פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
11/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 588
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 10:00

הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, של ח"כ חילי טרופר

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
לימור סון הר מלך – מ"מ היו"ר

חילי טרופר

שמרית גולדנברג - ממונה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נילי פינקלשטיין - משפטנית המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים

יפעת רווה - עו"ד המחלקה למשפט פלילי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אבוסנט לקאו - מתמחה, משרד המשפטים

רונית פלץ - ר' פרויקט נפגעי עבירה, המשרד לביטחון לאומי

אוהד טופז - המשרד לביטחון לאומי

כינרת צימרמן - שב"ס

שלי סבג - שב"ס

הילה דולינסקי - עוזרת יעוץ משפטי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מוריה ארליך - עוזרת משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מיטל בוכמן שינדל - מחלקת בג"צים, פרקליטות המדינה

חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

גדי אלבז - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

יעקב סלע - מנכ"ל השדולה למניעת פגיעות מיניות בכנסת

שי גליק - מנכ"ל בצלמו

אורית סוליציאנו - מנכ"ל איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

נטע גורי - איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

מיה אוברבאום - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

אריאל בר - חברת ועד, ארגון משפחות נרצחים ונרצחות

רותי אלדר - יועצת משפטית, ארגון משפחות נרצחות ונרצחים

ליה קוק - מנהלת מרכז הליווי לילדים נפגעי עבירה, המועצה לשלום הילד

טלאור ושדי - מנהלת מדיה, הלובי למלחמה באלימות מינית

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

ב' - נפגעת עבירה מינית

קים אריאל ארד - נפגעת עבירות מין, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

נועה ברודסקי לוי

איל קופמן

הדס ליפמן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, פ/3735/25

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, של חבר הכנסת חילי טרופר, שנמצא אתנו, שלי טל מירון, מטי צרפתי הרכבי וקטי קטרית שטרית. אני כבר מתנצל שייתכן שבמהלך הישיבה אבקש מחברת הוועדה לימור סון הר מלך להחליף אותי כי יש פה ישיבות שמתנהלות במקביל. אתן לחבר הכנסת המציע לומר דברי פתיחה, בבקשה.

תודה רבה, היושב-ראש, על הנכונות להעלות את זה. הגענו להסכמה ואני מקווה שבאמת נוכל לקדם את זה במהירות. כיום בשיקולים להחלטה האם לשחרר עבריין בעבירות מין או אלימות נשקלים רק השיקולים של השיקום שלו. הצעת החוק מבקשת לחייב את הוועדה שדנה בשחרור המוקדם לשקול גם את שלומו וביטחונו של נפגע העבירה ולאפשר לו או לה לבוא להציג את עמדותיו ומצבו. עד כאן. כן אבקש – אתנו בזום קים. תכף נעלה, ואפשר, נילי, להציג את הנוסח המוסכם.

בסדר. אני רוצה לעשות משהו – להרגיש קצת אופוזיציה. כי הרבה פעמים האופוזיציה תופסת טרמפ על דיונים ועושה הצהרות פתיחה בנושא שפחות קשור לנושא הדיון עצמו. בגלל נוכחותך אני רוצה לדבר על נושא שהוא נמצא היום על סדר-יומה של הוועדה אך לא בישיבה הזו - נושא הוועדה לבחירת שופטים.

אני פונה אליך, כי אני יודע שהיית גם מעורב רבות בניסיונות להגיע לפשרה גם בסבב הראשון, גם בשני וגם סביב טנסי. אתה איש שמנסה באמת ובתמים לרבע את המעגל הזה. אני רוצה לומר לך, שאני מאוד מתוסכל, כי בהצעת החוק שהחזרנו עכשיו, שהייתה מונחת על שולחן המליאה, וכבר בשלב הראשון שהוצגה בו הצעת הפשרה על יד השר לוין והשר גדעון סער ושני האבות, שאחר כך אחד מהם הודיע שההצעה טובה רק שאינו רוצה לקדמה – עיתוי וכדומה, לשלוש ביקורות עיקריות שעלו על ההצעה שהייתה אז על שולחן המליאה נתנו מענה כבר בשלב הראשון, כמחווה של רצון טוב להגיע להסכמה. אחד היה הנושא של תחולה מיידית – הצעת החוק שהונחה הייתה לתחולה מיידית, ואחד הדברים שהטרידו את האנשים - אמרו: למה זה בתחולה מיידית? תעשו את זה רק לכנסת הבאה - קיבלתם. לא אתה אלא קיבלתם כמי שלא אהב את ההצעה שהייתה מונחת על השולחן והעלה טענות בעניין. הנושא השני היה כמה מקצוענים יש לעומת כמה פוליטיקאים יש בוועדה. רוב מקצועי או רוב פוליטי. הוועדה עם רוב פוליטי. יצרנו את דמות הביניים הזו, מקצועית שנבחרת על ידי רוב באופוזיציה ובקואליציה. זה טיבה של פשרה – לא זה ולא זה. גם וגם, ונותן מענה חלקי למשהו שעלה. הדבר השלישי, שהקואליציה יכולה למנות על דעת עצמה בלי מעורבות של שום גורם אחר שני שופטים לקדנציה. זה היה על שולחן המליאה והטריד אנשים. לא יודע למה זה הטריד, מבחינתי זה טוב. ההצעה שמונחת עכשיו מונעת, ביטלה מהיום הראשון. אין מינוי שהקואלייה ממנה לבד את מי שהיא רוצה בלי שום שאלה.

אחר כך בחקיקה פה בוועדה על שלושת הוויתורים הבסיסיים האלה הכנסנו עוד חמישה תיקונים – כל אחד יראה במה שהוא רוצה לראות קוסמטי, במה שהוא רוצה לראות מהותי - הכנסנו עוד חמישה תיקונים במהלך דיוני הוועדה. זה לא משהו כזה ראה וקדש ולכפות הר כגיגית. רוב מוחלט של התיקונים הללו באו מהצעות של האופוזיציה, או של ארגונים שלא מסכימים עם הרפורמה, ביניהם על ידי חברת המפלגה שלך אורית פרקש שהציעה פה. הראשון בהם זה ששני שליש משופטי בית המשפט העליון יבואו מתוך בית המשפט המחוזי; השני זה מגבלת גיל כדי שלא יהיה מצב שיהיה מרוץ לתחתית. העלו חשש, שימנו צעירים שיישארו בבית המשפט לנצח, מגבלת גיל של 55 עם מנגנון אוברייט של פה אחד. מענה למצב של קואליציה רחבה ואופוזיציה רחבה שגם שם יהיה גיוון. עוד הצעה למקרה שיש שינוי קואליציוני, הצעה של יוליה מלינובסקי נכנסה ככתבה וכלשונה לנוסח, וכך עוד ועוד. ובאמת, כשקואליציה שיכולה – בלחץ כזה או אחר להעביר הצעה, ועוצרת בזמן מלחמה בתקופה ארוכה, וחוזרת ומציעה והולכת בשלוש נקודת עיקריות לטובת האופוזיציה, ומשנה את הדברים, ובסופו של דבר מקבלת סוג של כתף קרה או להפך – כל מה שאתם עושים - הטונים רק מחריפים – פחות מצד המפלגה שלך, וטוב שכך, אך עדיין זה בידיכם. תנו לעם ישראל בשורה של אמירה, שכשמושיטים אלינו יד אנו לא מחזירים סטירה. זה הכול. לא מבקש הרבה. זו הפנייה שלי אליך. כי אם הייתי מנסה לנהל את הדיון הזה בזמן שחלק מחבריך לאופוזיציה יושבים פה לא הייתי יכול להוציא משפט מהפה וגם זה חלק מהעניין. אני פונה אליך, למפלגה שלך כי באמת חלקה התבטאה פה בדיון שההצעה טובה. יזהר שי התבטא גם פומבי שההצעה טובה. הוא אומר: לא לקדם עכשיו כי אין הסכמה אבל זה בידיכם – שאין הסכמה.

כיוון שאני רוצה לכבד את כל מי שהגיע לדיון להתרכז בו – זה נושא מורכב ואין בעיה להרחיב בו בהזדמנות אחרת. עשית את תפקיד האופוזיציה טוב. משפט כי פנית – אחת, הוצגה הצעת פשרה, שלא דובר בה אתנו. כלומר שני שרים בממשלה ישבו והחליטו שיציגו הצעת פשרה. אני חושב שאם נכונות אמיתית ורוצים הצעת פשרה - בודקים, יכול להיות שלא מגיעים להסכמה אך זה הדרך הנכונה. פה זה דולג וישר עברנו. גם לגבי המהות יש לי הערות, מה קורה בדד לוק, אפילו ראיתי שגידי ספיר התבטא שיש שם בעיה אך לא אכנס לכל פרטי ההצעה. רק אומר שבעיניי המפתח היה נותר מבחינתי איך מרפאים את החברה הישראלית, ולא מוסיפים קרעים, ודאי לא בעת המלחמה. הדרך היחידה, ואמרתי את זה גם למי שניסח את ההצעה וליזהר שי – שהדרך היחידה היא להגיע לסיכום על כל הסוגיות. אם לוקחים סוגיה אחת, אומנם מרכזית, ולכאורה פותרים אותה, ויש לי על זה הערות אבל לא פה ניכנס לכל ההערות, ושבועיים אחר כך וחודש אחר כך יגיע עוד משהו – לא הבאנו ריפוי לחברה הישראלית. לכן הדרך היחידה – וזה גם היה הכלל בבית הנשיא – לא מסכימים על כלום עד שלא מסכימים על הכול. מביאים את כל הסוגיות. מי שבאמת רוצה להרגיע את המתח החברתי שם את כל הסוגיות, עובר דבר-דבר. גם בבית הנשיא היו ויתורים כי בתפיסה איך מרגיעים את הכול, אין ברירה אלא ללא ויתורים אך אם לוקחים פיסה אחת, מביאים אותה ואומרים: בוא נעשה על זה פשרה, ושבוע אחר נושא אחר וחודש אחר כך נושא אחר – יודע כמה הצעות פה על השולחן? ריפוי זה לא יביא. לכן יש לי מחלוקת עקרונית על ההליך. על הפרטים פחות דרמטי בעיניי פה לדבר. אני מקווה שעוד לפני שזה יגיע לישורת האחרונה אפשר יהיה להגיע להסכמות על כלל הדברים ולמנוע בזמן מלחמה שבר עמוק.

כנראה שעל כלל הדברים - לפעמים הרצון הנאצל להגיע להסכמות על הכול גורם לזה שכל נושא שאין עליו הסכמה גורם לפיצוץ מוחלט במקםו לקחת את ההר הגדול של אי הסכמות. לא כך עושים גישור, מניסיוני הקטן כמגשר. הטרדנו מספיק את האנשים שהתכנסו פה – תראו שאני באמת יודע לחשוב כמו אופוזיציה. קים, בבקשה.

אני כאן, גם כי אני נפגעת באופן אישי אבל גם כי אני רוצה להביא את הקול של עוד שלא יכולות להשמיע את קולן. הגעתי בשבוע שעבר לוועדת שחרורים של מי שפגע בי. האיש הזה היה הפסיכולוג שלי 4 שנים. הגעתי אליו כשהייתי בת 16. במקום להעביר אותי טיפול - העביר אותי מסכת התעללות של כמה שנים ופגיעות מיניות קשות בסופן. הגשתי תלונה, אחרי שהבנתי שהוא לא מתכוון להפסיק לפגוע כפי שאמר בעצמו. הגשתי את התלונה במשטרה, ויצאנו לדרך הזו של ההליך הפלילי, שהיא דרך מאוד מפותלת כולה גם לנפגעי עבירה. הוא גם בעצמו לא הקל על הדרך הזו בכל מיני מהלכים שעשה. הוא קיבל כל מיני הקלות והנחות לאורך הדרך, במיוחד כי הוא פסיכולוג קליני וכביכול אין לו עבר פלילי, למרות שהכובע של הפסיכולוג הוא שאפשר לו לפגוע בהמון מטופלות לאורך השנים. אחרי שהוא קיבל עונש מאסר של 3 שנים ושלושה חודשים על שני כתבי אישום – כתב האישום בעניין שלי ושל נפגעת נוספת – אני יודעת שהיו עוד שלא נכנסו לכתב האישום, אבל אתייחס לשתינו, והגעתי לוועדת השחרורים אחרי שביקש להשתחרר. שטחתי בפניהם את האמת שלי ואת הדרך שעברתי בשנים האלה ואת העמדה שלי, אבל בסופו של דבר מה שראיתי בפועל זה שההחלטה שלהם הייתה לשחררו. אמרו שהקשיבו לי ושמעו את דבריי, והם מכירים בהם, אך בסופו של דבר הם מחויבים לשיקולים פורמליים, כי אם הוא התנהג טוב בכלא, למרות שמעולם הבעיה שלו לא הייתה שלא התנהג טוב בעולם – באופן כללי הבן אדם פסיכולוג קליני, הוא יודע להתנהל בעולם, אבל ההתנהלות שלו הייתה פוגענית בפורמט הזה. גם הבאתי את ההשלכות של מה ההשלכות של זה שייצא גם עליי וגם על הציבור כולו. הוועדה אומרת שהם מבינים אך לא יכולים לעשות כלום. כלומר אין להם כלים.

לכן אני רוצה לבקש מכם לתמוך בהצעה הזאת כי זה נפגעי עבירה ונפגעות עבירה עוברות מסלול גם ככה מטורף. אני מבקשת שיהיה לנו מקום ושלקול שלנו יהיה ערך אמיתי בעולם ולא רק שיקשיבו לנו, ויגידו: הקשבנו, תודה, מצטערים, לא יכולים לעשות דבר. בבקשה תנו ערך לקול שלנו.

(היו"ר לימור סון הר מלך, 10:16)

תודה רבה. יש ערך לקול שלכם. בדיוק זו הסיבה שאנו נמצאים פה עכשיו ועם החוק הנוכחי, כדי להשמיע את הקול הזה, ובאופן ברור ובהיר. אני חושבת שבבית המשפט יצטרכו להתעמת ולראות את העיניים ולשמוע את הקול ולא רק יזה כתב שאתה יכול לקרוא אותו כך או אחרת. לכן אנו כאן ונעשה, הכול כדי שהקול הזה יישמע. תודה רבה-רבה על האומץ והגבורה, ובאמת שאת קול להרהה מאוד נפגעים ונפגעות. תודה רבה.

נמצאת אתנו ב'. נבקש לא לצלם. נשמח לשמוע אותך. תודה רבה.

אני נפגעתי פגיעה מינית בתחום המשפחה, וזה משהו שהוא הורשע והודה ונכנס ל-9.5 שנים על פי עסקת טיעון כשהיה אמור להיכנס ל-15. כל התהליך שעברנו, בעיניי, כל אדם שפוגע מינית גם, זה אדם שבעיניי הוא פסיכופת. אין לו מצפון, שום דבר שהוא עושה לכתחילה. באתי לפה עם שלוש נקודות מרכזיות, אך לפני שאדבר על זה, אני רוצה לדבר על זה שלפני שבועיים היה לי מין רגע של לטעום מה זה שחרור של האדם שאני לא הספקתי לעבור את התהליך שלי – היה לפני 3.5 שנים וכנראה על התנהגות טובה ישחררו אותו עוד שנתיים וחצי וקצת. זה גורם לי לחרדות בלילה, חוסר שינה, ניתוקים, פלאשבקים, דברים שאני עוברת ביום-יום. ב"ה אני מאוד מנסה לחזק את עצמי, לעבור את הדרך שלי, להתעלות על הקשיים בדרך אך עדיין יש דברים שלא אוכל לשנות ביום-יום. לפעמים אין מה לעשות וחוסר אונים.

לפני שבועיים הוא השתחרר לחופשה פעם ראשונה, לחתונה. הוא השתחרר ללא איתור, ללא אזיקונים. אף אחד לא שמר עליו. כשיצא, זה היה כלא בשבילי. הייתי צריכה להסתתר ולא דאגו בכלל לשלומי. שלוש הנקודות שבהן רציתי לדבר זה אנשים שפוגעים מינית- -

זה חתונה שהית אמורה להשתתף בה?

לא. בעיניי זה חוסר – לא שאלו אותי. הוא קיבל אישור יום לפני. הלך לבית המשפט העליון, והוא אישר לו להשתחרר. לא שאלו אותי בכלל. הרגשתי חוסר אונים. הייתי צריכה להסתובב ואמרתי: זה לא צודק.

איך ידעת על זה שהוא משתחרר לחתונה?

הודיעו לנו יום לפני, דרך בתי הסוהר, השב"ס. בכוונה כנראה יום לפני כדי שלא נוכל לערער כי לא היה זמן, בכוונה. הסתובבתי בחשש, ולא ידעתי מה לעשות. זה היה כלא עבורי באותם רגעים. זה רק יום אחד אבל השתקפות של שנתיים וחצי לאחר מכן, אם הוא ישתחרר.

אומר שלוש נקודות. אנשים שפוגעים מינית הם אנשים שהתעתוע והשקר והיכולת להיות צבועים הוא זה שמאפשר להם לפגוע, כך שצריך להבין שלא רק ההתנהגות שלהם בכלא היא זו שמעידה על היכולת שלהם בעתיד שלא לפגוע. הרי גם בחברה הם היו אנשים שכביכול כיבדו את הכללים ובסתר הם פגעו.

הדבר השני – פגיעה היא לקיחת הבחירה מקורבן. לכן הריפוי הוא כמה שיותר לתת שליטה לנפגעת או נפגע העבירה. לכן יש חשיבות לתת משקל משמעותי להשפעה שלהם על שחרור מוקדם של האסיר ועל ידי השתתפות בוועדות השחרור בדיונים הרלוונטיים לכך.

שלוש, הזכות לביטחון של הציבור ושל הנפגעים גוברת על הזכות לחופש על פי ערכי הדמוקרטיה, שיש התנגשות בין זכויות – יש לאזן בין הזכויות. אני ונפגעות אחרות שנמצאות בזה – בסוף אנחנו צריכות להתמודד עם זה. להם לא אכפת - אנחנו בכלא, התנהגות טובה. גם לפני שנכנסו היו עם התנהגות טובה לחברה ולכלל. זו סתם צביעות. כמו שאמרתי, להיות פסיכופת זה חוסר מצפון למצב אז אני מקווה שתסתכלו על זה בכובד ראש גם מהצד שלנו.

צודקת. מה שמאפיין את הפוגעים זה שהם מאוד מניפולטיביים וצריך להיות מודעים לזה, כשדנים בשחרור כה או אחר או שחרור מוקדם או אפשרות ליציאה.

עוד הערה – יש קטע ללמוד את הנפגעות. לא להיות בטוחות במה שהן אומרות. אני מרגישה שכל פעם שאמרתי משהו, אז: את בטוחה שזה קרה? אני יודעת מה אני עוברת. אם אמרתי שקרה משהו, וקרה הרבה, שייתנו לזה מקום וחשיבות ושיסתכלו על זה בכובד ראש.

לחלוטין. תודה רבה. העלית פה נקודות מאוד חשובות וגם מועילות להובלת חוק הזה. תודה על האומץ. לא מובן מאליו. משרד המשפטים.

רק אציין שהעלינו לאתר הוועדה ולטאבלטים של חברי הכנסת את הנוסח שנילי עכשיו עומדת להציג ולהסביר.

ויש הסכמה ולכן נשמע את משרד המשפטים ונעבור לקריאת הנוסח.

בדיון הקודם, לאחר שיח ממשלתי ראשוני, הצגנו תמיכה עקרונית בשני הרכיבים של הצעת החוק. המשכנו לעבוד מאז הדיון הקודם על נוסח בתיאום בין כל הגורמים. אספר בקצרה, שכל הגורמים השותפים לעבודה, ובראש ובראשונה שירות בתי הסוהר, הנהלת בתי המשפט ומשטרת ישראל עשו אתנו עבודה מאוד מאומצת, כמובן בישיבות שהתקיימו על ידינו משרד המפשטים בשיתוף המשרד לביטחון לאומי. כולנו ישבנו על המדוכה כדי לוודא לא רק שהרעיון שעומד בבסיס הצעת החוק הוא ראוי אלא שהוא גם ישים. לכן לקח לנו קצת יותר זמן ממה שהבטחנו שייקח בדיון הקודם וממש נמסר לנו בפתח הדיון מהמשרד לבל"מ, שכל הנוסח מוסכם על ידם ועל ידי הגורמים מטעמם, ואנו יכולים להתקדם.

עוד הערה טכנית מאוד חשובה – נוכל להתקדם עם דחיית תחולה של הצעת החוק, כדי לאפשר לכל הגורמים להיערך ליישום. נבקש דחיית תחולה של שנה. זו בקשה משותפת של כל הגורמים. היערכות ליישום שלו. אציג בקצרה את מהות הנוסח ואז אפשר להקריא אותו.

קודם כל, התיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה יהיה תיקון לסעיף 19 שעד היום קובע את הזכות של נפגע העבירה להציג עמדה בכתב בפני ועדת השחרורים וגם בפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים. יחידה זו לא מקיימת דיון פרונטלי בבקשה. לכן התיקון שאנו מציעים להכניס בנוסח עוסק רק בחלק של ועדת השחרורים שבפניה יוכל נפגע העבירה לבחור האם הוא מביע את העמדה בכתב או בעל פה לפי בחירתו. זה התיקון המשמעותי לסעיף 19. בנוסף, הוספנו סעיף שמדבר על האפשרות לדחות את הדיון לבקשת נפגע העבירה שקיבל הודעה מראש על הדיון. אנחנו מגבילים את האפשרות לדחות את הדיון כל עוד הדחייה לא תגרום לכך שהדיון יתקיים כבר בתקופה שאחרי ריצוי שני שליש מהמאסר כדי לא לפגוע בזכות האסיר לקיים את הדיון בבקשתו במועד. כל עוד זה לא נדחה מעבר למועד הזה, אנו מציעים לקבוע שניתן יהיה לדחות את הדיון לבקשת נפגע העבירה. זה הרכיבים של התיקון לתיקון סעיף 19.

בנוסף, וזו התוספת החשובה לעומת עמדתנו בדיון הקודם, אנו מציעים לתקן את התוספת הרביעית לחוק זכויות נפגע עבירה שמפרטת בפירוט רב את החובות של הגופים השונים ליידע את נפגע העבירה בשלבי ההליך, והתוספת הרביעית עוסקת בשלבי ריצוי המאסר, ולגבי זכויותיו בשלבים הללו. בתוספת הזו אנו הכנסנו תיקון, שמעביר את החובה, שהוטלה עד היום על שירות בתי הסוהר ליידע את נפגע העבירה שיש דיון בפני ועדת השחרורים, וזכותו להביע עמדה בפני ועדת השחרורים. החלק הזה יעבור לאחריות הנהלת בתי המשפט שצריכה להיערך טכנולוגית בשיתוף משטרת ישראל שאחראית על מערכת מסירת ההודעות לנפגע העבירה. בעקבות התיקון לתוספת הרביעית הגופים האלה יצטרכו לעבוד ולמצוא פתרונות טכנולוגיים כדי שההודעה על מועד הדיון ועל הזכות להביע עמדה בדיון הזה תצא מהנהלת בתי המשפט דרך מערכת מנע באחריות משטרת ישראל אל נפגע העבירה. זה תיקון שנשמע מאוד טכני, אבל הוא מאוד מהותי. הוא שינוי דרמטי. הוא דורש הרבה היערכות של הגופים האלה. סיכמנו את זה ממש בימים האחרונים. לכן הלחץ לפני הדיון.

אני מרשה לעצמי, למרות שאיני אחראית על אף אחד מהגופים האלה, להודות להם על הנכונות ולהודות מראש על העבודה המאומצת שיעשו במהלך השנה הקרובה כדי לגרום לזה לקרות. בהקשר הזה אני מבהירה גם שאנו צריכים לחזור לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה כדי לאשר את הדברים הללו ולקבל מסגרת תקציבית לעשות את המהלכים כפי שכיניתי אותם הדרמטיים.

אישרו ואמרו שנחזור אליהם אחרי.

נכון, אבל התוכן הספציפי הזה חדש ולכן אני מבהירה את זה גם לפרוטוקול. זה לעניין התיקונים לחוק זכויות נפגעי עבירה.

החלק החשוב הנוסף בהצעת החוק הוא בנוסח שאנו מציגים הוא תיקון לחוק שחרור על תנאי בסעיף 9 מנויים השיקולים שהוועדה מוסמכת לשקול בבואה להחליט בבקשת האסיר לשחרור מוקדם. אנו מוסיפים לסעיף הזה את החובה של הוועדה להתייחס לעמדת נפגע עבירת מין או אלימות לעניין הסיכון הצפוי מהשחרור הנדון, לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה. בנוסח המקורי, המציע ביקש להוסיף את המונח שיקום, ואחרי בדיקת הפסיקה ושיח גם עם נפגעי עבירה וגם עם ארגונים וגם שיח ממשלתי הצענו למציע הצעה חלופית למונח הזה ואנו חושבים שהמונחים שלומו וביטחונו של נפגע העבירה נותנים מענה גם לשיקולי שיקום של נפגע העבירה וגם לשיקולים נוספים של סיכון פיזי ונפשי. הדברים הללו כבר מקבלים ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון, ואנו חושבים שעיגון הדברים בחוק שחרור על תנאי יאפשר לפסיקה להמשיך להתפתח כרקמה פתוחה על פי העמדות שיביאו בפי ועדות השחרורים נפגעות עבירה אמיצות ופגועות, שמביאים ממש את הפגיעה שלהם, ומביאים בעקבות התיקון לחוק זכותם תהיה להביא את הדברים גם בעל פה על פי בחירתם. אנו מאמינים שהמונחים האלה, שלומו וביטחונו של נפגע העבירה יאפשרו לפסיקה להתפתח בצורה טובה, ושתכיל את השיקולים הרלוונטיים.

בכל זאת אדגיש שהדיונים בוועדת השחרורים ממוקדים באסיר ובשיקולים שנוגעים אליו אך התיקון הזה מסמיך את ועדת השחרורים לשקול שיקולים שגם נוגעים לנפגע העבירה.

נילי, יישר כוח גדול, כי אני יודעת כמה הסוגיה של העברת המידע לנפגעים היא בנפשך ואני זוכרת כמה זה הכאיב לך – זוכרת מאז שעבדנו על חוק אחר - שלא מביאים את הפגעים בהליך ולא משתפים אותם במה קורה. מדהים המתווה הזה שהעלית פה.

הגענו אליו ממש בזרועות שלובות ואני חייבת להעביר את התודה המרגשת לכל השותפות הנחושות שלי.

תודה. נעבור לקריאת הנוסח. אם יש הערות, נאפשר. נקריא.

אקריא מתוך הנוסח המשולב את הסעיפים עם התיקונים. תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה.

19. (א) נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל לפי הוראות סעיף 10 הודעה כמפורט להלן, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין הסיכון הצפוי משחרור הנידון לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה, כמפורט להלן, ולפי העניין: (1) לעניין הבעת עמדה לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים יקבל נפגע העבירה הודעה על מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של הנידון, שבו רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים להחליט בבקשה לשחרור על-תנאי של הנידון לפי סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, ועל זכותו להביע את עמדתו בכתב במועד ובדרך שיקבעו השרים ;

אציין שאנו לא עושים בפועל תיקון לגבי הוועדה לשחרור ממאסרים קצרים ששם גם האסירים ככלל לא נמצאים בדיון ולא נוכחים, ולכן גם הם לא מביעים עמדה בעל פה ולכן לא נעשה תיקון לגבי הוועדה לשחרור ממאסרים קצרים. התיקון המשמעותי הוא לגבי (2).

(2) לעניין הבעת עמדה לפני וועדת השחרורים יקבל נפגע העבירה הודעה על מועד הבאת הנידון לדיון לפני הוועדה ועל זכותו להביע את עמדתו בכתב או בעל פה, על פי בחירתו, במועד ובדרך שיקבעו השרים.

אני מציעה שלקראת שנייה ושלישת נקבע בכל זאת שהדברים ייקבעו בחוק. נחשוב על זה בהמשך.

(ג) בחר נפגע עבירה שקיבל הודעה על מועד הדיון, להביע עמדתו לפני ועדת השחרורים בעל פה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יידחה לשם כך הדיון אם האסיר ריצה כבר שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת או אם דחיית מועד הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים לאחר מועד ריצוי התקופה האמורה.

אציע כאן, אני חשבתי – אך נדון בזה אני מציעה לשנייה שלישית, להוסיף פה רכיב שאומר שהוא קיבל את ההודעה מבעוד מועד או משהו כזה, כי לצערנו אנו יודעים – הולך להיות פה שינוי משמעותי שזה עובר להנהלת בתי המשפט, אבל בכל זאת הניסיון לימד עד עכשיו שלפעמים מקבלים את ההודעה מאוד באיחור. שלא יהיה מצב שהוא קיבל הודעה שעתיים לפני ולא דוחים. זהה רק למנוע מצבים כאלה. חייבים להודיע לו אבל בעיקרון זה לפעמים ברגע האחרון. אני מקווה שהשינוי המשמעותי שנעשה פה ושזה עובר להנהלת בתי המשפט יעשה שינוי גם בעניין הזה. אני חושבת שאפשר להשאיר את זה לשנייה ושלישית, לחשוב מה אפשר להכניס כדי לוודא שבאמת הוא יקבל את ההודעה מספיק זמן מראש.

אמשיך לתיקון בתוספת הרביעית לחוק לגבי העברת האחריות להנהלת בתי המשפט לגבי ועדות השחרורים. גם פה נעשית הבחנה בין הוועדה לשחרור ממאסרים קצרים שנמצאת עדיין בידי שב"ס ולכן עדיין האחריות תישאר בשב"ס ולגבי ועדת השחרורים זה עובר להנהלת בתי המשפט. אקריא גם את פרט 3 המתוקן וגם את 3א שאנחנו מוסיפים. 3. מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של נידון שהוא אסיר כאמור בסעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים לפי הוראות סעיף 19(א)(1);

כאן יהיה הגוף שאחראי על זה יהיה שירות בתי הסוהר.

אנו מוסיפים 3א - מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים, לפי הוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים, לפי הוראות סעיף 19(א)(2);

כאן הנהלת בתי המשפט היא זו שתהיה האחראית ליידע.

עוברת לתיקון של חוק שחרור על תנאי מאסר. מתקנים את סעיף 9. יש בו רשימת השיקולים שעל הוועדה לשקול בבואה להחליט על שחרור מוקדם. מוצע להוסיף פרט (11) עמדת נפגע עבירת מין או אלימות לעניין הסיכון הצפוי משחרור הנידון לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה לפי סעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001, אם הוגשה בכתב או הובעה בעל פה.

לגבי תחילה, נכניס את זה לשנייה ושלישית. בדרך כלל לא מכניסים את הוראות תחילה ותחולה בקריאה ראשונה – נעשה זאת בהמשך.

רק אומר, היו כמה דברים שעלו בדיון הקודם שאפשר לחשוב לשנייה ושלישית. גם השאלה, האם יהיה אפשר לאפשר לנפגע לעלות בהיוועדות חזותית והייתה שאלה איך למנוע את המפגש בין הפוגע לנפגע, ואם זה כן עמדה בכתב, האם זה יכול לבוא רק כפרפראזה לאסיר. זה דברים שאפשר לחשוב עליהם בהמשך.

לייצר מגוון של אפשרויות ולתת את זה לבחירת הנפגע.

אני מניחה שזה דורש חשיבה על האפשרויות האלה ומה המשמעויות שלהן. זה משהו שצריך לחשוב עליו. נעשה חשיבה.

בבקשה.

אתייחס לנוסח המוצע של סעיף ג, ולהערה שנשמעה פה באשר לצורך לתחום את הנושא של המועד שבו הועברה ההודעה לנפגע העבירה. בשלב זה אין לנו עוד נוסח אז אני רק מציפה לשיקולים לחשיבה להמשך.

בסופו של דבר כפי שנאמר פה, אנו מודעים לקושי שקיים ביחס למועד קבלת ההודעות על ידי נפגעי העבירה.

שמענו את ב' שדיברה על כך.

נכון. יש מגוון של מקרים בהקשר הזה, לפעמים זה בגלל משך קצר של מאסר שנותר עד לשליש במועד שנגזר הדין ואז אובייקטיבית קשה להגיע למצב שמודיעים. ברוב המקרים שבהם יש לנפגע העבירה זכות להביע עמדה זה לא המצב אבל יש גם מקרים כאלה.

כן אומר, שכעיקרון הכלל בהקשרים שאנו עוסקים בהם, שלאסיר אין זכות להשתחרר על תנאי. יש לו זכות שעניינו יישמע במועד – כלומר לפני מועד השליש. לכן הנוסח שהצענו. מנגד, ברור שאנו רוצים באותה מידה לאפשר לנפגע העבירה לממש זכותו ולכן מובן לנו רצון הוועדה להכניס את הרכיב הזה. יחד עם זאת, בסופו של דבר כפי שנאמר פה אנו עוסקים בשאלה של חירות של אדם. יש פה מורכבות שנצטרך לטפל בה.

לא הבנתי למה זה מורכב. המועד לא מפתיע. אנו יודעים מתי מגיע שליש. 14 יום לפני או מה שייקבע בצורה שתיקבע - תשלחו.

המציאות יותר מורכבת משתי סיבות: קודם כל, יש מקרים של אנשים שנדונים, שבמועד שנגזר דינם הם על סף השליש או בתוכו ואז ההיערכות המוקדמת הזו לא באמת מתאפשרת. לא טוענת שאלה מרבית המקרים אך יש גם מקרים כאלה.

כמה כאלה תפתרו. המסה היא לא שם.

יש דרך שבה המערכת מתנהלת. יש מורכבות. יש מקרים שדיונים נדחים, כי לא מגיעות כל חוות הדעת, יש מקרים שאסירים מבקשים למשל להשלים הליך טיפולי כדי שעניינם יבוא בפני הוועדה כשהוא בשל יותר. יש כל מיני סוגים של עניינים שמביאים לכך שלפעמים דיונים נדחים והשאלה היא האם אדם מגיע למצב שוב דחיית הדיון - כאן זה לבקשת נפגע העבירה – הדיון בעניינו יתקיים כבר בתוך השליש או על הסף כך שייתכן שהזכות שלו שעניינו יידון במועד תקופח. זה השיקול מנגד.

אני מציפה את זה כשיקול. למשל הנוסח שעלה פה כן מעורר שאלה, מה זאת אומרת מועד מתאים מראש. זה משהו מאוד סובייקטיבי, מצריך חשיבה. בנוסף, נראה לנו שלכל הפחות במצב כזה כשיש בקשה שכזו כן צריך שהחלטה שתתקבל, ככל שזה יהיה המתווה לאחר שניתנה אפשרות גם לצדדים, בכוח היועץ המשפטי לממשלה והסנגור או האסיר להגיב לבקשה שכזו. - - - הצדדים להליך בסופו של דבר וכן צריכה להיות להם האפשרות להתייחס ולהציג גם את הזווית שלהם בהקשר הזה.

נכון שיש בקשות דחייה, לא הגיעו כל חוות הדעת. היא יודעת שיש לה חובה בעקבות החוק לשמוע גם את הנפגעת או הנפגע ולתת להם מספיק זמן מראש. מראש היא מתארגנת על זה. יכול להיות שלוקח לזה זמן להיות מוטמע. אבל זה כמו שמבקשים חוות דעת – לא אומרים: תביאו לי מחר. יש נוהל שהתקבע עם השנים, שמבקשים חוות דעת כך וכך זמן מראש. עכשיו יודעים שגם את זה צריך.

גם היום יש לוחות זמנים שהוועדות אמורות לפעול לפיהם. רק שכפי שאמרתי, בפועל יש כל מיני אירועים שמאתגרים את לוחות הזמנים האלה ומביאים לדחיות דיונים ומשפיעים ומביאים למצבים שבהם דיונים נדחים. לפעמים אנו מגיעים לנקודות זמן בעייתיות. זה לא קשור להיערכות בעקבות החוק הזה. זה עניין של הדינמיקה בפועל. חוות דעת לפעמים מגיעות באיחור. יש השלמות שצריך לעשות – יש מציאות במובן הזה וזה דבר שנעשה שנים מאמץ לשפרו, אך יש אילוצים של המציאות. כל מה שאני אומרת בשלב הזה שיש לתת דעת על הדבר הזה. ככל שמכניסים רכיב כזה יש לאפשר לצדדים להליך להגיב לעניין הזה. כפי שאמרת, נותנים לנפגע העבירה זכות אך גם לאסיר יש זכותו וצריך יהיה לאזן בין שני הדברים האלה כדי לא לקפח גם את זכותו.

כל הזכויות כרגע ניתנות לאסיר. לא אומר שלא מגיע לו. כל מה שתיארת – חוות דעת ויישמע וכו' - הכול קיים. אני מבין שזה מורכב. גם אנחנו עובדים במערכות ציבוריות. יש דינמיקות. ועדיין צריך להיות ברור, שכמו שלאסיר יש אותן זכויות שפירטת - אין סימן שאלה סביב זה – מעכשיו יש גם לקורבן הזכות הזו ושיתמודדו איתה.

אין מחלוקת. לא בכדי התמיכה שלנו בהצעה. אין פה נציגים של הסנגוריה הציבורית היום, וכשהם יהיו פה, הם ישקפו את הזווית שלהם. בראייה שלנו כדי לשקף את התמונה המלאה יש לקחת בחשבון – זכות האסיר היא לא רק לחוות דעת; זכותו היא קודם כל שעניינו יישמע במועד ומול זה יש ליצור איזון. יש פה צורך באיזונים.

מה שהעלית כרגע, העניין של תגובת האסיר לבקשת הנפגעת נראה לי עוד לסרבל ולהוסיף זכויות לאסיר, כשכל החוק הזה עוסק בזכויות האסיר ונותן מקום מזערי לנפגעת העבירה. המקום הזה מוגן בחוק אז לא צריך עוד להגיב. הוא לא יכול להגיב לבקשה שלה להביע עמדה, לעצם הבקשה. לא ייתכן שתהיה תגובה כזו שלו.

אנחנו לא סבורים שהדברים סותרים. יש למצוא את הדרך ליישבם, לאפשר לנפגע העבירה את זכויותיו כפי שמוצע פה וגם לאפשר לאסיר את זכויותיו. כן אומר, שבסופו של דבר האסיר ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה – הם הצדדים לדיון. ההצעה הזו מאפשרת לעשות צעד חשוב ומשמעותי ולתת לנפגע העבירה להשמיע קולו בפני הוועדה, אבל הוא עדיין לא צד להליך. הצדדים הם שניים, ולא ייתכן, שהוועדה תקבל החלטה בעניין שכזה בלי שהצדדים להליך יוכלו להתייחס.

אם הבנתי נכון, החוק הזה לא נותן שיקול דעת לוועדה אם לאפשר לו. החוק מאפשר לו להביע עמדה בעל פה, ואין פה שיקול דעת לוועדה. לא ייתכן שתבוא פה עמדת אסיר שהוא מתנגד שהנפגע- -

מדובר על הדחייה בלבד – רק לזה שמרית התייחסה.

אין מחלוקת על המהות. זה טכני.

הסוגיות העלה עוד אפשר לכנס אתן לקריאה שנייה ושלישית ולדון בהן. נביא את הנוסח הנוכחי לקריאה ראשונה. מי בעד?

הצבעה

פה אחד, החוק עבר בקריאה ראשונה, הצעת חוק הבעת עמדת נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור מוקדם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023.

נאפשר גם לארגונים וגם למי שמבקש - לדבר.

אומר תודה רבה למיה ולארגוני הסיוע. החוק הזה נוסח בעזרתכם, אז תודה רבה ולכל החברות ממשרד המשפטים.

זה חוק חשוב, שעושה צדק. מאפשר לדון על הדברים בלי פרשנות, מה שקורה בדרך כלל בכתב. מיה, בבקשה.

רציתי לומר שאתמול התקבלה בידינו החלטה של קים האמיצה שדיברה פה קודם שנפרסת על פני שבעה עמודים מנומקים היטב בלי אף מילה על שיקול השיקום של קים ומה השחרור הצפוי עשוי לגרום לה ולכן אני חושבת שההצעה הזאת כל כך חשובה, בגלל שיש הרבה נפגעות ונפגעים שמיגעים אלינו למרכזי הסיוע עם אותו סיפור בדיוק שלא שומעים אותם, החלטנו לכתוב את ההצעה הזו ולקדמה, ואנו מאוד מודות לחבר הכנסת חילי טרופר שלקח את ההצעה בשתי ידיים וקידם אותה ומודעות לגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה. אנו יודעות – אני היום כל שעה וחצי התעוררתי בלילה לראות אם יש נוסח. אני יודעת שעבדו עליו קשה עד הרגע האחרון ואנו מודות על זה.

משהו מיוחד את. תודה רבה לחבר הכנסת חילי טרופר שניכר שהוא עובד קשה כדי שזה יקודם, וגם לחברי הכנסת שהצטרפו – שלי טל מירון וחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי וחברת הכנסת קטי שטרית. באמת חוק חשוב, בשורה גדולה ועושה צדק בסוגיה הזו.

אשמח לתת ליעקב סלע, מנהל השדולה למניעת פגיעות מיניות פה בכנסת.

עמדת השדולה היא שאין מקום לשחרור עברייני מין בשחרור מוקדם. זו האמת. הכאב של הנפגעות והנפגעים הוא מאוד גדול. כל ההליך הזה מאוד מורכב עבורם, החל מההחלטה להגיש תלונה, דרך מתן העדות, ובסוף, אם מצליחים להכניס את עבריין המין לכלא, זה כמעט ולא קורה. אני יכול להביא דוגמה מהמקרה האישי שלי, שהלוואי שהיה לי הריפוי הזה, אך אין לי אותו. אבל אנחנו בעולם של פשרות, ומיה לימדה אותי שכל החוקים, תמצא את הדרך להתפשר, והם יעברו. אני חושב שזו פשרה מעולה.

כשקראתי את חוות הדעת של הסנגוריה, הם נתנו שם כמה סיבות למה החוק הזה, המוצע, לא טוב. הם דיברו על עומס על הוועדה ודיברו על כוח אדם ועל השיקום של הפוגע, אבל שיקום הנפגעות לא עלה שם בחוות הדעת הזו של הסנגוריה. אני חושב שלפני השיקום של הפוגעים שאנו יודעים שהוא חשוב, השיקום של הנפגעות, כפי ששמענו פה מב' וכפי ששמענו מקים, הוא חשוב יותר, ולכן הדבר הראשון שצריך להיות בשיקול הדעת של הוועדה זה שיקום הנפגעות. לכן מברכים.

תודה רבה. יש עוד מישהו שמעוניין? בשמחה.

אנחנו כמובן מצטרפים לכל הארגונים והחברים שיושבים פה מבחינת ההיכרות וההבנה של החשיבות הגדולה של התיקון הזה. החשיבות של הבעת העמדה בפני הוועדה היא ברורה, עניין של החזרת שליטה. זה בא לידי ביטוי גם מבחינת הגדרת המועדים שזה מאוד חשוב וגם מבחינת האופן שבו מתאפשר לנפגע העבירה להביע עמדתו בפני הוועדה.

פה אני רוצה לומר משהו לקראת קריאה שנייה ושלישית ולבקש מכל הגורמים לחשוב ולהעמיק בסוגיה, של ההתאמות שנדרשות מקום שמדובר בקטינים נפגעי עבירה, מבחינת האופן שבו הם מביעים את עמדתם בעל פה בפני הוועדה. גם מבחינת בגירים יכול להיות שבתי הכלא שבהם מתקיימות ועדות השחרורים הם לא מקומות שמתאימים לכל נפגע ונפגעת, גם תהיה בת 40, 20 או 14. הדבר נכון ביתר שאת כשמדובר בקטינים. לכן אנו מציעים לחשוב על אפשרויות אחרות ונוספות להבעת אותה עמדה. אולי במקרים המתאימים ולבחירת הנפגע לאפשר הבעת עמדה בעל פה באמצעות הפרקליט כמו שעושים במקרים של הסדרי טיעון לפעמים. כמובן יש מקום לחשוב גם על מה שנועה אמרה - על היוועדות חזותית כלומר במקום שילדים יגיעו לבתי המשפט, וגם מבחינה לוגיסטית יצטרכו להיערך מבחינת חדרי המתנה וכו', לעשות שימוש בכלי הזה שבקורונה הוכיח את היעילות שלו במקרים המתאימים. זו אולי ההערה המרכזית.

בנוסף, מהלך משלים ואולי עוד ארגונים יחשבו כמוני שלקראת הכניסה לתוקף של החוק הזה יש מקום גם לכלול כל מיני אלמנטים פרסום ולחשוב איך להנגיש את התיקון הזה לנפגעי העבירה ולמשפחות.

מתנצל, צריך לעבור לדיון אחר. תודה רבה לכולם.

תודה רבה. העלית שתי נקודות מאוד חשובות. אשמח לדעתכם על ההתאמות וגם על ההנגשה של החוק, יידוע. בבקשה.

כמובן אנו מצטרפים, וחבל שזה רק עכשיו. אני רוצה להדגיש שאנו מלווים בנעמ"ת שנים את הרצח של עינב רוגל, וכל הזמן בוועדת השחרורים הרגשנו שאנחנו סרח עודף – הצלחנו להביא לכך שלא קידמו את השחרור המוקדם שלו, אך כל כך חשוב שיהיה בחוק ולא שנצטרך לחפש כל הזמן מתי הוועדה, מתי זה. ההורים שהם המסכנים אנו מלווים אותם כל הזמן כדי שלא ישחררו אותו שחרור מוקדם – בעבירות המתה ורצח זה בלתי אפשרי.

לחלוטין.

לא אאריך בדברים כי נאמרו פה דברים חשובים. רק רוצה להפנות תשומת ליבכם שכיום למרות שמקבלים את ההודעה במנע על מועד קיום הוועדה ויתר הפרטים שצריך למסור הודעה לנפגע העבירה, יש אחראית בשב"ס, קצינת נפגעי עבירה בשב"ס, שהיא הגורם המקשר והיא זו שמקבלת את המידע ומעבירה לוועדה וכו'. השאלה האם לא כדאי לחשוב גם על פתרון שיהיה אנושי במערכת בתי המשפט, מי ימסור –אם זה עובר אליהם, מי יהיה הגורם המקשר ומי יהיה האדם שאליו פונים בכל בעיה, אם זה מבחינת לוח זמנים או איך למסור את העמדה.

אשמח להתייחס. אתייחס לדברים של ליה וגם למה שמציינת רותי. כפי שנילי עדכנה בדיון הקודם, בעקבות המלצות ועדת ברלינר, בעקבות החלטת הממשלה שאימצה את ההמלצות של ועדת ברלינר התכנסנו כל משרדי הממשלה סביב שולחן אחד בצוות בין משרדי לבחינת הטיפול של נפגעי עבירות מין ואלימות בוועדות השחרורים וביחידה למאסרים קצרים ובוועדות הקציבה. אנו ממש בישורת האחרונה. אנו בשאיפה מאוד גדולה לפרסם בסוף החודש הזה, ואם לא אז מייד אחרי החגים – אנו בישורת האחרונה, בדיוקים האחרונים. בטיוטה הזו כולם התגייסו ויש הבנה מאוד גדולה וטיוטת הדוח לצורך גם בהתאמות כפי שציינה ליה. גם שב"ס ציינו את הקושי של נפגעים שאין מקום להמתנה לנפגעים במתקני הכליאה. הם צריכים לעבור את כל הכניסה בבתי הסוהר וזה לא פשוט. מה שהוצע שם – גם דורש היערכות תקציבית – אבל הוצע שהדיונים שבהם נפגעי העבירה מביעים עמדה בעל פה יהיו בבתי המשפט. זה דורש גם מבחינת שב"ס ואם ירצו להתייחס יוכלו לעשות זאת - הבאת האסירים לבתי המשפט אך אז תהיה כל המעטפת של בתי המשפט שאנו מקפידים לתת לנפגעים גם בהליך הפלילי כמו חדר המתנה, ליווי של מאבטח משמר בתי המשפט, אם צריך שהדיון יהיה בתחילת היום ולא באמצע היום – וכל המעטפת שאנו נותנים.

למה זה לא יכול להיות בנפרד? הוועדה תתכנס, יש לה עשרה עברייני מין, תתכנס במשרדי שב"ס, תשמע את הנפגעות, ובנפרד תשמע את האסירים?

מה שמוצע פה זה שאם יש דיון שיש עמדה של נפגעי עבירה – ככל שניתן וזה בשיח מול שב"ס, הדיון ייערך באולם הדיונים בבתי המשפט כך שיהיה כל המעטפת. זה יכול לתת את המענה ואת ההתאמות. אנו בשאיפה לפרסם את הדוח ולאחר מכן להוציא את זה לפועל. גם זה דורש תקציבים והתאמות או תיאום אבל זה חלק מכל המהלך שנעשה פה כדי שבאמת אפשר יהיה לתת שירות טוב יותר ולהקל עד כמה שאפשר על הנפגעים במעמד הלא פשוט הזה.

לגבי העניין של קצינת נפגעי עבירה, זה חלק מהשיח שאנחנו מקיימים יחד עם שב"ס. אני לא יכולה להתחייב שיש – במזכירויות בתי המשפט יש מוקד מרכז מידע, זה לא משהו שאפשר ליצור קשר עם המזכירות ישירות, אבל אנו בוחנים את הכול, מוכנים לבחון ולתת פתרונות לכלל הדברים.

תודה רבה. שי גליק, בבקשה.

קודם כל, אני מברך על הצעת החוק. אני חושב שהמסר של הצעת החוק הוא נפגע עבירה הוא נפגע עבירה בכל תחום. כלומר ברור שאם היינו מדברים על נפגע עבירה של רצח, ברור שיש לו זכויות. רק השבוע סיפרת על המקרה שלך אבל בעיקרון זה ברור, ובמקרים של פגיעות מיניות אומרים: חפיף. החוק הזה אומר: לא חפיף, וכל דיון ביהדות אונס זה כמו רצח – זה כתוב במפורש בתנ"ך: כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש - אונס זה רצח חי.

לגבי מנע, אני מכיר באופן אישי וגם הרבה מאוד נפגעי עביר שליווינו, מנע לא תמיד עובד. לא תמיד אנשים רואים. אני לא מצפה מהנהלת בתי המשפט או ממי שאחראי על הוועדות לרדוף אחרי אנשים בצורה קיצונית. כמו כל גוף. אבל אפשר לעשות משרת סטודנט, להתקשר לאנשים ככל שיש מספר. אם אין מספר – בסדר אבל ככל שיש מספר – הרבה יותר מכובד שמתקשרים לאדם, אומרים לו: שלום, אנחנו מנסים להשיג אותך. מי שפגע בך הגיש בקשה. אם אתה רוצה להגיש התנגדות – אתה מוזמן. לא צריך יותר ממשרת סטודנט אחת. גם לא צריך להתקשר 100 פעמים. אפשר שני ניסיונות שיחה, ואם לא אפשר בסמ"ס, במנע או בדרך טכנולוגית אחרת. זה לא משהו קשה. לא צריך לפנות לאדם עד שמשיגים אותו אבל פעמיים, שתי שיחות, בבוקר ובערב, להתקשר אליו בצורה מאוד נימוסית. אפשר לומר לו אחרי השיחה – נשלח לך בסמ"ס את הפרטים – שיחה של שתי דקות. הרבה יותר מכבד אדם כשמקבל שיחה בנושאים כאלה רגישים, לידיעתך. זה לא קשה או מסובך. זה גם לא עלות כספית. משרת סטודנט אחד בחודש, אפשר לעמוד בזה.

כמי שליווה הרבה מאוד נפגעי עבירות מין – הרבה אומרים: קולנו לא נשמע. אני חושב שהחוק הזה מעביר את המסר: הקול שלכם נשמע ויישמע לעד.

תודה רבה.

רק אציין, שהנושא של ידוע, אנושי זה משהו שעלה פה במשך השנים בהליך הפלילי וזה משהו שכל פעם שאנו עושים דיון על הנושא הזה של חוק נפגעי עבירה, עולה. יכול להיות שאפשר יהיה לשקול שלפחות בנקודת הזמן הזו יהיה מענה אנושי שאפשר אליו להעביר את העמדה, אם בכתב או לקבל את המידע.

לגבי קטינים, בעיקרון תקנות זכויות נפגעי עבירה יש בהן הוראות שקובעות איך קטינים מממשים את הזכויות, אבל בהחלט נשמע שצריך לחשוב בנושא הספציפי הזה על ההסדרים המתאימים. אני מציעה שנחשוב על זה לקראת קריאה שניה ושלישית.

תודה רבה.

למערכת המשפט אני רוצה לומר, אני רוצה שתסתכלו עליי. אני יודעת שאתם רוצים שיהיו הזכויות לאסירים אבל חשוב שתסתכלו על זה שהוא נכנס כי עשה משהו לאדם אחר. תסתכלו עליי ותיקחו את זה אתכם.

ברור. לגמרי. אנחנו מחבקים אותך.

תודה רבה. לחלוטין חשוב. לסיום אומר שאני מאוד מקווה שהחוק הזה יתקדם וייכנס לספר החוקים של מדינת ישאל, התיקון הזה. אני רוצה לקוות שהחסם – שהסוגיה התקציבית לא תהווה חסם. מפה אני מעבירה מסר לכל הגורמים, שאמורים לקיים ולממש את החוק הזה, ששמענו שיש לזה היבטים תקציבים ועלויות. אני רוצה ומקווה מאוד שזה לא יהווה חסם בקידום החוק הזה במהירות האפשרית. תודה רבה.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.