פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
39
ועדת הכספים
04/03/2025
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 610
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ד' באדר התשפ"ה (4 במרץ 2025), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 04/03/2025
סעיף 10(2) (הרחבת חובת הגשת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024
פרוטוקול
סדר היום
סעיף 10(2) (הרחבת חובת הגשת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
סימון מושיאשוילי
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
נאור שירי
מוזמנים
¶
גד רחמני - רפרנט שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר
גל אסף - רכז שירותים מיוחדים באג"ת, משרד האוצר
לילי אור - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים
קובי אסייג - ממונה בכיר מפקח ארצי - דיווח מפורט, רשות המסים
שי דותן - מנהל תחום בכיר מע"מ, רשות המסים
טל כהן - מנהלת תחום תכנון וכלכלה, רשות המסים
עופר רז דרור - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים
תומר אזרזר - רשות המסים
יואל חלימי - רשות המסים
יהונתן אזרזר - יועץ למנהל רשות המסים
ליאור גור - צוות כנסת וממשל פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות
טיראן ששון - סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר
רונן סולומון - התאחדות המלאכה והתעשייה
אבי נוימן - לשכת רואי חשבון
נתנאל היימן - התאחדות התעשיינים
יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחה) - משפחות החטופים
שי דיקמן - משפחות החטופים
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סעיף 10(2) (הרחבת חובת הגשת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024, מ/1822
היו"ר משה גפני
¶
הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (הרחבת חובת הגשת דיווח מפורט). לא הגענו, או שהגענו לא באופן ברור לתחולה.
שלומית ארליך
¶
בישיבה האחרונה היה שיח לגבי עניין התחילה והתחולה, כשהוועדה ביקשה, וגם העוסקים, לדחות את התחילה של הסעיף ל-1 בינואר 2026. רשות המסים ביקשה לעשות אותו כמה שיותר מיידי. בתום הדיון נאמר שהתחילה תהיה בספטמבר. בנוסח לפניכם ניסחנו 1 בספטמבר עם תחולה ל-1 באוקטובר, כדי שגם על המדווחים דו-חודשי זה יחול, שתהיה איזו שהיא הלימה.
יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחה)
¶
חברי הכנסת, 515 ימים עברו מאז שואת ה-7.10 ו-59 ישראלים עדיין נמצאים בידי החמאס. אני סבא של אופיר אנגל שנחטף מקיבוץ בארי יחד עם אבי חברתו יוסי שרעבי ז"ל שעדיין שם ושאחיו אלי חזר לפני כשבועיים והרעיד את הנשמות של כולנו - מי ששמע אותו - בדברים החדים והברורים שאמר ב"עובדה" לפני כשבוע.
חברי הכנסת, ככל שהזמן עובר החיים נהיים קשים יותר ולפעמים בלתי אפשרי לשמוע אתכם בהצהרות ההזויות שלא ראויות למנהיגים יהודים בארץ ישראל, כמו דבריה של השרה סטרוק - "ישראל תצטרך לוותר על כמה חטופים כדי למוטט את החמאס". איך את לא מתביישת להוציא מילים אלו מפיך? האם את באמת שייכת לעם היהודי? האם אין גבול לרשעות כנגד החטופים ומשפחותיהם? ומצד חברי הקואליציה אין תגובה. השר סמוטריץ' הצליח לסכל עסקאות להחזרת החטופים, ומה התוצאה? עוד ועוד לוויות של חטופים ששרדו חודשים בתופת - את זה היטיב לתאר אלי שרעבי - ובסוף נרצחו. עודד ליפשיץ הובא לקבורה בשבוע שעבר, צחי עידן הובא לקבורה ביום שישי ואיציק אלגרט הובא לקבורה אתמול. אותם ואת האחרים אפשר היה להציל אילו רק הייתה מתבצעת העסקה המלאה להחזרת השבויים בתחילת המלחמה, כפי שהציעו מביני עניין כמו עורך דין אורי סלונים ואחרים, או בחודשים מאי ויולי 2024.
ועכשיו שוב פעם אתם מתמהמהים לסיים את פרשת החטופים ולהחזיר את כולם מהר. כבר נאמר בעבר פעמים רבות שאת החמאס שצמח והתפתח בעזרתו של מר הפקרה וחבריו הקטארים - שחלקם יושבים בלשכתו - אפשר יהיה לחסל תמיד, אם רק רוצים, רק לא על גבם של החטופים. קודם חייבים להחזיר את 59 החטופים שנותרו מאחור - 515 ימים זה הרבה יותר מידי – שזה חלומם של המשפחות ומרבית העם וכנראה לא שלכם, חברי הקואליציה. בנאומו הקשה אתמול בכנסת של מר הפקרה, שרק את חלקו שמעתי, לא הייתי מסוגל לשמוע את כל השקרים וההזיות שהוא פלט אחרי 514 ימים של כישלון. היעד האנושי הכי חשוב שהוצב למלחמה זה החזרת כל החטופים.
ובנושא של הקמת ועדת חקירה ממלכתית - מה החשש? ממתי מר הפקרה הוא העם שצריך להסכים לוועדת החקירה? ממה הוא פוחד? עד לאן הגענו בחוסר האמון בין המערכות עליהן מבוססת המדינה שהורסת את החברה הישראלית ומרסקת אותה? אוי, כמה שאנחנו קרובים לסוף עידן המלכות היהודית העצמאית השלישית בהיסטוריה. חברי הכנסת, האם באמת אתם לא רואים את אשר קורה לנו?
שי דיקמן
¶
אני בת דודה של כרמל גת. כרמל, בת דודה שלי, נחטפה בשבעה באוקטובר. השם שלה היה ברשימת המשוחררים ביום השמיני של העסקה בנובמבר 2023, רק שהעסקה נמשכה שבעה ימים וכרמל נשארה מאחור 328 ימים. כשלא הגיעה עסקה אחרת כרמל נרצחה בשבי.
תאמינו לי, אני רוצה ממש כמוכם לעבור הלאה לעניינים אחרים, אני רוצה כמוכם להיות חלק יצרני במדינה הזאת, להמשיך קדימה, להצמיח אותה. אני יודעת שנוכל לעבור קדימה ולהשתקם כי אני רואה את החטופים שחוזרים וכל אחד מהם נותן את התקווה הזאת. אני לא יודעת אם ראית, יושב ראש הוועדה, את שגיא דקל חן שאחרי 500 ימים בשבי חזר ואמר, "אני פיקס, יש לי ילדה חדשה". אולי ראית את גדי מוזס, אדם בן 80, חוזר אחרי 480 יום בשבי ואומר, "אני אשקם את ניר עוז". אולי ראית את הפצועים שלנו משתקמים. כל האינסטגרם שלי מלא בפצועים עם פרוטזה מקפיצים כדור, משתקמים, כי זה העם שלנו, אנחנו יודעים לקום כמו גדולים ולהשתקם, אבל עכשיו לצעוד קדימה זה לדרוך על האנשים שלנו שקבורים מתחת לאדמה בעזה, חלקם חללים וחלקם חיים.
אני בטוחה, יושב ראש הוועדה, ששמעת את העדות של אלי. עלה מעל פני האדמה שורד שואה שלא עסוק באבל על אשתו ועל שתי הבנות שלו שכשהוא חזר הוא גילה שנרצחו, לא עסוק באבל על אחיו יוסי שנהרג בהפצצות צה"ל, לא עסוק בשיקום של עצמו, אלא רק עסוק בלבקש שנציל את כולם. אני כמו כל האנשים שיושבים פה וכמו כל הציבור בישראל שומעת ויודעת שיש אפשרות להחזיר את כולם בפעימה אחת. כמו כל הציבור אני שומעת מכל עבר שמדינת ישראל, המדינה שלי, מחליטה, במקרה הטוב, להחזיר חצי ולהשאיר חצי שם. את מי נציל ואת מי נשאיר?
איתן מור ורום ברסלבסקי יכלו בשבעה באוקטובר להציל את עצמם כי הם כבר יצאו משטח המסיבה אבל בכל זאת בחרו לחזור ולהציל פצועים. רום לקח אישה שהייתה פצועה קשה. אפשר היה לוותר עליה ולהמשיך הלאה, אבל הוא לא ויתר עליה, הוא חייך אליה ואמר לה, "אל תדאגי, את תהיה בסדר, אני אדאג לך" - והיא ניצלה. כשהם חזרו לשטח המסיבה והבחינו באישה שרועה, הם לא ויתרו עליה. גם כשהם ניגשו והבינו שהיא כבר אינה בין החיים, הם לא נתנו למחבלים לחלל את הגופה שלה, הם לא נתנו שיחטפו אותה, אלא חפרו בור והטמינו את הגופה שלה. הם צילמו את זה כדי שיהיה לזה תיעוד. גם עליה הם לא ויתרו. מ-06:30 בבוקר עד 14:30 בצוהריים הם הצילו את כולם, את כל מי שהם יכלו. ומה אנחנו אומרים עכשיו לרום ולאיתן, אתם בחצי שניצל או אתם בחצי שנשאר בעזה?
נמרוד כהן, חייל, שבשבעה באוקטובר היה בן 19 והיום כבר עבר את גיל 20. הוא לא חשב פעמיים כשהוא נכנס לטנק בשבעה באוקטובר להגן על המשפחה שלי, להגן על כולנו, על מדינת ישראל, ואנחנו עכשיו חושבים פעמיים אם אנחנו מוציאים אותו משם. המשפחה שלו ראתה אות חיים ממנו השבוע. נמרוד חי וסביב הרגליים שלו יש עכשיו את אותן שלשלאות שהיה כבול בהן אלי שרעבי 500 יום. נמרוד רעב ללחם עד כד כך שהוא אפילו לא חושב על הכאב, הוא רק חושב איך הוא יחלק את הפיתה, אם הוא יקבל אחת כזאת היום, ואנחנו חושבים האם כדאי לשחרר אותו או שאולי כדאי שיישאר ונראה בבוא הזמן אם הוא יחזיק מעמד עד העסקה הבאה.
עמרי מירן, בעלה של שי ואבא לרוני ולעלמה, היה ביחד איתן בממ"ד ומשפחה נוספת, משפחת עידן. כשהבת הבכורה של צחי קמה לעזור לאבא להחזיק את הידית של הממ"ד המחבלים ירו בה. כל אזרחי מדינת ישראל ראינו בלייב, בשידור של החמאס את הידיים של צחי טבולות בדם של הבת הבכורה שלו כשהוא מנסה לגונן על שאר הילדים בממ"ד, ראינו איך המחבלים לוקחים את צחי ולוקחים את עמרי לשבי בעזה. גם מעמרי וגם מצחי התקבלו אותות חיים, אבל צחי ביום שישי האחרון שב לקבורה. צחי שהיה חי נרצח בשבי. מה יהיה עם עמרי? האם את עמרי נחזיר בחיים? האם הוא יהיה בחצי השני?
אתם מתארים לעצמכם שאת אושוויץ היו משחררים בטפטופים כך שחצי יוצאים וחצי נשארים? כשהייתי שומעת עדות שואה הייתי חושבת מה אני הייתי עושה. תמיד רציתי לחשוב שכמו אלי הייתי מחלקת את הפיתה שלי, הייתי דואגת לכולם כמו רום וכמו איתן. לסבתא שלי בשואה לא הייתה מדינה, לנו יש. אלי שרעבי, גבר בן 51, היה צריך לגלח לעצמו את הגבה כדי שירד לו דם, היה צריך ללכת לשירותים עם חבלים כשיש לו 10 סנטימטר בין הרגליים וליפול, לזייף שהוא מתעלף. בשביל מה? בשביל לקבל מהמחבלים תמר. את התמר הזה הוא חלק עם כולם, כי אנחנו לא דואגים כאן כל אחד לעצמו, אנחנו דואגים לכולם. האנשים שלנו בשבי יכולים לגלות כזאת עוצמה וכזאת ערבות הדדית כשהחיים שלהם בסכנה, והחיילים שלנו יכולים להראות כזאת ערבות הדדית בשטח מלחמה, והאזרחים שהתייצבו כל יום בשבוע האחרון בלוויה אחרת יכולים להראות כזאת ערבות הדדית, אבל המדינה אומרת "אני משאירה אתכם שם". איך מדינת ישראל אומרת חצי וחצי כשהיא יכולה להחזיר את כולם?
כששמעתי עדות שואה היה ברור לי שלעולם אני לא אעמוד מן הצד. עכשיו כולנו עומדים מן הצד, כי שעה וחצי נסיעה מפה אלון אהל קשור בשלשלאות, עיוור בעין אחת, רעב, כשאימא שלו חושבת באיזה חצי הוא יהיה. משפחות החטופים כבר מעל שנה בסולידריות מטורפת, ואפשר לראות את זה עכשיו בארצות הברית שנמצאים שם אלי שרעבי, קית' סיגל, אביבה סיגל ועומר שם טוב. תשעה ימים חלפו מאז שעומר דרך על האדמה הזאת אחרי ש-500 יום הוא היה מתחת לאדמה, בעזה, וכבר הוא טס לארצות הברית בשביל להציל את כל היתר.
זאת לא המדינה שלי, זאת לא המדינה שהסבים והסבתות שלנו הקימו אחרי שהם יצאו מהתופת. המדינה שלנו דואגת לכולם. את החמאס יהיה זמן להשמיד. ברור לכולנו שאי אפשר לחיות לצד ארגון טרור, ותאמינו לי שזה ברור לי כי החמאס רצח את דודה שלי, חטף את בת הדודה שלי, החזיק אותה בשבי 328 יום והוציא אותה להורג. איך נשלח את החיילים שלנו שוב להילחם עם יד אחת קשורה מאחור כי הם צריכים להיזהר שלא לפגוע בחטופים, שלא לפגוע באזרחים, שלא לפגוע בעצמם כשהם מגנים על החטופים? אם אנחנו עושים את זה עכשיו שוב, מי הבא בתור? האם הסוף של עמרי מירן יהיה כמו של שגיא דקל חן שמחבק את הילדות שלו, או כמו של צחי עידן שנחטף מאותו הממ"ד?
תגידו לי, בשביל מה אני צריכה את מדינת ישראל? בשביל לחלק מסים? אנחנו צריכים את המדינה הזאת כדי שכשאזרח נמצא בסכנת חיים היא תציל אותו, זה התפקיד של מדינה. אני מבקשת מכל מי שלא ראה את העדות של אלי שרעבי לראות אותה. יש כאן אדם שיצא מהתופת ונתן עדות ממקור ראשון על מה שעבר עליו. הדבר המינימאלי שכולנו צריכים לעשות זה לשמוע אותו.
יש עוד החלטה אחת שצריכה להתקבל עכשיו - להחזיר את כולם הביתה, בפעימה אחת, כמו שהציבור כולו רוצה, ורק אחר כך כל השאר. אנחנו הגענו הכי רחוק שיכולנו. אני במשימת חיי להציל את בת הדודה שלי, בשר מבשרי, נכשלתי, אבל אני לא אוותר על אף אחד אחר. אני מבקשת ממך, יושב ראש הוועדה פינדרוס, לתת את חלקך כדי שכולם יחזרו הביתה, לא חצי וחצי, לא טפטופים, לא פעימות, לא קודם לחסל את החמאס ורק אחר נראה מי יישאר, כי על זה ובשביל זה קמה מדינת ישראל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אנחנו נמצאים בסעיף 10(2) (הרחבת חובת הגשת דיווח מפורט) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית.
שלומית ארליך
¶
ניסחנו את הנוסח שמונח בפניכם כך: תחילתו של סעיף 69א לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בחוק זה, ביום ח' באלול התשפ"ה (1 בספטמבר 2025), והוא יחול על דוח שהוגש החל ביום ט' בתשרי התשפ"ו (1 באוקטובר 2025) ואילך. רצינו להבהיר לגבי ההבדל בין חד-חודשי לדו-חודשי. הכוונה שזה יחול לעניין דוח שמוגש בשל תקופת חודש ספטמבר. רשות המסים, אתם רוצים להתייחס?
לילי אור
¶
הכוונה שלנו שבדיווח חודשי על תקופת ספטמבר שמוגש ב1 באוקטובר זה יחול, וכך גם בדו-חודשי. הדוח עצמו, אם הוא מוגש אחרי 1 באוקטובר 2025, יצטרך להיות מפורט.
רונן סולומון
¶
מדובר כאן בפגיעה קשה בעסקים קטנים כי יורדים באבחה אחת מ-2.5 מיליון מחזור לחצי מיליון מחזור. הלכתי ופשפשתי אחורה בפרוטוקולים שדנו לגבי 2.5 מיליון וראיתי שכוונת המחוקק הייתה להקל על עסקים קטנים. פה באבחה אחת יורדים לחצי מיליון, שזה בערך 40,000 מחזור מכירות, מינימרקט שכונתי. רשות המסים בנתה פה תלי תילים על פלטפורמה שעוד לא ראינו, עוד לא מכירים אותה. נכון ששע"מ עובדים עליה, יפתחו אותה ויקימו אותה בעוד חודש, חודשיים או שלושה, אבל אנחנו עדיין לא ראינו אותה. התקופה שנותנים פה לעסקים קטנים להיערך היא לא תקופה ראויה. ה-1 בספטמבר זו לא תקופה. זה נכון שלגבי חשבוניות של 5,000 ומעלה יש פה איזה פתרון שכרגע רשות המסים עובדת עליו.
רונן סולומון
¶
שחשבונית ישראל של 5,000, שגם לזה אנחנו מתנגדים, תוזן באופן אוטומטי לכיוון הדיווח המפורט. אין לנו תשובה לגבי חשבוניות מתחת ל-5,000, לגבי מה עושים איתן, מי יזין אותן, איך יזינו אותן. אנחנו מדברים על מינימרקט שכונתי, על נגרייה קטנה, על מסגרייה - אלה לא אנשים שמחזיקים מנהלי חשבונות באופן שוטף, זה לא עסק גדול. כשוועדת הכספים קבעה לפני כמה שנים את הרף של 2.5 מיליון, או 1.5 מיליון וחצי מיליון לעסק שמדווח דו-חודשי, היא קבעה את זה מתוך הבנה שיש עסקים קטנים שלא יעמדו בחקיקה הזאת.
אנחנו יודעים היום שהמצב בעייתי, שיש קופה למלא, שצריך מסים ולכן אנחנו גם לא אומרים שאנחנו לא צריכים להיות מתחת לאלונקה, אנחנו רק מבקשים שזה לא יהיה באבחה אחת. הצעתי בדיון הקודם לחבר הכנסת ינון אזולאי לעשות עוד כמה פעימות וקודם כל לדחות את זה ל-2026. אין סיכוי בעולם, אם הוועדה תאשר ל-2025, שעסקים יעמדו בזה, מדובר על מאסה של עסקים. לפי הבדיקה שלי מדובר על בערך 60,000 עסקים – אולי רשות המסים יודעת על יותר - שלא יעמדו בזה ב-2025. צריך להסביר להם, להכשיר אותם, להדריך אותם. יש פה חברות של תוכנה וטכנולוגיה שצריכות לבוא ולהסביר להם. אנחנו מדברים על אנשים שבחלקם היום עובדים עם פנקסים ידניים. ההצעה שלי הייתה לעשות את זה בלפחות שתי פעימות, כלומר לרדת מ-2.5 מיליון ל-1.5 מיליון או מיליון ב-2026, כשבאמצע 2026 לרדת לאותו רף של חצי מיליון. אני מבין שיש בעיה לרשות המסים, אני יודע, אבל לפחות שיהיו פעימות ותהיה תקופת היערכות מתאימה, כי הנוסח שמונח כרגע הוא נוסח לא ישים לגבי עסקים קטנים.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
יו"ר הוועדה אכן ניסה להוביל את מה שביקשת, הוא בא בדברים עם רשות המסים. אני מבקש מרשות המסים להתייחס.
שי דותן
¶
הדיווח המפורט במע"מ התחיל מ-1.1.2010 והתייצב יותר מעשור על המחזורים שנקבעו עכשיו. התכלית שלו הייתה להמשיך לרדת ולייעל את דיווחי העוסקים למע"מ. יותר מ-13 שנים לא עשינו כלום.
שי דותן
¶
יש מישהו שמגיש עבורם שהוא משומן, יודע את העבודה. זה לא משהו שאתה מפתיע אותו, זה משהו שהוא מכיר.
שי דותן
¶
חייבים היום בדיווח מפורט כ-100,000 עסקים, כאשר עכשיו אנחנו מוסיפים קצת פחות מ-150,000 עסקים. שני שליש מהעסקים הקטנים ממשיכים לדווח כפי שהם מדווחים היום, אנחנו לא משנים להם כלום. לאלה שאנחנו מוסיפים מגדילים את הדיווחים, אבל זה לא דרמטי, זה אפילו לא מגיע ל-50%. היום כל העסקים באירופה חייבים מהשקל הראשון לדווח דיגיטלית.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בוא נאמץ הכל.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
טובים למי?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
כשאני רואה את התקציבים של השנים האחרונות אני לא מרגיש שזה בשבילי, אני לא מרגיש שזה בשביל הבנות שלי בחינוך הממלכתי.
גד רחמני
¶
רשות המסים עשתה כך שכל חשבונית שעוברת בחשבוניות ישראל תוכל להיות משודרת לדיווח המפורט בלי הקלדה ידנית. תהיה פה הקלה משמעותית באיך שמדווחים את הדיווח המפורט. בלחיצת כפתור יהיה אפשר לשדר את כל החשבוניות עם כל הפרטים שלהן בתוך הדיווח המפורט.
שלומית ארליך
¶
למדנו שההבטחות פה בוועדה על תחילת פעולתן של מערכות היא לא תמיד מדויקת. לבקש מהוועדה להסתמך על תחילת הרמת מערכת - -
טיראן ששון
¶
בדיונים הראשונים שלנו פה אמרנו שהמגזר העסקי לא יכול להחיל את הרגולציה, אמרנו שהמגזר העסקי במצוקה, אמרנו שהעסקים הקטנים והבינוניים קורסים. אחרי שנת מלחמה אנחנו מקבלים עוד שני טון רגולציה מכל מקום – עליות חשמל, עליות מים, עליות ארנונה, מע"מ, ביטוח לאומי, מס רווחים לא מחולקים. כל מה שתרצו נופל על המגזר העסקי. אמרנו בסדר עד עכשיו, כשבמקביל ביקשנו חקיקה ראויה בהון השחור. חברי הכנסת היו כאן וביקשו נתונים. קיבלו נתונים? לא קיבלו נתונים, ובכל זאת המשכנו את החקיקה, בכל זאת התקדמנו בלי עצירות, בלי לשים לב. אנחנו פה בסיטואציה של חקיקה שלא מגובה נתונים, חקיקה שלא נעשתה לגביה סקירה השוואתית. כשנוח להם הם מזכירים את העולם, אבל בחצי מהדברים שביקשנו והתחננו זה לא היה. להעביר את זה בהסדרים זה לא גזירה משמיים, אנחנו יכולים לעשות דיון פרלמנטרי נורמאלי כמו שמצופה, לא בחטף, לא בדיונים ב02:00 בלילה, במיוחד נוכח זה שהכנסות המדינה בגלל הרווחים הלא מחולקים גדלו וקיבלנו דיבידנדים של שנה שלמה בחודש. אפשר לעשות עצירה ולהעביר את הדיון הזה מחוץ לחוק ההסדרים, כי כרגע זה פשוט לא בשל.
גד רחמני
¶
ההתייחסות לגבי הקושי של העסקים הקטנים ניתנת בהקלה הבירוקרטית במערכת. צריך להבין שיש פה כמה חודשים של היערכות. המערכת ב-1 באפריל תהיה מוכנה, זאת התחייבות של שע"מ ברשות המסים. היום הדבר הזה כבר קיים למייצגים.
גד רחמני
¶
היא התחילה לבקשת הממשלה וכדי להקל על עסקים בזמן המלחמה. למה זה פשוט? כי זה כבר קיים בפורמט מצומצם. כשרושמים היום מספר הקצאה, אפשר לקבל את כל הנתונים. מה שחסר זה לקשר בין העוסקים, שזה הפיתוח הבא, ושע"מ התחייבה שזה יהיה מוכן ב-1 באפריל.
גד רחמני
¶
זה לא מחויב המציאות, כי עדיין אפשר לדווח מפורט כמו שאר העסקים במשק. מצאנו ליקויים, ועל זה רשות המסים יכולה להרחיב, בדיווחים של עסקים שלא מדווחים מפורט, בין אם זה בכוונה, בין אם בטעות. זה יאפשר לנו לעזור להם לעמוד על הטעויות שלהם, לעשות דיווחים תקינים כדי שישלמו מס כדין. יש חשיבות גדולה לתחולה, כי כל חודש של איחור זה פחות דיווחים שיגיעו לרשות המסים, זה פחות מעבר על תיקונים. כל חודש דחייה זה עוד משמעות לצפי ההכנסות של המדינה.
גד רחמני
¶
בשנה מלאה זה יהיה 300 מיליון. כרגע, אם התחולה תהיה מספטמבר לפי הצעת הוועדה, זה יהיה 100 מיליון.
קובי אסייג
¶
אפשר לדווח בדיווח המפורט מספר חשבוניות יחד בשורה אחת. חשבונית מתחת ל-5,000 אפשר להקליד בשורה אחת. כשהמע"מ נמוך מ-1,000, לא משנה כמה חשבוניות, ניתן להקליד בשורה אחת.
שלומית ארליך
¶
אנחנו מתחילים בקובץ ההסתייגויות של סיעת רע"מ. סעיף 10 – יימחק.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חשוב לזכור שבשנה שעברה נסגרו קרוב ל-65,000 עסקים קטנים. לקראת תקציב 2025 מחפשים דרכים להתייעלות כלכלית. הבנתי מכל הדיונים שהתייעלות כלכלית זה לקחת מהקופה של האנשים. לא משנה אם אלה עסקים קטנים או גדולים, אם אלה אזרחים, אם זה העלאת ביטוח לאומי, הקפאת שכר או העלאת מע"מ, העיקר זה לקחת כסף מהכיס של האנשים, כשלפעמים זה מהאוכל, מהצלחת של האנשים, ולהכניס לקופה של המדינה.
כשישב כאן נציג של משרדי הממשלה ושאלתי לטובת מי הכסף הזה, הוא אמר שזה לטובת האזרחים. הייתי רוצה שישב כאן וישמע שטובת האזרחים זה שהם קודם כל יוכלו למצוא בבית מנה חמה, שטובת האזרחים זה שהם יוכלו לקנות תרופות מרשם, שטובת האזרחים זה שלילדים תהיה מסגרת אחרי הצוהריים, שטובת האזרחים זה שהם לא יירצחו בכביש או בתוך הבית.
נכון שזו שנה קשה וצריך לחשוב איך להכניס כסף לקופה של המדינה, אבל אולי שמשרדי הממשלה יתחילו להתייעל קודם, אולי שיראו לנו דוגמה, אולי שהם יהיו מודל לחיקוי. כשאני נכנסת לבתים אני מתביישת. הייתה לנו עמותה שעזרה לאנשים ועכשיו לא יכולה. אני נכנסת לבתים של שש נפשות, ארבע וחמש נפשות שגרים בחדר של 30 מטר, ברטיבות, עם בן אדם חולה סרטן שמשתטח על המיטה ואין לו מה לאכול. אתם מדברים על דיגיטציה ולא יודעת מה, אבל קצת רחמנות. שתדעו שכל הוצאה שאתם מטילים על כל עסק קטן או גדול תתגלגל בסופו של דבר על האזרח הפשוט, כשרק הוא ישלם את המחיר.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של סיעת יש עתיד. בסעיף 10 להצעת החוק, אחרי "בחוק מס ערך מוסף" יבוא "יתווסף סעיף שיקבע חובת דיווח שנתי לכנסת על יעילות הצעדים לצמצום ההון השחור".
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני במקרה מכיר את הנושא עוד מ-2010 כשנכנס הדיווח המפורט. אני לא יודע איך זה עובד בארבע השנים האחרונות כי מן הסתם אני לא עוסק בפרקטיקה, אבל אני כן יודע שההשלכה הנלווית לדיווח מפורט זה הגדלת שכר טרחה. כשאני חושב על העסקים הקטנים, ואני קצת מכיר את העסקים הקטנים וקצת מבין בעסקים הקטנים, אני יודע שהעסקים הקטנים בחמש השנים האחרונות עברו את הקורונה, עברו את המלחמה. אחרי המלחמה היו שלושה חודשים של פיצוי, היה מתווה כלל ארצי של פיצויים, אבל מ-1 בינואר אין מתווה כלל ארצי ועסקים קטנים בהרבה מאוד אזורים לא מקבלים פיצויים. היה פה דיון לפני שבוע וחצי על העסקים בעמק הירדן שלא מקבלים פיצוי, על כך שאין מענה, שאין עם מי לדבר. אולי בסיטואציה אחרת ובזמן אחר הייתי מזדהה עם חלק מהצעדים כאן, אבל אני יודע שמכבש הלחצים על הנישומים ועל העסקים הקטנים יתגלגל בסופו של דבר ליוקר המחייה.
אמרתם שצריך לעשות הכל כדי להגדיל את הכנסות המדינה כי תקציב המדינה חשוב לכולנו, שהכנסות המדינה חשובות לכולנו, אבל כשאני מסתכל על התקציב הזה כאחד שגר במודיעין, כאחד ששייך למעמד הביניים והבנות שלו בחינוך הממלכתי, אני פחות ופחות מרגיש שהכנסות המדינה משרתות אותי, אני מרגיש שהן יותר הולכות לסקטורים ולמגזרים שמקורבים לקואליציה. מכיוון שאף אחד לא סופר אותנו אני גם לא רואה שום סיבה לתמוך בצעד הזה.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 10 להצעת החוק, אחרי "בחוק מס ערך מוסף" יבוא "יתווסף סעיף שיקבע חובת הקמת מערכת מקוונת דו לשונית להגשת דיווחים מפורטים".
שלומית ארליך
¶
בסעיף 69א בחוק יתווסף סעיף הקובע כי צעדים לצמצום הון שחור יתמקדו גם בענפים בעלי שיעור גבוה של הון שחור.
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף קטן (ט) הקובע כי יוקצו משאבים ייעודיים לשידור בתשתית הטכנולוגית של רשות המסים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
העליתם פה מסים בין 20 ל-24 מיליארד שקל שאפשר היה למנוע. איך? אם מתחילת המלחמה הממשלה הייתה סוגרת את המשרדים המיותרים והייתה מקצצת 80% בכספים הקואליציוניים, היינו מגיעים היום לבערך 20 מיליארד שקל. את כל הדבר הזה שאנחנו דנים בו, שזה עוד ועוד מסים, עוד ועוד גזירות, היה אפשר למנוע. כשאני מסתכל על הכספים הקואליציוניים שהיום הממשלה מתכנסת בשעה 20:00 כדי לאשר, אני רואה שהתחלנו ב-4.8, זה עלה ל-5.4 ועכשיו מדברים על 5.6. 5.6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. אחרי שנתיים של צמיחה שלילית לנפש ואחרי שנה של צמיחה שלילית למגזר העסקי לא רק שהממשלה לא מוותרת על הכספים הקואליציוניים, היא מגדילה את הכספים הקואליציוניים.
אי אפשר לקצץ 100% בכספים הקואליציוניים. למה? כי יש בכספים הקואליציוניים גם תקציבים לכלל המגזרים - זה בסביבות ה-940 מיליון שקל מתוך 5.6. מה רוצים לעשות היום בערב? חלק מהכספים לנסות להכניס לבסיס התקציב, להפוך את שוד הקופה הציבורית לפרמננטי. אם כבר מנסים חלק מהכספים הקואליציוניים להכניס לבסיס התקציב, בואו נכניס את הכספים שהם לא מגזריים, בואו ננסה חלק מה-940 מיליון שקל להכניס לבסיס התקציב. מדברים עכשיו על 420 מיליון שקל שסמוטריץ' מנסה להלבין, כספים שהם כספיים מגזריים, לכן עם כל הרצון הטוב שלנו לעזור להכנסות המדינה אנחנו נגד החוק הזה.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 10 להצעת החוק יתווסף סעיף שיקבע מנגנון ערעור על חובת הדיווח המפורט במקרים מיוחדים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו מדברים על 5.6 מיליארד שקל של כספים קואליציוניים, כאשר הסכום הכי גדול, 2.4 מיליארד, זה לחינוך החרדי ולישיבות. מתוך 2.4, 1.4 מיליארד זה לתקציב הישיבות. אני מבין שגולדקנופף מבקש מתוך הסכום הזה להכניס מיליארד שקל לבסיס התקציב, מה שלפי דעתי לא יקרה, אבל אתם בטח תעשו מאמץ להפוך את השוד הזמני הזה לשוד פרמננטי.
אנחנו כל שנה מאבדים בין 25 ל-30 מיליארד שקל כתוצאה מאי תעסוקה של גברים חרדים. עם המגמות הדמוגרפיות ה-25,30 מיליארד שקל האלה בעוד 20,25 שנה יהפכו להיות 120,140,160 מיליארד שקל אובדן הכנסות מדינה, אובדן תוצר, מה שיחייב להעלות מסים בסדר גודל של 10%,15%,16% ויגרום לירידה ברמת החיים. מה אני רוצה לומר? אם אנחנו לא משנים את זה בחמש השנים הקרובות אין היתכנות לעתיד כלכלת ישראל. זה כמובן לא מעניין אתכם כרגע, אבל חשוב לי לומר את זה.
אם אתם מוסיפים עכשיו בכספים הקואליציוניים לתקציב הישיבות 1.4 מיליארד שקל, זה אומר שאין לקואליציה שום כוונה לגייס את החרדים, זה אומר שאת כל הסיפור שמתנהל בוועדת חוץ וביטחון אפשר לסגור. זה מסר "מעולה" למילואימניקים שעכשיו מקבלים צווים לשנה הקרובה. חברי הליכוד, תבינו שאתם מפרקים את מעמד הביניים, מפרקים את המילואימניקים, כשבטווח לא כזה ארוך אתם מסכנים את קיומה של כלכלת ישראל.
שלומית ארליך
¶
במטרה להקל על הנטל הבירוקרטי על האזרח והעסקים הקטנים רשות המסים תספק שירותי ייעוץ דיגיטלי 24 שעות ביממה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני חושב שההסתייגות הזאת חשובה, כי היא מכניסה את השלטון המקומי להיות זרוע במדינת ישראל. הייתי שמח לשמוע כמה קרן הארנונה הכניסה ותרמה למחירי הדיור ולהעלאה או לירידה בהיקפי הבנייה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לפני שמונה חודשים נערך דיון בוועדת הכספים על עסקים מהצפון שהיו אמורים לקבל פיצוי. אם אתם זוכרים משרד האוצר לא הגיע.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
הובטח לאותם עסקים ששבוע אחרי זה יעשו דיון, אבל עד היום לא היה דיון, עד היום הם לא קיבלו פיצויים. מה עשה האוצר? הוא לקח את הכינרת, חילק אותה לשתי גדות כך שלגדה המזרחית אפשר לתת פיצויים ולגדה המערבית, ששם זה הוואי כי כל עם ישראל חגג שם, אי אפשר לתת פיצויים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתמול בדיון התעצבנו על כך שמעלים את המסים על הרכבים החשמליים. 750 מיליון שקלים מתקבלים כתוצאה מהעלאה של מסים על אנרגיות מתחדשות. מהמס על החד פעמי ועל הסוכר מתקבלים 1,300,000,000 שקל בשנה - מס שגם תורם לבריאות, גם תורם לחברה וגם תורם לכלכלה. מה אתה חושב שהיה בוועדת כספים? אתה חושב שקיבלו את הטענה הזאת?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בשבועות האחרונים היה פקק תנועה בנמלי ישראל. אנחנו רגילים לנסוע בפקקים, אבל פקק התנועה בנמלי ישראל בשבועות האחרונים עלה 83 מיליון שקלים. כל שבוע משלם המסים משלם בגלל חוסר היעילות של שרת התחבורה.
שלומית ארליך
¶
במקום "600,000 שקלים" יבוא "וסכום זה יעודכן אחת לשנתיים בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן".
שלומית ארליך
¶
במקום "500,000 שקלים" יבוא "480,000 שקלים, ותיקבע הקלה לעסקים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל".
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לפני שבוע היה דיון על משרד השיכון והזרוע הביצועית שלו בהתחדשות עירונית. התחדשות עירונית היא רשות שהקימו במדינה מתוך רעיון מייסד נכון שבא ואומר שנגשר על הפער בכדאיות הכלכלית במקומות בפריפריה. מה גילינו? שהרשות להתחדשות עירונית מתכננת מתחמים של המטרו במרכז, שגרעו כספים מהתחדשות עירונית בטבריה וקריית שמונה. מה עוד היעילות הגדולה? שלמטרו הקימו רשות אסדרה שמהווה קטליזטור מטורף לכל עניין התכנון. אני מבקש התייעצות סיעתית.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:02 ונתחדשה בשעה 15:07.)
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
ב-2012. בשנה שיאיר לפיד היה שר אוצר פירקו את משרד הדתות והעבירו אותו למשרד החינוך יחד עם הישיבות, כשאז משרד החינוך ומשרד התרבות היה משרד אחד. כשמשרד החינוך והתרבות חולק, זה עבר למשרד התרבות יחד עם מכוני מחקר אחרים. כשמשרד הדתות חזר לא החזירו את הישיבות למשרד הדתות, השאירו את הישיבות במשרד החינוך ואת מכוני המחקר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
גילינו שהוועד המקומי בחברון לא עוסק בחקר התורה ועדיין מקבל 220,000 שקלים. יש עמותה בשם "אוצר ערכי החסידות" שמקבלת 600,000 שקלים מהמשרד, כשהמטרה שלה זה הקמת בתי מדרש, סיוע לזוגות צעירים והלוואות ללא ריבית. איפה אנחנו בלופ של הלוואות ללא ריבית? הם אמורים לתת לחקר תורני ובמקום זה בונים בתי אברכים, בתי כנסת ונותנים הלוואות ללא ריבית. המכון למצוות התלויות בארץ מקבל חצי מיליון שקל על לימוד ליישום מצוות התלויות בארץ.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אחד מששת החלקים של התלמוד זה זרעים. כל המצוות התלויות בארץ התחדשו עם החזרה לארץ ישראל ב-200 השנים האחרונות. אני מזמין אותך לבוא לשם כדי לראות את המחקר החקלאי, את העבודה המדעית שיש שם.
שלומית ארליך
¶
לפני סעיף 10 יבוא "מטרה – לממן את החורבן הכלכלי אליו מובילה אותנו ממשלת ישראל ושר האוצר הכושל בתולדות המדינה".
שלומית ארליך
¶
רשות המסים תדווח בכתב ובעל פה לוועדת הכספים את הגדילה בהכנסות המדינה עקב הרחבת חובת הגשת הדיווח המפורט.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני רוצה לדבר איתכם על החלון בבית ראש הממשלה. אני רוצה לאתגר את ספר השיאים של גינס - שימצא חלון יקר יותר. רק החלון עלה 1.8 מיליון ₪. הבן אדם מוצא את הספקים היקרים ביותר בעולם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כשהגיע משרד ראש הממשלה להסביר את ההוצאה הזאת, את יודעת מה אמרה סמנכ"לית תקציבים במשרד ראש הממשלה? היא אמרה – זה כנראה בעקבות הפרסום – שההצעה וכל הפרויקט נבחנים מחדש.
שלומית ארליך
¶
בכותרת השוליים, במקום "תיקון חוק מס ערך מוסף, תחילה ותחולה" יבוא "התחילה והתחולה של תיקון לחוק מס ערך מוסף".
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אדוני היושב ראש, אתה יודע בזכות מי אתם מוכנים להישבע אמונים למדינת ישראל? בזכות יאיר לפיד שעתר לבג"ץ ואמר שהקומבינות שלכם עם ליצמן על כך שאתם לא מוכנים להישבע אמונים למדינת ישראל לא יימשכו יותר.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
היום תהיה ישיבת ממשלה לא על הנגב, לא על הגליל, לא על נבטים, לא על עסקים, לא על המילואימניקים, בטח לא על החטופים, אלא על הכספים הקואליציוניים.
שלומית ארליך
¶
במקום "והוא יחול על דוח שהוגש החל ביום" יבוא "והוא יחול על דוח שהוגש החל מ-24 שעות לאחר פרסום צו אישור של שר האוצר".
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני נגד המונח הזה "כספים קואליציוניים", אבל זה לא הדיון שלנו. אתם יודעים כמה רשויות לזהות יהודית יש בממשלה הזאת?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש לפחות חמישה-שישה משרדים שונים שיש בהם זהות יהודית. במשרד למסורת ישראל יש זהות יהודית, במשרד התפוצות יש זהות יהודית - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תקציב הישיבות הוא 1.3 מיליארד שקלים - זה בדיוק הסכום שקיצצו ממינהלת תקומה. הרשות לזהות יהודית של אבי מעוז – 50 מיליון שקלים. את יודעת כמה עוזרים ליועצים יש לסגן השר אבי מעוז? 13 אנשים, כשחמישה מהם הם מהמגזר שלו. המשרד למשימות לאומיות, כשבעיני כל ממשלת ישראל היא משימה לאומית – 217 מיליון שקלים; חיזוק הזהות היהודית – 62 מיליון שקלים; גרעינים משימתיים – 20 מיליון שקלים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שאלתי בשבוע שעבר מה אחוז הכספים הקואליציוניים בתקציב המשרד להתיישבות. אתה זוכר מה התשובה? ב-2023 – 87%, ב-2024 – 70%. זה מוכיח שמדובר במשרד פוליטי, מפלגתי, מגזרי, בקופה הקטנה של המפלגה שלך, מיכל, שהפכה לקופה גדולה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
האם עזרה לתנועות נוער זה כספים קואליציוניים? האם עוד זהות יהודית זה כספים קואליציוניים? אני חושבת שגם אתה רוצה את זה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בשנת 2024 היה דיון על העברת עודפים מחויבים מ-2023 ל-2024 מתקציב משרד ההתיישבות. אחרי שעשינו דיון שבו ניסינו לחסום ולבלום, השרה התעצבנה, הלכה בין חברי הכנסת ואמרה שבליאק חוסם תקציבים לתנועות הנוער. כמה היו תנועות הנוער מתוך 302 מיליון שקל עודפים מחויבים? שישה מיליון שקלים, 2%, מה שאומר שכל השאר זה זהות יהודית, עוד זהות יהודית, עוד זהות יהודית, עוד חטיבה להתיישבות, עוד מרכיבי ביטחון ליהודה ושומרון. אצל שר האוצר מה שלא קדומים לא מעניין.
שלומית ארליך
¶
בסיפה יבוא "ובתנאי שתוקם שדולה לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ובראשה יעמוד יושב ראש ועדת הכספים".
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
הידעת, פינדרוס, שב-5.6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים אין שקל אחד לחינוך הממלכתי? אתם מייבשים את החינוך הממלכתי. התקציב הזה לא משרת את מעמד הביניים. בתקציב הזה יש 286 מיליון שקל להתנחלויות, כשחצי מזה רוצה להכניס שר האוצר שעכשיו בדרך לארצות הברית לבסיס התקציב, כולל מענקים ביטחוניים של 100 מיליון שקל דרך משרד הפנים. אתה יכול להסביר לי למה מענקים ביטחוניים הם פעם דרך המשרד להתיישבות ופעם דרך משרד הפנים?
שלומית ארליך
¶
במקום "ביום 1 בספטמבר 2025" יבוא "שישה חודשים לאחר השלמת תכנית הדרכה מקיפה לציבור העוסקים".
נאור שירי (יש עתיד)
¶
צגה, כמה כספים את חושבת הוקצו למשרד לביטחון לאומי על מנת לתגבר את יחידת הנעדרים? אפס. את יודעת כמה כספים הוקצו על מנת שיהיו מצלמות במרחב הציבורי בצפת? אפס. את יודעת כמה כספים הקצה משרד העלייה והקליטה בתקציב החדש על מנת לייצר חומר הסברתי בנוגע להיעלמותה של היימנוט? אפס.
שלומית ארליך
¶
במקום "1 באוקטובר 2025" יבוא "לאחר שתוקם ועדת היגוי משותפת לרשות המיסוי ונציגי העסקים".
נאור שירי (יש עתיד)
¶
חבר הכנסת בליאק, אתה יודע מה מזכירה לי ועדת ההיגוי המשותפת? את השולחן העגול שהקימו לזהות יהודית במשרד התפוצות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כששאלתי מה ההתייעלות שלהם, הם ענו לי שהם הקימו עוד רשות עם שולחן עגול שמאגד את כל הרשויות של זהות יהודית על מנת לייעל את העבודה שלהם.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים להסתייגות סיעת המחנה הממלכתי. בסעיף 10א, בסיפה יבוא "ובתנאי ששר האנרגיה ורשות החשמל ישלימו את הערכת ההשפעה על משק החשמל של מהפכת הבינה המלאכותית בהיבטי הגידול בביקוש לחשמל והעומס על משק החשמל בישראל".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הערה ראשונה ועקרונית שאני רוצה לדבר עליה, והאמת היא שאפילו שיתפתי את התחושות שלי עם נציגי אגף התקציבים שבאמת רואים חשיבות בלהביא כסף לקופת המדינה בימי מלחמה ברפורמה הזו שהם מכנים "רפורמת השוק", היא שהולכים למקום הקל, הולכים לציבור שעובד, משרת, שהולכים לעסקים הקטנים במדינת ישראל ודי חונקים אותם בכל הגזירות שהצבענו עליהן בוועדה, עם כל הרפורמות וכל הבירוקרטיות שמטילים עליהם. יושב כאן הנציג של העסקים הקטנים, שהודה ביושר שהשוק לא ערוך לזה, שזה יכביד מאוד על עסקים קטנים, שזה יעלה את העלויות שלהם בצורה ניכרת, שזה יעשיר הרבה מאוד רואי חשבון. זה יקל על רשות המסים, לא על הציבור העובד. למה זה מתסכל אותי, אדוני היושב-ראש? כי בה בעת שאנחנו מעלים להצבעה את הגזירות האלו, יש כסף שלא מטופל – אני רוצה לשמוע את התגובה של החברים שלי בוועדה. רק הבוקר אנחנו מתבשרים שבנק לאומי סגר את שנת 2024 עם רווחי שיא של כל הזמנים – 9.8 מיליארד שקלים, ורק הבוקר אנחנו מתבשרים שרבע מלקוחות בנק הפועלים בכלל לא קיבלו ריבית על הפיקדונות. זו רק דוגמה אחת לכסף מאוד גדול שאנחנו מכירים. לי ולולדימיר יש הצעה לסדר בנושא הזה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עם ינון אזולאי קיימנו כמה דיונים. גם יו"ר הוועדה גפני עסק בנושא הזה ללא הועיל. אנחנו כאן יושבים ומתעסקים בכסף קטן, כמו ברפורמת השטינקרים ביד 2 שהייתה אמורה להכניס 30 מיליון שקלים לקופת המדינה, כאשר יש לנו כאן את השחקנים הכי גדולים במשק שלא מטופלים. תזכירו לי איזה מס מלחמה לקחו מהבנקים בשנתיים של תקציב מלחמה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
נכון, 2.5 מיליארד שקלים, כאשר רק בנק אחד בשנה אחת הרוויח כמעט 10 מיליארד שקלים. אתה מעודכן בנושא הזה, הרב גפני? יש לנו גם 2.5 מיליארד שקלים דיבידנדים לא מחולקים בחברות ממשלתיות. כאשר הממשלה כל הזמן לוקחת מאותו הכיס עוד ועוד ואין בכלל תכנית שמעודדת עסקים קטנים ועסקים בכלל במדינת ישראל, אני חושבת שיש פה תקלה מאוד חמורה בחוזה הכלכלי בינינו לבין הציבור.
שלומית ארליך
¶
ובתנאי שהממשלה תתחיל לבחון את היכולת להפוך את ישראל לאזור בתחום התשתיות ובפרט בכל הנוגע לחוות השרתים.
שלומית ארליך
¶
בתנאי ששר האוצר יעביר חוק שתומך בזוגות צעירים עובדים מכלל האוכלוסייה ולא רק מצביעי הקואליציה.
שלומית ארליך
¶
ובתנאי ששרת החדשנות והממשלה יקבעו יעדים לקידום תעשיית הייטק שתעסוק בפתרונות אנרגטיים לתעשיית הבינה המלאכותית.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לדבר על יוקר המחייה שאין בתקציב הזה שום טיפול בו. אתם שמעתם את שר הכלכלה כששאלו אותו אם הוא צפה בראיון המטלטל עם החטוף אלי שרעבי? מה הוא אמר?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שהיו לו דברים יותר חשובים לעשות. הוא בטח היה בחתונה של איזה פעיל מרכז ליכוד.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ואז חשבתי לעצמי, איזה דברים יותר חשובים היו לו לעשות, הרי ביוקר המחייה הוא לא מטפל, בסימון מחירים הוא לא מטפל, בהשתוללות המחירים הוא למטפל. הוא אפילו לא מצליח לקדם את החוק שמטפל בהשתוללות המחירים. במה היה לו לעסוק שהוא יותר חשוב? נושא החטופים הוא באמת החשוב מכל, מדובר בחיי אדם.
חלק מחברי הממשלה הזאת מעבירים לנו תקציב עיוור. לנו, חברי ועדת הכספים, אין באמת יכולת לבצע פיקוח פרלמנטרי על התקציב. למה? כי מגיעים אלינו תקציבים של משרד אחרי משרד וכל הכספים הקואליציוניים חבויים באיזה סעיף כולל. 5.4 מיליארד שקלים מוחבאים בפנים ללא פירוט. כשאנחנו שואלים את נציגי אגף תקציבים אחרי כל סעיף וסעיף, הם אומרים לנו, "כשיחליטו איך לפזר את הכספים הקואליציוניים, זה יחזור אליכם פעם שנייה". אני חושבת, חבריי בוועדת הכספים, שזה נעשה בכוונה כדי לבלבל אותנו.
עכשיו יש סוגיה חדשה, פטנט חדש לממשלה הזאת – הם רבים ביניהם על כספים שהם יכניסו לתוך בסיס התקציב. מה זה עושה? אם מכניסים את הכספים הקואליציוניים לתוך בסיס התקציב, יכולים אחר כך לא להעביר את זה לפה בדפי ההחלפה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זה גם פרמננטי וגם נכנס לטייס אוטומטי של אינפלציה והצמדות. הדברים המגזריים האלה יעלו לכולנו. בנוסף, גם לא יוכלו לעשות את זה בהעברות תקציביות.
שלומית ארליך
¶
ובתנאי שתחול הקמת איים אנרגטיים המבוססים על ייצור ואגירה עצמאיים לצמצום התלות ברשת ארצית והגברת הביטחון האנרגטי באזורנו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני אעשה לכם טיזר ואקריא מכתבה בדה-מרקר: "רוב הקיצוצים הרוחביים לחרדים הוחזרו. האם היה דין בין גפני לאוצר?" אנחנו נדון בזה בהרחבה בהמשך ההסתייגויות שנציג.