגע את הנתונים. לפי הדו"ח השנתי של הפיקוח על הבנקים, רק בשנת 2022 הנזק הכספי עמד על 70 מיליון שקלים. בן אדם כזה שגנבו לו מאות אלפי שקלים זה סוף החיים שלו, זה סוף החיים שלו. זה 70 מיליון שקלים. 2,300 אנשים התלוננו, רק 40% מתוכם באמת הגיעו למצב שמעבירים כספים, אבל תבינו כמה אנשים. אנחנו, הלשכה שלי, הצוות המסור שלי, גם יונתן פלג ויוחאי, אנחנו טיפלנו ב-48 מקרים מחרידים. המקרה הכי חמור שטיפלנו בו זה בן אדם שגנבו לו מיליון שקל. אבל יש אנשים שגם גונבים להם פחות מזה, אבל הם חיים מקצבת זקנה ואלה כל החיים שלהם, אוקיי? זה לא הסכום כמו לאיזה מצב זה מביא את הבן אדם, למצוקה קיומית.

היחס במשטרה – קודם כול, לא פותרים את זה, בשורה התחתונה לא פותרים את זה. אני מקבלת מהמתלוננים תלונות שגם מאשימים אותם באיזשהו מקום. כלומר, מה נתת? עבדו עליך, מה נתת? והאדם גם מרגיש בושה ואין לו מה לעשות עם פידבק כזה. היחס שגם מאשימים אותם, הרבה תיקים פשוט נסגרים. לא שמעתי על מקרה שהחזירו למישהו כסף, אני לא שמעתי אפילו על מקרה אחד ואני טיפלתי ב-48.

אגב, במקרים שהצלחנו להחזיר כספים זה תמיד היה דרך המערכת הבנקאית. יש לנו שותפות טובות בבנק ישראל שמאוד, מאוד עוזרות. אגב, גם במשטרה יש את רויטל שיושבת כאן שבאמת מאוד זמינה ובנדיבות ואכפתיות, אבל התלונה שלי היא אל המערכת. זאת אומרת, יש אנשים באמת טובי לב שעובדים משליחות ציבורית אמיתית, אבל המערכת, היא לא נותנת את המשאבים ואת הגיבוי הנדרש כדי לטפל בתופעה הזו ולעקור אותה מהשורש גם אם יש כוונה טובה.

אגב, גם אחרי שמוגשות תלונות, האנשים ממשיכים לפנות. זאת אומרת, הם גם לא מתרגשים מהמשטרה, הם יודעים שאף אחד לא יגיע אליהם. זאת אומרת, הם יודעים שהמשטרה קיבלה את הפרטים והם ממשיכים כי הם יודעים שאף אחד לא יטרח ויגיע אליהם. עד כדי כך כוח ההרתעה של משטרת ישראל נמוך. היית מצפה שכשמגישים תלונה מישהו יעצור את זה.

ואני אגיד שאנחנו הזמנו לדיון שני נכדים שטיפלו בסבים וסבתות שלהם, את אלכסיי ואת רון, שניהם פה, שאני חושבת שמהמקרה האישי שלהם תוכלו ללמוד הרבה. הרבה פעמים אנשים מבוגרים מאוד מתביישים, יש מקרים שהם גם באים ומספרים בעצמם. וללא אכיפה, אתה יודע, אני עברתי אלף חוקים בתחום, הם עוברים על אלף חוקים, אבל זה עניין של אכיפה. זה לא משהו שאנחנו בבית המחוקקים יכולים לפתור, זו מערכת אכיפת החוק.

זהו, תודה, ואני אשמח גם שזה לא יהיה דיון ראשון ואחרון, כי אם זה משהו שאנחנו לא נעקוב אחריו באופן תמידי פשוט לא נגיע לתוצאה.

תודה. חברת הכנסת, קודם כול, בוועדה הזו יש מעקב, יש תמיד דיון מעקב. יותר מזה, אני גם התכוננתי והקשבתי לכם קודם, לא רציתי להציג את הדברים שלי, אבל כשהתכוננתי לדיון הזה כמו לכל דיון, למשטרת ישראל באמת השאלה, הנה, רשמתי את זה לפניי, העניין של כמות כתבי האישום הנמוכה, מה עם הכלים הקיימים גם? אשמח לדעת מה הכלים הקיימים היום לאכיפת החוק נגד הונאות המכוונות כלפי קשישים.

לגבי הפיקוח על הבנקים, יש פה נציג אני מקווה, לפיקוח על הבנקים ולאיגוד הבנקים, כיצד ניתן באמת להפעיל את הפיקוח ההדוק יותר על עסקאות חריגות בחשבונות קשישים ולמנוע הונאות בנקאיות. למשרד המשפטים ולפרקליטות, האם קיימים חוקים מספקים להגנה על קשישים מפני ניצול פיננסי, והתשובה שלהם חשובה לנו, חברי הכנסת. והאם יש כוונה קודם כול גם להחמיר בענישה, שתהיה באמת הרתעה. ולמשרד התקשורת, הנושא של הטלפונים, הזכרת את זה, חברת הכנסת כהן, כיצד ניתן לחסום ולהרתיע שיחות הונאה ממספרים פיקטיביים.

הייתי רק אומר שאני מצטרף לדברים שאמרת לגבי הקטע של הבושה. זאת אומרת, אנשים לעתים נעקצים. אני ברמה האישית מכיר חבר טוב שלי, דרור, דרור הוא נהג אוטובוס בדן, אני כבר אדם מבוגר, מכירים מגיל 17-16, לאחרונה, 250,000 שקלים, עירער את חייו, עירער את חייו, עירער את חייו.

ממש.

כך שאני מכיר את זה מקרוב. ולכן לא צריך מיליונים, לעתים 20,000 שקלים יכולים לערער חיים של אדם, ולכן הדיון הזה הוא חשוב מאוד ואני מודה לכן עליו.

גם אני הזמנתי מישהו לתת עדות, הוא נמצא בזום.

מצוין, אנחנו נשמע גם אותו, אבל הבטחתי את זכות הדיבור לנכד. תציג את עצמך בבקשה, הבמה שלך.

לי קוראים רון, אני מייצג את סבא שלי שקוראים לו רומן, הוא בן 88, ניצול שואה. הוא מקבל באמת קצבת זקנה וכסף מגרמניה ממה שמגיע מהשואה. באתי לספר את הסיפור שלו. היה לו מאוד קשה להגיע לפה, ממש ניסיתי לשכנע אותו והוא באמת מרגיש שהוא מבויש וקשה לו מאוד לספר, רק המשפחה הקרובה יודעת את הסיפור.

אני אגע גם בכמה נקודות שאני חושב שחשוב לציין בהמשך, אבל התקשרו לסבא שלי בסביבות הבוקר כשיש מטפלת בבית שיצאה עם סבתא שלי וידעו לתפוס אותו כנראה לבד בבית. התקשרו אליו לטלפון של הבית ואמרו שזה אחות מבית החולים ברזילי, סבא שלי גר באשקלון. אחרי השיחה עם האחות עלתה לטלפון אימא שלי, שזו לא אימא שלי, שכנראה השתמשו בקול שלה. אני אציין גם שסבא שלי עבר את זה לפני חמש שנים, את העוקץ הזה, והוא בעצמו הצליח לעלות שזה לא אמיתי, הוא שאל שאלות מכווינות, לשאול על המשפחה, איפה הוא עובד, זה היה על דוד שלי באותו זמן, והוא הצליח לעלות על זה.

היום, אחרי חמש שנים, כשהוא עבר את זה שוב, אולי זו הטכנולוגיה, אני לא יודע, אבל אימא שלי ממש דיברה איתו וביקשה את העזרה שלו, עזרה כספית, שהיא צריכה לעבור ניתוח. והדבר הזה, גם הוא היה מוכן לשלם את הכסף כי באמת בברית המועצות היו משלמים כסף על כל פעולה רפואית או משהו כזה, בשבילו זה היה סוג של מובן מאליו, אולי רפלקס אפילו או משהו כזה.

אחרי השיחה הזאת המשיכו להחזיק אותו בטלפון הביתי ואז התקשרו אליו לטלפון האישי שלו. וככה החזיקו אותו משהו כמו שעה, אימא שלי במקרה התקשרה וניסתה לתפוס והבינה שקורה משהו, אבל היא כנראה חשבה שיש איזושהי שיחה שמתנהלת גם בטלפון שלו וגם בטלפון של הבית. בזמן הזה הצליחו לשכנע אותו והגיע מישהו לבית שלנו ונכנס לבית שלנו, כנראה גם הוא ידע את הכתובת.

וסבא שלי פשוט חיכה עם הכסף ואמרו לו שהכול בסדר. זה כנראה איזשהו שליח, אני לא באמת יודע להגיד והוא בעצמו לא יודע לאן הוא לוקח את הכסף כנראה. כי סבא שלי אמר לו, אתה יודע שזה לברזילי, הוא אמר לו, לא, זה לאשדוד. ובאמת תוך שעה פחות או יותר סבא שלי פשוט העביר לו 140,000 שקל. האדם הלך ועדיין החזיקו אותו בטלפון.

ואחרי משהו כמו חצי שעה, כנראה שהבינו שאפשר לעקוץ אותו שוב, ביקשו ממנו עוד כסף וכמובן שהוא הביא להם, כי אימא שלי צריכה לעבור עוד איזשהו ניתוח. כל זה קורה בלחץ ואי אפשר להשיג אותו ולא היה כל כך מענה.

וסבא שלי כמובן ניסה קודם כול לבדוק מי האנשים האלה, והם ידעו להגיד את השם שלי, את השם של אח שלי, את השם של אבא שלי, את השם של הנכדות, הם ממש ידעו את כל המידע על המשפחה. הם עשו ממש הכנה מקדימה לדבר הזה.

מאה אחוז.

זה מטורף.

בהחלט, בהחלט, בהחלט. נציגי המשטרה, אני יודע שאתם רוצים.

אני רק אוסיף רגע משהו. אני התקשרתי למשטרה כשסבא שלי עדיין עבר את העוקץ בבית, הוא היה איתם בטלפון, המשטרה הייתה בבית ואימא שלי ניהלה את השיחה מול המשטרה. כשסבא שלי איתם בטלפון השוטר פשוט אמר לאימא שלי שאין להם מה לעשות עם זה כשסבא שלי בטלפון עובר את העוקץ הזה. פשוט הלכו אחרי חמש דקות ומאז אני מתמודד עם המקרה, מחפש מצלמות, כל מה שאני יכול לעשות באופן אישי.

אלכסיי הוא גם נכד עם מקרה.

אתה רוצה גם? עדות שלך, ולאחר מכן נציגי המשטרה. בבקשה, אדוני.

ברשותכם, תודה רבה שהזמנתם אותי לפה. סבתא שלי נעקצה ב-3 במרץ. אני אלכסיי ניצן, סבתא שלי אסתר עלתה ממוסקבה, גם ניצולת שואה, מה שנקרא אווקואציה, והתקשרו קודם כול אליי. זאת אומרת, עכשיו כשאתה אומר את זה, שהשיגו את הקול של דוד שלך, באמת התקשרו אליי וניסו להוציא ממני משהו על איזשהו דו"ח חניה שבדיוק רושמים לי. זאת אומרת, הם באמת עושים עבודת הכנה, הם נכנסים למכשיר של האדם, עוברים על אנשי הקשר, יוצרים קשר עם אנשי הקשר, משיגים את הקולות. הבעיה הייתה שעברתי לעברית וזה לא נשמע אותו דבר.

ואחר כך התקשרו לסבתא והסבירו לה משהו על זה שרוצים להחליף לה מונה חשמל ומשם גלגלו אותה, עוד פעם משטרה, עוד פעם בנק, עוד פעם זה. בקיצור, את צריכה לא להוציא כסף, לא להביא לנו כסף כמו באירוע הזה, אלא שיטה טיפה שונה להשיג, רק תלכי לבנק ותיקחי את הקוד למשיכה חד פעמית של מזומן בלי כרטיס. רק כדי לבדוק, וזה לא מגיע לאף אחד. להם כמובן כבר הייתה גישה לתוך הטלפון שלה.

היא הלכה לבנק, ביקשה את אותו קוד ומייד אחרי משהו כמו שעה משכו את הכסף בכספומט של אותו בנק בסניף במבשרת. יום למוחרת התקשרו אליה שוב ואמרו לה, טוב, יכול להיות שזה לא עבד, שזה לא זה, תבדקי שוב, הכסף נשאר אצלך בבנק. היא הלכה לבנק והפעם היא נפלה על פקידה קצת יותר ערנית שגם ראתה את המשיכה של אתמול ואמרה לה, רגע, תסתכלי, לקחו לך אתמול 32,000 שקל, משהו פה קורה. ואז נפל לה האסימון שהיא עברה עוקץ.

ועדיין, מהבושה, היא לא דיברה עם אף אחד מהנכדים, ורק אחר כך, ביום שישי, אחותי הגיעה לבקר אותה ואז היא התקשרה אליי וסיפרה לי את כל הסיפור וביום ראשון הגענו למשטרה. במשטרה, א', זו תחנת בית שמש, אני לא יודע מה ההיגיון לגרור אישה בת 87 לתחנת משטרה לא נגישה, בלי אוטובוסים, מחוץ לעיר, כשבתחנת המשטרה הזאת גם אין שום חוקר דובר רוסית. באמת שלא הבנתי את הטעם, מה הטעם שהיא תגיע.

הגענו, אוקיי, אני צריך לתרגם, עשיתי מתישהו תרגום קהילתי, אבל לא מעבר לזה, אני לא מתורגמן מוסמך ואני מאמין שזה פגע גם בחקירה. וגם מאז עברו שבועיים, הבאנו את כל הנתונים מהבנק, את כל מספרי המסוף, את כל מספרי המשיכה, מאז אף אחד לא פנה אלינו, לא סיפר לנו, לא אמר לנו שום דבר, האם נעשו פעולות חקירה כלשהן או שלא.

ובנוסף, אני גם מרגיש שאין לי שום יכולת לבוא ולהיכנס לנעליים של סבתא שלי מול המשטרה, אני צריך ייפוי כוח. הממשק הזה הוא מאוד קשה כשהיא לא יכולה לשאול בגלל קשיי שפה, וזה לא לגשת חמש דקות מתחת לבית, אלא צריך לנסוע במיוחד מחוץ לעיר ואני לא יכול. זאת אומרת, זה איזשהו תיאום הרבה יותר מורכב, עצם ההגעה לרשויות, עצם הנגישות של הדבר הזה.

הדברים ברורים. אני פשוט רוצה לשמוע גם את התשובות של הנציגים.

מה היה הנזק במקרה שלכם?

32,000 ש"ח, וגם זה בזכות ערנות של פקידה שיכול להיות שאם - - -

שעצרה את זה.

שעצרה את המשיכה השנייה.

כן, הסכום היה גבוה יותר.

שאם היו אילו שהן הוראות קצת יותר ספציפיות לפקידים, מה לחפש ומה להכווין, אילו שהם עלוני מידע אפילו בשפה הרוסית בתוך הבנק, אני מאמין שזה היה נחתך. תודה.

מאה אחוז. תודה. בבקשה, נציגי המשטרה.

אני רויטל יהושע, אני קצינת הונאה ארצית בחטיבת החקירות. בסוף הדיון אני אשמח לשבת ולדבר איתכם כמה דקות.

תודה.

אני רוצה רק לפתוח ולהגיד בקשר לכותרת של הנושא של הדיון היום. מהשם מייחסים למשטרת ישראל אחריות בלעדית על כל הנושא ופוטרים את כל החברים שלי פה משאר הגופים מאיזושהי אחריות. אם זה משרד התקשורת, אם אלה הבנקים, אם אלה חברות האשראי. אני חושבת שצריך לדייק את זה וצריך להבהיר.

צריך לדייק שבהצגת הדיון השאלות שהפניתי כאן כיושב ראש הוועדה הזו היו לכלל הגורמים. שמת לב, לא פניתי רק אליכם.

כן, בדיוק, פשוט הכותרת.

לכן פניתי לכלל הגורמים. אבל מה לעשות? בן אדם שנעקץ, הכתובת הראשונה, לאן הוא פונה? הוא פונה אליכם. השאלה באמת האם אתם עושים מספיק והאם למשל כאשר פונה אליכם אדם מסוים ויש עקיצות, האם אתם נותנים לזה פומבי ומה אתם נוקטים. לכן אנחנו רוצים לשמוע.

אוקיי. אחרי שאמרתי את זה אני קצת אצלול פנימה. חשוב להגיד שאנחנו, משטרת ישראל, עם כל הגורמים הרלוונטיים שותפים ומקיימים חשיבה ומקיימים שיתופי פעולה איך לבוא ולמגר ולצמצם כמה שיותר את תופעות ההונאה. אנחנו מחפשים את כל נקודות התורפה, אם זה משרד התקשורת לגבי כל המספרים, שכמו שחברת הכנסת מירב הציגה, שמתקשרים מחו"ל והמספרים הם פה בארץ, אם אלה הבנקים, לבוא ולהרים כמה שיותר דגלים אדומים לפני שהלקוח נעקץ, ואם אלה כל החסמים שקיימים מבחינת חקיקה או חסמים טכנולוגיים. חשוב לדעת שאנחנו ביחד עם הגופים כן מקדמים חשיבה וכן מנסים כמה שיותר למגר את התופעה.

לגופו של עניין, במשטרת ישראל יש מעל ל-120 חוקרים שהתפקיד שלהם הוא מומחיות בעבירות הונאה, מעבר לחוקרים הרגילים שנמצאים בתחנות המשטרה שפזורות בארץ. אנחנו במשטרה עושים הכול, הכול בשביל לטפל בתיקים לפי קריטריונים שאנחנו חייבים לעמוד בהם. לצערנו, כמו שגברתי חברת הכנסת מירב ציינה, הרבה מהמחוללים נמצאים בחו"ל, הם לא נמצאים בארץ, כך שהיכולת שלנו להגיע לאותו מחולל היא מאוד קשה עד בלתי אפשרית. מה שכן אנחנו מצליחים להגיע זה לאנשים שנמצאים פה בארץ ומגיעים ואוספים את הכספים או לוקחים את אותו מבוגר לצ'יינג', לבנק או לכל מקום אחר. אליהם אנחנו כן מצליחים להגיע ואנחנו כן מצליחים להביא להצלחות.

במקרה שלכם תפסו את מי שבא לקחת?

נכון, אני אציין, יש גם מקרים שמגיעים נהגי מוניות שפשוט מקבלים.

שהם תמימים.

שליחים.

לא, אבל מגיעים אליהם, מתחקרים אותם?

כן, חד משמעית. ברגע שאנחנו מצליחים להגיע למספר מונית, להוריד מצלמות, יש לנו מספר שלפעמים גם המבוגר בעצמו מגיש את התלונה ונותן מספר רכב. אנחנו מגיעים וחוקרים. כל ממצא שיש לנו בשביל לקדם חקירה, אנחנו עושים. יש תיקים שיש מבוי סתום, לצערי, כמו בכל העבירות, לא רק בעבירות הונאה.

אבל זה מחייב אותי לשאלה, סליחה שאני קוטע אותך. זה מחייב אותי אבל לשאלה, מאחר ואתם אומרים, ואתן מסכימות שתיכן כעת שהיום נוכלים רבים, נקרא להם נוכלים ובצדק, פושעים, מנוולים, נוכלים, הכול מתאים, נמצאים בחו"ל, מאחר וגילינו וזה הופך להיות תופעה רחבה, מה חדש בטיפול? מה נעשה כדי להתמודד עם הבעיה, עם הדבר הזה שזה בחו"ל? מה חדש? מה עושים? יש בעיה, מה עושים?

יופי, אלה בדיוק שיתופי הפעולה, כבודו, שציינתי שאנחנו עושים על מנת לקדם חסמים גם טכנולוגיים וגם חוקתיים וגם פרקטיים ומיידיים כמה שיותר עם משרד התקשורת, עם איגוד הבנקים, עם בנק ישראל, גם החברים שלי פה יכולים להעיד את זה, על פורומים שאנחנו עושים, חסמים שאנחנו יכולים לבוא ולעשות במיידי. אם זה איזשהו נוהל שעכשיו הכניסו במשרד התקשורת שהם תיקנו אותו למספרים שמחייגים מחו"ל ומציגים מספר מישראל, הם הצליחו לעשות חסימה, שזה מהלך מאוד מתקדם ומשמעותי.

אם זה איזשהו מהלך שאנחנו מנסים לעשות עם הבנקים, זה לבקש צד שלישי, שכל פעולה שאזרח ותיק מתבקש לעשות שיכול להיות שהוא הונאה וגם לא הונאה, מבקשים ממנו להוציא כסף או להעביר כסף, שגורם שלישי, אם זה בן, אם זו אישה, אם זה מישהו מהמשפחה, ייפוי כוח שהוא נותן ברמה שיבואו, יתקשרו אליו ויגידו לו, אתה מאשר לאותו קרוב משפחה שלך לעשות? יש המון מהלכים, גם טכניים, טכנולוגיים וגם נוספים שאנחנו מנסים ומריצים ועושים את זה בכל הכוח.

יש לי שאלה. האם יש שיתופי פעולה עם משטרות בחו"ל או עם האינטרפול כדי לנסות להגיע לאנשים האלה?

באמת למשטרת ישראל יש נציגים שמפוזרים בכמה מדינות בעולם. חלק מהנציגים שאצלם יש את מחוללי הפשיעה שותפים לחשיבה שלנו פה בארץ, לנסות לבוא ולקדם שיתופי פעולה עם המקומיים. כרגע קצת קשה לקדם מהלכים בגלל המצב שקיים.

אגב, כמה מקרים הבשילו לתיקים?

אני יכולה להגיד נתונים, רק מתחילת השנה היו לנו שש חקירות, פרוצים כמו שזה נקרא אצלנו, חקירות גלויות של תיקים גדולים שנוהלו בכמה יחידות שונות בארץ.

על עושק בכלל?

רק על נושא הקשישים.

בנושא ניצול של קשישים.

כל סוגי העוקצים, גם העוקץ שלצערי הנכד החמוד הציג.

וכמה תלונות הוגשו? רגע, שש חקירות וכמה תלונות?

לא, זה לא שש חקירות.

גברתי, המספר של שש, יסכימו איתי חברות הכנסת - - -

הוא נשמע קטן, נכון.

הוא לא נשמע, הוא קטן.

אני אסביר רק מה זה מכיל.

רגע. זה לא נשמע, זה קטן. השאלה שלי ממה זה נובע, ממה נובע המספר קטן הזה?

אני אסביר למה התכוונתי בשש. כשאני אומרת שש פרשיות שנכנסו לחקירה גלויה, זאת אומרת שבוצעו מעצרים של חשודים, שבוצעו חיפושים, שנתפסו כרטיסי אשראי, כתובות של אנשים, רשימות ברוסית ובעברית, ממש עם הקודים, עם הכול. שש פרשיות שכל פרשיה מכילה כמות גדולה של תיקים, קרי תלונות שהוגשו על ידי קורבנות. אומנם המספר הוא שש, אבל אלה שישה מקרים שמאגדים בתוכם כמה וכמה מקרים, זה לא מקרה בודד, זה לא תיק בודד. זה נקרא פרשיה שמכילה בתוכה מספר מקרי עוקץ, זה פשוט נעשה בשש יחידות שונות בארץ שמאגדות.

ויש סטטיסטיקה כמה תלונות הוגשו? אני פשוט פעם שלישית חוזרת על אותה שאלה. כמה תלונות הוגשו?

מספר מדויק אני לא יכולה לתת, אבל אני כן יכולה להגיד שהוגשו ויוגשו כתבי אישום השנה והוגשו שנה שעברה על לא מעט תיקים עם בקשות למעצר עד תום הליכים.

אני בטוחה שאתם עושים עבודה טובה, אבל כשהסטטיסטיקה לא מנוהלת ואין מעקב מהגשת התלונה להמשך טיפול, אני חושבת שאי אפשר למגר את התופעה אם אין ניהול נתונים בסיסי.

אוקיי. אני רוצה לציין עוד משהו שחשוב שאנחנו שמנו לב אליו וחשוב לי שיהיה רשום בפרוטוקול. אם אני עכשיו מדברת על מספרים, באמת מאז הנושא של הדיון, זה מאז המלחמה, באמת מאז המלחמה יכול להיות שיש איזושהי מגמת עלייה בכמות התלונות שמגיעות למשטרת ישראל, אבל אנחנו רוצים לייחס את זה גם לעובדה שעכשיו המודעות בקרב הציבור היא הרבה יותר גדולה. החשיפה והמניעה וההרצאות שאנחנו עושים, גם בתחום של חברתי מחטיבת הקהילות, גם אנחנו בחוליית ההונאה במדור אצלי בחטיבת החקירות, אנחנו הרבה יותר יוצאים בפורומים, בסרטוני הסברה, יורדים לקהילה, מחלקים עלונים. זאת אומרת, מערך ההסברה הרבה יותר גדל.

אני חייבת רגע להגיד משהו.

הזמן קצר, אני רוצה גם לשמוע את נציג הבנקים.

בסדר, אני אחר כך.

בואו נשמע ואחרי זה.

מי שנמצא בזום, גם יש לו סיפור עם הבנק.

מאה אחוז, אבל אני רוצה לשמוע את נציג הבנקים פה שיזדהה או תזדהה. ותודה לך, גברתי. בבקשה.

אני לא חושבת שיש פה נציג מהבנקים, אני הילה דניאלי נחמה מהפיקוח על הבנקים. לצערי, הבנקים לא נמצאים פה ואני חושבת שמדובר בדיון מאוד, מאוד חשוב.

חבל.

היו לי הרבה דיונים שהם באו, אבל - - -

הם הוזמנו וחבל מאוד שהם לא פה, חבל מאוד.

נכון, כי הם נדבך חשוב.

כי כשאני חושב על הצורך, יש פה כל מיני עניינים, זאת אומרת, הצעות אופרטיביות כמו למשל אישור בן משפחה נוסף כאשר אדם הוא מעל גיל מסוים. אני כבר פוחד להגיד גיל מסוים, אבל מאחר ואני בן 60 ואני מרגיש עצמי כבר אדם מבוגר, אין לי בעיה עם זה. בני 70 למשל, למה לא? זאת אומרת, אני חושב, וחבל, זה דבר שאפשר לדון איתם. אבל בבקשה, מהפיקוח על הבנקים.

אנחנו קודם כול מודים לכם שהזמנתם אותנו לדיון, מדובר בדיון מאוד, מאוד חשוב. אנחנו בשנתיים האחרונות פועלים גם בצמוד לחברת הכנסת מירב כהן בסיוע ללקוחות הפרטניים שנופלים לאירוע הונאה, גם מסייעים ללקוחות שפנו ישירות אלינו. אנחנו יכולים לומר שמי שפנה לפיקוח על הבנקים, חלקם מהמקרים שחברת הכנסת העבירה אלינו, אנחנו הצלחנו להשיב למעלה מ-3 מיליון שקלים ללקוחות ובאמת דרך המערכת הבנקאית.

הפיקוח על הבנקים קבע את המניעה והצמצום של אירועי הונאה כיעד אסטרטגי לשנים הקרובות. במסגרת הזו אנחנו נוקטים בפעולות גם מניעתיות כדי שבכלל ההונאה לא תגיע ללקוח, וגם לאחר שהלקוחות נפגעים אנחנו נוקטים בפעולות כדי לנסות להגן ולשמור עליהם. במהלך השנה האחרונה, השנתיים האחרונות, עשינו פעילות של הגברת המודעות, דיברו הנכבדים על שהלקוחות ידעו, שהם יצליחו לזהות את ההונאה בזמן אמת. באמת במהלך שנת 2024 היו הרבה אירועים כאלה, גם בתוך הבנקים, בסניפים, גם אנחנו הנחינו את הבנקים לנקוט בכל מיני פעולות הסברה שונות.

אנחנו יוצרים שיתופי פעולה עם שחקנים נוספים רלוונטיים במדינה, משרד התקשורת, משטרת ישראל, מתוך הבנה שהמענה צריך להיות מענה כולל ולא רק במערכת הבנקאית. בנוסף, אנחנו מסירים חסמים לשיתוף במידע כדי שאותם שחקנים פיננסיים, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, יוכלו ממש לשתף בדפוסי הונאה כדי לנטר את זה בזמן אמת.

הציפייה שלנו מהמערכת הבנקאית היא לזהות את האירועים בזמן אמת, לזהות פעילות חריגה בחשבון של קשיש. אם יש קשיש שההכנסה שלו היא מקצבת זקנה ופתאום המשיכות קופצות ל-30,000, 50,000 בחודש, שזה היקף הפעילות, אפילו לא השנתית שלו, הציפייה שלנו היא שהתאגיד הבנקאי יזהה את זה.

איך הציפייה הזו מעוגנת?

קודם כול יש את הוראות הניהול הבנקאי של הפיקוח.

אבל שם לא כתוב מפורשות. כתוב לשיקול דעתו כזה, משהו שהוא קצת אפור.

בפעילויות האכיפה שאנחנו מבצעים אנחנו מתייחסים לזה שחור על גבי לבן כחובה של הבנק לנטר פעילות חריגה בחשבון של לקוח, לשלוח התראות ללקוח. יש גם סעיף שממש אומר, תעצור ביצוע פעולה אם אתה חושד שמדובר בהונאה, ממש יש לבנקאי את הסמכות לבוא ולעצור את הפעולה למרות שהלקוח מעוניין בזה. אנחנו מנחים אותם לרענן את הנהלים בסניפים.

סמכות או חובה?

אני צריכה לחזור להוראה ולבדוק, אבל אנחנו בפעילויות האכיפה שלנו - - -

כי אני ראיתי, בגלל שאנחנו חורשים הרבה מאוד פניות ציבור, זה כזה נתון לשיקול דעתו, והיינו רוצים להטיל חובה יותר ברורה על הבנקים.

כשאנחנו מטפלים באירועים שמגיעים אלינו זה לא היה לשיקול דעת הבנקאי ומכאן נגזרו הפיצויים ללקוחות הפרטניים. גם בבדיקות אכיפה שאנחנו עושים אנחנו רואים בזה, מעבר להוראה, חובת הזהירות, חובת הנאמנות לכספים של הלקוח, לנהוג בהם בזהירות ולדאוג לנכסים שלו. אני אומר שדפוסי ההונאה הולכים ומתפתחים, ולכן הציפייה שלנו מהתאגידים הבנקאיים היא גם ללמד את הבנקאים בסניפים כל פעם את דפוס ההונאה החדש כדי שיהיו ערניים גם לדברים הללו.

יש לכם הגדרה קליר-קאט למה היא פעולה חריגה?

אנחנו בכוונה לא רוצים להגדיר אמירה ספציפית. כי בחשבון שלי משיכה של 5,000 היא אולי חריגה ושל מישהו אחר זה עניין של מה בכך.

עושים באחוזים.

אבל גם לפעמים פעולה חריגה היא תלויה בנסיבות של איזה מוטב העברתי לו, האם אני נוהגת להעביר לנותן שירות, לנש"מים, לצ'יינג'ים.

תודה רבה. יש לנו מישהו בזום שממתין לנו. ממתין לנו בזום שאת יזמת מיכאל גינקר מעיריית כרמיאל, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. א', אני חייב להגיד שאני הייתי קשור לנושא הזה גם כאמון בעיריית כרמיאל על המדיה המוניציפלית השפה הרוסית, ובעבר קיבלתי הרבה פניות מהמשטרה המקומית לבצע פעילות הסברה. זאת אומרת, אנחנו פה מכירים את הנושא הזה, יש עשרות אם לא מאות תלונות למשטרת כרמיאל על הנושא הזה. זאת אומרת, הייתי חשוף, עסקתי בזה ועצוב לי שאימא שלי נפלה קורבן. שלוש פעמים זה קרה. בפעמיים הראשונות הצלחתי למנוע את זה בהתערבות ישירה באונליין, ובפעם השלישית לא הצלחתי לעשות שום דבר.

ואני חייב פה לציין שאימא שלי היא אומנם בת 82, עוד מעט 83, היא בן אדם שפוי לחלוטין, עוקבת אחרי חדשות, אחרי פוליטיקה, אקטואליה, ספרות, תרבות, והיא ציינה שהיא לגמרי איבדה את השפיות ואת ההיגיון תחת ההשפעה הפסיכולוגית המסיבית של הפושעים שהצליחו לשכנע אותה. אני לא צריך לספר את כל השתלשלות הדברים.

הם ציינו צורך, לאור המקרים הקודמים, צריך לטפל דחוף, דחוף, דחוף, צריך למנוע את הגישה לכרטיסי אשראי. בסופו של תהליך היא מסרה את שלושת כרטיסי האשראי שלה לנהג מונית שהביא את זה לדברי הרמאים לאיזושהי תחנת מיחזור, היא לא יכולה לחסום את כרטיסי האשראי, היא צריכה למחזר אותם באיזו מעבדה מיוחדת. היא מסרה את זה למיחזור, ובסופו של דבר מהכספומט בנתניה נמשכו הכספים, ידועה הכתובת של הכספומט.

דרך אגב, אף אחד מהמשטרה, מציינים פה עבודה טובה של המשטרה, כלום, שום פעולה חקירתית לא נעשתה. אני טיפה מבין בזה, ניהלתי פה אגב ביטחון ושיטור ומחובר גם למשטרה ויודע כשיש חקירה וכשהמשטרה עושה את העבודה אני יודע לזהות את זה. פה לא נעשה שום דבר, אף אחד לא ביקש מצלמות. הגיעו שתי נהגי מוניות לזירה, אחד מהם כנראה התחרט, הריח שמשהו לא טוב, הוא הסתלק, הגיע השני. אף אחד לא איתר את המספרים, אף אחד לא ביקש מידע מהבנק וממני מאיזה כספומט נעשו המשיכות. הבנק הפגין אטימות מיוחדת גם. ביקשתי לחסום את זה אונליין כשזיהיתי שיש פה.

הבנק סירב, במשך שלוש שעות הפושעים המשיכו להוריד את הכספים. הבנק פורמלית היה צודק, הם אמרו, כן, אין לך ייפוי כוח, סירבו להעלות את אימא שלי לצורך אימות על הקו והחבר'ה האלה המשיכו כל הזמן עד שהם רוקנו את החשבון שלה.

ופה אני חייב להגיד שלמשטרה חייבת להיות יכולת טכנולוגית, שכלית, יכולת של משאבים להתמודד עם זה. אבל אני לא רואה שום רצון חוץ מהפעולה ההסברתית פה ושם, שום רצון ושום יכולת לעשות שום דבר.

תודה רבה. אני מקשיב למיכאל ואני מתייעץ פה עם ידידי ופשוט זה מקומם, אתם מסכימים איתי, כל אחד ואחת מכם.

חבר הכנסת ביסמוט, אני אגיד רגע משפט. אם לא הייתי מהבוקר עד הערב מתעסקת בפניות ציבור ובמקרים אישיים, לא הייתי מדברת בביטחון. תראה, במערכת הבנקאית יש המון מה לתקן ולעשות, אבל יש תהליך, אוקיי? יש וקטור. וקודם כול, הם גם מצליחים להחזיר כספים לאנשים, שהייתי רוצה למנוע את זה במקור, אבל יש משהו, יש תהליך עבודה.

כמובן.

במשטרה, עם יד על הלב, יש שם אנשים מקסימים, אין כלום. אני מצטערת להגיד את זה. אנשים באים לתחנת משטרה, שולחים אותם הביתה. שולחים אותם הביתה, לא בודקים, לא חוקרים, לא אוספים. זו תופעה שהולכת ומתגברת, אני לא רואה מה תוכנית העבודה כדי למנוע את זה במקור ואני מאוד מוטרדת מזה.

קודם כול, אני מסכים איתך, ומאחר ואנחנו מסיימים את הדיון הזה עם אותן שאלות, הרי פתחנו עם שאלות, סיימנו עם שאלות, לכן מחייב דיון מעקב. חבל שנציג בנקים לא היה לעניין מאוד אופרטיבי. גם לגבי משרדי ממשלה, לפ"מ למשל, נכון? לשכת הפרסום הממשלתית. קצת הסבר. דוברי רוסית, דוברי אמהרית שפה קצת הולכים לאיבוד, סיבה של שפה. ולכן יש דברים אופרטיביים שאפשר לעשות.

אגב, יש פה גם נציג של הקליניקות שמטפלים גם.

אפשר רגע?

נציג של הקליניקות בוועדה?

הקליניקות מטפלות גם באנשים.

אנחנו פשוט חייבים לסיים ב-11:00. אתה מדבר וחברת הכנסת פה שיזמה את הדיון יחד עם חברת הכנסת כהן, אני אתן לך את הסיכום, הסיכום יהיה שלך. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. אני עו"ד ועובד סוציאלי אריאל שורץ, אני מנהל את הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה באוניברסיטת בר אילן. אנחנו יחד עם עוד קליניקות נוספות בארץ שעוסקות בסיפור הזה של זקנה מייצגים בסוף הרבה מהאנשים שעברו את העושק הזה. מדובר גם באנשים מוחלשים שאין להם כסף, בסופו של דבר הם גם בסוג הזה של התלונות לא זכאים לסיוע משפטי ואנחנו אלה שבסוף מייצגים אותם בדרך להשבת הכספים שלהם.

אני באמת רוצה להגיד לנציגים של המשטרה, בטח אתם יודעים את זה, אבל לא מדובר פה בהונאה רגילה. מדובר פה באנשים שלא רק שלקחו להם את כל הכספים, מדובר באוכלוסייה מאוד ספציפית שאנחנו יודעים של דוברי רוסית, עולים חדשים, אנשים בלי פנסיה לרוב, אנשים שלא רק שלוקחים להם את כל החסכונות, ברוב התיקים שאני מטפל בהם ממש הכניסו אותם לחובות מאוד, מאוד גבוהים ולקחו מהם את כל היכולת שלהם בסוף להתפרנס בכבוד, שלא לדבר גם על הנזקים הנפשיים המאוד, מאוד חמורים של זה. יש לי לקוחות שלוקח זמן עד שהם מוכנים בכלל לחתום לי על ייפוי כוח כי הם כבר לא מאמינים.

אבל תגיד רגע, במקרים שהיו אצלכם, המשטרה התחילה טיפול? התחיל משהו?

חוץ ממקרה אחד, בכל המקרים כעבור כמה שבועות הם הגיעו למשטרה, אמרו להם עבריין לא נמצא, לכו הביתה. ובסופו של דבר לא רק שאין להם ממי לבקש את הכסף, גם התחושה הזאת של האמון שאין את המדינה הזאת ששומרת עליהם, שכאן בשבילם, שבסופו של דבר הם כבר לא מאמינים מה אמת ומה שקר והנזקים הנפשיים של זה הם חזקים מאוד לטווח הארוך.

והיה מקרה אחד שכן?

היה מקרה אחד שבו כן תפסו את הגנבים והוגש כתב אישום, נראה לי על 70 ומשהו תיקים.

מדהים. קודם כול זה טוב.

שזה מדהים, כן. גם דיברתי עם הפרקליטה המטפלת וזה לגמרי מדהים. כמובן שמפה ולראות את הכסף הדרך עוד מאוד, מאוד ארוכה, אבל לפחות התחושה הזאת שמי שעשה את זה נתפס זו תחושה מאוד, מאוד טובה עבור הלקוחות.

אני רוצה לפנות בעיקר גם לנציגים של בנק ישראל והמפקח על הבנקים. את אומרת, הילה, שיש נהלים ברורים ודברים כאלה, אני אומר בשמי ובשם עורכי דין נוספים שמייצגים הרבה אנשים שעברו את העוקץ הזה, אין לנו את הכלים, הנהלים פה הם לא ברורים, יש פה עניינים של סמכות, אין פה - - - של חובה. אני אשמח לראות אם בנק ישראל מוציא פרוטוקול מפורט, מגיע אליך דבר כזה לסניף, מה אתה עושה, מה אתה אומר. אנחנו כן, כמו שאלכס אמר, זה תלוי בטוב הלב של אותו פקיד, אם הוא ערני, לא ערני. האם יש נוהל ברור? כשאנחנו פונים לבנקים הם מתנערים על פי רוב מהאחריות שלהם, הם טוענים שאין נוהל מסודר שמחייב אותם וגם לפעמים פניות אליכם לבנק ישראל לא תמיד נענות.

אנחנו צריכים נהלים הרבה, הרבה יותר מסודרים, הרבה יותר עיגון של החובות האלה בנהלים מול הבנקים. בסוף מדובר פה באוכלוסייה מאוד, מאוד ספציפית. אנשים מבוגרים, דוברי רוסית, עולים מברית המועצות. צריך לנטר אותם ולראות לא רק בהסברה יפה כמו שאמרו פה המשטרה ובנק ישראל, לא רק בהסברה, אלא מניעה. זה בסופו של דבר הנציג בבנק שיודע לזהות את זה ולהתערב.

הדברים ברורים, אני פשוט חייב, אני רוצה לתת את מילות הסיכום לחברת הכנסת.

תודה רבה. תודה על הדיון, תודה למירב כהן ששנים כבר מטפלת בנושא ומנסה למנוע עוקץ קשישים.

בהחלט. תודה על העבודה, ראוי לציון.

תודה, ממש תודה.

תודה לשתיכן.

חשוב לבצע דיון מעקב, וחייבים שיתוף פעולה מהמערכת הבנקאית, כי הכסף יוצא בסוף מהבנק, מישהו מושך את הכסף. חשוב לערב אותם בדיון ולשמוע אותם ומה הם יכולים להציע כדי למנוע משיכות כספים לטובת העוקצים. חייבים התערבות של המשרד לשוויון חברתי בנושא ההסברה בקרב קשישים, ויכול להיות שגם הרשות לניצולי שואה שיש להם גם משאבים, חייבים להיות משאבים להגן על קבוצות האוכלוסייה האלה.

וכמובן, לקראת הדיון הבא נרצה לדעת, לקבל נתונים מדויקים מכוחות הביטחון, מהמשטרה, כמה בדיוק, כלומר, אפשר לדעת כמה תלונות הוגשו בנושא, כמה חקירות נפתחו בעקבות התלונות שהוגשו, כמה כתבי אישום הוגשו בעקבות החקירות שנעשו. ותהליך מיגור התופעה הקיימת, צריך לנהל אותו, צריך לנהל ואנחנו מקווים שלקראת הדיון הבא אנחנו נוכל לקבל נתונים ולדעת לקבל החלטות איך עוצרים את התופעה.

מאה אחוז. תודה רבה על הדיון.

שוב אני אומר, התופעה היא רחבה, היא רחבת היקף והגענו למצב שאין אחד מאיתנו שכבר לא מתחיל להכיר במעגלים שלו. שוב אני אמרתי, חברי אינו קשיש, חברי דובר עברית, יליד ישראל, והקלות הבלתי נסבלת שבה הוא נעקץ, זה פשוט מטורף. 250,000 שקלים בקלות בלתי נסבלת. ופשוט הוא הגיע, הגיש תלונה ולא היה מה לעשות. ולכן תפקידנו באמת לעשות, לתת עבודה ולמצוא את המענה לכך בדיון הבא.

היה מצופה מכל המוזמנים להגיע ובאמת לבוא עם תשובות. אנחנו נעבוד על כך יחד עם חברי כנסת מהאופוזיציה כי הדיון הזה הוא מאוד, מאוד חשוב. תודה רבה לכם. הדיון נעול.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.