פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

25
הוועדה לביטחון לאומי
17/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 365
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שני, י"ז באדר התשפ"ה (17 במרץ 2025), שעה 11:00

אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות

חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר
אריאל קלנר – מ"מ היו"ר
עאידה תומא סלימאן

איימן עודה
יוסף עטאונה

קובי אריאלי - מנהל תחום תכנון ותוכניות, המשרד לביטחון לאומי

רמי שוורץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תנ"צ יעקב מור - מפקד מרחב שפלה, משטרת ישראל

נצ"מ יהונתן יהודה - קצין אג"מ, מרחב שפלה, משטרת ישראל

סנ"צ ברק ערוסי - רמ"ד תכנון מבצעי, משטרת ישראל

סנ"צ עירן נוישול - רע"ן מבצעים, מג"ב, משטרת ישראל

רפ"ק טל טובים - ר' חו' סד"צ, אח"מ, משטרת ישראל

סגן גונדר לואיס הירשברג - רע"ן מבצעים, שירות בתי הסוהר

רב כלאי ישראל ביז'אוי - רע"ן מבצעים הנכנס, שירות בתי הסוהר

אורי נרוב - מנהל המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

נועם פרייס - המחלקה המשפטית, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

ניר רובין סירקין - מנהל תחום ערים מעורבות, יוזמות אברהם

אבישי קיסרמן - רכז שטח ארצי, ערי ישראל

שי גליק - מנכ"ל, בצלמו

ד"ר יעל ליטמנוביץ' - המכון הישראלי לדמוקרטיה

מכבית מאייר - דודה של גלי וזיו ברמן שחטופים בעזה

חנה כהן - דודה של ענבר היימן שנרצחה ומוחזקת בעזה

שיר דוד - בת הזוג של בנו של איתן לוי שנרצח ומוחזק בעזה

יצחק אסרף - מנהל אגף הביטחון והשיטור, עיריית רמלה

ניצב (בדימוס) משה ברקת

לאה גופר

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות

אני פותח את הדיון על פשעים או אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות. לפני שאני אפתח באיזה פן אישי או איזו עדות אישית, אני רואה שיש איתנו משפחות חטופים, מי שרוצה כמובן לדבר, יש לכם בבקשה עשר דקות, הבמה שלכם.

שלום. האמת, פעם ראשונה שאמרו לנו, שאני שומעת ממך דווקא בדיוק שיש - - -

חס וחלילה לא מתוך חוסר כבוד ואת יודעת את זה.

לא, אני יודעת, בגלל זה זה מפתיע אותי ממך.

לא, זה לא בחוסר כבוד ואת יודעת את זה, חס וחלילה. פשוט יש לי דיון.

אני יודעת. אני לא צריכה לדבר עשר דקות, ממש לא.

בבקשה. חס וחלילה אני לא מגביל, יש פשוט ישיבות, אבל - - -

בסדר גמור. אני אשמח פשוט שמי שנמצא כאן, אני לא יודעת אם יש עוד חברי כנסת, יש עוד חוץ ממך?

אני כאן.

אתה כאן, אוקיי. למי שלא מכיר, שמי מכבית, אני דודה של גלי וזיו ברמן, תאומים. רק תדמיינו מה עובר במוח של אחותי, אימא שלהם, ששני בנים שלה נמצאים בתהום חייהם ואנחנו איתם. גלי היה גיבור, ממש גיבור, הוא חצה את השביל, לקח סכין מטבח והלך להיות עם אמילי דמארי שחזרה. הוא הלך להיות איתה כי היא פחדה. זיו, הציתו את הבית שלו עליו. הוא יצא החוצה וביחד עם אח שלו, עם גלי ועם אמילי הם נחטפו לעזה ושם הם הופרדו בפעם הראשונה בחיים.

אני רוצה להגיד רק כמה דברים שחוויתי השבוע. הייתי בהסברה בנתיבות, כי זה מה שאני עושה, הולכת ומדברת עליהם בכל מקום, שלרגע לא ישכחו שהם נמצאים, שהם קיימים בעולם הזה. ואמר לי שם בחור שהיה, הוא אמר לי שאם הוא היה נחטף, הוא היה מעדיף למות ושלא ישחררו תמורתו מחבלים. אני אומרת, אמרתי לו ואני אומרת גם לכם, גלי וזיו לא יכולים כרגע להשמיע את הקול שלהם.

אני אומרת כאן בקול חד וברור שגלי וזיו לא רוצים למות, ממש לא. הם רוצים לחיות, אימא ואבא שלהם רוצים לחיות, רוצים שהם יחיו, האחים שלהם, אחיינים, דודים, סבים, כל החברים, הם לא רוצים למות, ממש, ממש, ממש לא, בטח לא באופן כזה, כאזרחים שנחטפו מהמיטות שלהם, מעונים, מאוימים על החיים שלהם בכל שנייה. שמענו את העדויות וכאילו העין מתרגלת. כי מה זו העדות של אלי שרעבי? הייתי בטוחה שזהו, שפה זה יקרה, ולא. יש את עומר ועוד עומר ולירי, והעדות שלהם היא המציאות של גלי וזיו בכל שנייה שאני יושבת כאן עכשיו ומתחננת על החיים שלהם.

אני רוצה לשתף אתכם רק בדבר אחד. במידה והמתווה יצא לפועל, איזשהו מתווה משלל המתווים שאנחנו חווים כטרור פסיכולוגי בימים האחרונים, אחד, שניים, שלושה, חמישה, עשרה, חללים, חיים, יש שלוש אופציות. אחת, ששני הבנים יוצאים, שתיים, שרק אחד מהם יוצא, קורעים אותם אחד מהשני, שלוש, ששניהם נשארים לגורלם וסביר להניח למותם. השבוע שלחתי לצוות המשא ומתן, לכל אחד מהם, הודעה אישית שאם אפשרויות שתיים ושלוש יקרו לנו, הם באים לדבר עם אחות שלי, הם באים להסביר לה למה רק אחד יוצא או למה שניים נשארים למותם. זה מה שעשיתי השבוע, זה מה שאני עושה. תודה.

תודה, תודה לך על הדברים. כשדיברת על החיים, גם המשפחות של החללים רוצות להגיע לסוג של שקט נפשי ויש פה דודה לביאה שרוצה כמובן לדבר.

תודה. שמי כהן חנה ואני הדודה של ענבר היימן שנחטפה ונרצחה באכזריות ושנה וחצי היא עדיין בעזה. אני פה לומר שכן, ענבר לא סובלת, היא זרוקה איפשהו, כן, ענבר לא כבולה לשלשלאות, ענבר לא נאנסת, ענבר גם לא צריכה לאכול פיתה. אבל אנחנו, המשפחה של ענבר, כבולים לשלשלאות יום-יום, עוברים עינויים יום-יום, נרצחים עם ענבר יום-יום. לא מאחלת לאף אחד מהי התחושה של לאבד ילדה כל כך צעירה, רק בת 27, ילדה כל כך מוכשרת שכל החיים היו לפניה, בצורה כל כך אכזרית ולא לזכות אפילו לקבר.

ואתה יודע, בועז, בגלל שאתה חבר טוב של המשפחה אני אספר לך שלפני שבוע יפעת וחיים נסעו לבחור שלוש חלקות של קבר, האחד לענבר ובשני הצדדים חיים ויפעת. שבוע שעבר הם יצאו לבחור חלוקי נחל בצבע ורוד, כי ענבר מאוד אהבה את הצבע הוורוד, והיום הם יצאו לבחור מצבה ורודה. ענבר כל כך רצתה להתחתן עם שמלה ורודה, כל כך רצתה להתחתן עם שמלה ורודה, אבל במקום שמלה ורודה היא מקבלת מצבה ורודה. והכול מוכן, אבל ענבר לא נמצאת.

וענבר היא אחת משלוש נשים שהופקרו בעזה, עופרה קידר, ג'ודי, וענבר באמצע, הצעירה ביותר. ואני שואלת את עצמי, איזו משפחה יכולה לחיות עם אסון כזה, שגם רוצחים לה את הילד וגם לא מקבלת אותו לקבורה? מדינת ישראל הפקירה את ענבר פעמיים. כשאני אומרת מדינת ישראל, אני עדיין לא שופטת אף אחד, תוקם ועדת חקירה ותחליט למי יש את החלק הזה ולמי יש את החלק הזה באסון. אבל ענבר הופקרה פעם אחת ב-7 באוקטובר והיום היא מופקרת פעם שנייה כשלא מבקשים אותה בעסקאות. ילדה צעירה בת 27, ההורים שלה לא זכאים להשתקם? איך אני אשקם את ההורים שלה בלי קבר?

אימא שלה שוכבת במיטה כל היום, היא כבר לא מדברת, היא רק ככה שוכבת במיטה. אם יש משהו ללכת, היא תלך, כן? אם אני אלהיב אותה. בואי לפה, בואי לשם, אני אגרור אותה, בואי לדבר על ענבר על הגשר, בואי לדבר, בואי זה, בואי בתוכנית הזו, אבל רואים שהאימא לא בסדר. והאבא, אתה ראית אותו, הוא כבוי, הוא חי גוסס, זה לא אחי בכלל. אני לא מכירה אותם כבר, אני לא מכירה את המשפחה שלי.

התפקיד שלי היום הוא להחזיר את ענבר הביתה, להחזיר אותה לקבר ישראל. היא הצעירה האחרונה שנשארה בעזה, הילדה הצעירה האחרונה והיחידה מהצעירות. אנחנו חייבים להחזיר אותה הביתה, אנחנו חייבים להחזיר את גלי וזיווי, אנחנו חייבים להחזיר את איתן, אנחנו חייבים להחזיר את כולם, את כולם, את כולם. כולם קורבנות, הם לא פשעו, הם לא עשו רע לאף אחד, הם פשוט היו בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון. שנה וחצי.

אני יודעת, אני מכירה את הדעות שלך ואני יודעת שאתה איתנו ואני יודעת שאתה עושה הכול, הכול, להחזיר לנו את הילדים הביתה, ועכשיו אני מבקשת ממך שתנסה להציל את יפעת ואת חיים, זה הכול. תודה רבה.

תודה. מחויבים. בעזרת השם יחזרו כולם ובמהרה, בעזרת השם. הדיון היום, ניקח חצי דקה הפסקה.

רגע, שיר רוצה לדבר.

אני גם לא דיברתי, תודה רבה. אני פרצוף פחות מוכר בכנסת, קוראים לי שיר, אני מהמשפחה של איתן לוי. לפני שאני אעמיק בטראומה, איתן הוא בן 53, לאיתן יש בן יחיד בשם שחר, ומלבד זה אין לו משפחה. ב-7 באוקטובר איתן בתור נהג מונית נסע לקחת נוסע לשטח הנובה, בהלוך הוא והנוסע פספסו את המחבלים בפחות מדקה, הוא הוריד את הנוסע בשטח הנובה ובחזור הוא נתפס על ידי המחבלים בכביש 232. איתן היה נעדר מעל ל-40 יום, במהלך 40 הימים האלה שחר, הבן היחיד של איתן, מצא סרטון בטלגרם שמבצעים בו וידוא הריגה ולאחר מכן לינץ' בידי מה שנקרא היום בלתי מעורבים.

ככה, חללים לא מייצרים מודיעין וחללים אי אפשר למצוא באמצעות מודיעין כזה או אחר, כי צר לי על הבוטות, גופה אתה לא יכול לזהות אם אתה לא מכיר. הדבר היחידי שנשאר לנו מאותו יום הוא העדויות המזעזעות של הסרטון, ההקלטות, שלוש וחצי שעות שהיינו נוכחים על הקו לשמוע את כל הדבר המזעזע הזה. בעיר המגורים של איתן יש חלקה ממש גדולה של נרצחי 7 באוקטובר, יש היום חלקה אחת ריקה שנותרה שם, רק החלקה שמיועדת לו, חלקה אחת בודדת.

היום הבן של איתן, אגב, הוא בן 24 והוא לא יכל להיות פה, היה לו מאוד קשה, והדבר היחידי שהוא ביקש שאני אמסור זה שהיום בגיל 24 הוא מאחל שיחזירו לו את אבא שלו. לא מעניין אותו, חי זה כבר לא יהיה, אבל שיחזירו לו את אבא שלו, כי לאיתן זה לא הגיע. ולכל אחד מהם יש שם והם לא רק פוסטר, ואני יודעת שאתה בעדנו ואני ממש מודה לך על זה, אבל הם לא גופות, הם הרבה מעבר. הם אבא, הם חברים, הם דודים של מישהו ושל משהו. והיום בגיל 24 אין לנו את הכוחות הנפשיים יותר להתחנן לזה וזו גם אחת הסיבות שאנחנו לא מגיעים הרבה. ומקווה שנקבל את סגירת המעגל המיוחלת גם עם ענבר, גם עם יתר החללים, עם החיים שיש פה שצריך להציל אותם בדחיפות. תודה רבה.

תודה לך. ניקח הפסקה של דקה. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:11 ונתחדשה בשעה 11:14.)

שוב אני חוזר לדיון בנושא האירועים על רקע לאומני או פשעים לאומניים בערים המעורבות. זה מצריך, מחייב דיון. אנחנו גם עכשיו בתוך הרמדאן. אני אשמח לשמוע את נציגי המשטרה כמובן, את נציגי המשטרה ואת שאר האורחים, אבל רק משהו, פן אישי הבטחתי לכם. אין מה לעשות, אני שנים מעצבות בחיי הייתי בעיר מעורבת מה שנקרא. הוריי שלחו אותי ללמוד בשני בתי ספר, לא ישראליים, משפחה דווקא יהודית מסורתית, נשלחתי ללמוד בבתי ספר, אנגלי וצרפתי, ביפו, רחוב יפת. בית ספר טביתא וקולג' דה פרר. מה לעשות?

אני זוכר את העקיצות האלה, אז זה היה שנות ה-70. כל מיני עקיצות, אנחנו לא אמורים להיות כאן, אני לא פה. אני לא מדבר איתכם על יהודה ושומרון, בכלל, יפו, תל אביב, מאיפה שאני בא, זה היה רחב. אני לא פה וכל מיני עקיצות כאלה. היינו שלושה יהודים יחד עם אחותי, זאת אומרת, שלושה בנים יהודים ואחותי, היינו ממש מעטים. אני זוכר את המחלוקות הפוליטיות, אבל אלה היו מחלוקות, יכולנו קצת להתווכח, להתקוטט אפילו. פעם אחת זה הגיע לתגרה, פעם אחת בסך הכול, אבל איכשהו ידענו תמיד את הגבול.

ולא למדנו בימי ראשון, ידעו גם להגיע הם לבית שלי, אני לבית שלהם, ואפילו לשחק יחד והכול היה טוב ויפה. אבל בשנים האחרונות משהו פה השתבש ויש פה, זאת אומרת, מהעקיצות האלה, הגידופים האלה, האידיאולוגיה לא השתנתה, מה לעשות? כי אני גם אז, בשנות ה-70, לא הייתי אמור, עברתי לחולון, תל אביב, לא הייתי אמור להיות איפה שאני גר כי זה לא שלי בכלל, זה כבר הפך להיות ממילים לאירועים על רקע לאומני. וזה דבר שהוא חמור, מה גם שחלה עלייה באירועים האלה.

לא אני אומר את זה, כל בר דעת אומר את זה, שאם לא נטפל בפשיעה הלאומנית בערים המעורבות, נקבל שוב את 7 באוקטובר, לא צריך להיות גאון גדול. ואף אחד, אבל אף אחד, לא מאמין שיש פה אדם אחד במדינת ישראל, אלא אם כן יש כאלה, ואלה המסוכנים, שרוצה להגיע לשומר חומות שתיים. ולכן הדיון הזה הוא חשוב כל כך.

נפתח עם נציג המשטרה בבקשה. אחרי זה כמובן חברי הכנסת גם ידברו. בבקשה.

צוהריים טובים. ברק ערוסי, ראש מדור תכנון מבצעי. משטרת ישראל כמו בכל שנה מבצעת עבודת מטה כהכנה לרמדאן. כמובן עבודת המטה כוללת את כל הרכיבים של תיאומים, הכשרה, הכנות, גיוס כוחות רלוונטיים, וכמובן הערכות מודיעין, נטיות. אנחנו סיימנו את כל ההכנות בזמן, כולל אימונים נדרשים. אני מצטער, אני לא יכול להרחיב כי זה דיון פתוח.

כן, נאמר לי, אני מודע לזה. אבל אני כבר אומר לך, אני קוטע אותך, שיהיה דיון המשך, מעקב, שהוא יהיה סגור. גם נציגי השב"כ הוזמנו לכאן וגם אתם ותהיה חשיפה ודיבור על הנתונים עצמם.

תמיד שמחים להגיע לוועדה שלך.

תודה, אדוני.

ובשורה התחתונה, מאז אנחנו נערכים לאורך כל חודש הרמדאן, לרבות תפילות יום השישי, נכון לעכשיו זה עובר בסדר מופתי, אין אירועים חריגים משמעותיים. וזהו, אין איזה משהו מיוחד להרחיב.

מישהו רוצה להוסיף מנציגי המשטרה? בבקשה, אדוני.

שמי קובי, אני מפקד מרחב שפלה. אני רוצה להגיד כמה דברים. קודם כול, אני רוצה להגיד שכשאנחנו מדברים על פשיעה לאומנית, אנחנו לא מזהים איזשהו משהו שהוא שונה בתקופה האחרונה, בשנה האחרונה, בחצי שנה האחרונה, מדברים שראינו בעבר, לא בהיבט של אירועים מיוחדים, לא בהיבט מודיעיני. אני לא אכנס לדברים, אבל אני אגיד, אנחנו לא מקבלים שום אינדיקציה מודיעינית שיש איזושהי החמרה או משהו שקורה לאחרונה, לא בהיבט של אירועים שאנחנו מקבלים.

כשאני מדבר על אירועים, אני מדבר על אירועים שיכולים להרים לך דגל אדום או להדליק לך איזשהו פנס ולהגיד לך, ראה אירוע עם תסמינים לאומניים. אנחנו לא רואים כאלה. זאת אומרת, העיר בגזרתי במרחב שפלה, העיר רמלה ולוד - - -

היית אומר את אותם הדברים לפני שומר חומות אחת?

אני אתייחס להכול. העיר רמלה ולוד שנמצאות בגזרתי מתנהלות פחות או יותר בשנה הנוכחית כפי שהתנהלו בשנים קודמות וברמדאנים קודמים בקטע הזה. צריך לקחת בחשבון שאם אתה בוחן את השנה הזאת אל מול שנה שעברה, שנה שעברה הייתה תחילתה של מלחמה או היו החודשים הראשונים של המלחמה, כך שמן הסתם הרחוב היה קצת יותר מכונס, בטח הרחוב הערבי היה יותר מכונס אחרי המלחמה. אני אומר יותר בהיבטים של רמדאן, אני אתייחס לרמדאן תכף בכמה מילים, אבל יותר בהיבטים של רמדאן. רמדאן זה בסוף אירוע של חג, ובערבים ילדים יוצאים יותר ויש יותר סממנים של רעש, חג, זיקוקים, נפצים, אירועים כאלה. לא שהם אירועים לאומניים, כן?

אבל אני אומר, השנה יש טיפה יותר אירועים, ממש במספרים לא גבוהים ואנחנו מייחסים את זה פחות או יותר לסיפור של המלחמה שהתחילה בחודשיים הראשונים של שנה שעברה, גם, לא אירועים לאומניים. זה לגבי ההיבט הזה.

לגבי ההיבט של היערכות המשטרה אל מול הפס"ד רב זירתית, מה שאנחנו קוראים לו שומר חומות שתיים, או היערכות לשומר חומות שתיים בהיבט הזה.

תוכל רק להסביר מה זה הפס"ד? סליחה.

הפרות סדר. אנחנו מבחינים בין הפרות סדר מקומיות, מחאתיות כאלה ואחרות, נקודתיות, לבין הפרות סדר בעצימות גבוהה יותר כמו שהיה בשומר חומות שקרה. אל מול ההיערכות של המשטרה למצב שכזה, אנחנו נערכים במספר היבטים. בהיבט הראשון, אנחנו דייקנו את ההיערכות שלנו, שדרך אגב, יושב פה גם ממ"ז מרכז לשעבר, שהוא מכיר את זה. מייד אחרי שומר חומות כמובן הייתה הפקת לקחים, היערכות.

מכיר את זה מקרוב.

מכיר את זה מקרוב מאוד. הוא גם היה אלה שטיפלו בזה והנחו לתקן את זה והיה גם המפקד שלי. ואני הייתי קצין אג"מ של המחוז והנענו עבודת מטה מאוד, מאוד, מאוד סדורה, גם בפיקודו של ברקת וגם בפיקודו של אבי שהחליף אותו. עשינו עבודת מטה סדורה, לקחנו את לקחי שומר חומות והרצנו אותם במספר צירים, מהציר הטקטי של איך נראית זירת הפרת סדר אל מול נקודת חיכוך. אתה יודע שיש לנו מספר נקודות חיכוך, גם בעיר רמלה, גם בעיר לוד, ובדגש לחיכוך בין שכונות יהודיות לשכונות עם אזרחים ערבים.

ולכן, החל מאיך נראית תגובה שלנו בזה וכלה באיך נראה כל המערך, איך מקבלים את השיחות, איך מוקד 100 מקבל את השיחות, איך הוא מפלט אותן, איך הוא מאתר עוצמות, זה אחת. שתיים, כל הנושא של סימנים מעידים. חבר הכנסת ביסמוט, אני חושב שלשמה התכוונת כששאלת אותי, כל הנושא של סימנים מעידים.

אנחנו ביצענו עבודה סדורה, בדגש בחודשים האחרונים, מפקד המחוז יאיר חצרוני הורה לדייק את הדבר הזה, אנחנו דייקנו אותו, וכרגע אנחנו מבינים שיכולים להיות לנו סימנים מעידים כאלה ואחרים שאנחנו כשוטרים, כאנשי שטח צריכים לקרוא אותם, ואנחנו דייקנו את הסיפור הזה. ואל מול הדבר הזה, מנגנון מודיעיני שכרוך בעניין הזה, ואל מול זה, כל המנגנונים שאמורים לבצע עבורנו התרעה, בין אם הם מודיעיניים שקשורים במשטרה - - -

סליחה שאני קוטע אותך. זה כולל הפקת לקחים משומר חומות אחת?

בוודאי. אחרי שומר חומות אחת, חבר הכנסת ביסמוט, מינינו צוות משמעותי שבדק את כל הלקחים שהיו עד רמת ההטמעה של הלקח בהכשרות שלנו. זאת אומרת, היה וראינו שיש לנו פער בטיפול נקודתי בזירת הפס"ד, פער כזה או אחר, בסדר? דוגמה. שימוש ברובה ספוג, באמצעי אל-הרג כאלה ואחרים, היה ואירוע כזה שגילינו שהיה לנו שם חסך כזה או אחר, אנחנו פילטנו את הטיפול בדבר הזה החל מההכשרה של השוטרים החדשים שמתגייסים, ההכשרה של השוטרים שנמצאים בערים המעורבות, דהיינו רמלה ולוד.

השוטרים ברמלה ולוד, כולם עברו הכשרה, מה שלא קורה במקומות אחרים, כי אתה יודע, בתחנות קלאסיות לא כולם עוברים, יש התמחות שהיא מאוד אל מול המשימה שלהם. השוטרים בערים המעורבות, כחלק מהפקת הלקחים של שומר חומות, הונחו, לומדו ותורגלו אל מול הדברים האלה, אל מול הלקחים שהיו. אנחנו שרשרנו את זה עד להכשרה של השוטרים החדשים, ביצענו תרגילים. דרך אגב, ביצענו את התרגילים גם במקומות שבהם אנחנו מלמדים את השוטרים, דהיינו, בתי הספר, אבל עשינו גם תרגילים בתוך הערים עצמן אל מול נקודות החיכוך. התרגיל האחרון שהיה היה לפני חודש, קצין האג"מ?

חודש וחצי.

לפני חודש וחצי בוצע תרגיל שבו כל הכוחות, מהרגע שמפקד המרחב או מפקד המחוז או המפכ"ל שורק ואומר, להלן סימנים מעידים, או אומר, להלן הפרות סדר, שאנחנו מקבלים בכל דרך שהיא, בין אם דרך קריאות 100 או דרך מידע מודיעיני, יש לנו יכולת לאגום את הפק"ל. אני לא אכנס פה לפרטים כי אלה דברים שהם לא לפורום הרחב. יש לנו פה יכולת לאגום את הפק"ל התחנתי, עליו מתלבש הפק"ל המרחבי, כוחות הימ"ר, שיש להם גם משימה מסווגת שאני לא אגיד אותה פה שקשורה בהפרות סדר, ואל מול הדבר הזה כוח מג"ב של 500 שוטרים שנקרא מפקדת הפס"ד של מחוז מרכז, שהיא מתלבשת אל מול נקודות החיכוך שניתחנו אותן מבעוד מועד בערים רמלה ולוד.

אם נרד לטקטיקה, שהיא הרי חשובה, כי בסוף אנחנו נמצאים בפרטים הקטנים, הרי שהערים רמלה ולוד נותחו, כל עיר חולקה לרובעים, לא נשאר מקום שהוא לא מכוסה ברובע. כל רובע שכזה קיבל מעטפת של פיקוד, של סד"כים, של אמצעים. אתן לך דוגמה קטנה, חבר הכנסת.

סליחה, אני חושב שאתה מעלה דברים טוב ויפה לגבי מה שאתה עושה, אבל - - -

שגם מעניינים אותי, אגב.

אבל רק שאלה אחת. לא, צריך לשים את הדיון בהקשר הנכון. אני חושב שכל מה שהוא מתאר כביכול לגבי אלימות לאומנית, ובמציאות בערים רמלה ולוד, מעורבות, אני חושב שהבעיה המהותית שאי אפשר לעבור לסדר היום בדיון כזה, על הפשיעה והרציחות בחברה הערבית, לאום-לאום, בתוך החברה הערבית עצמה. אם יש לך את כל המנגנון הזה, איפה המנגנון הזה מול הרציחות שכמעט אין יום בלוד או ברמלה בלי רצח או ירי?

נדון גם בזה, הבנו את מה שאתה אומר. בשומר חומות אחת לא זוכר שהיו שם, הרעיון שהיה מאחורי שומר חומות אחת היה פשיעה, היה לאומני, ואתה תסכים איתי, הרי אתה אדם הגון, נכון? שלושתכם תסכימו איתי, זה היה על רקע לאומני. או שלא? או שאנחנו משכתבים היסטוריה בזמן אמת?

הערבים היו קורבן.

כרגיל, כמובן, כרגיל. אדוני ימשיך. תן לי ממחטה בבקשה, פעם הבאה שאתה נכנס לפה תבוא עם ממחטה, בא לי לבכות, אתה כל כך מרגש אותי. בבקשה, אדוני, תמשיך.

זה יושב ראש? איזה יושב ראש זה?

זה מה שאני.

איזה יושב ראש? איזו רמה זו?

אתה בקריאה ראשונה, אדוני.

טוב, זה מה שיש לך.

אתה בקריאה שנייה, אדוני.

אבל אפשר לשאול שאלה?

כשהוא יסיים. בבקשה, אדוני, תמשיך.

הערים רמלה ולוד שהיו מוקד ההתפרעויות בשומר חומות זכו למענה משלים, גם מענה טקטי וגם מענה אופרטיבי שכולל חלוקת הערים אל מול הלקחים. אתן דוגמה קטנה. היו אירועים מסוימים שכוחות כיבוי האש התקשו להיכנס, ירו עליהם זיקוקים בכינון ישיר וכולי. הרי כוחות כיבוי האש הם לא כוחות שיודעים להתמודד עם הפס"ד.

אל מול הדבר הזה בוצעו נקודות שהן נקודות שבהן השוטרים ימשכו אותם, יאבטחו אותם, זאת אומרת, העסק פולט, לקחנו בצורה מאוד, מאוד רצינית, ואל מול הדבר הזה כמובן לקחנו את התרחיש המחמיר. זאת אומרת, אנחנו מבינים שהיום, אתה יודע, אתה תמיד נערך, הבעיה שלנו עם ההיערכויות אל מול אירוע כאוטי היא שאתה צריך תמיד להיזהר לא להיערך לאירוע שכבר היה, אתה צריך להיערך לאירוע שיהיה. בדרך כלל, האירועים, עוצמתם עולה, ולכן ההיערכות שלנו היא היערכות לעוצמות גבוהות יותר.

אל מול הדבר הזה בוצע רכש משמעותי, חבר הכנסת ביסמוט, רכש משמעותי של אמצעים, של ציוד וכולי. בואו לא נשכח גם את הממד הקהילתי, כי בסוף אנחנו לא באים להילחם. משטרת ישראל היא גוף לאומי. אני מסתכל אליכם, מסתכל פה לכולם, משטרת ישראל היא גוף לאומי, אנחנו לא באים להילחם פה באף אחד, זו לא מלחמה. אנחנו באים פה לתת שירותי משטרה ולחזק את תחושת הביטחון. אני הוזמנתי פה לדבר על אירועי הפס"ד לאומני, אני יכול, אם תרצו, להגיע לדבר על כל דבר, כולל פשיעה ולתת הסברים לכל דבר. אנחנו גוף שבא לתת שירות לכולם וכולם האזרחים שלנו, ולכולם אנחנו צריכים לתת שירות.

בואו לא נשכח שמי שעשה את הבלגן ומי שבדרך כלל עושה את הבלגן, בין אם זו פשיעה פלילית ובין אם זו פשיעה לאומנית, זה אחוז קטן מהאוכלוסייה. אנחנו לא שופכים את התינוק עם המים. ולכן יש פה ציריים קהילתיים משמעותיים שאנחנו מכוננים אל מול המנהיגים, אל מול מובילי דעת הקהל, אל מול המשפחות ואל מול האזרחים. אני אומר לכם שאני בהערכת המצב היומית שלי ברמדאן ובכל מקום שהוא, בוא, רמדאן, היה גם פורים. אבל בהערכת המצב שלי, השבועית, מפקד התחנה עושה הערכת מצב יומית, אני, אם אין משהו חריג, עושה שבועית, אבל אם יש משהו חריג, אני גם עושה כל מתי שאני צריך.

אבל בהערכת המצב שלי ובהערכת המצב הטריטוריאלית של מפקד התחנה, בכל מקום שיש אירוע שהוא אירוע שיש בו הפרת סדר, בין אם יש בה אפילו קמצוץ של קריאה ללאומנות כזו או אחרת, בסדר? אנחנו מתייחסים לזה בשיא הרצינות. מדובר לפעמים גם בילדים, לרוב, בילדים מאוד, מאוד קטנים. אנחנו מביאים את הילדים, מביאים את ההורים, מביאים את מנהלי בתי הספר, מסבירים להם. אני חייב להגיד פה שיש שיתוף פעולה עם המנהיגים, יש שיתוף פעולה עם המשפחות, ועובדה שאנחנו אוחזים בזה טוב.

מאה אחוז, תודה. לפני שנעבור לחברי הכנסת, כמובן, נציג עיריית רמלה נמצא פה?

כן, הוא בזום.

בבקשה, נשמע את איציק אסרף, ואחרי זה חברי הכנסת.

שלום לכם. השנה הרמדאן עד עכשיו יחסית רגוע תודה לאל ויש היערכות טובה של המשטרה, למעט המקרה שראיתם ביום הראשון של הריצה של הנערים שהכניסה את כולנו קצת לכוננות גבוהה. בכל מקרה, אני רוצה לציין שבעיר יש פורום מנהיגים וישיבות קבועות עם המשטרה והווקף במסגדים. חברי מפקד המרחב תנ"צ קובי מור התייחס שם לסוגיות של האלימות על רקע לאומני, אין לי גם את המידע לפרט כמו שהוא פירט.

אני מבקש שוב מיושב ראש הוועדה באמת לחזק את תחנת רמלה, יש מחסור גדול מאוד של שוטרים. אני אמרתי את זה גם בוועדה הקודמת שישבנו, לתעדף בסיוע את הערים המעורבות, גם בתקציב, וגם באמצעים טכנולוגיים, כי אנחנו צריכים את זה וזה מוכיח את עצמו פעם אחר פעם. תודה רבה.

תודה לך. בבקשה, חברי כנסת.

אני מציע לכולכם, לכולכם, בתחילת הדברים לשבח את הערבים והיהודים בערים המעורבות, לשבח אותם. אתם יודעים מה עברו בשנה וחצי האחרונות? צריך להגיד מילה טובה. אני מהעיר חיפה, שיש בה ערבים ויהודים, צריך לשבח את זה. חברים, זה לא קל, זה לא מובן מאליו. אנחנו נמצאים לא בחלל ריק. יש סכסוך, סכסוך קשה, האנשים ראו דברים איומים, איומים, איומים. כולם ראו מה שקרה ב-7 באוקטובר, איום ונורא. הערבים רואים דברים שחלק גדול מאוד מהיהודים לא רואים אותם. היהודים ראו את מה שהערבים ראו, מה שקרה בעזה? היהודים ראו בדיוק מה שאימא ואבא שלי ראו דרך אל ג'זירה ואל מיאדין? לא. חברים, ראינו דברים איומים, קשים ביותר.

ואני חושב שהערבים והיהודים בערים המעורבות, למרות הקושי האמיתי, משמרים יחסים נורמטיביים. צריך לשבח את זה, חברים, לראות שזה לא רק העיקר, זה מעבר ל-99% ולפעמים ל-100%. אני כבן העיר חיפה רוצה להעלות על נס את יחסי הערבים-יהודים בערים המעורבות בתקופה הקשה ביותר שכולנו עברנו. ואני חושב שזה העיקר וצריך לעודד את זה. לא להסית, לא להסית, אלא לעודד את זה, זה הדבר העיקרי.

סליחה שאני קוטע אותך, אני פשוט חייב לצאת, סליחה שאני קוטע אותך. רק מילה אחת. הישראלי באמת צופה – מה זה צופה, עדיין חי – את הטרגדיה של 7 באוקטובר שתלווה אותנו מן הסתם כל חיינו, כל חיינו היא תלווה אותנו. אמרת לגבי אותם אלה שצופים באיזו תקשורת מקבילה, קרי אל ג'זירה או בשקרים של אל ג'זירה, זו בעיה שלהם. ולהפך, הייתי אומר שאל ג'זירה, אפרופו העבודה של המשטרה, מסיתה עוד יותר את הציבור כדי להגיע לשומר חומות שתיים, ופה צריך גם להגיד גם את זה. ולכן, שכתוב ההיסטוריה בזמן אמת, לא בוועדה הזו.

אני לצערי משאיר אותך עם חבר הכנסת קלנר, אני אומר לצערי כי הייתי מאוד, מאוד רוצה להמשיך ולהאזין לך.

טוב, אתה יודע שיש בינינו פער תהומי.

ואני גאה על כך, הפער בינינו מרגיע אותי, כי אנשים כמוך מביאים לשומר חומות שתיים.

תתבייש לך, תתבייש לך.

אתה בקריאה שלישית, אתה יוצא יחד איתי, יוצאים ביחד, קדימה.

(תרגום חופשי מערבית): סתום את הפה, ילען (יקלל את) הפרצוף שלך. (בעברית): אפס כמוך.

תודה רבה, קיבלתי את זה כמחמאה ממך.

אפס, אפס.

(חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם הוועדה)

קיבלתי את זה כמחמאה. תודה.

(היו"ר אריאל קלנר, 11:39)

חברת הכנסת.

כן, תודה. האמת, אני רוצה להתייחס להרגשה שלי כשקראתי את הכותרת של הדיון הזה. ואני מתפלאת, כלומר, הדיון הזה היה באותה מידה יכול להיות על המסר או מה למדה המשטרה מהאירועים בשומר חומות. יכול להיות גם כן איך מתכוננת המשטרה לחודש רמדאן, יכול היה להיות כל דבר אחר חוץ מאשר הכותרת, בעיניי, הכותרת עצמה של הדיון מסיתה.

אני באה מעיר מעורבת, אני מעכו. אני גרה בעכו ואני נמצאת לפחות חצי מהשבוע בעיר שלי. לא שמעתי על שום מקרה בשנתיים האחרונות, אלא אם תתקנו אותי. ולכן אני שואלת, לא היו מקרים כאלה, להפך, העיר מאוד רגועה, היה שקט מחריד בעיניי בשנה וחצי האחרונות, מין כזה מתח שכולם שומרים על המקום שלהם כדי לא להגיע לשום התנגשות. וזה דווקא טוב שזה היה ככה, לא הייתי רוצה מתח, אבל לפחות שלא הגענו לסוג של התעמתויות או אלימות בתוך העיר.

אני חוויתי בזמנו את שומר חומות והיו הסתות נגדי עד שמפקד תחנת המשטרה היה צריך להוציא הודעה לתקשורת שחברת הכנסת ארבעה לילות הסתובבה איתנו כדי לעזור ולהרגיע את הרוחות. סוג של הודעות כאלה וכותרת כזו, בעיניי, לדיון הזה היא - - -

מה זאת אומרת? מה מפריע בכותרת? לא כתבו עאידה - - -

כי אין אלימות.

אבל הכותרת היא על אלימות על רקע לאומני, לא כתוב אלימות של ערבים כנגד יהודים או הפוך.

לא קשור. יהודים וערבים, אין.

זה שאת מפרשת את האלימות על רקע לאומני, זה אולי מלמד משהו על המציאות שלנו.

אולי תקשיב לי טוב.

מקשיב, אני מקשיב קשב רב.

כי כשדיברתי, אמרתי ששני הצדדים בעיר שמרו, אומנם היה מתח כזה באוויר, אבל שמרו על זה, כך שאני התייחסתי לכולם. אני חושבת שלכתוב אלימות בערים מעורבות על רקע לאומני זה מטעה, כי לא קיימת בינתיים, שנתיים כבר, יותר, שלוש-ארבע שנים. למה אנחנו שמים כותרות כאלה? הייתי רוצה לשמוע או מהמשטרה דיווח, תגידו לנו, כמה מקרים כאלה היו בשנתיים האחרונות, בשלוש השנים האחרונות. מה רשמה משטרת ישראל כאלימות על רקע לאומני? אם זה בא מערבים, אם זה בא מיהודים, בערים מעורבות. האם היו מקרים כאלה שאפשר להזדעק ולקיים דיון עליהם או לא?

מצד שני, אני מאוד מקווה שאיך שלמדתם את הלקחים ואיך שפיתחתם הכשרות מיוחדות, שזה יעשה בעניין הפשיעה. כי בינתיים בערים המעורבות אנחנו סובלים מפשיעה שהיא בעיקר מרוכזת בתוך האוכלוסייה הערבית. ורמלה ולוד, כולנו יודעים מה קורה בהן וכולנו ראינו את המקרים האחרונים. וחבל, חבל שאנחנו מזבוב עושים גמל, והגמל, הופכים אותו לבלתי נראה. למה? למה צריך לשים כותרות כאלה?

אני הייתי פותחת את הישיבה, וחבל, הגעתי באיחור כי אני בהצבעות בכספים, אבל האם קיבלנו מידע כמה מקרים כאלו היו בתקופה האחרונה? אם לא, אני מבקשת עכשיו לשמוע, מה הסטטיסטיקה על מקרי האלימות שבכותרת פה?

אני חושב שהבקשה היא במקום, גם לשמוע, אבל אני חושב שחשוב לציין, הזכרת את הנושא של הפלילי, שבהחלט, בוודאי שמחויבותה של המדינה לטפל בפלילי, אבל אנחנו יודעים שהפלילי והלאומני השתרבבו להם ביחד בשומר חומות, לכן זה רק מגביר, לא מקטין, בלי קשר לזה שצריך לטפל בפלילי, אלא זה רק נותן עוד נדבך לנושא של הטיפול הפלילי. אני בכל מקרה אשמח להתייחסות, אולי לא שמעתי גם קודם, כי אני מבין שכן התייחסתם לדברים שהיו. אם יש למישהו משהו להוסיף, אני כמובן לא רוצה שאנשים יחזרו פעמיים.

לא, האם היו סטטיסטיקות שניתנו לוועדה בנושא?

לא רק לוועדה, אלא אם יש בכלל.

אני בהיבט הזה אגיד כמה מילים. אני לא רוצה להיכנס לכמויות, אני חושב שזה גם לא נכון. יש לי את האירועים או את הזה.

למה? אבל הוועדה מבקשת לדעת.

אני אענה לך. אני אומר ככה, אני התחלתי בזה ואמרתי, השנה אין איזשהו משהו ששונה משנים קודמות. זאת אומרת, אין פה אירועים ששונים משנים קודמות, אין פה איזשהו משהו שמעיד על איזושהי תופעה או משהו שקורית שלא הייתה בשנים קודמות ואין איזושהי אסקלציה בעניין הזה. ולכן אני חושב שזה לא המקום להתחיל לפרט אירוע כזה או אירוע אחר בקטע הזה.

סליחה, אני לא ביקשתי פירוט של אירועים, אני ביקשתי לדעת כמה משטרת ישראל רשמה לעצמה עבירות של אלימות על רקע לאומני בשלוש השנים האחרונות. זכותנו כנציגי ציבור שמגיעים לדיון לבקש את המידע הזה כדי לדעת. אתה אומר לי שלא הייתה אסקלציה, ששום דבר לא היה כמו, יכול להיות שהיינו באפס ועכשיו זה אפס, אבל מי ששומע אותך לא יודע כמה, מה הנפח של התופעה, ויכול להיות שהיינו ב-150 מקרים בשנה ועכשיו אנחנו ב-160, זה לא שינוי דרסטי.

בלי שנדע על מה מדובר לא נוכל להתרשם. גם לא נוכל להעריך האם כל ההיערכות שאתם עשיתם כן מביאה תוצאה או לא. בלי אפילו להתווכח על מה קרה בשומר חומות ובאמת מה הסיפור שם ומה הנרטיב ששווק. כי אני הייתי שם, אני לא אכנס לזה. אני מאוד עניינית, אני מדברת על הדיון הזה ועל האמירה שיוצאת ממנו, על זה אני מדברת. אני חושבת שכן כדאי שתביאו לנו נתונים. אולי לממ"מ יש נתונים.

שמי רמי, חוקר בממ"מ. במסמכים שפרסמנו בעבר בהקשר של פשיעה ופשיעה בערים המעורבות בפרט התייחסנו בקצרה לאירועים על רקע לאומני. ואני אומר בקצרה מכיוון שבנתונים שאנחנו מקבלים מהמשטרה הם מסווגים עבירות כעבירות על רקע לאומני לא בצורה שיטתית או סדורה. מהמענה שקיבלנו בזמנו מהמשטרה הבנו שכל שוטר בתחנה יכול לסווג אירוע כאירוע לאומני במידה שיש לו הוכחות ברורות לכך, אבל זו החלטה של השוטר, ושוב, רק אם יש החלטות או - - -

זה לא מדויק.

אני יכול להתייחס לנתונים שקיבלנו וההסבר.

כדאי שנדע, כי זה מחייב - - -

אני מניח שאם הוא בא, ולא יודע מה, וצועק "איטבח אל יהוד", בוודאי שזה נקרא לאומני, ולצורך העניין, אם אלה דברים מאוד, מאוד מובהקים ברמה הפלילית, כן. אבל יש הרבה מאוד, ראינו את זה בשומר חומות, מקרים של ביניים. ומשפחות פשע וארגוני פשע הפכו מפלילי פתאום ללאומני. הדברים לפעמים משתרבבים.

האמת, זה לא היה. זה לא היה של ארגוני פשע.

משטרת ישראל, זה מהנתונים שנמצאו בוועדות פה.

תשאל אותם, אני מוכנה.

לא רק ארגוני פשע, אבל עבריינים פליליים.

היו יריות בעכו, כן, של אדם אחד, והיו בלוד דווקא יריות מהצד האחר ונרצח אדם, במקרה הזה על רקע לאומני יהודי, לא ערבי. אוקיי? בוא לא ננפח את האירוע.

אלה העובדות שהיו, אלה העובדות שנמסרו לנו כוועדה. בואי נגיד ככה, היו מקרים לכאן ולכאן, בואי לא נעשה מזבוב פיל ומפיל זבוב. אם אנחנו מדברים על שומר חומות, אנחנו יודעים בדיוק מי היה התוקפן. מי היה התוקפן בשומר חומות, אנחנו יודעים בדיוק מי יצר 99% מהאירועים הלאומניים.

מי היה התוקפן? לא. תשמע, אנחנו לא מסכימים 100%, אבל בסדר.

רק יהודים נרצחו בשומר חומות.

הלינצ'ים, אנחנו ראינו.

באמת?

כן, רק יהודים.

מה היה בלוד? מי נרצח בלוד?

יגאל יהושע נרצח בלינץ' בכניסה לשכונת גני אביב.

הנה, המשטרה יושבת מולנו.

אנחנו ראינו את שומר חומות ובואו לא נשכתב את ההיסטוריה ונספר סיפורים שלא היו ולא נבראו.

חסונה לא נהרג בשומר חומות, לא נרצח. חסונה לא נרצח.

אני קיבלתי את בקשתך על דברים על מה שקורה עכשיו וזו בבקשה לגיטימית, אנחנו רוצים אבל להמשיך כרגע לשמוע את שאר הגורמים.

עדיין לא קיבלנו. אבל אין נתונים.

חבר הכנסת, אני רק רוצה להגיד משהו לאור המידע שנאמר כאן, לדייק אותו. לא כל שוטר יכול להחליט על אירוע שהוא אירוע לאומני, זה עובר מסרקות שלנו. יש סל של אירועים, בין אם זה אירוע שמתקבל על ידי המוקד ובין אם זה אירוע שמדווח לתחנה. כמובן על כל הדברים האלה עוברים אחרי זה המפקדים, קצינים, ומסווגים את האירועים, ולכן זה לא כלאחר יד.

טוב. אני כממלא מקום שגם לא היה, מחילה, אני באמת רוצה להמשיך קדימה את הדיון. יש לנו פה את מנהל המחלקה המשפטית של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עו"ד אורי נרוב. שלום לך, אדוני, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להזכיר שבאמת בזמן האירועים של שומר החומות והמתיחות הגבוהה ששררה בין יהודים לערבים היו באמת למרבה הצער גורמים קיצוניים שבמקום לפעול להרגעת הרוחות, במקום לפעול להורדת מפלס האיבה והעוינות בין יהודים לערבים ראו בשעת המשבר הזו שעת כושר כדי להגביר את הפעילות השוטפת המסיתה והאלימה שלהם, להלהיט את הרוחות וללבות את השנאה והשיסוי הגזעניים כנגד הציבור הערבי בישראל.

ואני מדבר על שני ארגונים מאוד, מאוד ספציפיים, אני מדבר על ארגון לה פמיליה שידוע באוריינטציה הקיצונית, האלימה והגזענית שלו, וארגון להב"ה שמסית דרך קבע לגזענות ולאלימות נגד ערבים. אני מזכיר שמי שעומד בראש הארגון הזה הוא התלמיד והממשיך של כהנא, מי שהורשע בהסתה לטרור רק לאחרונה ומי שנפסל להתמודד בכנסת בשל הסתה לגזענות. שני הארגונים האלה נטלו חלק מאוד, מאוד משמעותי ופעיל בגל העכור של הסתה ואלימות על רקע גזעני ששטף את החברה הישראלית בשומר החומות, והם עשו שימוש מאוד מאוד נרחב ברשתות החברתיות, בקבוצות וואטסאפ, טלגרם.

אלה השניים היחידים שמצאת? השניים היחידים שמצאת שעסקו בזה?

אלה השניים שאני רוצה לעמוד על התרומה המאוד משמעותית שלהם לאלימות בשומר החומות ואני חושב שזה חשוב לשמוע את זה במיוחד מנציגי המשטרה.

תשמע, אתה מזכיר לי את המועצה לזכויות אדם באו"ם, זה נראה לי בערך. טוב.

הארגונים האלה השתמשו, כמו שאמרתי, ברשתות החברתיות כדי להפיץ - -

אותה רמה של אובייקטיביות.

אתה לא חושב שהם מסיתים, מהארגונים האלה?

- - שנאה וללבות הסתה כנגד ערבים, וזה היתרגם באמת למעשי אלימות קשים כנגד ערבים בשטח. עד כמה שידוע לי, למיטב ידיעתי - - -

כאין וכאפס לעומת ההסתה שהייתה - - -

לא, לא.

כאין וכאפס, גם אם הייתה כזו.

כל מי שמסית, אנחנו נגדו.

אבל זה בדיוק הרעיון שאנחנו רוצים, זו לא שאלה של מי יותר או פחות, זה עניין של לטפל בכל הסתה.

זו שאלה של הסתה. מי יותר, מי פחות, זה משהו אחר.

השאלה היא על מה שמים את הפוקוס.

אבל זה בדיוק העניין, צריך לטפל בהכול. הסתה היא הסתה היא הסתה, זה לא משנה. וצריך לשים את הדגש גם על הדבר הזה ולטפל גם בדבר הזה. אם רוצים לטפל באופן אפקטיבי בזה שבאמת לא יהיה שומר חומות שתיים, זו דעתי.

שומר חומות נפתח בצורה מאוד, מאוד ברורה על ידי צד מסוים והיה צד מסוים אחר שהתגונן. כמובן שיכול להיות שהיו אנשים שעברו על החוק, יכול להיות שעברו על החוק, כמובן צריך לטפל בכל אחד, אני איש ששומר חוק אני לא בן אדם שמחפש להגן על מי שעובר על החוק.

אתה יודע על האוטובוסים והרכבות שהגיעו לעכו עם אנשים שהם בכלל לא שייכים לעכו והתחילו לתקוף?

מי תקף ומי השתולל בעכו.

לא, תבדוק את ההיסטוריה. הם הגיעו לפני שהיו תקיפות.

מי? את מור ג'נאשווילי שביצעו בו לינץ'? מי עשה בו?

הם הגיעו לפני. הם הגיעו לפני ותקפו בשכונת וולפסון ליד הרכבת לפני. אתה פשוט לא היית שם, על מה אתה מדבר?

בואו נספר לכולנו סיפור, לכל עם ישראל, שאירועי שומר חומות בכלל היו התקפה של הרוב היהודי על המיעוט הערבי, זה מה שהיה בשומר חומות. בואו נספר סיפור, אף אחד לא היה ולא נברא.

אתה תרצה לסלף את הדברים שלי? תעשה, אבל זה לא מה שאני אומרת.

זה מסתדר יופי, אפשר גם לספר על זה שישראל התחילה את מלחמת 7 באוקטובר, ישראל בכלל התחילה את כל המלחמות פה.

זה לא מה שאני אומרת. כמו שנאמר שרק יהודים מתו, מישהו מחק שאזרח ערבי כן נהרג, ועד היום, והוא הוצא מהכלא, הרוצח הוצא מהכלא בהוראת שר בממשלת ישראל שהיום הוא יושב ראש הכנסת.

אנשים נשרפו חיים במלון בעכו, מי שרף אותם חיים? מי העלה באש מלון בעכו? מי העלה באש?

היום הוא יושב ראש הכנסת.

מי העלה באש מלון בעכו?

עד היום הזה מישהו הועמד לדין על רצח חסונה בלוד? לא.

והאדם שנעצר והיה צריך להאשים אותו יצא בהוראה, אז היה שר. נו, באמת, תגידו את האמת, כל הנראטיב. אתם רוצים? כמו שאני מספרת את הכול, תספרו גם את הכול. אם אתם באמת רוצים להגיע לפתרון. אם המטרה מהדיון הזה היא להסית זה משהו אחר.

חברת הכנסת, אנחנו רוצים לשמוע גם את האורחים שלנו.

אל תזדעזע כאשר הוא אומר על להב"ה.

אף אחד לא מזדעזע.

להב"ה לא רק מסיתים, להב"ה תוקפים גם כן.

אני שאלתי, כמי שקורא לעצמו, איך קוראים לארגון שלך? המרכז הרפורמי לדת ומדינה, מנהל המחלקה המשפטית שלו העלה שני ארגונים, שני ארגונים. אני חשבתי, אני באמת שמעתי, אלה שני הארגונים שיצרו את שומר חומות. טוב, בסדר, הבנתי.

אדוני, אני מעולם לא אמרתי שאלה שני הארגונים שיצרו את שומר חומות, אבל אמרתי שהייתה להם תרומה משמעותית.

כי השאר, 90% מהנוכחים מדברים עליהם.

חברת הכנסת, בואי ניתן לאורחים לדבר. אני חושב שבסך הכול את לא מתנגדת לדברים שהוא אומר, לדעתי. בואי ניתן לו, בבקשה.

לא, רציתי לברר איתך אם אתה מתנגד, פשוט מאוד.

אני רק אסיים באמת את הדברים שהתחלתי לומר אותם. אני שוב אומר, עד כמה שאני יודע, מי שעומד בראש הארגונים האלה, מי שמפעיל את כל הפעילים של הארגונים האלה לא נתנו את הדין על המעורבות שלהם בשומר החומות. ואני רוצה להזכיר, שוב, הנושא של הדיון, ממה שאני הבנתי אותו, זה באמת שומר החומות, זו ההיערכות לשומר החומות או האלימות על רקע לאומני וישר כולנו נזכרים בשומר החומות.

באמת בשנים שאחרי אירועי שומר החומות ואחרי הטבח של 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, אנחנו ראינו שבאמת אותם הגורמים הקיצוניים, בליווי גורמים קיצוניים אחרים, כן ליבו שוב את להבות השנאה והגזענות כלפי הציבור הערבי ושוב פעם התפרסמו האזהרות שמדינת ישראל צריכה להיות מוכנה לתרחיש שומר חומות נוסף שממש-ממש נמצא בפתח, זה ממש עוד רגע כאן. חבר הכנסת בן גביר אמר מפורשות אחרי 7 באוקטובר, "לדעתי שומר חומות שתיים בפתח", והוא גם הורה למשטרה בהיותו דאז השר לביטחון לאומי, גם הנחה את המשטרה להיערך בהתאם. ואנחנו ראינו שמדובר פה באזהרות שפשוט הגבירו את חומות החשדנות והאיבה בין יהודים וערבים.

אבל בפועל לא נפתחו אירועי שומר חומות שתיים, ברוך השם.

וראינו שחרף האזהרות החוזרות ונשנות - - -

אולי בזכות.

אבל חרף האזהרות, ראינו - - -

אולי בזכות ההכנה.

אני לא יודע אם בזכות או לא בזכות, אבל - - -

אתה אומר חרף, אולי בזכות. אתה קושר סיבה ותוצאה איך שאתה - - -

איך בזכות?

אני לא סותר את הדברים שלך.

אולי בזכות זה שהמשטרה נערכה בצורה מסוימת, היא הבהירה שיהיה אפס סובלנות כלפי אירועי אלימות, לא היו אירועי אלימות. זה נראה לי יותר סביר, אבל בסדר.

זה היה נכון אם היו ניסיונות.

לא, אולי יש חשש לניסיונות.

אבל אם היו ניסיונות וכשלו - - -

אולי יש חשש לניסיונות.

אתה לא מוכן אפילו לתת לנו קצת קרדיט שהיה רוגע בערים המעורבות?

המציאות בסופו של דבר זה מה שאני בא לעמוד עליו, המציאות בשורה התחתונה.

אני מבין שצריך לתת צל"ש על זה שלא מתפרעים ולא שורפים סתם ככה יהודים רק בגלל שהיו אירועי 7 באוקטובר.

לא.

באמת, כולנו צריכים להגיד תודה ולתת אולי להדליק משואה ביום העצמאות.

אני מזכיר שזה לא היה רק אחרי 7 באוקטובר, גם לפני 7 באוקטובר הזהירו אותנו מזה ששומר חומות נמצא בפתח.

בסדר. יש פה עוד מספר ארגונים שרוצים לדבר והזמן שלנו קצר.

אם רק תתנו לי בבקשה לסיים את המשפט שרציתי להגיד. שמענו פה בסופו של דבר גם מנציגי המשטרה שלא נרשמו אירועים מיוחדים על רקע לאומני בערים המעורבות, וחשוב מאוד, מאוד להדגיש שבסופו של דבר אם אנחנו רוצים באמת להיערך באופן אפקטיבי לאירוע כזה ככל שיקרה, כל הכנה כזו צריכה לקחת בחשבון גם את כל הנושא של ניטור הרשתות החברתיות, סיכול הפעילות הרעילה והמסיתה והגזענית של גורמים אלימים ומסיתים כמו לה פמיליה ולהב"ה.

החינוך. אני לא יודע אם זה רלוונטי פה או לא רלוונטי פה, אבל ככל שמדינת ישראל תקדים להבין בצורה הכי, הכי ברורה שלא משתמעת לשני פנים לחייב כל מוסד חינוכי, החל מגנים, בתי ספר, תיכונים, במגזר היהודי, במגזר הערבי, לכלול בתוכנית הלימודים של תלמידי מדינת ישראל את החובה, ולא כאופציה, אלא כחובה לעסוק בחינוך לחיים משותפים של יהודים וערבים, בחינוך נגד גזענות, הסבירות לאירועים של שומר חומות או לאירועים לאומניים של אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות ובכל מקום רק תלך ותקטן. וזה המקום שאני קורא לכנסת ישראל באמת לקדם את המהלך הכל כך חשוב הזה.

תודה רבה. אבישי קיסרמן, רכז שטח ארצי של ערי ישראל נמצא כאן?

כן. תודה רבה. אני חושב שבפתיחת הדברים צריך להגיד תודה רבה למשטרת ישראל על כל העבודה הקשה והמסורה. אני אישית שירתי במשטרת ישראל כשש שנים, במהלך שומר חומות הייתי בעיר לוד, אני תושב העיר לוד. ראיתי את העיר שלי בוערת, נשרפת, ראיתי שוטרים נלחמים מבית לבית, עשרות אירועי ירי על ידי תושבים מקומיים שצילמנו ותיעדנו וראיתי את זה בעיניים. ואני חושב שהמשטרה עושה עבודה חשובה וצריך גם להוקיר לה תודה על זה.

אני חייב לציין שהשנה, ביחס לשנים עברו, אני כ-11 שנים גר בעיר, הרמדאן הכי שקט מבחינת נפצים וחזיזים וזיקוקים, בפרט זיקוקים, כך שניכר שנעשית עבודה בשטח. אבל יחד עם זאת, אני פה כי אני מייצג מאחוריי גם את תושבי העיר שלי ותושבי ערים ומקומות נוספים שארגון ערי ישראל מלווה מהקמתו.

מאיזו עיר אתה?

מלוד. מאז הוקם אחרי שומר חומות. ואני רוצה להחזיר את המיקוד לנושא שהיה כתוב על הכותרת, אלימות לאומנית בערים המעורבות. מבחינת איסוף הנתונים, ארגון ערי ישראל מקבל מהקהילות המון, המון נתונים על אירועים שמסווגים כלאומניים. אני לא יודע אם המשטרה מסווגת אותם כך, אבל אני יודע שזריקת אבנים שמגזר ערבי זורק על יהודים זה אירוע שהוא לאומני. אנחנו יודעים שבחלק מהמקרים תושבים פנו אלינו שבתלונות זה נפתח כמעשה קונדס, בהמשך למה שרמי אמר. אני יודע שהמערכת, יש לה דרכים לבדוק אחר כך שהדברים יעברו כאירוע לאומני, אבל לצערי המון, המון תלונות נסגרות או כעבריין לא נודע או כחוסר עניין לציבור, והדבר יוצר חוסר אמון מטורף אצל התושבים, ובעיקר אצל בני הנוער במגזר היהודי שהם אלה שמותקפים, לרוב בשעות הערב.

במסגרת הנתונים שארגון ערי ישראל אסף, אני יכול לומר לכם שביחס, ויש לי את הנתונים לכל מי שירצה לקבל אותם, אני מדבר כרגע על לוד ועל רמלה בדגש על העיר לוד. אנחנו מדברים על לפחות 13 אירועים מאז תחילת חודש מרץ, כאשר בינואר-פברואר היו לנו כ-8 אירועים בשני החודשים הללו. חלק מהאירועים הללו לא מדווחים למשטרת ישראל בגלל אותו חוסר אמון שציינתי והדברים ברורים.

על אילו אירועים אני מדבר פה? אני מדבר פה על זריקות אבנים, רק השבוע ילדה בלוד, מרחק מטר מתחנת המשטרה, נחבלה בידה. ילדה קטנה, אפילו לא רצתה להגיש תלונה, ההורים לא רצו, רק בגלל עוגמת הנפש שהם יודעים שאחר כך זה נסגר. הצקות ואיומים, משפחה מהמגזר הערבי שמונעת מאישה יהודייה לחנות בחנייה שהיא חנייה ברחוב שכל אדם יכול לחנות שמה, לא על רקע של חנייה של בית ולא על סכסוך כזה או אחר. וכמובן התחנה מטפלת בזה ביד רמה וביד קשה כמו שצריך, אבל זה רק חלק קטן מהאירועים.

אני מדבר איתכם על זריקת אבנים יום-יומיות, גם על ניידות משטרה, אני אישית ראיתי בעיניים. ואני אומר שוב, בלוד יש מחסור של כ-90 תקנים במשטרה. שוב, אני מייצג פה מאחוריי גם את התושבים, התושבים מתנדבים בכיתות הכוננות, במשטרה, ביאח"ה, נותנים כתף לתחנה, אבל נדרש פה מענה מהותי כמו תיאוריית החלונות השבורים של ג'וליאני בניו יורק. בעיר אשר בה אנשים יכולים לנהוג איך שהם רוצים, לנסוע עם אופנועים, לעשות רעש של אזעקות, וזה רק חלק מהדברים שאנחנו חווים כתושבים, מן הסתם שיהיה בה ירי ויהיו בה נשקים ויהיו בה אמל"ח ועבירות חמורות יתבצעו.

צריכים יותר שוטרי סיור ברחובות שיתנו דו"חות, שיורידו רכבים מהכביש על נהיגה פוחזת. אני הייתי עד ולכל הדברים האלה הייתי עד בעיניים, אדוני יושב ראש הוועדה. אישה מהמגזר, ששוב, זה לא רק הלאומני, נכון, אתה צודק, אבל הם מרשים לעצמם לעשות דברים שאנחנו כאנשים שומרי חוק לא מרשים. ובעיר שבה הדברים האלה נמצאים נראה ירי ונראה רצח.

וכן, זה גם בשביל המגזר הערבי. אני מדבר הרבה עם תושבים מהמגזר הערבי שסובלים הן מהמואזין, שרק בחודש האחרון מאז תחילת הרמדאן, ולא נדבר על מה שקרה בתחילת המלחמה, צועק בקולי קולות, ואנחנו מרגישים שזה מחובר אד הוק לכל האירועים שקורים בארץ, אירועים של פיגועים.

צועק? בושה שאתה אומר צועק.

ואנחנו שומעים את העלייה בצעקות של המואזין.

מה זה צעקות? המואזין לא צועק.

אני אסביר לך. המואזין - - -

תשתמש במילים מכבדות.

הוא מתכוון לקורא בקול רם, בסדר.

אני רק אגיד שאם אני אפתח על גג הבית שלי מה שנקרא רמקול שקורא לתפילה, אני איקנס באותו הרגע. לא ברור לי, ואגב, המשרד לאיכות הסביבה ניטר, בדק ויש חריגות. נדרש טיפול מהותי בדבר הזה והתושבים הערבים סובלים בדיוק כמו היהודים. סוגר את הנושא הזה, אני עובר הלאה, כי אני לא רוצה לקחת מהזמן של הדוברים אחריי.

אני אגיד לגבי האירוע ברמלה. האירוע ברמלה שהוזכר פה, מעדות שקיבלתי מתושב, הנערים הערבים יצאו מהמסגד בעיר לאותו מסע של הפחדה שהחזיר את התושבים אחורה לשומר חומות. בסרטון שאני אישית צפיתי בו נראית גם זריקה של חפץ בוער לכיוון הישיבה שם, סרטון שלא היה בתקשורת. אני חושב שחשוב להכיר את הנתונים האלה ואת האירועים האלה.

ואני אומר שוב, המשטרה עושה כל מה שהיא יכולה, אבל מדינת ישראל חייבת להבין שהמוקד הבא של האירועים של שומר חומות שתיים שכל הזמן מוזכר פה יהיה בלוד או ברמלה, לא יהיה באף מקום אחר. אני בקשר עם תושבים מעכו, נכון, המצב בעכו רגוע, המצב ביפו רגוע. חבר'ה, בלוד ורמלה המצב שונה.

דבר אחרון שאני רוצה לומר לגבי שומר חומות.

שנייה, איך אתה מסביר, אם אתה יכול בכלל להסביר? אתה אומר שבלוד המצב כזה, בעכו המצב טוב או בסך הכול יש מצב רגוע ושקט, ובלוד ורמלה משהו מבעבע. איך אתה מסביר את זה?

קודם כול, קטונתי מלהסביר תופעות שהן באמת ענקיות מבחינת המגזר הערבי, אבל אני יכול לומר שאני השבוע ביקרתי בעיר יפו, נפגשתי עם תושבים, ביפו שקט. יש לזה כמה סיבות ממה שאני מבין מהתושבים. סיבה אחת זה שמה שנקרא לצד השני יש מה להפסיד. התחושה ברחוב בלוד וברמלה, בעיקר בלוד, אני מחזיר את זה ללוד, שאין מה להפסיד, הפשע שם חוגג. וכמו שאמרתי, במקומות שבהם אפשר לבצע עבירות קלות מאוד ואף אחד לא יתפוס אותך. אני רואה אזרחים נוסעים, שוב, גם במגזר היהודי אפשר לראות את זה, זה לא רק במגזר הערבי, אנשים נוסעים עם טלפונים ביד, מדברים ליד התחנה. אנשים לא מפחדים, חייבים להחזיר את ההרתעה של משטרת ישראל בצורה הכי קשה.

ואני חושב, ואני אומר דברים שאני חושב עליהם, איזושהי תיאוריה שאני מבין לאורך השנים, גם כשוטר לשעבר, זה נקרא תיאורית הפרנויה העבריינית. שאותו עבריין יהיה בפרנויה, הוא לא ידע מאיזה מקום יצוץ לו השוטר וייתן לו את הדו"ח, יוריד לו את הרכב מהכביש והוא ייקנס. הכסף, זה מה שמשחק, הכלכלה, הפגיעה בכיס, החילוט, החילוטים, ושם - - -

בוא נתכנס לסיום כי אנחנו כבר לקראת הדיון הבא.

משפט אחרון. אני רוצה לגלוש כבר לכל הנושא כי הזכרתם את שומר החומות, אדוני.

נושא הפשיעה הוא בהחלט נושא מרכזי בעיסוק של הוועדה הזאת ולכן אני מניח שהיושב ראש, גם הנכנס, יעסוק בזה המון. וזה חורז את כל התחומים של אכיפת החוק במדינת ישראל.

בהחלט. ואני רוצה לסיים בשני משפטים וזהו. שומר החומות שהזכרתם פה, במחקר שארגון ערי ישראל עשה על הרשתות החברתיות, וגם על זה הייתה ועדה פה בכנסת, ראינו איך ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל ביחד עם ועדות העם, הוועדות העממיות, אלו תנועות נוער של המגזר הערבי, הלכו ותידלקו ברשת, בפייסבוק, את היציאה של ההמונים לרחובות וזה מה שהתסיס, חלק מהדברים שהתסיסו את האירועים בלוד באופן ספציפי.

ולגבי הסכנה משומר חומות שתיים, וזה המשפט האחרון, היום הנשק והאמל"ח, ואנחנו רואים את זה בפשע שיש היום במגזר הערבי, ברציחות שהם סובלים מהן מדי יום, הנשק והאמל"ח רב הרבה יותר בעקבות המלחמה ונגיש יותר ונזיל יותר, ואנחנו מרגישים ושומעים את זה, כל יום שומעים ירי. זה ירי בעקבות סכסוכים, אבל צריך לטפל בזה גם. תודה רבה.

תודה רבה לכם ותודה על כל הפעילות באמת שאתם עושים. איתנו אחרון, עו"ד שי גליק, בצלמו.

שי גליק מארגון בצלמו. אני אדבר בקצרה. לפני שלושה שבועות היה אמור לעלות בתיאטרון בחיפה, תיאטרון עירוני בחיפה, שהוא ממומן כולו כמעט, 90%, מעיריית חיפה וממשרד התרבות, והוא בנכס עירוני גם כן, מופע סטנד-אפ של קומיקאי שנקרא נידאל בדארנה, קומיקאי מפורסם בחברה הערבית, למי שלא מכיר. המופע היה על אירועי 7 באוקטובר, אבל במופע עצמו הוא משבח את הפלסטינים והוא אומר שם, איך יודעים שטויוטה זה אפס תקלות? הפלסטינים הוכיחו את זה ב-7 באוקטובר, ויש לו עוד כל מיני, מי שרוצה, זה מופיע ברשת.

אני פניתי למשטרה ולעיריית חיפה ומשרד התרבות והם באמת ביטלו את האירוע, ואז זה היה אמור לעבור לנצרת, מי שמכיר, וגם שם המשטרה ביטלה וגם בסוף זימנו אותו לחקירה. יש גורמים קיצוניים שמנסים להסית ולהתסיס וללבות את האווירה. נכון, באמת הרמדאן הזה מאוד רגוע, אבל יש גורמים קיצוניים, וברגע שבאותה שנייה עוצרים אותם, הם מורידים את הראש.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו על החוצפה של אותם הגורמים הקיצוניים. אותו נידאל באדרנה, אחרי שמנעו לו את האירועים, שוב פעם, מופע הסתה, הוא שלח תלונה דרך ארגון עדאלה שהוא ארגון קיצוני גם כן ליועצת המשפטית לממשלה, איך סותמים לו את הביטוי? זכותו לצחוק על היהודים, זכותו להסית לרצח יהודים. הוא ברוב חוצפתו התלונן על זה שמונעים ממנו להסית נגד יהודים. הדבר הזה לא יאמן. ואותם ארגונים קיצוניים ואותם גופים קיצוניים, הם צריכים להבין רק דבר אחד, מעצר, החרמה, סגירת אירועים, סגירת מקומות כאלה. כי הקיצוניים האלה הם אלה שמנסים להסית ולהתסיס וללבות את האווירה.

אני רוצה לסיים במילה אחת. מי שמכיר, בחיפה יש סצנה של חבר'ה ערבים קיצוניים שבאים להתסיס את האווירה. ואתם יודעים מי הכי נלחם בהם? אותם תושבים ערבים. הם אומרים, אתם הורסים לנו את העיר. וגם בנצרת, מי שמכיר את הסרטון המפורסם של ראש עיריית נצרת שאמר על איימן עודה, אתה הורס לי את העיר. המאבק בקיצוניים זה לא רק למען היהודים, זה למען כולם, למען היהודים והערבים. וכמו שאמר לי ראש עיר ערבי, אנחנו לא בעד דו-קיום, אנחנו בעד הרמוניה משותפת. אני אומר לכם, דווקא בגלל החובה לשמור על האיזון ועל ההרמוניה, באותם קיצוניים צריך לטפל ביד הכי ברזל, הכי קשה, שיפחדו כל רגע ולעצור אותם וכתב אישום ומעצר עד תום ההליכים.

שי, תודה רבה. ניר רובין סירקין, אנחנו כבר ממש בשניות האחרונות.

אני ניר, תושב נוף הגליל, אני מרכז את התחום של ערים מעורבות בעמותת יוזמות אברהם. אני רוצה להגיד שממה שאני מכיר, ודיברו על זה כבר, אין בעיה של אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות, הבעיה שיש לנו, וזה קשור גם לדוגמאות שאתה נתת, החבר כאן, הבעיה שיש לנו היא בעיה של חוסר ביטחון אישי. יש בעיה של ביטחון אישי, אני יכול להגיד גם בתור תושב נוף הגליל, העירייה לא מקבלת מספיק עזרה מהמדינה כדי לשמור על הביטחון האישי, זה הרבה נמצא בידיים של העיריות. עיריות לא תמיד מצליחות לעשות את זה.

ביטחון אישי זה לפעמים יכול להתפרש כמשהו לאומני או כמשהו פלילי, אבל בסוף הילדה הזאת שזרקו עליה את האבנים או הצעירים שהתקהלו באיזשהו מקום, הרבה פעמים אלה צעירים חסרי מעש, אלה אנשים שאין להם ביטחון תעסוקתי, אלה אנשים שחיים בשכונות כמו שכונת הרכבת בלוד שאין לה שירותים ואין לה אישורי בנייה, אלה אנשים שמרגישים שאין להם עתיד.

הרבה פעמים אנחנו מדברים פה על צעירים שעושים איזשהו משהו שהוא קשור בכלל בתחום של חוסר תעסוקה ופשיעה ובגלל שהם ערבים וזה קרה ליד מישהו יהודי או כלפי מישהו יהודי הופכים את זה לפשיעה לאומנית. וזאת הסכנה, הסכנה היא שגם התושבים הערבים וגם התושבים היהודים סובלים מזה, זה פוגע ביחסים, ומשהו שהוא קשור בכלל לחוסר מעש, קשור לעוני, קשור לחוסר אופק הופך בסוף למשהו שמתפרש ללאומני וזה יכול לגרום לאיזשהו קושי, לאיזושהי הצתה של אלימות בין ערבים ויהודים.

הדבר הנוסף הוא שבערים האלה אין מפגש בין האוכלוסיות שאנחנו דואגים לו. אין במערכת החינוך מספיק השקעה בלימוד עברית אצל הערבים, מספיק השקעה בלימוד ערבית אצל היהודים. חסרים עובדים סוציאליים, אתם יודעים כמה תקנים של עובדים סוציאליים חסרים בלוד ורמלה, כמה תקנים של שוטרים חסרים בלוד ורמלה? אין מי שיטפל בתופעות החברתיות שקורות.

שנה שעברה נרצחו 17 אנשים, 17 אזרחים בלוד ו-16 אנשים ברמלה. אנחנו מדברים על זה שהתרחש לא מזמן פיגוע ירי, אירוע רצח בלוד בצוהריי היום בשוק, ואף אחד לא פוחד שיתפסו אותו, אף אחד לא דואג שהמשטרה תלך בעקבותיו.

עכשיו אני שואל, אוקיי, אני מבין שנערכים פה בצורה מאוד משמעותית לאירועי מאי שאולי יחזרו, איפה ההיערכות לטיפול בפשיעה? איפה תקנים לשוטרים? איפה טיפול בדברים שמעסיקים אותנו כתושבי הערים המעורבות? הייתה החלטת ממשלה מצוינת לפני שנתיים שקראו לה החלטה 1834, החלטה להשקעה בערים המעורבות בצמצום הפשיעה, בצמצום הפערים, ביצירת יחסים טובים יותר בין ערבים ויהודים. ההחלטה הזאת לא מתוקצבת כבר שנתיים. צריך לתקצב, צריך להכניס משאבים לערים האלה.

מחלקות הרווחה קורסות, השירותים של המשטרה קורסים. אנחנו צריכים לייצר מצב שבו כל המערכת עובדת כדי שלאנשים בערים האלה יהיו חיים יותר טובים, יהיה להם עתיד, לצעירים חסרי המעש תהיה תעסוקה, יהיה עתיד, ואז אנחנו פחות נראה אותם מסתובבים ברחובות, פחות עושים חראקות, והולכים ולומדים, הולכים ורואים עתיד, אנחנו נראה את התושבים היהודים והערבים פחות סובלים מאלימות ומרגישים תחושה שיש עתיד בלוד ורמלה ויש חיים טובים. בסופו של דבר, האנשים האלה רוצים לחיות ביחד והאנשים האלה חיים טוב ביחד.

ניר, אני מאוד מודה לך על הדברים שגם ניכר שנאמרו מהלב ומתוך גם ניסיון.

אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב, הוא דיון שעונה גם על צורך ציבורי, קולות שעולים בציבור. אני מברך את היושב ראש שיזם אותו ואני מודה לכל מי שעוסק בתחום הזה, לכל מי שעוסק בנושאים האלה בשביל לצמצם, בראש ובראשונה למשטרת ישראל, באמת תודה לכם על כל המאמצים שאתם משקיעים. וגם כמובן תודה לכל הארגונים האזרחיים, כל אחד ממקומו, מי שבא ורוצה לצמצם את נושא האלימות, להגביר את הביטחון האישי, זה דבר שהוא מבורך וכן ירבו וכן תראו כולכם ברכה בעמלכם בנושאים האלה.

יש דברים שאנחנו נצטרך לפעול כאן בכנסת בנושאים של פיקוח, יש דברים שהממשלה צריכה לעשות מהמקום שלה, והעיריות כמובן, ואנחנו נמשיך בעזרת השם לדון בדברים האלה בהמשך. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:22.