פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



9
ועדת החוקה, חוק ומשפט
13/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 592, 593
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, י"ג באדר התשפ"ה (13 במרץ 2025), שעה 9:00

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר

נועם הרצוג - עו"ד, רפרנט חדלות פירעון, משרד המשפטים

הילה גולברי בר-און - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, הממונה על הליכי חדלות פירעון

ניצן רוזנברג – עוזרת משפטית

אבירן יחזקאל

דניאלה קאולי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה-2024, מ/1807

בוקר טוב. אנחנו מתחילים. הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה-2024. למעשה החלק שפוצל, חלק הוראת השעה. החוק מונח על שולחן הוועדה, אנחנו פיצלנו אותו משום שהוא אמור לפקוע ב-17 בחודש, דהיינו בשבוע הבא ביום שני.

דיברנו על זה לפני הפיצול ואני לא אאריך ואחזור, אנחנו באותו אירוע – החוק וההסדר שמתבקש, ההסדר מורכב, צריך לשמוע בו הרבה גורמים, הליך חקיקה – אנחנו רוצים לעשות אותו סדור, אך גם לא רוצים לייצר אי-ודאות וחזרה ותקופה שבה השוק יצטרך לעבור שלושה הסדרים בתוך זמן קצר. אולי זה יעשיר את העוסקים בהשתלמויות, עורכי דין, אך לא זו מטרתנו. מטרתנו לייצר ודאות לשוק.

לכן הצעת החוק המונחת לפנינו אחרי שפוצלה על ידי המליאה מדברת על הארכת ההוראה. אבקש מהייעוץ המשפטי להציג את הנוסח, בתור התחלה, ולאחר מכן נדבר על סוגיות שנשארו בו פתוחות. בבקשה.

חצי מילה במובן המהותי. התיקון, תיקון מס' 9 שהם הביאו, שונה גם מההסדר הקיים וגם הוא שונה מחוק חדלות פירעון כפי שהוא היה בהתחלה. הם שלחו לנו, לוועדה, נייר מסודר של דיווחים והטענות שלהם על ההסדר הקיים הן שהוא פתוח מדי. הוא הולך קצת יותר מדי באיזון של חייבים ושנכנסים להליך הזה גם כאלה שלא אמורים להיכנס אליו. כלומר, בהליך הזה יש איזושהי פגיעה בנושים לפי הדיווח שהם הביאו 50% מהמקרים שבהם ניתן עיכוב הליכים, מגיעים להסדר חוב. כלומר חצי-חצי. כלומר 50% ייתכן שלא היו צריכים לקבל את העיכוב הליכים הזה כי הם לא הגיעו להסדר חוב.

לא, זה אומר את זה.

או שאני לא מדייקת בנתונים?

לא, הנתונים אומרים. אבל המסקנה היא לא הכרחית.

בסדר, לא בדיוק אבל לפחות מה שנאי הבנתי וגם מההצעה שהם הביאו, שיש איזה רצון ללכת לכיוון של הנושים, ולסגור יותר את שער הכניסה אל ההליך.

אני ממש מציע אבל בעיניי לא - - -

אתה לא רוצה? אני חושבת שכן מה שחשוב שיגידו איזו מילה קטנה שיש פה בעייתיות מסוימת צריך להבין את זה.

בסדר, רק במחילה, כניסה עכשיו לטיב ההסדר היא פחות רלוונטית, אפשר לעשות, אנחנו לא בלחץ של זמן, אני אתן לכל חברי הכנסת שנמצאים פה לדבר ולהתבטא בנושא, אין בעיה, אבל זה באמת מיותר בעיניי כלומר אפשר להזכיר במילה אבל אין טעם לצלול פנימה מסיבה פשוטה. ההחלטה שהכנסת כבר קיבלה, במידה כזו או אחרת היא אמת ויציב – יציב עדיף. כלומר אנחנו מעדיפים לשמר את ההסדר הנוכחי על יתרונותיו וחסרונותיו, כי לעצם שימור המנגנון הזה עד שנעשה את ההסדר הנכון יש ערך.

לדון עד כמה ההסדר הנוכחי הוא אמת או לא אמת, כמה אחוזים ממנו אמת או שלא, זה לא משנה מבחינתי גם אם הוא שקר, יציב עדיף בהקשר הזה, ולכן אני לא רוצה את הכניסה.

הסדר חוב, והמשא ומתן להסדר חוב, אם צריך 50-50 פה זה הנקודה, אם צריך 70-30, 80-20, אולי זה כי זה מרע עם נושים, אולי כי ההיפך מרע עם חייבים והם לא יכולים להציע את ההסדרים וכן הלאה וכן הלאה.

כלומר, גזירת הנתונים האלו וזו בדיוק הסיבה שאת הדיונים האלו אמרנו שצריך לעשות אותם לאורך זמן ולשמוע את כולם וכו ואם נעשה אותם עכשיו אנחנו חוטאים להם בעיניי.

נכון, אני רק אומרת זה רלוונטי לעניין תקופת הזמן שאנחנו מאריכים בה את ההסדר הקיים. זה הכול.

בסדר אז בואו נדבר על תקופת הזמן. אני ממציע שנקרא ואז נדבר על התקופות.

נכון. אומנם פיצלנו את תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון, אבל התיקון שנדון בו עכשיו הוא תיקון לתיקון מס' 4. לכן הכותרת שלו תהיה –

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תיקון מס' 4 הוראת שעה נגיף הקורונה החדש תיקון מס' 3 הארכת תוקף התשפ"ה 2025

תיקון סעיף 1
1.
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א–2021, בסעיף 1 –



(1) ברישה, במקום ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024 יבוא - - -



וכאן הוועדה צריכה להחליט מה תקופת ההארכה שתיקבע בחקיקה.



(2) בסעיף 319א(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 (להלן – החוק העיקרי), המובא בו, בהגדרה "התקופה הקובעת", במקום ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024), יבוא - - -




וגם כאן הוועדה צריכה להחליט מה תקופת ההארכה שתיקבע בחקיקה.

אז עכשיו אנחנו מדברים על ההארכה המקורית, בואו נדבר רגע עליה ואז נמשיך.

כן אפשר.

נשמח לשמוע את עמדת הממשלה אבל כדאי לקבוע את סוף כנס הקיץ, או משהו שמתכתב עם זה כדי שנוכל להקדיש לנושא, הייתי קובע את זה אפילו מעט מאוחר מכנס הקיץ כדי שאם לא נסיים את זה יהיו לנו את הימים הראשונים - - - עד המליאה הראשונה, בדרך כלל זה כך.

לפי לוח הזמנים שהתפרסם זה 27 ביולי, הייתי קובע ל-31 ביולי. זה גם סוף חודש ואני מאמין שזה יהיה בסדר אולי זה ילחיץ את המערכת שלא יהיה צו באישור וכו'. זה לדעתי התאריך הראשוני ואז ממילא בסעיפים 2-1 זה יהיה התאריך. כדי שנוכל להקדיש את כנס הקיץ לזה, האם יש עמדת ממשלה בנושא?

כן בוקר טוב, אדוני. עו"ד נועם הרצוג ממערך ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים, נמצאת איתי גם עו"ד הילה גולברי בר און, מנהלת המחלקה המשפטית של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ההצעה מבחינתנו מקובלת. אנחנו מתחברים מאוד למה שאמר אדוני על אמת ויציב.

בלי להאריך ובלי להיכנס לטיבו של ההסדר הקבוע עליו אנחנו מבינים שהוועדה מבקשת שנדון בהמשך, גם אנחנו רואים חשיבות רבה ברציפות כדי לא לזעזע את השוק ולא ליצור מצב של חוסר ודאות ופקיעה של הסדר בלי הסדר חלופי בנושא הזה. מהטעם הזה אנחנו מבינים שהחלטת הפיצול נועדה לאפשר את הרציפות הזו ואנחנו גם מקווים שיהיה אפשר להשלים את הקריאה השנייה והשלישית, בתקווה שאחרי שהוועדה תאשר כמה שיותר מהר כי באמת הפקיעה היא ביום שני הקרוב ואנחנו מקווים שיהיה איזה רטרו קצר של כמה ימים - - -

תכף נדבר על זה.

בעניין המועדים אנחנו חושבים שזו הצעה נכונה וטובה לאפשר את הכנס הבא בתקווה - - -

כל חוק כזה דורש היערכות ומחשוב וכו', לכן אני מעריך שגם אם נסיים את החקיקה באמצע הכנס או בתחילתו, שוב, בלי להקדים את המאוחר, מועד התחולה של החוק שנחוקק לא יהיה מיידי. לכן אני מעריך שגם אם הכול יעבוד כסדרו, יהיה צורך בתקופת ההארכה הראשונה. אבל אנחנו לא נצטרך כי נעשה את זה בחקיקה וכו', אבל אני מעריך שתקופת ההארכה יהיה בה צורך גם כך.

אני מרשה לעצמי להסכים עם אדוני ובלי להיכנס לטיבו של ההסדר וכל הנושאים שבהם נדון אלא אם הוועדה תחשוב לחלוטין אחרת הם בתוך איזו פרדיגמה קיימת ולכן אני לא מעריך והילה תגיד אם היא חושבת אחרת שתידרש איזו תשומה מחשובית במשרד המשפטים בשביל זה.

לא, אבל אתה יודע, הכשרות, השתלמויות לשופטים ולעורכי דין לכנ"ר, לכל מה שצריך.

כן לדייק את הדברים. וגם אנחנו מבינים כפי שאדוני ציין שאפילו אם הכנת תאריך עד 31 ליולי והחקיקה תסתיים עד אז בזמן, עדיין יהיה אפשר להכניס סעיף תחילה נדחית בלי להאריך. - - - זו לא בעיה.

אזכיר את התהליך עד כה, היינו כאן לפני שנה נדמה לי שבאותו דיון ניהל את הדיון ח"כ פינדרוס ואדוני לא נכח בו. הינו כאן לפני שנה וביקשנו בחקיקה ראשית להאריך בתשעה חודשים ועוד שלושה בצו של השר וכך אכן היה, מתוך תקווה שבכנס הנוכחי אפשר יהיה לדון בהצעת החוק.

אכן, הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת בנובמבר, עברה בקריאה ראשונה ברביעי בדצמבר. לכן מבחינתנו כממשלה אנחנו מעוניינים מאוד להשתתף לבדיון לגופו של העניין עם הוועדה ברגע שהוועדה תגיד שזה אפשר, ואם אדוני אומר שזה מציאותי לסיים בכנס הקיץ אנחנו מאוד בעד זה.

מבחינת הסיכום שהבנתי שהיה, הבנתי שזה יונח בתחילת הכנס. איבדנו איזה שלושה חודשים ולכן אנחנו פה. - - -

אם כבר מדברים על זה, הוצע בוועדה שזה יגיע לכאן במאי, 2024, בסופו של דבר זה עבר בקריאה ראשונה בדצמבר.

אני לא מכיר דיבור על מאי וגם לא התכוונתי לפתוח את זה כך אלא רק מבחינת תהליכים - - -

תוכנית העבודה שלנו הייתה שנקדיש לנושא את כנס החורף ובסוף חצי מכנס החורף עבר לנו.

אנחנו מבינים ומקבלים בהבנה ומקווים מאוד שבכנס הקיץ אפשר יהיה להשלים את החקיקה. מבחינתנו זה בסדר, אם הוועדה תגיד שהיא יכולה.

בסדר גמור.

אז בסעיף 3.




(3) בסעיף 319א1 לחוק העיקרי, המובא בו, במקום "בתקופה אחת נוספת שלא תעל על שלושה חודשים יבוא




הסעיף הזה מדבר על הארכה הנוספת ששר המשפטים יכול לעשות בצו באישור הוועדה וגם כאן הוועדה נדרשת להחליט.

פה תקופת הארכה, בעצם אנחנו נמצאים עכשיו בהליך חקיקה חפוז כי אני לא זוכר למה הייתה התעקשות שתהיה תקופה אחת ומצד מי היא באה. אמרת שח"כ פינדרוס ניהל את הדיון. הנטייה שלי בדרך כלל והגישה שלי בניהול דיונים היא שלא להגביל את שיקול הדעת בתקופות הארכה ולהשאיר את זה פתוח לגמרי.

פה אני חושב שזה לא נכון ואולי באמת אנחנו נכנסים לסוגיית האמת ויציב כי ככל שההסדר מוארך יותר עולות וצפות בו הבעיות. ולכן להשאיר את זה פתוח לגמרי אני נוטה שלא. מה גם שיש לנו חוק שמונח על השולחן שבהקשר הזה החוטים לא משוחררים לגמרי מהכנסת אז אני פחות דואג, אבל שלושה חודשים זה מעט והתרחיש שאני מדבר עליו הוא כי אנחנו לא יודעים מה קורה במזרח התיכון בימינו. כנס הקיץ עלול ללכת לדברים אחרים ולייצר בעיה ולכן נדרשת תקופת הארכה.

וכמובן תרחיש שאישית אני מקווה שלא יהיה אבל גם לא בהכרח תלוי בנוכחים כאן זה תרחיש בחירות. תרחיש בחירות אומנם לא יוצר בעיה כי ההסדרים מוארכים אוטומטית בתקופת בחירות אבל אני רוצה להשאיר פה למי שלא יהיה יושב-ראש ועדת חוקה בעתיד, בין אם זה אני או מישהו אחר סד זמנים של שלושה חודשים מהרגע שנגמרת תקופת הבחירות ומוקמת הוועדה, ואז צריך להתחיל פרק הזמן של שלושה חודשים וצריך לחוקק ועוד דברים שיכולים לצוץ.

לכן שלושה חודשים זה מעט מדי ותקופת הארכה אחת זה מעט מדי, לכן אני רוצה פה שישה חודשים ואפשרות להאריך פעמיים. כלומר זה לא אין-סוף אבל שישה חודשים ופעמיים הארכה.

אשמח להתייחס. הדברים ברורים והשיקולים מובנים גם לנו. המצב האידיאלי מבחינתנו היה שלא להוסיף עוד תקופת הארכה פוטנציאלית. ודאי שלא, כבר כעת אנחנו מבינים שזה נעשה מטעמי יתר ביטחון.

וגם במקרה של בחירות מטעם כבוד לוועדת החוקה הבאה כלומר לא לכבול אותה לסד הזמנים הזה.

כן, אם כי אציין שהוראת השעה שאותה אנחנו מאריכים כעת היא בתוקף כבר ממרס 2021 וחוותה כבר כל מיני אירועים ציבוריים כולל בחירות ובאמת סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת, כפי שאדוני ציין מטפל בעניין הזה ואני לא נביא אבל אני מאמין שהוא מספק במובן הזה.

אני חשוב שלטובת הדיון הדבר שאולי יעזור זה להניח רגע, כלומר, ככל שיהיה תסריט של בחירות שאנחנו לא מתייחסים לסבירותו אלא רק לאפשרות התרחשותו כפי שאדוני ציין יש סעיף שמטפל בזה בחוק יסוד הכנסת. ככל שלא יהיה תסריט כזה - - -

אם לא יהיה תסריט כזה לא יצטרכו שתי הארכות רק אחת. אחת כן.

על זה אני שואל, אחת כן? האם זה ליתר ביטחון?

אחת כן כי שוב יכול להיות שבכנס הקיץ לא נספיק ונצטרך את תחילת כנס החורף.

כך הבנו את הדברים.

אבל בחירות לא מספיק זה מה שניסיתי להסביר, בוא תתאר תרחיש בחירות שלא מספיקים בכנס הקיץ מסיבה זו או אחרת באת ב-31 ביולי לוועדה פה ומאריכים לך בשישה חודשים כדי להספיק לכנס החורף.

שישה חודשים יוצא ינואר, ואז הכנסת נופלת הממשלה הולכת לבחירות, מוקמת ממשלה עסוקה בתקציב במהלך התקופה הזו, עסוקה בכנסת, הכנסת מעוכה וכדומה, יושב-ראש ועדת חוקה בא בחודש מרס בפעם הראשונה ואז ההארכה כבר פגה. זה הוארך עד סוף התקופה ובמרס לא מאריכים לך יותר, כי או שתחוקק את החוק ככתבו וכלשונו כמו שח"כ רוטמן יושב-ראש ועדת חוקה כבר עשה, גם אם אתה לא מסכים איתו הכול יכול להיות אבל הוא היה פה וכן הלאה - - -

זה לא הוגן. ולכן אני לא חושב שזה ראוי בהקשר של ההסדר המורכב הזה שהוא בניגוד להסדר הכללי.

אנחנו מרגישים בצניעות הראויה ביטחון שבתסריט עתידי כזה, שלא ברורה גם מה הסתברותו,
נדע להתמודד. היינו כאן בשנים האחרונות עם הוראות - - - בתחום זה, והצלחנו להגיע גם בימיה הראשונים של כנסת חדשה, לכן אנחנו מבינים שהוועדה לא מעוניינת בהארכה אחת של שלושה חודשים אלא - - -

לא, אבל זו לא השאלה, אני בטוח שאתם תצליחו אבל אני מדבר על הליכי חקיקה תקינים. לכן זה יותר עניין של דינמיקה פנימית בכנסת. המצב שבו אני במדיניות שלי הוועדה לעיתים וסליחה הפרוטוקול לוועדה לעיתים אין ברירה ואין מנוס מלשמש חותמת גומי. דהיינו, השר בא, אין באמת ברירה שלא לאשר את הצו אפשר מעט לשחק עם תאריכים או לשנות דבר מה, אבל אנחנו מוחזקים בגרון והעולם יקרוס אם לא נאשר את הצו בתאריך מסוים.

וזה קורה. זה חלק מהדינמיקות, יש איזשהו שפיל, וכמובן עומדת תמיד האפשרות לחבר כנסת שהדבר הזה מרגיז אותו, לקדם חקיקה פרטית, עם סגנון הצווים שמנוסחים לא טוב. אבל הוועדה היא סטמפה, גורם מאשר, - - - זה שעל הגורם המאשר הזה לפעמים אנחנו מלבישים אישור בשינויים וכדומה, זה טוב ויפה אבל המחוקק אומר הוועדה היא גורם מאשר, גורם מפקח. זו לא הוועדה כגוף מחוקק אלא כגוף מפקח. נכון שכל רשות קצת קוועץ' לסמכויות שלה אבל בסופו של דבר, הוועדה היא גוף מפקח.

וזה משמעותי מאוד. כאשר אני אומר את זה למליאה אני עושה קצת צחוק מהליכי חקיקה, כי אני לא בא עם אקדח לרקה לגורם המפקח שלי ואומר לו "או שתאשר או שכלום". אלא אני בא עם אקדח לרקה למחוקק. - - - עזוב אפילו מצב של פיליבסטר, אומר לו "שב עכשיו במליאה, תנהל הצבעה" כשלמעשה אין לך באמת שיקול דעת, בוועדה בניגוד למליאה גם אין לך אפשרות לתקן או להגיד "אני מאשר בשינויים". אתה באמת חותמת גומי, ולמליאה להתייחס כחותמת גומי יש לי בעיה.

בדרך כלל למה אני עושה את זה, כי הלחץ שלי הוא שהממשלה תניח לי פה חוק על שולחן הוועדה ולכן אני לא מאשר להם כדי שאני אוכל להכניס שינויים בוועדה. אני לא מסכים לאשר לכם הארכות. אני לא רוצה שכאשר כבר יש לי חוק על שולחן הוועדה והמטרה הזו כבר הושגה, אין לי עניין בשום אופן להביא למצב שאו אתם באמצעות חקיקה או אני באמצעות תהליך הפיצול שעשיתי שהוא גם הליך חקיקה בא למליאה ואומר לה "את חותמת גומי". זה לא כבוד למליאה ומערכת יחסים בין ועדה למליאה הרבה יותר חשוב לי, סליחה שאני אומר ניצן, כי זה באמת עניין פנימי של הכנסת.

אתייחס לשני דברים ברשות אדוני. אחד, כפי שצוין כאן קודם, הוראת השעה היא רבת-פנים במובן זה שיש קולות של שחקנים רבים שחושבים שהיא הייתה צריכה לפקוע כבר מזמן. כלומר אנחנו לא מרוצים מהמצב הקיים, והנחנו לכן הצעה עם שינוים מהותיים. להחליט כבר עכשיו שאנחנו משדרים לשוק שיש סיכוי שעוד שנה וחצי נישאר עם ההסדר הזה שכבר הובהר שהוא הסדר שמנוצל לרעה במקרים מסוימים – אנחנו מוטרדים מזה.

אני רוצה בבקשה לשאול את אדוני ואולי גם את הייעוץ המשפטי – האם אפשר להגיע לנוסחה שמסמיכה להארכה אחת בחקיקת משנה באישור ועדה בפרק זמן של כמה חודשים ליתר ביטחון, וככל שבכנס הקיץ תתבהר התמונה שאולי נצטרך מעבר לכך, אזי אולי תהיה שוב פרקטיקה של פיצול - - -

זה מה שאני אומר, פרקטיקה של פיצול, השאלה היא מי יתייחס למליאה כחותמת גומי. אתם או אני. סליחה שאני אומר. כי פיצול זה אצלי וחקיקה ראשית זה אצלכם.

אבל מדוע אדוני אומר חותמת גומי? הרי אחרי המליאה הוועדה נכנסת לגופם של הדברים כולל לגוף ההארכה.

אבל אני יכול להיכנס לגוף ההארכה כוועדה כשאתם תבואו עם הארכה של שישה חודשים. אגב, אני גם אומר זה שאני מאשר לך להאריך עד שישה חודשים לא אומר שאתה תבוא אליי עם שישה חודשים. יכול להיות שאתה תבוא אליי ביולי - - -

רגע, זה מה שעמדתי להציע. אם לא נכתוב, "שתי תקופות של שישה חודשים", אלא בשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים".

זו משמעות שונה.

אבל זה בידיים שלכם. תפיצו בתזכיר הראשון, תאריכו רק בשלושה חודשים בטיוטת צו. מי אומר לכם להשתמש בכל השישה? אתם יכולים להגיש ארבעה ולהיפך יכול להיות שאם אתם תבואו אליי עם שישה אני אגיד שלא צריך שישה.

אני אסביר ואני אומר את זה על דעת המשרד. קיימנו דיון לפני שבאנו לכאן, אנחנו חוששים שאפילו השפיל האחד הזה של ההארכה בחקיקת משנה זה לא מצב טוב. כי אנחנו חושבים שצריך כבר לדון בהסדר הקבוע, יהיה אשר יהיה, ולתקן את הבעיות שיש בשטח.

אנחנו חוששים מהניסיון שלנו עד כה שהוראת השעה, שבאופן אמיתי ומהותי התכוונו שהיא תהיה בסך הכול בתוקף בין שנה לשנתיים בתקופת התמודדות עם משבר מגפה והיא איתנו כבר ארבע שנים בתוקף, ואנחנו חוששים שהתוויה מראש של סמכות הארכה נוספת, הסיכוי שלא יהיה לחץ להשתמש בה הוא נמוך, אדוני.

זה החשש שלנו ולכן אנחנו מעדיפים שלא להיכנס לזה מראש. היינו מעוניינים לשכנע את הוועדה להסתפק בתקופת הארכה אחת או אולי בשתי תקופות של שלושה חודשים כל אחת.

טוב, אני לא אתווכח איתכם. טענתי במקומה עומדת, אבל זה לא מספיק חשוב לי לריב איתכם על זה וגם כי אני באמת צופה שלא נגיע לזה. אז זה באמת שלייקעס ואנחנו מודאגים, בסדר. אז תהיה תקופה אחת נוספת של שישה חודשים.

בצו באישור הוועדה?

בצו באישור הוועדה.

שלא תעלה על שלושה חודשים.

שלא תעלה על? בסדר. אולי אפשר לכתוב בתקופות נוספות שהסך הכולל שלהן לא יעלה על שישה חודשים. אולי זה אפילו יותר טוב ממה שאתה רוצה.

זה רק אם הוועדה מעוניינת בגמישות רעיונית.

לא, הגמישות הרעיונית קיימת גם כאן אבל - - - מה שנוח לכם.

מבחינתנו מה שהציעה היועצת המשפטית זה בסדר. - - -

בתקופה אחת שלא תעלה על שלושה חודשים?

מבחינתנו זה מקובל. אפשר לכתוב, "במקום "שלושה חודשים", יבוא "שישה חודשים"". לשיקולכם.

ו"צו באישור ועדה". זה כתוב בחוק המקורי?

כן.

בסדר גמור, נושא אחרון זה התחילה.

תחילה
2.
תחילתו של חוק זה ביום י"ח באדר התשפ"ה (18 במרס 2025).




כמובן, זה לא רטרואקטיבי אבל הסיבה שאנחנו כותבים את ההוראה הזו, היא כי התאריך עוקב לפקיעת הוראת השעה הקודמת, וכך, אם המליאה לא תספיק לאשר את זה עד ליום שני 17 במרס, לא יהיה לנו פער זמנים. כלומר יכול להיות שתהיה לך פה תחולה רטרואקטיבית של כמה ימים עד המועד שבו המליאה תאשר וזה צריך להיות על השולחן, זו המשמעות של ההוראה.

אני מעוניין שזה יאושר בשבוע הבא, באתי בדברים עם יושב-ראש הקואליציה ואני מציע שגם משרד המשפטים יעבירו את המסרים שלהם. אבל בכל מקרה, גם אם זה יחוקק, זה יוחל רטרו. בסדר. אז זה מבחינת הסעיפים הכול. אני מוציא את הישיבה לחמש דקות הפסקה ונתכנס בעוד חמש דקות.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:27 ונתחדשה בשעה 09:33.)

טוב, שבנו. הוגשו פה הסתייגויות אבל באתי בדברים עם נציגי האופוזיציה והגענו להבנות ולכן נמיר את ההסתייגויות שהוגשו לרשות דיבור לסיעת יש עתיד ולסיעת העבודה. פרט לכך יש רשות דיבור גם לכל חברי ישראל ביתנו למליאה. ומבחינה זו לא יהיו עוד הסתייגויות לחוק הזה. כך סוכם מאחר שמדובר בחוק שהוא גם דחוף וגם צריך להיות מאושר בשבוע הבא אני מקווה שלפחות זה לא יהיה החסם.

אבל כן אם אתה מוכן כמו שאמרת להגיש לרוויזיה?

אני אגיש לרוויזיה, אם יהיו בעיות מקסימום יחזירו אותם אם צריך לתאם את הזמנים אלך לקראתם, בזה אני לא רואה סיבה להתווכח.

בסדר. אז אחרי שאין הסתייגויות, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4), (הוראת שעה) נגיף הקורונה החדש (תיקון מס' 3) (הארכת תוקף) התשפ"ה-2025 בנוסח שהוקרא כאן בוועדה. מי בעד החוק ירים את ידו.

אחד.

אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה

אושר

אושר פה אחד.

אני מגיש רוויזיה וההצבעה על הרוויזיה תהיה החל מעוד חצי שעה, כרגע אני מפרסם כך, אולי זה יידחה ואולי אסיר את הרוויזיה. ההצבעה תהיה בשעה 10:10.

אני מבקש שתכינו מכתב לוועדת הכנסת לטובת פטור מחובת הנחה כדי שזה יונח ביום שני ואפשר יהיה להצביע על זה ביום שני ולסייע בנימוקים לאור הדברים שנאמרו כאן לעניין דחיפות ההצעה והצורך להימנע מחקיקה רטרואקטיבית. אם זה יינתן, זה יהיה מצוין. אם לא, זה בכל מקרה יהיה רטרו, אנחנו יודעים את זה.

תודה רבה אדוני, כפי שאדוני הציע אנחנו גם נפנה במקביל דרך משרד המשפטים. תודה רבה.

בסדר גמור. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:35.