פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
49
ועדת הכספים
10/03/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 614
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י' באדר התשפ"ה (10 במרץ 2025), שעה 12:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 10/03/2025
חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025
פרוטוקול
סדר-היום
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
יצחק שמעון וסרלאוף
אימאן ח'טיב יאסין
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
נאור שירי
מוזמנים
¶
אוריאל שם טוב - רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר
שקד כסלו - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
יוסף אבי יאיר אנגל - מטה משפחות החטופים
מיכל לביא מירן - מטה משפחות החטופים
יהודה כהן - מטה משפחות החטופים
שמעון אור - פורום "תקווה"
רישום פרלמנטרי
¶
נוגה כוכבי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיו
קים והשמטות.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2024, מ/1821
יוסף אבי יאיר אנגל
¶
תודה. 521 ימים מאז יום השואה של ה-7 באוקטובר; כש-59 ישראלים עדיין חטופים במרתפי הארגון, שהתחזק ועדיין מתחזק בעזרתו האדיבה של מר הפקרה ובשיתוף עם ידידתו הגדולה קטר, שכנראה מנהלת את לשכתו. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, ג'וחא, בן לניצולי שואה שעלו מייד אחרי המלחמה לממש את החזון הציוני. אב שכול לבן שבחר לוותר על קריירה של מצוינות בספורט כדי לשרת ביחידה הכי קרבית, "כי זה מה שנער יהודי צריך לעשות" – אמר לנו אחרי שחזר מהמסע לפולין. והסבא של אופיר, שחזר אחרי 54 ימים מהתופת, ועד היום שואל בצער: מדוע אני חזרתי ולא יוסי שרעבי, אבי חברתו שנהרג מירי כוחותינו אחרי 97 ימים?
מה עוד יש לומר אחרי קריאת הדוח של רונן ברגמן, ש-41 חטופים חיים נרצחו או נהרגו כתוצאה מהפעלת לחץ צבאי על החמאס? 41 ישראלים שהיו יכולים להישאר בחיים אילו רק היו מקבלי ההחלטות מקשיבים למביני עניין, כמו עורך דין אורי סלונים, ובמקביל להודעת הוואטסאפ שקיבלתי מעזה בשבוע הראשון, שאותה העברתי מייד לשב"כ. זה נוסח ההודעה: "משפחה, זאת הודעה מאל-קסאם. אופיר אנגל, הצענו לממשלתך חילופי שבויים, אבל היא לא קיבלה. זה המסר שלנו: שחרור כל השבויים הציוניים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטיניים. כדי לדעת מה מצבם של השבויים שלך, הישארו איתנו בקשר", עם כתובת מייל לאן להתקשר.
האם גם כאן אין אחראי, אין אשם? אף אחד, כלום, זה בא משמיים? 41 חטופים חיים שכבר לא חיים? מר הפקרה משחק משחק לא מובן מול הנשיא האמריקאי וצוותו, שלוחצים לסיים את המחדל הגדול ביותר מאז הקמת המדינה, לבין הפיתולים הפוליטיים למען שלמות הקואליציה, שחס וחלילה תתפרק אם כל החטופים ישובו למשפחותיהם. חברי הכנסת מכל הסיעות, הדרישה להחזרת כל החטופים – זו אינה פוליטיקה, זוהי הישרדות של כולנו כעם המעוניין להמשיך את החיים בארץ ישראל. האם אתם לא חשים בושה על השותפות הפעילה או הפסיבית שלכם במשחק התעתועים הזה שמנפץ את החברה הישראלית לרסיסים, והכול כדי שמר הפקרה יישאר על כיסאו? די. עשו לזה סוף ודאגו להשיב את כולם – את כולם – אחרי 521 ימים בגיהינום.
עבר חודש מאז חזר אלי שרעבי, שמייד עם חזרתו החל במאבק אישי תוך הסברים בגוף ראשון על מה שעבר ומה עוברים חבריו שנשארו מאחור. בזמן הקצר הזה הספיק להיפגש עם הנשיא טראמפ בבית הלבן יחד עם מספר חטופים נוספים שחזרו, עם ראש ממשלת אנגליה ואחרים, שכולם התעניינו בסיפורו הנוראי. רק כאן, בין האחראים לאסון שקרה לו – שקט. חברי הכנסת, השמועות על כניסה ללחימה עזה בעזה על ראשם של 59 חטופים הורסות. אם זה יקרה, הדבר יוביל רק לתוצאה אחת: עוד חטופים נרצחים שאפשר להשיבם בחיים ואיבוד גופותיהם של הנרצחים מבלי יכולת להביאם לקבורה מכובדת, או נפילת חיילים שנאלצים להילחם עם יד אחת קשורה לאחור.
ההשעיה בדיונים על עסקה להשיב את כולם גומרת את המשפחות של החטופים. המתח נורא, ומה תשובתכם? כלום. במקרה הטוב נאמר על ידי חלקכם, חברי הכנסת: זה לא עניין שלנו, אלא של הקבינט. נו, באמת. איפה האחריות הציבורית כנבחרי העם? איפה הרגש היהודי-אנושי שלכם, אם בכלל קיים? איך אתם ישנים בלילה לנוכח הסיפורים הקשים העולים מדי יום על מצבם של החטופים החיים? עשו משהו כדי שהחרפה תוסר וכולם ישובו הביתה. תודה.
מיכל לביא מירן
¶
שלום, אני גיסתו של עמרי מירן, שנחטף לעיניהן של אחותי לישי והאחייניות שלי, רוני ואלמה. רוני הייתה בת שנתיים, היום היא בת שלוש וחצי; אלמה הייתה בת חצי שנה, היום היא תחגוג בסוף החודש יום הולדת שנתיים. אני חושבת שילדים וילדות מראים בצורה הכי ברורה, קשה וכואבת את חלוף הזמן, את חלוף 521 הימים. בזמן הזה רוני, מפעוטה, הפכה לילדה, ואלמה, מתינוקת שעדיין לא זוחלת, היום היא פעוטה שמדברת. לפני פחות מחודש היא שאלה את לישי לראשונה אם אפשר לראות את אבא. לישי לא האמינה שזה מה שהיא שואלת. האמת שהיא צודקת, היא מכירה אבא מפוסטר, היא הייתה בת חצי שנה.
יש לי שאלה אליך, שבאמת לא מניחה לי לרגע, כבוד היו"ר. השאלה הראשונה היא איך אנחנו יכולים לחיות במדינה שבה בחלוף 521 ימים, עדיין יש חטופים וחטופות חיים ושאינם בין החיים, שנמקים ונרקבים באדמת אויב? איך יכול להיות שאנחנו, שיש לנו מדינה, לא החזרנו אותם? כולנו, איך לא הצלחנו להחזיר אותם הביתה מאותו יום נורא שנעשה לנו על אדמת ישראל, המדינה שקמה כדי שלא יעשו בנו שפטים? איך זה שבנו, באנשי הנגב המערבי, נעשה הפוגרום הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, וטרם השבנו את אותם 59 חטופות וחטופים מהגיהינום?
השאלה השנייה קשורה לרוני ואלמה ולבן שלי, יהל, שהוא בן 11 והוא יודע – הוא גדל והן גדלות במדינה כשיש להם ידיעה לפי הגיל שלהם וכמו שאתה יודע, בגיל הרך מתעצבת תפיסת העולם, הם יודעים ויודעות, הילדים והילדות של כולנו, שאם ייחטפו, אולי לא ישובו. אני שואלת אותך, כבוד היושב-ראש, איך אתה מצליח ליישב את זה ומה אתה עושה כדי שנחזיר אותם הביתה?
מיכל לביא מירן
¶
תודה רבה לך. 521 ימים אנחנו מדברים ומדברים, אבל איפה המעשים? איפה המעשים שלך? איפה המעשים של כולנו? של כולנו, אנחנו כנראה לא הצלחנו, כי עמרי הגיס שלי ועוד 58 חטופים וחטופות עדיין בגיהינום. אני גרה שלושה קילומטר מהגיהינום. שלושה קילומטר מהגיס שלי, ואני לא יכולה להוציא אותו. אני צריכה אתכם, את מקבלי ההחלטות. איך יכול להיות שאנחנו צריכים לכתת רגלינו במחוזות זרים? איך יכול להיות שאלי שרעבי, שבועות ספורים אחרי שיצא מהשבי המענה – כולנו ראינו עובדה, אני מקווה שגם אתה ראית את העדות המטלטלת של אלי. בזמן שאנחנו יושבים פה, הם נמקים שם. אני מבינה שתשובות אני לא אקבל, וכנראה גם לא מעשים.
מיכל לביא מירן
¶
מהם המעשים? מהו המעשה שאתה עושה? אני אעשה מעשה. חג הפורים ממש בפתח ויש נוהג של משלוח מנות. אני מבקשת להעניק לך בשמנו את משלוח המנות - - -
מיכל לביא מירן
¶
אני אעניק לך, אתה יכול לא לקבל. אני אעניק לך את משלוח המנות. יש פה ציטוט של אלי שרעבי, שכיתת את רגליו לאמריקה, לארצות הברית, כי פה לא מקבלים תשובות; כי פה לא מצילים. אנחנו לא מצילים. מדינת ישראל בחרה לא להציל; היא בחרה לא להחליט, ואני מעניקה לך את זה בשמנו. זו מנה ליום לארבעה אנשים. זו מנה ליום. הפיתה הזאת יחסית טרייה; הם לא זוכים לפיתות טריות. יש פה מגנט. אני אודה לך אם תניח את המגנט על דלתך, על דלת המקרר שלך, כי אלי כותב פה: "לפתוח מקרר זה עולם ומלואו", ואני מבקשת מכולכם שתזכרו; כשאתם שולחים את משלוחי המנות עוד כמה ימים, תזכרו את זה.
שמעון אור
¶
אני דוד של אבינתן שנחטף מעזה, חבר של נועה ארגמני. אני מגיע לפה גם כועס וגם מאוכזב. מאז שנחתמה העסקה על 33 החטופים, העסקה החלקית, לא הגעתי לפה. עד שטראמפ הציע את האולטימטום לא הגעתי לפה. הסיבה היא שבעסקה הזאת אנשים הסתכלו על ה-33, ואני הסתכלתי על כל ה-59 שנשארים מאחור, כשכל יום שחמאס נמצא ומקבל את הפסקת האש ואת האמצעים האחרים שהוא ביקש, קובר יותר ויותר את החטופים בעזה. עכשיו אתה יודע כמוני שיש מלחמה, המשפחות נאלצות להילחם על המקום בתור, מעצימות את המצב ההומניטרי של הילד שלהם, מעלות את אות החיים שהן מקבלות, דברים שהסתירו, ועכשיו יש תג מסחר חדש – המעונים, עשרת המעונים שיזכו ללכת לחיים. אתה הבטחת לי שלוש פעמים לפחות שלא תסכימו בסיעה לעסקה חלקית, רק על כולם. אתה זוכר את זה? למה בסוף חתמת על זה? למה חתמת על זה?
שמעון אור
¶
אתם הייתם בעד. אתה אמרת לי בפירוש שלא תסכימו לעסקה חלקית, וחתמתם על זה בערב שבת. אתה שיקרת לי. אתה שיקרת לי. אתה שקרן, שיקרת לי. חתמת על עסקת מוות לאבינתן ול-59 חטופים. מראים לעולם כאילו כולם יוצאים בחיים – זה לא נכון, הם נשארים למות שם, ועכשיו מה? טראמפ ראה; טראמפ הבין שבלי אולטימטום לא נקבל את כולם, והוא אמר אולטימטום על כולם. היו עוד תשעה חיים; היו תשעה חיים; תשעה חיים, והוא אמר: תעשו אולטימטום. עכשיו, כשהוא ראה שביבי נתניהו וממשלת ישראל הפכו להיות סוחרי מוות בגוף של החטופים, אז גם הוא הפך להיות סוחר. ויטקוף אומר: בואו, תביאו לי את הנתין שלנו עם עוד עשרה.
אתה הבטחת לי ואתה אמרת לי שלוש פעמים, שיקרת לי. תסתכל עליי. שיקרת לי, אתה שקרן. אתה אמרת לי את זה, אני לא אוותר לך על זה. לא אוותר לך על זה! זה על חשבון החיים של אבינתן וכל 59 החטופים. אתה יכול לעצור את זה עכשיו באולטימטום לביבי נתניהו שאתם לא מסכימים לעסקה חלקית – עוד פעם, עוד עשרה. מה עם ההבטחה שלך? אני לא מדבר על דברים הזויים, אתה זוכר את זה. מה עם ההבטחה שלך? מה אני אגיד לירון ולדיצה ולאבא של נמרוד? אבל יש אלטרנטיבה, אולטימטום יכול לעבוד. החמאס לא כול-יכול. לא גיהינום, משפטים ריקים מתוכן – להרחיב פרימטר, להרחיב את ציר פילדלפי, להרחיב את ציר נצרים. לא מחזירים את החטופים – לא יהיה לכם למה לחזור, הכול ישוטח. זו לא כת מתאבדים, זו כת עם חזון. הם לא יוותרו על עזה בשביל החטופים.
אתה אמרת לי בפה שלך ובגדת בנו; הסיעה שלך בגדה בנו. למה? לא נקבל כלום. 33 חטופים? מה עם השאר? 639 נרצחים על ידי המחבלים שאתה שחררת, בהסכמה שלך. 639 נרצחים, אז גם אין צדק. כשאין צדק לחטופים, גם אין צדק לנרצחים. מה עם כל אלה שיירצחו? ארבעה אוטובוסים, מישהו הצליח לעצור את זה? בשנות ה-2000 הילדים שלי למדו בהר נוף, פחדנו לשלוח אותם באוטובוס. כל יום התפוצצו לנו בפנים. מי, אתה תיקח אחריות על הדבר הזה? יצאת שפל, יצאת שפל בהכול – גם לגבי החטופים, גם לגבי הנרצחים, גם לגבי הנרצחים הבאים. הסכמת לעסקה שכולה חוסר מוסריות מוחלטת כלפי כולם. אנחנו לא נשכח לך את זה. הבטחת ולא קיימת. יש אלטרנטיבה ואנחנו מצפים ממך לעשות תשובה על הדבר הזה. תגיד לביבי נתניהו: עד כאן; אנחנו לא סוחרי מוות.
יהודה כהן
¶
יש לי הודעה קצרה ואחרי זה בקשה. לגבי ההודעה, אנחנו יודעים שעד היום נרצחו 41 חטופים בגלל פעולות צה"ל, בגלל התעקשות של ראש הממשלה להילחם. אני יכול לנחם את ראש הממשלה שהוא יכול עכשיו לרצוח רק עוד 22, כולל את הבן שלי. אם הוא יתעקש להמשיך לבכר את הקואליציה שלו – 17 במרץ – על פני שחרור החטופים, על פני שחרור הבן שלי, הוא מחזיק את החיים של הבן שלי בין אצבעותיו, בוא נגיד את זה ככה: שרידי ניצולי השואה ניצלו בזכות האמריקאים אז, ב-1945, כשלא היו לנו מדינה וצבא. אנחנו היום ב-2025 עם מדינה, עם צבא ועם ממשלה, ועדיין האמריקאים הם אלה שמצילים יהודים וישראלים במדינת ישראל.
לגבי הבקשה, יש היום ב-14:30 איזשהו אירוע לציון 105 שנים לתל-חי ואומרים שראש הממשלה יהיה שם. רצינו להיות שם בשביל להסתכל לו בעיניים ולשאול אותו אם הוא מוכן לרצוח את הבן שלי. אז אני מבקש מיושב-ראש הוועדה, אם אפשר, להעביר ליושב-ראש הכנסת שאני, יהודה כהן והבן הגדול שלי יותם כהן, נוכל להיכנס לאירוע הזה. תודה רבה.
שלומית ארליך
¶
עברנו על כל הסעיפים למעט שניים, שהבנו שאין טעם לדון בהם כי גם לגביהם הוגשו דפי החלפה.
שלומית ארליך
¶
ברגע שנקבל את דפי ההחלפה, אולי אוריאל יוכל להרחיב, אנחנו נבין בכמה סעיפים מדובר, כמה סעיפים מבקשת הממשלה. החלק המילולי כולל גם הרבה מאוד סעיפים שחוזרים על עצמם ואנחנו יכולים לעבור אליהם. ככל שישתנה החלק המספרי, נשנה בהתאם את החלק המילולי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני חושב שיש פה איזו כפילות שהיא לא מובנת לי, אבל אני מניח שאנחנו לא נתחשב בדעה שלי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אם אנחנו אומרים את החלק המספרי כשאנחנו מניחים עכשיו שיגיעו דפי החלפה – בסדר. אנחנו מבינים שיש דפי החלפה שמגיעים, ועזבי שמגדילים את הגרעון ופותחים את התקציב, לא רק דפי החלפה. אי לכך ובהתאם לזאת אנחנו לא דנים בחלק המספרי כי הפסקנו לדון בחלק המספרי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, אני שמתי בצד את החלק המספרי. מתוך הנחה שיגיעו דפי ההחלפה, אנחנו אומרים שאין מה לדון כי אנחנו יודעים שיגיעו דפי החלפה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא, רגע, רגע, רגע. שלומית, אני חולק עלייך פעם שנייה. ישב פה שר החקלאות ואמר שאלה סיכומים בנוגע לתקציב, לא סיכומים שיבואו בהעברות.
שלומית ארליך
¶
בסדר, אבל שוב, מכיוון שהנתונים לא בידינו ואנחנו לא יודעים אם כוונת האוצר היא להביא שלושה דפי החלפה, חמישה דפי החלפה, עשרה דפי החלפה או יותר - - -
שלומית ארליך
¶
קיימנו דיון בכמעט 60 סעיפי החלק המספרי, נותרו שניים, והבנו שביחס אליהם כן יגיעו דפי החלפה ולכן לא ראינו טעם לקיים על זה דיון.
שלומית ארליך
¶
אנחנו רק נחליף את הסכימה של המספר, כן. בחלק המילולי יש הרבה מאוד סעיפים שחוזרים על עצמם. אפשר לקיים בהם את הדיון כמו שעשינו ביחס לחלק המספרי, ואז רק לשנות את המספר הסוכם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
הרי מה קורה? אנחנו לא סיימנו את הדיון במסגרות, אנחנו לא יודעים מה גובה הגירעון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בתוך החלק המילולי יש חלק מספרי. האם המספרים שנמצאים אצלנו עכשיו ישתנו ובכמה הם ישתנו? איך אנחנו מקיימים דיון כאשר בתוך המילולי עצמו יש את המספרים?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
איך אנחנו נקיים דיון כשחלק בתוך המילולי מסתמך על מספרים שהם לא נכונים? איך אנחנו נקיים דיון?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה הוא יגיד – אין, אנחנו צריכים, אנחנו יודעים, 0.2, 0.7, זו תקופה קשה, זו תקופה מורכבת?
אוריאל שם טוב
¶
אנחנו באמת כבר אחרי די הרבה דיונים פה בוועדה על הסעיפים עצמם והיה פה לפנינו דיון בחוק המסגרות. להבנתי, הדיון בחוק המסגרות הסתיים ובמסגרות אנחנו לא שינינו את הגירעון, אנחנו רק הסטנו בין מה שמכונה תקציב חירום לבין התקציב הרגיל השוטף.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
רגע, זו פעם שנייה שחוזרים על כך שהדיון הסתיים. היו לנו שאלות שעדיין לא קיבלנו עליהן תשובות, אז אי-אפשר להגיד שהדיון הסתיים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל אנחנו שאלנו שאלות ולא קיבלנו תשובות, אז למה להגיד שהדיון הסתיים וישלחו לנו תשובות במייל?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בתוך הדיון הוא כן השתנה, כי אנחנו דיברנו על 4.4 ואנחנו מדברים עכשיו באופן ברור על 4.7 ו-2% שאגף תקציבים אמר שהשתמשנו בהם, ב-1.2 מיליארד שקל. לכן הכול השתנה גם במסגרות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ה-10 מיליארד שקל שאז שמתם בצד ואמרתם שהם בשביל פינויים והעצמה של המלחמה אם תהיה, הם לא בתוך הגירעון.
אוריאל שם טוב
¶
בטח שהם בתוך הגירעון, הם בתוך ה-4.9. אני אעשה סקירה אחורה: 4.3 זו טעות סופר, אמרנו כבר בדיון הראשון פה שאנחנו נביא תיקון, שהגירעון הנכון שרצינו להגיש הוא 4.4, וגם תוקנה החלטת הממשלה בעקבות טעות הסופר הזאת. ביחס ל-4.4 ול-4.9, שכולל את הקופסה, לא נעשה שינוי לגבי המסגרת. השינוי שכן נעשה הוא בהקטנה של התקציב שמיועד להתחדשות הלחימה והגדלה של התקציב השוטף.
שלומית ארליך
¶
אם מבקשים סמכות להגדיל את מסגרת הגירעון, זו עדיין סמכות שצריך לקיים בה את התנאים שנקבעו ביחס אליה. אי-אפשר להגיד שהמסגרת לא באמת השתנתה. ביקשתם להביא 4.4 ועכשיו אתם מבקשים להביא - - -
אוריאל שם טוב
¶
אני אדייק את מה שאני אומר. הייתה מסגרת שתכננו להגיש, להתעלם מטעות הסופר, גירעון של 4.4% ועוד 0.5%, שזה התקציב להתעצמות הלחימה עם המנגנון שנקבע בחוק יסודות התקציב לצורך ההפרשה של התקציב הזה. בדיון שקיימתם היום בבוקר בהשתתפות תמר הסברנו שאנחנו רוצים להסיט חלק מתקציב המלחמה הזה לצורך התקציב הרגיל. סך כל המסגרת 4.9%, זה לא השתנה. לגבי מה שהשתנה, אני מסכים עם היועצת המשפטית. השתנה ההרכב, במקום 4.4% ו-4.9%, או 4.4% ועוד 0.5% שיוצרים 4.9%, עכשיו זה 4.7% ועוד 0.2%, שיוצרים 4.9%. מה שאנחנו אמורים לדון בו עכשיו, להבנתי, זה החוק המילולי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתה מבין? זה אומר ששר האוצר כבר השלים עם העובדה שלא תהיה העצמה של המלחמה. בשביל זה הוא הסיט את הכסף מה-10 מיליארד שקל מהעצמת המלחמה לכסף השוטף שעכשיו הוא מכניס.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אוריאל, כשהצגתם את התקציב בהתחלה היו כמה הנחות עבודה ואני מקבל אותן. הנחת העבודה המרכזית שאני מניח שממנה גזרתם משמעות תקציבית משמעותית היא שהמלחמה הפסיקה דה פקטו. לא כתבתם את זה, כתבתם עצימות נמוכה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני מחדד. חד-משמעית – ממה שאני הבנתי, ואם אני לא הבנתי נכון, תתקן אותי עכשיו – הנחת העבודה שבגינה בניתם את תקציב 2025 היא שהסתיים החלק העצים מאוד של מלחמת חרבות ברזל.
אוריאל שם טוב
¶
אני לא נכנס לשאלה אם כן או לא הפסקת אש מלאה, אבל ההנחה הייתה שהחלק העצים שבו הצבא אומר לנו: אני צריך עוד הרבה מאוד כסף לעוד הרבה מאוד פעילויות, הסתיים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
למשל האישור ל-400,000 חיילי מילואים לפני שבוע, שניתן לצבא בספקטרום שהוא לגיוס, איך הוא מופיע בתקציב? הוא לא מופיע.
אוריאל שם טוב
¶
אני יכול לנסות לבדוק את זה, אבל בגדול הצבא אמור לדעת לתקצב את זה במסגרת התקציב שניתן לו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא, נגל זה משהו אחר לגמרי. הם שמו בצד חבילה של 0.2%, שזה 4.2 מיליארד. 1.2 מיליארד הולכים לפינויים כי כבר השתמשו בהם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו מתזזים אתכם, אני פשוט זוכר את מה שאתם אומרים ואני חוזר על זה. אתם לא יכולים לשנות כל פעם את מה שאתם אומרים.
אוריאל שם טוב
¶
אני אומר. הנחת הבסיס הייתה, כפי שאמרנו אותה כשהגשנו את התקציב, שהחלק העצים של המלחמה בשנת 2025 נגמר. בכל מקרה, השארנו את ה-0.5% האלה למידת הצורך, במידה ויעלה צורך צבאי שיכול להיות קשור גם לפינויים.
אוריאל שם טוב
¶
לצורך כך נשמרו ה-10 מיליארד שקלים. אני מסכים שמתוך החלק הזה כבר נעשה שימוש בחלק
משמעותי, שזה 4 מיליארד לצורכי מסקנות ועדת נגל, שזה גם צורך צבאי, ועוד 1.8 לביטחון פנים, אבל עדיין נשאר שם איזשהו רכיב למידה של התעצמות. ככל שהצבא יגיד לנו: זה לא מספיק לי, אני אצטרך עוד – יכול להיות שנצטרך לעשות הסטות, אבל כרגע זה לא המצב.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה לתת פירוש רש"י לדברים האלו. בשבוע האחרון אנחנו מקבלים, בפומפוזיות יתרה שמאוד מאפיינת את שר האוצר, בלי סוף הצהרות על המלחמה והשלב העצים ביותר שנעשה בשנה וחצי האחרונות. הוא מלווה את זה עם רמטכ"ל – איך הוא אמר? – אסרטיבי, יצירתי, שאנחנו נביא עכשיו את השלב העצים ביותר לרצועת עזה, והוא, שר האוצר, לא שם לזה שקל. זה האירוע. זה האירוע, צריך להבין את זה. הוא בנה מינהלת אגירה, הוא בונה את השלב העצים ביותר שהיה בשנה וחצי, והשר שממונה על אותו שר שממונה על השקלים, לא שם שקל בגין זה. אז אלו הצהרות כמו חול.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא רק שהוא לא שם לזה שקל, הוא הוריד כסף. היו צריכים להיות 10 מיליארד שקל בקופסה להעצמת המלחמה, הורידו את זה ל-4.2, שמתוכם כבר השתמשו ב-1.2, אז נשארו 3 מיליארד שקל.
אוריאל שם טוב
¶
אולי אני לא מספיק בכיר. 5.8 מיליארד באמת יצאו מהתקציב ו-1.2 היו לפינויים, שזו מהות הקופסה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תראי כמה אתם מצדדים במשרד האוצר, והממשלה אומרת לי שיש פסק זמני, אבל אין לו סמכות לפסק זמני.
אוריאל שם טוב
¶
אנחנו הגשנו הצעת תקציב לוועדה ועליה דנו עד כה. למעט השינויים בחוק המסגרות, שאלה שינויים לבקשתנו, זאת ההצעה ומבחינתנו אפשר לאשר אותה. הממשלה קבעה, הייתה ישיבת החלטה על הכספים הקואליציוניים, הוחלט על ההקצאה שלהם ועכשיו השאלה היא מה יספיק להיות מוכן על מנת שנוכל להכניס את זה גם להצעת התקציב המקורית. מה שיספיק להיות מוכן, וזה צריך כמובן לעמוד גם בנהלים של הוועדה הזו - - -
אוריאל שם טוב
¶
אני מבטיח שתוך דקה תהיה לי התשובה להכול ואת מה שלא אני אשלים אחר כך, אבל אני מבקש להשלים את דבריי.
אוריאל שם טוב
¶
דפי החלפה זה תהליך. התקבלה החלטת ממשלה שקבעה איך להקצות את הכספים, ועכשיו השאלה היא האם אנחנו מקצים אותם עכשיו, או שלא יהיה מספיק זמן ובמהלך השנה אנחנו נבוא עם פנייה כדי להקצות אותם, כמו שאנחנו עושים בדרך כלל עם כספים קואליציוניים. מה הפרוצדורה לשאלתך? כאמור, כספים קואליציוניים הם לא כסף שאנחנו מתקצבים במקורי, לכן הוא לא עבר איזשהו תהליך מקצועי ומשפטי, והוא צריך לעבור אותו כדי שנוכל להוציא את הכסף הזה.
לפני שאני מקצה אותו בתוך התוכנית שממנה הוא יבוצע, צריך להשלים את התהליך. התהליך הוא חוות דעת מקצועית של המשרד, הערות שלנו, של משרד האוצר, על חוות הדעת של המשרד המקצועי, ואז גם חוות דעת משפטית שמאשרת את הקצאת הכספים. מהרגע שכל אלה קרו, אפשר לשים את הכסף בהצעת החוק ואז אפשר לבוא אליכם, לחברי הכנסת, עם דף ההחלפה ולהגיד: אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף, למשל, 04, עוד 20 מיליון שקל בתוכנית של משרד ההתיישבות.
אוריאל שם טוב
¶
פה אני רוצה להתייחס למה שהואשמנו בגינו. בסוף, אנחנו חלק מהתהליך, אבל אנחנו לא כל התהליך. למשל, על כספים קואליציוניים במשרד החינוך קיבלנו את חוות הדעת אתמול. להגיד לך שאנחנו נספיק לסיים את זה עד מחר או שיהיה עד מחר מספיק זמן כדי שחברי הוועדה גם יוכלו לעיין בדברים לפני שמתקיים הדיון? זאת שאלה קשה, כי יש שם די הרבה חוות דעת. יש עוד סעיפים שלא קיבלנו בהם את חוות הדעת. לכן, ככל שרוצים לקיים דיון על כל חוות הדעת, קשה לי להאמין שכולם יקרו מחר. זה המצב. את מה שמגיע אלינו אנחנו מנסים להריץ כמה שיותר מהר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שנייה. הבנתי שזה הליך. מתוך ה-5.6, כמה מתנקז לתקציב המדינה הזה? אנחנו לא דנים בזה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אבל יכולים להביא אותם בהעברה תקציבית אחרי זה. את הכול יכולים להביא בהעברות כספיות, את הכול, אם הם רוצים.
אוריאל שם טוב
¶
אנחנו העברנו לוועדה פירוט של כל התוכניות שבהן יש כסף רזרבה לקואליציוני. את זה העברנו לוועדה, לדעתי, כבר לפני שבוע לכל הפחות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לקצבאות אברכים נכנס חלק שהשלים את הסכום, מיליארד שקלים, לבסיס התקציב. זה כסף שהיה בכספים קואליציוניים.
אוריאל שם טוב
¶
זה מה שהתחלתי להסביר קודם, מתוך המסגרת הכללית של הכסף הקואליציוני חלק ייכנס בהצעת התקציב, מה שנקרא בתקציב המקורי, והוא יגיע אליכם בדמות דפי החלפה. בשלב הזה אני עוד לא יודע להגיד כמה זה יהיה כי אנחנו ממשיכים לקבל את חוות הדעת המקצועיות מהמשרדים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כמה אושר? אתה לא יודע בכמה זה ייגמר, אבל כמה כבר אושר שייכנס לבסיס התקציב? לשנתיים. נכון למועד זה, כמה כסף כבר אושר שייכנס לבסיס התקציב?
אוריאל שם טוב
¶
המשמעות היחידה של כסף קואליציוני שעובר את התהליך הזה עכשיו וייכנס במסגרת דפי החלפה, היא שאנחנו לא נצטרך במהלך השנה לבוא ולהגיד לכם שאנחנו מבקשים להעביר כסף מסעיף א' לסעיף ב'.
אוריאל שם טוב
¶
למעשה, בהתאם לכללי המינהל התקינים, המשרד יוכל כבר להוציא את הכסף מיום אחרי שהתקציב עובר. הוא לא צריך להמתין לוועדה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא הבנתי, גם בכסף קואליציוני אפשר להשתמש יום אחרי, מהרגע שהוא מאושר בוועדת הכספים ובתקציב שעובר.
אוריאל שם טוב
¶
כ-5 מיליארד שקלים הממשלה הקצתה במסגרת החלטת הממשלה על הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, מה שמכונה כספים קואליציוניים. מתוך ה-5 מיליארד האלה, סכום כלשהו ייכנס בסופו של דבר במסגרת דפי ההחלפה להצעת התקציב, מה שייקרא תקציב מקורי 2025. זה לא אומר שזה בבסיס התקציב וזה לא אומר שבשנה הבאה נהיה מחויבים להקצות את זה. בשנה הבאה הממשלה תקבל החלטה כמה היא רוצה להקצות וזה מה שאנחנו נקצה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל ברגע שאתה מקצה אותו לתקציב, אם אין החלטה אחרת הוא ימשיך בתקציב.
אוריאל שם טוב
¶
השנה כן ובשנה הבאה לא. ממש לא, זו לא המשמעות. אז מה בכל זאת ההבדל בין כסף שעכשיו יעשה את התהליך וייכנס לבין כסף שיעשה את התהליך הזה בעוד חודשיים-שלושה-חמישה-שמונה? ההבדל הוא מתי המשרד יכול להוציא את הכסף. כל הכסף נמצא בתוכנית רזרבה לכסף קואליציוני. הכסף לא נגיש למשרד. למשל, משרד החינוך לא יוכל להוציא כסף שנמצא בסעיף הרזרבה עבור כסף קואליציוני לחינוך. אם אנחנו נסיים את התהליך של חוות דעת מקצועית וחוות דעת משפטית, נביא את דף ההחלפה ואתם כוועדה תאשרו את זה, אז הכסף ייכנס - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אז אתה אומר כאן היום ששום כסף קואליציוני לא עבר לבסיס התקציב מעכשיו? שום דבר? אפס?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אוקיי, כי היו פרסומים שנוספו מעל 600 מיליון שקלים לקצבאות אברכים שהפכו את הבסיס למיליארד.
שלומית ארליך
¶
הוא מתכוון שיהיו תיקונים בדפי ההחלפה שיונחו יחד עם התקציב. לזה הוא מתכוון כשהוא מדבר על מקורי.
שלומית ארליך
¶
זאת אומרת, הוא מתייחס לזה שכסף לא יעוגן בבסיס התקציב. מה שאני מניחה שמדברת עליו חברת הכנסת פרקש, זו העבודה הממשלתית שעליה דובר שנעשתה, שביחס לסוגים מסוימים של כספים קואליציוניים, למשל כאלה שמונחים על השולחן וחוזרים בעשר השנים האחרונות, כן ייכנס הכסף לבסיס התקציב.
אוריאל שם טוב
¶
אני אומר שני דברים. קודם כול, בסופו של דבר ההחלטה לא קבעה שום כסף שייכנס, גם לא למקורי, למעט 600 המיליון שהם בהחלטה הזו.
אוריאל שם טוב
¶
נכון, נעשתה עבודה ממשלתית. בסופו של דבר היא לא הבשילה לכדי החלטת ממשלה וגם העבודה הממשלתית שנעשתה דיברה על הכנסה למקורי ולא לבסיס.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שלומית, את שמעת אי פעם את המונח תקציב מקורי לעומת תקציב רגיל לעומת כספים קואליציוניים? אני בחיים לא שמעתי את המילה תקציב מקורי, זו איזשהו מין חדש של חיה.
שלומית ארליך
¶
מה שהוא מתכוון אליו זה התקציב הזה שאנחנו דנים בו. הם יביאו את דפי ההחלפה וכשאנחנו נפרסם ונסיים פה תהליכים, ואם התקציב באמת יאושר, זה יפורסם ככה עם דפי ההחלפה. לזה הוא מתכוון כשהוא אומר מקורי. הוא מתכוון לתקציב הרגיל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
תגיד לי מה יגיע בדפי ההחלפה שאנחנו נצטרך לאשר אותם כאן ויהיו בתקציב המקורי וכמה יגיעו בהעברות תקציביות.
אוריאל שם טוב
¶
מעולה, אני כבר משיב לשאלתך. קודם כול, יש לנו את סעיף 02 של הכנסת, סעיף 11 של מבקר המדינה, סעיף 4 - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לפני שאתה מתחיל, המקומות של הכספים הקואליציוניים לא נשלחו לנו. לא השימוש, אם למשל הם שמו עכשיו במשרד של מקלב, סגן השרה, 83 מיליון שקלים - - -
אוריאל שם טוב
¶
רגע, אני אתייחס בהבהרה חשובה. איפה נמצאות הרזרבות הקואליציוניות – חברי הוועדה ביקשו לקבל את זה ואני באופן אישי שלחתי את זה. זה נשלח כבר לפני יותר משבוע.
אוריאל שם טוב
¶
עכשיו לשאלתכם אלו דפי החלפה אנחנו כבר יודעים שיגיעו. יש לנו את הדברים שאתם כבר אישרתם, שזה סעיף 02 של הכנסת, סעיף 11 של מבקר המדינה וסעיף 14 בוועדת הבחירות המרכזית. אלה שלושה סעיפים שלא אנחנו קובעים את התקציב שלהם. היו לכם פה דיונים, חלקם בינואר - - -
אוריאל שם טוב
¶
לא, לא. דף החלפה הוא לא רק קואליציוני, הוא לרוב קואליציוני. מעבר לכך יש לנו את סעיף 15 וסעיף 31, שזה הכסף שהוצאנו מהקופסה לחירום שעובר לסעיפי תקציב הביטחון.
אוריאל שם טוב
¶
זה לא שני צדדים, זו פשוט השאלה – 1.8 מיליארד שקל יוצאים מהקופסה והולכים למשרד לביטחון לאומי.
אוריאל שם טוב
¶
הם צריכים להגיד לי אם הם שמים את זה בסעיף של 07, שזה התקציב השוטף שלהם, או לפיתוח. אני מניח שזה יהיה רק ב-07, אבל אני לא יודע להתחייב על זה.
אוריאל שם טוב
¶
כרגע הסטטוס בחינוך הוא שקיבלנו חוו"דים. צריך לראות מה יאושר ומה לא יאושר. אני מניח שמכיוון שאלה המון חוו"דים, לפחות חלקם יאושרו ואז נוכל להביא אותם כדף החלפה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל למה בעצם ההתנהלות הזו? למה לא לבוא עם תקציב? זו התנהלות שמאופיינת אחרי תקציב, לא לפני.
אוריאל שם טוב
¶
אנחנו הבאנו את הצעת התקציב די הרבה זמן לפני החלטת הממשלה שהחליטה על הקצאת הכספים הקואליציוניים. זה בהקשר לכספים הקואליציוניים ולכן מגיעים פה סעיפים שצריכים שינויים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אתה מבין שזה כל מה שהערנו כשעשינו כאן דיונים ועברנו על כל תקציבי המשרדים, וכולנו כאן, חברי הוועדה, אמרנו: מה זה שווה שאת הכספים הקואליציוניים שיגיעו בדפי ההחלפה נראה בדיעבד אחר כך? זה דיון משובש מבחינת היכולת לעשות בקרה פרלמנטרית.
אוריאל שם טוב
¶
47 זה הסעיף שממנו אנחנו מוציאים את הקופסה, אז משם ירדו הכספים. זהו, אלה הדברים שאני יודע בוודאות שיהיו.
אוריאל שם טוב
¶
אולי אני מתבלבל, אבל יהיו עוד סעיפים שיהיו בהם דפי החלפה. אני כרגע עוד לא יודע להגיד לכם בדיוק את המספרים שלהם, כי כאמור השאלה היא מתי נקבל את כל חוות הדעת, מתי נחליט שסוגרים ומה שהספקנו הספקנו ומה שלא, לא. זה כמובן יהיה בדיון עם הוועדה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לפי מה שנתת לי עכשיו, כמה כסף מתוך הקואליציוני אתה מכניס לדפי ההחלפה שמוכנים עכשיו? בכסף, לא בסעיפים.
אוריאל שם טוב
¶
כי את משרד החוץ כבר סיימתי, אני יודע שיש לו שם 545 ושהוא כבר קיבל אישור משפטי. על היתר אני לא יודע להגיד לך.
אוריאל שם טוב
¶
אמרתי שיש שם די הרבה חוות דעת, אני מניח שלפחות חלקן יאושרו ואז אנחנו נביא דפי החלפה, אבל זה תלוי, אני עוד לא יודע.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ההרגשה שלי היא שלא תביאו דפי החלפה לרוב סעיפי התקציב הקואליציוני, אלא תביאו אותם בהעברות תקציביות במשך השנה. אמרתי את זה ליועצת המשפטית לפני שבועיים, אם היא זוכרת. את זוכרת שאמרתי לך שרוב הכסף לא יגיע בדפי החלפה? יעבירו אותו בהעברות כספיות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אבל לא הכול כסף קואליציוני. לא הכול כסף קואליציוני – מבקר המדינה לא כסף קואליציוני, הכנסת לא כסף קואליציוני.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ביטחון לאומי לא. מה שהוא כסף קואליציוני זה משרד החוץ, הוא אמר שאפילו את משרד החינוך אין לו. חקלאות זה לא כסף קואליציוני.
אוריאל שם טוב
¶
עד למשפט האחרון כל מה שאמרת נכון. פה אני אתקן: אני לא יודע להגיד עדיין מה שיעור הכסף הקואליציוני שיגיע בדפי החלפה ומה שיעור הכסף שיגיע במהלך השנה, אבל אני חושב שמוקדם להגיד אם זה הרוב או לא הרוב.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לפי הזמן שיש לנו וסדר הדיונים שיש לנו, יש לך שלושה שבועות בסך הכול כולל ההצבעה במליאה. אתה תספיק? בהעברות כספיות.
פרק א'
¶
פרשנות
הגדרות
1.
(א) בחוק זה –
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985;
"סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך;
"שנת הכספים 2025" – התקופה המתחילה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ומסתיימת ביום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025);
"תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים, המחולק לתוכניות לפי הצורך;
"תוכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים.
אוריאל שם טוב
¶
כן, בוודאי. זה סעיף של הגדרות, הוא מגדיר כל מיני מונחים שהולך להיות בהם שימוש בהמשך הצעת החוק. חוק יסודות התקציב זה החוק שעל פיו אנחנו מתנהלים בדרך כלל. יש פה את החלוקה ההיררכית לסעיף, תחום פעולה ותוכנית.
(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב.
פרק ב'
¶
התקציב לשנת הכספים 2025
תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2025
2.
(א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2025 סכום של 755,906,699,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2025), המורכב מתקציב רגיל בסך 547,368,499,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 208,538,200,000 שקלים חדשים.
אוריאל שם טוב
¶
צריך להסתכל על המיון הכלכלי, האם זה כבר היה מסווג פה או שזה היה ב-208. אני יכול לבדוק את זה, יכול להיות שהסכום הזה ישתנה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא יכול להיות, זה בטוח ישתנה. אם את השוטף אתה מגדיל מהקופסה, השורה בתחתונה בטוח תשתנה.
אוריאל שם טוב
¶
הם אומרים, יכול להיות שבמידה מסוימת של צדק, שמכיוון שאנחנו מסיטים בכל מקרה מסעיף של הרזרבה, זה ישפיע על החלוקה הפנימית פה. יכול להיות שהם צודקים, אני צריך לבדוק את זה.
אוריאל שם טוב
¶
אני אשלים את הסעיף:
המורכב מתקציב רגיל בסך 547,368,499,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 208,538,200,000 שקלים חדשים.
אוריאל שם טוב
¶
לשאלתו של חבר הכנסת עמאר, ההפרדה היא בין כסף שהולך לתקציב שוטף לבין כסף שהוא תשלום חובות וסעיפי פיתוח.
אוריאל שם טוב
¶
יש לך 155,776,851,000 תשלום חובות, כשמתוך זה 19,450,000,000 זה ביטוח לאומי. אגב, הכול מופיע בספר עיקרי התקציב.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
על הסעיף הקודם, סעיף (א). בדברי ההסבר, שזה החלק המילולי, יש החלטה מספר 2084 מיום 7 באוקטובר 2014, שעניינה אימוץ הוועדות לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל. הוחלט על יישום ניתוח מגדרי ולכן משרדי הממשלה מונחים לערוך ניתוח. יש ועדה שמתכנסת בממשלה, אמורה להתכנס, ועדה למעמד האישה או מגדרי, נכון? על פי אותה החלטת ממשלה 2084.
אוריאל שם טוב
¶
לא, אם אני זוכר נכון הייתה בעבר ועדה שהתכנסה וקבעה את הנהלים, ומאז כל שנה, ביחד עם הצעת התקציב, בחוברות הכחולות שאנחנו מגישים יש פרק ה' שהוא פרק של ניתוח מגדרי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל פה רשום גם – לא אני רשמתי – לפעול לגיבוש מדיניות וסדרי עדיפויות בהתבסס על הניתוח. מכיוון שעברנו על כל חלק מספרי, כל החלק המספרי או רוב 60 הסעיפים המספריים, באף אחד מהם, אני חושב שאפילו במשרד שאמון על זה, אין שום תוכנית על מנת לעבוד על סדרי עדיפויות בהתבסס על הניתוח המגדרי שנעשה בתקציב. אני יודע שאין תשובה לזה ואני יודע שאתה לא תענה לי, לא כי אתה לא יכול, אלא כי זה פשוט לא מופיע בתקציב. אני רק מציין את זה כי חבר הכנסת דלל, שנעלם - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני בטוח שאתה תגיד לו. אין שום משרד שעובד לפי אותה החלטת ממשלה. אין שום משרד שהקצה משאבים על מנת להביא לשוויון מגדרי או שאיפה לשוויון מגדרי במשרדי הממשלה על בסיס החלטה של הממשלה עצמה, וגם אז, לפני יותר מעשור, בנימין נתניהו עדיין היה ראש הממשלה.
אוריאל שם טוב
¶
קודם כול, לפחות את החלק של הניתוח הממשלה כן מבצעת וזה גם החלק שיותר נוגע לאגף התקציבים. אנחנו מוודאים שהדבר הזה מובא בצורה ברורה וקוהרנטית בחוברות הכחולות. לגבי השאלה אם כל משרד ומשרד בממשלה, איך הוא פותח את היום, איך הוא מקיים דיונים ואיך הוא מקצה בצורה יותר שוויונית את התקציב - - -
אוריאל שם טוב
¶
אז לגבי גיבוש המדיניות של כל משרד ומשרד ביחס לשוויון מגדרי, אפשר לבדוק את זה, זו סוגיה שקצת פחות קשורה להצעת התקציב. אפשר לשאול את המשרדים מה הם עושים כדי לעמוד בהחלטת הממשלה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
זה רק עוד אירוע שבו הממשלה פועלת בניגוד להמלצות של עצמה, שטויות. בוא, בסוף במדינת ישראל זה אפילו לא שורה במעריב, כמו שגפני אוהב לומר.
אוריאל שם טוב
¶
(ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2025 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה".
תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת הכספים 2025
3.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2025, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2025, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2025), סכום של 84,540,683,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 73,326,974,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 11,213,709,000 שקלים חדשים.
(ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2025 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה".
הרשאה להתחייב לשנת הכספים 2025
4.
הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2025, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תוכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".
שיא כוח אדם לשנת הכספים 2025
5.
(א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2025, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 100,964.0 משרות.
(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף (א) לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".
מפעלים עסקיים – תקציב, הרשאה להתחייב, שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנת הכספים 2025
6.
(א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2025 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2025, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2025 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום של 47,610,136,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי שאלה בקשר לחישוב ההוצאות. ממה שלי התברר, הממשלה אישרה סכומים שהם לפחות 700 מיליון שקלים שלמעשה מוקפאים היום בצו בג"ץ. השאלה שלי היא איך יכול להיות שממשלה מאשרת כספים שגם אם הם בפועל לא מועברים כרגע, ממה שהבנתי אלה קצבאות אברכים ב-500 מיליון שקלים לחייבי גיוס, שכרגע מוקפאים בצו בג"ץ, והחל מהחודש גם סבסוד מעונות לאותם אברכים חייבי גיוס.
כל עוד אין חוק גיוס, איך יכול להיות שהממשלה מאשרת את זה כהוצאה? קודם כול, ממשלה שמספרת לנו כמה חדרים מכאן שהיא מקדמת חוק גיוס אחר, אז למה אתה מתמחר את האי-שוויון הזה בנטל? שנית כול, איך יכול להיות שהממשלה מאשרת כאן משהו שכרגע הוא אסור? גם אם בפועל אתם כפקידים תעצרו את זה, כי בפועל זה היה יכול לפנות עוד קצת כסף, או לומר לנו שיש אפשרות להעביר כסף כזה לשימושים אחרים מראש ולא בדיעבד.
אוריאל שם טוב
¶
קודם כול, הממשלה מנחה איך היא רוצה להקצות את הכספים ואת מה שניתן להקצות, בהתאם כמובן להנחיות של הייעוץ המשפטי, אנחנו מקצים. במקרה הספציפי הזה הממשלה ביקשה להקצות כסף עבור שימושים מסוימים שפירטת והייעוץ המשפטי הנחה כרגע שחלק מהכסף באמת יישב בצד עד שתתקבל החלטה בפסק הדין. ככל שיוחלט שאפשר להקצות את הכסף הזה, אנחנו נקצה אותו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל אנחנו בימי מלחמה, זה 700 מיליון שקלים. מה זה לשים בצד? את מה שאתה שם בצד אתה לוקח מהציבור בגזירות.
אוריאל שם טוב
¶
מכיוון שמדובר בסכום של כ-700 מיליון שקלים, כמו שאמרת, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנחנו בסוף כן צריכים לשלם את זה ויש אפשרות חוקית לשלם את זה, ואין לנו מאיפה. לכן אנחנו נדרשים לשמור כסף בצד בהתאם להנחיות הייעוץ המשפטי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא. קודם כול, בג"ץ הוא לא הסיבה, הסיבה היא שאין חוק גיוס. אל תאשימו את בג"ץ. אין חוק; אין חוק, זה לא קשור לבג"ץ.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הוויכוח, גפני, הוא שאני אישית נדהמתי – 700 מיליון שקל שמוקפאים ושומרים עליהם בצד, קופה קטנה.
היו"ר משה גפני
¶
יש דברים שהממשלה משאירה כל עוד אין החלטת בג"ץ. יכול להיות שבג"ץ יחייב כן לשלם. הוא אמר את זה באופן פשוט.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בג"ץ לא יחייב לשלם, זה חוק של הממשלה. זה חוק של הממשלה. מספרים שיהיו 5,000 מגויסים, נכון?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו יש לי עוד שאלה. הממשלה מספרת שמשנה הבאה יהיו 5,000-4,800 מגויסים. מה העלות התקציבית שתיחסך אם אנחנו לא מממנים 5,000 מגויסים?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
על פניו, ההסבר היחיד שיכול להיות הוא שאין כוונה לגייס אף אחד ולכן שמים בצד את כל הכסף הזה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לא, הוא לא הסביר. גם אתה אומר, הרב גפני, הכול הרי ממתין בקואליציה הזו לחוק גיוס שיולי אדלשטיין מקדם. אתם לא באים ואומרים שאף אחד לא יתגייס, נכון? אתם גם לא באים לומר לציבור שלא יהיה שינוי בשוויון בנטל. זה לא מה שהממשלה שלכם מספרת לציבור, אבל בכסף היא מממנת המשך השתמטות מלא.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שלומית, יש פה הטעיה של הוועדה. אנחנו על בסיס התקציב הקואליציוני. נאמר שיש 5 מיליארד שקלים. מה שנשלח לוועדה הוא סכום של הרבה הרבה פחות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
נציג משרד האוצר, בבקשה, אנחנו ביקשנו לקבל בתוך התקציב את הכסף הקואליציוני בסעיפים שהוא נמצא בהם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
עכשיו העבירו לי אותה מהוועדה. את זה אני ראיתי, בשביל זה אני אמרתי שלא קיבלנו.
אוריאל שם טוב
¶
(ב) נוסף על ההרשאה להתחייב כאמור בסעיף 4, רשאית הממשלה בשנת הכספים 2025 להתחייב במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותוכנית, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב".
(ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2025 לפי סעיף 5(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2025 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,398 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)".
(ד) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2025, היא כמפורט בתוספת השנייה.
פרק ג'
¶
הוראות שונות
תחולת חוק יסודות התקציב
7.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור.
תחילה
8.
תחילתו של חוק זה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).
פרסום
9.
חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו.