פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת העבודה והרווחה
12/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 389
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י"ב באדר התשפ"ה (12 במרץ 2025), שעה 10:16

הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

איתי כהן - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

שקד כסלו - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אושרה דנוך - מנהלת תחום שירות רשות המיסים, משרד האוצר

צחי חכמון - מנהל תחום בכיר, המוסד לביטוח לאומי

שרית דמרי דבוש - עו"ד, סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

הדיל יונס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ציפורה ציון - מינהל מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

בנטי יעקב - משרד התיירות

קרן דקל - רמ"ט השר במשרד האוצר זאב אלקין

יעל סלנט

ענת כהן שמואל

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל

בוקר טוב, ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, י"ב באדר התשפ"ה, 12 במרץ 2025 למספרם. הנושא הוא הצעת הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

אני רוצה לעדכן שההסכם כבר הוקרא ברובו, שני הסעיפים המרכזיים. יש שלושה סעיפים, שלושה מענקים. שניים מהם כבר הוקראו. אנחנו נקרא עכשיו את השלישי. נשאר לנו נושא לדיון בקשר למענק הראשון שהוא בעצם כבר הסתיים ולא רלוונטי. אנחנו ננסה לראות אם אפשר לעשות אותו קצת רלוונטי.

אני מציע שהיועצת המשפטית שלנו תקרא את ההמשך, את המענק השלישי שעוד לא קראנו. אחרי זה נפתח, נדבר על הסעיף.

אני מציעה, אנחנו נמשיך להקריא, את המענק החד פעמי כבר עשינו. נגיע למענק ההתארגנות. אבל אולי עוד קודם לכן, שקד, תציגו את התיקונים שביקשתם לעשות בסעיפים שכבר הקראנו ותסבירו גם את הרציונל לתיקונים וגם מה התיקונים. אני חושבת שהתיקון הראשון שביקשתם זה - - - אבל בואי תני קודם רקע ואז.

אני אסביר שנייה את המהות של התיקונים ואז נדבר על בדיוק איפה הם מופיעים. נוכח התיקונים שנעשו בחודש פברואר 2025 במענק אכלוס עצמאי שבעצם דיברו על כך שזכאי יהיה רק מי שנמצא/היה בערב הפינוי ביישוב מפונה והתפעול של העניין. התייחסו לזה גם בוועדה אתמול, היו מורכבויות ביישום של הדבר. המורכבויות האלה הביאו למצב שבו יש תושבים שייתכן שכן צריכים להיות זכאים מהותית, כי אכן התגוררו ערב הפינוי ב-7 באוקטובר ביישוב מפונה, אבל כרגע שינו את הכתובת שלהם בתאריך אחר, כך שהם לא רשומים כתושבי אותו יישוב החל מה-7 באוקטובר. הדברים נבדקים בימים אלה על ידי רשות האוכלוסין והתייחסו לזה אתמול.

כדי לא לעכב את השיבה של אותם אנשים ליישובים ולאפשר גם להם לקבל את המענק החד פעמי ואת מענק ההתארגנות אנחנו כרגע מבקשים בעצם להסיר את ההתייחסות לערב הפינוי מהגדרת הזכאי ולומר שיהיה זכאי למענק החד פעמי ולמענק ההתארגנות. מי ששולם בעדו או שולם לו או בעדו מענק אכלוס עצמאי באחד מהימים של חודש דצמבר 2024, כלומר לפני שנכנס בפועל התיקון שנוגע לערב הפינוי. ובאמת, הכול בגלל ההבנה שיש מורכבות תפעולית מאוד משמעותית של החלת אותו תיקון וכדי לא לעכב את השיבה של האנשים ליישובים שאין עוד מניעה ביטחונית ביחס אליהם.

איך תדעו אם הוא גר או לא גר?

האנשים האלה שינו את הכתובת, הם פשוט לא שינו את הכתובת החל מיום 7 באוקטובר. זה בעצם אותם, אני חושבת שדיברו על 1,200-1,300 מקרים.

זאת אומרת שאתם יודעים שהם גרו לפני המלחמה שם.

אז לא יודעים שגרו לפני המלחמה, זאת באמת הבדיקה שנעשית כרגע.

אז איך נתתם להם מענק אכלוס אם אתם לא יודעים אם הם גרו?

אז מענק אכלוס ממילא הם קיבלו עד דצמבר 2024. התיקון נעשה בפברואר. הוא אכן נעשה רטרואקטיבית.

הוא נעשה רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר.

נכון, הוא נעשה רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר ואכן יש קבוצה שעדיין לא הסתיימה הבחינה בעניינה.

ויכול להיות שיש אנשים שקיבלו מענק אכלוס למרות שהם לא גרו אף פעם שם?

שהם לא גרו אף פעם אני לא יודעת לומר. הם כן רשומים במרשם האוכלוסין, לא החל מיום 7 באוקטובר. אני לא יודעת לומר שהם כן או לא גרו, אני יודעת לדבר על הרישום שלהם במרשם.

את אומרת שבמרשם הם לא היו.

במרשם הם נמצאים, לא החל מיום 7 באוקטובר.

יש לכם איזה מנגנון לרשות האוכלוסין או למישהו לוודא אם זה נכון או לא נכון שהם גרו שם?

בגלל שאמרתי, בדרך כלל מה שקורה על פי חוק, ברגע שבן אדם מגיע ללשכה, בטח בקיבוצים ומושבים, הוא צריך אך ורק אישור תושב וקיבוץ מזכיר ומושב כדי לרשום אותו במרשם. אנחנו שינינו את זה בגלל שאנחנו רואים שהייתה עלייה לקבל מענקים או משהו כזה וביקשנו תימוכין למגורים בפועל. זאת אומרת חשבונות חשמל ומים. היום הבדיקה שלנו היא הרבה יותר קפדנית.

אני לא יכולה לומר לאדוני מי נרשם שהוא לא גר במען והציג את האישור של מזכיר הקיבוץ או מושב. היום יש לנו את הבדיקה של מ-7 באוקטובר עד ה-30 בנובמבר כדי לראות באמת מי אכן גר טרם הפינוי.

זאת אומרת אתם יכולים היום לבדוק את הדבר הזה, כדי שתהיו בטוחים שאדם שכן גר שם יקבל את מה שמגיע לו.

כאמור, אנחנו לא יודעים לדבר על מי שמתגורר בפועל. אנחנו יודעים לדבר על מי שרשום במרשם האוכלוסין. וכן באמת צריך לשים לב שגם ביחס למענק ההתארגנות וגם ביחס למענק החד פעמי נדרשת עוד זיקה כדי להיות זכאים להם היום. נדרשת עוד זיקה נוכחית ליישוב. כלומר, האדם צריך להראות שיש דירה בבעלותו ביישוב מפונה או שהוא שוכר דירה ביישוב מפונה או שהוא התגורר אצל מישהו אחר שיש בבעלותו או שהוא שוכר דירה.

היום את מדברת, הוא שוכר היום.

היום.

אם הוא ישכור היום אז הוא זוכה?

הוא רשום במרשם.

ממתי הוא רשום?

בתקופה הקודמת. לא החל מיום 7 באוקטובר, זאת הבדיקה.

אחרי זה?

אחרי זה.

אז איך הם יכולים לבדוק את זה?

כרגע הבדיקה נעשית, התייחסו לזה אתמול. הם באמת מחכים להשלמת מסמכים מהאנשים האלה. אנחנו לא יודעים לומר שכל הקבוצה בסופו של דבר ימצאו שאכן התגוררה שם החל מיום 7 באוקטובר. ועדיין אנחנו לא רוצים כרגע לעכב את החזרה שלהם ליישובים.

אז בעצם אם אנחנו מחדדים, אז הסכם האכלוס שאושר פה בוועדה אני חושבת בפברואר של שנת 2025 בעצם החיל תנאי רטרואקטיבי שאמר שצריך להיות תושב היישוב ערב ה-7 באוקטובר. בעצם לפני שהתחילה המלחמה, כדי להיות זכאי למענק אכלוס וזה הוחל באופן רטרואקטיבי מה-7 באוקטובר, אם אני מבינה נכון את מה שאמרת.

כן.

ועכשיו בעצם מה שקורה זה שהאנשים האלה שלא בהכרח עמדו בתנאי של ערב הפינוי, בפועל השתלמו להם מענקי אכלוס. השתלמו, יכול להיות שהם לא היו זכאים, אבל השתלמו.

נכון. אבל נזכיר שמדובר בקבוצה מאוד מצומצמת של למיטב ידיעתנו 1,200-1,300 אנשים שפשוט לא הסתיימה בעניינם הבדיקה. כלומר, זה לא שיודעים לומר היום שהאנשים האלה לא התגוררו ב-7 באוקטובר, אלא שהם שינו את הכתובת לאחר ה-7 באוקטובר. יכול להיות שהם התגוררו שם עוד לפני. כמו שיודעים לומר על קבוצה של כ-700 אנשים, שהכתובת שלהם הייתה מעודכנת למועד של אחרי 7 באוקטובר ולאחר בדיקה שנעשתה מצאו שהם כן גרו שם כבר ב-7 באוקטובר ולפני כן.

ביחס לקבוצה נוספת של 1,200-1,300 אנשים הבדיקה הזאת לא הסתיימה. כלומר, בהחלט יכול להיות שאם ימצאו שבסופו של דבר כולם התגוררו שם החל מיום 7 באוקטובר, ואני אומרת שיש תנאי נוסף לזכאות לשני המענקים האמורים, שהוא גם זיקה נוכחית ליישוב. ולכן אנחנו חושבים שבנסיבות האלה זה תיקון שניתן לעשות אותו.

בעצם עניין ערב הפינוי את אומרת מבין הקבוצה הזאת אתם מאפשרים לתת לכולם, כי אתם הולכים על תנאי של מי שהשתלם לו ולא מי שהיה זכאי.

כל מי שקיבל בפועל, נכון.

וזאת כדי לאפשר את התשלומים לפני שתסתיים הבדיקה בעצם.

זאת כדי לאפשר את התשלומים כרגע של מענק ההתארגנות והמענק החד פעמי, באמת כדי לאפשר לאנשים או לשוב ליישוב או בהתאם לתכליות של המענק החד פעמי לאפשר להם להתנהל מחוץ ליישוב. להישאר ביישוב שאליו הם התפנו עד סוף שנת הלימודים בלי לפגוע בהם, כמו שנדון אתמול ארוכות.

לכן עכשיו אני רוצה להתחיל לקרוא, כי אני רואה שהשעון רץ. אנחנו ב-11:00 צריכים לסיים. אז אחרי שנגמור את הקריאה נמשיך בדיון.

בואי תציגי רק את השינויים. יש לכם שינוי בהגדרה "זכאי".

בטח.

אלה חלקים שכבר הקראנו אתמול ולאור מה ששקד אמרה.

אין בעיה, תעשו את זה.

בהגדרה "זכאי" התיבה של "שהתגורר ביישוב ערב מועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של אותו יישוב" תימחק. כלומר, התנאי של ערב הפינוי לא יחול. במענק ההסתגלות, אחרי המילה "זכאי" כן תופיע התיבה הזאת, כך שלמענק ההסתגלות יהיה זכאי באמת מי שהתגורר ערב הפינוי לפי הבדיקה שתיעשה ביישוב המפונה.

זאת אומרת "זכאי" – בזכאות למענק הסתגלות יהיה זכאי מי שהתגורר ביישוב ערב מועד הפינוי או ההוצאה להתרעננות של אותו יישוב, יהיה זכאי למענק הסתגלות. יקבל.

כן.

זכאי שהתגורר יקבל. זה במענק ההסתגלות.

נכון. ובמענק החד פעמי, בסעיף א בפסקה (1) היא תשתנה כך שבאמת נדבר אחרי ה-7 במרץ 2025, שמתייחס לשהייה במתן קליטה. יהיה "שולם לו או בעד ילדו מענק אכלוס עצמאי בעד יום אחד לפחות בחודש דצמבר 2024", באמת מהסיבות שדיברנו עליהן כעת.

למענק הסתגלות "או ששולם לו או בעדו מענק הסתגלות בעד יום אחד בחודש פברואר 2025".

יום אחד לפחות, צודקת. אוקיי, בסדר.

אלה למעשה התיקונים בסעיפים שכבר הקראנו.

אז במענק ההתארגנות, בואי תקריאי גם את פסקה א, כולל התיקונים שאתם מבקשים להוריד את התנאי של השבעה ילדים בעצם. מסכימים לבקשת הוועדה.

אכן מסכימים לבקשת הוועדה להוריד את התנאי של מענק ההתארגנות.

אני רק לא מבין למה ניסחתם את הדבר הזה בכלל, של להגביל את הילדים לכל היותר עד שבעה ילדים. אני חושב שזה עוול גדול מאוד ויש בזה ריח של סלקציה. ולכן אני שמח שאתם הסכמתם להוריד את זה עוד לפני הדיון.

תרצי שאני אקריא את כל הפסקה?

בואי תקריאי את כל פסקה א' עם התיקונים שאתם מבקשים.

בסדר גמור.


5. מענק התארגנות
1. זכאי שמתקיימים לגביו אחד מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב) ששולם בעדו או בעד ילדו מענק אכלוס עצמאי בעד יום אחד לפחות בחודש דצמבר 2024 או ששולם בעדו או בעד ילדו מענק הסתגלות בעד יום אחד לפחות בחודש פברואר 2025 או שהיה זכאי לשהות במתקן קליטה באחד מהמועדים האמורים, יקבל מענק התארגנות בשל השהות הממושכת מחוץ לבית בשל הפינוי או הריענון, בסך של 10,000 שקלים חדשים בעדו ובסך של 5,000 שקלים חדשים בעד ילדו שבמועד הגשת הבקשה טרם מלאו לו 18 שנים ובלבד שמתקיימים כל אלה:

1) הזכאי ובן זוגו לא הגישו תביעה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בעד חפצים ביתיים כהגדרתם בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(חפצים ביתיים), התשל"ג–1973 (להלן – תקנות חפצים ביתיים), בביתם, או שהגישו תביעה כאמור ולא קיבלו את הפיצוי המירבי הקבוע בתקנות חפצים ביתיים, בהתאם להרכב המשפחה;

פשוט בגלל שאלה שנשאלנו אתמול, אני לא בטוחה שזה היה בתוך הדיון או מאחורי הדיון. יש אנשים שתבעו בשל נזק למבנה עצמו ולא בשל נזק לחפצים. האם הם לא יהיו זכאים למענק ההתארגנות?

אז לא, אני אסביר, כמו שהסברתי גם אתמול. לא יהיו זכאים רק מי שהגישו בקשה לפי תקנות חפצים ביתיים. כלומר, בשל הנזק שנגרם לחפצים הביתיים. לא למבנה, לחפצים. יכול להיות שיגישו תביעה על גם וגם, הכול תלוי בנזק שנגרם למבנה. אבל כרגע נשללת הזכאות למענק כאמור רק ממי שהגיש תביעה על החפצים הביתיים וקיבל את הפיצוי המקסימלי בהתאם להרכב המשפחתי שלו.

ואם הוא נגיד קיבל פחות הוא יכול לקבל את הדלתא.

הוא לא מקבל את הדלתא, הוא מקבל את כל המענק.

אה, הוא מקבל את כל המענק.

נכון מאוד. אין דלתא.

מקבל את הכול, הבנתי. הוא יהיה זכאי לפיצוי המירבי לא משנה, אם הוא קיבל איזה שהוא סכום?

נכון.

אם הוא קיבל איזה שהוא סכום, אבל הוא פחות מסכום המענק הוא יהיה זכאי לכל המענק.

נכון.

בסדר.

2) הזכאי ובן זוגו הודיעו למוסד בכתב כי הם מוותרים על תביעה למענק מבוסס שומה לעניין ביתם כאמור;

רק תגידו במילה מה זה מענק מבוסס שומה.

מענק מבוסס שומה, למעשה בהחלטת הממשלה שבה קיבלה הממשלה החלטה על מענק ההתארגנות, הוא ניתן בשני מסלולים חלופיים: אחד באמת באמצעות הביטוח הלאומי כמענק נורמטיבי, בסך של 10,000 שקלים למבוגר ו-5,000 שקלים לילד. מסלול אחר, מסלול דרך רשות המיסים, במסגרת מענק מינהלי שנקבע באותה החלטת ממשלה. שם ככל שהזכאי סבור שנגרם לו נזק שעולה על המענק הנורמטיבי שהוא יכול לקבל כפי שהתייחסנו אליו עכשיו הוא יוכל לפנות לרשות המיסים לפי נוהל שהם כבר פרסמו והתחילו לקבל פניות. יוכל לפנות לרשות המיסים וממש יבדקו, יעשו לו שומה של הנזקים שנגרמו לחפצים הביתיים באותו נכס והוא יוכל לקבל את הפיצוי בהתאם.

ופה בעצם אין שום בדיקה כזאת.

נכון. פה זה מענק נורמטיבי כפי שאמרנו.

בסדר.

3) הזכאי הסכים כי ייעשה שימוש במידע המצוי אודותיו במוסד לביטוח לאומי וברשות המיסים לצורך בחינת זכאות לפי סעיף זה.
2. זכאי יקבל את מענק ההתארגנות רק אם במועד הגשת הבקשה מתקיים לגביו גם אחד מאלה –
1) יש בבעלותו נכס למגורים ביישוב שאינו מושכר לאחר;
2) הוא צד לחוזה שכירות בתוקף לגבי נכס למגורים ביישוב;
3) הוא מתגורר ביישוב בנכס למגורים שבבעלותו של אדם אחר ובלבד שהנכס לא מושכר לאחר, או אצל אדם שהוא צד לחוזה שכירות לגבי נכס למגורים ביישוב, או שהוא הצהיר שבכוונתו להתגורר אצל אדם כאמור.

בעצם בפסקה (3) אתם מדברים על אנשים שאין בבעלותם נכס וגם הם לא צד לחוזה שכירות, אלא בעצם הם מתגוררים אצל אחר. אתם דורשים שהאחר הזה יתקיים בו התנאי או שיש בבעלותו דירה או שהוא צד לחוזה שכירות. ואתם גם אומרים, גם אם הוא הצהיר שבכוונתו להתגורר, גם אם הוא לא מתגורר כרגע, כדי מה? כדי לאפשר פתח?

זה לא לאפשר פתח. זה באמת לקבל את זה שיש, אנחנו מאפשרים לאנשים להישאר גם במתקני הקליטה במימון המדינה עד ה-7 ביולי. לכן גם לאנשים האלה אני מקבלת את זה שיתכן שהם ירצו להישאר או במתקני הקליטה או פשוט ביישוב שאליו הם התפנו עד ה-7 ביולי. ובאמת, יכול להיות שבהמשך כשהם יחזרו הם יחזרו להתגורר בבית שהוא בבעלות אחר או שהושכר על ידי אחר וצריך לתת גם למקרים האלה מענה. כפי שאנחנו יודעים שקורה בפועל.

זה מענק ההתארגנות.

6. תשלום המענקים לפי הסכם זה
1. לשם תשלום המענקים, יועברו למוסד, בין השאר, הנתונים כמפורט להלן –
1) המוסד יקבל באמצעות מערכת "יחד", או באמצעות מערכת או גורם מוסמך אחר שיקבע בין הצדדים, נתונים על אודות התושבים שהתפנו או שייצאו להתרעננות לפי החלטות הפינויים, למתקן קליטה;
2) רשות המיסים תעביר למוסד נתונים על אודות מי שהגישו תביעה למענק מבוסס שומה וכן מי שהגישו תביעה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בעד חפצים ביתיים לפי תקנות חפצים ביתיים וקיבלו את הפיצוי המירבי הקבוע באותן תקנות בהתאם להרכב המשפחה, בשל נכס ביישוב.
2. מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי ישולמו לפי בקשות שיגיש הזכאי; הבקשה תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
1) פרטי הזכאי, ואם הוא מקבל את קצבת הילדים בעד ילדיו או שהוא הורה אומנה - גם את פרטי ילדיו והילדים שבאומנה אצלו;
2) הצהרה בדבר עמידתו בתנאי הזכאות לקבלת מענק הסתגלות, מענק התארגנות או מענק חד-פעמי, לפי העניין, בהתאם להוראות הסכם זה, ובכלל זה -
1. לעניין מענק הסתגלות – המועד שהזכאי וכל אחד מילדיו שבו באופן מדורג להתגורר ביישוב, וככל שהזכאי או ילדו שהו לפני כן במתקן קליטה, המועד שבו הוא וכל אחד מילדיו, לפי העניין, הפסיקו את שהייתם בו;
1. לעניין מענק חד-פעמי – המועד שבו הוא וכל אחד מילדיו, לפי העניין, הפסיקו את שהייתם במתקן הקליטה וכן הצהרה על קיום אחד מהתנאים האמורים בסעיף 4(ב) ומסמך המעיד על קיום התנאי האמור בסעיף 4(ב)(2), ככל שהוא רלוונטי.

4(ב)(2) זה חוזה השכירות?

נכון.

ואם הדירה בבעלותו הוא לא צריך להביא לכם מסמך? רק להצהיר?

הוא לא צריך להביא מסמך, כיוון שיש הבנה שיהיה קושי לבדוק את זה בפועל. כן.

זאת אומרת כל היתר מבוסס על הצהרה.

נכון.

חוץ מחוזה השכירות.

אתם בודקים את ההצהרות האלה או שזה? שיש לו דירה, אפשר לבדוק את זה במשך הזמן.

צחי חכמון, ביטוח לאומי. אנחנו נבדוק את החלופה של שוכר הדירה, הוא יצרף חוזה שכירות וזה החלופה היחידה שתעבור תהליך בקרה.

לא, אני מדבר על מי שאומר שיש לו דירה.

אין לנו אפשרות לבדוק את המידע הזה.

אין לנו את המידע של הטאבו.

לא, הוא לא יביא עכשיו, תן לו את הכסף. אבל הוא צריך לדעת שאחרי - - - דירה בטאבו.

אחרי זה אתם יכולים לעשות את הבקרות שלכם, כן?

לביטוח לאומי אין את מרשם המקרקעין. ככל שנתבקש לבטא את הבקרה על מרשם המקרקעין אנחנו צריכים להסדיר גם את העברת המידע ממרשם המקרקעין.

אפשר לצרף אבל, אם אני לא טועה.

לא, אבל איך אני אבדוק את האמיתות של מה שהוא מצרף? וככל שאתה דורש מזכאי להמציא מסמכים נוספים זה מייצר יותר מורכבות ומעכב את הביצוע של התשלומים.

השאלה היא האם מבחינתכם הוא יכול לצרף גם מסמך שמעיד על בעלות. תבדקו או לא תבדקו זה כבר עניין אחר. אבל זה נשמע מוזר שהוא צריך לצרף רק חוזה שכירות.

המשמעות היא שאנחנו מבינים שיותר קשה לתושבים להתחיל להנפיק אישור על בעלות בנכס.

זה לפני שהוא יקבל את המענק. אבל אחרי שהוא מקבל את המענק יש לכם את כל הזמן שבעולם לראות האם ההצהרה היא הצהרה אמיתית.

זה מחייב תיקון נוסף שנקבל את המידע מרשם המקרקעין.

אם אני כציבור ישמע שהביטוח הלאומי לא בודק, אני יודע שאם אנחנו מגישים מסמך בשביל איזה קצבה או הקצבה של 1,000 שקלים אתם בודקים עד העצם אם זה נכון או לא.

אבל כדי להכניס הוראה כזאת של העברת מידע אתם צריכים פה את רשות המקרקעין.

בדיוק, אני צריכה את רשות המקרקעין.

או שתעשו רגע בדיקה זריזה בחוץ אם זה מקובל עליהם.

לא, לא צריך להיות מקובל עליהם. אנחנו רוצים שאתם תבדקו את זה באופן פשוט ביותר.

אדוני, אני רק רוצה לציין מספר דברים. רוב התהליכים שאנחנו מפקחים בביטוח הלאומי לעניין התשלומים אלה תהליכים אוטומטיים. הביטוח הלאומי עושה את זה מעבר לעבודה השוטפת שלו. אין לנו משאבים. יש לנו משאבים, אבל הם מוגבלים מאוד ואנחנו סיכמנו גם עם האוצר לפני כן שאנחנו נקצה אותם לטובת הבדיקה של השכירויות. לבוא ולבדוק עכשיו דברים נוספים מאוד מקשה על ביטוח לאומי.

אני אגיד לך שיש לי דירה בקריית שמונה, תן לי את כל הכספים האלה. ואז לא היה ולא נברא. מה אתה עושה?

במהות אני מבין. רק אני אומר שאנחנו מוגבלים מבחינת משאבים.

אז אתה מודיע ברבים, בפומבי, שיכול כל אחד, כל אזרח יכול עכשיו להצהיר ואתם תתנו לו מענקים. וכולם יעמדו בתורים ואתם לא תבדקו אם זה נכון או לא. אפילו לא תבדקו בטאבו שזה כל מחשב, כל פקיד יכול בחמש דקות לראות אם יש נכס זה וזה רשום על שמו של זה וזה. ואני אומר שתעשו את זה אחרי המענק, לא לפני המענק. אחרי שנתתם לו. אבל האזרח צריך לדעת שבודקים.

לא, אבל גם אם נעשה את הבקרה בדיעבד יש לזה השלכות מעבר לבדיקה עצמה. בסוף אם בן אדם לא זכאי ליצור חובות, לטפל בחובות. זה משהו שהוא מאוד משמעותי.

טוב. אז אתה ממליץ בזאת לכל אזרח בישראל להצהיר שיש בידו - - -

אני לא. במהות אדוני צודק. רק אני אומר שבסוף יש - - -

בסוף זה לפי כתובות במשרד הפנים.

- - - בצפון או בדרום ויקבל את המענקים. רעיון מצוין. אני לא ידעתי שיש דבר כזה. אני יודע שבכל הבירוקרטיה השלטונית כאשר אזרח צריך משהו מהמדינה הוא צריך להוציא את הנשמה בשביל לקבל משהו.

אז אני מבין שבזמן מלחמה ואני מבין שאנחנו רוצים שאנשים ישובו ואני מבין שאני רוצה שלא יהיה אחד אפילו שיש לו לו באמת דירה ולא יקבל. אבל אם אתה עושה החתמה המונית של אנשים על תצהירים שאתה לא בודק אותם, אתה פותח פתח למשהו - - -

רוב התשלומים של המענקים האוטומטיים הם על בסיס הצהרתי.

אני יודע את זה, כל המלחמה. אבל בזמן מלחמה ובזמן שאנשים היו מחוץ לבית אתה לא הולך להתקטנן על פרטים קטנים. אבל עכשיו כשהוא כבר חוזר הביתה ומקבל מענק חשוב מאוד, אתה צריך לדעת שההצהרה, שיש אפשרות שההצהרה תיבדק. אחרת זה ממש.

רגע, אבל ההסכם לא אומר שאתם לא יכולים לבדוק את ההצהרות.

אבל הם מודיעים פה שהם לא בודקים.

אז אם יצטרכו לעשות חשיבה בבית מה בכל זאת אפשר.

יכול להיות שבאמת נפעל כרגע מול רשם המקרקעין לקבל את כל המידע ואז לעשות בדיקות רנדומליות של חלק מהנתונים. אבל אנחנו צריכים לבדוק את זה בבית מבחינת משאבים.

בסדר.

אני כן אגיד שגם המשמעות תהיה שמי שכמובן שהצהרתו תימצא לא נכונה זה ליצור לו חובות.

ובעצם בתוך הביטוח הלאומי יש לכם הוראות שמדברות על תשלומי יתר, יצירת חובות. יש לכם את סל הכלים לתפוס - - -

נכון. והן גם חלות על ההסכמים.

אוקיי. אלה ההוראות של פרק?

של פרק י"ד.

פרק י"ד והן חלות על ההסכם. ואם תגדלו שיש איזה שהיא בעיה יש לכם כלים להתמודדות.

נכון.

אז בעצם זו רק השאלה של איך אתם תתפעלו את ההסכם.

צריך עכשיו לפנות בצורה מסודרת לרשם המקרקעין, להסדיר העברת מידע.

מידע בין גופים ציבוריים.

נכון.

אתם יכולים לבקש טופס א' מה שנקרא אצלכם.

נכון.

אפילו לא צריך לכתוב את זה פה בהסכם.

לא צריך. יש לכם את הכלים.

אבל אתם חייבים, לא רק צריכים. אתם חייבים, כמו שאתם חייבים לדאוג שמי שגר שם יקבל, אתם חייבים לדאוג שמי שלא גר שם שלא יקבל.

אני כן אגיד שזו תהיה בדיקה רנדומלית.

לא משנה איך תעשו את הבדיקה. אבל ההצהרה צריכה להיות הצהרת אמת.

זאת אומרת ההוראות שקבעתם כאן לעניין העברות המידע מרשות המיסים אלה דברים שהיה ברור שאתם חייבים וסידרתם עם רשות המיסים את העברת המידע. אבל גם לגבי, אם תגלו שאתם צריכים את המידע הזה ממרשם המקרקעין למשל, תוכלו לפנות בטופס א' גם כאשר לא כתבנו את זה בהסכם.

נכון. כפי שאנחנו עושים בנסיבות, יש לנו הוראה כללית בחוק הביטוח הלאומי שאומרת שאנחנו יכולים לפנות לכל גוף ציבורי לצורך מידע לביצוע תשלומים לפי חוק. גם תשלומים לפי חוק הסכמים הם תשלומים לפי חוק.

חבל על הזמן, הדברים ברורים. יש לכם סמכות, אתם צריכים לבצע את הסמכות שלכם וכל מי שזכאי שיקבל ואני תכף אתווכח אתכם אפילו שאני רוצה שתתנו יותר ממה שכתוב בהסכם, אבל בואי תסיימי את ההקראה.

אז כרגע אנחנו לא מכניסים עוד הוראה נוספת לעניין הזה.


1. לעניין מענק התארגנות – הסכמתו כי המוסד יקבל מידע על אודותיו מרשות המיסים, לצורך בחינת זכאותו למענק זה, וכי מידע על אודות זכאותו למענק זה תועבר לרשות המיסים וכן הצהרה על קיום אחד מהתנאים האמורים בסעיף 4(ב) ומסמך המעיד על קיום התנאי האמור בסעיף 4(ב)(2), ככל שהוא רלוונטי.
3) הבהרה למבקש כי במקרה שבו יימצא כי הוא לא עמד בתנאי הזכאות לקבלת המענק, יהיה המוסד רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו לפי כל דין לקיזוז הסכומים ששולמו ביתר.
3. מצא המוסד כי הצהרה שקיבל במסגרת בקשה לקבלת מענק מן המענקים מכוח הסכם זה, לא הייתה נכונה או כי שולם מענק כאמור למי שאינו זכאי לו בהתאם להוראות הסכם זה או ששולם לו ביתר, יעשה המוסד שימוש בסמכויותיו לפי כל דין לקיזוז הסכומים ששולמו ביתר.

7. הוראות מיוחדות
המענקים לפי הסכם זה ישולמו לחשבון הבנק של הזכאי כפי שידוע למוסד; המענק בעבור ילד ישולם לחשבון הבנק שאליו משולמת קצבת הילדים, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי ולגבי ילד המושם במשפחת אומנה – ישולם להורה האומנה.

8. תוקף ההסכם
הסכם זה יעמוד בתוקף עד יום ח' בתשרי התשפ"ו (30 בספטמבר 2025).

9. מימון, החזר הוצאות וביצוע
א. המענקים לפי הסכם זה ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.
ב. המוסד יגיש לממשלה, באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל.
ג. הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שהוא ישלם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנוהל).
ד. הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל.

עלתה פה סוגייה אתמול שלא כתובה בכלל בהסכם. הסיפור של מועדי התשלום. בעצם לא כתבתם מתי תתחילו לשלם. הבהרתם פה אתמול בוועדה שתתחילו לשלם מהר. השאלה אם אנחנו לא רוצים או כדאי שתהיה כתובה איזה שהיא הוראה מפורשת בהסכם? פשוט בגלל מה שעלה פה אתמול.

עד איזה תאריך אתם משלמים את המענקים האלה?

בעזרת השם, את המענק החד פעמי אנחנו רוצים לשלם אותו עד סוף החודש.

עד סוף מרץ.

עד סוף מרץ, בדיוק. מענק התארגנות לפני חג פסח, בעזרת השם, נעשה השתדלות.

מענק הסתגלות לא?

מענק הסתגלות יעלה עם שיבה. גם, ישולם ב-1 לכל חודש, כמו מענק אכלוס. איתו לא יהיה עיכוב. הבעיה זה שני המענקים החד פעמיים.

אפשר לכתוב שתשלומים ראשונים לפי הסכם זה מה? אפשר לכתוב? לא כדאי לכתוב? אתם מתחייבים?

אנחנו עושים את כל המאמצים. אני לא חושב שכדאי.

לא כתבנו בהסכמים האחרים.

אתם לפרוטוקול אומרים שעד פסח שני המענקים כבר ישולמו לכולם.

נכון.

למעט המקרים המבוקרים שעוברים, שמצרפים להם את חוזה השכירות. אלה כנראה שיתארך קצת זמן הטיפול בהם. אבל כל מה שאוטומטי שלא מחייב בדיקה או בקרה אנחנו נשלם לפי מה שאמרתי בדיוק.

נותרה לנו בעיה קטנה שהיא בעיה גדולה לאנשים שלא יקבלו.

אני אוכל רק לפני להשלים בירור מאתמול?

כן.

נשאלה שאלה ביחס למרשם האוכלוסין, באיזה אופן הם תיקנו רטרואקטיבית את התושבים במרשם ומה קורה עם מי שלא הגיש בקשה עד ה-1 ביולי. אז אחרי בירור מול הייעוץ המשפטי לרשות האוכלוסין הם באמת עשו את זה מכוח פרשנות מרחיבה וחריגה שניתנה בגלל הנסיבות החריגות של פינוי תושבים מהבתים שלהם בעת מלחמה. כלומר, לא נדרש תיקון חקיקה, זה נעשה במסגרת פרשנות.

גם היום אפשר עוד להגיש בקשות כאלה, למרות שעבר המועד של ה-1 ביולי. זאת בנסיבות הומניטריות חריגות, למשל שירות מילואים ממושך, למשל פציעה ומקרים דומים.

מקרים פרטניים. אני מאוד שמח שאת אומרת את זה שבמקרים פרטניים, כי זה מה שהעלה פה אתמול יחזקאלי שיש אנשים במקרים פרטניים שלא הצליחו. אז אתם תהיה לכם סמכות לבדוק את זה ולאשר את זה ואם באמת מגיע לו אז אתם תרשמו אותו.

למרות שהתנאי של ערב הפינוי הוא בעצם, תיקנתם אותו לגבי מענקי ההתארגנות.

לא, לא, בסדר גמור. הוא עדיין חל לגבי מענק האכלוס ולגבי מענק ההסתגלות. הוא כן רלוונטי עדיין לגבי היישובים בדרום, תושבים שם שלא נמצאים בפתרון דיור זמני. הוא בהחלט יכול להיות רלוונטי.

אז באיזה עמוד אנחנו?

סעיף 4.

אז יש פה בסעיף 4(א)(1) יש תנאים, מספרים. אם הפסקת השהייה במתקן קליטה הייתה עד ליום ז' באדר הוא יקבל סך 15,360 שקלים למבוגר וסך של 7,680 שקלים לילד. בסעיף (2) נאמר אם הפסקת השהייה במתקן הקליטה הייתה ביום שחל בתקופה שתחילתה מיום ח' באדר וסיומה ביום ג' בניסן יקבל רק 7,680. זה קפיצה למטה ממש חיתוך בחצי. הילד יקבל 3,840.

מה שאני רוצה לבקש, וזה לאור מה שהעירו לנו היועצות המשפטיות ואזרחים שהיו פה.

אופיר, זו הייתה בעיקר הערה של אופיר יחזקאלי. נכון?

לא, היו עוד אזרחים שפנו אלינו, כן, שזה סעיף שכבר בטל, עבר זמנו. זאת אומרת, אדם שרוצה להחליט לקבל את ה-15,000 שקלים אין לו כבר אופציה לחזור הביתה. והשאלה שאני שואל אם אפשר, כדי שאנחנו נהיה רלוונטיים, כדי באמת לעודד חזרה המונית לבתים, לתת להם עוד כמה ימים אחרי פורים, נניח שבוע ימים. לפני פורים אי אפשר להגיד לאנשים תתפסו את הבגדים, הילדים והתחפושות ותרוצו לקריית שמונה. אבל אפשר להגיד ששבוע אחרי זה הם עדיין יהיו זכאים ב-15,000 האלה.

אני רגע אומר למה אנחנו סבורים שהדבר יש בו לעורר קושי ולכן אנחנו רוצים להשאיר את זה ליום 7 במרץ. קודם כל נזכיר שהחלטת הממשלה שבה נקבע המענק החד פעמי ונקבעו המועדים האמורים התקבלה כבר ביום 12 בינואר ולכן הייתה ודאות והייתה פומביות לגבי הדבר הזה. גם ההחלטה על סיום המניעה הביטחונית ביישובים בצפון התקבלה כבר ביום 24 בפברואר. כלומר, היה מספיק זמן להיערך, להתארגן, לכל התושבים שנמצאים באותם מלונות לכלכל את צעדיהם ולפעול בהתאם.

אכן ראינו שכ-50% כבר יצאו מהמלונות בפועל.

50% יצאו מהמלונות בפועל?

למיטב ידיעתי. הנציג של משרד התיירות יוכל להגיד.

אני יכול להגיד שזה טיפה יותר מ-50%, מאז סוף פברואר. לכן מי שנשאר עכשיו בבתי המלון זה באמת הגרעין שבאמת צריך להמשיך ולהישאר עד ה-7 ביולי.

יתרה מזאת, אני רק אחדד, שאתמול כינסנו את ועדת החריגים לצורך דיון על אנשים שבעצם רוצים ההיפך, לחזור לבתי המלון ומתקני האירוח שכיום נכון לעכשיו יש לי בערך איזה 70 נפשות שרוצים כבר לחזור חזרה. אז אני מאמין שיש כאלה שגם יחזרו.

למה הם רוצים לחזור חזרה?

הסיבות הן המון סיבות. יש כאלה שבאים ואומרים אנחנו עדיין לא מרגישים בטוחים לחזור ליישוב. או לחלופין עובדים חיוניים. יש הרבה חיילים. אז אני מניח שיהיו עוד אנשים.

בסדר, אנחנו מאפשרים את הבחירה האישית של בן אדם לחזור, לבוא, לא לבוא, זה לא קשור להסכם הזה. אנחנו מדברים על אנשים שרוצים לצאת הביתה.

לא. הוועדה בעיקרון יכולה, זאת אומרת הם יכולים לצאת הביתה. כשהם רוצים לחזור הם צריכים כביכול לגשת אלינו לוועדת החריגים.

לא, מי שרוצה לחזור הביתה צריך ללכת לוועדת החריגים?

לא, לא, מי שרוצה לחזור למתקני קליטה.

אז אני רוצה להיות ברור. אתה דיברת על מי שרוצה לחזור למלון.

כן.

זה לא הנושא של ההסכם. זה לא קשור להסכם.

זה כאילו קובע את גובה המענק.

זה פוגע בגובה המענק.

מה קורה עם בן אדם כזה נגיד שיצא, יצא ממתקן הקליטה. הוא חזר למתקן הקליטה. מה קורה עם המענק החד פעמי שלו?

זה רק אנשים שלא קיבלו את המענק החד פעמי.

זה תנאי בסיס.

אה, הם לא יוכלו לחזור אם השתלם להם כבר המענק החד פעמי.

נכון, נכון.

זה בתנאי ההסכם? לא הזה.

לא, לא, הם לא יכולים לחזור, כל החלק של חזרה למלונות הוא לא חלק מההסכם.

הוא לא חלק מההסכם.

הדברים קבועים בהחלטת הממשלה שעיגנה את ועדת החריגים ואת האפשרות לחזור למלונות. שם מצוין שמי שמקבל את המענק החד פעמי, ואני מזכירה שכדי לקבל את המענק צריך להגיש בקשה. כלומר, הוא יודע שהוא מגיש והוא מקבל. אם אתה רוצה לחזור למלון, אתה מראש לא מגיש את הבקשה. הדברים קבועים בהחלטת הממשלה.

הוא פשוט מתאר סיטואציה של אנשים שהתחרטו. בסדר, אז אם שולם להם והם לא יקבלו, לא יוכלו לחזור.

כן. אם הם רוצים להשאיר את האפשרות פתוחה לחזרה למלון הם בהחלט צריכים לא להגיש את הבקשה לקבלת התשלום.

אם אני חוזרת שנייה כן לדיון של השאלה האם ה-17 במרץ או ה-7 במרץ – אז אנחנו סבורים שבגלל שבאמת כמות נכבדה מאוד, היקף משמעותי מאוד של שוהים באותם מתקני קליטה כבר יצאו דווקא עכשיו להאריך את המועד יש בזה כדי לעורר קושי. בעצם אנשים כבר שינו את המצב, שינו את מצבם על בסיס ההנחה שה-7 במרץ הוא המועד הרלוונטי.

מה יקרה להם אם נאריך את זה ל-20?

לא יקרה להם דבר, הם פשוט ייצאו 10 ימים מוקדם יותר ממה שהם צריכים היו לצאת.

נו, אז מה?

ולכאורה שינו את מצבם לרעה ביחס לאנשים אחרים.

למה לרעה?

כי הם יכלו להישאר עוד 10 ימים.

יש בזה להעיד על כך שהדברים - - -

כן, מצד שני, אם אני רוצה, אני מבין שכבר לא יהיה הרבה אנשים שרצו את ה-15,000 האלה ושייצאו, כי רובם כבר יצאו אני מבין. אבל יש אנשים שלא ידעו, יש אנשים שהתארגנו, יש אנשים שהילדים שלהם היו בגנים והם היו צריכים להתחפש לפורים. אני חושב שצריך לתת מקסימום, לא הרבה, שבוע, עד ה-20. שמי שיוצא עכשיו מבתי המלון, מי שעכשיו חוזר מהאכלוס העצמי, הוא חוזר הביתה. בקיצור, מי שחוזר הביתה יזכה לסכום הגדול של 15,000 שקלים ולא לסכום הקטן של 7,000. אני לא חושב שזה הרבה אנשים, לפי שיטתכם.

אני לא יודעת בכמה אנשים מדובר. אבל באמת, נוכח ההיקפים של האנשים שראינו שכבר יצאו, אנחנו כן חושבים שיש בזה לעורר קושי. ומצד שני, להגיד על כך שהדברים כן היו פומביים וידועים לתושבים. כלומר, הם כן שינו את מצבם בהתבסס על החלטת הממשלה. ולכן לעשות שינוי מהדבר הזה כרגע לדעתנו - - -

כן. אבל אני חושב שכאשר אני אאשר הסכם שכבר אף אחד כבר לא יכול להיכנס בו ורק מי שכבר יצא זכה ב-15,000 ועכשיו הוא מקבל רק 7,000 – אם זה היה מדובר בהבדל של 1,000 שקלים לא הייתי אומר. בסכום כזה אני חושב לאפשר למי שרוצה ולשיטתכם זה לא הרבה. ואם נניח שזה כן יהיה הרבה, זה הרי אינטרס של המדינה שיחזרו הביתה. נכון? אז מי ששב הביתה, בואו ניתן לו עוד שבוע. אני לא מדבר על הרבה זמן. פורים נגמר ב-16. 16 זה עוד פורים בירושלים. אז רק 17, 18, 19, 20 – ארבעה ימים, זה לא הרבה.

זה הבדל משמעותי ביחס למה שיש בהחלטת הממשלה. אנחנו כן חושבים שזה הבדל משמעותי לאנשים שכבר יצאו בפועל מהמלונות. כאמור שינו את מצבם בהתבסס על המועד שנקבע בהחלטת הממשלה.

את דואגת לתחושה שלהם שהם הפסידו 10 ימים במלון? אני יודע שבמלון הם כל כך סבלו שנה שלמה ורוצים ללכת הביתה. זה לא, זה לא. אף אחד לא יגיש תביעה לקבל 10 ימי מלון בגלל שיצא קודם. כך אני חושב.

אני מבינה. אנחנו עדיין סבורים שזה לא הכרחי ויש בזה לעורר קושי.

שמעתי את הקושי. אבל הקושי להשאיר אנשים שרוצים עכשיו לצאת עם 7,000 שקלים במקום 15,000 שקלים זה קושי יותר גדול. זה נהנה וזה לא חסר.

בסופו של דבר החלטת הממשלה קבעה מועדים והיא קבעה סכומים שייגזרו מאותם - - -

טוב. אז החלטת הכנסת תהיה, הרי טוענים שהממשלה שולטת בכנסת ואין הפרדת רשויות מספקת. אז בואו נוכיח שהכנסת סוברנית להגיד שעוד שבוע ימים עד ה-20 מי שישוב הביתה יקבל 15,000 שקלים והשאר לפי הסדר שקבעה הממשלה.

אני כן חושבת שאנחנו עשינו שינויים משמעותיים גם לנוכח בקשת הוועדה. בין היתר ההורדה של התנאי של השבעה ילדים. אנחנו בהחלט מקיימים שיח משותף על ההסכם הזה ולא באנו, לא נצמדנו להחלטת הממשלה. עשינו שינויים היכן שהתבקשנו וסברנו שאין בהם לעורר קושי, לעומת השינוי הזה.

כן. אבל אין לך שום קושי עם זה שאנשים לא יצאו והם רוצים לצאת עכשיו אחרי פורים, לא יכלו לצאת לפני זה?

הם עדיין יכולים לצאת בכל רגע נתון, בהתאם לתנאים שנקבעו מראש.

אז התנאי של 15,000 זה תנאי יותר טוב מאשר התנאי של 7,000, נכון?

זה תמיד נכון.

זהו, אז בואו נאשר להם את זה.

סליחה, קרן דקל רמ"טית השר. אני חייבת לציין לפרוטוקול שהשר מבקש להשאיר את התאריך שנקבע בהחלטת הממשלה. גם מהטעם שהוא בעצם מגן על זה בבג"ץ. וזה נדון בהרחבה ובג"ץ הסכימו עם הדבר הזה. נתנו לאנשים את כל המידע מראש. אף אחד לא אמר שהולכת להיות החלטה אחרת. גם פרסמנו את זה. זה שבחרו נבחרי ציבור להציג מצג שווא לתושבים, אי אפשר להתייחס לזה.

מי הציג מצג שווא?

אופיר שבא לפה אתמול הוא לא סתם בא ואמר לכם שהוא מבקש לשנות את זה. הם הציגו להם שכן יהיה שינוי בבג"ץ וזה לא היה נכון. ועובדה שבג"ץ הכריע בסוגייה הזו. היה בג"ץ, הכריע.

אז האזרחים יראו שלא תמיד בג"ץ מיטיב יותר מאשר הכנסת.

לא, זה לא משנה, אנחנו לא - - -

הכנסת מיטיבה יותר מבג"ץ, בסדר?

אין בעיה. אני רק אומרת שוב, השר מבקש להשאיר את התאריך.

אני סתם לא יודע למה את הזכרת את הבג"ץ. יש הפרדת רשויות אמרנו. אנחנו לא בממשלה ולא בבג"ץ, אנחנו בכנסת.

כן, אבל זה נדון. זו סוגייה שנדונה בהרחבה. אנחנו השר נימק בבג"ץ.

אני מכבד את זה.

אמרתי את זה לפרוטוקול, זה שיקול של כבוד יושב-הראש. אני לא.

אם השיקול הוא שלי, אז אני מבקש שזה יהיה עד ה-20 לחודש, שכל אלו שעוד לא יצאו יוכלו לצאת הביתה בשלום ולקבל את המענק ובשמחה. אני חושב שזה מענק פורים שמח.

רגע, אז עד ה-20 במרץ במדרגה של פסקה (1) ובעצם במדרגה של פסקה (2) אנחנו אומרים, מתחילים את התקופה ב-21 במרץ, במקום ב-8 במרץ.

נכון.

אתם איתי, ממשלה? גם את מדרגה (2) אנחנו מתקנים ל-21 במרץ במקום ה-8 במרץ.

כן, ברור.

שנייה. אנחנו עכשיו מדברים על לשנות את כל המדרגות?

לא, לא, לא משנה שום מדרגה. רק את המועד של הראשון.

זה רק המועד.

כי את לא יכולה להגיד שהוא ייצא - - -

אה, סליחה, רק את ה-8 במרץ.

רק את ה-8 במרץ ל-21.

לא, לא, אנחנו לא.

בסדר.

אנחנו לא נעורר פה קשיים נוספים. זה הקושי.

אם אתם חושבים שצריך לתקן בפרופורציה, בבקשה.

מתי זה מסתיים ה-7,000?

בעצם מה שאנחנו אומרים זה שאם הוא עזב עד ה-20 במרץ הוא יהיה זכאי למדרגה הגבוהה. ואת המדרגה השנייה אנחנו חייבים להתאים. אם הוא יצא מה-21 במרץ, לא יודעת מה זה יוצא בתאריך העברי, עד ג' בניסן, שזה 1 באפריל, אז הוא יקבל את המדרגה השנייה. זה התאמה שחייבת להיות. המדרגה השלישית, אלא אם תגידו אחרת, תישאר כמו שהיא.

לכאורה כן. אני רק רוצה לתקן משהו שנראה כעוול לאנשים שלא ידעו או שלא הספיקו או שלא יכלו ואנחנו מביאים להם כאילו דבר שבדיעבד. אז אנחנו מאפשרים עוד שבוע ימים. זאת אומרת מהיום זה שבוע? יותר.

תחתמו על ההסכם בזריזות. אנחנו יודעים שלפעמים זה לוקח זמן.

לא משנה, מבחינת הוועדה ההסכם יאושר בעוד דקה, בעזרת השם. אבל אני רוצה שזה יהיה כמו שכתבת, עד ה-20 לחודש.

20 במרץ. והתאמה במדרגה 2 שזה מה-21 במרץ עד ה-1 באפריל.

אז זה יהיה הסכום השני.

בסדר.

אני רוצה לברך אתכם בהצלחה. קודם כל, תודה רבה על ההסכם. ב', הביטוח הלאומי באמת יוודא שמי שזכאי יקבל. ותודה רבה לכם על שיתוף הפעולה. אני מעמיד את זה להצבעה.

מי בעד אישור ההסכם בדבר מתן מענק הסתגלות זמני, מענק התארגנות ומענק חד פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה

ההסכם אושר.

ההסכם אושר. שיהיה בהצלחה ופורים שמח.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.