פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 280
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י' באדר התשפ"ה (10 במרץ 2025), שעה 12:30

דיווח שנתי לפי סעיף 60 ב' ופרק ו' 1 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 באשר לייצוגם, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי התאגידים שהוקמו בחוק לשנים 2023 -2022

חברי הוועדה: צגה מלקו – מ"מ היו"ר

פנינה תמנו

שלמה מולה - חבר כנסת לשעבר

דוד יאסו - ראש מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה

ציקי שטרסברג דיל - מנהלת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, משרד המשפטים

נוי חסון גורדון - ראש אשכול חקיקה, משרד המשפטים

עדן שטה - עוזרת משפטית, משרד המשפטים

יהודית לזרוביץ - מתמחה, משרד המשפטים

אלמו אבנט - מרכז קליטת קבע, משרד העלייה והקליטה

רעות פרידמן - אגף תכנון אסטרטגי, נציבות שירות המדינה

אילה אליהו - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ליאור עובדיה - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

טקלה מקונן - מנכ"ל טק-קריירה

גבי-גברה וורקו - יושב-ראש עמותת כח לעלייה

אברהם ירדאי - יושב-ראש העמותה למניעת המשך הגירה נוצרית מאתיופיה

אבי יצחק - יושב-ראש ומייסד פורום מובילים יחד

עדי-אל טדלה - פעיל קהילה

יפת אלמו - רב

יצחק הדנה - רב

טליה אידלס

שלומית אבינח

רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיווח שנתי לפי סעיף 60 ב' ופרק ו' 1 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 באשר לייצוגם, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי התאגידים שהוקמו בחוק לשנים 2023 -2022

שלום לכולם. היום יום שני 10 במרץ 2025, י' באדר תשפ"ה. הדיון בנושא דיווח שנתי לפי סעיף 60 ב' ופרק ו' 1 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 באשר לייצוגם, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, בקרב עובדי התאגידים שהוקמו בחוק: שנת 2023 -2022. היום בדיוק 521 ימים ש-59 מאזרחנו חטופים בעזה. כולנו נתפלל. תקוותנו היא שיחזרו מהר הביתה.

החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי קובע כי על החברות הממשלתיות, תאגידים ציבוריים ורשויות מקומיות, לקבוע יעד לייצוג הולם למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, ולתת להם ייצוג הולם בכלל המשרות והדרגים. החוק חוקק בכנסת בשנת 2011 על ידי חבר הכנסת לשעבר אופיר אקוניס, שמכהן בימנו כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק.

הדיון הקודם בוועדה התקיים בראשות חבר הכנסת עודד פורר לפני שנתיים, ב-13 במרץ 2023. בדיון זה דווחו נתוני ההעסקה לשנים 2019-2021. קיימת חשיבות רבה בקיום ישיבות אלה, במעקב אחרי נתוני ההעסקה, בעיקר עבור הדור הצעיר מבני העדה. כאשר הם רואים את בני עדתם עובדים בתפקידים בכירים, זה גורם להם להבין שגם הם יכולים לשאוף גבוה ולהצליח בחיים.

בהתאם לסעיף 60ב לחוק החברות הממשלתיות תשל"ה-1975, משרד המשפטים, שר המשפטים אחראי על יישום ייצוג בני העדה האתיופית בקרב עובדי התאגידים הציבוריים. שיעורם של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית עומד על כ-1.81%. בשנת 2023 שיעור העובדים בתאגידים הציבוריים שמחויבים בדיווח, שמעסיקים מעל 50 עובדים, עומד על כ-2.44%, לעומת 2.13% בשנת 2022.

בשנת 2023 מספר העובדים בכללי בתאגידים הציבוריים היה 20,043, מתוכם 490 בני העדה האתיופית, שהם 2.44% מכלל אוכלוסיית העובדים. בשנת 2022 היו 19,764 עובדים בתאגידים הציבוריים, מתוכם 420 מבני העדה האתיופית. הדיווח מתייחס ל-2022 – תאגידים ציבוריים שדיווחו לפי חוק. כל מי שמחויב בדיווח, רק 22 תאגידים דיווחו. בחקיקה הקיימת אין אכיפה ובקרה על העמידה ביעדים ואין ענישה של התאגיד הציבורי שלא מעסיק בהתאם להוראות החוק. התאגידים הציבוריים צריכים לשאוף ולהעסיק בהעסקה איכותית ולאו דווקא בהעסקה כמותית. בדוח שהוגש לוועדה לא התקבל דיווח לגבי חלוקה לפי אקדמיים ולא אקדמיים בקרב המועסקים בני העדה האתיופית בתאגידים הציבוריים.

בשנת 2023, ב-8 תאגידים היה ייצוג גבוה ממה שמחויב בחוק. ב-10 תאגידים היה ייצוג נמוך ממה שמחויב בחוק. ב-4 תאגידים ציבוריים לא היה ייצוג בכלל. התאגידים הציבוריים צריכים לשתף פעולה עם העמותות והארגונים של בני העדה האתיופית, להיות בקשר עם גורמים בצה"ל לאיתור מועמדים. במכרזים החיצוניים צריך לתת העדפה לבני העדה האתיופית. יש כמה גופים שיאני העסקה שמופיעים לנו פה. באקדמיה ללשון העברית, במועצה לייצור צמחים ולשיווקם, ברשות השנייה בטלוויזיה ולרדיו, יד יצחק בן צבי – לא מעסיקים בכלל אף יוצאי אתיופיה. גם בדיון שהתקיים בנושא בראשות חבר הכנסת עודד פורר ב-13 במרץ 2023 הוצג כי ארגונים אלה לא העסיקו את בני העדפה האתיופית.

נשלחו מכתבים אליהם והתקבלו תשובות שחלקן נדרשות, התשובות שלהן פשוט לא מתקבלות. אני ראיתי את המכתבים שהן שלחו. לא הגישו בכלל מועמדים. הם אמרו שאף אחד לא הופיע, אף אחד לא הגיש מועמדות. פשוט קשה לקבל את זה. זו המציאות. היום בדיון נתמקד בנושא. למרות שהיו חייבים להגיש פעם בשנה עכשיו יצא שזה פעם בשנתיים ואנחנו חייבים לתקן את זה. יש לנו תשובות, למשל מהאקדמיה ללשון העברית, התשובה שהם שלחו היא: "בני העדה האתיופית המתעניינים בעבודה באקדמיה ומעוניינים לעבוד בה, בין ביחידות המדעיות ובין ביחידות המקצועיות, יכולים להגיש את מועמדותם למשרות פנויות". אין ייצוג הולם, הם לא שמעו. לא יודעים את החוק פשוט.

הרשות השנייה; "כפי שניתן לראות מהנתונים, הרשות השנייה הינה גוף קטן יחסית ומטבע הדברים תחלופת העובדים בו נמוכה. יחד עם זאת אציין כי ברשות מועסקים ילדי רוסיה, וכן בסוף שנת 2022 הצטרפה במסגרת תוכנית התמחות בחלק מלימודי תואר בתקשורת מתמחה יוצאת אתיופיה לנציבות פניות הציבור. יצוין כי היא אינה מוגדרת כעובדת הרשות.". בסוף יש משהו מעניין – "בנוסף, בשנת 2023 אנו בוחנים פניה לקהלים ייעודיים על מנת לקלוט עובדים יוצאי אתיופיה". זה הרשות השנייה. חבר'ה, גם הרשות השנייה לא שמעו עלינו. אני חושבת שיש חברות שבאמת לא שמעו שהחוק הזה קיים. החוק הזה הוא משנת 2011, כבר 15 שנה.

אילה, יש לך את המחקר הכי טוב בעולם. טוב שיש לנו אתכם, בבקשה.

תודה, גבירתי, כבוד יושבת-הראש. אני אילה אליהו, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. התבקשנו על ידי הוועדה להכין סיכום של הנתונים, על פי מה שקיבלנו ממשרד המשפטים וגם מהדיווחים שהתאגידים שלחו למשרד המשפטים והעביר עלינו המשרד. אז אם מסתכלים על סך כול העובדים ב-22 מהתאגידים שמחויבים בדיווח ושאכן דיווחו, מדובר בכ-20,000, מתוכם 490 עובדים יוצאי אתיופיה, שהם 2.44%. במקרה זה יצא אותו אחוז כמו כשהסתכלנו על החברות מקודם, אבל זה ממש במקרה.

נכון, אני ישבתי בהתחלה והתבלבלתי.

כאמור, התאגידים מחויבים לקבוע יעד לפי החוק. אבל, ממה שראינו, רק 6 תאגידים קבעו יעד, ובחלק מהמקרים הוא פשוט זהה לשיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה. אז כמו שאמרתי בדיון הקודם, חישבנו את שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה לפי האוכלוסייה שכוללת את מי שנולדו באתיופיה או את מי שאחד מהוריהם, אב או אם, נולדו באתיופיה, ולא כמו שבדרך כלל מחשבים – לפי מי שנולדו באתיופיה או אביהם נולד באתיופיה. בחוק כתוב שצריך לתת ייצוג הולם למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה. לכן, יצא לנו 1.81% לעומת חישובים קצת יותר נמוכים עם אוכלוסייה קצת יותר נמוכה, ללא מי שאימם נולדה באתיופיה. אז בהשוואה לשיעור הזה, של 1.81% באמת רואים שמכלל התאגידים, אם יש 490 עובדים זה יוצא 2.44%, שזה מעל שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה.

וגם אנחנו רואים לאורך השנים שיש עלייה מסוימת, ובמיוחד בשנתיים האחרונות. אבל, אם אנחנו מסתכלים על כל התאגידים, כל אחד בפני עצמו, אנחנו רואים שיש 14 תאגידים שבהם שיעור העובדים הוא נמוך משיעורם באוכלוסייה, ומתוכם ב-4 אין בכלל ייצוג. אני אגיד שהתאגידים האלה מעסיקים כ-40% מכלל העובדים בתאגידים. כלומר, 14 התאגידים האלה ששיעור העובדים אצלם נמוך משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה. ואם נתייחס לנושאים של ייצוג איכותי, אז כאן קיבלנו נתונים קצת חלקיים, כי לא כל התאגידים דיווחו על עובדים בתפקידים הניהוליים ועובדים בתפקידים האקדמיים. אז מתוך מה שקיבלנו וכן דווח, אנחנו יכולים לומר ש-11% מיוצאי אתיופיה הם בתפקידים ניהוליים, לעומת 17% מכלל העובדים. לגבי אקדמיים, אנחנו רואים ש-38% מיוצאי אתיופיה בתאגידים הם אקדמיים לעומת 58%.

הם לא דיווחו על אקדמיים בדיווחים שלהם.

הם כן, הם דיווחו, אבל לא כל התאגידים. אנחנו רואים שרק שני תאגידים ציינו שיש אצלם משרות ייעודיות מתוך 22 התאגידים. אז לסיכום, אפשר לראות שמבחינת כלל העובדים, אנחנו רואים שיש יותר עובדים משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה. אבל, מבחינת עבודה איכותית יש פערים. וגם יש תאגידים שעדיין אצלם שיעור העובדים הוא נמוך.

מה זה מנהלים?

בואו נשאל את משרד המשפטים. עורכת-דין נוי חסון.

שלום, נעים מאוד. אני נוי חסון, ראש אשכול חקיקה בלשכה המשפטית של משרד המשפטים. ברשותכם, לפני שאני אשיב על השאלה הנקודתית מה הם המנהלים, כי אני חושבת שזה לב ליבו של האירוע כאשר אנחנו מקבלים התייחסויות מהחברות, אני ארצה להסביר בקצרה על הפרוצדורה, איך מתנהל ההליך. וגם ארצה להתייחס לדבריה של יושבת-הראש גם בהיבט של אכיפה, שאין לנו יכולת אכיפה, וגם לעניין הדיווח שנעשה פעם בשנתיים. אני חייבת לומר, בכל פברואר, גם בשנת 2022 וגם בשנת 2023, נשלחים מכתבים לכל החברות, התאגידים הסטטוטוריים, החברות על פי חוק, ומתבקשת ההתייחסות שלהם.

כל החברות, גם בתקופת המלחמה ומצב החירום, השיבו לנו. איני יודעת לומר בדיוק באיזו נקודת זמן הדברים לא הועברו לוועדה. ועל כך - - -

אתם לא דיווחתם לוועדה עד שהוועדה לא פנתה אליכם.

אני מקבלת את ההערה הזאת. אני יכולה ללכת ולבדוק מה קרה. אבל, הנתונים הועברו בזמן אמת.

אין לכם אפשרות אכיפה כי אין לכם סנקציה. אתם משרד המשפטים, למה אתם לא יוזמים תיקוני חקיקה?

אני אענה על השאלה הזאת. לעניין הפרוצדורה, אנחנו פונים גם ב-2022 וגם ב-2023, וממש עכשיו התוצרים של הדיונים האלה הם אלה שינחו אותנו בפניות שלנו בתקופה הזאת לחברות לצורך קבלת ההתייחסות. בשנת 2023, לקראת הדוח, אנחנו פנינו לא בפניה רגילה, אנחנו גם ביקשנו מחלק מהחברות להתייחס באופן נקודתי לפעולות וליוזמות האקטיביות שהם מבצעים על מנת לאייש את המשרות. עכשיו, לגבי השאלה של המשרות הניהוליות, זו בדיוק הנקודה – לחלק מהחברות יש משרת אחמ"ש, שהם מתייחסים אליה כמשרה ניהולית, ובחברות אחרות זו משרה שאינה ניהולית. לגבי יכולת האכיפה והסנקציה - - -

מה עושים למי שלא מעסיק?

אני אתייחס. החוק קובע חובת דיווח. אין לי יכולת לפקח ולא יכולת לאכוף.

אוקיי, חובת דיווח – לא דיווח. הנה, ראינו שב-4 חברות אין, אז מה עושים להן?

אז אני חייבת לומר בסמכות המצומצמת שניתנה לי בחוק אני מאמצת את מה שנכתב בדוח של הממ"מ, שאפשר לחשוב על איזשהו סגנון נוסף של הודח עצמו ואולי באמת לעשות איזושהי רשימה של חברות שמפרות, שהן לא דיווחו בהתאם לדרישות של החוק.

אבל, מה עושה משרד המשפטים? אני שואלת את זה כי יש חברות שלא העסיקו, אז אין להם מה לדווח. אז מה הוא עושה?

אז אני אשיב.

את לא היית קודם. אני הייתי בין יוזמי החקיקה. משרד המשפטים מלכתחילה התנגד לחוק, וכשהגענו לשלב של הסנקציות משרד המשפטים אמר "בואו ניתן לחקיקה להיות מיושמת, נחכה שהחברות הממשלתיות יישמו את החקיקה, ואם לא אנחנו נבוא עם פתרונות". אז הגיע הזמן, עכשיו תבואו עם פתרונות.

אנחנו פועלים במסגרת.

הכי טוב. משרד המשפטים יכול ליזום תיקוני חקיקה במקום שחברי הכנסת יגישו תיקוני חקיקה באופן פרטני. זה יהיה יותר קל ששר המשפטים יגיש תיקון. מי שלא עושה 1, 2, 3, 4 אני עושה. מה הבעיה? גם ככה שר המשפטים הוא הרבה יותר אקטיבי, אז אולי הוא יכול להיות אקטיבי גם בזה.

יש לנו שר משפטים מצוין.

דווקא בגלל זה אני אומר שהוא יכול ליזום תיקוני חקיקה. זה יכול לעבור אצלו צ'יק צ'ק. השלד קיים, החוק קיים. כל מה שצריך זה רק שלא תהיה אפליה בין חוקים קיימים לבין זה. יכול להיות שאפשר לתכלל, למשל היא הציעה הצעה שאולי אפשר לשדרג אותם. זאת אומרת, אני לא רואה פתרון אחר. כי אין לכם שיניים בחקיקה הזאת. בגלל שאין שיניים – אין מה לעשות, נחזור על אותו דבר.

בחוק אין סנקציה.

למעשה, בחוק אין סנקציה, אבל אפשר לראות בחוק עצמו - - -

גם אכיפה, גם אין בקרה. חבר הכנסת לשעבר, שלמה מולה, כל הכבוד, יזמתם חוק. החוק עבר בסדר גמור, אבל אין לו שיניים. אין פיקוח, אין כלום. ככה הוא נשאר.

אני זוכר שזה באמת היה דיון מאוד סוער בזמנו, עם ציון פיניאן - -

ואופיר אקוניס.

- - ואז אנחנו היינו צריכים, מי כמוך יודעת, כשאתה המחוקק אתה הולך על פשרה. הפשרה הייתה לשים בצד את הנושא של הסנקציות לבינתיים, לתת לרשות החברות הממשלתיות התייחסות כמו שהם אוכפים גם נושאים אחרים. העובדה היא, אחרי 14 שנה אמנם יש איזשהו תהליך מסוים, אבל זה לא משביע רצון. בעיקר כי קבלת אקדמיים לתפקידים בכירים כמעט לא קיימת. זאת אומרת, צריך לראות את כל הדברים בצורה כזאת.

ברשותך, בהקשר של האקדמיים - - -

אני לא מלין על זה שהחוק עבר, אני בא ואומר שכל חקיקה, הרי תפקיד הכנסת הוא תמיד לתקן, לשדרג, להוסיף על מה שקיים. אז מה שהולך, כרגע צריך לתקן.

בהקשר של אקדמיים במשרות בכירות, ברשותך. חשוב לי להדגיש, רציתי להגיד את זה גם בדיון הקודם – יש בהמלצות של דוח פלמור, וזה רלוונטי אליכם באגף אסטרטגיה - - -

אני הייתי חברה בוועדה.

נכון, אני יודעת.

אני מכירה את הדוח.

ובנציבות שירות המדינה מונחת לפניכם המלצה שעדיין לא מיושמת, של הקמת מאגר של בני העדה האתיופית, של אקדמיים, שאפשר יהיה מתוכו לקחת. ובאמת לעשות איזשהו מיפוי ולהכיר את האנשים שיכולים לשמר בתפקידים בכירים בתוך שירות המדינה וגם בתאגידים הסטטוטוריים וגם ברשות החברות. וכל עוד המאגר הזה לא קיים בכלל לתוך השירות הציבורי, אז בוודאי שאי אפשר השאלות והתאמות גם לתאגידים הסטטוטוריים. וזה פתרון שעוד לפני שינוי החקיקה, שגם נוי וגם אני רושמות לפנינו, משהו שאפשר לעשות אותו והוא כבר קיים בהמלצות של דוח פלמור, שרובן כבר יושמו בהחלטת הממשלה. זה משהו שכל שנה מחדש בדיונים אנחנו מביאים לפתחכם. ואני עובדת מעולה עם האגף שלכם, יש לנו שיתופי פעולה מצוינים ואנחנו עברנו כברת דרך מעולה ביחד, אבל זה משהו שעוד צריך להתקדם אליו והוא לא קיים.

נוי, יש לך משהו להוסיף?

כן, אני דווקא רציתי לומר שדווקא בדוח של שנת 2023 חתרנו לאיזושהי החמרה גם במסקנות ובממצאים שיש בסעיף 4. זאת אומרת, כן התייחסנו לחברות, לתאגידים סטטוטוריים שבעצם כן נוקטים בפעולות אקטיביות ובאיזשהן יוזמות לאיוש. וממש רואים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים וברשות שדות התעופה. במובן הזה יש איזשהו מודל שתאגידים אחרים יכולים לראות וללמוד ממנו. וכן ציינו, דווקא כמו שיושבת-הראש ציינה, את התאגידים הסטטוטוריים שלא נוקטים בשום פעולה, בתקווה שזה יהיה איזשהו מניע לשפר ולקדם.

עכשיו, אנחנו עדיין נשארים בסופו של יום במסגרת הסמכות של פנייה לצורך העברת דיווח, וכן מקבלים ומאמצים את המלצות הממ"מ, כפי שמצאו ביטוי בדוח שלהם, שיכול להיות שאפשר להוסיף עוד התייחסות למי שמפר ולא קובע יעדים, ממש לציין רשימה.

ולגבי החלוקה של דירוגים ודרגות של המשרות, זה כבר מעלה שאלה. לגבי אקדמיים, אפשר להתייחס לזה. לגבי משרות ניהוליות, זה מייצר חוסר אחידות. כי כל תאגיד קובע לעצמו, מגדיר לעצמו מה היא המשרה הניהולית אצלו. ואנחנו יכולים לנסות.

אבל, לא קיבלנו שום יעד. זאת אומרת, יש חברות שבכלל לא העסיקו אף אחד, את מבינה?

כן, לגבי היעדים, אני מקבלת את ההערה – אנחנו נוסיף התייחסות מפורשת ונקבע תאגידים שלא העבירו התייחסות, ומי שכן העביר, אנחנו נציין את זה בצורה מפורשת. מקובל עלינו שזה יהיה לדוח הבא. ואנחנו נתחיל בזה עכשיו, כי זה המועד שאנחנו שולחים בו את הפניות. אפילו נציין את הדיון הזה כאיזושהי תשתית לדוח הבא.

אוקיי, נעבור לנציבות שירות המדינה.

נציבות שירות המדינה לא עובד. אפילו כשפונים אליהם הם מחפשים לא לעשות כלום.

בואו נשמע את גברת רעות פרידמן ואחר כך תתייחס.

אני בא היום לשמוע את זה. אחרי שאנשים פנו אליהם – לא, כאילו לא היה.

טוב, שלום לכולם. לגבי נציבות שירות המדינה, אני רק רוצה לומר לפרוטוקול, אנחנו אחראיים על משרדי הממשלה, יחידות הסמך, בתי חולים ממשלתיים, ולא אחראיים על תאגידים. אני כן אגיד שיש 3.9% ייצוג בשירות המדינה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה נכון לדצמבר 2024.

כמה תפקידים בכירים?

מבחינת בכירים, זה נכון לדצמבר 2024, בכירים זה 0.3%. הרוב הוא באמת, כפי שצוין כאן כבר, בדרג הפתיחה.

אז מה אתם עושים כדי לשפר?

הנציבות עושה כמה דברים. דבר ראשון, המשרדים מדווחים מידי שנה על פי מערכת מהו"ת לנציבות, ועל פי דוח תכנון מול ביצוע – פעולות ויוזמות של הממונים על הגיוון התעסוקתי ויועצי המנכ"ל לגיוון תעסוקתי. אנחנו עושים כל מיני פעולות מבחינה של הייצוג עצמו, גם אם זה מערכת ייעוד משרות חכמה. זו מערכת שבנינו כדי לסייע למשרדים לבצע את ייעוד המשרות. כולנו יודעים שייעוד משרות זה פרופסיה לכל דבר.

כמה אחוז יש לכם בייעוד משרות?

זו מערכת חכמה שנותנת לכל משרד את האפשרות לראות לפי 15א כל אוכלוסיית גיוון – כמה ייצוג יש באותו משרד. שוב, זו מערכת חדשה. ככה היא מאפשרת למשרד לצבוע משרה במידת הצורך. ככה זה עובד. העיקר של העשייה זה בעצם עבודה למניעת הטיות בוועדות בוחנים, עבודה על חסמים בדרך לסגל הבכיר, הכנות למכרזים של אוכלוסיות יוצאי אתיופיה, טיפול בהשגות. הנש"מ גם אחראית על - - -

יש לי שאלה. הכנות למכרזים ליוצאי אתיופיה בעבר, לפני כמה שנים דובר על זה. אז ההכנה הזאת קיימת? אתם מקיימים את זה? באילו משרדים יש? מה אחוז ההצלחה שלו? זו הייתה אחת הבעיות. אני זוכרת את זה מלפני כמה שנים.

אין לי משהו ספציפי, זאת אומרת, אני יכולה לבדוק.

אפילו כשפונים אליהם על זה שאנשים נפגעו, לא רק מקידום או לא קידום אלא מהתייחסות גזענית, המשרד לא מתייחס, דוחה אותם. כמעט זורק אותם מהחלון. את מירב כהן את מכירה – תזכרי את זה, תגידי לה את זה.

אז אין לי איך להתייחס למה שאמר אדוני, זה באמת כללי ולא ספציפי.

זה לא אישי.

לא, אני יודעת.

זה המשרד.

הכנה למכרז – הייתי רוצה לשמוע. למה? כי בעבר דיברנו על זה. זה אחד הדברים שאמרו, שהחסם זה ההכנה למכרז, המבחן של ההכנה כמו פסיכומטרי. דובר המון על המכשול הזה. אני ישבתי בכמה ישיבות ואני זוכרת את זה. אז איך פתרתם את זה? זה עדיין קיים? כל כמה זמן? אני רוצה לדעת נתונים. באופן כללי לדבר זה לא ייתן תשובה ובעוד שנה נדבר על זה עוד פעם.

אני אעשה את הבדיקה ואחזור מבחינת כל כמה זמן - - -

אני מאוד אשמח לדעת. כי זה כרטיס כניסה. את מבינה? זה היה מכשול להרבה אקדמיים, המבחן הזה.

תבדקי אצל - - -

לא, לא אישי. לא מירב כהן. מירב כהן לא פה, עכשיו בואו נדבר.

היא אחראית. היא מנהלת והיא לא עושה כלום. אנשים שפונים אליה, היא דוחקת אותם. יש לה קשר עם הממסד. קשר אינטרסנטי.

בואו ניתן לרעות לדבר ואחר כך נתייחס לגופו של עניין.

לגבי ועדת המעקב שהתחלתי לדבר עליה, ועדת המעקב לשילוב יוצאי אתיופיה התכנסה לפני כחודשיים, בסביבות דצמבר 2024. המטרה שלה היא לעסוק ביישום של חוק ייצוג הולם 15א בשירות המדינה. הוחלט בוועדה האחרונה שתתקיים גם חשיבה מחודשת על דרכי פעולה מתאימות וגם לכנס ועדה נוספת בתוך חצי שנה, כדי לבצע מעקב ספציפית על האוכלוסייה מבחינת ייצוג. יש כמה וכמה אוכלוסיות, אז ספציפית על האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה. זה בגדול. ולשאלתך, חברת הכנסת, אני אעשה את הבדיקה ואנחנו נחזור אליכם.

לגבי הרשויות המקומיות, יש התייחסות?

אנחנו נציבות שירות המדינה - - -

דרך אגב, לרשויות המקומיות יהיה דיון בנפרד.

זה משרד הפנים.

זה לא קשור.

אני רק שאלתי מתי יהיה דיון.

אנחנו נעדכן אתכם.

בתחילת הכנס הבא.

אני רוצה רק להרחיב על מה שאמרה רעות.

סליחה, אני לא סיימתי. לכל משרד ולכל יחידת סמך ולכל בית חולים ממשלתי יש דשבורד – דשבורד מדד הגיוון התעסוקתי. כל משרד נמדד, יש ציונים. פעם בשנה בחודש מאי יש את הפרסום של הדוח הזה, מתכנסים לזה. יש רשימת ציונים. באמת יש רכיבים, שאני לא אכנס לזה, אבל גם מבחינה של ייצוגים לכל אוכלוסייה ובפרט לאוכלוסייה של יוצאי אתיופיה. יש רכיבים. המדד מורכב בצורה כזו כדי לוודא שכלל היחידות עומדות ביעדים. וגם כמובן פעולות ויוזמות, כי יש את קהילת הממונים על הגיוון התעסוקתי ויועצי המנכ"ל לקידום גיוון, שהם בעצם מדווחים מה הם עשו, איך הם עשו, גם לקליטה וגם מעבר. כי זו השאיפה.

כמובן, 1.7% - היעד בשירות המדינה, בכלל המדרגים, גם אם אנחנו מדברים על האוכלוסייה של יוצאי אתיופיה אבל גם בכלל, לכלל המדרגים בפנים. השאלה הייתה נכונה – הלמעלה הוא זה שקובע.

בדיוק, הלמעלה זה 0.3% - מאוד נמוך.

אני רוצה רק להרחיב על מה שהיא אמרה, שהתכנסה ועדה לפי החלטת הממשלה שהייתה ב-2016 – ועדת המעקב הייתה אמורה להתכנס כל שנה ולדווח. מאז 2019 היא לא התכנסה. רק בסוף 2024 היא התכנסה, רק כשהנציב הקודם יצא. השתתפנו בוועדה ובדיוק כשהגישו את הנתון הזה ראינו ש-60% ממה שהיא אמרה מועסקים בבתי חולים. בתי חולים זה כוח עזר, זה לא תפקידים בכירים. וגם סוכם בוועדה שעושים את המעקב, איך כל משרד ומשרד יביא את הנושא של תפקידים בכירים ניהוליים, ולא רק לקלוט סתם. אפשר להראות שעברנו את האחוז, אבל שוב, זה לא בתפקידים שהחלטת הממשלה או ההחלטה בכנסת, שהייתה אומרת ומדייקת את הדברים את הדברים.

לכן, זה מאוד חשוב שגם יהיה מעקב. אנחנו כמטה, הם נמצאים בוועדת ההיגוי של המטה, משתתפים. ואנחנו גם עוקבים אחרי כל הדברים האלה. אני שמח לשמוע את מה שהיא אומרת, שאנחנו כן לוקחים את זה בחשבון וגם אנחנו נדון על זה.

אם הממשלה לא מיישמת את החוק, אז על אחת כמה וכמה איך אפשר לצפות מהחברות הממשלתיות, שיש להן בכלל תפיסות אחרות? לכן, אני חושב שדווקא משרדי הממשלה צריכים להיות חוד החנית. אתם צריכים לכפות עליהם, על משרדי הממשלה. אתם בעל הבית. משרד ממשלתי של נציבות שירות המדינה, תגידו לו "אדוני, את המשרה הזאת". אתם יכולים. לכם יש יותר סמכות מאשר החברות הממשלתיות - - -

שלמה, הנציגים שלהם יושבים במכרזים.

רגע, לכן אני בא ואומר. אם אין לכם תודעה ולא קבעתם יעד, ודרך אגב בחוק בדיוק - - -

לא, קבוע היעד. יעד קבוע.

רגע, אם היעד נקבע, למשל, בנסיבות מסוימות, לצערי, אני מכיר את בית החולים תל השומר – יש שם עובדים מסורים, אנשים טובים, אבל אני כל הזמן חיפשתי בכל פינה שהלכתי אליה אחות או מישהו בכיר ואין כלום. אני יודע שיש סניטרים, אני יודע שיש אנשים שמזיזים ממקום למקום.

כשאתה מתמודד - - -

רגע, הרב יפת.

אני רק אומר, יש שם אלפי עובדים, אז אני כל הזמן חיפשתי מי העובד הבכיר שאני יכול לפנות אליו. אז באמת זה כל כך עצוב. עכשיו, אני בא ואומר, אני לא מזלזל בפרנסתם של אנשים עובדים. גם אנשים שעובדים ככוח עזר, אנשים באמת צריכים לעבוד, זה בסדר גמור, הם מתפרנסים בכבוד. אבל, הם לא מחוללי שינוי או תודעה או תפיסה. לכן, אני חושב שלכם, נציבות שירות המדינה, יש אתגר. אתם צריכים לקחת את זה כאתגר ולהפוך אותו למשהו - - -

כן, רעות, אני רוצה להגיד לך עוד משהו. שלמה ואני אותו מחזור בכל העשייה הציבורית בקהילה, מארגון הגג, פעילות חברתית. באמת מעל 30 שנה. אז אחד הדברים, כמו החוק הזה, על המון דברים נלחמנו אבל אחד הדברים שהם בעיה בנציבות שירות המדינה זה איכות התפקיד. בנוסף, ההכנה למבחן. על הדבר הזה דובר הרבה פעמים. מה שקרה בקהילה - מראש אנשים מוותרים כי אומרים "ממילא לא יתנו לנו, ממילא המכרז תפור, המבחן תלוי תרבות". זה קורה הרבה. לכן, זה דובר, אני חושבת שיותר מ-20 שנה אנחנו מדברים על זה, והחוק עבר לפני 15 שנה. על זה דיברנו. תיקחו את זה ברצינות, אחרת משרדי ממשלה – זה צריך להיות הדבר הראשון אצלם, שיוצאי אתיופיה יהיו בתפקידים בכירים. אנחנו לא מבקשים ממישהו שאין לו יכולת. אבל, את המגבלות, כמו המבחנים הזה, ואני תמיד נותנת את מבחן הפסיכומטרי כדוגמה.

אני היום צגה, ד"ר, לפני ששלמה וכל הקבוצה שלנו – אם בר אילן לא היו נותנים לנו להתקבל בלי פסיכומטרי, אף אחד לא היה מצליח. כולנו סיימנו תיכון באתיופיה, תיכון טוב, ופה אמרו, הפסיכומטרי הוא מבחן תלוי תרבות – חרץ גורלנו. בר אילן קיבלו אותנו. כל אלה שהתקבלו, אין מי שלא סיים תואר ראשון, תואר שני, חלקנו כבר אחרי תואר שלישי. לכן, אני חושבת, אתם צריכים לקחת את הדבר הזה. אי אפשר כל פעם לדבר על זה שהמבחן הזה מכשיל או שבקהילה יגידו "ממילא לא יתנו לנו". אתם גורמים לזה שלא ייגשו בכלל אנשים. אנשים לא מאמינים למערכות. ודובר על זה, זו לא פעם ראשונה. למרות שאני רק שנתיים בכנסת, אבל לפני, בפעילות הציבורית שלי בקהילה דובר על זה. אני חושבת שיש מקום לקחת את זה ברצינות.

אפילו, אם היה שיתוף פעולה שאפשר לעשות עם איזשהו מוסד אקדמי או הכנה – יש מקום לזה. אם רוצים לפתור, אני מאמינה שאין שיניים וחייב שיהיה, שתהיה אכיפה, אבל יחד עם זאת, בינתיים יש להם אחריות על זה.

אז כפי שציינתי, אנחנו באמת נחזור אל הוועדה עם הנתונים לגבי ההכנה למכרזים. אני כן יכולה לומר שממוני הגיוון עוסקים ללא לאות על כל אוכלוסיות וגם כמובן על אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, ומכל הבחינות של לא רק דרג כניסה אלא גם קידום בפנים, כי זה מה שחשוב. אנחנו גם עושים גם באגף - - -

כי אנשים לא מגיעים, פוחדים. אנשים מאבדים תקווה, את מבינה? זה מה שקורה הרבה.

גם לגבי חסמים. ואני גם יכולה לסכם ולהגיד שבקורס הכשרה של ממוני גיוון גם מכירים כל אוכלוסייה, כי לכל אוכלוסייה יש חסמים אחרים.

אבל, רעות, תתייחסו גם לעניין הזה של המאגר.

רשמתי לי.

זו נקודה חשובה שעולה כל שנה והיא לא מיושמת.

ציקי, רשמתי לי.

יש מנהלת אגף שם אצלכם. שנתיים בתפקיד כבר – מה נעשה שם בנציבות?

אז אני אגיד שהאגף שלנו עבר שינוי. הוא עכשיו אגף גם שוויון מגדרי וגם גיוון תעסוקתי. כלומר, הכוונה שלי היא שיש שני אגפים ומנהלת אחת. אנחנו עושים הרבה שינויים תשתיתיים. יושבים תחת אגף בכיר תכנון אסטרטגיה ומדיניות בנציבות שירות המדינה. אנחנו עושים המון כלים, כפי שגם ציינתי את הכלי הראשון, שמדבר על ייעוד משרות, שזה כלי חכם, שיאפשר לכל משרד ומשרד לייעד את המשרות בצורה אפקטיבית.

תודה, רעות. אנחנו נסיים כי אין לנו זמן. עכשיו הסיכום. קודם כול, תודה לכל המשתתפים. באתם מהבוקר, באתם מרחוק וחיכיתם בסבלנות.

אפשר משפט אחד? כל מה שקשור לקהילה שלנו, הכול הולך מסביב, לא לוחצים בדיוק בנקודה. כמו מתאמת מאבק בגזענות – למה מתאמת? למה שלא יהיה משרד שיטפל בעצמו?

הם מטפלים.

לא.

לא, הם מטפלים.

הם מתאמים.

לא, הם מטפלים.

גם בנציבות.

אנחנו עושים, אנחנו דיברנו על זה כל פעם בדיון. אני נפגשת עם אדוני ומבהירה ומחדדת, שאנחנו עושים גם תיאום אבל גם מעבר לזה. ויש לנו סמכויות - - -

אני יכול להגיד על האחיין שלי שהגיש תלונה על תקיפה ולא עשיתם כלום. קודם כול, ההצעה שלי היא כזו, כמו לערבים, להקים ועדת מעקב בלתי תלויה שתיפגש אחת לשנה או יותר. יש החלטות ממשלה בכל תחום שאנחנו נוכל לקדם אחת אחת. רק על ידי זה אנחנו יכולים. עוד שנה יהיה מישהו אחר ואז עוד פעם אותו דבר. זה נשאר אותו דבר, מסביב. לכן, עדיף לעשות ועדת מעקב של חברי כנסת.

לא, אז מה זה ועדת מעקב? אני חושב שזה כמו - - -

כמו לערבים, שיש ועדה.

מה שאנחנו עכשיו עושים זה מעקב.

לא, זה לא ועדת מעקב.

על פי חוק.

החוק מחייב פעם בשנה דיווח. הוועדה פה יושבת וזה פיקוח. כל הדיון שאנחנו מנהלים כרגע זה פיקוח. הנה, שאלנו שאלות, מצפים לתשובות. אם יש תשובות שלא קיבלנו יביאו. אם יש משהו שדורש חקיקה, כחברי כנסת נפנה לשר המשפטים. זה מה שצריך להיות.

ועוד שנה תהיינה בחירות, נכון?

זה לא משנה.

אחרי זה מי יהיה? אז לא תהיה ועדת מעקב.

לא, זה לא קשור.

זה קשור.

אני רוצה להסביר. אני יושבת וממלאת מקום של יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה. מי שכרגע יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה זה גלעד קריב. למשך שנתיים היה עודד פורר. זאת אומרת, זה ממשיך. אנחנו רוצים שהדבר הזה ימשיך.

זה נתון לרצון של הוועדה.

לא, לא. הוועדה חייבת על פי חוק.

למה לבני המיעוטים יש ועדת מעקב עליונה שיודעת בדיוק אילו החלטות היו והם מבצעים אותן? אצלנו יש החלטות ממשלה.

לא, לא. בואו נסכם, חבריי. אחר כך נסביר. קודם כול, תודה לכולם. הסיכום – דיווח פעם בשנה כפי שהחוק מחייב, כי הפעם זה יצא אחרי שנתיים. זו חובה.

שנית, אני חושבת שאם מנהלת הוועדה לא הייתה שולחת מכתב כתזכורת לא היו זוכרים. לא היו זוכרים שיש דיווח חובה. כל משרד חייב לקחת את זה על פי חוק - דיווח חובה, בנציבות שירות וגם אצל כולם.

נציבות שירות המדינה לא חייבים.

לא חייבים?

לוועדת העלייה והקליטה לא.

חשבתי שהתכוונתם למשרדים.

לא, לא. נציבות שירות המדינה לא חובה, משרד המשפטים ומשרד הפנים.

אוקיי. תיקון חקיקה בנושא אכיפה – זו אחת הבעיות. החוק כל כך טוב, אבל נשאר בגדר המלצה או ברחמנות שלהם, ברצונות שלהם. צריך שיהיה לו שיניים. אני אדבר עם שר המשפטים באופן אישי, זה באמת דורש חקיקה.

קביעת יעדים להעסקה בתאגיד ציבורי – לפרסם אותם. מה היעד של כל גוף וגוף. שתהיה שקיפות ופרסום מה היעד של כל גוף. נציבות שירות המדינה, אני ממש מתעקשת עדיין על ההכנה. ההכנה, קורס למועמדות לתפקידים. את זה הייתי רוצה לקבל. תעבירו לנו לוועדה מה נעשה, איפה זה עומד ובשנים הקודמות איך היה, ומה יהיה בשנים הבאות קדימה. כי זה מבטיח דריסת רגל.

גבירתי יושבת-הראש, לא רק. כל מה שכרגע, שנציבות שירות המדינה מפקחת על כל משרד ומשרד, שתהיה קליטה לפי אחוז. גם לדאוג לזה. לא יכול להיות שאחרי 40-50 שנה אין סמנכ"ל, אין סמנכ"ל בנציבות שירות המדינה.

אין מנהלי אגפים.

כן. לכן אני אומרת, נציבות שירות המדינה - - -

מנכ"ל זה לא קשור, אבל סמנכ"ל כן. לנו, הכוונה.

הכנה למועמדים, נציבות שירות המדינה. להכין את בני העדה למכרז, זה מה שאני מבקשת.

הוועדה נעולה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:12.