פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
ועדת החוקה, חוק ומשפט
09/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 586
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ט' באדר התשפ"ה (09 במרץ 2025), שעה 15:00

הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025, של ח"כ מיכל מרים וולדיגר

חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר

מיכל מרים וולדיגר

רן סלבצקי - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

עמיר הרן - ראש אגף אסדרת מקצועות, משרד המשפטים

שירה עמנואל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעמה מנחמי
יובל ליפשיץ - מתמחה

נחלה רחמני

דניאלה קאולי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025, פ/4753/25 כ/1088

אנחנו בעניין הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), של חברי כנסת מיכל מרים וולדיגר, שמחה רוטמן, משה סעדה, דבי ביטון ורון כץ. כן, גברת, היועצת המשפטית או גברתי המתמחה, מי מציגה לנו איפה אנחנו?

אני אציג. מטרת החוק, שעבר בקריאה ראשונה, הייתה לאפשר לנוטריון להתלות את הרישיון שלו באופן יזום. לפי הנוסח שעבר בקריאה הראשונה נקבע שיהיה אפשר להתלות את רישיון הנוטריון בהודעה מראש לוועדת הרישיונות במשרד המשפטים.

נקבע שבמהלך ההתליה לא יהיה אפשר לבצע פעולות שיוחדו לנוטריון ואם נוטריון יעשה פעולה כזו, זו תהיה עבירה פלילית שדינה קנס.

עוד נקבע שנוטריון במהלך ההתליה יהיה פטור מתשלום האגרה השנתית של נוטריונים ושאם נוטריון ירצה לשוב מהתליה ולשמש נוטריון הוא יוכל לעשות זאת בכפוף לבדיקה שתנאי הכשירות עדיין מתקיימים, פרט לדרישת ההשתלמות שבדרך כלל מיועדת בעיקר לנוטריונים שרוצים להפוך לנוטריונים לכתחילה.

בדיון הועלו מספר נקודות ונקבע שנחזור ונדון בהן לקראת הקריאה השנייה והשלישית. הן מוצגות בנוסח שהופץ ואעבור רק על עיקרי הדברים.

קודם כול, מוצע להוסיף את סעיף 44א שיקבע מה תוצאות ההתליה ומה הליך החזרה מההתליה, ובפרט לקבוע גם להחיל אותו לגבי עורך דין שהפסיק להיות נוטריון עקב הפסקת חברות בלשכת עורכי הדין לפי סעיף 44, "בשל הפסקת חברות הגבלת חברות או השעיה", ולהבהיר כי לצורך חידוש רישיון הנוטריון תתבצע אותה בדיקת כשירות שהחלנו על ההתליה היזומה. ולאור ההרחבה הזאת ולאור זה שתנאי הכשירות כוללים בדיקה שאין השעיה לפי לשכת עורכי הדין, אז מוצע להחיל רק חלק מתנאי הכשירות ללא הגבלה מוחלטת לעניין ההשעיה.

עוד מוצע להרחיב את ההגבלה לעניין שימוש נוטריון בזמן ההתליה. בנוסח שעבר נקבע שהוא לא יוכל לבצע פעולות שיוחדו לנוטריונים והחלנו על מי שיעשה פעולה כזו את סעיף 49 שהנושא שלו זה עשיית פעולה שיוחדה לנוטריון, מוצע להרחיב את זה ולקבוע ממש איסור להציג את עצמך כנוטריון ולשמש נוטריון גם בפעולות שלא יוחדו לנוטריונים כמו למשל אישור חתימה, ולאור זאת להחיל על מי שעשה פעולה כזו גם את סעיף 49 כמו שעבר בקריאה הראשונה או את סעיף 48 שעניינו התחזות לפי העניין.

עוד מוצע להוסיף הוראות לעניין תשלום האגרה השנתית בזמן ההתליה ובסיומה. לבקשת הממשלה מוצע לתקן את סעיף 6, שעוסק באגרה השנתית, לקבוע שנוטריון שרישיונו הותלה לאחר ששילם את האגרה השנתית לא יהיה זכאי להחזר של התשלום, ולקבוע שנוטריון שמבקש לשוב ולשמש נוטריון בסיום ההתליה יצטרך לשלם את האגרה בשווי היחסי למספר חודשי השנה או חלקיהם שנותרו.

רגע, לא הבנתי את מה שאמרת. אם בינואר הוא משלם ובמרס אפריל הוא רוצה להתלות?

הוא לא יהיה זכאי להחזר.

וכי למה לא? הרי קבענו בדיון הקודם יהיה, אני מבינה שלא על כל יום ולבקש, אבל כן דיברנו על זה לפחות שיהיו תחנות יציאה - - -

גברתי, היא לא הספיקה להציג את הוראת המעבר אבל כן, אנחנו מציעים לתת מענה ל-2025 ול-2026 שיתאפשר למי שהחוק לא - - -

כלומר, הרעיון הוא שב-2026-2025 כן יהיה איזשהו פתרון אבל משם והלאה מי שרוצה להפסיק יצטרך להודיע על כך לפני תחילת השנה, לא ברבעונים וכאלו, כי בסופו של דבר יש חובת תשלום אגרה בתחילת שנה על כל השנה כדי שלא יצטרכו להתחיל להתעסק עם החזרים. עכשיו, בגלל שהחוק הזה עובר ב-2025, צריך לתת לזה מענה אבל מכאן ולהבא מי שרוצה להשעות, שישלם אגרה עבור שנה או חלק ממנה.

גם הגיוני אבל השאלה פה אם, כי לפעמים ההתניה היא, במירכאות שלא במירכאות, מאולצת. כלומר, מה זה מאולצת? אדם יכול להמשיך לשלם אבל לדוגמה, מה שהיה לי, נבחרתי כחברת כנסת ואני לא יכולה יותר להמשיך לשמש נוטריון.

בסדר אז את השנה ששילמת, באופן עקרוני אם נבחרת באמצע הכנסת, יש לך בדוגמה הזו למשל, במשך חצי שנה מגבלות העיסוק לא חלות עלייך. עקרונית את עדיין עובדת, את יכולה, בחצי שנה הראשונה, אלה הכללים, כלומר, נבחרת בינואר אז עד יולי את יכולה אפילו לעבוד לפי הכללים של הכנסת ממש.

כן אבל - - - אני מנסה לומר שלפעמים זה לא מרצון, אלא מתוך איזה אירוע דרמטי חיצוני לאדם עצמו והשאלה אז למה לעשות את זה. אם אתה עושה את ההחלה, אני מבינה.

כי הפרוצדורה של רבעונים להחזרי אגרות זה פרוצדורה מסובכת ולא תמיד הצר שווה בנזק המלך מה גם דווקא בעבודה כמו עבודת הנוטריון, לפעמים קשה מאוד לדעת ולהתחיל לעשות מעקב מתי בדיוק הפסקת לקבל אנשים ולהציג את עצמך כנוטריון וכדומה, עכשיו לעדכן כל נייר לוגו, בדרך כלל אנשים עושים דברים כאלה בסוף שנה, מדפיסים, כאילו גם אנשים שנמצאים במקום הזה, תמיד יהיה מישהו שייפול בין הכיסאות אבל זו לא חתונה קתולית, זה רק לשנה, זה לא לנצח.

בפועל, בחודש ינואר עצמו יש סוג של חסד כי בעצם החוב נוצר ב-31 בינואר אז ככה אומנם צריך להודיע לפני אותה שנה, אבל גם מי שיאחר ויודיע רק במהלך חודש ינואר, למעשה לא יידרש לשלם עבור חודש ינואר.

אגיד שהתוספת האחרונה זה להוסיף תחילה בהוראות מעבר. מוצע שהחוק יתחיל ב-1 בינואר 2026 בשביל לאפשר לוועדת הרישיונות להיערך מחשובית. ועוד מוצע שנוטריון שיבקש להתלות את הרישיון שלו עד 31 במרס 2026 ולא שימש נוטריון או מ-1 בינואר 2025 או מ-1 בינואר 2026 לפי העניין, יהיה פטור מתשלום האגרה השנתית לאותה תקופה.

זו באמת ההוראה היחידה המאפשרת הודעה רטרואקטיבית על התליה, כלומר בלי להודיע מראש לוועדת הרישיונות. אלה עיקרי השינויים מהנוסח שעבר בקריאה הראשונה.

אני מציע שעכשיו נעשה את ההקראה, ונדבר על כל שינוי במקומו עם הסבר קצר, מי שירצה להעיר יעיר ואם לא נמשיך. אלא אם מישהו רוצה להגיד עכשיו איזשהן הערות כלליות להתחלה. אז כך נעשה. אגב ההקראה תציגו את השינויים שעשיתם.

אקריא את הנוסח המוצע.

מי שרוצה לעקוב בעמוד 4 יש את הנוסח המשולב.

כן.

הצעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025

תיקון סעיף 6
1.
בחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן, החוק העיקרי), בסעיף 6 אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:

בדומה לחוק המתווכים במקרקעין – ס' 17א(ג)
כ
"(א2)
(1)
נוטריון שרישיונו הותלה כאמור בסעיפים 39(א)(4) [התליית תוקף לתקופה קצובה של חמש שנים], 43(א) [התליית רישיון יזומה] או 44 [הפסקת חברות בלשכת עורכי הדין], לאחר ששילם אגרה שנתית, לא יהיה זכאי להשבת כל סכום ששילם;

בדומה לסעיף 8(ד) לחוק שמאי מקרקעין


(2)
נוטריון שהודיע שהוא מבקש לשוב ולשמש נוטריון כאמור בסעיף 44א(ב), ישלם כתנאי לחידוש הרישיון, אגרה שנתית יחסית בסכום השווה למכפלת האגרה השנתית בחודשי השנה שנותרו מיום ההודעה עד לחודש דצמבר של אותה שנה חלקי 12. לעניין זה דין חלק מחודש כדין חודש שלם."

סליחה, האגרה השנתית חלקי 12? לפי חודשי השנה, בסדר לא משנה.

זה נוסח שלקחנו, באמת.

בסדר.

הוספת סעיף 43א
2.

אחרי סעיף 43 לחוק העיקרי יבוא:


"התליית רישיון מרצון
43א.
נוטריון המבקש שלא לשמש נוטריון רשאי להודיע על כך בכתב לוועדת הרישיונות, ומשהודיע וכל עוד לא התקיים האמור בסעיף 44א(ב) יותלה רישיונו."

תיקון סעיף 44
3.

בסעיף 44 לחוק העיקרי [הפסקת החברות בלשכת עורכי הדין], בסופו יבוא "וכל עוד לא הודיע כי הוא מבקש לשוב ולשמש נוטריון; הודיע נוטריון כאמור, יחולו לגביו הוראות סעיף 44א(ב)."

הודיע כאמור הכוונה היא שהוא רוצה לשוב?

כן.

כלומר מישהו שהחברות שלו בלשכת עורכי הדין הופסקה, ואז היא מחודשת, הוא לא אוטומטית חוזר להיות נוטריון, הוא צריך לבקש.

הוא צריך לבקש. ואז הוספנו פה התיקון מוצע להוסיף את סעיף 44א שעניינו תוצאות התליית הרישיון וחזרה מהתליה.

הוספת סעיף 44א
4.

אחרי סעיף 44 לחוק העיקרי יבוא:


"תוצאות התליית רישיון וחזרה מהתליה
44א.
(א) נוטריון שרישיונו הותלה לפי סעיפים 39(א)(4) [התליית תוקף לקצובה קצובה של 5 שנים], 43א [התליית רישיון יזומה] או 44 [הפסקת חברות בלשכת עורכי הדין], יחולו לגביו הוראות חוק זה והוראות אלה:
1) לא ישמש בתקופת ההתליה כנוטריון ולא יציג את עצמו - - -

"בתקופת", כתוב שם ה"א? - - -

כן.

- - - התוקף לתקופה קצובה של חמש שנים? - - -

זה בסוגריים ההפניות.

זה, מה זה הסעיף? סתם - - -

זה כדי שלא תצטרכי ללכת לראות מה זה סעיף - - - מה שהנושא שלו.

בדיוק.

הוספת סעיף 44א
4.

אחרי סעיף 44 לחוק העיקרי יבוא:




בדומה לסעיף 12ל(ב) לחוק רואי חשבון
"תוצאות התליית רישיון וחזרה מהתליה
44א.
1) לא ישמש בתקופת ההתליה כנוטריון ולא יציג את עצמו ככזה ואם עשה פעולה מפעולות אלה דינו כאמור בסעיף 48 או 49 לפי העניין.
2) ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני בית הדין לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.
3) אינו חייב באגרות המוטלות על נוטריונים לתקופה שתחילתה בחודש ינואר הראשון שלאחר תקופת ההתליה ועד לחידוש רישיונו.





(ב) הודיע נוטריון, שרישיונו הותלה לפי סעיפים 43א [התליית רישיון יזומה] או 44 [הפסקת חברות בלשכת עוה"ד], כי הוא מבקש לשוב ולשמש נוטריון ושילם אגרה כאמור בסעיף 6(א2)(2) [אגרות] – יחודש רישיונו אלא אם כן ועדת הרישיונות קבעה כי חדלו להתקיים בו תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 2(א)(1) עד (3) ו-(5) [אזרחות, חברות בלשכת עוה"ד, היעדר הרשעות פליליות שיש בהן קלון, ועדת הרישיונות מצאה אותו ראוי]ף חדל להתקיים האמור בסעיף 2(א)(3) יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (ב) רישה."

וזה אומר? למי שלא מדבר משפטנית?

הסעיפים 2(א)(1) עד (3) ו-(5) אלה סעיפי הכשירות הרלוונטיים בלי הסעיף של ההשעיה שדיברתי עליו קודם. וסעיף קטן (ב) מאפשר איזושהי יכולת להתגבר על עבר פלילי שמופיע בסעיף קטן 2א3 שמדבר על עבר פלילי.

יש פה את החוק? אין לי פםה את החוק עצמו

כן רגע.

2א(3) אומר, "לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון", אז מה זאת אומרת חדל להתקיים האמור בסעיף 2א(3) דהיינו הוא כן הורשע?

זה שלילה על שלילה הוא כן הורשע אז יחול הניסוח של הוועדה בכל זאת.

זה ניסוח קשוח אני מציע שתעבדו על נוסח החוק. אני מסמיך אתכם ותגידו לדפנה שאני לא אוהב שלילה כפולה. שלא יישאר כך בנוסח.

סעיף ב אומר שוועדת הרישיונות רשאית לתת לאדם רישיונו - - -"אף אם הורשע כאמור אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו."

טוב, אני חושב שאפשר לנסח את זה בצורה ישירה ולא על דרך השלילה. "יחולו לגביו הוראות - - -

הסיבוך שהיה לנו זה עם התנאי, היום יש תנאי שאם מבקש רישיון עורך דין הותלה, הושעה מהלשכה בעשר השנים שקדמו לבקשה לרישיון, הוא לא יוכל לקבל רישיון, ללא שיקול דעת.

חשבנו שאם זה קרה בתקופת התלייה מרצון לא נכון להחמיר כל כך עם אדם שכבר יש לו רישיון נוטריון והוא היה בתקופת התליה מרצון. ולכן הוצאנו את הרכיב המונע קבלת רישיון נוטריון עם הוצאה מהלשכה.

לגבי העבירה הפלילית שיש עם קלון לא מצאנו לנכון לוותר על זה ולכן זה נשאר כך.

אז נראה לי מיותר וגם לא כל כך הגיוני.

לא, אבל מהותית?

מבחינה מהותית אני לא רואה לזה סיבה. אם אדם ורשע אתה רוצה שיפעילו שיקול דעת, נכון?

נכון.

ואם אדם מעל בכספי לקוחות ולא הורשע פלילית כי כל מיני סיבות?

לפי שיקול דעת.

לא. הוא לא הורשע פלילית. כי אתה אמרת לא לספור את 4 - - -

לא אבל יש עדיין סעיף שאומר "חשבה כי הוא ראוי בין היתר לאור הרשעות משמעתיות וכו'" - - -

לא, לא, סליחה. רק רגע. יש, אתם מחילים את 5?

נכון.

2א(1) עד (3) ו-(5).

אנחנו מדלגים על (4).

רק (4) לא.

זאת אומרת זה יהיה בשיקול דעת ולא אוטומטי .

אבל א זה, אז זה לא לפני מתן הרישיון אתם בכל מקרה צריכים לתקן את 5. בסדר לא משנה, אני חושב שיותר הגיוני להחיל את כל סעיף 2 סליחה.

בהנחה שמישהו היה בהתליה מרצון לתקופה מסוימת, במהלך התקופה החליטה לשכת עורכי הדין להשעות אותו לחודש. הוא בא וחוזר להיות נוטריון אם אנחנו נפנה גם ל-4 לא יהיה שיקול דעת ויגידו לו לא דרכך חסומה ורק אחרי עשר שנים הם יוכלו לשקול. ולכן נזהרנו מזה כי חשבנו שזה מחמיר מדי לגבי מי שהוא כבר נוטריון.

הבנתי. טוב. ולגבי פלילי לא?

נכון. כי אם מישהו הורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון, אל"ף יש פה רכיב של שיקול דעת בעצם שקילת הקלון. כלומר תבוא ועדת הרישיונות ותגיד העבירה הזו אין עימה קלון בהקשר הספציפי ולכן היא תוכל להפעיל שיקול דעת. השאלה העובדתית של השעיה או הוצאה היא משהו שהוועדה לא תוכל להפעיל בו שיקול דעת.

אני לא הייתי עושה את 3 ו-4 בכלל והייתי משאיר רק את 5.

אבל אז אין לנו עבירה פלילית בכלל, ועבירה פלילית משהו שאנחנו חשובים שכן צריך להילקח בחשבון.

אבל אם הוא הורשע בעבירה פלילית לפני שמונה שנים? הוא הקפיא לעצמו את הרישיון לעשר שנים ואחרי שנתיים הוא הורשע בעבירה שיש עימה קלון? הם לא יכולים לתת לו - - - כי בכל מקרה רק עברו עשר שנים מיום שגמר - - -

לא, בכל מקרה הם צריכים להחליט - - - הם צריכים להחליט שהוא הורשע בעבירה שיש עימה קלון, יש פה החלטה, זו החלטה שוועדת הרישיונות צרכה לקבל.

מתי? רק אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את עונשו.

לא, אבל עצם השאלה אם אדם הורשע בעבירה שיש עימה קלון או בעבירה שאין עימה קלון, זו שאלה שבשיקול דעת. זו לא שאלה בינארית שרירותית טכנית. ולכן יכול להיות שבנסיבות מסוימות ועדת הרישיונות תגיד שהיא לא רואה בעבירה הזו עבירה שיש עימה קלון, וכך הוא ייכנס למעשה למקצוע.

טוב. נראה לי אם אדם, רגע ומה קורה לאדם שמורשע שיש עימה קלון בזמן שיש לו רישיון? תוך כדי.

אם הוא מורשע אמור להתנהל נגדו הליך משמעתי ותוצאותיו של ההליך המשמעתי יכולות להיות ביטול הרישיון. אין סמכות מנהלית לוועדת הרישיונות בעצם, בכלל החריגים אלה אדם שיצא מהמקצוע וחזר. מי שהוא בעל רישיון אין פה חידוש תקופתי, כלומר הכלי היחידי הוא דין משמעתי שיכול להיות שרשור של הרשעה פלילית.

הבנתי. טוב, תנסחו את זה עדיין יותר יפה אבל בסדר, נראה לי משונה אבל בסדר. אגב, למה שלא יהיה סמכות ושיקול דעת על השעיה משמעתית? גם לקבלה - - -

יש, לא, אני אומר שוב, בתוך העשר שנים.

לא.

לא הבנתי.

אני עכשיו בעוונותיי עורך דין כבר חמש עשרה שנה, עשרים שנה, לא משנה - - -

ונוטריון?

עוד לא. ואני מבקש עכשיו להיות נוטריון ולפני שמונה שנים הורשעתי בדין משמעתי. אתם לא יכולים להכניס אותי - - -

אם הושעית בפועל, אם הוצאת מן הסתם כי אין לך רישיון עורך דין, אבל אם הושעית ולו לזמן קצר, אנחנו לעשר שנים - - -

לא אם הוצאתי ואז החזירו אותי?

תלוי אם חלפו עשר שנים. בדרך כלל אם הוצאת כנראה הלשכה לא תחזיר את רישיונך בתוך עשר שנים. אבל אם הושעית או הוצאת וחזרת אז למשך עשר שנים אין שיקול דעת, לפי החוק זה החוק הקיים זה איזושהי התניה מחמירה של החוק - - -

אני מבין. אבל לעומת זאת אם רצחתי אז כן.

לא רצחת, הכול בסדר. - - - כבוד היושב-ראש אני חייבת ללכת, אני בטוחה שתעבירו את החוק הזה בצורה הטובה ביותר. ישר כוח.

כבוד היושב ראש, גם בעבירה שיש עימה קלון עשר שנים - - - אם הוועדה - - -

טוב בסדר. זה החוק, הבנתי שאתם עובדים על תיקון אז כשתביאו את התיקון תטפלו בבקשה גם בדבר הזה שהוא קצת מגוחך. שאם יש שיקול דעת על עבירה עם קלון, כלומר זה לא שיקול דעת אם יש קלון - - -

לא, זה כן. אם יש קלון זה אותו דבר - - - אם הוא הורשע.

לא - - - שנייה אתה אומר שיש לך שיקול דעת מהי עבירה עם קלון. יופי, זה לא כתוב בחוק. עקרונית עבירה עם קלון אולי יש כבר פסיקה שעבירה מסוימת תמיד נחשבת עם קלון.

הקלון אמור להיות רלוונטי לעניין, אבל בסדר - - - בנוטריונים מלפני זה - - -

כבר יש פסיקה שאומרת שעבירה - - - אז אין לך באמת שיקול דעת להגיד שלמעול בכספי לקוח זה לא עבירה שיש עימה קלון, כנראה.

רגע, אבל בשאר הכניסה זה אותו הדין אין לי שיקול דעת, חוץ משאלת הקלון אין לי שיקול דעת. בשאר הכניסה למקצוע זה אותו דבר הרשעה עם קלון או השעיה מהלשכה דינן זהה לעשר שנים. אין לי שיקול דעת ואחרי עשר שנים - - - יש לי שיקול דעת.

כן, אבל אז אתה אומר "יש לי שיקול לקבוע שאף שיש הרשעה היא איננה עם קלון כי זה תמיד פרטני וספציפי, אז אני לא צריך להיכנס ולהגדיר שיש פה קלון ואז עשר שנים אלא פשוט להגיד אין קלון ופתרתי את הבעיה.

במשמעתי אין לי שיקול דעת, השעו את האדם לחודש כי הוא פרסם - - - על שלט חוצות – קשור לדיון אחר – אז השעו אותו לחודש ואין שיקול דעת זה קצת - - -

הלשכה לא מאוד זריזה או ממהרת להשעות חברים ולו לתקופה מוגבלת והחוק הזה ששוב, הוא חוק ישן מאוד אבל הוא בא מתפיסה שהנוטריון צריך לבוא נקי - - -

אבל באמת גם בהשעיה יכולה להיות השעיה שנוגעת למשהו שאדם בגלל זה יהיה נוטריון פחות טוב או מישהו שאני סומך עליו פחות, כמו למשל הפרת נאמנות של המקצוע, זה יכול להיות על פרסומת או על שלא דאג שהכתובת שלו תהיה מעודכנת ולכן לא ענה לבית הדין המשמעתי ובית הדין המשמעתי התעצבן עליו. כבר היו דברים מעולם. עכשיו אולי זו סיבה שלא למנות אדם לנוטריון ואולי זו לא סיבה.

אנחנו הסכמנו איתך במובן שהצענו שכשאדם היה בהתליה מרצון זה לא יהיה כל כך נוקשה.

גם לקבלה חדשה.- - - תרשמו את זה בתור הערה שלי לתזכיר.

אגיד אדוני ברמת המדיניות המקצועית אני מקסים אני חושב שהוועדה צריכה לקבל מקסימום מידע ולהפעיל מקסימום שיקול דעת ודעתי המקצועית היא שזה גם עולה בקנה אחד עם חוק המידע הפלילי שבסוף משאיר לגורם המסמיך שיקול דעת גם בעבירות חמורות ואפשר לבוא ולסייג והפסלויות הסטטוטוריות הן לפעמים אי אפשר להושיע את האנשים מהן. אז אנחנו נשקול, וזה הרוח של - - -

כן, תרשמו את ההערה הזו לתזכיר שלא הגיוני שהשעיה של חודש מלשכת עורכי הדין תהיה חמורה יותר מהרשעה פלילית עם עונש מאסר בפועל, לא באף מקרה. טוב. מה גם שפעמים רבות זה בא יחד. ואז נוצר מצב ממש מצחיק. כי הרשיעו אותו בעבירה מסוימת, וגזרו עליו שלושה חודשי מאסר שהוא ריצה בעבודות שירות, ובגלל שהוא הורשע בעבירה, רק בגלל זה, השעו אותו למשך אותם שלושה חודשים מלשכת עורכי הדין ואני יכול למחול לו על ההרשעה - - -

שלא לדבר על תקופות ההתיישנות שהעבירות הפליליות מתיישנות היום מהר מאוד והעבירות המשמעתיות לא מתיישנות אף פעם.

בקיצור אנא ראו זאת כהערה שלי לתזכיר. אני לא אתקן את זה פה הדבר הזה אבל טוב. זהו? סיימנו?

יש לנו רק את התחילה והוראות מעבר.

תחילה והוראות מעבר
5.
(א) תחילתו של חוק זה ביום י"ג בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה).



(ב) ביקש נוטריון שלא לשמש נוטריון לפי הוראות סעיף 43א(א) לחוק העיקרי, ובקשתו הוגשה עד ליום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרס 2026) והוא לא שימש נוטריון החל באחד המועדים המפורטים להלן, יראו אותו כמי שרישיונו הותלה, הוא יהא פטור מאגרה שנתית לאותה השנה ואם שילם את האגרה האמורה – יושב לו הסכום ששילם לפי סכום האגרה השנתית במועד ההשבה –





(1) יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025);
(2) יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026).

כלומר אם מישהו לא שימש כנוטריון השנה הוא יכו לשבת לחכות בסבלנות עד 1 בינואר 2026 - - -

עד סוף מרס 2026.

לא, שנייה, קודם צריך שהחוק ייכנס לתוקף אז הוא מחכה שהחוק ייכנס לתוקף, וכשהוא נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 מתחילה לו תקופת שלושת החודשים - - -שלושה חודשים להגיש לכם בקשה ואז אם הוא באמת לא עשה פעולה מ-1 בינואר 2025 אז הוא יקבל ואם הוא עשה אותו דבר מ-1 בינואר 2026 אפילו אם הוא שילם ב-31 בינואר הוא יקבל בחזרה. אוקיי. עוד משהו? יש הסתייגויות?

כן.

מי הגישו הסתייגויות? של ישראל ביתנו. אז אני מעלה את ההסתייגויות של ישראל ביתנו להצבעה. מי בעד? מי נגד? - - -

הצבעה

לא אושר

נדחו והועברו למליאה.

ונשאר לנו החוק. לקריאה השנייה והשלישית צעת חוק הנוטריונים (תיקון מס' 11) (התליית רישיון מרצון), התשפ"ה-2025, של חברי כנסת מיכל מרים וולדיגר, שמחה רוטמן, משה סעדה, דבי ביטון ורון כץ לקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. מי בעד? אחד. מי נגד? אין. מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה

אושר


אושר. רוויזיה תהיה בשעה 15:57. כן, תודה רבה לכולם. הישיבה זו נפסקה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:47.