פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
ועדת הפנים והגנת הסביבה
03/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 339
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ג' באדר התשפ"ה (03 במרץ 2025), שעה 11:33

תקנות למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ה-2025

חברי הוועדה: ארז מלול – מ"מ היו"ר
ששון ששי גואטה
יוראי להב הרצנו

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן
אביב שהרבני - יועץ משפטי, מחוז תל אביב, המשרד להגנת הסביבה

רחל טרגין - ייעוץ וחקיקה, המחלקה הכלכלית, משרד המשפטים

ינאי שני - רכז תכנון תשתיות ומתכנן סטטוטורי אגף תכנון, קק"ל

ברק ורקר - רכז עמותת ירוק עכשיו

יוסף אקרמן - סמנכ"ל, הפורום לישראל ירוקה

רוני טיסר

לאה קריכלי

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



תקנות למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ה-2025

הנושא הבא שלנו הוא תקנות למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) (שינוי התוספת לחוק), התשפ"ה-2025. פורום לישראל ירוקה יתווסף לרשימה. אני מברך את השרה שהגיעה לדיון, השרה עידית סילמן. לפני שהשרה תדבר, המחלקה המשפטית תציג את זה. אחרי זה השרה תתייחס לגופו של עניין.

כמו שאמר יושב הראש, עניינו של הדיון הוא בהוספת ארגון נוסף לתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים: הפורום לישראל ירוקה. החוק למניעת מפגעים סביבתיים בעצם מאפשר למספר מצומצם של גופים שנקבעו על ידי השר להגנת הסביבה ובאישור ועדת הפנים, לתבוע תביעות אזרחיות נגד מפעלים ועסקים מזהמים, ולקבל צווי עשה מבית המשפט.

אני אסביר שבתביעה אזרחית, כדרך כלל, מי שיכול לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת סעד זה מי שנפגע מהעבירה או מהנזק. בעצם, החוק שלנו למניעת מפגעים סביבתיים ממנה מעין נאמנים סביבתיים, שהם ארגונים שלא בעצמם נפגעו מהנזק. זאת מכיוון שבהרבה פעמים במקרה של מפגע סביבתי האדם שנפגע או לא מודע לנזק שנגרם או שאין לו אינטרס מספק בשביל לפנות לבית המשפט.

החוק בעצם יוצר מעטפת שנועדה לתמרץ גופים שמתאימים לכך לקבל סעד. עכשיו, מכיוון שכמו שאמרתי, זה לא דרך כלל, החוק בעצם קובע שמי שצריך להכיר בגופים האלה זה המשרד להגנת הסביבה, שעושה את זה על בסיס אמות מידע שהוא קבע, ובאישור הוועדה, שצריכה לבחון את העניין ולבדוק שהגוף אכן מתאים לקבל את ההסמכה הזאת.

יופי. בואו נראה מה השרה החליטה, כדי שנדע אם לאשר או לא. היא תנמק לנו על הארגון הספציפי הזה גם. בכבוד, השרה.

קודם כול, תודה רבה. אנחנו פנינו בבקשה לוועדה כדי להוסיף בתקנות למניעת מפגעים סביבתיים תביעות אזרחיות, את השינוי של התוספת לחוק. בהיבט הזה אנחנו מוסיפים את הפורום לישראל ירוקה כעמותה, כרשימת גופים שזכאים להגיש תובענה לפי החוק למניעת מפגעים סביבתיים. ידוע לכם שבמשרד להגנת הסביבה אנחנו פועלים באמת ביתר שאת למניעת עבירות סביבתיות ולהגברת האכיפה. כל עמותה או ארגון רשאים להגיש בקשה להתווסף כחוק. המשרד בוחן את זה על פי כל אמות המידה. אמות המידה הן באמת לא פשוטות, צריך לעמוד בכל היעדים. יש לי כאן את הרשימה למי שירצה לדעת מה הן אמות המידה על פי חוק שבהן נבחנת כל עמותה.

אני חייבת להגיד שהפורום לישראל ירוקה, יוצא לנו לעבוד איתם הרבה, למשרד, כמו הרבה ארגונים סביבתיים ועמותות שאנחנו עובדים איתם. יש להם מיקוד בכל מדינת ישראל. הם עושים לנו עבודה מאוד משמעותית ביהודה ושומרון, מקומות שבהם יש לנו זיהום חוצה גבולות מאוד משמעותי, אם אנחנו מדברים על שריפות פיראטיות, גריטת רכבים פיראטית, מחצבות פיראטיות, זיהום של ביובים ושפכים. אנחנו מקדמים הצעת מחליטים של זיהום חוצה גבולות כדי שתוכל לאפשר לנו אכיפה סביבתית באזורי C ואזורי B – אזורים שבהם אנחנו לא נמצאים גם ברמת המשרד באכיפה מלאה כמו שהיינו רוצים. הרבה מונח שם לידי המינהל האזרחי, שצריך לומר את האמת שהוא לא מספק מענה מיטבי בנושא הזה.

כמה עמותות יש היום?

יש הרבה עמותות סביבתיות.

כמה יש שחוסות תחת החוק הזה.

היום יש 12, ואנחנו כל הזמן מצרפים עוד ועוד גופים ועמותות שיעזרו לנו. אנחנו מכשירים גם נאמני ניקיון, אנחנו עושים פעילויות רבות במשרד כדי להגביר את האכיפה בכל הארץ. אני חייבת לומר שאכיפה סביבתית היא חשובה אבל היא לא חזות הכול. אנחנו מקדמים רגולציה במשרד, אם זה חוק פסולת בניין, אם זה הרבה הוראות ותקנות, כדי שיאפשרו לנו לעשות הסדרה של שוק שצריך לומר שלא טופל במשך שנים.

כל הנושא הסביבתי, אני לפחות, כשרה, מרגישה שלא היה מיקוד מספק גם בנושאי הרגולציה בנושאים של מפגעים סביבתיים, למרות שיש באמת הרבה דברים שנעשו לאורך השנים – הורידו משמעותית, חוק אוויר נקי – הרבה חקיקה שבאמת סייעה לשמור על בריאות ואיכות החיים.

אבל, אנחנו רואים רק על פי נתונים ודיווחים אחרונים, מחקרים שנעשו, אנחנו רואים שיש לזה השפעה משמעותית על זיהום סביבתי שמפריע לאיכות ובריאות חיי התושבים בישראל. ובגלל שאנחנו מדינה קטנה ואנחנו כל הזמן נעים בין שטח פתוח לבין פיתוח, אנחנו שמחים על זה שעמותות נוספות נכנסות בחוק ככאלה שיכולות להגיש תובענות ייצוגיות. באמת נערכה מבחינתנו גם לגבי פעילות העמותה – נמצא שהיא באמת ראויה ועומדת באמות המידה. מי שבודק את זה אלה היועצים המשפטיים. זה אינטרס ציבורי לקדם את הנושאים הסביבתיים, גם בשמירה על החוק, על טוהר המידות ועל המינהל התקין. אז אנחנו מביאים את זה לכאן לאישורכם.

אני שמח.

אני חייבת לומר שמבחינתנו, הפורום לישראל ירוקה, לאחרונה השקנו איתם ביחד דשבורד.

יש פה נציגים מהפורום?

כן, נמצא כאן הסמנכ"ל. מנכ"ל העמותה, גלעד אך - - -

נולד לו בן בלילה.

כן, נולד לו בן בלילה אז הוא לא נמצא כאן עכשיו.

הוועדה מאחלת לו מפה מזל טוב.

הסמנכ"ל, יוסף, נמצא פה. אני חייבת להגיד שהם עובדים איתנו גם במיזמים שותפים, גם בפרויקטים רבים, עם המשרד להגנת הסביבה. לאחרונה השקנו דשבורד משותף שמזהה מפגעים סביבתיים בכל מדינת ישראל. זה דשבורד אלקטרוני יפיפה, אני חייבת להגיד. שווה להסתכל ולראות. מדווחים להם הרבה מפגעים סביבתיים. הם גם יוצאים, הם גם מצלמים, הם גם מכניסים לשם את כל הנתונים. זה מסייע לנו, למשרד להגנת הסביבה, בהרבה היבטים של אכיפה. ואני חייבת לומר, גם בחקיקה מתקדמת, אנחנו עובדים עכשיו על חוק של גריטת רכבים פיראטית, סוף חיי רכב, ועוד הרבה נושאים חשובים.

אני מברכת את העמותה ואת הפורום לישראל ירוקה על עבודה משותפת. אני חייבת לומר שהם עמותה ציונית לאומית שעושה את העבודה שלה בכל רחבי מדינת ישראל, גם באזורים מאוד מאתגרים ביהודה ושומרון בצורה טובה וביתר שאת.

חשוב לי שתדבר, לשמוע על ההסברה בבתי הספר וכל הדברים האלה. לדעתי, זה חסר לנו עדיין בחינוך. כי זה מתחיל משם.

אני רק אגיד שלטובת חינוך סביבתי הוצאנו השבוע קול קורא לחינוך סביבתי.

נכנסתי לדלת פתוחה.

60 מיליון שקלים לכל השלטון המקומי והאזורי.

וואו, ישר כוח.

לחינוך סביבתי, להגברת החינוך והמודעות לסביבה בריאה ונקייה. בעזרת השם, אנחנו עתידים להביא הצעת מחליטים שתדבר על ישראל נקייה, שכוללת בתוכה הרבה היבטים, ויהיו שותפים לה הרבה משרדים. זה לטובת יום הניקיון הלאומי שיתקיים בסוף החודש.

טוב, מי רוצה לדבר?

אני רק רוצה לדייק משהו – לעניין התוספת, כרגע מנויים עשרה גופים בתוספת, שניים נמחקו, וזה רק מוכיח את הצורך בבחינה אמיתית. אחד מהם נמחק מהתוספת לאור שימוש לרעה בסמכויות שניתנו לו בחוק.

יפה, אז בוחנים? יש מעקב? ביקורות עומק?

כן. הסמכות היא כמובן גם לגרוע.

הם לא מקבלים צ'ק פתוח.

וגם הגריעה הייתה לבקשת המשרד להגנת הסביבה.

בסדר גמור. מישהו ממשרד ההגנה רוצה לדבר? מישהו מאיכות הסביבה? מישהו ממשרד המשפטים? כולם בעד.

אם יש אפשרות לשאול שאלות. אני אשמח, אני לא יודע אם השרה או נציג של המשרד ירצה לענות, אני מאמין שבחנתם לפי אמות המידה שנבחנו ארגונים בעבר במטרה להיכנס לפרק, נכון?

אני אצטרף לשאלה שלו, אני חושב שזה יענה גם – מה הקריטריונים? מה אמות המידה?

לא, אני שואל אם אמות המידה היו אותן אמות מידה.

אז מה הן?

לא, אני יודע מה הן אמות המידה.

אני לא יודע מה הן. אני אומר, ביחד נשאל. שתהיה תשובה אחת לשנינו.

מה הן אמות המידה?

מה הן אמות המידה, והאם הן שונו?

אמות המידה הן: התאגד בישראל ומקיים את הוראות הדין החל עליו; חברים בו חמישה חברים לפחות, שרובם אינם קרובי משפחה; הוא קיים ופועל למטרה ציבורית ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת אותה מטרה בלבד ולא למטרת רווח; הוא אינו מפלגה כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המפלגות, והצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות מפלגתית או בתעמולת בחירות; מחזיק באישור ניהול תקין מאת הרשם המוסמך על פי דין; מקיים בשלוש השנים האחרונות לפחות פעילות מוכחת, מגוונת ורחבת היקף בתחום הסביבתי, כגון פעילות חינוכית, קהילתית, עריכת מחקרים ויישומים. יינתן משקל מיוחד לפעילותו המשפטית סביבתית; פעילותו אינה מגלה הטיה כנגד קבוצה מסוימת בהיבטים הסביבתיים בהם הוא עוסק, מחמת הבדל דת, גזע, מין, לאום, השקפה פוליטית או בשל אפליה אסורה אחרת.

והאחרון הוא שאינו עושה שימוש לרעה בזכאותו להגיש תובענה אזרחית לפי החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), בהליכי משפט אחרים, ונותן בפעילותו משקל ראוי לאינטרס הסביבתי לשמו ניתנה הזכאות ולעיקרון שלטון החוק על פי האינטרסים שלו או גופים ואנשים הקשורים אליו. אלה אמות המידה.

רציתי לשאול איזו פעילות משפטית סביבתית שראית של הארגון שמבחינתך חיווה לך לצרף אותו תחת הפרק הזה?

עוד פעם, הפורום עצמו פועל וגם מפנה אלינו את כל העבירות הסביבתיות שהוא - - -

אני אשמח להתייחס בצורה סדורה, אפשר?

הנציג. הרי, אתה בטח הגשת את החומר.

השרה צריכה להשיב מה - - -

אני רוצה להגיד במסגרת, כדי שיהיה. פעילותם של ארגונים סביבתיים רבים מתבצעת במישור הלאומי הארצי ולאו דווקא תמיד המקומי. וארגונים סביבתיים רבים, מעצם טבעם, צומחים מהשטח, פועלים במישור המקומי בהיבטים סביבתיים שונים, בהם מיגור מפגעים סביבתיים, ייזום מאבקים סביבתיים, פעילות תקשורתית, פעילות קהילתית ועוד. מיגור מפעים סביבתיים באזור מסוים מסייע, לדעתנו, לכלל האוכלוסייה המתגוררת באזור זה ולא רק לחלק מהאוכלוסיות.

העמותה פועלת גם במסגרת הזו, גם עם הדשבורד שנתתי כדוגמה. אני לא יודעת אם אתם יכולים להתחבר אליו ולהציג אותו פה, אבל זה ממש נותן סקירה רחבה על אותם מפגעים. הם גם מצולמים. לא רק מצלמים אותם, הם הרבה פעמים מצלמים גם את העבריין שפועל שלא כחוק. הם משתמשים בהרבה כלים כגון רחפנים, כגון אנשים שמסתתרים ממש בין עצים.

השרה, אולי אני אתן תקציר.

כן, תציג את עצמך, אבל בקצרה, תהיה ממוקד.

עורך דין יוסף אקרמן, אני עובד עם הפורום לישראל ירוקה כארבע שנים. הפורום קיים מאז 2011. גלעד אך, מקים העמותה, אחיו היה לוחם שייטת שחלה בסרטן כתוצאה מצלילות בקישון ונפטר ממחלתו, ביחד עם כל הצוות שלו וכל הצוותים.

הם הקימו את העמותה שם.

דרך זה גלעד מקים את העמותה ופועל בשנים הראשונות לנסות לייצר תובענה ייצוגית נגד המפעלים הפטרוכימיים בחיפה. התובענה בזמנו לא מצליחה משפטית. צריך להגיד שהמפעלים הביאו את השחקנים הכי גדולים בשוק לעצור אותם, והם לא הצליחו. גלעד מבין שיש פה תחום שלם בארץ פרוץ לחלוטין, תחום של מפגעים סביבתיים שלא מטופל בכלל. הוא מקים את העמותה ב-2011, ומאז 2011 פועלים במישור ההוא. או איתור של מפגע, אבל שהוא רחב מאוד בהיקף שלו. אני אתן דוגמאות: מחצבות פיראטיות, מגריטות רכב, פסולת בניין, פסולת אלקטרונית, פסולת אנאורגנית במגזר החקלאי.

מבינים את הבעיה, שולחים אנשים לשטח, מצלמים, מנתחים נתוני GIS, פורסים מפה של כל האירוע הזה ומנסים לקדם גם רגולציה מתאימה ביחד עם השחקנים בשוק על מנת לפתור את הבעיה. ככה העמותה פעילה מאז 2011. במקביל, מנהלים הליכים משפטיים נגד גורמים עברייניים שמנסים לפגוע בחוק.

יוראי, לשאלתך.

ובעצם מנסים לייצר פעילות משולבת. אני אגיד, וזה ממש בקצרה על כל הפעילות – השנה חנכנו דשבורד מאוד משמעותי שלא קיים אצל המשרד להגנת הסביבה ולא במשטרה הירוקה, שמייצר מפת מפגעים ארצית, של מפגעים, לפי מחוזות המשרד להגנת הסביבה. הדשבורד הזה גם פתוח לציבור וגם הועבר לידי כל הרשויות המקומיות וגם לידי המשרד להגנת הסביבה. המטרה היא לייצר שיתופי פעולה לאכיפה לטובת הציבור הישראלי באופן כללי.

לגבי ההערה בנוגע לגופים שיצאו מהחוק, כדי שלא נגיע למצב ההוא, אנחנו מכוונים לעבוד יד ביד עם המשרד להגנת הסביבה. שהמשרד יכוון אותנו איפה הוא רוצה סיוע שלנו, איפה הוא יודע שהוא חלש באכיפה בגלל שאין לו את כוח האדם. אנחנו בציר קבוע מול הצוות של השרה, מול המחוזות הרלוונטיים. רק לפני שבועיים - - -

בוא ניתן דוגמה, יוסף. כשהיינו אצלך בסיור לא מזמן ביחד עם מנהל מחוז מרכז, גידי מזור, האזור של יהודה ושומרון, מהחלק הצפוני שלו עד דרום הר חברון, מהחלק של ריחן ושקד בצפון, מתחלק אצלנו לכמה מחוזות. הרי, אין מחוז שנקרא יהודה ושומרון. ולכן, זה מתחלק למחוז מרכז, מחוז ירושלים, חלק לוקח מחוז דרום. מוטת השליטה במקומות האלה היא יותר בעייתית, בעיקר כי צריך להגיע ברכבים ממוגנים, לאנשים שהם עובדי מדינה, ועוד הרבה כהנה וכהנה. ושם באמת יש בעיות סביבתיות למכביר.

כדי שאנחנו נוכל להשתלט גם על כל האזור הזה, שמי שפועל בו בעיקר הוא המינהל האזרחי, שצריך לומר בסוגריים שלא פועל בו בצורה הכי טובה, בעיני. מה לעשות? המינהל האזרחי נולד כדי לשמור על הסדר ביהודה ושומרון, בטח לא כדי לטפל בכל המפגעים הסביבתיים עם קמ"ט סביבה אחד.

לכן, אנחנו מקבלים הרבה נתונים מהפורום לישראל ירוקה. ולא רק זה, יש להם גם דוחות ביצוע, גם דוחות מעקב. הם מביאים לנו בכל שנה חוברות של כל המפגעים הסביבתיים בישראל, מה התפתח.

יופי.

לדוגמה, כל הנושא של גריטת רכבים פיראטית, של סוף חיי רכב – בן אדם היום מסיים להשתמש ברכב שלו, מה הוא עושה איתו? היום אין חובה לשים אותו במחזור, אין איזשהו נוהל לסוף חיי רכב, כשאנחנו יודעים שבסוף כל הרכבים האלה נמצאים בתוך יערות, מסתתרים מתחת לעצים. יש לנו ממש יער רכבים. ואיך אנחנו יודעים את זה? כי הם העלו רחפנים, הם צילמו את זה, הם הביאו לנו נתונים.

כל המחקרים באתר של הפורום.

כן, כל המחקרים באתר של הפורום. ולכן, ביחד איתם אנחנו מקדמים את הנושא של גריטת רכבים וסוף חיי רכב. בן אדם או החברה מראש תהיה מחויבת להחזיר רכב למחזור. לצורך זה גם אנחנו הוצאנו קול קורא למפעלי כדי שיוכלו לקום פה מפעלי מחזור לרכבים.

אני רואה שחצי מתקציב העמותה הוא מתמיכה ממשלתית. מהמשרד להגנת הסביבה או - - -

המשרד להגנת הסביבה מוציא בכל שנה קולות קוראים שאפשר לקבל לטובה של תמיכה.

זה מהמשרד?

מהמשרד להגנת הסביבה. ככה אנחנו נעזרים מאוד כלכלית.

מהקול הקורא לתמיכה?

ממש מגישים קול קורא למחקרים.

תמיכה בעמותות, ארגונים ועוד מיזמים משותפים.

במובן הזה, יוראי, אני רק אחדד נקודה קטנה. כשאנחנו מייצרים דשבורד כזה חלק גדול מהמימון שלו לאורך השנים זה בעצם המשרד להגנת הסביבה באופן עקיף, שהוא מממן מחקר. הדשבורד הזה בסוף מבוסס על ידי המחקר הזה.

עוד שאלה לשרה, אם אפשר. אני מבין שהעמותה פנתה אלייך בבקשה להיכלל בפרק. יש עוד עמותות שפנו אלייך בנושא הזה?

בתקופה האחרונה לא פנתה אליי שום עמותה. כל עמותה רשאית לפנות.

נכון, השאלה אם מישהו פנה אלייך.

וברמת העיקרון, השרה ממליצה. מי שעושה את כל הבדיקות זה הייעוץ המשפטי של המשרד.

ברור לי.

לא שאנחנו - - -

אני רק שואל אם יש מישהו שפנה.

לא שאני מכירה. יכול להיות שיש משהו בקנה, שאיזו עמותה פנתה ואנחנו לא יודעים. אבל, לא מכירים. לא מכירה. אבל, אנחנו כאן קוראים לכל העמותות.

וגם היועצת המשפטית שאלה את זה ובדקה את זה.

בדיוק. אני גם קוראת לכל העמותות.

אני סומך על המחלקה המשפטית של הוועדה הזו.

לכל העמותות שמעוניינות להצטרף לחוק מפגעים סביבתיים. רוצו על זה, אנחנו נסייע לכן ככל שניתן.

תודה רבה לכבוד השרה, על זה ועל כל מה שאת עושה בנושא איכות הסביבה. אני יודע שהדברים קרובים לליבך ואת עושה הרבה, וזה לא פשוט היום, בתקופה זו. אז אני רוצה לעלות להצבעה.

אני אקריא את נוסח טיוטת התקנות שהונח על שולחן הוועדה לאישור.

טיוטת תקנות למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)(שינוי התוספת לחוק), התשפ"ה-2025

בתוקף סמכותי, לפי סעיף 6(ב) לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:


שינוי התוספת לחוק
1.
בתוספת לחוק, אחרי פרט 12 יבוא:



"13. הפורום לישראל ירוקה."


תחילה
2.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

טוב, מי בעד ההוספה של הפורום לישראל ירוקה?

למרות שאין לי זכות הצבעה אני מצביעה בעד.

מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים.

הצבעה
אושר

אני קובע שהפורום אושר.

ברכות לפורום לישראל ירוקה על ההוספה שלכם לחוק למניעת מפגעים סביבתיים.

תודה רבה.

ותודה לך, ארז מלול, חבר הכנסת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:52.