פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
04/03/2025


‏‏
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 277
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ד' באדר התשפ"ה (04 במרץ 2025), שעה 12:05

הרפורמה החדשה של משרד העלייה והקליטה להעסקת עולים

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
ולדימיר בליאק
טטיאנה מזרסקי
אלעזר שטרן

ורד הראל - מזכירת מועצת רואי חשבון, משרד המשפטים

אלעד זכות - סמנכ"ל אסטרטגיה, תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה

קלאודיה כץ - מנהלת אגף א' תעסוקה

מרים סלע - מנהלת תחום בכיר תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד העלייה והקליטה

יוליה דוידוב - ממונת תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

עידית הוכנברג - ממונת ניהול ידע ועובדי הוראה חדשים, משרד החינוך

הדס אלמליח - רשמת העובדים הסוציאליים ורישום מומחיות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

רון רוט - עוזר ראשי, הלשכה המשפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ליאור הרמן - מנהלת מחלקת רישוי ורישום מהנדסים ואדריכלים, משרד העבודה

חן כהן לאביאן - לשכה משפטית, משרד העבודה

מיכל אבגנים - מנהלת אגף בכיר אסדרת עיסוקים, משרד העבודה

ד"ר נתי קנטורוביץ' - ר' תחום מידע ומחקר, נתיב - משרד ראש הממשלה

גילי קירשנר - היועצת המשפטית, המרכז למיפוי ישראל

מירב שמעוני - עו"ד במחלקת השקעות, רשות לניירות ערך

זוהר אזרזר - עו"ד, רשות לניירות ערך

אסיה ציירסקי - ממונת תעסוקה, הסוכנות היהודית

אביטל קדרון - יו"ר ועדת עלייה וקליטה, לשכת עורכי הדין

עדינה זקס - יועצת תעסוקה בכירה, ארגון נפש בנפש

רונן פוקסמן - מנהל התכנית הבין-לאומית לעליית רופאים, ארגון נפש בנפש

חנה פרידמן - יועצת רישוי - עולים דוברי רוסית ואוקראינית, ארגון נפש בנפש

ז'נטה ויינברג - מנכ"לית, איגוד המהנדסים והאדריכלים

סופיה טופולב לוז - מייסדת, חברת הנהלה, העמותה לשילוב כלכלי לעולים

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

סטפני שטראוס - מנכ"לית, ישיבה יוניברסיטי בישראל

אלכס מילר - ח"כ לשעבר, יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה

נטלי צסרסקי - יו"ר איגוד מנהלי מח' קליטה ומנהלת מח' קליטה, עיריית באר שבע, מרכז השלטון המקומי

אליסה יפימוב - מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגוד מורים עולים - איגום

ד"ר תמיר גושן - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות וביטחון המזון

שחר נוימן - מנהל תחום מוצרים דיגיטליים, מערך הדיגיטל הלאומי

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הרפורמה החדשה של משרד העלייה והקליטה להעסקת עולים

צוהריים טובים לכל המשתתפים והמשתתפות. תודה לכל מי שטרחו ובאו לדיון הזה שנקבע בהתראה לא ארוכה, תודה על המאמץ המיוחד להגיע. חבריי וחברותיי, אנחנו נמצאים ביום ה-516 לטבח שמחת תורה, לאסון 7 באוקטובר, למלחמה שלמעשה לא פסקה ולא תמה, ואנחנו נמצאים ביום ה-516 לשבי האכזרי והברברי של אחינו ואחיותינו, ולמה שגם אני, כיו"ר הוועדה, אבל אני בטוח שחברי הכנסת, ולדימיר בליאק ואלעזר שטרן שאיתנו, יצטרפו אליי למה שאנחנו רואים גם כהפקרה של שלום אחינו ואחיותינו שמצויים עדיין בשבי החמאס.

אתמול הובא למנוחת עולמים איציק אלגרט בבית העלמין בקיבוץ ניר עוז. ומחר בשעות הבוקר חברי הקהילה האבלה והמוכה הזו, שלא זכו לביקור רשמי של ראש הממשלה עדיין, ישובו אל אותו בית עלמין ביחד עם המשפחה הכואבת והדואבת של אוהד יהלומי שנחטף בחיים וחוזר בתוך ארון.

אי אפשר לפתוח דיון בוועדה כלשהי בצוהריים האלה מבלי להתייחס למראות המבישים והחמורים שרבים מאזרחי ישראל ראו אתמול במסכי הטלוויזיה. הורים שכולים מוטחים ארצה, הורים שכולים מתעלפים, סבא שכול נפצע, שותת דם, אבא שכול קורא קדיש בקול שבור על בנו במדרגות יציע האורחים. וכל זה אחרי שמועצת אוקטובר שמייצגת מאות, אם לא יותר מכך, של משפחות שכולות, עושות את כל המעשים הנדרשים כדי ליידע את רשויות הכנסת על כך ש-40 משפחות שכולות מבקשות לשבת ביציע, ביציע שהוא רחב דיו כדי להכיל את כולם. ובמעשה של אדנות ובריונות פרלמנטרית הדבר נמנע מהם.

הניסיון לגלגל אחריות כלשהי על המראות המבישים על סדרני הכנסת או על אנשי המשמר היא עוד דוגמה לבריחה מאחריות. כל המראות המבישים והנוראים אתמול שהביאו את הכנסת לדיוטה תחתונה בכל מה שקשור לאמון הציבור ולחובת הכנסת כלפי הציבור, כל האירועים הללו מגולגלים לפתחם של מנהיגי הבית הזה. והניסיון לגלגל אחריות ולהתהדר מאחורי בדיקה כזו או אחרת הוא עוד הד למנטליות של בריחה מאחריות, של אי לקיחת אחריות ושל אי מתן דוגמה אישית.

השבוע הזה אנחנו קוראים את פרשת תצווה בחומש שמות, אבל בשבת הקרובה בצד פרשת השבוע אנחנו נציין גם את שבת זכור, השבת שמקדימה את חג הפורים. ובשבת הזו נוהגים לקרוא בנוסף לפרשת השבוע גם את הפסוקים מתוך חומש דברים שמזכירים לנו את המצווה, לא לשכוח, לזכור את אשר עשה לנו עמלק בדרך בצאתנו ממצרים.

אבל רוב האנשים שמתייחסים למצווה הזו נוהגים לצטט רק את הפסוק הראשון: "זכור את אשר עשה לך עמלק", הם שוכחים את המשך הקריאה שאומרת: "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע". עמלק הצליח במשימתו כי עם ישראל הפקיר את החלשים לסוף התור, לסוף המסע, אז עמלק היה יכול לבצע את זממו. וכך מי שמדייק בכל המצווה מבין שהמצווה אומרת שהאשמה היא על עמלק, אבל האחריות היא עלינו, כי אנחנו השארנו את המוחלשים, את הנחשלים בסוף הטור.

ומדינת ישראל כרגע מאפשרת למרצחים לזנב בחיים של אחים ואחיות שלנו שעדיין חטופים. וממשלת ישראל לא לוקחת את האחריות על כך שהיא הפקירה את תושבי העוטף ב-7 באוקטובר למתקפה של אותו ארגון עמלקי רצחני. האשמה כל כולה על כתפי המרצחים, האחריות צריכה להיבדק קודם כול אצלנו.

חבריי וחברותיי, אחרי הדברים האלה, אנחנו נמצאים בדיון שאולי יכול לתת איזשהו, הייתי אומר ענף או ענפון של תקווה בימים האלה. ואנחנו התכנסנו בעיקר על מנת לאפשר לממשלה להציג את החלטת הממשלה שהתקבלה לפני ימים לא רבים, החלטה שאמורה להביא לרפורמה מאוד, מאוד משמעותית בכל תהליכי הקליטה המקצועית של עולים ועולות שיש להם ניסיון מקצועי רב שהם רכשו בעמל רב, בהשקעה מרובה בארצות מוצאם.

כולנו יודעים שקליטה מקצועית היא מרכיב דרמטי, דרמטי, בקליטה מוצלחת של עולים ועולות. ואנחנו יודעים גם שבמשך שנים ארוכות, למרות גלי העלייה הגדולים והמבורכים, הוצבו חסמים מאוד, מאוד משמעותיים בפני עולים בעלי מקצועות להיקלט ולהשתלב בענפי התעסוקה שלהם. החסמים הללו לעתים הביאו לעיכוב של שנים ביכולת של אותו עולה או אותה עולה להיקלט במקומות עבודה שתואמים את ההשכלה ואת ההכשרה שלהם.

מן הצד האחד, ברורה חובתה של המדינה לפקח על רמה נאותה של ידע וניסיון במקצועות שונים שמצויים תחת אסדרה, אבל מן הצד השני, החובה הזו לא יכולה להתגלגל לעיכובים של שנים בקליטת עולים במקצועות שלהם. ואנחנו גם בעבר וגם בדיון הזה נזכיר את מקצוע ראיית חשבון ואת מקצוע ההנדסה האזרחית ואת מקצוע האדריכלות ועורכי הדין והרופאים. ופה אנחנו באמת נשמח לשמוע מן הממשלה מה החידוש הגדול שהרפורמה מביאה בכנפיה.

ובצד הברכות על החלטת הממשלה, נבקש גם להבין את לוחות הזמנים ואת המעטפת התקציבית והביורוקרטית שמיועדת לאפשר לרפורמה הזו לצאת אל הפועל. נשמח גם לשמוע על מהמורות, כשלים, לקונות שעדיין קיימות וכיצד אתם מתכוונים לטפל בהם.

אני אציין שבצד הנושא הזה של החלטת הממשלה, הוועדה, תחת הובלתו של חבר הכנסת עודד פורר עסקה רבות בתור הארוך באגף הרלוונטי במשרד החינוך, האגף שמופקד על ההכרה בתעודות ההכשרה וההשכלה של העולים, תעודות כמובן שמגיעות מארצות מוצאם. כאן, ביוזמת הוועדה אפשר לומר, נעשה מהלך חשוב של יצירת מסלול ירוק באותו אגף וגם בוצעה החלטה על העברת האחריות ממשרד החינוך - - -

החלטת ממשלה.

החלטת ממשלה על העברת האחריות מהאגף במשרד החינוך אל משרד העלייה והקליטה. ואנחנו רואים שהמעבר למסלול ירוק הביא באמת לצמצום משמעותי בתור. עדיין מדובר באלפי בקשות שממתינות לבדיקה, אבל המגמה היא מגמה חיובית. בראשית חודש דצמבר 2024 המתינו בתור למעלה מ-11,000 בקשות, בסוף ינואר המתינו 10,000 בקשות ובסוף פברואר המתינו 8,233 בקשות. אנחנו יודעים שגם בשלושת החודשים הללו הצטברו או הצטרפו לתור בקשות חדשות, ולכן, בצד הצגת הרפורמה, אנחנו נבקש התייחסות מהממשלה גם לסוגיה הספציפית הזו של ההכרה בתארים ואיך אתם מתכוונים להאיץ את הקצב. יש פה שאלות קונקרטיות שנשאל במהלך ההצגה על מי מטפל בפניות החדשות וכולי, אבל לזה נגיע.

ברשותכם, אני אפנה ראשית לחברי וחברות הכנסת שנמצאים איתנו לדברי פתיחה. חבר הכנסת בליאק, ראשון המגיעים, לאחר חבר הכנסת שטרן וחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.

הקדמתי את שטרן ב-20 שניות.

בסדר גמור, אבל כאיש צבא ותיק הוא יודע ש-20 שניות זה ההבדל בין מקום ראשון בפודיום למקום שני.

תודה רבה, אדוני היושב ראש.

אתה יודע, אני ממפלגה סוציאליסטית, לכן אני משטח את הפודיום.

הגבר האחרון בשמאל הציוני.

אתם, הליברלים, הנאו-ליברלים, אתם מאמינים בדירוגים. טוב, אז נקפיד.

אנחנו מאוד מעריכים, אתה עוזר לנו לפתור את המתחים.

הכול בסדר, תמיד שמח לעזור ליש עתיד, אתה יודע את זה.

אתה אומר את זה לפרוטוקול?

לרוב אתם לא מקשיבים לעצות שלי.

- - - חברי כנסת מיש עתיד.

בסדר גמור. יחסית, כדרך אגב, שיעור חברי הכנסת מהמפלגה שלי הוא יותר גדול. המפלגה שלי מיוצגת פה ב-25%, אתם מיוצגים בשמינית.

גלעד, לא כדאי להמשיך.

טוב, אני עוצר פה, אתה צודק.

על כל מי שחבר ועדת עלייה וקליטה, אנחנו 100% התייצבות.

טטיאנה, אני מוריד את הכובע ותמיד שמח לריבוי חברים מיש עתיד בוועדה הזו.

אחרי הפתיח המרגש, אדוני היושב ראש אני מודה לך על הדיון. אני מצטרף לדבריך, לכל החלקים, גם לחלק הראשון, אני חושב שאתמול עברנו באמת יום מאוד, מאוד מורכב. אגב, היו שם כמובן לא רק המשפחות השכולות, גם משפחת החטוף מתן אנגרסט וגם אבא שלו וגם סבא שלו, סובלים מהחבלות שקיבלו אתמול. אין לי מושג איך הגענו למצב הזה. אני לגמרי מצטרף למכתב שיצא היום מראשי סיעות האופוזיציה, פנייה ליושב ראש הכנסת, גם להתנצל וגם לברר את האירוע עד תום כדי שמקרים כאלה לא יחזרו.

אני עברתי על המצגת אחרי הלילה הקשה שהיה לנו במליאה, זה בהחלט נראה מעודד. אני כמובן אשמח לשמוע את ההסברים וההצגה של משרד העלייה והקליטה. ומעבר לשאלות שהעלית, אני רוצה לצרף עוד שאלה. בהמשך לדיון שהיה לנו או תחילת הדיון על התקציב של המשרד לשנת 2025, או יותר נכון, על הקיצוץ המשמעותי בסך 170 מיליון שקל בתקציב של המשרד, הקיצוץ המסתמן. קודם כול, אני אשמח לדעת האם יש השלכות תקציביות לתוכנית הזאת והאם הקיצוץ עלול להשפיע על הביצוע. תודה.

תודה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

כיוון שהתייחסתם גם לאירוע שהיה כאן אתמול, אני רק אגיד שאני כאבתי את זה מאוד גם בגלל שזה תפס אותי בדרך כשבאתי מההלוויה של יצחק אלגרט בניר עוז. ואתה שומע מה שקורה פה בבניין הזה ואתה באמת חושב שיש אנשים מנותקים. כואב לי, דרך אגב, אפרופו מה שאמר חברי בליאק, שגם כאן חתמו על זה רק יושבי ראשי סיעות האופוזיציה ואסור שבדברים האלה, ואני מקווה שאין בדברים האלה קואליציה ואופוזיציה.

באשר להתכנסות שלנו כאן, יש מי שיטעה לחשוב שאנחנו עושים פה משהו לטובת העולים החדשים, ולי אין צל צילו של ספק שההכרה במקצועות הראשונה ליהנות מכך זו מדינת ישראל. אני חושב שהדברים באו לידי ביטוי מוחשי בעלייה הגדולה מחבר העמים, אנחנו אומרים כבר כמה שנים שאי אפשר לדמיין את עולם הרפואה במדינת ישראל בלי העלייה. לדוגמה אני אומר רק, אני יכול להגיד את זה כמי שהיה אז ראש אכ"א או לא משנה מה.

אנחנו חווים את המשבר של גלי העלייה שירדו מאז כתוצאה מהיציאה לפנסיה וההתבגרות של אותם רופאים, אבל גם מורים, במיוחד למקצועות מדויקים או למוזיקה או לדברים כאלה. אני לוקח את זה בגלל שאני חושב שגם כאן, ככל שנזדרז להכיר יותר, אנחנו עושים פה פעולה שאולי מאפשרת ליותר עולים להתפרנס בכבוד או להשתלב בחברה הישראלית, אבל אני חושב שהרבה יותר מזה הפעילות הזאת היא פעילות שתורמת למדינה ותחת המטריה הזאת כמובן לכל אזרחי מדינת ישראל.

וגם אני מצטרף לברכות גם ליושב ראש הקודם שהרים את הנושא הזה, זה עוד נושא שאנחנו חווים אותו, אני אגיד כבר כמה כנסות, אבל לא מספיק, ואני מאחל לכולנו שבאמת לאור מה שהושג, זה רק ישמש תמריץ להמשיך ולעסוק בכך ביתר שאת. תודה.

תודה, חבר הכנסת שטרן. חברת הכנסת מזרסקי.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. גם אני מברכת על הדיון בהמשך ומעקב בתחום התעסוקה, קליטה ותעסוקה של העולים החדשים. מדינת ישראל פשוט התברכה לקלוט אלפי, אפילו רבבות של עולים חדשים לאורך שנים. אין ספק שתרומתם של העולים שמגיעים בעלי מקצועות וניסיון מקצועי שמגיעים לארץ, זה פשוט נכס ומתנה שאנחנו מקבלים, שיכולים לתרום רבות לחיזוק הכלכלה ותחומים אחרים, ומדע ותחומים נוספים במדינה.

ועלינו כמדינה להסיר את כל החסמים ולדאוג שהעולים שהגיעו לכאן ישתלבו בהקדם בשוק העבודה, שוק התעסוקה כאן. ואנחנו כאן, חברי הכנסת מייצגים את האזרחים בבית הנבחרים, אנחנו יוזמים שינויים ומציעים דברים לשיפור השירות שהמדינה מעניקה לעולים חדשים, ואנחנו מבינים שהשתלבות תעסוקתית של העולים היא תנאי הכרחי לקליטה של משפחות שלמות של העולים שמגיעים לכאן. ואנחנו פשוט חייבים לדאוג להשתלבות מהירה של העולים בארץ. ואנחנו כאן כדי לראות מה המדינה, התקבלו החלטות, אבל איך מיישמים את החלטות, ורוצים לראות את התוצאות. ואנחנו כאן למעקב אחרי שיפור של השירות שהעולים מקבלים מהמדינה.

תודה, חברת הכנסת מזרסקי. אני אציין שגם נמצא איתנו חבר הכנסת לשעבר אלכס מילר, ראש תחום העלייה, אגף קליטת העלייה בהסתדרות העובדים הכללית, ואחרי הצגת הדברים על ידי נציגי הממשלה אנחנו כמובן גם נפנה אליך. אם כך, ידידנו ממשרד העלייה והקליטה, אלעד זכות, סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון מדיניות ותקציבים.

(מוקרנת מצגת)

תודה רבה. אני אגיד שכמשרד העלייה וקליטה אנחנו מתחברים בטח לכל הברכות והאמירה שאמרת על ענף מענפי התקוה, בהחלט אנחנו מרגישים את זה ביום-יום במשרד העלייה והקליטה, לא מעט מההרוגים ובטח מהפצועים הם עולים חדשים בעצמם.

ואני חושב שיש פה שותפות מלאה של כל נציגי הממשלה וארגוני חברה אזרחית בנושא של החשיבות וה-Win-win Situation בהקלה בירוקרטית תוך הבנה מדויקת שדייקת, כבוד היושב ראש, במתח בין הצורך ברגולציה ודאגה לעמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר כמדינה מפותחת ומערבית, בטח במקצועות שמטפלים בחיי אדם, ומצד שני הקלה בירוקרטית. ולכן העבודה הזאת באמת הייתה שותפות, אני אגיד, בתוך המשרד עם אגף תעסוקה, קלאודיה שיושבת פה לידי, אגף אסטרטגיה, מרים פה, והרבה משרדי ממשלה, בהובלה של שר העלייה והקליטה, אופיר סופר.

בהחלט.

אני אציין נתון מאוד מעניין, שאם אתה משווה בהשוואה של ה-OECD מוביליות בין מקצועות, ישראל במקום מאוד טוב. אבל במידה שאתה נכנס לאותו מדד, ה-OER, כשאתה מדבר על אנשים שבאים מחוץ לישראל, זאת אומרת, במדד שמשווה בין מהגרים, ישראל במקום ממש נמוך, אפילו מביש ברמת יכולת המוביליות בין מקצועות, ואחד ההסברים של זה הוא רישוי.

מאידך, אנחנו עדים לשינויים ותחזיות שיכולות להיות משמעותיות בהיקף העלייה מהמערב, בהיקף עלייה של אנשים שלא חשבו על זה לפני 7 באוקטובר לאור אירועי אנטישמיות רבים, ואנחנו גם מזהים כבר מגמות שונות וחשובות וטובות של עלייה שכבר החלו עם מלחמת אוקראינה-רוסיה ואנחנו בתקווה שימשכו.

אני אגיד שאחד הדברים שנתנו לנו השראה לעבודה הזו הוא איזשהו מחקר שנעשה על ידי הכלכלן הראשי שהשתמש בכל מיני השוואות או מטא-אנליזות של נתוני המעברים בכמה מקצועות, מקצועות בעיקר רפואיים ופרה-רפואיים, אבל בתוך ה-OECD, בתוך האיחוד האירופי ובין אנגליה לאיחוד האירופי. ובאמת בהשוואה, באיזשהו מדד שהוא שם, ישראל באמת הייתה עם חסמי מעבר מאוד, מאוד מורכבים בנושא של הרישוי וזה היה כהשראה לדבר הזה.

מה שהתחלנו לעשות זה שלקחנו כ-50 מקצועות ששמנו להם משקולות של כמות התרומה למדינה, כמות הרלוונטיות של עולים עם המקצועות האלה וכמה באמת התהליך הוא מסורבל ובירוקרטי ואפשר לעשות איתו שינוי וניסינו לייצר לו מסע לקוח שמתואר פה, כמו שרואים, בהיבט של בכלל המידע, עוד מחו"ל, המידע, מה הוא יודע, מה הוא לא יודע, הצורך שלו בעברית, הסיפור של המצאת המסמכים וכל ההיבטים הבירוקרטיים, אישור נוטריוני, תרגומים, הסיפור של ההכשרה המקצועית או הצורך לעשות פה את ההתמחויות הספציפית לאותו מקצוע, מבחני הרישוי כמובן, עד עולם ההשמה.

עברנו מקצוע-מקצוע, פה ספציפית זה משהו שקשור לנושא רפואי שלא עבר בהחלטת הממשלה הזו, אבל יצרנו את מסע הלקוח הזה ולטובת כל מקצוע ניסינו למצוא איפה אפשר לייצר פה איזשהו משהו שהוא פשוט יותר, נכון יותר, מקובל יותר, והגענו לסט של המלצות שאולי אני ארחיב אחר כך. רק עוד שקופית אחת שאני אגיד ומתחבר פה למה שאמר חבר הכנסת אלעזר שטרן ומה שאמרת אתה, כבוד יושב ראש.

בשקופית הזו, אם אני רק רוצה לדייק, ואני חושב שזה גם חשוב לומר לפרוטוקול, ההערכה שלכם שאם הרפורמה הזאת יוצאת לפועל, יש בעשור הקרוב עד 2034 תרומה מצטברת של קרוב ל-4 מיליארד ש"ח למשק הישראלי.

חשוב לי טיפה לדייק. לקחנו פה הרבה הנחות, אבל כן. אני אגיד שחלק מרכזי בחיסכון או בתוספת הרווח למדינה תיגרם מכך שאם להערכתנו ונצליח לקצר את תקופת ההמתנה לאותה עבודה במקצוע הרישוי מהיום בממוצע רק לאחר שמונה עד 12 חודשים מיום העלייה לשלושה עד שישה חודשים, זה צד אחד של תוספת הכנסות.

והצד השני הוא שאנחנו מזהים היום ושומעים בעיקר מארגוני העולים וגם העולים בחו"ל עצמם ומהסוכנות שיש הרבה שמפחדים לבוא או לא רוצים לבוא, לא רק בגלל בירוקרטיה אגב בתהליך הרישוי, אלא מכל מיני סיבות אחרות שפה בוועדה מעלים לא מעט ואנחנו גם עובדים ומנסים לחשוב עליהן, אבל גם בהיבט הזה של רישוי, לא מעט אנשים דווקא עם מקצועות חזקים ומשמעותיים לא מגיעים.

זה קשור גם לעולמות של ניסוי ואנחנו נרצה לעשות גם עבודה בתחום הזה, קשור להרבה קשיים של הגירה ועלייה, אבל גם בנושא של הרישוי. ולכן התחזית פה היא טווח של מספרים, אבל כן, במידה שהרפורמה גם תוכל בנושא של מקצועות רפואיים, שזה גם היקף משמעותי של עולים ופוטנציאל עלייה, יש פה חברים מנפש בנפש, יש לנו מיזם משותף איתם עם משרד הבריאות, וגם בנושא של מהנדסים, זה אמור להכניס למדינה לא מעט כסף.

בדקנו אפשרויות גם לעשות את זה, למרות שדיברת על זה שם, להתחיל את התהליכים ממש שמה?

תכף אני אגיע לזה. אני שמח שהוועדה כינסה פה את כל משרדי הממשלה או רוב מי שאני מזהה ממשרדי הממשלה. עברה החלטת ממשלה באוגוסט ששר העלייה והקליטה אופיר סופר ומנכ"ל המשרד קידמו שכללה דו"ח שממליץ על מגוון אפשרויות ושינויים שנדרש לעשות. כאמור, מבחינה מתודולוגית, מה שעשינו זה גם דיברנו עם ארגוני העולים שכאמור מלווים אותם, גם עם העולים עצמם, גם עם נציגים מהרשויות המקומיות וגם עם משרדי הממשלה וגם על בסיס הרבה מידע שקיים או שלא קיים באתרים השונים ברמה המשרדית. אלה המשרדים ואלה המקצועות שנכנסו לתוך החלטת הממשלה שעברה עכשיו, ממש בפברואר.

אני אגיד שחלק מההמלצות הן המלצות רוחביות, בסדר? כמו שנאמר, גם ההחלטה לקבל את האחריות או לקחת את האחריות על שקילת תארים לטובת עבודה במגזר הציבורי שעברה ממשרד החינוך למשרד העלייה והקליטה הייתה כתוקף מהחלטת הממשלה שעברה באוגוסט. קודם כול, גם מדובר באמת על יצירת מידע ומחשבוני בדיקה וגם ניסיון יחד עם מערך הדיגיטל לייצר את הגישה מרחוק כבר מחו"ל, זה מהמלצות הרוחביות שבאמת כל המשרדים התייחסו מבחינתם, אבל כן אני חושב שהחיבור עם מערך הדיגיטל פה הוא קריטי כדי לנסות לייצר איזה שהוא פתרון.

וחוץ מזה, יש המלצות פרטניות שנוגעות לכל הדברים שדיברנו עליהם קודם.

אגב, למה עורכי דין בחוץ?

עורכי דין זו לא רגולציה ממשלתית. מי שאחראי על הליכי הרישוי של עורכי דין זו לשכת עורכי הדין.

הלשכה, אוקיי.

בינתיים.

נקודה חשובה שנאמרה פה, יש את הצד של הרגולטור, יש את הצד של העולה, ויש את הצד של האיגוד המקצועי. פה בהחלטת הממשלה, הדירקטיבה היא לעשות את מה שניתן לעשות ברמת הרגולציה הממשלתית. במיוחד זה מורגש בעולמות הבריאות, יש פה הרבה משמעות ועמדה למקצועות. למשל, אני יכול להגיד על חשיבה שאנחנו עושים כרגע עם משרד הבריאות על רופאי שיניים, שאני לא חושב שנעשתה בעבר כל כך בנושא של רישוי לרופאי שיניים עולים, יש מן הסתם את האיגוד המקצועי שמייצג אותם, הר"ש, לצורך העניין.

הכרה במומחיות.

הסתדרות לפי השם.

סליחה רגע, יש לי שאלה. זה שינוי, מה שקורה פה בתקופה האחרונה, ביחס למה שהיה. עולה, לא משנה איפה, כמה הוא יודע מזה ביחס למה שהוא ידע עד עכשיו, שיש קשיים, שבאים לפה, שיש לו עבודה, שכן יוכר או לא יוכר, כמה הוא יודע שמה שבאמת בישראל התקדמו, אם אפשר וצריך להגיד את זה ככה, מצד אחד, ומהצד השני, כמה אנחנו יודעים לעשות דווקא על מקצועות שחסרים פה, לעודד עלייה כתוצאה מזה שעכשיו מכירים במקצועות האלה ואפשר, זה אינטרס דו צדדי, לעשות ריצ'ינג-אאוט אליהם, לאנשים שאולי הם לא פוטנציאל עלייה, הם יותר חוששים או פחות מודעים, ולהגיד להם, אנחנו צריכים אתכם ואנחנו גם מכירים במקצוע שלכם?

זו שאלה מעולה, אני חושב שהמשרד עושה המון עבודה וגם ארגוני הקליטה יחד עם משרדים אחרים עושים המון עבודה. אני יכול לציין על ירידי עלייה שהשתתפו בהם נציגים משירות התעסוקה, משרד העבודה, משרד הבריאות ומשרדים נוספים, נגב גליל וכולי. בשנה האחרונה באמת יצרנו לא מעט ירידי תעסוקה, זה אחד.

שתיים, אנחנו משקיעים לא מעט, אפרופו כמי שאחראי על תקציב המשרד, אני יודע לומר שאנחנו משקיעים לא מעט תקציבים בנושא של הסברה ועדכון של דפי ההסברה, גם של הממשלה באופן כללי, גם במלחמה עשינו לא מעט תרגומים והסברה, גם בסרטוני הסברה. ומצד שני, אני אציין שהרבה מהחלטת הממשלה עוד לא יושמה. זאת אומרת, החלטת הממשלה, תכף כל המשרדים יפרטו מה הם צריכים לעשות או לייצר תוך כך וכך זמן. אני חושב שנכון יותר יהיה להקדיש את מירב המאמצים של הסברה והידוע אחרי שהדברים יקרו בפועל.

והסוכנות היהודית שותפים שלנו להרבה פרויקטים בתחום התעסוקה, קלאודיה, מנהלת אגף תעסוקה תוכלי להרחיב גם על הרבה עבודה שנעשית. אנחנו ממש עובדים עכשיו על מכרז רכש אגב כדי באמת לייצר את אותו קשר בחו"ל שקלאודיה מובילה כרגע על ידוע והבנה ובאמת לתת מידע בתחום התעסוקה, כולל רישוי, כבר מחו"ל.

טוב. אלעד, אני רוצה לסיים את המצגת ואז נפתח גם כמה שאלות.

אנחנו סיימנו, המשרדים יכולים לציין את הדברים.

בסדר, אני רק אומר שבמצגת, אני אומר לטובת חברי הוועדה, יש שקף פירוט לגבי כל אחד מהמקצועות. אני בכוונת מכוון לא מתכוון לעבור עכשיו כאן מקצוע-מקצוע בשעה שנותרה לנו כי באמת חשוב לנו רגע להבין קצת יותר ממעוף הציפור כיצד הממשלה מתארגנת אל הרפורמה הזאת.

אתה יכול רק להתייחס לנושא של התקציב?

כן, אני אבקש התייחסות, גם בעקבות ההערות של אלעזר ושל ולדימיר. אנחנו מבקשים, אלעד, ממך, ואז אנחנו נשמע עוד נציגים. אני רוצה לבקש את ההתייחסות שלך לכמה נקודות. ראשית, לנושא התיקצוב של הרפורמה, האם ישנו תקצוב ייעודי למימוש הרפורמה? האם התקצוב הזה הוא חלק מתקציב משרד העלייה והקליטה המתוכנן או שכל משרד נדרש להקצות איזשהו סכום לטובת התנעת הרפורמה, מעדכון אתרי האינטרנט ועד אולי עדכון מהלכים בירוקרטיים? זאת שאלה אחת, סוגיית התקצוב.

השאלה השניה של חבר הכנסת שטרן היא באמת עבודת הפרסום והטמעת המידע, גם בארץ, אבל בעיקר בקרב קהילות העולים. גם נבקש התייחסות שלכם, גם התייחסות של הסוכנות, נגיע גם לארגונים.

ואם אפשר רק על השורה שאמרת, היושב ראש, איפה נערכו הירידים האלה?

דרך אגב, זה עלה פה בשבוע שעבר, תענו גם. אני רוצה אבל עוד מספר בקשות. ראשית, אני רוצה לדעת מה צורת התכלול של המהלך אחרי החלטת הממשלה, האם יש שולחן עגול? האם יש רפרנט בכל משרד? האם משרד העלייה והקליטה קיבל אחריות כוללת ליישום ההחלטה? האם הממשלה אמורה לקבל דוחות תקופתיים על ביצוע הרפורמה? איך אנחנו מוודאים שההחלטה הזאת בכל המשרדים הרלוונטיים באמת מתורגמת הלכה למעשה למציאות אחרת בפועל ומה תפקיד המשרד בנושא הזה?

אני מבקש להבין גם אילו מקצועות לא נכללו. פה אני כדרך אגב, מכיוון שאתה הזכרת 50 מקצועות שנכנסו בפתח המשפך, יצאנו עם בערך, אני מבין, עשרה שהם לא מקצועות הבריאות, במקצועות הבריאות יש רשימה נוספת. א', אני מבקש לקבל את הרשימה, שהוועדה - - -

לפי החלטת הממשלה אלה המקצועות.

לא, אני יודע, השאלה שלי הייתה אחרת. בסדר? גם לקבל וגם אני רוצה לשאול האם יש כוונה להמשיך את המהלך, או אם המקצועות שלא נכללו, קיבלתם לגביהם החלטה שאין מקום, אין הצדקה, אין יתרון בהכללתם. זאת אומרת, האם אנחנו צפויים להחלטות נוספות בעתיד?

ואולי השאלה החשובה ביותר, האם נקבע גאנט זמנים מחייב למשרדים השונים לבצע את המהלכים? אלעד, אם אתה יכול להתייחס, אתה והחברות הנוספות, לשאלות האלה, ואז אנחנו ניגש לשמוע גורמים נוספים, כולל ממשרדים שרוצים לשתף על המהלך ואתגריו בתחום שלהם.

אני אנסה להתייחס לכל הנקודות. מבחינת תקציב, החלטת הממשלה לא צורף לה תקציב, זה לא משהו שהוא תקציב נוסף מעבר לתקציב הפעילות השוטפת. בהרבה משרדים יש פעילות בנושא של רישוי, בטח משרד העבודה, משרד הבריאות, המשרד שלנו. אנחנו יוצרים קורסים חדשים השנה בתוך תקציבנו, למשל להכשרה של פסיכולוגים ובהיבט של רישוי פסיכולוגים, קורס משותף בנושא של אדריכלים ומהנדסים, שיח משותף שהתחיל עם משרד הרווחה על התאמות ואיך נקרא לזה, מישהו שבא עם תואר מסוים, לעשות לו הסבה לעובדים סוציאליים.

ובהיבטים המחשוביים, לכל משרד יש את המשאבים שלו וזה עניין של סדרי עדיפויות. אנחנו כן התחלנו בשיח גם עם מערך הדיגיטל כדי, שוב, כאמור, לעשות משהו רוחבי, אבל אין להחלטה הזאת עלות, להפך, ההחלטה הזאת היא בעינינו וכפי שהוצג, תביא לפריון כלכלי ולהכנסות נוספות. אני אציין שמשיחה אתמול עם אגף תקציבים באוצר, קודם כול, הם שמחו מאוד על ההחלטה והם מציינים את ההחלטה לשבח. זה לגבי העניין של התקציב. אם וכאשר ניתקל בצרכים כאלה או אחרים, אני מאמין שאנחנו נדע לתעדף את זה ולעשות את הדברים הנדרשים.

לגבי רשימת המקצועות, נשלח. אני כן אציין שבהחלטת הממשלה, משרד הבריאות כמשרד שמוביל בעצמו, גם בשותפות איתנו וגם בשותפות עם ארגונים אחרים, הוא מוביל בעצמו את הנושא של הרישוי, הוא ממש על הדבר הזה, המשנה למנכ"ל שם, ויש מנהלת חדשה של אגף הרישוי שהחליפה את פרופ' יציב. נפגשתי איתה השבוע ואנחנו ממש מתחילים עבודה משותפת, גם מחקר על השוואה בינלאומית, איך הדברים נעשים ובכלל חשיבה מחודשת על כל הרגולציה בהיבטים האלה של מקצועות רפואיים.

אגב, הזדמנות לציין ששבוע הבא ביום ראשון, בטח חבריי מנפש בנפש יוכלו להעיד, הולך להיות MedEx, אפרופו השאלה לגבי הירידים, בו נרשמו להבנתי כ-140 רופאים יהודים שבאים בעיקר מצפון אמריקה ועוד 270.

בגלל זה שאלתי. אני שאלתי כדי לדעת מעבר לנפש בנפש, כיוון שאני יודע איפה הם פועלים וגם איפה הם לא פועלים.

בסדר, אני ציינתי ספציפית רק את הנושא הזה לגבי מקצועות רפואיים.

שאלתי אם אתה יכול להגיד איפה נעשו ירידי תעסוקה לא בצפון אמריקה.

כמו שהיושב ראש אמר, אין לי פה את הנתונים, אבל היה על זה דיון שבוע שעבר.

אני אעזור לך, צרפת, היה פה דיון. צרפת, ואיפה שאתה חושב שכרגע לא מתקיימים, לא מתקיימים, גם מבעיות אובייקטיבית, להערכתנו, גם כתוצאה ממדיניות. ולכן הוועדה הודיעה שהנושא הזה של מדיניות עידוד העלייה ידון כאן לא בתדירות של אחת לשנה.

נכון, אבל לאן שאני חותר, ואתה הבנת את זה, זה אם אי אפשר לעשות ירידי תעסוקה באותן מדינות, איך עושים ריצ'ינג-אאוט אליהם גם אם זה לא יריד תעסוקה שאי אפשר לעשות שם.

נכון, הנושא הזה כדרך אגב, אלעזר, נדון שבוע שעבר כשדיברנו על עידוד העלייה ומדיניות עידוד העלייה.

מצטער, גם עכשיו אני צריך ללכת לוועדת חוץ וביטחון.

לא, בסדר גמור. ואני אזכיר את מה שאמרנו, אנחנו מאוד מברכים את החלטת המדיניות להשקיע יותר בעידוד עלייה מארצות המערב. הוועדה לא תקבל מציאות שעידוד ההשקעה ממדינות המערב בא על חשבון עידוד העלייה ממקומות אחרים. ולשיטתנו, ככל שהאתגרים האובייקטיביים באותן מדינות גדולים יותר, מאמצי עידוד העלייה צריכים להיות אינטנסיביים יותר.

גם דיברתי על חוסר קורלציה בין ההשקעה לבין הפוטנציאל.

כן, בסדר גמור. כן, אלעד, בבקשה.

לגבי הנושא של התכלול, שר העלייה והקליטה יזם, כל החלטות הממשלה אלה וגם רבות קודמות לפני כן, באמת בהובלה בשותפות יחד עם משרדי הממשלה השונים, אבל יש קבינט עלייה וקליטה ששר העלייה והקליטה כינס ומתכוון לכנס במהלך של טווחי הזמן הנדרשים.

ומי חברים בקבינט?

אני לא יודע, לא זוכר בדיוק, אני יכול - - -

אני אשמח לקבל את התשובה, מי השרים החברים בקבינט.

בסדר, אין בעיה. אבל זה באמת משהו ששר העלייה והקליטה, א', יעמוד בקשר עם המשרדים, אנחנו נעמוד ונבדוק את הדברים. שתיים, כמו שאמרתי, שותפות עם מערך הדיגיטל לטובת הנושא הזה כדי לראות איך אפשר לייצר מהלכים טובים דיגיטליים. שותפות עם משרד החינוך בנושאים שונים שקשורים גם לעברית תעסוקתית וכולי וגם בנושא של הערכת תארים. ועם משרד הבריאות, כאמור, עבודה נפרדת בתקווה לשינוי מדיניות משמעותי גם שם. אילו עוד נקודות התבקשתי?

אני רק רוצה רגע לומר בעניין הזה, אלעד, אני גם אבוא בדין ודברים עם השר בנושא הזה. החלטת הממשלה כפי שהיא מנוסחת כרגע לא קובעת גורם מתכלל. זה שהרפורמה הזו היא פרי יוזמתו של השר אופיר סופר זה דבר שאנחנו גם מכירים בו וגם מאוד מודים לו ולמנכ"ל ולכל הצוות המקצועי, באמת. וכשדיברתי על ענף של תקווה בימים העכורים האלה כיוונתי למדיניות בהקשר הזה שהשר מוביל, אבל אני מדקדק פה בקטנות.

ההחלטה מטילה חובות על משרדי ממשלה שונים, כולל בחלק מהמקרים לוחות זמנים. משרד החינוך, עד 15 במרץ אמור להשלים תהליך שקשור בעובדי הוראה של הגיל הרך, קיבלו 30 ימים. משרד המשפטים, אולי כי הוא היה מעורב בניסוח הכללים, הוא קיבל 90 ימים להשלים את הדברים ולא רק 30 ימים, אבל בסדר, יש Due Date, אנחנו במאי אמורים לראות תוצאה.

מי בסופו של דבר מופקד? זה לא מזכיר הממשלה. יכול להיות שזה אגף רלוונטי במשרד ראש הממשלה, יש לי תחושה שיש שם קצת בוקה ומבולקה בתקופות האחרונות או בתקופה האחרונה. אבל אני באמת לא שואל את זה כדבר קנטרני, אני מעלה את השאלה, האם בסופו של דבר, אם אין הסמכה ברורה שמנכ"ל משרד העלייה והקליטה הוא הפרויקטור הממשלתי להתאמת העניין, הוא זה שאמור לקבל את הדוחות מהמשרדים השונים, איפה הם עומדים, לייצר לממשלה דיווח באחת מהישיבות כדי שהשר סופר יוכל לבוא בעוד חודשיים, לומר: בזה עמדנו, בזה לא עמדנו, הנה, יש בעיות, פה מסתבר שכן צריך תוספת תקציבית או להכריע בוויכוח.

זה לא בהחלטה, אני רק אומר דבר כזה, בסיכום של הוועדה תצא בקשה גם לממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם כמובן לשר ולמנכ"ל, שיקבע גורם מתכלל ברמה הממשלתית. זו התפיסה שלנו לגבי מהלכים ממשלתיים שמערבים כמה משרדים שונים, שבסוף צריך לדעת מי הכתובת בממשלה שמרכזת את זה.

צריך להיות רפרנט לעניין, אבל אני מניח שהרפרנט לעניין זה מי שאחראי על אסדרת המקצועות בכל משרד, בסדר? זה דבר שאנחנו נבקש לעמוד עליו. מכיוון שתהיה ישיבת מעקב בנושא הזה בטווח של, הייתי אומר בין חודש לחודשיים, זו תהיה אחת מישיבות הפגרה, אני כבר אומר, בפגרה אחת מהישיבות שאנחנו נתכנס לטובתן תהיה ישיבת מעקב כאן. אנחנו כבר נהיה אחרי המועד הקובע לגבי חלק מהמשרדים, נוכל לעקוב אחרי העניין, אבל אני אבקש שמה התייחסות, בישיבת המעקב, לסוגיית הגורם המתכלל.

תודה, אלעד, ותודה לכל החברות והנציגות של המשרד. אני אבקש לפני שאני פונה לחבר הכנסת לשעבר אלכס מילר וגם לחברתנו מהסוכנות היהודית, אני כן רוצה ברשותכם לבקש את התייחסות משרד הבריאות.

את משרד הבריאות פטרתי.

פטרת אותם. אם כך, בישיבת המעקב, חסכנו זמן. בישיבה הבאה הם יוזמנו. אני אבקש מחבר הכנסת לשעבר אלכס מילר, נציג הסתדרות העובדים הכללית, ראש תחום העלייה והקליטה, ולאחריו את חברתנו אסיה מהסוכנות היהודית.

תודה, אדוני. ראשית, אני רוצה לברך אותך כמובן על המינוי ליו"ר הוועדה. כמובן מבחינתי לפחות, היום פעם ראשונה שאני נמצא בדיון בראשותך. אני רוצה לאחל שכמובן כל אותן ההחלטות שאתם מקבלים כאן תיושמנה, וזה חשוב, כי בסופו של דבר המטרה היא להביא כמה שיותר עולים לישראל וכמובן שהם יוכלו להשתלב בכל אותם מקומות שהם מעוניינים.

אנחנו בשנתיים האחרונות מאז ההחלטה של יושב ראש ההסתדרות להקים את אגף העובד העולה עסקנו המון בתחום התעסוקה. אני אשמח גם להעביר לך את המחקר שנעשה על ידי אגף העובד העולה בראשותו אני עומד ויחד עם פורום ארלוזורוב. זה משהו שגם עלה כאן, על כל הבעיות שיש לאותם עולים שנמצאים במקומות עבודה ועובדים לא במקצועות שנרכשו במקומות מהם הם עלו, השכלת יתר, גם הנושא של השכר.

ראינו את המקצועות בהם עוסקת הרפורמה, יש כמובן מקצועות שחסרים. אני יכול להגיד לך שגם התחום של התחבורה כמובן שהיום חסר וכדאי מאוד לעסוק בזה. אנחנו מכירים שבתחום של נהגים, גם של משאיות, יש לנו חוסר עצום, אנחנו שוברים את הראש איך להביא כמה שיותר אנשים לתחום הזה, גם באלו שלא עלו, אלו שנולדו כאן, עושים פרויקטים, פיילוטים עם המגזר החרדי. אבל כמובן אם יש אפשרות לבוא ולהקל ולתת את אותן הקלות בתחום של הכרה של רישיונות כאלה ואחרים, לעשות מבחנים בחו"ל.

שמע, אני גם מתחבר לשאלה של חבר הכנסת שטרן על אותם הירידים שכביכול אנחנו כמובן רגילים אליהם במדינות שונות, וחסר את אותם ירידי עלייה, כמובן במדינות שאנחנו מכירים בעלייה הגדולה, בברית המועצות לשעבר. יש את המגבלה של המלחמה, אבל בסוף ראינו שכשיש את הצורך גם יודעים להתארגן. אני יכול להגיד לך שרק אנחנו עשינו בשנה שעברה, ב-2024 שלושה או ארבעה ירידי תעסוקה כהסתדרות, עברו שמה קרוב ל-2,000 עולים, זה אך ורק נועד לעולים.

כמובן ירידים פה בארץ, ההסתדרות.

כן, עשינו בחיפה, עשינו בראשון לציון, בבאר שבע, באשדוד. כמובן חלק מהמשרדים שנמצאים כאן והגופים שהשתתפו במקומות האלה מכירים את האנשים שמחפשים עבודה. עכשיו התחלנו לעשות פיילוט בחיזוק עברית במקומות עבודה. רק באל על נרשמו 80 איש, רק באל על. אלה לא אנשים שעלו לפני שנתיים-שלוש או השנה, אלה אנשים שנמצאים בארץ כבר תקופה ארוכה ועדיין יש להם את הבעיה עם השפה, גם שעלו מאתיופיה, גם שעלו מברית המועצות לשעבר, וזה מגביל אותם להתקדם למקומות כאלה ואחרים, נגיד לעשות הכשרות למקצועות שאולי הם היו רוצים לעבוד בהם. ואני חושב שאת כל זה צריך לקחת בחשבון.

עכשיו אני גם רוצה להתייחס לסוגיה מסוימת שקשורה לרפורמה וגם בכובע אחר, כקשרי ממשל של ההסתדרות הכללית. אדוני היושב ראש, אנחנו כבר רואים בחלק מהמקומות, איפה שיש את הטופסולוגיה, פקקים שנוצרים בגלל חוסר כוח אדם. אנחנו מכירים את זה במשרד החינוך, כל מה שקשור לשקילת התארים.

היינו רק בשבוע שעבר בדיון שהיה סביב המכון לבטיחות בדרכים, שיש שם קרוב ל-17,000 אנשים שמחכים לאישורים כאלה ואחרים, בסוף זה עניין של כוח אדם. אנחנו רואים שלאט-לאט, באותם המקומות, איפה שיש את הסוגיה של הפנייה ההמונית וצריך לבדוק טפסים, החוסר בכוח אדם מעביר את הרצון של משרדים כאלה ואחרים לעבור למיקור חוץ, אומר לך, זה לא יקרה.

אם אנחנו נראה שהדברים האלה שבאים ועושים רפורמות ומשרדים כאלו ואחרים מצטרפים לרפורמות כאלו אבל בסוף אין להם כוח אדם בשביל לעשות את העבודה הזאת ואז נצבר איזשהו פקק ואנשים לא מקבלים תשובות, ואז פתאום מגיעות הצעות, בואו נעבור למיקור חוץ, בואו נביא חברות שיעשו, לא ניתן לזה לקרות. אנחנו לא ניתן להשתמש במצב של חוסר כוח אדם. ופה כמובן השאלה שהייתה של חבר הכנסת בליאק על העניין של התקציב. לא יהיה תקציב, לא יהיה כוח אדם, בסוף הכול יתקע בזה שאין לי מישהו שיבדוק, ולמיקור חוץ אנחנו לא נסכים. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה. בוודאי אתם תקבלו לפחות ממני ומהוועדה בראשותי תמיכה בצורך לשמור על עוצמתו של המגזר הציבורי.

תודה.

אפרופו הערות הפתיחה, הפינג-פונג בינינו בהערות פתיחה. אבל מי יודע, אולי אפילו לא נעשה מיקור חוץ, אנחנו בפסטיבל יום הבינה המלאכותית. לא יודע אם ראיתם כשנכנסתם לכנסת, לרובוטים יש כאן יותר זכות תנועה כנראה מלאבות שכולים, להם אין מגבלות תנועה במסדרונות הכנסת. תודה, חבר הכנסת לשעבר, ואני מברך את ההסתדרות על הכניסה הזאת לתחום עידוד התעסוקה של העולים.

הדברים של אלכס מביאים אותי רגע לפני שנשמע את הסוכנות לחזור אל הממשלה עם שתי שאלות. א', כדי לוודא, הרפורמה הזאת חלה גם באופן רטרואקטיבי על מי שעלה כאן לישראל ונמצא בעיצומו של הליך.

אני רוצה לשאול את השאלה הבאה: מה דינו של עולה שעלה לכאן עם מקצוע והכשרה, אבל בגלל המורכבות של התהליך שם בצד את המקצוע שלו ואת ההכשרה שלו והלך לעבודה שפחות מתכתבת עם השכלתו? האם הישראלים האלה, לא הישראלים העתידיים, יהנו מפירות הרפורמה? אני רוצה לקבל על זה תשובה. אם התשובה היא חיובית, ואני חייב לומר שאם התשובה היא שלילית, העורך דין החוקתי שבי צועק, עתירה, עתירה, עתירה, אבל ננסה לטפל בזה עוד כאן.

למה זה לא חל על אזרחים שהם במעמד עולה בעשור הראשון לעלייתם, למה הם לא נכנסים לתוך הרפורמה הזו? ואם כן הם נכנסים לתוך הרפורמה הזו, מה מהלכי הפרסום שיבוצעו בתוך ישראל למול ציבור העולים על הרפורמה? אבל בואו נתחיל עם השאלה אם הרפורמה חלה עליהם או לא, והאם הם יכולים להגיש בקשה מחודשת? יש פה שתי שאלות. שאלה אחת, מה דינם של אלה שנמצאים בתוך הליך הרישוי טרום הרפורמה, תקועים באמצע כעבור שנתיים. והשאלה השנייה, מה קורה עם אלה שלא התחילו בכלל הליכי רישוי כי הם שמו בצד מפחד הבירוקרטיה את המקצוע הוותיק שלהם, והאם הם עכשיו יוכלו להגיש בפעם הראשונה?

דיברנו בדיון על החשמלאים, שיש בעיה שהרבה מוותרים כי הם לא מצליחים לעבוד - - - שלוש שנים בארץ.

כולנו מכירים את הסיפורים על אנשים ששמו בצד את המקצוע שלהם. כן, אלעד.

כל מה שקשור לפעילות מחו"ל מן הסתם פחות רלוונטי במקרים האלה. אני חושב שבסוף חשוב גם להעיר את ההערה - - -

אלעד, רגע. אצלנו בוועדה אנחנו תמיד שמחים למפטיר והפטרה, אבל קודם כול מתחילים בעליות לתורה.

ככל שנוכל, ככל שיתאפשר על ידי הרגולטור לעמוד בתנאים, אני לא רואה סיבה שלו.

לא, שאלה. אלעד, שנייה, אצלי נותנים תשובות ברורות, ואם לא יודעים אותן, אומרים לא יודע, בשביל זה אנחנו נפגשים עוד כמה שבועות. אני אסתכל בהחלטת הממשלה, אני רוצה להבין, הלשון אומרת ככה: "להטיל על משרד המשפטים לפעול בתוך 90 ימים להסדרת מעמד של רואה חשבון עולה חדש המועמד לרישיון ישראלי כך שעולים חדשים בעלי רישיון לראיית חשבון במדינה זרה ובעלי ותק של שנתיים לפחות בעיסוק במקצוע באותה מדינה יוכרו ככאלה על ידי המועצה באופן שיאפשר להם להיקלט ביתר קלות במקצוע בישראל". אני עובר רק על ראיית חשבון, אני לא רואה הוראה שאומרת שזה מכאן להבא על אדם שיעלה, לכן אני רוצה תשובה.

זאת לא הכוונה שלי. אני אומר, כדאי לפנות לרגולטורים עצמם, האחריות היא שלהם.

לא, אלעד, סליחה, יש כללים בוועדה הזאת. אני לא אפנה לשום רגולטור, אתם המשרד המתכלל, תן לי תשובה, אם אתה לא יודע אותה, תאמר אני לא יודע או אין החלטה.

אני לא - - -

אני לא מבין, במשרד החקלאות יחליטו שזה חל רטרואקטיבית ובמשרד המשפטים יחליטו שלא? תשובה, האם בהחלטת הממשלה, אתם הייתם השושבין המרכזי שלה, יש התייחסות לרטרואקטיביות או לא? אם אתם לא יודעים, נשלח אתכם לעשות שיעורי בית. יש פה נציגים של משרד המשפטים?

כן.

אני שואל רק האם את גורם שמאסדר מקצוע או שאת מייעוץ וחקיקה?

לא, אני מנהלת את מועצת רואי החשבון במשרד המשפטים.

נעים מאוד להכיר. ולדימיר יותר קרוב לתחומים שלך.

הייתי פעם.

עדיין אתה.

לא משלם אגרה.

אתה הנציג הבולט שלנו בוועדת כספים, לא היחיד, אבל מהמובילים שמצליחים להבין את ההסתרה המכוונת של הנתונים התקציביים.

אתה יודע כמה רואי חשבון יש בכנסת? שלושה.

שלושה רואי חשבון?

כן, שניים מהם שרים אבל, רק אני נשארתי מאחור.

נשמור עליך בצמר גפן. הייתי שמח לוותר על כמה מעורכי הדין, אבל בלי להעליב את הלשכה. אני חבר משלם דמי חבר והצבעתי נגד ההפחתה של דמי החבר.

אני מבקש לישיבה הבאה את נציגי היועצת המשפטית לממשלה, את ייעוץ וחקיקה שלא נמצאים פה כרגע. נראה לי קצת מוזר שאתם לא יכולים לתת לי תשובה. אני אומר בצורה ברורה, אני לא רואה שום בסיס משפטי ושום בסיס של מדיניות שמאפשר לבוא ולומר שאדם שעלה לפני שנה והתחיל הליכי רישוי לא זוכה להיכנס למסלול הזה, ואילו אדם שהוא עוד לא אזרח ישראלי זוכה לזה. ולכן אני אומר יותר מזה, אני כבר מודיע שכל המשרדים המעורבים ברפורמה התבקשו לקראת דיון המעקב הבא להודיע לנו מראש, להעביר לנו מידע, כמה אזרחים ישראלים שעלו ועדיין נמצאים במעמד עולה נמצאים כרגע בתוך הליכי הרישוי הישנים.

ומכיוון שמשרד העלייה והקליטה להפתעתי חושב שזה עניין של כל משרד, גם איך אתם מפרשים את החלטת הממשלה בנושא הזה. אבל אני עומד על זה, זה יהיה בסיכום של הוועדה, הדרישה של הוועדה שהרפורמה תוחל גם על כל מי שנמצא פה במעמד עולה. אני אומר לכם שאם זה לא המצב, לדעתי אתם בבעיה משפטית. ולכן אני אבקש גם את התייחסות ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. תודה.

אני רוצה לפני הסוכנות, ידידנו מנתיב, נתי, חברנו, אפרופו הדיון על אוקראינה, בלארוס ורוסיה, האם נתיב ואנשיה מודעים לפרטי הרפורמה, מתודרכים על פרטי הרפורמה, ערוכים לשמש גם כשגרירים שלה בפעילות שלהם?

נתי קנטורוביץ, ראש תחום מידע ומחקר נתיב, משרד ראש הממשלה. כן, אדוני היושב ראש, אנחנו מודעים גם להצעת החוק, גם להצעת המחליטים. וכמובן, אתה הזכרת פה בדיוק את הסוגיות הרגישות במרומז, אנחנו כמובן עומדים בקשר עם משרד העלייה והקליטה בדיוק לגבי הסוגיות הרגישות האלה והיחס ליציאת האזרחים מהמרחבים שבהם אנחנו פועלים.

בסדר גמור, תודה. חברתנו מהסוכנות, אסיה, בבקשה.

שלום לכולם. קודם כול, אנחנו מברכים גם אותך על כניסתך תפקיד וגם את החלטת הממשלה. מה שרציתי להגיד זה תשובות לחבר הכנסת אלעזר שטרן, אבל אשמח לשתף כי זה רלוונטי לכולם.

חשוב מאוד.

לגבי הפרסום של החלטת הממשלה, באותו יום שהחלטת הממשלה פורסמה רשמית, אנחנו העברנו את זה לכל הנציגויות של הסוכנות היהודית ברמה העולמית, לכל הנציגויות, לעובדים שלנו, גם לשליחי עלייה, ליועצי תעסוקה, לרכזי עלייה. זאת אומרת, כל העובדים שלנו, גם שליחים וגם מקומיים מעודכנים בנושא. כמובן קיבלנו הרבה מאוד שאלות וזה מבורך, אותן השאלות שעכשיו כל אחד שאל, גם אתה, כבוד היושב ראש. גם עדכנו שמדובר על החלטת הממשלה ברמת החלטה אסטרטגית ועכשיו באמת הרבה משרדים, בהתאם להחלטת הממשלה, כל אחד בתקופת ה - - - שלו, תוך חודש, תוך שלושה חודשים, באמת אמורים לעשות שינויים, שינויי חקיקה, כל היישום, וברגע שזה יתקיים אנחנו כבר נעדכן במיידי.

כמו כן, אנחנו גם ככה קיימנו וכמובן עכשיו פי כמה נמשיך לקיים, לא עם כל, אבל עם רוב משרדי הממשלה, כמו משרד החינוך, משרד העבודה, כל התחום של רופאים במיזם המשותף שלנו עם נפש בנפש, משרד העלייה והקליטה ומשרד הבריאות, אנחנו מקיימים וובינרים בשני סוגים. א', לעובדי הסוכנות היהודית וכל השותפים שלנו ברמה העולמית, זאת אומרת, אנחנו מזמינים גם עובדים מחו"ל וגם מהארץ, אלה שמטפלים בעולים שכבר כאן ובמועמדי עלייה כדי להתעדכן עם המשרדים ממש על תהליכי רישוי. זה ממש קורה פעם ברבעון, פעם בחצי שנה, תלוי משרד ותלוי שינויים, עם משרד העבודה בכל נושא המהנדסים, אדריכלים, מהנדסים, חשמלאים, ועם משרד החינוך לגבי משפטנים.

א', זה לעובדי הסוכנות היהודית וכל השותפים בארץ ובחו"ל, כל העדכונים, כאן זה בהחלט יהיה מאוד נחוץ ונשמח, וגם אחר כך, אנחנו כבר התחלנו בפיילוטים לקיים אותו דבר בשפות לעולים ומועמדי עלייה, שממש יבואו אליהם ישירות. זה לגבי פרסומים, וזה כבר יצא, עכשיו אנחנו מחכים לקונקרטיקה ואז נמשיך לפרסם.

לסוכנות היום יש הרי מרכז בסופו של דבר של כוכבית עלייה, נכון? בסופו של דבר, המוקד הזה הוא גם מוקד ייעוץ לנושאים הללו, נכון?

Global Aliyah Center. הוא קודם כול קיבל, זאת אומרת, זה יצא ממני, כן? זה יצא בתפוצה עולמית, אבל קודם כול Global Aliyah Center כי הם אלה שממש מקבלים את כל הפניות, אבל גם כל השליחויות שלנו, נציגויות בחו"ל.

יש אתר תעסוקתי שהסוכנות מפעילה באינטרנט?

לא, אין אתר תעסוקתי ספציפי, יש עמוד אינסטגרם נחמד וחמוד, אבל לא ספציפית אתר.

אני רוצה לשאול את השאלה הבאה, זה גם למשרד העלייה והקליטה. בסופו של דבר, האם עולה ששוקל עלייה, תהיה לו בסוף כתובת אחת? בסופו של דבר, לפעמים זוג נשוי, אחת עוסקת במקצוע הבריאות, השני הוא מהנדס, בסדר? יכול להיות שהיא גם בעבר עסקה במקצוע מסוים, האם בסופו של דבר תהיה כתובת אחת של או אתר ממשלתי או אתר סוכנותי במספר שפות שבהם יוצגו כל שלל המקצועות שבתוך הרפורמה ושלא בתוך הרפורמה?

אני אולי אוסיף משפט כי בדיוק גם את זה כתבתי לעצמי. נכון להרגע, כל המידע שאנחנו מתבססים עליו לגבי כל המקצועות, גם רישוי וגם לא, בכלל, כל תהליך התעסוקה, אנחנו גם, כל המשלחות שלנו, אני עושה להם גם הדרכות, אנחנו מפנים לאתר של משרד העלייה והקליטה שאני חייבת לציין שהוא מצוין, והוא קיים בשפות. הוא קיים בשפות והוא מצוין והוא מתעדכן לדעתי מאוד, מאוד, כמעט אונליין. גם כשאנחנו מדריכים את העולים, גם בירידי התעסוקה, שזו התשובה השניה, בחו"ל - - -

מפנים אליכם.

אנחנו רוצים שזה יהיה מקור אחד. שלא יהיה - - -

ברור.

נכון.

והוא מעודכן אונליין והוא מסתנכרן עם האתרים של המשרדים האחרים כדי שלא יהיה ואין שום דף מודפס, רק אתר אינטרנט מדויק, מדוקדק, בחמש בשפות.

שמרכז את כל המידע.

שלכם, של המשרד?

שלנו.

אנחנו ממש, אפילו בדפי מידע שיש לנו בשליחויות, כל הלינקים לאתר של משרד הקליטה.

באילו שפות?

רוסית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, עברית. עם סרטונים ועם הכול, מאוד, מאוד מפורט.

כבוד היושב ראש, מה שכן הייתי רוצה לבקש, העלינו את הנושא הזה לפני שנה בוועדה ואז באמת התחיל, אבל איכשהו נפסק. עכשיו באמת יהיו, הלוואי, הרבה מאוד עדכונים, שינויים, דברים חדשים בכל המשרדים. ברור לי שכל משרד, אני כמעט בטוחה בזה, יפרסם את זה באתר שלו. קשה לעולה בכלל, אבל גם לארגונים שעובדים בתחום, שבאים במגע עם העולה, לארגוני עולים, לסוכנות היהודית, קצת יהיה קשה לעקוב אחרי כל השינויים האלה. לכן גם אולי איכשהו לבקש להסדיר שכל ארגון, ברגע שהוא מכניס אצלו באתר שינוי כלשהו, עדכון, שבאמת במיידי זה יגיע למנהלי - - - לעדכון אונליין. כי אחרת לא נוכל לעקוב.

אנחנו על זה. אנחנו נמצאים בקשר ועושים את זה אונליין עם שינויים.

בסדר, ברור. אני זורק הערת צד, ממש לא לפתוח את הדיון עכשיו. נתי, אני אבקש בהזדמנות כזו או אחרת להבין את העמדה שלכם, ואני אסתייע פה גם בחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וחבר הכנסת ולדימיר בליאק. האם לאור הנתונים, נקרא להם התרבותיים-לאומיים שנוגעים בעיקר לדור הצעיר, אתרי הממשלה לא צריכים לכלול גם את השפה האוקראינית? אתה לא חייב לענות על זה עכשיו, אבל כעמדה אידאולוגית, בוודאי היא צריכה, אפרופו כל מיני דברים שקורים בעולם, אבל יש לי תחושה שלפחות בקרב דור יותר צעיר, הוא מחפש למצוא דפים גם בשפה האוקראינית. אני לא זוכר באיזה מקום נמצאת הקהילה היהודית באוקראינה מבחינת גודלה הדמוגרפי, אבל היא בטח לא קהילה זניחה, גם אחרי שנתיים של מלחמה.

כן.

טוב, בסדר. ערש החסידות, ההשכלה, הציונות.

- - - שגברים לא יכלו לצאת.

יש לי שאלה למשרד העלייה והקליטה. אתם מתכוונים לאחר הרפורמה לשפר ולשדרג את האזור האישי של העולים באתר כך שהם יראו שם יותר מידע, שיוכלו למשל לראות מה השלבים של הקליטה, מה עליהם לעשות, מה השלב הבא, וקישורים רלוונטיים לבעלי מקצוע מסוים?

גם, וגם כבר היום, מ-2 במאי בשנה שעברה עולה יכול לעשות באזור האישי גם בניית תוכנית תעסוקתית אישית. זה ווייז אישי שאתה יודע מה השלבים שאתה צריך לעשות, לקבל אישורים לסיוע בצורה דיגיטלית. רק 9% בינתיים משתמשים, זה גם עניין של דיגיטציה של העולים.

איך אפשר להגדיל את זה?

אנחנו ביקשנו מאגף הפרסום שלנו להגביר פרסומים. זה יקח זמן. אנשים שיהיו מרוצים יביאו את זה.

ויועצי קליטה מציעים בלשכות?

כן, כמובן.

ואיזה תקציב? אתם יודעים מה התקציב שאתם מקדישים לזה?

לפרסום.

לפרסום? תקציבים זה אלעד.

כדרך אגב, יש שבוע הבא דיון בהצעת התקציב של משרד העלייה והקליטה.

כן, שמעתי.

הוזמנת גם.

אני מעודד את כל יושבי ראש הוועדות לשבר את המסורת שתקציבי המשרדים שהם אחראיים עליהם נידונים רק בוועדת הכספים במשך 40 דקות בממוצע למשרד. כל ועדה ראוי לה להביא את המנכ"ל, את אחראי התקציבים שיציגו ופה יהיה דיון ממצה בתקציב.

לגבי השאלה של חברת הכנסת, אני אגיד שאנחנו משקיעים המון בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה בנושא של האזור האישי. כמו שקלאודיה ציינה, היא גם זרקה את זה כאיזשהו משפט, אבל זה תהליך דיגיטלי של כל הטרנספורמציה הדיגיטלית גם ברמת התהליך, גם ברמת האפיון של הצורך והאבחון התעסוקתי וגם להפוך אותו ליותר אוטומטי. וגם בתוכנית העבודה של אגף תעסוקה, קלאודיה ממש הכניסה את תהליכי האוטומציה לעוד מרכיבים כמו קבלת ואוצ'רים וכולי.

התקציבים של עולם המחשוב הם משהו שהוא קצת מורכב להסביר. זאת אומרת, אלה שעות פיתוח, אבל מדובר בהרבה מאוד כסף ובתיעדוף מאוד, מאוד גבוה גם לנושא הזה מחו"ל וגם לנושא הזה בכלל. וזה מתחבר בכלל לתהליך של השקת האפליקציה שאנחנו מתכננים לעשות יחד עם מערך הדיגיטל לעולים ובאמת ללכת בשלבים הבאים וברבדים הבאים לבנות את ההתאמות הנדרשות ספציפית לפי מאפייני העולה גם בהיבטים תעסוקתיים וגם לאו דווקא.

מהאזור האישי רואים את השותפים שלכם, יש לינקים לסוכנות וארגונים אזרחיים או עמותות ואיגודים, יש שם?

כן, יש רשימות המתאימות לנושא.

אלעד, אולי בזמן מסוים נקיים ישיבה שתציגו את תהליכי הדיגיטציה בדגש על התעסוקה, אני חושב שזה בהחלט תהליך ראוי. נשמע רגע את ארגון נפש בנפש בניסיון שלהם המצטבר בהקשר הזה בצפון אמריקה. נשמע אחרי זה עוד ארגונים ואני גם ארצה לאפשר לנציגי משרדים שרוצים לשתף כמובן, נציגות משרדים, שרוצים לשתף בתהליכים שלהם. אני כבר אומר לכם שאני אבקש מכם את ההתייחסות, האם גם האתרים שלכם מונגשים לכל השפות האלה, בסדר? בתהליכי הרישוי, או שתהליכי הרישוי מתנהלים כולם באזורים שלכם המקוונים בשפה העברית או עברית וערבית, כך ראוי שיהיה, אבל גם שפות שמסייעות לעולים. בבקשה, רונן.

שלום, תודה רבה. רונן פוקסמן, מנהל התוכנית הבין-לאומית לעליית רופאים מנפש בנפש. אני מייצג פה שני כובעים, אחד זה באמת נפש בנפש שמתעסק באוכלוסייה מצפון אמריקה, ונמצאת איתנו כאן גם עדינה, רכזת תחום התעסוקה אצלנו. אבל כמו שאלעד באמת ציין, יש לנו מיזם משותף ביחד עם הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, ולאחרונה גם נגב גליל. וזה באמת קצת מתייחס לשאלות שהעלה פה חבר הכנסת שטרן. אנחנו היום פועלים לא רק בצפון אמריקה בהקשר של המיזם הזה, אלא באמת בכל העולם, בשיתוף פעולה עם נתיב ועם אופק, על פי המתווים האפשריים.

אגב, בהתייחס לשאלה שלך על אוקראינית, אנחנו באמת הוספנו גם אוקראינית אצלנו כי הבנו שהרופאים האוקראינים העדיפו, כמו שאמרת, ונישאר בזה, העדיפו לקבל את המידע.

זו שפתם.

ירידים שנעשו השנה, אפשר להגיד כמעט בחמש יבשות, נציגויות שלנו, כולל דרום אמריקה, ושם גם שיתפנו פעולה ביחד עם הסוכנות היהודית ועם אופק, ככה שהמידע עובר וקיים. זה עוד לא היה רשמי ולכן המידע הקונקרטי הזה לא עלה. אבל התנאים קיימים, מערכי העברת המידע קיימים.

אני אגיד עוד שתי נקודות קצרות. אחת, התייחסת פה לנושא של עידוד עלייה. גם בשיחות שהיו לי עם נציגים בנתיב וגם אמירה מעניינת שאמר לי אחד מראשי קהילת הרופאים היהודים בצרפת, קהילה מאוד, מאוד גדולה, הוא אמר לי: "אתם צריכים להיזהר לא להצליח יותר מדי". וזו אמירה מעניינת, כי היא מספרת לנו שאנחנו צריכים רגע לטוס מתחת לרדאר, כי יש פה עניינים של גניבת מוחות, יש פה עניינים של מה ג'נטלמני ומה לא ג'נטלמני לעשות בעולם המאוד, מאוד גלובלי הזה.

אני חושב שכולנו צריכים ללכת פה על איזשהו חבל דק וטיפה לנהוג באחריות בהקשר של הפרסום והעידוד הזה, כי בסוף זה עלול לפגוע בנו. הוא סוג של העביר לי איום, הוא אמר: "אם משרד הפנים הצרפתי יבין מה קורה פה ואתם תצליחו, הוא פשוט יעצור אתכם ויש לו את הכלים לעצור את זה". אני רק שם את זה פה, זה משהו שצריך, אני חושב, להידון.

והנושא הנוסף, לא ראיתי פה באמת התייחסות של משרד הבריאות והם גם הוחרגו כרגע. אני רק אומר בתור מי שעובד איתם הרבה, הם שם לגמרי, הם בעולמות הטרום עלייה בפורטלים, בהעלאת מסמכים. אני מקווה שעד הרבעון השלישי של השנה הכול יהיה מוכן. כמו שאלעד אמר, ד"ר אורלי גרינפלד שנכנסה הביאה איתה משב רוח רענן. ושוב, אני לא מתיימר לייצג אותם פה, אבל המצב בעולמות הבריאות עבר שינוי ניכר מאוד בשנה האחרונה, בייחוד בדגש על רופאים. כמו שחבר הכנסת שטרן אמר, בגלל שזיהו שזה צורך לאומי קריטי, למעשה זה גם הגורם לכל הנעת התהליך הזה והמיזם המשותף. תודה.

ברור, תודה. רונן, אנחנו עוד ניפגש כאן סביב העשייה המבורכת של נפש בנפש. לפני שנפנה למערך הדיגיטל, אני בכוונה לא פונה לכל משרד, אני מזמין אבל את נציגות ונציגי המשרדים השונים, הם מבקשים לשתף בתהליכים. בבקשה, רק תציגו את עצמכם.

מיכל אבגנים, מנהלת אגף בכיר אסדרת עיסוקים, משרד העבודה. דיברת על סטטוס, אני ארצה לתת סטטוס פומבי לסעיפים פה שבאחריות משרד העבודה. כל הסעיפים שנוגעים לאחריות המשרד שהלו"ז שנקבע הוא 30 יום, בוצעו. סעיף א', ב', למעשה הרוב.

תקריאי בבקשה בקצרה כי הפרוטוקול לא יודע מה זה סעיף א' וב'.

אוקיי. סעיף א' מדבר על "תתאפשר לעולים הגשת מסמכים הנדרשים מרחוק ועובר לעלייה לצורך רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים וקבלת אישור עקרוני, כפוף להופעה בפני הוועדה המייעצת".

זה סעיף 7 בהחלטה של הממשלה.

7 א'.

שעוסקת במשרד העבודה, מהנדסים ואדריכלים.

כן. לעניין זה אני רוצה להוסיף שאנחנו הוספנו הטלת משימה למשרד ויצרנו את הוועדה, הקמנו ועדה למעשה אד הוק בצרפת. ראינו קפיצה משמעותית בפניות אלינו מצרפת ומארצות ברית המועצות לשעבר, שם פחות אנחנו יכולים לנוע יותר מדי, אבל בצרפת עשינו פיילוט עם הסוכנות היהודית ובערך 20 עולים עברו אצלנו את הוועדה וכולם קיבלו רישיונות. עשינו עבודה, זו הייתה אופרציה ממש משמעותית. ביצענו כמה ועדות במקביל וכולם במהלך שלושה ימים של מרתון קיבלו את הרישיונות.

זה מהנדסים ואדריכלים?

לא, כל המקצועות. מהנדסים, אדריכלים, חשמלאים, כל ההנדסאים, טכנאים, כל המקצועות נעשו ביחד. זאת אומרת שלא רק שהם קיבלו את האישור העקרוני, הם קיבלו גם רישיונות. ואנחנו נראה, ככל שתהיה היענות כזו, אנחנו נשכפל את המהלך הזה. לעניין נקודות, חמש נקודות במבחנים, אין מניעה מבחינתנו עקרונית להכיל את זה רטרואקטיבית, אנחנו רגע רשמנו לעצמנו לבדוק משמעויות מבחינה טכנית, איך אנחנו מאתרים מי שלמד ועד איפה אנחנו מותחים את הקו, כשאנחנו יכולים להגיע אליו.

שנייה, רגע. קודם כול, בואו נתחיל עם עולים שנמצאים בעיצומם של תהליכי הרישוי הישנים.

זה בסדר, זה אנחנו נדע להגיע אליהם.

אתם תדעו לומר כמה כאלו יש.

אני רוצה לחזור אחורה הרבה יותר כדי לראות עד כמה אני יכולה להגיע אליהם. רשמנו לעצמנו ואנחנו נעשה בדיקה, עקרונית אין מניעה מבחינתנו, בין אם זה יוחל רטרו כדין או לא. יבחן הצורך בכתיבת תוכניות הכשרה ייעודיות לעולים בשיתוף עם אגף הכשרה מקצועית ומשרד העלייה. אנחנו זיהינו במסגרת הוועדות אצלנו, כשמגיעים עולים, חסר להם ידע בתקינה ישראלית או בתחיקה ישראלית, ואנחנו כבר קיימנו שתי ישיבות, גם עם הסוכנות היהודית וגם עם משרד העלייה והקליטה, יש לנו קשר ישיר לקלאודיה וצוותה, יחד עם אגף הכשרה מקצועית ויחד עם אגף אסטרטגיה אצלנו, כדי לנסות למפות אילו מקצועות מצריכים עדכון טכנולוגי. התקיימו שתי ישיבות כאלה, אנחנו נמשיך אותן וננסה לזקק.

טוב, אני אומר שזה גם רלוונטי לאלפי אנשים שכבר עלו ונמצאים כאן.

ברור, אנחנו נחיל את זה לכולם, אין פה עכשיו אמירה של מפה והלאה, בסדר? זה פתוח.

ברור.

לעניין הגשת תיקון טיוטת תקנות המהנדסים, זה סעיף ד' בנושא איחוד הפעולות, גם פה אנחנו כבר בשלבים מתקדמים של הניסוח, אנחנו נעמוד בזמנים. ולעניין סעיף אחרון, חשמלאים, זה דומה לסעיף א' של מהנדסים ואדריכלים, הגשת בקשה טרום עלייה. גם פה ייצרנו מהלך של ועדות לעולים בארצות שאפשר להגיע אליהן. עשינו בינתיים את צרפת, שם זיהינו את הקפיצה. לעניין תרגום של האתר, האגף תרגם את כל המידע לעולים, כולל תרגום של חוקים ותקנות לארבע שפות. רשמנו לנו את אוקראינה שדיברת על זה, אנחנו נבחן את זה. וגם אנחנו נתרגם את ההקלות האלו, נוסיף את התרגום של ההקלות האלו. בינתיים העלינו את זה בעברית, אבל אנחנו גם נתרגם את זה לשפות.

אנחנו נמצאים בקשר ישיר עם כל ארגוני העולים שנמצאים פה ואני מכירה את הפרצופים, גם משרדי ממשלה אחרים וגם בעיקר, בעיקר עם משרד העלייה והסוכנות היהודית ואנחנו עושים שיתופי פעולה, בין אם הם נכתבו במסגרת החלטות ממשלה ובין אם יוזמות שלנו, מקומיות.

תודה, זה משמח לשמוע על ההתקדמות. נמצאת איתנו באופן ספציפי מנכ"לית ארגון המהנדסים והאדריכלים העולים, ז'נטה ויינברג, אם את רוצה להתייחס ולהשלים.

כן, שלום לכולם, שמי ז'נטה ויינברג, ארגון המהנדסים והאדריכלים העולים. אנחנו עובדים שנים בשיתופי פעולה עם משרד הקליטה, עם קלאודיה כץ ומיכל אבגנים. בזכותן אנחנו מגישים עבור העולים רישום למהנדסים, אדריכלים, הנדסאים וטכנאים. וזו הקלה משמעותית כי אנחנו עושים את זה מרוכז, אין צורך שכל עולה יצטרך לקחת יום חופש בשביל להגיש את כל המסמכים.

אבל רציתי גם לבקש את הבירור לגבי סעיף ד', מה זה כולל? כי לפני, בהחלטת הסרת החסמים לעולים, היה אם מהנדס או אדריכל, יש לו שלוש שנים ומעלה ניסיון, הוא צריך לעבור את ההתמחות רק שנה, ועכשיו הבנתי שזה - - -

קוצר לחצי שנה.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שלמהנדס או אדריכל, אם יש לו מעל חמש שנות ניסיון, כמו שמצוין פה בסעיף, מי שיש לו מעל חמש שנים ניסיון - - -

שלוש.

חמש.

לפני כן היה, אם יש שלוש שנים - - -

רגע, אני אסביר. הסעיף פה מדבר למי שיש חמש שנים. בפועל, על פי חוק, מי שיש לו שלוש שנים כבר זכאי לקבל את ההקלה הזו. זאת אומרת, במקום שנת התמחות מלאה בישראל, אחרי חצי שנה אפשר לקצר לו לחצי שנה.

במקום?

הוא בעצם מקבל פעמיים הקלה, פעם אחת קיצרנו לחצי שנה ופעם שנייה חמש נקודות בבחינה.

כן, אני אומר עוד פעם, אני תמיד שמח להיות קונבינר של דיונים בין ממשלה לבין חברה אזרחית, אבל כשהעניינים הפרטניים, אתם מוזמנים להשתמש בחדר הוועדה אחרי שנסיים. עוד משרדי ממשלה שמבקשים לעדכן? אני אומר, בדיון הבא, בדיון המעקב, אנחנו נעבור - - -

ד"ר גושן? ודיגיטל?

רגע, תכף נגיע לדיגיטל, אני רק שואל לגבי העדיפות למי שכאן, בסדר? אני מודיע שבדיון הבא שיתקיים בשבועות הקרובים, בתקופת הפגרה, אנחנו נבקש עדכון מכל משרד שנמצא בהחלטת הממשלה, פלוס משרד הבריאות, על העמידה בלוחות הזמנים ואם ישנם אתגרים וכולי. אבל אני באמת אשמח לשמוע ממשרדים אם ישנם אתגרים או בעיות או דברים שאתם כבר יכולים להצביע עליהם.

גילי קירשנר, יועצת משפטית, המרכז למיפוי ישראל.

אני רק מזכיר שבהחלטת הממשלה יש התייחסות ספציפית בסעיף 3 למודדים.

נכון, אנחנו הרגולטור של מקצוע המדידה ואחראים על המודדים. גם אנחנו שמחים להודיע שאנחנו עומדים בהחלטת הממשלה, ובנוסף הצענו תוכנית, אנחנו זיהינו כשל שוק בשוק הפרטי, כשל בהתאמנות, והצענו תוכנית של קליטה בתקנים זמניים והכנת תוכנית הוליסטית לקליטת העולים.

אנחנו ארגון שקולט עלייה באופן מסורתי 100 שנה, כל העליות תרמו לקיום ולהצלחה המקצועית של המקצוע. ואנחנו מאוד, מאוד מקווים לשיתוף פעולה עם משרד הקליטה ואני מניחה שממשרדים אחרים ליישום התוכנית, כי אנחנו רואים בה את הפתרון הנכון והאמיתי לקליטת העולים. כי ההסתמכות על השוק הפרטי, לצערנו, אנחנו חוששים שהיא תהיה בעייתית. תודה.

תודה. אנחנו גם נשמע על זה בדיון המעקב. מערך הדיגיטל איתנו? שחר, שלום. בבקשה, שחר, אני אשמח להבין איפה אתם נמצאים בתוך המהלך הזה, מה התפקיד שלכם בתוך המהלך הזה, תרומה שלכם אליו.

אנחנו כמערך הדיגיטל מאפשרים פלטפורמות רוחביות לכל משרדי הממשלה, וכמו שציינו פה, כל משרד ממשלתי שרואה לנכון להשתמש באחת מהפלטפורמות לטובת השירותים האלה, הוא יכול ופה זה תלוי בכל אחד מהמשרדים. אנחנו כן מסייעים למשרד העלייה והקליטה, נאמר פה, עם האפליקציה. גם האזור האישי עובר דרך מערכת ההזדהות הלאומית שהיא גם באחריותנו. ואנחנו קשובים לתת מענה וסיוע לכל משרד שצריך ויכול להשתמש בפלטפורמות שלנו לטובת ההחלטה.

בסדר גמור. תודה, שחר. נמצאת איתנו נציגת משרד החינוך?

כן, שלום רב.

לאור המצוקה בתחום עובדי ההוראה בגיל הרך, אני חושב שהנושא הזה מעניין גם את ציבור העולים וגם את ציבור ההורים שמקבל בבוקר הודעות שהגן לא יפתח כי אין את הגננת.

שמי עידית הוכנברג ואני אתייחס להחלטות ואני אגיד איפה אנחנו נמצאים. לגבי העניין של הגשת המסמכים באופן מקוון, פותחה מערכת וזה כבר עובד. זה לעניין סעיף א'.

סעיף 2א' בהחלטה.

כן, 2א'. סעיף ב', לגבי העניין של לימודי העברית, אנחנו בקשר עם האולפנים, ושמה אפשר לעשות את המבחן, ומי שעובר את המבחן בפטור, הוא לא צריך ללמוד עברית. זאת אומרת, זה נחסך מהם, הלימוד הזה. והדבר השלישי שהתבקשנו הוא העניין של שנת ההשתלבות. יש קורסים מיועדים בחמישה מוסדות אקדמאיים שהם של עולים.

איפה הם מפורסמים? איפה זה מפורסם? איך יודעים העולים?

א', יש לנו באתר, אם שאלתם לגבי שפות, זה בארבע או חמש שפות, ויש לנו גם מדריכים שמיועדים לעולים, גם באגף אצלי וגם בכל מחוז יש מדריך שמתעסק עם העולים, ואני אומרת את זה ממש באופן פרטני.

אתם מחילים את זה גם על עולים שכבר נמצאים בארץ כמה שנים?

אני יודעת שגם כל ההטבות של העניין של שעות עולים, זאת אומרת, שעות שבית ספר מקבל, אם אני לא טועה, זה עד 10 שנים. זאת אומרת, זה כן.

לא, אבל השאלה היא האם עולה שנמצא שלוש שנים בארץ, היה מורה בחו"ל, האם מבחינתכם עכשיו הוא יכול למשל להיכנס למסלול הזה של ההגשה של הטפסים המקוונים, הפטור מחובת עברית באותו מבחן?

לדעתי כן, אני אבדוק את זה, אבל אני אומרת שאני לא רואה סיבה שלא. זאת אומרת, ברגע שאתה מגיש ויש לך את זה, יש לך את זה. אני מדברת על זה באופן כללי, כל מי שניגש להתמחות, אבל אני אבדוק את זה, אני אוודא שזה חל. אבל אני לא רואה סיבה שלא. זאת אומרת, זה משהו שהוא - - -

בסדר גמור. נציגת משרד המשפטים, מועצת רואי החשבון, אם אפשר התייחסות קצרה שלכם, איפה אתם עומדים. ההחלטה שלכם הכי ארוכה, חמישה סעיפים.

לגבי הסדרת מעמד של רואה חשבון עולה חדש, זה ידון בישיבת מועצת רואי החשבון הקרובה שאמורה להתקיים בתחילת חודש אפריל ואז אנחנו נפרסם את הנושא הזה. לגבי 45 דקות, זה יחול ממועד הבחינות הקרובות שמתחיל בחודש מאי. ובמסגרת ישיבת המועצה גם נדון בזה שמי שיעבוד יחד עם המעמד של רואה חשבון עולה, זה יחשב גם במקום חצי שנת ההתמחות שהוא יצטרך לעשות. כל הנושאים האלה יוסדרו בהחלטת מועצה, גם הנושא של רטרואקטיבית שעלה עכשיו.

כדרך אגב, לגבי הבחינה, יש אמירה מפורשת בהחלטה שזה חל רטרואקטיבית. לגבי תוספת הזמן, סעיף ד' בא ואומר שזה חל על כולם.

כן, בזה אין בעיה, כל עולה עד עשר שנים יקבל תוספת זמן של 45 דקות.

בסדר. אבל אני אומר עוד פעם, אחד הדברים שיעסיקו אותנו זה שאם רואה חשבון עלה מלפני שנתיים וכרגע הוא מורה פרטי למתמטיקה כי הוא מפחד מהבירוקרטיה, שהכללים האלה גם יחולו עליו, לא נסכים למשהו אחר, זה לא הגיוני. משרד הרווחה רוצה להתייחס בקצרה?

שלום, צוהריים טובים. שמי הדס אלמליח, אני רשמת העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה. אני מכירה פה כמה אנשים מנפש בנפש שאנחנו איתם בקשר רציף ושוטף סביב בקשות לרישום בפנקס העובדים הסוציאליים לבוגרי מוסדות בחו"ל. אני יכולה לציין ולומר שמדי שנה יש לנו בין 300 ל-400 בקשות של בוגרים לעבודה סוציאלית בחו"ל. כמות העובדים הסוציאליים בכלל, גם של בוגרי חו"ל וגם בישראל גדלה מדי שנה.

גם הצורך.

כן, גם הצורך. יש קרוב ל-1,700 עובדים סוציאליים שנרשמים בפנקס. אני מברכת על הצעת המחליטים, בעיניי זאת הצעה נהדרת, זאת בשורה של ממש עבור העולים, זה יאפשר את שילובם המהיר בתעסוקה. אנחנו פותחים את דלתנו לכל עולה שמציין בפנינו שהוא מעוניין לעלות לישראל ורוצה להסדיר את הליך הרישום. הוא יכול להגיש כבר כיום בקשה מקוונת על מנת שאני אעשה איזושהי בדיקה מקדמית ראשונית כדי שהוא יוכל להיערך עם המסמכים המשלימים הנדרשים ולהגישם מקוריים עם עלייתו ארצה והסדרת האזרחות. זהו, תהליך באמת מבורך.

כל המהלך הזה מבחינתכם יוחל גם על עולים שכבר נמצאים בארץ?

כבר על עולים שנמצאים בארץ? זה משהו שנוכל לבחון, צריך לבדוק את זה מבחינת מכסות.

בישיבה הבאה אני אבקש לקבל על זה תשובה.

בסדר גמור.

תודה. חברים, אין לנו עוד הרבה זמן. קונסטנטין, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להזכיר שהיום, פשוט מי שלא יודע, היום יום ההולדת של אברהם גרינזייד, הוא היה חבר ותיק בכל המובנים של הוועדה והוא היה חוגג היום גיל 99, אבל לצערנו הוא לא איתנו.

לגבי מה שהוזכר לגבי משבר ענק בתחום הגיל הרך, משבר רציני ביותר בעיניי במדינת ישראל היום מבחינת כוח אדם, גם למעונות יום וגם לגני ילדים. פה אין לפתוח דיון על זה, אבל אני אבקש אולי להמשיך במסורת של הוועדה, לעשות ועדה משותפת עם ועדת חינוך, ואז לבדוק את כל התהליך, החל ממיון ואיתור אנשים באמצעות אמצעים כמו ירידים או באמצעים אחרים גם בארצות המוצא וגם כן פה.

ופה גם נתיב וגם הסוכנות היהודית עם שני חלקיו, גם החלק הקולט וגם החלק השולח, וגם משרד החינוך, כולם יכולים לתרום לזה. אני פשוט יכול לייצג פה את כל הארגונים של מפעילי מעונות יום וגני ילדים, זה מאוד חשוב מכיוון שיש חוסר ענק. וגם כן אני אחרי - - - עם קלאודיה, גם תמיכה בתעסוקה של מעסיקים שמעסיקים את הגננות והמטפלות. תודה.

משרד החקלאות איתנו? אם משרד החקלאות מעוניין להתייחס לנושא של מקצוע הווטרינרים, בבקשה.

צוהריים טובים, ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים. אני אתחיל דווקא מהסוף. כבר היום עולים חדשים וכל רופא וטרינר שעומד בתנאים לרישיון מקבל רישיון זמני לעסוק ברפואה וטרינרית לשנתיים וחצי, מוארך כל חצי שנה, כך שזה לא חסם. אנחנו נאריך את זה לשלוש שנים על ידי שינוי נוהל, זה לא דורש הרבה. הגשת המסמכים, אנחנו כרגע מקבלים את המסמכים במייל, אין הרבה שפונים, אבל נתחיל לבנות גם את המערכת. כדי לקבל את האישור העקרוני זה לא מספיק כי נדרשים עוד מסמכים שיכולים להתקבל רק בארץ.

הדבר הגדול הוא שינוי החקיקה הראשי שנדרש למתן פטור פרטני. 45 ימים הם לא ממש ריאליים, אבל אנחנו נעשה את הכול כדי לעמוד בזה כולל דוח RIA שנדרש על מנת להעביר חקיקה.

זאת אומרת, הסוגיה הזאת של הפטור הפרטני לעולים בעלי מומחיות ממוסדות מוכרים, זה מחייב שינוי בחוק הווטרינרים.

שינוי חקיקה ראשי, כן.

בסדר. תודה. אסתר, בבקשה, ואנחנו מסכמים.

אסתר בלום מקעליטה. נעים מאוד, ברוך הבא לוועדה ובהצלחה במשימה. ראשית, לגבי הפרסום, הנושא עלה, אני רוצה להגיד שברגע שהחלטת הממשלה פורסמה, קיבלנו מפולת של פניות של אנשים לפני עלייה וגם אנשים שנמצאים בארץ. פשוט אנשים חשבו שברגע שהם יגיעו או מי שכבר נמצא כאן יקבל למוחרת את התעודה שלו, וזה נורא מטעה. זה לא לטובת העולה וזה לא לטובתנו, שאנחנו מנסים לעזור להם. הייתי צריכה להסביר להם שזה לא כולל מקצועות בריאות. הם מאוד כעסו, הם פשוט כעסו. מאוד, מאוד חשוב, כאשר עושים את הפרסום, בבקשה שיהיה באמת לפרטי פרטים. זה נכון שצריך כותרות, לצד זה צריך להיכנס לפרטים של כל מקצוע וכל מקצוע, בבקשה. תודה רבה.

נושא נוסף, ביקשת לגבי החסמים. לא עלתה כאן האפשרות לגשת למבחנים בשפות זרות. זה קיים במשרד הבריאות בצורה גורפת, לכן אני לא רואה סיבה שזה לא יהיה קיים במשרדים אחרים. אם אפשר לצד לבדוק את המיומנויות המקצועיות של האדם ולצד זה לבדוק גם את המיומנויות של השפה העברית, אפשר לעשות את זה וזה הרבה, הרבה יותר קל לעולה חדש להיקלט.

אני לא אכנס לכל הדברים, אבל אני רוצה לציין שנורא חשוב שתשתמשו בנו, משרד הקליטה. בעשור הקודם באמת היו שולחנות עגולים עם ארגוני עולים שמאוד מתמקצעים בנושא הזה כדי להגיע באמת להחלטות. עכשיו קיבלנו מיילים, אפשר להתייחס, אפשר לשלוח תורות בדפים, צריך לשבת מהיום למחר ולהתחיל לכתוב את כל התורה כולה במייל אחד, שזה קצת יותר קשה. לכן נשמח באמת שאנחנו נהיה חלק מהתהליך מול משרד הבריאות, כי זה מה שעוד נשאר ממשרדי ממשלה אחרים.

אני באמת רוצה להודות לכל השותפים במשרדי ממשלה, שאתם פשוט באמת אלופים שעונים לנו, אנחנו מטרידים אתכם הרבה בכל הצרכים של העולים. אתם פתוחים, זה נורא, נורא חשוב, כי עולים חדשים שמגיעים ויש להם מולם פקיד שלא מתייחס אליהם בצורה טובה, הוא פשוט מתייאש מייד ופשוט לא רוצה להמשיך את התהליך. תודה רבה לכולכם.

תודה.

תודה. צריך לעודד שיתופי פעולה בין הארגונים למשרדי ממשלה והסוכנות היהודית ונפש בנפש. זאת הקליטה המיטבית, שכולם ביחד תורמים לתהליך.

בוודאי. מכובדיי, אני מבקש לסכם בקצרה. אנחנו כמובן רק בתחילתה של הדרך. אני ראשית חוזר על התודות ועל המחמאות, יש פה יציאה לדרך חלוצית וחשובה, ותודה לשר ולמנכ"ל ולכל צוותי המשרד. הדבר חשוב, אני מקווה באמת שהמאמץ ימשך באותה עוצמה.

כפי שציינתי, בתוך הסיכום של הוועדה הנקודה הראשונה שאנחנו נבקש להתייחס אליה היא אמירה ברורה שלא תלויה בהחלטה של כל אחד מהמשרדים לגבי תחולת המדיניות החדשה גם על עולים שנמצאים בארץ ומצויים בעיצומו של הליך הרישוי או הסדרת הרישוי, וגם עולים שעד לא התחילו הליך רישוי, כך שהם יקלטו כבר על פי הפרמטרים החדשים. כדרך אגב, מהסקירה הלא ממצה והראשונית שנשמעה פה מהמשרדים, אני לא שומע לזה התנגדות מצד המשרדים, כך שראוי להגדיר את זה כמדיניות ממשלתית ודירקטיבה ממשלתית. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו מצביעים על כך שבהחלטה אין קביעה ברורה של מי הגורם המתכלל למול המשרדים שאמור לוודא ולעקוב אחרי ביצוע ההחלטה ולדווח על כך למליאת הממשלה וגם לכנסת ולציבור הרחב. ההמלצה שלנו כמובן למשרד העלייה והקליטה, אבל אנחנו מצפים לאמירה ברורה וגם נפנה בעניין הזה למשרד ראש הממשלה, שנדע מי הכתובת שזה התפקיד שלה, לוודא מה קורה בכל אחד מהמשרדים.

אני גם מודיע שבעזרת צוות הוועדה, הצוות שלי, אנחנו גם נגזור מתוך ההחלטה את לוחות הזמנים שקבועים בהחלטה ואת תחומי האחריות ואנחנו גם ננהל את טבלת המעקב שלנו.

אני הודעתי וחוזר גם בסיכום שהנושא הזה יהיה אחד הנושאים שלפחות בטווח הנראה לעין הוועדה תקיים עליו ישיבות מעקב אחת לחודש וחצי, אחת לחודשיים, נראה ונתייעץ, אבל זה נושא שאנחנו נחזור ונעסוק בו עד שנראה שבאמת ההחלטה מתממשת.

אני מבקש שהוועדה תקבל גם פירוט של כל המקצועות שלא נכנסו לתוך ההחלטה אבל עוברים תהליכי אסדרה ורגולציה, ואם יש בתוכם מקצועות שאתם בוחנים מהלך דומה בעתיד, נשמח לדעת, אבל אנחנו רוצים להבין אילו מקצועות נשארו בחוץ.

אנחנו בדיונים הבאים נבקש את השתתפות ייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים, אנחנו רוצים את העמדה שלהם על הסטנדרטיזציה בהפעלת הרפורמה. אנחנו נבקש מכל משרד ממשלתי שמוזכר בהחלטה לקראת הישיבה הבאה שישלח בצורה כתובה, תמציתית, אבל שישלח בצורה תמציתית איפה הוא עומד ביישום ההחלטה, וגם את המספרים, כמה עולים שנמצאים בארץ נמצאים בתוך תהליכי הרישום, נקרא להם, במהדורה הישנה. אנחנו בישיבה הבאה נכניס גם את משרד הבריאות לתוך דיוני המעקב ונבקש התייחסות ספציפית לרפורמה המרשימה במקצועות הבריאות.

בצד כל הדיון הזה, זו סוגיה נפרדת כמובן, אני חוזר על הבקשה לגבי השפה האוקראינית. ואני רק אציין, הספקתי לבדוק במהרה, יש שלוש קהילות גדולות של יהודים ברחבי העולם שאין להן מענה שפתי בשפות המתורגמות. הגדולה שבהן, כדרך אגב, היא לא מחבר המדינות, הקהילה היהודית בברזיל, קרוב ל-100,000 איש, השפה הפורטוגזית לא נסקרה כאן. על פי הנתונים שבדקנו שבוע שעבר, יש ירידה של 20% בעלייה מברזיל ולכתחילה המספרים מעליבים, נאמר את זה כך, פחות מ-500 עולים עלו מברזיל, וזה מטריד.

אם כן השפה הפורטוגזית; השפה ההונגרית היא השנייה בתור; והשפה השלישית היא השפה האוקראינית. הקהילה היהודית באוקראינה היא בגודלה במקום ה-11, הקהילה ההונגרית במקום העשירי, הקהילה הברזילאית בטופ 8. אין סיבה היום בעידן מקוון שכל דף ברוסית גם לא יתורגם לפורטוגזית, להונגרית ולאוקראינית, ואני מבקש התייחסות של משרד העלייה לשלוש השפות האלה, בהמשך הדרך, זה לאו דווקא הנושא, אולי נעשה איזשהו דיון בנושא של שפות.

הערות שלא נשמעו? אין. תודה לכולם, שיהיה חודש של בשורות טובות.


הישיבה ננעלה בשעה 13:42.