פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
12/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 284
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ב באדר התשפ"ה (12 במרץ 2025), שעה 9:30

סקירת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, על פעילותה ותקציבה

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
יבגני סובה – מ"מ היו"ר

ד"ר דלית אטרקצ'י - מנהלת אגף בכיר קשרי חוץ, משרד החינוך

יעקב חגואל - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

יוליה סקין - מנהלת יחידת דוברי רוסית, המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

מרינה רוזנברג קוריטני - ראשת המחלקה לעידוד עלייה, ההסתדרות הציונית העולמית

אייל אטיאס - יועץ בכיר ליו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

ג'וש שוורץ - מזכ"ל הסוכנות היהודית, הסוכנות היהודית

יעקב שורץ - מנהל פיתוח אסטרטגי, Aish

יעל ג'וליה ביריג - רכזת פיתוח אסטרטגיה, Aish

מאירה לרנר - מנהלת, אמונה עולמית

מאיר - מריו לב - יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית, מועצת ארגוני עולים

ישעיהו יחיאלי - מנהל נעל"ה, האגודה לקידום החינוך

שלומית אבינח

חבר תרגומים, יפית גולן



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סקירת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל, על פעילותה ותקציבה

מכובדיי, בוקר טוב לכולם. תודה לכל מי שטרחו ובאו, ובראשם כמובן ידידי, יו"ר ההנהלה של ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל. הנה מצטרף אלינו גם חברנו ג'וש שוורץ, מזכ״ל הסוכנות היהודית. בוקר טוב, ברוך הבא. נמצאים איתנו עוד חברים וחברות, אנשי ההסתדרות הציונית העולמית והמוסדות הלאומיים. רובם ככולם מוכרים לי. זכיתי לשבת עם רבים מהם מסביב לשולחן ההנהלה הציונית, אבל אני אשאיר כמובן ליו"ר של ההסתדרות הציונית להציג את שותפיו שאיתנו.

אנחנו נמצאים במפגש תקופתי של הוועדה הזו שמופקדת בין השאר על הקשר עם המוסדות הלאומיים. מפגש תקופתי בינינו לבין ראשי המוסדות. המפגש הזה נועד גם להתעדכן על פעולת המוסדות הלאומיים וגם כדי לחזק את שיתופי הפעולה בין הבית הזה, בין הכנסת, לבין אותם מוסדות ובראשם ההסתדרות הציונית העולמית.

אנחנו כמנהגינו המצער, נזכיר שאנחנו מונים היום 523 ימים לאסון ה-7 באוקטובר, לטבח שמחת תורה. 59 מאחינו ומאחיותינו עדיין חטופים בשבי ארגון המרצחים האכזרי והברברי. גם בנושא הזה מתקיים שיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין ההסתדרות הציונית.

ואני אומר, כשם שאני אומר או כפי שאני אומר בכל יום, האשמה כולה על כתפי החמאס. האחריות להחזיר את האחים והאחיות היא על כתפינו. בראש ובראשונה על כתפיה של ממשלת ישראל, אבל גם הבית הזה נושא כמובן באחריות, ואנחנו מקווים מאוד שהאחריות הזאת תמומש במעשים ולא רק בהצהרות. ושעון החול שלהם ושלנו בעניין הזה הולך ואוזל.

אדוני יו"ר ההסתדרות הציונית, אתמול ציינו את י"א באדר, את יום תל חי, את יום טרומפלדור. אתמול בערב, באחד מנאומיי במליאה, התייחסתי לשאלת מורשתו של יוסף טרומפלדור. לא אחזור על הדברים שהיה בהם גם מן ההתנגחות בשותפים אחרים, אבל יש משהו סמלי שהרבה מאוד מחנות וקהלים ציוניים מתהדרים במורשתו של יוסף טרומפלדור.

רבים ודאי מכירים את פרקי חייו האחרונים, פחות את פרקי חייו הראשונים, שבתוכם כדאי גם להזכיר שיוסף טרומפלדור היה ציר בקונגרס הציוני, אם אינני טועה, הקונגרס הציוני השמיני. אבל היה ציר בקונגרס הציוני וראה במוסדות התנועה הציונית באמת את הדרך הראויה ביותר לצעוד אל עבר כינונה של מדינה בעבור העם היהודי כאן בארץ ישראל.

לצערי הרב, חלקים גדולים עם מורשתו של יוסף טרומפלדור בדבר הקמתה של חברת מופת שמבוססת על ערכי העבודה והשלום, כפי שברל כצנלסון הגדיר אותם בנוסח היזכור שהוא כתב לשמונת נופלי הקרב בתל חי, אנשי העבודה והשלום. לצערי, טרם צלחנו במסע הארוך לעבר כינונה של חברת מופת. הערך הזה של חתירה מתמדת לחברה ראויה, חברה צודקת, חברה שמבוססת על עמל כפיים, על התגייסות למשימות לאומיות, על חתירה מתמדת גם בימים של קרב אל עבר הערך היהודי, הנשגב של שלום. לצערי, טרם הגענו אל הארץ המובטחת בהקשר הזה. ובעיניי חלק גדול מתפקידיה של ההסתדרות הציונית העולמית הוא לסייע למדינת ישראל ולעם היהודי, לחתור ביחד אל עבר החזון הזה של עם מופת ומדינת מופת.

עכשיו, מכיוון שהוועדה הזו בראשותו של חבר הכנסת פורר אירחה אותך, אז זה איננו המפגש הראשון שלך עם הוועדה בכנסת הנוכחית. וגם, כפי שאתה יודע, אני מכיר היטב את המוסדות הלאומיים, לרבות תחת הנהגתך את ההסתדרות הציונית ולכן אנחנו לא מבקשים לחזור למושכלות ראשונים. כמובן, הבמה תהיה שלך, ודווקא כן נבקש לשמוע התייחסות בעיקר לענייני השעה.

אני אשתף אותך בכך שהוועדה, גם כהמשך לעשייתו הברוכה של היו"ר הקודם וגם כחלק מגיבוש סדר היום שאנחנו נוביל בוועדה הזו עד תום כהונת הכנסת הנוכחית, ישנם מספר נושאים שאנחנו מתכוונים לשים עליהם דגש, לצד כל ענייניה של הוועדה, וחשוב לי להזכיר בפניך שלושה עניינים.

העניין הראשון הוא בהחלט נושא מדיניות העלייה והקליטה של מדינת ישראל. אנחנו מברכים על כיוונים חדשים ועל מהלכים חדשים שמובילה הממשלה בדגש על עלייה מארצות המערב. אנחנו מצרפים אל הברכה הזו חשש שהוא יותר מחשש. הוא ניתוח של נתונים ושל סדרי עדיפויות.

אנחנו מתכוונים בהחלט לעסוק בשאלה או במשימה, כיצד מעודדים עלייה מארצות המערב לא על חשבון אף קהילה יהודית אחרת. והנתונים בשנתיים האחרונות מבחינתנו מדאיגים, ויש בינם לבין סדרי עדיפויות ממשלתיים דבר וחצי דבר. הוועדה הזו תעסוק בשאלה של מהי מדיניות עידוד העלייה ואיך מבטיחים שאין קהילות יהודיות שנשארות מאחור במסגרת סדרי העדיפויות של הממשלה.

הסוגייה השנייה היא כמובן המאבק בגילויי האנטישמיות, ובגילויים של אנטי-ציונות או שלילת הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ואנחנו כולנו שותפים לדעה שברוב המכריע של הדברים, הגילויים הללו זה כיסוי לתפיסה ולעמדה אנטישמית.

כאן הקו שאני מתכוון להוביל זו ההבנה העמוקה שהדרך הטובה ביותר להיאבק בגילויים הללו היא לחבר את כל הקהלים והקהילות בעם היהודי למאבק, מבלי לבקש מכולם להשתמש בהכרח באותה שפה ובאותה מתודה של מאבק. אבל לראות באמת איך שומרים על האוהל רחב ככל שניתן ויוצרים שיתופי פעולה מפרים.

הדבר השלישי שיעסיק מאוד את הוועדה הזו, אני יודע שגם ההסתדרות הציונית העולמית פועלת בהקשר, אבל אני בהחלט מנצל את ההזדמנות הזו כדי להזמין אתכם להעמקת שיתוף הפעולה, זה כל הנושא של הקשר עם ישראלים שחיים מעבר לים. ופה אני לא אשתמש בשפה מכובסת, גם מאבק בתופעה הולכת ומתגברת של הגירה שלילית ממדינת ישראל, ואני לא מהסס להשתמש במונח המוכר והוותיק, ירידה. יש תופעה של בריחת מוחות ממדינת ישראל. יש תופעה של עזיבה. הנתונים בקרב עולים לישראל מדאיגים מאוד ואנחנו צריכים לתת עליהם את הדעת.

דעתי הפוליטית והמפלגתית ידועה בציבור, ידועה גם לך. בעיניי, יש קשר הדוק עם דברים שקורים היום במדינת ישראל, גם בהקשרים הפנימיים לבין תחושות הולכות וגוברות של אי-ביטחון, אי-יציבות, היעדר סדרי עדיפויות נכונים. ולצערי, אנחנו לא רואים את ממשלת ישראל עוסקת בבלימת התופעה הזו ברצינות, להפך, היא מתכחשת אליה. וזו תופעה מאוד מטרידה. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל תקנון הכנסת ממש מגדיר את נושא הירידה מהארץ כאחד מנושאי הליבה של הוועדה הזו.

לכן, גם בהמשך לדיון אחד שהתקיים בתקופתו של עודד, אנחנו בהחלט מתכוונים, אני מניח שזה יהיה מיד אחרי חג הפסח, להציב את הנושא הזה בסדרת דיונים ודיוני מעקב. וגם כאן אני חושב שיש הרבה מה לעשות עם המוסדות הלאומיים.

והנושא האחרון שאני בכוונה משתמש בו על מנת להעביר את הכדור לסקירה שלך, זה הנושא של רב-הגוניות בעם היהודי, רב-הגוניות בחברה הישראלית, תפיסת עומק של פלורליזם יהודי שבלעדיו אין משמעות בעיניי לרעיונות ולערכים של הציונות. וגם כאן אני יודע עד כמה אתה מכיר את ההיסטוריה הציונית, אבל הציונות הייתה אחת מן התנועות הלאומיות המודרניות הראשונות שהקפידו על ערכים דמוקרטיים. הלאומיות היהודית המודרנית נוצקה אל תוך דפוסים דמוקרטיים.

רבים לא יודעים שהקונגרס הציוני השני כבר העניק זכות בחירה לנשים, שנים רבות לפני רוב הפרלמנטים באירופה ובצפון אמריקה. מן הקונגרס הציוני הראשון היו מוסדות דמוקרטיים לתנועה הציונית, וכשמדברים על הפלא הזה, כיצד מדינה במלחמה קיומית שומרת על ערכים דמוקרטיים, אז אי אפשר לדבר רק על מורשת המנדט הבריטי. צריך לדבר בראש ובראשונה על מורשת התנועה הציונית, שמהיום הראשון שלה נולדה כתנועה דמוקרטית.

ודמוקרטיה, הרבה לפני היותה שלטון הרוב, היא תפיסת עולם שאומרת שלכולם יש מנייה, וכולם יושבים סביב השולחן, ואין אדם שקולו לא נחשב ואין אדם שאין ביכולתו להשפיע, ושחוסנה של קבוצה לא תלוי באחידותה, אלא דווקא בריבוי הפנים שלה ובעובדה שקולות רבים יכולים להישמע בתוך אותו אוהל.

אנחנו נמצאים בראשיתו של מהלך חידוש פניו של הקונגרס הציוני, לבחירות לקונגרס הציוני, המוסד הדמוקרטי העליון של המוסדות הלאומיים של התנועה הציונית. וכאן אני רוצה להדגיש בפניך, גם את חשיבות ההקפדה על ערך הפלורליזם, וגם את ההקפדה בערך הכבוד ההדדי בין כל הזרמים הדתיים, בין כל הקהילות והקהלים.

ודווקא בעידן שבו אנחנו רואים עוד ועוד קבוצות נכנסות אל תוך האוהל הציוני, לדוגמה סיעות חרדיות, הציפייה שלי מהנהגת המוסדות הלאומיים ובראשם ההסתדרות הציונית העולמית, להדגיש פעם אחר פעם, דווקא בגלל כניסת עוד ועוד שחקנים, דבר שעל פניו יש לברך עליו, את המחויבות המלאה של התנועה הציונית לרעיון של יש יותר מדרך אחת להיות יהודי. יש יותר מדרך אחת להיות ציוני.

ומתוך ריבוי הדרכים, האמונות והשיטות ברוח תורתו של הרב קוק, תעלה אמת צרופה יותר ומופקדת בידיך, אדוני היו"ר, משימה מאוד חשובה שהיא לא פשוטה, לשמור ולהגן על האופי הפלורליסטי של המוסדות הלאומיים ועל שיתוף הפעולה יוצא הדופן, שהלוואי והיה מתקיים בבית הזה, בין חוגים שונים ואמונות שונות ותפיסות עולם שונות.

זו לא משימה פשוטה בהינתן כל מה שקורה בחברה הישראלית. ואני בעניין הזה גם מאחל לך הצלחה וגם אומר שהוועדה שלנו רואה את עצמה כשומרת חותם הפלורליזם בעם היהודי ובחברה הישראלית, וגם הדבר הזה יבוא לידי ביטוי. בשבוע הבא לדעתי אנחנו מקיימים דיון על תפקודה של עזרת ישראל בכותל והשפעת הסוגייה הזו על יחסי ישראל-תפוצות.

וזו רק דוגמה אחת לכוונה המוצהרת שלי לעסוק בנושאי פלורליזם דתי, פלורליזם יהודי, יחסי דת ומדינה והשפעתם על התפוצות. וגם בעניין הזה אני רואה בך שותף נאמן. הלוואי וחזונו של נתן שרנסקי, היו"ר המשותף של המוסדות, היה קורם עור וגידים ולא מסוכל על ידי כוחות פוליטיים מהבית הזה. יכול היה להיות ביטוי נאמן לחזון של המוסדות הלאומיים בנושא הפלורליזם.

עד כאן הדברים שלי. אני מציע שתציג את החברים והשותפים מההסתדרות.

תודה רבה לחבר הכנסת הרב גלעד קריב. באמת, יש לנו הרבה קילומטראז' ביחד בתנועה הציונית. לא תמיד הסכמנו, אבל זה היה יפה בתנועה הציונית. אני רק אתקן: שרנסקי לא היה יו"ר משותף, הוא היה רק יו"ר הסוכנות היהודית, והוא איש יקר והוא חבר טוב, אבל רק בשביל ההיסטוריה.

אז כבר נזכיר גם את יו"ר ההסתדרות באותה תקופה, אברהם דובדבני.

וששניהם באמת תהיה להם אריכות חיים ואנשים טובים.

ראשית, באמת, אני מודה לך. אחת הישיבות הראשונות של הוועדה שאתה עומד בראשה. הזמנת אותי לכאן כראש התנועה הציונית, כראש ההסתדרות הציונית העולמית, וזה באמת מאוד מכבד. לי אין ספק שהוועדה הכי חשובה בבית הזה זו הוועדה הזו. וכתבתי פעם מאמר על זה לפני כמה שנים, שהשר הכי חשוב הוא שר העלייה והקליטה. כי בעיניים שלי, אם חפצי חיים אנחנו, ואם אנחנו רוצים להיות הגורם שמחבר בין עם ישראל לעם ישראל, ובין עם ישראל למדינת ישראל, אז באמת אלה הדברים החשובים שיש.

אני רוצה להתחיל במה שאני מתחיל תמיד, לצערי ב-523 הימים האחרונים, שאני מתפלל ביחד איתכם לשובם במהרה של כל החטופים ארצה. אנחנו בדרך לשם, אני מאוד מקווה. ומתפלל באמת לרפואה שלמה לכל הפצועים שיש לנו ויש לנו הרבה כאלה. אנחנו צריכים להבין, אנחנו לפעמים לא עירניים לאיזה סבל יש כרגע באלפי משפחות סביב העניין הזה.

וכמובן, חיבוק גדול לכל המשפחות השכולות וחיזוק גדול לכל חיילי צבא ההגנה לישראל, שהבן שלי התגייס אתמול, לדעתי סבב שלישי כבר.

צאתו בשלום ושובו בשלום.

אמן, אמן, אמן. שיהיה רק טוב. ואני רוצה להתייחס רגע לדברים שאמרת ואז אני אצלול, כדי שאני לא אשכח. אחד, בצורה ברורה, ההסתדרות הציונית העולמית עושה ותעשה ככל שביכולתה להעלות כל יהודי לישראל ותסייע לו גם ותעודד אותו לעלות לארץ, וזה מה שאנחנו עושים מאז שהקימו אותנו.

הדבר השני אני אומר, זה שכן, התנועה הציונית היא תנועה דמוקרטית מהיום שהיא נוסדה. וכמו שאמרת, אדוני היו"ר, כן, כבר בקונגרס הציוני השני ניתנה זכות הצבעה לנשים. דרך אגב, היו צירות כבר בקונגרס הציוני הראשון.

נכון. שש צירות.

ובקונגרס הציוני השני ב-1898 ניתנה זכות הצבעה לנשים. עכשיו, אתה נגעת בזה ואני רוצה לחדד את זה עוד יותר. אתה אומר, מה אנחנו עפים על עצמנו? זכות הצבעה לנשים זו פשיטא – באזל זה בשוויץ; אתם יודעים מתי ניתנה זכות הצבעה לנשים בשוויץ? 1971.

זה נותן את הפרופורציה על כמה התנועה הציונית היא תנועה חדשנית. היא תנועה שרואה באמת את העניין של שוויון, את העניין של דמוקרטיה, את העניין שאנחנו עושים דברים ביחד ואנחנו מכבדים אחד את השני. ובהקשר הזה זה כיף לעמוד בראש תנועה שכזאת, אבל זה גם מאוד מאתגר.

לא פשוט, כמו שאתה יודע, אדוני היו"ר, לנהל ישיבת הנהלה שכל העולם היהודי מיוצג בה. זה מדהים. אין ארגון כזה בכל העולם שבו ישנו ייצוג לכל היהודים בצורה ברורה, על פי מפתח דמוקרטי, על פי בחירות שקורות גם ברגע זה. נפתחו בחירות שלשום בארצות הברית.

אתם צריכים להבין, בפעם שעברה הצביעו בארה"ב 120,000 יהודים. אנחנו צופים, אנחנו נעבור את ה-200,000 בהקשר הזה. זו חגיגה דמוקרטית אמיתית. זה ייצוג אמיתי. זה כל יהודי יכול להשפיע, וזה באמת מאוד מחמם את הלב.

אני היה לי את הכבוד כשהשר יולי אדלשטיין היה שר התפוצות, להעביר החלטת ממשלה שהוא יזם, ואחרי זה להיות המבצע שלה בבית הזה, לשנות את הגישה לגבי הישראלים שלא גרים בישראל. ואני אומר את זה, אנחנו כתנועה ציונית, פעילים מאוד בקהילות הישראליות, ואני אגיד את זה יותר מחודד, לצערנו, אין הרבה קהילות ישראליות, אבל יש המון ישראלים שגרים מחוץ לישראל.

כנראה, גם זאת הבעיה. המון ישראלים בלי קהילות.

בודדים בלי קהילות. אחוזי ההתבוללות בקרב ישראלים שלא גרים בישראל הם אחוזי ההתבוללות הגבוהים ביותר מכל קהילה אחרת באותו מרחב גיאוגרפי. ואנחנו בהסתדרות הציונית העולמית עובדים ומשקיעים באתגר המון.

יש עוד הרבה מה לעשות, לא פשוט. אני גם אומר פה אמירה, אני יכול להרצות עליה שעות, אבל אני אסגור את זה בזה. צריך להבין שלא הקהילות היהודיות ולא הישראלים יודעים או רוצים לעשות דברים ביחד באותו מרחב. וזו אחת הבעיות הכי גדולות שלנו ואנחנו עסוקים בזה. יש לנו היום ראש מחלקה שמובילה את המחלקה הזאת, גוסטי יהושע ברוורמן, חברתי הטובה, ומובילה את זה ביד רמה.

אני באמת הייתי ראש המחלקה הראשון שהתעסק בזה לפני כ-12 שנים, ואני שמח שיש המשיכות לכך, יש הרבה עבודה. ועד כאן ההתייחסויות שלי לעניינים. נמצאת איתנו פה חברתי, מרינה רוזנברג-קוריטני, שהיא ראש המחלקה לעידוד עלייה בהסתדרות הציונית העולמית. בעיניים שלי זו המחלקה שיש לי עדיפות גדולה מאוד לעשייה שלה, כי הרצון שלנו זה באמת לעודד את אחינו בתפוצות לעלות לארץ. וזה מה שאנחנו עושים יום-יום, שעה-שעה.

אני אשמח שנקבל את המצגת אחרי, ואני אפיץ אותה לכל חברי הוועדה, ואז חברי הוועדה גם יכולים להסתכל.

בסדר גמור. אני אתחיל. השקף הראשון שרק אני רואה אותו עכשיו, הוא שקף שמדבר על תוכנית ירושלים. אז אני, בגדול, רציתי להציג לכם פה מה זו תוכנית ירושלים, זו העקרונות של הציונות. יהיה לנו עוד מעט את המצגת, אז נראה את זה גם מול העיניים, אז אני עוזב את זה רגע בצד.

ההסתדרות הציונית העולמית מורכבת מכל העם היהודי. כל יהודי שחפץ בכך יכול להיות חלק מהתנועה הציונית. הוא צריך לחתום על אותה תוכנית ירושלים, שזה עקרונות הציונות. גם העקרונות האלה הם לא קדושים. אנחנו לפני כשנה הוספנו סעיף, ואני אקריא אותו.

הסעיף אומר כך, עידוד הגיוס והשירות בצבא ההגנה לישראל ובכוחות הביטחון, וחיזוקם ככוח המגן של העם היהודי היושב בציון, וכן עידוד שירות לאומי מלא למי שפטור על פי חוק משירות בצה"ל. אנחנו הוספנו את זה בשנה האחרונה. כשאני אומר אנחנו, זה לא אני. זה גם אני, אבל התנועה היא תנועה דמוקרטית.

יש לנו קונגרס ציוני שמתכנס אחת לחמש שנים כאן בישראל. דרך אגב, בבנייני האומה. אנחנו בנינו את בנייני האומה כדי שיהיה משכן לקונגרס הציוני. זה על פי המידות של הקונגרס הציוני. הדבר השני, יש לנו בין קונגרס לקונגרס ועד הפועל. זה סוג של מועצה שהיא חמישית מהגודל של הקונגרס הציוני. ואנחנו בוועד הפועל האחרון, אחרי תהליך שהוא תהליך לא פשוט, שינינו, הוספנו על תוכנית ירושלים. אנחנו לא מקדשים שום דבר, אנחנו כל דבר בודקים עם עצמנו. אבל אנחנו לא מחליטים לבד. הכל הוא באופן דמוקרטי, אחרי שיח, וזה השינוי שנעשה.

להסתדרות הציונית העולמית ישנן פדרציות ציוניות עולמיות שפרוסות ברחבי העולם היהודי. אני גאה שבקדנציה שלי התווספו עוד פדרציות ציוניות. צריך להבין, לצערנו, למרות שאנחנו דמוקרטיים ופתוחים, וזו ביקורת עלינו, אנחנו לא ממהרים לצרף גופים. למה? כי אתם יודעים, מטבע הדברים זה מועדון סגור, אנשים רוצים לשמור על הייחודיות.

אני, בתחילת הקדנציה לפני כ-4.5 שנים, הכרזתי שאת האוהל הציוני צריך להרחיב. אני אשמח כל ארגון שלוקח על עצמו את תוכנית ירושלים ואת העקרונות של הציונות, שיהיה חלק מאיתנו, פעם אחת. פעם שנייה, להרחיב את כמות הפדרציות בעולם. הוספנו שבע פדרציות בקדנציה הזאת. צריך להבין, ב-20 שנים האחרונות, לדעתי מעבר לזה התווספו עוד שתי פדרציות. זה דבר משמעותי.

בוא תזכיר את המדינות, שנדע.

אקוודור, פרגוואי, אוגנדה, אזרבייג'אן, בלרוס, סרביה וקזחסטן. אני אומר שהיו עוד שבע שנמצאות בתהליך שלצערי לא אושרו על ידי המוסדות הדמוקרטיים שלנו. אני מעריך שבעזרת השם לאחר הקונגרס הציוני גם אותם נאשר, ואז זה דבר משמעותי וטוב. זה מראה על תנועה ציונית בועטת, רצה, גדלה. אנשים רוצים להיות חלק מזה, וזה מחמם את הלב.

אין ספק שאפרופו, מה שאמרת, היו"ר, ה-7 באוקטובר, הוא גורם משמעותי מאוד. המשבר הזה הוא משבר לא פשוט שעובר על עם ישראל, אבל בהחלט אפשר להפוך את המשבר הזה להזדמנות. ולנו אין ספק שתהליכים שקורים היום בעם היהודי, שלא קשורים רק להסתדרות הציונית העולמית, אני לא לוקח קרדיט על זה, הם תהליכים שהעם היהודי רוצה להיות חלק מזה.

העם היהודי רוצה להתחבר יותר, מחפש את הזהות שלו. ואני בכוונה אפילו לא אומר את המילה זהות יהודית, כן? אפילו לא אומר את המילה זהות ציונית. ויש פה תהליכים שהם תהליכים שאפשר לנתב אותם למקומות טובים על מנת לחזק את עם ישראל.

מעבר לפדרציות, יש לנו ארגונים ציוניים. זה ארגונים ציוניים עולמיים בין ארציים. יש לנו את אמונה עולמית, ארגון בתי הכנסת הקונסרבטיביים, ארגון הקהילות ובתי הכנסת האורתודוקסיים, בני ברית העולמי, האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, הדסה, הפדרציה של הקהילות הספרדיות, ויצו, מכבי ונעמת.

כל הארגונים האלה שמניתי כעת הם ארגונים לא פוליטיים במהותם, ויש להם על פי הסכמים עם ההסתדרות הציונית העולמית צירים בקונגרס באופן אוטומטי. הם לא חלק מהבחירות שלנו, אבל יש להם ייצוג אצלנו, וזה מייצר אצלנו תבלין שלא רק ארגונים פוליטיים הם בתוך העניין, אלא יש גם ארגונים אחרים.

ידידי, מותר לי רגע להציע משהו? ברשותך, אתה תחליט. אני באמת רוצה לומר, אני חושב שכל היושבים כאן בחדר מכירים את ההיבטים הללו. מכיוון שיש לנו, אין לי דרך להאריך כי יש מליאה, אני באמת חושב שנתת את הסקירה הזו בקדנציה הזאת.

אני ממש מציע שתגיע לנקודות שבראייתך אין כרגע, מה שמעסיק אותך כיו"ר ההסתדרות הציונית, מה הנקודות שמבחינתך הבית הזה צריך להיות מגויס לסדר היום שלכם. מתאים לך לעבור ישר לחטיבה להתיישבות?

תראו, מאז ה-7 באוקטובר, בעיניים שלי, ואמרתי את זה בחדר הזה יותר מפעם אחת, ואתה לא היית אז עכשיו אני אומר את זה גם לידך, מאז ה-7 באוקטובר, בעיניים שלי פרצה מלחמה נגד העם היהודי, לא רק נגד מדינת ישראל. צריך להבין את זה בצורה ברורה.

נקודה מעניינת.

דרך אגב, אני אומר שאנחנו אמנם נמצאים אולי באחת השנים האלימות והאנטישמיות ביותר מאז ה-7 באוקטובר בעולם, שזה קשור מאוד לכאן. אני רוצה אבל לומר שהייתה עוד שנה כזאת, אדוני היו"ר, מאז קום המדינה. השנה הזאת היא 1973.

לאחר מלחמת יום כיפור, היה אפקט של אירועים אנטישמיים מחרידים בעולם בכמויות אדירות. גל טרור אדיר. ואני רואה קשר בין הדברים. צריך לזכור, אם לא ברור לכולנו שמדינת ישראל היא הטבור של העם היהודי, שכל מה שקורה פה משפיע על אחינו בתפוצות.

1973 ו-1923, רואים את זה, יש חוט שני שמחבר בין השנים האלה עם הרבה מאוד דמיון, שהיינו עסוקים בלריב עם עצמנו והאויב ניצל את זה, שהיינו עסוקים בלראות מה לא מאחד בינינו והאויב ניצל את זה. אין ספק שזה חלק מהחולשות שלנו, גם ב-1973 וגם ב-1923. וזה אני אומר פה באמת כמי שעובד הרבה שנים במאבק באנטישמיות, הוא רואה את החוט השני פה בתוך הסיפור הזה.

(הצגת מצגת)

החטיבה להתיישבות זו זרוע בתוך ההסתדרות הציונית העולמית, שהיא משמשת כזרוע של המדינה בכל מה שקשור למרחב הכפרי ולהתיישבות בנגב ובגליל, ברמת הגולן וביהודה ושומרון. גוף מדהים שיודע לעשות דברים בצורה טובה ומהירה.

והדבר שאני הכי גאה בו בחודשים האחרונים בהקשר הזה, אנחנו ב-1 לספטמבר חנכנו שבע שכונות, אדוני היו"ר, שמשמשות היום מגורים לשבעה קיבוצים שלא יכולים לחזור הביתה בשלוש השנים הקרובות. אנחנו מדברים על 900 משפחות של אנשים, שלצערנו היו צריכים כמעט שנה להיות בבתי מלון, דבר שפגע בקהילתיות שלהם, פגע במשפחתיות שלהם. והיום הם נמצאים, לא בבית, אבל באחד ליד, בעיקר בקיבוצים בדרום.

למשל: בארי בחצרים, רוחמה, כפר עזה ועוד ועוד. ואני אומר לכם שזה לא שלנו. השבוע היינו ההנהלה הציונית בחצרים וראינו חדר אוכל שנבנה לחבר'ה מבארי כדי שלא יצטרכו ללכת לחדר אוכל של חצרים, כדי לשמור על הקהילתיות, כדי לתת פה באמת עניין טוב.

ואני אומר לכם, א', אני מזמין את הוועדה לבוא ולראות, ויש במה להתגאות. ואנחנו גורם מספר אחד בארץ שמטפל בהתיישבות, דרך אגב מאז ומתמיד, ואנחנו גאים בפעילות שלנו. אנחנו גם כמובן מאוד עסוקים כעת עם מנהלת תקומה, עם כל הנושא של שיקום היישובים, ונכנסים בימים אלה גם לעבודה בצפון ישראל.

כמו שאמר פה היו"ר הקודם, לבקשת משרד ראש הממשלה, אנחנו קיבלנו בקשה לפני כחצי שנה להיכנס מתחת לאלונקה בכל הנושא של הטיפול במשפחות של החטופים והשבים. הפרויקט הזה, אנחנו קיבלנו על עצמנו לסייע למנהלת החטופים והשבים בטיפול במשפחות. צריך לומר, אנחנו לא מדברים על כסף שלנו, אנחנו מדברים על כסף של הממשלה. אבל אנחנו נכנסנו לעניין הזה לעזור למשפחות הקדושות האלה.

אנחנו מדברים על אוכלוסייה רחבה מאוד, אני אומר פה מספרים של בערך 3,700 אנשים שאנחנו עובדים מולם, זה המשפחות והמשפחות המורחבות. אני רואה פה את נציגת משרד החינוך, אנחנו מדברים על 1,900 תלמידים. אני רוצה פה לומר מילה טובה מאוד למשרד החינוך ולשאר משרדי הממשלה, שעוזרים לנו מאוד באתגר הזה.

צריך להבין, כל ילד כזה זה עולם ומלואו, וכל ילד כזה מול משרד החינוך זה לתת את המעטפת, להעביר בית ספר, להכניס לתוך העניין הבלתי פורמלי. וזה באמת מחמם את הלב לראות איך משרדי הממשלה מתייחסים לעניין הזה. זה גם הרווחה, החינוך, הבריאות וכל מה שקשור סביב זה, ובאמת יישר כוח.

אם עסקינן בדברים שאנחנו עושים עם הממשלה, אז יש לנו חברה שנקראת המשקם, שפעילה יותר מ-60 שנה והיא שותפות בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית. אנחנו מדברים על 2,700 עובדים עם מוגבלויות שאנחנו מעסיקים בעשרות מוקדי תעסוקה ברחבי ישראל, כולל מפעלים בבעלותנו. דיברת, אדוני, על חברת מופת. אנחנו עוד לא שם, אנחנו בדרך לשם.

בהקשר הזה, אדוני, אני מרשה לעצמי רגע לומר, וג'וש נמצא פה. גם משנותיי איתכם, אבל גם משנותיי בכנסת, אני יכול להעיד על תחומים שבהם פעולות שנעשות במסגרת המוסדות הלאומיים, מציגים דגם פורץ דרך של פעולה.

אני אזכיר את נושא הדיור הציבורי. איפה נמצאת חברת עמיגור, ואיפה נמצאות החברות האחרות לדיור ציבורי שמנוהלות ישירות על ידי הממשלה. ובעיניי יש קשר בין הדברים, איך שנראית חברת המשקם וחברת עמיגור. ואני שואל את עצמי, לא עכשיו לפתוח דיון, אבל אני אומר שאני גם אשמח לאיזושהי מחשבה משותפת שלנו, מדוע דווקא החממה הזו של המוסדות הציוניים.

אתה יודע שיש לנו גם מחלוקות לפעמים על החטיבה להתיישבות, אבל גם החטיבה להתיישבות מייצגת דגם של פעולה שיודע לתת מענים חברתיים מהר מאוד. יש פה איזושהי שאלה, שדווקא לאור קריסת מדינת הרווחה הישראלית בהרבה מאוד תחומים, לחשוב מה יש בדפוס הפעולה הזה במוסדות הלאומיים שגורם למשקם להיות דוגמה לחברת מופת, לעמיגור, ולעוד לא מעט פרויקטים שהמוסדות מנהלים.

אני רק מתנצל, אנחנו נמצאים באיזשהו אירוע שאני מטפל בו, שהוא לא הריב שלי עם רוטמן. אז חבר הכנסת סובה - - -

מתנהל שם דיון בוועדת חוקה?

כן, אבל לא בגלל זה. אז חבר הכנסת יבגני סובה מנהל את הדיון.

בבקשה אדוני, סליחה על ההפרעה.

(היו"ר יבגני סובה)

אני ממשיך עם שיתופי הפעולה עם הממשלה. לפני מספר שנים הוקמה חברת בת, שהיא שותפות בין ההסתדרות הציונית העולמית לבין הסוכנות היהודית. החברה היא חברת 'אופק ישראלי', שבה אנחנו ביחד עם משרד העלייה והקליטה מתעסקים בעידוד עלייה ממש על השולחן, בלי סיפורים, בלי התנצלויות.

אנחנו מדברים על ירידים לעידוד עלייה, אנחנו מדברים על מאות של אולפנים ברחבי העולם שבו אנחנו מלמדים עברית, לא רק כדי לדעת עברית, שזה מאוד חשוב, ולא רק כי זה ערך, כי זה חשוב, כי אנחנו זיהינו ומזהים גם היום שאחד החסמים לעלייה לישראל זה שלא יודעים עברית. והסיפור הזה הוא סיפור אדיר. אני אשמח פה אם מרינה תוכל להרחיב.

מרינה, ברשותך, אני רק רוצה לשאול, מכיוון שהנושא של אופק ישראלי וגם הנושא של אולפני עברית עלה כאן בדיון הקודם. אז אני גם אשמח מעבר להצגה הכללית, לשאול אותך על אודות ההסכם החדש שעתיד להיחתם סביב אופק ישראלי.

ואני גם רוצה לשים את הדברים על השולחן. אנחנו מוטרדים מהירידה במספרי העולים מאוקראינה, רוסיה ובלרוס. אנחנו רואים את אותה תופעה גם ממקומות ומחלקים אחרים בעולם. אנחנו רואים ירידה במספר העולים מברזיל, שהיא קהילה יהודית של כ-100 אלף איש, היא אחת מהקהילות היהודיות הגדולות היום בעולם. יש משם ירידה. אנחנו רואים ירידה בהיקפי העלייה מארגנטינה. ולמול זה אנחנו בהחלט רואים תופעות משמחות של עלייה גם במספר העולים מצרפת ומבריטניה.

אני רוצה לשאול אתכם, איך אתם רואים את המגמות הללו? ולאור הקשיים בפעולת עידוד העלייה במדינות חבר העמים לשעבר, איך אתם רואים את הסוגייה הזו? זה מקומות שקשה לעשות בהם ירידי עלייה, קשה לפעול בצורה רשמית? יש נסיבות אובייקטיביות גם של המלחמה. מה אנחנו עושים עם הסיפור הזה במסגרת ההסכם החדש? וגם נשמח באמת להבין איפה עומד נושא האולפנים לעברית, מה דרוש לנו יותר כדי להרחיב את הפעולה הזו שהיא קריטית?

שלום לכולם. לגבי האולפנים, האולפן זה בעצם פרויקט הדגל שלנו גם, כי כמו שהיו"ר אמר שזה חוסם הכי משמעותי לקבלת ההחלטה לעלות או לא לעלות לארץ. אנחנו התחלנו, ואנחנו כבר מדברים לא על המאות אולפנים, אנחנו כבר מדברים על אלפי אולפנים ברחבת העולם, ואנחנו ממשיכים לעבוד שם.

אצלנו כיתות אולפן זו לא כיתה שלומדים שם רק א'-ב', לא. אצלנו כיתת אולפן הופכת למרכז החיים של הקהילה. אנחנו על בסיס כיתות אולפן בונים קהילות חדשות, וזה מאוד מאוד חשוב. כל החומר שאנחנו נותנים לתלמידים שלנו, גם כן יש את הקשר לציונות ולהיסטוריה של מדינת ישראל, וגם כן למדינת ישראל ולעלייה לישראל.

מצידנו זה צעד אחד לקבלת החלטה. זה מאוד חשוב. זה גם כן דבר שנותן לחבר'ה, ליהודים שגרים בחו״ל, להבין למה מדינת ישראל פועלת בצורה כזאת או אחרת. כי שם הם מקבלים את המידע לא דרך הפרשנות של העיתונות שלהם המקומית, הם מקבלים את המידע מישראל. וזה גם כן מאוד חשוב.

כיתות אולפן, יש לנו רשימות המתנה בכל המדינות, וזה צריך לקחת בחשבון. להגדיל, לחזק אותן. אנחנו לא רק מלמדים את השפה. סביב כל כיתת אולפן יש לנו הרבה תוכניות נלוות, כמו למשל קפה עולה, או כמו למשל עברית social club, איפה שהתלמידים שלנו יכולים לדבר את השפה. כי פעם פנו אליי תלמידים באולפנים ואמרו, מרינה, אנחנו לומדים אבל אנחנו לא יכולים לדבר. אז פתחנו להם את כיתות נוספות, פתחנו להם את סושיאל הקלאבים לעברית, איפה שהם יכולים לבוא לשם ולדבר שם עברית. זה מאוד עוזר להם.

מי המורים שם? תכניסי אותנו לתוך התמונה. וגם מספרים. מי המורה שמלמד שם? בוא ניקח מיקרו קוסמו של מדינה מסוימת, לא יודע, איזו מדינה את רוצה לקחת? צרפת. בוא ניקח אולפנים שלכם בצרפת, איך זה עובד? מי המורה? מי האנשים שלומדים שם?

באופן מפתיע היו"ר מדבר על צרפת.

כי שם יש פוטנציאל.

לפני שנייה אמרתי לך שאני מודאג מהארצות האחרות בעולם.

נראה לי שאתה לא מודאג שעולים עוד עולים ארצה.

אני אמרתי, אני שמח על העלייה מצרפת ומבריטניה. אבל כל פעם שאני מבקש ממשרד העלייה והקליטה ומגורמים אחרים, תנו לי דוגמה למה אתם עושים, אז אנחנו בצרפת. אז אני אשמח אם נגוון קצת.

גלעד, אתה יודע שישראל לא במקום הראשון בקרב יהודי צרפת, מבחינת ההגירה או עלייה. אנחנו ממש לא במקום הראשון. זה הסיפור שיש מה לעשות.

יבגני, יש שמועה שגם בהגירה הגדולה מרוסיה בראשית שנות המאה ה-20, רובם לא הגיעו לנמל יפו.

מרינה, תני לו דוגמה למה שהוא אוהב. תני לו את ארה"ב.

לא משנה, דוגמה מיקרו קוסמוס של אולפן.

אני אתן לכם דוגמה מצרפת ומארגנטינה. למשל, דוגמת צרפת, המורים שמלמדים שם זה ישראלים, מורות או מורים ישראלים לשעבר ושמתגוררים הרבה שנים בצרפת, אבל הם כולם עוברים את ההכשרה אצלנו, וגם כן מקבלים כל מיני השתלמויות כדי להיות כל הזמן עם היד על הדופק. לעומת ארגנטינה.

בארגנטינה, שם המורים הם מקומיים, כי בארגנטינה מלכתחילה למדו עברית עוד בבתי ספר. לא לומדים אותה היום, וזה חבל. אני מדברת על בתי ספר יהודים. אבל לפני עשר שנים, כן. בכל בתי הספר היהודיים למדו עברית. והמורים, יש לנו מורים שם, זה ארגנטינאים.

אוקיי, מורים הבנו. מי התלמידים שנרשמים? אמרת שיש רשימת המתנה, מה הכוונה?

יש, כן.

עדיפות תינתן למישהו לפני עלייה ואז הוא נכנס ללמוד?

זה לא. אני רואה את הדבר ככה, בן אדם שרוצה להיות קרוב לישראל, בן אדם שרוצה לקבל החלטה לעלות או בכלל לשמוע וללמוד עברית זה צד אחד לעלייה. ככה אני רואה את הדבר הזה. כי לקבל החלטה לעלות לארץ זה תהליך. זה לא יכול להיות שפתאום אתה קמת בבוקר ואמרת היום אני רוצה להחליף את מרכז החיים שלי. זה לא הולך ככה. אז אנחנו מקבלים כל אחד שהוא מתאים לחוק השבות. כל אחד שרוצה ללמוד עברית, ברוך הבא, אנחנו נותנים לו.

בלי קשר לרצון שלו לעלות או לא?

כן. אבל יש גם כן דבר נוסף, זה שיתוף פעולה עם הסוכנות בהרבה מהמדינות, למשל בצרפת. יש לנו שיתוף פעולה מצוין שם. החבר'ה שנרשמים או פותחים תיק עלייה לפני שהם היו באולפן שלנו, הנציגים של הסוכנות מביאים אותם לאולפנים, או נותנים להם את האפשרות ללמוד עברית באולפנים שלנו. יש לנו כמה קטגוריות של אולפנים.

יש, למשל, אולפנים שהם 120 שעות, יש אולפנים שהם 300 שעות, 500 שעות. אבל גם יחד עם זאת, יש לאלה שעולים למשל את קורס מאי, להתחיל ללמוד שפה לפני העלייה. יש גם כן דברים כאלה. יש לנו אולפנים לאנשי מקצוע. נגיד, יש לנו אולפנים לרופאים, לעורכי דין ולגזברים, לרואי החשבון, יש לנו גם כן אולפנים בשבילם.

את יכולה לומר משהו על סדרי גודל מספריים? כמה אולפנים ברגע נתון להערכתך פועלים? מה סדרי הגודל?

יש קורסים, לפי הקורסים. האולפן נסגר, נפתח אולפן חדש.

אנחנו מדברים על מה? על עשרות? על מאות?

כמות כיתות.

על מאות כיתות. למשל היום פועלות 350 כיתות.

אז היום יש 350 כיתות אולפנים.

שהן פועלות עכשיו פרונטלי.

בסדר גמור.

יש לנו גם כן מיקס כיתות, וזה כיתות שאנחנו עושים אותן בזום. זה תלוי בתקציב. למשל, שמעתי היום בבוקר שיש קיצוץ בתקציב במשרד העלייה והקליטה, 160 מיליון. אז מה עושים?

בשבוע הבא יש על זה כאן דיון.

אז מה עושים עם זה?

ניקח את פרויקט האולפנים, מה מקורות התקציב של אירוע מן הסוג הזה?

מקורות התקציב זה משרד העלייה והקליטה ב-90%, ואנחנו כ-10% סביב זה. כשאני אומר 'אנחנו', אמרתי את זה בתחילת העניין וג'וש לא היה בקשב אז אני חוזר, אופק ישראלי, א' אושר. ב', היום יש דירקטוריון שמאשר. לא סתם היום, היום ממש. וג', רציתי לומר שאופק ישראלי זה לא רק ההסתדרות הציונית העולמית – זה מיזם של הסוכנות וההסתדרות הציונית העולמית ביחד עם משרד העלייה והקליטה. רוב המשאבים הם של משרד העלייה והקליטה, ואנחנו, על פי רוב, מאוד מרוצים מהעשייה המשותפת ומזה שהמגמה היא כן מגמת גידול. אנחנו מאוד מקווים שממשלת ישראל תבין שלא נוגעים בעת הזו בתקציב של משרד העלייה והקליטה בכלל.

אבל לא קיבלתי תשובה לגבי התקציב. אמרת רק 90% קליטה, ו-10%. אז כמה? מה התקציב?

מה תקציב האולפנים בכלל? אתה בקיא בזה?

סך הכל התקציב הוא כ-35 מיליון שקל של אופק ישראלי.

אני רוצה רק לומר לכם, אנחנו שבוע הבא כאן מארחים את המנכ״ל של משרד העלייה והקליטה.

25% אולפנים.

לא, אני רוצה לומר, א', יהיה פה דיון מפורט על התקציב בדגש על הקיצוץ של 160 מיליון ש"ח, שהוא מבחינתנו בלתי נסבל. התייחסת לסוכנות, אנחנו רואים את כל המוסדות הלאומיים באמת כמכלול אחד, אבל אנחנו נארח כאן את יו"ר הסוכנות, נזמין אותו גם לשיחה על הסוכנות וגם את קרן קיימת. אבל בכוונה אתה היית ראשון המוזמנים. ומה שלא הזכרנו, ופה הציבור גם צריך לדעת, שלבית הזה יש גם מניות בתנועה הציונית כי הייצוג של החברה הישראלית בתוך מוסדות התנועה הציונית נגזר מהייצוג של המפלגות הציוניות בכנסת.

זה השקפים שדילגנו.

אני יודע, אבל זה היה חשוב לי להדגיש. אני רואה את עצמנו גם כשותפים במובן הזה.

אבל מצד שני, אנחנו גוף עצמאי.

כמובן.

ההסתדרות הציונית העולמית היא לא גוף ממשלתי, ואנחנו נישאר כאלה. אנחנו גוף בבעלות של העם היהודי.

אף אחד לא רוצה שתהפכו להיות בבעלות של ממשלת ישראל.

אני יכול להציע משהו קטן לפני שמרינה תמשיך? אנחנו חזרנו שבוע שעבר עם המשלחת מטעם הכנסת במדינות הבלטיות. זו אגודת ידידות, ליטא, לטביה, אסטוניה. וראינו שבלטביה יש קהילה די גדולה, בערך אומרים 8,000-9,000 איש, ובנוסף לבני משפחה, כולל זכאי שבות עם משפחה, זה יכול להגיע ל-15,000.

בווילנה היינו בבית ספר יהודי, ששם למעשה המורה שמלמדת היא בכלל מטעם משרד החינוך הישראלי. כלומר, משרד החינוך הישראלי שלח אותה לשם. זה בית ספר יהודי, בית ספר של שלום עליכם, והיא למעשה מלמדת מטעם משרד החינוך. חפציבה, כן, בדיוק. בווילנה. בגלל שהביקור כל כך דחוס, אז התבלבלו לי כל הפגישות.

עכשיו, מה ההצעה שאני מציע? ראיתי שבבית הספר הזה, לא רק יהודים. את אמרת שלאולפן נרשמים רק זכאי שבות. בבית הספר הזה לומדים 40% מקומיים. ילדים של הפוליטיקאים, ילדים של שרים, כי רמת הלימוד שם מאוד גבוהה.

אני זורק את זה כהצעה לסדר. א', אם זה היה תלוי בי, הייתי מכפיל את כמות המורים שילמדו במדינות, לא רק במדינות שיש בהן פוטנציאל, אלא במדינות שאנחנו רוצים לחזק את הקהילות המקומיות. אני אומר כך, אם בן אדם ילמד עברית, הוא לא חייב לעלות, הוא יכול גם להישאר וגם לחזק את הקשר עם אותה מדינה, זה דבר אחד.

אני לא צריך להגביל אותם לאנשים שהם זכאי שבות. אם מישהו רוצה להירשם וללמוד עברית כי הוא חושב שיהיה לו קשר אחר כך לישראל, אפשר למצוא מנגנון שאפילו חלק מההוצאות, והוא ייסע על הדבר הזה. כי אני חושב שהשפה שמתפשטת היא גם בעצם נותנת חיזוק ליחסים עתידיים, ואז פתאום יהיו ילדים שאחד, לא משנה טאלין, וילנה או ריגה, יילך למשרד החוץ, ילמד שם, יהיה שגריר.

כלומר, השפה ככלי לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל לאותן מדינות וגם לקהילות. אז אני חושב שאנחנו צריכים לצאת מהקופסה. פשוט לחשוב מחוץ לקופסה, כי השפה העברית היא שפה שתאפשר לבנות את הבסיס שעליו אפשר גם לייצר את היחסים עם אותן המדינות.

אני חושב ככה, אותו בן אדם שילמד קצת עברית, יראה חדשות. רוב החדשות בעברית, בוודאי שהן לטובת ישראל. אני לא מכיר חדשות בעברית שהן נגד ישראל, זה לא BBC ולא באנגלית, ואני לא רוצה לנקוב פה בשמות של המדיה, אבל אני חושב שצריך לחשוב בכיוון הזה. כי שפה זה לא רק לזכאי השבות, אלא גם למקומיים שרוצים.

אני רוצה רגע לומר, יש לנו 25 דקות, חשוב לנו לשמוע באמת את ההתייחסויות. אני מניח שיש עוד חברים שרוצים. בבקשה, מרינה.

אני רוצה להתייחס למה שחה"כ סובה אמר. חבר'ה, לכל אחד יש את המטרה שלו. המטרה שלי היא לעודד עלייה לישראל, אז אני לוקחת את הנושא כדגל, אז אני מעודדת עלייה לישראל. ואני אלמד את אלה שיש להם את האפשרות לבוא לארץ. כל השאר יכולים לעשות תרבות, יחסים בינלאומיים, משרד החוץ, והדברים האלה זה לא קשור אליי. אני מעודדת עלייה לישראל, וזה הדגל שלי.

אצטרף אלייך רגע, יש פה אמירה ערכית, וצריך להבין את זה. אני אשמח שמדינת ישראל, באמצעות משרד התרבות, יפתחו סטייל מרכזי גתה בכל העולם, זה חשוב מאוד. אבל אנחנו ממוקדי מטרה. אנחנו פתחנו אולפנים כדי בראש ובראשונה לשחרר את החסם הזה של עלייה לארץ.

הדבר השני, שהוא לא פחות חשוב, זה המצב של העברית הוא בכי רע בעולם. אני אספר לך סיפורון קטן. פורטו אלגרה בברזיל, אפרופו ברזיל, אדוני היו"ר, אחד מבתי הספר המפוארים שהיו אי פעם שם, ישראליטה, ככה הוא נקרא. הגעתי לביקור, היום דרך אגב חצי ממנו זה גויים, למה? כי יש לו רמה מאוד גבוהה והם יודעים לשלם את הכסף. ובאתי ושאלתי כמה שעות עברית יש שם, בישראליטה. אתם יודעים כמה? שעתיים. כמה שעות אנגלית? שמונה. אמרתי להם אני אשמח שתוותרו על השעתיים האלה, כי לא מזלזלים בשפה שלנו בצורה הזאת. לסיום מרינה.

כן, כי אנחנו צריכים גם כן בחלוקת התקציב לחשוב על הרבה דברים. למשל, בזמן האחרון, שלושת האירועים האחרונים פשוט הראו לנו איך המצב כל הזמן משתנה, ומשתנה במהירות כזאת שאנחנו לא יכולים, הבירוקרטיה שלנו הפנימית, אנחנו לא יכולים להתאים את עצמנו לשינויים שמתרחשים ברחבי העולם.

אני מדברת עכשיו על הקורונה, אני מדברת עכשיו על המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, וגם כן על ה-7 באוקטובר. יש כל מיני מגמות חדשות בעולם היהודי. העולם היהודי משתנה כמו כל העולם. גם המגמות, כל הזמן אנחנו רואים מגמות חדשות, ואנחנו לא יכולים לענות למגמות האלה, אנחנו לא יכולים לענות לצרכים האלה בגלל הבירוקרטיה המקומית.

אנחנו כולנו יודעים, יש לנו את המחסום של הרופאים, ויש לנו הרבה רופאים שממתינים לעלות לארץ ואין פה את שיתוף הפעולה בין המשרדים אצלנו. וזה מה שמעכב, זה מה שלא נותן לנו להביא את כל אלה שרוצים לעלות לארץ.

דיברנו על הירידה. יש, כן, נכון. אני לא הייתי מגדירה את זה כירידה. יש הרבה אנשים, למשל, אלו שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר, שברחו מאוקראינה וברחו מרוסיה, והם פשוט השאירו שם את כל החיים שלהם, הכל שם. הם צריכים לגמור את העניינים, הם צריכים לסגור את הבתים שלהם.

כלומר, זה תהליך הדרגתי של מספר שנים.

בדיוק. אז הם חוזרים לשם, ועוד הפעם עולים לארץ. אותו דבר עולים מצרפת. יש הרבה כאלה שרכשו את הדרכון הישראלי אחרי הקורונה, שפתאום הם הבינו שבאיזשהו שלב המדינה סוגרת את הדלתות והם לא יכולים לבוא לבקר את הילדים שלהם, את הסבא והסבתא שלהם, אז הם החליטו שהם עולים לארץ. אבל, כאמור, הם לא שינו את מרכז החיים, והם נמצאים היום בצרפת. יש כאלה וכאלה, אנחנו צריכים לדעת אותם.

אני רוצה להמשיך קצת עם המצגת, ואז נמשיך הלאה.

בסדר גמור. יש לנו כ-25 דקות, ג'וש שוורץ אמור לדבר, ישיעהו יחיאלי מנעל"ה, ודלית ממשרד החינוך. אתם תהיו המסיימים. אנחנו לא עושים מפגש פעם בשנתיים, אנחנו מאמינים בדיוני מעקב בנושאים השונים. שלומית מזכירה את סוגיית ההנצחה שעלתה פה בדיונים, של הנספים בתפוצות, אז אנא תתייחס גם לזה.

כל מה שכתבתם לנו, התייחסנו. אולי קצת יותר מדי, אבל התייחסנו.

לא, זה בסדר גמור.

מאה אחוז. אנחנו עוברים לשקף הבא, אייל, ואני אעשה את זה בקצב יותר מהיר, ברשותכם, ואפשר לקרוא תוך כדי. יש לנו שליחי הוראה בתפוצות, וזה אחד המיזמים המדהימים שלנו שאני אומר פה. אנחנו מדברים על 250 מורים שליחים. מורים ישראלים שיוצאים לשנתיים עד ארבע שנים בשיתוף פעולה מדהים עם משרד החינוך ועם בתי הספר שם.

אחד המיזמים שאנחנו נשמח לחזק אותו עוד יותר. אני רק אומר בשביל הפרופורציות, אם אנחנו לוקחים שבע-שמונה שנים אחורה, במיזם הזה היו 70 מורים. היום יש 250 מורים. ומי שמכיר את עולם השליחות, לבקש מישראלי היום לצאת לשליחות, זה הרבה יותר קשה ממה שהייתה התלהבות לפני 30 שנה.

ואני אומר, למרות זאת, יש פה עבודה אדירה, והחיזוק של הזהות היהודית, החיזוק של החינוך היהודי בתפוצות, זה אחד מהדגשים החשובים שאנחנו עובדים עליו. השקף הבא, בבקשה. זה קצת דגשים על המלחמה, אדוני היו"ר, כמו שביקשת.

הפרויקט שאני הכי אוהב שעשינו, אנחנו מדברים על שבוע אחרי ה-7 באוקטובר, הוצאנו מכתב לכל הקהילות היהודיות בעולם שיעבירו לחברי הקהילה שלהם. והמכתב אמר כך, למי שיש בית בישראל, דירה, דירת נופש, או כל דירה אחרת, שהוא יכול, אנחנו בדיוק היינו אחרי סוכות ופסח זה בעוד חצי שנה, חשבנו שזה ייקח יותר מהר, אבל זה לא לקח מהר, ואמרנו, תנו לנו את הדירה הזאת, תנו אותה לחזקת ההסתדרות הציונית העולמית.

יצרנו פלטפורמה משפטי שבה אנחנו אחראים על כל נזק וכל מה שבא סביב זה. ואחד הדברים שהכי חיממו אותי, ויש לי גם ברגע זה צמרמורת כשאני אומר את זה, כי זה היה שבוע אחרי ה-7 באוקטובר, כולנו היינו בדאון, כולנו. ואחד הדברים שהכי חיממו אותי והציתו את השלהבת, זה שקיבלנו 500 מפתחות לדירות, שבהן שיכנו 500 משפחות מכל מה שרק אפשר.

ואני רוצה להגיד לכם שהיו שתיים-שלוש דירות שאני לא אישרתי לקחת, כי היו שם יצירות אומנות בעשרות מיליוני שקלים. וזה באמת מחמם את הלב לראות איך אנשים באים ונותנים לא רק תרומה בכסף, אלא את הבית, את הסדין, את השמיכה לאח שלך שאתה לא מכיר. אז זה באמת יפה.

היה לנו מוקד תרומות, ועשינו מקלחות ניידות שהכנסנו אותן לתוך עזה לחיילים השונים. באמת, עשינו הרבה מאוד פרויקטים. בתפוצות, עשינו המון פעילות הזדהות עם ישראל והסברה. אנחנו כמובן מובילים את כל נושא המאבק באנטישמיות בעולם. יש לנו הרבה עשייה סביב העניין הזה, אפשר לראות פה את הדו"ח שאנחנו מוצאים כל שנה. השנה הוצאנו את זה ביחד עם הסוכנות היהודית, וראינו שנה קשה מאוד. דיברתי על זה בתחילת דבריי.

אנחנו נקיים פה גם סדרת דיונים לגבי המאבק בנושא האנטישמיות. אני רק אומר פה בעיקר למול שלומית, שאני בטוח שאנחנו עושים את זה, אבל אני מנצל את זה כדי לבקש ממך, אדוני, אנחנו נקפיד להזמין את ראשי המחלקות של ההסתדרות הציונית בתחומים השונים, לדיונים האלה.

נשארה לנו רבע שעה, וידברו עוד ג'וש ודלית.

מאה אחוז. כמו שאתם יודעים, אני בארבע שנים האחרונות, לפני כארבע שנים יזמתי – ג'וש צוחק עליי על זה, כשהוא אומר שאני עברתי את כל הממשלות, ויש לך ביטוי יותר יפה אפילו; בקיצור, עברתי את כל הממשלות בארבע שנים.

לא, אתה היחיד שהצלחת להביא החלטה שהתחילה בממשלת שינוי לממשלת נתניהו.

בכל מקרה, השר שיקלי, שר התפוצות, ואני נותן לו קרדיט בכל מקום על ההקשר הזה, הוא העביר את החלטת הממשלה הזו, והחלטת הממשלה היא החלטת ממשלה חשובה. צריך להבין, לא רק על העניין עצמו, מי שפה עוסק בתפוצות, מבין מה זה חשוב. ואני אתן סקירה של כמה שניות על מה זו ההחלטה הזאת.

אנחנו מדברים על כך, שלצערנו, כל נפגעי האנטישמיות בתפוצות שהם לא ישראלים, לא הוכרו על ידי מדינת ישראל. דוגמה, ל"ג עומר לפני שנתיים, פיגוע בג'רבה, בית הכנסת בג'רבה, בתוניס. נהרגו שם שניים. שני בני דודים, לצערנו. אחד, בן דוד שגר כאן, בישראל. השני, בן דוד שגר בצרפת. ממשלת ישראל הכירה בבן דוד הישראלי כנפגע פעולות איבה. בצרפתי שום דבר.

אנחנו קיבלנו כאלה פניות רבות במהלך השנים, ונעשה פה צדק היסטורי. אנחנו לא מדברים על תנאים של כסף, אנחנו מדברים על הכרה כהכרה. והיום כל מי שהוא יהודי שנפגע מאז קום המדינה בפעולה אנטישמית, הוקמה ועדה שיש לי את הכבוד לעמוד בראשה ביחד עם מנכ״ל משרד התפוצות, ומי שמנהל את הוועדה זה חברי ג'וש שוורץ, עם גורמים מקצועיים מהליגה הראשונה, עם משרדי הממשלה הרלוונטיים שאפשר לדבר ואי אפשר לדבר עליהם.

בחנו לאחור את כל נפגעי האנטישמיות. לא רק שיש רשימה, יש אתר שעלו בו השמות, ואנחנו מדברים כרגע על כ-180 שאושרו כבר ועוד כמה עשרות שאנחנו בתהליך כרגע. עבודה לא פשוטה. ואנחנו מדברים על כך שגם זה עולה לאתר, שיהיה פתוח לציבור הרחב להכיר את החללים האלה. אנחנו, בעזרת השם, בחודשים הקרובים, נקיים טקסים ברחבי הקונסוליות בעולם, שבו ניתן את התעודה על זה שהכרנו בחלל למשפחה. שזה, אם אתם שואלים אותי, הדבר הכי חשוב ברמה האישית.

והדבר הבא זה חלק מהטקס של נפגעי פעולות האיבה בשעה 13:00 ביום הזיכרון, יוזכרו גם החללים האלה. ובעתיד, ואנחנו כרגע בבנייה, בתכנון של אתר הנצחה לחללי פעולות האיבה בכלל, יהיה גם שם, הם יונצחו שם החללים האלה.

יש גם תוקף רטרואקטיבי?

התשובה היא כן. ה-180 שאני אמרתי כעת זה מקום המדינה ועד היום.

אוקיי, מצוין.

אנחנו מדברים על עבודה, באמת, כל משרדי הממשלה התכנסו לעניין הזה. ואני אומר לכם, עזבו רגע את העניין המשפחתי, שזה ברור לכולנו. תחשבו מה זה עושה לראשי הקהילות בעולם, שמבינים שאנחנו מתייחסים אל עם ישראל, אל מדינת ישראל כ'הבית של כולנו', לא פחות מזה.

יפה מאוד. תודה, יעקב. ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות, בבקשה.

תודה רבה. חבר הכנסת הרב גלעד קריב יצא מהחדר, אבל רציתי להגיד בנוכחותו כמה אני חושב שזה ערכי שוועדת העלייה והקליטה בכנסת, בראשות חבר הכנסת קריב, באחד הדיונים הראשונים מזמינה את יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ארגון הגג של התנועה הציונית. שם כל הנושא של העלייה וכל הנושא של הגשמת החלום הציוני התחיל בבאזל ב-1897. אז עצם ההזמנה בתחילת דרכו של הרב חבר הכנסת קריב, אני חושב שזה משהו מאוד ערכי.

אני רוצה לברך את יו"ר הצ"ע בכל הפעילות המבורכת. אני חושב מאוד חשוב לציין כאן את שיתוף הפעולה ההדוק בין כל המוסדות הלאומיים. אנחנו כבר 15 שנה אחרי הפרדת יושבי הראש.

14 וחצי.

עד לפני 14 וחצי שנה, מ-1929 עד 2010, היה יושב ראש אחד משותף לשני הארגונים, ודרכינו נפרדו.

למעט שנה וחודשיים.

כן, נכון. וממלא המקום היום של שניהם, יעקב חגואל. למרות זאת, אנחנו ממשיכים לעשות המון שיתופי פעולה הדוקים במקום ללכת לכיוונים שונים, גם בנושא של אופק ישראלי, שהיא חברת בת משותפת בין הסוכנות לבין המחלקה של מרינה, וגם בנושא של הנצחת קורבנות טרור בתפוצות, וגם במגוון נושאים אחרים. אני חושב שזה הקו שאנחנו צריכים לקחת ולהמשיך אותו, שיתוף הפעולה.

(היו"ר גלעד קריב)

סליחה שזה נראה ככה.

אני אציין שוב, גלעד, אני פתחתי את דבריי בזה שאני רואה את זה כדבר מאוד מאוד ערכי, שאתה בחרת בתחילת דרכך כיו"ר הוועדה להזמין לכאן את יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, שם הכל התחיל. ובירכתי אותך על כך, אז אני רק חוזר על זה עכשיו.

ואני רוצה לסיים את דבריי בלציין לוועדה שיעקב טען שהמפעל הגדול ביותר להתיישבות במדינת ישראל מאז ומתמיד זו החטיבה להתיישבות, ואני רק רוצה לציין שהמחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, שהקימה את המדינה, הקימה 300 יישובים כפריים, קרן החינוך של הסוכנות היהודית הקימה 1,500 מבני ציבור, ועמיגור עשרות אלפי יחידות דיור.

אני רק רוצה לומר עוד פעם, כי אני מהמשפחה הזאת. אני, מבחינתי זה הדיון עם אחדות העבודה א', אחדות העבודה ב', הפועל הצעיר, מה כל אחד עשה. מבחינתי המוסדות הלאומיים הם מערכת אחת. הכל בסדר. אז ג'וש, תודה.

ואני אומר עוד פעם, אנחנו נמשיך כמובן לעבוד ברציפות. ישעיהו ודלית, מנעל"ה וממשרד החינוך; ואז, אנחנו גם נסכם עם מבט מאוד קונקרטי לצעדים משותפים לעתיד.

תודה רבה. אני באתי באמת לשמוע בנפש חפצה את הסקירה שלך. ותודה, אני לא אתייחס אליה. אני רוצה להתייחס לנעל"ה, ולפנות לשניכם, הגוף שמייצג פה את הסוכנות היהודית ואליך. אנחנו במצב חירום בנעל"ה.

אנחנו סיימנו אתמול לבחון מאה ילדים בצפון אמריקה. תופעה מבורכת, בזמן מלחמה פה, מאה ילדים באו לי לנעל"ה. אנחנו היום שלחנו עשרות ילדי נעל"ה למשרדי הפנים לקבל תעודת זהות. זאת אומרת, אין ספק על החשיבות, כולנו יודעים. אבל ההרשמה לנעל"ה היום, היא יותר נמוכה מאשר היום לפני שנה, כשהיינו בשיא המלחמה.

זאת אומרת שצריך לעשות שמיניות באוויר. ואני באמת קורא להנהלות של שני הגופים המכובדים במוסדות הלאומיים, לחשוב מה אפשר לעשות. יש שלושה חודשים עכשיו, זה המאני טיים שישפיע על השנה הבאה. ואני אתן דוגמאות פשוטות שלא עולות כסף.

הזכרת כאן 250 מורים שליחים? אם כל מורה שליח יביא ילד אחד מועמד לנעל"ה, יש לנו עוד 250 עולים. לא הזכרת פה את המספרים, אבל אני יודע שהמספרים גבוהים מאוד של שליחי ההסתדרות הציונית והסוכנות לסוגיהם. כן, זה מאות, זה אלפים, אתם מעודכנים.

אני רק אחדד. חוץ מהמורים שליחים, יש לנו עוד ארבעה שליחים.

סך הכל 700 שליחים של המוסדות הלאומיים.

יפה. אז אם 700 שליחים של המוסדות הלאומיים, כל אחד יביא ילד אחד להירשם לנעל"ה, לא עולה דולר. שיחת זום של יו"ר ההסתדרות הציונית, יו"ר הסוכנות היהודית, לשליחים, להגיד חברים יקרים, יש מצב מלחמה בארץ, חוזרים על זה כל יום, שנבין.

אני מרים את הכפפה. בוא, תשלח לי.

שנייה, שנייה. כשרמטכ״ל מכריז שנת 2025 היא שנת מלחמה, יש פחות עולים ופחות ילדים בנעל"ה. אני לא בא פה להתעסק עם הרמטכ״ל, אני רק אומר שהעבודה שלנו היא הרבה יותר קשה בנתונים האלה.

חד משמעית.

ואני מבקש את עזרתכם, ממש בשלושה חודשים הקרובים, זה פעולות שלא עולות כסף, לגייס את המספר.

יחיאלי, אני מבקש שנהיה פה קונקרטיים. אני מבקש שתעביר לוועדה רשימה של הצעדים שאתה מבקש שאנחנו נעשה. גם הבית הזה, גם שר החינוך, וגם יו"ר ועדת החינוך, וגם אני, גם אנחנו יכולים להירתם לפעולות. שלח לנו את הרשימה, אנחנו ביחד עם המוסדות הלאומיים נחזור אליך עם תשובה מהירה.

דלית, בבקשה.

שלום. תודה, אדוני היו"ר. אני רוצה קודם כל להודות לך על ההזדמנות להיות כאן ולהשתתף באירוע הזה. ותודה ליעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, וגם לג'וש מהסוכנות היהודית, על שיתוף פעולה רב שנים ארוך ומיטבי בין משרד החינוך לבין המוסדות הלאומיים, המוסדות הציוניים.

אני רוצה להדגיש את השותפות החינוכית בנושא המורים השליחים. חבר הכנסת סובה דיבר על כך שהוא היה במדינות הבלטיות. בכל אחת מהבירות יש בית ספר יהודי ובכל אחד מהם יש מורה שליח מטעם משרד החינוך, כמו גם בעוד שמונה מדינות בעולם. במרחב הפוסט-סובייטי, יש לנו שם בסך הכול 33 מורים כרגע ב-11 מדינות, ויש לנו עוד 30 מורים במדינות אירופה ודרום אמריקה.

התוכנית הראשונה היא חפציבה שיוצאת בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, והתוכנית השנייה נקראת מחנכים ישראלים, שיוצאת בשיתוף פעולה עם ההסתדרות הציונית העולמית. ומלמדים כולם, גם בארגנטינה, גם במדינות הבלטיות, בכל מקום, עיקר העבודה שלהם זה ללמד עברית את הילדים, ובהצלחה מאוד גדולה לכל אורך הרצף הלימודי.

חוץ מזה, יש לנו עוד שיתופי פעולה עם ההסתדרות הציונית העולמית. חלק מהדברים, ראיתי מוזכרים כאן במצגת, פרויקטים משותפים של הבאת קבוצות של צעירים מחנכים, ובעלי עמדה בקהילות היהודיות בעולם לישראל בעקבות המלחמה. שיתופי פעולה רבי שנים בכל מה שקשור לעולמות התוכן הבלתי פורמליים בחינוך, כך שזה מאוד חשוב לי להודות ולהזכיר את האפשרות שתמיד קיימת, להרחיב את שיתופי הפעולה האלה ככל שניתן. תודה.

תודה רבה. אני רק אשאל אותך, האם במסגרת קיצוצי התקציב במשרד החינוך יש פגיעה ישירה בתוכנית הזאת?

איזו מהן? בתוכנית של המורים שליחים?

בתוכניות של המורים שליחים.

כרגע זה רק במרחב של ברית המועצות לשעבר.

איזו הפתעה.

יש לנו שם קושי כפול. מעבר לקושי התקציבי, כי בחפציבה אנחנו מממנים גם את כל מעטפת השליחות של המורים, ובתוכנית השנייה ההסתדרות הציונית העולמית דואגת למימון הזה. אנחנו מממנים את תקני ההוראה. אותם 70 מורים שיוצאים בכל שנה, או נמצאים בכל שנה בשליחות, הם עובדי משרד החינוך לכל דבר ועניין. אז אנחנו מממנים את תקני ההוראה.

השאלה היא מאוד פשוטה. האם הירידה במספר המורים ברוסיה בכמה היא תוצאה של הקשיים הפוליטיים, המדינתיים?

גם וגם. היו לנו 25 מורים באוקראינה.

הוועדה שלנו הנהיגה מנהג חדש: אנחנו אחת לשבועיים מקיימים רצף דיונים ביום ראשון, שזה לרוב לא יום של ועדות בכנסת, אבל זה יהיה כל שבועיים. ובימים האלה אנחנו גם לומדים, אנחנו לא רק דנים. אז יהיה דיון בסוגיית המורים השליחים, אני רוצה לומר.

בשמחה רבה. יהיה לנו מה להשוויץ.

תראו, חברים, א', אני רוצה להודות. אבל אני רוצה לומר גם בהמשך לדבריו של ג'וש, הישיבה הזאת מבחינתי לא הייתה ישיבה סמלית כדי להצהיר הצהרה על חשיבות הקשר עם המוסדות הלאומיים, עם ההסתדרות הציונית והסוכנות. אני באמת רואה במוסדות הללו שותפים מאוד מרכזיים של הוועדה הספציפית הזאת.

הרבה מאוד מהדברים שהוועדה הזאת צריכה לדון בהם עולים מתוך העשייה של המוסדות. המוסדות הם גם מקור ידע, הם גם מקור לרעיונות, וגם בסופו של דבר הם שותפים שלנו בדרבון של ממשלת ישראל, כל ממשלות ישראל, להשקיע יותר. וכולנו יודעים שיריעת התקציב קצרה, ואם לא ביחד כל הזמן נזכיר את חשיבות התחום הזה, אז יש אחרים שמזכירים את חשיבות התחום שלהם.

ולמרות שהוועדה הזו מסורתית, וגם זה דבר שצריך לשאול את עצמנו למה מופקדת בידי האופוזיציה. נו, זה מסורת, אני רפורמי. אני לא צריך 3,000 שנה בשביל מסורת. בכנסת הקודמת לא הייתה ועדה, כי היא הייתה באופוזיציה. והנה גם עכשיו, יעקב, נתנו אותה לאופוזיציה. עכשיו, אני מאוד מאמין באופוזיציה.

כבוד גדול.

נכון. אבל אני רוצה לומר שלמרות שזו ועדה שהיא מובלת על ידי יו"ר מהאופוזיציה, המטרה שלנו היא לא להתנגח. המטרה שלנו היא לדרבן לפעולה ולחשוב ביחד על איך מטייבים את העשייה, ואני באמת רואה אתכם כשותפים. אנחנו נוודא, ואני מבקש ממך, אייל, להעביר לנו את רשימת פרטי הקשר של כל מנהלי המחלקות של הצ"ע. ואנחנו כמובן, גם בתיאום עם לשכת היו"ר, נקפיד שבדיונים אנחנו נזמין את מנהלי המחלקות הרלוונטיים בהצ"ע, כל אחד בתחומי העניין שלו, בתיאום איתך, כי הקול של המוסדות הלאומיים, בעיניי, מאוד חשוב.

אני מאוד מוטרד מסוגיית העלייה ממדינות חבר העמים לשעבר. מאוד מוטרד מסוגיית העלייה מאותן מדינות וממגמת הירידה. יש הרבה סיבות אובייקטיביות וקשיים אובייקטיביים, אבל אני יודע שכשיש קשיים אובייקטיביים זה רק דורש יתר השקעה ויתר יצירתיות. לא להוסיף על המציאות הקשה, גם מדיניות שזונחת את הנושא.

בעניין הזה אני חד משמעית, אני לוקח את זה גם מהדיון כאן. הציפייה שלי שכל הגורמים המעורבים בעשייה הציונית על כל שלוחותיה, יבינו שעכשיו צריכים להיות יותר מתוחכמים, ויותר נחושים, ויותר יצירתיים, בכל מה שנוגע לאזור הזה של העולם היהודי, ולא עוד אזורים שהם כרגע לא על ראש שמחתנו, אני לא אסתיר את זה. דרום אמריקה ירדה בסדר החשיבות שלה משום מה, עוד מדינות אחרות. התפקיד של הוועדה זה לא לתת לאירוע הזה לעבור מתחת לרדאר.

אנחנו, כפי שהתחייבתי, נקיים גם דיון ספציפי בנושא נעל"ה ותוזמנו. אני קורא גם להסתדרות הציונית וגם לסוכנות להיות שותפות שלנו בהתמודדות עם הקיצוץ החד בתקציבי משרד העלייה והקליטה. מדובר על קיצוץ של 160 מיליון ₪, שלצערי גם לא ממותן עם הקצאת כספים קואליציוניים. לא אכנס כרגע לוויכוח הגדול.

בשורה התחתונה, למול קיצוץ של 160 מיליון ש"ח בבסיס התקציב, אני לא רואה שיש מיתון על ידי כך שמשהו מעוגת 5 מיליארד הש"ח מוזרם לתחומים הללו, ואני מוטרד מזה. ואני פה בהחלט זקוק לשותפות שלכם.

סוגייה שלא הגענו אליה אבל אנחנו נדון עליה, ואני גם כאן רואה אותה כסוגייה שקשורה מאוד בכם, זו סוגיית תנועות הנוער הציוניות. מבחינתי העובדה שמדינת ישראל לא תומכת כספית בתנועות הנוער הציוניות בתפוצות - - -

זה לא נכון.

אז אני שמח לשמוע. תעזוב, נהדר.

זו התקופה שהכי תומכים בה.

נהדר, מצוין. יקיריי, בשורה טובה. לא ידעתי אותה.

תברך.

אני מאוד מברך, ואין לי ספק שידך במעל. אני אומר שתנועות הנוער הציוניות בתפוצות זה גם נושא שנעסוק בו, ואם יש שם בשורות טובות בניגוד לעבר, אז טוב מאוד. אני אסיים באמירה שאני באמת, יעקב, פה אני מדבר אליך גם באופן אישי וגם כמובן מכוח תפקידך.

אני רואה אותך כאחד משומרי הסף של הרעיון הזה של אוהל יהודי וציוני רחב. הבית הזה זה בית למוד בעיקר מחלוקות בנושאים הללו, מעט מאוד שיתופי פעולה פוריים. שיתופי פעולה שניסינו לקיים לאורך השנים, גם בתיווך של המוסדות, קרסו בבית הזה. ואני מצפה, באמת, גם ממך, גם מיו"ר הסוכנות, דורון אלמוג, אני חושב שזה גם תפקיד שמתגלגל לפתחו של נשיא המדינה, ואנחנו נקיים פה בקרוב גם דיון ביוזמה שמוביל בית הנשיא.

דרך אגב, היה אירוע מדהים איתם.

הכל ידוע. אני אומר עוד פעם, לכן בעיניי אתם שומרי הסף של הרעיון הזה של אוהל ציוני רחב שהם מתווכחים בו, אבל בסופו של דבר גם פועלים בו ביחד בהרבה מאוד זירות. ובעניין הזה ההשפעה שלכם, של המוסדות הלאומיים, על הבית הזה ועל החלטות שמתקבלות פה ועל החלטות שמתקבלות בממשלה, ההשפעה צריכה ללכת ולגדול ולא להצטמצם. ובמובן הזה אני שותף מלא, אני בטוח שגם יבגני, אנחנו נעבוד ביחד.

חברים וחברות, תודה. צר לי על לוח הזמנים, אבל זה התקנון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.