פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת המדע והטכנולוגיה
09/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון, ט' באדר התשפ"ה (09 במרס 2025), שעה 10:30

סיור הוועדה במרכז הרפואי זיו בצפת

חברי הוועדה: יאסר חוג'יראת – היו"ר
עפיף עבד

ד"ר איריס לייטרסדורף - סגנית מנהל, המרכז הרפואי זיו, צפת

ד"ר דועא בכרי - סגנית מנהל, מרכז רפואי זיו, צפת

היבה ואהב - מנהלת היחידה לפתולוגיה מולקולרית, מרכז רפואי זיו, צפת

ד"ר אלנה בוקובצקי - מנהלת ביוכימיה ואגף המעבדות, מרכז רפואי זיו, צפת

ענבר ביז'נסקי - מנכ"לית תאגיד הבריאות, מרכז רפואי זיו, צפת

ד"ר חלבי מג'די - מנהל מחלקת קרדיולוגיה, מרכז רפואי זיו, צפת

ד"ר נג'יב דאלי - מנהל המכון ההמטולוגי ובנק הדם, מרכז רפואי זיו, צפת

פרופ' ראדי שאהין - מנהל מחלקה נוירולוגית, מרכז רפואי זיו, צפת

נסראללה זהרה - סגן מנהלת בית מרקחת, מרכז רפואי זיו, צפת

נילי פרדיאן - רכזת תחום מחקרים, חברה בגוף המבקר של המחקרים, מרכז רפואי זיו, צפת

עידן הרפז - מוביל תחום החדשנות, מרכז הרפואי זיו, צפת

עופר אברהמי - אחראי תחום המחקרים, תאגיד הבריאות זיו, צפת

עולה זידאן - אחראית תפעול, אגף תקשורת וקשרי חוץ, מרכז רפואי זיו, צפת

סאלח נעראני - יועץ חבר הכנסת יאסר חוג'יראת

יאנס - יועץ חבר הכנסת יאסר חוג'יראת

מעדאת סלמי - יועץ לחבר הכנסת עבד עפיף

שריף עבד - יועץ לחבר הכנסת עבד עפיף

מעיין שבתאי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.







סיור הוועדה במרכז הרפואי זיו בצפת

(התכנסות ודיון)

בוקר טוב לכולם. אני ד"ר יאסר חוג'יראת, יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. אני שמח להיות כאן עם הוועדה בסיור בצפון במרכז רפואי זיו וגם בפקולטה לרפואה. מטרת הסיור של ועדת המדע והטכנולוגיה ללמוד מעט מהמתרחש מבחינת מחקרים, מדע וחדשנות, לשמוע ולנסות גם לעזור בתור ועדה שמבקרת את העבודה של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. אני שמח להיות כאן, זה הסיור הראשון שלי כיושב-ראש הוועדה ואני עושה אותו בצפון כי זו אמירה, חשוב לנו הצפון.

אני רוצה לשים את הצפון בראש סדר העדיפויות שלנו, לקדם אותו מכל הבחינות. באתי היום בכובע של יושב-ראש ועדת המדע, אבל אני גם חבר ועדת הבריאות. והייתי כאן גם במסגרתה. בכל אופן אנחנו מנסים לקדם את הצפון ולעזור לו, לשאוף לשוויון בצפון בנושאי המדע, המחקר והטכנולוגיה וגם בנושא הבריאות.

זו הסיבה שהסיור הראשון שלנו הוא בצפון, ובמרכז רפואי זיו דווקא. הייתי כאן, אני מכיר את בית החולים. כבר כמה שנים שלא ביקרתי כאן ואשמח לדעת מה חדש.

הצטרף אלינו חבר הוועדה, חבר הכנסת עפיף עבד. תיכף נעשה היכרות, כל אחד יגיד מי הוא ומה הוא, מה תפקידו, ונתחיל את הדיון. אתן לחבר הכנסת עפיף עבד להגיד כמה מילים.

אני מברך אותך אדוני היושב-ראש וגם את הסגנית.

סגנית. מנהלת בפועל. זרקא כרגע מנהל את בית החולים. הוא כרגע בארצות הברית בכנס.

אני חבר כנסת עפיף עבד. זרקא חבר טוב שלנו, זכותם לשמור עליו. חשוב בצפון, גם לדעת מה שצריך מבחינת טכנולוגיה ומדע, להשוות את הצפון למרכז. זה חשוב מאוד כי השמועות שאנחנו בצפון סוג ב', המרכז זה סוג א'. לגבי השמועות שאצלנו זה מגזר - - -. זה סיור ראשון שלי כחבר כנסת חדש מטעם הליכוד, חשוב לנו מאוד להיות איתכם ולצידכם ונסייע לכם בכל הדרוש.

אני ד"ר איריס לייטרסדורף, סגנית מנהל המרכז הרפואי זיו. המנהל הוא פרופ' סלמאן זרקא שכולם מכירים אותו כפרויקטור הקורונה. בואו נעשה את הסבב כדי שנוכל להתקדם. אני מברכת אתכם, אנחנו אכן חושבים שצריך לתת מיקוד לפריפריה ולצפון בפרט. היינו כאן רפואה בחזית, ראינו את הפערים שקיימים. נתנו שירותים תוך כדי הלחימה, תוך כדי הטיפול בפצועים. לא רק שנתנו שירותים, גם פיתחנו את השירותים כי החלטנו שאין זמן לחכות, הרפואה מתקדמת, הבריאות עלולה להתדרדר ככל שנחכה. היינו אחרי קורונה שבה חיכינו ועכשיו מלחמה. אמרנו, אנחנו רצים.

לשמחתי הצלחנו לפתח כאן שירותים ולפתוח מרפאות חדשות עם הרבה ציוד, טכנולוגיה חדשה וקליטה של כוח אדם איכותי מאוד והחברים שלי כאן יספרו על זה, כאשר היד עוד נטויה ויש לנו צרכים רבים כדי להגיע לרמה של שאר אזורים בארץ. נשמח לכל סיוע שנוכל לקבל, הן מבחינת הציוד, מימון, כוח אדם, העדפה לפריפריה. אנחנו איתכם, שמחים שאתם איתנו, תודה.

שלום לכולם, שמי היבה ואהב אני מנהלת את היחידה לפתולוגיה מולקולרית.

שלום, שמי ד"ר אלנה בוקובצקי, אני מנהלת ביוכימיה ואגף המעבדות.

שלום, בוקר טוב. שמי ענבר ביז'נסקי ואני מנכ"לית התאגיד.

שלום וברכה, שמי נילי פרדיאן. אני רכזת של תחום המחקרים וגם חברה בגוף המבקר של המחקרים.

אני עידן הרפז. מוביל את תחום החדשנות במרכז הרפואי.

שלום לכולם, אני סאלח נעראני, היועץ של חבר הכנסת חוג'יראת.

שלום לכולם, שמי עופר אברהמי. אני אחראי על תחום המחקרים בתאגיד הבריאות זיו.

שלום רב, אני נסראללה זהרה, סגן מנהלת בית מרקחת.

אהלן, אני ינאס, יועץ של יושב-ראש הוועדה.

ד"ר חלבי מג'די, מנהל מחלקה קרדיולוגית.

ד"ר נג'יב דאלי, מנהל המכון ההמטולוגי ובנק הדם.

פרופ' ראדי שאהין, מנהל מחלקה נוירולוגית. יכול להיות שעוד מעט נחזור לתפקיד שהיית בו, שקלטתי אותך בעבר, ראש מנהלת המחקר. כרגע היא לא מאוישת. אין לנו ראש מנהלת מחקר, לצערנו - - - באוניברסיטה.

אני עולה זידאן, אחראית תפעול, אגף תקשורת וקשרי חוץ.

מאדת סלמי, היועץ של חבר כנסת עפיף.

שריף עבד, היועץ של חבר כנסת עפיף גם.

הבנתי שאתם רוצים להתמקד בטכנולוגיה, חדשנות, מחקר. בחרתי שבמקום להציג בעצמי, לתת כאן לעמיתים שלי להציג. עמיתות הפעם, ברוב המקרים. בראש העמותה, לכבוד יום האישה, יש כאן צוות נשי מוביל ומנצח. נתחיל מענבר שאחראית על כל התחום של המחקרים ולאחר מכן אלנה, בתחום של המעבדות וטכנולוגיות חדשות שנכנסו. כמובן, מנהלי המחלקות יוכלו להוסיף. הרוקחות גם כן, הם שותפים למחקרים וגם אצלם יש חידושים.

(הצגת מצגת)

מפאת קוצר הזמן, הכנו מצגת קצרה שתסכם קצת על ההתפתחויות במחקר, תמונת מצב וההתפתחויות החדשות במחקר ובחדשנות במרכז הרפואי. נתחיל עם נתונים, יש לנו ועדת הלסינקי, יושב בראשה ד"ר נעים סמעאן, הרכזת, הגב' מירנה זרייק. הוועדה מתכנסת אחת לחודש, לבחינה ואישור של מחקרים חדשים. יש לוח זמנים מסודר, מתוכנן מתחילת שנה. יש לנו את הגוף המבקר מחקרים קליניים, בראשו ד"ר טלי ברטלר, מבקרת – נילי פרדיאן פה לידי, שעובדים לפי תוכנית בקרות שנתית לכל המחקרים, מבצעים בקרה על המחקרים הקליניים ודורשים אחר כך תיקונים, במידה שיש ממצאים וצריך לתקן.

בשנת 2023 הוגשו 80 מחקרים חדשים לוועדת הלסינקי, זה יפה מאוד לבית חולים בסדר גודל שלנו עם האתגרים שיש לו, מהם 22 היו ביוזמה מסחרית. בשנת 2024 הוגשו 87 מחקרים חדשים, קודם כל זו שנת מלחמה, 17 מהם 17 ביוזמה מסחרית. הקושי שלנו הוא להביא לפה מחקרים של חברות מסחריות שמהווים התנעה ומימון למחקרים אקדמיים ונוכל להרחיב על זה קצת בהמשך. היום מתבצעים במרכז הרפואי 204 מחקרים, מהם 55 מחקרים ביוזמה מסחרית.

ד"ר נעים סמעאן יושב-ראש הוועדה הוא נוירולוג בכיר, מנהל היחידה לשבץ מוחי.

מבחינת תמיכה במחקר הקליני, בעיקר אקדמי, אנחנו נותנים מענקי מחקר פנימיים, בתוכנית סיוע באיתור כתיבת גרנטים חיצוניים, סיוע בעריכה לשונית, מימון בהכנת פוסטרים להצגה. סיוע בפרסום מאמרים, גם מבחינת מימון, סיוע בהגשה לוועדת הלסינקי ובמהלך המחקר, כל הנושא של הרגולציה, הכשרות וקורסים מסובסדים.

קשה לעשות מחקר אקדמי יזום של צוות רפואי כשאין לזה מספיק תשתיות ועזרה, בעיקר נושא של זמן מוגן בביצוע מחקר. אפשר לתת זמן מוגן לביצוע מחקר כשיש כוח אדם. אפשר לגבות ולתת אנשים, לשחרר אותם לבצע מחקר. כשיש חוסר בכוח אדם או קושי בגיוס כוח אדם, קשה מאוד לתת זמן מוגן למחקר. מבחינת כוח אדם תומך במחקר, יש לנו 12 מתאמות ומתאם מחקר. יש לנו רוקחת ייעודית לטיפול בתרופות מחקר, זה טיפול קצת שונה, קצת אחר מהטיפול הרגיל, קצת דורש יותר רגולציה.

יש לנו מינהלת מחקר, המטרה של המינהלת היא לקדם ולעודד מחקרים אקדמיים ברמה גבוהה. כמו שאמר פרופ' שאהין, אין כרגע, ראש המינהלת, התפקיד לא מאויש. יש שם עוזרות מחקר שהן PhD שעוזרות גם מעט בעבודה על ה-Bench, סטטיסטיקאית ומנהלת ענף מחקר שזו התעסקות עם כל האדמיניסטרציה, וחוקרת נוספת שהיא PhD.

מבחינת המכשור במעבדות המחקר, אני מניחה שאתה מכיר את המכשור הזה טוב ממני. יש לנו מכשור שהוא יחסית די בסיסי שקיים על כל Bench שמתעסק עם תרביות, תאים, PCR, גנטיקה וכו'. מכשירים רבים חסרים לנו והיינו רוצים מאוד להוסיף אותם כדי להעלות ולשדרג את הנושא של מחקר מנגנון, שהוא המחקר המדעי שאנחנו עושים לצד המחקר הקליני שהוא משלים שלו, הוא חלק ממנו.

תוכנית מיוחדת מאוד כאן ומטרתה לעודד את המחקר המדעי האיכותי היא תוכנית כוכבי מחקר, בהובלת מינהלת המחקר. מטרתה לספק תמיכה טכנית וכלכלית עבור פרויקטים נבחרים, מחקריים, של הסגל הרפואי. יוצא קול קורא, מזמין את הצוות הרפואי להגיש מחקרים בתוכנית מיוחדת שתאפשר תמיכה כספית, מדעית, אדמיניסטרטיבית, וכמובן נושא חשוב מאוד, זמן מוגן להתעסק במחקר. המטרה שלנו לתת טיפול לאוכלוסייה, כדי להתעסק במחקר צריך לייעל לזה זמן.

הייתה לנו דוגמה לכמה פרויקטים מתוך התוכנית של כוכבי מחקר, פרויקטים בגנטיקה, נושאים בפסיכיאטריית ילדים ונוער, טיפול דרך ריצה במחלקות אשפוז נוער, מחקר מעניין מאוד, הוא לקראת פרסום. היה לנו עוד מחקר במלר"ד ילדים, מחקרים באף-אוזן-גרון. השנה אף-אוזן-גרון פרסמו מאמרים רבים, צמיחה מאוד יפה. אעביר את המיקרופון להיבה, שתציג מחקר מתקדם שהיא עושה פה בבית החולים.

היום אספר לכם קצת על העשייה שלנו, על איך הקמנו מעבדה חדשנית, שמביאה את הרפואה המודרנית לצפון, אילו בדיקות ומחקרים אנחנו מבצעים ומהם האתגרים העומדים בפנינו.

הרפואה המודרנית עוברת היום שינוי דרמטי, ממודל כללי של טיפול אונקולוגי אנחנו מתקדמים לרפואה מותאמת אישית, שבה ניתוח הפרופיל המולקולרי של החולה מאפשר לנו זיהוי מוקדם ופרוגנוזה מדויקת יותר. זאת בנוסף לזיהוי מוטציות שיכולות להשפיע באופן ישיר על הטיפול.

בגרף אנחנו רואים שסל התרופות המותאמות למוטציות גנטיות הולך וגדל בקצב מהיר. אם בשנת 1999 היה מספר בודד של תרופות מותאמות למוטציות גנטיות, היום יש הרבה יותר. למעשה כיום, 73% מהתרופות לחולים האונקולוגים מבוססות על סמנים ביולוגיים, ביומרקרים. המשמעות ברורה – מי שאין לו גישה לבדיקות מולקולריות מתקדמות, נשאר מאחור. לכן במרכז רפואי זיו הקמנו לאחרונה מעבדה לפתולוגיה מולקולרית כדי לשנות את זה ולאפשר גם לתושבי הצפון לקבל את הטיפול הטוב ביותר, בזמן הקצר ביותר וללא צורך בנסיעות ארוכות.

המעבדה שלנו מצוידת במכשור המתקדם ביותר, כולל מכשיר ריצוף בטכנולוגיית NGS, או בשמה המלא, Next Generation Sequencing, כדי לאפשר לנו לבצע בדיקות מולקולריות ברמה הגבוהה ביותר ולפי הסטנדרטים הבין-לאומיים של ה-NCCN Guidelines.

במעבדה אנחנו מבצעים בדיקות מהירות לזיהוי שינויים גנומיים ברזולוציה גבוהה בגן בודד. אנחנו מבצעים בדיקות מהירות במכשיר שנקרא Idylla, בודקים מוטציות שכיחות בגן EGFR, כולל מוטציית עמידות מרכזית T790M, שהיא רלוונטית לחולי סרטן ריאה בקרב לא מעשנים. בנוסף אנחנו בודקים Microsatellite instability, בדיקה שלפי חוזר מנכ"ל הרפואה, כל חולה סרטן מעי גס וחלחולת וכל חולות סרטן האנדומטריום עד גיל 70, זכאים לבדיקה זו.

אנחנו מבצעים פיוז'יונים ברמת RNA בגנים של - - -, ומוטציות השכיחות בגן PIK 3CA - - - שהן רלוונטיות לחולות סרטן שד שהן HER2 negative ER positive. - - - לאחרונה אנחנו בתהליכי סיום של ולידציה של פאנל מתקדם שנקרא, Onco micro comprehensive essay, בטכנולוגיית NGS, פאנל שבודק מעל 500 גנים שהם - - - הוא מתאים לכל הגידולים המוצקים, בודק גם DNA גם RNA, בודק מוטציות מסוג Single nuclear variation, בודק גם פיוז'יונים, בודק Microsatellite instability ועומס מוטציות בגידול. כל זה הוא בודק בדגימה אחת בפעם אחת, ומאפשר לנו לראות את התמונה המקיפה והמלאה של הפרופיל המולקולרי של החולה. עם לקיחת ביופסיה, התוצאה מתקבלת בערך תוך עשרה ימים.

כאן בצפון, מה מתאים, מה יש כאן לעומת אוכלוסיות אחרות? כך אנחנו מתאימים את הטיפול בדיוק למאפיינים של האוכלוסייה כאן. בגלל זה הייחודיות שכאן יש מחקר ונגישות למחקר, אפשר לעשות את הדברים האלה כאן ובמהירות, לתת את הטיפול המתאים. אחרת יגידו לי "בואו, תעשו בשיבא או באיכילוב את המחקר, תקבלו את התוצאות ותיישמו". אבל זו לא אותה האוכלוסייה. - - - גדרה, חדרה זה עוד יותר - - - אך זו לא אותה אוכלוסייה.

בתקופה האחרונה היו לאימי - - - כולם אמרו לי, "קח אותה לשיבא. אתה רוצה שישאירו אותה חיה? קח אותה לשיבא". לכן אמרתי שאני מבין את ההרגשה של להיות סוג ב' בצפון.

למרות הלחימה, והיה פה קשה. תוך כדי לרדת למקלטים, לא לרדת למקלטים, לרוץ, אמרנו, בכל זאת החלטנו לקנות את המכשירים. היבה התחילה, אנחנו ממשיכים עם זה ומתקפים ובעבודה מול משרד הבריאות כדי לקבל את כל האישורים וקיבלנו.

אנחנו המעבדה היחידה בארץ או בין הבודדות, שיש לה אישור לזה. עשינו הכול לפי כל האישורים שלא יהיו עיגולי פינות. הכול לפי כל האישורים. אנחנו עושים את זה, כבר עובדים, זה עובד, זה פעיל. האוכלוסייה פה היא אחרת, אם לא נביא את זה לכאן, לא יהיה לה. זה לא שילכו למרכז, הם פשוט לא ילכו.

השלבים הבאים שלנו כוללים התאמת בדיקות אישיות. כידוע, גידול סרטני הוא דינמי, ומוטציות חדשות עשויות להיווצר כל הזמן, לכן אנחנו רוצים לפתח עבודת יד אישית של פאנל, מותאם לצרכים הקליניים, שיאפשר מעקב אחרי התפתחות מחלה, אחרי תגובה לטיפול וגם לזיהוי מוטציות עמידות. בנוסף, אנחנו רוצים לבחון ולעשות ולידציה לביופסיה נוזלית, או ל-Circulating tumor DNA, לניטור מחלות בזמן אמת ולבצע מחקרים חדשניים עם תרומה משמעותית למדע ולקליניקה.

נכון להיום אני בתחילתו של מחקר בתחום המולקולרי בהנחייתם של פרופ' אבירם ניסן ופרופ' ג'מאל זידאן, בשיתוף פעולה עם מכון ויצמן ובית חולים שיבא תל השומר. נושא המחקר הוא זיהוי המנגנונים המולקולריים והמיקרוביאליים הייחודיים לתאי טבעת חותם של מערכת העיכול, או בשמו המדעי, Signet rings cell cancer. זהו תת-סוג נדיר של אדנוקרצינומה מפרישת ריר, המאופיין בהצטברות ריר בציטופלזמה, מה שגורם לדחיקת הגרעין לשוליים ויצירת המבנה האופייני של טבעת חותם שאפשר לראות בשקפים.

זה גידול אלים במיוחד, הוא מתפשט מקומית ובאופן מהיר, עמיד לטיפולים סטנדרטיים ומאופיין בפרוגנוזה גרועה. מה שמייחד אותו, שהוא שכיח יותר בצעירים בהשוואה לגידולים אחרים של מערכת העיכול. לרוב מתגלה בשלבים מתקדמים כאשר אפשרויות הטיפול מוגבלות. שכיח יותר אצל אנשים שיש להם מחלות מעי דלקתיות. אין לו פרופיל מולקולרי מוגדר ואינו מקושר לתסמונות גנטיות. הטיפולים הקיימים היום מבוססים על פרוטוקולים שניבנו עבור גידולים אחרים, מה שאומר שהם לא בהכרח מתאימים לגידול הזה.

הספרות המדעית לא מספקת תשובות עבור המנגנונים שמובילים את האגרסיביות והעמידות של המחלה, של הגידול. לכן אנחנו משערים של-Signet rings cell cancer יש מאפיינים מולקולריים ומיקרוביאליים ייחודיים ושונים משאר הגידולים במערכת העיכול.

בהתבסס על השערה זו ניסחנו מספר שאלות מחקר. מה הם המאפיינים המולקולריים הייחודיים ש-cancer בהשוואה לאדנוקרצינומות אחרות? כיצד הפרופיל המיקרוביום שונה מגידולים ספורדיים אחרים במערכת העיכול? כיצד ניתן לשלב נתונים מולקולריים ומיקרוביאליים וקליניים כדי להבין את מנגנוני המחלה? האם ניתן לזהות סימנים ביולוגיים בעלי ערך פרוגנוסטי או טיפולי?

כדי לענות על שאלות המחקר ולנסות להבין את המנגנונים שמובילים את המחלה, אנחנו בוחנים שלושה היבטים מרכזיים. אחד, אנחנו עושים איתור מולקולרי של הגידול במטרה לזהות ביומרקרים ייחודיים וספציפיים ל-Signet Ring Cell Cancer. בשלב השני, נעשה אפיון פרופיל המיקרוביום במטרה לזהות חתימה חיידקית ייחודית. בשלב השלישי נעשה קורלציה של נתונים עם שלב ראשון ושני, עם נתונים קליניים במטרה לפתח גישות טיפוליות שמותאמות יותר וממוקדות יותר.

בשלב הראשון לקחנו 130 דגימות של- Signet Ring Cell Cancerשל מערכת העיכול ו-130 דגימות ביקורת מותאמות מ-Sporadic Adeno Carcinoma כאשר לכולם יש לנו נתונים קליניים. בשלב הראשון בחנו את הפרופיל המולקולרי, רק ב-50 דגימות. מצאנו שיש דפוס מוטציות שונה ב- Signet Ring Cell Cancer בהשוואה לגידולים ספורדיים. אפשר לראות שב-31% מהדגימות זיהינוmicrosatellite instability בשיעור גבוה בהשוואה לגידולים הספורדיים, וב-27% מהדגימות יש מוטציה ב-K-Ras מה שיכול להצביע על מסלולי התפתחות שונים של הגידול.

במקביל ביצענו אבחון של הרכב המיקרוביום, במדגם קטן אומנם, עשר דגימות של-Signet rings cell cancer מהמעי ועשר דגימות ביקורת מותאמות. גם כאן מצאנו שיש הבדלים משמעותיים. זיהינו ב-Signet rings cell cancer, העשרה של חיידקים מסוג Clostridiales, שיודעים בתפקידם שהם מובילים או מקדמים גידולים וגם מדכאים את מערכת החיסון. מדובר בתוצאות ראשוניות ובמדגם קטן ומצומצם אך כבר עכשיו אפשר לראות שיש שינויים משמעותיים בין Signet rings cell cancer לבין אדנוקרצינומות אחרות. זה מחזק את ההשערה שלנו ומראה את החשיבות להמשך המחקר כדי להבין את המנגנונים הייחודיים של גידול זה.

מה שזה מראה בעיקר, זה שכאשר אנחנו מחליטים לעשות את זה וכשיש רצון, ואנחנו מגרדים את המשאבים ומתעקשים על כוח אדם איכותי – אנחנו מצליחים ויש לנו תוצאות. יש מה לעשות כאן ואיך להמשיך את זה הלאה. אנחנו יכולים ומסוגלים לעשות את זה ואנחנו רוצים לעשות את זה, וחשוב שנעשה את זה כאן.

המחקר שלנו פורץ דרך בכמה היבטים. אחד, זה המחקר הראשון שחוקר את הרכב המיקרוביום בגידולי Signet rings cell cancer במערכת העיכול. עד כה היה מחקר אחד שהתמקד רק בגידולי קיבה. אנחנו משלבים גנומיקה, מיקרוביום ונתונים קליניים, זה שילוב גישות חדשני, שעשוי לחשוף מנגנונים חדשים שלא הכרנו אותם עד כה. התוצאות של הבדיקה שלנו עשוי להשפיע על סרטן ועל סרטן בכלל. אם נצליח לזהות מנגנונים חדשים, נצליח להשפיע על עוד מחלות נדירות ונצליח לפתח ביומרקרים שיסייעו לנו להתאים את הטיפולים ולמקד אותם.

סממנים שיאפשרו לנו לזהות וגם לעקוב אחרי תגובה לטיפול, התפתחות של מחלה נוספת.

זה עוד מחקר מעניין שנתחיל אותו בקרוב, לצערי כבר הגשנו לגרנט שלא התקבל. הנושא הוא גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, אתגר בלתי פתור. כידוע סרטן המעי הגס הוא אחד הסרטנים השכיחים והקטלניים ביותר, כאשר סיכויי ההחלמה תלויים מאוד בשלב שבו מתגלה המחלה. לפי הספרות, כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי יכולים להגיע עד 90%. כיום בדיקת הסריקה האמינה ביותר היא קולונוסקופיה אך היא בדיקה פולשנית, יקרה, כרוכה באי-נעימות ומבוכה, לצד הכנה ארוכה וצום. ידוע שרק 50%-70% ממי שאמורים לעבור בפועל בדיקות תקופתיות לאיתור סרטן מעי הגס, אכן נבדקים בפועל.

בעיית חוסר ההיענות היא בעיה עם השלכות שליליות על בריאות המטופל וגורמת לבזבוז ניכר במשאבי מערכת הבריאות, לכן במטרה לקדם את הבריאות, את איכות הבריאות ולהגביר את ההיענות אנחנו מציעים שימוש בבדיקה פשוטה, בדיקת דם לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, כתחליף לבדיקות סקר הקיימות היום.

אחרי שגיבשנו רעיון, כתבנו פרוטוקול וכתבנו גרנט ובדיוק אושרה בדיקה כזאת על ידי ה-FDA הבדיקה שאושרה היא עם רגישות נמוכה לפוליפים טרום-סרטניים ולפוליפים מתקדמים. במחקר שלנו נתמקד לא רק ב-ctDNA, גם ב-ctRNA, זה גם חידוש. נגלה ביומרקרים שנמצאים בשלבים המוקדמים של המחלה וגם בפוליפים טרום-סרטניים. ידוע גם בספרות, שגם בשלבים האלה יש - - -

היום שולחים בדיקה לארצות הברית, היא לא בסל התרופות, היא עולה 18,500 שקל.

לא יודעת, אך אני יודעת על איזו בדיקה אתה מדבר. היום כדי שבדיקה חדשה תצליח, אתה צריך להתחרות בבדיקות הקיימות בשוק. הבדיקה הזאת שאתה אומר, היא בדיקה לא נעימה, פחות נוחה מבדיקת דם. אנחנו מנסים להגיע לבדיקה שהיא זולה, נגישה, פשוטה, שתהיה פשוטה מהשיטות הקיימות.

אנחנו יכולים לקחת את הבדיקה פה, ולשלוח אותה למעבדה מורשית בארצות הברית. - - - יש עוד בדיקות שאנחנו בארץ עושים - - - ובחוץ לארץ כבר עושים בדם, בדיקה לאלצהיימר, הסיכון לאלצהיימר, לפתח דמנציה. זה נושא שדנו בו בסוף שבוע האחרון - - - נושאים שאנחנו חושבים ואיך אנחנו יכולים להנגיש עוד יותר את השירותים.

אומר לפרוטוקול שהצטרפה אלינו ד"ר דועא בכרי, עד לפני חודש היא הייתה מנהלת מחלקת ילדים. היא עצמה המטו-אונקולוגית. היא עכשיו סגנית מנהל המרכז, סגנית נוספת סגן מינוי בפועל.

עיקר מטרת המחקר היא לזהות ביומרקרים פוטנציאליים הנמצאים ברקמת הגידול בדם אשר מראים דפוסי גידול שונים בין חולי סרטן לבין אנשים בריאים ולפתח כלי אבחון מבוסס בדיקת דם, שיכול לזהות בדיוק חולים עם סרטן מעי הגס בשלביו המוקדמים, תוך שמירה על ספציפיות ורגישות גבוהות.

כדי להשיג את בדיקת המחקר שלנו, את המחקר הזה נבצע בשלושה שלבים. בשלב ראשון נבצע סריקה של מאגרי מידע גנומיים כמו Cosmic - - -, ו-Cancer Genome Atlas. נבחן ונזהה 100 ביומרקרים הכי חזקים ומבטיחים לשלבים המוקדמים של סרטן המעי הגס.

נבחן אותם בדגימות רקמה מחולי סרטן מעי גס בשלבים המוקדמים וננסה לזהות חמישה ביומרקרים הכי חזקים, שאותם נבדוק בדגימות דם מחמש קבוצות של חולים, במטרה להאריך את היכולת שלהם לשמש כביומרקרים לזיהוי מוקדם של סרטן המעי הגס. לצערנו, גם במחקר הרפואי בפריפריה, אנחנו מתמודדים עם חסמים משמעותיים כגון מחסור בזמן כתוצאה ממחסור בכוח אדם, זמני גיוס משתתפים ארוכים עקב פיזור אוכלוסייה נמוך, פחות גישה לתשתיות תומכות מחקר, קושי בקבלת מענקים, כי רוב המענקים מועברים לבתי חולים, שהם עם מחלקות מחקר מוכרות.

תעשיית התרופות נוטה להעדיף מרכזים רפואיים עם תשתית מחקרית חזקה. לפעמים המחקרים בפריפריה דורשים גם מימון לוגיסטי נוסף כמו הסעת מטופלים, שליחת דגימות למעבדות חיצוניות וקושי בגישה למרכזי נתונים גדולים, ביג דאטה ומאגרי מידע אגרונומיים מתקדמים. פעמים רבות אנחנו תלויים במרכזים רפואיים גדולים, כמו במחקר שאני עושה. אני עושה אותו עם שיבא כדי להשיג תרומות, יש קושי בגיוס מימון למחקרים באמצעות תורמים.

למרות כל האתגרים האלה החזון שלנו הוא להוביל את הרפואה המולקולרית בצפון ברמה הגבוהה ביותר, בדומה למרכזים הרפואיים הגדולים. אנחנו רוצים להוביל מחקר פורץ דרך בין-לאומי עם שיתופי פעולה עם גופים בין-לאומיים, להקים מאגרי נתונים מולקולריים לקידום מחקר הסרטן ולקדם את הטיפולים המותאמים אישית במטרה לשפר את איכות הטיפול עבור החולים האונקולוגיים.

חרף האתגרים בפריפריה והמלחמה ברמה הלאומית, הצלחנו להקים מעבדה מתקדמת עם ציוד חדיש. המעבדה מציעה שירותים מדויקים ומהירים. המעבדה שלנו מהווה הוכחה שאפשר להנגיש רפואה מותאמת אישית גם מחוץ למרכזים הרפואיים הגדולים או להוביל מחקרים חדשניים המשפיעים ישירות על הפרקטיקה הקלינית. עם תמיכה נוספת, נוכל להרחיב את הפעילות שלנו, לשפר את הנגישות למחקרים ולצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז. המטרה העליונה שלנו היא טובת המטופל ואנו מחויבים להעניק לו את השירות הטוב ביותר גם בפריפריה.

עוד נקודה להדגיש את הסיבה לעשות את המחקר כאן. הרי יכולנו לעשות את כל המחקר בשיבא או בכל מרכז אחר ולהביא את התוצאות לכאן. אך כפי שאמרנו, האוכלוסייה שלנו שונה, רב-גונית, מורכבת מתרבויות רבות, קהילות מובחנות. האנשים נמצאים בתוך הקהילה שלהם עם מאפיינים גנטיים, מאפיינים חברתיים שונים ומה שקיים פה, לאו דווקא שווה למה שקיים במרכז או אפילו במדינות אחרות. כשאנחנו מקבלים את תוצאות המחקרים מארצות הברית ואירופה, זה לא תמיד מתאים למה שקורה כאן בצפון, לאוכלוסייה שלנו.

עוד סיבה, נניח שעשינו מחקר בשיבא, אפילו ברמב"ם. לאוכלוסייה קשה מאוד להגיע לשם, המעבדה לא נגישה. ממג'דל שמס, לנסוע לדוגמה למחקר אפילו רק ברמב"ם, לא עד המרכז – זו נסיעה של שעות בדרכים הלוך ושוב. בגשם, בחורף, תוך כדי לחימה, ראינו. זה לא בדיוק שאפשר להגיע למחקר בפשטות.

במחקר יש תרופות מתקדמות בהשוואה למה שיש היום בידינו. אם המטופלים כאן, הם לא מגיעים למרכזים הגדולים שעושים מחקרים וזה מוריד את הנגישות שלהם לתרופות מתקדמות מאוד, טכנולוגיות מתקדמות מאוד שהיו יכולות לשפר את מצבם. זו בדיוק המשמעות, פגיעה בבריאות שלהם. לכן אנחנו רוצים להקים פה את המחקרים ורוצים לעשות את זה כאן כדי לאפשר קבלת טיפולים מתקדמים מאוד גם כאן.

זה מקשר לנושא הבא, כוח אדם איכותי. יש לנו כבר שמונה בתי ספר לרפואה, והיום רופאים רוצים להיות רופאים חוקרים. אני למדתי באוניברסיטה העברית, הייתי בהדסה, את מדעי היסוד שלי עשיתי ב"ליל פסטר", מכון פסטר בצרפת. יש לי את הראייה הזו, וזה מושך אנשים טובים. ברגע שיש פה מעבדות מחקר ומחקר בסיסי, אנשים טובים רוצים לבוא לכאן, אחרת איך אני מושכת אותם לפריפריה? איך אני לא הופכת להיות בית חולים עירוני, שמספק רק את הבסיסי ביותר?

אני רוצה להביא לכאן אנשים טובים כמו שהבאנו את פרופ' אבי ניסן שהיה בהדסה, ואז בשיבא לפני שהוא פרש לפנסיה, הוא חשב לעבור ליוון לגדל זיתים. פרצה המלחמה ומשכנו אותו לכאן והוא הקים כאן מעבדה של חדשנות שנותנת את הטיפול החדשני ביותר בארץ לסרטן במערכת העיכול, זה ניתן כאן.

אם לא היינו מאפשרים לו לפתוח כאן עם היבה את המעבדה שלו עם כל החדשנות, הוא לא היה מגיע לכאן. כדי למשוך לכאן אנשים טובים אני חייבת לאפשר להם, שיהיו להם מעבדות, שיעשו פה מחקרים, שיוכלו להתקדם. גם הסקרנות האינטלקטואלית שלהם, שיהיה לה מענה פה ושלא יצטרכו לעשות כל יום אותו הדבר.

אם לא נאפשר את זה, לא יגיעו, זו בדיוק הנקודה. מכאן אני צריכה לדעת איך אני נותנת להם את הזמן הזה. אם הוא מגיע והוא מנהל האגף הכירורגי ולא אתן לו זמן למחקר, אלא רק לנתח, לנהל, ולראות מה קורה בחדרי ניתוח, מתי הוא יעשה מחקר? בשישי-שבת? זה לא עובד. אנחנו צריכים יותר תקנים של כוח אדם רפואי איכותי, כדי שנאפשר להם את הזמן לשבת ולחקור.

אתייחס לנושא כוח האדם, בזה אני מאמין, ההשקעה הטובה ביותר בכוח אדם היא בכוח אדם מקומי. כי אם נביא אנשים טובים מבחוץ לכאן, יש סיכוי שהם יעשו סבב בבית החולים, יתקדמו מעט, אבל בראש מעייניהם תמיד תהיה החזרה למרכז בשביל להתקדם מקצועית. אני אומר את זה מניסיון. לכן בשלב הראשון יש להכשיר את האנשים שכאן ולהשקיע בהם, באלה שנמצאים כאן בפריפריה. כי הם אלה שיישארו כאן, הם לא יעזבו את המקום. רופאים, חוקרים, יש רבים.

הבעיה מעל הכול ולצד הכול היא בעיית תקציבים, כסף ותקנים. כי כאשר מציעים להם במקום אחר שכר טוב יותר, הם לא יישארו בבית חולים זיו אלא ילכו לשיבא, לאיכילוב. לכן חשוב להכשיר ודווקא עכשיו, כאשר המרכז הרפואי זיו נהפך למרכז-על, יש הזדמנות להכשיר אנשים רבים מכאן. יש כאן, ואני מכיר רבים, גם כוח רפואי, גם רופאים, גם בוגרים בכל מקצועות הרפואה. כמובן טוב שיגיעו אנשים טובים, אבל צריך גם להשקיע בבני הצפון שיישארו כאן.

בנוגע לנושא המחקר והחדשנות, אין ספק שאם יש מרכז חדשני והשקעה במחקרים, אפשר למשוך את האנשים. אנחנו יכולים להראות כאן לאנשים מה שיש לנו להציע ומה שאפשר לעשות. גם אנשים שהם בני המקום, שנמצאים במקומות אחרים בצפון, יכולים להגיע לכאן בשביל להשקיע.

כמה הצעות מחקר הוגשו בשנה האחרונה, 2024-2023, וכמה מתוכן אושרו ותוקצבו?

כן, היו לנו הצעות מחקר שהוגשו, חלקן התקבלו וחלקן לא. לאחרונה במשרד הבריאות בחרו שלא להגיש מחקר שלנו. זה היה מחקר בנושא של גילוי סרטן ועבדנו עליו קשה מאוד ולא הגישו אותו לרשות לחדשנות. תכף בתוך נושא החדשנות אעביר את הדיבור לעידן, שיוכל לספר מעבר לפרויקט שחשוב לנו להציג ולהראות בתחום החדשנות, גם על פרויקטים שקיבלו מרשות החדשנות תקציב. זה כמו סטארט-אפ, זה בשביל התחלה, עוד חסרנו לפני זה בשביל התשתיות.

יש פה אנשים רבים, יש להם רעיונות טובים, הם רוצים לעשות אותם ואת דמי ההתחלה אפשר לתת, זה בסדר, גם בשביל להתחיל בכוחותינו, ואז יש תשתית להמשך. שם הרבה פעמים אנחנו נתקעים, כשמדובר על תקציבים משמעותיים יותר, מכשור וכדומה, וכמובן אני חוזרת למקום של כוח אדם. כבר אחזור לשאלה שלך, ברשותך.

אחת המשימות החשובות שלנו, התחלנו ליישם אותה בשנת 2024, זה להפוך את המרכז הרפואי למרכז שחושב חדשנות. מרכז שרוצה להכניס טכנולוגיות חדשות, שהצוות, מכל הסקטורים, אחיות, רפואי, פרה-רפואי, מעלים נושאים שיכולים לקדם את בית החולים. האנשים פה מצוינים, יש להם רעיונות מצוינים, אנחנו רק צריכים לעזור להם לממש אותם. כדי לצאת מהעבודה השגרתית של היום-יום ולממש רעיונות חדשים, צריך עזרה, צריך סיוע, צריך להראות להם את הדרך.

החלטנו להקים פה מרכז לחדשנות, קלטנו צוות חדשנות. נמצא פה עידן הרפז שמוביל חדשנות, יש לו ניסיון רב, והמטרה שלנו הייתה לשנות תרבותית את החשיבה לארגון חושב חדשנות. זה לא קל לעשות שינוי תרבותי בארגון. לחשוב איך כן. למצוא פתרונות, לראות איך אפשר לשנות, לבוא עם הרעיון ולהוציא אותו לפועל. זה לא פשוט, קודם יש שינוי בחשיבה. אחד הדברים שעידן הוביל אלה חיבורים לחברות רבות ותעשייה בסביבה שלנו, כדי להתחבר לכל מיני גורמים שיכולים לעזור לנו בשיתופי פעולה לשנע את התהליך הזה של החדשנות ולקדם אותו.

המיקוד שלנו בפרויקטים שרלוונטיים למרכז רפואי פריפרי, אבל לא רק. עולים פה רעיונות טובים רבים בתוך הארגון, וחלקם תומכים בנושא מרכז רפואי שנמצא במרחק מהמרכז או במרחק מהאוכלוסייה שאנחנו צריכים לתת לה טיפול. אדם מהפריפריה שצריך לקבל טיפול, צריך לנסוע לפחות שעה עד שהוא מגיע למרכז רפואי.

זה החזון שלנו, שיהיה לנו מרכז חדשנות. יש חזון, יש תמונה, אבל בניין עדיין אין. אנחנו כרגע בשיטת הכיסא החם, מתפנה כיסא ליד מחשב, ממש כך, עידן מגיע ויושב עליו, או במשרד. אנחנו ממש מתקשים בתשתיות, צריכים עזרה בלקדם אותן. חדשנות נולדת מחיבור של אנשים, שישבו ביחד, יחשבו ביחד, אבל בשביל זה צריך מקום. פה אנחנו מעט מאותגרים.

צריך בניין, צריך להשקיע את התשתיות, לבנות אותן לפני, כדי שאנשים יוכלו לשבת - - - אנחנו פותחים כאן שירותים חדשים ואומרים "רגע, אל תפתחו כי אין לי איפה לשים את האנשים". אנחנו קולטים ומפתחים עוד ועוד מרפאות ואין לי איפה לשים אותם.

הבאתי לפה דוגמה של פרויקט אחד. אנחנו מנסים לעשות במה שיש בשלב הבא, אחרי המחקר. מחקר זה בסדר, אבל אחר כך צריך להביא את הדברים לשוק, להראות ולהוכיח, רבותיי, עושים חדשנות בגליל.

בנוגע לגליל, אני מאמין שיש פה יזמות. גם מניסיוני, לא הייתי באזור הזה כבר עשר שנים. יש פה יכולת לחדשנות יוצאת דופן. אנשים בפריפריה הגיאוגרפית הם יותר יזמים בחשיבה מאשר בכל אזור מרכזי.

המצוקה גורמת לנו לחפש פתרונות.

בוודאי. אתה רואה את זה וזה פנטסטי. עכשיו אני יורד לפה. אני יכול לדבר שעה אך כבר רואה את העיניים של ענבר, אז אני נזהר. אנחנו מכירים, הייתי במרכז חדשנות של JVP בקריית שמונה. באנו אליך לפני הקורונה ב-2020, הוצאנו מפה ארבעה פרויקטים, חלק מהם נכנסו, חלק התחילו והקורונה הרסה על הכול.

היא עיכבה.

היא מאתגרת אותנו.

אנחנו פה, ואני אישית מחויב להמשך ולקחת את זה הרבה יותר רחוק. אתן לכם דוגמה, הסיפור הזה, אבחון מוקדם של כיב ברגל סוכרתית, פצעים ברגל סוכרתית, אנחנו מכירים את זה. זו בעיה גדולה, אנחנו במקום האחרון, או במקום הראשון בתחום הקטיעות ה-OECD. אנחנו מדברים על כמות עצומה של קטיעות בגלל כיבים ברגל סוכרתית. זו בעיה גדולה מאוד באזור שלנו ובכלל בישראל, לא רק בישראל, זו בעיה עולמית. אחת הבעיות הגדולות היא אבחון מוקדם של התופעה.

רק להדגיש. אנחנו המחוז הסוכרתי ביותר בישראל. ישראל היא מספר אחת בקטיעת גפיים תחתונות. מה שזה אומר, קרוב לוודאי שאנחנו המחוז הגרוע ביותר. לכן חשוב להביא לכאן מחקר וגם לפתוח מרפאת פצע, מרפאה רב-מקצועית כדי לטפל ככל האפשר מוקדם בפצע שכבר נוצר.

בנוסף לכך רכשנו תא לחץ שעלה ביוקר רב. רכשנו שני תאים והם מתוכננים להיות מותקנים, כבר מחכים. המלחמה עיכבה את השירות הזה. היינו צריכים את האזור שלו לאזור הממוגן. היה שם גן או בית ספר לילדי העובדים באזור. עכשיו עם סיום המלחמה נתקין אותו וננצל את אחד המענים למניעה של פציעות.

היה אמור להיות פרויקט גדול - - - לסוכרת.

הספירה. אתה מדבר על הספירה.

אנחנו גם פתחנו לפני שבועיים נדמה לי את המערך לטיפול וצמצום של השמנה, לטיפול בחולי סוכרת מורכבים, גם מבוגרים וגם ילדים. אחת הזרועות שמרנית יותר, אלה הזריקות שנכנסו היום. כל הטיפול המקצועי עם דיאטנית, עם פיזיותרפיה. וגם בעוד שבועיים יש לנו מרכז בקרה כי אנחנו מקימים, ברישיון משרד הבריאות מרכז גריאטרי לטיפול ניתוחי בהשמנת יתר.

יש שם חולים שיתאים להם יותר הטיפול השמרני של הזריקות, הן עושות פלאים היום, מעל 25% ירידה במשקל. יהיו כאלה שיתאים להם יותר הטיפול הכירורגי ויהיו גם משולבים. אלה דברים שאנחנו מכניסים תוך כדי המלחמה, תוך כדי הכול. פתחנו כבר את הזרוע הזאת. אנחנו חיים גם בזרוע הכירורגית. בקרת משרד הבריאות צריכה להיות כאן ב-19 במרס, ברגע שייתנו לנו אישור, אנחנו מתקדמים גם עם זה.

אתם מבינים את הבעיה, הספקתם לקרוא, זה ברור מאוד. מעניין מאוד הסיפור של לידת הפרויקט הזה. הוא התחיל מההאקתון, שבו השתתפה אחות סוכרתית שלנו שמובילה את התחום.

היא מומחית בסוכרת.

היא רצתה למצוא פתרון - - -

אנחנו מדברים פה על דברים שאני לא בטוחה שהייתי רוצה שהם ידלפו החוצה כי הפרויקט הזה בפיתוח. מה המשמעות של ההקלטה? מפיצים אותה אחר כך? אם כן, הייתי מעדיפה - - -

זה יופיע באתר הכנסת.

אפשר לבקש שלא להקליט.

כי זה קניון רוחני שלנו, משהו שאנחנו מפתחים אותו. לא הייתי רוצה שמחר מישהו ייקח את זה.

או שרק במשפט. עידן, רק משפט.

תדבר בכללי. אל תדבר דבר על זה.

- - - ואנחנו מלאי תקווה שבאחת מהן נצליח למצוא פתרון.

על החלק הזה של מחקר החדשנות, אם יש שאלות.

כשאנחנו אומרים מחקר, זה לא רק הרופא חוקר, אלא יש כאן תשתית שהיא רב-מקצועית החל ממקום וציוד, עבורך דרך המקצועות השונים שצריכים להיות כאן, החל מראש חדשנות, מישהו שיוביל ויודע איך עושים את זה ועבור במעבדות השונות, רוקחות. בסוף, יש כאן תכשירים, אפילו עוד לא תרופות, צריך לדעת גם איך לחלק.

חשוב שכל הזמן תהיה חשיבה משותפת, כי מה שאולי נכון לתחום אחד, פתאום מגלים שזה בתחום הכירורגי יותר, ואולי הנוירולוגים ירצו לבדוק אם גם להם זה מתאים, אולי גם להם יהיה משהו לבחון. מתוך הידע על מחלות כאלה, אפשר להשליך על מחלות אחרות. חשוב מאוד לדבר ולשתף.

זה מאפיין ייחודי כאן, כי אנחנו בית חולים בוטיקי יחסית, והאוכלוסייה מצומצמת ולכן כולם ביחד, זה לא מקום ענק של אלפי עובדים. יש שותפות וחיבור, מדברים יחד, נפגשים במסדרונות אלה עם אלה. מדברים ומשתפים רעיונות מתחומים שונים. זה בניגוד לבית חולים גדול שבו כל מקצוע ממוקם בנפרד, והחשיבה המשותפת הזו פחות מתקיימת בו באופן טבעי. אז יש גם יתרונות לגודל שלנו.

דבריי יהיו סוג של המשך לדברים שכבר נאמרו ופורטו. אך חשוב מאוד לציין את השירותים שפיתחנו, הדברים שהכנסנו, גם בזמן הלא פשוט בשנה וחצי-שנתיים האחרונות.

ראשית, פתולוגיה מולקולרית, היבה הסבירה ופירטה גם על המחקר, כאן תוכלו לראות את המעבדה שהוקמה מאפס. גם מכשיר לבדיקות מוטציות נקודתיות ומכשיר עם טכנולוגיה של NGS, זה משהו חדש לגמרי.

פתולוגיה דיגיטלית היא שלב נוסף שאנחנו מתקדמים אליו, דיגיטליזציה על כל יתרונותיה נותנת מענה מבחינה מקצועית. כולם מודעים לבעיה של רופאים פתולוגים.

משאב הולך ונעלם.

משאב לא נפוץ. וגם נושא התקשורת בין מרכזים, תיעוד - - - ויצירת גיבויים. כמובן, זה בתמיכה של מועצת לאומית לפתולוגיה, פה כן יש ציון של העלות.

זו תמיכה שאומרת, "חשוב מאוד לעשות את זה, אבל את הכסף תמצאו לבד".

מדובר על הסכום הזה כולל תוכנה.

לא בדיוק סכום מזערי, 500,000 אירו.

שזה סורק לתוכנה.

כשאתה אומר, ותיכף אלנה תפרט את כל הטכנולוגיות שהכנסנו בשנה וחצי האחרונות, זה עוד 500,000 אירו, זה עולה הרבה. ד"ר - - - הסתכל על המכשיר לאיתור תאים שהכנסנו ואמר "שלנו הטוב ביותר בארץ", אני מצטטת.

גם בתחום הגנטיקה, זו עוד טכנולוגיה של ה-NGS. עם כל המצב והמלחמה, המעבדה מבצעת - - - פיתחה והכניסה סקר אחיד, לפי הנחיה של משרד הבריאות. זו טכנולוגיה חדשה, טכנולוגיית NGS זו השקעה מאוד משמעותית.

ושוב, לא תמיד היא רווחית. בואו נגיד את האמת, אנשי הכלכלה אמרו שלא בטוח שאנחנו אפילו מכסים את העלויות. מצד שני, מסקר גנטי שנעשה לכל הנשים והגברים, זוגות בגיל הפוריות, כדי לדעת מה המצב ולדעת לכוון אותם למכון גנטי ולהמשך החלטות, לא ייתכן שלא נכניס את זה. אנחנו רוצים לתת את זה לאוכלוסייה שלנו, אחרת זה לא יתקיים, הם לא יעשו את זה ולא ידעו ויימנעו מהם השירותים האלה.

עוד דבר שהכנסנו למעבדה בגנטיקה, ואנחנו בית החולים היחידי בארץ שמבצע את הבדיקה הזו נכון להיום, זו בדיקה מולקולרית, מבוססת על טכנולוגיית Real Time PCR, היא נקראתBladder cancer, זו בדיקה לחולים עם סרטן כיס השתן. בארצות הברית ובאירופה כבר מבצעים את הבדיקה הזו. המחשבה היא על ציסטוסקופיה, שזה טיפול חודרני, לא נעים וגורם לנשירה מסיבית של מטופלים. הבדיקה תעזור אם לא לבטל לגמרי את הצורך בציסטוסקופיה, לפחות לרווח את הסמיכות בין הטיפולים וכך לשמור על המטופלים ולטייב את הטיפול בהם. זה חדש, רק אצלנו.

השתתפנו במחקר והגיע הפרופסור, מנהל המחלקה הנוירולוגית. הוא אמר, "המחקר יצא טוב, חיובי, בואו נכניס גם אצלנו. אמרנו רגע, למה לא? בואו נרוץ עם זה אנחנו מספר אחת בארץ, היחידים בארץ שעושים את זה.

מכשיר של Flow, נרכש למעבדה המטולוגית. עבודה עם פרוטוקולים של לוקמיות, לימפומה. גם מכשירים, לא לשכוח, כשהיינו בתקופת מלחמה, חירום, נרכשו מכשירים קטנים כדי לתת בעת הצורך מענה דחוף בטראומה, מכשירים קטנים - - - לבדיקות כימיות.

אתה איש מעבדה, אתה יודע מה זה בית חולים. אם אין לי מעבדה, אני יכולה לסגור. זו חובה, מעבדה איכותית ומבוקרת. לכן רכשנו מכשירים ניידים שיפזרו אותם במקומות אסטרטגיים בבית החולים, שיהיו מוגנים כי לא כל בית החולים מוגן. יש לנו מכשירים שהם באזורים לא ממוגנים. אם ייפול לנו כאן טיל, ונפל לנו כאן בכניסה, רסיס או משהו כזה, זה משבית לי את המעבדה ואין לי מעבדה, אין לנו מה להגיד למטופלים. אני הולכת לחדר ניתוח בלי מעבדה, זה לא נשמע בישראל, במאה ה-21. רכשנו מכשירים ניידים כדי שתהיה לנו מעבדה בסיסית, שנוכל להמשיך לטפל.

בנוסף למכשור נכנסו שירותים, הכנסנו שירות של בדיקות לרעלת הריון. השירות הזה רץ, אנחנו מקבלים פידבקים חיוביים מאוד ממחלקת נשים. זה חשוב מאוד לאבחנה במצבים מסוימים, זה נדרש לקבלות קליניות אם ליילד או שלא. זה פרויקט שלנו, אני מאמינה שעוד החודש נתחיל בו, כרגע זה נמצא בטיפול, ביצוע בדיקות לאבחון ומעקב לחולי אלצהיימר. בודקים שלושה חלבונים, שלוש בדיקות. יש חישוב של יחס שעוזר באבחון, במעקב, עושים את זה ביחד עם נוירולוגים, עם פרופ' שאהין.

היום יש התחלה של תרופות וטיפולים לאלצהיימר, דמנציה, יש מה לעשות. לא רק לבוא להגיד יש לך את הסיכון או חלית, אלא יש מה לעשות. אנחנו נפתח את המרפאה הקוגניטיבית ואימון של ריפוי בעיסוק, שתאבחן ירידה בקוגניציה, והכוונה בהתאם לטיפולים, לנוירולוגים, עבודה סוציאלית כדי לסייע - - - יש מה לעשות גם בתחום הזה שהולך ומתפתח ויקבל עוד דגש בשנים הקרובות. חברות התרופות נכנסו לזה. פרופ' שאהין, אתה רוצה להוסיף משהו?

כמה דברים. ואני מפנה את דבריי לחברי הכנסת המכובדים, אחד מהם היה כאן בתפקיד חשוב ומכיר את המצוקה – אני לא רוצה שיתקבל רושם מוטעה כאילו אנחנו אנשים עשירים ואנחנו מפתחים ומפתחים. זה לא כך. קודם שאלתם על הגרנטים. אחוז גבוה, 60%-70% אם לא יותר מהגרנטים שניגשים, נדחים בגלל בעיה כלכלית. אין מי שישלם אותם. זה חשוב מאוד. אין לי ספק שבתל השומר, באיכילוב או בהדסה כשמגישים לגרנטים אין את הבעיה הזו. חשוב מאוד לוועדה הזו, חשוב מאוד לאיש מהקואליציה, לקדם את המצב הזה, חשוב מאוד.

כשהכרתי אותך בעבר ליושב-ראש מנהלת המחקר, לא היה לך - - - נכון? גם היום אין - - -. אין לנו תקציב למנהלת המחקר. אם אנחנו רוצים לפתח, יש כאן אנשים מדהימים. כל מי שיש כאן הוא תוצרת הגליל, בלי יוצא מן הכלל, כולם. יש אנשים, ראשים, חוקרים, בכל התחומים שהם יכולים להיות כאן. מה שחסר, איך להעסיק אותם, אין מספיק כוח אדם להעסיק אותם. בשיבא, 37% מכוח האדם הרפואי, עם קרן מחקרים, עם התאגיד.

45%.

כבר גדל. כמה יש לך כאן? 12%?

משהו כזה. אולי מעט יותר.

תראו איזה הבדל. זה כסף נוסף לבית החולים כדי שהוא יוכל להניע דברים. הוועדה המכובדת הזו צריכה להעלות את זה לכנסת, שלא יעלה על הדעת שזו פריפריה כי זו חזית, זה המרכז. אני לא מרגיש את עצמי בפריפריה. הראש שלי הוא לא פריפריה, ולא שלך, לא שלה ולא של אף אחד כאן. הראשים שלנו הם המרכז של המדינה. הבעיה היא שאין לי אמצעים, לא של התשתית ולא של המשאבים כדי שאוכל להעסיק אנשים, זה חשוב מאוד, צריך להדגיש את זה.

עוד הוזכר כאן בנוגע לצוות נוירולוגיה. אני שולח כל רופא להשתלמות עמיתים בשני מקצועות כי אין לי כוח אדם. על כל חמישה רופאים בתחום בבתי חולים כמו איכילוב, הדסה ורמב"ם, אצלנו יש חצי רופא. חצי משרה שאיננה. אני שלחתי מישהו להשתלמות עמיתים על חשבונו, הוא ישלם. השגתי לו מבית חולים אחר בזכות חברים, "אין לי איך לשלם לו, אתם תשלמו לו חצי משכורת, הוא ישלים קצת". לא נשמע כדבר הזה במדינה מתועשת מתקדמת. זה נשמע כמו עולם שלישי למרות כל הראשים המכובדים שיש לנו כאן. הבקשה שלי מופנית לוועדה שתעלה את זה לממשלה ולכנסת.

ניסיתי לאסוף תרומות בעבר, כשהייתי יושב-ראש ועדת - - -. הגעתי לשרי אריסון, ולעופר ולכולם. אתה יודע איזו תשובה קיבלתי? אם אנחנו נשים טד אריסון ב- - -. היא צודקת. יש טד אריסון - - - כשהמטוס מנמיך, כולם רואים טד אריסון. יש פתרון לזה, יש לפחות 1.2 מיליון דולר, תרומות לא צבועות במדינת ישראל, שמגיעות לממשלה. תשאל את החברים שלך בממשלה. 200 מיליון, מגיעות תרומות לא צבועות. למה שהממשלה והכנסת, לא יפנו את זה למקומות שזקוקים לזה? תל השומר לא צריך את זה, לא צריכים לחלק את זה שווה בשווה, תן את זה לאנשים שלא יכולים להשיג את זה.

עם מה ששמעתם כאן, אין סוף להתפתחויות. אנחנו פרסמנו מאמר ואני מאוד מאמין בו, Best of science. המחקרים של Best of science הם התחלה ויודעים את זה, כלומר הדברים הבסיסיים. פרסמנו מאמר בטרשת נפוצה לדוגמה, ומצאנו פעם ראשונה בכתב, משהו שאולי לא חשוד שהוא מודבק, שהחולה בטרשת נפוצה לא נדבק בזה, אלא שיכול להיות שזה משחק תפקיד. אני כבר שנה מנסה לבנות מודל חי לזה, יחד עם הפקולטה, אין לי את המשאבים, אין לי את הכסף איך לגייס את זה. זה לא הגיוני שאתה רוצה לפתח דבר שהוא חדשני ביותר, אין לך איך לעשות את זה. הוועדה שלכם המכובדת, הוועדות האלה לא הולכות לפי המשקל המכובד שלהן בכנסת. לזה יש חשיבות שהדברים האלה יגיעו ויניבו משהו.

הייתי חמש פעמים בכנסת, לנסות לגייס כספים ולא עלה בידי כלום, למרות שהחברים שלכם במדינה במרכז הארץ עזרו לי. יש לך פה לפחות 3,000 חולי פרקינסון בצפון שאין להם אבא ואימא כי אין מספיק כוח אדם שיטפל בהם. כך גם חולי אלצהיימר. אנחנו כרגע מנסים רופא בחצי משרה על חשבונו שיעשה את זה. למה זה צריך להיות? זה כמובן בנוסף למחקרים שאנחנו צריכים לקיים ולהשלים אותם. אני מקווה שהוועדה תצא מכאן עם מסר שהצפון חייב להיות מוביל. בחזית אנחנו מובילים לצערי הרב, אך בדברים האחרים אנחנו גם צריכים להוביל.

תודה. יש לנו עוד זמן קצר מי שרוצה לומר עוד דברים כן.

מחקרים קליניים, ביוזמתנו אנחנו מנסים לעשות. מה שחסר לנו, מחקרים מסחריים בחברות התרופות. באזור הזה יש גם חולים אונקולוגיים שאני מטפל בהם במכון ההמטולוגי אצלי. לצערי אני לא מצליח להביא את המחקרים שקיימים בכל הארץ לאזור הזה. למה? כי כמות החולים שנמצאת פה היא יחסית יותר קטנה ממה שנמצא למשל בבית חולים גדול במרכז הארץ. זה יוצר חוסר שוויון, א', כי המטופל לא יכול לקבל את הטיפולים החדשים ביותר כאשר במרכז הוא יכול לקבל אותם. ב', מונעים מאיתנו להתנסות בטיפולים החדשים כדי שאנחנו נהיה בקדמת הנושא.

המסקנה של זה, שחלק מהמטופלים יצטרכו לנסוע רחוק מאוד לקבל את הטיפול הזה. זה לא הוגן כלפי המטופל ולא כלפי המכון, והרופאים שעובדים כאן שלא נמצאים בקדמת הטכנולוגיה ולא רואים את התרופות החדשות.

בעבר, לפני הקורונה ולפני המלחמה, היינו שותפים לחלק לא קטן מהמחקרים האלה. עם תחילת הקורונה ואחריה המלחמה, יש קו דמיוני שנמתח בין עכו לצפת שצפונה לו כבר לא קיבלנו כלום. אף אחד לא מוכן להגיע לכאן. גם אחרי שהסתיימה המלחמה ופניתי כמה פעמים, אפילו פניתי ליושב-ראש החוג להמטולוגיה, יושב-ראש החוג שלנו, שיפנה לחברות בבקשה אישית, והמצב לא משתפר.

יש לי כרגע שניים, שלושה מחקרים בלבד. א', זה פתח להכנסה כלכלית. ב', זה הכי חשוב, שהמטופלים שלי יוכלו לקבל את הטיפול הזה. אנחנו יודעים שהתרופות החדשות שייכנסו הן אופציות טיפוליות עתידיות. ברגע שיהיה לי את המחקר הזה כאן, אני מונע מהמטופלים שלי לקבל את הטיפול הזה. אני לא יודע אם הוועדה שלכם היא הכתובת למה שאני אומר כרגע. אם אתם יכולים לסייע בנושא, לעשות קצת שוויון לבן-אדם שיושב ברמת הגולן מול הבן-אדם שיושב ברמת אביב שבשתי דקות יכול לבחור באיזה בית חולים הוא רוצה לקבל את זה.

בשלושת בתי החולים שם יש את זה, באיכילוב, בלינסון תל השומר, כאשר המרחק בין אחד לאחד הוא כמה קילומטרים. פה הוא צריך לנסוע 100 ומשהו קילומטרים רק כדי להשתתף במחקר הזה. יום שלם ללכת, לחזור, הוא לפעמים מוותר על זה כי קשה לו. חולה אונקולוגי קשה לא ייסע. השאלה אם יש דרך כי לא נוכל להכריח אף חברה להביא את המחקר שלה לכאן, נצטרך למצוא את הדרך כדי שגם המטופלים שנמצאים פה לא יישארו שקופים. הם בני אדם. נעזוב את המחקר, פשוט מבחינת הוגנות, זה לא הוגן.

גם בתקציבים, תגייסו, נעשה מצ'ינג. לשיבא קל לגייס ופה כפי ששמעתם זה קשה יותר. המנגנון הזה צריך להיות אחר. התמרוץ כאן צריך להיות הרבה יותר גבוה.

התפקיד שלי לא לתת לאף אחד לנסוע כזה מרחק. התפקיד שלי לטפל בכולם כאן ויש לי את הכלים לעשות את זה, רק מונעים ממני. חברת תרופות, חברה מסחרית, אני לא יכול להביא אותה לפה. חברה מסחרית מסתכלת על דבר אחד – הטובה הכלכלית.

נכון, בסופו של דבר כן. יש עוד משהו לוחץ? אנחנו צריכים לצאת לסיור.

הנושא של חדשנות, של רשות החדשנות, אני מבין שזה גם תחתיכם, תחת משרד המדע. גם שם אין התייחסות היום לאזורים פריפריאליים רחוקים. אותו מענק מתקבל למי שנמצא ביוקנעם ולמי שנמצא בצפת. בעבר היו מהלכים כאלה, עשו מענקים מיוחדים, עשו בשדרות, בקריית שמונה. שם המצ'ינג הוא קטן מאוד, אם בכלל.

זה מה שיכול להטיס את זה כי זה ימשוך לפה יזמים מהמרכז שיבינו שכאן, מעבר לזה שזה בית חולים קטן, הוא זריז. בית חולים זה, יש לו הרבה יתרונות כקרקע למחקר. יש לו את החיסרון של כמות המטופלים אך מבחינת גמישות, יש קשר ישיר למנהל מחלקה, התהליכים מאוד קצרים.

ועדת הלסינקי מתפקדת יפה ומהר מאוד.

יש לך מטופלים ייחודיים. כבר כמות נכבדה.

יש לך פסיפס שלא קיים באף מקום.

בחלק מהדברים שאנחנו מוסיפים, אני דורש מכל חברה של STP שזה רלוונטי אליה, לתת לי את האפליקציה שלהן גם בערבית, כדרישה. לא מתחילים לעבוד איתי כשיש עניין של שפה, אני מבקש שזה יהיה בערבית. זו פסיכיאטריה, ספיץ' ארפים וכדומה, זה חלק מהמגוון וזה יתרון כי הם מבינים שהם פתאום מגלים שאין שוק שאי אפשר להגיע אליו.

נכון שתמיד מסתכלים על ארצות הברית, אבל אנחנו יודעים שיש לא מעט מדינות שיש להן הרבה כסף, והן יכולות לעזור להוביל את המחקרים בערבית או רב-תרבותית כפי שאנחנו מגדירים את זה, לא רק את השפה, זה תמיד בצורה כזאת או אחרת ערבית, עם כל המגוונים שלה.

צריך לייצר מצב שלאנשים כדאי כלכלית לעבוד פה, לא רק בגלל שאנחנו יזמים וזריזים מאוד בעבודה. התמריץ הכלכלי זה מה שחסר, אין את זה. אני לא מבין, איפה הממשלה? הגליל פה רק הלך והתדרדר, ובמקום לתת לנו העדפה לפחות בדברים האלה - - -

המלחמה גם הורידה אותנו עוד יותר.

מצד שני יש שיתופי פעולה עם משרד הבריאות.

השר ביקר פה? שר הבריאות?

שר הבריאות נמצא פה הרבה. גם המנכ"ל, הנהלת המשרד מגיעה לכאן הרבה, הגיעו הרבה גם במהלך המלחמה. חייבים לציין.

הם הגיעו ממרכז הארץ.

הם הגיעו ממרכז הארץ, גם הם שותפים לראייה הזאת יחד עם הרשות המקומית, עם ראש העיר של צפת יוסי קקון. הוא אומנם ש"ס אבל הוא גם יושב-ראש של כל תיק הבריאות כאן באזור. הוא בהחלט רוצה לקדם ומאוד נשמח, אנחנו עובדים איתו בשיתוף פעולה הדוק.

הזמנתם לכאן את ועדת הבריאות?

הייתה כאן ועדת הבריאות, הייתה צריכה להגיע לעוד פגישה לפני שבועיים בערך והייתה התראה על שלג, לכן זה בוטל.

ולא היה שלג.

יש לנו שיתוף פעולה טוב. זה עניין של תקציבים, כוח אדם, תקנים, תרומות כמו שדיברנו.

החדשנות, זה מתוכנן?

מתוכנן ויש הרבה פרויקטים. זה מאוד קשה לעשות אותם בלי תשתיות. אנחנו מתקדמים, לא מחכים. עושים עם מה שיש ועושים הכי טוב שאפשר. יש לנו פרויקטים מאוד ענייניים. אתה רוצה שנציג לך - - -

הוא שואל, אולי יגייס לנו כסף.

אתה רוצה שנראה לכם את הפרויקטים? דברים מדהימים עם כלום אמצעים.

ניקח אותם לטיפול נמרץ, לחדר טראומה. זה הטיפול הנמרץ החדש שלנו.

לפני כן, אני רוצה לסכם את הישיבה. אני רוצה להודות לכם, לכל המשתתפים כאן. אני מכיר את המצוקות. אני כבר ארבע שנים כאן, כמעט חמש. אני רואה שיש התפתחות כאן לשינוי ולקדמה בנושא של מדעי חיים.

ועדת המדע לפעמים צריכה ללכת על החוט הדק שמבדיל בינינו, אבל כל מה שקשור למחקר זה בסמכות הוועדה. אנחנו נעביר למשרד המדע לבדוק איך לתעדף את הפריפריה בכלל, ואת המרכז הרפואי זיו בפרט ואת כל הנושא של תמיכה במחקרים קליניים והמחקר הבסיסי, כמובן. יש קואליציה ואופוזיציה, גם לגבי מרכז החדשנות, נבדוק איך אפשר לתעדף. כל הנושא של המצ'ינג, נבדוק אותו, נשלח מכתב. תהיה ישיבה עם משרד המדע, את הנושא הזה, נעלה אותו.

אין ספק שהמדינה צריכה לתעדף את הצפון בכל התחומים, אפילו כשמדברים על משרד הבריאות והם מסתכלים על הטיפולים, אני לא מזכיר את המחקרים, זה תמיד נמצא בסדר עדיפות שני או שלישי או פחות. המחקר מעניין אותם, הטיפול במחלקות מעניין אותם, אולי יותר. אבל כל הדברים האלה קשורים אחד בשני. אם יש לך מחקר טוב אתה יכול להציע טיפולים טובים יותר ולפתח טיפולים חדשים ולתת מענה, במיוחד כשאנחנו מדברים כאן על אוכלוסייה ייחודית בצפון וצריך לתת לה את המענה הייחודי שלה.

אני מקווה שנצליח לסייע במה שצריך. שמחנו להיות כאן, תודה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.