פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
09/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 126
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, ט' באדר התשפ"ה (09 במרס 2025), שעה 10:00

בחינת הצרכים של פצועי צה"ל ממלחמת חרבות ברזל ונכי צה"ל בעובדי סיעוד זרים

חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר

ליבי זיק - מ"מ לראש היחידה לאפיון שירותים רפואיים, משרד הביטחון

אירנה ישראלי - ראש תחום לנושאי בקרה רפואית, משרד הביטחון

מאירה מרדכי - מנהלת אגף סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה

שוהם כורך - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

דורון יהודה - יו"ר, הארגון לנפגעי פעולות האיבה בישראל

אבנר גולן - מנהל אגף זכויות רווחה, ארגון נכי צה"ל

הגר שרן - נציגת ארגון נכי צה"ל

איתן וקס - נכה צה"ל נכות מיוחדת 100 פלוס, ארגון נכי צה"ל

יצחק שלום - נכה צה"ל, ארגון נכה צה"ל

אורלי שלום - מלווה של נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

משה יועד הכהן - שופט בדימוס, יושב ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים

משי סנדרוביץ' - מנהלת אגף השיקום, המוסד לביטוח לאומי

הדס מגדל - סמנכ"לית נתיב 2 – מנפאואר קר, חברות סיעוד

אושרת דרוקר - מנהלת תחום שיקום, נתיב 2, חברות סיעוד

אווה מלכה - תחום שיקום, נתיב 2, חברות סיעוד

איילת וולברג

דיקלה טקו

איטייפ – ויקטוריה שטיינברג


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

בחינת הצרכים של פצועי צה"ל ממלחמת חרבות ברזל ונכי צה"ל בעובדי סיעוד זרים

בוקר טוב לכולם. יום ראשון בשבוע ט' באדר, תשפ"ה, 9 במרס 2025. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא בחינת הצרכים של פצועי צה"ל ממלחמת חרבות ברזל ונכי צה"ל בצורך בעובדי סיעוד זרים.

התכנסו כאן לישיבת מעקב. בעבר היו שתי פגישות, ב-7 באפריל 2024 וב-10 ביוני 2024. עברה חצי שנה ואשמח שאחרי הפתיח לדעת מה התקדם והשתנה מאז כי יושב ראש הוועדה הקודם העלה, בסיום הישיבה החליטה הוועדה החלטות, פנתה אליכם לקבל מגורמי המקצוע ואני מקווה שתהיה בשורה שיש תשובות חיוביות לטיעונים שעלו.

בשל תאונה שקרתה הבוקר, לחלק מהנציגים מטעם משרד הביטחון שהיו אמורים להגיע לישיבה היום נבצר מהם להשתתף בישיבה. סוכם כי הוועדה תשלח רשימת שאלות לאגף השיקום אם לא יתקבלו תשובות בישיבה היום והם ישיבו עליהן. מכבדים אותנו היום בנוכחותם נכי צה"ל ופצועי מלחמה, אין מילים להעביר את התודה וההערכה שלנו ושל כל עם ישראל עליכם ועל פועלכם.

מטרת הישיבה היום – לוודא שצרכיהם של נכי צה"ל ופצועי המלחמה מקבלים ביטוי, לחסוך בירוקרטיה מיותרת, להסיר חסמים ולהקל כמה שאפשר על הפצועים והנכים. אין מחלוקת כי נכי צה"ל הקריבו את גופם ונשם למען עם ומדינת ישראל ועלינו כעובדי ציבור לעשות את הכל על מנת לשפר ולו במעט את חייכם בכל דרך אפשרית, להקל על כאבכם, מצוקות בני משפחותיכם שנפגעים לא פחות מכם.

בישיבה הקודמת שמענו מראשת אגף השיקום במשרד הביטחון שלפני המלחמה היו 62,000 נכי צה"ל במדינת ישראל. מאז 7 באוקטובר ועד יוני 2024 לצערנו הצטרפו כ-8,500 פצועים חדשים, היקפים שמדינת ישראל לא ידעה כמותם מעולם ובכל חודש מצטרפים כ-1,000 פצועים חדשים מחרבות ברזל.

נרצה לשמוע היום נתונים מעודכנים על המספרים הלא נתפסים האלו שלצערנו גדלו מאז שהתקיימה ישיבת הוועדה הקודמת ועל פעולות אגף השיקום וארגון נכי צה"ל וההתמודדות שלהם עם אלפי הפצועים החדשים שלהם הם נדרשים לתת מענה. במצב החוקי הקיים היום אדם שכשיר לקבל החלטות לגבי עצמו רשאי לבחור האם הוא רוצה עובד זר, עובד ישראלי, בן משפחה שעובד דרך חברת סיעוד או אם הוא רוצה לקבל ליווי בכסף.

לגבי מטופל צעיר מתחת לגיל פרישה – יש אפשרות להעסיק עובד זר שנמצא כבר בארץ גם אם הוא נמצא מעבר לשמונה השנים הרגילות. הוועדה ההומניטרית מאפשרת למטופלים לקבל עובדים עד שמונה שנים בארץ ומלבד שהם לא עזבו מטופל קודם ושלא היה להם מספר רב של מעברים בין מטופל למטופל. לאחר מכן ביצעו תנאים מיוחדים למטופלים הסיעודיים הנמצאים מתחת לגיל פרישה עם פחות תנאי סף ונותנים להם להתחיל עם עובד שהוא עד 13 שנה בארץ.

בהמשך אשמח שתרחיבו ותמקדו לגבי עובד צעיר ועובד שהגיע לגיל פרישה. להבנתי כרגע עדיין קיימת מדיניות אי אכיפה ואבקש לשמוע מכך מרשות האוכלוסין וההגירה. בישיבה הקודמת שמענו כי עלות עובד סיעוד לנכה צה"ל עומדת על 33,314 שקלים לחודש.

בנוסף, שמענו כי קיימות שלוש חברות סיעוד במכרז התקשרות מול משרד הביטחון - - בשנות התשעים ובכוונת משרד הביטחון לבחור בספקים חדשים. המכרז החדש אמור לענות על כל סוגיית הפיקוח והבקרה על טיב השירות שהמטופל מקבל, איכות העובדים שיטפלו בנכים וההכשרות המקצועיות שהוא יקבל. המכרז עלה לאוויר על ידי מנהל הרכש של משרד הביטחון חמש פעמים ולאחר כל פרסום חברות הסיעוד עתרו לבית המשפט ועיכבו את תהליך המכרז, ארצה לשמוע אם נחתם המכרז החדש ופרטים עליו.

יצא לי להתבונן במצגת הקודמת וראיתי שיש שלוש חברות וחברת נתיב – אם אני לא טועה – שהם הכי הרבה לכן ארצה גם לדעת למה החברה השנייה, נתיב, מובילה. החיילים הפצועים הגיבורים שהשתתפו בישיבה הקודמת סיפרו לנו על צרכיהם המיוחדים של נכי צה"ל כמו עובד זר בעל רישיון נהיגה שיהיה מוכן לנסוע באופן יומיומי עם המטופל לעבודתו, בילויים וכדומה.

עובד מנוסה שכבר טיפל בישראל במטופל אחר במצב דומה, עובד זר שיבין שהוא מגיע לבית שגרה בו משפחת הפצוע הצעיר, הוריו, אחיו או אשתו וילדיו. לא סוד שעובדים זרים בדרך כלל מעדיפים את האדם המבוגר הסיעודי שמתגורר לבדו בבית וכמעט לא יוצא מביתו. אין ספק שלפצועי צה"ל הצעירים שחלקם הגדול בני 20-18 יש צרכים שונים לגמרי, הם רק מתחילים את חייהם וקשה להם יותר לשמר את העובד הזר שהתרגלו אליו.

עוד גילינו בישיבה הקודמת של הוועדה שאין ממשק מחשובי בין משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל לבין רשות האוכלוסין וההגירה מה שגורם לטרטור הנכים בין המשרדים לצורך אישור הבאת עובדים זרים לסיעוד לפצועי צה"ל.

הוועדה ביקשה לפעול בהקדם האפשרי ליצירת ממשק מחשובי לסנכרון הנתונים הרלוונטיים על נכי צה"ל בעניין זכאותם לעובד הזר על מנת להקל על הליכי הבירוקרטיה שעימם הם נאלצים להתמודד. ארצה לשמוע מה נעשה בנושא מאז בקשת הוועדה בישיבה הקודמת. אם אני לא טועה תגובתכם הייתה שזה יצא לאוויר עד 2025 וארצה שתתמקדו גם בזה.

אני מודה למשרד הביטחון, לרשות האוכלוסין ולשאר הארגונים על תשובותיהם המפורטות לשאלות הרבות ששלחה הוועדה בעקבות הדיון הקודם. מודה לכם על הנכונות, הנגישות והרגישות שאתם מפגינים. כפי שהעבירה הוועדה בישיבה הקודמת, חשוב לנו לדאוג להארכת זמן שהות העובדים הזרים שמטפלים בפצועים ונכי צה"ל בכל הגילאים וגם על כך ארצה לשמוע היום.

נתחיל עם משרד הביטחון. אם תוכלו בבקשה לתת לנו עדכונים מהמצגת הקודמת כמה נכי צה"ל היו לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כמה פצועים הוכרו כנכי צה"ל מפרוץ המלחמה, כמה מנכי צה"ל זכאים לליווי סיעודי? התייחסו בתשובתכם לליווי 24/7 או לליווי אחר, האם מדובר רק בעובדים זרים?

תארו בבקשה את התהליך שעובר נכה מערכת הביטחון לצורך קבלת עובד זר סיעודי, התייחסו לאופן אפיון העובד הזר כבר באשפוז, התאמת המטפל למטופל, תחילת הטיפול, מימונו מולכם ומול כל שאר הרשויות הרלוונטיות. כמה נפגעים במערכת הביטחון מאז 7 באוקטובר כבר מטופלים על ידי מטפל סיעודי צמוד? האם כולם על ידי עובדים זרים? טרם מטופלים על ידי מטפל, אבל ידוע שצריכים או שיצטרכו? ובהמשך תפרטו על שלושת חברות הסיעוד שפעלו עד היום ועל סטטוס המכרז החדש. תודה רבה.

ליבי זיק, ראש יחידת אפיון שירותי רפואה. נציג את המספרים מהרגע להרגע למרות שאתם מכירים אותם. ערב חרבות ברזל היינו עם כ-62,000 פצועים, נכון להיום אנחנו עם 78,000 פצועים, כלומר עוד 8,000 מהוועדה הקודמת.

זה לא השתנה מיוני?

ביוני היו 8,000 והיום אנחנו עם 16,000. אמרתי עוד 8,000.

צריך לעדכן את המצגת שלכם.

אם תרצו, אשלח את המצגת המעודכנת. רוב הפצועים שלנו הם ממילואים ורוב הפצועים, כ-51%, מעל 50% הם עד גיל 30 שזה שינוי מהותי כי ערב המלחמה רוב הפצועים היו מבוגרים ובגיל השלישי. הפציעות העיקריות הן פציעות גפיים, תגובה נפשית יש לנו 62%. כיוון שאנו יודעים שעוד לא כולם השתחררו ממילואים והלחימה טרם הסתיימה אנו צופים עלייה משמעותית בפגיעות נפש ופוסט טראומה שאנחנו יודעים שזה מגיע אחר כך. 10% מהפצועים הם בינוני קשה מסך כל הפצועים ונכון להיום מאושפזים 194 פצועים בבתי החולים.

מה שעשינו ולימור הציגה את זה גם אז. בתחילת המלחמה עשינו שינוי משמעותי איך אנחנו מתנהלים בחירום, אנחנו לא מחכים שיגיעו אלינו אלא נכנסנו לתוך בתי החולים, מתמקדים בהחלמה ולא בבירוקרטיה, רואים את המשפחה כחלק ממערך השיקום שלנו ועבודה משותפת יחד עם ארגון נכי צה"ל וצהל על מנת לעשות את הטיפול בפצוע 360 בכל התהליכים.

לשם הדוגמה, גם בתוך בתי חולים, הקמנו יחידה של קשרי לקוחות, POC שזה אומר שלכל פצוע חרבות ברזל יש מישהי שנמצאת איתו בקשר טלפוני שיוזמת איתו פניות ומדברת איתו על מנת לקדם את השיקום והטיפול שלו. יש אפשרות למי שרוצה לדחות את הוועדות לאחר כך קודם כל לטפל טיפול, מענקים, סלי סיוע ואחר כך להתחיל את כל תהליך ההכרה למי שיבחר.

באיזה בית חולים ממוקדים החולים?

החולים פרוסים בבתי חולים בכל הארץ. חלקם סורוקה, רמב"ם, תלוי איפה נמצאים ומה רמת הפציעה. רבים נמצאים בבתי החולים שיבא ואיכילוב במרכז כי ידוע שהרפואה שם טובה יותר וכמובן שמעבירים כשצריך. לא זנחנו את הוותיקים ואנחנו רואים גם אותם כחלק מהמערכת ותוך כדי המלחמה מתבצעים מפגעי חוסן כי דברים מתעוררים בזמן המלחמה, שיחות יזומות, הארכת זכאויות באופן אוטומטי, תרופות שהוציאו ל-90 יום, טיפולים ומיצוי זכויות לגיל השלישי. הם ממשיכים להיות מטופלים שלנו ואנחנו רואים אותם כחלק כי הם גם זקוקים לנו.

לטובת פצועי הנפש דברים רבים שקיימים בשגרה – קו סיוע נפש אחת, קבוצות טיפוליות, בית פתוח, בית מאזן, בית מעבר, כלבי שירות, טיפולים אלטרנטיביים, משפחה ודברים נוספים. במלחמה הוספנו עוד תשע חוות שיקומיות, 400 מטפלים חדשים, ארבע מרפאות ייעודיות לטיפול בפוסט טראומה ומפגשים עם 500 חברי כיתות כוננות בעוטף. לקחנו את זה צעד נוסף מעבר למה שנותנים.

אם נתייחס לליווי בתוך הדבר הזה, ההגדרה של מישהו פצוע פיזית וזקוק לליווי זה אומר שהוא תלוי בעזרת הזולת בחמשת פעולות היומיום – ADL. פצוע נפש זה אדם שהרופא מתרשם כזקוק להשגחה או לעזרה בדרבון וסיוע בחמשת פעולות ה-ADL. היקף הזכאים המעודכן מתוך ה-78,000 פצועים ונכי צה"ל הוא 6,363, כלומר 8% זקוקים לליווי שמתוכם 92% ותיקים וחרבות ברזל זה 486 נכים סך הכל שזכאים.

את יכולה לחזור שוב על הנתונים?

כן.

כמה זקוקים לליווי?

6,363, שמתוכם 486 הם מחרבות ברזל והשאר ותיקים.

את יכולה לעשות את ההתפלגות בין עובד זר לעובד ישראלי וליווי בקבלת כסף?

כן. יש גם התפלגות של נפשי ופיזי כי יש כאלו שזה ליווי נפשי ויש כאלו שזה ליווי פיזי. את רוצה גם את ההתפלגות הזו?

כן.

100 פלוס זה אומר המצב הכי חמור. מבחינת חרבות יש 19 ו-487 שהם ותיקים שמקבלים ליווי. נפשי ותיקים מקבלים כ-3,000 וחרבות 326. פיזי ותיקים 2,331 ו-144 מחרבות ברזל. סך הכל 2% משתמשים בעובד זר מתוך כל אלו שזקוקים לליווי.

2%? במצגת הקודמת היה 3%. זה ירד?

נכון, יש ירידה, ראינו ואנחנו יודעים את זה. או שהם שלוקחים יותר בני משפחה או שחלקם העבירו לתגמול, היו גם עניינים עם העובדים הזרים בתקופת המלחמה לכן יכול להיות שזה השפיע בצורה מסוימת. צריך לציין שהפצועים של חרבות ברזל הם עוד לא התבססו. זאת אומרת, עובד זר זה אחרי שהוא מתבסס בשיקום ועובר את כל התהליכים. אנחנו יודעים שהרצון מגיע לאחר מכן.

אנחנו כן מאפשרים להם או לקחת תגמול ולהעסיק עובד לבד, או עובד זר או בן משפחה, בן המשפחה יכול להיות גם רשום בחברות הליווי. יש להם את כל האפשרויות לבחור איך נוח להם והם יכולים גם לחלק את זה, נגיד חלק בן משפחה וחלק עובד זר לפי הזכאות ויש גמישות מסוימת גם בתוך זה.

עובד זר זה 2%, עובד ישראלי או בן משפחה זה 1,654, הרוב אנחנו רואים 4,554 זה ליווי בתגמול. זאת אומרת, הם מקבלים את זה בתגמול ואין לנו שום מידע.

כמה עכשיו ליווי בתגמול? זה היה 3,050 ביוני לפי המצגת. זה עלה?

כמה אנשים בתגמול?

באחוזים. היו 63% במצגת הקודמת.

72% שמתוכם 2,760 מתמודדי נפש.

זה עלה פי שתיים.

רוב מתמודדי הנפש מחרבות ברזל לוקחים תגמול. אחד מהאתגרים הוא שכשלוקחים ליווי בתגמול אין לנו דרך לדעת מה קורה, אם הוא לקח מטפל לבד. זאת אומרת, האם הוא לוקח תגמול ומעסיק מלווה בעצמו. מבחינה תקציבית – העלייה בליווי היא גדולה מאוד ורואים עליות של אחוזים גדולים. בשנת 2020 492 מיליון ש"ח והיום אנחנו 841 מיליון ש"ח בתקציב הליווי, גידול של 71% בהוצאות הכלכליות של המשרד.

מבחינת סטטוס הליווי, בדיוק בין הוועדות נעשה רגע היסטורי שיצאנו למכרז חדש, הוא עבר והוכרזו שלושת הזוכים. אותן חברות זכו, אבל הסדרנו את התהליכים, המחויבות, איכות השירות ואת כל הדברים.

אבל המכרז עדיין לא יצא לפועל, נכון?

המכרז יצא וזכו. ההסכמים עכשיו בחתימה ובמאי אמורים לפעול במכרז החדש לפי כל הנהלים.

זה לא היה בספטמבר? הם לא זכו בספטמבר?

אני חושבת שהמכרז פורסם בספטמבר, באמצע היו שאלות.

ויש כאן בג"ץ?

כרגע לא. זה אותן החברות רק שאיכות השירות והבקרה - - זה משמעותי מאוד.

שדרגתם ושיפרתם. את יודעת להגיד למה חברת נתיב מובילה ביותר בפניות?

בסוף זה שוק חופשי בין שלושת החברות ואין לנו שום מידע. זה מי שבוחר, יכול להיות שהם נותנים שירות טוב יותר או פרוסים טוב יותר, אין לי מושג בתוך הדבר הזה. לפעמים המטופלים גם עוברים בין החברות אם יש חברה שלא מוצאים בה, אז הם עוברים מחברה לחברה. סך הכל נכי צה"ל בנושא הזה מקבלים את הטיפול ויש בקרה רבה על החברות, מנסים לעזור לכל נכה, לפעמים יש בקשות אישיות ודברים כאלו כי חלקם צעירים.

מה הקריטריונים כדי לקבל עובד זר? אמרת אלו שבמצב קשה, אחוזי נכות 100 פלוס.

הקריטריונים הם קריטריונים רפואיים.

כמה שעות יקבל 100 פלוס?

יש קריטריונים לליווי, לא לעובד זר.

אם אני מקבלת את הליווי זה עובד זר, נכון?

עובד זר או בן משפחה. הקריטריונים שאנחנו יודעים זה ליווי, יש רפואי.

אז 100 פלוס זה קשה, וכמה שעות מקנה לו ה-100 פלוס?

אירנה ישראלי, ההחלטה על שעות הליווי היא תלוי המצב הרפואי וזו החלטה של הרופא המחוזי. גם באוכלוסייה של 100 פלוס יש אוכלוסיות שמקבלות שעות מסוימות ואחרים שעות אחרות כי ההחלטה היא רפואית. מי שלוקח עובד זר זה שיקול שלו והקריטריונים הם של הרופאים המחוזיים.

אני שואלת על הקריטריונים, מי נכנס לקטגוריה?

זו שאלה אחרת.

זה הרופא המחוזי?

הרופא קובע את שעות הליווי ולאחר מכן הבן אדם עצמו בוחר איך הוא מממש את הליווי.

אתם יכולים לתאר בבקשה את התהליך שעובר נכה מערכת הביטחון לצורך קבלת עובד זר סיעודי ותתייחסו לאפיון הצורך בעובד הזר כבר באשפוז, התאמת המטפל למטופל, תחילת הטיפול, מימונו מולכם ומול כל שאר הרשויות הרלוונטיות?

אנחנו מגיעים לאוכלוסייה של פצועי חרבות ופוגשים אותם כבר בזמן האשפוז, הרופא בוחן את מצבם ובמידה ויש צורך בליווי הוא מציע ומחליט. תמיד הרופא המחוזי הוא זה שייקבע את שעות הליווי ומכאן אנחנו מפנים את זה למטופל עצמו וכפי שציינה ליבי הוא יכול לקבל את זה בתגמול או לבחור להיות מופנה לאחת משלושת החברות ושם הוא יכול להעסיק עובד משפחה או לבקש מהחברה לאתר עבורו מלווה מטעמם. זה שיקול שלו.

יש מקרים שמבקשים גם ליווי באשפוז, אבל בני המשפחה – שני ההורים – שצריכים להיות לידו מקבלים אובדן כמו אובדן כושר או בטלה של ימי עבודה ואנחנו מתגמלים על כך לכן כמעט ואין בקשות לליווי באשפוז אלא זה קורה אחרי.

תודה רבה. נעבור לרשות האוכלוסין. כמה נכי מערכת הביטחון היו בעלי היתר העסקת עובד זר לפני המלחמה וכמה כיום? האם היום יש העדפה לשיבוץ עובדים זרים בסיעוד אצל נכי מערכת הביטחון?

שלום וברכה. יאירה מרדכי, מנהלת אגף סיעוד במנהל עובדים זרים. אין לנו את הנתון של כמה נכי צה"ל מוכרים יש וזה נתון שאפשר להפנות ולקבל אותו ממשרד הביטחון. אנחנו יכולים להגיד את המספרים בחלוקה לגילאים מסוימים כמו מגיל 18 ומעלה עד גיל פרישה. כרגע יש 7,213 מטופלים סיעודיים שמחזיקים בהיתרים להעסקת עובדים זרים.

הבנתי.

יאירה, כמה מתוכם נכי צה"ל?

אין לי את הנתון הזה כי זה נתון שמוחזק על ידי משרד הביטחון ולנו אין את החלוקה. כשיהיה את הממשק הדיגיטלי בינינו נוכל לפלח גם את הנתון הזה.

לכם יש את הנתון?

אנחנו יודעים שיש לנו 155 נכי צה"ל שיש להם עובד זר באמצעות החברות כמובן.

זה ירד בהשוואה ליוני שהיה 188.

נכון.

אם הם חדשים הם עדיין לא - - להעסיק עובד זר.

נכון, בהמשך.

אבנר גולן, מנהל אגף זכויות ורווחה בארגון נכי צה"ל. כמה מתוכם פעולות איבה? פעולות איבה זה אותו הדבר ואני רוצה לדעת כמה יש בפעולות איבה?

פעולות איבה זה לא משרד הביטחון.

זה ביטוח לאומי.

נכון. אם היא תעלה בזום נשאל אותה. האם גובש מסלול מיוחד למתן היתרי העסקה לנפגעי המלחמה?

בהחלט. בהמשך לישיבות הקודמות שהיו כאן עשינו פעולה משותפת יחד עם משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל ועדכנו את הנוהל שלנו. באיזונים הנכונים, בעבודה וחשיבה משותפת יחד איתם שהוסכמה גם עליהם הקלנו את הנהלים.

זה נקרא מסלול ירוק?

אפשר להגיד.

הקלנו את זה והגמשנו את הקריטריונים. אם בעבר היה צריך 17 שעות ליווי, היום מדובר על 12 שעות ליווי, מי שיש לו 100% נכות ומעלה עם שמונה שעות ליווי גם זכאי לקבל. אפתח סוגריים ואציין שבאנו גם לקראת ההורים השכולים, נתנו מסלול בפני עצמו גם לאלמנות צה"ל מתוך מחשבה ורצון להקל ולייעל כמה שיותר את הטיפול הניתן למשפחות ולאנשים היקרים האלו.

את יודעת להגיד כמה אלמנות נכי צה"ל קיבלו?

נכון להיום לא הייתה בקשה. יש מורכבויות בלהכניס זר הביתה כי כשמכניסים זר לתוך משפחות שחוו אובדנים משמעותיים מאוד, לפעמים גם הוא יכול לקום וללכת. משרד הביטחון והצוות הסוציאלי שמלווה אותם עושים את השיקולים, מבינים את המשמעויות ולא ממהרים להכניס זרים. אנחנו כמובן עם לב פתוח ונפש חפצה מוכנים לבחון את כל הבקשות הללו.

את יכולה להתייחס לממשק המחשובי בין משרד הביטחון והארגון? איפה זה עומד ומתי יצא לאוויר?

כן. חשוב לי להגיד שני דברים. דבר ראשון, קיימנו מספר ישיבות עם אגף השיקום ואגף המשפחות ואנחנו לגמרי על זה. מדובר בקשיים משפטיים וטכנולוגיים. את העניין המשפטי אמורים לסיים במהלך החודש הקרוב, לאחר מכן נעבור לפן הטכני. זאת אומרת, אפיינו כבר מה צריך להעביר בין המשרדים וזה יהיה ממשק הדדי.

זה בין רשות האוכלוסין?

למשרד הביטחון.

ארגון נכי צה"ל הם לא בקטגוריה?

הם לא אלו שאמונים על הנתונים עצמם. מי שמשלם ומרכז מבחינת מדיניות הם משרד הביטחון ומולם אנחנו עובדים. משרדנו פועל על כל פנייה וכל דבר שעולה גם מטעם ארגון נכי צה"ל אנחנו בשיתוף פעולה פורה, הדדי ומלא ומשתדלים לבצע את המשימה שלנו הכי טוב שאפשר.

נראה לך שזה יהיה במאי הקרוב?

אני לא רוצה להיכנס לתאריכים כי האתגרים הטכנולוגיים גדולים מאוד ועכשיו גם כל משבר העובדים הזרים. בסיעוד ברוך השם אנחנו ביציבות מסוימת, יש ענפים מורכבים יותר בהיעדר עובדים פלסטינים בבניין וחקלאות ואנחנו נדרשים לפיתוחים מטורפים לכן אני אומרת את הדברים בזהירות, זה על השולחן, אנחנו מבינים את הצורך וזהו הדבר השני שרציתי לציין.

עם זאת שכרגע אין ממשק מחשובי יש לנו אנשים מקסימים משני הצדדים, במשרד הביטחון וגם באגף סיעוד, עובדים מסורים ומצוינים. משך הטיפול להוצאת היתר היום הוא בין שלושה עד שישה ימים. התהליך הוא מקוון לחלוטין, אין צורך בהגעה פרונטלית, הכל מקוון וטכנולוגי וגם כשאנחנו צריכים השלמות ממשרד הביטחון אנחנו לא מבקשים אותן מהאזרח אלא פונים למשרד הביטחון בעצמנו, אנשים שלנו מול אנשי משרד הביטחון ובו ביום מקבלים תשובה. הכל במהירות הבזק.

בסדר. אבל מעבר לזה אנחנו לא נוותר.

חד משמעית. זה על השולחן ואנחנו מאמינים שטיוב הנתונים האלו חשובים לשני הצדדים ואנחנו שם לגמרי.

זה עוזר לשניכם. האם יש מחסור בעובדים זרים לנכי מערכת הביטחון? קושי בגיוס או שימור עובדים?

נקודה שצריך לציין היא שכרגע יש כ-2,000 עובדים זרים פנויים להשמה בארץ אצל מטופלים סיעודיים וברוך השם המצב הביטחוני גם השתפר ואין קושי.

כמה שנים נמצאים בארץ העובדים שאת מדברת עליהם?

ה-2,000 חוקיים לגמרי עד 51 חודשים. אין לי את זה בחלוקה לחודשים, אבל אלו עובדים יחסית חדשים, ויש גם את אלו שזכאים להגיע בפני הוועדה ההומניטרית ואנחנו עדיין גם בתקופת אי אכיפה.

העובדים שאת מדברת עליהם נגישים גם בפריפריה ובכל מקום בארץ?

אני מדברת באופן כללי על כ-2,000 עובדים זמנים. אעלה את הנתונים על החלוקה של העובדים הזרים, אבל מדובר על כל הארץ.

נתקלתם בבעיות בפריפריה שצריכים עובדים זרים ויש בעיה להגיע ולהשיג בפריפריה?

השמיים פתוחים. מטופל סיעודי מכל אזור בארץ שרוצה להזמין עובד זר מחו"ל יכול להזמין עובד זר מחו"ל וברגע שהעובד הזר מגיע נקבע לו האזור הגאוגרפי. אם מטופל סיעודי מאזור גאוגרפי פריפריה הזמין עובד זר – העובד הזר רשאי לעבוד רק באזור הפריפריה. ואם מטופל סיעודי מאזור תל אביב הזמין עובד זר – העובד הזר שלו משויך לאזור תל אביב והוא רשאי לעבוד בכל אזור בארץ.

ומה קורה אם זה שמהפריפריה רוצה לנטוש ולעבור? בשביל ללמוד.

יש תקנות שהותקנו בשנת 2014 שברמת העיקרון נקבע לכל עובד זר אזור גאוגרפי לפי המטופל הראשון שהזמין אותו. האזור הזה מסתיים אם המטופל הסיעודי עבר למוסד סיעודי או שלא נדע, הוא נפטר. אלו שני התנאים.

שמותר לו לעבור?

נכון. מטופל סיעודי שמבקש עובד זר שלא בהתאם לשיוך הגאוגרפי - - לפי התקנות עובד זר יכול רק לשמנך את האזור הגאוגרפי שלו ולא לשדרג. אם נקבע לו אזור פריפריה – הוא יכול לעבוד רק בפריפריה, אם הוא הגיע לתל אביב – הוא יכול לעבוד גם באזור מרכז וגם באזור פריפריה.

כשמוגשות בקשות זה חייב לעבור דרך ועדת חריגים שבוחנת וזה חייב להיות טרום תחילת העסקה, אי אפשר להתחיל להעסיק את העובד הזר ולהגיד "אני מרוצה ממנו, נקשרתי אליו, אני רוצה אותו" אלא זה חייב להיות מראש.

תמיד עמדנו על המשמר ואנחנו מבינים את המורכבות, לא סתם הותקנו התקנות הללו. עכשיו כשפריפריה, צפון ודרום היו באקסטרה מצב בעייתי הקפדנו יותר מתמיד – אנחנו מקפידים תמיד, אבל יותר מתמיד – ואם מחליטים לאשר כאלו דברים זה במשורה. זה כמובן עובר ועדת חריגים, עובר לאישור הממונה שזה מנכ"ל הרשות וככל שהבקשה מאושרת ההחלטה היא בהתאם.

מה במקרה של נטישה?

נטישה זה משהו אחר.

נטישה זה כשעובד זר לוקח את הרגליים ועוזב.

הוא לא רוצה להמשיך איתו בפריפריה. מה אתם עושים עם זה?

כרגע זה מתייחס לנושאים של בקרה מנהלית. הכפלנו את העשייה שלנו באחוזים גבוהים מאוד בכמות השימועים, כמות ההחלטות לביטולי רישיון, עובדים זרים שניצלו את הרישיון שלהם לרעה, ההליך הוא במסגרת בקרה מנהלית אצלנו במשרדים. עובדים זרים מוזמנים לשימוע פרונטלי או בכתב לטעון את טענותיהם וככל שמשרדנו מצא לנכון כי אכן נוצלו ההיתרים או הוויזות שניתנו לרעה – אנחנו פועלים גם לביטול הרישיונות של העובדים הזרים. הגברנו את הפעילות ובימים אלו יוצאים עם פעילות הגברה משמעותית יותר.

יש לכם נתונים?

כן. לא בעל פה כי לא הכינו אותי לזה, אבל אם תתנו לי מספר דקות אשמח לתת גם את הנתונים האלו. נתונים משמעותיים מאוד.

את יכולה לשלוח את הנתונים לוועדה?

כן.

היא אמרה שהיא יכולה לתת אותם עכשיו.

את יכולה בבקשה? לא ביקשנו מהם ולכן היא לא הגיעה עם הנתונים.

אבל יאירה תצליח.

את יודעת להגיד האם נכי צה"ל מזמינים יותר עובדים זרים חדשים מחו"ל או לוקחים את אלו שכבר נמצאים?

זה תלוי כל מטופל סיעודי. יש שיקולים רבים במסגרת העסקת עובד זר, תלוי במצב הטיפולי, מה נדרש ממנו, מורכבות משפחתית, אם צריך עובד זר עם התמחות מסוימת, לפעמים יש מטופלים שנדרשים לאח או אחות מוסמכים שייתנו את המענה לעניין.

אשמח להציג נתונים לשנת 2024 כמו שאדוני ביקש. אחדד שזה לא מנהל האכיפה ברשות אלא בתוך אגף הסיעוד יש יחידה בפני עצמה של חמישה אנשים חרוצים מאוד שעושים את העבודה הזו. במהלך 2024 בוצעו 307 שימועים נגד עובדים זרים אודות נטישת מטופלים סיעודיים, אי העסקה מעל 90 יום, אי התייצבות בלשכה לקבלת עבודות חדשות – יש להם שבעה ימים מסיום ההעסקה האחרונה – וחשד לטיפול רשלני.

התקבלו 324 החלטות, חלקן נגררו משנה קודמת. אם היו 307 שימועים, יש 324 בגלל שימועים שנערכו בשנת 2023, מתוכם הוחלט על שלילת 30 רישיונות של עובדים זרים בתחום הסיעוד. זה דרמטי מכיוון שפעמים רבות הדברים נשמעים אחרת כשמביאים את זה לפתחינו, אבל ללא ספק העניין של אכיפה ובקרה על עובדים זרים נמצא על השולחן שלנו ואנחנו מאמינים שכך מבצעים אסדרה ורגולציה גם בתחום החשוב והמורכב הזה.

כל הכבוד לכם.

תודה.

שמי יועד הכהן, אני יושב ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים. רציתי לברר האם אותם 30 אכן וידאתם שהם עזבו את גבולות ישראל או שהם קיבלו את ההחלטה וממשיכים לטייל כאן?

שאלה טובה.

זו שאלה טובה. אין לי את הנתונים הללו בפניי, אבל כן ידוע לנו שחלקם עזבו את הארץ. זו כבר העבודה של מנהל האכיפה ברשות האוכלוסין. השאלה במקומה, אבל אין לי את הנתונים כרגע.

וכשמתקבלת החלטה כזו, אגף האכיפה - - -

מודע לעניין, מקבל את ההחלטה.

והוא אמור לבצע אותה?

כן, חד משמעית. יש הערה מסודרת מאוד במערכת עם כל האדומים הנדרשים וכמובן עוברת הודעה מסודרת למנהל האכיפה, לזרוע שמבצעת את זה.

אני רוצה לענות על השאלה הקודמת.

שם ותפקיד לפרוטוקול.

שמי אורלי שלום, התפקיד שלי הוא להיות נשואה לבעלי, נכה צה"ל מיום כיפור, פגוע ראש עם חבלת ראש קשה.

הוא היה בדיון הקודם?

היינו באפריל. העלינו את הקושי שיש לפצוע – לפחות במצבו – הוא לא יודע אנגלית, הוא פגוע ראש קשה מאוד, צריך אנשים מסוימים מאוד כדי להיות לידו כי לא כל אחד מוכן, מה עוד שיש לנו משפחה. עובדים זרים שהיו מגיעים אלינו לראיון והיו רואים שאני בבית, אז לא מתאים להם כי הם רוצים רק אחד סיעודי.

איפה את גרה בבקשה?

בתל אביב שזה אזור "אטרקטיבי". יש קושי. במקרה הספציפי שלנו שהעלינו אותו בפעם הקודמת, הייתה לנו עובדת מעולה במשך 11 שנים וכשפרצה המלחמה היא החליטה שהיא עוזבת ונתקלנו בקושי שאנחנו חייבים במיידי מישהי שבמקרה גם הומלצה וזה לאחר שראיינו רבים. במקרה יש בעיה מסוימת עם הוויזה ההומניטרית שלה כי היא לא עונה על שני הקריטריונים של מעביד שיצא למוסד סיעודי או שנפטר. אני חייבת לציין שיאירה מטפלת בנו ברגישות ובהבנה, אבל בשורה התחתונה היא לא מקבלת ויזה הומניטרית.

בגלל הוותק?

זה החוק.

נכון שיש את ההנחיה של אי האכיפה וכל פעם מאריכים את זה, אבל זה יוצר קשיים נוספים למשל האחרון, היא מגיעה לדואר ומסרבים לשלם לה את המשכורת, "למה אין לך ויזה?" אני מסבירה, מתקשרת, התקשרתי לירושלים והסברתי להם בדיוק מה המצב, שלחתי להם את האישור של יאירה – זה לא מעניין אותם.

אם היא מבינה שהיא לא מקבלת משכורת היא עצובה, לחוצה, אנחנו צריכים לשלם לה וזה הדבר הקטן, אך יש דברים נוספים שנוצרים עם הזמן והחרב הזו שמונחת בה שהיא עדיין לא מקבלת את הוויזה וגם לנו. איציק פוחד שיגידו שבסוף לא יוארך בה כי הוא די תלוי בה. כפי שיאירה אמרה, להסתכל על כל מקרה לגופו של עניין.

לפני שתעני לה, תוכלי להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי ההקלות שלהם זוכים מטופלים צעירים מתחת לגיל פרישה לעומת הקשיים של המטופלים המבוגרים בהעסקת עובד זר? העלו זאת רבות לאורך כל הדרך, בשתי הפגישות הקודמות גם ציינו שאתם צריכים לתקן את החקיקה. איפה זה עומד?

ברשותך אתחיל מהסוף. כפי שגברתי היקרה כאן העלתה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל הודענו על אי אכיפה של עובדים זרים בתנאים וכיום זה הוארך עד סוף אפריל 2025. משרדנו הגיש כבר לשר הפנים בקשה להמלצה להעברת הוראה שעה ואנחנו מקווים מאוד שבמהלך החודש הקרוב העניין יאושר על ידי השר ונפרסם הוראת שעה בנושא כך שתיתן מענה.

הוראת השעה תהיה עד סוף השנה או אפריל?

הוראת השעה היא שמי שעומד בתנאים של אי האכיפה, תעבור חקיקה בעניין ונוכל לאשר את הבקשות האלו במסגרת חוק. צריך חוק לעניין כיוון שכרגע מדובר בבקשות שלא עומדות בחוק.

זו תהיה הוראת שעה או קבועה?

הוראת שעה לבקשות ספציפיות שיוגשו בזמנים שייקבעו ובתנאים שפרסמנו במסגרת אי האכיפה. זו ההמלצה שלנו כרגע לשר. עשינו זאת בעבר ובקורונה לפחות פעמיים ולכן אנחנו מכירים את התהליכים ויודעים איך זה עובד.

לא אגיד שיש וודאות לגבי המקרים האלו כי זו עדיין החלטתו של שר הפנים, אבל בהכירנו את המשמעויות וסוג המטופלים, האוכלוסייה שנזקקת לסוגייה הזו, אנחנו מניחים שהוראת השעה תעבור.

כמה זמן עובד זר צריך לשהות בארץ? מעל חמש שנים עד מתי? אם הוא שוהה כאן 15 שנים, 13?

התקופה המרבית לשהייה היא 63 חודשים שזה חמש שנים ושלושה חודשים.

מה קורה למי שמעל חמש שנים ושלושה חודשים?

החוק תוקן מספר פעמים והחקיקות תוקנו כבר היום. כיום החוק מאפשר למטופלים מורכבים קשים צעירים עד גיל 67.

ומה יעלו אלו מעל 67? הם גם מורכבים קשים.

הם יותר קשים.

נכון, הם מונשמים.

לפעמים מצבם קשה יותר ואני אומר מתוך ידיעה.

אם נגיש הצעת חוק פרטית לגבי אלו מעל 67, תתמכו בה?

החקיקה תוקנה בשנת 2018 לעניין הזה. עבדנו על החוק הזה רק עשר שנים כי אחרי שביצענו דיונים רבים הייתה את ועדת שושני שבחנה את כל סוגית העסקת העובדים הזרים בשנת 2015 והמלצותיה העיקריות היו ואני עונה לשאלה של גברתי, יושבת הראש, שמטופלים מורכבים, הרי אף אחד לא מבקש עובד זר בשביל לרחוץ זקנים כשמדובר במטופלים בענף הסיעוד, אז מטופלים מורכבים עד גיל פרישה, הצעירים יותר, מתמודדים עם קושי משמעותי יותר. אלו היו מסקנות הוועדה, כן?

אוקיי.

שהם מתקשים למצוא עובדים זרים כיוון שלרוב הם מנהלים שגרת חיים פעילה ופורייה יותר, יש יותר אנשים בבית, קרובי משפחה, כאלה שצריכים גם יותר סיוע.

אז למה מפריע לכם לתת גם לאוכלוסייה המבוגרת שמגיעה לגיל פרישה?

כי ברגע שיש פול מסוים של כוח אדם שרוצים לייחד אותם או לסייע להם כי הם מתקשים יותר, אז זו הייתה הדרך לבצע את ההבחנה הזו. לגבי השאלה, הדבר הזה נבחן במבחן בג"ץ. היה את מבחן בג"ץ כן לזקן שלדעתנו החזיק והבין שההבחנה הזו נכונה ומותרת. כבר היינו בסוגייה של האם לפתוח את זה יותר.

אמרתי שהתקופה המרבית היא 63 חודשים. יחד עם זאת, הוועדה ההומניטרית שמגישים אליה רישיונות להארכת רישיונות מטעמים הומניטריים בוחנת בקשות של כלל האוכלוסייה עד שמונה שנים, כלומר פתחנו את זה מעבר. את האקסטרה עד 13 שנה נתנו למטופלים המורכבים הצעירים, אלה שהם 100% פלוס, יש לזה הגדרה מסודרת מאוד בחוק, הם 188 בשר"ם.

המקסימום זה 13 שנה?

כן.

ואם הוא יהיה מעל 13 שנה?

הבקשה לא עומדת לגמרי.

כי אני מכירה כאלו שגם 16 שנים.

יש גם 20 שנה. זה קורה כשמטופל סיעודי מתחיל העסקה כדין. יכול להיות שעובד זר ייכנס לעבוד אצל מטופל וזה יסתיים בסיום 120 של העובד הזר או של המטופל הסיעודי. החקיקה השתנתה עם השנים וכיום זו החקיקה לעניין. ההעסקה יכולה להסתיים גם אחרי 30 שנה ברגע שעובד זר מתחיל העסקה כדין אצל מטופל, אך רק כאשר ההעסקה התחילה כדין. אף אחד לא יוציא עובד זר מבית של מטופל סיעודי כשההעסקה היא כדין.

אבל מה היא כדין? כשעוברות 13 שנה זה כבר לא כדין.

הוא יכול להמשיך איתו.

אצל אותו מטופל.

אצל אותו מטופל. אם ההעסקה התחילה כדין וזה תלוי בסוג ההעסקה, כלומר לפני שמונה שנים או לפני 13 שנה או מגיל 0 של המטופל הסיעודי, ההעסקה תסתיים רק בסיום של אחד מהם, מי שיחליט קודם.

רציפות. הרציפות היא עד סוף החיים לזה או לזה.

אני חושבת שצריך לעזור גם לאלו שמעל 67.

בדיוק.

אנחנו מסכימים.

אנחנו מסכימים. זו דרישה שאנחנו נתקלים בה רבות ואנשים לא יודעים מה לעשות ויעלה הרבה יותר לקחת אותם לבית אבות. הגיע הזמן שניקח את נושא המבוגרים ונדאג להם.

יש לזה השלכות נוספות של מדיניות, השתקעות של עובדים זרים בישראל ובגלל זה הדברים האלו צריכים להיעשות באיזונים הנכונים ובמשורה, ואם ועדת שושני מצאה לנכון להמליץ דווקא על קבוצה זו כקבוצה שמתקשה ביותר - - אנחנו נתקלים בדברים האלו יומיום, אנחנו יורדים אל השטח, עוברים בבתים ושומעים את הדברים האלו ואני עדיין חושבת שיש בזה הרבה הגיוני.

צריך לדאוג גם למבוגרים. לא יכול להיות שמבוגר לא יהיה לו עובד זר ויהיה לבד בבית. חייבים לדאוג להם שיוכלו לקבל.

יש מבוגרים בני 85 והילדים חסרי אונים, מה הם יעשו? היא בת 85 והם עומדים להיפרד מהעובדת הלא חוקית – איך שמגדירים אותה – ונתנו להם נחמה עד אפריל, הם חיים באי ודאות.

אם הבקשה עומדת בתנאי אי האכיפה גם אחרי אפריל, ככל שתועבר הוראת שעה והסברנו שאנחנו מניחים שהיא תעבור – הבקשה גם תאושר ותהפוך להיות כדין וזה יהיה עד 120 של המטופל הסיעודי או העובד הזר, אחד מהשניים. יש מענה לדברים האלו.

דורון יהודה, יושב ראש ארגון נכי פעולות איבה. ברגע שיש עובד זר שהוא בארץ, יש לו מספר שנים והוא גם יודע את השפה העברית וכאשר אומרים לאותו זקן שבקושי יודע שפה ויודע רק עברית, הוא חייב לקבל דווקא עובדים כאלו כי זה יכול לעזור לו להיות מקושר עם העובד ולהתקדם. ברגע שאומרים לא, הוא צריך להביא עובד מחו"ל, להכין אותו ולעשות כל מיני עבודות עד שהוא ישכנע אותו לדעת את כל הפעולות שהוא צריך לבצע לאותו אדם ואז הוא עוזב אותו.

שוהם כורך, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין. אדוני, דבר ראשון, יש הסדר חקיקתי בסעיף 3א(ב)(1) לחוק שקובע שגם עד שמונה שנים יכול כל מטופל להגיש בקשה כמו שהיא אמרה. הם לא נשארו מחוץ לתום. אם העסקה חוקית מסתיימת ב-63 חודשים יש עוד שלוש שנים שהאריכו לכלל האוכלוסייה.

דבר שני, בהתאם להודעת אי אכיפה שקיימת כרגע גם מטופלים שלא עומדים בתנאי של 13 שנים, צעירים עד גיל 67, גם קשישים חוסים תחת הודעת אי האכיפה כרגע ויכול להיות שהם יאושרו בהוראת השעה. לפי מדיניות של מניעת השתכרות בישראל כרגע תנאי הסף הוא 13 שנים ולכלל האוכלוסייה הוא שמונה שנים. חשוב להגיד שלא משאירים אותם בחוץ.

כשאת מדברת על מניעת השתכרות, ההנחה היא שמי שנמצא כאן למעלה מ-13 שנה הביא את המשפחה שלו לכאן? הרי ממילא הם לא יכולים לעשות את זה.

יש מקרים כאלו שמביאים את המשפחות, אנחנו נתקלים במשפחות ומטפלים בזה.

בודדים.

שבני הזוג מגיעים ויולדים כאן בארץ, זה לא בהכרח שלא.

יש להם אפשרות לקבל מעמד קבע אחרי זה?

אלו סוגיות שאנחנו מתמודדים איתן.

אני רוצה לציין שעובדים שכבר עברו את עשר השנים הם עובדים שמתחננים שמישהו יקלוט אותם כדי שהם יעבדו אצלו ויישארו הלאה ולכן זה לא צריך להיות מוגבל לשנים. יש בן אדם שאנחנו יכולים לקחת אותו לעבודה והוא יודע את השפה ומה לעשות עם אותו מטופל, מדוע יש מניעה לתת לאותם מבוגרים את העובד? אני יושב 20 פעם בישיבות, מדברים על זה ולא עושים כלום. הגיע הזמן שנפתור את הבעיה.

נכון. זה תיקון חקיקה.

ברור שזה תיקון חקיקה, אבל גם לאחר החקיקה שנקבעה היה היגיון רב. כמי שחיה את התחום שנים רבות, כבר 16 שנה, אנחנו מסכימים עם ההחלטה הזו. זאת אומרת, היה בה היגיון רב כי מטופלים סיעודיים בגילים צעירים יותר שיש לעיתים גם ילדים לטפל בהם, גם עין נוספת שמפקחת על העובד הזר בצורה שפחות נעימה לו, יותר עבודה בבית או כאלו שיוצאים לעבודה ולפעמים זה לא רק אנגז'ה עם המטופל הסיעודי המבוגר אלא מורכבות טיפולית קשה יותר. הם אלו שהיו נדרשים לסיוע בחוק.

אנחנו בעד לתת להם את הסיוע, אבל יש עוד אוכלוסייה שנזקקת לסיוע.

אם פותחים את זה לגמרי לא מייחדים אף אחד. זו הנקודה. צריכים לייחד אותם אם רוצים לבוא לעזור. כולם באמת מטופלים סיעודיים, אף אחד כאן לא שוטף כלים, זו המנטרה, אבל רוצים מתוך האוכלוסייה הזו להצביע על מי שהכי קשה להם ומה שהוועדה חקרה ובדקה שזו הקבוצה הזו ולכן פתחנו להם את הארכה ל-13 שנים ולא ל-8 שנים. 13 שנה זה אקסטרה וזה מביא איתו בעיות.

זו אפליה וצריך לפתור את האפליה הזו.

איתן וקס, נכה צה"ל. אני מתייחס למספרים, אמרתם 155 נכי צה"ל עם עובדים זרים ו-2,000 עובדים זרים שזמינים לעבודה, ההיגיון אומר שלפתוח – ואני לא בקבוצת האוכלוסייה של המבוגרים – על סמך הנתונים המספריים – 2,000 עובדים מוכנים לעבוד, 155 שיש, כמה יש שצריכים מהאוכלוסייה המבוגרת יותר? כנראה שיש מספיק עובדים זרים גם לאוכלוסייה המבוגרת.

אני מבין את המחשבה של לתת קדימות ועדיפות, אבל לפי המספרים שאתם אומרים יש מספיק לכולם.

מבחינת רשות האוכלוסין וההגירה אין חוסר בעובדים זרים כי השמיים פתוחים. מדובר על 2,000 שכרגע נמצאים בארץ והם עד 51 חודשים. לכל מטופל סיעודי יש גם אפשרות להזמין עובד זר מחו"ל וזה עדיין מבלי שנגענו בעובדים הזרים שהם מעל 63 חודשים, זו אוכלוסייה נפרדת לגמרי שלא התייחסנו אליה.

הבנתי. דבר נוסף שרציתי להעיר, הגברת הסבירה מעט על חלק מהקשיים שיש בנושא של אי האכיפה. מהניסיון שלי, יש סוגיות רבות שעולות. לצורך הדוגמה, היה לי עובד זר שהיה תחת הנושא של אי האכיפה ובשלב מסוים רישיון הנהיגה שלו כבר לא היה תוקף ודברים שונים נוספים שמקשים מאוד.

בעניין נושא הארכת אי האכיפה, ההארכה הזו שמה את העובדים והאמת שזה לא עניין של העובדים אלא של הנכים.

העובדים מרגישים שהם בבית סוהר, לא נוח להם.

הייתי במקום שבו אני לא יודע אם לוקחים לי את העובד, אני לא יודע מה יהיה, אני לא יכול לשלוח את העובד למכולת לקנות לי מצרכים לילדים שלי כי אני לא יודע אם יש אי אכיפה, כן אי אכיפה, מתי יהיה, לא יהיה וכל הדברים האלו. זה נושא כאוב וקשה וצריך להבין שלפעמים יש צורך להסדיר אותו כדי שלא יהיה את המקום הזה כי אם היו לוקחים לי את העובד לא היה לי איך להתקיים.

יש בעיה רצינית יותר עם העובדים הזרים כשיש להם אקדח על הראש והם חייבים לעבוד אצלנו ואין להם רישיון, אז יום אחד היא שואלת אותי אם היא יכולה לנסוע לשבוע כי יש לבת שלה מבחן חשוב והיא רוצה לעזור והיא לא יכולה לעזוב את הארץ.

לי אין בעיה שתיסע ותביא מישהו אחר למספר ימים, אבל היא מתחילה לחשוב שאנחנו דופקים אותה, מחזיקים אותה בכוח אצלנו והיא אומרת לי "איציק, השבוע אני רוצה לתת כבוד לבת שלי" ובגלל שיש לה את האקדח הזה על הראש שרק עוד חודשיים יחדשו, ועוברים חודשיים ועוד פעם לא חידשו לה ועוד פעם עובר הזמן ולא מחדשים לה, היא מאבדת את הזה.

כשמתרגלים לעובדת - - לא כל הפצועים הם פגועי גפיים ויש גם פגועי ראש שהם פגועים קשה יותר וחייבים אותם. מה קורה במקרה כזה כשכל הזמן צמוד לה אקדח לראש? או שכן יגידו לה "לכי קיבינימט וזהו", אבל כל הזמן אני אומר לה שעוד שלושה חודשים מחדשים לה ועוד שלושה חודשים והיא מרגישה שאני צוחק עליה בעיניים.

תגידו לא, תגידו כן. התרגלתי אליה כי היא עובדת שלי ולא שלכם, היא נמצאת איתי, אם היא מתאימה לי אז היא מתאימה לי. אם הייתה מתאימה לכם, תיקחו אותה. אבל אני האחראי עליה. כל המתח הזה כל הזמן לא בסדר והבטיחו לנו כבר לפני שנה שזה ייסגר וזה ממשיך, איך אפשר? זו כבר לא אותה אחת מדהימה שהייתה בהתחלה אלא בכוח, רצתה ללכת לארבעה ימים להיות עם הבת שלה ואני מאמין, לא לחודשיים, והיא לא יכולה. ברגע שהיא תלך היא לא תוכל לחזור כי אין לה רישיון.

היא לא ביצעה שום עבירה פלילית. קרה משהו שהיא לא הייתה חכמה כל כך ולכן לא חידשו לה, אבל תנו לה, כמה אנחנו יכולים לסבול את זה? אנחנו פגועי הראש זו פגיעה אחרת ואנחנו לא יכולים בלעדיהם דקה. תבינו אותנו.

יאירה, את רוצה להגיב?

אני ממש מבינה אותך ואנחנו מבינים את המורכבות. אנחנו פועלים מול השר שלנו לקדם הוראת שעה.

היינו כבר ברביבו.

הבעיה היא אחרת. זו החלטה של שר ואני לא יכולה לדבר בשם השר, אבל המלצת המשרד שלנו מונחת על שולחנו של השר להעביר הוראת שעה בנושא. אנחנו באמת מנסים לקדם את זה במקסימום.

יאירה, למה אתם נותנים את זה רק לתקופה של שלושה חודשים ולא את המקסימום של ארבע שנים לפחות?

אבנר, תציג את עצמך בבקשה לפרוטוקול.

אבנר גולן, אני מנהל אגף זכויות ורווחה בארגון נכי צה"ל. לפני שאתייחס לסוגיה שהעלה איציק, אספר איך נכי צה"ל מקבלים ליווי. דרגת הנכות היא לא פקטור לליווי אלא הצורך הוא צורך תפקודי. כל נכה שמבקש ליווי ומתקשה בתפקוד, משרד הביטחון שולח לו אחות שאמורה לבדוק אותו במספר פעולות ADL שאלו פעולות בסיסיות או פעולות IADL שאלו פעולות משק בית ועל פי קובעים מדדים וניקוד והם מקבלים את שעות הליווי בהתאם לניקוד שהנכה משיג.

יש נכים בדרגת נכות שהיא 100 פלוס ללא ליווי בכלל, מתפקדים, פרפלגים, על כיסאות גלגלים, החלק העליון עובד ומתפקד והמינימום יכול להיות שמונה שעות, ואילו נכים דוגמת איתן שכאן שהוא קוואדרופלג – להם מגיע 24 שעות, לפעמים מעסיקים שניים או שלושה מלווים בהתאם לצורך. מכאן גוזרים את שעות הליווי.

עיקר הבעיות שלנו כפי שהציגו נציגות משרד הביטחון, משרד הביטחון מחזיק בהתקשרות שלוש חברות ליווי שזכו במכרז האחרון, רוב הנכים על פי בחירה שלהם לוקחים מלווה בעין באמצעות חברת כוח אדם או מקבלים ליווי בתגמול לפי בקשת הנכה ומהכסף הזה הנכה שוכר בעצמו את שירותי הליווי.

בעניין נושא נכי צה"ל שמקבלים אישור דוגמת איציק, קיבלו אישור, הייתה תחלופה של עובדת זרה והארכת ההיתרים היא אחת הבעיות המרכזיות ביותר לנכי צה"ל ונתקלים איתה בקשיים יומיומיים. הארכת ההיתרים היא לשלושה חודשים, בגלל מצב המלחמה שנוצר וכתוצאה מעזיבת חלק העובדים הזרים את המדינה והתפקיד שלהם, לקחו עובדים, סליחה על הביטוי, שהם מן פקק כזה, והם מקבלים אשרה זמנית לשלושה חודשים.

כפי שהגדיר איציק, אותו נכה שהסאגה שלו נמשכת בוועדה למעלה משנה, הובטח לו על ידי קודמך בתפקיד שהעניין ייסגר על ידי מר נקש ועד היום לצערי זה לא נסגר, אבל מכאן ואילך הייתי ממליץ למחלקת הסיעוד – אגב מיאירה אנחנו מקבלים שת"פ מעולה וכל בעיה שמעלים מטפלים בנו לשביעות רצוננו – אבל מכאן והלאה אני מציע להאריך את האשרה משלושה לחודשים למינימום שנה, שקט תעשייתי לנכה וגם למלווה. בין שנה לארבע שנים זה המקסימום שניתן להאריך את האשרה הזמנית.

כמה זמן? משלושה חודשים לכמה?

משלושה חודשים למינימום שנה או לתת את המקסימום של ארבע שנים עד שהנושא ייפתר.

אבנר היקר, יש כאן בלבול. היתרים למטופלים הסיעודיים ניתנים לארבע שנים. אשרה לעובד זר, גם עובד חוקי מקבל כל שנה מחדש וזה לשנה בלבד.

התכוונתי לאישור הזמני, ההארכה הזמנית לשלושה חודשים.

אתה מתכוון להודעת אי האכיפה.

כן.

אני מקווה מאוד והפעם יותר מתמיד שאנחנו בסיום הדבר הזה ותעבור הוראת שעה, כל ההודעה הזו תסתיים ונוכל לאשר את כל הבקשות בצורה חוקית כדין.

כרגע ההודעה שלכם היא עד 30 לאפריל. אתם מתכוונים להוציא הודעה חדשה?

המלצנו לשר להגיש הוראת שעה בעניין.

יאירה, למה הוראת שעה ועוד פעם נתחיל מחדש? למה שלא תהיה הוראה קבועה? מה ההיגיון? יש הוראת שעה ויש הוראה קבועה.

נכון. אבל מדובר בבקשות שלא עומדות בתנאי הסף שנקבעו בחוק ולכן אין אפשרות לאשר.

אז אנחנו נתקן את החוק.

בהוראת שעה מתקנים ומאשרים את הדברים והמקרים הללו באופן ספציפי נוכח המצב הביטחוני שמשם זה נולד. כרגע זה מה שמונח על שולחנו של שר הפנים, להעביר הוראת שעה בעניין כדי להסדיר את ההעסקה של כל העובדים הזרים שכרגע – אני מזכירה שוב – לא עומדים בחוק.

מה רשות האוכלוסין מתכוונת לקבוע בהוראת השעה? להתגבר על אילו תנאים?

על התנאים שנקבעו בחוק.

לעניין התקופה של 13-8 שנים או שיש תנאים נוספים בחוק?

נכון. כשפרסמנו את אי האכיפה היא הייתה אי אכיפה בתנאים והתייחסה למספר דברים, בין היתר עובדים זרים שלא מלאו להם 13 שנה ביום הגשת הבקשה ולא שוהים בישראל מעל 13 שנה, שאין הליכים פתוחים כאלו ואחרים נגדם כמו למשל נטישה של עובד זר, לא אלבין אותו כרגע בגלל השם המסחרי של הנקודה הזו, אבל לא אאשר אותו גם בהוראת השעה אם זה עובד שהגיש בקשה להשתקעות בארץ, RSD, בקשה למעמד מטעמים כאלו ואחרים וגם אין עליו הליך מנהלי או פלילי שנפתח נגדו. את כל הדברים הללו שאנחנו מתכוונים וממליצים לשר לאשר במסגרת הוראת השעה פירטנו כבר בהודעת אי האכיפה שפורסמה באתר הרשות למעוניינים ואוכלי לשלוח גם לוועדה עצמה.

למה זה לוקח הרבה זמן ולא יוצא כבר לפועל? אנחנו נכנסים לפגרה וזה אומר רק אחרי שנחזור למושב קיץ.

מתי זה הוגש לשר?

לפני כחודש.

חודש זה הרבה זמן.

כן כי כל הזמן בוחנים. ברגע שמעבירים הוראת שעה המשמעות היא שמפסיקים את הודעת אי האכיפה. אי אכיפה זו בשורה למטופלים רבים כי ביום שמסיימים את אי האכיפה – לא מאפשרים יותר למקרים חריגים כאלו להיות מוגשים.

המקרים החריגים לא יכנסו בתוך סעיפי החוק?

ברגע שמעבירים חוק מסיימים את האפשרות להגיש בקשות שלא עומדות בתנאי החוק ובתנאי אי האכיפה.

לא תהיה ועדת חריגים?

לא. זה חוק. אין לנו שיקול דעת, לשום פקיד ברמה כזו או אחרת.

אז עוד פעם ייפלו אנשים בין הכיסאות.

יש חוק בסופו של דבר. ככה אנחנו מזהירים את הדבר הזה, אז כן, נחזור לאשר רק מטופלים במקרה הכי גבוה של עובדים זרים ששוהים כאן עד 12 שנה בישראל למטופלים המורכבים ולכל יתר האוכלוסייה עד שמונה שנים. אנחנו כן רוצים לחזור לנהלים ולתנאי החוק הרגילים בעניין עם התייצבות המצב הביטחוני וברוך השם המצב יציב.

חשוב לי להדגיש, כרגע הודעת אי האכיפה שמה מטופלים רבים במצב לא נעים אך גם נתנה להם פתרונות שלא יכלו לקבל אותם אם לא הייתה את הודעת אי האכיפה.

אבל הם חיים באי שקט יומיומי.

זו המשמעות של העסקת עובד זר לא חוקי.

הגר שרן, מייצגת את ארגון נכי צה"ל. חברת הכנסת עטייה, צריך להבין שהבעיה היא יומיומית. לדוגמה, למרות שאתם לא אוכפים את זה, אם לעובד זר נגמר רישיון הנהיגה והוא צריך ללכת לבקש רישיון ממשרד התחבורה אומרים לו שהוא לא חוקי כאן.

ועוד יעצרו אותו באותו יום.

ולא יהיה מי שילווה את הנכה.

הם מודעים לזה.

הם מודעים לזה, אבל כמו שאת אומרת ואת מכירה טוב ממני את הכנסת, להעביר עכשיו הוראת שעה זה במקרה הטוב ייגמר בקיץ, במקרה הטוב אם תביאו את זה כבר שבוע הבא, עד שזה יעבור את הכנסת ושלוש קריאות.

אולי תמליצי לשר להעביר את זה בהקדם עד סיום המושב?

חברת הכנסת עטייה, חייבים להעביר את זה עד 30 באפריל.

גם אני אדבר איתו במליאה.

לדעתי כן בסמכותך לכפות זאת עליהם לפני הפגרה.

אפשר למצוא מקום. זה לא קשור לדיוני התקציב ואם רוצים יכולים להעביר את זה. אבל זה כבר מוכן, יאירה?

ממש לא. ואם עד 30 באפריל לא יהיה פתרון?

יש גם תהליך פנים ממשלתי לגבי הצעות החוק. איפה זה עומד מהבחינה הזו?

אנחנו כרגע צריכים לקבל דבר ראשון את הסכמת השר ומשם לרוץ עם זה.

אז עוד לא התחלתם.

אולי צריכים להגיד לשר כמה זה דחוף.

זה לא ייגמר. התהליך הוא תהליך - - -

אנחנו מכירים את התהליך כי עשינו אותו בדצמבר 2023.

כשרוצים אפשר לזרז את זה.

זה לא חדש לנו. אנחנו יודעים איך לעבוד ואפילו המערכות הדיגיטליות שלנו מוכנות לעניין וזה ירוץ מהר יותר, אבל אנחנו צריכים לעבוד לפי הסדר.

אבל אולי אפשר שמשרד הביטחון יפעיל את השר שלו ויסביר לו את המהות החשובה לנכי צה"ל ואולי זה יעזור.

כאשר רצינו להעביר את הנושא שיכולים לקבל עובד זר שהוא עד 13 שנים לנכים הצעירים שאת זה אנחנו עשינו, אני ושמחה בניטה. הלכנו, ישבנו, דיברנו ואכן ישבנו עם נקש וכל הגורמים שם וזה הוחלט ותוקן. אני אומר מניסיון שניתן לעשות את זה מהר יותר ממה שאתם מדברים כרגע. צריך להפעיל לחץ, הוועדה וגם אתם שיש בעיה וצריכים לפתור אותה. זה הכל. למה הסחבת הזו?

יש עוד משהו קטן, אף אחד לא מדבר על התוכן של הוראת השעה.

דיברה. יאירה, הוראת השעה נמצאת באתר שלכם? זו טיוטה? זה ברשות האוכלוסין? אני להגיע ולעיין בטיוטה?

כרגע זו המלצה לשר.

זו המלצה, אבל זו טיוטה?

היא לא פורסמה.

יאירה, תוכלי לסקור בקצרה מה הנושאים העיקריים בהוראת השעה או שזה עדיין חסוי?

אין סוד, זה בדיוק מה שפורסם באי האכיפה.

העובדים הזרים הם חלק מהמשפחה שלנו. למה לעשות להם חיים כאלו? אני לא מבין דבר אחד, חברת הכנסת, אני אומר שהעובדים הזרים הם בני משפחה שלנו, אין לנו משהו אחר. למה להקשות עליהם? היא כבר שנה-שנה וחצי אצלי, בדקנו אותה וכל פעם היא במתח עוד פעם ועוד פעם, למה? למה לעשות את זה? מחכים שאנחנו נמות? יש פגיעות שונות ופגיעת ראש היא הפגיעה הכי קשה. הם לא מבינים את זה?

אני מפנה שאלה ליושבת-ראש הוועדה, כבודה, אם יש לוועדה הזו שיניים נא לכפות על השר לסיים את התהליך של הוראת השעה לפני פגרת הקיץ. אם אין שיניים, נמשיך מדיון לדיון ונתגלגל.

אבנר, חשוב לי לציין שחלילה לא ישתמע שיש כאן מישהו שלא רוצה להעביר את זה.

אני יודע. אבל צריך לתת זריקת מרץ לפעמים.

- - אני לא יכול יותר, אני רב איתה כל הזמן.

זה דבר שחשוב גם לשר ואני בטוחה שבקרוב ממש זה יעבור.

זה גם גורם לנו מריבות בבית.

קחי בחשבון שפצועי חרבות ברזל שמשתחררים בשלב הראשון כרגע מסתייעים בהורים ובמשפחה הקרובה, בהמשך יצטרכו להעסיק גם מלווים זרים, המשפחה לא יכולה להיות לעולם ועד מלווה צמוד שלהם.

תשימו לב שאנחנו מדברים על עובדים זרים לא חוקיים. זה לא מלכתחילה ללכת ולקחת עובד זר לא חוקי. הסדר הנכון וההיגיון ומי שלא רוצה למצוא את עצמו באי נוחות כזו או אחרת שיתכבד לקחת עובד זר חוקי ויש כאלו, אפשר להזמין מחו"ל וגם בארץ יש עובדים כאלו.

יאירה, אף נכה לא לוקח עובד זר לא חוקי בגלל שהוא רוצה לקחת עובד זר לא חוקי. אני יכול לספר על עצמי, לקחתי עובד זר לא חוקי כי הייתה בבחירה בין להיות מאושפז בבית חולים והגעתי למצב הזה לבין להיות עם עובד זר. אף אחד לא בא ולוקח עובד זר לא חוקי כי הוא רוצה לקחת עובד זר לא חוקי אלא כולם רוצים לקחת עובד זר חוקי ולפעמים החיים מכתיבים דברים אחרים.

אנחנו יודעים שאתם רוצים לעזור וזה לא בא כתלונה כנגדכם, אבל החיים מובילים לאן שהם מובילים לפעמים וצריך לגלות מעט הבנה וגמישות איפה שאפשר עם הדברים האלו, ולעבוד על סמך נתונים כי אני מאמין שכולנו פחות או יותר רוצים את אותו הדבר.

יש יתרון בעובד זר שכרגע אין לו היתר והוא צריך להעסיק אותו כי הוא יודע – וזה התנאי שעשינו עם הצעירים – הוא יודע שאם הוא לא יעבוד בבית של אותו אדם שהכנסנו אותו אליו בפעם הזו, הוא הוא הולך הביתה ולכן השוט הזה בריא לאותה משפחה. עשינו את זה עם הצעירים וצריך לעשות את זה עם כולם.

כרגע הקבוצה הזו שעומדת באי האכיפה נמצאת תחת אותה הגבלה בדיוק. הם יודעים שאם הם עוזבים את המטופל הסיעודי – הם הולכים הביתה. יש כאן מורכבות מסוימת כי נכון שהם לא כדין, אבל המטופלים הסיעודיים ברמה מסוימת, אגיד את זה בזהירות רבה, אפילו קצת מרוויחים מזה.

נכון. אמרתי שזה היתרון. אתם מדברים כאילו זה חיסרון, אבל זה יתרון.

יאירה, מה שמונח בפני השר זו חקיקת משנה או חקיקה?

חקיקה ראשית.

יאירה, בדיון שלך ציינת שבקורונה הייתה את אותה הצעה. האם אלו אותם תנאים? נכנסתי עכשיו לרשות האוכלוסין והמועד האחרון להגשת בקשות לוועדה ההומניטריות בסיעוד לפי חוק הכניסה לישראל, הוראת שעה נגיף הקורונה בחריגה מתנאי הסף הרגילים, הוארך עד 9 בדצמבר 2023. זה אותם התנאים או שהוספתם?

כשפרסמנו לראשונה את הודעת אי האכיפה קבענו את התנאים לעניין וביניהם, אקריא מהכתוב "הוגשה בקשה לוועדה ההומניטרית לפי סעיף 3א(ב)(1) לחוק הכניסה". אעבור בזריזות, דבר ראשון הוגשה בקשה לוועדה, הבקשה כאמור נדחתה במכתב דחייה בין התאריכים שנקבעו, במועד הגשת הבקשה לא עברו מעל 13 שנים מיום כניסתו לישראל לראשונה של העובד הזר ולא נמצא כי התקיימו לגבי העובד הזר נסיבות חריגות כגון ביצוע עבירות, ניסיון השתקעות וכדומה.

זאת אומרת, כל עובד זר שעומד בתנאים האלו וככל ותעבור הוראת שעה ותוגש בקשה במסגרת הוראת השעה, לא אמורה להיות בעיה ובעזרת השם הבקשה תאושר.

למה הכנסתם תנאי שהוגשה בקשה לוועדה ההומניטרית? למה צריך את התנאי הזה?

איך נוכל להתייחס לזה?

אז מי שמבוגר יותר מעל גיל פרישה לא נכנס?

לא. זה לכלל האוכלוסייה כרגע.

נניח ועברו שמונה שנים לגבי אותו עובד זר, מישהו מבוגר יותר לא היה מגיש בכלל בקשה בגלל שהוא יודע שהוא לא עומד בתנאים כי עברו יותר משמונה שנים, אז הוא לא נכנס לתנאי שהוא הגיש בקשה והוא לא יהיה בתוך ההסדר הזה?

נכון. מי שלא יגיש בקשה לא יוכל בסופו של להנות מההטבה הזו.

זו בקשה שתוגש אחרי שהוראת השעה תעבור?

לא. פרסמנו את זה וזה באוויר. גם בקשה שתידחה על הסף בהתאם לחוק אם היא תעמוד בתנאים שפירטתי לעיל, כרגע יש עליה אי אכיפה. הוראת השעה מדברת על כל הקבוצה הזו שלא עומדת בתנאי סף שנקבעו בחוק ועומדת בתנאים של אי האכיפה שפירטנו, אנחנו ממליצים לשר לאשר את זה במסגרת הוראת השעה ואת הדברים הללו עשינו בדומה בקורונה.

אני חושב שעדיין מדובר כאן בעניין אקוטי מאוד וכפי שאמרה חברתי, לפני פגרת הקיץ. קחו בחשבון שעדיין אני מניח שזה צריך להיות גם תסקיר תיקון לחוק המפורסם לציבור להתייחסות הציבור שזה גם ייקח שבועיים-שלושה.

נכון. תסקיר קצר שיהיה.

אפשר גם בלי התייחסות הציבור תוך שלושה ימים אני מניח.

זה עניין ממשלתי, אבל יש אפשרות לזמן הפצה מקוצר במקרים מסוימים, אבל כמובן זה נתון להחלטת הגורם - - -

אנא מכם תפעלו. כבוד יושבת-ראש הוועדה, לכפות להעביר.

אנחנו נפעל.

מבחינת כפייה של הוועדה, הוועדה לא כופה על הממשלה. יש לנו הפרדת רשויות.

הכוונה הייתה להשפעה, סמכות.

מבחינת השפעה כמובן, פנייה למשרדים, לחברי הכנסת כמובן יש את הסמכות לחוקק ולהגיש הצעות חוק פרטיות וכמובן לוועדה יש את הסמכות לפנות למשרדים.

ולזרז את כל ההליך.

כפי שאתה יודע החוק שיגיע בעזרת השם הוא לוועדת הפנים ואנחנו נשפר אותו.

אני מאמין שהיא תוקם, בוודאי, יש הערות לציבור גם וצריכים לקחת אותן בחשבון. אני מניח שיהיו הערות, אבל גם בתוך הוועדה יש הסתייגויות.

בוועדת הפנים נהיה כל הנכים ונשפיע שזה יעבור. זה הכל וככה עובדים.

לכן צריך להוציא את זה לפרסומים לפני פגרת הקיץ.

רק שזה צריך להגיע.

נשפיע על ועדת הפנים.

יאירה, אלו הכשרות צריכות להיות לעובדי סיעוד זרים המטפלים בנכה מערכת הביטחון? איזה תפקיד יש ללשכות הפרטיות מול חברות הסיעוד שהתקשרו עם משרד הביטחון ומה סדר העדיפויות שלהן בשיבוץ מטפלים?

בעניין ההכשרה – יש 90 לשכות פרטיות שמפוקחות על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ומורשות לתווך ולהביא עובדים זרים לענף סיעוד. כל לשכה שמביאה עובד זר אמורה לבדוק את הכשרתו של העובד הזר בארץ מוצאו וכמובן גם ללוות כאן בארץ על כל שאלה או בעיה שעולה.

אם אני לא טועה, גם כאן בארץ הוא עובר הכשרה?

הכשרה מותאמת במידת הצורך והלשכה מלווה גם את העניין הזה. לפני תחילת ההעסקה לשכה פרטית אמורה לשלוח עובד סוציאלי לבית המטופל, לעמוד על צרכי המטופל הסיעודי, על כל המורכבויות, לשקף את זה מול העובד הזר ולעשות את ההתאמה בין העובד הזר למטופל הסיעודי ולראות שהוא באמת מתאים לצרכי המטופל ושהוא יודע לענות על הדרישות. בעניין חברות הסיעוד – הן לא מפוקחות על ידינו ואשמח שיפנו את השאלה למשרד הביטחון.

מעבר להכשרות שניתנות, יש לנו מכרז להכשרת מלווים למטופלים מורכבים יותר כמו אנשים מונשמים, 100 פלוס, קוואדריפלגים.

טיפולים פולשניים.

לא. יש שתיים, למורכבים ולפעולות חודרניות. זה מספר שעות ביום, נעשה בשפה העברית וגם בשפה האנגלית אם יש מטפלים שלא יודעים עברית.

זה מכרז בפני עצמו האוכלוסייה הזו?

כן.

והתחלתם כבר?

זה קיים.

זו סמכות של חובת המעסיק עצמו להעביר להם את ההשתלמות הזו, נכון? על פי המכרז.

בתקצוב משרד הביטחון?

כן.

נעלה את הדס מגדל בזום, סמנכ"לית נתיב 2.

אשמח שתפתחו גם לאושרת דרוקר ואווה מלכה שאחראיות על תחום השיקום אצלנו.

אשאל קודם את השאלות. מה תפקיד חברת הסיעוד והאם יש הבדל מול מטופל סיעודי שאינו נכה מערכת הביטחון?

קודם כל, חשוב לי להגיד שנתיב 2 מטפלת רק בנושא נכי צה"ל בניגוד לשאר החברות. לי יש כובע גם במנפאואר קר ותכף אושרת תרחיב, אבל בעיקרון בנתיב 2 מטפלים רק בנכי צה"ל וזו לא חברת סיעוד כמו שאר החברות ולכן אם אנחנו בכובע של נתיב 2, ניתן את המענה לגבי נתיב 2. כן חשוב לי שאושרת ואווה ירחיבו.

אפשר לקבל סקירה בבקשה?

כן, בעניין נכי צה"ל כפי שאירנה וליבי הרחיבו קודם, ברגע שיש צורך בעובד זר שעולה מתוך הנכה, לנכה יש חופש עצום לבחור בין גמלה כספית לבין בן משפחה, עובד זר, מלווים חיצוניים ולפעמים שילוב של כל מה שציינתי. אנחנו נכנסים לתמונה, אנחנו צוות של עובדים סוציאליים, מגיעים לבית המטופל, מציירים יחד איתו את הפרופיל, יוצרים קשר עם תאגידים, מספרים על הצורך, משתדלים להרחיב קשר עם כמה שיותר תאגידים כדי שהמענה לנכה יהיה מהיר.

לפעמים אלו עובדים שנמצאים כבר בארץ ולפעמים ייבוא מחו"ל על פי כל מה שעלה בוועדה כרגע ועושים זאת יד ביד עם התאגיד כי רק התאגיד מוסמך לנהל את עניין העובדים הזרים, אבל אנחנו בתמונה כל הזמן, בבחירת הפרופיל, גבר או אישה וכל דבר שעולה. אם תרצו שאתמקד במשהו מסוים אשמח לענות.

האם החברה מבצעת הכשרות לעובדים הזרים? האם נכי צה"ל שמוכרים במשרד הביטחון בפעם הראשונה פונים אליכם עצמאית או שאתם פונים אליהם?

ברגע שאנחנו מקבלים פנייה מהמחוז במשרד הביטחון אנחנו מגיעים לביקור בית, פורסים בפני הנכה את כל האפשרויות שלו, אנשים שהוא מכיר ורוצה להביא, חבר מבית הכנסת, שכן, מלווים מטעמנו, עובדים זרים, אם עובד זר גבר או אישה, רישיון נהיגה, כל דבר שנראה לו רלוונטי והוא צריך אותו, רמת האנגלית, לעיתים שפות אחרות ואנחנו אלו שמתחברים לתאגיד.

יש למשל תאגידים שמתמחים באוכלוסייה דוברת רומנית אם הוא רוצה רומנית נפנה לתאגיד כזה או אוזבקים שמדברים פרסית ורוסית, כל מקרה לגופו של עניין.

לא ברור לנו איך הוא פונה אליכם? דרך משרד הביטחון?

כן. לפעמים גם פונים אלינו נכים ששמעו אלינו מפה לאוזן בבית הלוחם, בית החולים או שהם רואים מלווים שלנו ועובדים.

איך הוא בוחר את החברה?

ברגע שנקבעות שעות הליווי אותה עובדת במרפאה מציגה לו את כל האפשרויות ומעדכנת על שלושת החברות. הוא מייצר את הבחירה ואז יוצרים קשר עם אחד הספקים ומבצעים את החיבור.

הבנתי. מה הרווחים של חברת הסיעוד מההתקשרות מול כל נכה צה"ל?

שאלה שמופנית אלינו? לספק?

כן.

הדס את רוצה להתייחס?

אני מבינה שהשאלה היא מה הרווחים לחברת הסיעוד?

מהתקשרות מול כל נכה צה"ל.

לדעתי כל חברה וזה נושא התחרות ובטח לא המקום שאפשר לדבר עליו, במכרז הקודם זה היה Back2Back שלכל חברה היה אחוז עמלה מסוים שנקבע מהוצאות שנקבעו במסגרת המכרז הקודם. זה לא משהו שנחשף, אם תרצו תוכלו לפנות למשרד הביטחון ולבקש מהם עבור כל ספק.

זה היה המנגנון שהיה במכרז הקודם ובמכרז החדש זה מנגנון משתנה ואמור להיות פר עמלה שכל אחת מהחברות הציעה ושוב, זה משהו בין החברות לבין משרד הביטחון. אתם יכולים לפנות למשרד הביטחון ולבקש את כל התחשיבים וכל הדברים. בניגוד לביטוח לאומי ששם זה שונה שיש מחיר אחד קבוע לכל החברות, המכרז כאן הוא מכרז פר עמלה והוא מעט שונה לחשיפה בוועדה כאן.

כמה עובדים זרים מועסקים באמצעות החברה שלך?

יש לנו 100 עובדים זרים. חלק מהמשפחות בוחרות מטעמים כאלו או אחרים לקחת גמלה בכסף ואז זה לא עובר דרכינו, חלק משלבים ולוקחים עובד זר בכסף ולמשל עזרה של עובדים ישראליים מטעמנו, לכל נכה יש את זכות הבחירה.

אני מדברת כאמא לנכה צה"ל מחרבות ברזל ואני חייבת לציין שזאת זכות גדולה מאוד של המשרד וזו הזדמנות אולי גם להגיד שהמשרד עוטף, מחבק ולא משאיר לא את הילדים שלנו ולא אותנו לרגע לבד.

תודה רבה. נעבור לביטוח לאומי בזום.

בוקר טוב. שמי משי סנדרוביץ', אני מנהלת אגף השיקום בביטוח לאומי.

אני רוצה להפנות לך שתי שאלות. כמה נפגעי מערכת הביטחון מקבלים את התגמול שלהם מביטוח לאומי?

אני מבינה שללא כל קשר למלווים, באופן כללי?

באופן כללי ותתמקדי גם בעובדים הזרים.

יש לנו 28,000 שמקבלים תגמולים על ידי ביטוח לאומי, נפגעי פעולות איבה.

ולגבי מערכת הביטחון, נכי צה"ל?

הם לא שייכים. רק פעולות האיבה הם ביטוח לאומי. נכי צה"ל הם למשרד הביטחון.

נכון. אז 28,000.

מתוכם כ-17,000 – אפילו יותר כי המספרים עולים כל הזמן – הם רק מחרבות ברזל.

זה הרבה. האם כיום יש הבדל מסוים בין מטופל סיעודי שהוא נכה צה"ל למטופל אחר?

לא צריך להיות הבדל כי אנחנו פועלים כפי שפועלים במשרד הביטחון, אנחנו גם מפנים לאותן החברות שמשרד הביטחון מפנים. בשנים האחרונות מאז שנכי איבה זכאים לקבל את הסיוע דרך התגמול, רובם המוחלט פונים בערוץ הזה. יש עוד ותיקים שנשארים עם העובד הזר שהיה להם קודם השינוי, אבל מה שרואים היום זה פחות הזדקקות לעובד זר וזה תמיד יהיה מישהו, לרוב בן משפחה - - -

תודה רבה. מישהו מהנוכחים רוצה לדבר או להגיד משהו לפני שנסכם את הדיון?

בשל המלחמה וכמות הפצועים הצעירים לחברות כוח האדם יש משימה חשובה מאוד, לגייס חבר'ה צעירים שישמשו כמלווים לפצועים הצעירים, כי מלווים מבוגרים לא יתאימו להם בכלל וזה צו השעה.

נכון מאוד. אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה דיווח על תאריך תחילת הפעלת הממשק המחשובי. אני אבחן הגשת הצעת חוק להקלות בוועדה ההומניטרית גם לנכים מעל גיל פרישה.

הוועדה בדעה כי נקיטת מדיניות אי האכיפה בכל פעם לשלושה חודשים לעובדים הזרים יוצרת חוסר וודאות וחשש לנכים, מבקשים משר הפנים להזדרז ולאשר את הוראת השעה שמונחת על שולחנו כך שתגיע לאישור הכנסת בהקדם. במקביל אדבר גם עם מנכ"ל רשות האוכלוסין. תודה רבה. אני נועלת את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.