פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
26/02/2025



מושב שלישי




פרוטוקול מס' 99
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, כ"ח בשבט התשפ"ה (26 בפברואר 2025), שעה 09:39

ישיבת מעקב - תלאות הממתינים לבדיקות ולוועדות במרב"ד: 1. עיכוב בתשובות לנבדקים שעברו בדיקה בפמ"י 2. התנהלות המרב"ד מול הספק החיצוני

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

ואליד אלהואשלה

ד"ר ספי מנדלוביץ' - משנה למנכ"ל, משרד הבריאות

נועה בר זאב - יועצת מנכ"ל, משרד הבריאות

ישראל ישראלי - רכז בכיר, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

יוסי ניזרי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שירה יהלומי - לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רון שלמה סולומון - ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט כלכלי), משרד המשפטים

לודה אליאסיאן - מנהלת אגף נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי

ויקי בר-אל - מנהלת מחלקת שירות לאזרח, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אפרת מסורי - סטודנטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

ליאת בראשי - עו"ד, מנהלת חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי המדינה

אלכס מילר - נציג הסתדרות עובדי המדינה

מיכאל סויסה - יו"ר ועד העובדים הארצי של משרד הבריאות, ההסתדרות החדשה

שי כהן - מנכ"ל, חברת צבר רפואה

סיגל שגב - סמנכ"לית תפעול ובקרה, חברת צבר רפואה

קובי יצחק - יו"ר מחוז תל אביב, ארגון נכי צה"ל

דנה פנחסוב - יו"ר מחוז ירושלים, ארגון נכי צה"ל

אורית אמיתי - עו"ד, עמותת איל"ן

דנה דוד - עו"ד, יו"ר ועדת מכון רפואי לנהגים, לשכת עורכי הדין

אלכס פרידמן - מייסד ויו"ר, עמותת נכה לא חצי בן אדם

יהודה דורון - יו"ר ארגון נכי הפוליו וארגון איל"ה

אשר רוכברגר - פעיל, בית איזי שפירא

שמואל אמיתי - פונה, נציג פונים

בועז מרחב - פונה, נציג פונים

ורד קירו זילברמן

אתי שבתאי

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




ישיבת מעקב - תלאות הממתינים לבדיקות ולוועדות במרב"ד: 1. עיכוב בתשובות לנבדקים שעברו בדיקה בפמ"י 2. התנהלות המרב"ד מול הספק החיצוני

בוקר טוב. קצת קשה להגיד בוקר טוב הבוקר הזה. כ"ח בשבט התשפ"ה, אני פותח את הישיבה בוועדה המיוחדת לפניות הציבור. אנחנו למודי טרגדיות בשנה וחצי האחרונה, אבל היום אני חושב שהוא יום באמת מורכב של טרגדיה.

דיברתי אתמול עם הצוות שלי, שאם לא היום ודיוני התקציב, שלא נוכל לנהל את הדיון הזה עד למושב הבא, אז יכול להיות שהייתי מבטל את הדיון, אבל אנחנו בסיטואציה ויש אנשים שבאמת ממתינים. ואני לא חושב שזה הוגן לתת להם להמשיך להמתין, ולכן אני כן מקיים את הישיבה הבוקר.

אנחנו בנושא של המרב"ד והעיכוב בתשובות לנבדקים שעברו בדיקה בפמ"י. התנהלות המרב"ד מול הספק החיצוני, ובעצם כל ההמתנה למרב"ד. אנחנו נתחיל, יש נציג פונים שנמצא כאן, בועז מרחב, בבקשה.

שלום, בוקר טוב. אני אספר בקצרה, אני נפצעתי בגיל 21, פציעה מאוד קשה לפני 30 שנה. יש לי רכב שמתאים לצרכים שלי, ואני כל שלוש וחצי שנים יכול להחליף אותו ואני מגיע למרב"ד לבדיקות ולראות איזה רכב מתאים לי, והם מאשרים לי.

כלומר במשך 30 שנה עשיתי את זה, החלפתי עשרות רכבים והכל עד היום התנהל כשורה, והכל בסדר, לא הייתה שום בעיה. בספטמבר 2023, שוב, אחרי שלוש וחצי שנים, הגעתי לתהליך החלפת רכב. רציתי להחליף רכב בגלל בעיות החמרה במצב רפואי, אז ביקשתי רכב ואן שמתאים לצרכים שלי.

מההתחלה כבר זמני ההמתנה והכל לקחו הרבה זמן, אבל בסדר. הגעתי, אישרו לי את הוואן, ואז הרופאה במרב"ד, כשהיא ראתה את המסמכים הרפואיים, למרות שלא היה שום שינוי במשך 30 שנה, אותו מצב, החליטה שאני צריך לעבור בדיקות לכשירות נהיגה. ומפה התחיל הסיוט של החיים שלי.

מספטמבר 2023, כלומר כבר שנה וחצי, אני מטורטר, אני לא יכול להחליף רכב לרכב שמתאים לי. מבן אדם עצמאי שהיה עושה הכל לבד ומסתדר, היום אני תלוי באחרים, ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה. זה לא נגמר, ואין פשוט עם מי לדבר.

אני אסביר. שלחו אותי לבדיקות כשירות נהיגה, מבחן אמריקאי של 700 שאלות במחשב. לא משנה שיש גם כל מיני שאלות עם גוון פוליטי וענייני מגדר אישי, זה לא העניין הזה, אבל עברתי את המבחנים האלה ומאז אני מחכה, ממתין לתשובות. ואומרים לי בטלפון תמתין 60 ימי עסקים.

אני ממתין 60 ימי עסקים, ואז הם חורגים מזמן טיפול. ואז אני מתקשר, ואומרים לי יש חברה חיצונית שנותנת את השירות. כאילו אי אפשר להגיע ישירות. אומרים לי התיק שלך עבר לגורם חיצוני, תמתין עוד 60 ימי עסקים. וככה עוד פעם, ועוד 60 ימי עסקים, שאני מנסה לדבר עם גורם יותר רציני, אין. אומרים אנחנו לא יכולים להעביר, אנחנו פותחים זירוז כדי שיחזירו לך תשובה. יש חריגה מזמן הטיפול.

ואני ממתין, וככה אני כל שבוע במשך שנה וחצי כמעט, מתקשר אליהם ומקבל אותן תשובות. ופשוט העובדות במוקד אומרות לי אנחנו מעבירים, אף אחד לא מתייחס לפניות שלנו, אין לנו מה לעשות. אם אתה רוצה, אני מבקש להגיע עצמאית, למרות שאני גר בצפון הרחוק. לבוא לדבר עם מישהו פיזית. אומרים גם כדי לבוא לדבר, אתה יכול לקבוע תור עוד ארבעה חודשים רק כדי לבוא ולהסביר את המצב שלך.

לא נתקלתי בחיים, ויצא לי הרבה מאבקים ואני יודע לעמוד על שלי, אבל פשוט אני חסר אונים. אין עם מי לדבר. מתקשרים למוקד וכל הזמן אותן תשובות – 'אנחנו פותחים זירוז שיחזרו אליך', ואין שום דבר. אין להם מענה, אין להם יכולת בכלל, הם עצמם לא מקבלים תשובה מהמרב"ד.

מה שקרה במקרה אתמול, התקשרו אליי מביטוח לאומי מהסניף שלי והיא אומרת לי, קיבלנו עוד עכשיו בקשה מהמרב"ד שבגלל שאין לנו פרטים רפואיים על המצב שלך, כאילו הכל העברתי להם אבל כבר הכל התיישן, שנה וחצי עברה, אז פתאום זה גם לא עדכני אז הם רוצים עוד פעם פרטים רפואיים מחדש.

התנהלות שאני פשוט לא רואה את הסוף. אני עם אותו רכב כבר מעל חמש שנים, כשיכולתי להחליף אותו אחרי שלוש וחצי שנים. ממש עוגמת נפש מטורפת, ופשוט אין לי עם מי לדבר, אני חסר אונים. פתאום הם רוצים אישורים רפואיים שהם קיבלו לפני שנה וחצי.

כשאתה אומר אישורים רפואיים לפני שנה וחצי, העברת אותם למרב"ד, לא לביטוח לאומי.

כן, למרב"ד. אמרתי לפקידה בביטוח לאומי 'אני פוחד לשלוח לך אישור רפואי, משהו שלא מתאים. את יכולה לעזור לי? מה לשלוח?'. היא אמרה לי 'אתה צודק, אנחנו אותו דבר. אני מקבלת הרבה תלונות. אני אישית, אין לי גם עם מי לדבר. אין לי שום דרך לנסות לזרז. אני אותו דבר כמוך, אין שם עם מי לדבר'. ככה אמרה לי הפקידה של ביטוח לאומי.

טוב. יש מישהו מהמרב"ד שרוצה להתייחס? ישראל.

ישראל ישראלי, רכז בכיר מהמרב"ד. עוד פעם, אני מבין אותך לחלוטין. אני אומר עוד פעם, התלאות והתורים זה לא משהו שאנחנו יכולים עכשיו להגיד כרגע שזה לא קורה. זה קורה. אם אני אנסה עוד פעם לתמצת את הסיפור ולמה אתמול כן פנו אליך לבקש מסמכים, אז יש במרב"ד שני גופים שהם מקבילים אבל הם לא אותו הדבר.

הוועדה להתאמת רכב וכשירות נהיגה. כשאתה מגיע לוועדה להתאמת רכב, להתאים את הרכב שלך, אז יש את הוועדה הרפואית של עובדי ביטוח לאומי ועובדי המרב"ד ביחד שהם בודקים אותך, ואז הם קובעים לך את סוג הרכב, להתאים לך את הרכב שמתאים לך. והם לוקחים ממך מידע רפואי.

וכשהפנו אותך לכשירות נהיגה, לבדיקה פסיכולוגית שאמרת 700 שאלות מול המחשב, אז אני מסכים איתך שהתהליך היה ארוך מדי, ולכן עוד פעם, כשהתיק חוזר חזרה לוועדה, אז היא אומרת עברה כבר שנה וחצי כמו שאתה אומר, והמסמכים שהבאת לנו אז, מבחינת הוועדה כרגע היום כבר לא רלוונטיים.

כן, אבל ישראל, יש פה שאלה אם ככה, ואני גם לשם רציתי לכוון. אם לכם לוקח שנה וחצי, אז מה יעשה האזרח? זאת אומרת, אין לו שום דרך לצאת מזה. בוא, אני זורם איתך. הוא יביא את המסמכים, בסדר? אנחנו נגיד לו עכשיו לך תביא את המסמכים חזרה, אבל זה לוקח שנה וחצי.

אז זאת אומרת שביום שזה יגיע, הוא עוד פעם יצטרך לחזור ולהביא עוד פעם מסמכים. זאת אומרת, אתה בעצם מציע לו ב-15 שנים הקרובות, פעם בשנה וחצי להביא מסמכים שאחרי שנה וחצי כבר פג תוקפם. הוא בעצם בלופ בלתי מסתיים.

אני אנסה לחדד את זה. מכשירות נהיגה, מהבדיקה הפסיכולוגית כבר הגיעה התשובה. זאת אומרת ענו תשובה, נניח שהוא כשיר לנהיגה.

הוא לא קיבל תשובה עד לרגע זה.

לא, אני אומר, התשובה של כשירות נהיגה היא מגיעה לוועדה להתאמת רכב. הוועדה שהוא ישב אצלה לפני שנה וחצי, אליהם מגיעה התשובה מכשירות נהיגה. הביטוח הלאומי לא יביא רכב לבן אדם אם לא כשיר לנהיגה. ברגע שקובעים כשירות נהיגה, אז קובעים שהוא כשיר לנהיגה, ואז חזרה זה חוזר לדיון בוועדה להתאמת רכב. איזה רכב, מה הצרכים שלו, והוועדה הרפואית שהיא גם תחת ביטוח לאומי.

אני רק רוצה להדגיש, סליחה שאני מתפרצת, מתנצלת. זה לא ועדות שהן תחת ביטוח לאומי, בסדר? חשוב להדגיש שאין נציגי ביטוח לאומי בוועדות גודל הרכב, וזה לא ועדות של ביטוח לאומי. אני מתנצלת, יש פה בעצם הפרדה מאוד ברורה בין סמכויות של ועדות ביטוח לאומי לוועדות משרד הבריאות. אז אין נציגי ביטוח לאומי בוועדות גודל רכב. זו לא ועדה משותפת, זה ועדה של משרד הבריאות.

כן, לא התכוונתי שזה ועדה משותפת, אלא ועדה שנותנת שירות לביטוח לאומי. זאת אומרת, ביטוח לאומי רוצה מאיתנו ועדה שתקבע את התאמת הרכב. אני אומר, אחרי שנגמרה כשירות הנהיגה ואז הוא יביא מסמכים להתאמת רכב כמו שביקשו ממנו חדשים, יסתיים הטיפול שלו.

אבל כבר יש לו התאמת רכב, כבר אישרו לו את האביזרים. ואיך נותנים לו את הפתרון? אני עו"ד אורית אמיתי מעמותת איל"ן, ואני מכירה את המקרה של בועז וניסינו לסייע לו, וגם אנחנו נתקענו במבוי סתום.

ואני שואלת באמת, שנה וחצי הוא בלי אופק, רק מדי פעם זורקים לו 'תביא מסמכים' וזה ממשיך בלי סוף. אז איך הוא רואה את הסוף? נניח שאני מבינה את התהליך שאתה אומר, שהוא לא ברור, כי למה כשירות רכב? 30 שנה הוא נוהג, הוא כל הזמן בקשר, הוא כל הזמן מחליף את הרכב.

שתי שאלות אני מסכים, את שאלת עכשיו עוד שאלה, שזה עוד נושא. אני שואל שאלה ברמה הפרקטית, למה אתם לא מוצאים פתרון אצלכם? אם בן אדם הביא מסמכים, הנושא של הזמן הוא לא באשמתו, בסדר? לצורך העניין.

אז קחו אחריות, תגידו אנחנו נשתמש במסמכים שהוא קיבל קודם. נראה לי הגיוני, אולי אני נשמע מוזר. זאת אומרת, תפתרו את זה בתוך עצמכם את הבעיה הבירוקרטית הזאת, שזה נכון, זה לפני שנה וחצי, אבל השנה וחצי היא לא באשמתו.

אני מסכים שלא באשמתו ואני לא אומר שבאשמתו.

השאלה מה הפתרון.

הפתרון כרגע שאנחנו מנסים, זה מה שגם ספי פה יבוא לדבר על זה, זה שהתורים יהיו הרבה יותר קצרים ואז לא תהיה בעיה.

בסדר, אבל מכיוון שיש לנו קבוצה שדיברנו בישיבה הקודמת, של 17 אלף גיבנת, נכון? זה היה המספר שאתם נתתם. יכול להיות שזה פחות, נשמע אחר כך כמה זה נמצא כרגע, אבל יש 17 אלף גיבנת. ה-17 אלף גיבנת, זה בעצם גיבנת שלפי התיאור של בועז, זו גיבנת שפשוט תשכפל את עצמה. היא לא תסתיים לעולם. כי אם כל מי שהביא מסמכים לפני שנה וחצי יצטרך להביא מסמכים שוב, אז הגיבנת בעצם לא תסתיים. הוא הולך להיות קליינט קבוע.

הגיבנת כרגע אמורה לרדת והיא יורדת כל הזמן.

אני מחדד. היא יורדת כשהוא יצטרך לפתוח פנייה חדשה, אותו בן אדם, אותו בועז שהיה בגיבנת יחזור חזרה בדלת השנייה, אנחנו נישאר בגיבנת. אני שואל, זאת התחושה ממה שהוא מספר.

אני רק שוב פעם אחדד את זה, כשהתיקים החדשים היום עוברים לגורם חיצוני, אז לנו יש יותר זמן לטפל בתיקים שהם בגיבנת, ואנחנו מה שנקרא יותר ממהרים לטיפול בהם.

כן, אבל אני שואל שוב, למה לא להשתמש במסמכים שהוא הגיש לפני שנה וחצי?

אז עוד פעם, הרופא של הוועדה שבדק אותו, הוא לא מוכן לקבל החלטה על סמך המסמכים האלה. כי מבחינתו יכול להיות שבשנה וחצי קרה משהו והוא לא יודע על זה.

אז מישהו צריך לשכנע אותו לעשות את זה. צר לי לומר, יש אחריות על מישהו במשרד, אני מאמין שזה לא זה ואני מודה לך מאוד על הכנות, אבל מישהו במשרד מבקש שיפתור את זה בתוך המשרד. יש משהו שאנחנו צריכים כמדינה לקחת אחריות על דברים שלנו, שלא התנהלו הכי מוצלח. בסדר? אני אומר את זה בלשון המעטה. בסוף האזרח אמור לקבל תשובה.

לפני שאני אעבור למשרדים, שמואל אמיתי, בבקשה. תציג ואנחנו נעבור למשרדים לשמוע.

אני רוצה להיות נהג אוטובוס, והפסיכולוגית של משרד התחבורה אמרה לי שאני לא כשיר - - - הם אמרו לי שלא רק אני נפסלתי. ויש לי את הפסיכולוגים שלי שהם אמרו לי שאני יכול להתחיל ללמוד, והיא סתם פסלה אותי. אז אני עדיין מאמין שאני יכול להגשים חלום.

נתנו לך כבר זמן לבחינה חוזרת?

עוד לא.

עדיין לא. כמה זמן אתה ממתין?

חודשיים כמעט.

בסדר גמור, אנחנו גם נתייחס לזה. תודה. משרד הבריאות.

שלום, בוקר טוב לכולם. אני אתן איזו סקירה כללית, ואני מבין שבעיקר יש נושאים ספציפיים על המדוכה היום, אז אני אתן גם לאחרים.

אני אעזור לך. א', אני מודה לך שאתה מחויב לעניין ומגיע לוועדה ומדווח לוועדה מתי שהוועדה מזמנת. גם אתה, גם ישראל. עוד הפעם, אני נשאר במסגרת של הפניות, אני לא מוריד מערך הדברים שאנחנו דנים עליהם, אבל אני אומר ברמה האישית המחויבות.

אנחנו רוצים באמת להבין את הדברים שאנחנו מתמקדים בהם מהיום הראשון. הנושא הזה של נסגור קצוות של בירוקרטיה, איך אנחנו פותרים אותו. ושתיים, איך אנחנו מתמודדים עם הגיבנת ואיפה אנחנו נמצאים מבחינת ההתקדמות.

אלה בעצם שלושת הסעיפים המרכזיים. זאת אומרת איך אנחנו מתמודדים עם זה, ואנחנו רואים שיש פה התמודדות בסוף. גם כשאתה מתמודד עם הגיבנת, יש פה התמודדות שצריך להיכנס אליה ולראות איך עושים. אלה הדברים שאנחנו נשמח מאוד לקבל דיווח.

מצוין. אז אני חושב שלהבדיל מפעמים קודמות, שבעיקר דיברתי על התהליך, אני כבר יכול להתחיל לדבר, נקרא לזה בתוצאות.

עוד נושא אחד, איפה אנחנו נמצאים מבחינת צמצום שער הכניסה ואיך אנחנו מתקדמים עם זה.

כן, בסדר גמור. אז אני רוצה כבר קצת לדבר בתוצאות גם, וגם צבר, או אנחנו, נראה אם התייחסו לגבי ה-SLA, לגבי מהרגע שאתה פונה תוך כמה זמן אתה מקבל תור, וגם SLA של גיבנת. גם שם יש כבר תוצאות, אבל אני רוצה לדבר על מה נעשה ולא מה ייעשה. כי בעיקר מה שדיברתי עד עכשיו, תמיד זה מה ייעשה, אבל אני מקווה שאני יכול להביא כמה תוצאות.

אז קודם כל, לגבי ההתייחסות של האדונים הנכבדים כאן, לגבי נקרא לזה שער הכניסה או התהליך, והוא נוגע בעצם בשני דברים. הוא נוגע קודם כל, בכלל לא קשור, לעובדה שיש תורים מאוד ארוכים, הוא נוגע למהות. גם אם אין אף תור, זה לא ראוי שמישהו יעבור בדיקות מיותרות.

ולכן כשאנחנו נדרשנו לנושא הזה באופן מעמיק, לנגד עינינו עמדו שני דברים. אחד, צמצום שער הכניסה, כי אנחנו עומדים מול תורים מאוד גדולים ואתה רוצה רק שאנשים שזקוקים לכך יגיעו למרב"ד. ודבר שני, גם לעניינו של דבר, וקיבלנו סט של החלטות מאוד, אני חושב, אמיצות אולי זו לא המילה הנכונה, אבל נקרא לזה מגובות מקצועית ולא טריוויאליות, בסדר? מתוך מטרה מאוד ברורה.

אני יכול כאן לתת הרבה דוגמאות, החל מתחבורה ציבורית שכבר לא צריך פסיכולוג. זה לא היה בהינף יד, זו הייתה עבודת מטה מאוד משמעותית וכאלה דברים. אנחנו מאוד פתוחים לבחון כל בדיקה שהיא לא רלוונטית.

לגבי מה שנאמר כאן לגבי המבחן, ואני אומר את זה, אני גם מתבייש. זאת אומרת, חלק מהדברים בחנו אותם וראינו שלאורך שנים היו כל מיני הנחיות רפואיות שבעצם כבר הרבה מאוד הן רלוונטיות שקבעו אותן לפני עשרים שנה, אבל היום הן כבר לא רלוונטיות.

אגב, גם לגבי המבחן, עם השאלות החלקן לא ראויות שהאדון כאן הזכיר, גם שם עשינו בחינה ואנחנו שינינו דברים. השארנו רק מה שעומד בקריטריונים לאומיים, כי אנחנו לא יכולים רק להחליט על דעת עצמנו, וצמצמנו חלק גדול מהשאלות הללו שבאמת הן היו לא רלוונטיות, כדי להשאיר את המינימום הנדרש בשביל להשאיר את המבחן הזה בתוקף המקצועי שלו. אני רק נותן דוגמה אחת שהיא סוגייה מקצועית.

לגבי שער הכניסה, אנחנו עוד לא רואים איזשהו שינוי משמעותי בשער הכניסה, בגלל בעיקר צמצום הדרישות שלנו. יש כאן שני דברים, מי הולך למרב"ד, שזה בעיקר בהקשר של 12ב', שאנחנו קובעים את הקריטריונים שם, עשינו עבודה מאוד מעמיקה.

אני אמרתי את זה מהיום הראשון. אנחנו לא נראה את התוצר של זה ביום אחד, זה משהו שרופאים ומוסדות חונכו אליו במשך 10 ו-20 שנה, ואתה לא משנה נורמות התנהגות תוך יום. אבל מה שקורה, היום אין לזה מספיק פנאי במרב"ד, אני מקווה שעוד מעט יהיה לזה יותר פנאי במרב"ד.

עושים איזון חוזר. מחזירים רופא או רופאה, שולחים, התוכנית היא להגיד להם, היום בקושי מגיעים לזה. עושים את זה במקרים מאוד נקודתיים שיש איזה מפנים סדרתיים. אומרים הפנייה שלך היא לא רלוונטית, היום כבר הבן אדם הזה לא אמור להגיע למרב"ד.

הוצאנו תזכורות, והוצאנו גם שיחות. גם מדברים על זה, לא רק מכתבים. גם עם קופות חולים, גם עם האיגודים, גם עם המועצות הלאומיות של כל האנשים שמפנים את הדברים. זה לא אפס ואחד. זה לא כמו שביטלנו פסיכולוגים, אתה רק מחליט שאתה לא עושה את זה. זה תהליך תרבותי שייקח לו זמן. אנחנו ערים לזה. אבל אני חושב שהדבר הזה, אנחנו נראה את הפירות שלו לאורך זמן.

עכשיו, יש מדדי תהליך שכן קרו. דיברו על תיק דיגיטלי, לא יודע מה, 10-15 שנה, אני שמח להגיד שב-1 במרץ, אם היינו נפגשים בעוד שבוע כבר היינו אחרי, המרב"ד עובר לתיק דיגיטלי. ב-1 במרץ אני אשלח לך הודעה, אני אגיד לך הנה עבר לתיק דיגיטלי. העובדים כבר עברו הדרכות.

יש עוד כל מיני סוגיות מורכבות בהקשר הזה. לדוגמה, רופאי משפחה, הם מאוד מעדיפים לא לעשות את זה דרך המחשב כי זה לוקח להם הרבה יותר זמן. אבל זה לא משנה, התיק יהיה דיגיטלי. אז מקסימום את ההפניה שלו סורקים לתוך התיק הדיגיטלי. נגמר הדבר הזה, זה פייפרלס, והדבר הזה יש לו השלכות. קשה לתאר את ההשלכות שלו, בהרבה מאוד ממשקים.

אני לא יודע אם אתם זוכרים, אמרתי את זה גם, אני לא מסתיר, הייתי אפילו נבוך כששאלו אותי מה המספרים. לא תמיד ידענו מה המספרים. היו כפילויות, כמה אנשים מחכים. אז זה ככה תוצר לוואי, זה לא העיקר של הדבר הזה. אנחנו סוף סוף גם נוכל לדעת את הדברים.

צריך להגיד, ואני מדבר עכשיו על הגיבנת, יש עוד הרבה מאוד תיקים, לא רק הגיבנת, גם בארכיון שלנו יש עוד הרבה מאוד תיקים שהם תיקים ידניים. ויהיה שלב מעבר של לסרוק אותם. המדיניות שלנו תהיה שכל תיק חדש, כי יש תיקים בארכיון, שנקרא מחדש מכל מיני סיבות, הוא ייסרק. אנחנו לא נסרוק עכשיו מאות אלפי תיקים, זה לא דבר נכון, אני גם לא חושב שזה שימוש נכון של כספי ציבור. זו אמירה, לא מה הולכים לעשות, זה הולך לקרות. בסדר? אז זו נקודה שהיא דרמטית.

הדבר השני, צריך להגיד את זה, יש משבר ניהולי במרב"ד. יש הרבה מאוד תקנים לא מאוישים של מנהלים. בין היתר אנחנו גם לא מוכנים להתפשר על איכות המנהלים, ואני מאמין שבטווח הקצר זה מאוד לא נעים, זה הרבה לחץ, זה נראה לא טוב, אבל בטווח הארוך מניסיוני הדבר הזה בסוף, ככה עושים את ההבדל.

יש לנו למכרז למנהל. בעצם, מנהל המרב"ד הוא מנהל מערך הוועדות, שהוא עכשיו על המדוכה. יש לנו מכרז לסגן מנהל מרב"ד, שהוא בעצם כבר היה אמור לקרות המכרז, רק מישהו מהמועמדים היה מילואימניק ואני מאוד מכבד את זה שבגלל המילואימניקים אנחנו דוחים. יש תאריך חדש בתחילת מרץ. יש מכרז למנהל אדמיניסטרטיבי. כל הדברים האלה אפילו לא היו באוויר. יש עוד כמה מכרזים, ויהיה עכשיו צוות ניהולי מגובש שידחוף את המרב"ד קדימה. אז זה לגבי הדבר הזה.

לגבי הדבר שבין היתר לשמו גם התכנסנו כאן, זו הסוגייה של מיקור חוץ. דיברנו ודיברנו והמכרז, ויש כאן נציגים מאוד בכירים מצבר, יש כאן את מנכ"ל צבר, וסיגל שעושה עבודה נפלאה והיא תציג את עצמה, היא אחראית על כל התפעול. באמת, עבודה פנטסטית.

בעצם צבר התחילו לעבוד בנובמבר, היה ברור שרק ככה מתחילים להרגיש את הדופק. שי, אתם תגידו את הפרטים, למרות שאני יודע את הפרטים. שי יודע, ביום שצבר קיבלו את התפקיד, הרמתי טלפון, זה בדרך כלל לא קורה, המשרד לא מרים טלפון לספקים. ואז הייתה שיחה שברור שבאמת הם כלי, הם לא הכלי היחיד, אני מדגיש את זה, אבל הם כלי מאוד חשוב בשיקום ולצאת מאותו מעגל זדוני שגם אדוני דיבר עליו. כי זה בלתי נגמר.

ואגב, זה גם מונע מאיתנו, בגלל הרעש האדיר שמייצר, בגלל הסבל של האזרחים, אנחנו גם אפילו לא יכולים להידרש, הפרטים הטכניים, כמה זמן מחכים לבעיות עומק, אוקיי? דיברו כאן על הסוגייה של המבחנים, הסוגייה של ועדות התאמות.

יש עוד המון דברים שצריכים לעשות, בחינות עומק שצריכות להיעשות. לדוגמה, קבעו שצריך לעשות את אותה ועדה באותו יום. יש כל מיני אלמנטים מקצועיים שמרוב הרעש ומרוב העובדה שיש עשרות אלפי אזרחים שמחכים למענה, אנחנו אפילו ברמה הניהולית עסוקים כל הזמן בכיבוי שריפות ולא בבחינות עומק. אני מקווה שמהר מאוד גם תהיה לנו את הרווחה להידרש גם לסוגיות העומק הללו, שהן לא פחות חשובות.

אני מניח ששי יספר מה קרה, משהו כמו חודשיים ככה לעמוד על הרגליים, ומה קרה בהמשך, מה זה עושה לאזרחים. ואני אגיד עוד משהו אחד בהקשר הזה לפני המספרים, ומאוד חשוב לי להגיד את זה, והם יודעים את זה.

לכאורה, הרגולטור צריך ללחוץ את הספק לפינה – 'אמרתם ככה, 2000 תיקים', והם יודעים שיש אורך רוח מאיתנו, לעולם לא להתפשר על האיכות המקצועית. ואני אומר להם את זה כל הזמן, קחו עוד חודש, קחו עוד חודשיים, קחו עוד ארבעה חודשים מבחינתנו. אתם צריכים לא להתפשר על איכות כוח האדם שאתם מעסיקים.

והדבר הזה הוא מאוד חשוב. זה לא סוד, זו תמיד המורכבות עם עבודה עם ספקים. וצבר יודעים את הדבר הזה, ואנחנו מאוד מרוצים, אני אומר את זה כאן, מאוד מרוצים מאיכות כוח האדם. ולפעמים גם יש טעויות, מתקנים, אבל אתה רואה שיש נחישות מאוד ברורה להביא אנשים טובים.

כמו שאמרתי בראשית דבריי, צבר זה לא הפתרון היחיד. צבר הוא עכשיו אמצעי להתחיל לייצר איזשהו אופק לאזרחים לקבל מענה בלוחות זמנים יותר סבירים. במקביל, גם לפנות את המרב"ד, שבסופו של דבר הוא צריך להבין במקרים המורכבים, במקרים העמוקים.

אני חושב שזה בדיוק האיזון הנכון בין הספק לבין השירות הליבתי שהמשרד נותן. ואני נזהר מלהגיד איפה האופק. אנחנו בשלב הזה בשורה התחתונה, המטרה היא בלי להתפשר על האיכות, שצבר יעמדו במה שהם התחייבו. אני רוצה להגיד שלפי אבני הדרך זה נראה טוב, באיכות מאוד גבוהה. ובמקביל עבודה מאוד אינטנסיבית שנעשית גם בתוך המרב"ד עצמו.

גם בהרבה מאוד אלמנטים, דיברת על הגיבנת, שהגיבנת הם מקרים מאוד מורכבים. אני מניח ששי ידבר על זה, שבהתחלה גם מתוך הניסיון להירתם, אבל גם בשביל להשתפשף וללמוד את המקרים הכי קשים, הגיבנת זה לא אנשים שהם פשוט מחכים לתור. זה אנשים שכבר התחילו לגעת במרב"ד, וזה כבר להיכנס לתיק שהוא הרבה יותר מורכב. הייתה הרבה מאוד עבודה כי חשבנו שזו הדרך הכי נכונה ללמוד ולהשתפשף על החולים הללו, לכן גם הקצב של התיק הזה הוא יותר מורכב.

ואני מאוד מקווה שעם האיזון הזה של גוף מקצועי שיכול לעזור לנו להוריד את הלחץ, אנחנו לא משלים את עצמנו, הוא לא יכול לפתור לנו את כל הבעיות, בסדר? בסוף יש ליבה, והליבה היא מה שקורה בתוך המשרד, היא העובדים המאוד מקצועיים של המרב"ד.

אבל השילוב בין הליבה הזאת, לבין גוף שכן יכול להתחיל לענות לפניות החדשות, לחלקן, אם לא לכולן, אני חושב שהוא מתחיל להוות את האיזון הנכון, ואני בטוח שצבר ירחיבו בנושא הזה. וגם אני רוצה להגיד, יושב כאן יוסי, גם עם התחבורה יש התקדמות. עוד לא פתרנו את כל הבעיות, אבל אנחנו במקום אחר לגמרי מהמקום שהיינו בו בדיון הקודם. יש התקדמות, יש שיח מאוד פרודוקטיבי.

אני רוצה לשמוע מיוסי את הנושא של התקדמות תזכיר החוק, או עוד פעם את צמצום שער הכניסה. אבל לפני כן אני רוצה, ספי, התייחסות לדבר הזה. זאת אומרת, הזמן שעובר מהוועדה הראשונה לוועדה השנייה, איך אנחנו מתמודדים עם זה שאנחנו מבקשים מבן אדם מסמכים.

אז רמזתי על זה בתחילת דבריי. קודם כל, נדרש לנושא הזה עוד היום ונבדוק מה הקריטריון. כמו שאמרתי, אני גיליתי, כשנכנסנו, אנשי המקצוע, לעומק הנושא, יש כל מיני קריטריונים שקבעו.

אני רק אומר לשים לב, מדובר על נקודה שיכולה לעורר לנו בעצם שאנחנו נהיה פה בלופ הזה.

כן, ואנחנו נבחן את זה.

אני מבקש שתבדוק את זה, עדיף לא להמתין לישיבה הבאה, כי כמו שאמרתי אנחנו נמצאים בדיוני תקציב ופגרה.

לא, אנחנו נדווח על זה בישיבה הבאה. אנחנו נבדוק את זה כבר היום.

יוסי, התייחסות קצרה בנושא צמצום שער הכניסה, משרד התחבורה. גם הייתה לי שיחה על זה עם מנכ"ל משרד התחבורה, שיחה ארוכה על זה פה בכנסת. אבל איפה אנחנו נמצאים מבחינת העניין הזה?

אז כמו שאמר ספי, קודם כל יום ראשון נקבע דיון בין השרים, אז כנראה זה קשור להשקה של התיק הדיגיטלי אולי.

נקבע דיון, אבל הדיון מוכן?

הדיון מוכן.

רק לחתימה? אנחנו נעשה השקה ביום ראשון?

אני לא יודע להגיד בחתימות, אבל אני יכול להגיד שבאמת יש התקדמות די גדולה בינינו לבין משרד הבריאות.

יהיה תזכיר חוק?

כן. תזכיר החוק כבר פורסם. יש טיוטה כבר של תיקון התקנות.

שלאיזה כיוון הוא הולך? את מי הוא מוציא החוצה בתקנות החדשות?

עו"ד שירה יהלומי מהלשכה המשפטית, משרד התחבורה. יש הסכם שמתגבש בין משרד התחבורה למשרד הבריאות לגבי הרופא המוסמך, שזו הייתה השאלה הראשונית.

אתם הולכים לעשות את זה בתקנות? בחקיקה? איך אתם הולכים לעשות את זה?

קודם כל, זה בהסכם.

לא, מבחינת האזרחים?

אני מנסה להסביר. הסכם בין המשרדים שמתגבש, כבר יש מתווה מוסכם. הוא עדיין לא חתום, בעיקר מה שנשאר זה שאלות תקציביות. ובמקביל, ברגע שיהיה הסכם, גם יש טיוטה של תקנות שתצא לדרך.

שהתקנות אומרות מה? מבחינת צמצום שער הכניסה.

פשוט איזשהו עניין משפטי של מי זה הרופא המוסמך.

אז זאת ועדה שכבר דנה על העניין המשפטי הזה כבר במשך שנתיים, לכן אני שואל. מה אתם הולכים להוציא?

מבחינת התקנות יש רק שינוי קטן כדי שיהיה אפשר להעביר את הרופא המוסמך לחברות חיצוניות באמצעות משרד התחבורה. היום הרופא המוסמך הוא המכון הרפואי. היום אי אפשר להעביר, לפי ההגדרה של רופא מוסמך, לא ניתן להעביר את המקל לחברה חיצונית אחרת של משרד התחבורה. השינוי החקיקתי הוא קטן. השינוי הגדול הוא ההסכם, מה עובר, איך עובר, מתי עובר ועל מה זה יושב. ושוב, כרגע השאלות הן בעיקר תקציביות. ההסכם כבר גובש.

אבל לפני שלושה שבועות ראיתי שפורסמה כתבה על כך שאתם מפריטים את זה.

'אתם' זה משרד התחבורה?

לא, משרד הבריאות.

אני מדבר על האבחונים שאתם עושים, המרב"ד.

המרב"ד זה משרד הבריאות. מה רצית לשאול?

אני רציתי לשאול, בין התקופה הזאת של ההחלטה הזאת של ההפרטה, לבין שזה ייושם בסופו של דבר בשטח, כמה זמן זה לוקח? וכמה בקשות הוגשו? כי אנחנו גם כחברי כנסת מקבלים פניות מאזרחים, למה הם לא מקבלים תשובות. אני אשמח לדעת מה מספר הבקשות שהוגשו עד עכשיו, שהן בהמתנה.

אז תכף ניגע בנושא, אני כן רוצה להעמיד דברים על דיוקם, בסדר? אני מכיר את הכתבה שפורסמה, זו הייתה כתבה של משרד התחבורה. שזה בסדר גמור, אני בשום פנים ואופן לא אומר את המילה 'הפרטה', זו ממש לא הסוגייה.

שוב, אני גם אומר, אני ממש מדגיש את זה חזור ודגש, זו לא הפרטה. אני מכיר את הכתבה, את ההודעה של משרד הבריאות, היא לא קשורה למשרד הבריאות. נקודה. מה שהם כתבו, זה הם כתבו וזו זכותם המלאה.

לא משנה, לגופו של עניין.

לגופו של עניין, כי הרעיון הוא איך מורידים עומס. כי לצערי הרב יש עבודה לכולם. אם היו מגיעות עוד שתי חברות, גם להן היה עבודה וכיו"ב. אז זו לא הנקודה. תכף נדבר על כמות הפניות. כאן דיברו בהקשר הזה על סוגיות שבגלל בעיות משפטיות, שדיברו כאן על הרופא המוסמך, פשוט יש סיבובים מיותרים.

זה בכלל לא קשור למיקור חוץ, זה קשור לעובדה שגם הדברים שנעשים היום במיקור חוץ, אי אפשר לסגור אותם בלחיצת כפתור, אלא הם צריכים לעבור איזה סבב בירוקרטי פשוט מיותר לחלוטין, שגורר עוד חודשים של המתנה.

אז אפילו הדבר הזה, ותזכיר החוק, הוא לא נוגע למהות, הוא נותן פתרון לבעיה טכנית. רק חשוב להגיד את הדבר הזה. והסוגייה של מיקור חוץ, היא סוגייה שהיה מיקור חוץ, והחברה משתנה עם עוד כל מיני שינויים שאנחנו מקווים מאוד שיגיעו לטובת התושבים. לגבי זמני המתנה וכיו"ב, זה מאוד תלוי איפה זמני ההמתנה, ומי פונה ולאן פונה. אני מציע שנצלול בצורה מסודרת.

משרד התחבורה לא הוציא שום כתבה על הנושא הזה.

לא משרד התחבורה.

לא, הוא אמר משרד התחבורה.

היה שם ציטוט פשוט של משרד התחבורה.

אולי תגובה, אבל אנחנו לא פרסמנו שום כתבה.

ממה שאתה יודע במשרד, התשובה תהיה בסוף בעיה תקציבית?

קודם כל משרד התחבורה לא אחראי על התקציבים.

לא, אבל אתה מנהל את המשא ומתן.

כן, אבל הדיונים האלה הם בסופו של דבר מגיעים לאישור תקציבי.

אז אני שואל, אגף התקציבים נמצא בלופ?

כן. גם הרפרנט של התחבורה וגם של הבריאות ביחד.

כל הרפרנטים זה בסדר, בסוף משרד האוצר צריך להחליט אם הוא מתקצב או לא מתקצב. יהודה דורון, כן.

יהודה דורון, יו"ר ארגון נכי הפוליו וארגון איל"ה, ארגון לרווחת הנכים בישראל. אנחנו נתקלים בהרבה מציבור הנכים שלנו שממתינים זמן רב עד שהם מגיעים למכון. מגיעים למכון, מקבלים תשובה, התשובה לא מגיעה לנכה, היא מגיעה למשרד הרישוי.

משרד הרישוי לא מודיע לנכה, והנכה בתקופה הזאת, אם עובר את הוועדה הוא לא מקבל תשובה, אז הוא לא מקבל גם אחזקת רכב והוא נשאר לא עם רכב, רכב שעומד בבית ולא נוסע, וזו תקופה ארוכה, ואנחנו מנסים לדבר עם המכון. אני מנסה לקבוע ולתאם פגישות ללא הצלחה.

בעבר הייתי בא למכון ומנסה לעזור לאותם אנשים על ידי זה שהיו נותנים לנו לבוא מדי פעם להיפגש עם הגורמים השונים. היום אין לך בכלל. אתה מרים טלפון, לא עונים לך. אני מגיע ואני אומר יו"ר ארגון הנכים, מבקש פגישה. לא. לא נותנים לך להיכנס. מה זה הדבר הזה? אנשים מחכים. אנשים בלי אוטו, בלי רגליים. למה הם צריכים לחכות כל כך הרבה זמן?

דבר נוסף, כשאני בא להסביר למכון שהוא עושה טעות שהוא קובע רכבים מסחריים, אוטו שכבר קבעו שאסור לתת אותו. משרד התחבורה כתב ב-1 לינואר 2017 – האוטו חייב להיות רכב נוסעים שיצא מהמפעל. אנחנו מקבלים אוטו שהוא לא נוסעים והוא גורם נזק ותאונות, ואין עם מי לדבר.

אני חושב שזו חוצפה של המכון שסגר את הדלתות בפני הארגונים היציגים שמדברים, כמו ארגון נכי צה"ל, כמו שאני, ושאנחנו רוצים לקדם את כל הזכויות של הנכים. בדרך כלל אנחנו עשינו בשיתוף פעולה, מדוע הדלת שלכם סגורה?

תהיה התייחסות. עו"ד ליאת בראשי, ההסתדרות החדשה.

עו"ד ליאת בראשי, מנהלת חטיבה ארצית בהסתדרות עובדי המדינה. אני רק רוצה לשתף אדוני, שאני רק שלושה חודשים מטפלת במרב"ד. אני קיבלתי את התיק של משרד הבריאות ביולי, וממש נכנסתי לעובי הקורה יחד עם יו"ר הוועד הארצי, מיכאל סויסה.

ואני אומר לך אדוני בכנות, שאני בלילה הראשון אחרי שחזרתי מהמרב"ד, לא ישנתי כל הלילה. אני פשוט הייתי מזועזעת מההפקרות של משרד הבריאות במרב"ד. גם מבחינת אזרחים כמו בועז, וגם מבחינת העובדים אדוני.

העובדים שם הם עובדים במספר מועט מאוד. משרד הבריאות במשך שנים לא ניהל את זה כמו שצריך אדוני. העובדים שם מגיעים חולים לעבודה. חולים. אני אומרת לך, אני הייתי שם עשר פעמים כבר במקום הזה אדוני. אני לא ישנתי כל הלילה מהמצוקה של העובדים.

במשך שלושה חודשים אנחנו מבקשים פגישות עם משרד הבריאות. יו"ר הסתדרות עובדי המדינה נכנס לאירוע אדוני. אנחנו מתחננים להנהלת המשרד.

שמה לעשות?

יוסיפו עובדים אדוני. אין שם עובדים. יש שם רופא וחצי.

שנייה, אני רוצה לשאול אותך שאלה, ואת מתפרצת לדלת סגורה אני חייב לומר לך. סליחה שאני אומר לך את זה, אני אגיד לך את זה בצורה הכי כנה. אני כבר לא ישן שנה וחצי מהסיפור הזה של מרב"ד פה בוועדה, בסדר? כמה עובדים יש היום במרב"ד?

40 עובדים אדוני.

בואי נגיד שנכפיל את זה בפי 3. מה עשינו?

אני רוצה לתת לך דוגמה.

לא, לא. אני שואל שאלה ממוקדת, ואני יודע למה אני שואל את זה. אני מכפיל פי 3. המציאות, איך שהמרב"ד עבד, היא לא הייתה שהיה צריך להכפיל את העובדים או להשליש את העובדים. שמעת אותו? זו לא שאלה של פעם בשלוש פגישות הוא קיבל, פעם הוא לא קיבל. שמעת את הבחור הזה?

בוודאי.

יפה. זאת אומרת שהנושא הוא שצריך לשנות את השיטה. זה לא נושא של עובדים. אבל איפה אתם נמצאים בשינוי השיטה? אני שואל את ההסתדרות. זה שצריך עוד עובדים, אין שום בעיה. אני שואל, איפה אתם נמצאים בשינוי השיטה. כל השיטה של הדבר הזה היא לא נכונה.

אני אגיד לך אדוני. אני חייבת אבל לתת תיאור רק, בסדר? על המרב"ד עצמו.

אני מתנצל, הוועדה הזאת שנה וחצי מכירה את התיאורים של המרב"ד. אבל אנחנו גם מכירים עוד תיאור, של 24 אלף, בסדר? ירדנו ל-17. 24 אלף ממתינים. אין לי שום עניין בעוד עובדים שיענו לטלפון שתחזור עוד שנה וחצי. לכן אני שואל, איפה אתם נמצאים בשינוי השיטה?

אני אגיד לך אדוני, הייתה פגישה אחרונה, אני רק חייבת לעדכן, בסדר? ממש לפני זמן קצר, משרד הבריאות לא היה, הכוונה ספי לא היה, אבל הייתה פגישה עם משה בר סימן טוב, עם נוכחים רבים, איך אנחנו הולכים לקדם את המרב"ד כדי שלא יהיה מצב כמו בועז למשל.

אז ככה, קודם כל זה באמת דיגיטציה. שלא יהיה מצב שעובד מחפש שבוע תיק, כי הכל שם בתיקים שהם קשיחים. אז הכל יהיה סרוק.

מתחיל ב-1 למרץ. הלאה.

יפה. קודם כל, לשפץ את פני המרב"ד, להגדיל שם, לשפר, להוציא את העובדים, להגדיל את העובדים, לשפר מבחינה מקצועית את העובדים האלה כדי שיתנו שירות יותר טוב, שירות יותר מהיר אדוני. זה מכלול של דברים. אבל צריך להשקיע. לא היה שם מנהל אפילו, לא היה מנהל אדמיניסטרטיבי. לא היו תקנים, לא איישו אותם.

ולכן זה מכלול של דברים. גם דיגיטציה, גם שינוי פני המרב"ד. יש לנו פגישה עם דן ג'ונה מהמבנה הממשלתי, בשביל לשפץ גם את פני המרב"ד. יש שם תהליכים. אבל אנחנו כהסתדרות עובדי המדינה, אני מבטיחה לך אדוני, אנחנו שם. אנחנו מתחננים למשרד הבריאות בשביל לקדם את הדברים האלה. אנחנו מתקשרים אליהם לקבוע פגישה, להביא את מנכ"ל משרד הבריאות למרב"ד שיראה את המרב"ד, שיראה את המצוקה של האזרחים וייראה את המצוקה של העובדים.

לא נעים לי שאני חוזר על עצמי. היו פה אנשי משרד הבריאות, שאת אותם דברים שאת אומרת, אומרים שנה וחצי. לא על זה הוויכוח. הם אומרים את זה. יושב פה סמנכ"ל משרד הבריאות, אמר את זה פה לפני שנה. אמר המבנה, המערכת, הדבר הזה.

אז אני מציע שתתנו כתף. לדאוג לעובדים זה נכון, זה חשוב מאוד. אבל יש פה אזרחים. לדאוג שהדבר הזה יזוז. אין לי את התחושה הזאת, אני אומר את זה בכנות. אין לי את התחושה הזאת.

אני מבטיחה לך.

אבל אנחנו פה שנה וחצי מההבטחות של העובדים.

אבל אני לא הייתי באירוע, אני לא מכירה.

אז אני אומר לך שחלק מהעניין זה כן, למצוא גם רופאים בחוץ, להתחיל לשחרר תיקים, להתחיל להריץ את הדבר הזה. אני לא מזלזל בצורך בשיפוץ של הבניין, לא מזלזל בצורך של איוש תקנים שאמרו לי שיצאו המכרזים. אבל אין דרך שה-40 עובדים שיש שם, וגם אם זה יהיה 60, יתגברו על 24 אלף תיקים. אין דרך, ולכן אין לכם אפשרות אחרת.

אתם צריכים להתחנן להביא עוד צבר. אני הייתי מצפה ממך שתבואי לפה היום ותגידי אני צריכה עוד חברה שתעזור לעובדים שם. לא פחות. עוד חברה. וזה שההסתדרות לא מרימה קמפיין שהיא דורשת מממשלת ישראל להביא עוד חברה, אני מרגיש לא בנוח. אני אומר את זה בכנות. נמצא פה אלכס ויודע שאני נלחם למען ההסתדרות.

זה לא תפקידנו להוציא דברים ממיקור חוץ. תפקידנו לדאוג לכך שהמדינה תתן שירות טוב לאזרחיה.

יפה, ואתה יודע שהעובדים שלך עומדים בחזית, אין להם אפשרות גם אם היה להם פי 2 עובדים ופי 2 שכר. אבל אתה יודע שאין דרך, זה רופאים. אלכס, אני אומר את זה עוד הפעם. זה לא המקום. הנושא הוא לא מיקור חוץ. אף אחד לא מנסה לסגור את המרב"ד.

אתה רוצה שאני אענה לך? למה העובדים כשלו? גם העובדים כשלו, אז מה? אז בגלל זה החלפתי את העובדים? שואל אותך, אלכס. חייבים במערכת הזאת לתת לזה בוסט. אם לא, אתם תצטרכו להסתכל לאנשים האלה בעיניים ולענות להם למה הם לא מקבלים שירות. והתשובה היא לא המבנה.

אני אומר לך, המקרה הזה הוא לתת באמת דחיפה. לתת דחיפה בשביל העובדים שלכם, הם עובדים במצב בלתי אפשרי. תראה, יש פה עובד ואומר לך, אין לי מה לענות לבן אדם. אין לו דרך לענות על זה.

יש לו תפקיד גם משלו. אתה שמעת שעד עכשיו המכרזים לא יוצאים.

הוציאו את המכרזים.

יכול להיות מצב שרופא אחד בודק את התיקים ומסכם אותם?

ויש לך אפשרות לקחת רופאים ולהפוך אותם לעובדי מדינה? אתה יודע שלא. אתה יודע את השכר של רופאים? אתם יודעים את זה כהסתדרות. אתם ניהלתם את המאבקים בשביל הרופאים האלה ואתם יודעים מה השכר שלהם בחוץ. בואו, עם כל הכבוד.

אולי במקום להשקיע כסף כפול לחברה חיצונית, תשקיע את זה ברופאים.

אבל אתה יודע שאתה מוגבל בשכר לרופאים כעובדי מדינה. אתה יודע את זה, ההסתדרות יודעת את זה.

אחות אחת יש שם אדוני.

יש אחיות שמוכנות להיות עובדי מדינה?

בוודאי.

תנסי. תוציאי מכרז. שאני אגיד לך סוד? קופות חולים לא מצליחות להביא אחיות בגלל שרצים לבתי חולים בגלל השכר של בתי חולים. קופות חולים לא מצליחות, אתם רוצים שבמשרד ממשלתי יצליחו להביא אחיות? צריך לחיות את המציאות.

אני רוצה לקיים פגישה איתכם על העניין הזה. אני אומר לך בכנות, אנחנו נקבע ישיבה. זה פשוט דבר שהוא לא בא בחשבון, ודיברנו על זה לפני כן, אלכס. אתה יודע את זה, דיברנו על זה כבר לפי חצי שנה. מנכ"ל חברת צבר, בבקשה.

בוקר טוב, שמי שי כהן. צבר רפואה, במשפט וחצי, זו חברה שהיא מפעילה בית חולים בבית עם חלופה אשפוזית במגוון מחלקות. בצבר עובדים היום למעלה מ-900 עובדים, ואנחנו מספקים שירותים שעיקרם ציבוריים, רוצה לומר לכל קופות החולים, לאגף שיקום, למשרד הבריאות וכיו"ב.

ואני יכול להגיד לכם שזו פעם ראשונה שלי בוועדה הזאת ואני מאוד מתרגש. אני שומע את הקולות וליבי ליבי יוצא אל האנשים היקרים האלה, שמגיע להם הרבה יותר. ואני חושב שאם יש משהו אחד שאני שמח פה, זה שאנחנו נהיה חלק, מרכיב מנקודות האור לאותם אנשים.

אני יכול להגיד לכם שאנחנו בעצם התחלנו להפעיל את השירות ב-10 לנובמבר 2024, רוצה לומר כמעט ארבעה חודשים. והשלושה וחצי החודשים שקדמו לתחילת ההפעלה, אנחנו הקמנו שלושה מרכזים יפהפיים ונגישים. אחד בבאר שבע, אחד בפתח תקווה ואחד בחיפה. הם כולם פועלים.

הדבר שאנחנו מאוד שמחים, זה שבסוף אנחנו בתהליך למידה מתמשך, מתוך כוונה באמת להראות שיפור לאותם אנשים שיושבים פה, ועוד רבים אחרים שיושבים בבית והקול שלהם לא נשמע פה. וכשאני אומר, הדברים שמעודדים אותי בעיקר זה לראות את קצב ההתקדמות שלנו, גם אני אתאר אותו בקצרה.

אנחנו קיבלנו המרב"ד כמו שאמרתי ב-10 לנובמבר. כבר בנובמבר סיכמנו 150 תיקים, בדצמבר סיכמנו כבר 500 תיקים, ובינואר 2025 כבר סיכמנו 970 תיקים. כלומר, ניתן ללמוד מכך שבעצם אנחנו כל הזמן הולכים ולומדים עוד ועוד, ויהיה פה תהליך למידה ארוך ומתמשך.

מה שאתם מתארים פה זה אירוע מתגלגל, וארוך, וקשה, ומורכב, ואנחנו מאוד שמחים שאנחנו שם, אבל אנחנו צריכים שיתוף פעולה מכולם. והדבר שמעודד פה, זה שלכולם יש פה רצון טוב. כולם פה עם כוונות טובות, הלב של כולם פה במקום הנכון לראות איך מקדמים את הדבר הזה.

ואנחנו עובדים לילות כימים בשביל שזה יקרה, אבל אין פה נוסחת קסם שזה יקרה ביום אחד. צריך פה באמת לקבל את הקצאת התיקים שתגיע אלינו, ותגיע אלינו בכמויות ובזמן. אנחנו צפויים לטפל בסופו של דבר בכ-2000 תיקים מדי חודש. רוצה לומר כ-100 תיקים ביום, ויש ביכולת שלנו לעשות את זה.

הייתה פה נגיעה על מספר עובדים במרב"ד וכיו"ב, אז אנחנו כמובן מתאימים את מספר העובדים שלנו במרב"ד למספר התיקים שאנחנו מקבלים, וכמובן עם ראייה קדימה לתיקים שעתידים עוד להגיע. אנחנו נערכים כבר בעת הזו, באיתור ובהכשרה של מטפלים נוספים. הם כבר בפתח, ממש תוך ימים ספורים נכנסים עוד מספר פסיכולוגים לשירות.

צריך גם להגיד שיש הבחנה, כי אני לא בטוח שכל היושבים פה מבינים את ההבחנה, כשאומרים רגע מרב"ד בין צבר רפואה, כמי שהחלה את השירותים לפני שלושה וחצי חודשים, לבין המכלול השלם הזה. כי יש נבדקים רבים שזקוקים לשירות הזה, שמגיעים בעצם למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות מקצה לנו את התיקים.

נכון לנקודת זמן זו, הוקצו לנו 6000 תיקים. אפשר להגיד כמעט מחציתם תיקי גיבנת. היה פה כמה מילים על תיקי גיבנת, תיקים סבוכים, מורכבים, של אנשים שבאמת עברו תלאות קשות בדרך ונדרשו פעם אחר פעם להציג את המסמכים.

הדבר שצריך לזכור, זה שרבים מהם גם איבדו את האמון במערכת, כך שרמת שיתוף הפעולה אפילו של חלקם היא הולכת ופוחתת. אני מעודד מזה שיש עוד אנשים שיש להם את הכוח ללכת להמשיך ולהיאבק על הזכויות שלהם, וזה הזכויות שלהם ומגיע להם לקבל את הזכויות שלהם, ואנחנו מבחינתנו נעשה את כל מה שצריך בצבר בשביל שזה יקרה.

אני יכול להגיד לכם שגם אנחנו מקדמים פגישות עם מעורבים נוספים, כמו עם אגף שיקום, שנפגשנו ושיתפנו אותם, הבאנו אותם אלינו למרכז לפני מספר שבועות, בשביל גם שאנחנו נוכל לספק להם מענים מהירים יותר, מתוך כוונה שאולי ניתן יהיה לתת שירות מואץ לאוכלוסיות ייחודיות בישראל. והדברים שנשמעו פה הם כואבים. אנחנו קראתי בעיון את סיכום הוועדה מנובמבר 2024.

כמה תיקים אתם מסוגלים לטפל בחודש? כשסיימתם את תקופת את הלמידה.

תיארתי עכשיו בחודש ינואר, עוד אין לנו את הסיכום של פברואר, 970 בינואר. ואנחנו נלך ונגדל. בעצם מה שאנחנו עושים, אנחנו מזמנים את הנבדקים הפוטנציאליים אלינו.

אני שואל מבחינת מספרים.

מבחינת מספרים יש לנו את היכולת להגיע בסופו של דבר למה שתוכנן במסגרת המכרז ויותר מכך.

כמה זה?

תוכנן לנו 2000 תיקים פחות או יותר, 2200 תיקים בחודש. כלומר, 100 ביום. אנחנו נעמוד בזה, שאף אחד לא ייצא פה עם תחושה שזה לא יקרה. זה יקרה, אנחנו בתהליך למידה. אני חושב שיש עוד הרבה מאוד תהליכי עבודה שכבר עכשיו מקבלים ביטוי ברשימה ארוכה מאוד שישבנו עם משרד הבריאות לשיפור, והם מקבלים ביטוי, רק יש דברים שמה לעשות, הזמן הוא מרכיב והוא פקטור משמעותי.

וככל שבאמת שיתוף הפעולה ההדוק הזה יימשך לאורך זמן, ואנחנו מכירים את משרד הבריאות וזה כך יהיה, אז אין שום סיבה להאמין שזה לא יקרה ולא נעמוד בהקצאות שהוגדרו לנו.

תודה, שתצליחו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לכולם, ובמיוחד לידידי פינדרוס, על קיום הדיון החשוב הזה. אני לפני חצי שנה פניתי לשר הבריאות על מנת לקדם ולזרז את הנושא של הנבחנים והאבחונים גם, כי אני קיבלתי הרבה פניות גם מהחברה הערבית, במיוחד מהנגב, אזרחים שניגשים לבחינות ואבחונים, לא מקבלים תשובה. ולכן אני חושב שזה דיון חשוב. חשוב מאוד שהמנגנון יהיה צלול. האנשים יגישו בקשות ויקבלו תשובות. לא מתקבל על הדעת שנהגים או אזרחים שדורשים את השירות הזה, בסופו של דבר פונים לחברי כנסת על מנת לקבל אינדיקציה או לקבל אינפורמציה מה עם התוצאות שלהם.

ולכן, ברגע שהם פונים אלינו, זאת אומרת שיש משהו לא מתקתק, משהו לא עובד. ולכן קודם כל צריך לתת מענה לאזרחים. זה א'. ב', יש כמות בקשות שהיא גבוהה מאוד. 17 אלף בקשות נאמר לנו לפני חצי שנה, ועכשיו לא התקדמנו מבחינת המספר וחשוב מאוד שאנחנו נתקדם.

חשוב מאוד שהמנגנון יהיה מנגנון אחיד, שיהיו רופאים, חברות אחרות, גופים אחרים שייכנסו מבחוץ כמו החברה של הבחור שדיבר עליה. אנחנו מבחינתנו כנציגי ציבור מחויבים לתת קודם כל מענה לאזרחים שלנו. ו-ב', אנחנו כוועדה מחובתנו גם לבדוק ולתת אופק ותשובות לאנשים. אני מקווה שהמספרים ירדו ואנחנו נצליח להחזיר תשובות כמה שיותר מהר לאזרחים. תודה.

ארגון נכי צה"ל, בבקשה.

שמי קובי. בזמנו דיברנו שמעבירים, גם בתי החולים הסכימו לבנות את כל המכשירים וכל הדברים האלה, ולעשות מכרזים בבתי החולים, שהפצועים החדשים ישר יעשו מרב"ד בבתי החולים. התקדם משהו בנושא הזה? דיברנו בישיבה הקודמת. דבר אחד.

דבר שני, עם חברת צבר. אמרת שסיכמתם 500 תיקים. אם אתם נותנים את התשובות, אתם מחזירים למרב"ד ונותנים את התשובות, וזה לוקח יותר זמן. כל הדברים האלה צריך לעשות, ויש לנו חרבות ברזל, הרבה פצועים, ויש לנו לחץ גדול מהפצועים האלה שצריכים להגיע למרב"ד, ואנחנו לא מצליחים להביא אותם. מחכים חצי שנה, יותר, שמונה חודשים. וכל מה שאנחנו עושים, אגף השיקום והארגון, מזרזים את כל ההליכים, אנחנו נתקעים שם.

אולי אני אתייחס לדבריך, וגם ישראל שעושה עבודה נהדרת עם חרבות ברזל, אני גם אשמח שתתייחס לחרבות ברזל. אז בהקשר לשאלות המאוד נכונות שלך, אנחנו בחנו את הנושא. היו כמה דברים, לא בדיוק שאלת את זה, אבל אני רוצה גם להרחיב על זה.

בתחילת המלחמה חשבנו אם בכלל אפשר לעשות לזה תהליך במחלקות, ומקצועית, בתיאום עם רופאי השיקום, המסקנה הייתה שזה פשוט לא נכון. למה לא נכון? כי מחכים לראות את המיצוי של תהליך השיקום לפני שבודקים אותם. מאוד מאוד רצינו את הדבר הזה, מקצועית היה ברור לכולם, היה קונצנזוס שהדבר הזה לא נכון.

עשיתם את זה פעם-פעמיים בתל השומר.

היה בהתחלה, אבל גם רופאי השיקום אמרו, יש כאן גם עניין. אתה בסוף רוצה לשקם את הפצוע. בעצם יש בזה אמירה מאוד קשה, אוקיי, זאת הנכות שלך, היא קבועה. בסדר? זה היה עניין מקצועי גרידא. לנו דווקא זה היה דבר מאוד נוח ומאוד חכם.

לגבי הנושא של מה שציינת, לגבי מכרזים של בתי חולים. זה שיח שהוא כבר קיים הרבה מאוד זמן, הוא קיים משהו כמו שנה וחצי, משהו כזה, מאז שנכנסתי לנושא הזה מדברים עליו. ואחרי בחינה מאוד מעמיקה, המסקנה הייתה שיותר נכון ויותר מהיר לייצר את המבנה הזה אל מול ספק, ולא דרך לפזר מכרזים בתוך בתי החולים.

אני גם רוצה להגיד עוד משהו, בסוף כספי ציבור, השירות, ומשא ומתן ובדיקה מול בתי החולים, זה היה הרבה יותר יקר. בין היתר, כי בגלל מה שנקרא עלות שולית פוחתת. בסוף בתי החולים אין להם מנגנונים כאלה. אז לבנות מנגנון שלם סביב מספר לא מאוד גדול מבחינת בית החולים, של מטופלים, זה יצא מאוד יקר למדינה. אבל גם מבחינת יעילות, לכן הדברים האלה לא עלו.

אני אופטימי לגבי שילוב הכוחות. אני מזכיר את זה שוב, זה חשוב לי, ליבת העבודה בסוף היא המרב"ד, בסדר? היא לא מיקור חוץ. אבל שיתוף הפעולה הזה יחד עם מיקור חוץ, אם זה לא יעלה פרי, אני אופטימי, אני חייב להגיד שאני אופטימי, אני רואה גם מה קורה בחודשיים האחרונים ואני חושב שזה יהיה בסדר, אם לא, אנחנו נצטרך לשבור את הראש ולראות האם גם בכל אופן לא ללכת על האפשרות של בתי חולים. לדעתי לא יהיה צורך בדבר הזה.

הוא שאל מי מחזיר תשובה לאזרחים.

היום על פי חוק, זה סוגיות מה שנקרא הרופא המוסמך, משרד הבריאות. בסופו של דבר מי שחותם את התיק הוא משרד הבריאות.

כמה זמן לוקח לו התהליך הזה? כשהם מחזירים לכם תשובה, צבר, ואתם מחזירים לאזרח.

אתה שואל על הדלתא, על הפער בין צבר לבין זה. אז אני אומר, היום כמו שאמרתי, יש פער. אני לא יודע את המספרים המדויקים, יש פער. על זה בדיוק אני מדבר כשאני אומר שילוב כוחות. זאת אומרת, אי אפשר להצליח רק עם המרב"ד, אי אפשר להצליח רק עם צבר. זה שילוב כוחות. יש היום צוואר בקבוק בגלל כמו שאמרתי, הצונאמי הזה שיש על המרב"ד. ועכשיו אנחנו בדיוק צריכים לעבוד על הדבר הזה. ישראל אולי יידע להגיד מה הדלתא.

גם חרבות ברזל, אנחנו באמת משתדלים לתת מיקוד מיוחד לפצועי חרבות ברזל. זה היה עוד איזשהו קטליזטור. אי אפשר להמשיך עם המציאות הנוכחית, פשוט אי אפשר, כי גם העומס הזה יפגע במטופלים האחרים שהם שווי זכויות. זה שהם לא נמצאו במלחמה זה לא אומר שהם לא צריכים לקבל שירות מצוין.

יש גם שיח עם משרד הביטחון. בדיוק במקרה הבוקר דיברתי עם מנהלת אגף שיקום של משרד הביטחון גם על הדבר הזה. אגב, תדעו משהו, אגף שיקום מאוד אכפת להם מכם. הם יושבים על זה, הם יודעים. היא אמרה לי יש עכשיו 46 בדיקות שמחכות. היא מכירה ממש את המספרים.

אז תראו, כרגע בגלל שזה לא הרבה תיקים, והרופאים שלנו הם עוברים על כל התיקים, אנחנו עושים בקרה של 100% על כל התיקים של צבר, עוברת על זה רופאה וחותמת על זה. אז כרגע בוא נגיד שהתיקים של צבר מגיעים אלינו, זה לא מספר גבוה, היה 970 בינואר, אז בערך זה שבועיים אחרי שמגיע אלינו, הרופאה חותמת על זה ומעבירה את זה הלאה.

למה אתם עושים אבל בקרה?

בגלל הרופא המוסמך, מה שבדיוק דיברנו. אנחנו כן מקווים שישתנו התקנות האלה כמה שיותר מהר. יש שני רופאים שחותמים על זה. הפתרון הוא ברגע שישתנה התקנון.

אני רוצה לשאול אותך שאלה ביחס למה שליאת העלתה. יש מניעה היום בלהוציא מכרזים לכוח אדם נוסף למרב"ד?

יש תקנים מאוישים, יש תקנים לא מאוישים.

ואתם מוציאים מכרזים?

אני חושב שאתה הטבת להגיד את זה. הפתרון הוא לדייק את השיטה, בסדר? אחרת זה הרבה פעמים, לפעמים זה מאוד נצרך ולפעמים זה לא.

כן, אבל יש איזושהי מניעה להביא עוד רופא היום?

אני מקווה שאני לא טועה, אני כמעט בטוח ב-99%, יש היום שלושה תקני רופאים לא מאוישים במרב"ד לדוגמה. אי אפשר להביא רופאים, אתה אמרת את זה.

לא, המכרזים פתוחים? אני שואל.

נפתחו ונסגרו, נפתחו ונסגרו. רופאים בשכר הזה, הם פשוט לא יבואו. שוב, אנחנו רוצים אנשים איכותיים. על ה-100% בקרה, מאוד חשוב לי להגיד את זה, אנחנו עושים היום 100% בקרה על התיקים. וברור, תפסנו בעיות. זה לא הגיוני שלא נתפוס בעיות בתחילת הרצה, לכן עושים 100% בקרה.

רון סולומון, משרד המשפטים.

אני חושב שגם אמרתי את זה בדיון הקודם של הוועדה. בסוף, החסמים פה אני חושב הם לא משפטיים. יש עניינים של תקינה כמו שד"ר מנדלוביץ' ציין, ויש תקנות שמשרד התחבורה מקדם, אבל בסוף אני חושב שאין פה איזשהו חסם שהוא משפטי.

בסדר גמור. אני אתן משפטים קצרים, כי אני חייב לסכם את הדיון. אני מתנצל בפני מי שלא הספיק לדבר, אבל ממש משפטים קצרים.

דנה פנחסוב, ארגון נכי צה"ל. בהמשך לדברים שאמר קובי, אני רוצה ממש בקצרה על מספרים. 6000 תיקים הועברו אליהם. ידענו שיש 24 אלף תיקים ממתינים. המצב היום 17. בקצב של 1000 או 2000 לחודש, והעבודה המאוד איטית, והעבודה המצטברת, זה לא יירד לעולם.

נכי צה"ל שנשלל מהם רישיון כזה או אחר, אפילו לא כולם, נאלצים לשלם סכום של 1000 שקלים על ערעור. זה באמת סכום מטורף. והדבר האחרון, דרך קבלת התשובה. אנחנו חיים בעולם טכנולוגי, לא ייתכן שנכה יצטרך לנסוע למשרד הרישוי לקחת את התשובה פיזית ולא להעלות אותה באזור האישי, במינימום של gov.il.

אני עו"ד אורית אמיתי מאיל"ן. אני שמחה לשמוע על השיפורים, למרות שבאמת אנחנו עוד מתקשים לראות אותם בשטח. אבל חשוב לי להבין, מה בדיוק יהיה התהליך? כל התיקים יגיעו לצבר?

לא, התשובה היא לא. אמר את זה ספי ארבע פעמים וחזר על זה.

ועוד שאלה אחת, האם יהיה SLA שהוא מיועד לתיקים האלה שנמצאים בגיבנת? כדי שאנחנו באמת לא נהיה במצב כזה שעכשיו כל התיקים הישנים שוב זה.

אני חושב שהוא אמר שזה חלק מהתהליך, שמעת גם את נציגת ההסתדרות.

אז לא ברור אם יש SLA.

יש, ואני אתייחס לזה בסיכום. לשכת עורכי הדין, אבל ממש בקצרה.

אני מברכת מאוד על צבר. אנחנו רואים את ההבדלים, ואני מברכת על היוזמה של ישראל. לגבי צבר, אנחנו צריכים פטור לעורכי דין. אני אסביר גם למה, איפה זה פוגש את האזרח. אתמול מתקשרת אליי רכזת של צבר מקסימה, ואומרת לי בואי אני אשבץ לך את כולם. טוב, עשר דקות שיבצנו עשרה אנשים. במקום שהיא תבזבז יומיים וחצי לשבץ את אותם עשרה אנשים, היא מתקשרת לעורך דין ופוטרת על הקו.

אני ראיתי את המכתב שלך, אני גם אעביר את זה להתייחסות.

אשר רוכברגר, בית איזי שפירא, פורום לקידום אנשים עם מוגבלויות. בימים האלה, בוועדת הבריאות נידונה הצעת חוק על ניוד מידע רפואי, ונדמה לי אם זיכרוני אינו מטעה אותי, ראיתי שם את ד"ר מנדלוביץ'.

בין היתר, יכול להיות שכדאי שבין אם זה צבר, בין אם זה המכון, או צבר כת"פ שלו, יהיה מחובר למידע רפואי של קופות חולים או בתי חולים, ואז בן אדם עם מוגבלות לא יצטרך להתרוצץ בין הגופים. ואני בטוח שרוב האנשים יסכימו לחתום.

תודה, הנקודה ברורה. אני מתנצל נורא שאני מקצר.

רק נקודה אחת, אני אהיה מאוד קצר למרות שאני מאוד עצוב שמדברים פה על שנה וחצי, אבל לדעתי אנחנו יושבים פה הרבה יותר זמן, אבל זו לא הנקודה. הנקודה זה שתי שאלות, אולי לדיון הבא. אחד, התשובות שנותנים צבר, אשמח לדעת כמה אחוז חיובי, כמה אחוז שלישי. זה מאוד פשוט לשלול פריטים על הסף, ואז להיפטר מהחמוד במהירות שיא.

הדבר השני, ישראל ישראלי דיבר על הוועדות של בועז, והוא דיבר שמדובר בשתי ועדות נפרדות. אחת התאמת רכב, אחת כשירות נהיגה. לדעתי במקרים מובהקים כמו של בועז, אין סיבה לא לעשות את זה ביחד.

בכנות, העלית את זה כבר בישיבה הראשונה לפני שנה וחצי.

אני אומר, עצוב לי שאנחנו מדברים אותו דבר.

דיברנו על זה, הוא העלה את זה לפני שנה וחצי כבר.

יותר.

הכפל הזה, בסוף תמצאו דרך איך זה אותו רופא של הניידות שכבר ראה אותו, איך שאלתי אז, בן אדם לא גדלו לו גפיים בינתיים, למה אתה שואל אותו עוד פעם?

אנחנו מכירים את זה. זה בדיוק תהליכי העומק שאנחנו עובדים עליהם. הוא צודק.

אני רוצה לסכם את הדיון וזה סיכום ביניים. שני דברים. א', אני רוצה לשבת, לקבוע בימים הקרובים. אני מבקש מהצוות של ההסתדרות, עם ליאת בראשי, כי אני חושב שיש פה נתק. אני שוחחתי עם אלכס, כבר כמה חודשים משוחח איתו על זה. יש פה איזשהו נתק במידע שהיה לנו, זה בסדר גמור, אבל נעשה ישיבה יחד עם אלכס לסגור את האירוע הזה.

ברור לכל בר דעת, יש לכם 17 אלף תיקים, קחו 6000 תיקים מהמרב"ד, 6000 תיקים צבר, ואת יודעת מה, אני מתחייב לך ככנסת, אם אתם מסיימים את ה-17 אלף תיקים בשלושה-ארבעה חודשים, אז אני גם אדאג שלא תהיה חברה חיצונית. אבל אתם גם יודעים שזה לא בלתי אפשרי, אז לכן בואו נשלב ידיים.

אתם תיקחו 2000 תיקים, הם ייקחו 2000 תיקים, וזו תשובה למה שאת שאלת, ואז נוכל להתקדם. אין סיבה שלא. זה אחד. ואני מבקש לעשות פגישה על העניין הזה, ואם הנושא הוא שיפוץ או משהו כזה, בואו, אנחנו באירוע הרבה יותר דרמטי מאשר שיפוץ, אני מתנצל. אנחנו נעשה את הפגישה הזאת, ננסה לקדם את זה.

שתיים, אני אשמח לקבל דיווח אחרי הפגישה ביום ראשון. לדעת אם יש נושא פתוח בנושא של בין השרים, בנושא של תזכיר החוק. והנושא השלישי, זה מה שהוא אמר בסוף אבל זה מתקשר לתחילת הישיבה.

משרד הבריאות צריך לקחת אחריות. אם לקח לו שנה וחצי לענות תשובה לבן אדם, הוא לא יכול לדרוש ממנו תביא מסמכים שוב. זה לא יכול להיות. בעולם מתורבת בין אנשים, תרוצו למשרד המשפטים, תמצאו תקנה משפטית איך לפתור את זה. לא יכול להיות. אין לזה שום הצדקה.

אנחנו נעקוב אחרי זה. אני לא בטוח שנצטרך לעשות עוד ישיבה במושב הזה בגלל התקציב, אבל כן, אני אומר הישיבה עם ההסתדרות היא חשובה לי מאוד. אנחנו נעשה את הישיבה הזאת, ואני מברך את צבר, אנחנו מאחלים לכם להגיע מהר מאוד ל-2000 תיקים, ואנחנו מאחלים למרב"ד להגיע ל-3000 תיקים, ואז אנחנו נפתור את הגיבנת.

הם יקבלו את נציגי הארגונים - - -

אני רוצה להגיד לך משהו, אני התאפקתי לא לענות לך. אתה שמעת, אין מי שיקבל. אין שם מנהל, אין סגן מנהל. יהיה מנהל ויהיה סגן מנהל, אני אדאג שהוא יקבל, אני אומר לך עליי, הוא יקבל אותך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:51.