פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
03/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 136
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ג' באדר התשפ"ה (03 במרץ 2025), שעה 11:00

המאבק על איסור צריכת זנות - קידום חקיקה ופעולות הממשלה

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר
אלי דלל
יואב סגלוביץ'

טלי גוטליב
מרב מיכאלי

אילת אמיר ברון - מנהלת תחום טיפול בזנות וסחר, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

יפעת זיידיס בן ארי - עו"ד, מנהלת מחלקה בכירה (ייעוץ משפטי), מנהל של"מ-שיקום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רפ"ק מירב כהן - ר' חו' סחר בבני אדם, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק ענת נינה קליינשטיין - קצינת מדור אגף חקירות ומודיעין, יועמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

שרית נשיא - מנהלת תחום בכירה פרויקטים ויזמות בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

אודיה רובין בן זקן - מנהלת תחום פרויקטים, המשרד לביטחון לאומי

שחר ישראל - עו"ד, החטיבה החברתית, משרד המשפטים

לילך וגנר - ייעוץ וחקיקה, ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים

דינה דומיניץ - מנהלת יחידת תיאום המאבק בסחר וזנות, משרד המשפטים

ד"ר דורי ריבקין - ראשת צוות שילוב חברתי, מכון מאיירס-ברוקדייל - הג'וינט

עירית ענבר - חוקרת, מכון מאיירס-ברוקדייל - הג'וינט

לינור אברג'ל - מנכ"לית טרנסיות ישראל

מוריה סילפן רודל - מנכ"לית המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

ליאור רוזנבאום - מנהלת קשרי ממשל, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

עדן פרבר - עו"ד, מנהלת תחום מניעת סחר, המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה

דנית מיטשל - מנהלת תוכן, לא עומדות מנגד - לנשים במעגל הזנות

ד"ר נעמה גולדברג - מנכ"לית לא עומדות מנגד - לנשים במעגל הזנות

רבקה עראמה - ועד מנהל, ארגמן - ארגון נשים עובדות

רומי לוי - מנכ"לית ארגמן - ארגון נשים עובדות

עופר בן-דוד ארז - מקדם מדיניות, מעברים - לקהילה הטרנסית

אלינור שלם - עו"ס, מרפאת לוינסקי ת"א

מאיה קוגן - מנהלת מרכז יום וערב "רואים שקוף"

ל' - קול שורדות הזנות בישראל

אלון שניר - אחיו של לירון שניר ז"ל

דלית אזולאי

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



המאבק על איסור צריכת זנות - קידום חקיקה ופעולות הממשלה

שלום לכולם. אני פותחת את הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, אני אחליף את חברתי, פנינה תמנו שטה. היום ה-3 במרץ 2025, ג' באדר תשפ"ה. הנושא הוא מאבק על איסור צריכת זנות – קידום חקיקה ופעולות הממשלה.

לפני שאני אתחיל את הדיון, אני רוצה קודם כל להשתתף בצערה של משפחת מנצור, משפחת ביבס, משפחת ליפשיץ ומשפחת אלגרט. היום יובא למנוחות איציק אלגרט. אני חושבת שלפחות פה, חברי הוועדה ואחרים, כבר נקשרו לדני שהיה פה חלק בלתי נפרד. גם יש לי תחושה שהוא עוד יחזור.

כתבתי לו, השתתפתי בצער העמוק. הוא נלחם עבור אחיו, ולצערי איציק ייקבר היום בשעה 14:00 בקיבוץ ניר עוז. אתמול הובא מנצור למנוחת עולמים. צחי עידן, שהובא למנוחות ביום שישי. ואני חושבת שלפני הכל צריך לציין ולהמשיך להילחם עבור 59 חטופים וחטופות שנשארו בשבי החמאס בעזה.

אנחנו מתכנסים היום לדיון על המאבק על איסור צריכת זנות. היה לי הכבוד בשנת 2019 כחברת כנסת לתמוך בחוק, ללוות את שולי מועלם וזהבה גלאון. פעם זה קרה. פעם קואליציה ואופוזיציה היו מדברות, היו מקדמות חוקים דרמטיים. אז לפני הכל אני רוצה לפרגן לשתי החברות שלי, גם היום, שולי מועלם וזהבה גלאון. שתי נשים אמיצות שהובילו חוק לא פשוט ומורכב, והייתה לי הזכות להיות כאן בכנסת ב-2019 ולהצביע בעד.

אבל לפני שאנחנו בכלל נכנסים לדיון, אני רוצה לתת לאלון שניר, אחיו של לירון שניר ז"ל. בבקשה.

תודה. אני אלון שניר, תאום של סרן לירון שניר, השם ייקום דמו, קצין בסיירת גולני. יש מטרה קדושה וזה להחזיר את החטופים. זה בכלל לא אמור להיות כשאלה, זה היה צריך לקרות מזמן, לפני מעל 500 ימים.

עם זאת, צריך להמשיך עד הניצחון ולסיים את המלחמה הזאת, כדי שיותר לא יהיו חטופים לעולם ושלא יהיו משפחות חדשות ואנשים חדשים שייכנסו לעולם השכול, שאני אפילו לא יכול להעביר במילים את הכאב ואת הדבר המטורף הזה. ויש לנו גם הוכחה לזה בשבועות האחרונים עוד יותר עם מי יש לנו עסק, מה שהיה עם ביבס ומה שהיה עם החטופים שהיו בתוך האוטו והראו להם שאחרים משתחררים. זה רק מחזק את זה עוד ועוד עם מי יש לנו עסק.

אחי התאום לא היה צריך להיכנס לעזה, הוא היה צריך להתחיל תפקיד חדש, סמ"פ בבא"ח גולני, והוא התעקש להיכנס. הוא כל כך רצה להגן על המדינה ולהחזיר את החטופים. כרמלה מנשה ראיינה אותו ממש כמה ימים לפני שהוא נכנס לעזה. ברשותך, הקלטה של עשר שניות להשמיע אותה.

(השמעת הקלטה)

בשיחות שהיו לי עם אחי התאום לפני הכניסה, לא עניין אותו שום דבר, גם אם זה יבוא על חשבונו, שזה להגן על המדינה ולהחזיר את החטופים. אני רוצה לדבר על עוד דבר קטן, וזה העניין של האחדות. בסוף אנחנו פה במלחמה על הקיום שלנו. זה כבר לא ימין-שמאל, דתי-חילוני. כולנו פה ביחד.

ורבע שעה לפני שהוא נכנס הוא כתב צוואה לכולנו. אני אשמח להקריא אותה. הוא כותב ככה – זה סוף סוף קורה. כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס, וברוך השם יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה. להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל, ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד. מה שהיה זה לא מה שיהיה, ואנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר, ולנו יש את התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל.

וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם. עם ישראל חזק וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש עוצמות בעם, יש אחדות, וכואב שהקדוש ברוך הוא צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה. אבל אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות ואחדות העם. ועכשיו זה תורי להיות, להילחם, להעז ולפקד על הצוות בעת הזאת, במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות. שמח על הזכות לקחת חלק.

אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם. לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה. להיות טוב זאת השאיפה, טוב לכל. וזה לא עולה לנו כלום להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב. אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב.

אז באמת – שנהיה מאוחדים עד הסוף, ושננצח את המלחמה הזאת. תודה.

מה שלום ההורים שלך?

מה שהיה זה לא מה שיהיה.

איפה אתם בארץ?

גרים בעופרה.

תנחומיי הכנים. תודה שבאת, וריגשת ושיתפת, ותמשיך לדבר על אח שלך. נראה לי שהדבר הכי חשוב זה להנציח ושישמעו וכולם יכירו אותו כגיבור ישראל.

תודה.

תודה לך. טוב, במעבר חד וקשה, זה החיים שלנו פה, קודם כל אני רוצה להגיד על אוהד יהלומי ז"ל. ציינתי את החטופים שחזרו ולא ציינתי את שמו, אז גם הוא יובא לקבורה בקבר ישראל.

אני אתן למוריה לפתוח, מנכ"לית המטה למאבק בסחר הנשים. בבקשה, מוריה.

תודה רבה, מירב. אנחנו מאוד מתרגשות להיות כאן היום. מבחינתנו התזכיר שפורסם לפני שבוע הוא תזכיר היסטורי, הוא רגע מכונן מאוד במאבק בזנות, שמגיע אחרי למעלה מ-20 שנה של לובי עיקש שעשו נשים נפלאות, שאת חלקן מירב ציינה בעצמה.

התזכיר הזה בא ואומר בצורה נורמטיבית, מוסרית, ברורה, משר המשפטים בעצמו, ממשרד המשפטים, מהמחוקק – צריכת זנות היא עבירה פלילית. היא תיכנס ונכנסת לספר העונשין של מדינת ישראל כחוק קבוע, לא עוד הוראת שעה. חקיקת קבע.

את המהפכה שלנו אנחנו כבר התחלנו לפני שבע שנים, ועכשיו המחוקק ממשיך אותה ובא ואומר, החוק הזה קבוע. ויש כל כך הרבה נשים שאחראיות על העשייה שהייתה כאן במשך 20 שנה. אנחנו נמצאות כרגע בצומת היסטורית.

וחשוב לי לומר, גם לך חברת הכנסת בן ארי, התזכיר הוא רק ההתחלה. אנחנו לוקחות רגע לנשום לרווחה שראינו תזכיר של חקיקת קבע, אבל אנחנו חייבות לקדם את הליך החקיקה הזה בהקדם. אני לא יודעת מה יקרה לכנסת, ולא יודעת מה יקרה לממשלה, אבל החקיקה חייבת להתקדם. אנחנו מקוות שתוך 21 יום פחות שבוע, תתכנס ועדת שרים לענייני חקיקה, תצביע על החוק כדי שנוכל להמשיך את המהפכה ולאפשר ליותר ויותר נשים להגיע ולהתחיל את הליך השיקום שלהן, ואנחנו קוראות לחקיקה לעשות כמה שיותר מהר.

רצינו לדבר קצת על ההיסטוריה שקדמה לחוק הזה, ולבקש מהח"כים במשכן הבית הזה להיות איתנו מעכשיו ועד שאנחנו מסיימות קריאה שלישית, עוד לפני שתפוג הוראת השעה. יש לנו סד זמנים מאוד לחוץ עד יולי, כדי לוודא שהחוק הזה עובר והמהפכה ממשיכה.

יש לנו מצגת של כמה דקות שרצינו להציג, אז תודה על זה. אני אפתח ואגיד שהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות קיים למעלה מ-20 שנה. הוא נוסד בהתחלה כדי לעסוק בנושאים שקשורים בסחר, כשמשך כמה שנים נאבקנו בזה, ואנחנו מגיעות היום לנקודת מפנה היסטורית כשהתזכיר של משרד המשפטים לוקח אותנו לחקיקת קבע של איסור צריכת זנות, ושם את האחריות הפלילית על כתפי הצרכן.

ואני מזכירה לכם, שלפני שבע שנים כשרק עברנו קריאה ראשונה, כשהחוק הזה עבר בהוראת שעה, כבר אז הייתה צניחה בביקוש כבר מיד אחרי ההצבעה. זאת אומרת, מספיק שהכנסת הצביעה בקריאה ראשונה, זנאים הבינו את המסר והביקוש צנח. וכל זמן שהייתה אכיפה, גם הייתה ירידה בביקוש. עכשיו הגיע הזמן שהאכיפה תחזור, ואני אתן מכאן לחברותיי למטה להמשיך.

(הצגת מצגת)

בוקר טוב, שלום לכולם. אני ליאור רוזנבאום מהמטה למאבק.

מה התפקיד שלך במטה?

מנהלת קשרי ממשל. לפני שאנחנו מדברות על החוק, אני אשמח שנדבר רגע על נתונים. הנתון האחרון שיש לנו שעדכני ל-2016, וגם הוא כנראה לא מתוקף, שבמדינת ישראל יש 14,000 נשים בזנות. מן הסתם, אנחנו מאמינות שיש הרבה יותר. ככל שכמות האוכלוסייה בישראל גדלה, מן הסתם גם הנשים והגברים בזנות, קיימת עלייה גם כן.

ואני אשמח לשים זרקור רגע על כל החולאים שיש בתוך התופעה הזו. על פי המחקר של ברוקדייל, שבטח יציגו אותו בהמשך, רואים ש-71 מהנשים בזנות העידו על פגיעה מינית. ככה שהדרך לכניסה לזנות היא לא בהכרח מבחירה, יותר נכון אנחנו מאמינות שברגע שאישה נכנסת לזנות מגיל קטינות, הנתונים לא מדויקים אבל אנחנו במטה מאמינים שבסביבות גיל 13-14. אז אלמנט הבחירה שם הוא באמת מאוד מצומצם.

וגם אם אנחנו משוות את המצב של בין פוסט טראומה בחברה הכללית לבין פוסט טראומה באוכלוסייה שעוסקת בזנות, אפשר לראות פערים עצומים כמו שרואים במצגת, וגם בניסיונות אובדניים, תופעות של הפרעות אכילה וכל הדברים העוסקים בבריאות הנפש.

אני עדן, אני עורכת דין במטה, מנהלת תחום מניעת סחר. אנחנו רוצות להדגיש באמת מה שמוריה אמרה, אנחנו נמצאים בצומת היסטורית. זו הזדמנות למדינת ישראל להצטרף באופן רשמי וקבוע לרשימה מובילה של מדינות, אשר נאבקות בתעשיית המין הנצלנית תוך הושטת יד לאוכלוסיות נפגעות ועוזרות להן להשתקם.

רק לסבר את האוזן, ברוב מדינות העולם זה לא המודל, ואנחנו יודעות שיש לזה סיכונים ממשיים. במודל ההפללה, נוצרת הרתעה מיציאה ממעגל הזנות כחשש מהפללה, וזה לא פחות ממסכן את החיים של הנשים בזנות. ומיסוד הזנות, אנחנו רואות שוב ושוב ניפוץ של המיתוס שזה עוזר לאוכלוסיות בזנות. רק לפני ימים ספורים יצא דו"ח על הולנד, שהראה ש-90% מהנשים בזנות חוו אלימות במסגרת העיסוק בזנות. כלומר, המדינה, גם אם היא מפקחת ומבקרת את התעשייה, היא לא מצליחה להגן על הנשים בתוכה.

לפני שבע שנים ולפני חמש שנים כשהוראת השעה נכנסה לתוקף, אומנם זה לא היה קבוע לעד, אבל רק לתקופה זמנית, אנחנו כבר ראינו שיפור משמעותי. ראינו ירידה כמו שמוריה אמרה, בצריכת זנות. ראינו ירידה משמעותית יותר כשהאיסור נאכף, ומענים מצילי חיים הוקמו ואפשרו לאנשים רבים לצאת ממעגל הזנות ולהשתקם. ואנחנו יודעות שהיום נדרש לקבע את הנורמה הזאת באופן קבוע, ולהבטיח המשכיות וגידול של המענים מצילי החיים.

אז מה קרה היום? בסוף חודש פברואר, לפני כשבוע, משרד המשפטים פרסם את תזכיר החוק.

כן, אנחנו ניתן למשרד המשפטים להציג את תזכיר החוק.

ואנחנו רואות את זה כמהלך היסטורי ויוצא דופן. אנחנו פה כדי לקרוא לכנסת ולחברי הכנסת להמשיך את תהליך החקיקה, לקדם את המאבק בצריכת זנות במשכן הכנסת. אנחנו קוראות לכם לא להיות שאננים. אומנם יש איזושהי תחושה של אופוריה ובאמת רגע היסטורי, אבל אנחנו באמת רק בהתחלה.

אם החוק לא יקודם עד יולי 2025, אנחנו נחזור אחורה בזמן, או להוראת שעה נוספת, או חמור מכך שהחוק פשוט לא יעבור. ויש לנו כאן הזדמנות של צומת היסטורית לקחת את החוק הזה לכיוון מדהים שיסייע לאוכלוסיות בזנות להשתקם ולצאת ממעגל הזנות, ולהצביע גם על היבט הנורמטיבי של המדינה. של מה המדינה מאמינה בו.

תודה רבה. סגלוביץ', רוצה להתייחס עכשיו? בבקשה.

אני אגיד רק כמה מילים, פשוט אני צריך לרוץ לוועדה נוספת. קודם כל אני שמח, אני מברך את שר המשפטים, נתחיל בזה. זה לא מובן מאליו שאני אומר את זה, אז אני מברך אותו שהוא הולך על הוראת קבע.

אבל אני רוצה להסתכל על לוחות הזמנים, ואני שם פה את האפשרות הכי רעה שיכולה להיות. גם לא יעבור שלוש קריאות וגם לא תוארך הוראת השעה. יכול לקרות. על מנת שזה לא יקרה, צריך לייצר פה מאבק גדול כי אנחנו נמצאים היום בתחילת מרץ, יוצאים לפגרה מתי?

הם לא משתפים.

אבל בכל מקרה זה בסוף מרץ-תחילת אפריל יוצאים לפגרה, סופרים את הזמן של הפגרה, ומניסיוני כאן, למרות ששר המשפטים החליט שתהיה הוראת קבע ויש תזכיר חוק, אני מניח שהמתנגדים, לא יודע אם הם פה, אבל אם הם לא פה, אנחנו נראה אותם, אנחנו נשמע אותם. חלק מלפני הקלעים וחלק מאחורי הקלעים.

צריך לייצר פה לחץ ציבורי מאוד מאוד גדול על הממשלה ועל שר המשפטים, במובן הטוב של המילה, שלוחות הזמנים יהיו כאלה. מזכיר לכולם, החוק הזה הולך להיות בוועדת החוקה. ועדת החוקה היא ועדה שאני תכף אחזור אליה, לפחות לפי התרשמותי לא תהיה הבית הכי חם לחוק הזה, ויגיעו שם לא מעט אנשים, גם לוועדה הזאת, עם לוחות זמנים, כי עכשיו יש את חוק היסוד, מטפלים עכשיו בוועדה לבחירת שופטים, הלו"ז עמוס, יש עוד כמה חוקים מאוד בעייתיים שהולכים להגיע לשם, לפחות מבחינתי. אז סימנתי לכם את גבולות הגזרה, וטוב שמירב נמצאת פה גם כיו"ר האופוזיציה, שיש לה את היכולת ללחוץ על המערכת.

לא, אני גם מחויבת, כי שולי וזהבה הן חברות, ושולי וזהבה ואני העברנו את החוק בכנסת.

ולכן אני אומר, תרחיש הקיצון הוא שגם לא נגיע לקריאה שלישית וגם לא תוארך הוראת השעה. אז בואו נחשוב על זה שלילי, על מנת שנצליח לעשות משהו. והחוק עצמו הוא חוק מאוד חשוב, הוא חוק עקרוני. יש ירידה מאוד גדולה באכיפה של המשטרה בתחום הזה בשנתיים האחרונות, אבל האמירה הזו שמדינת ישראל אומרת, זה לא נאמר פה קודם, אבל יש גם תהליך לצרכני הזנות.

יש פה מערך שלם מה עושים עם אותו אחד שניגש לשירותי זנות ומה האלטרנטיבה שמציעים לו, למעט עבירה מנהלית. כלומר, יש פה מערך שלם עם מחקר מלווה, ולכן אני מאוד מקווה שזה יהיה. אני אעשה ככל שאני יכול שזה יקרה. שמתי את נוריות האזהרה. הן לא נוריות, זה תמרורי עצור מאוד גדולים שיכולים לקרות פה בדרך. תודה.

תודה רבה. אלי, אתה רוצה להתייחס עכשיו? בבקשה. אגב, זו תמונה מאוד יפה. אולי מישהו מהדוברים יצלם כשדווקא חברי הכנסת פה. זה חשוב. בדרך כלל הוועדה הזאת היא רק חברות.

אני מתנצל, אני צריך להיות גם בוועדת הכספים, אבל היה לי חשוב מאוד להגיע לפה כי התופעה הזאת היא תופעה בזויה. קשה אומנם הייתי אומר למנוע אותה לגמרי, אבל אפשר להקטין אותה, וחשוב להקטין אותה.

אין ספק שזו פגיעה בנשים. היא פגיעה בכלל בחברה, ואת התופעה הזאת צריך כמו שאמרתי להקטין כמה שיותר, ואני בעד קידום הנושא של החקיקה. אני חושב שזה דבר נכון. אני בטוח שפה תהיה באמת יד אחת, גם אופוזיציה, גם קואליציה.

נפגשתי עם מספר גורמים, כולל עמותות. יעל נמצאת פה ואחרות. אני חושב שיש צורך דחוף, אני יודע שהדברים האלה כמו שאמרת ייקח להם קצת זמן, אבל אם אנחנו ניצור את הדחיפות בנושא הזה ונשלב ידיים, אני מאמין שנוכל להתגבר ולהגיע לחקיקה עוד השנה. ואני רוצה להיות אופטימי שאולי במושב הבא. וכל מה שצריך, אני כמובן אעשה, אצביע איפה שצריך, איפה שניתן, גם בניסוח כזה או אחר, או בשינוי כזה או אחר. אם זה פה, או בוועדת חוק, חוקה ומשפט.

תודה רבה.

תודה רבה, אנחנו מאוד מודות לך על זה.

אוקיי, אז עכשיו נשמע את המחקר של ברוקדייל, בבקשה. ממצאי המחקר המלווה לחוק איסור צריכת זנות. בעצם אתם תסבירו לנו איך ליוויתם את החוק בחמש השנים האחרונות? אז בוא נשמע מה ראיתם.

בוקר טוב. שמי עירית ענבר, ונמצאת איתי ד"ר דורי ריבקין. אנחנו מצוות שליווה במשך ארבע שנים את יישום החוק, במיוחד ברוקדייל. אני אגיד כמה מילים. קודם כל, המחקר עצמו הוא היה מוגדר במסגרת החוק והוא היה חלק אינטגרלי ממנו. וגם הממצאים שאנחנו בעצם הגשנו אותם ופרסמנו את הדו"ח שלנו בדצמבר של 2024, הם היוו בסיס גם כן להמשך עבודה, ועבדנו בצמוד עם משרד המשפטים ועם כל הגורמים. היינו בקשר עם כולם.

אנחנו נציג כמה מהתובנות שלנו, כמובן שגם בעשר דקות שהאריכו לנו את הזמן אי אפשר להציג את כל הממצאים שלנו. אז נתחיל קודם כל דווקא מהשורה התחתונה, מה החוק עשה במשך ארבע השנים. המטרה של החוק בגדול, הייתה להביא גם לצמצום בצריכת זנות אבל גם לאיזשהו שינוי תפיסתי בחברה שלנו לגבי הנושא של צריכת זנות.

ואנחנו באמת מצאנו שהתמיכה של הציבור בחוק היא מאוד גבוהה, מעל 70% מהציבור תומכים בחוק, שזה נתון גבוה והוא שונה משמעותית ממחקר קודם ב-2016 שבדק את התמיכה במודל הזה של הפללת הלקוח.

דרך אגב, איך החלוקה גברים-נשים?

יש לנו את החלוקה, אנחנו יכולות לבדוק ולהגיד לך. אבל בגדול זה די דומה. נשים יותר תומכות בחוק מאשר גברים. אנחנו עשינו גם בדו"ח שלנו פילוחים בין אוכלוסיות, בין צעירים למבוגרים, ערבים ויהודים.

ונניח חרדים-חילונים?

מה שאני זוכרת מדתיים, יש תמיכה אותו דבר, אין הבדל משמעותי, נשים יותר מגברים. בחברה הערבית זה משתנה, שם הנשים משמעותית יותר מהגברים. אבל בסך הכל, זה כ-72% והיה יציב לאורך כל ארבע השנים.

יחד עם זה שהציבור תומך בחוק, הציבור גם לא מאמין שהחוק ישפיע, ובגדול הציבור די צודק מכיוון שנתונים שאנחנו גם כן אספנו, אנחנו ראינו שמבחינת צריכה בארבע השנים שאנחנו מדדנו, הייתה איזושהי עלייה קטנה בצריכה של הזנות. אבל אני תכף אסביר יותר בפרטים כי התמונה יותר מורכבת מכך, והיא מאוד קשורה לנושא של אכיפה. כבר צוין שהאכיפה משפיעה על צריכה.

וגם צריך לזכור שמדובר באיזשהו שינוי של תפיסה חברתית, שאלה תהליכים מאוד ארוכים שלוקחים הרבה זמן, ושינוי חברתי לא קורה גם לא בארבע וחמש שנים. יש לנו דוגמאות מהרבה תחומים אחרים. אז בוא נראה קצת יותר נתונים, וכמובן יש לכם שאלות, כל מה שיש אנחנו נשמח לענות.

אז כמו שפתחתי ואמרתי, כ-72% תומכים בחוק. גם נשות מקצוע שאותן בדקנו, שעובדות בתחום הזה, גם כן אותו דבר תמכו בחוק. ועלייה משמעותית משנת 2016, זה אומר שרוב הציבור חושב שהחוק הזה הוא חוק שצריך להיות.

עכשיו, מה שמאוד משמעותי באמת בהשפעה של החוק והסיבה שהיא לא הביאה בסוף לצמצום הצריכה, זה הנתונים של האכיפה. זה גם כן הוזכר כאן, והנה כאן אתן יכולות לראות את המספרים. אנחנו ראינו שהאכיפה התחילה מאוד לאט, וזה היה גם בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה, והיא הייתה אמורה להתחיל לאט כי היא הביאה שינוי בתפיסה.

הייתה איזושהי עלייה ואחר כך ירידה עד כדי שהיא כמעט הופסקה לחלוטין. וגם הנתונים האלה שאנחנו רואים, כל ה-5091 הקנסות שניתנו בתקופה שבדקנו, 97% מהם ניתנו בשלושה מחוזות, שזה בתל אביב, בראשון לציון ובאזור הקריות בחיפה. בשאר המקומות בארץ כמעט ולא ניתנו דוחות בכלל. וזה לא שאין זנות במקומות אחרים, יש.

אז אנחנו רואות שיש כאן בעיה מאוד עם האכיפה. כן אנחנו נגיד שאנחנו היינו בקשר ודיברנו עם כל הגורמים, ואנחנו יודעות שיש גם קושי באכיפה, כל מיני קשיים. אבל אלה שאנחנו זיהינו במיוחד שיש איזושהי מורכבות של כניסה לבתים פרטיים, שזה חלק מהאתרים שבהם זנות עברה יותר להתרחש, מה שקוראים דירות דיסקרטיות. למשטרה היה קושי עם זה, זה היה בדיון מתמשך עם משרד המשפטים.

ואנחנו גם יודעות שיש עניין של הקצאת משאבים. המשאבים שנדרשו כדי להביא ראיות שלמות לכלל משפט היו מאוד גבוהים, ואנחנו הבנו שזה אחד הדברים שהשפיעו על האכיפה. אני גם רוצה עוד להגיד דבר קטן נוסף בהקשר של אכיפה. האכיפה, למי שלא יודע, זה משמעות של מתן קנס של 2000 שקל בפעם הראשונה. זו עבירה פלילית עם קנס מנהלי. אחר כך זה מוכפל ואפשר להגיע גם למשפט, אבל למיטב ידיעתי לא הגיעו. לא בתקופה שאנחנו בדקנו.

ויש גם אפשרות של מי שבוחר להגיע למה שנקרא ההליך החלופי, שזו סדנה של כמה מפגשים. רק 2% מאלה שקיבלו קנסות בחרו, אבל בבדיקה שלנו את הסדנה ראינו שהיא כן מביאה לשינוי עמדות, וצריך לשקול איך אפשר שישתמשו בה יותר או יפנו אליה יותר. 2% זה מספר מאוד קטן.

החץ הכי גבוה כאן, איזו שנה זאת?

אותו סיפור, זה רק הולך קדימה.

לא, זה הולך ויורד האכיפה, אבל מתי זה היה השיא הזה? ספטמבר 2021, אוקיי.

האם נעשה או מחקר או בדיקה, הקשר בין הזנות לסמים? כי אני לא ראיתי את זה פה.

לא, לא בדקנו את זה.

זו נקודה מאוד חשובה לדעתי.

לאורך השנים יש מחקרים בתחום.

כן, אבל הן מלוות את החוק. הן כאילו מחקר מלווה של יישום החוק.

שמענו על זה וגם פגשנו, אבל האוכלוסייה, אני אומרת נשים בזנות, אבל אני מתכוונת לנשים, לגברים, לכל המגדרים, אז נשים כי זה הרוב, היא מאוד מגוונת גם. ויש גם חלק בנושא של סמים. אני גם רגע אציין שנאמר שיש נתון ש-71% עם טראומה, אז אני רק אציין שבמחקר שלנו 71% עם פוסט טראומה מתוך הנתונים המנהליים של משרד הרווחה. זאת אומרת, מתוך אלה שהגיעו לטיפול, 71% באמת אובחנו עם פוסט טראומה.

והגילאים שבהם מתחילים בזנות?

אני חושבת שהרוב הוא נמצא בגילאי 35 ומעלה. דורי, אם את זוכרת יותר ממני.

רגע, אתה שואל על הצרכנים?

אני שואל גם על הצרכנים וגם אלה שבעצם נותנות שירותי זנות, כי אני יודע על בנות 14, 15.

אנחנו לא בדקנו את הנושא של הגילאים של העוסקות בזנות. אנחנו גם לא עשינו אומדן, כי נקודת המוצא שלנו זה שמראש זה תחום שהוא מיועד להיות מוסתר, ומאוד קשה למדוד משהו מוסתר. אז אנחנו לא עסקנו בזה. וגם בהקשר של החוק, הוא פחות רלוונטי כי החוק אומר זו תפיסה שאנחנו לא רוצים לראות בחברה שלנו, בין אם עוסקות בזה גם נשים בוגרות. כן, דורי, רוצה להוסיף משהו?

אני גם רוצה לומר, שגם לפני החוק, צריכת זנות מקטין או קטינה הייתה אסורה. ולכן לא עסקנו בנושא של קטינים וקטינות ספציפית במחקר הזה.

לילך וגנר ממשרד המשפטים. לגבי הסמים, לא נאמרה פה כל ההיסטוריה של החקיקה של החוק, אבל היה דו"ח של צוות בין משרדי שהתייחס גם לסוגייה של מחקרים בנושא גורמים לכניסה למעגל הזנות, שמפרט שורה של גורמים, בין היתר הנושא של הסמים. וחלק מהפגיעות שנגרמות, שוב, הפגיעות האלה הן פגיעות מצטברות, הן לא פגיעות שכל מעשה זנות בפני עצמו, יותר אל הפגיעה המצרפית, גם נוגע לנושא של שימוש בסמים. אז יש לכך התייחסות, אם תרצו אני אעביר לכם את הדו"ח.

בסדר. בואי, תמשיכי.

עכשיו, הנושא של האכיפה הוא מאוד חשוב כי הוא מתחבר לנו לבדיקה שעשינו. אנחנו בעצם רצינו להבין איך האכיפה השפיעה, והלכנו לכלי שנקרא גוגל טרנס, שזה בודק בעצם את החיפושים שעשו בגוגל עבור מונחים שקשורים לנושא של זנות כדי לבדוק ביקוש. זה לא בודק צריכה, זה בודק ביקוש, זה הבדל משמעותי.

אבל זו אינדיקציה מאוד טובה לכמה אנשים חיפשו את התחום, וראינו שבעקבות החוק הייתה ירידה בביקוש. אנחנו אפילו השווינו מ-2013, ואם אנחנו נשווה את הביקוש, מלפני שהתחילו, מ-2013 עד היום, זה עדיין לא חזר לרמה שהייתה לפני ב-2013. זאת אומרת שהחוק עדיין משפיע, אבל ההשפעה שלו נשחקת עם הזמן.

בגלל העניין שאין אכיפה.

גם בעניין של אכיפה וגם בעניין של הסברה. זה שני הדברים המאוד משמעותיים שצריכים להביא לשינוי, שני התחומים האלה. עכשיו, אנחנו ראינו שאחרי מבצעים של אכיפה, ככל שמספר הקנסות גבוה יותר, ככה אנחנו רואים אחרי זה תקופה של ירידה בביקור. שזה מה שהביא אותנו למסקנה שהאכיפה היא דבר מאוד משמעותי בצמצום צריכת הזנות והיא משפיעה. אז זה המקור לקביעה שלנו.

אנחנו כן בדקנו בקרב סקר ציבור את היקף הצריכה, וכפי שאנחנו רואים הייתה עלייה קטנה בהיקף של הצריכה. זה בקרב גברים שאמרו שהם צרכו זנות. אז זה מראה שיש עוד עבודה לעשות כדי להביא גם לצמצום בצריכה.

עכשיו, נושא גדול נוסף שהסתכלנו בו במחקר, זה הנושא של המענים והשירותים. כי זה היה חלק גדול והייתה תוכנית ממשלתית שליוותה ופיתחה הרבה שירותים. גם את זה הזכירו כבר החברות מהקואליציה. פתחו הרבה שירותים, זה עד סוף 2023. ב-2024 המשיכו להתפתח, לראשונה אנחנו ראינו מענים בירושלים שלא היו קודם, מענים לאוכלוסיות שונות.

אנחנו במחקר הדגשנו את הצורך לתת מענה לתתי אוכלוסיות, גברים בזנות למשל, או ראינו גם מענים שהולכים ונהיים מדויקים יותר לצרכים של האוכלוסייה. אנחנו גם ציינו שחשוב לתת מענים גם לנשים שרוצות להישאר בזנות, והן לא צריכות להיות מודרות מהמענים, זה חלק מהאוכלוסייה.

במסגרת המחקר, דיברנו גם עם נשים בזנות. אנחנו הקפדנו, והיה חשוב לנו לראיין נשים, אני אשתמש פה בכל המונחים, גם שורדות זנות, גם נשים בזנות, גם עובדות מין, ושאלנו אותן גם את עמדתן על החוק. הרוב תמכו בחוק, גם כאלה שעדיין היו בזנות ורצו לעסוק בזה. הן בעצם אמרו, אנחנו תופסות את זה כפרקטיקה פוגענית ולכן הן תמכו.

היו גם חלק שהתנגדו ואמרו שהן חושבות שזה פוגע בחופש העיסוק. זה גם כן קול שהיה. והרבה גם ציינו שכמו שזה נאכף כרגע, הוא לא מספיק אפקטיבי. שגם אם הן תומכות, זה צריך יותר. לא היו לא אחת ולא שתיים, אמרו תגדילו את הקנס בצורה משמעותית, אנשים יתייחסו יותר ברצינות.

עוד דבר חשוב להוסיף, זה שאנחנו באמת ניסינו לתת את כל התמונה בקשר שלנו עם משרד המשפטים. ולסיכום, אנחנו חושבות שתהליך כזה הוא תהליך ארוך שלוקח הרבה זמן, ובהקצאת משאבים נכונה ופיתוח כל הדברים שעובדים, הוא יכול להשפיע יותר. תודה רבה.

רק תגידי לי בבריף קצר, אולי איזה שלוש-ארבע מסקנות מהמחקר?

להחזיר את האכיפה ושתהיה משמעותית ואפשרית, כי היו קשיים באכיפה, אז צריך לפתור את הבעיות שהיו שם כדי שבכל זאת תהיה אכיפה. צריך להיות הרבה יותר הסברה וממוקדת בקהלי היעד, במיוחד בצעירים, טרום הכניסה לצריכת זנות. זאת אומרת, אני מדברת על הצרכנים.

אולי הקושי באכיפה לדוגמה היה בגלל שהחקיקה הזו גרמה לזנות להיות עוד יותר במחשכים ממה שהיא הייתה.

אנחנו כן בדקנו אם היית השפעה של החוק גם על נשים בזנות ועל הזירות. ראינו שכן היה מעבר מסוים למה שנקרא דירות דיסקרטיות, מעבר שקרה גם קודם. זאת אומרת, זה לא התחיל עם החוק, אבל החוק כן החזיר אותו.

מבחינת השפעה על הבטיחות של אלה שעוסקות בזנות, לא ראינו השפעה. היו השפעות לשני הכיוונים. יש כאלה שאמרו יותר מסוכן לנו בדירה, אנחנו לבד, אם משהו קורה אף אחת לא תבוא. אני גם שמעתי כאלה שאמרו, אנחנו חזרנו עכשיו לעבוד ברחוב כי עכשיו המשטרה לא מאיימת עליי אז אני יכולה לעבוד ברחוב, שם אני יותר בטוחה. אז היה לכאן ולשם. וגם חשוב לציין, שהחוק לא עוסק בזנות מקוונת. שזה אחד הדברים שמאוד צמח ונעשה מאוד משמעותי, והחוק לא עוסק בו ולכן גם אנחנו לא עסקנו בו, אבל שמענו על זה.

ביקשתי שלוש מסקנות עיקריות. אחת, אמרת האכיפה לא מספיקה.

הסברה.

הסברה של אותם צרכני זנות.

נכון, במיוחד בכניסה, שלא ייכנסו ויתחילו לצרוך. יש איזה משהו יציב בצריכה שכנראה יישאר ויהיה קשה יותר להתמודד איתו. אבל יש מה שאנחנו קוראים, אזרחים נורמטיביים, ויש צעירים שההסברה מכוונת אליהם, יכולה להשפיע כנראה. אז זו גם כן הייתה מסקנה. וכמובן שצריך לתת הרבה מענים, כי מי שמעוניינת ורוצה לצאת מעיסוק בזנות, זה מאוד קשה מהרבה סיבות שקשה לפרט, אז צריך שיהיה מענים הולמים ומתוקצבים היטב לכל מי שרוצה לצאת.

בסדר. אלי, רצית לשאול?

כן, שאלה. לגבי חופש העיסוק, מי העלה את הטענה הזאת? כי זה משהו לא חוקי בעצם.

זה לא לא חוקי לעסוק בזנות, החוק מקדם את התפיסה שאומרת שמי שעוסקת, מותר לעסוק בזנות. מי שמבצע את העבירה זה הצרכנים, והעוסקות בזנות הן קורבנות העבירה. אז אין איסור לעיסוק בזנות.

אתן ל-ל', מייסדת קול שורדות הזנות. אני קובעת כי לפי סעיף 120 לתקנון, ככל שתהיה בקשה או שאלה לצורך יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור, פרטים מזהים של דוברים או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול. ככל שהדבר נדרש לבקשת מי שהשתתף בישיבה, אם העמדת הפרוטוקול לעיון הציבור עשויה לגרום לו נזק או לזולתו.

אני נותנת ל-ל'. הוא מצלם אותנו, לא מצלם אותך. את יכולה פשוט לדבר.

תודה. אני יושבת מולכם היום כנציגת הארגון של שורדות תעשיות הניצול המיני, שבנויות על סבל, על טראומה, על דיכוי, ומעל הכל על שידול וסרסור. חוק איסור צריכת הזנות הוא הכרזה חד משמעית של החברה שלנו. נשים אינן מוצר למכירה. אנחנו שמחות שהחוק עומד להפוך לקבוע. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, זה כמעט קונצנזוס כמו שאנחנו רואים בכנסת, בציבור, בתקשורת, ובעיקר בקרב מי ששרדו תעשיית המין.

המחקר הישראלי ששמענו עכשיו, כמו כל מחקר בעולם, מראה שרוב הנשים בזנות מתחננות לצאת ממנה. אבל אחרי שנים של ניצול וטראומה ממושכת, קשה מאוד להשתקם. לכן, אי אפשר להשתקם להפקיר נשים להתעללות ואז לדבר על שיקום. שום תוכנית שיקום לא תוכל להציל את כולם, ושום תוכנית שיקום לא תוכל להעלים את הצלקות.

אם רוצים לעצור את התעשייה, צריך לייבש את הביקוש. כי לא משנה כמה אישה ענייה, פגיעה, לא מוגנת, אם לא יהיה מי שיקנה אותה, היא לא תיסחר. הצעד הראשון וההכרחי הוא להילחם ישירות במי שמניעים את גלגלי התעשייה, בצרכני הזנות ובסרסורים.

הזנאים הם מי שיוצרים הרס וניצול. הם תמיד מחפשים אקטיבית את הנשים הכי צעירות, את הנשים שלא היו מעולם בזנות כדי לנצל דווקא אותן, כדי לפגוע דווקא בהן. הם לא רק נהנים מהמערכת, הם מתחזקים אותה, הם מניעים את גלגליה, הם מושכים לתוכה עוד ועוד נשים ונערות.

ולכן אסור לנו להרפות. החוק חייב סתגלני. האכיפה חייבת להיות יעילה יותר, וכפי שנאמר פה, היא צריכה להיות מותאמת לתופעת הזנות ברשת שפורחת. הזנאים לא יפסיקו את הפשעים שלהם לבד. אנחנו צריכים לא לתת להם להמשיך לפעול.

לחלק מאיתנו פה יש בנות, אחיות, ילדות שאנחנו אוהבים, ילדות בגיל שהזנאים מכוונים אליו, גילאי העשרה המוקדמים. אולי אנחנו פה יודעים לשמור ולהגן על הבנות שלנו, אני יודעת להגן על הבנות שלי, אבל השאלה היא לא האם כמה הורים מודעים וחזקים יצליחו לשמור על הבנות הפרטיות שלהם. השאלה היא, האם אנחנו כחברה נגן על כלל הבנות, כי גם למי שאין לה הורים חזקים, גם למי שאין לה הורים בכלל, היא לא צריכה לשלם בגופה ובחייה על אורגזמה של זנאי.

תעשיית המין היא לא גשם שיורד מהשמיים. היא לא כוח טבע. היא קיימת כי יש מי שרוצים לשלם עליה, וכל עוד יש משלמים, יהיו מי שתימכרנה. ואנחנו כאן כדי לעצור את זה, לא בעוד חמש שנים, לא בעוד עשר שנים. עכשיו. תודה.

תודה. הקשבתי לך לכל מילה, באמת. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

אולי היית שואלת אותה גם מה דעתה על נשים טרנסיות, והיא הייתה גם נותנת תגובה יפה.

את היית אמורה להיות הבאה בתור.

לא, סבבה. אני רק אומרת, אתם נותנים לאנשים לדבר שהם נגד נשים טרנסיות באופן מהותי.

אני מוותרת על תורי לפנייך, בסדר?

אין בעיה, בבקשה.

אף אחד לא אמור להיסחר. אף אחד.

החוק הזה הוא חשוב לי באופן אישי. אני רוצה לשמעו את כל הדעות, גם כאלה שמסכימות יותר, מסכימות פחות. אני מבקשת לא להפריע, גם לא ישמעו לא אותך ולא אותך, חבל. אז לינור, בבקשה, עמותת טרנסיות ישראל.

קודם כל תודה רבה. גם תודה לטלי. רשמתי פשוט איזו הערה אחת קטנה רק לפני מה שכתבתי, מתוך 5000 קנסות שניתנו, רובם לעובדים זרים אריתראים וסודנים. שימו את זה כנקודה בידיעה. זה רק אומר שעניין האכיפה היה נקודתי בנווה שאנן, עד שסגרו שם את המכונים.

וכשנסגרו המכונים אז האכיפה המידתית היא לנרקומניות ודרות רחוב לצערי שנמצאות שם, ושם זאת האכיפה שניתנת מתוך 5091 קנסות, רובם אצל אריתאים וסודנים עובדים זרים שגם ככה אין להם פה תעודות זהות ולא כלום, וגם רובם לא שילמו אותם, אפשר לעשות על זה מחקר.

אני רוצה להתחיל את מה שכתבתי. גברתי היו"ר, חברות הכנסת, חבר הכנסת, נציגי ממשלה, נציגות ארגונים. שמי לינור אברג'ל ואני מנכ"לית עמותת טרנסיות ישראל. במהלך חקיקת החוק, פעלנו ביחד עם ארגמן ומעברים והתנגדנו לחוק, בעיקר בעקבות המענה השיקומי לכאורה שנכתב בחוק על ידי הצוות של דינה זילבר.

אני כאן על מנת להשמיע קול ברור ונוקב על המציאות שמתרחשת מאז חקיקת החוק לאיסור צריכת זנות. כשדיברנו והתנגדנו, ההתנגדות שלנו לא הייתה רק למהות החוק. אפשר לדבר על מהות החוק כדבר מוסרי. כבר אז הזהרנו שהוא אינו נותן מענה אמיתי ומקיף, והוא מבוסס על הנחות יסוד שגויות ללא הקשבה לנשים עצמן. הנשים עצמן הגיעו לכמעט כל ועדה שהייתה קיימת כאן. גם אני עבדתי במעגל הזנות, רק שיהיה די ברור שאני לא מדברת מתוך מקום אחר. לא לגברים בזנות וגם לא לקהילת הטרנסיות שנפגעות ממנו באופן קשה.

במהלך השנים האחרונות אני במרדף בלתי פוסק אחרי משרד הרווחה, בניסיון לייצר דיאלוג אמיתי ושיתוף פעולה. קיימתי שיחות אישיות עם כל שרי הרווחה שהיו מאז חקיקת החוק, וכל מנכ"ל שכיהן תפקיד בשש השנים האחרונות. למרות המאמצים, לא נוצרה שום התקשרות עם העמותה שלנו, של טרנסיות ישראל, כשיש לנו בעמותה עצמה גישה ישירה לכמעט 600 נשים טרנסיות בשנה.

אנחנו מכירות את הצרכים, ואת השיחה, ואת השיח, ואת השפה שלהן בצורה הטובה ביותר. פקודת השעה תמה ומסקנות המחקר של מכון ברוקדייל הונחו על השולחן, יחד איתן מתבררת גם המציאות הבלתי נסבלת של קריסת ארגוני הסיוע תחת העומס.

בכל יום אנחנו מקבלות פניות מנשים טרנסיות בזנות, שפשוט אין לנו דרך לתת להן מענה. המענים הקיימים כיום לנשים טרנסיות ניתנים כמעט אך ורק כארגוני סיוע לנשים רגילות, אך בפועל אינם מותאמים לצרכיהן הייחודיים, לא בשיח, לא בשפה ולא בתפיסת העולם.

יש לציין כי ארגוני הסיוע עושים ככל שביכולתם, אך גם הם נתקלים במחסומים תקציביים וחסמים בירוקרטיים שמגבילים את יכולתם לספק מענה אמיתי ורלוונטי. הציעו פתרונות פטרוניים לטרנסיות, כמו הוסטל 12 מיטות, מתוך תפיסה שנשים בזנות הן רק דרות רחוב ורק נרקומניות. זה לא נכון, וזה גם לא הוגן כלפי הנשים האלה.

זנות היא תוצאה, היא לא סיבה. היא תוצאה של עוני, של ניתוק ממשפחות, של חסמים בירוקרטיים, של אפליה תעסוקתית, של מציאות שאין בה אופק כלכלי, והחוק שנחקק לא נותן לזה מענה. הבעיות הברורות, שאין מספיק מענים שיקומיים שמתאימים לקהילת הטרנסיות ובפרט לאוכלוסיות מוחלשות.

הלובי למניעת זנות דורש כל הזמן אכיפה נרחבת. אין התייחסות מספקת לאחריות המדינה למערך שיקומי ומקיף. המחויבות של המדינה לשירותים חברתיים ושיקומיים אינה מעוגנת בחוק, אלא בהחלטת ממשלה בלבד, וזה פשוט לא מספיק.

משרד הבריאות, במיוחד מחלקת בריאות הנפש, נעדר לחלוטין מהחקיקה. מדובר בפער מהותי שמונע מענה אמיתי לאנשים שהכי זקוקים לו. תוכניות כמו גמילה מסמים, שבעיקר נמצא בקהילה הלהט"בית, הסרת חסמים בקופות חולים לנשים טרנסיות, וגישה לניתוחים מותאמים לטרנסיות. יש גם להוסיף את משרד הבריאות לחקיקה, לא רק משרדים שנמצאים כאן.

וכאן גם אני שואלת, האם אנחנו באמת משקמות נשים בזנות? האם אנחנו רואות אותן באמת, או שאנחנו עדיין שקועות בתפיסות מיושנות שמציעות להן תלושי מזון ושיחות עם עובדות סוציאליות, במקום הכשרות אמיתיות, עבודה מכבדת ועתיד ברור?

הגיע הזמן לתוכנית לאומית מעוגנת בחקיקה, לא לצוות בין משרדי שפחות צולח את המענה המיטיב לנשים האלה, שתתן מענה כולל פתרונות שמגיעים לנשים עצמן ולא נשארים על הנייר. אנחנו לא צריכות להציל את הנשים האלה, אנחנו צריכות לתת להן את הכלים לבחור את חייהן, להכשיר אותן לעבודות אמיתיות ולא למקצועות היופי והפארם, לראות אותן כבעלות יכולת ולא כמספרים במערכת.

הדרישה שלנו היא ברורה. תוכנית רווחתית אמיתית בגובה העיניים, שלא מתנהלת מתוך פטרונות, אלא מתוך שותפות אמיתית. כי לנשים בזנות, לגברים בזנות, ולטרנסיות, מגיע הרבה יותר, בעיקר בתקופה הזאת. תודה.

תודה רבה, לינור. הדברים ברורים, אני גם זוכרת את מעברים, ואת אלישע, ואת ההתנהלות כשהיינו בוועדת חוקה ביחד. אני חושבת שגם אז דיברנו על המענה השיקומי.

ועד היום הוא לא קם. אני רק אציין משהו במשפט אחד, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה תקצב לטרנסיות ישראל 750 אלף שקל בבסיס לתקציב הקודם, שחזר לאוצר. ואמרו לי מתוך משרד הרווחה שלא רוצים לעבוד איתנו כי התנגדנו לחוק. אני נענשת על זה.

גם משרד הרווחה יתייחס לזה, אני לא מכירה גם את ה-750 אלף שקל. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. ואחרי זה משרד המשפטים.

קודם כל, כדי להבין את העמדה שלי לגבי הוראת השעה שפגה, אני רוצה להפנות אתכם ולמעשה את עם ישראל שמקשיב לוועדה הזאת, להוראות חוק קיימות. לא בהוראות שעה. שלא נשמרות מספיק, ולו היו נשמרות ולו היו נאכפות, אנחנו היינו במקום אחר לגמרי.

ואני מתחילה אתכם בסימן ייעוד של זנות ותועבה בחוק העונשין, רק כדי להסביר לכם את התייחסות הציבור, כי החוק בעצם מהווה מדיניות ציבורית ומשפטית שמוקיעה מעשים פליליים, וזה מתחיל בסעיף 199 לחוק העונשין, שמדבר לדוגמה – אלה דינם, מאסר חמש שנים.

זו לא עבירה מנהלית כמו הוראת השעה שיוצרת עבירת קנס לצרכני זנות, אלא קובעת עבירת פשע של אלה דינם חמש שנים. מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או ארעי, על רווחי אדם העוסק בזנות. מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור. זה סעיף 199 לחוק העונשין. אני עוברת איתכם הלאה, אני לא רוצה להקריא את כל תתי העבירות, אבל יש גם תתי עבירות בהקשר הזה.

חזקות שנקבעות, חזקת סרסרות, חזקה שנקבעת לאדם בסיטואציה מסוימת שהוא ייחשב ככזה, ועונשו חמש שנות מאסר על כל מעשה. אני עוברת איתכם הלאה, הבאת אדם לידי מעשה זנות. אם אתה מביא אדם לידי מעשה זנות, עונשך כך לפי חוק העונשין, חמש שנות מאסר. המביא אדם לידי עיסוק בזנות, לא רק לידי מעשה אחד, דינו מאסר שבע שנים. כל מה שאני מקריאה לכם, זה מתוך חוק העונשין, סימן י' בהקשר הזה.

יש גם נסיבות מחמירות. תסתכלו בסעיף 203 – עבירות לפי הסעיפים שהקראתי מקודם, שנעשו תוך ניצול יחסי מרות, תלות וכו', מאסר עשר שנים. אם זה נעשה בקטין וכו', אז 16 שנים. שימוש בכוח, הרבה יותר. ניצול קטינים לזנות, זה נע בין 14 שנים ל-20 שנות מאסר ברובריקות שונות. אני לא רוצה להתיש אתכם, כי זה לא כפל העונש, אבל יש ממש אסקלציה בתוך הקביעה של המחוקק בעונשים עצמם.

וצריכות זנות, שאסורה בחוק העונשין כעבירה פלילית, זה איסור צריכת מעשה זנות מקטין. זאת עבירה שכבר קיימת בחוק העונשין, זאת עבירה שמתייחסת לצריכת זנות בכלל ככזו, כעבירה שקיימת בחוק העונשין שקשורה לקטינים. ולא סתם אגב. יש עוד עבירות שנועדו ליצור איזשהו חסם או קושי לצריכת הזנות, זה השכרת מקום לשם זנות. אומנם הן נקבעו כעבירות עוון, אבל זה עבירות שמכוסות בתוך חוק העונשין עצמו. איסור פרסום של זנות של קטין וכו', כל אלה עבירות שנמצאות בתוך חוק העונשין.

אז חשבתי שאם יש לי חוק עונשין, מישהו יאכוף אותו בצורה הגיונית ויפעיל מודיעין, יבדוק מי סרסור, מי לא סרסור, יפעילו על זה מערך שלם של הקפדה שיטורית שניתן לעשות אותה, לא באמצעים מתוחכמים.

במקום זה, עם כל הכבוד, לדעתי הממשלה נפלה פה לכלל טעות ולחץ בחיקוק ההוראה הזו, שיוצרת עבירה מנהלית, שבעיניי ההתייחסות פה, ואני שומעת את הדברים, אני אומנם לא חברה בוועדה הזו, אבל נכנסתי לשם הנושא הזה כי אני כחברת כנסת מהקואליציה מנסה לפחות שהוראות חוק יהיה בהן היגיון.

אני שמעתי כאן מהדוברת הנכבדה שדיברה מקודם, שאמרה באותה נשימה, צרכני זנות וסרסרות. זה לא רק לא אותו דבר, זה כאילו יחי ההבדל הענק בתוך המקום הזה. אבל אנחנו יכולים לעבוד ולדבר בכלל על צריכת זנות ככזו, כן או לא, איפה, לעשות על זה מחקרים, איך ממגרים את זה, איך מורידים את זה, איך מחנכים.

אי אפשר לברוח מהעובדה שיש צריכת זנות, בסדר? אני כן רוצה למנוע כמחוקקת ניצול, ניצול קטינים, איזושהי השפעה לרעה על אישה, איש, או כל אדם יהיה מגדרו אשר יהיה, בעובדה שמישהו מנצל אותו גם אם הוא משלם לו על זה כסף. אני רוצה להיות בטוחה שהאדם הבגיר אכן מפעיל שיקול של גמירות דעתו בהקשר הזה, ואני יכולה להביע את דעתי, ואני יכולה להיות פטרנליסטית, ואני יכולה לומר זה לא מתאים, זה לא טוב, תעשו משהו אחר, אתם יכולים לעשות הרבה יותר, אתם יכולים לבחור מקצועות אחרים.

גם את זה אני לא אומר כי זה יהיר בעיניי, ומתנשא בעיניי, ומי אני שאני אגיד למישהו יהיה מגדרו אשר יהיה, מה נכון יותר ומה נכון פחות, ומה הוא עוד יכול לעשות. זה לא הסגנון שלי, כי יש בזה אלמנט מתנשא. מה שאני רוצה ככנסת וכמחוקקת, זה לבדוק כמה אלמנטים.

אחד, זה כמו שאמרתי, למנוע את הניצול ואת הפגיעה. להיות סגורה בהקשר הזה. ופה, כפי שלא סתם העברתי אתכם את כל העבירות הללו בחוק העונשין, כדי שתבינו שהחוק סוגר בעבירות פשע ופשע חמור את כל עניין ניצול הזנות באשר הוא. זה קיים לי בתוך חוק העונשין, ועל זה צריכות להישאל שאלות למה זה לא נאכף, באיזה אופן זה לא נאכף. ומה אנחנו עושים בסופו של דבר? אנחנו הופכים את צרכני הזנות, שבדרך כלל אלה שלא חשודים בסרסרות, עם כל הכבוד, אני לא מוכנה לבייש לא אותם ולא את מי שנותן להם שירות מין.

תודה. נגמר הזמן, אנחנו צריכים להתקדם. האמת שהקצבתי לך, את כבר בחריגה, אז תני לי להתקדם.

תני לי עוד דקה וחצי כדי שהתשובה תהיה שלמה, מירב, כדי שאני לא אפריע.

אוקיי, בבקשה.

בגלל שאני באמת מאחורי הקלעים עושה מה שאני יכולה כדי שהוראת השעה לא תוארך, אז אני רוצה רק להסביר לכם למה. בעיניי ההוראה הזו שהופכת את זה לעבירה מנהלית, מביישת מאוד את כל העניין הזה, ובעיקר גם את נותני השירות בהקשר הזה, שצריכים בסופו של דבר או צריכות, לברוח לכל מיני מקומות אחרים, לא גלויים, שהכל ייעשה באיזה מחשכים בצורה שבעיניי בסוף הופכת את זה, ופוגעת בסופו של דבר במי שנותן את השירות. ואני בטח ובטח לא מוכנה לפגוע בהם, בוודאי שלא.

אז עם כל הכבוד, עבירה מנהלית של צריכת זנות, זה לא רק מפריע, זה לא רק משפיל בעיניי. לא את צרכני הזנות זה משפיל, זה משפיל את כל החוויה. זה משפיל אפילו את השוטר שצריך לחכות לאיזה מישהו ולשאול אותו את השאלות האלה. זה משפיל מאוד את הסיטואציה הזו של צרכני זנות, שאם אתם תהיו מספיק הוגנים בתוך החוויה הזאת, אתם תהיו מסוגלים לשאול את השאלה למה אדם מגיע לצריכת זנות. כי אנחנו לא יכולים לברוח מתופעה לא פחות מכוערת לצורך העניין, של אנשים בעלי ממון רב, שזה בסדר מבחינת כולי עלמא שהם יהיו ויחזיקו נערות ליווי.

אני אינני מחנכת את אף אחד, ואינני יהירה מעל אף אחד, ואני אומרת שחוק העונשין ככזה יוצר נורמות שמבטאות את הוקעת הציבור מפני כל ניצול או פגיעה באישה או באיש, על דרך של הפיכת הגוף שלו לחפץ. שזה מאוד ברור. אל מול העובדה שאני עדיין אותיר את אוטונומיית הפרט, מוזר ככל שזה נשמע לכם.

תודה רבה. תפקיד המדינה הוא גם לחנך את הציבור, בדיוק כמו שעושים להבדיל נהיגה מונעת לתאונות דרכים, בדיוק כמו שמונעים מהציבור שימוש בסמים, שימוש באלכוהול. חברה מאורגנת, הגיונית, נורמלית, אחראית גם לחינוך של אזרחיה. יש לי עוד בערך עשרות דוגמאות.

לא על דרך עבירה.

אל תפריעי לי. שמעתי את כל מה שאמרת, לא הסכמתי עם שום מילה, אבל שמרתי על זכותך לדבר. פשוט מבחינת זמנים, מה לעשות, יש לנו לוחות זמנים. אבל כן, בהחלט שתפקיד החברה הוא לחנך את הציבור. בטח ובטח צרכני זנות.

זנות זה אירוע שהוא לא בחירה. ולא סתם 70% מגיעות אחרי פגיעה מינית. שימוש בחומרים אלכוהוליים, סמים. הייתי כאן בעשרות דיונים שניהלנו על החוק הזה ב-2019, הייתה לי הזכות להיות כאן, לשמוע כל כך הרבה נשים שעבדו בזנות. אני לא אשכח לעולם את אותה אישה שסיפרה לי, 'מה את חושבת, מירב? שהתחלתי ברחוב? התחלתי בגיל 15 כשהוא הציע לקנות לי לפטופ. שם התחלתי'.

אף אחת לא מתחילה ברחוב. הרחוב, איך אומרות? זה הקצה. אני זוכרת את כל הביקורים שלי בדירות המסתור. הסתכלתי להן בעיניים. רובן לא היה להן אפילו ניצוץ. ניצוץ לא היה. כשהן באו לפה ואמרו לי שהן נשים בזנות, זה היפות האלה עם הבגדים והנערות ליווי. לכו קילומטר מהרצל שם מאחורה.

נכון, לינור, זה הרבה אריתראים והרבה סודנים. אבל גם ראיתי הרבה אנשים חרדים, ואנשים מהמגזר הערבי, וגם ראיתי סתם חיילים משוחררים שחיפשו זונה. הייתי בכל המקומות האלה. חייתי אותם, הייתי בדיונים. הלכתי בלילה לרחוב עכו, הרחוב הנוראי הזה.

לא. מדינת ישראל, התפקיד שלה הוא לחנך את הציבור ולמנוע ממנו את האפשרות הזאת. כי אישה שנמצאת בזנות, היא אישה שאין לה ניצוץ בעיניים, שעוברת שימוש בחומרים ממכרים. והיינו כאן באמת בעשרות דיונים, והייתה לי הזכות להיות כאן ב-2019 עם זהבה ושולי שקידמו את החוק הזה.

אני לא הסכמתי, שמעתי את המילים שלך. גם היה לי קשר מאוד טוב עם מעברים, ואני חושבת שצריך לעשות הכל כדי לעשות את אותו שולחן עגול שיאפשר מענה שיקומי-טיפולי אמיתי, שהוא לא נמצא.

שלא קיים.

יפה. אבל בשביל זה, לינור, עזבי, אני לא רוצה יותר להכביר במילים. את הטיפול בטרנסיות, את יודעת שזה היה בנפשי והתעסקנו בו רבות, כולל הדירות לטרנסים וטרנסיות, כולל הטיפול בצעירים חסרי בית. את מכירה את זה, אני לא נכנסת לזה. רק היה לי חשוב להעביר את הנושא של נשים בזנות.

אני מבקשת לתת למשרד המשפטים ולאחר מכן, מרב, אם את תרצי להתייחס, חברת הכנסת מיכאלי, תתייחסי. בבקשה, משרד המשפטים.

לילך וגנר, משרד המשפטים. למי שלא מכיר, אנחנו קידמנו את חוק איסור צריכת זנות במתכונת של הוראת השעה לפני חמש שנים, וכרגע עוסקים בהמשכיות של הנושא הזה באמצעות תזכיר החוק שהפיץ שר המשפטים.

אני רוצה לדבר איתכם על התהליך. אני חושבת שזה מאוד חשוב שיהיו מודעים פה לתהליך שנעשה. דבר ראשון, יושבים פה מסביב לשולחן, אני חושבת שאני פגשתי כמעט את כל מי שנמצא פה מסביב לשולחן. חוק איסור צריכת זנות היה חידוש מאוד גדול. הוא לווה בהנחיה של היועצת המשפטית לממשלה, שאמרה מה האני מאמין שלנו לגבי הנושא של הזנות, שדיברה על כך שאכיפה, מאחר שמדובר באיסור חדש להתנהגות שהייתה לגיטימית קודם לכן, תתמקד בליבה של המעשים ולא במצבים אחרים שעשויים להיכנס לנושא.

אולי לא צריך להגיד את המילה 'לגיטימית'. זה אף פעם לא היה לגיטימי, זה פשוט לא היה עבירה מנהלית.

מה שלא היה עבירה, לא היה עבירה.

כן, אבל זה לא הופך את זה ללגיטימי, בסדר? רק המילה הזאת היא לא נכונה.

מקבלת את התיקון. היה לנו חשוב מאוד שחוק איסור צריכת זנות יהיה מלווה במענה שיקומי-טיפולי. זה היה חלק אינהרנטי מהקידום של הוראת השעה של חוק איסור צריכת זנות, ויחד עם החוק עברה החלטת ממשלה שהקנתה תקציב ייעודי לנושא.

יש היאמרו שלא תקציב מספיק, אני חושבת שזו אמירה שהיא נכונה תמיד, שהמענים שניתנים אף פעם לא מספיקים. אני חושבת שזה חיוני שיחד עם איסור על צרכני זנות שמשפיע על אוכלוסייה ספציפית, יהיה גם הנושא השיקומי. ככה זה הוצג, ככה זה קודם. אחרי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, באו גם התקנות של האמצעי החלופי שמאפשרות סדנה פסיכו חינוכית כתחליף לקנס הכספי. בינינו זה גם היה מהלך חשוב.

יש גם תוצרים של הנושא הזה כפי שהובאו במחקר של ברוקדייל, וגם כל החוק הזה לווה במחקר מלווה, לא הלכנו על השערות, שבדק מה קורה בפעול בתקופה הזו. עכשיו הגענו לפני בערך שנה, לישורת שבה צריך להחליט מה עושים הלאה. אני חושבת שעשינו מהלך של שיתוף ציבור יחד עם החטיבה החברתית, דינה פה, היא כמובן יכולה להציג את הנושא, היא גם מרכזת את הצוות שנועד לנושא של החלטת הממשלה והיא תספר על זה בעצמה.

אנחנו עשינו ישיבות איטיות של מעקב על הנושא של האכיפה של חוק איסור צריכת זנות, יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים. עשינו את מהלכי שיתוף הציבור. חוץ מזה, אנחנו באופן אישי נפגשנו עם כל מי שביקש או ביקשה להיפגש איתנו. נפגשנו עם כולם, והבאנו את כל האינפוט שלנו כתוצאה של התהליך המאוד ארוך והיסודי הזה בפני שר המשפטים, והוא קיבל את ההחלטה על הפצת התזכיר.

כרגע יש לנו את לוחות הזמנים של הפצת התזכיר. התזכיר הזה פתוח להערות הציבור, ואני באמת קוראת לכל מי שמעוניין או מעוניינת לשלוח הערות, לשלוח אותן. אנחנו נקרא בעיון ונביא בפני הגורמים המחליטים את כלל ההערות כפי שעשינו קודם לכן.

האם אתם מסכימים להערות אנונימיות?

באתר התזכירים אפשר לקבל כל הערה. אנחנו מקבלים את כל ההערות, אנחנו בוחנים אותן לגופו של עניין, ואנחנו מביאים את כל הדברים האלה בפני שר המשפטים. ולכן מאוד חשוב לי בשלב כזה של הערות לתזכיר, לקרוא לכולם ולכולן לשלוח אלינו הערות. אני אסיים, כי יותר חשוב לי שישמעו את האנשים האחרים מאשר אותנו.

בבקשה.

דינה דומיניץ, אני עומדת בראש הצוות הבין משרדי לטיפול ומענים לאוכלוסיות בזנות. אני גם המתאמת הממשלתית לנושא הסחר בבני אדם וזנות ופוליגמיה. כמה נושאים פליליים כאלה ביחד.

חשובים מאוד.

ואנחנו חלק מהחטיבה החברתית של משרד המשפטים, אני ועו"ד שחר ישראל שיושבת לידי מנהלות את הצוות הזה. באמת זכיתי לעמוד בראשו כל השנים האלה, אנחנו ממשיכות כל הזמן לעבוד, לנסות לחשוב על לאן עוד לא הגענו. יש לנו עוד הרבה עבודה, אין ספק. מה עוד אנחנו יכולים לעשות, לאיזה תחומים אנחנו יכולים לעשות.

היינו יכולים לספר על ההכוונה שלנו גם לאוכלוסיות, למשל של טרנסיות, שעשינו על זה יום שלם של העמקה. לגמרי אנחנו מבינות שיש לנו פערים, גם חברתיים, גם גיאוגרפיים, גם כל הנושא של שיקום תעסוקתי, כל הנושא של זנות באינטרנט. יש לנו עוד הרבה תוכניות, אבל גם חשוב להגיד שעשינו הרבה, אוקיי?

הוועדה הזאת בעיניי דוגמה להתנהלות ממשלתית שעובדת ביחד עם כל הארגונים ששותפים כאן, כדי לנסות לעזור לאותן אוכלוסיות מבלי תלות או קשר למה העמדה לגבי החוק או לא החוק. זה הקונצנזוס, המכנה המשותף שהצלחנו למצוא, ואני חושבת שמגיעה גם מילה טובה למשרדי הממשלה ששותפים לצוות הזה ועושים באמת עבודה של שליחות ומסירות, כדי באמת לנסות להגיע לכל אחד ואחת שם במעגל ולעזור לו.

ברור שהיינו רוצים לעשות תמיד יותר. ברור שזה אף פעם לא מספיק. אבל אנחנו שם, ואנחנו ממצים כל שקל מהתקציב כל שנה, גם אם נשארות יתרות אנחנו מנתבים אותן לדברים חדשים, לרעיונות חדשים שלא הצלחנו להגיע אליהם, ואנחנו נמשיך. אנחנו כאן ואנחנו ממשיכים בלי קשר כמובן לחוק או לא. יש קשר בין הדברים, כמובן, כשהאכיפה, כמו שראינו גם במחקר, היא יותר גבוהה, אז יש גם יותר פונות לעזרה. יש קשר מובהק בין הדברים, אבל אנחנו פועלות בכל מקרה בלי קשר.

בעצם המחקר המלווה מונה על ידי משרד המשפטים?

לא, המחקר הוא חלק מהחוק, ומשרד הרווחה הוא למעשה מי שאחראי.

יופי. אני אתן לחברת הכנסת מיכאלי ולאחר מכן משרד הרווחה. אני רוצה לעשות סדר. בעיקרון, בישיבה כזו זה תמיד חברי כנסת ומשרדי ממשלה. מכיוון שלינור יושבת פה, ומוריה, אלו שתי נשים שליוו אותן במהלך החוק. היה לי חשוב לתת לדבר. תכבדו בבקשה, נסיים, אני אתן. מרב, בבקשה.

תודה, גברתי היו"ר. אני לא יכולה בלי סקירה קצרה, כי המאבק להעביר את החוק הזה הוא היה באמת ארוך שנים מאוד, וצריך להגיד שזהבה הובילה אותו מהכנסת ה-17 לדעתי, ובכנסת ה-19 היא לא הייתה והובילה את זה חברת הכנסת אורית זוארץ, ואחר כך זהבה חזרה להוביל את זה עד ששולי קיבלה את הזכות להיות במקום הראשון, כתנאי של שרת המשפטים אז, איילת שקד, כדי להעביר את החוק. סתם תרשמי לך כוכבית, אני יודעת שאת אוהבת פרטים כאלה.

אז היינו חתומות עליו, שלי יחימוביץ' ואני, לאורך הרבה שנים, ובאמת עם כל המורכבות של הדבר, אי אפשר להפריז בחשיבות העובדה שקבענו כנורמה שזנות היא לא מקצוע והיא לא איזה אמצעי לגיטימי להתפרנס דרכו. אלא באמת הוא כרוך באלימות קשה מאוד מאוד מהרבה סוגים.

עכשיו, צריך להגיד שהנורמה היא מאוד חשובה, אבל כדי להפוך אותה למציאות, צריך ביד אחת אכיפה מאוד משמעותית, וביד השנייה מענים ושינוי המציאות של נשים בזנות ושל טרנסיות בזנות. והדבר הזה לא קורה. עכשיו, צריך להגיד שהחוק עבר ב-2019 כשנכנסנו לטלטלה של סבבי בחירות, וממשלות מעבר, וממשלות מתחלפות.

אבל כן, בממשלה המכונה 'ממשלת השינוי', כשהמשרד לביטחון פנים היה בידיים של עומר בר-לב ממפלגת העבודה, אז הייתה עלייה מאוד מאוד משמעותית באכיפה. והייתה גם יותר השקעה ברווחה כשאני עמדתי בראש הקבינט המגדרי, ואנחנו השקענו בזה שמשרד הרווחה יקבל באמת הרבה יותר כלים לעבוד. ומאז הדבר הזה הוא בצניחה. ממש בצניחה. אנחנו עוקבות אחרי זה בוועדה, אתן יודעות את זה היטב.

אין מנוס, וכאן משרד המשפטים, ואני אגיד ככה, קודם כל אני רוצה לברך מאוד על זה שמשרד המשפטים הניח תזכיר להפיכת החוק להוראת קבע. שאפו גדול. סופר משמעותי. אני כמובן הנחתי את זה מאוד מזמן, אבל עם כל הכבוד, זה שהממשלה, משרד המשפטים הביא את זה, באמת מסירת הכובע.

שנית, יש שם שיפור. גם ביטול העניין של מטרד, מי שכביכול עוסקת בזנות, מהווה מטרד. הדבר הזה יימחק מהחוק, זה דבר נורא חשוב. שתיים, בדברי ההסבר יש הרבה מאוד דברים שנוגעים לחשיבות של האכיפה ושל המענים, שגם זה מאוד חשוב. אז ככה שבפירוש החוק החדש, שאני מקווה שיעבור כמה שיותר מהר, הוא בהחלט יכול על פניו לתת לנו נקודת מוצא לשפר את הדברים.

אבל, כאן אני רוצה לחזק את משרד המשפטים, שצריך ממש לדפוק על השולחן, ואני גם אגיד את זה לשר. לוודא שיש משאבים להפוך את החוק הזה למציאות, משום שלא יכול להיות שאנחנו נמשיך לייצר נורמה נהדרת מבחינת החקיקה, אבל מציאות שהולכת ומתרחקת מאיתנו. ואם אנחנו לא נקפיד שיהיו משאבים כמו שצריך ותשומת לב של המשרד לביטחון פנים, שלצערי מי שעמד בראשו ממש לא ראה את זה כדבר – אני לא בטוחה שהוא לא מתנגד לזה בכלל, כי המפלגה שלהם באופן מפורש מתנגדת לשוויון של נשים, זה לא משהו שהם מחביאים אותו.

לא הבנתי, איזו מפלגה מתנגדת לשוויון של נשים?

עוצמה יהודית.

ממש לא נכון. אני לא מקבלת את זה.

טלי, תני לחברת הכנסת מיכאלי לסיים לדבר.

זאת לא פרשנות שלי.

לא פרשנות, הם מעולם לא מדברים על אי שוויון לנשים.

טלי, זאת לא פרשנות שלי, זה דברים שנאמרו לי.

אני לא יודעת על ידי מי זה נאמר לך, אבל זה לא נכון.

זה דברים שנאמרו לי על ידי חברי הכנסת של המפלגה. אני לא עושה פרשנות שלהם.

אני לא יודעת על איזה חברי כנסת את מדברת. עוצמה יהודית היא בעד שוויון, כולנו בעד שוויון גם אם יש לנו כיפה על הראש. רק רציתי להגיד.

אבל זה לא קשור לכיפה. אלוהים יודעת ואת יודעת, שהפמיניזם הדתי הוא פורץ דרך בצורה באמת מרשימה וחשובה מאוד.

לא יודעת, אני רואה שאתם מתייחסים באופן משפיל לנשים דתיות כמו לימור ואורית.

יש כאן ארגונים חברתיים שחשוב לי שידברו, אז בואי בבקשה תתכנסי לסיום.

טלי, ביחסים בינך וביני חשבתי שאת לא אומרת לי 'אתם'. הכל טוב.

אני כמו טראמפ, אני מדברת במין שאני רואה. תודה רבה ואני לא מתנצלת על זה. לא צריך לחזור. העברית היא שפה יפה. 'אתם' זה כולל נשים.

טלי די, אני ממש מבקשת.

לא חשוב, אני סתם דיברתי על הכללה פוגענית.

לא הכללה פוגענית. את אומרת שאין שוויון לפי מפלגה קיימת כאן בכנסת, אז שקלי מילותייך. תודה.

שנייה, אני אעשה כאן סדר. אתן לא מעירות לחברת כנסת. מילא שהן מעירות, זה עוד איכשהו פה אפשרי. מספיק, באמת. בשביל ההתחשבות כאן בנשים שהגיעו במיוחד, וגם בכן.

לסיכום, יש עוד דברים שהם נמצאים אגב, לא בהכרח בתוך החוק הזה, יש למשל חוק שאנחנו העברנו שמאפשר לנתק קווי טלפון של מה שפעם היה מאוד מקובל לכרטיסים האלה שהיו שמים על מכוניות, שבעצם היו קווים שהגיעו להפעלה של מוקדי זנות. אנחנו צריכות לעשות לזה התאמה לדברים שהם דיגיטליים, שהיום מגיעים באסמסים, בוואטסאפים, בכל מיני דברים כאלה.

לא בטוח אגב שזה לא עניין פרשני שאפשר להחיל אותו בקלות, המעבר מכרטיסים בנייר לפרסום דיגיטלי. אבל כך או כך אנחנו צריכות לוודא שיש לנו את כל המעטפת שמאפשרת לנו להפוך את החוק הכל כך חשוב הזה למציאות. תודה רבה.

תודה, חברת הכנסת מיכאלי. משרד הרווחה, בבקשה.

אילת אמיר ברון, אני מנהלת תחום טיפול בזנות וסחר בבני אדם.

בבקשה. תתייחסי לתזכיר וגם להערה שניתנה פה ל-750 אלף שקל, אני גם רוצה לשמוע.

משרד הרווחה הצטרף כמובן להמלצת השר לקבוע את הוראת השעה כהוראת קבע. אני לא אתייחס באופן ספציפי לסכום.

לא, אבל אנחנו שואלים שאלה עניינית. היה סכום כזה?

אני הסתדרתי.

כי נקבע סכום כזה, אז למה לא עשו בו שימוש?

אני רוצה להתייחס עניינית.

זכותנו לקבל תשובה לזה.

שנייה, אבל זה מפריע לי. אחד, התייחסותך לעניין החוק. ושתיים, האם את מכירה את הנושא של ה-750 אלף שקל שדובר כאן. זהו, רק תגידי אם את מכירה או לא. אם את לא מכירה, הוועדה תפנה למשרד הרווחה לברר.

אני דווקא ראיתי את זה.

אני מכירה את הנושא באופן כללי ולא מספיק כדי להתייחס פה באופן רשמי בוועדה.

אוקיי, אז הוועדה תבדוק מול משרד הרווחה.

אני לא חושבת שתהיה בעיה להעביר כמובן התייחסות כתובה.

זה ממש נשמע לא רציני, אני חייבת לומר.

אני מנהלת את הוועדה, ומבחינתי זה בסדר. תמשיכי.

לא, כי זה כסף שלא עשו בו שימוש.

אבל תפסיקי להפריע לי. אין לי הרבה זמן ויש לי כאן אנשים.

לא, אבל זה חשוב.

לא, זה לא חשוב לי. די.

אם לא העבירו כאן כסף משיקול לא ענייני, צריך לדעת את זה.

אני קוראת לך לסדר פעם ראשונה. בבקשה גברתי, תמשיכי. למה צריך להגיע למצב הזה? אני חייבת לסיים את הדיון בקרוב, את לא מצליחה להבין שיש פה נשים שמחכות? לא רוצים רק אותך לשמוע.

לא קשור אליי? כשאת שומעת פה - - -

קריאה שנייה. תמשיכי.

זו קריאה ראשונה, קראת לי לסדר.

קראתי לך ראשונה. אני רוצה שתעצרי לדבר ותתני לאחרים.

קצין המשרד מתחמק פשוט. לא להאמין.

תודה. תמשיכי.

אני כן רוצה להתייחס לעניין המענים לאוכלוסיית הטרנסים והטרנסיות בזנות, של משרד הרווחה. לא רק בזנות אגב, מנהל שלם באופן כללי שמטפל באוכלוסיות קצה, העביר מסמך כמענה לשאילתה שהועברה בסוף חודש נובמבר 2024, שמפרט, הוא מונח מולי המסמך, עשרה עמודים על מענים לאוכלוסיית טרנסים וטרנסיות.

יופי. את יכולה להגיד בקצרה מהם אותם המענים שאמורים להיות בתזכיר החוק החדש?

אני אגיד קודם כל, שבדיוק העברנו לכנסת את דו"ח הזנות לשנת 2024, ושוב הוא מפרט בצורה ארוכה.

לא, אני שאלתי אותך מה המענים של משרד הרווחה שאמורים לבוא בחוק הזה. את לא יכולה להגיד לי בשתי דקות מה המענים?

כן, ברור שאני יכולה להגיד. בשתי דקות אני אגיד שקודם כל תפיסת העבודה היא תפיסה של עבודה מודעת טראומה, אוקיי? במשרד מתייחסים לזנות כדפוס הישרדות. יש מענים חוץ ביתיים, החל מהלנות חירום, אליהן יכולות להגיע נשים שזקוקות למענה מיידי באופן שאינו תלוי בשום דבר, הן יכולות פשוט לבקש ולקבל מענה.

זה מין קלט חירום כזה.

בדיוק. החל מהלנות חירום, ובעצם כל הרצף. באגף החוץ הביתי זה רצף של הוסטלים שהם שיקומיים וכוללניים, דירות מעבר, יש גם מענים מאוד נרחבים בקהילה.

את יכולה להגיד לי כמה דירות מעבר נפתחו מאז היציאה של החוק מהכנסת מ-2019?

דירות מעבר?

כן, הייתי בדירות כאלה. סתם רציתי לדעת האם משהו השתנה מבחינת המענים של משרד הרווחה.

כן, בטח שהשתנה. שוב, אני אומרת, אני אשמח להתייחס.

אוקיי, אז אני אגיד לך מה אני מציעה. אני מבקשת שיהיה כאן דיון, אני אגיד את זה גם ליו"ר, שבו יוצגו, מכיוון שהנושא השיקומי-טיפולי עלה כאן גם על ידי חברות הכנסת, גם על ידי הארגונים החברתיים, אני אבקש מהיו"ר, ואם היא תרצה אני אנהל, אם היא תרצה היא תנהל את זה, לעשות דיון מיוחד על המענה השיקומי-טיפולי לאותן נשים יוצאות זנות, כדי להבין מה ניתן להן.

אחד, ציבורית שהן יידעו. ושתיים, שאנחנו נדע. אני לא רוצה להלחיץ אותך בשתי דקות, הכל בסדר. את תבואי לפה ואנחנו נקיים דיון של שעה שבו את תגידי לנו מה המענה שהן יכולות לקבל. מקובל? תודה.

אם אפשר להתייחס בחצי משפט, גברתי היו"ר. כפי שדינה הציגה, אנחנו מרכזות את הפעילות של הצוות הבין משרדי שפועל בעצם לצד החקיקה, ובהמשך למפגשי שיתוף הציבור ולנתונים הרבים שברוקדייל אסף במחקר שלו לאורך השנים שפעל החוק, אנחנו מגבשות איזשהו תהליך עם כל חברות וחברי הצוות מכלל המשרדים, הרווחה, והבריאות, והביטחון הלאומי, כדי לייצר איזושהי תוכנית מקבילה שתמשיך ותפתח את המענים בהקשר הזה.

אז אתם תבואו לפה ותציגו.

אני רוצה לשמוע את רבקה מארגון ארגמן. בבקשה.

שלום, אני רבקה מארגון ארגמן. קודם כל, לא ייתכן שחוקקו את החוק הזה מלכתחילה לפני שבכלל היו ערוכים מענית כדי לתת את המענים. לא ייתכן שרוצים להפוך את החוק הזה לקבע כשהמענים מנותקים לגמרי מהצרכים של הנשים שנמצאות בזנות, לנשים שנזרקו לרחוב, וגם כשכל מועדוני החשפנות נסגרו, עד היום לא קיבלו את המענים שהן זקוקות להם.

וגם יש לי עוד שאלה – למה לא שמים עובדות מין שהן יהיו בראשי הארגונים האלה, כי הן לא מנותקות מהצרכים של אותן נשים, הן יודעות הכי טוב.

עובדות מין לשעבר, את מתכוונת?

לשעבר או אפילו שנמצאות כרגע בזנות, שהן יכולות לתת את המענה לאותן נשים בגובה העיניים.

לא הבנתי, את רוצה שמישהי שהיא עובדת מין, המטרה שלנו להוציא אותה מזה.

תשב בראש ארגונים. הדבר הכי לגיטימי.

לא, זה בכלל לא לגיטימי.

מה לא לגיטימי פה?

אני לא אפתח איתך.

הנה, שוב את מזלזלת ביכולות של עובדת מין.

אני בכלל לא זלזלתי.

זה לא זלזול? אז למה זה לא לגיטימי? תסבירי לי למה זה לא לגיטימי שעובדת מין, שהיא זאת שקבעו את החוק הזה מעל הראש שלה, החליטו בשבילה מה טוב בשבילה, למרות שהיא חושבת אחרת - - -

כי זנות זה לא מקצוע.

זנות מקצוע, זה המקצוע העתיק ביותר בעולם. זה מקצוע.

תודה רבה. את רוצה גם להתייחס? אל תהיי בשוק, אני שמעתי.

אני שוקיסטית.

אבל למה? אין בעיה, את רוצה להתייחס? בבקשה גברתי.

אני לא מבינה למה עושים עלינו הכללות.

חס וחלילה.

אני רומי מארגון ארגמן. אני שומעת רק הכללות, אנחנו נרקומניות, אנחנו מסוממות.

אף אחד לא אמר את זה כאן בדיון.

אנחנו לוקחות סמים לשיכוך של אלוהים יודע מה. ממש לא. למה? למה לדבר אלינו בצורה כזאת? מה שקורה בזנות רחוב דרך אגב, זה במיעוט, וזה משהו שידוע, אוקיי? אנחנו לא בזנות רחוב, ממשיכים עלינו את ההכללות.

אני שומעת משהו שהגוף שלי למכירה. כל האיברים עליי, תודה רבה. זה שאני מספקת שירותי מין בתשלום, זו זכותי, זאת הבחירה שלי. אני לא רואה פה משהו לא בסדר. אם מישהו מחליט שזה לא מוסרי, כל אחד בחוויה שלו, נכון? למה החוויה של מישהי ששם יושבת, זהו, מוכללת על כולנו? זה פשוט לא בסדר. אז תזרקו אותנו לרחוב? זהו, כאילו?

האמת שזה בדיוק להפך. ביקשתי שיהיה כאן דיון מיוחד, בעיקר אחרי מה שלינור אמרה, על כל אותם מענים שיקומיים-טיפוליים. שלא יהיה לך ספק שאנחנו לא רוצים לזרוק אף אחד לרחוב. מאיה קוגן, בבקשה גברתי.

שלום. קודם כל, תודה כבודה. אני רוצה להגיד שני דברים. אני מנהלת את מרכז רואים שקוף, שזה שירותים של משרד הרווחה. אני מקווה שזה ייתן מענה לחלק מהשאלות שעלו פה. קודם כל, אני אגיד שאני חושבת שמה שקורה פה היום זה חלק היסטורי.

יש פה בעצם אמירה של מדינת ישראל, שאומרת שאזרחים ואזרחיות של מדינת ישראל הם לא חתיכת תחת והם לא חתיכת ציצי, אלא הם בני אדם עם אישיות ועם כבוד עצמי. זה דבר ראשון. דבר שני, אני רוצה להגיד, אני מנהלת את מרכז רואים שקוף. תוכנית רואים שקוף זו תוכנית של משרד הרווחה, אם כבר אנחנו מדברות על מענים.

זו תוכנית שקמה לפני שנתיים. זו התוכנית היחידה בארץ ואולי גם בעולם, במימון מדינת ישראל ומשרד הרווחה, שנותנת מענה שיקומי-טיפולי-הוליסטי לגברים בזנות. במדינת ישראל ובכל העולם, תופעה של גברים שורדי מעגל הזנות ונמצאים בזנות, היא לא תופעה שולית. אנחנו מדברים על אלפי גברים.

המטופלים במרכז שלנו הם מכל קצוות מדינת ישראל. אם אנחנו מדברות על אוכלוסייה ייעודית, זה ספרדים, ואשכנזים, וחילונים, וחרדים, ודתיים, ודתל"שים, וכאלה שבאו מבתי מצוקה, וכאלה שבאו מבתים באמת טובים. הרבה מטופלים שהם ערביי ישראל. אז זה משהו שצריך רגע להבין. יש גברים במדינת ישראל שנמצאים במעגל הזנות.

מבחינת מספרים, כרגע אנחנו על אזור ה-50 מטופלים. זו יריקה בים. המקום קיים שנתיים, במהלך השנתיים האחרונות מעל 100 איש עברו אצלנו בתוכנית ובמרכז. לתוכנית יש גם הוסטל עם 14 מיטות באזור השרון, דירת מעבר ברמת גן. בקרוב אני מקווה שייפתח שאלטר חירומי לגברים בזנות, ויש אותנו שאנחנו מרכז יום וערב, פתוחים כל השבוע.

חבר הכנסת מהליכוד שאל, אבל הוא עזב, מבחינת שימוש בסמים, רוב המטופלים שלנו הם היו בעבר או נמצאים כיום בשימוש. רוב המטופלים שלנו, 98%, אוהבים פה נתונים, אני נותנת נתונים מהשטח, אני מייצגת את השטח, אוקיי? הם פוסט טראומטיים. הם מוכרים על ידי הביטוח הלאומי כפוסט טראומטיים. מדובר על חבר'ה מהקהילה הלהט"בית וגם גברים סטרייטים, שהיו בעבר או נמצאים כיום במעגל הזנות.

ואני רוצה רגע להגיד משהו, משפט אחרון. כשהמטופלים שלנו, או שהיו בזנות בעבר, או נמצאים עדיין במעגל הזנות, מדברים על הזנות, לא מדובר פה על חוויה. זו לא חוויה. הם מדברים במושגים כמו 'השפלה', 'אונס', 'פגיעה מינית'.

שוב את מבטלת אותנו.

מספיק. היא תגיד מה שהיא רוצה ואני אחליט מי ידבר, לא אתן. את יכולה לצאת אם זה קשה לך, אבל תתני לי לשמוע אותה. שמעתי גם אתכן.

המטופלים שלנו, שהם מדברים על איך הם חוו את הזנות, מדברים על פשע, ניצול, פגיעה מינית, אונס, מחיקת האישיות, יחסי כוחות, שליטה. גברים ונשים שרוצות לשקר לעצמן שזנות זה סבבה, שימשיכו לשקר לעצמן, זו זכותן. אבל לא יכול להיות שזה ישפיע על כל המדינה והחברה השקר העצמי הזה. תודה.

תודה רבה. את מ-'לא עומדת מנגד' רצית להתייחס, ממש בקצרה.

אני דוברת ארגון 'לא עומדת מנגד', כיום ארגון הסיוע הגדול ביותר בארץ. אנחנו מסייעות למעל 3000 נשים.

נשים שהן?

שורדות מעגל הזנות.

תודה. זה הכי חשוב.

נכון. אני רק רוצה להתייחס לדבר אחד. יש לנו שורדות מעגל הזנות שנמצאות בהנהלה, שנמצאות במטה, שנמצאות בקבלת ההחלטות, והן חלק כל כך חשוב מהארגון שלנו, שמבינות חמלה ומבינות את הקושי בשיקום.

את יודעת שרוב כפרי הגמילה של משתמשים בסמים הם לשעברים, בגלל זה כשהיא על עובדת מין, שאלתי האם היא לשעבר. אני חושבת שזה ראוי מאוד שבתוך ארגון שפועל למען נשים יוצאות זנות, יש נשים שעברו את זה, כי אין כמו אחד כזה שכבר עבר או אחת כזאת שיכולים לסייע לאחרים.

זה מה שד"ר נעמה גולדברג שייסדה את הארגון שלנו לימדה אותנו, ועם זה אנחנו ממשיכות הלאה, שהשורדות הן חלק חשוב מקבלת ההחלטות.

תודה רבה ותמשיכי. רן, בבקשה.

אני אעשה את זה קצר. רן מלמד, נקודת מפנה. האמת היא שבשנת 1996, כעיתונאי, עשיתי תחקיר על נערות בנות 12-15 שנמצאות בזנות. המשטרה אמרה שזו לא תופעה, שמדובר במקרים יחידים. אני מדבר על 1996. נסעתי מנהריה עד אשקלון וגיליתי למעלה מ-220 נערות, ילדות כאלה.

לצערי הרב, כשאני רואה ושומע את הנתונים שמגיעים פה היום, אני לא מופתע. אני מתחיל לחשוב שהשיטה או הדרכים לצרוך זנות השתנו, אבל המערכת עצמה לא השתנתה וזה מביא אותי לסעיף שעליו אני רוצה לדבר, שאני חושב שחייב להיכנס לתסקיר הסופי או להצעת החוק הסופית, כי בלעדיו החוק הזה לא שווה כלום.

בלי שתיקבע מדיניות משטרתית קבועה כל שנה עם יעדים מדידים לאיך אוכפים את החוק, החוק הזה לא שווה כלום. יש המון חוקים שמשטרת ישראל במדיניות שלה לא אוכפת אותם. אין לה זמן, אין לה אמצעים, אין לה חשק, לא בא לה טוב.

החוק הזה אם הוא יעבור, בין אם כהוראת שעה ובין אם כחקיקה ראשית סופית, בלי סעיף שמחייב את המשטרה, ואני שלחתי את מה שאני אומר עכשיו לייעוץ המשפטי של משרד המשפטים. אם לא יכניסו נושא של תוכנית עבודה שנתית שנבדקת על ידי הכנסת לפני שמתחילה שנת עבודה, ונבדקת על ידי הכנסת מבחינת התוצאות שלה חודש לפני שמסתיימת שנת עבודה, לצערי הרב האופוריה שאני קצת שמעתי פה מיותרת. החוק הזה ייפול, למרות שהוא מאוד חשוב לדעתי.

תודה רבה. המשטרה, תתייחסו בשתי דקות. בבקשה.

רפ"ק מירב כהן, ראש חוליית סחר בבני אדם. אני אציין שלשנת 2025, משטרת ישראל גיבשה תוכנית עבודה שנתית ויעדים ליותר תחנות. עשו איזשהו חתך, כן עובדים על זה עכשיו. כל תחנה קיבלה יעד מסוים שנוכל לאכוף אותו. בנוסף, גם ההשתלמויות של פעמיים בשנה לפי מה שהחוק מדבר.

עם מי ההשתלמות שלכם?

דרך תודעם.

ההשתלמות לשוטרים היא חלק מההכשרות של משרד הרווחה.

כן, אני עוד לא סיימתי עם משרד הרווחה. אל תדאגי. יהיה לכם את הבמה. גם אני וגם חברת הכנסת מיכאלי דיברנו על זה, וגם דיברו כאן על זה.

בנוסף, אנחנו התחלנו לשלב גם את העו"סיות בתיקי אכיפה שיעבדו יחד איתנו, וכבר היה לנו מקרים כאלה שצירפנו אותן, וגם יצרנו פגישת עבודה, גם הייתה לנו עם מוריה, המנכ"לית למטה למאבק. אנחנו כן עכשיו במגמת שיפור, כן יש יעדים. זה מה שאני יכולה להגיד כרגע.

זה מאוד חשוב, גם טוב שהתפרצת לתוך הדיון כי הייתי צריכה לתת לך להתייחס, כי האכיפה הייתה כאן אירוע דרמטי. אני שמחה לשמוע את זה. אני רוצה לסכם ברשותכם, כי אני ממש מתנצלת, אני חייבת לצאת.

קודם כל, אני רוצה להודות למשרד המשפטים ומשרד הרווחה, וכל משרדי הממשלה שהיו. אני חושבת שעשיתם כאן צעד דרמטי, היסטורי וחשוב. כן, זו זנות זה לא מקצוע לגיטימי במדינת ישראל. זנות הרבה פעמים מגיעה מתוך, ואנחנו יודעים את זה וציינו את זה, מלווה בטראומה, מלווה בשימוש בחומרים, ולכן המטרה שלנו כמדינה, וכן מטרת המדינה היא גם לחנך את אזרחיה, עולים לי כל הזמן דברים שאני אומרת.

אפילו, אתם יודעים, להבדיל הקמפיין הזה, כשלא קוטפים את פרח הבר, סתם אוקיי? להבדיל. אבל חינוך של אזרחים, כן. אפשר לחנך את האזרחים. וציינו את זה כאן ושזה לא יהיה ספק, נשים שיצאו מתעשיית הזנות, שיקמו את עצמן, הן מודל עבור נשים אחרות כדי לראות שכן אפשר להשתקם.

ועם זאת, אני אומרת את זה כי אני זוכרת את זה גם בדיונים ב-2019, אנחנו חייבים לקיים כאן דיון נפרד על מענה הרווחה, הטיפול, והשיקום. יבואו לכאן כל הארגונים שמתעסקים, גם גברים, גם נשים, גם טרנסים, טרנסיות. ומשרד הרווחה יבוא עם מצגת מפורטת שמסבירה - - -

גם משרד הבריאות. השר מאוד מגויס לזה.

כן, יבואו לפה משרדי הרווחה והבריאות. משרד המשפטים ילווה כמובן את האירוע הזה ביחד עם משרד הבריאות. ואני אבקש מהיו"ר לקיים דיון חירום מיוחד, כי ההתקדמות של החוק חייבת לבוא יד ביד עם מענה שיקומי-טיפולי. אני מבטיחה לכם שמעבר לאכיפה, ומעבר לסגירת הדירות וסגירת אותם מקומות, הדבר המשמעותי הוא להוציא אותן ולתת דוגמה, כי אין דוגמה ומופת מכזו אישה שיצאה מהמעגל הזה.

אני תמיד אומרת לפנינה, והיא אוהבת את המשפט הזה. אנחנו בכנסת, התפקיד שלנו זה לא רק להגן על נשים פורצות תקרת זכוכית, אלא גם לסייע ולהגן על נשים שתקועות עמוק ברצפת הבטון. זו החשיבות. אני מודה לכולן, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:31.