פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
25/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 271
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ז בשבט התשפ"ה (25 בפברואר 2025), שעה 11:00

מדיניות ותקציב משרד העלייה והקליטה לעידוד עלייה ב2025

חברי הוועדה: גלעד קריב – היו"ר
טטיאנה מזרסקי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק

יבגני סובה
משה סולומון

אלעד זכות - סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר

מעוז ביגון - מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

איילה אליהו - מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

עידו אבגר - מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

אילנית בר - מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

שמעון שמילה - מנהל תפעול ביחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

אלכסנדר גולדנשטיין - מנהל המחלקה לעידוד עליה, ההסתדרות הציונית העולמית

אריה אביטבול - מנכ"ל, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

אליהו שאול - מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים

ענבר רוימי - מזכירת החברה, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל

דרור אופן - ארגון "נפש בנפש"

דב ליפמן - חכ"ל, יד לעולים

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגום

שרגא אייברס - מנכ"ל שיבת ציון

שלומית אבינח

מוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מדיניות ותקציב משרד העלייה והקליטה לעידוד עלייה ב2025

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו נמצאים ביום ה-508 לאסון ה-7 באוקטובר, אסון שמחת תורה. לנגד עינינו 63 אחים ואחיות חטופים. היום בשעות הצהריים תתקיים הלווייתו של עודד ליפשיץ, זכרו לברכה, ממייסדי קיבוץ ניר עוז, שנחטף בחיים ואנחנו כשלנו להשיבו לחיק משפחתו בחיים. אנחנו נלווה מחר בכאב עצום גם את בני משפחת ביבס, שירי, אריאל וכפיר. בצד השתתפות עמוקה בצערן של המשפחות אנחנו שמים לנגד עינינו את הצורך הדחוף – שהוא בעיניי העדיפות הראשונה שמונחת לפתחנו כמדינה, מונחת לפתחה של ממשלת ישראל – להחזיר את יתר החטופים והחטופות.

אני גם מבקש להזכיר לכולנו שהיום אנחנו מציינים שנה להיעלמותה של הילדה היימנוט קסאו. ראיתי את בני משפחתה נמצאים כאן במסדרונות הכנסת. הוועדה הזו, תחת הנהגתו של חבר הכנסת פורר, קיימה תשעה דיונים. אני יודע שיתקיים דיון השבוע גם בוועדה לביטחון לאומי, ואנחנו כמובן נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה ונוודא שכל המערכות הרלוונטיות עוסקות בנושא הזה כאילו האירוע קרה אתמול, הן ממשיכות לשמור על מתח פעולה ועשייה ואני בטוח שהמערכות מכוונות לפעולה המתבקשת.

חבריי וחברותיי, אנחנו נמצאים בדיון ראשון על מדיניות משרד העלייה והקליטה לעידוד עלייה בשנת 2025. אני מאמין שכל אחת מוועדות הכנסת שמופקדות על הפיקוח הפרלמנטרי, על משרד אחד או יותר, צריכות בראשית השנה לקיים מערך דיונים שבמסגרתו המשרד הרלוונטי מציג לכנסת, ובאמצעות הכנסת לציבור כולו, את המדיניות ואת תוכניות העבודה של המשרד לשנה הקרובה. נושא עידוד העלייה נמצא בלב העשייה של משרד העלייה והקליטה ונמצא בלב המשימה של הפיקוח הפרלמנטרי של הוועדה הזו. כולנו ערים לעובדה שתקציב 2025 טרם אושר ולכן אנחנו מודעים למגבלות הפעולה התקציבית של המשרדים, אבל טיוטת התקציב מונחת על שולחנה של ועדת הכספים, ולכן ניתן כבר להציג לפחות את כוונתה של הממשלה לפעילות עידוד העלייה כפי שהיא משתקפת בתקציב ובתכניות.

אני מבקש לומר – אני חושב שהדברים ברורים גם מהשנתיים האחרונות אך אחזור ואחזק אותם – אנחנו משתדלים, בהובלתה של מנהלת הוועדה, לתת התראה מספקת על מועדי הדיון. אנחנו, בוועדה הזאת, לא קובעים דיונים מהיום למחר אלא במקרים מאוד מאוד נדירים. בוועדה הזו, להבדיל מוועדות אחרות – אני מכיר כמה – לקראת כל דיון צוות הוועדה מוציא רשימה מאוד מאוד מסודרת של שאלות, של בקשות של פריטי מידע כאלה ואחרים, לפעמים העומס לא מאפשר לעמוד בבקשות של ועדת הכנסת אבל אז הפתרון הוא להרים טלפון, מספיק ימים מראש, למנהלת הוועדה, לומר מה אנחנו מספיקים להציג, מה אנחנו לא מספיקים להציג, לבדוק אם ניתן לדחות במספר ימים.

המצב הזה, שבו חומר ממשרדי ממשלה מתקבל שעה לפני דיון, לא מקובל יותר. הוא אף פעם לא היה מקובל והוא לא מקובל גם להבא, כי אנחנו פשוט רוצים לכבד אתכם ולהתכונן כמו שצריך לדיון. עם כל הכבוד לתפקיד יו"ר הוועדה, יש בוועדה הזאת חברים וחברות שצריכים לקבל את החומר ולא הגיוני שהם לא יקבלו חומר לפני הדיונים כי היושב-ראש מקבל את החומר חצי שעה לפני הדיון ולא מספיקים להעביר אותו לחברי וחברות כנסת אחרים, שגם נמצאים בוועדות נוספות. אז אני אומר מכאן להבא: בוודאי כשמדובר במשרדי ממשלה – החומר צריך להגיע בזמן, האנשים הרלוונטיים צריכים להתייצב. אם יש לאנשים אירועים אחרים או משימות אחרות שמונעים מהם להתייצב בדיון שנקבע אז מרימים טלפון מבעוד מועד, מתאמים מועד חדש. אני מבקש שאנחנו מאוד מאוד נקפיד בעניינים האלה, בטח בנושאי הליבה של הוועדה.

אנחנו נמצאים בדיון הראשון שעוסק במדיניות ותקציב משרד העלייה והקליטה לשנת 2025 בתחום עידוד העלייה. כולנו ערים לכך שהליכי העלייה לארץ הם הליכים ממושכים. יש גורמים שדוחפים יהודים ברחבי העולם לשקול עלייה, יש גם גורמים שמקטינים את הלהט לעלייה ואנחנו תמיד צריכים להכיר ולדון בפתיחות בגורמים הללו. הממשלה ביצעה רפורמה משמעותית בתחום הדיור. הרפורמה הזאת קשורה בקיצור זמן הסיוע לעולים בתחום הדיור מחמש שנים לשנתיים, ולעומת זאת, מהלך של הגדלת הסיוע בשכר דירה לעולים שמשתקעים בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומית.

משרד העלייה והקליטה פעל רבות בתחום של לימודי עברית, בתחום הוספת המסגרות. עיקר המאמץ הושקע בדברים שקורים כאן בישראל, פחות ראינו השקעה בלימוד עברית כצעד מכין ומדרבן לקראת עלייה מעבר לים, ואנחנו בעיקר רואים עלייה משמעותית בפתיחת תיקי עלייה, דבר שמלמד גם על הפוטנציאל וגם על עוצמת ההשקעה.

אנחנו בהחלט מברכים על העלייה הזו, עם זאת, אני אתייחס לנתונים. אנחנו רואים פערים בין פתיחת התיקים, שמעידה על ההתעניינות, למספר העולים שהגיע בפועל, וכאן צריך לומר שישנה ירידה של קצת יותר מ-30% ממספר העולים שהגיעו לארץ בפועל בשנת 2024 לעומת 2023. אנחנו בוודאי קושרים את הנתון הזה למצב המלחמה שמדינת ישראל הייתה נתונה בו לאורך כל שנת 2024, אבל זה נתון שצריך להציב לנגד עיננו, הירידה התלולה הזאת במספר העולים שהגיעו בפועל. השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם המגמה הזו, איך אנחנו משנים אותה ומייצרים תודעה אחרת בקרב המתעניינים בעלייה בכל מה שנוגע לתחושת הביטחון שלהם להגיע לארץ במצב שאנחנו נמצאים בו.

אנחנו רואים ירידה שמבחינתנו היא ירידה מאוד מדאיגה בפתיחת תיקי העלייה במדינות חבר העמים לשעבר, גם ברוסיה, גם במדינות נוספות. אנחנו בהחלט מקדמים בברכה את המהלך של משרד העלייה והקליטה בכל מה שנוגע לעידוד העלייה מארצות המערב, אלה בהחלט קהילות שאנחנו רוצים לעודד גם בקרבן עלייה. אנחנו רואים לגבי צרפת ואנגליה שהפעילות הזאת מביאה כנראה לעלייה במספר המתעניינים בעלייה, בצד אירועים שקורים במדינות הללו שאי אפשר להתעלם מהם באווירה הכללית, גילויי אנטישמיות וכו', עוינות. אבל, עידוד העלייה מארצות המערב, אסור לו לבוא על חשבון היקפי העלייה ממדינות אחרות. אני עוד נזהר מלקבוע פה מסמרות אבל מהנתונים אי אפשר להתעלם.

התפקיד שלנו הוא לוודא שעידוד העלייה מארצות המערב לא בא על חשבון פעולות עידוד העלייה מיתר המדינות, בדגש על מדינות חבר העמים לשעבר. גם כאן ישנן סיבות אובייקטיביות. המצב רוסיה, המצב באוקראינה, יכול להיות מעין חומר מדכא הגירה מחוץ לאותן מדינות, אבל יכול להיות שיש גם גורמים אחרים שקשורים בסדרי העדיפויות שלנו כמדינה. אנחנו מתכוונים לעסוק בסוגיה הזו בצורה מאוד מאוד רצינית ולחקור את פשר הירידה במספר פתיחת תיקי העלייה ברוסיה ובמדינות באותו מרחב ולהבין אם יש לנו דרך להתמודד עם העניין הזה.

צריך לבוא ולומר שהירידה הזאת היא לא רק במדינות חמ"ע. בצד העלייה בצרפת ובבריטניה, אנחנו רואים ירידה מדאיגה בארגנטינה, של 47%. אנחנו רואים ירידה בברזיל של 20%. דרך אגב, אם נסתכל פה על הטבלה נראה ירידה כללית ב-2023 עד סוף 2024 למול תקופה מקבילה של 2022-2023, תקופת הקורונה.

למה אוקראינה לא מופיעה בטבלה?

א', אין פה נתונים מאוקראינה, אין פה נתונים מכל המדינות. אחד הדברים שאנחנו נבקש זו טבלה מלאה יותר ממה שקיבלנו.

קיבלנו את זה שעה לפני הדיון.

מבחינתי, אני רוצה לסמן מגמות מרכזיות לדיון.

אוקראינה זה בתוך רוסיה אולי, לא יודע.

לאור ההצבעה אתמול של ישראל באו"ם. אנחנו בסופו של דבר נרצה לקבל את כל הנתונים מכל מדינות העולם – אני מניח שהפילוח לגבי כל מדינות העולם נמצא – כדי שנוכל לעקוב בצורה יותר דקדקנית. אבל במגמה הכללית אנחנו רואים שיש שכר לפעולתך, בצרפת ובבריטניה יש עלייה. אנחנו רואים ירידה מדאיגה ביותר מדי מדינות, נצטרך לדבר על העניין הזה. אנחנו לא קיבלנו ניתוח מפורט של הצעת התקציב לשנת 2025 מבחינת פעולות עידוד העלייה. אנחנו יודעים על הסכום הכללי, לא בדיוק ברור לנו מה סדרי העדיפויות בפעולה הזאת, מה הפירוט לתקנות, מה החלוקה לפי מדינות. לכל הדברים הללו אנחנו ניכנס.

במידע גם אין התייחסות לשתי קבוצות, שאולי הן לא גדולות בהיקפן הדמוגרפי אבל הן נמצאות על סדר יומנו כמדינה וכחברה ישראלית. אחת היא קבוצת הממתינים מאתיופיה – לבוא ולומר: "אין מקור תקציבי להעלאתם" זה מבחינתי לומר "אנחנו לא מטפלים בעניין". אנחנו מציינים היום עם משרד העלייה והקליטה והמוסדות הלאומים 40 שנה למבצע משה, אז ביום כזה לקבל תשובה שאין מקור תקציבי להעלאת אלה שכבר מוגדרים ע"י ממשלת ישראל כראויים להגעה – את כל הסיפור הזה נפצח. הקבוצה השנייה היא בני מנשה ואנחנו נצטרך לטפל גם בזה. התשובה שלגבי שתי הקבוצות הללו אין תכנון תקציבי כרגע ל-2025 מטרידה. אנחנו נעסוק בנושאים האלה.

מהם יעדי התקציב של משרד העלייה והקליטה מבחינת עידוד עלייה בשנת 2025, ביקשנו לראות פירוט סכומים וחלוקה לפי ארצות יעד, ביקשנו לקבל איזשהו ניתוח של צפי היעדים המספריים לעלייה עצמה מהמדינות השונות ומהאזורים השונים בעולם. רצינו להבין מה התוכניות לגבי מנהלת הרופאים כסוגיה ספציפית. קיבלנו פה חלק מהנתונים. הזכרתי את נושא בני המנשה והממתינים מאתיופיה ואני אחזור ואומר שהוועדה הזו תעסוק ממש בנושא בחודשים הקרובים, איך עידוד העלייה מארצות המערב לא בא על חשבון עידוד העלייה מאזורים אחרים בעולם. זה נושא שאנחנו נעסוק בו ביחד.

חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על זכות הדיבור. אני מודה שבשבועות האחרונים, בגללו עומס הדיונים על תקציב המדינה בוועדת הכספים אני מתקשה להתפנות לדיונים אחרים, אבל היה לי חשוב להגיע וגם לנצל את ההזדמנות להודות ליושב-הראש הקודם של הוועדה, חברי חבר הכנסת פורר, על העבודה המאומצת בשנתיים האחרונות, ולברך אותך על בחירתך. כבר מהקדנציה הקודמת אני אוהב להיות בוועדות שאתה מנהל ואני אעשה כמיטב יכולתי גם הפעם להגיע.

נכון שאין עדיין תקציב מדינה מאושר לשנת 2025 אבל לפני יומיים התקיים דיון על תקציב משרד העלייה והקליטה בוועדת הכספים, לא היה נציג של המשרד בדיון, רק הרפרנטים של משרד האוצר, אז לא הצלחנו לקבל מענה לכל השאלות ששאלנו. אני חייב לציין שההתרשמות הראשונית שלי, ואולי לא רק הראשונית, היא שהתמונה מאוד מדאיגה. יש קיצוץ של 160-140 מיליון שקל בתקציב המשרד בשנת 2025 לעומת שנת 2024, זה בא לידי ביטוי גם בתקציב הדיור, סיוע בשכר דירה בעיקר, אם אני לא טועה ב-35 מיליון שקל, וקיצוץ של מעל 40 מיליון שקל בחטיבת הפרט. אני חושב שצריך להקדיש כאן את הזמן הנדרש כדי להבין איך זה יבוא לידי ביטוי.

אני מבין שהייתה ירידה במספר העולים החדשים בשנת 2024, אבל המעטפת שהמדינה אמורה להעניק לעולים לא מסתכמת בסל הקליטה הראשוני, ולכן הירידה הזאת במספר העולים ב-2024 לא אמורה לגרום לירידה כל כך משמעותית בתקציב המשרד בשנת 2025. אני אשמח אם נוכל להבין איפה בדיוק הפגיעה הזאת – ותהיה פגיעה – תבוא לידי ביטוי. בדיור? בחטיבת הפרט? באולפנים? אולי גם בעידוד העלייה?

לגבי הנושא של עידוד עלייה, אני רוצה לחזק את מה שאמרת. יש חוסר קורלציה בין ההשקעה בעידוד העלייה לבין מספר העולים ובין השקעה בעידוד עלייה במדינות מסוימות לבין פוטנציאל העלייה במדינות אחרות. כלומר, ההשקעה המבורכת בעידוד העלייה ממדינות המערב כן באה לידי ביטוי על חשבון העלייה מהמדינות שפוטנציאל העלייה מהן הוא הרבה יותר גבוה. אני לא רוצה להיכנס לשיקולים, אני כנראה מבין מה שיקולי הממשלה במהלך הזה, אבל זה פשוט לא נכון ואנחנו רואים את זה במספרים. 43% ירידה בפתיחת תיקים מרוסיה זאת תוצאה של המדיניות הזאת, זו כנראה מדיניות מכוונת וכן צריך לדבר על זה.

אני שוב מתנצל שלא אוכל להישאר לאורך כל הדיון. אני מברך על הדיון הזה. חשוב שנבין איפה הפגיעה הזאת, הקיצוץ הדרמטי הזה בתקציב המשרד יבוא לידי ביטוי, בפגיעה בשירותים שהמדינה מעניקה לעולים. תודה רבה.

תודה לחבר הכנסת בליאק. אני רואה חשיבות גדולה מאוד לתיאום בין הוועדה הזו לבין מה שקורה בוועדת הכספים ותודה שאתה משמש כמעין גשר בין שתי הוועדות. הנושאים האסטרטגיים של המדיניות יהיו פה כדבר קבוע על סדר יומה של הוועדה. אנחנו נראה איך מתקדם הדיון כאן היום ונראה מתי ייקבע דיון המשך, אבל בוודאי שתקציב משרד העלייה והקליטה כולו יוצג כאן בפירוט בוועדה, עם הזיקות שבינו לבין תוכניות העבודה. אני ממתין לפגישתי בנושא הזה עם השר ועם המנכ"ל ואז נבקש מהם להציג את הדברים גם כאן בוועדה.

מכיוון שתאיר ראבוחין, נציגת משרד האוצר, צריכה לצאת היא תפתח. אני רוצה לומר שאנחנו תמיד שמחים על השתתפותם של האנשים שעל הברז התקציבי, אבל בדיון מהסוג הזה היו צריכים להיות גם האחראים הישירים במשרד העלייה והקליטה על פעולת עידוד העלייה. אז בדיוני ההמשך אנחנו בהחלט מצפים שגם המופקדות על נושא עידוד העלייה באופן ישיר, ולא רק בהקשר של הזווית התקציבית, תהיינה כאן כדי להציג את תוכניות העבודה.

תאיר, רפרנטית רווחה וקליטה. אם יש שאלות ספציפיות תשאלו ואני אענה, אני כרגע אתייחס מלמעלה לגבי מה שנאמר פה קודם. אני אשאיר את השיח על השימושים עצמם כמובן למשרד הקליטה כי אנחנו משתדלים כמה שפחות להתערב בסדרי עדיפויות של המשרד.

אשרי המאמין, אבל בסדר.

יש פה התייחסות להפחתה של 160 מיליון שקל בתקציב המשרד אז אני אשמח להסביר איך הסכום הזה מתחלק. כמובן שחלקו באמת מיוחס לפלאט, לקיצוץ רוחבי שנעשה בכל משרדי הממשלה - - -

למעט משרד ההתיישבות.

אני לא יודעת להתייחס לזה. 6.99% פלאט רוחבי שהיה על כל הממשלה, שזה כ-65 מיליון שקלים במשרד הקליטה. חוץ מזה, יש סדר-גודל של 40 מיליון שקלים שזה מין ירידה שהיא קצת פיקטיבית כי זה סכום שתוקצב בתקציב המשרד לצורך שימושי מלחמה, לדוגמה מרכז קליטה איבים שפונה, חבילות מזון שהביאו ממש בימים הראשונים של המלחמה לקשישים ומקבצי דיור. אז יש ירידה של זה בתקציב אבל גם השימושים האלה לא קיימים יותר כי לשמחתי הפינויים, חלקם לפחות, הסתיימו. סכום נוסף הוא 9 מיליון שקלים שקוצצו במסגרת החלטת ממשלה על תקציב התמיכות של המשרד, זה לא במסגרת קיצוץ רוחבי אלא במסגרת החלטה ייעודית שהייתה על כל אחד מהמשרדים לקיצוץ באיזשהו חלק של המשרד.

מתוך כמה תקציב סך הכול?

אם אני זוכרת נכון, בערך 15%.

אני מבקש לקבל את הנתון הזה. זה נתון קצת מדאיג. אם חוץ מהפלאט יש עוד קיצוץ של 15% בתמיכות בארגוני עולים, בארגונים שמעודדים עלייה, זה דבר שאני צריך להסתכל עליו.

זה דבר שנעשה בכל אחד מהמשרדים, גם במשרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרדים אחרים. לצד הפלאט היו גם הפחתות ייעודיות בכל אחד מהמשרדים כדי להתכנס - - -

בשיעורים כאלה?

בשיעורים גם יותר גבוהים. אני לא רוצה סתם לומר ביחס למשרדים אחרים אבל הכול היה במסגרת התוכנית הכלכלית להתכנסות פיסקלית בשנת 2025.

אנחנו נבקש מאלעד לקבל מהמשרד רשימה של כל התמיכות לשנת 2024, מי העמותות שנתמכו ובאיזה סכום.

בסופו של דבר יש איזשהו יעד של קיצוץ, גם הקיצוץ הרוחבי, גם הקיצוץ במקרה הזה. ככל שהמשרד החליט כן להביא מקור אחר לסכום הזה בשבילו לא לקצץ דווקא בתמיכות זה כמובן דבר שהוא אפשרי.

הרכיב האחרון שמשלים את הירידה בתקציב זו איזושהי התאמה של התקציב של סל קליטה להיקפים הסטנדרטיים של העלייה. הייתה לכאורה ירידה מ-2022-2023 ל-2024, אבל חלק גדול מהגידול משויך למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהעלייה משם התמתנה מטבע הדברים. בסופו של דבר, ביחס לתחזיות, ב-2024 העלייה הייתה יותר גבוהה ממה שצפינו וכמובן שאפשר לייחס את זה גם לאיזשהן תחושות בקרב יהודי העולם לעלות בתקופת מלחמה, גם כמובן העבודה שמשרד הקליטה עושה ואולי סיבות נוספות. ב-2025 אנחנו לא חושבים שתהיה ירידה ביחס ל-2024 אבל כן נעשית פה התאמה כי גל העלייה הענקי שהיה מרוסיה ומאוקראינה כמובן התמתן.

זה דבר שנצטרך לבדוק אותו, אני לא בטוח שאני מקבל את הנחות היסוד הללו.

אני אגיד שכמובן שכל עולה שמגיע למדינת ישראל מקבל סל קליטה ללא קשר לתקצוב.

ברור. יש פה שתי שאלות שאנו צריכים לברר: מה עוצמת הגל הזה של העלייה במספר העולים ממדינות חבר העמים בעקבות המלחמה ולכמה עולים ניתן לצפות בימים כתיקונם, והדבר השני הוא עד כמה ממשלת ישראל משקיעה כרגע בעידוד עלייה באזורים האלה. יש הרבה אתגרים, יש ענייני טיסות ועוד, אבל אנחנו נבדוק. אני מבין שישנו קיצוץ תקנים משמעותי בנתיב, זה דבר שנצטרך לבדוק, מה ההשלכה שלו על פתיחת תיקי עלייה.

זה מה ששאלתי בדיון כי תקציב נתיב לא השתנה לעומת 2024.

בגלל שנתיב הוא במשרד רוה"מ אני אוכל לבדוק ולהחזיר תשובה אבל אני לא אדע להתייחס לזה עכשיו.

כי אני יודע שיש קיצוץ בפעילות והתקציב לא השתנה. לא קיבלתי תשובה.

תאיר, סה"כ 160 מלש"ח מתוכנן?

מה הכוונה "מתוכנן"?

קיצוץ.

יותר, 168.

זה לא קיצוץ, זה הפער בין תקציב 2024 ל-2025.

אז מה התקציב הכולל של המשרד לשנת 2025?

1.6 מיליארד.

אז אנחנו בעצם מדברים על ירידה של כ-10% במצרפי.

שלא כולה מוסברת אוטומטית בפגיעה בשירותים לעולים אבל חלק מזה זה קיצוץ, נכון.

יש פה בסופו של דבר ירידה של 10% מסיבות שונות, ממקורות שונים.

אני, אגב, מתקשה להבין איך אפשר להוריד 170 מיליון שקל מתקציב המשרד בלי לפגוע בשירותים שהמשרד מעניק לעולים. אני אשמח לשמוע התייחסות לכך.

מתוך זה כ-75 מיליון שקלים הם ממש קיצוץ, קיצוץ רוחבי והקיצוץ הנוסף שהתייחסתי אליו קודם. שאר הדברים זו הדוגמה שנתתי, שאם ב-2024 לצורך העניין תוקצבו 40 מיליון שקלים באופן חד פעמי כדי לממן פינויים של מרכזי קליטה אז הדבר הזה הוא כמובן לא פוגע. כנ"ל הסיפור של סכום דומה שהוא בעצם בסל קליטה כך שזה לא - - -

סל קליטה זה לא 40 מיליון שקלים, זה פחות לדעתי.

הירידה בסל קליטה?

כן.

למרות שזה לא מקובל בכל הוועדות, לפחות בוועדה הזו תהיה הצגה מלאה של תקציב משרד העלייה והקליטה וגם תקציב משרד התפוצות.

לצד ההפחתות שציינתי פה יש גם שינויים מאוד משמעותיים ובאמת תהליכים יפים שמשרד הקליטה עושה בתוך הבית גם להתייעלות וגם כדי לנתב תקציבים מדברים מסוימים לדברים שהם רואים לעיניהם, אני אשאיר להם לפרט.

תודה. אני רואה בתשובה שהגיעה היום שאין כרגע בתקציב 2025 מקור תקציבי מיועד להעלאת הממתינים באתיופיה. אני מזכיר שאנחנו מדברים על קבוצה של קרוב ל-1,200 אנשים שאושרו בהחלטת ממשלה ולגביהם הטענה היא שאין מקור תקציבי אבל הם אושרו כזכאי הגעה לישראל. א', האם יש התייחסות של משרד האוצר לעובדה שאין לעניין הזה מקור תקציבי כי זו החלטת ממשלה מחייבת? והדבר השני, לגבי בני מנשה, העדר כל מקור תקציבי.

מאחר שמדובר באנשים שהם לא זכאי חוק שבות במובן הבסיסי – שכל אדם זכאי חוק שבות יכול להגיע והחוק הקיים נותן לנו איזושהי מעטפת, דוגמה סל קליטה וכו', ההתייחסות שלך לאישור הזה לא גובתה באיזשהו מקור כמו שעשו בעבר בהחלטות ממשלה, שבמסגרתו הממשלה החליטה על איזושהי מכסה של אנשים שמעלים ובאמת העמידה לזה מקור, בין אם באמצעות קיצוץ רוחבי או בדרכים אחרות.

יש הערכה תקציבית?

כן, לא באתי עם זה מוכנה עכשיו אבל יש הערכה.

אני מבקש לקבל הערכה על סיום הרשימה.

בצור ישראל, בתקופת הממשלה הקודמת, הייתה ההחלטה לעלות ממתינים. ב-1,226 נדמה לי, נגמר התקציב עבורם. הם מאושרים ברשימה הקודמת של החלטת הממשלה והם לא עלו. אני זוכרת הערכה תקציבית אבל אני לא רוצה להגיד לפרוטוקול, זה לא מתפקידי.

אני זוכרת שזה סדר גודל מה שאמרת אבל נעביר מספר מדויק לוועדה וגם נעדכן אותו.

אני מבקש לקבל התייחסות של משרד העלייה והקליטה או של האוצר. תודה. אלעד זכות, סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה, בבקשה.

ראשית, ברכות ליושב-הראש הנכנס. משרד העלייה והקליטה משתף פה פעולה עם הוועדה, זו ועדה חשובה וכל האמירות שלך, גם ברמה העקרונית וגם ברמה הפרטנית, מאוד מאוד משמעותיות ואנחנו מצפים לשיתוף פעולה מלא. אני אציין שאני לא רק אחראי על התקציב, אני אחראי גם על תכנון מדיניות, מחקר ודאטה במשרד, כך שאני מקווה שאני אוכל לתת קצת יותר פרספקטיבה על דברים. כבוד יושב-הראש העלה לא מעט נושאים, למה אתם רוצים שאני אתייחס?

מטבע הדברים, תהיה פה סדרה של דיונים בנושא הזה בשבועות הקרובים, אני גם נותן לך לבנות את דרך ההצגה. לנו חשוב להבין מה תוכניות המשרד בנושא עידוד העלייה לשנת 2025, איזה מגמות תימשכנה, איזה מגמות חדשות ואנחנו רוצים להיכנס לסוגיות של ההבחנה בין האזורים השונים בעולם.

א', תקציב המדינה טרם אושר, כולנו יודעים, כל אחד ושאיפותיו לגבי התקציב הזה. אבל אני כן אגיד שלאור מה שמשרד האוצר אמר, באמת יש קיצוץ של כ-170 מיליון שקל בתוך תקציב המשרד בבסיס, ועם זאת, בתוך תוכנית עידוד עלייה הפחתה מאוד מאוד לא משמעותית. אם אנחנו מדברים על שנת 2022, תקציב עידוד עלייה כתוכנית עמד על 61 מיליון שקל, ב-2023 על 68 מיליון שקל ובשנת 2024 על 71 מיליון שקל. השנה בתוכנית, אם התקציב יעבור, כרגע מתוכנן מעל ל-67 מיליון שקל, יותר באזור 70 מיליון שקל, כמו שנה שעברה. כך שמבחינת פגיעה תקציבית בתחום עידוד העלייה אין פגיעה.

יתרה על זאת, אנחנו הוספנו בשנה שעברה – ואנחנו גם ממשיכים עם זה השנה – מהלך שנקרא מערך הליווי בתוך המשרד, שלפי הערכה תקציבית שלי עומד על כ-15 מיליון שקל, שכולל 15 עובדים בתוך המשרד, כולל טיסות, כולל מהלכי שיווק והלכי פרסום. חוץ מזה אנחנו משקיעים לא מעט, גם תחת האחריות של היחידה שלי, בהקלה ברישוי, בהסרת חסמים בתחומים של בריאות ורווחה, המון מהלכים שהם תשתיתיים. הם אמנם לא אחד לאחד תקציבית שאני יכול להגיד, אבל לצורך העניין מחקר שאנחנו עושים כרגע עם מנהלת רופאים על הסיפור של האמנה הבינלאומית בתוך אירופה למעברים ולצמצום רישוי, התמודדות עם חסמים של הלוואות סטודנטים לתחום הרפואה, דברים כאלה. המון חשיבה על הנושא הזה.

אנחנו מאמינים, ואני חושב שכבוד היושב-ראש יסכים אתי, שהסתכלות על הנקודה הספציפית של כן תקציב לפה או לשם פחות משמעותית מאיזשהו שדרוג וחשיבה תשתיתית אמיתית על דברים רוחביים, כמו הסרת חסמים ברישוי, כמו הסרת חסמים למשפחות עם מוגבלות. אנחנו עושים פיצוחים מאוד מאוד משמעותיים עם משרד הבריאות, על יחידותיו השונות, עם ביטוח לאומי, עם משרד הרווחה, עם משרד החינוך על המון המון דברים.

כבוד היושב-ראש ציין את הסיפור של העברית, אז באמת חלק ממניפת המענים שהשר שלנו מקדם בשנתיים האחרונות היא לימודי עברית באופן דיגיטלי, כך שזה לא מוגבל רק ללימודים בארץ. אנחנו מתקצבים גם דרך נתיב, שיש שם את המגבלות כמו שאמרת, אבל גם דרך ההסתדרות הציונית, אולפנים בחו"ל. באופן כללי, אחד העקרונות הבסיסיים והמרכזיים של תוכנית העבודה ל-2025-2026 שאני כרגע מתכלל בתוך המשרד זה החיבור והרצף הטיפולי מחו"ל. אנחנו משקיעים בזה לא מעט משאבים, בין אם חומריים ובין אם ברמת העבודה הדיגיטלית אצלנו. אנחנו מאוד מאוד משקיעים בעידוד עלייה ללא קשר למדינת מוצא.

מעבר לזה חשוב לי להגיד, התקציב שצוין שירד, ה-35 מיליון – אני לא יודע, אנחנו לא משלמים את הסיוע בשכר דירה דרכינו, זה תקציב שהוא דרך משרד השיכון, אנחנו בשיח איתם ברמת מדיניות. בניגוד לאיך שהדברים הוצגו בתחילה, רק לדייק שהתקציב גדל לכל עולה שמגיע. אם בעבר הוא קיבל באזור ה-300, הוא יקבל 500 לחודש, גם אם הוא גר בתל אביב או בגבעתיים, במרכז הארץ. אמנם התקופה בעבר הייתה חמש שנים אבל לאור הנתונים שמצאנו ההשפעה המשמעותית היא בשנתיים הראשונות. יש אחוזים מאוד נמוכים של ניצול של חמש שנים. ראינו לנכון להשקיע יותר בשנתיים-שלוש הראשונות – זה גם אחד מתחומי המדיניות שאנחנו מנסים לקדם – להשקיע יותר בשלב הראשוני הקריטי לקליטה ופחות לאחר מכן. מעבר לזה גם שר העלייה והקליטה מקדם כרגע את ההרחבה של אזורי העדיפות. ישבתי ממש הבוקר עם האוצר על הנושא הזה ונשמח להרחיב את זה מעבר לפריפריה נגב גליל וכו'.

לגבי פרויקטים שאנחנו משקיעים בעידוד עלייה, ציינתי את מערך הליווי. יש לנו מעבר לזה תמיכה בגרעינים של עולים חיילים בודדים, הרבה מהם זה גם ילדים של ישראליים לשעבר, גרעיני "צבר" עם הצופים וגרעיני "איתנו". אנחנו משקיעים בקשר עם הישראלים שבחו"ל שהם גם עולים או תושבים חוזרים דרך בתים ישראליים. יש לנו את "אופק ישראלי", שזו חברת בת שהדירקטוריון שלה כרגע טרם אישר את החלוקה התקציבית הסופית לשנת 2025, כך שזה גם לא אושר וגם אין לי דרך להציג את הדבר הזה.

מעבר לזה, יש לנו תמיכות והתמיכות לא נפגעו. אמנם האוצר ניסה לחתוך לנו את סעיף התמיכות בארגונים, אבל כמו שאמרת באיזושהי דאגה, אנחנו לא מתכננים להוריד שם את סעיף התמיכות השנה. זה בעיקר משפיע על צפון אמריקה אבל לא רק. זה תמיכות של ארגונים שמעודדים עלייה. אנחנו כן שינינו את מבחני התמיכות בשנה שעברה, ויוכלו להעיד חבריי שנתמכים, עם מדיניות שיותר מבוססת נתונים, יותר פותחת לקהלים חדשים, במיוחד בצפון אמריקה, ובאמת יש לא מעט קהלים, לא רק במזרח אירופה, שיש מה לשפר בהם לעומת מדיניות העבר. אנחנו, בהובלה של השר, מנסים להרחיב את היריעה גם לאוכלוסיות השונות, לקהילות השונות, בהתאמות הנדרשות השונות.

אז גם התמיכות לא ייפגעו, וכן, זה אומר שזה יפגע במקומות אחרים במשרד, כי מן הסתם, כשמקצצים לי ב-170 מיליון שקל ואני שומר על תקציב תמיכות בעידוד עלייה, זה בא על חשבון הדברים. אני אגיד שגם כמדיניות של השר והמנכ"ל ולאור כל הדברים החשובים שנאמרו פה, דווקא תוכנית עידוד העלייה לא קטנה תקציבית, להפך, היא גדלה תקציבית על בסיס כל הדברים שאמרתי.

הדברים ממעוף הציפור נשמעים בהחלט ראויים, השמירה על תקציב עידוד העלייה ותקציב התמיכות, עכשיו בואו נצלול פנימה. יש לכם חלוקה, יש מדיניות מוצהרת של עידוד עלייה ממדינות המערב, אנחנו רואים שישנה עלייה במספר פתיחת תיקי העלייה בשתי מדינות – מהטבלה שקיבלנו מכם, שיש בה פחות מעשר מדינות – אנחנו רואים שבבריטניה ובצרפת יש עלייה מרשימה, בראשונה של 54%, בשנייה של 139%, אבל במספרים הנומינליים, במקרה הבריטי זה מאוד, במקרה הצרפתי זו עלייה של קרוב ל-5,000 תיקים. למול זה אנחנו רואים ירידה די תלולה בהרבה מאוד מדינות אחרות, גם במדינות חמ"ע אבל גם במדינות דרום אמריקה, שעל פניו המצב שם לא יותר טוב מבחינת גילויי אנטישמיות ועוינות. הזיקה הציונית של הקהילות בדרום אמריקה היא זיקה ידועה וארוכה והמצב הכלכלי שם לכולנו ידוע.

אני רוצה להבין: א', מה אתם עושים עם הנתונים האלה ומה ניתוח הנתונים אצלכם מלמד? ב', מה החלוקה הפנימית? האם יש היום, בתחום עידוד העלייה, יכולת של המשרד להצביע על מפה, על תוכניות? איך זה מתרגם? האם זה מחולק תקציב פר מדינה? האם יש תוכנית למהלכי עידוד עלייה? הזכרתם "בית ישראלי", הזכרתם ירידי עלייה, איפה זה קורה ברחבי העולם? אנחנו מתעניינים ברזולוציה הזו.

בסיס התמיכות בארגונים מתבצע על בסיס ראשים שהגיעו בפועל רטרואקטיבית, וזה לאו דווקא באופן שאתה יכול לתכנן ברמת הרזולוציה הכי הכי גבוהה. אני כן אגיד שבניגוד לעבר, בצפון אמריקה למשל, כמדיניות, רוב הפעילות בוצעה רק על בסיס תמיכות ואנחנו כן מרחיבים שם אלמנטים של שיווק וירידים. אנחנו לא מבחינים בין מדינות. אנחנו מקיימים את הפעילות של ירידים ושל עידוד עלייה בכל המדינות, גם ברוסיה שנה שעברה להבנתי בוצעו ירידים. אני לא יודע אם זה המקום לדון ולהיכנס לזה אבל יש את האתגרים במדינת רוסיה, בגלל זה יש את נתיב.

צריך להבין שיש חלוקה ומנעד רחב של המילים "עידוד עלייה". יש את ההכנה של רשות האוכלוסין לבדיקות מסוימות, יש את נתיב, יש את זריעת הזרעים של אוכלוסיות שהן יותר רחוקות או פחות affiliated כרגע למדינת ישראל ואנחנו רוצים לייצר להן לטווח טיפה יותר רחוק. יש ממש את הליווי של קשר עם קהילות, איזה בית כנסת, איזה גן ואיזה מקום עבודה יכול להיות לך. אנחנו משקיעים בכל הרצף הזה.

החלוקה הספציפית של "אופק ישראלי", שכאמור הדירקטוריון שלה זה המוסדות הלאומיים – לזיכרוני הסוכנות היהודית, ההסתדרות וקק"ל – תוכנית העבודה 2025 טרם אושרה סופית ולכן אני לא יכול לציין מעבר לזה. אני כן אגיד שכמדיניות שלנו כמשרד בהובלת השר אנחנו מנסים להשקיע יותר בהיבטים תשתיתיים, של חשיבה על שיווק באופן רוחבי ופעילות שהיא - - -

זה בסדר גם לבוא ולומר "נביא את זה לפעם הבאה". יש 70 מיליון ש"ח לעידוד עלייה, לא קיבלנו את התקציב המתוכנן ל-2025 ל-70 מיליון ש"ח האלה. אני מבקש לקבל את התקציב הזה. אני רוצה להבין האם התקציב הזה גם בנוי באיזושהי זיקה גאוגרפית פר מדינות, אם הוא לא בזיקה גאוגרפית אז איך מחליטים היכן הדברים נעשים, ואני גם רוצה להבין מה התגובה של המשרד לטבלה שמראה ירידה בחלקים גדולים ברחבי העולם היהודי.

זה רק ביחס לטבלה הזאת, יש הרבה מדינות שהן לא בטבלה הזאת בכלל.

אנחנו ביקשנו. כשאנחנו נסכם את הישיבה תהיה פה רשימה מאוד ברורה של הדברים שאנחנו מבקשים לקבל.

מצוין. א', הטבלה הזאת היא של מי שאחראי על פתיחת התיקים באופן הפורמלי-ביורוקרטי, הסוכנות היהודית, והם יוכלו להרחיב, זאת הרשימה שקיבלנו מהם, אבל אני מניח שלא תהיה בעיה לייצר רשימה רחבה יותר ונעביר כמובן. ב', אני חושב שיושב-הראש ציין בצדק רב – וגם כל המחקר התיאורטי על הגירה בכלל ועל עלייה לישראל בפרט מביע – שיש מגוון גורמים שמשמעותיים, גורמי משיכה ודחיפה, שקשורים להיבטים כלכליים, שקשורים להיבטים של מלחמה, שקשורים גם למדיניות המשרד. אנחנו משקיעים בתחומים שאנחנו יכולים.

אני כן מאמין שבניית תוכניות אמיתיות של הסרת חסמים לצורך העניין למהנדסים ורופאים הם לא רלוונטיים למדינה כזאת או אחרת, הם רלוונטיים לכולם, והסרת חסמים למשפחות שיש להן בעיות פסיכוסוציאליות ופיצוחים מול משרד הבריאות לצורך סל שיקום או איזושהי בחינה אפריורית עם ביטוח לאומי - - -

אבל אם הוא לא יודע את זה, זה לא עוזר לך. גם אם ישנם רופאים במדינות שאתה לא מעודד בהן עלייה, הוא לא יידע את זה אפילו.

לא, אני משיג על זה. אנחנו מיידעים ומעודדים בכלל השפות ולכלל המדינות וחשוב מאוד מאוד לציין את הדבר הזה. אנחנו משקיעים לא מעט בהיבטים של מידע ופרסום, בהיבטים של ניהול ידע וכו'. אמירות חשובות אבל אנחנו כן משקיעים בזה. ספציפית, רוב התקנות בתוך תוכנית עידוד העלייה, שכשתרצה נציג, לא מתייחסות פר מדינה. יש את הסיפור של "אופק ישראלי", שמדובר על 29 מיליון שקל שנה שעברה, השנה מתוכנן, באם יעבור תקציב, כ-35 מיליון שקל, כאמור גדילה, אבל כל השאר זו המון פעילות רוחבית. הגרעינים זה בא מכל העולם. הקשר שלנו, אגב, עם תוכניות שהן לא בתקציב שלנו כמו "מסע" הוא רלוונטי לכל העולם. אנחנו פועלים עם כל העולם. גם חשוב מאוד להגיד שאין הבדל או פער בזכויות של מי מגיע מאיפה.

אנחנו יודעים אבל הדיון הוא אחר.

שחס וחלילה לא ישמע משהו כזה.

בוודאי. אנחנו כרגע בדיון שהכותרת שלו זה "פעילות עידוד העלייה". נתיב לא מתעסק בעידוד עלייה, התחום הזה הוא תחום של משרד העלייה והקליטה ושל הארגונים השותפים, לנתיב יש תפקידים אחרים. בסופו של דבר, התפקיד שלנו הוא להסתכל על הנתונים. אני אומר שוב, אם אתם מתקשים לומר מה החלוקה הגאוגרפית לגבי 2025, אנחנו נבקש מכם בסיכום את החלוקה הגאוגרפית לגבי 2024, את נתוני הביצוע.

אנחנו רוצים לדעת בסופו של דבר ברמת פעילות ותקציב: אם אומרים "היה לנו עידוד עלייה ברוסיה", מה קרה בעידוד עלייה ברוסיה? אם יש בעיה שבשבילה צריך לעבור לחדר שמאפשר דיון חסוי אז נעשה גם את זה. אנחנו רוצים לדעת כמה אירועי עידוד עלייה היו ברוסיה, כמה אירועי עידוד עלייה היו באוקראינה. באוסטרליה אנחנו רואים סטגנציה, אחת ממדינות המערב שבה חל זינוק מאוד מאוד מטריד. אם אנחנו מתקשים לעשות את החלוקה הזאת לגבי השנה הנפתחת אז בוודאי אפשר לעשות אותה לגבי השנה המסתיימת ולקבל סקירה איפה היו פעולות עידוד עלייה, באיזה היקף, באיזו מתכונת ב-2024, וזה יהיה בלב הדיון הבא.

חבר הכנסת סולומון, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ראשית ברכות. אמנם בירכתי בהודעות אבל הינה אני גם נוכח, אז יישר כוח וברכות.

ציינו שהיום חוגגים 40 שנים למבצע משה, למרות שזה אירוע שקרה בדצמבר-ינואר.

הסיום היה במרס.

נכון, הינה, היושב-ראש בקיא בעניינים. לא רק זה, אני עליתי ב-83' אבל תמיד אומרים "מתי עלית? מבצע משה". זה לא מבצע משה אבל בסדר, העיקר כל האתיופים עלו במבצעים, זה מה שחשוב.

אני רוצה לדבר ביחס לעידוד עלייה על יהדות אתיופיה. אני יודע ששם לא צריך לעשות פעולות של עידוד עלייה, הם מחכים לעלייה. אני רוצה לשאול האם תחת הכותרת של "עידוד עלייה" נעשות איזשהן פעולות לקלוט ולשמוע על הצרכים של העלייה שם? הרי כשאני מגיע בעידוד עלייה אני עושה איזשהו הפנינג או כל מיני מהלכים ואירועים בחוץ לארץ כדי להגיד לאנשים "בואו תשמעו מה יש בישראל, בואו תשמעו מה התנאים, בואו תשמעו מה אפשרי", ובעקבות כך אני מעודד את העלייה. באתיופיה אני לא צריך לעשות עידוד עלייה כי באמת ממתינים שם. אני מבין גם שיש שוני בין הקבוצות השונות, אני רוצה לשאול האם יש איזשהו ארגון, קבוצה, צוות, אנשים של משרד העלייה והקליטה שמנגישים את המידע עבור יוצאי אתיופיה שממתינים שם?

אני אתייחס לשתי הנקודות שהעלית בתחילת הדיון, כבוד היושב-ראש, לגבי בני מנשה ויוצאי אתיופיה. שתי הקבוצות האלה הן לא זכאי חוק שבות לפי חוק ולכן זה לא שבן-אדם שרוצה עכשיו לעלות יכול פשוט לעלות - - -

למה אתה אומר את זה? זה נתון? זו אקסיומה? ביום חמישי האחרון קיבלתי 26 זכאי שבות יוצאי אתיופיה.

אני לא אומר על מאה אחוז מכל אלה שנמצאים באתיופיה, אני מדבר על הרוב המוחלט.

יש 2,500 ממתינים שהם זכאי שבות.

אז אני לא מתייחס אליהם.

אני רוצה להתייחס אליהם.

השאלה הייתה על ה-2,500?

כן, אני שואל עליהם.

השאלות הן משותפות. חבר הכנסת סולומון שאל שאלה אחת, אני שאלה שנייה, יש פה שאלה על צור ישראל, יש פה שאלה על זכאי שבות.

זכאי חוק שבות, להבנתי ולמיטב ידיעתי, אין הבדל בין מדינות שונות. כמו שחבר הכנסת סולומון אמר, רק שבוע שעבר עלו כ-30 יוצאי אתיופיה משם והתקציב שם הוא לא בעייתי. כל אחד שמגיע מקבל סל קליטה ומקבל את שאר ההטבות שהוגדרו בהחלטת הממשלה.

השאלה היא על עידוד העלייה בקרב אותם זכאי שבות, זו השאלה.

לגבי הסוגיה הרוחבית המרכזית של הממתינים, אם זאת השאלה שלך - - -

לא, זו לא השאלה שלי. על זה אני מבין את התשובה ואני יודע שעושים עבודת קודש במשרד. אני יודע. אני שואל כרגע: הערכה של רבנים יוצאי אתיופיה בישראל – ונתתי את הנתונים האלה למשרד הקליטה – היא שמתוך 5,750 שנמצאים ברשימות כ-2,500 זכאים, ביניהם 44 כבר אושרו לעלייה, 26 עלו מתוכם עלו ביום חמישי האחרון. אני שואל האם יש איזושהי פעולה – הרי צריך לעודד אותם לעלות – שהמשרד עושה עבור האנשים האלה שההערכה היא שהם זכאי שבות? למה אתה לא יודע את זה? כי באתיופיה אין משרד פנים, אין כל מיני תהליכים כמו שיש באירופה, אני חושש שפה צריך לעבוד יותר.

אדוני נגע בנקודה. הסיפור, ככל שאני מבין, הוא העניין של רשות האוכלוסין כי יש שם כל מיני עניינים בירוקרטיים של בדיקות נדרשות יחד עם הסוכנות. אנחנו לא עושים עידוד עלייה כי לא נדרש שם עידוד עלייה כמו שאמרת, אבל א', נבדוק את זה, וב', אנחנו כן תומכים, דרך תמיכה בארגונים קולטי עלייה, בכל המוסדות המעוניינים בהיבט של יוצאי אתיופיה.

אחרי שהגיעו לארץ.

נכון אבל הם גם בקשר עם משפחות והכל.

בנושא העלייה מאתיופיה, גם בהקשר של זכאי שבות וגם בהקשר של הממתינים במסגרת החלטת צור ישראל, שהם לא זכאי שבות אבל מבחינתי הם עולים לישראל, השאלה אם אדם עולה מכוח החלטת ממשלה וחוק הכניסה לישראל או מכוח חוק השבות היא שאלה למשפטנים. אני רואה את מי שהוגדר בהחלטת הממשלה כראוי להגעה לישראל כעולה חדש. אז יש שתי קבוצות: אחת, 2,500 זכאי שבות באתיופיה, ועוד קבוצה של 1,226 ממתינים על פי החלטת צור ישראל. יש פה קבוצה שצריך להביא אותה לישראל, יש פה עניינים שונים. יתקיים על זה דיון חתך בקרוב מאוד. אנחנו נעסוק בזה, בתיאום עם חברים וחברות בוועדה שבקיאים יותר ממני בנושא והם, ביחד איתי, יובילו וינהלו את הדיונים בנושא.

דיברת על הנושא של הדיור בתקציב: תקציב 2024 – 511 מיליון שקלים, תקציב 2025 – 468 מיליון שקלים, 43 מיליון שקל.

נכון. תקציב הדיור בתוך סעיף 30 הוא תקציב בסעיף שמשרד העלייה והקליטה מדבר בו קצת על מרכזי קליטה אבל בעיקר על תקציב של יצירת קשר עם בעלים של נכסים לטובת מקבצי דיור למבוגרים קשישים, לא לסיוע בשכר דירה. זה מה שציינתי קודם, שהסיוע בשכר דירה הוא מדיניות שאומנם אנחנו מעורבים בה אבל התקציב עובר דרך משרד השיכון.

אז מה יפגע פה ב-43 מיליון שקלים?

לא, לא ייפגע. א', ההסכמים מתחדשים אחת לחמש שנים ולכן יש שונות - - -

43 מיליון שקלים?

אנחנו עושים הרבה שינויים. תקציב הבסיס פה מאוד קשה לחיזוי ולכן אנחנו עושים את השינוי תוך שנת התקציב. מעבר לזה שהייתה שם תקנה ספציפית שנגעה למלחמת אוקראינה-רוסיה, למענקים ספציפיים, והם פוחתים. בוא נגיד שתקציב הדיור זו פחות הנקודה שמטרידה אותי, יותר מטרידה אותי פגיעה בתקציב של שירותים לעולים.

"אופק ישראלי", בבקשה.

שלום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו כאן. הראשונה, אנחנו גוף חוץ-ממשלתי ולכן אין אצלנו חלוקה של 1 ל-12. לכן אישור תקציב היה לנו בינואר פברואר, מימוש אופציה של שאריות של תקציב של 2024. לצערנו, החל מה-1 במרס כרגע אין לנו אישור תקציב לתוכנית העבודה. קיבלנו אישור עקרוני שצריך לקבל עליו חותמת סופית של החשכ"ל.

הסיבה היא כי עדיין לא אושר התקציב של הממשלה?

נכון. לכן החלוקה עדיין תיאורטית, כמה נקבל ועל איזו תקופה. יכול להיות שנקבל על שלושה חודשים, יכול להיות שנקבל עד סוף השנה, אנחנו מחכים לאישור סופי שטרם קיבלנו. יש איזושהי אינדיקציה חיובית אבל אנחנו צריכים לקבל אישור בנושא הזה.

מה אחוז התקציב הממשלתי בפעילות החברה?

הפעילות הממשלתית היא 85% ו-15% מצ'ינג של המוסדות הלאומיים, הסוכנות וההסתדרות הציונית. החלוקה שהייתה שנה שעברה הוצגה כאן בוועדה, הסיבות והרציונל.

גם שנה שעברה היה עיכוב בתקציב.

נכון, בגלל המלחמה גם היה עיכוב. שאלת לגבי הפעילות שאנחנו עושים, הפעילות מחולקת לירידים, בחלק מהמקומות שבהם ניתן לעשות ירידים אנחנו עושים ירידים. בנושא הירידה של אחוז התקציב ברוסיה ואוקראינה אדייק את מה שאלעד אמר – למעשה לא יכולנו לעשות ירידים ברוסיה מסיבות ברורות, לא נרחיב אותן כאן בדיון, ובאוקראינה ניסינו לקיים יריד אחד, אבל בגלל המצב וההפצצות – למחרת האירוע היו הפצצות – מאוד מסובך לקחת עובדי מדינה וארגונים, להביא אותם לאוקראינה ולהבטיח את שלום מבקרי היריד. המרכיב של היריד הוא גבוה מאוד, זה להביא אנשים, להטיס אותם, להשכיר אולם, לפעמים זה מגיע ל-400-500 אלף שקל בגלל כל נושא האבטחה. בעבר היו שלושה ירידים ברוסיה ושני ירידים באוקראינה, הפסקנו, זה מסביר למעשה חלק מהירידה של התקציב באזורים האלה. כמובן שפעילויות כמו אולפנים אנחנו ממשיכים לעשות כי זה בזום ולפעמים גם כיתות, כי זה מורים מקומיים, יותר קל לעשות.

יש בעיה עם האולפנים שלכם?

באיזה אזור? האולפנים ממשיכים לעבוד כרגיל.

3,250.

והלימודים מוכרים?

במובן מסוים, במובנים אחרים פחות.

הנושא של ההכרה הוא נושא אחר שאנחנו עובדים עליו עם משרד החינוך. אנחנו נשמח להתקדם בנושא ההכרה של האולפנים לקראת עלייה. יש גם שליחים ניידים שנוסעים. לגבי השאלה שמים את הכסף, זה לפעמים ביצה ותרנגולת. השאלה אם אתה משקיע במדינות שבהן יש ירידה כדי לחפות ולהביא לעלייה מסוימת, או כשאתה רואה מגמה מסוימת קורית בצרפת ובאנגליה, שם אתה צריך לתגבר כי אתה מבין שזה קורה במדינות האלו.

דיברת על אוסטרליה – בתחילת המלחמה הוחלט ע"י הדירקטוריון של החברה וגם ע"י המשרד שאנחנו משקיעים באוסטרליה. עשינו יריד ראשון מאז קום המדינה. זה פשוט מטורף לשמוע ש-75 שנה לא היה יריד עידוד עלייה מאוסטרליה. היה יריד ראשון ורואים את התוצאות. אז אמנם המספרים לא גדולים אבל יש איזושהי עלייה באחוז ואנחנו רוצים להגדיל את התקציב באוסטרליה ב-2025. יש פה איזושהי פעילות ואיזשהו היגיון שעמו אנחנו עובדים בדבר הזה, אבל החלוקה היא לא כזאת גדולה, 35 מיליון. אנחנו מודים למשרד על ההגדלה ועל האמון, אבל 35 מיליון חלקי כל העולם זה סכום מאוד קטן ואנחנו צריכים לדעת איך לחלק אותו.

אם תיקח את הפעילות של דרום אמריקה, תקציב 2023-2024 תקציב זהה. מצב אנטישמי מסוים שם ובכל זאת ירידה במספרים שקשה לי להסביר אותה. יש פה מומחים יותר גדולים ממני בנושא של דרום אמריקה, אולי הם יוכלו להסביר את זה. אז אין קורלציה תמיד בין ההשקעה בתקציב עצמו לבין התוצאות שאתה רואה בשטח מבחינת כמות העולים או פתיחת התיקים.

חברת הכנסת מזרסקי, תודה שהגעת. מכיוון שאני חייב לעלות לישיבת ועדת הכנסת רק להצבעה קצרה ואני אחזור, חברת הכנסת מזרסקי, חברת ועדה, תחליף אותי למספר דקות. אני רק רוצה לומר, גם מכיוון שאני נכנס לנעליו הגדולות של חבר הכנסת פורר וגם מכיוון שאנו בראשית שנת 2025 אז הדיון הוא דיון ראשון: במקום שבו נמנעת פעולה באפיק מסוים אני מצפה שימצאו אפיק אחר של עידוד עלייה, לא יבואו ויאמרו: יש לנו כאן בעיות במדינה שיש בה פוטנציאל ענק של עלייה ויש בה גם גורמים מקדמי עלייה. אנחנו לא יכולים כרגע מסיבות ביטחוניות לערוך ירידי עלייה ברוסיה אז בואו נחשוב איך בעידן של תקשורת כן אפשר. אם אפשר להיות בשיג ושיח עם 3,000 איש בלימודי עברית מקוונים, אז כנראה אפשר להיות גם באמצעות הרשתות החברתיות בקשר אינטנסיבי עם הרבה אנשים שמתעניינים בעלייה.

המוסדות היהודיים עדיין פועלים וימשיכו לפעול ברוסיה, אז אולי זה לא ירידים אלא כנסים קהילתיים יותר קטנים, עבודה עם תנועות הנוער, יש פה מומחים גדולים ממני בעידוד עלייה, אין דרך אחת לעודד עלייה. במקום שאי אפשר לעשות ירידים אז עושים דברים אחרים ומקום שאי אפשר לשלוח מטוס מלא נציגים אז דואגים שכל פעם יש מישהו שם שעושה את עבודתו. אני מוטרד מהטבלה. אני שמח שבצרפת ובבריטניה מתקדמים, מוטרד מחלק גדול מהמדינות.

אני מבקש, ואני מניח שזה בטריטוריה של הסוכנות, פירוט של כל המדינות, גם עולים בפועל וגם חלוקה, אני מבקש את הנתונים לגבי הביצוע ב-2024 של פעולות העידוד ולהבין מה התוכניות ל-2025. אני מניח שבדיון הבא אנחנו נבקש לשמוע מה התוכניות שלכם להתמודד עם הירידה. אנחנו מצפים לשמוע, בעקבות הנתונים הללו, מה הגורמים הרלוונטיים עתידים לעשות בהגברת המאמצים שלהם באותן מדינות שיש ירידה במספר פתיחת תיקי עלייה.

במקומות שאין פעילות בכלל בהקשר הזה.

יש לי תחושה שיש כמה מדינות שאין פעילות.

(היו"ר טטיאנה מזרסקי, 12:19)

בקייב אכן היה יריד, הסוכנות ארגנה אותו וזה היה מאוד חשוב. נקלטו גם מורים וגם ילדים, אנחנו השתתפנו ביריד הזה וקלטנו אותם במערכת.

נכון, גם משרד הקליטה השתתף.

זה לא היה נורא כמו שמספרים, אנחנו עבדנו קשה ותודה לסוכנות על היריד הזה.

אמנם, טטיאנה, לא היית כאן לפני כן אבל דיברו פה גם על מספרי העולים שהגיעו ב-2024 והיעדים לשנת 2025. אנחנו סיכמנו את שנת 2024 במספרים יפים מאוד מצפון אמריקה, קנדה וארצות הברית. אנחנו מדברים על כ-3,850 עולים שעלו בשנת 2024. אנחנו עם הפנים לשנת 2025 ועל פי נתוני פותחי התיקים אצלנו אנחנו רואים שהמספרים גבוהים יותר ואנחנו מצפים לסיים את השנה עם בין 4,000 ל-5,000 עולים.

הייתה פה התייחסות גם לסוגיה של מנהלת הרופאים והפעילות הענפה שנעשית שם. אני מזכיר לנוכחים פה שאנחנו בתוכנית לאומית לעליית רופאים בשיתוף פעולה נהדר עם משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. סיימנו את השנה החולפת, שזו בעצם השנה הראשונה של התוכנית, עם 519 רופאים שעלו מכל רחבי העולם, שזה נתון נהדר. אנחנו מאוד מאוד מקווים שבשנים הקרובות אנחנו גם נעלה. היעד שהוצב לנו לשנת 2025 הוא 600 רופאים בשנה. אנחנו עושים מאמצים גדולים. אנחנו, בשנה הקרובה, צפויים להיות בירידי מדקס, ה-one stop shop, שכל בתי החולים, המעסיקים, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה מגיעים ומעבירים את התהליך - - -

זה היה ב-7 בינואר, נכון?

זה היה בישראל. בפעם הראשונה עשינו את זה גם בישראל.

אבל אתם רוצים לעשות משהו כזה בחו"ל?

אנחנו כבר שנים עושים את זה בחו"ל. יש לנו בשבוע הבא מדקס בניו ג'רזי, שכבר שם אנחנו במספרים חסרי תקדים מבחינת ההרשמה – למעלה מ-240 רופאים מומחים שכבר נרשמו ויגיעו לשם. כל בתי החולים, כל המעסיקים, יגיעו לשם.

נציגים של הר"י גם יוצאים אתכם?

בוודאי. הר"י יוצאים איתנו, נציגי משרד הבריאות, כולם מגיעים. גם משרד העלייה והקליטה שולחים נציגות מכובדת, מתיעוד וזכאות, וגם הסוכנות היהודית כמובן. שבוע הבא אנחנו יוצאים לימים מאוד מאוד אינטנסיביים של ירידי עלייה. אנחנו נהיה גם בשיקגו, גם בטורונטו, גם בניו ג'רזי, יחד עם הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה, במטרה להגיע לאלפי עולים פוטנציאליים שנקווה שנממש אותם כבר בשנה הבאה.

יש תכנון לבצע פעולות כאלה לעידוד עלייה של רוקחים, אחיות, מקצועות בריאות אחרים? ביקשנו את זה בישיבות קודמות.

אנחנו מקבלים המון פניות גם לגבי רופאי שיניים, אחיות, הפארא-רפואי, אנחנו התבקשנו ע"י משרד הבריאות ומשרד העלייה והקליטה להתמקד כרגע במחסור האקוטי ברופאים וכרגע שם אנחנו מתמקדים, שזה עולים ותושבים חוזרים. בסופו של דבר הדירקטיבה נקבעת ע"י משרד העלייה והקליטה, אם הם יכוונו שם מיזם שיגע גם ברוקחים וכו' אז אנחנו בשמחה רבה.

אז השאלה למשרד העלייה והקליטה: לפני כמה חודשים ביקשנו לפעול גם לעידוד עלייה של מקצועות הבריאות האחרים.

משרד העלייה והקליטה בקשר רציף גם עם השותפים במיזם המשותף עם "נפש בנפש", משרד הבריאות ונגב גליל, אבל גם בשיח מקצועי עם מספר אגפים לטובת הסתכלות על יכולת להקל את התהליכים של הרישוי שבאמת מאוד מאוד מעסיקים. כל תחום שם זה תחום בפני עצמו, עם תנאים ובירוקרטיה נפרדת. עשינו מהלך משמעותי של הקלה ברישוי שעברה בהחלטת ממשלה לפני שבועיים ואנחנו ממשיכים באפיק ישיר מול משרד הבריאות מטעמים אחרים. משרד הבריאות כן במהלך משמעותי לפתוח את האפשרות לייצר את הרישוי לא רק לרופאים אלא לכלל המקצועות, כל דבר בתוך הגאנט בשלב יותר מאוחר. כמו שנאמר, רופאים זה קצת יותר אקוטי. לגבי המהלך עם הרוקחים אנחנו בקשר גם עם אגף הרישוי, שאגב, מנהלת האגף החדשה החלה את התפקיד ממש החודש ואנחנו מתחילים איתה בשיח מחודש גם על הנושא של רוקחים.

מה הגדרת התפקיד?

מנהלת אגף הרישוי במשרד הבריאות תחת סמנכ"לית רפואה, החליפה את פרופ' יציב, ד"ר אורלי. אנחנו במהלך גם על הסיפור של רישוי וגם על ייצור תוכניות יחד עם משרד החינוך לעברית תעסוקתית או תוכניות עם ספקים חיצוניים להכנה לרישוי. במקביל אני אגיד שגם מצאנו שיש לא מעט שוני במקצועות הפארא-הרפואי או בעולמות הסיעוד והרוקחות בין מדינות מסוימות ממערב או צפון אירופה ואנחנו מנסים לעשות את ההתאמות השונות. אנחנו לא רואים פה איזושהי מדיניות ספציפית לרופאים, אנחנו רואים בכל הקשר עם מקצועות הבריאות מהלך משמעותי, גם ברמת כוח האדם הנדרש בישראל וגם ברמת היכולת לשפר את עידוד העלייה וההקלה בתהליכי הרישוי, וזה גם מאוד מאוד נדרש מהשטח.

תודה. מעוז, בבקשה.

אני רוצה להתייחס נקודתית למה שאמר דרור. אנחנו, במשרד החינוך, שותפים למהלך הזה של הרופאים יחד עם רונן מ"נפש בנפש" וד"ר אפללו ממשרד הקליטה. אנחנו מקיימים קורסים עם טרמינולוגיה רפואית בעברית עוד בהיותם שם במסגרת עידוד העלייה. יש לנו כבר כמה קורסים שהסתיימו וקורסים שעכשיו פעילים.

מה התדירות של פתיחת הקבוצות?

בהתאם לצורך. בארץ יש לנו גאנט מסודר, אנחנו שלוש פעמים בשנה פותחים ברחבי הארץ, אבל פה הדיון התמקד בעידוד עלייה, עוד לפני העלייה עצמה, ושם אנחנו פותחים בהתאם לצורך. עכשיו בצרפת למשל.

אתם פותחים גם אונליין?

רק אונליין. במקרה של עידוד עלייה, הקורסים מתבצעים אונליין, בזום. בחוץ לארץ, עוד בטרם העלייה, זה בהתאם לצורך ולשיתופי הפעולה שיש בין משרד הקליטה, "נפש בנפש" וארגונים נוספים. יש כמה וכמה קורסים פעילים בו זמנית עכשיו. היתרון של הפתיחה בזום הוא מכיוון שלא כולם עולים ביום אחד, חלק עולים עכשיו, חלק עולים בעוד חודשיים, חלק עולים בסוף השנה, אז גם אחרי שהם עלו לארץ הם יכולים להמשיך להשתתף בקורס למרות שהם כבר בארץ.

הם מקבלים איזו תעודה?

הרופאים לא זקוקים לתעודה, זה פשוט מכשיר אותם לקליטה מיטבית יותר בארץ, בשונה מהאחיות. הרופאים עצמם, לטובת הרישוי שלהם, הם לא זקוקים להוכחת עברית, אבל זה עוזר להם בקליטה, בניהול, בקופות חולים, בבתי החולים וכו', זה מאוד מסייע.

למה יש הבדל בין אחיות לרופאים, שאחיות כן צריכות להיבחן בעברית והם לא?

משרד הבריאות הוא הרגולציה של הדבר הזה, מי חייב מה, אנחנו רק נותנים את השירות.

אז מי קבע?

משרד הבריאות.

במנהלת הרופאים, בדיונים שהתקיימו – התקיימו לאחרונה ארבעה דיונים בענייני הרוקחים ועלה המחסור שיש בארץ גם ברוקחים וגם באחיות – הייתה בקשה שכמו שמתבצעים קורסים לרופאים, יתבצעו גם לרוקחים.

בטרמינולוגיה אנחנו נותנים גם לפסיכולוגים, לרוקחים, לווטרינרים, יש לנו מגוון רחב של מקצועות. מבחינת החובה של הוכחת עברית, מי שקובע זה משרד הבריאות. במקרה של אחיות אני יודע שמחייבים לעבור מבחן, יע"ל או מבחן רמה ג' אצלנו, יש להם כמה אפשרויות להוכיח עברית. אנחנו נותנים פה בקטע הזה את הפרופסיה שלנו.

אפשר לפתוח קורס עברית כזה גם לרוקחים וגם לאחיות או לתת להם אפשרות להצטרף לקורסים שאתם פותחים לרופאים?

בסוף זה תלוי בכמות שיש אבל אני יודע שבתוך הקורסים בארץ של מקצועות הרפואה – כך אנו קוראים לזה – בשיתוף פעולה עם משרד הקליטה, יש מגוון רחב של אנשים שם, נמצאים גם אחיות, רופאים, רוקחים וכו', כן.

אצלנו יש אפשרות בחוץ לארץ, אם יש קבוצה, לעשות אולפנים. יש לנו אולפנים של ההסתדרות הציונית ברוב העולם, כך שיש אפשרות לעשות קורסים כאלה.

מה שאריה אמר זה מאוד קריטי מכיוון שאנחנו נותנים את הקומה השנייה. כל אחד שלומד אצלנו טרמינולוגיה רפואית כזו ואחרת זה אחרי שהוא עבר אולפן ראשוני, ואת האולפנים הראשונים בחוץ לארץ לא אנחנו נותנים אלא ההסתדרות הציונית, אופק ישראלי, "נפש בנפש" וגופים נוספים. תנאי הסף לקבלה אצלנו לקורס זה אחרי שהעולה הוכיח רמה בסיסית מסוימת ששם יכולים להתקדם איתו הלאה.

תודה רבה. אליהו שאול, מועצת ארגוני עולים, בבקשה.

רציתי להדגיש כמה נושאים שעלו פה ולהתייחס. קודם כל, ארגוני העולים עוסקים גם בקליטה וגם בעידוד עלייה. אנחנו אומרים תמיד שאין עלייה בלי קליטה, יש קשר. חוץ מזה, יש כמה ארגוני עולים, ארגוני מעודדי עלייה, שהערך המוסף הוא ענק, כי אנשים שעלו לארץ, מצליחנים, שיש להם את התרבות, הם אלה שיכולים לעודד עלייה ולא תמיד זה בא לידי ביטוי. בכל זאת יש לנו שיתוף פעולה מעולה גם עם המשרד לעלייה וקליטה, גם עם אופק ישראלי. יש לנו ישיבה משותפת עוד כחודש עם הסוכנות היהודית. אבל יש כמה דברים שלפעמים לא שמים לב לערך המוסף שיש לארגוני עולים.

אני אתן דוגמה בנושא של פרויקט עידוד עלייה של משרד הקליטה שמלווה עולים, שיוצאים לחוץ לארץ. בינתיים אנחנו יודעים שזה נעשה רק לדוברי אנגלית וצרפתית, עובדים באנגליה, בדום אפריקה ובצרפת, ואין שם מענה לדוברי רוסית, דוברי ספרדית ומדינות אחרות. צריך לקחת את זה בחשבון כי העלות של הפרויקט הזה גדולה מאוד, יש שם השקעה מאוד רצינית ויכול להיות שאין פה חשיבה גאוגרפית או לפי שפות, כפי שיושב-הראש אמר קודם.

דבר נוסף הוא הקיצוץ בתמיכה לארגוני עולים ששמענו קודם, שיכול להיות מאוד קריטי. שוב אני חוזר על אותה אמרה: אין עלייה בלי קליטה, וארגוני עולים הם אלה שמלווים ועוסקים בקליטה וגם מעודדי עלייה. לכן קיצוץ שם, גם בנושא של ארגונים מעודדי עלייה וגם בתמיכות, יכול לפגוע מאוד בנושא.

יש את החלטת הממשלה מלפני כמה ימים לאשר רישוי מקצועות עוד בחוץ לארץ. זו החלטה מבורכת, אנחנו מברכים עליה, אבל לא כל כך ברור לנו איך זה ייעשה, איך המשרדים יתמודדו עם זה, מתי ובאיזה מדינות, באיזה שרות. ההחלטה פורסמה ואנחנו מברכים עליה אבל אין לנו שום ידע ומידע איך זה יקרה.

ביום שלישי הבא יתקיים דיון שיעסוק דווקא בנושא הזה, אתם יכולים להירשם כבר.

תודה. לגבי הנושא של האנטישמיות, מה שקורה במדינות שונות, לא ראיתי – יכול להיות שיש – תוכניות מיוחדות בנושא של סטודנטים בקמפוסים. שם צריך להדגיש בעיקר את נושא ההשקעה. יש לא מעט סטודנטים פעילים בארגוני עולים שיכולים לשמש כמצליחנים, לצאת לחוץ לארץ ולעודד אנשים להגיע.

הדבר האחרון הוא בנושא של השקעה גאוגרפית. אריה אמר קודם שלא בטוח, לא יודעים, אם השקעה צריכה להיות איפה שרואים עלייה במספרים או דווקא איפה שאין עלייה במספרים, אני חושב שגם וגם. אי אפשר להזניח את אותם המקומות שאין עלייה במספרים. אני יכול להגיד גם על דרום אמריקה, שם לדעתי יש לשנות את שיטת העבודה. במקום לעשות ירידים גדולים, אפשר להגיע באופן ממוקד למקומות מסוימים לפי אוכלוסיות יעד, לפי מכסות, לשלוח אנשים ספציפיים ולא לעשות את הירידים הענקיים שזה רק איזשהו פרסום. תודה רבה.

שיהיו יועצים בכל תחום שאפשר יהיה להתייעץ איתם, לפרסם את המידע למי אפשר לפנות במקצוע כזה, בתחום כזה.

כן. היושב-ראש חזר, ארגוני העולים מאחלים לו הרבה הצלחה.

תודה רבה. שמעון שמילה, בבקשה.

צריך להתייחס לנושא של העלייה בקדושה. זה נושא קדוש, זה נושא שהוא אחד מאבני היסוד של פעילות הסוכנות היהודית בעולם וזה אחד מאבני היסוד של מדינת ישראל אז צריך לקום בבוקר ולהתייחס לנושא הזה בקדושה.

דבר שני, אנחנו כידוע פרוסים בכל העולם. אנחנו עוסקים גם בנושא של עידוד העלייה וגם בעניין הפורמלי של העלייה. אנחנו מתכננים – בעזרת-השם, כשהתקציב גם יאושר – גם מתקציבי הממשלה וגם מתקציבי הסוכנות היהודית פעילות מאוד מאוד ענפה וגדולה בכל העולם, גם בהתייחס למה שאמרת, יושב-הראש, במקום שאפשר, וגם במקומות שיותר קשה, למצוא את הדרכים לעשות. הסוכנות היהודית משקיעה גם מכספי אופק ישראלי והממשלה וגם מכספים אחרים, וזה כידוע דיונים למקומות אחרים, אנחנו לא רוצים לפגוע חלילה בעלייה, משקיעים כספים לא מעטים לאפשר גם את ההמשכיות וגם את ההגדלה.

בנושא הנתונים, אני מציע לכולנו – כמו שבשנה מסוימת, כשפתאום יש גידול של 100%, אנחנו לא אומרים: וואו, איזה יופי, איזו עבודה יפה עשינו, גם בשנה של קיטון אני מציע שנסתכל על הדברים בצורה אסטרטגית, לפחות חמש שנים, נסתכל על המספרים ונראה מה הממוצע, מה המגמות; כי אם מסתכלים על המספרים הקודמים אנחנו רואים לדוגמה שמספרי העולים ב-2024 יותר גבוהים מ-2020 וגם יותר גבוהים מ-2021, ויותר נמוכים מ-2022 ו-2023. אני אומר שצריך להסתכל על זה בראייה של כמה שנים ואז להשוות מגמות ולראות איפה המאמצים שלנו, איפה הגורמים האנדוגניים שאנחנו אחראים אליהם ואיפה הגורמים האקסוגניים שאנחנו כנראה פחות נהיה בשליטה עלייהם.

אנחנו אוהבים את העולים. נעשה הכול שיהיו כמה שיותר, למצות את הפוטנציאל, כמו שאמרתי, גם במקומות שיותר נוח לפעול וגם במקומות שיותר קשה. התייחסתם לדרום אמריקה, באמת יש שם ירידה מדאיגה, אנחנו מתכננים להשקיע שם השנה יותר. יש פה מומחים גדולים ממני לעניין הזה אבל יש שם כנראה גורמים, כמו תחושה מסוימת של נוחות, שמשפיעים על עלייה יותר נמוכה. צריך להשקיע שם יותר, חלילה לא נקווה שיהיה שם דברים לא טובים אבל אנחנו את שלנו צריכים לעשות ולהשקיע יותר.

אני מקבל את מה שנאמר, אני שואל אותך עובדתית: האם אנחנו נוכל לקבל מכם - - -

כל מה שתרצו.

זה בוודאי, אבל האם יש לכם היום את הרזולוציה של ניתוח 2024, איזה פעולות עידוד עלייה נעשו בחתך המדינות השונות?

בוודאי.

את זה נרצה לראות.

אין שום בעיה.

ההסתדרות הציונית, בבקשה.

אנחנו פועלים מכספי אופק ישראלי. בכל מה שקשור לעידוד עלייה המחלקה שלנו פועלת אך ורק – למעט תקציב מסוים שיש להסתדרות הציונית עצמה, לא גדול – מצד אופק ישראלי. כמובן שכמו שהוזכר פה לפני זה, כל שנה יש לנו את הסיפורים עם תקציב המדינה. אין לנו את ה-1 חלקי 12 האוטומטי כמו שיש למשרדים, זה מאוד קשה. כשאומרים לנו שאנחנו צריכים לבנות תוכנית עבודה ממרס והלאה – כמה ימים נשאר לנו למרס? איך אני יכול לעשות משהו?

אני יודע שעמיתינו בסוכנות נאלצו להעביר את היריד בבריטניה שהיה אמור להיות בעוד שבוע וחצי, אי אפשר לארגן. מדובר פה על סכומים. אנו נמצאים בסיפור הזה שנה אחר שנה אחר שנה. כל פעם חלוקת תקציבים לשני תקציבים בשנה, השנה כבר היינו על סף ארבע תקציבים בשנה אחת ללא אפשרות להעביר.

בשנה שעברה חמש פעמים תיקנו את התקציב.

נכון. אז אני רוצה להגיד שזה קושי שאנחנו מתמודדים איתו. אני מסכים עם יושב-הראש של הוועדה המכובדת הזאת, כשהדלת נסגרת בואו ניכנס דרך החלון, או דרך הארובה וכו'. אנחנו באמת מנסים לעשות את זה ואנחנו רואים באמת שיש ירידה די משמעותית בעלייה מדרום אמריקה, כשכמובן הספק העיקרי תמיד היה ארגנטינה, ויכול להיות שזה המדיניות של הנשיא החדש, היחס בין הפסו לדולר ששינה לנו את כל התוכניות כי פתאום אנחנו יכולים לאפשר הרבה פחות פעילות שם.

קשה עדיין לאמוד את זה אבל אני באמת רוצה לחזק את מה שאמר שמעון שמילה – קשה להסתכל על שנה מסוימת כי תמיד ישנן, לא עלינו, מלחמות. אנחנו זוכרים שלצערנו השנה הכי טובה בעלייה מצרפת הייתה אחרי הפיגועים הנוראיים ב"היפר כשר" ולא רק. לכן, קשה להסתכל על שנה מסוימת ולהגיד שזה יהיה כך בשנת 2030 למשל. לא. לפני שלוש שנים פרצה המלחמה באוקראינה, הייתה לנו עלייה עצומה ומבורכת, כמובן שזה דעך קצת. אנחנו יודעים גם על הקשיים שיש במדינות אלו על אף שאנחנו לא פועלים שם. בגלל זה אני אומר שצריך לראות את זה כתמונה כללית. משהו משתנה בארגנטינה, אנחנו צריכים לנתח, משהו משתנה באוקראינה, צריך לנתח, צריך לבנות תוכנית ולא - - -

אתם עושים את הניתוחים האלה? יש כבר מסקנות?

תמיד. תמיד. אחת הדוגמאות הוזכרה פה היא הלימודים בזום. אני יכול להגיד שכשהגיעה הקורונה תוך שבועיים העברנו את כל האולפנים שלנו לזום, מאפס, ואנחנו מפעילים כמעט 400 אולפנים בשנה בממוצע. כל פעם אנחנו חושבים איך לשנות, עם אלו גורמים אפשר לשתף פעולה, יש לנו קשיים אובייקטיביים, יש מדינות שבהן אנחנו לא מקבלים רשות לפעול, יש מדינות שבהן אנחנו לא יכולים כי פשוט התקציב הוא לא כזה גדול ואי אפשר למתוח אותו.

גם חשוב להבין עוד משהו שאני רוצה להגיד לסיכום – לבוא ולהגיד: פתחנו פעילות בהולנד, או פתחנו פעילות בשוודיה, כשכל מה שאנחנו יכולים לעשות שם זה לפתוח אולפן אחד, זה לא פעילות. אם אין מעטפת כללית זה לא באמת פעילות. אפשר לפתוח עוד מחר פעילות ב-18 מדינות נוספות, אבל זו לא תהיה פעילות מעודדת עלייה, זה יהיה "וי" יחצני ותו לא.

אתם עובדים בשיתוף פעולה עם קהילות מקומיות, קהילות יהודיות?

כמובן.

הן משתפות פעולה?

כמובן, כמובן שהמדינות שבהן אנחנו הכי הרבה פעילים – ואני מדבר כרגע רק על ההסתדרות הציונית העולמית, המחלקה שלנו – זה צרפת, בריטניה - - -

הן משתתפות גם תקציבית?

כן. אחד השינויים שעשינו בשנים האחרונות, מאז שאני בתפקיד, זה שכמעט – חוץ ממקרים מאוד נדירים כשמדובר באמת באנשים קשי יום – אין דבר כזה "ארוחות חינם". אני יכול להגיד לך שהיו מדינות שבהן התקשו לקבל את זה, אבל הניסיון שלי אומר שאם אתה נותן משהו לאנשים בחינם הם לא יודעים להעריך את זה וזה בכל מקום בעולם.

לכן, אפילו האולפנים שלנו – שוב, אם יש מקרים הומניטריים אנחנו מנסים לעזור, אבל בן-אדם רגיל היום שרוצה לבוא לפעילות שלנו, לאולפנים למשל או לפרויקט שנקרא "מגמת עלייה", שזה פסיכומטרי בשפת המקור, בספרדית ובצרפתית, הוא חייב להשתתף, לשלם דמי רצינות, אחרת אנחנו רואים שזה לא עובד. לכן, כן, יש שיתוף פעולה נהדר, הוא משתפר מיום ליום, אבל אסור להסיק לפעמים מסקנות יותר מדי מהר מירידה או עלייה. לפעמים יש מקרים במקום שאתה צריך לנסות להבין מה קרה - - -

להבין את הסיבות.

כן.

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

תודה. לא הייתי בתחילת הדיון, היועץ שלי היה פה אז הוא עדכן אותי בחלק מהדברים. אני לא יודע אם נאמר פה הנתון כמה מתוך פתיחת התיקים ב-2023, 2024 ו-2025 הפכו לעלייה. אני רואה שרוסיה עדיין מובילה, נכון?

זה תלוי בגאוגרפיה פשוט, בכמה זה בסביבות ה-50%.

אני מבין שרוסיה במקום הראשון מבחינת העלייה?

נכון.

אני בקשר עם ג'וש שוורץ, המזכ"ל, ואני גם אחד מראשי שדולת העם היהודי. תוכל לתת לי עדכון מה קורה לגבי כמות האנשים שעובדים ברוסיה מבחינת הסוכנות? אני שמעתי שכן היה שם צמצום, לפחות הייתה הכוונה לצמצם. אני מדבר בעיקר על הערים הגדולות. עובדים שם גם מקומיים וגם שליחים שלנו. אז תן לנו תמונה ואם יש צמצום אז תגיד לנו, כי אני מבין שלפני שנה דיברו על-כך שלא צריך לעודד את כל מי שברוסיה כי גם כך הם רוצים לפתוח תיק, ולכן כל התקציבים הלכו לכיוון המערב, בעיקר במדינות שאין פתיחת תיקים. אבל אני רואה שכבר שנתיים ברצף, או אפילו שלוש, מאז שהתחילה המלחמה באוקראינה, רוסיה עדיין מובילה מבחינת העולים. השאלה היא האם אתם, בסוכנות, מצמצמים או לא את השליחים ברוסיה.

א', בוודאי שלא רק צמצמנו בשנים האחרונות אלא פתחנו call center במוסקבה שהוא רק לעולים מרוסיה וזאת בשל המגבלות המשפטיות. לא ממש הייתי רוצה להתייחס פה לגופו של עניין, עדיף לעשות את השיחות האלה בדיון החסוי, יש כל מיני עניינים.

אין בעיה, מתי הדיון החסוי?

ביום ראשון, אתה מוזמן.

זה פשוט עשוי לפגוע בעולים, אני לא רוצה להגיד משהו.

אין בעיה. לגבי הטיסות מרוסיה, איך פתרתם? מה אתם עושים?

נמצא פתרון אבל נדבר עליו בדיון החסוי.

בסדר. אני אגיד לא בחסוי מה שמותר להגיד, אני לא רוצה שיתייחסו לעלייה ממדינות חבר העמים כמשהו מובן מאליו, שגם כך לא צריך לעודד. גם את האנשים האלה צריך לעודד. כי זה שהם פה, באים ופותחים תיקים – גם שם צריך להשקיע. אני שומע דברים שלא מוצאים חן בעיניי ואמרתי את זה גם לדורון, יו"ר הסוכנות, וגם לג'וש, אנחנו בחברות והכל בסדר, אבל אני רואה פעולות ואני שומע גם מאנשים שעובדים בסוכנות – ואני לא כל כך מתחבר לזה – שאומרים שכל הכסף הולך למדינות שגם כך לא יהיו עולים, ואם היו עולים אז מספרים קטנים, אבל דווקא מהמדינות האלה לא מעודדים ומצמצמים.

עוד שאלה אחת ברשותך למשרד העלייה והקליטה. בשנת 2024 היה לנו 71 מיליון שקלים סך הכול עידוד עלייה, אני רואה שכרגע בתקציב יש 46 מיליון שקלים, אני מבין לקחתם ספייר בהנחה שיהיה flat וכל הדברים האלה – איך זה שבחודשיים הראשונים רק 3 מיליון? מישהו יכול להסביר לי? בהנחה שאתם עושים אחד חלקי 12, זה עדיין צריך להגיע ל-8 מיליון שקלים, אז למה הקציתם 3 לינואר-פברואר ולא 5, 6 או 7? מה השיקול?

אנחנו כרגע בתקציב שנקרא תקציב המשכי, זו מדיניות של משרד האוצר, של החשב הכללי, אני לא בדיוק יודע איך הם מחשבים את זה, זו תוכנית עידוד עלייה - - -

איך הם ירדו מ-67 ל-46?

אני עוד פעם אומר, זה לא משהו שהוא בשליטתי בשום אופן, זה תקציב המשכי. כולנו תקווה שהתקציב יעבור בקרוב כך שבאמת התוכנית הזאת תהיה מבוססת תקציבית כמו שצריך.

בסעיף התקציבי, מה הסכום שכתוב שם? אתם הרי צריכים לאשר כל סעיף בוועדת הכספים מן הסתם.

התקציב הזה לא עובר בוועדת הכספים.

ברגע שיש תקציב 2025 זה יעבור סעיף-סעיף בוועדת הכספים, מן הסתם יהיה סעיף שקשור לעידוד עלייה – מה יהיה מצוין בעידוד עלייה על מנת שוועדת הכספים תאשר את הסעיף הזה? השאלה היא איך ירדתם מ-71 ל-67 ועכשיו ל-46? מה הם יגידו לכם? הם יגידו: רגע, אתם הקציתם רק 3 מיליון לחודשיים, אתם לא צריכים 67, תסתפקו ב-46 ואז יהיה קיצוץ דרמטי ביחס ל-2024.

הצגתי את זה בהתחלה אז אני רק אחזור: בתוך תוכנית עידוד עלייה יש מספר תקנות שנוגעות למגוון פעילויות שכוללות גרעינים, בתים ישראליים, תמיכות בארגונים מעודדי עלייה וגם את אופק ישראלי. מה שאתה מדבר, על אותם 3 מיליון, הייתה הערכה לאור המצב התקציבי שלא מאפשר לנו לחתום על הסכם לשנה, הארכנו בסוף דצמבר, בדרך גמישה ויצירתית ככל שיכולנו, בחודשיים, כדי שנוכל להתחיל את תחילת השנה בתחום עידוד העלייה והכסף שהיה שם הספיק לנו באמת רק לינואר פברואר. זו לא התקווה שלנו, אנחנו רוצים תקציב הרבה יותר משמעותי וגדול לשנה ואנחנו בשיח ער ואפילו די שוטף עם סגן החשב הכללי ועם החשב הכללי בעצמו לטובת הדבר הזה של אופק ישראלי.

כשאתה מתייחס פה למספרים של 60, 70 ו-46 אתה מדבר על כל תוכנית עידוד עלייה, שכאמור כוללת מרכיבים שונים. כרגע, התקציב ההמשכי – היכולת שלנו לעבוד על בסיס החרגות בתוך התוכנית הזאת – עומד על 46 מיליון שקל, אבל זה נכון לכל המשרדים, לכל התוכניות, לכל הסעיפים התקציביים. זה תקציב המשכי שלא עובר בחקיקה, הוא מוגדר ע"י האוצר לעוד תקציב 2024.

זה בהנחה שאפילו אם לא יהיה תקציב, אתם תפעלו בשנת 2025 לפי - - -

ככל שהתקציב לא יעבור אנחנו מתבססים על - - -

בוא נצא מנקודת הנחה הכי גרועה – התקציב לא יעבור, אתם תמשיכו עם 46 מיליון שקלים.

נכון, וככל שנוכל נעשה מול האוצר את ההתאמות הנדרשות.

ואז אתה צופה שכן יהיה גידול ביחס ל-46 מיליון? כי אם אני מסתכל על 3 מיליון בחודשיים, מן הסתם צריך להעלות את זה, כי אחרת אתם פשוט תיקחו את הכסף ותעשו משהו אחר.

ביקשנו מהחשב הכללי החרגה ספציפית לטובת הסכם עם אופק ישראלי בשווי משמעותי כמו שנה שעברה וזה דרוש את אישורם.

אז תודיעו לנו בבקשה מה קורה. חבר הכנסת לשעבר דב ליפמן, בבקשה. אתם תראו בימים הקרובים את דיון המעקב בלוח הזמנים של הוועדה.

תודה רבה, כבוד יושב-הראש, אני מצטרף לברכות על המינוי. אני חשבתי שחשוב להעלות דבר אחד לשולחן פה. כמובן שהדיון על התקציב הוא חשוב, אני שמח שעוקבים אחרי התקציב. מהניסיון שלי כעולה, כחבר כנסת שעסק בעלייה וגם כמנכ"ל יד לעולים, רוב העולים בעולם, וגם מי שעכשיו מחכה לעלייה, עידוד עלייה זה לא מה שיביא אותם לפה, אלא כל האתגרים והקשיים שיש בתהליך ההגעה לכאן ובקליטה זה מה שמונע מהם להגיע ארצה.

לכן, כאשר אנחנו מדברים על משאבים ותקציבים, הלוואי שנחשוב איך לשים אותם במקום של הסרת המחסומים האלה, יותר משאבים לעזור בכל תהליך העלייה והקליטה. אם זה יקרה, אין לי ספק שיתווספו עוד אלפי יהודים בכל העולם שזה בוער בקרבם ונשמתם להגיע לפה אבל זה קשה מדי. אז מדברים על תקציב וזה חשוב, אבל לשים את התקציבים במקומות שיעזרו להם בתהליך ובקליטה. זה מהעיניים שלי ואני חושב שמכל הארגונים זה מה שבאמת יביא את רוב היהודים שרוצים לעלות ארצה להגיע ארצה ולהצליח פה.

תודה רבה. משרד החינוך, בבקשה.

נושא עידוד עלייה זה פחות המנדט של משרד החינוך, אנחנו עוזרים נקודתית היכן שלפרופסיה שלנו יש ערך מוסף בדבר הזה. אני אתן רק שתי דוגמאות: אחת, דיברתי על הנושא של הרופאים – אנחנו גם עוזרים לארגונים כמו נתיב, נותנים פיתוח מקצועי למורים שלהם שם, בסמינרים והשתלמויות או כל דבר שאנחנו כן יכולים לעזור, אבל זה פחות המנדט שלנו.

אני רוצה להתייחס לאיזושהי בשורה, שאקרא לה היסטורית, שהולכת להתרחש ולבוא בקרוב מאוד בשיתוף פעולה של משרד הקליטה ומשרד החינוך בנושא של סטנדרטיזציה של היבחנות של עולים חדשים באשר הם. אנחנו בישורת האחרונה של הדבר הזה, אחרי חודשים רבים של עשייה משותפת, ועדה בין-משרדית שעובדת באינטנסיביות מדי שבוע בשבוע. הבשורה היא שכל עולה חדש באשר הוא, לא משנה היכן למד והאם בכלל למד, יוכל לבוא להיבחן ולקבל תעודה על הציון שלו, על רמת ההיבחנות שלו, אצלנו באופן מסודר, וזה בעצם יוצר איזושהי סטנדרטיזציה, לא משנה אם הוא למד באולפן פרטי או לא למד - - -

אבל, מעוז, תסכימו לעשות את זה מקוון או שיצטרכו להגיע פיזית?

זה הפרטים, אני מדבר על הכלל, אני מדבר על האירוע ההיסטורי. אני מקווה שהדבר הזה יקרה בתקופה הקרובה כי אנחנו כבר בהסכמות, מדברים על התקציבים, הנהלים והכל. אני חושב שזו בשורה מאוד מאוד חשובה בנושא של כלל על העולים לארץ באשר הם.

עוד הערה אחת כי דיברו פה על עולים מארצות מוצא שונות ושפות שונות, אני חושב שיתרון שיטת העבודה שלנו של למידת עברית בעברית ולא בשפת האם, יוצר גם אפשרות באותה קבוצת לימוד, מכל מיני שפות – צרפתית, אנגלית, רוסית לא משנה מה שפת האם – ללמוד ביחד בכיתה, זה גם יוצר איזשהו מנבא של אינטגרציה יותר טובה בקליטת עלייה מבחינה חברתית סוציאלית.

למה יש מחלוקת? הלימודים הם רק בעברית.

יש מחלוקת, כן.

רק בעברית. גם אני עברתי את זה לפני 28 שנה. רק בעברית. אני נגד שילמדו בצרפתית עברית.

יש היום שתי פלטפורמות דיגיטליות שמשרד הקליטה יזם, אחת היא פלטפורמה רק ברוסית והשנייה באנגלית וספרדית אני חושב. אנחנו מאמצים את הגישה, שהיא מאתגרת כשלעצמה אבל היא נותנת מענה לפי דעתנו הרבה יותר איכותי לטובת קליטת העלייה, לא רק למידת השפה אלא היכרות עם החברה הישראלית וכו'.

אנחנו מקפידים עך לוחות הזמנים. כל נושא שנגענו בו יתקיימו בעניינו הרבה מאוד דיונים בעבר ונקיים גם דיונים בהמשך. אני רוצה למקד את הדיון שלנו ואת הסיכום בנושא של עידוד עלייה. זה הנושא. יש עוד הרבה מאוד סוגיות שאנחנו נעסוק בהן והן סוגיות קשורות.

אני קודם כל מבקש לקבל סיכום של פעולות עידוד העלייה שנעשו ע"י המשרד, ע"י הסוכנות וע"י חברת אופק ישראלי, שהיא הגורם המבצע המרכזי, בשנת 2024. אנחנו מבקשים לקבל את זה בחתך מדינות, מה נעשה בכל אחת מהמדינות. זו הבקשה המרכזית. דבר שני, אנחנו מבקשים לקבל לידינו את התכנון של הפעילות לשנת 2025. התקציב צריך עוד להיות מאושר, ברור, אבל מה תוכנית העבודה שעל-פיה בונים את התקציב.

אני מבקש התייחסות בכתב לתהליך הבחינה של פעולות אלטרנטיביות במקומות שבהם יש קשיים אובייקטיביים לקיים את דפוס הפעולה המרכזי. אם אחד מדפוסי הפעולה המרכזיים זה יריד עלייה ולא ניתן לקיים אותו עכשיו מסיבות כאלה ואחרות במדינות מסוימות, אז להבין מה כן אתם מתכננים לעשות ב-2025. הבקשות הללו קשורות לרצון שלנו ולהמלצה שלנו כוועדה – אני מניח ששני חבריי יצטרפו אלי –לגבש מדיניות שבה במקום שאנחנו רואים ירידה בשיעור של פתיחת תיקי עלייה, יעשה מאמץ מיוחד בתחום עידוד העלייה. ברור שתמיד יש סדרי עדיפויות ואנחנו לא יוצאים נגד המדיניות של המשרד לעודד עלייה בקרב צעירים ממדינות המערב, זה לא יכול להיות או-או, זה צריך להיות גם וגם. אז תמיד יש סדרי עדיפויות אבל סדרי העדיפות צריכים להיות כאלה שממשיכה פעילות עידוד העלייה במדינות המסורתיות שמהן הגיעה העלייה הנרחבת.

לגבי המצב ברוסיה, נמשיך לקיים את סדרות הדיונים הרגישות, חלקן פומביות וחלקן לא פומביות, בנושא הזה. אנחנו רוצים להיות בטוחים שנושא עידוד העלייה ממשיך בצורה אפקטיבית בכל המדינות ושיש התייחסות למצב בדרום אמריקה, למגמות שאנחנו רואים באוסטרליה, שצריך להתייחס אליהן.

ישראל נלחמת, ישראל לא בראש הרשימה של מדינות שיהודים רוצים לעלות אליהן, זו הבעיה.

זה רק צריך להגביר את מאמצי עידוד העלייה אם המצב האובייקטיבי הוא מורכב. אני כבר אומר שאנחנו גם נייחד שיחה רצינית לענייני הפעילות המבורכת של "נפש בנפש" ונדבר גם בהסתכלות קרובה יותר למאמצי העלייה בצפון אמריקה שמאוד חשובים. בסופו של דבר, היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם.

בצד הדברים האלה שקשורים ישירות לנושא עידוד העלייה ביקשנו עוד מספר דברים. אנחנו מבקשים מהאוצר וממך, אלעד, הערכה תקציבית מעודכנת ומדויקת למהלך של סיום מבצע "צור ישראל" והעלאת כל 1,226 אנשים שזכאים לעלות לישראל על פי החלטת הממשלה. לגבי עולי חוק השבות זה ברור שאם הם באים אז קולטים אותם. לגבי הקבוצה הזאת צריכה להיות החלטה פרואקטיבית ואנחנו מבקשים לקבל את ההערכה התקציבית.

אנחנו מוטרדים – ואני אומר את זה לפרוטוקול – ממצב שבו אין בתקציב 2025 המסתמן שום מקור תקציבי, לא לגבי האוכלוסייה הזאת ולא לגבי קהילת בני מנשה. אנחנו יכולים להבין אמירה של הממשלה שבמציאות התקציבית הנוכחית אי אפשר אולי בשנה אחת לסיים את רשימת הממתינים של "צור ישראל", אבל אנחנו רוצים לדעת כמה אתם כן מתכננים להביא.

אוכל להתייחס לזה?

כן, מיד, רק אסיים לסכם. אנחנו נבקש את ההערכה התקציבית המעודכנת. אנחנו נעקוב אחרי המשמעות של הירידה בתקצוב של מקבצי הדיור. אתם אומרים שתקציב הדיור להערכתכם נובע מסיום פרויקטים מיוחדים סביב העלייה מאוקראינה, אני אומר שזה לתשומת ליבנו. אנחנו נבקש מכם שתעדכנו אותנו לגבי התקדמות אישור החשכ"ל לסיום ההתקשרות עם אופק ישראלי, ואם צריכה לצאת פניה מהוועדה לחשכ"ל שגם מבקשת ותומכת במהלך הזה אז אנחנו נוציא את זה.

לגבי הדברים שעלו בשיחה עם משרד החינוך של נושא הסטנדרטיזציה של לימודי עברית, א', להודות כאן גם עוד פעם לחבר הכנסת פורר ולהנהלת הוועדה שעסקו בזה והתניעו את המהלך, אבל לבוא ולומר שעמדת הוועדה המסורתית היא שיש לאפשר את המהלך של הבחינה המקוונת. אני מבקש שבתהליך הסגירה של עבודת הצוותים והירידה לפרטים שימו לנגד עיניכם את התפיסה שלנו, שכדי שזה יהיה יעיל ונגיש זה צריך להיות גם באופן מקוון. אין סיבה עניינית טובה היום, ב-2025, לא להנגיש תהליכי בחינה מקוונים. כל העולם עובר לתהליכים בתחומי ההשכלה והבחינה המקצועית אז בואו לא נפגר מלכתחילה במה שאנחנו יכולים לעשות בצורה מתאימה לתקופה הזו.

הערה אחרונה, אלעד, בבקשה.

לגבי עליית בני מנשה באופן ספציפי אני אגיד שנעשית עבודת מטה ואני חושב שהיא גם הוצגה מספר פעמים בוועדה, אנחנו לא מדברים על תקציב שהוא בלתי אפשרי. השר מתכנן לאגם משאבים יחד עם המוסדות הלאומיים ומשרדי ממשלה – כי יש גם היבטים שקשורים לחינוך, לדיור – אבל כן מדובר על כמה עשרות מיליונים בשנה, משהו לגמרי אפשרי, ואנחנו כאן מתכננים להביא אותו.

לגבי הנושא של יוצאי אתיופיה, שוב אני אגיד, זה לא נושא תקציבי כמו שהוא נושא גם מהותי של להחליט החלטה ממלכתית, סופית, מערכתית, וזה רב-שנתי. התקציב בשנת 2025, על כל החלטה שלא תתקבל, בעיקר מדבר על הנושא של הפעילות באתיופיה.

אני לא טירון אבל אני גם לא תת-אלוף בנושאים האלה. אנחנו נשב, יהיה פה דיון בנושא זה, אני רק אומר, יש החלטת ממשלה. יש החלטת ממשלה. לבוא עכשיו, אחרי שהתקבלה החלטת ממשלה ובעצם הממשלה הצהירה: זאת ההחלטה הסופית, ולהגיד שצריך החלטה על גב ההחלטה? הרי התקבלה החלטה, גובשה רשימה של מי אמורים להגיע ולהיכנס לארץ. לעצור את התהליך באמצע ועכשיו לומר: צריך החלטה מערכתית? ההחלטה המערכתית התקבלה.

מה שצריך לעשות, אם מחליטים לעצור, זה לעשות החלטה מערכתית לעצור. אם כבר מה שצריך היום זה לא החלטת ממשלה נוספת להביא אותם, זה כבר התקבל. צריך החלטת ממשלה – שהממשלה, אני מאוד מקווה, לא תעז לקבל – שאת 1,226 האלה, שאנחנו יודעים את השמות שלהם, יודעים מי הם, יודעים מי בני המשפחה שלהם שנמצאים פה, לא להעלות אותם זה מה שמצריך החלטה.

אני יכול לבוא ולהבין, אם שלומית אומרת שהערכות הקודמות היו 200 מיליון ש"ח, שכשמקצצים 160 מיליון ש"ח בתקציב משרד העלייה והקליטה אז המדינה באה ואומרת: אני לא יכולה ב-2025 להתמודד עם הבאת כל 1,226 האנשים. אבל שתקציב המשרד ישקף שמביאים אפס? זה לא הגיוני. אתם לא ממלאים את החלטת הממשלה שאתם מכירים בה. אנחנו לא נדון בזה כרגע, אני מניח שיש תשובות של המשרד שתרצו להשמיע, יקבע פה בהקדם דיון שיתמקד בשאלה: כמה עולים מתוך הרשימה של ה-1,226 אתם מתכוונים להביא ב-2025. אם התשובה היא אפס אז אתם תצטרכו לומר שהתשובה היא אפס.

לא.

אם לא, נהדר, אז נחגוג כל עולה שאתם מביאים ואז נשאל אם אתם ערוכים לזה תקציבית, כדי שלא יאמרו לכם באגף תקציבים: לא נערכתם אז אנחנו לא מוציאים טיסה מאתיופיה. אני מודיע שהוועדה כאן תשאל את שאלת ה-1,226 וכמה מתוכם יגיעו למדינת ישראל בשנת 2025. הערות? לא. תודה לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:05.