פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת המשנה לקידום תעשיית ההייטק
18/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לקידום תעשיית ההייטק
יום שלישי, י"ח באדר התשפ"ה (18 במרץ 2025), שעה 12:02

מוכנות של ישראל בנושא קידום הבינה המלאכותית

חברי הוועדה: אביגדור ליברמן – היו"ר
דן אילוז
זאב אלקין
אריאל קלנר

איימן עודה
עודד פורר

הדסה גטשטיין - ראש מטה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

איתמר גזלה - מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אוראל אלוני - מנהל שותפויות, מנהלת הצמיחה, משרד הכלכלה והתעשייה

יהודה סדריק צבע - ממונה טכנולוגיות חדשות, משרד המשפטים

חגית בן יעקב - מתאמת טכנולוגיות מתקדמות ומפציעות, משרד החוץ

יואב זקס - רח"ט מו"פ וטכנולוגיות, המטה לביטחון לאומי

ד"ר זיו קציר - ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחק ולפיתוח אזרחי

ד"ר פאבל ז'לנוב - ר' אגף מחקר, המועצה הלאומית לכלכלה

דניאל מילבאוור - אסטרטגיה, המועצה להשכלה גבוהה

ליאת גלזר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, גוגל ישראל

אלה ויינשטיין - מנהלת מדיניות ציבורית, חברת אמזון

רונן סלסקי - מוביל טכנולוגיה, חברת אמזון

הילה היבש - יועצת משפטית ראשית, מיקרוסופט ישראל בע"מ

דוד פרלמוטר - יו"ר, הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק

ניצן פלג - בעלים - סידביז Seedbiz

מאיה שוורץ - מנכ"לית, איגוד ההייטק הישראלי

אלון בן צור - יו"ר, איגוד ההייטק הישראלי

אירית טויטו - מייסדת שותפה, ההייטק למען ישראל

אורית חזן - ראשת פורום רציפות בחינוך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ד"ר דקל טליאז - יו"ר ומדען ראשי, חברת טליאז

ניב כהן - חבר של אביתר דוד שחטוף בעזה

נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מוכנות של ישראל בנושא קידום הבינה המלאכותית

צוהריים טובים לכולם, לא יודע עד כמה טובים, אבל צוהריים בטוח. יש פה נציג משפחות החטופים, מישהו רצה לדבר פה? בבקשה.

תודה רבה. שלום, אני ניב כהן, אנחנו כולנו פה החברים של אביתר, ואנחנו כאן כי אנחנו כבר באמת נמצאים בקצה, 529 ימים שאנחנו נמצאים באי ודאות, חוסר אונים וחרדות. עד לפני כמה שבועות לא ידענו בכלל אם הוא חי או מת ויכולנו רק לדמיין אילו דברים הוא עובר. לפני מספר שבועות ראינו בפעם הראשונה עם כל המדינה את הסרטון שהתפרסם, שלפני הסרטון אמרו להם שהם עומדים להשתחרר.

אביה שאנחנו מכירים זה לא אותו אביה. בסרטון שראיתם הוא לא נראה אותו דבר בכלל, הוא נראה רזה, חלש, עם עיניים שחורות, מותשות ומבועתות. אביתר שאני מכיר הוא חזק, איתן, מלא הומור ושמחת חיים, ופתאום אני רואה אותו שבור שם ומפחד על החיים. זה סרטון ששבר אותי ואת כל החברים פה. במקום לחשוב על בנות ולטייל יחד איתו בעולם, אנחנו כאן מולכם וצריכים להילחם את המלחמה לשחרורו.

עכשיו כשאנחנו מתחילים לקבל עדויות מהחטופים ששהו עם גיא ואביתר ושוחררו בעסקה האחרונה, כל הזוועות שרק יכולנו לדמיין באמת הפכו למציאות. בחודשים הראשונים הם היו כפותים, מכוסי עיניים, אכלו תמר ליום וקיבלו רק חצי ליטר ליומיים לשניהם, לו ולגיא. הם עברו התעללות ועדיין עוברים התעללות פיזית ונפשית. ובאחת מהפעמים פשוט הוציאו אותם מהמנהרה, כפותים עוד פעם להמון עזתי שרק יפוצצו אותם במכות עם כל החפצים שהיו ברשותם.

מהאירוע הזה הם הוחזרו ישר למנהרה כשהם פצועים, חבולים, עם שטפי דם וכל מה שאתם יכולים לדמיין. ואל תחשבו שההתעללות הזאת רק דעכה, עכשיו עם בוקר המלחמה קמנו לגלות שבאמת חזרנו ללחימה. אי אפשר שלא לחשוב על אביתר שקם למכות ויריקות והשפלות של רעב וצמא, שעוד פעם מורידים אותו על ארבע כמו כלב ומכניסים לו מכות בשביל הפירור הבא שהוא יאכל. בתוך מנהרה צפופה, חנוקה, מגעילה ומסריחה משתן וצואה אי אפשר שלא לחשוב גם על הפחד שהוא נמצא, שהוא מאבד תקווה כל רגע שהוא נמצא שם.

בין העסקה הראשונה לשנייה עברה יותר משנה, עכשיו כשאנחנו חוזרים ללחימה לאביתר אין את השנה, חצי שנה, שבוע ויום אפילו, הוא נרקב במנהרה. ואני עכשיו מדבר, באמת מבקש עוד פעם שלא תיפלו לאדישות הזאת, שנשארו אביתר ועוד 23 חטופים בחיים, שאנחנו יודעים שהרבה נרצחו והם לא יכולים להחזיר אותם, לפחות את מי שבחיים תנסו להציל אותם. ולכל אחד מהחטופים יש מעגל חברתי, משפחה וחיים שהוא צריך לחזור אליהם.

הפעם האחרונה שאני ראיתי את אביתר זה ב-7 באוקטובר במסיבה. היינו חמישה חברים, גיא דלאל, אביתר דוד, שהם חטופים, ורון צרפתי ועידן הרמתי שנרצחו, זיכרונם לברכה. המשפחות של עידן ורון לא יכולות להחלים וליצור את החיים שלהן מחדש כשהאירוע הזה עדיין לא נגמר. איך מדינה בכלל יכולה להתחיל לקום מהרצפה כשהחטופים שלנו עוד מוחזקים שמה מתחת לאדמה? וכן, זה נוגע לכל המדינה, בין אם זה משפחות החטופים, המשפחות השכולות, והאנשים שעדיין נלחמים, שמגנים עלינו, והאזרחים שחיים פה. אין אחד שבאמת לא חי את זה כרגע, ואנחנו מבקשים ממכם שרק תחזירו אותם כדי שנוכל להחלים את זה ולקום מהמשבר המטורף הזה.

צריך שכל החטופים יחזרו לשיקום מיידי והחללים לקבורה ראויה וזה צריך לקרות עכשיו, לא בעוד יומיים, לא בעוד שבוע ולא בעוד שנה, זה צריך באמת לקרות ברגע זה. כל יום שהוא עובר בשבי זה יום שאנחנו ממשיכים להמר על החיים שלו, זה יום שעוד אנשים ועוד אנשים גם נכנסים לחרדה, זו עוד חברה שאחר כך צריך לטפל בה, זה עוד מעגל שנפגע. בסופו של דבר, המלחמה, כמו שאתם יודעים יותר טוב ממה שאני אגיד, אתם מכירים את זה, זה פוגע בכל המדינה בכל המובנים.

ביכולתי אני לא יכול לעשות כלום, אני בגלל זה פונה אליכם, בגלל זה אני כאן נמצא היום. תעשו מה שאתם יכולים, שהמטרה הראשונה תהיה להחזיר את החטופים, ואחר כך תעשו מה שצריך מבחינת שאר הדברים. תודה רבה.

תודה רבה. קודם כול, אתה יכול לעשות ואתה עושה וצריך להמשיך לעשות. אם תמשיכו לשבת בשקט זה לא יעזור. אתם יכולים לעשות ותמשיכו לעשות. תראה, בחדר הזה זה מה שנקרא להתפרץ לדלת פתוחה, אבל אנחנו כל אחד בפוזיציה שלו משתדלים לעשות את המקסימום. פה בחדר הזה אני חושב שכולנו בעמדתך ואני לא רוצה להיכנס פה להיבטים הפוליטיים, אבל לפחות מבחינתי, מבחינת הסיעה שלי, ברור שסדר העדיפויות הנכון הוא קודם כול להחזיר את כל החטופים וכל שאר הדברים אחר כך. ואנחנו דורשים להחזיר אותם בפעימה אחת, את כולם אגב, גם החיים וגם אלו שלא בחיים, חייבים להחזיר את כולם. אבל נמשיך להיאבק. הייאוש, אתה יודע, הוא לא תוכנית עבודה, הקיטורים הם לא תוכנית עבודה. למרות כל הקושי צריך להמשיך וללחוץ. תודה רבה לכם.

תודה רבה.

לגבי סדר היום, תראו, אנחנו אמנם פה בכותרת ששלחנו דיברנו על בינה מלאכותית למרות שאני רוצה לפחות פה לפרוטוקול כמה הערות ואחר כך נדבר על סדר היום. מה שחסר לי, ואני מנסה כבר כמה שנים להוביל מהלך של פשוט יצירת אקוסיסטם אחד שלם לכל נושא ההייטק. מדינת ישראל בדרך כלל התפרסמה בעיקר בזכות הפיתוחים המרשימים ביותר בתחום הסייבר, ויש לנו גם פיתוחים בתחום הפינטק, למרות שפינטק כפינטק פה במדינת ישראל, כמכשיר פיננסי, לא כטכנולוגיה, לא מפותח לגמרי, אולי בגלל הרגולציה, לא בגלל היעדר הטכנולוגיה. יש עוד כל מיני תוכנות לארגונים, אתמול עוד עשיתי הכנה, בהחלט גם תוכנות לארגונים, אבל בגדול, מה שמביא את השם הגדול זה כל הסיפור של סייבר.

אבל מבחינתי, אקוסיסטם מתחיל מהסטודנטים, מסגל אקדמי שחסר מאוד. גם אתמול סיירתי באוניברסיטת אריאל, אבל אני בקשר טוב עם האקדמיה ומה שאני שומע, המחסור בסגל אקדמי, בטח כשמדברים על סטודנטים לתואר שני בתחום מדעי המחשב או חשמל ואלקטרוניקה הוא פשוט קריטי, ונצטרך פה לחשוב. אבל זה גם ביג דאטה, זה גם ענן כחול לבן וזה מחשב על, מיני מחשב על או מחשב על ביניים, בינוני. זו גם כמובן בינה מלאכותית וכמובן גם קוואנטום. בלי שאנחנו פה כמדינה נאמץ תוכנית כוללת, בלי שנבנה אקוסיסטם אחד כולל, יהיה לנו קשה להישאר בין המדינות המובילות בתחום ההייטק.

אם אני רוצה גם פה להצביע על בעיות, אפרופו החטופים, כלכלת ישראל מתמודדת עם שלוש בעיות מרכזיות: אחת היא כמובן ריבית גבוהה, הבעיה השנייה היא היעדר כוח אדם, לא רק בהייטק, בכל הענפים, זה שאין לנו היום כרגע גוף אחד, מרכז אחד שמרכז.

סליחה, מה הנושא הראשון מבחינת הבעיות?

ריבית, ריבית במשק שאנחנו לא יכולים, כוח אדם, וכמובן הפריון. אגב, הענף היחידי שהפריון במדינת ישראל מעל ממוצע ה-OECD זה ההייטק, בכל שאר הענפים אנחנו מתחת לממוצע ה-OECD. אבל כמובן היעדר יציבות ביטחונית, מדינית, שלטונית, כלכלית, זה פוגע וגם זה לא שייך לשולחן הזה.

אבל אני קודם כול רוצה להתייחס לנושא שגם הוא שנוי במחלוקת, מה שאני ראיתי, מבחינת הבינה מלאכותית, בדירוג אוקספורד הורידו אותנו בבת אחת, כדי לדייק, ממקום 35 למקום 68, המוכנות של מדינת ישראל לקליטה ולהפעלה של כל נושא הבינה המלאכותית. ואני רוצה פשוט להבין מה התקציבים, אנחנו כרגע בדיוני תקציב, שגם המדינה, קודם כול רשות החדשנות, מה האקדמיה, פשוט רוצה שזה יהיה רשום בפרוטוקול, מה ההשקעה של מדינת ישראל, אם זה משרד האוצר ואם זה ות"ת והרשות לחדשנות, ולא יודע אם משרד הביטחון, משרדים אחרים.

מה הכוונה, מה אנחנו מתכוונים להשקיע גם בבינה המלאכותית, גם בקוואנטום, גם בסטארט-אפים למיניהם? גם אולי תעדכנו אותנו שם מפורום תל"ם אם יש שם התקדמות. אני אשמח לשמוע ואנחנו נתחיל מזיו קציר. אני חושב שאנחנו גם דיברנו אתמול, אני אשמח אם תעדכן לפרוטוקול ממה שידוע לך.

תודה רבה. אנסה לענות על רוב השאלות ואם יש שאלות נוספות, בבקשה, אפשר להרחיב. ככלל, התמיכה הממשלתית בתחום הבינה המלאכותית נחלקת לשני רבדים.

מהיכן אתה?

מרשות החדשנות, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של פורום תל"ם. ברובד הבסיסי זו הפעילות שכל אחד מגופי המו"פ של הממשלה עושים שנה על שנה. ות"ת אל מול אקדמיה, מפא"ת אל מול צורכי מערכת הביטחון, רשות החדשנות אל מול ההייטק, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בהקשר של מחקר יישומי, וכולי. הדבר הזה נעשה. סתם כמספר, תמיכה ישירה בחברות שמיישמות בינה מלאכותית במוצרים שלהן, ניתן להעריך את תמיכת רשות החדשנות במשהו כמו חצי מיליארד שקלים בשנה, זה רובד הבסיס. על זה יש את המספרים של ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בהם אני פחות בקיא.

על זה יש תוכנית שהיא תוכנית רוחבית, תוכנית לאומית שבאה לתת מענה לתשתיות נוספות, בין היתר תשתיות חישוב, יכולות עיבוד שפה, מחקר בסיסי ויישומי, הטמעה של בינה מלאכותית בתוך משרדי הממשלה עצמם, יצירת סביבה של ארגזי חול שבה ענפים שנמצאים ברגולציה גבוהה יכולים לפרוח, כדוגמה: בריאות, חינוך, תחבורה, מקומות שבהם ההטמעה של טכנולוגיה היא קשה יותר וכולי.

התוכנית הזו תוקצבה עד כה במיליארד שקלים לתקופה של כשש שנים, אנחנו נמצאים היום בתחילת השנה הרביעית. עד תום השנה הזו יופעלו, יובאו לידי ביטוי כ-700 מיליון שקלים, מתוכם פחות או יותר מספרים - - -

אתה חושב שזה היקף מימון מספיק לצרכים של השוק הישראלי?

אני חושב שבהקשר לצורכי תשתיות המו"פ ההשקעה היא בסדר. תמיד אפשר לקבל עוד ויש דברים טובים עוד שניתן לעשות אותם. אנחנו לא במחסור קיצוני שחוסם אותנו.

מה אתה קורא לתשתיות מו"פ?

תשתיות חישוב, השקעה בהון אנושי, הנגשה של נתונים למחקר.

אני חושב שתשתיות מו"פ זה גם מעבדות, מעבדות לאומיות. כשאתה מדבר עם כל המוסדות להשכלה גבוהה המובילים במדינת ישראל, ברור וזועקים שחסרים פה מעבדות מתקדמות. שום אוניברסיטה לבד, גם לא בארצות הברית, גם לא הרווארד, לא מקימה לבד. רק מעבדות שאנחנו מדברים שהתעשייה, השוק, המדע במדינת ישראל זקוקים זה לא מיליארד בשש שנים, בהיקפים של היום אתה צריך חצי מיליארד בשנה. אם אנחנו מדברים, אנחנו לא נבנה פה CERN במדינת ישראל, אבל אם לבנות כמה מעבדות לאומיות שישמשו את כל האקדמיה במדינת ישראל, אני חושב שזה סכום רחוק מלספק את הצרכים.

אני לא יודע להתבטא על תחומי מדע וטכנולוגיה אחרים מחוץ לבינה המלאכותית, אני יודע לדבר על תוכנית הבינה מלאכותית. כמובן, בכל תחום ותחום תמיד יש תועלת בתוספת. אני חושב שבסופו של דבר העבודה שנעשית בממשלה בשנים האחרונות בהקשר של תשתיות מו"פ של הבינה המלאכותית היא עבודה טובה וזה מקום שבו אני חושב שמצבנו בסדר גמור בהקשר הזה. בהקשר הזה גם המדרגים הבין-לאומיים שלנו הם מדרגים טובים, אנחנו מדורגים בחמישייה הראשונה, השנייה. זה דינמי, כל מדד טיפה מודד אחרת, ההסתכלות טיפה אחרת. אבל בסופו של דבר, העולמות האלה של יכולת תעשיית ההייטק ויכולת המו"פ במובן הרחב שלה, החל מהלימודים האקדמיים וכלה באיך שזה בא לידי ביטוי בחברות, בהייטק, המצב הוא בסדר גמור. אגיד יותר מזה.

תראה, אני מצטער, אבל אני לא חושב שהוא בסדר גמור. כל מדינת ישראל מייצרת בשנה 8,000 מהנדסים, כולל תעשייה וניהול ובניין ערים וכולי. באיראן הם מייצרים בשנה כרבע מיליון מהנדסים, מתוכם 10% ברמה גבוהה. אגב, אצלם 70% מהסטודנטים הם סטודנטיות, אלה נשים. אבל אני לא חושב שההיקף הזה, בטח ובטח מהנדסים בתחום מדעי המחשב או חשמל ואלקטרוניקה או אווירונאוטיקה הוא מספיק, אני חושב שאנחנו גם לא מייצרים רבע ממה שאנחנו זקוקים. לך תמצא היום בשוק החופשי מהנדס חשמל ואלקטרוניקה בוגר תואר שני, אני לא יודע, טכניון או אוניברסיטת תל אביב. אני חושב שזה מצרך כל כך נדיר שזה פשוט בלתי סביר מבחינתי. לא חושב שאנחנו במצב טוב שם. סליחה על הערת הביניים.

לא, אני חושב שלא נכון לי לנסות ולהתווכח, אני חושב שזו גישה לא נכונה. אני עדיין עומד מאחורי הדברים שבהקשר של מו"פ, תשתיות מו"פ, הייטק, המצב הוא טוב. אפשר לעשות עוד ויש עוד הרבה מה לעשות, זה לא שעכשיו אני אומר כולנו נפרוש, נצא לגמלאות ונפסיק את העשייה, ממש לא. ובטח אל מול המירוץ הבין-לאומי שמתקיים, מי שלא רץ מהר קדימה מתדרדר לאחור באופן טבעי. אבל אני חושב שחשוב לנו רגע להבחין בין הדברים שכבר עשינו ואנחנו עושים אותם היטב לבין דברים שנכון להשקיע בהם השקעה נוספת.

נקודה אחת שאני חושב ששווה רגע לשים עליה את הדעת, דיברת על סוגיית ההייטק והריכוזיות או המגוון של החברות, ובאמת זה נכון שההייטק הישראלי שנים לאחור היה ממוקד סביב שלושה צירי פעילות, שלושה תתי תעשיות.

שלוש נישות.

כן, כל מילה שנבחר פה היא בסדר גמור. באמת סייבר, פינטק ותוכנה לארגונים שריכזו את הרוב המכריע של ההשקעה, של המאמץ, של החברות וכולי. החלק החיובי מבחינתנו הוא שאנחנו רואים שבינה מלאכותית מביאה ארגז כלים חדש שמאפשר להתמודד עם בעיות שקודם לכן לא היו נפתרות. אנחנו רואים המון, המון, המון, המון חברות שמיישמות בינה מלאכותית בבריאות, גם בעולמות של התקנים רפואיים וגם בעולמות של תרופות. רואים את זה בעולמות של תחבורה, בעולמות של אנרגיה, בעולמות של לוגיסטיקה, בעולמות של חינוך, בעולמות של חקלאות, בליגל טק, חוק ומשפט, ובעוד שורה ארוכה, ארוכה של תעשיות. ואנחנו רואים את הבינה מלאכותית הופכת לכלי מגוון עבור התעשייה הישראלית, שזה דבר טוב בלא ספק.

מבחינת הפעילות של תל"ם, היא מתקיימת באופן תדיר, סדיר?

הפעילות של תל"ם היא אותה תוכנית שש שנתית. כפי שאמרתי, עד כה תוקצבו מיליארד שקלים על פני שש שנים, אנחנו נמצאים בשנה הרביעית, אנחנו צפויים לסיים את השנה הרביעית עם ביצוע של פחות או יותר 700 מיליון מתוך מיליארד. כמו בכל פרויקט גדול, יש משימות ספציפיות שלקחו טיפה יותר זמן, טיפה פחות זמן, אבל הפעילות מתקדמת לפי התוכנית, בקצב שנקבע, עומדת ביעדים שלה, ממשיכה להתרחב ולהקיף גופים נוספים. רק לפני שנה הצטרף אלינו מערך הדיגיטל לשותפות.

זה מעבר למפא"ת ואגף התקציבים, כן?

תלם בבסיסו, אני מזכיר, ות"ת, מפא"ת, רשות החדשנות, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ואגף התקציבים במשרד האוצר, זו החמישייה הרגילה. אליהם הצטרף כגוף שגם מבצע וממומן מערך הדיגיטל הלאומי בערך לפני כשנה. מעבר לכך, שותפים משמעותיים בתוכנית שעובדים איתנו כמובן שכם לשכם בלי שיש אירוע תקציבי מאחורי זה: משרד החוץ, משרד המשפטים שהם שותפים איתנו בצורה מאוד משמעותית, משרד החינוך שאנחנו נמצאים איתו בעבודה מאוד אינטנסיבית כבר משהו כמו שמונה חודשים ועובד קשה על יישום של תוכנית בינה מלאכותית בחינוך. זה גם כן דובר, לא בוועדה הזו, אבל בוועדה אחרת באריכות.

המפא"ת מביא גם כסף מהבית, מחוץ לכסף בתוכנית הזאת?

מפא"ת משרד הביטחון?

כן.

בוודאי. זאת אומרת, מה שמניתי עכשיו, אותם מיליארד שקלים - - -

מעבר לאותם מיליארד שקלים שמתחלקים.

כל גופי תל"ם מבצעים פעילויות נוספות בתחום האחריות שלהם מהתקציבים השגרתיים שלהם שנה על שנה.

שוטפים, כן. אוקיי, תודה. יואב זקס, מל"ל.

תודה רבה. התפקיד שלנו הוא לעקוב אחרי מימוש התוכנית ולהמליץ ככל שהיא מתפתחת על הנושאים שעליהם צריכה הממשלה לתת את הדעת. כרגע אני עושה את העבודה הזאת במשך שנים אחדות, נושאים שנמצאים כרגע על שולחננו לפי סדר העדיפויות הם אלו: חיזוק ההון האנושי, זה הנושא החוצה מגזרים ובעדיפות הגבוהה ביותר. לא ארחיב כאן כרגע, אתה מבין את הנושא היטב. זה הנושא שכרגע מופיע אצלי במספר אחת בסדר העדיפויות. נושא האקוסיסטם ופריצת הדרך יושג כאשר תתרחב מאוד ההטמעה במגזר הציבורי. זה חלק מהתוכנית שקודם ד"ר זיו קציר הזכיר, צריכים מאוד לחזק אותה. מה שעושה משרד החינוך זו דוגמה טובה אבל היא לא מספיקה, צריך את זה בכל המשרדים, בריאות, חינוך, חקלאות, בכולם. נושא שלישי הוא נושא תקציבי. בתקציב 2025 צריכה להיות שורה שהשם שלה הוא בינה מלאכותית, לא בנפרד בכל משרד באיזשהו מקום, סעיף.

אני אגב עד עכשיו לא מצאתי את הסעיף הזה בתקציב המדינה.

גם אני לא. מצד שני, אתה מכיר בוודאי את האילוצים, ואנחנו לא נמצאים בתקופה קלה. למעשה, אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד. עצם העובדה שאנחנו שומרים על דירוג עולמי די גבוה ברוב הדירוגים היא סוג של נס אני הייתי אומר. אבל אף על פי כן וחרף האילוצים, אני מצביע על נושאים בסדר העדיפויות, לא בכל אחד מהם נצליח להתקדם. נושא התקציב הוא מספר שלוש.

מספר ארבע, נדרש לחזק את הרגולטור. בשנה האחרונה הייתה כל מיני פעילות בנושא הזה שלא הניבה החלטות. כרגע יש על הפרק נושא של ועדת הקמת ועדה כלשהי, במידה והיא תוקם, אני מקווה שהיא תמליץ המלצות טובות, אנחנו ננסה כמובן לסייע. נמצאים פה נציגי הרגולטור, אני מקווה שהם יעדכנו. אבל בגלל העשייה הרבה בעולם אנחנו צריכים להיות גם בתחום הזה בשורה הראשונה.

נושא חמישי הוא תשתיות מדינה. הזכרת את הדבר הזה קודם, את הנושא הזה צריך כל הזמן לחזק, צריך לחזק את זה באופן שמתאים לנו. לא כל מדינה מתאים לה אותו סוג של תשתית שמתאים למדינה אחרת. יש הבנה די טובה של מה צריך לעשות, אבל צריך לעשות יותר.

הנושא השישי הוא הנושא היחיד שאיננו מטופל כרגע ברמה מסודרת, אבל אנחנו מציינים אותו כהמלצה שצריכה טיפול, וזה הנושא של פרויקט לאומי מוביל בתחום הבינה מלאכותית. אנחנו חושבים שפרויקט כזה יכול לייצר מובילות. ואנחנו יכולים לבחור בתוך מגוון תחומי העשייה שלנו נושא שיהפוך להיות פרויקט לאומי, יקבל את הקשב המתאים, את המשאבים המתאימים וכולי ויוזנק קדימה.

דבר שלא רשמתי בתוך סדרי העדיפויות שלי ואני לא אתייחס אליו בפרטים אבל רק אזכיר אותו, יש עשייה רבה גם במגזר הביטחוני. אנחנו לא עוברים כרגע על הפרטים פה, אבל גם במגזר הביטחוני נושא הון אנושי הוא בעיה מספר אחת ויש בעיות נוספות. סך הכול, ההישגים של המגזר הביטחוני הם ראויים להערכה, אבל הם תוצאתיים לאקוסיסטם הכולל וליכולת של המדינה לתמוך במהלכים הכוללים. תודה רבה.

אתה יודע כמה יש לנו סטודנטים בוגרי תואר שני כל שנה בשני התחומים האלו, מדעי המחשב וחשמל ואלקטרוניקה?

מעט מאוד, הרבה פחות ממה שאנחנו צריכים. אני חושב שאנחנו צריכים להגדיל את הכמות, להגדיל אותה בחומש הקרוב בסדר גודל, לא פחות מזה, אם אנחנו רוצים לקדם את כלל הצרכים של המשק בכל התחומים, גם בתחום הבינה מלאכותית.

תראה, עוד לא נגענו לא בקוואנטום ולא בדברים האחרים, אבל אני אומר לך, כדי להגדיל את כמות הבוגרים לתואר שני MA בשני התחומים האלו, הדבר הכי דרמטי הוא שאין לך סגל אקדמי מספיק. אין לך סגל אקדמי שמסוגל להתמודד עם הכפלה או עם הגדלה משמעותית של סטודנטים לתואר שני בתחומים האלו, ואין לך גם מעבדות.

אני מסכים איתך שנושא סגל אקדמי הוא אחד מהתחומים שצריכים חיזוק, הוא לא היחידי, יש הרבה תחומים בתחום של הון האנושי. וזה לפי הבנתנו מתחיל גם בצורה איטית במערכת החינוך היסודית ומעלה. אבל בלי שום ספק צריך לחזק את הכול והרבה.

תודה. דניאל, המועצה להשכלה גבוהה.

אנחנו התבקשנו להכין קצת נתונים לגבי סטודנטים ולגבי סגל. הנושא הזה של מקצועות הייטק וכדומה נמצא על השולחן של ות"ת כבר די הרבה שנים, החל מ-2012.

זה היה מעבר כזה טבעי מהמשפטים האחרונים אליך.

הנושא הזה נמצא הרבה שנים על השולחן של ות"ת והיו המון, המון דיונים והמון ועדות שעסקו בזה, החל מתקופתו של יוג'ין קנדל ועד היום. ות"ת למעשה פועלת נמרצות כבר הרבה שנים, יש שלוש תכניות להייטק שנועדו לתמוך ולתמרץ את האוניברסיטאות. תוכנית הייטק בשנת 2018 התחילה, מטרתה הייתה להגדיל את מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות. המטרה הייתה להגדיל ב-40% את היקף הלומדים. בפועל, היקף הלומדים גדל ב-65%, ככה שאנחנו מאוד מרוצים מהתוכנית והתמריצים שניתנו לאוניברסיטאות, והצליחה להסיט את ספינת האקדמיה למקצועות האלה.

לתואר ראשון.

לתואר ראשון. לאחר מכן יצאה בשנת 2020 תוכנית הייטק שתיים, שראינו את מה שכבוד יו"ר הוועדה דיבר, על כך שמספר הסטודנטים לתואר ראשון גדל משמעותית, אבל המתרגלים והמרצים ואחרי זה סגל בכיר נותרו בעומס מטורף. הייטק שתיים נועדה לתמוך בהגדלת מספר הסטודנטים לתואר שני ולדוקטורט. גם כאן ניתנו תמריצים מאוד, מאוד גדולים והגדלת הסכומים שמשולמים לאוניברסיטאות להגדיל את המצבה הזאת מתוך תקווה שאותם אנשים שממשיכים להתמחות במחקר ולעשות דוקטורט ולצאת אחרי זה לפוסט-דוקטורט, הם ייקלטו בסופו של דבר כחברי סגל. כעת יצאנו בשנת 2024 עם תוכנית הייטק שלוש.

רגע, מה עלה בגורלה של תוכנית הייטק שתיים? מה היו התוצאות?

אפשר לפתוח את הנתונים. אנחנו מדברים על מגמה של עשר שנים, זה לאו דווקא בארבע השנים האחרונות, אבל אנחנו מדברים בתואר שני על גידול של 77% באוניברסיטאות.

לא, מה קרה בארבע השנים האחרונות, זה מעניין.

כמה זה במספרים אבסולוטיים?

אם יש תוכנית שהושקה ב-2020, אנחנו ב-2025, זה זמן טוב להבין האם - - -

אפשר להסתכל. אם בשנת 2020 היו 3,881 סטודנטים, היום אנחנו ב-4,600.

לא, לתואר שני הוא מתכוון.

לתואר שני בלבד באוניברסיטאות. זאת אומרת, גם כאן אנחנו רואים גידול בארבע השנים האחרונות. אם אנחנו מסתכלים עשר שנים אחרונות זה 77% גידול. סליחה, זה סך הכול במערכת ההשכלה הגבוהה.

אתה מדבר על 20% גידול לתואר שני במקצועות האלה ב - - -

נכון.

שעל איזה מקצועות אתה מדבר כשאתה סופר את - - -

כשאנחנו מדברים על הייטק אנחנו מדברים על הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה ומחשבים, הנדסת מערכות מידע, הנדסת נתונים, הנדסת מערכות תקשורת, מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב ומדעי הנתונים.

זה קצת רחב.

כן, אנחנו מדברים על כל מקצועות ההייטק, לאו דווקא על בינה מלאכותית ספציפית, שהם מזינים את הכול בסוף.

אוקיי. הדסה, משרד המדע.

תודה רבה. הדסה גטשטיין, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אני רוצה לחזק באמת את מה שזיו ציין על פורום תל"ם, אנחנו באמת שותפים. בשנת 2025 משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בהובלה של השרה גילה גמליאל שם יעד מרכזי לתוכניות העבודה בתחום הבינה מלאכותית ובינה מלאכותית והובלה של התוכנית נכנס ממש כיעד מרכזי של המשרד וככה גם עיצוב כל האגפים של המשרד, שבנוסף להתעסקות במדע, הם יתעסקו בבינה מלאכותית. זה קודם כול.

אנחנו מרחיבים גם את התוכנית של פורום תל"ם שאנחנו גם שותפים בכל אחד מהווקטורים לליווי של משרדים נוספים. אני רוצה לברך גם עבודה משותפת עם ממלא מקום נציב המדינה על השפעות על ההון האנושי בשירות הציבורי שאנחנו עובדים במשותף. ומשרדים נוספים, כמו שזיו אמר, חינוך, ומשרדים נוספים שאנחנו מלווים אותם, משרד העבודה וכדומה.

יואב יצא, אבל לגבי מה שהוא אמר, גם עיצוב הרגולטור, אנחנו מהווים איזה מוקד ידע רגולטורי לבינה מלאכותית. אנחנו הקמנו, השבוע היה מפגש ראשון, פורום מומחים מייעץ שחלקם יושבים פה אפילו בשולחן הזה שמונה 35 גורמי מקצוע מהבכירים בתעשייה, באקדמיה, בחברות ייעוץ, מגוון רחב של אנשים שמהווים בשבילנו עכשיו כלי לייעץ לממשלה בכל ההיבטים, גם הרגולטוריים וגם על ההשפעות על התעשייה.

הדסה, באיזו מדינה קיים רגולטור שלדעתך הוא הכי מתקדם, הכי מודל?

בדיוק מה שבאתי להגיד. השלב הבא, אנחנו נמצאים בכל הפורומים הבין-לאומיים לבינה מלאכותית, נמצאת פה גם חגית, מלווה אותי ממשרד החוץ. אין פורום בין-לאומי אחד שאנחנו לא נמצאים בו, ואנחנו נושאים את הדגל של התעשייה הישראלית בכל הפורומים.

כמו שחלקכם מכירים פה, שתי גישות כרגע, האיחוד האירופי שכבר העביר את החוק, AI Act, ואנחנו צריכים להנגיש את הכלים האלה לתעשייה ואנחנו נלווה את התעשייה גם בוובינרים וגם להנגיש להם את כל המידע כדי שיתאימו את הרגולציה שלהם. ומצד שני, בדיוק לפני חודש מהיום בכנס בצרפת הודיע מזכיר המדינה, סגן הנשיא של טראמפ, על ביטול כל העשייה הרגולטורית שממשל ביידן עשה בתחום הבינה מלאכותית. ואנחנו נמצאים עם היד על הדופק על מה הולך להיות ומה הכיוונים. אבל זה מבחינתנו אירוע דרמטי.

ואני גאה להגיד פה, גם עם השותפים, להגיד שכשאנחנו יושבים בפורומים עם הרגולטורים הבין-לאומיים, אנחנו מהמדינות המובילות את הדגל של התעשייה של הסטארט-אפים, החברות הקטנות והבינוניות, זה לא סוד שהחברות הגדולות נמצאות בשיח גם ב-OECD וגם באו"ם, אבל כשאנחנו באים אנחנו מדברים בשם התעשייה של הסטארט-אפים והחברות הקטנות ואנחנו גאים להוביל את הדרך הזאת ביחד עם מדינות שמבינות את הדרישות, למשל סינגפור, דרום קוריאה, בריטניה, שהן מדינות שיש להן את אותה גישה תומכת חדשנות שלנו. זה בנושא הזה.

סליחה, הדסה, אני עדיין רוצה להבין. מבחינת רגולטור ישראלי, הוא רק בדרך.

נכון.

וכרגע הרגולטור היחיד שידוע לנו הוא של האיחוד האירופי.

נכון.

ארצות הברית, ממה שאני ככה דיברתי בחודש האחרון, הם עדיין תחת טראומה, אפילו לא טראומה, שוק של Deepseek והם כרגע מחפשים שם דרך לעכל את הכול, רק לרוץ קדימה. אני גם שומע סכומים, אפרופו, שהם כרגע בממשל הזה מתכוונים להשקיע בבינה מלאכותית ובקוואנטום, אלו אילו שהם סכומים דמיוניים. אני לא יודע מה יהיה בסוף בתקציב, אבל הם נוקבים בסכומים דמיוניים. לדעתי, כל שאר העולם ביחד גם לא משקיע אותם סכומים.

לכן אנחנו כרגע למעשה יכולים לקחת בחשבון אך ורק את הרגולטור של האיחוד האירופי, שאני גם לא בטוח שהוא מתאים לנו, ולכן כמה שיותר מהר פה תתכנסו, זה פשוט קריטי.

כי בארצות הברית לדעתי זה ייקח הרבה זמן.

אנחנו פרסמנו את המדיניות של מדינת ישראל. המדיניות היא תומכת חדשנות, היא לא מדיניות שהולכת עכשיו לעשות חוק רחב כמו האיחוד האירופי, הפוך. המדיניות בכוונה של ממשלת ישראל היא מדיניות שתומכת חדשנות, שהיא לא הולכת לשים רגליים. אמנם אנחנו מחויבים ואנחנו גם חתמנו על האמנה הראשונה בהיסטוריה בבינה מלאכותית ואנחנו מחויבים לעקרונות של ה-OECD בכל הנושא של רגולציה ושקיפות ואתיקה ואחריותיות. זאת אומרת, אנחנו כן מעודדים את כל הנושא הזה, אבל אנחנו מראש קבענו שהמדיניות היא תומכת חדשנות לטובת תעשיית ההייטק הישראלי והיא לא הולכת להגביל אותם כרגע ברגולציה.

אנחנו כן עובדים ואני יכולה גם, אמנם אני לא רואה פה את החבר'ה של שרית, אני לא יודעת אם הם פה, אבל גם משרד המשפטים עשה עבודה מדהימה, כרגע מול תעשיית הסקטור הפיננסי. כל סקטור כזה צריך לעבוד עליו ספציפית ולהתאים את הרגולציה ואת התקנות לסקטור הספציפי שלו. אני יכולה להגיד לך שהקמנו פורום עם רגולטורים, מעל 200 רגולטורים במדינת ישראל, שזה מפתיע, אבל כולם הולכים להיות מושפעים מבינה מלאכותית וכולם יצטרכו להתאים את הרגולציה ואת התקנות ואת העבודה שלהם לעידן הבינה מלאכותית.

רק מילה נוספת על החשיבות של הבינה מלאכותית במשרד החדשנות והמדע. בהובלה של השרה אנחנו גם עושים איזושהי אסטרטגיה ביחד עם אגף קו האופק על תפיסה של ביטחון טכנולוגי בדיוק, לחזק את מה שאתה אמרת, איך אנחנו מחזקים אותנו, את ישראל, במלחמה הגיאופוליטית הזאת. והנקודה הרביעית, באמת אני לא רואה פה אף אחד מאגף תקציבים, אבל אנחנו שותפים לקריאה.

כולם כנראה שקועים בתקציב. טוב. חגית, מה עם המותג שלנו, סטארט-אפ ניישן? חגית ממשרד החוץ, מי שלא יודע.

חגית בן יעקב. אני רוצה רגע לחדד את מה שאמרה הדסה לשאלתך. אני חושבת שכמדיניות, כי אנחנו כן מקדמים את זה בעולם, אנחנו תומכים ברגולציה סקטוריאלית. זאת אומרת, אנחנו פחות עם אירופה בעניין הזה ובהחלט יותר לכיוון של ארצות הברית ובריטניה נניח, ומוצאים שם בני ברית. אבל כמו שהדסה באמת חידדה, אנחנו רגולציה שהיא תומכת את החדשנות ותומכת באינטרסים שלנו בעניין הזה.

רק להגיד באופן כללי, עם התקציב הקטן שעוד לא עבר לנו אנחנו כמובן מקדמים את מעמדה הגיאו-טכנולוגי הגלובלי של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. הדסה דיברה על ייצוג בפורומים הבין-לאומיים, אנחנו עושים את זה גם מהמטה, אבל גם כמובן דרך הנציגויות שלנו, מעורבים בניסוח טקסטים עם משרד המשפטים, משרד המדע, וכמובן החברים מרשות החדשנות. סך הכול מנסים לחזק את היכולות שלנו, לחזק את האינטרסים, להבטיח חופש פעולה בכל מה שקשור, שוב, להצהרות, לרגולציות, לטקסטים שיכולים - - -

חגית, הדבר היחידי שאני מוטרד ממנו, שם יכולה להיות התרומה של משרד החוץ, לנצל את היתרון היחסי שלכם, זה השת"פ האקדמי שהולך ונפגע. יש מדינות שאומנם לא הכריזו חרם אקדמי על ישראל, אבל בפועל יש כבר יותר ויותר מדינות שהנכונות שלהן לשיתוף פעולה הולכת ומצטמצמת. אני חושב שאתם פה צריכים להיות נורא ערים, יחד עם האקדמיה לראות ולבדוק. כל שיתוף הפעולה האקדמי הזה - - -

לא ראינו אף מדינה שיצרה קולות קוראים משותפים.

לא, לא מדינה, ברמה של אוניברסיטאות ומרכזים אקדמיים שבאופן פשוט שרירותי.

יש לנו גם תוכנית שתומכת באוניברסיטאות עם החרם האקדמי, אנחנו נתנו השנה 5 מיליון שקלים, שנה הבאה עוד תוספת של 5 מיליון שקלים עבור להביא משלחות, להביא חוקרים, להוריד את המחסומים של החרם האקדמי. אבל בין מדינות אני רוצה להגיד שהמייל שלי מפוצץ, רוצים שאנחנו נהיה בכל האירועים ואין אירוע אחד שאנחנו לא מקבלים לא הזמנה, לא לשתף פעולה, לא לחתום על הסכמים ולא לחקור ביחד.

תודה. ד"ר ניל נמיר, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח.

קודם כול, אני מופתע, אני לא ידעתי שאני ברשימת הדוברים, אבל כן יש לי מה לומר. אני רוצה לציין - - -

פשוט ניחשתי, הפעלתי בינה מלאכותית והבנתי שאתה רוצה להגיד.

אני רוצה לציין תאריך אחד שמבחינתי הוא מאוד אקטואלי. במרץ 2018 היה קשר בין המולמו"פ עם משרד ראש הממשלה דרך שר המדע, להקים איזשהו גוף מקביל למה שהיה בסייבר במשרד ראש הממשלה כדי לפקח ולנהל את כל הבינה מלאכותית. מדובר לפני שבע שנים. היום עדיין זה לא קם, כל פעם יש איזשהו מישהו אחר שנותנים, אני לא אכנס לשמות, אבל כל חודש, כל חודשיים עולה שם אחר וזה עדיין לא קם.

כל העשייה פה של רשות לחדשנות, של משרד המדע, של תל"ם, הכול מבורך, אבל צריך להיות איזשהו מישהו שיושב ומפקח ומרכז ומנצח על כל הדברים האלה. אחרת, כמו שאתה הזכרת בהתחלה, בדומה לאקוסיסטם, אם לא יהיה איזשהו מישהו או גוף או משהו שיסתכל על הכול מלמעלה וירכז את זה בצורה נאותה, אנחנו נמשיך לדשדש. ולצערי, אני חושש שלאט-לאט אנחנו נמשיך ליפול בדרגים הבין-לאומיים.

והמועצה שלך, אתה הרי נציג של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, אתה אמור להיות מלמעלה.

אנחנו גוף ממליץ, אנחנו לא גוף מבצע. את ההמלצות שלנו אנחנו עושים תמיד כשאנחנו חושבים שיש טעם לעשות. אנחנו לא עושים ביצוע, ולכן אנחנו רק יכולים להמליץ ולקוות שגופי הממשל עושים את הצעדים הנכונים. יותר מזה, אין לנו את התקציב, אין לנו את כוח האדם. ודרך אגב, כל המליאה וכל מי שמתעסק במועצה הלאומית למחקר ופיתוח, חוץ מהיושב ראש ומספר יועצים, כולם מתנדבים. ולכן, עוד פעם, אני חוזר, אנחנו לא גוף ביצוע, אנחנו גוף ממליץ.

אלון בן צור, קודם כול ברכות, פעם ראשונה מופיע המחליף של מריאן, יושב ראש איגוד ההייטק בתעשייה הישראלית.

נעים מאוד. תודה רבה, לכבוד הוא לי. אנחנו למעשה מייצגים לפחות את חלק מחברות ההייטק בישראל. אני לא אתייחס לכל הנקודות, גם שלחנו נייר עמדה, אבל אני רוצה להתייחס לביטוי שאתה דיברת עליו כאן, הנושא של האקוסיסטם, להתייחס לנושא של החינוך לטכנולוגיה ולהתייחס לנושא של המשאבים. נעשה את זה לפי הסדר.

בנושא של האקוסיסטם, אני פחות מאמין בגופי-על כאלה שמנהלים את כל האקוסיסטם כי אין שום גוף-על שיודע לגעת בכל הגופים ויש הרבה מאוד גופים בדרך. מה שכן צריך להבין, מה התפקיד של כל גוף בדרך, כי אנחנו מדברים למעשה על סוג של שרשרת אספקה. זה מתקשר גם להיבט הזה של החינוך. צריך לשאול את עצמנו כשאנחנו מסתכלים על עולם ההייטק למה הצלחנו בסייבר.

סייבר, פינטק ותוכנות לאנטרפרייז. ההצלחה הגדולה ביותר הייתה כמובן בסייבר והסיבה - - -

בפינטק, עוד פעם אני מדגיש, בטכנולוגיה, כי דווקא פה הרגולטור הפיננסי מבחינת הפינטק הישראלי, אתה יודע, כמכשיר פיננסי שאמור לתת פייט לבנקים, תחרות, בזה אנחנו נכשלנו, לחלוטין.

נכון. נכשלנו כי המשכנו לחזק את הבנקים ולא המשכנו לחזק את האלטרנטיבות. אני בקיא בזה היטב אבל לא נדבר על זה עכשיו.

כן, בדיוק.

בכל מקרה, אני חושב שהסיבה שהצלחנו בסייבר, העיקרית, הייתה הצבא ומערכת הביטחון. הצרכים שלנו שם והמערכת שלמעשה אימנה את האנשים שיצאו אחר כך לתעשייה הם כלי שאין לו שום תחליף, וזה לא הדבר שקורה כרגע בעולם ה-AI. ועולם ה-AI, צריך להבין רגע, אני חוזר לבסיס, כולנו מבינים, אנחנו במהפכה החמישית. אחרי כל המהפכות, החל מהתעשייתית, החשמל, מהפכת המידע והמהפכה הדיגיטלית, אנחנו במהפכה החמישית. זה לא עוד אירוע וזו לא עוד טכנולוגיה, זו למעשה מהפכה שלמה שהולכת לשנות את החיים שלנו והיא תתפרק להרבה מאוד סגמנטים של פיתוחים טכנולוגיים בכל מיני היבטים במרחב הגדול.

ואני חושב שמה שאנחנו צריכים כרגע להתמקד, יש שורה של נקודות, אבל אני הייתי מבקש להתמקד, כמו שאמרתי, בשתיים או שלוש נקודות. נקודה אחת היא כמו שאמרתי, החינוך הטכנולוגי, הוא מתחיל משלבי התיכון. היום, רק לאחרונה, אני לא יודע אם יצא לכם לראות, יש עשרות כתבות בעיתונים על זה שמדעי המחשב לא רלוונטי ולא צריך לשלוח את הילדים ללמוד מדעי המחשב. אני לא יודע אם זה נכון או לא, אני לא בטוח שזה נכון, זה קצת קיצוני מה שנאמר שם. הדברים צריכים להשתנות, תכני החינוך צריכים להשתנות, אבל בוודאי לא צריך להרוג את זה. אבל אני שומע כבר היום על אנשים שאומרים: שמע, אני לא אמליץ לילד שלי ללמוד מדעי מחשב כי נדמה שבעוד כמה שנים הדבר הזה לא רלוונטי. זה לא מדויק.

לא מדויק בכלל.

אני מסכים, כי מישהו צריך לעשות את הארכיטקטורה, מישהו צריך להגדיר מה צריך וצריך לבנות אותו מאיזשהו מקום. כי זה לא תכנות בדיוק, התכנות פה ממש לא חשוב במדעי המחשב, מה שחשוב זו כל הפלטפורמה שאנחנו בונים והיכולת שלנו להשתמש בה.

דבר נוסף שאנחנו נוטים לטעות בו זה שאם אנחנו משתמשים בצ'אט GPT או בגוגל אנחנו צורכים AI ומשתמשים ב-AI, זו טעות מאוד גדולה. זה בדיוק הפוך ממה שקורה לנו, ככל שאנחנו נשענים על כלים חיצוניים אנחנו למעשה שוכחים ללמוד, לשנן ולאמן את המוח שלנו ואנחנו מתרחקים מהיכולת שלנו לפתח דברים חדשים בעצמנו. לכן אני חושב שהנושא של החינוך הוא קריטי.

שרשרת המזון הזאת שמתחילה משלבי התיכון, דרך שלבים של עתודה אקדמית שצריך לקדם אותה כי היא מאוד, מאוד שקעה בשנים האחרונות והצבא הפסיק להשקיע בה. הצבא היום לוקח אנשים מבחוץ, הוא לוקח אנשים שהיו אמורים להיות בתעשייה וצורך אותם לעצמו במקום לגדל אותם בתוך הבית. זה עולה הרבה יותר כסף, זה קשור לכל התהליכים שקרו בצבא של צמצום וקיצוץ שבסוף מוציאים יותר כסף, אני לא נכנס לזה כאן. אבל הצבא צריך לחזור להיות מבחינה פונקציונלית לא רק גוף שמגן ושומר עלינו, אלא גוף שמגדל ומפתח טכנולוגיות, כי הוא בית הגידול הטוב ביותר.

ואגב, אם דיברנו על תואר שני ותארים מתקדמים, הצבא היה שולח לא מעט אנשים בעבר, היום פחות ופחות, ואנשים היו רואים בקריירה הזאת חלק מקריירה צבאית והיו מתפתחים שם כי הייתה להם איזושהי סביבה תומכת לעשות את זה, גם מבחינה כלכלית. לצבא יש תפקיד מאוד חשוב בתהליך הזה, צריך להחזיר אותו לשם בכפייה.

וגם במערכת החינוך, אני חושב שכל הנושא הזה של ויתור על המסלולים המקצועיים בשלבים מוקדמים גורם לחבר'ה להגיע לצבא ליחידות קרביות באפס ידע. החבר'ה אלה יוצאים לצבא, עושים מכינה כשנה, אחרי המכינה הם עושים שלוש שנים צבא, אחרי זה הם עושים קבע לפעמים אם הם קצינים או משהו, הם משתחררים בגיל 25-24, עושים טיול בעולם שנה, עושים פסיכומטרי מיותר שנה ומתחילים בשעה טובה ללמוד מקצוע טכנולוגי אם מצבם הכלכלי מאפשר בגיל 27-26. זה מאוד מאוחר. אי אפשר להתחיל לא לכתוב תוכנה ולא לעשות דברים אחרים בגיל 30, צריך להצעיר את הגיל הזה ואפשר לעשות את זה. והצבא צריך להיות שותף בתהליך הזה.

ושרשרת המזון הזאת שאנחנו מדברים עליה שמתחילה מהתיכון, דרך מכינות קדם צבאיות שחלקן יכולות להיות טכנולוגיות, דרך הנושא הזה של עתודה שחייבים להאיץ אותה ואולי לפצל את התואר לשני שלבים, חלק ראשון לפני הצבא וחלק אחר כך במעלה הדרך, זה סופר חשוב לייצר יותר אנשים ולהביא יותר פריפריה למהלך הזה, ולצבא יש תפקיד חשוב כאן. אני חושב שזה נושא שאנחנו מתעסקים בו הרבה מאוד ואנחנו נדבר על זה, אני לא רוצה להרחיב כאן יותר מדי.

הנושא השני, כמו שאמרתי, זה סיפור ההצלחה של הצבא. היום כשאנחנו מדברים על משאבים, שמענו פה על 700 מיליון, זה כסף קטן. ואני חושב שהמבחן הוא לא הכסף, המבחן הוא לייצר באמת סביבות שחלקן בחסות ממשלתית, חלקן בחסות אקדמית וחלקן בחסות צבאית של יכולות עבודה ואימון בעולם של AI שאנחנו עובדים פה על כוח. אנחנו שומעים על ההשקעות העצומות בסין ובארצות הברית, אנחנו לא נוכל להתמודד איתן, אבל בוודאי אנחנו צריכים להשקיע פה יותר מאחרים, כי פה העניין הזה הוא לא רק טאלנט, הוא יכולת לייצר כלים שאם הם לא עומדים לרשותך אתה לא יכול לרוץ קדימה. ולכן המאִמנים האלה והמתאמנים חייבים לקבל סביבת עבודה פתוחה שכרגע היא דלה מאוד. וזה הדבר השני, לכן התקציבים פה צריכים להיות הרבה יותר גדולים.

אני חושב שאם נטפל בשלושת המרכיבים שאמרתי כאן, אחד זה אותו אקוסיסטם ושרשרת, שאנחנו מבינים את התפקיד של פונקציה בשרשרת, לא צריך לנהל אותה מלמעלה, לא צריך גוף-על, אבל אנחנו מבינים מה אנחנו צריכים, מה כל אחד צריך לעשות בשרשרת ולדאוג לזה לקרות. שתיים, החינוך הטכנולוגי שמכשיר יותר אנשים ומקרב את הפריפריה, 8,000 איש זה לא מספיק, והתעשייה חסרה. עכשיו אנחנו לא מרגישים את החוסר הזה כי אנחנו בתקופה קשה, אבל אני מחזיר את כולנו, לפני שלוש שנים היה סיוט בשוק. אני בתור מנכ"ל, היה לי קשה מאוד לחיות עם שוק העבודה. וזה יחזור אלינו, ואנחנו מבינים שבמדינת ישראל אין לנו משאבים, הכול זה ידע. אם אין אנשים ולא מגיעים מספיק אנשים למעגלים האלה ומתפזרים בדרך, הם לא יודעים גם את המסלולים, זו גם בעיה.

ועוד דבר אחד חשוב, אני חושב שבכל המקצועות שהזכרתם פה שאנחנו קוראים להם הייטק צריך לדייק מה חשוב. לא צריך את כולם וצריך לעודד אנשים למסלולים שמעניינים את מדינת ישראל. ואם אנחנו מחברים את מה שאמרתי כאן, את החינוך בשלבים מוקדמים, את העתודה, את הצבא, וכמובן את הכלים שאנחנו מעמידים לרשותם, שאלה ההשקעות הגדולות באותם מחשבי על, אני חושב שאנחנו יוצרים מציאות אחרת בתוך חמש שנים, וחייבים לעשות את זה עכשיו.

לא נרחיב כי הזמן פה, אבל יש כמה הערות. מאיה, את רוצה משהו להוסיף? את לא מתחלפת אני מקווה, את ממשיכה.

אני נשארת אתכם. קודם כול תודה, כבוד היושב ראש. אני רוצה אולי להוסיף, אתה באמת אמרת את המילה אקוסיסטם, ומה שאנחנו חווים כרגע זה שיש נשירה מאוד, מאוד גדולה מישראל לחו"ל, גם של טאלנטים וגם של סטארט-אפים, במיוחד בתחום ה-AI. אין להם תוכנה של AI, אין להם הרבה פתרונות. רשות החדשנות, כמו שאתם מכירים, יותר מתמחים היום בדיפ-טק ורוצים לראות תוכנה וחומרה.

וסטארט-אפים, שכמו שאנחנו מבינים, 80% מהמשקיעים קצת נעלמו מישראל, סטארט-אפים מוצאים את עצמם באיזושהי צומת שאו שהם סוגרים או שהם הופכים שרוול או שהם עוברים לחו"ל. ואלה חבר'ה ציוניים שמאוד רוצים להישאר בישראל וכשהם עוברים, עוברים יחד עם הטאלנטים ועם הלפטופ, זה כל מה שנדרש מהם בשביל לעבור לחו"ל. זה משהו שאנחנו צריכים גם כן לטפל בו במהירות. תודה.

תודה. דוד פרלמוטר. אתה גם רוצה מצגת.

(מוקרנת מצגת)

כן, אני מראה את המצגת. אני בכוונה לוקח את הנושא טיפה מהתחום החשוב של קידום יכולות הייטק ובינה מלאכותית לשינוי הדרמטי שקורה בצורה הרבה יותר רחבה מאשר הייטק. והנושא הוא לא רק המספרים, הוא גם מה שמתחת למספרים. הבוקר הייתה לי שיחה בלתי תלויה עם יזם הייטק, שהוא כבר פתח את החברה השלישית שלו, הוא אמר לי שאם ב-2017 לעשות דבר דומה היה צריך 300 אנשים, בשנת 2021 הוא פתח חברה עם 100 אנשים, עכשיו יש לו עשרה.

זה אומר שחלק גדול מהיכולות שאנשים מדברים, כן צריך ללמוד מדעי המחשב, לא צריך ללמוד מדעי המחשב, אני אגע בנקודה הזאת, צריך ללמוד מדעי מחשב, אבל זה לא אני רוצה להיות תוכנית הכשרה של שלושה חודשים, לפתח אנשים לתכנת בפייתון. זה לא התאים בעבר, לא מתאים בהווה.

אם אני מסתכל על הוועדה להון אנושי שעמדתי בראשה לפני שלוש שנים, המשימה הייתה איך מגדילים כמות אנשים בהייטק. הגדרנו שזה לא רק הייטק, אלה גם משרות טק, כי עובד שעובד בבנק או בשירות הממשלתי בהייטק חשוב לא פחות. ועכשיו אנחנו מדברים על עולם שבו כל משרה היא רוויית טק. זה לא משנה אם זה רופא, עורכי דין שכשלו והגישו עתירה עם צ'אט GPT, לא שהצ'אט GPT אשם, עורך הדין שלא ידע להשתמש או לא רצה להשתמש אשם.

פוליטיקאים לא קשורים לטק, לא צריך פה טק.

אני גם חושב שלא. אני חושב שהנושא פה הוא נושא עמוק ותכף אני אגע בו ואני אגע גם במספרים, כמה משקיעים בעולם, כי אין לנו זמן לשחק, אנחנו כולנו פה בשינוי טראומטי, מלחמות וכל זה, וכולנו רוצים לחכות ולטפל בעניינים האלה. אין לנו זמן, העולם רץ קדימה. איך מכינים את היכולות שלנו, וכולם מדברים על איזה מקצוע נלמד ומה נלמד, אני רוצה מסר ראשון. לימוד מקצוע זה לא הנושא, אלא אילו תכנים ואילו יכולות אנחנו מפתחים לאנשים.

ולפני שבועיים הייתה פה פגישה באחת מוועדות הכנסת שהעולם מתמוטט, עוד מעט כולנו נהיה מובטלים ובקשה, הרגולטור, תכין כסף שיהיה לנו לשלם לאנשים. אני חושב שזה בידינו לגרום שזה לא יקרה. זאת תחזית של World Economic Forum שכמות המשרות שתיווצרנה גדולה מכמות המשרות שתיעלמנה. אבל הנקודה הכי חשובה, שרוב המשרות ישתנו בצורה דרמטית. והמתכנת של שלשום הוא לא המתכנת של היום, והרופא של היום הוא לא הרופא של מחר, ועורך הדין של מחר הוא לא עורך הדין של מוחרתיים. זה שינוי מהותי.

והמשרות יעלו.

וכמות המשרות, יש סיכוי שהיא תעלה. את השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמדינת ישראל, האם יהיה לנו את ההון האנושי המתאים לעשות את המשרות שתיווצרנה אם לא נשנה בצורה דרמטית את מערכת החינוך, ויסלח ידידי, זה לא מהתיכון, זה כבר מתחיל מהגן, וגם להורים שבינינו, זה גם מתחיל בבית. ועם ההכשרה במהפכה התעשייתית הייתה סביב ידע, אני צריך לדעת כמה דברים לעשות עבודה, לא נכון היום, מדובר יותר על כישורים ויכולות שהידע הוא תשתית כאשר השכלה אקדמית ותואר לא יספיקו ל-40 שנות תעסוקה. זו לא אמירה שלי, זו אמירה של גופים שונים ואחרים.

לכן, דבר אחד שאני רוצה לנסות לשבור, הרבה אנשים אומרים: בעידן הבינה מלאכותית לא צריך ידע כי הכול מופיע בצ'אט GPT, יגיד לי הכול. הייתה פעם בדיחה כשהייתי צעיר שבחורה אמרה לבחור: השם שלי ומספר הטלפון שלי בספר טלפונים, אבל אין לו שום דרך להגיע לשם ולמספר הטלפון. אם אין לך את הידע הנכון והמתאים לעשות ולעשות את העבודה, לא תוכל לעשות אותה. אבל הנקודה הדרמטית הראשונה היא הידע הרב-תחומי, זה לא הידע המצומצם הצר שעסקנו עד היום בללמד את הילדים שלנו.

היכולת ללמוד לא נלמדת במערכת החינוך, ממערכת החינוך היסודי, כולל גם באוניברסיטה. באוניברסיטה אלה שלומדים ללמוד שורדים, אבל אנחנו צריכים עכשיו מסות הרבה יותר גדולות כי המקצועות ישתנו. זה לא רק שהמקצועות ישתנו, הם ישתנו כל שנתיים, שלוש, ארבע, ישתנו, וכל אחד מאיתנו יצטרך ללמוד מקצוע חדש ויכולת חדשה וכמובן יכולת לפתח. וכולנו מדברים על חוסן וכולנו מדברים על יכולת של חשיבה עצמאית וביקורתית.

עולם, במיוחד המסר שלי לאנשי אקדמיה, אקדמיה ב-100 השנים האחרונות הלכה ונהייתה יותר צרה ועמוקה, והיא צריכה ללכת מצר לנושא של הרב-תחומי. הייתה לי שיחה מעניינת עם ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, הוא אמר, בעולם העתידי, ואנחנו רואים את זה בתעשיית הפארמה, לא מחפשים אנשים שלמדו ביולוגיה, מחפשים אנשים שלמדו ביולוגיה וגם ביולוגיה חישובית. מדעי הנתונים, סטטיסטיקה, תכנות, יכולת של בינה מלאכותית. והיכולות האלה יתנו אפשרויות, זה אחד הכלים שבהם תיווצרנה יותר משרות ויעשו יותר דברים. אם פחות אנשים יכולים לפתור בעיה פשוטה, יותר אנשים יצטרכו לפתור בעיה יותר קשה והמון אנשים יצטרכו לפתור המון בעיות קשות ומעניינות.

אני רוצה לתת כמה דיוקים, כי שאנחנו מדברים על בינה מלאכותית, זה העתקתי מגוגל ברשותם. כל השיחות קודם היו סביב השפיץ העליון, איך מפתחים יכולות של פיתוח של בינה מלאכותית עתידית וכל הנושאים שקשורים לקוואנטום והנושאים שאתה דיברת. זה חשוב ואני לא מזלזל בהם.

יש את הנושא למטה שזו התשתית שכל ילד צריך ללמוד, איך משתמשים בבינה מלאכותית בצורה אינטליגנטית. לא כותבים פרומפט, מקבלים תשובה, ראיתי את הנכד שלי בן התשע עושה זה, כתב פרופמט, העתיק אותו, עשה פייסט לתוך המצגת והחיים היו פשוטים. מזלו הטוב שהוא נתקל בסבא והוא לא נתן לו להמשיך.

החלק הכי דרמטי, ותכף אני אדבר על ההשלכות התקציביות שתהיינה לדבר הזה זה הנושא של AI לכל פרופסיה. לעורכי דין צריכה להיות הבנה בבינה מלאכותית, למהנדסי תוכנה צריכה להיות הבנה בבינה מלאכותית, לרופאים, הבת שלי היא רופאה צעירה, מתמודדת איך היא משתמשת בבינה מלאכותית לדבר הזה.

בנייה, נדל"ן.

כל דבר. מהנדס פיתוח. אני מהנדס שמתכנן גשר, איך אני מתכנן גשר? אגב, מישהו אמר פה מילה טובה, הארכיטקטים הופכים להיות יותר חשובים ממהנדסי התעשייה, בגלל שאם אני ארכיטקט וחשבתי על הגשר, יש לי כבר את הכלי החכם שעושים את זה.

קצת נתונים שאספתי. מדינות משקיעות כספים. סינגפור, כמה מפתיע, עוסקות בנושא של ריסקילינג של ההון האנושי שלהם, גם צרפת. אמזון הולכים להשקיע בשנים הקרובות 700 מיליון דולר בריסקילינג ואַפסקילינג של העובדים שלהם. הם פתחו שני בתי ספר בתוך אמזון, אחד לכוח האדם הלא טכנולוגי ללמד טכנולוגיה, וכוח האדם הטכנולוגי ללמד בינה מלאכותית, כאשר בהודעה לעיתונות שהם הוציאו הם כותבים שחלק לא קטן מהעובדים הם מקווים שימצאו עבודה באמזון כי אמזון משנה את כל צורת העבודה, כל איך שעובדים, ואחרים ימצאו מקומות עבודה במקומות מחוץ שגם הם יצטרכו את הכישורים והאפסקילינג האלה.

כלומר, מדברים פה על סכומי עתק של ריסקילינג ואפסקילינג לאנשים שכבר בשוק העבודה. זה לא אנחנו צריכים להשקיע עוד אנרגיה בלייצר יותר סטודנטים למדעי מחשב, הנדסת חשמל וכולי, אנחנו צריכים להשקיע המון כסף בלעשות ריסקילינג של שוק העבודה כמעט ככללו בשנים הקרובות. וכמובן מוסדות ההשכלה הגבוהה משקיעים הון עתק בשינוי תוכניות הלימודים, לא רק בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב, אלא אני שמח לשמוע שגם באוניברסיטאות בארץ מתחילים להכניס תוכניות כאלה ואחרות של הכנסת בינה מלאכותית לתוך פקולטות של ביולוגיה.

ההמלצה שלי עוד בדוח העדכון שהוצאנו, להכניס מקבצי בינה מלאכותית לכל פקולטה כמעט בכל תחום. כאשר אני גם עובד עם משרד החינוך והם מגדירים מחדש את הבגרות בביולוגיה לביולוגיה חישובית. כלומר, העסק הזה של החיבור בין כל היכולות האלה, זה לא AI זה לאנשי מדעי המחשב, זה לכולם.

מה צריך לעשות? אני חושב שהתוכניות, עוד אין לי את המספרים המדויקים, אבל אני חושב על האחריות שצריכה להיות לריסקילינג ואפסקילינג. זה לא עכשיו נלך לאיזשהו גוף פרטי שיעשה הכשרה. אני חושב שחלק גדול מהאחריות, וזו המלצתי לאוניברסיטאות, לוות"ת מל"ג, הכשרה של Lifelong Learning צריכה להיות חלק מחובות האוניברסיטה. אם הם חשבו שפעם אני אתן תואר ואז כולם יוצאים לשוק העבודה והכול טוב, אנשים יצאו לשוק העבודה וצריכים לעשות ריסקילינג אחרי כמה שנים, ואחרי זה עוד פעם יצטרכו לעשות ריסקילינג, איך בונים את זה בצורה משמעותית? בשיתוף פעולה של כל הנושאים האלה.

ות"ת התחילו כבר בפעילות של אקדמיה 360 שמדברת על הכנסת היכולות האלה. התקציבים, לא נעים לי להגיד, אבל הם לא גדולים בלשון המעטה, אני חושב שחסר איזשהו אפס שם באיזשהו מקום, כי האוניברסיטאות יצטרכו להשקיע לא מעט. הבעיה הכי גדולה היא בניית כוחות ההוראה שילמדו את כל הדברים האלה, כי כרגע לא כולם עוד יודעים בדיוק מה לעשות.

מערכת החינוך, כמובן הם מדברים על מיומנויות ה-AI כבר מגיל צעיר, איך ללמד את הנכד שלי בן התשע להשתמש נכון בבינה מלאכותית ולא רק לכתוב פרומפט ולהעתיק. כל תוכניות הלימודים, הזכרתי את הנושא של הביולוגיה החישובית, היום יש לנו שיחה עם המפמ"רים של כימיה בנושאים האלה, והבעיה לדעתי הגדולה היא הנושא של כוחות ההוראה. אמרה לי הבחורה שאחראית על תוכניות הלימודים בביולוגיה: התוכנית מעולה, הכיוון נכון, רק אין לי כמעט אפילו מורה אחד שיודע איך ללמד את זה. זה אומר שאנחנו צריכים לשלב פעולה של תעשייה, אקדמיה עם מערכת החינוך, להביא כוחות הוראה. כי אין לנו עכשיו חמש שנים להכשיר מורים חדשים, דור שלם של ילדים ילך לנו לאיבוד בנושא הזה.

זאת כל התורה על רגל אחת, ואני חושב שיש פה המון עבודה לעשות סביב קידום נושא הידע בבינה מלאכותית בכל התחומים, חשוב, קריטי, ומדינת ישראל - - - בעתיד, כולל גם קוואנטום. אבל הנושא היותר גדול והיותר משמעותי, איך אנחנו לוקחים ומכשירים את כל ההון האנושי, לא רק בגיל בית הספר, אלא כוח העבודה שקיים.

מי שלא הבין, משנה הבאה הולכים לפתוח חוק לספרות חישובית, גם בחוג לספרות ישתמשו בבינה מלאכותית.

בוודאי. וגם היסטוריה, מחקרים היסטוריים.

בעיקר בספרות. אנחנו עכשיו זזים מהר, אני קודם כול רוצה לתת לנציגי התעשיות שיושבים פה, ליאת, גוגל.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני לא אאריך בדברים, גם אמרו פה דברים שהתכוונתי לומר. רציתי לדבר על ארבעה נושאים. הנושא הראשון, נושא ההון האנושי. דדי הציג פה את השקף שאנחנו משתמשים בו שבאמת מסתכל על כך שיש שכבות שונות של הכשרות וסקילינג ואוריינות שצריך לחשוב עליהן, ואנחנו חושבים שזה נכון להיות שותפים בכל אחת מהשכבות, בין אם זה הציבור הרחב, הכללי, אוריינות בסיסית לכלל האוכלוסייה. בהקשר הזה אנחנו שותפים של משרד החינוך במאמצים שלהם בנושא הטמעת בינה מלאכותית ומתן כלים והבנה ואוריינות לתלמידים ולמורים כדי לייצר את דור העתיד.

הנושא השני הוא הנושא של הפרופסיות. בהקשר הזה אני רוצה להגיד שמעבר לפרופסיות רגילות שאנחנו מכירים ושזה נכון לקדם בהן הטמעה של שימוש בכלי בינה מלאכותית בהתאם למקצוע, יש את הנושא של עובדי המדינה, שגם שם כגוף, כסקטור, זה נכון להציב יעדים שכלל עובדי המדינה תהיה להם הבנה בסיסית בהתאם לתפקיד בנושאים של בינה מלאכותית. יש כרגע באמת מהלכים ששמענו עליהם מצד נציבות שירות המדינה ואנחנו מברכים עליהם.

ובאמת בטופ הפירמידה, הנושא של הטאלנטים, של החוקרים המומחים בתחומי הבינה המלאכותית. בהקשר הזה לגוגל יש שיתופי פעולה משמעותיים עם כלל האוניברסיטאות, זיו גם מכיר את זה ואנחנו רואים גם חשיבות בהדדיות הזאת לאפשר לחוקרים - - -

ליאת, הבטחת קצר.

כן, הבטחתי קצר, הנה, זהו. את מה שדדי כבר אמר אני אדלג. הנושא השני שאנחנו רואים בו חשיבות הוא נושא של הטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי, במדינה. המדינה יכולה להיות קטר שמוביל את הנושא הזה.

והנושא השלישי, דיברו פה על רגולציה, אנחנו כחברה רב-לאומית, ההמלצה שלנו או הבקשה שלנו היא לא להמציא, חדשנות זה טוב, אבל לא חייבים חדשנות ברגולציה. ולכן אנחנו מאוד תומכים במהלכים שמובילים פה הגופים כמו משרד המדע ומשרד המשפטים, שהם תואמים ומנסים להתאים את הרגולציה למהלכים בין-לאומיים. והבחירה של הממשלה ללכת על רגולציה סקטוריאלית ולא על מהלך גדול כמו של AI Act כמו באיחוד האירופי, אנחנו מברכים על זה.

הדבר האחרון שאני אגיד מתקשר לנושא התשתיות, ואני רוצה להזכיר שיש פה היום תשתיות משמעותיות, תשתיות ענן של שחקניות בין-לאומיות, בין היתר גוגל ואמזון שזכו במכרז הנימבוס הממשלתי והקימו פה תשתיות שיכולות לשמש את כולם, את הממשלה מצד אחד, את האקדמיה ואת האקוסיסטם.

אני פחות הייתי סומך על חברות רב-לאומיות בנושא ענן, בטח בהיבטים ביטחוניים אנחנו - - -

זה בדיוק העניין של נימבוס, שהקימו פה ריג'נים שהם - - -

יש שם הרבה באגים. אלה ויינשטיין, אמזון.

תודה, אני רק אתייחס לאמירה האחרונה, שבאמת המכרז בנוי באופן כזה שכל הנושא, גם הביטחון וגם המשילות על המידע, יש שם מענה מאוד, מאוד מקיף, ואפשר לעשות על זה גם דיון נפרד. אבל קודם כול, אני אלה ויינשטיין, מנהלת מדיניות ציבורית ב-AWS, חטיבת הענן של אמזון, ואני אחזק את דבריה של ליאת.

לא צריך לחזק, רק תוסיפי.

אני אוסיף על זה, אני רוצה להוסיף על זה משהו שלדעתי לא נאמר פה וזה באמת על הפוטנציאל הכלכלי המאוד, מאוד גדול שיש בנושא של האימוץ. מחקר שפורסם לאחרונה מדבר על 11.4 מיליארד דולר תרומה לתל"ג בישראל מטכנולוגיות ענן ובינה מלאכותית. והחיבור הזה הוא לא מקרי, כי אין בינה מלאכותית בלי ענן, בטח לא בממשלה. ובאמת הנושא הזה של נימבוס, הפלטפורמה הזו בנויה באופן כזה שמתמודד עם אחד האתגרים הגדולים של הממשלה, שזה איך אתה מייצר - - -

זה מקרה אבוד, לדבר על ממשלה ובינה בו זמנית זה אי אפשר.

אני אהיה אופטימית יותר ואני אגיד שבמכרז נימבוס יש מנגנון שמאפשר לממשלה לגשת לשירותים הכי מתקדמים של אמזון ושל גוגל בתנאי המכרז והוא בונה את החדשנות הזאת בילט-אין בתוך תנאי המכרז וזה דבר מאוד, מאוד חשוב, כי הקצב פה של ההטמעה הוא קריטי. וככל שיש פלטפורמה שהיא קיימת, הענן הציבורי הוא הדרך המהירה ביותר לממש את המטרות האלה. אני אעצור כאן, רונן ה-CTO שלנו יתייחס לנושא התשתיות.

שלום, רונן. אני אוסיף, אנחנו רואים אימוץ מואץ של לקוחות בישראל בענן של ישראל יותר מכל המדינות האחרות בעולם. יש התחלה טובה מאוד. אני אסתכל קצת על ההיבט הטכנולוגי ואגזור משם את העשייה שאני חושב שהמדינה צריכה לעשות. אם אנחנו רוצים להיות מדינה מובילה בתחום ה-AI, אנחנו צריכים לתרום לכל שרשרת האספקה של בינה מלאכותית. אנחנו מסתכלים על זה בשלושה רבדים.

ברובד הראשון זו שכבת התשתית והחומרה, וכאן ישראל היא כבר מעצמה עולמית. הרשתות המהירות של אנבידיה מיוצרות על ידי מלאנוקס לשעבר, שבבי ה-AI של אמזון מיוצרים על ידי אנאפורנה, שבבי ה-AI של אינטל מיוצרים על ידי הבאנה לאבס. העובדה שזה לא מוכר היטב היא כישלון שיווקי עצום שאנחנו צריכים לטפל בו. זה לא רק - - - אנחנו צריכים להשקיע בשיווק, זה המקום שבו המדינה יכולה להשקיע משאבים. אנחנו צריכים להמשיך להשקיע בבניית שבבים, עיצוב שבבים. אנחנו באמת מעצמה לא רק בפינטק ולא רק בסייבר, גם בנושא של שבבים. זאת חוזקה שלנו, אנחנו צריכים לחזק את זה.

בשכבה השנייה אלו הם המודלים הבסיסיים, Foundation Models. גם כאן יש לנו כמה חברות שמוכרות בעולם. AI21 Labs, BRIA, Aidoc, ויש אחרים, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים להשקיע במודלים עבריים של עברית וערבית, מודלים רפואיים, מודלים משפטיים, מודלים לביוטכנולוגיה, לחינוך. זה הימור בטוח, אנחנו חייבים להיות שם, אנחנו לא שם. צרפת שם, אנחנו לא.

לשם כך עלינו להגדיל את מספר החוקרים ב-AI, למשוך כישרונות מכל העולם לבוא וללמוד כאן. עלינו לוודא שיש להם את המשאבים ואת התקציבים לבנות ולחדש.

אני רק אבקש, תתקדם.

אוקיי. אנחנו יכולים ללמוד לקח ממדינות אחרות, ממשלת אנגליה שמציבה מטרה לטווח קצר לאמן עשרות אלפי מקצועני AI עד 2030. ממשלת אנגליה אף מעסיקה Headhunters שעושים סיורים ברחבי עולם להביא את האנשים ללמוד באנגליה. אנחנו צריכים לעשות את זה. צרפת גם עושים דברים דומים.

אין להם מנהל אוכלוסין כמו אצלנו.

אבל יש לך מוחות ישראלים שנמצאים בחו"ל, וללכת ולצוד אותם ולהביא אותם.

אנחנו מייצאים.

השכבה השלישית היא שכבת היישום שעדיין בשלבים הראשונים של ההקמה. חברות הייטק ישראליות כמו וויז, גונג, צ'ק פוינט, נייס, וגם חברות הזנק כמו EON ואקספנדר כבר מתחדשות בתחום. לבניית שלושת השכבות האלו דרושה תשתית ענן חזקה ומאובטחת שממשלת ישראל כבר השיקה בנימבוס. אני ממליץ להמשיך להשקיע בנימבוס ולבנות יכולות AI נוספות שמדינות מובילות אחרות כבר נהנות מהן.

תודה.

חבר הכנסת ליברמן, אנחנו סטארט-אפ בתחום ואף אחד לא מקשיב. אולי כדאי שתקשיבו גם לנו.

אתה רשום, אני מצטער, אתה רשום.

בסדר.

אם אפשר, רק הערה לדובר האחרון. בוועדת קליטה לאחרונה בראשות חבר הכנסת פורר עלה שישראל היא באחד המקומות האחרונים ב-OECD מבחינת יכולת האטרקטיביות שלה למדענים ולאנשי מדעי המחשב. וזה בדיוק רלוונטי לחולשה שלנו לעומת בריטניה וצרפת וסינגפור שמשקיעות הרבה מאוד כסף פשוט בלמשוך מומחים כדי שילמדו את הדור הבא.

תודה. הילה היבש.

תודה ליו"ר ותודה על ישיבת ההמשך הזאת, אני מאוד מעריכה את זה. אני אנסה לא לחזור על דברים שאחרים אמרו, אבל אני כן רוצה להתחיל באמת ממה שאלון אמר, על העובדה ש-AI הוא מהפכה והוא משהו אחר. ולכן לחבר אותו לתשתיות בעינינו הוא לא נכון, המדינה צריכה לפתוח את השוק הזה לכמה שיותר שחקנים, לאמץ מסגרות רכש גמישות שיאפשרו לכמה שיותר שחקנים להיכנס לתחום הזה. אני אתחיל קודם כול בזה.

נקודה שנייה שאני חושבת שהיא מאוד חשובה, אני יודעת שרשות החדשנות עכשיו עובדת על אותו מכרז למעבדות חקר כדי לאמן מודלים. אני חושבת שזו יוזמה חשובה, אבל אני חושבת שחשוב מאוד להנגיש כבר היום מחשוב על לסטארט-אפים ולמדינה גם וגם לאקדמיה.

מחשוב על באיזה היקף?

בהיקף הנדרש. אני לא יודעת להגיד מספרים, אבל בהיקף הנדרש.

משרד הכלכלה התעסק בזה, ההצעה הראשונית שקיבלנו מחברה, לצורך העניין מאחת מחברות העוגן, הם אמרו פחות מחצי מיליארד שקל אפילו אין הנחה בסבסוד לסטארט-אפים. זאת אומרת, אלה סכומים שצריך לעבוד ביחד כדי להשיג אותם, זה היה חלק מהבעיה וניסינו שנינו למצוא פתרון.

אני אגיד שאנחנו חושבים שצריך לסבסד כבר היום, כי אי אפשר לחכות למועד שבו יוקם מחשב העל, שהוא בהחלט נדרש, אבל צריך היום כדי להדביק את הקצב.

הניסיון עם אנבידיה, עם מחשב העל הישראלי הוא קצת - - -

כן. והנקודה השלישית שאני חושבת שלא פחות חשובה ונגעו בה גם קודם היא הנושא של הנגשה של הקשר בין האקדמיה לתעשייה. לדעתי, צריך תקציבים משמעותיים כדי לחבר את התעשייה לאקדמיה. היום מי שמוביל את המהפכה הזאת זו התעשייה והחיבור לאקדמיה יאפשר להכשיר מומחים, לעשות פרויקטים משותפים, שיהיו שם תקציבים כדי גם לעצור את בריחת המוחות.

תודה. נעבור לאקדמיה, אורית חזן, טכניון.

תודה. שלום, אני אורית חזן, אני פרופסור בטכניון, אני לא נציגת הטכניון, אני פרופסור בטכניון, אני באתי בגלל עצמי. אני פרופסור בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, התחום שלי הוא הוראת מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, מדעי הנתונים, Gen AI, כל הדברים האלה. ארבעה דברים: קודם כול, ביקשתי מהדודה של גלי וזיו שתעמוד מאחורה. דבר שני, אני רוצה להגיד על האמירה שאתה אמרת קודם, היושב ראש, שחברי הכנסת לא צריכים AI. חברי הכנסת מאוד צריכים AI, הם צריכים ללמוד איך לעשות את זה בתוך רגולציה, ואני הצעתי ליושב ראש ועדה אחרת - - -

אמרתי הם מאוד צריכים, אבל לדעתי זה עניין אבוד.

רגע, אני אף פעם לא מדברת סתם. אני הצעתי גם ליושב ראש ועדה אחרת, אני מוכנה לעשות סדנה לחברי וחברות הכנסת אם תזמינו אותי. אני עושה בהרבה מקומות סדנאות ואני אשמח גם לכם, לפרוטוקול.

דבר שני, על מדעי המחשב. מדעי המחשב זה לא תכנות, זה נאמר כבר קודם. הדרישות למדעי המחשב רק יעלו, בגלל שכל עוד הפן הזה של תכנות ילך הצידה וידרשו שם תחומי מחקר, פיתוח, ולזה צריך כישורים יותר גבוהים. לא רק שאנחנו לא נייתר את זה, הדרישה תעלה.

והדבר השלישי, על חינוך, זה ממש התחום שלי, אני מעורבת עם גוגל, עם משרד החינוך, הרבה דברים שנאמרו פה קשורים לחינוך, וזה נכון, גוגל מאוד משקיעים, מאוד משקיעים. הייתי יושבת ראש ועדת תוכנית של מדעי המחשב גם פעם. ואני רציתי שוב משהו שהצעתי בוועדה אחרת ואני רוצה להציע גם פה, למחסור למורים, הצעתי דבר שנקרא מילואים בחינוך. אני חוזרת, מילואים בחינוך.

המשמעות היא שכמו שיש מילואים בביטחון, יש מילואים בחינוך. אנשים יבואו מהתעשייה ללמד בבתי הספר את המקצועות האלה, כמו שיש מקצועות שעושים מילואים כל שבוע, יעשו מילואים במקצועות STEM במערכת החינוך. אפשר להתחיל לבנות את זה, דיברתי כבר עם בכירים ובכירות בתוך משרד החינוך. זה רעיון שאני זורקת בכל מקום ואני מקווה שיום אחד מישהו יקים אותו, ואם אף אחד לא יקים, אני אקים. תודה רבה.

תודה. קופטאן חלבי פה? לא, לא רואים. ד"ר דקל.

שלום, תודה רבה. קוראים לי דקל, בבסיס שלי אני חוקר מנגנון המוח, עשיתי דוקטורט במכון ויצמן על מנגנונים ביולוגיים של דיכאון וחרדה ואחרי זה עשיתי פוסט-דוקטורט ב-SickKids Hospital על מנגנונים ביולוגיים של למידה וזיכרון, ומשמה החלטתי שבאקדמיה יש גבול מסוים, יש איזושהי תקרת זכוכית שקשה ליישם דברים לעולם לעולם האמיתי ופתחתי ביחד עם אח שלי את חברת טליאז.

החברה הזאת, באמצעות פתרונות AI בעשר השנים האחרונות עובדת בתחום בריאות הנפש והיא זאת שנתנה את המענה למרכזי החוסן אחרי 7 באוקטובר. טיפלנו במעל 3,500 אנשים, 14,000 מפגשים פסיכיאטריים. במקום שאנשים יחכו לתור לפסיכיאטר בקופה שישה חודשים, באמצעות הכלים שלנו והפסיכיאטרים שלנו הצלחנו להגיע למצב שתוך פחות משבוע אנשים מקבלים מענה פסיכיאטרי.

כלומר, המטרה שלי פה להגיד שאפשר לדבר על כל מיני דברים וכל זה, אבל בסוף צריך להיות מאוד יישומיים. ולכן מכאן אני רוצה להגיד מה היו החסמים שלנו, כי בסוף לקחנו את הידע האקדמי והורדנו אותו לפרקטיקה הכי בסיסית שיש והצלחנו לעשות משהו שלא נעשה בשום מקום בעולם, לצמצם את הזמן למפגשים פסיכיאטריים בצורה בלתי רגילה.

קודם כול, החסמים העיקריים שלנו, אני מתאר את הצד שלי כחברה שהתחילה כחברת הזנק ועכשיו היא כבר חברה צומחת, החסמים העיקריים שלנו הם לא כוח אדם. יש פה טאלנטים מטורפים, וכשאנחנו מדברים על עולמות, מה שנקרא, בינה חישובית, בעולמות הבינה החישובית, קודם כול הם נוגעים בכל עולם, הם לא ספציפיים לדבר מסוים. דבר שני, כל אחד יכול להשתמש בכלים האלה. ודבר שלישי, מה שחשוב זה איך אתה משתמש נכון בטאלנטים, באנשים שקיימים פה בארץ. אף פעם לא הייתה לנו בעיה של גיוס עובדים, גם היום, זו לא הבעיה של כוח אדם. הבעיה מתחילה במקומות של בניית הדאטה בייס.

כשאנחנו מדברים על בינה חישובית, זה לא תחום. אולי אפשר לקרוא לזה כלים, אולי אפשר לקרוא לזה בשמות אחרים, אבל זה בטוח לא תחום, זה משהו שעובר כחוט השני בכל דבר. מה נדרש בשביל בינה חישובית? מה שנדרש זה דאטה בייס איכותי וטוב, ופה הכוח שלנו. כאן צריך לבנות את הדברים נכון, ופה נכנסים הדברים החשובים שהם החסמים העיקריים שלנו.

אחת, רגולציה. כדי שאנחנו נגיע למצב שאנחנו יכולים לבנות נכון את הדאטה בייס שנוכל להריץ עליו את הכלים החישוביים צריך לוודא שאנחנו מקבלים את המימון הרלוונטי לרגולציה. לדוגמה, אם אנחנו נגיש מענק לרשות לחדשנות, האלמנט הרגולטורי הוא חשוב, אבל הוא רק חלק מתוך כל המענק הגדול. אבל זה חלק מאוד משמעותי אם אנחנו רוצים לעבוד פה בישראל. כשאנחנו רוצים לעבוד בישראל ומבקשים מאיתנו לעבוד עם ענן ישראלי, לדוגמה בתחום הבריאות, אנחנו מדברים על לפחות 3,000 דולר בחודש שאנחנו צריכים לשלם. כחברה צעירה שמנסה להיכנס ולהכניס את העולמות של הבינה הדיגיטלית לתוך האקו סיסטם שבו היא מתעסקת זה חסם מאוד גדול, 3,000 דולר בחודש. אני יודע שזה אולי לא נשמע הרבה.

אותו דבר לגבי העלויות המשפטיות שאנחנו צריכים בשביל הפרטיות. גם את זה, אנחנו צריכים עזרה במימון לדברים כאלה. אני צריך לשלם עכשיו מאות אלפי שקלים לעורכי דין, זה בא על חשבון מפתחים, זה בא על חשבון אנשים שלי שאני יכול לעבוד איתם כדי לפתח את המערכות. אלה דברים שאפשר לסייע, שהממשלה או בחוקים מסוימים, או דרך לדוגמה רשות החדשנות אפשר לתמוך כדי להביא את הדברים האלה. בסוף ההזנק מגיע משם.

ודבר אחרון זה השיווק. אם אנחנו רוצים לבנות את הדאטה בייס שלנו כמו שצריך, אנחנו צריכים לשווק את זה לכמה שיותר אנשים. בסוף, ובזה אני אסכם, כדי לבנות כלים ולהתפתח בשוק בעולם, מה שאנשים מגדירים AI, כדי לעשות את זה אנחנו לא צריכים ללכת וללמד אנשים מה זה AI, אנחנו צריכים ללמד אנשים איך לבנות נכון בסיסי נתונים, איך להביא לשמה כמה שיותר נתונים, ואז להשתמש בכלים זה כבר עניין הרבה יותר פשוט והרבה יותר קל, ולזה אנחנו צריכים את התמיכה העיקרית.

תודה. פה הנציגים של רשות החדשנות, אני מקווה שהם גם מקשיבים.

האמת שמשרד הכלכלה ישמח לענות. אנחנו עם רשות לחדשנות, אנחנו שיתפנו פעולה בהקשר של תשתיות AI או נכסי דאטה כמו שקוראים לזה ברשות לחדשנות. לפחות 30 מיליון שקל יושקעו השנה בהנגשת נכסי דאטה, ואנחנו נשמח להתכונן להגשות, נשמח גם פה להחליף פרטים כדי שנגיע לזה מוכנים. מבחינתנו, דאטה זה כמו נפט באדמה ויש במדינת ישראל המון מאגרי דאטה, צריך להבין איך מעלים את הנפט, איך מוציאים אותו, אחרי זה החברות ידעו לסנתז ולמכור אותו, אנחנו רק צריכים לדאוג כמשרד שהוא יצא, שהוא יפסיק להתחבא שם.

תודה. אני מציע גם אחרי הוועדה, תתחברו. עידית, תבחרי מי פה אחרון, שאנחנו נעמוד בזמנים.

אירית.

אירית טויטו, פורום ההייטק למען ישראל. אני רוצה להגיד משהו קצת אחר. מבחינתי ולראייתי, ישראל בסכנה לפספס את הרכבת של ה-AI כשהממשלה היא זאת שמושכת את הבלמים. לא הוזכר כאן שבמדדים בין-לאומיים, מדד Tortoise שבודק השקעה, חדשנות ויישום של תחום ה-AI, נפלנו ב-2024 ממקום חמישי למקום תשיעי. במדד אוקספורד שמודד 193 מדינות בתחום המוכנות לבינה מלאכותית אנחנו ירדנו מהמקום ה-20 למקום ה-30. אנחנו רואים כאן תמונה שבה במדדים בין-לאומיים אנחנו פשוט ממוקמים פחות טוב מאחרים. מדובר במירוץ, וכולם רצים קדימה, המדינות רצות קדימה, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות במקום שהולך ומתדרדר.

ענף ההייטק מייצר 18% מהתמ"ג, כמעט 50% מהייצוא, מאבד את מעמדו בתחום הבינה המלאכותית. זה העתיד של הכלכלה הגלובלית. אנחנו רואים בארצות הברית עשרות מיליארדים של דולרים ב-AI, סין מובילה במודלים מתקדמים, בריטניה, צרפת. זה נדמה שישראל נרדמה בשמירה.

דוח מבקר המדינה היה דוח חריף, מצביע על גרירת רגליים בקבלה וביישום החלטות באופן שמסכן את יכולת ישראל להשתלב במירוץ הבינה מלאכותית. זה מבקר המדינה, זה לא נתון חיצוני, זה נתון פנימי.

אני לא יודע אם היית בישיבת הוועדה לביקורת המדינה, היה סביב זה הרבה ויכוח. עשינו ישיבה משותפת, שמה בין הגורמים המקצועיים שלנו לבין הדוח והנתונים. יש ישיבה חוזרת שאמורים ללבן את כל חילוקי הדעות.

תראה, אנחנו יכולים לבנות את הקונספציה ולשכנע את עצמנו שהכול מצוין, המדדים הבין-לאומיים שגויים, דוח מבקר המדינה שגוי, כל ההתרעות הן שגויות. אבל בפועל העולם ממשיך להתקדם, אף אחד לא מחכה למדינת ישראל. ובדוח מבקר המדינה עלו כשלים מרכזיים, אי מימוש תקציבים של מיליארדים, מחסור בתשתיות מחשוב, והיעדר של אסטרטגיה לאומית ברורה.

אני לא רוצה להאריך בדברים כי באמת אני כבר אחרונת הדוברים, אבל חשוב לי להגיד שהפיגור ב-AI הוא לא רק טכנולוגי, הוא כלכלי ואסטרטגי. כשאנחנו יודעים ש-25% מהמשרות בישראל צפויות להשתנות בגלל AI, זה לפי דוח של משרד המדע, שוב, לא נתון - - -

זו הערכת חסר.

וזאת הערכת חסר גם לדעתי, תודה. גם מסקנות ועדת פרלמוטר שהוגשו ב-2022 ובדוח המעקב אנחנו רואים שאנחנו בקושי עומדים או אפילו אולי לא עומדים ביעדים ששמנו בנושא החינוך והגדלת ההון האנושי בהייטק בכלל, וכמובן זה רלוונטי גם בבינה מלאכותית.

בקיצור, אנחנו לדעתי נמצאים במצב שהוא מסוכן, הממשלה חייבת להתעורר, לשחרר תקציבים, להקים תוכנית רצינית, אסטרטגית. זה לא מקום שאפשר להפקיר אותו ושאפשר להזניח, כי זה יעלה לנו מאוד, מאוד ביוקר. צריך לבנות תשתיות, צריך לגבש אסטרטגיה אמיתית. אם לא, אנחנו נהפוך ממדינה שמובילה את העתיד למדינה שרק מסתכלת עליו ממרחק.

תודה, המסר ברור. האחרון, יש פה נציג של המועצה לכלכלה?

שלום, ד"ר פאבל ז'לנוב, ראש אגף מחקר במועצה הלאומית לכלכלה. אני רק אעיר מאוד בקצרה על הנושא של בריחת מוחות. אני חושב שמאוד, מאוד חשוב שנהיה גם ערניים וגם יצירתיים בלזהות חלונות הזדמנויות להחזרת ישראלים. למשל, עכשיו בממשל טראמפ שנכנס הם עצרו גיוסים באקדמיה, גם באנגליה יש תופעה דומה, ולפעמים נפתחים חלונות הזדמנויות ואפשר להחזיר לפה דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים כשהם מסיימים, וצריך להיות ערניים, הגופים הרלוונטיים, המועצה להשכלה גבוהה, האקדמיה, וגם צריכה להיות הגמישות התקציבית כדי לנצל את ההזדמנויות האלה ובמהירות להחזיר אנשים ברגע שנעצרים גיוסים בחו"ל.

אני גם עובר על תקציב המדינה, אני לא רואה שיש סעיף להחזרת מוחות של ישראלים הביתה.

רע מאוד.

היה דיון על זה בוועדת קליטה.

כן, בוועדת קליטה.

היה דיון, אין סעיף, אין תשובות ואין תוכניות.

אני אומר, כרגע, בתקציב שמונח כאן, שמתחילים למעשה דיון, מחר מתחיל חוק ההסדרים, לא מצאתי סעיף כזה. אתם כפופים למשרד ראש הממשלה, המועצה הלאומית לכלכלה, אתם היועצים הרשמיים של ראש הממשלה בנושא כלכלה, אני מצפה שתעלו את זה.

מעלים את זה מול אגף התקציבים.

אתה יודע, יש שם כל כך הרבה סעיפים, אבל סעיף להחזרת מוחות אני לא מצאתי. שווה שתעבירו לפחות נייר עמדה לראש הממשלה, כי הוא המממן הישיר על המועצה, ותביעו את עמדתכם.

תודה רבה לכולם, ופעם הבאה תשרייני לנו שעתיים, כי מסגרת של שעה וחצי זה קצת מצומצם. תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:31.