פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת העבודה והרווחה
12/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 391
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, י"ב באדר התשפ"ה (13 במרס 2025), שעה 12:00

1. סעיף 22 (חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ו']
2. סעיף 21 (חוק שירות המדינה (גמלאות)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ו']

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר

טל שטיין - אקטואר באגף הפנסיה ש ל ההסתדרות הכללית

רבקה ראבילו - עו"ד, סגנית היועמ"ש באגף הסכמי שכר ועבודה, משרד האוצר

נור חאיך - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

יונתן בוקשפן - ע' יועמ"ש משרד הביטחון

נעה בן שבת

ענת כהן שמואל

חבר המתרגמים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. סעיף 22 (חוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ו']
2. סעיף 21 (חוק שירות המדינה (גמלאות)) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 [פרק ו']

אנחנו פותחים בישיבה השנייה של וועדת העבודה והרווחה היום. פרק ו' חוק שירות המדינה (גמלאות) נוסח משולב. אנחנו עושים תיקון חוק כחלק מחוק ההסדרים. אז אני אבקש מהיועצת המשפטית שתתחיל להקריא את החוק.

נתחיל מפרק ו' שנושאו הוא גמלאות סעיף 21 תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות(.

תיקון חוק שירות
המדינה (גמלאות(
1.
בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970



(1) בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א 1), רשאי שר האוצר רשאי לקבוע, בצו –




(1) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי, תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:



לפני שנקרא את הפירוט לגבי למי אפשר לקבוע העדכון המשכורת הקובע, נזכיר שאנחנו מדברים על כך שהשר קבע צו שמעדכן, כדי להבטיח הוראות של ההסכם הקיבוצי. זאת אומרת, לתת משמעות לעליית השכר שנקבעה בהסכם הקיבוצי.

אדגיש את הנושא של 'סכום או שיעור' כי היה חשוב להסתדרות לציין שזה יהיה בסכום או בשיעור, משום שבהסכם יש עדכון לגבי גובה הסכומים וגם בשיעור האחוזים. הסבירו לי שאפשר להסתפק במילה 'שיעור' כי היא יכולה להיות בשני המובנים. אם אפשר לוותר על זה, אני מעדיפה.

היינו מעוניינים להשאיר את זה. למה שזה לא יהיה מפורש?

לא צריך לפרש. יש מקומות שכתבו 'בשיעור' והתכוונו לסכום. שיעור יכול היות גם סכום וגם אחוזים.

יש כאלו שנתנו תוספות לא באחוז, ואז זה רק בשקלי.

זה יכול להיות גם שקלי. אם אתם מתעקשים על זה, אפשר לכתוב, אבל זה לא נדרש.

יש לכם יועץ משפטי פה?

אנחנו היינו מעדיפים ששניהם יהיו כתובים. למשל אצל המורים קיבלו רק שקלי, אז המילה שיעור היא קצת מטעה פה.

המילה שיעור מחזיקה גם את הסכומים וגם את האחוזים.

הדבר הראשון שרצינו לשאול, אם אנחנו אומרים שעובדים בדירוגים מסוימים מקבלים עדכון לפי ההסכם הקיבוצי, למה שיהיו סוגי עדכון שונים לעובדים שונים?

בתוך אותו דירוג יש שתי קבוצות שיקבלו עדכון שונה. למשל, עובדים סוציאליים במערכת הרפואית ועובדים סוציאליים במקום אחר קיבלו תוספות שונות ולכן העדכון יהיה שונה.

נמשיך לקרוא את הפסקאות, אדוני. למי הם קובעים את העדכון?

(א)
מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בחלק א' לתוספת השישית ופרש מהשירות בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש"ף (30 בנובמבר 2019)


(ב)
מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1
בינואר 2013) עד יום י"א באלול התש"ף (31 באוגוסט 2020)



2013 עד 2019 למעשה זה תקופת ההסכם.

מתחילת תקופת ההסכם ועד המועד שערב מתן הפעימה האחרונה של התוספת.

לאחר שאמרנו שמקבלים עדכון לפי ההסכם, עכשיו פסקה 2 אומרת כך:

(2)
בלי לגרוע מהוראות פסקה (1), כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף, תעודכן משכורתו הקובעת של מי מהמנויים להלן, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע שיעור עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:



(1) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בחלק א' לתוספת השישית ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027)



(2) מי שדורג ערב פרישתו בדירוג עובדי הוראה ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) עד יום י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026)



אז אם קודם ראינו את העדכון שבגלל ההסכם של 2016 אז כאן מדובר על ההסכם השני. נכון? זה ההסכם של 2023.

2023 והסכם מקביל אצל עובדי ההוראה.

עכשיו, פסקה 3 אומרת, השר יכול לקבוע בצו: (3)
כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה (1) בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור להלן, לפי העניין:





(1) לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שהסתיימה לפני יום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) (פסקה זו – המועד הקובע) – שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2024;



(2) לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שמהמועד הקובע ועד ערב כניסתו לתוקף של הצו –שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבעדו ניתן התשלום.



אדוני, ברשותך, אבקש שיסבירו למה נדרשת עליית המדד. איזה מדדים ניתנים על הסכומים ולפי מה הם נקבעים? אמרתם שיש כמה מדדים, שיש מדד נוסף שקבוע בפסקת משנה א'.

יש שלוש מערכות שפועלות במנותק אחת מהשנייה. אחד זה מנגנון בתוך ההסכם. התוספות השקליות שניתנו בתוך ההסכם, הוצמדו לשינויים במדד המחיר לצרכן. כלומר כשנותנים פעימות עדכונים לגמלאים, נלקחת בחשבון ההתקדמות של אותו עדכון שחל במהלך הזמן בתופסת עצמה.

השני זה מנגנון שקיים בחוק הגמלאות, שמעדכן את המשכורת הקובעת לפי מדד המחירים לצרכן. כאן, זה בעקבות הסמכה עם ההסתדרות הכללית במסגרת ההסתדרות 2023, שהמדינה הסכימה בהצעת החוק שיתווספו הפרשי הצמדה. בין היתר, לאורך התקופה הארוכה שחלפה מאז נחתם ההסכם.

הממשלה הסכימה לקדם הצעת חוק שתכלול הסמכה של שר האוצר להוסיף את הפרשי ההצמדה לעדכונים שהוא יקבע בצו הפרשי הצמדה מהתקופה מ-1 בינואר 2024 ואילך.

כלומר הפרשי ההצמדה האלו חלים במקביל, אבל הם 3 מערכות שונות. בעצם סוג של תוספת.

הצמדה שאנחנו מדברים עליה בסעיף הזה היא הצמדה של ההפרשים שיושלמו באופן רטרואקטיבי. מדובר בסמכות שניתנה לשר האוצר לעדכן את המשכורת הקובעת בגין תקופות עבר. אם הוא יקבע את הצו, הוא יחל משנים שקדמו למועד קביעת הצו, ותעודכן המשכורת הקובעת.

מה המשמעות? לכל גמלאי שלגביו חל העדכון, צריך לפתוח את התיק שלו ולחשב את ההפרשים הרטרואקטיביים שמגיעים לו, כתוצאה מאותו עדכון בגין תקופת עבר, ולכן מדובר בהפרשים שמשלמים באופן חד פעמי. הפרשים כאלה משולמים בגין תקופת עבר בלי ריבית והצמדה כל עוד לא נקבע אחרת. למשל, גמלאי שמגיע ל-100 שקלים בגין חודש ינואר 2018, כל עוד לא נקבע אחרת, הוא אמר לקבל 100 שקלים היום.

ההסכמה הייתה שקידום החקיקה יאפשר לשר לקבוע, במסגרת אותו צו, שההפרשים הרטרואקטיביים יישאו גם הפרשי הצמדה בהתאם למפורט בסעיף. זה משהו ספציפי בגין ההפרשים המשולמים רטרואקטיבית, זה לא קשור למנגנון הצמדה של הקצבה החודשית שהוא הולך לקבל אותה בעתיד.

אכן לא קשור. ההסתדרות ביקשה להבהיר שזה לא גורע ממנגנונים אחרים.

כדי לחזק את נור, כל ההפרשים הרטרואקטיביים יחושבו על-ידי מנגנון ההצמדה שכבר קיים בחוק הגמלאות ובהסכמים הקיבוציים. ההצמדה הזו היא מעל החישוב של כל ההפרשים שכבר הוצמדו, או יחושבו עם הצמדות.

או-קיי. עכשיו נעבור לסעיף ההגדרות.


(ד) בסעיף קטן (ג) –




"הסכם מסגרת 2016" – הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום י' בניסן התשע"ו (18 באפריל 2016) בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;




"הסכם מסגרת 2023" – הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 ביולי 2023) בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;



כאן אנחנו מוסיפים " כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים" כדי לספוג גם תיקונים עתידיים שיכולים לקרות בהסכם הזה.

"הסכם קיבוצי ארצי" – אחד מאלה:



(1) הסכם מסגרת 2016



(2) הסכם קיבוצי שנחתם בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, במקביל להסכם מסגרת 2016, ביום י' בניסן התשע"ו (18 באפריל 2016), כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים;



(3) הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2016



(4) הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ"ז באלול התשע"ו (30 בספטמבר 2016) כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו בין הצדדים ובכלל זה בהסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ"א באדר התשע"ז (19 במרץ 2017)

לאחר 3, אני רוצה להוסיף שיכללו גם את אותם הסכמים שבעצם אומצו ויושמו באופן חד צדדי.

זה מקובל עלינו. יש מצב שבו גוף במגזר הציבורי יישם את מסגרת 2016 מבלי לחתום על ההסכם עצמו או להסכם הצטרפות. מבחינתנו זה גם בשל הסכם קיבוצי ארצי.

עד כה הסכם קיבוצי ארצי.

"הסכם קיבוצי ארצי נוסף" – אחד מאלה:



(1) הסכם מסגרת 2023;



(2) הסכם קיבוצי שנעשה בדרך של חתימה על כתב הצטרפות להסכם מסגרת 2023;


(3) ההסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום כ"ד בתשרי התשפ"ג (19 באוקטובר 2022)



(4) ההסכם הקיבוצי בין מדינת ישראל ובין הסתדרות המורים שנחתם ביום ג' בתמוז התשפ"ד (9 ביולי 2024)



אלו הסכמי 2023 ואילך.

"כתב הצטרפות" – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957.



נעבור לפסקה 2, שהיא עוזבת את נושא ההסכמים הקיבוציים והעדכונים.

(2)
בסעיף 50, במקום "שנתיים" יבוא "4 שנים";



זה סעיף שעוסק בהתיישנות של תביעה של שאר לקבלת קצבה. נור, תרצה להסביר?

זה מאוד פשוט. התקופה שקבועה היום בחוק היא שנתיים. הוצע להאריך את זה משנתיים ל-4 שנים.

מה הסיבה?

הגענו למסקנה שתקופה של שנתיים יכולה להיות קצרה מידי בשביל אנשים שעברו כבר אירוע פטירה בתוך המשפחה ויצטרכו להגיש תביעה לקבלת קצבת שאר, אז הגדלנו את התקופה משנתיים ל-4 שנים.

פסקה 3 חוזרת לנושא העדכונים. עכשיו עדכונים בנוגע לתאגידים – תאגיד ציבורי ורשות השידור.

(3)
בסעיף 105 , אחרי סעיף קטן (ג 2) יבוא:




(ג 3)
(1)
על אף האמור בכל דין, צו שקבע שר האוצר לפי סעיף 9 (ג) (1) או סעיף (ג) (2) לא יחול על מי שפרש מתאגיד ציבורי או מרשות השידור, אלא אם כן קבע שר האוצר אחרת בצו לפי פסקאות (2) או (3) ולגבי רשות השידור – לפי פסקה (4)




(2)
שר האוצר רשאי לקבוע בצו –

(1) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי, תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע שיעור עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:






(1) הוא דורג ערב פרישתו מתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים בחלק א' לתוספת השישית או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות בסעיף 9 (ג) (1) לגבי אותו דירוג;






(2) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג המנוי בחלק ב' לתוספת השישית, ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 ינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש"ף (30 נובמבר 2019)


מדובר על אותם דירוגים שבחלק א'.



(ב)


כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקת משנה (א) בעד תקופה שקדמה למועד מתן צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שקבע בצו לפי סעיף 9 (ג) (3)



כפי שהזכרנו קודם את התוספת למדד.


(3) בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף (2023) תעודכן משכורתו הקובעת של מי שפרש מתאגיד ומתקיים לגביו אחד מאלה, בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע שיעור עדכון שונה לסוגי עובדים שונים:



(1) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג מהדירוגים המפורטים בחלק א' לתוספת השישית או בדירוג עובדי הוראה, ופרש מהתאגיד בתקופה מהתקופות המנויות בסעיף 9 (ב) (2) לגבי אותו דירוג;

(2) הוא דורג ערב פרישתו מהתאגיד בדירוג המנוי בחלק ב' לתוספת השישית, ופרש מהתאגיד בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 ינואר 2020) עד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 מרץ 2027).




אני רוצה לשאול לגבי הנושא של הפרשי ההצמדה. הדירוגים האלו לא מקבלים הפרשי הצמדה? ב-23 אין הפרשי הצמדה.

אין.

טוב. 4.

(4) בלי לגרוע מההוראות לפי סעיף קטן (ג 1), שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי בשל הסכם קיבוצי ארצי, תעודכן משכורתו הקובעת של גמלאי רשות השידור כהגדרתו בסעיף קטן (ג 2) שערב פרישתו דורג בדירוג מהדירוגים המנויים בחלקים א' או ג' לתוספת השישית ופרש בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 ינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש"ף (30 נובמבר 2019) בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע שיעור עדכון שונה לסוגי עובדים שונים; כמו כן רשאי הוא שר האוצר לקבוע בצו כאמור כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה זו בעד תקופה שקדמה למועד מתן הצו, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שקבע בצו לפי סעיף 9 (ג) (3).

(5) בסעיף קטן זה –

"הסכם קיבוצי ארצי" ו"הסכם קיבוצי ארצי נוסף" – כהגדרתם בסעיף 9 (ג);

"תאגיד" – תאגיד כאמור בסעיף קטן (א);





(4)

"תוספת שישית"
סעיפים 9 (ג) ו-105 ג (3)
חלק א'

(1) הדירוג המנהלי;
(2) הדירוג האחיד;
(3) דירוג טכנאי הרנטגן;
(4) דירוג המח"ר, לרבות פסיכולוגים ולרבות עובדי ביקורת;
(5) דירוג המהנדסים;
(6) דירוג הטכנאים וההנדסאים;
(7) דירוג הפיזיותרפיסטים;
(8) דירוג המשפטנים לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית;
(9) דירוג העיתונאים בשירות הציבורי;
(10) דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים
(11) דירוג הרוקחים;
(12) דירוג האחים והאחיות;
(13) דירוג הפארא–רפואיים לרבות קלינאי תקשורת וטכנולוגים רפואיים;
(14) דירוג המרפאים בעיסוק;
(15) דירוג המפקחים הימיים;
(16) דירוג המקצ"ט;
(17) דירוג קלדניות שופטים;
(18) דירוג מעברי הגבול;
(19) דירוג רשות מקרקעי ישראל;
(20) דירוג הכבאים;
(21) דירוג העובדים הסוציאליים;
(22) דירוג שירות החוץ;
(23) דירוג הפרקליטים (למעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
(24) דירוג מבקר ביקורת המדינה;
(25) דירוג המח"ר המועדף;
(26) דירוג הקצינים הטכניים;
(27) דירוג משטרתי מיוחד;
(28) דירוג שירות בתי הסוהר מיוחד;
(29) דירוג מחקר ופיתוח משטרתי;
(30) דירוג נוסף שיקבע שר האוצר בהסכמת ראש הממשלה, שאינו טעון פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר.
(31) דירוג נוסף שיקבע שר האוצר באישור ועדת העבודה והרווחה ושל הכנסת ובלבד שחל לגביו הסכם קיבוצי ארצי או הסכם קיבוצי ארצי נוסף.





לגבי 4, השאלה אם צריך להוסיף גם את עובדי הביקורת, זה הופיע בהסכם של 2023. אנחנו נחזיר את עובדי הביקורת, נכון? בסדר. לגבי 30, אלו דירוגים שאנחנו לא מזהים אותם, הם לא מפורסמים מסיבות ביטחוניות. 31 מאפשר לשר האוצר, באישור הוועדה, להוסיף דירוגים נוספים לדירוגים האלו. חוץ מזה, אין שינוי אפשרי בתוספת הזאת.

חלק ב' לתוספת זה דירוג 80 במועצה להשכלה גבוהה, וחלק ג' זה דירוג העיתונאים.


חלק ב'
(1) דירוג 80 במועצה להשכלה גבוהה



חלק ג'
(1) דירוג העיתונאים ברשות השידור;
(2) דירוג עיתונות הפקה ברשות השידור;
(3) דירוג משולב ברשות השידור.




עכשיו תיקון סעיף 22. אנחנו עושים את התיקון מקביל, אבל זה לא ההסכם ישירות, אלא מתוך החלה של ההסכמים.

תיקון חוק שירות
הקבע בצבא הגנה
לישראל (גמלאות(
22.
בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985


(1)
בסעיף 6 , אחרי סעיף קטן (א 1) יבוא:

(א2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א 1), שר
הביטחון, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, בצו –





(1) כי בשל החלטות הממשלה, מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת החמישית ופרש מהשירות בתקופה שמיום י"ט בטבת התשע"ג (1 ינואר 2013) עד יום ב' בכסלו התש"ף (30 נובמבר 2019) תעודכן משכורתו הקובעת בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי הוא לקבוע עדכון שונה לסוגי חיילים שונים; לעניין זה, "החלטות הממשלה" – החלטת הממשלה מספר 2399 מיום י"ט בשבט התשע"ז (15 פברואר 2017) והחלטת הממשלה מספר 4887 מיום י"ז באדר התש"ף (13 מרץ 2020);





(2) בלי לגרוע מהוראות פסקה (1) כי בשל הסכם קיבוצי ארצי נוסף, תעודכן משכורתו הקובעת של מי שדורג ערב פרישתו בדירוג מהדירוגים המפורטים בתוספת החמישית ופרש מהשירות בתקופה שמיום ד' בטבת התש"ף (1 ינואר 2020) עד יום כ"ב באדר ב' התשפ"ז (31 במרץ 2027), בעד התקופה החל בחודש שייקבע בצו לעניין זה ואילך, בסכום או בשיעור שייקבע בו, בהתאם למועד הפרישה ולדירוג שבו דורג ערב הפרישה, ורשאי לקבוע עדכון שונה לסוגי חיילים שונים; לעניין זה, "הסכם קיבוצי ארצי נוסף" – הסכם קיבוצי (מסגרת) שנחתם ביום כ"ח בתמוז התשפ"ג (17 יולי 2023) בין מדינת ישראל ומעסיקים אחרים בשירות הציבורי ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כפי שהוחל בצבא ההגנה לישראל בהתאם להחלטת הממשלה מס' 742 מיום כ' בתמוז התשפ"ג (9 יולי 2023);





(3) כי תשלומים בשל עדכון המשכורת הקובעת לפי פסקה (1) בעד תקופה שקדמה למועד כניסתו לתוקף של צו לפי אותה פסקה, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה בשיעור שיקבע שר הביטחון בצו כאמור, שלא יעלה על המפורט להלן, לפי העניין:




אנחנו הורדנו את הקביעה, זה לא יהיה נתון לשיקול דעת - - - נתון לשיקולו אם לקבוע את העדכון או לא אבל לא יהיה נתון לשיקולו האם לקבוע עד הגובה הזה.

(1)
לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שהסתיימה לפני יום כ' בטבת התשפ"ד (1 ינואר 2024) (בפסקה זו –המועד הקובע) – שיעור עליית המדד שפורסם ערב מועד התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2024.


(2)
לגבי תשלומים המשולמים בעד תקופה שמהמועד הקובע ועד ערב כניסתו לתוקף של הצו – שיעור עליית המדד שפורסם ערב התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבעדו ניתן התשלום.





(2)
בסעיף 57 , במקום "שנתיים" יבוא "ארבע שנים".



גם כאן זאת הארכת תקופת ההתיישנות בתביעה של השאר.


(3)

"תוספת חמישית"
סעיף 6 (א 2)
(1) הדירוג המינהלי;
(2) דירוג המח"ר (למעט פסיכולוגים);
(3) דירוג מח"ר מועדף;
(4) דירוג ההנדסאים והטכנאים;
(5) דירוג ההנדסאים והטכנאים;
(6) דירוג המשפטנים (לרבות סניגורים ציבוריים ולמעט מי שמשכורתו הקובעת חושבה לפי שכר של נושאי משרה שיפוטית);
(7) דירוג הרוקחים;
(8) דירוג הפיזיותרפיסטים;
(9) דירוג האחים והאחיות;
(10) דירוג טכנאי הרנטגן;
(11) דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי;
(12) דירוג מחקר ופיתוח צבאי;
(13) דירוג הקצינים הטכניים;
(14) דירוג הפסיכולוגים.

צהרים טובים. לגבי סעיף קטן 3, אפשר להסיר את ההתייחסות של דירוג הפסיכולוגיים, גם למעט פסיכולוגים וגם דירוג הפסיכולוגים, כי אין דירוג פסיכולוגי עצמאי בצה"ל, הם נכללים בדירוגים האחרים.

אז אנחנו נוריד את פסקה 14, ובפסקה 2 נוריד את ה-'למעט פסיכולוגים'.

תודה רבה. אני מודה לכל אלו שבאו. תרצה לומר עוד משהו חשוב?

כן. תיקון טכני בעמוד 5 בפסקה ב', הרי מאחר שעברנו למנגנון שהשר רשאי לקבוע אם תינתן הצמדה, כן או לא, ולא יקבע שיעור, אז ההפניה בפסקה ב' "במקום בשיעור שקבע בצו" צריך "כאמור בסעיף".

או-קיי. "כאמור בסעיף ".

תודה רה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30.