פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ישיבה משותפת לוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל ולוועדה לענייני ביקורת המדינה
24/02/2025





מושב שלישי



פרוטוקול מס' 124
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
ופרוטוקול מס' 189
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ו בשבט התשפ"ה (24 בפברואר 2025), שעה 9:04

הצגת תקציב המנהלת לשיקום הצפון והיערכות לשיבה הביתה

חברי הוועדה: מיקי לוי – יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
עודד פורר – יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
טטיאנה מזרסקי
יסמין פרידמן

מאיר כהן

השר במשרד האוצר זאב אלקין
שירה גרשון - רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

ישי רובין - ראש אגף בכיר גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

דודי מזרחי - מנהל אגף בכיר תקציבים, משרד החינוך

סיון ינקוביץ' - משרד החקלאות וביטחון המזון

דניאל ביטון - רע"ן תקציבי אג"ם והסדרים, משרד הביטחון

ליאת רבנר - אחראית על קשרי מטה היישום במנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון

לי אור אבינועם - יועץ מנכ"ל, משרד הבריאות

לימור לב - ממונה מחוזית תכלול נושא שיקום הצפון, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מורן כהן - מנהל תחום תקציב חינוך בלתי פורמלי, משרד החינוך

אודיה אסייג - מנהלת תחום בכיר פרויקטים לאומיים, משרד החינוך

ליאל כהן - יועץ מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

רועי יסוד - המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

פז אלמוזלינו - מנהלת ביקורת, משרד מבקר המדינה

חנן פוגל - משרד מבקר המדינה

מיכל לרר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עינב פרץ - מ"מ ראש מטה תנופה לצפון (הפרויקטורית), מנהלת לשיקום הצפון

דמיטרי אפרצב - מנהל אגף בכיר קשרי ממשל, מטה תנופה לצפון

משה קונינסקי - ראש עיריית כרמיאל

יורם אבן צור - חבר מליאה, מועצת אזורית גליל עליון

חיאם קעאדן - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

שרון אביס - מנכ"לית שותפה, תוצרת הארץ

שי אילן - מנכ"ל משותף, תוצרת הארץ

עידן לב רן - יו"ר התנועה לקידום הצפון, מועצת הגליל

הדס בן זיו סולניק - רכזת אזור גליל עליון, התנועה הקיבוצית

ירון סלומון - האיחוד החקלאי

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

אילן פרידמן - מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב

עוז מאיר - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

מכבית מאייר - דודה של גלי וזיו ברמן שחטופים בעזה

לוי בן ברוך - דוד של עידן אלכסנדר שחטוף בעזה

פרופ' חגי לוין - ראש מערך הבריאות, מטה משפחות החטופים

אביחי שטרן - ראש עיריית קריית שמונה

דוד אזולאי - ראש מועצה מקומית מטולה

אמל ביבאר – מנהל הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
פלורינה הלמן לוין – מנהלת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

נועם כהן, חבר תרגומים


‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצגת תקציב המינהלת לשיקום הצפון והיערכות לשיבה הביתה

24 בפברואר 2025, כ"ו בשבט תשפ"ה, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל שמקיימת ישיבה משותפת יחד עם הוועדה לביקורת המדינה שביקשה להצטרף לדיון הזה ואני שמחתי, קיבלתי בברכה את העניין הזה, אני חושב שזה בהחלט נושא שראוי שיהיה בו דיון משותף בין הוועדות.

לפני שנפתח את הדיון, מייד אחרי 7 באוקטובר, כשהכנסת חזרה לדיונים תליתי כאן יחד עם צוות הוועדה את תמונות החטופים, כשזה עוד רק היה ביוזמה פרטית שהתארגנה עם זוג ישראלים בתפוצות שהפיצו את התמונות האלה בכל מקום, מתוך שאיפה שנוריד את כל התמונות כאן במהרה. לא תיארתי לעצמי שכל כך הרבה ימים אחר כך, למעלה מ-500 יום, עדיין יהיו חטופות וחטופים בעזה, ולצערי גם חלק מהם חזרו שלא בין החיים. אף אחד מאיתנו לא דמיין שמשפחת ביבס תחזור כך ושילדים קטנים יהפכו להיות קורבן במלחמה העקובה מדם הזאת, מה שבוצע כרצח בדם קר.

אני חושב שהדרך הטובה ביותר שמדינת ישראל יכולה להתמודד גם עם העובדה שחזרו לנו חטופים מתים היא להחזיר את כולם עכשיו ולא להשאיר שם אף אחד. נפתח עם משפחות החטופים, מכבית מאייר, בבקשה. סליחה.

לא קרה כלום, זו ועדה משותפת, אני נוהג להגיד גם כמה מילים. היום ה-507 למלחמה, 846 חללי צה"ל, 923 אזרחים, 77 חללי משטרה ושירותי ביטחון כללי, 63 חטופים עדיין בשבי מפלצות החמאס. השבוע האחרון היה שבוע קשה מנשוא, הירצחם של שירי והילדים בדם קר מסביר יותר מכל עם מי יש לנו עסק.

אני מבקש להודות לך, אדוני יושב ראש הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, חבר הכנסת עודד פורר, על כך שהסכמת לקיים דיון משותף בנושא תקציב המנהלת לשיקום הצפון. אני חייב להגיד שמבחינת הוועדה לענייני ביקורת המדינה זהו הדיון החמישי, החמישי, אדוני השר, ביחד ובמשותף עם ועדות אחרות, בעיקר ועדת חוץ וביטחון, לרבות סיור שערכנו בצפון, סיור משותף. מאז אוקטובר 2023, מצבם של מפוני הצפון וגם מצבם של אלה אשר נותרו שם בזמן המלחמה לא טוב, בלשון המעטה.

בסיור בו ביקרנו אצל יושב ראש פורום קו העימות, משה דוידוביץ' הבהיר את האתגרים שעומדים בפני מדינת ישראל. אדוני השר, אתה השתתפת גם בסיור הזה, אני לא אחזור על הדברים שראינו כי אתה מודע להם. ואני מבקש לדבר ברשותך על שתי נקודות שעלו בסיור הזה ונמצאות בליבת העשייה.

ב-2018 עברה החלטת ממשלה 302 לטובת פעילות מיגון העורף וכן לשיפור המוכנות לרעידות אדמה ולמצבי חירום. עד שנת 2030 הוקצו לעניין הזה 5 מיליארד שקלים. רק ב-2022 ניתנו 100 מיליון ראשונים מתוך 5 מיליארד. יישובי הצפון חייבים את הסכום הזה יותר מתמיד על מנת לשקם את האזור היפה הזה. לפי מה שאני מכיר, החלטת הממשלה לא בוטלה, מה קורה איתה? בכמה החליטה הממשלה לתקצב בתקציב הקרוב את הצפון?

הנקודה השנייה שעלתה היא שייצגו שתי מטרות סותרות. מצד אחד, נאמר לנו שבצפון הולכים על שינוי מציאות, ומהצד השני מתכוונים לתקצב במיליונים מיגון של מבני ציבור. כאמור, שתי מטרות שסותרות אחת את השנייה, מה הכיוון? הנושא הזה הוא לא רק נושא מיגון, אלא הוא גם עמידות של אותו אזור שהיו בו כבר אירועים בעבר של רעידות אדמה. הוועדה לביקורת המדינה, ביחד ולחוד, ואני שמח על השילוב הזה עכשיו, דנה לא מעט ביישובים חסרי המיגון ובמצבם של המפונים. ראשי היישובים והמועצות באזור הגיעו לכאן לא פעם, צעקו את זעקתם על כך שהמדינה לא ערוכה ולא מתכללת את האירוע, לא בהיבט הדאגה ליישובים בזמן הלחימה וגם לא צופה פני עתיד.

הישיבה האחרונה שקיימתי בנושא בחודש יולי 2024 יחד עם ועדת חוץ וביטחון בהשתתפות מי שהיה אז פרויקטור הצפון, האלוף במילואים אלעזר צ'ייני, הציג את משימתו הראשונה: הכנת תקציב לשנת 2025 ושילוב תקציב עבור הצפון, תקציב צבוע ייחודי. מאז הפרויקטור התחלף, מונה שר, ואני מאחל לך הצלחה, הצלחתך היא הצלחתנו. שוב מברך אותך, השר אלקין, מאחל לכולנו, בעיקר לתושבי הצפון, הצלחה בתפקיד.

בינתיים, בחודש מרץ הקרוב, ממש עוד שבוע, תושבי קו העימות אמורים לחזור בסוף השבוע הקרוב לבתיהם במקומות שלא הוכשרו מספיק, ללא בתי ספר, ללא גני ילדים, חלק מהבתים הרוסים, מבני הציבור. אני אכניס תמיד מה שאני מכניס תמיד: מדינת ישראל לא ערוכה, וזו הזדמנות בשיקום הצפון גם לתת איזושהי חשיבה על נושא רעידות האדמה. במידה וחס וחלילה תהיה רעידת אדמה בגבול הצפון, על פי הערכה של פיקוד העורף, בתי ספר יקרסו, אפילו מבנה אחד ברמב"ם יקרוס, בית החולים פוריה ועוד כהנה וכהנה, וינזקו בתי ספר. אדוני היושב ראש, ההערכה היא 9,000 הרוגים. ומדינת ישראל לא ערוכה ואנחנו זועקים בנושא הזה, שתרשה לי להכניס גם במיגון הצפון את ההתייחסות גם לרעידות האדמה. תודה רבה.

לפני השר אני נותן למשפחות החטופים. בבקשה, מכבית מאייר.

שלום לכולם, אשמח לקשב של כולם. שמי מכבית, אני דודה של גלי וזיווי ברמן. חזיתי מקודם בטקס שבו הסרת את התמונות, איך שנגדיר את זה. אני הייתי מציעה את התמונות של כפיר ואריאל ושל כל מי שנרצח שם להשאיר לדיראון עולם, לא להסיר אותן. כל מי שחזר כבר לחוף מבטחים, בהחלט אפשר להסיר אותו ולהחזיר ולהסדיר נשימה, ומי שלא, בוודאי שני תינוקות שנרצחו באכזריות, צריכים להישאר לדיראון עולם תלויים עד שאחרון החטופים מגיע.

גלי וזיווי, אחים תאומים, מזמינה כל אחד מכם לבקר דקה בראש של אחותי טליה, אימא שלהם. תאומים שהיו ברחם החם והיום הם בגיהנום. אני מסתובבת כל הזמן עם הרשימה הזאת, הרשימה האיומה הזאת, אבל יש בה גם נקודות אור, אני מסמנת וי – אנשים שחזרו לחוף מבטחים, שחזרו לשיקום, לריפוי. לב שבור – אנשים שחזרו בארונות. גלי וזיו, אין להם סימן עדיין, הם רק מספר: 81, 82.

אני שואלת עד מתי, מתי אני אוכל לעשות לב, וי, משהו? מתי אימא ואבא שלהם יוכלו לחבק אותם? ואני מביאה את אימא ואבא שלהם איתי תמיד, לכל מקום, כי טליה אחותי לא יכולה לדבר בציבור, ודורון, גם אם הוא היה רוצה לדבר, הוא לא יכול לדבר. אני פשוט מביאה איתי אותם, שתכירו. זאת טליה וזה דורון. דורון כנראה לא בטוח יספיק לראות את הבנים שלו. וקשה לנו לחשוף את דורון, קשה לנו להראות אותו כפי שאתם רואים אותו. הוא לא היה נראה ככה בחגי תשרי כשהם נחטפו. הוא אכל, הוא חייך, הוא אפילו השמיע כמה מילים. והיום הוא מוזן כי מחזיקים אותו בחיים כדי שהוא יספיק לראות את הבנים שלו. אם זה לא הומניטרי, מה הומניטרי?

היום גלי וזיוי מוגדרים צעירים חטופים שלב ב', זאת ההגדרה. הם מספר ויש להם הגדרה, כאילו אין להם חיים קודם, כאילו לא מגיעים להם חיים עוד בעתיד. ואם לא תהיה המשכיות של הפעימה הזאת עכשיו, בלי קטגוריות, פעימה אחת, כולם הומניטריים, כולם מעונים, כולם סובלים, על כולם נשקפת סכנה ממשית בכל רגע שאני מדברת איתכם כאן. ואם הם לא יחזרו, מקבלי ההחלטות, צוות המשא ומתן, לא משנה לי מי מהם נמצא עכשיו במגעים, הגורל של גלי וזיו וכל מי שנותר מאחור יהיה על מצפונם ומצפונכם לדיראון עולם.

קודם כול צריך מצפון.

אני מבקשת להחזיר את התמונות של מי שנרצח, כי זאת נורת האזהרה שצריכה להיות, לא להסיר אותן. תודה רבה.

תודה. אני מתייחס גם לנושא תמונות הנרצחים. תמונות הנרצחים צריכים להיות פה בנפרד מתמונות החטופים והן צריכות צריכים להיות תלויות פה, אני מסכים איתך לחלוטין. כדי שנבין מה המחיר של מי שנשאר שם ולא חוזר.

בדיוק.

לוי בן ברוך, דוד של עידן אלכסנדר.

שלום, חברי כנסת. אני דוד של עידן, עידן הוא אזרח אמריקאי שהחליט לעלות לארץ ישראל, לעזוב את חייו הנוחים, להתגייס לשירות משמעותי, להגן על המדינה, והוא נחטף ב-7 באוקטובר בבוקר שמחת תורה מגבול עזה. השבוע היה אחד הקשים והמורכבים שחווינו. לצד השמחה בשובם של האחים, הידיעה הנוראה בדבר הירצחם של עודד, כפיר, אריאל ושירי פשוט ריסקה אותנו. אי אפשר להתרגל לכאב הזה, אנחנו לא מפסיקים לבכות ויש עוד המון כאב שאנחנו לא רואים.

63 חטופים שאין להם שום מושג מה קורה כאן, הם לא יודעים מי שרד, מי לא, הם לא יודעים מי נלחם עבורם, הם לא יודעים מי מתנגד בתוקף להשיב אותם. אבל אנחנו יודעים בדיוק מה קורה שם ברגעים אלו ממש, אילו עינויים הם עוברים. אלה כבר לא דמיונות, זו ידיעה. עינויים פיזיים ונפשיים, קורעים להם את הנפש. תסתכלו על עידן, זה עידן בסרטון שפורסם. כמה קילוגרמים הוא עוד יכול להוריד? כמה סבל הוא עוד יעבור? כמה תקווה נשארה לו?

ואני בא היום לכנסת ישראל עם תחושה מאוד קשה שמה שרחוק מהעין רחוק מהלב. אנחנו בשבת הקרובה נקרא בפרשת תרומה על ציווי בניית המשכן והכלים וביניהם מנורת הזהב, זו שאנחנו יכולים לראות כאן על הקיר: "ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תעשה המנורה". ב-7 באוקטובר אויבינו ביקשו להשמיד, להרוג ולאבד את עם ישראל והמדינה לא הייתה שם, איש הישר בעיניו יעשה. אותה מדינה שבמרכז הסמל שלה עומדת מנורת שבעת הקנים במלוא תפארתה, שנמצאת כאן מחוץ למשכן כנסת ישראל, זו שנלקחה מאיתנו בעת חורבן הבית השני ובאופן סמלי עם הקמת המדינה נמצאת בסמל והושבה למקומה. אך המדינה פשוט לא הייתה והיו אלה אזרחים וחיילים גיבורים שהגנו על גבולות המדינה בגופם בחלל הגדול שהותירה המדינה.

המנורה עדיין לא שבה והיא לא תשוב עד שלא ישובו כל החטופים, החיים והחללים כאחד, לאדמת ישראל, הביתה. המנורה הזאת היא אנחנו, זה עם ישראל. כתוב שהמנורה צריכה להיות מקשה אחת, וככה עם ישראל, עם אחד בלב אחד, ככה הוא צריך להיות. ואנחנו לא נהיה כאלה עד שכל החטופים יחזרו. לא תהיה תקומה, לא יהיה בית, אי אפשר לבנות את הבית על גב חטופים שמחליטים להפקיר אותם באדמה הרעה של עזה.

"חיים ומוות ביד הלשון". ולכם, נבחרי הציבור וכל בעלי ההשפעה שיש פה, יש לכם את הכוח להשפיע ולעשות ולהציל חיים. תחשבו בבקשה היטב אחרי הוועדה הזאת היום, יום שני, עם מי אתם מדברים, איך אתם משפיעים, מה אתם מצהירים, באילו מילים אתם בוחרים כדי לקדם את המשך העסקה והשלמתה. יש לכם אחריות אישית לוודא שהמתווה הזה יושלם עד סופו. לא יעלה על הדעת שמישהו יחשוב שעידן שלי, שכל החטופים עד האחרון לא יוצאים במתווה הנוכחי.

העובדה שאין עכשיו משא ומתן על המשך עסקה ושעשו עצירה של שחרורים וקריאות כאלה של חזרה ללחימה וכן הלאה מדאיגות מאוד. יש קולות קיצוניים שמצד אחד מברכים על כל חטוף שיוצא ומצד שני אומרים שהם מוכנים להפקיר את אלה שעדיין לא יצאו. אני מבקש, אל תתנו לזה יד, לא בשתיקה או במעשה לסיכוי של עסקה. צו השעה היום הוא שחטופים ימשיכו לשוב הביתה עוד השבוע מהאדמה הרעה שהם נמצאים תחתיה. אסור לעצור, תמשיכו בבקשה את העסקה, תזרזו אותה עד החטוף האחרון. תודה רבה.

תודה רבה. פרופ' חגי לוין.

בהמשך לדברים של לוי ומכבית, אנחנו עם אחד וכל העם הוא חטוף. כל עוד יש חטוף אחד, אנחנו אומה חטופה. הדבר הזה אומר שלא ייתכן שיקום מלא, לא בצפון ולא בדרום ולא בישראל כולה בלי שנָחזיר את כל החטופים הביתה, את החיים לשיקום שלהם ושל המשפחות שלהם, ואת החללים לקבורה ולשיקום של משפחתם, שגם הם לא יכולים להשתקם. הילדים לא יכולים להמשיך בחייהם, ההורים לא יכולים להמשיך בחייהם בלי שהם חוזרים.

יש אנשים פגיעים במיוחד, אנחנו רואים בקרב המשפחות, יש כאלה שלא שורדים את הימים האלה, יש חטופים שלא שורדים את הימים האלה, יש אנשים בחברה הישראלית שלא שורדים. במקביל, גם מקרב העקורים בצפון והדרום יש כאלה שלא שורדים את העקירה. ולכן, לא עלינו המלאכה לגמור, אנחנו גם לא בני חורין ליבטל ממנה. קודם כול צריך להחזיר את כל החטופים, ובמקביל צריך לדאוג למי שצריך לדאוג עם תוכנית שיקום מלאה לכל ישראל.

יום שישי הקרוב, היום ה-511, זה בגימטרייה תקווה. איזו תקווה, השר אלקין, יש עכשיו למשפחות כשכלל לא ידוע מה קורה עם ההמשך? כשאנחנו השבוע בשבוע כל כך גורלי, שכולנו מפחדים שזרם החיים הדקיק שקיבלנו בשבועות האחרונים עם חזרתם הכל כך משמחת של אנשים שניצלו וכולנו יחד איתם, מה יקרה קדימה? אין דבר יותר חשוב, אין דבר יותר דחוף מאשר לדאוג להמשיך ולהחזיר את כולם.

ראינו את מצבם של החטופים החוזרים. יש חטופים אחרים שבסכנת מוות ברגעים אלה ממש, קיבלנו עדויות ישירות. חשפה משפחתו של איתן הורן שהוא סובל מזיהומים קשים. ללא טיפול אנטיביוטי, ללא טיפול מתאים בפצעים שלו, הוא עלול לסבול מזיהום פולשני שעלול להרוג אותו, וזאת רק דוגמה אחת. כל אחד מהחטופים הוא הומניטרי, כולם בסכנת מוות.

ראינו את מצבם של הישאם ואברה ואנחנו לא באמת יודעים מה מסתתר אצלם בפנים. שמענו את דבריו של אביו של הישאם. צריך לזכור, איש איננו אי והפעמונים שמצלצלים כשאנחנו רואים אנשים במצב כזה, הם מצלצלים לכולנו. יש חוסן בלתי רגיל לחברה האנושית ולחטופים הגיבורים שחזרו ולמשפחות שלהם ולמשפחות של אלה שלא חזרו. ואלה שאומרים כמו ניצה וגלעד, ההורים של טל, שכבר ביום שבת, ביום שהוא חזר, הגיעו לכיכר ודיברו כדי להמשיך את המאבק, זה מאבק של כולנו. אנחנו צריכים עכשיו להשלים את המלאכה ולהחזיר את כולם.

ואני חייב להגיד שוב לך, השר אלקין, בשחמט עדיף תוכנית גרועה מאשר היעדר תוכנית בכלל. מה התוכנית? איך אנחנו מביאים את כולם? עכשיו אפשר לעשות את זה, ממש בזמן קרוב. כמו שאומרת יעל אדר, אימו של תמיר אדר זכרו לברכה, חטוף, צריך דדליין, עד יום הזיכרון היא אומרת, ועדיף כמובן הרבה לפני, כל משפחה בישראל וכל ישראל צריכה להיות אחרי משבר החטופים שלא מאפשר לנו לשקם. תודה.

תודה רבה. לפני שנעבור לנושא הדיון, אני חושב שכל עם ישראל שעוצר את נשימתו מדי שבוע לחזרת החטופים מתפלל ורוצה לראות את כולם עכשיו. מילות השיר של חווה אלברשטיין אני חושב תופסות יותר מהכול, שכולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו ילך מאיתנו משהו אצלנו ימות איתו. וככה צריך להתייחס לזה ואני בטוח שהמסר הזה עובר. תודה רבה.

השר אלקין, לפני שתפתח, אחרי זה גם נשמע נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, אני ביקשתי לקיים את אחת הישיבות הראשונות על תקציב המנהלת לשיקום הצפון וההיערכות לשיבה הביתה. ישנה החלטה שהתקבלה בממשלה שמחזירים את כולם ב-1 במרץ, שוחחתי איתך על זה גם. אני עשיתי סיור בשבוע שעבר של הוועדה במנרה ובמטולה ואנחנו ראינו שני דברים מרכזיים. האחד פחות נוגע אולי אליך ולענייני תפקידך בממשלה והוא הקרבה הבלתי נתפסת של הכפרים לגבול והעובדה שברור לחלוטין שברגע שצה"ל נסוג חזרה לאותן חמש נקודות נראה את חיילי החיזבאללה מגיעים בלבוש אזרחי בדיוק לאותן הנקודות שהם היו.

רואים. לא נראה, רואים.

לא, אני אומר, זה מה שראינו בשבוע שעבר. יום-יומיים אחרי הסיור צה"ל אכן נסוג ומייד אחר כך הגיעו הטנדרים של חיזבאללה עם דגלים, והם אלה שהגיעו עם הדגלים, יש את החיילים שנכנסים בלבוש אזרחי ואת הנשק שיכנס לאותם בתים. עם כל הכבוד לכל האמצעים הטכנולוגיים והמודיעיניים של צה"ל, גם כשנכנסנו לתוך דרום לבנון במלחמה הזאת צה"ל גילה היקפים שהוא לא דמיין אפילו של מנהרות ושל נשק על הגבול. כשאומרים לתושבים תחזרו, צריך גם לדאוג שיהיה להם מבחינה ביטחונית לאן לחזור, כי 7 באוקטובר צרוב בתודעה הישראלית, ובלי אזור חיץ, אני אומר את זה שוב ושוב, מבחינת תפיסה ביטחונית, בלי אזור חיץ בתוך שטח לבנון שירחיק גם את ירי הנ"ט וגם את היכולת להשתלט על יישובים, קשה לי לראות את חבל הארץ הזה חוזר לפרוח כפי שהוא פרח.

אבל כשאני עובר גם לעניין השיקום הפיזי, אפשר להגיד ולחפש אשמים, אבל ישנן רשויות שאי אפשר להחזיר פיזית את התושבים לשם. אי אפשר להחזיר תושבים למטולה כשבית הספר הרוס, אי אפשר להחזיר תושבים למנרה כשעדיין יש שם בתים שרופים שנמצאים על הגבול ברמה שמי שנכנס לשם ורואה את השריפה ואת מה שחוללו טילי הנ"ט, וזה לא שוקם עדיין.

גם אי אפשר להשוות בין יישוב ליישוב. אם כפר רג'ר מקבל את אותו סיוע שמקבלת מטולה שספגה אני חושב הכי הרבה טילים במלחמה, לא ראינו שם כמעט בית אחד שלא נפגע, שלא נשרף, שלא נהרס, ועוד לא דיברנו על שיקום התשתיות היישוביות. אני יודע שאתה עושה לילות כימים כדי באמת לנסות ולהניע את התקציבים האלה לתוך השטח, אבל צריך גם להכיר בזה שיש רשויות שלא יכולות עדיין לקלוט את התושבים באמצע השנה. ואני חושב שאם ראש רשות מבקש ארבעה חודשים כדי לעשות את זה בקיץ וכדי להכין את הרשות לקליטת התושבים, לפחות ברמה הפיזית, כי ברמה הביטחונית אני חושב שישנה בעיה, כפי שציינתי, אבל לפחות ברמה הפיזית. אני אשמח, בתוך הצגת התקציב, אם תוכל להתייחס גם לדיפרנציאציה הזו, שישנם מקומות שלא ערוכים עדיין לקלוט תושבים. בבקשה, השר.

אם אפשר רק לבקש שהוא קודם יתייחס, השר, לנושא החטופים.

הוא התייחס לעניין הדיון וככל שהוא ירצה גם רשות הדיבור היא שלו.

תודה רבה. אני לא ארחיב כי באמת הדיון הוא בנושא אחר, אני רק אגיד, פרופ' לוין, שדעתי ידועה. אני הייתי בין אלה שהצביעו בעד בהחלטת הממשלה האחרונה ובקבינט על העסקה. אגב, בלב קרוע, אני אגיד את האמת, כי אני לא משלה את עצמי. היה ברור לי שההצבעה שלי בעד תציל חיים וגם תגזור גזר דין מוות על חיים של ישראלים אחרים. זאת המשמעות, לצערי. ועדיין חשבתי שבאיזון, דווקא בגלל הסולידריות של העם שעליה דיברת, כל מדינת ישראל צריכה לקחת חלק ואי אפשר להפיל את האחריות רק על המשפחות שהמדינה לא הצליחה להגן עליהן ב-7 באוקטובר.

ולכן הצבעתי במודע על החלטה מאוד, מאוד לא פשוטה שהיא נותנת חיים לאנשים, אזרחים שלנו, מצד אחד, ותגזור חיים בוודאות מאזרחים אחרים. זאת עמדתי, שם הייתי, אולי אחת ההחלטות הקשות בחיי הפוליטיים. ואני אמשיך להיות שם ולקבל החלטות קשות לפי המציאות, זה חלק מתפקידנו ואחריותנו. כולל גם הכישלון, ואני לוקח אותו על עצמי. אמנם אני חבר יחסית טרי בממשלה והקבינט, אבל אין לי ספק שבתור חבר ממשלה וחבר קבינט, העובדה שיש עדיין כמה עשרות אזרחים ישראלים חיים חטופים בעזה ויש חללים חטופים בעזה, זה כישלון שלנו שלא הצלחנו להביא את כולם הביתה.

ברשותכם, חבריי ראשי הוועדה, אני אנסה לעשות סקירה מהירה, לתת לכם תמונה כוללת איפה אנחנו נמצאים, וגם ביקשת התמקדות בנושא התקציבי, איפה אנחנו עומדים תקציבית, ואז בסיכום דבריי אני אתייחס לכמה נקודות מרכזיות שסימנתם כאן, כל אחד מכם בפתיחתו. מה שלא יבוא לידי ביטוי בתוך המצגת, אני אתייחס אליו במהלך.

רק אמרתי, אני לא אוהב מצגות כל כך, ככל שתנסה להצטמצם, כי אני יודע שאתה אמור ב-10:30 לעבור לוועדה אחרת ואני רוצה גם שיהיה פה איזשהו דיון וחברי הכנסת בוודאי ירצו לשאול שאלות, שנאפשר להם.

בוא ננסה לעשות את זה מהר, אבל אני חושב - - -

חשוב, אדוני היושב ראש, רק להוסיף דברים, סליחה שאני מתפרץ. יש גם חברי כנסת שמבחינתם אין שום דילמה, צריך להחזיר את החטופים עכשיו. כשאתה נלחם, כשאתה הולך אחורה לחלץ פצוע, אתה מסכן את חייך. סיכון החיים הוא לא בתוך המשוואה, ברור לכולם. צריכים להביא את כל החטופים עכשיו. יש הרבה מאוד חברי כנסת, גם מהימין, ואני שמח על כך.

תודה. בבקשה.

(מוקרנת מצגת)

תודה רבה. על השקפים הראשונים אני ארוץ ממש מהר. קודם כול, כמה דברים של רקע כדי לעשות סדר ואז נתמקד בדברים המרכזיים הרלוונטיים לעכשיו. כולכם מכירים, במהלך המלחמה התקבלה החלטה לפנות אוכלוסייה מ-0 עד 3.5 ק"מ מגבול לבנון, ההחלטה איפשרה לצה"ל ולגורמי ביטחון לפנות עד 5 ק"מ, בסוף הפינוי בפועל הופעל עד 3.5 ק"מ. כאשר כאן אנחנו בוועדה כל הזמן נדבר, וזה שונה מאוד מהדרום, על שתי קבוצות אוכלוסייה: מצד אחד, אלה שפונו, הרשויות המפונות, ומצד שני, יישובי קו העימות וגם רמת הגולן וקצרין, כמו יישובי קו העימות למרות שמוגדרים משפטית אחרת, שלמעשה ספגו את - - -

ספגו את הפגיעה הקשה והישירה.

ספגו את הפגיעה הקשה במהלך המלחמה הזאת. ויש גם את הרובד השלישי, יישובי צפון אחרים שהם לא בתוך קו העימות, חלקם גם מיוצגים כאן בוועדה, שגם הם שילמו מחיר מאוד לא פשוט של המלחמה הזאת. פה יש את המדרג הזה, אני גם אתייחס אליו במהלך הדברים.

קודם כול, תחום אחריות ישיר שלי הוא יישובי קו העימות ולכן בזה אני אתרכז מטבע הדברים יותר, אתם רואים את הגיוון. אגב, שימו לב, בהשוואה לחבל תקומה או מה שפעם קראנו לו עוטף עזה, המספרים פה גדולים הרבה יותר, זה בערך פי שש כמעט ממה שיש שם.

נזקי מלחמה, לא אחזור על כולם, אבל ברור שהנזקים הם כבדים מאוד, כי המלחמה התארכה, ולכן גם כמות הפגיעות הישירות, גם נזק עקיף, אני כבר לא מדבר על נזק כלכלי ונזק נפשי למפונים ולאלה שנשארו תחת אש. נזקים מאוד, מאוד משמעותיים. ההחלטה על הפינוי, כבר הזכרתי אותה, אפשר לדלג עליה הלאה.

מה ההחלטות שהתקבלו בממשלה במהלך התקופה הזאת ואיך זה מכנס אותנו לנושא המרכזי של הדיון? קודם כול, במאי 2024 התקבלה החלטה ראשונה של הממשלה שמטפלת בנושא של הצפון חוץ מהחלטה על הפינוי עצמו, וההחלטה הזאת הקצתה מיליארד שקל בעיקר לטיפול באוכלוסייה המפונה, זה היה הנושא המרכזי שלה, פחות הסתכלה קדימה על השיקום. וגם החליטה על הקמה של מסגרת ארגונית שתלווה את הסיפור הזה של ההיערכות לשיקום הצפון, אבל עשתה את זה במתכונת שונה ממנהלת תקומה. כדאי לדעת את זה, זה מטה יישום, זו לא מנהלת, והוא קטן מאוד, פחות מ-10 אנשים, ויש לזה השלכות, עוד נדבר על זה בטח בהמשך.

לדעתי לפעמים ההשלכות האלה חיוביות, כשזה קטן.

תלוי. אם זו לא מסגרת עם חשב שיכולה לבצע, ההשלכות הן ברורות.

כן, בסדר, אבל - - -

זו מסגרת שיכולה לתכלל, יכולה לעקוב, אבל לא יכולה להיות מסגרת ביצועית, בשונה ממה שקורה בדרום, וזה נושא שנצטרך לתת עליו את הדעת. החלטת ממשלה שהיא משמעותית מאוד מבחינתי היא החלטת ממשלה, למעשה האחרונה בנושא הזה שהתקבלה לפני שהצטרפתי לממשלה, התקבלה בלילה של התקציב, החלטת ממשלה 2330, שהיא החליטה על הקצאה של הסכום לטובת שיקום ופיתוח הצפון.

לצערי, לקראת התקציב היה ניסיון להביא החלטת ממשלה מפורטת על הסיוע לצפון במהלך שיקום ופיתוח, החלטת ממשלה רב שנתית. זה לא צלח, גם בגלל פערים תקציביים וגם בגלל אי תיאום מול משרדי ממשלה. ולמעשה, הממשלה החליטה על קופסה, היא שמה בקופסה נעולה 15 מיליארד שקל והחליטה שזאת תהיה תוכנית לחמש שנים. זה סכום, מצד אחד, גבוה מאוד לטובת הצפון, מצד שני, ברור, אני מפנה את תשומת ליבכם, הרבה פחות מהדרום פר נפש. אם תסתכלו על האוכלוסייה, אתם רואים את הפרופורציה.

הוא גם לא ניתן כתקציב שאתה יכול להתחייב עליו אפילו חמש שנים קדימה, נכון? אתה כל שנה מקבל.

לא, אני תכף אסביר. לא, אני יכול להתחייב קדימה, אבל תכף אסביר באיזו מסגרת. כתורה שבעל פה, זה אני כרגע מתאר לכם מה הירושה שקיבלתי כי בערך שבוע אחרי זה הצטרפתי לממשלה. כמסורת שבעל פה קיבלתי סוג של הבנה בעל פה שלא באה לידי ביטוי בהחלטת ממשלה אבל על סמך ההבנה הזאת כל המערכת התכווננה והיא מוכרת גם לראשי רשויות גם מהצד הזה של הקו, גם מהצד האחר של הקו, שהתקציב הזה יתחלק 80%-20%. 80% לטובת אזור קו העימות, כולל גם רמת הגולן וקצרין, ו-20% לרשויות בצפון שמעבר לקו העימות, לאזורים שנפגעו מהמלחמה.

נקבעה גם מסגרת תקציבית לשנה הזאת, לשנת 2025, מתוך 15 מיליארד, של 3 מיליארד שקל במזומן ועוד מיליארד שקל בהרשאה. אני כרגע באיזשהו תהליך מול אגף תקציבים בניסיון להגדיל לפחות את החלק ההרשאתי. זה בדיוק מה שהערת, עודד, לגבי היכולת להתחייב קדימה על פרויקטים רב שנתיים. מקווה שאני אצליח.

להגדיל, אתה מתכוון עד ל-15, או להגדיל בעוד?

אני לא מאמין, אני אגיד לך מה אני כן יכול לעשות, מה אני לא יכול לעשות. אני אוכל להעביר החלטת ממשלה, ועוד נדבר על זה בהמשך, רב שנתית, לחמש שנים, שהיא למעשה תקבע מה יעד השימוש בכסף, בדומה למה שנעשה בדרום. אני לא אוכל לקבל את ההרשאה כדי להתחייב בפועל באמצעות משרדי הממשלה השונים מעבר למסגרת שאגף תקציבים יקצה לי. ברור שהקצאה לא צריכה להיות ליניארית. לצורך העניין, כבר מראש הוקצו 4 מיליארד שקל מתוך 15, זה לא חמישית, אלא יותר. אני רוצה להגדיל את החלק הזה כדי לאפשר לפרויקטים רב שנתיים לרוץ יותר מהר.

אגב, אם יתנו לך, גם תצליח לעמוד במסגרת. כי ככל שלא תוכל להתחייב קדימה, בסוף זה יהיה יקר יותר.

זה נכון.

אם לא תהיה לך הרשאה להתחייב, הכול יקח יותר זמן.

לא, יש לי, אני רוצה יותר גדולה, באופן טבעי, ואני אופטימי לגבי זה. עוד נקודה אחת שצריך להבין אותה, עם כל החשיבות של האמירה על קו העימות, שהיא מעוגנת בהחלטות ממשלה וזה לא מושג חדש במדינת ישראל, המערכת המשפטית ביקשה, לאור תוצאות המלחמה, לתקף אותו מחדש מבחינה ביטחונית והתנתה את היכולת להשתמש בכסף הזה בקו עימות שהוא לא רשויות מפונות בחוות דעת ביטחונית שתתקף את הנושא הזה כמו שאותו דבר קורה גם בעוטף עזה. כי עד אז, עד שאין חוות דעת ביטחונית מתוקפת, צריך להבין, דין נהריה כדין תל אביב מבחינת החוק.

אלקין, אני יכול לשאול אותך בבקשה? כשאני רואה 15 מיליארד שקלים, אני רוצה לשאול אותך האם ה-15 מיליארד שקלים, אדוני היושב ראש, גם תקשיב כי אנחנו מכירים את זה, האם זה כולל כספים שממילא נועדו במשרד התחבורה, במשרד החינוך, או שזה כסף תוספתי לגמרי?

לא. חד משמעית כל הכסף הזה - - -

אתה בדקת את זה?

בוודאי.

מצוין, זה חשוב.

זה מאוד פשוט, כי הכסף עוד לא במשרדים, הוא אצלי כקופסה, תיבה כזאת שיש שני מפתחות רק כשפותחים אותה. אתה יודע, כמו מזוודה גרעינית, יש שני מפתחות, צריך מפתח שלי ומפתח של שר האוצר. ברגע ששני המפתחות בתיבה - - -

אדוני השר, אני מעיר את זה כי הוותיקים עדים לתוכנית לפיתוח הגליל ב-2014 שהיו בה 5 מיליארד, וכשפירקנו אותה, הסתבר ש-4.8 מיליארד היו תוכניות של משרד התחבורה, קיימות, ופשוט מישהו כתב את זה, וככה היה עם הנגב. לכן טוב שבדקת את זה.

התשובה היא חד משמעית, פה זה כסף תוספתי שהוא לא מחויב.

זה חשוב מאוד לשמוע את זה בקולך, שזה כסף תוספתי.

אבל הארת נקודה חשובה, חבר הכנסת כהן. אני נלחם לפעמים מול משרדי ממשלה כשאנחנו דנים על שימוש של הכסף הזה כדי שחס וחלילה לא יהיה ניסיון לצבוע כסף לתוכניות קיימות. אלא אני מתעקש שכל השימוש ב-15 מיליארד, אחת, הוא תוספתי, שתיים, אני גם מנסה לעודד משרדי ממשלה להביא מאצ'ינג מטעמם לדברים חדשים שהם עוד לא עשו קודם.

טוב עשית.

זה בהקשר הזה. אני רק בכוונה התעכבתי על הסיפור של חוות הדעת, הוא מאוד משמעותי. חוות הדעת הזאת הוגשה לממשלה לאחרונה, הוגשה לפני איזשהו זמן, התבררה כלא מספקת, היו הערות של הייעוץ המשפטי לממשלה, הוגשה עכשיו מחדש, גם סביב זה יש עמדות שונות בייעוץ המשפטי לממשלה. אני מאוד מקווה שהיא תתוקף סופית ואז זה יאפשר לנו לעבוד באופן מלא עם ההגדרה של קו העימות שכרגע היא סוג של על תנאי ובכוכבית.

מה לוחות הזמנים בעניין הזה? כי זה קריטי, זה נתון מאוד קריטי לעניין.

בוודאי. אמרתי, חוות הדעת הוגשה לאחר תיקונים על ידי צה"ל, שהוא התבקש לעשות על ידי המערכת המשפטית. אם אתה רוצה - - -

דברים שאתה יכול לפרט פה או שאלה דברים - - -

אני לא אכנס לפרטים, אני רק אגיד שכרגע, האינדיקציות שאני מקבל מהייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, שבדרך כלל הוא מתעסק בנושאים האלה, שהם רואים אותה חיובית. הייעוץ המשפטי של משרד האוצר, יש לו הערות, ואני מניח שזה יבוא להכרעה אצל היועצת המשפטית לממשלה ואנשיה. אבל אין לי ספק שתהיה חוות דעת, מקסימום יבקשו עוד השלמות שיתוקפו. אבל אתה צודק, זה זמן, ולכן אני מאוד לחצתי על הדבר הזה. אגב, עד שנכנסתי לאירוע חיכו לחוות הדעת הזאת הרבה זמן כי ביקשו אותה כבר מלפני כמה חודשים טובים ומכל מיני סיבות זה התעכב. אני לחצתי אישית, דיברתי על זה לא פעם בפגישות גם עם הרמטכ"ל, גם עם שר הביטחון ועם חילופי גברי במשרד הביטחון זה קרה.

עכשיו החלטות ממשלה שהתקבלו כבר בתקופתי ואנחנו נסקור אותן ואז תראו מה קרה שם. אני רק אגיד איזשהו עיקרון אחד, מייד כשנכנסתי לתפקיד, כשהבנתי שבשונה מהדרום אין תוכנית סדורה עם כסף מיועד, חמש שנתית, ושבמקביל נחתם הסכם הפסקת האש שהיה ברור לי שיביא אותנו לתחילת תהליך של חזרת התושבים בתאריך כזה או אחר, קרוב, קיבלתי החלטה ניהולית, יחד אגב עם ראשי רשויות, עם פורום ראשי הרשויות של קו העימות שאיתם נפגשתי והתייעצתי, לא לעבוד בשיטה של עד שאין החלטה גדולה של חמש שנים שמתואמת עם כל משרדי הממשלה שום דבר לא קורה, אלא כל דבר שמוכן, להביא אותו לאישור ממשלה ונוסע, להוציא אותו לפועל.

כי כסף ממשלתי, עד שהממשלה מחליטה, עד שהוא אחר כך יוצא לשטח, הייתם פה, אתה היית שר בכמה משרדי ממשלה, יש פה עוד כמה חברים שהיו שרים, ולכן זה תמיד תהליך שלוקח זמן. ולכן חשבתי שזמן הוא מרכיב קריטי, ובטח ובטח כל מה שקשור להיערכות לחזרה של התושבים המפונים, אי אפשר לחכות להחלטה הגדולה כי הם צריכים לחזור. ולכן תכף תראו שיש שורה של החלטות ממשלה שהייתה לפי העיקרון מה שמוכן, נעשה.

הראשונה היא החלטת ממשלה לא גדולה שהייתה בנהריה, הייתה ישיבה סמלית של הממשלה בנהריה בדיוק עם החתימה על הסכם הפסקת האש. בהחלטה הזאת העיר נהריה קיבלה גם סיוע ייעודי לפיתוח פרויקטים שונים כמו מעגנה ממשרד הפנים. משרד הפנים קיבל תקציב לסיוע לרשויות הצפון, אלה שלא פונו, גם אלה שבתוך קו העימות, וגם אלה שמחוץ לקו העימות.

מה זו מעגנה? סליחה.

מרינה בעברית.

מהמילה עוגן, לא הבנתי.

ככה זה, זה המינוח.

אני לא מתביישת לשאול.

לא, זה בסדר.

גם הממשלה החליטה, ואגב, זה טרם בוצע ואני מקווה שיבוצע כמה שיותר מהר, החלטה מאוד, מאוד חשובה, לתקן את חוק הטבות המס כדי שמגבלת האוכלוסייה לא תגביל את נהריה, כי כרגע לנהריה לא כדאי להתרחב. היא מתקרבת לגבול העליון של גודל היישוב שמזכה בהטבת המס, אם היא תחצה אותו, כל התושבים יאבדו את הטבת המס וזה כמובן יעכב את התפתחות העיר שמתפתחת מאוד יפה, גם לפני המלחמה וגם עכשיו אחרי המלחמה יש ביקוש מטורף לדירות בנהריה, שאותי זה מאוד משמח, אבל חובתנו לאפשר לה להתפתח.

איפה זה עומד, הסיפור של הפטור ממס?

זו חקיקה.

זה תלוי בתקציב 2025?

לא, זו חקיקה שהממשלה צריכה להביא, יש גם יוזמות חקיקה פרטיות, אבל אני מניח שיחכו פה לחקיקה ממשלתית.

לא הגיעה עדיין.

וזה בתוך ה-180 האלה?

לא, זו חקיקה נפרדת.

היא לא פורסמה בתזכירים.

לא, עוד אין תזכיר חוק, מדובר על הצעת חוק שאין לה עלות תקציבית כרגע כי הטבת מס קיימת וגם תהיה קיימת בשנים הקרובות. אבל אם היא לא תתוקן, פשוט ראש עיריית נהריה לא יאשר תוכניות חדשות, העיר תיעצר. זאת נקודה שחשוב להזכיר אותה.

החלטת הממשלה הבאה התקבלה ב-15 בדצמבר. אתם בכלל תראו פה שבערך כל שבוע-שבועיים יש החלטת ממשלה בנושא של הצפון, זה הקצב שבו אנחנו פועלים. זאת החלטת ממשלה שלמעשה היא הקצתה תקציב לרשויות מקומיות להיערכות פיזית לחזרת התושבים, לטיפול במוסדות ציבור, מבני חינוך, ובתשתיות ציבוריות. מדובר על הקצאה של 200 מיליון שקל.

כשנכנסתי לתפקיד ראיתי שאחוזי המימוש של החלטת הממשלה על מיליארד רחוקים מלהיות גבוהים, בין השאר אגב מהסיבה שכבר ציינתי אותה, שמטה יישום הוא מטה קטן, אין לו שליטה בפועל על התקציבים, מי שהיה צריך למשוך את הכסף מאגף תקציבים היו משרדי ממשלה, זה נעשה באיחור, וגם חלק מהיעדים אני עד היום מנסה להבין איך הם היו קשורים לצפון. אני מצאתי כל מיני יעדים מעניינים במיליארד הזה, למשל טיפול בסייבר בחקלאות. אדוני היה שר החקלאות ומבין בעצמו מה הקשר, לא ארחיב.

אגב, היה תקציב כזה במשרד החקלאות שפוצץ בממשלה הזאת.

יכול להיות, הנה, חזר, היה אמור לחזור הקיצוץ.

מצאו את הדרך להחזיר אותו.

ולכן, מה שאני עשיתי פה, אני סימנתי סעיפים שאפשר עוד לממש אותם ושהם באמת קשורים לצפון ושם נתנו גז ולחץ על אגף תקציבים לממש, ובמקביל קיבלתי החלטה שאנחנו במקום להחזיר כסף לאוצר מייד מגלחים 200 מיליון לטובת סיוע ישיר לרשויות מקומיות כאשר התוכנית הזאת גם מופעלת, וזה חשוב להבין, כי על זה יש הרבה שאלות, היא מופעלת לפי בחירת הרשות המקומית. רשות מקומית שרוצה, היא יכולה לבקש את הכסף אליה ולהפעיל בעצמה, רשות מקומית שמכל מיני סיבות מתקשה - - -

זה הכסף שמעל מה שנותן מס רכוש למשל.

זה מעל מס רכוש.

זאת אומרת, יש לו שיפוץ מבנים, הוא יכול מעל מס רכוש לקחת.

לקחת עוד, אני אסביר למה. למשל יש פערים בוויכוח עם מס רכוש, מה היה, מה לא היה, מה חוק מכסה, מה לא. הכסף הזה נועד לאפשר לרשויות לתת מבנה או תשתיות ברמה יפה ולהתרומם מעל לגובה הזה של ויכוח שיש, תמיד יש עם מס רכוש.

הכסף הזה גם יכול לבצע השלמות.

בדיוק. דבר שני, נזקי עזובה. בית ספר שלא נגרם לו נזק ישיר, לא מטיל ולא מנוכחות צה"ל, אבל היו שם חיילי צה"ל, הציוד הוציאו החוצה, תאר לעצמך איך נראה ציוד כזה אחרי שנה שלמה של גשמים בצפון והכול והכול, מה קורה בקירות של בית ספר כזה. אני כבר לא מדבר על מכל מיני סיבות, רטיבויות שאף אחד לא טיפל ומה זה גרם לפנים של גן או בית ספר. אלה למשל נזקים שהם מטופלים בדיוק מהתקציב הזה.

וכאמור, רשות שמתקשה להפעיל אותו מהר יכלה לבקש ממשרד ממשלתי דרך חברות ממשלתיות לעשות את זה, ורשות שהעדיפה להפעיל בעצמה ביקשה את הכסף לעצמה. זה מתופעל דרך שני משרדי ממשלה, למגזר העירוני דרך משרד הנגב והגליל, ולמגזר הכפרי דרך משרד ההתיישבות והחטיבה להתיישבות.

למה החלוקה לשני משרדים?

אני אסביר. א', כדי לייצר התמחות. למשל, משרד הנגב והגליל מטפל באירוע שהוא הכי מורכב פה בסיפור הזה של החזרה, זו קריית שמונה, מהרבה מאוד סיבות זה אירוע מורכב, אם תרצה, אפשר אחר כך להאריך, ולמעשה הוא מקדיש עכשיו תשומת לב ניהולית מאוד, מאוד גדולה. עיריית קריית שמונה ביקשה ממנו לבצע את כל העבודות האלה ופחות או יותר מנכ"ל הנגב והגליל ואנשי צוותו נמצאים כאן, הם כמעט גרים בקריית שמונה, ולכן זה דרש התמקדות. ויחד עם השר וסרלאוף, אז הוא היה בתפקיד, החלטנו שהוא לוקח את הפרויקט הזה על עצמו ואת כל המגזר, מה שנקרא, העירוני פורמלי, מועצות מקומיות ועיר.

ולעומת זאת, החטיבה להתיישבות יודעת לפעול ויש לה התמחות בפעולה במגזר הכפרי. ולכן יצרנו את החלוקה הזאת. במגזר העירוני הרשויות העדיפו, חוץ ממטולה, להפעיל את הכסף דרך משרדי הממשלה, ובמגזר הכפרי כל הרשויות העדיפו להפעיל בעצמן, חוץ מתיקון מסוים שעשתה מועצה אזורית גליל עליון שבאיזשהו שלב ביקשה מהחטיבה לטפל ישירות בשני בתי ספר והחטיבה מטפלת בהם כי הם התקשו לטפל בהם במקביל לכל המשימות.

כבוד השר, אם אפשר, ברשותך, בהמשך למועצה אזורית גליל עליון.

יש פה שני יושבי ראש.

יש קיבוצים שלא פונו והופקרו.

סליחה, אני אתן לך גם לשאול, אבל תציג את שמך לפרוטוקול.

שמי יורם אבן צור, אני דובר של שמיניית הקיבוצים שלא פונו והופקרו ולא מדברים עליהם, וזהו, זו חלוקה לא צודקת של משאבים. יש סדר גודל של יישובי קו עימות מגליל מערבי עד גליל עליון וגולן שחוו את המלחמה, חוו את העצימות של המלחמה מתחילתה. יש משקעים, יש משברים, אף אחד לא מתייחס אליהם. נוח לדבר וקוסם לדבר על קריית שמונה ועל נהריה, אבל לא מדברים על היישובים האלה ועל האוכלוסייה הזאת.

זה לא זה על חשבון זה, זה פשוט - - -

אני אתייחס גם לזה בהמשך.

לא, לא מתייחסים לזה, לא ראיתי במצגת שמתייחסים.

אני מציע שתקשיב לי עד הסוף, תשמע התייחסות.

תודה.

החלטת ממשלה הבאה שהתקבלה, היא למעשה באה בסוף דצמבר, כשנדרשה החלטת ממשלה על הארכת הפינוי, כי הסתיים מועד הפינוי שהיה קודם בחוות הדעת הביטחונית, ועל הגב של ההחלטה הזאת קיבלנו עוד שורה של החלטות לסיוע בהתארגנות לרשויות ולמערכת לחזרת התושבים. בהחלטה הזאת, קודם כול הפינוי הוארך עד לסוף חודש פברואר, כשבחוות דעת של צה"ל כבר אז סומן התאריך 1 במרץ כתאריך שכנראה יהיה סיום פינוי ביטחוני. צה"ל כתב שזה היעד המתוכנן לסיום הפינוי הביטחוני מבחינתו, אבל שהם חייבים לתקף אותו מחדש במהלך חודש פברואר בחוות דעת ביטחונית נוספת. משם הופיע התאריך הזה של 1 במרץ בפעם הראשונה כעמדת צה"ל.

בנוסף לזה, בהחלטת הממשלה הזאת התקבלו החלטות על הקצאה של כ-150 מיליון שקל למשרד החינוך להיערכות לחזרת התושבים, אני אסביר לאילו מטרות. קודם כול, יכולת להפעיל כיתות מתחת לתקן. הרי ברור שלא כל המשפחות, ותכף אני אדבר על זה, ולא כל הילדים יחזרו במרץ, ולכן היו שתי אפשרויות, או להתעקש על תקן של משרד החינוך, שהמשמעות היא לשבור את המסגרות הרגילות של בתי ספר, של גנים, ולהתחיל לאחד, לייצר תחושה של זמניות.

בינינו, זה לא נכון, ולכן תיקצבנו את משרד החינוך לסוג של הפעלה כפולה, לאפשר להפעיל מערכת שלמה חינוכית במקומות שאליהם חוזרים מבחינה תקציבית, גם אם הכיתות יהיו קטנות, גם גנים, גם בתי ספר, ומצד שני, לאפשר באמצעות התקציבים להמשיך לתקצב ילדים שעוד לא חזרו איפה שהם נמצאים במסגרת הפינוי שלהם.

התקציב הזה גם מאפשר תגבור הסעות, כי הסיטואציה המורכבת שיש גם מגדילה את עלות ההסעות לרשויות באופן טבעי, ותימרוץ מיוחד למורים שיחזרו כבר במרץ ללמד בתוך הערים המפונות, ומרכיבי ביטחון במוסדות חינוך ועוד. החלטה נוספת שהתקבלה - - -

אדוני השר, זה מתוך ה-15 מיליארד?

אני רוצה רגע להתייחס.

כן, כל מה שאני מתאר פה זה מתוך ה-15 מיליארד.

אני רוצה שנייה לעצור אותך בעניין הזה של החינוך כי בעיניי הוא נתיב קריטי גם לחזרת תושבים.

גם בעיניי.

וככל שבתי הספר לא מוכנים ביישוב מסוים, מה קורה? איך מחזירים תושבים?

אני אענה.

ההחלטה הזאת התקבלה בסוף דצמבר 2024, יכול להיות שיש בתי ספר שלא מוכנים עד 1 במרץ.

קודם כול, בוא נפריד בין שני מרכיבים, פיזית ופדגוגית, צוות ההוראה. מבחינה פיזית, ההחלטה התקבלה, כמו שראית, לא בסוף דצמבר, אלא באמצע דצמבר, זה ה-200 מיליון, זו ההחלטה הקודמת שדיברתי עליה. זה התקציב שמאפשר חזרה פיזית, מטפל במבני חינוך. גם בהחלטה היה כתוב שהתיעדוף בהפעלה של 200 מיליון, בדיוק כתפיסתך, הוא קודם כול לטובת מוסדות חינוך, זה הדבר הראשון שצריך להשקיע בו.

התמונה היא כזאת, אם אני מסתכל על כל הצפון, ואני יכול להתייחס אחר כך ייעודית למטולה כי זה באמת יישוב במצב ייחודי בהקשר הזה. מבחינת בתי ספר, אם אני לוקח למשל את קריית שמונה, ויש דו"ח מפורט של משרד נגב גליל, אם תרצו אחר כך הם יכולים להציג אותו כי הם אלה שעוסקים בזה ברמה יום-יומית, כל מוסדות החינוך שסומנו על ידי העירייה ומשרד החינוך ככאלה שצריכים אותם כדי לפתוח שנת לימודים במרץ, כולם יהיו מוכנים עד סוף חודש פברואר, להוציא שני גנים מתוך כמה עשרות גנים בקריית שמונה, שבאחד מהם העירייה ביקשה לשנות את כתב הכמויות, את דרך הטיפול, והמשרד גילה גמישות ואני תמכתי בגמישות הזאת לעכב את זה באיזה שבועיים אבל לאפשר לעירייה את כל מה שהיא ביקשה שיעשה שם.

עד סוף מרץ הכול יהיה?

עד סוף פברואר.

עד סוף פברואר כל מוסדות החינוך למעט שני גנים?

בקריית שמונה, למעט שני גנים, ולמעט חלק מהכיתות בשני בתי ספר שגם שם מראש משרד החינוך והעירייה אמרו, אנחנו לא צריכים את כל בית הספר, אנחנו מבינים שיש פה עוד עבודות משמעותיות שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו לוקחים אגף, מכשירים אותו, זה כרגע מספיק לנו לפי כמות הילדים המתוכננת במרץ.

חשוב לציין שהמצב טוב יותר ממה שהיה ב-7 באוקטובר.

כן, ברוב המקומות, באמצעות התקציבים האלה, המטרה היא להגיע למצב יותר טוב. המוסדות האלה לא היו במצב מעולה.

ברמה הפיזית.

ברמה הפיזית. זו קריית שמונה, אותו דבר גם בשלומי. במועצות אזוריות המצב טיפה יותר מורכב, אבל יותר קל להם, כי יש להם בתי ספר עורפיים. ולכן, יש בתי ספר שיהיו מוכנים, רובם יהיו מוכנים לסוף חודש פברואר, עד 1 במרץ. יש מספר בתי ספר שקיבלו החלטה ניהולית שהם רוצים השקעה יותר גדולה עכשיו והם יאחרו את הדילוג קדימה של בתי ספר עורפיים. הם ימשיכו לפעול חודש-חודשיים בבתי ספר עורפיים וידלגו אותם כשבתי הספר יהיו מוכנים. אבל יותר קל, כי זו החלטה פנימית של הרשות, היא מחזיקה גם בבית ספר עורפי וגם במקביל מטפלת בקדמי.

לגבי גני ילדים, גם חשוב להגיד שכמעט ברוב המוחלט של היישובים גני ילדים יהיו מוכנים, גם גני ילדים. ואגב, פה המדינה לקחה על עצמה אחריות על עוד נושא, לא הזכרתי אותו עד עכשיו, חשוב להזכיר, מעונות. גם מבחינת המבנים, לא משנה בבעלות מי היה המבנה, התייחסנו לזה כמבני חינוך, כמוסד ציבורי, וגם, חשוב לא פחות, מבחינת סבסוד והפעלה. משרד החינוך פרסם קול קורא לרשויות מפונות, מי שרוצה יכול לגשת, הוא יקבל סבסוד להפעלת מעונות למרות שאלה מסגרות פרטיות. תקציב נוסף שהוחלט עליו הוא - - -

לא התייחסת אבל לרשות שבה פיזית זה לא מוכן, כמו מטולה למשל.

היא היחידה כזאת, קודם כול.

יוצאת מהכלל מטולה.

בגלל זה אני שואל על היוצא מן הכלל. החריגו אותו - - - התושבים.

בוודאי. אני אענה. יש עוד כמה יישובים שבהם יש עיכוב בגנים, אבל בגלל מיעוט מאוד קטן של ילדים, הרשות המקומית החליטה שהיא פשוט פותחת גן ביישוב סמוך לשני יישובים עד שכמות הילדים לא תגדל וזה נתן לה יותר זמן לטפל בגנים האלה, יש מספר יישובים כאלה. יש שני יישובים שיש עיכוב של שבועיים בתפקוד הגנים, אלה דוב"ב ואביבים, הם יישובים שרמת ההרס שם הייתה גדולה. משרד החינוך מכין להם יחד עם המועצה פתרון חלופי במבנים ציבוריים אחרים ביישוב לשבועיים-שלושה של החפיפה שתהיה שם, גם לגן וגם למעון. גם כמות הילדים שם במרץ כנראה תהיה קטנה.

לגבי מטולה, אני אתייחס בהמשך לשאלה מהו יישוב חוזר, לא חוזר, כי זה מושג שהוא לא רלוונטי כמו שתכף תראה לפי החלטת הממשלה. אבל לגבי בית הספר של מטולה, בית הספר הראשי של מטולה, זה נכון, הטיפול בו ייקח כמה חודשים ללא ספק, הוא נפגע קשה. חבל אגב שלא התחיל, אני לא רואה סיבה שלא התחיל, כי למעשה - - -

לא, התחיל, היינו שם דווקא, ראינו.

בקטנה, התחיל השבוע.

שבוע שעבר היינו שם, ביום ראשון שעבר, עבדו, היו במהלך עבודה.

נכנס קבלן.

יש שם נזקים מאוד כבדים.

אמרתי.

אני חושב שהוא לדעתי בית הספר היחיד שחטף פגיעות ישירות.

לא, יש. בקריית שמונה יש הרבה מוסדות חינוך, גם גנים, גם בתי ספר.

מעבר לכך, הנזק ששם הוא באמת עצום, גם של מים כתוצאה מזה שהגג קרס, זה לא שפריץ וצבע.

כן. אני אגיד משהו, עודד. קודם כול, היו בתי ספר אחרים שחטפו פגיעה ישירה וכתוצאה מזה גם חטפו נזקים אחרים מהסוג שתיארת, רובם המוחלט יהיו מוכנים בסוף פברואר, למה? כי הרשויות באמצע דצמבר, ברגע שהתקבלה החלטת ממשלה וכתבנו את זה מראש, אמרנו שכל הכסף שיוציאו רשויות מרגע קבלת החלטת הממשלה יוחזר להן, היו רשויות שרצו קדימה. במטולה זה לא קרה, אבל - - -

רק הערה טכנית, יש כאן אנשים שירצו לשאול אותך ויש לך עוד 31 - - -

אני אנסה, אתם שואלים שאלות.

יש ראשי רשויות בזום ששולחים לי.

זה מאוד חשוב לנו שהם ישאלו אותך.

תיכנס להתכנס עד 10:10.

בסדר גמור. אני אנסה. רק לסיים עם הסיפור של מטולה, במטולה יש מבנה אחר של בית ספר שהוא נפגע הרבה פחות. עקרונית, אם הרשות הייתה רוצה, היה אפשר אותו להכשיר עד 1 במרץ, זמנית לייצר אלטרנטיבה לבית הספר שנפגע קשה, כי הוא לא חוזר, הוא בית ספר של חינוך מיוחד שהוא בעיקר לא לתושבי מטולה אלא לתושבים של הסביבה והוא כרגע פועל נדמה לי ברמת הגולן, משרד החינוך רוצה להחזיר אותו רק בתחילת שנת הלימודים הבאה, לא עכשיו. ולכן, היה מבנה אלטרנטיבי שהוא עם פחות פגיעה שהיה ניתן להכשיר אותו, היה אפשר לחשוב על פתרונות אחרים, אבל צריך בשביל זה פרטנר, לצורך העניין. בכל מקרה, מבחינת משרד החינוך, הוא מציע פתרון לילדי מטולה במוסדות שבסביבה, כמות הילדים שם לא גדולה.

להחזיר את התושבים ולהסיע את הילדים חזרה לאיפה שהם למדו.

לא, לא למפונים, אני מדבר על בתי ספר של יסוד המעלה או של גליל עליון שחלקם נמצאים קרוב מאוד למטולה.

בסדר, אבל עוד פעם, להחזיר את התושבים בשביל לשלוח את הילדים לבית ספר אחר?

איפה הם יגורו?

תכף אני אתייחס לאיפה הם יגורו. עכשיו אני רק אסיים עם ההחלטה הזאת. סיוע לרשויות מקומיות מפונות של 100 מיליון שקל להיערכות לחזרה, אלה כבר תקציבי רשות, למשל פינוי מוגבר של זבל, פעולות מיוחדות שצריך לעשות לקראת חזרת התושבים, זה עוד סעיף בהחלטת הממשלה הזאת. אגב, פה ספציפית קיבלנו גם החלטה ניהולית לאפשר לרשויות להשתמש בתקציב הזה לא רק לטובת יישובים מפונים, אפרופו ההערה שהייתה פה, אלא גם לטובת יישובים שלא פונו. נתנו גמישות ניהולית לרשות וסיוע למכללת תל חי.

מבחינה פדגוגית בתי הספר ערוכים מבחינת חזרה של מורים?

מבחינת משרד החינוך, משרד החינוך טוען שכן, שאחוזי מורים שחוזרים עומדים בממוצע בסדרי גודל של בין 80% ל-85% במרץ, שכמובן יחזרו הרבה פחות ילדים מ-80%-85%, לכן זה לכאורה מספר מאפשר. האם יכולים להיות קשיים ניהוליים במקום פרטני כזה או אחר שיצטרכו לפתור?

יהיו בטוח.

יהיו בטוח. כמו שב-1 בספטמבר כמעט בכל בית ספר בארץ יש קשיים כאלה שפתאום חסר מורה פה או חסר מורה שם.

בסדר גמור.

אני יותר מודאג לצד של סייעות בבתי ספר למשל, שזה רשויות מקומיות צריכות לדאוג ומי שדאג, דאג, מי שדאג פחות, פה יכולות להיות בעיות.

החלטה על תקצוב של מרכזי חוסן, כחלק מההחלטה הכללית של מרכזי חוסן נתנו תקציב לתגבר מעניקי חוסן בצפון, ופה אני מגיע לסיפור של מענקים. התקבלה החלטת ממשלה ב-12 בינואר שהיא נתנה לתושבים ודאות מבחינת הסוגייה הכספית. כי צריכים להבין, פה יש אירוע וזה מאוד חשוב להבין אותו. בשנייה שצה"ל נותן חוות דעת ביטחונית שפינוי ביטחוני הסתיים, כל מערך הסיוע שהיה כרוך בזה נעלם כלא היה. למה? כי הוא תוקצב מקופסת המלחמה. כמו שאתם מכירים איך בנוי תקציב המדינה, יש קופסה מיוחדת לצורכי מלחמה, היא לא נכללת במסגרת ההוצאה, וכמו שמשם תוקצב צה"ל, משם תוקצב הפינוי. ברגע שסיבה ביטחונית לפינוי נעלמת אסור להשתמש במקורות התקציביים האלה.

ולכן כל המערכת של המלונות ושל הסיוע, מה שקרוי מענק אכלוס 200-100 ביום, כל זה הולך ב-1 במרץ. אנחנו קיבלנו החלטה ניהולית, אגב, לא המצאנו את הגלגל, אותו דבר היה גם בדרום, שתהליך החזרה, אי אפשר לצפות שהוא יתבצע ביום אחד או בשבוע אחד, אלא הוא צריך להתפרס על מספר חודשים, מסיבות שונות.

ילדים במערכת חינוך שלא רוצים להוציא אותם באמצע שנת לימודים, חוזה שכירות שנחתם ואי אפשר לצאת ממנו גם בהתראה של כמה חודשים, יישוב שרמת הפגיעה בו גדולה, הנה, הזכרת את המקרה של מטולה, ולכן התושבים לא רוצים לחזור כי רמת החיים תהיה מורכבת בשלב הראשון, בית אישי שנפגע. הרי יכול להיות שהיישוב יכול לחזור, אבל בית של בן אדם נפגע וייקח לו זמן לשפץ את הבית. יש אינספור סיבות שבגללן בן אדם ספציפי, משפחה ספציפית תחליט שלא מתאים לה לעזוב באמת. פסיכולוגית, יישובים בקו הגבול, אתם הזכרתם.

מה קורה עם משפחה כזאת?

בדיוק. ואז נתנו מענה במסגרת ההחלטה הזאת, זה כבר הכול מתקציבי שיקום, כי תקציבי אוצר נעלמים ברגע שנגמר פינוי ביטחוני. אחת, למי שרוצה להישאר במלון, להמשיך לתקצב את המלונות עד 7 ביולי. זאת אומרת שכל המערך של מלונות נשאר, רק כרגע התשלום עליו הוא מתוך כספי השיקום כבר ולא מתוך כספי האוצר.

שתיים, לתת למי שלא במלון מענק חד פעמי למימון שכירות. הוא פחות נדיב ממענק 200-100, אבל הוא בהחלט לכל משפחה סבירה, תעשו חשבון, מאפשר שכירות במשך ארבעה חודשים פחות או יותר בכל מקום בארץ. גובה המענק החד פעמי הוא יותר מ-15,000, סביב 15,400 שקל לבודד מבוגר וכחצי מזה לילד.

לאיזו תקופה?

לא, הוא חד פעמי. אם תעשו חשבון, נניח משפחה עם ארבעה ילדים, זה 60,000 שקל מענק חד פעמי. משפחה עם שלושה ילדים, תוריד משם 7,700 שקל, משפחה עם שני ילדים, תוריד 15,000 שקל. אבל גם משפחה עם שני ילדים שתקבל סביב 45,000 שקל, אפילו טיפה יותר, הכסף הזה מספיק לשכירות לארבעה חודשים כמעט בכל מקום. תחלק את זה בארבע, אתה תראה מה.

גם במרכז תל אביב.

גם במרכז תל אביב, נכון.

זה למשפחה, ומישהו בודד, איך הוא יסתדר?

יכנס לחדר אחד, מה לעשות?

לא, יש עוד אופציה, לחזור למלון. המדינה מאפשרת לכל מי שנמצא כרגע, מי שיצא מהמלון ולא רוצה לחזור הביתה, אם הוא משיקול כזה, כמו שאת אומרת, מעדיף להיות במלון, למרות שאם הוא שכר קודם מן הסתם הוא איכשהו יסתדר, אבל אם הוא רוצה לחזור למלון, עד 7 במרץ הוא יכול לחזור למלון.

מישהו ממפה את אלה שאינם יכולים לחזור כי יקח להם זמן לשקם את הבית, לבנות?

אני אומר, ההחלטה היא אישית, חברת הכנסת פרידמן.

לא, גם עד יוני, הרי הבתים, אי אפשר יהיה לשפץ.

לא, בנוסף - - -

הם לא הולכים לבדוק אם הבית נפגע או לא, הוא אומר, אני נותן לכל מי שרוצה.

לכולם. לא, יותר מזה, חבר הכנסת הלוי.

מה הם יעשו אבל עד יוני? מי יבנה להם את הבית עד יוני?

לא, בסדר, אבל - - -

כל מי שהבית שלו נפגע פונה למס רכוש ולפי החוק במדינת ישראל, זה לא משנה אם הוא ביישוב מפונה או לא, הוא מקבל ממס רכוש פיצוי או תיקצוב לשיפוץ הבית בהתאם לרמת הנזק, ואם השיפוץ לוקח כמה חודשים פלוס לדעת מס רכוש, הוא זה שמעריך את הזמן של השיפוץ - - -

מס רכוש גם מפצה על המגורים.

הוא מתקצב שכירות. לפי חוק מס רכוש הוא מתקצב שכירות לפי האזור וגודל הבית, כלומר, כמה עולה לשכור כזה בית באזור.

בהנחה שיש.

יש.

דווקא המדינה מאוד נדיבה בעניין הזה, כי מס רכוש, גם אם את לא מצליחה לשפץ את הבית, נותן לך אחר כך דמי שכירות לאותו סדר גודל של הבית עד שאת מסיימת.

כן.

לא מוגבל?

בא שמאי, אומר, זה לוקח - - - שנתיים, שהוא ישפץ.

עכשיו זאת נקודה מאוד חשובה, כי יש הרבה שיח בהרבה מקומות, חוזרים, לא חוזרים, והוא שיח מוטעה, כי המדינה פה הלכה בשיטה אחרת. היא אמרה, אני לא קובעת לאנשים מתי אתם חוזרים, אני מאפשרת לכם לקחת את הכסף הזה ולהישאר איתו בחוץ עד תחילת יולי באמצעות מלון או באמצעות מענק, כמובן אי אפשר גם מלון וגם מענק, ומצד שני, מי שחוזר קודם הרוויח את הכסף, שם אותו בכיס להתארגנות הראשונית.

רק הערה אחת. אם הוא סיים, הוועדה, שנינו מבקשים לקיים שולחן עגול עם הקיבוצים. ההערה הזו לא נאמרה סתם בחלל. בבקשה תחליפו טלפונים, תקיימו שולחן עגול כדי להביא את זה לידי מיצוי. אני לא יודע מה יש שם, השר אלקין, אבל - - -

לא, אני יודע מה יש.

שנייה רגע, חבר הכנסת לוי וחבר הכנסת אלקין. אני הייתי שמח, אני רוצה לשמוע את ראשי הרשויות, גם מי שנמצא כאן וגם מי שנמצא בזום כדי שתוכל גם עוד להגיב לדברים האלה לפני ותוך כדי גם נמשיך את הדיון.

אולי עוד מילה אחת על מענק ובזה נעצור. בנוסף למענק חד פעמי יש עוד מענק שתושבים יקבלו, הוא רק בצפון, הוא לא בדרום, הוא מענק עזובה, הוא על נזקי עזובה של הבית שלא הייתה בו פגיעה ישירה, אבל נותרו נזקים בגלל היעדרות ממושכת מהבית. המענק הזה הוא בגובה 10,000 שקל למבוגר, 5,000 שקל לילד. שוב, משפחה עם ארבעה ילדים זה 40,000 שקל. זה כסף שאמור לאפשר לאנשים סוג של שיפוץ בית, חידוש תכולת הבית איפה שצריך. מי שחושב שהנזק שלו גדול יותר מהמפונים יכול לוותר על המענק האוטומטי ולגשת למס רכוש במסלול האדום, לבקש את הפיצוי. במסלול האדום הפיצוי יינתן רק על תכולה בלבד. אם הוא חושב שתכולת הבית נפגעה על סכום יותר גבוה הוא יכול לעשות את זה.

ברור.

רק חשוב לדעת, אני אגיד כאן, כי זו פלטפורמה להזכיר לאנשים, הפנייה למס רכוש חייבת להיות עד סוף חודש מרץ. מי שלא יפנה למסלול האדום עד סוף חודש מרץ לא יוכל לפנות בהמשך.

נתחיל עם הזום עם אביחי שטרן.

ברשותך, אולי אפשר להתחיל עם מי שנוכח פה?

אני אתן. גם בגלל שהם בזה וגם בגלל שהם יישובי קו העימות אני רוצה לשמוע אותם ואני אתן לך גם. מה זה משנה, על חמש דקות?

משנה שאני עשיתי את הדרך מהצפון ויש כאלה שהחליטו לעשות את זה דרך הזום, אני חושב שזה ראוי.

בסדר. אביחי שטרן, ראש העיר קריית שמונה ואחריו דוד אזולאי.

בוקר טוב. מחילה, אני אתחבר מהמחשב ואני אשמח אם דוד יהיה לפניי ואני בינתיים אתארגן.

בבקשה, דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה.

בוקר טוב, אני שמח על עצם קיום הדיון, וכבוד יושב ראש הוועדה, אני גם שמח שלפחות אתה ביקרת בתקופה האחרונה במטולה, להבדיל מהשר שלא כל כך מחובר למה שקורה במטולה. אם הוא מסוגל, אני שמעתי במו אוזניי, מסוגל לומר שרוב רובם של הבתים במטולה אפשר לשקם במספר ימים בודדים, נראה לי שהוא קצת לא מחובר למה שקורה בשטח ועצוב לי שכך.

אני אתייחס לגבי מה שהוא אומר. קודם כול, מוסדות הציבור והחינוך, מזמן התחלנו כבר לשקם אותם. יש לנו שלושה קבלנים שעובדים, מי שלא מחובר פה זה כבוד השר, שבאמת, אני מאוד מעריך את החוכמה שלו, אבל לדעתי הוא פה שוגה בענק והוא לא באמת לוקח בחשבון את הסוגיה הזאת של אי אפשר לחזור, אין לנו לאן לחזור.

גם הוועדה הנכבדה שמעה ביום ראשון שעבר מאנשי מס רכוש שיותר מחצי מיליארד שקל אלה הנזקים שיש במטולה בבתים ובמוסדות החינוך והציבור, ולכן אין לאן לחזור. גם אנשי מס רכוש אמרו, להבדיל ממה שקרה בוועדה שהשר מינה, שהנחו אותם לא לתת המלצות לגבי החזרה הביתה. שמעתם אתם בכבודכם את מנהל מס רכוש מחוז צפון, מה הוא אמר לגבי מטולה, שאי אפשר לחזור, שמטולה חריגה וכל מה שמשתמע מכך.

וחבל לי שכך מתייחסים למטולה במקום לקחת את היישוב הזה שחטף הכי הרבה ולהפוך אותו לסמל באמת ולהגיד לו, בוא תישאר עוד ארבעה חודשים, עושים הפוך על הפוך, מענישים אותנו פעמיים. גם פעם אחת נענשנו במלחמה וגם פעם שנייה אנחנו נענשים עכשיו כשאומרים לנו תחזרו בכל מחיר.

ואני לא רוצה להגיד לכם עוד אחרים ממשרד האוצר שבאו וניסו לשחד אותי, הייתי אומר, בכמה שיותר כספים לרשות רק כדי שנחזור. אני אומר, אנחנו רוצים לחזור, מאוד רוצים לחזור, אין לנו לאן לחזור. מעל 70% מהבתים פגועים ו-50% מה-70% האלו פגועים בצורה קשה, כבוד השר. וזה שאתה לא מחובר ולא יודע בדיוק, ואתה ראית בעצמך רק אתה ממציא נתונים וחבל לי שכך. זה פעם אחת.

פעם שנייה, תשתיות הציבור. צריך לזכור, אנחנו עכשיו בסופות. מיוני 2024 יש לי קבלן זוכה שהתחיל לעבוד ממש עם תחילת הפסקת האש, בעיקר למפגעים הבטיחותיים. יש חורף, יש גשם, לא מוכנים לפתוח, זה לא שאנחנו לא רוצים, אנחנו מאוד רוצים. הרשות לדעתי בין היחידות שנרתמה ומראש עשתה מכרזים כדי לצאת לדרך זו המועצה המקומית מטולה. לבוא להאשים אותנו בגלל שאני מאשים ובגלל שאני אומר את מה שאני חושב לומר ומה שנכון לומר כלפי הממשלה וכלפי אוזלת היד שלה וכלפי האטימות שלה אתם מנסים להעניש אותי. אנחנו לא ניכנע.

אני אומר פה לממשלה ואמרתי גם למנהלת מחוז צפון, ככל שתחליטו ב-1 במרץ להחזיר את תושבי מטולה, המועצה המקומית מודיעה בזאת ותודיע לתושבים, מ-1 במרץ עד 1 ביולי, כל שירות שצריך לתת אנחנו נפנה אותם למשרדי הממשלה שקיבלו את ההחלטה להחזיר אותנו ואתם תיתנו את השירות. אנחנו לא ניתן שירות, לא בחינוך, לא בבלתי פורמלי, לא ברווחה. אני לא יודע, אני צריך להשתקם ולהתעסק ארבעה חודשים לשקם את היישוב מטולה מעבר לסוגיה הביטחונית שאתם כל הזמן מסתתרים מאחוריה.

אבל גם בסוגיה הביטחונית, נכון שזה לא המנדט שלכם או שלך, השר אלקין, אבל גם בסוגיה הביטחונית עדיין לא יודעים איפה יושבים, עדיין משתלטים לי על מקומות ציבור ועדיין הורסים לי את החיים ביישוב הזה. אני לא אתן לחזור ל-7 באוקטובר. ואתם, ככל שתתעקשו, תצטרכו לתת את התשובות לבג"ץ השבוע. ואני אומר לכם, אנחנו לא ניתן שירות. אני ואנשי המועצה המקומית מודיעים בזאת שמ-1 במרץ עד 1 ביולי אנחנו מתעסקים רק בשיקום של היישוב, לא מתעסקים בתושבים, לא נתעסק באף אחד. ואל תספרו לנו את הסיפורים שאפשר לחזור ב-7 ביולי.

בוא אני אתן לך שני בתי מלון בטבריה שהודיעו להם כבר שב-28 בפברואר הם אמורים לפנות את זה. אל תספרו לנו סיפורים, אתם מספרים סיפורים ועצוב לי שזה מה שכך. במקום לקחת את מטולה סמל ולבוא יד ביד וב-30 ביוני כולנו נהיה שמה, נקרא לכולם חוזרים, בטקס מכובד, כולם חוזרים הביתה. אתם בחרתם לפעול בצורה אחרת, צר לי שכך. תודה.

תודה. אביחי שטרן.

תודה לכולם, אדוני היושב ראש, חברי הוועדה הנכבדים. אני מתחבר לדברים של דוד מבחינת איך היה רצוי שתהיה תמונת ניצחון. אני את דעתי אמרתי, אני גם חושב ש-1 במרץ במתכונת הנוכחית, אנחנו כאילו מאפשרים בחירה לתושבים, אבל הלכה למעשה אנחנו לא מאפשרים איזושהי בחירה לכל מי שחושש או לא רוצה לעקור את הילדים שלו באמצע שנת הלימודים. מסגרות החינוך שנפתחו למפונים הלכה למעשה נסגרות והמענק הולך ופוחת, ככה שלא באמת יש איזושהי בחירה לתושבים, אנחנו מאלצים את כולם לחזור.

אם אנחנו ערוכים לקליטה של כולם, אני פה מתחבר למה שדוד אמר. אני חייב להגיד רק, בדבר אחד אני מסתייג, אני רוצה להתחיל ממילים טובות לשר אלקין, אני חושב שהכניסה שלו דווקא דחפה את כל העניין קדימה, אנחנו רואים את התקציבים מתחילים לזרום. נכון, לא הכול מושלם, יש קשיים, יש פערים, אבל סך הכול אני חייב להתחיל דווקא במילה טובה ואני מאוד שמח על הכניסה ועל הדחיפה שלו קדימה וחשוב להתחיל במילים הטובות האלה.

יש פערים, זה נכון, בעיקר בחינוך. אני חושב שהתנאי המינימלי לחזרה של תושבים הוא שיהיו להם מסגרות חינוך ראויות, שיהיו להם מורים ראויים. אנחנו מדברים על עוד תשעה ימים שהתושבים למעשה צריכים לחזור, עד לרגע זה לא יודעים להגיד להם מה המענים ויש דברים פתוחים. בואו ניקח בחשבון שרוב התושבים בכלל מפונים בשלב הזה לדירות ולא בתי מלון והם צריכים להודיע לבעל הדירה 30 יום מראש, 60 יום מראש, צריכים להתארגן בעצמם. זה הזוי שלי כראש עיר אין תמונת מצב כדי לקבל החלטות ועוד יותר הזוי שההורים לא יודעים לקבל החלטות אבל מבקשים מהם בעוד תשעה ימים לחזור.

בנושא הזה פנינו לבג"ץ, הדרישה שלנו היא מאוד ברורה אני חושב, לאפשר לכל מי שרוצה לסיים את שנת הלימודים שלו בחוץ, שיוכל לעשות את זה בחוץ ולא לדחוק אותם לחזור. בלי לפגוע במענק, בלי לסגור מוסדות חינוך, לאפשר באמת בחירה חופשית. זה לגיטימי, הילדים האלה עברו מספיק מסגרות. אני גם מזכיר שהחזרה, 1 במרץ זה שבוע-שבועיים אנחנו יוצאים לחופשת פורים, פורים שאני לא יודע איך יראה במתכונת כזו של עיר כזו שמאלצים את כולם לחזור כשעוד לא נגענו בשום תשתית. לאחר מכן חופשת פסח ומייד אחרי פסח כבר יש בגרויות.

כך שאני חושב שבאמת, לא על חשבון הילדים או החינוך צריך לחסוך את החור של הגרוש, את הלירה לגרוש, ובואו נאפשר לכולם לקבל מרצון חופשי את ההחלטות שלהם. ההורים יודעים מה הכי נכון לילדים, מה הכי טוב לילדים, מערכת החינוך צריכה לספק מורים. ומיותר לציין שהעיר כל כולה עסוקה בלהכין את מוסדות החינוך ל-1 במרץ, כל קבלן שנמצא בעיר מופנה למבני החינוך. והמשמעות היא שחוץ מחינוך עוד לא נגענו בכלום.

זאת אומרת, בשעה 14:00-13:00 בצוהריים כשילד מסיים את בית הספר, מה קורה מבחינת חוסן? מה קורה מבחינת חינוך בלתי פורמלי? עד לרגע זה לא ראינו שום החלטה על החינוך הבלתי פורמלי. אילו חוגים יהיו לו? אילו תרבות ופנאי יהיו להם? תעסוקה, יש לנו דו"ח של פירמת EY שמדברת על 67% מהאוכלוסייה שמועסקת במפעלים שנסגרו במהלך המלחמה, איפה יעבדו ההורים? לאן הם חוזרים? כי אנחנו מדברים על עוד תשעה ימים. מצופה היה שיציגו פתרונות לכל העסקים שכבר שנה וחצי סגורים, מחר בבוקר כשהם חוזרים הם לא יחזרו להיות כמו שהם היו.

יש עסקים קטנים, יש מכולות, יש סופרים, צריכים לחדש מלאי, אלה מיליונים שהם צריכים להעמיד למלאי, הם בכלל עוד לא קיבלו את הפיצוי על השנה וחצי, הם עוד במסלולים אדומים ותביעות וקיבלו רק מקדמות. יש פה מציאות שדוחקים את כולם לחזור אבל רגע, לאן הם חוזרים? אנחנו דוחקים אותם לחזור ולעזוב בגל עזיבה שני אחרי ששנה וחצי כולם נמצאים מחוץ לעיר, מרגישים את ההבדלים ואת הפערים בין פריפריה לבין מה שהם קיבלו כבר שנה וחצי בערי המרכז, ואני חושב שבנושא הזה אנחנו צריכים - - -

ברור.

כבר התחלתי בפרגונים לאלקין ואני לא חוזר בי מזה, אבל אנחנו צריכים לראות את כולם מגויסים. לא מספיק שר אחד, ממשלה שלמה, כל המשרדים צריכים כל אחד לתת את חלקו וביתר שאת, כי אין לנו כבר זמן, למה מחכים? וכל עוד אנחנו לא ערוכים, אני שוב מתחבר לדוד אזולאי, תמונת ניצחון אמיתית היא להחזיר את כולם בסוף שנת הלימודים ולפתוח שנת לימודים ב-1 בספטמבר כשהם רואים מבני חינוך יותר טובים ממה שהיה כשהם עזבו, חולצות לבנות, דגלי ישראל, כל המורים נמצאים, זו תמונת ניצחון אמיתית וכל דבר אחר, אנחנו לצערי פשוט נפספס את המטרה וניתן לצד השני להמשיך לחגוג על זה.

תודה רבה. משה קונינסקי, ראש העיר כרמיאל.

בוקר טוב, אדוני היושב ראש. ידידי השר אלקין, חברי הכנסת, מכובדיי כולם. אני גם משמש מעבר לתפקידי כראש העיר כרמיאל גם יושב ראש פורום יישובי עוטף הצפון, פורום שכולל 38 יישובים, וגם לפני שבוע מוניתי להיות יושב ראש מועצת הגליל. אני אתחיל מכרמיאל אבל אני משם אתפתח לכל הגליל ולכל הצפון ברשותכם. היום אני גם מייצג את השלטון המקומי.

העיר כרמיאל ספגה 188 טילים במהלך שלושה וחצי חודשים, 11 פגיעות ישירות, ארבע משפחות עדיין לא חזרו לביתן, ויש לי מעל 1,000 פניות למס רכוש. הסיפור של המלחמה, מעבר לאובדנים, והיו לנו לא מעט, 17 ממיטב בנינו ובנותינו שנפלו, חלקם בקרבות וחלקם נרצחו בנובה, ו-114 חיילים שנפצעו. העיר כרמיאל אירחה במשך שמונה חודשים 450 תלמידים מפונים מקריית שמונה, משלומי. אנחנו שימשנו לאורך כמעט שנה בסיס עורף למספר יחידות. כל זה היה על הכתפיים של הרשות המקומית.

אני כיתתי רגליים גם למשרד ראש הממשלה, שתי פגישות, גם לכבוד השר, נפגשנו, וגם שר האוצר. ובאמת אני רוצה להודות לכם קודם כול על זה שיישובי העוטף נכנסו בהחלטה של השיפוי של תוכנית הצפון במסגרת ה-15 מיליארד.

אבל אני שומע את עמיתיי, את דוד, אני שומע את אביחי, ואני רוצה גם להסביר לכם שהרשויות המקומיות אינן דומות אחת לשנייה ואי אפשר לבוא ולעשות בנצ'מארק אחד לכולם, זה בלתי אפשרי. צריך לתפור במסגרת התוכנית חליפה לכל עיר ולכל מועצה ולכל יישוב. חברים, 50 רשויות מהצפון עדיין לא יכולות לסגור ולאזן תקציב. אנחנו מדברים על עזיבת תושבים, אנחנו מדברים על עזיבת מפעלים, אנחנו מדברים על טיפולים פסיכולוגיים.

אצלי לדוגמה אנחנו פי שלוש, כמעט פי ארבע בשירותים פסיכולוגיים לתושבים. אני מלווה 12 ניצולי נובה לבד מתקציבי הרשות המקומית, אין לי סיוע מהמדינה בעניין. נכון, אני רוצה להודות למשרד הפנים וגם לך, השר, אני יודע שגם היית מעורב בזה, בהחלטה. מספר ההחלטה היה 2511 ובאמת יישר כוח שגם היישובים של העוטף נכנסו לשיפוי.

אבל אני אתן לכם דוגמה, רק אתמול חווינו אסון, שוולדיסלב, אביה של סופיה בונגרט, שם קץ לחייו. סופיה נרצחה בנובה. לצערי, זה חלק מהתופעה של אחרי המלחמה ומה שהעם שלנו עובר וזה לא רק נופל על המשפחות, זה נופל גם על הרשויות ועל ראשי הרשויות.

תוכנית הצפון הקודמת הוגדרה, סליחה אם אני פוגע במישהו, ככישלון. מבקר המדינה הוציא דו"ח מאוד, מאוד ממצה על כישלון התוכנית, ואנחנו לא רוצים שהתוכנית הזאת תיכשל. וזו הזדמנות עכשיו באמת להעצים אותה, כי נכון לרגע זה, אדוני השר, יש דברים לא סגורים, ואתה יודע את זה. אנחנו ביקשנו להאיץ את התוכנית, ואנחנו לא מדברים על תוכנית מחולקת בין יישובי קו העימות ויישובי העוטף, אלא כולם ביחד.

אני יכול להגיד לך ש-70% מהיישובים של המועצות האזוריות שלכאורה חלקן מפונות נמצאים דרומה מכרמיאל. צריך להתייחס לצפון כמקשה אחת עם תוכנית אחת שהיא באמת ממנפת, היא מדברת על מנועי צמיחה, על עוגנים כלכליים, על חיזוק החוסן של הקהילה, על צמיחה דמוגרפית. כל הדברים האלה בתוכנית אחת, לא בתוכנית מפוצלת של קו עימות, כן מפונים, לא מפונים ועוטף. צפון אחד, גליל אחד, עת הגליל ועת להשקיע ובאמת הפעם לבנות תוכנית שתהיה ישימה, כמו שאמרת, השר, תוספתית, ואני יודע שהיא תוספתית, אבל הזמן, איך אומרים, לא עובד כרגע לטובתנו. כל יום שעובר אנחנו רואים את הפגיעה בחוסן שלנו, אנחנו רואים את הפערים גם בקרב הילדים שלא חוזרים ללימודים שגרתיים, כל זה פוגע.

אני רוצה עוד להוסיף שתי שאלות, כבוד השר. אחת, בהחלטה 2511, לצערי היישובים הדרוזיים לא שופו. נמצאת פה עינב, והרבה בהצלחה, אנחנו סומכים עליך בתפקידך החדש. למה היישובים הדרוזיים לא שופו? לא ייתכן שיישובי בני המיעוטים, הערבים, המוסלמים והיהודים כמובן פוצו והדרוזים לא. ולגבי החלטה 2568, מדוע יישובי העוטף לא נכללו בה? תודה.

תודה. השר אלקין, אתה רוצה להתייחס? מתי אתה צריך לצאת לדיון הבא?

יעדכנו אותי מתי.

אחרי שתתייחס אני ארצה גם להתייחס כי חשוב לי, יש דברים שאתה עוד פה.

רק לסיום, אני באמת רוצה להודות לשר כי הוא באמת עושה עבודה טובה, וגם לעינב שעכשיו נכנסה חזק לעניינים. ואני שמח שאתם שם, אנחנו עם תקווה שאתם תאיצו את התהליכים.

תודה. בבקשה, השר אלקין.

תודה רבה. אני אתייחס לחלק מהדברים שנאמרו על ידי ראשי הרשויות וזו גם הזדמנות להתייחס גם לסוגיות ממוקדות שאתם מיקדתם שלא הספקתי להתייחס תוך כדי המצגת. אני אתחיל עם הסוגיות שלכם. קודם כול, מיגון. אדוני יושב ראש ועדת ביקורת המדינה, אני מסכים איתך שזו סוגיה קריטית. יש כרגע כסף למיגון מ-1 עד 5, מ-0 עד 1 משרד הביטחון מבצע את המיגון, גם של בתים פרטיים וגם של מוסדות חינוך, ולגבי בתים פרטיים, יש רצון של משרד האוצר ומשרד הביטחון לבצע את המיגון באמצעות סיוע לתושב כדי שיעשה את זה בעצמו.

יש תוכנית מיגון לצפון, הרי התוכנית הזאת הייתה מתוקצבת, נכון, הממשלה הזו עוד לפני שהיית חבר בה קיצצה את התקציב הזה כמעט לחלוטין. למה לא לקחת פשוט את התוכנית הקיימת?

לא, היא קיימת. אני חוזר ואומר - - -

לתקצב אותה.

קיימת, אבל היא לא מתוקצבת, מה זה עוזר?

מתוקצבת ב-100 מיליון.

מתוקצבת. לא, היום כבר הרבה יותר מ-100 מיליון. עוד פעם, אני חוזר ואומר, אני רק אבהיר שהנושא הזה הוא לא במסגרת סמכותי וזה לא בתקציבים שלי.

ברור.

נכון, אבל אנחנו אומרים שזו הזדמנות לעשות שוב.

אבל בגלל ששאלתם אני אומר לכם מה אני יודע. מה שאני יודע זה כך, יש החלטה כרגע למגן מ-0 עד 5 ויש לזה מקורות תקציביים ככל שיידרש. מ-0 עד 1 משרד הביטחון מבצע את המיגון כרגע בפועל כבר תקופה, הוא התחיל עוד במלחמה וממשיך.

מ-1 עד 5, מוסדות ציבור וכולי ימשיך משרד הביטחון, הבתים הפרטיים, המתכונת שרוצים ללכת, כי אם משרד הביטחון יעשה את זה, זה ייקח בקצב שהוא עושה שנים רבות, רוצים לאפשר לאזרחים לעשות את זה באמצעות סיוע מטעם המדינה. יש ויכוח אגב על גובה הסיוע, זה לא במסגרת הסמכות שלי, נקבע איזשהו סכום שראשי רשויות חושבים שהוא לא מספק. אבל כעיקרון, המודל עצמו, אני כרגע לא מתייחס לגובה שנקבע, אני חושב שהוא נכון. אני חושב שאם האזרח עצמו לוקח את הכסף וקובע הוא עצמו, לא משרד הביטחון קובע לו, איפה יהיה הממ"ד בדיוק וכולי, זה מאפשר גם גמישויות לאזרחים שיהיה יותר נוח יקרה הרבה יותר מהר.

כן, אבל נתנו תקציב של 130,000 שקל לממ"ד כשזה עולה 200,000. האזרח עצמו צריך לשלם עוד 70,000 שקלים תוספת כדי שיהיה לו ממ"ד. זאת אומרת, לא תיקצבו לו באמת ממ"ד.

אני אגיד לך, עודד. הממ"ד לא עולה 200,000 שקל, הוא עולה 200,000 שקל למשרד הביטחון, הוא תמיד יקרן. אבל אתה צודק שהוא גם לא עולה 130,000 שקל, יש מחלוקת בין 160,000 ל-180,000. אני חושב שהמספר 180,000 הוא הנכון מהבדיקה שאני עשיתי.

180,000 פלוס מע"מ.

כן.

מה קורה עם המעל 5 ק"מ?

זה לא במסגרת הזאת, זה לא על השולחן שלו. אני יכול להגיד לך כביקורת המדינה, זה לא על השולחן שלו.

לא, גם זה לא על השולחן שלי, אבל היות וזה חשוב לאזרחים שאני דואג להם, אני עוקב אחרי זה.

גם נושא באחריות משותפת.

נכון, כחבר ממשלה, נכון.

אני יודע שבממשלה הזאת המילה אחריות היא מילה קשה.

אתה שמעת אותי בפתיחת הישיבה פותח מאחריות, כולל גם על האירועים שלא הייתי בהם חבר ממשלה.

בעניין הזה אתה שונה מ - - -

בוודאי שאני נושא באחריות משותפת. יש מקום לטענה מסוימת שטוען משרד האוצר, הוא אומר, אגב, זה היה גם במקומות אחרים, הוא אומר, בסוף ממ"ד זה עוד חדר, כך שהאזרח גם מרוויח פה משהו ולכן כדאי שתהיה השתתפות מסוימת, השאלה מה גובה ההשתתפות. אני סבור שהשתתפות לא יכולה להיות יותר מדי גדולה.

בוא נתייחס לדברים שנאמרו פה.

אוקיי, אבל זה בנושא של המיגון, מה ששאלת, חבר הכנסת הלוי. לגבי תקציב צבוע לצפון, עניתי. לגבי היערכות לרעידות אדמה, אני מסכים איתך מאוד, כי אני חושב שעיקר הבעיה היא דווקא בצפון, פלוס אילת, שזה אירוע נפרד. אני חושב שהפתרון לזה הוא פחות חיזוק מבנים, אלא התחדשות עירונית, ואני חושב שהמרכיב של התחדשות עירונית ברשויות הרלוונטיות צריך להיות מאוד, מאוד משמעותי.

הוא מדבר כשר השיכון לשעבר.

נכון.

אני יודע, הוא אמר לי את זה גם בוועדה שלי. הבעיה המרכזית היא שאין דרישה בהתחדשות עירונית, יש בעיה קשה עם התושבים המקומיים. זה לא חד-חד ערכי.

זה לא מדויק, יש דרישה ויש אפשרות, רק צריך במסגרת תוכנית הצפון להקצות שיפוי ליזמים כמו שעשו באשקלון. זה חלק מהתוכנית ואני בטוח שהשר יתמוך בה.

א', בתוכנית הגדולה אני מניח שיהיה מרכיב של התחדשות עירונית, בתוכנית החמש-שנתית. אבל אני כאן אגיד מה שאמרתי גם אצלך בוועדה, בסוף זה לא ייפתר בכסף תקציבי, הפתרון האמיתי הוא הטבות מס ליזמים, מי שעושה התחדשות עירונית בפריפריה, שיקבל הטבת מס במרכז הארץ, סוג של Tax Credit, כמו שפרויקטים דומים פועלים בארצות הברית, זה הפתרון. הייתה על זה המלצה של דוח מקצועי, לצערי לא מומש. ואני חושב שאם רוצים לראות פתרון גם לרעידת אדמה וגם התחדשות עירונית אמיתית בהיקפים גדולים, זה לא ייפתר בכסף תקציבי בהיקפים שנדרשים לתקציבים האלה.

ברור.

אני רוצה שתחזור למשרד השיכון, יש לי איתם בעיות קשות עכשיו.

אני כרגע אחראי על משהו מאוד, מאוד חשוב, אני לא מחפש לחזור לשום מקום. לגבי השאלות שאתה העלית, עודד, קודם כול, בהקשר הביטחוני אני לא אכנס כאן לדיון, לא בטוח שזו גם המסגרת, אבל ברור שהאתגר הביטחוני נשאר, כמו שהוא נשאר לצערי גם במרכז תל אביב. אנחנו חיים במדינה שיש בה אתגר ביטחוני, הוא נשאר ביישוב שאני גר בו בכבישי יהודה ושומרון והוא גדל עכשיו.

כן, יש לי מחלוקת עם איך שהממשלה פותרת את האתגר הביטחוני הזה, זו התלונה שלי לממשלה.

בסדר, לגיטימי.

לא אתה, אני מניח שאני מכיר גם את עמדתך.

יכול להיות שאנחנו גם מסכימים בהרבה דברים, אבל כרגע אני לא חושב שזו הבמה הנכונה לעסוק בזה. אני רק אגיד דבר אחד שבעיניי כן חשוב להבהיר אותו, אני חושב שהאתגר הביטחוני האמיתי הוא דווקא לא במרץ, האתגר הביטחוני האמיתי יהיה ביולי יותר ממרץ ובעוד שנה יותר ממרץ.

אמת, אבל תראה, אנחנו לא נדון פה על האתגר ביטחוני כי זאת לא האכסניה, אבל אי אפשר להפריד אותו מהאתגר הכלכלי והפיזי ביישובים האלה. וכשאתה מבקש ממישהו שהבית שלו צופה על הכפר של החיזבאללה שממנו נורו נ"טים, והוא רואה את אנשי החיזבאללה חוזרים לבתים שלהם, הבקשה הזו היא בקשה שצריך להתייחס אליה ולהבין שיש לה מחיר, יש לבקשה הזו מחיר. האנשים דורשים יותר מיגון, יותר תשתיות.

בצדק.

כי הוא אומר, תשמע, אני רואה את מה שאתם נכשלתם בו עד ל-7 באוקטובר.

אין לנו מחלוקת על זה ובדיוק בשביל זה נועדה התוכנית. אגב, אני אגיד לך ספציפית על העניין הזה, אחת מהחלטות הממשלה שאני מקדם עוד לפני ההחלטה הרב-שנתית היא החלטה ייעודית על סיוע ליישובים צמודי גדר.

וצריך לזכור שהיישובים האלה גם הופכים להיות מחנות צבא ואנחנו רואים את הנקודות שצה"ל תופס בתוך היישובים האלה. עוד פעם, היינו בסיור ועדה במטולה, אתה רואה פתאום את צה"ל במאחזים בתוך העיר. זה לא אירוע קל כשאתה אומר לתושבים, תחזרו עכשיו, אתם חיים בתוך סוג של מחנה צבאי.

אני דווקא אגיד לך לפחות מדוגמת הדרום ששם תהליך החזרה כבר קורה, יישובים כאלה צמודי גדר, דווקא רובם המוחלט, התושבים שמחים שצה"ל שם והיו מעדיפים גם שיישאר ולא יצא. אבל אני חושב שאם תעשה היום משאל תושבי מטולה, האם הם רוצים שהגדוד יישאר במטולה או יצא ממטולה, רובם המוחלט יגידו שהם רוצים שיישאר.

השאלה יצא לאן. אם הגדוד היה נכנס לתוך שטח דרום לבנון ויוצר אזור חיץ, נראה לי - - -

זה אירוע אחר, אבל מציאות. בסדר, אתה מכיר מה המציאות של הסכם הפסקת אש, זאת המציאות.

החזיר אותנו ל-6 באוקטובר.

אני חוזר ואומר שהמחשבה שביולי יהיה יותר בטוח ממרץ היא לא נכונה. אני חושב שהמבחן - - -

תשתיתית יהיה יותר מוכן אבל.

זה משהו אחר.

על זה הוא מופקד.

בוודאי, על זה אנחנו מדברים.

זה גם מה שאמרו ראשי הרשויות פה.

עכשיו לגבי הסיפור של מטולה ומקומות אחרים. אחת, אני דווקא כן ביקרתי במטולה כמה פעמים. אגב, המקום הראשון שהלכתי לבקר כשהתמניתי היה מטולה, עוד לפני הסכם הפסקת האש. וגם רציתי לבקר לאחרונה, ראש הרשות לא רצה, אבל בסדר, לא משנה. אני חייב להגיד שעם כל הביקורת שיש לדוד אזולאי עליי, אני מעריץ אותו. אני חושב שהוא גיבור מלחמה, אני ראיתי מה הוא עשה שם במלחמה, ואת כל הביקורת שהוא ימשיך להשמיע ומותר לו אני אקבל באהבה, כי באמת הוא בן אדם שעשה למטולה והחליף כמעט ממשלה שלמה במטולה בכל הזמן של המלחמה הזאת, לכן הכול בסדר. נישאר אולי חלוקים בסוגיה כזאת או אחרת, אבל הערכתי אליו לא תקטן ומותר לו לבקר אותי, זה בסדר גמור.

אבל יש פה נקודה מרכזית שאני רוצה עוד פעם להבהיר אותה. הממשלה לא מחזירה אף אחד ב-1 במרץ וגם לא ב-7 במרץ. הממשלה מייצרת אופציות לאנשים שלא רוצים לחזור מסיבות שונות. יכול להיות שכל תושבי מטולה לא רוצים לחזור, אגב זה לא המצב, אני מקבל טלפונים מתושבי מטולה, כולל חלקם שאתה מכיר, שהם בעמדה הפוכה, שהם אומרים, להפך, צריך לעודד חזרה כמה שיותר מהירה למטולה. אבל לגיטימי עמדה כזאת ולגיטימי עמדה כזאת. חובתי כממשלה לאפשר למי שרוצה להתעכב עד הקיץ, לאפשר לו דרך לעשות זאת, ועשינו את זה. ולכן גם אם כל תושבי מטולה יבחרו לקחת מענק חד פעמי ולהמשיך לשכור בחוץ, הם יכולים לעשות את זה.

העיר דוד על מלונות. יש מספר מקומות, אני מודע לזה, לא רק מפוני מטולה דווקא, הם רובם לא מרוכזים במלון אחד, אבל יש מספר מלונות, בעיקר בצפון, שיש קשיים איתם כי הם כנראה לא רוצים להמשיך את ההסדר עם משרד התיירות, כי בסוף אי אפשר לכפות על מלון. ההסדר הוא יחסית מיטיב, אבל אם יש מלון שרוצה לקראת פסח להיערך לתיירים או לא יודע למה, אי אפשר לכפות את זה עליו. היו מקרים כאלה גם בעבר בזמן המלחמה, משרד התיירות ידע לנהל את זה, מקסימום הציע מלון חלופי, כי התקציב למלונות קיים. ולכן השורה התחתונה של הדיון הזה, והיא רלוונטית גם לקריית שמונה ולמטולה, כל תושב שלא רוצה לחזור, יכול.

יש לו פתרון.

יש לו פתרון. יחד עם זה, חובתי כממשלה, ואני מציע לראשי רשויות להיות שותפים במאמץ הזה, היות ויהיו תושבים, בוודאות, גם במטולה, שירצו לחזור, יש כאלה שכבר חזרו, חובתנו לתת להם מקסימום שירות, זה הכול.

א, תן עוד התייחסות בקצרה לנושא היישובים הדרוזים שעלה פה, אבל אני אומר לך שאני מציע לך - - -

וגם לקיבוצים.

אני מציע לך, בלשכתי בכנסת, בלשכתך, וזה אני אציע גם לדוד אזולאי, אי אפשר בלי לשבת ביחד.

בכל מקום, בשמחה גדולה, אמרתי לך מה הערכתי אליו. אני מאוד אוהב את דוד ואני יודע שהוא מדבר מדם ליבו, הכול בסדר.

אני מוכן להיות שותף. תרצו אותי שותף, לא תרצו, גם בסדר, העיקר שיתחיל שיח. רק לעניין היישובים הדרוזים בקצרה כי אני רוצה לעשות פה סבב דוברים אחר כך, שנספיק, וגם לשמוע את הממ"מ לדיון הבא.

כן, משפט סיכום ואני צריך לצאת לדיון על חוק תקומה בוועדה אחרת. עד עכשיו בעיקר דיברתי על היישובים המפונים, כי זה כרגע איזשהו מוקד מאמץ בגלל החזרה. יחד עם זה, ברור לי, ואלה אפרופו שמונה קיבוצים, ולא רק הם, גם מושבים במקומות אחרים, וגם בהרבה מובנים נהריה ומעלות, חובתנו לדאוג לכל קו העימות. ולכן העיקר פה יהיה החלטת ממשלה רב-שנתית שאני מקווה שאנחנו נדע לסיים את העבודה עליה אי שם באזור חג שבועות, זה בערך היעד שאני שם לעצמי, שהיא צריכה לתת מענה לצמיחה ופיתוח וחיזוק לכולם, מפונים ולא מפונים.

כי ברגע שאנחנו בתוך תהליך של סיום הפינוי צריך לפתח את נהריה ומעלות לא פחות ממה שצריך לפתח את קריית שמונה. צריך לפתח את הקיבוצים בגליל העליון שלא פונו לא פחות ממה שצריך לפתח את הקיבוצים שפונו. ואני יכול להמשיך את הרשימה הזאת. לשם ילך עיקר הכסף, זה יהיה עיקר המבחן. כי המטרה היא לא לחזור ל-6 באוקטובר, אלא להשקיע בצמיחה משמעותית של הצפון, גם בפרויקטים משמעותיים אסטרטגיים שהם מעבר לרשות מסוימת. אני אביא דוגמה לגליל המזרחי, הקמת אוניברסיטה בגליל המזרחי סביב קריית שמונה, זה פרויקט אסטרטגי, לא רק לקריית שמונה.

גם עליו נקיים דיון נפרד פה.

לא רק לקריית שמונה, אלא לעוד גופים. ;כבר העברנו שתי החלטות ממשלה לסייע תקציבית לתל חי בתהליך הזה, ובעיניי, זה פרויקט שאני מתעדף אותו בעדיפות מאוד, מאוד גבוהה, כי הוא ישנה את כל פני האזור.

ברור.

שינוי דרמטי של בית חולים נהריה ופיתוח של פארק הייטק שם בתחום של רפואה וביוטק הוא אירוע אסטרטגי לכל האזור, לא רק לנהריה. ויש עוד פרויקטים מהסוג הזה. וכמובן השקעה בנושאים בסיסיים כמו חינוך, כמו רווחה, כל הסוגיה של רמת החיים. לכן החלטת ממשלה רב-שנתית היא זאת שתיתן מענה לכולם, עם כוכבית קטנה, ברגע שנסיים לתקף את כל הסיפור של קו העימות משפטית, אבל אני בטוח שאנחנו נצליח לעשות זאת.

כבוד השר, זה כללי מדי מה שדיברת והתייחסת ליישובים שלא מפונים.

סליחה, זו פעם שנייה שאתה מתפרץ בלי רשות דיבור. אני מצטער, יש פה הרבה דוברים. השר ישב פה באמת והצוות שלו גם נשאר פה, גם קולך ישמע בעניין הזה.

שר מקסים, אין קשר.

אני כן רוצה לבקש ממך, בהיבט הזה אנחנו דיברנו על מטולה, אבל אלה מטולה ומנרה - - -

נכון.

- - - שהתושבים שלהן, אני ראיתי התייחסות שלך שאומרת שמנרה, אתה באיזשהו שיח איתם למענק ייחודי או לאיזשהו פתרון ייחודי. אני חושב שצריך להיות כזה למטולה ולמנרה גם יחד. שוב, אני שב ומציע לך - - -

השיח עם מנרה, צריך להבין, הוא לא על השאלה של מענקים לתושב.

לגבי היישוב עצמו. הרוס, כן.

היישוב עצמו, צריך פתרון ייחודי לשיקום ואנחנו מנסים לעזור. אגב, נשמח מאוד לעזור למטולה. מטולה היא סמל וצריך השקעות במטולה כמטולה, זה לא קשור לשאלה של המענקים שמאפשרת לרמת הפרט פתרון.

שוב אני אומר, אני מציע לך את האכסניה שלנו כמקום לשיח ואני אנסה לייצר את השיח הזה ביניכם. מרכז המחקר והמידע ואני אתן לך, בבקשה.

מיכל לרר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. כמה דברים שלא קיבלו ביטוי ואני ממש רוצה לציין אותם בקצרה. קודם כול, מבחינת נתונים שאולי ישרתו את המשך הדיון נגיד שבתחילת המלחמה פונו כמעט 70,000 תושבי הצפון, והיום, נכון ל-20 בפברואר, כמעט 60% מהם מפונים עדיין בקהילה, 25% מהם חזרו חזרה ליישובים בצפון וממשיכים לקבל את מענק האכלוס, ועוד 17% מפונים בקהילה. למה חשוב לדעת שהרוב עדיין מפונים בקהילה? כיוון שזה משליך על סוגיית ההמשך.

התייחסנו למענק החד פעמי הדיפרנציאלי הזה שניתן החל מ-1 במרץ. צריך להבין שמבחינת המפונים בקהילה, מי שהילדים שלו למשל התאקלמו היטב במסגרות חינוך ביישוב שבו הם גרים, המענק הזה יורד והוא יהיה משהו כמו 70% ממה שהם קיבלו עד היום, זה לפי חישוב שאנחנו עשינו. צריך להבין שאמנם יש פה איזושהי בחירה האם לחזור ליישובי הצפון או להישאר במגורים שיכול להיות שבאמת משפחה תחליט שעד סוף השנה עדיף לה להישאר בתנאים הנוכחיים, הסכום שהיא מקבלת מהמדינה יורד בכ-30%, צריך רק לשים את זה על השולחן.

נראה לי שחשוב להתייחס גם בדיון הזה למיפוי שמשרד האוצר היה אמור לעשות במסגרת החלטת הממשלה, מיפוי שאמור לבנות רשימה של קריטריונים שיכריעו לאיזה יישוב אפשר לחזור ולאיזה אי אפשר לחזור. אנחנו יודעים שתוצאת המיפוי היא שאפשר לחזור לכולם, אבל השאלה איך נראים הקריטריונים האלה.

יש פה נציג משרד האוצר? יש לכם רשימת קריטריונים כזו להציג לנו?

כן, שירה גרשון, אגף תקציבים, משרד האוצר.

נראה לי שיהיה מעניין וחשוב לשמוע אילו קריטריונים נכללו במסגרת ההחלטה של המיפוי, קריטריונים ביטחוניים לצד קריטריונים אזרחיים, כי ראינו סביב ההחלטות על פינוי האוכלוסייה שקריטריונים אזרחיים לא מספיק נלקחו בחשבון, ובסוף ראשי הרשויות - - -

מעניין אותי לשמוע, יש קריטריונים?

היא תסיים?

יש קריטריונים? משפט אחרון.

ורק דבר אחרון, לומר, שהרשויות המקומיות הן לא מקשה אחת, כל אחת הגיעה במצב שונה ל-7 באוקטובר כתוצאה מהחוזק של הרשות המקומית, כתוצאה מהיקף הפינוי של האוכלוסייה ביישובים, כתוצאה מהיקף הפגיעה במהלך המלחמה, ולכן הפתרונות חייבים להיות בהתאם דיפרנציאליים. ורק להגיד שבנוגע למה שראש עיריית קריית שמונה אמר, המוכנות של קריית שמונה לקלוט תושבים היא לא משליכה רק על תושבי קריית שמונה, זו עיר מחוז והיא משפיעה על תושבי כלל הסביבה, גם את זה אני רוצה להניח כאן.

חד משמעית. אגף תקציבים.

ההחלטה שקיבלנו התבססה על מכלול שיקולים מאוד נרחב. מבחינת הקריטריונים, הנתונים עצמם, אנחנו לקחנו בחשבון בתים פרטיים, כלומר, כמה נהרסו ורמת החומרה של הנזק. כלומר, נזק קל לעומת בינוני לעומת קשה, שזה משפיע על משך הזמן.

זאת אומרת שלשיטת אגף תקציבים, כפר רג'ר למשל שלא נורה עליו טיל אחד, הוא נמצא במצב זהה למטולה בפגיעה בבתים.

לא, רגע.

לא, אלה הקריטריונים.

קיבלנו נתונים על כמה בתים נפגעו, מה החומרה של הפגיעה, מה סך הפגיעה בתשתיות ובמבני ציבור. מה שהחלטנו לעשות, הבנו, לא כל התשתיות - - -

קיבלתם את הנתונים האלה ברמה עירונית, ברמת יישובים?

כן, ממס רכוש. לא כל התשתיות הן תשתיות הכרחיות לחזרה, אנחנו יכולים להבדיל הרי בין תשתיות מים וביוב שאי אפשר לחזור בלעדיהן לעומת תשתיות אחרות שאפשר כן לקיים אורח חיים שם. באופן זהה גם הסתכלנו על מבני ציבור והבנו שמה שחשוב הן מערכות החינוך, ובמערכות החינוך קיבלנו אמירה, כמו שהשר אלקין ציין, שיש מענים סבירים ללימודים שם ולפי זה קיבלנו החלטה. חשוב לי גם להגיד שלקחנו בחשבון, גם כמו שהשר ציין, את המענים שכן ניתנים כבר, שאנשים יכולים - - -

זה הכול כללי, זה כללי. אני מנסה להבין, קריטריונים בסוף זה עניין מאוד, מאוד ברור. קובעים קריטריונים, אומרים: תשמע, אם נפגעו X אחוז מהבתים ביישוב, כן אפשר להחזיר, אי אפשר להחזיר. מה האחוזים שקבעתם? איך קבעתם כמה פגיעה בבתים פרטיים, כמה פגיעה במבני ציבור היא קובעת לחזרה של יישוב או לא? והשאלה אם קבעתם את זה לפני שקיבלתם את כל הנתונים או אחרי שקיבלתם את הנתונים.

במבני ציבור הכוונה הייתה כמובן לראות אם אפשר לקבל מענה סביר, כן או לא, מבחינת חינוך, שוב, כי הגדרנו מה הכרחי ומה לא. ומבחינת בתים, לקחנו בחשבון כמובן מה לוקח הרבה זמן לטיפול, כלומר, מה יש לו נזק בינוני וקשה. כי בינוני, לפי מה שקיבלנו, משך הטיפול בזה הוא שלושה-ארבעה חודשים וקשה זה יכול להיות מעל חצי שנה, לעומת נזק קל שזה יכול להיגמר במספר ימים בודדים. בגלל עומס של פגיעות כמובן שזה יכול להימשך גם שבוע או שבועיים, אבל זה לא אמור להימשך יותר מחודש לצורך העניין. אלה היו הקריטריונים מבחינתנו.

עדיין לא הבנתי מה הקריטריון. אם נפגע בית אחד ביישוב של 100,000 בתים או נפגעו 90,000 בתים זה אותו דבר?

לא, יש לנו עניין של יחסיות ומספר אבסולוטי, כמובן.

אני מנסה להבין מה הקריטריון. יש לכם את זה כתוב?

יש לנו גם את הפרוטוקול שפרסמו.

את הפרוטוקול של מה?

של הוועדה.

אחת, אני מבקש שתעבירו את הפרוטוקול של הוועדה, שתיים, אני מבקש שתעבירו לי את הקריטריונים הכתובים. ומעניין אותי לדעת, שוב, האם הקריטריונים האלה נכתבו לפני שקיבלתם את הנתונים או אחרי שקיבלתם את הנתונים.

התחלנו לעבוד גם לפני כי היו לוועדה חמישה מפגשים שתוך כדי הגיע עוד ועוד מידע.

עידן לב רן, ואחריו אני אתן ליורם אבן צור, בבקשה.

אני יושב ראש התנועה לקידום הצפון. קודם כול, אני שמח, יש פה כמה דברים מאוד חיוביים שקורים, הדבר הכי משמח זה שיש פה יושב ראש מועצת הגליל.

זו תנועה אזרחית, מה זה?

כן, חל"צ. יש פה את מועצת הגליל שחוזרת לעצמה, הנה, יש יושב ראש ויש פה דמות שמסתכלת בצורה אזורית על כל הדבר הזה, בגדול. זה הדבר הכי גדול שיכל לצאת שאנחנו יודעים עליו היום שקורה והוא מבורך. אגב, להם יש תוכנית, "עת גליל", שגם אותה צריך לאמץ בשתי ידיים.

מעבר לזה לא קיבלתי תשובות מאלקין. אני באתי לפה, כמה אנחנו כבר, שעתיים? אין באמת תשובה ברורה לאן הולכים מיליארדים רבים, לאילו פרויקטים, אילו מהם מחוללי צמיחה גדולים. כמה הולך לתיירות, כמה הולך לתעשייה, כמה הולך להתחדשות עירונית, לרעידת אדמה, אין לנו מושג כרגע במספרים. נתנו פה הרבה החלטות והרבה מספרים, בשורה התחתונה כסף כרגע עוד אין, הכסף הגדול עוד לא פה. וחסר פה קודם כול לתת פירוט, זאת לדעתי מטרת הישיבה הזאת, לתת פירוט. אלה פרויקטים, קודם כול ברמה האסטרטגית. אני לא מזלזל חלילה בחזרת התושבים.

עוד אין להם, הוא אמר גם שעוד אין להם, הוא התייחס לזה.

איך עוד אין להם? הם עובדים כבר חצי שנה.

הוא הולך משהו אחר, אבל - - -

הוא הולך בשלב הזה על השיקום הפיזי.

בסדר, לא משנה, עזוב, הוא אמר, אין לו תשובה, בסדר, לגיטימי.

יש פה בעיה כי הנושא האסטרטגי, צריך לשים אותו על השולחן.

מסכים איתך, ברור. תודה רבה. יורם, בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש. סליחה שהתפרצתי פעמיים מקודם, אבל עכשיו ניישר קו.

זכותך.

כבוד היושב ראש, המדינה בעיניי התנהלה באופן כושל מוניציפלית עם אוכלוסייה שנשארה לחוות את המלחמה הזאת, והמדינה לא התנהגה כאן בדיפרנציאליות, התנהגה כאן בשחור לבן. עד 3.5 ק"מ פינו אוכלוסייה והאוכלוסייה שנותרה, עד 7 וקו עימות, 9 ק"מ, חוותה את המלחמה הזאת על כל היבטיה. אני חושב שבראי ההיסטוריה העניין הזה ייבדק וייחקר. לא יתכן שנותרה אוכלוסייה מתוך כוונה שתישאר אוכלוסייה, בקטע הסמלי, בקטע של הסמל. מר אלקין, מבלי לזלזל, מדבר על מנרה כסמל, על מטולה כסמל. בסוף, בסוף, האוכלוסייה פונתה שם, מעל 3.5 ק"מ, מתחילת המלחמה, והסמלים שנותרו הם אוכלוסייה מעל 3.5 ק"מ, כלומר בקו עימות יש גם 4 ק"מ. בסוף, בסוף, אכלנו טילים וכטב"מים. זה האירוע, זה הסיפור האמיתי.

פה מדברים על מיליארדים, על חלוקה של מיליארדים מבלי להתייחס לאוכלוסייה הזאת. מה דרשנו? אנחנו, התייחסו אלינו כמו תושבי רמת גן לכל דבר. אמיר ממס רכוש אמר לי את הדבר הבא: אתה ורמת גן קו ירוק. אני אוכל טילים, הבן שלי לא לומד שנה, אנשים שמה לא עבדו, עיר מחוז שלנו, 3 ק"מ אוויריים מאיתנו סגורה ונצורה, ואנחנו במתווה הכללי שידברו עליו בחג שבועות. בוא הנה, רבאק, אתם צריכים לבוא ולהגיד: נותרה פה אוכלוסייה שעמדה מול כל הטילים ומול חיזבאללה ומול נסראללה.

אני רוצה להזכיר לכם, לא היה רחוק היום בתחילת המלחמה הזאת שאזור הגליל היה הופך להיות נפת מרג' עיון עם שליט שנקרא נסראללה. אתם שכחתם את זה, פשוט שכחו את זה. היום אף אחד לא מתייחס לזה מחשבונאות, ממתמטיקה. בא השר אלקין ונשאב למה שהאוצר מתווה וכותב. חבל לי מאוד, אני חושב שצריך להתייחס, ואני בעד לעשות שולחן עגול לאותה אוכלוסייה שלא התפנתה. נודה לך מאוד, היושב ראש פורר.

תודה. אנחנו נעשה סבב מהיר של משרדי ממשלה שנמצאים כאן. אני אתן קודם לפרויקטור הצפון ואחרי זה למשרדי הממשלה כי אנחנו צריכים לסגור את הדיון עד 11:10 כי צריך לפנות את החדר. בבקשה, עינב.

בוקר טוב. אני אתייחס כאן בשני הכובעים שלי, גם כפרויקטורית הצפון וגם כמשרד הפנים. אני חושבת שהשר אלקין נתן כאן סקירה ארוכה על כל מה שנעשה עד כה. אני נכנסתי רק לפני שבוע לתפקיד ואני בכובע השני שלי מלווה את האירוע מ-7 באוקטובר. לגבי ההערות האחרונות שנאמרו כאן, התוכנית הגדולה היא באמת עדיין לא מוכנה, עדיין לא ישבו עליה, יש מתווים כלליים מדי ועדיין זה לא בהכנה ואי אפשר להציג אותה. אני בהחלט מסכימה שמהרגע שאנחנו מסיימים את השיבה הפיזית ובמקביל אליה אנחנו חייבים לעבוד על התוכנית הגדולה וזה מה שנעשה ונבוא ונציג לכל אורך הדרך את התוכניות ואת העוגנים הכלכליים וכל מה שנאמר כאן. מאוד מסכימה שזה העתיד של הצפון, ולשם אנחנו מתכננים ללכת.

לגבי שאר הנושאים, אני חושבת שניתנה כאן סקירה מאוד ארוכה של השר ואני לא אחזור על הדברים שנאמרו. אנחנו במטה מלווים יחד עם השר את כל השיבה הביתה של הרשויות המקומיות. בנוגע לאותם יישובים שלא פונו ולכן גם לא הייתה התייחסות ספציפית לתושבים, כן הייתה התייחסות ליישובים, כי נתנו את הכסף למועצות האזוריות לפי שיקול דעתן. כלומר, ה-100 מיליון האחרונים שניתנו, הכספים יכלו ללכת גם ליישובים שלא פונו. לכל השאר אנחנו כמובן נמשיך להתייחס ונלווה את הוועדה.

תודה. ישי, נגב גליל, משהו?

רק להגיד שאנחנו באמת מלווים את המרקם העירוני בשיקום הפיזי בחודשיים האחרונים. המצב בקריית שמונה ושלומי, המצב מבחינה פיזית משביע על רצון, פדגוגית אני פחות מכיר. ואנחנו נהיה במוכנות לקראת 1 במרץ. מטולה היא באמת אירוע מורכב שאני מלווה אותם הרבה שנים גם מתפקידי הקודם במשרד השיכון. יש שם בהחלט אירוע של הרבה מאוד פגיעות וקושי, קשה מאוד להחזיר לבית ספר שלושה ילדים, זה פשוט לא הולך, גם אם היו להם בתים.

כן, ברור.

ובהחלט שמה נעשית עבודה אנחנו מלווים אותו גם בזה, את דוד אזולאי, והכנו תוכנית, וכמו שהוא אמר, הוא כבר הכניס קבלנים וגם תשתיות.

מאה אחוז, תודה. משרד החינוך?

אני אתייחס. דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים של משרד החינוך. השר אלקין היטיב לתאר, אני אחזור רק בדגשים. משרד החינוך ערוך לחזרת התלמידים למערכת החינוך החל מ-2 במרץ, יום ראשון למעשה. אכן יהיו מקרים נקודתיים שיהיו קשיים נקודתיים, כמובן כמו שקורה בתחילת שנה, ואנחנו ערוכים יחד עם הרשויות לספק את המענים. התייחסו כאן גם להיבטים הפיזיים וגם כל מה שנוגע ל - - -

מה ההתייחסות שלכם והעמדה שלכם להיבט קריעת הילדים פעם אחר פעם מבתי הספר שלהם באמצע השנה? זה דור שעבר קורונה, אחר כך עבר את 7 באוקטובר, קרעו אותו למקום מסוים, עכשיו באמצע השנה, במרץ, מעבירים אותו פתאום. הילד עד 28 בפברואר למד בבית ספר בראש פינה או במרכז הארץ, ובאמצע השנה עכשיו תעבור לקריית שמונה. איפה ההיבט הפדגוגי והעמדה הפדגוגית של משרד החינוך בעניין הזה?

השר אלקין התייחס להיבט של הבחירה. ככל שהדבר מתאפשר, אנחנו מאפשרים לכל תלמיד לסיים את שנת הלימודים במקום שבו הוא נמצא.

רק שמשפחתו תקבל 30% פחות.

רק תן לי ברשותך להשלים. וכאמור, לתלמידים שחוזרים ולתלמידים שנמצאים מספקים מערך נרחב של תמיכה פדגוגית מוגברת. יחד עם זאת, צריך להגיד שיש כאן גם מגבלת כוח אדם. בסוף היקף המורים הוא מוגבל, ולכן אם סוגרים או אם יש מסה קריטית של אוכלוסייה שרוצה לחזור ממקום מסוים ליישוב שממנו הם פונו, אנחנו צריכים גם לתת את הדעת שגם המורים חוזרים וצריך לסנכרן בין הדברים. אין כאן מגבלות של משאבים מבחינה תקציבית, אנחנו בשים לב למגבלת כוח האדם עושים את הכול כדי לתת את המקסימום לתלמידים.

80% שציין השר אלקין זה בממוצע.

מי שחוזר מקבל יותר שעות?

מי שחוזר מקבל כמובן את כל השעות כמו שמקבל תלמיד במדינת ישראל, ובנוסף יש גם תקציב תוספתי למענים חינוכיים ומענים משלימים. יש גם החלטת ממשלה על החינוך הבלתי פורמלי, משלים תוספתי, שאמורה בימים הקרובים לעבור. ויש כאן עוד מספר רחב של רכיבים, אני אוכל להציג אותם בפירוט אם תרצה.

בבקשה, חברת הכנסת.

ממש בקצרה. צריך להוסיף משאבים גם לחינוך בלתי פורמלי וגם לקהילות, גם בקיבוצים, גם במושבים, גם ברמה העירונית, לחיזוק הקהילה. לא מספיק טיפולים פרטניים שנותנים דרך משאבים ומרכזי חוסן אחרים, צריך להשקיע כספים, להעביר את זה לרשויות מקומיות לחיזוק קהילה.

תודה.

אני רק אענה לעניין הזה, זה שקף שהשר אלקין לא הספיק להציג. יש החלטה על הבלתי פורמלי, 100 מיליון שקל, שתעבור בימים הקרובים.

בבקשה, חבר הכנסת לוי.

אני רוצה רק להפנות, סליחה, גברתי, סגן אלוף מה?

שלום, דניאל.

את מפיקוד העורף?

לא, אני מאגף התקציבים של משרד הביטחון. אני אשמח לענות לשאלות שהעלית.

אנחנו נשמח לשמוע על התוכניות שלכם בחלק מהמיגון וחלק מקבלת ההחלטות, מתי נפסק המצב הביטחוני? כי יש לזה קשר ישיר למה שקורה פה.

בהקשר למצב הביטחוני אני פחות יכולה לענות, אני אענה בנוגע לתקציב. עד עכשיו הקצנו 1.5 מיליארד שקל למגן הצפון, ובשנת 2025 עוד 1.2 מיליארד שקל להסכם המיגון הפרטי. חוץ מזה אנחנו נשמח להשתלב בתוכנית שהפרויקטורית ציינה ל-5 עד 9 ק"מ.

לפחות בדיונים שעשיתי אצלי, הערת אגב, התקציב הוא תקציב בהחלט מכובד, הבעיה היא בביצוע, ויש שם עם פיקוד העורף איזשהו פקק, צריך להסתכל.

אני אגיד, 0 עד 1 אתה לגמרי צודק, וגם לא עבדנו במלחמה, ועכשיו פתחנו הזמנות בהיקף 450 מיליון שקל מול חברת עמיגור, באמת כדי לשחרר את הפקק הזה ב-0 עד 1.

תודה רבה. אני מתכנס למה שאמרת לגבי מטולה. נראה לי שלפחות אנחנו כוועדה או אפילו אתה צריך לעשות איזשהו, יש מילה אחת שחסרה פה, תכלול. השר אלקין בהחלט שם דגש על העניין הזה, אבל ראש העיר כרמיאל דיבר על זה שהוא מודה לו וכולי וכולי, ובכל זאת יש איזשהו. כדי להוריד את הסף של האמוציות האישיות, ויש כאן אמוציות אישיות, לא יעזור שום דבר, צריך לקיים, לטעמי, אתם תחליטו, שולחנות עגולים מול אותם צרכנים. פעם אחת אלה יישובים, פעם אחת זה עם ראש העיר כרמיאל שמתכלל את כל הגליל וכולי וכולי, ופעם אחת עם קריית שמונה.

אנחנו עושים את זה באופן שוטף.

זה יוריד פשוט את כל המתחים האישיים האלה.

אני מסכימה שאנחנו נמשיך ונעשה את זה. יושב כאן ראש העיר, הוא מכיר אותי, אנחנו עובדים באופן שוטף, ישבנו כבר על התוכנית, ובהחלט יש הרבה עבודה שצריך לעשות.

שיהיה בהצלחה, נותנים לכם את ברכת הדרך, אנחנו עובדים אצלכם.

תודה. ראשית, בהתייחס להחלטה של 1 במרץ, נגעתי בזה. סליחה, בבקשה.

רק הערה קטנה. רועי, המשרד לשוויון חברתי, אני ברשות לפיתוח כלכלי לחברה הערבית. אני מעלה כאן משהו לגבי נושא המיגון. המיגון הפרטי מאפשר לבנות ממ"ד ולקבל השתתפות מהמדינה. ברוב היישובים הערביים יש קושי להוסיף ממ"ד בגלל חוסר בהיתר.

בתכנון.

בתכנון, נכון. יש הצעה שהיא הצעה מאוד פרקטית ואני מכיר אותה מקרוב והיא ליצור ממ"ד בתוך הבית על בסיס אחד החדרים. אני חושב שזה גם דבר שצריך לתעדף אותו מבחינה תקציבית כהשתתפות וזה יכול להעלות את רמת המיגון בחברה הערבית.

תודה.

רגע, אני יכול להתייחס? ככלל - - -

אנחנו נקיים דיון ספציפי על הנושא של המיגון. אפשר עכשיו לפתוח את הנושא הזה לפחות לחצי שעה.

זה פשוט מענה לא מאושר על ידי משרד הביטחון.

בסדר גמור. תראו, אני רוצה להתייחס קודם כול להחלטה של 1 במרץ ולהתחיל ממה ששאלתי את משרד החינוך פה. בעיניי, ההחלטה הזו היא לא נכונה בעליל באמצע שנה כלפי הילדים. לקחת ילדים, וצריך להבין מה הדור הזה עבר, מה עברו הילדים האלה, המפונים, מה ההשלכות של האירוע הזה עליהם, ומייצרים להם, קורעים אותם פעם אחר פעם אחר פעם מהמסגרת שבה הם נמצאים. ובראש ובראשונה דווקא סביב לוח השנה של התלמידים נכון היה לגזור את שיקום הצפון ואת התהליך. גם יותר קל לשקם רשות בתהליך כזה כולל בתי הספר, כולל כל המסגרת של המעטפת של מה שקרה שם.

ויותר מזה, לנסות ולכפות על יישובים כמו מטולה ומנרה שנפגעו באמת קשה, ואי אפשר, הנציגה של אגף תקציבים יצאה לדיון בוועדה אחרת, אבל אי אפשר להשוות בין הרשויות האלה ולהגיד לי: יש לנו קריטריונים ולפי הקריטריונים כולם יכולים לחזור. שתתכבד היא ותחזיר את הילדים שלה לבתי הספר במטולה ולמבני הציבור שם ולכבישים השבורים והמדרכות. אלה יישובים שנפגעו ברמה מאוד קשה. זה נראה שיש ניתוק במובן הזה בין ההחלטות שמתקבלות בירושלים למה שקורה בגבול הצפון, אני אומר לכם את זה.

יחד עם זאת, אני כן רוצה להגיד, גם אני רואה את השר אלקין מאוד מתאמץ בתוך הנתונים שאליהם הוא נכנס, אבל יש כאן החלטות שהתקבלו קודם שאני אומר לכם, הן פשוט לא נכונות. ולקבוע את התאריך הזה, 1 במרץ, שלא לדבר שגם מבחינה ביטחונית אני חושב שיש פה טעם לפגם כשהסכם הפסקת האש בעצמו לא סגור, לא ברור. הוא כמובן מוסתר מעיני הציבור ומהכנסת, אני לא יודע, כנראה שיש לראש הממשלה מה להסתיר בהסכם הפסקת האש הזה.

אבל החזרה הזו, ככל שהייתה מתרחשת ונקבעת ל-1 ביולי, מתחילים עם מסגרות בלתי פורמליות בקיץ ומתחילים שנת לימודים ב-1 בספטמבר כשהמבנים מוכנים, כשמבני הציבור מוכנים, כשהילדים חוזרים ליישוב שהוא יישוב חי ולא ליישוב הרוס. אתה מחזיר ילדים ליישוב שחצי מהבתים בו הרוסים, מה אתה מסביר להם?

אפשר רגע להתפרץ ולהוסיף רגע למה שאמרת, לחזק רגע?

לא, לא צריך, זה סיכום, מצטער.

תראו, לגבי הסיכום, אני כן רוצה להגיד, לא נמצאים פה אנשי מס רכוש ואני כן רוצה לציין אותם, שעשו עבודה, וראיתי את זה בכל הרשויות, עם כל הקשיים, נכנסו, נתנו, באמת, גם תחת אש במובנים האלה. חד משמעית מגיעה להם מילה טובה פה. ובכלל אני חושב שבסוף עובדי המדינה ומשרדי הממשלה רוצים לתת, ויש כאן כמה החלטות שהתקבלו בדרך שהן פשוט לא נכונות.

מה שאני כן מבקש שנעשה עליו מעקב: אחד, זה נושא חוות הדעת המשפטית שנדרשת כדי לחלץ את התקציבים, אני רוצה לדעת לוחות זמנים. שתיים, לגבי תזכיר החוק שאמור היה להתפרסם, אני מבקש לקבל מהממשלה הערכה מתי יתפרסם תזכיר החוק הרלוונטי כדי שאפשר יהיה לשחרר את התקציבים. שלוש, הממשלה חייבת לחייב את ה-15 מיליארד לתוכנית אסטרטגית חמש שנים קדימה.

צדק מי שאמר כאן, צריך לקחת את האירוע הקשה הזה כהזדמנות לייצר מצב אחר בצפון. הוא יוכל להיות רק אם יהיה ברור לחלוטין לאן הולכים בטווח זמן ולאן רוצים גם להגיע בעוד חמש שנים, מעבר לשיקום הפיזי הבסיסי כדי להחזיר את התושבים מהר. אלה אילו שהן פעולות שנעשו. אני הייתי מצפה שהיום כבר תהיה איזושהי תוכנית אסטרטגית, לכן גם שאלתי את השר אלקין במובן הזה.

החיוב, צריך לחייב את ה-15 מיליארד האלה, צריך לחייב אותם עם תוכניות קדימה. כי גם בהחלטת ממשלה שתתקבל על 15 מיליארד, מגיע הצורך לקצץ והממשלה הזאת לא אוהבת לקצץ בכספים קואליציוניים, יקצצו בתוכנית הצפון. זה קרה כבר, זה קרה אגב עם תקציבים אחרים גם בעבר, ולכן הדבר הזה הוא מאסט. בהקשר הזה, התזכיר שהתייחסתי אליו הוא תזכיר החוק של הטבות המס של נהריה, חוות דעת ביטחונית, לו"ז.

אני כן רוצה להעיר עוד משהו גם למשרד האוצר. רק לקבל הערכת שמאי ודוח שמאי לוקח סדר גודל של חודש, כך שאי אפשר להגיד לי שזה ימים ספורים לתקן את הדברים. גם מי שהסתובב ביישובים האלה רואה עדיין את המבנים האלה הרוסים. אני רוצה לקבל את הקריטריונים המדויקים שעל פיהם התקבלה ההחלטה ואת הפרוטוקול של חזרת היישובים, כולל מתי זה התקבל.

הדבר האחרון, חייבים לייצר שיח בין ראשי הרשויות גם כשאין הסכמות לבין הממשלה. אני אנסה לקבוע פגישה משותפת עם השר אלקין ועם ראש עיריית מטולה, תהיה פגישה קשה ללא ספק, יחד עם חבר הכנסת לוי, אם ירצה להצטרף. אבל צריך לשים את הדברים האלה על השולחן ולצאת מכאן לעבודה משותפת. אני שב וקורא לממשלה, לפחות לגבי מטולה ומנרה, להכריז עליהן כמקרים ייחודיים ולקבוע שיש להן קריטריונים ייחודיים. אי אפשר להגיד שדין מטולה ומנרה כדין רשות שלא חטפה טילים בכלל, זה לא יכול להיות.

חד משמעית.

הדעת לא סובלת את ההגדרה הזו, גם כלפי התושבים, שצריך לזכור, אומרים, נותנים את זה לבחירת התושבים, אבל מקצצים להם ב-30% בסיוע, כך שזה לא בדיוק לבחירתם.

הישיבה הזו היא ישיבה אחת מיני רבות שעוד יתקיימו עם ישיבות מעקב, אני אומר לכל מי שרצה לדבר ולא הצליח, אנחנו לא נרפה מהנושא הזה. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:11.