פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
03/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 126
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, ג' באדר התשפ"ה (03 במרץ 2025), שעה 10:00

דיון חירום-שלילת זכאות למענק אכלוס לתושבים מפונים זכאים מהצפון - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – מ"מ היו"ר
ששון ששי גואטה

אושרת חסיד - רמ"ט למנכ"ל, משרד האוצר

יעקב בנטיהון - מנהל מערך החירום מפונים, משרד התיירות

צחי חכמון - מנהל תחום בכיר גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

שרית דמרי-דבוש - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

תמי אזרזר - מנהלת אגף מרשם וביומטרי, רשות האוכלוסין וההגירה

אודליה אדרי - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אוראל לגזייל - ממונה מפקח ראשי מיסוי מקרקעין, רשות המיסים בישראל

תהילה שחר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל לרר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שלומית שמש - מטה היישום שיקום הצפון "תנופה לצפון"

אמל ביבאר

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיון חירום-שלילת זכאות למענק אכלוס לתושבים מפונים זכאים מהצפון.

בוקר טוב, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. אני מחליף את היו"ר הנכנס, עודד פורר, לבקשתו, בהובלת דיון המעקב הזה, נושא שעסקתי בו כיו"ר לפניו.

לפני שאנחנו נקפוץ לדיון, אנחנו תמיד מקפידים לשים את החטופים לפני הכל ולספר סיפור של אדם אחד שהוא פרט מתוך קבוצה גדולה, וצריך להכיר לפעמים את הסיפור האישי כדי להתחבר, כדי להבין גם את המחיר ששילמנו.

לצערי עמירם קופר נחטף בחיים יחד עם חבריו, אבל רצחו אותו בשבי כמו עשרות חטופים, ויש עדיין עשרות חטופים בחיים וכל יום שעובר הם בסכנת חיים. עמירם קופר, בן 84 מקיבוץ ניר עוז היה כלכלן, משורר, מלחין ואיש רוח שתרם רבות לחיי הקהילה והתרבות הישראלית. במשך שנים שימש ככלכלן ראשי של יישובי חבל מעון. הוציא ספרי שירה, כתב מחזות ומאמרים, ותמיד היה לו שפע רעיונות ויוזמות לקדם.

עמירם ונורית היו ממייסדי קיבוץ ניר עוז, מקום שהיה להם בית ומשפחה. חבריו מספרים עליו שהיה אדם מלא מעש, שאהב ליצור ולחלוק עם סביבתו. אם לא כתב שיר או מאמר ביום, היה מרגיש שזה יום מבוזבז.

בבוקר ה-7 באוקטובר, עמירם נחטף מביתו שבקיבוץ יחד עם אישתו נורית. נורית שוחררה כעבור 17 ימים מפרוץ המלחמה, בעוד עמירם נותר בשבי. ב-18 בדצמבר 2023, פורסם סרטון בו נראו עמירם קופר, יורם מצגר וחיים פרי בשבי חמאס, מביעים את מצוקתם וקוראים לשחרורם.

בתאריך 3 ביוני 2024, הותר לפרסום כי עמירם קופר ז"ל יחד עם יורם מצגר, חיים פרי ונדב פופלוול, מצאו את מותם בשבי החמאס. גופותיהם מוחזקות ברצועת עזה. עמירם הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ותשעה נכדים שעדיין מחכים לו בבית כבר 509 ימים. יהי זכרו ברוך.

אנחנו מתפללים שנשיב את כל החטופים החיים במהרה. ראינו איזו מצוקת רעב, איזה התעללויות, איזה פגיעות הם חווים, שמענו את העדויות של החטופים ששבו. סכנת חיים יומיומית לכל חטוף שנמצא בעזה. אנחנו רוצים להשיב את החטופים החיים הביתה לשיקום, ולצערי את מי שנרצח בשבי לקבר ישראל. לפחות שיהיה למשפחה מקום וקבר.

הדיון שלנו הוא מאוד ממוקד, הוא קצר. הוא מתבסס על דיון ארוך שעשינו בדבר שלילת זכאות למענק אכלוס לתושבים מפונים זכאים מהצפון. לרענן את זיכרונכם, הוועדה החליטה את הדברים הבאים:

הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל מודה לנציגי משרדי הממשלה, לסטודנטים, לאנשי המילואים ולתושבים על ההשתתפות בדיון הקודם, על הסקירה שהביאו בפניה.

הוועדה רשמה בפניה את דבריהם של נציגי המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים, כי בתוך שבועיים – זה היה מיום כינון הוועדה – ייבחנו קרוב ל-3000 מקרים שנפגעו וכנראה זכאים להחזר. לאחר הבחינה, יקבלו הודעת אס-אמ-אס בדבר זכאותם והכסף יושב להם.

בנוסף, תוקם ועדת חריגים שתהיה רלוונטית לפניות מהסוג הזה, כולל בעלי דירות ושוכרים שהוצגו פה מצוקותיהם, שהם נפלו בין הכיסאות בהגדרות מיוחדות ומקרים מיוחדים, ויפורסם מספר טלפון לפניות ציבור ייעודי למקרים אלה.

הוועדה מבקשת מנציגי משרדי הממשלה הנוכחים בדיון לגלות גישה מרחיבה, נדיבה ויצירתית. מדובר בבעיה קטנה מתוך סל כל הבעיה של אותם מאות אלפים שפונו. הוועדה תקיים דיון מעקב בהתאם לצורך.

לצערי, יש צורך. אני מבין שכרגע, למרות שהתחייבתם בפנינו שוועדת החריגים תקום תוך שבועיים, מיום שהיה הדיון הזה עברו שלושה שבועות. אז אני רוצה תשובות, למה לא הקמנו ועדת חריגים.

רק לדייק, אודליה אדרי מהלשכה המשפטית. בישיבה הקודמת דובר על העניין של אותם אלה ששינו, ונפגעו בעקבות ההבנה שהם שינו מאוחר למועד הפינוי.

זה היה עיקר הדיון, אבל עלה פה מקרה של אישה שקנתה בית בשלומי ומקרים אחרים. ואנחנו אמרנו שכל האנשים האלה תהיה להם כתובת של ועדת חריגים.

זה נקרא הגורם הבודק, זה טיפה אחרת בהגדרה של חריגים/לא חריגים.

יש שני עניינים. מה שהתחייבנו שתוך שבועיים ייבדקו כל המקרים ששונו מאוחר יותר למועד הפינוי, בעניין הזה התחייבנו תוך שבועיים ואכן העבודה נעשתה. העניין השני, זה הצוות הבודק לגבי החריגים בהתאם להסכם, זה באמת מחכה להנחיות מהאוצר. זו אוכלוסייה אחרת.

אני מבין את הדיוק, אבל את הדיוק הזה כבר עשינו אז והבנו שאתם יודעים לבדוק את 3000 המקרים ולטפל בהם.

2800 אמרתם.

2800 זה אלו שכבר קיבלו רטרו. זה מה שענינו.

רגע, לאט לאט. אמרנו שיש כ-3000 מקרים כאלה ושאתם יודעים לתת להם מענה. בתוך השיחה עלו עוד מקרים מיוחדים, ואז אמרנו שכל הפניות האישיות שמופנות לוועדה צריכות להיות מופנות אליכם, ושתהיה שיטה ושתהיה כתובת. שאלתי כמה זמן לוקח להקים ועדת חריגים, סיכמנו שזה יהיה תוך שבועיים. זה היה בסיכום והסכמה איתכם. אתם רוצים לפתוח את הפרוטוקולים הקודמים?

לא, לא. אני אומרת, רק ההבנה הייתה שהשבועיים באמת יתייחסו לבדיקת כל המקרים החריגים. ולגבי הצוות, הצוות הוקם.

הצוות הוקם?

כן.

אבל האם האנשים יודעים לאיזה מספר לפנות?

זה לא מספר, זו כתובת.

אושרת חסיד, משרד האוצר. הצוות הוקם, מחר מתקיימת ישיבה לגבי סקירה של הקריטריונים. יש במקביל גם להבנתי ולמה שראיתי, יש טיוטה כבר של הפרסום של הקריטריונים לציבור, ואנחנו מתקדמים עם זה.

מתי?

אני מניחה שתוך מספר ימים זה אמור להיסגר.

זאת אומרת, לציבור תהיה כתובת באוצר על מקרים חריגים?

לא, זה לא באוצר. וחשוב לי להדגיש, זה לא נקרא מקרים חריגים. זו לא ההגדרה הנכונה להגדיר את זה.

מה ההגדרה?

זה שלושה סוגי אוכלוסיות – סטודנטים, בעלי דירות ושוכרי דירות.

שהקבוצות האלה יוכלו לפנות?

שבעצם ייבחנו אותם.

אבל הם יוכלו לפנות אליכם? באיזו דרך?

זו רשות האוכלוסין.

באיזו דרך הם יוכלו לפנות לרשות האוכלוסין?

תהיה תיבת מייל שתיפתח.

מיוחדת בנושא זה?

כן. ברגע שיהיה פרסום אז במקביל תהיה גם תיבת מייל. יפרסמו את תיבת המייל ברגע שיהיה את הפרסום. הפרסום עדיין לא יצא.

את אומרת שזה כימים אחדים. יש לכם מחר דיון.

מחר זה דיון לצורך סקירה על הקריטריונים של הצוות, ואני מניחה שזה מספר ימים. אני מניחה שהפרסום יהיה די מהיר, נכון? פשוט הפרסום יוצא מאצלם. הפרסום יהיה מרשות האוכלוסין וביטוח לאומי.

גם אנחנו נפרסם במקביל.

אוקיי. אז תשלחו מכתב עדכון לוועדה, שאכן נפתחה תיבת מייל לפניות. תשלחו לוועדה העתק של הקריטריונים שפרסמתם וכל מידע אחר, שיהיה בידינו, כי גם אנחנו מקבלים פניות של אזרחים. האם לא ניתן לפרסם טלפון או משהו כזה? אתם לא רוצים לדבר עם אזרחים?

זה לא קשור לדבר, הם יצטרכו להגיש מסמכים לתיבת מייל.

אבל אם מישהו נתקע או לא מצליח לשלוח את המייל, זה לא נהוג שאין איזה מוקד טלפוני או משהו.

אין לי יכולת להפעיל מוקד טלפוני ברשות האוכלוסין לטובת זה. יש כתובת מייל.

מה, אי אפשר שיהיה שם איזה נייד ב-100 שקלים לחודש שהוא נועד לטלפונים האלה?

זה לא נייד, אין לי כוח אדם שיתפעל מוקד כזה.

כל המלחמה אנחנו עושים מוקדים טלפוניים, עושים מוקדים לסטודנטים, מוקדים לנכים; איזו מין תשובה זו של משרד ממשלתי שהוא לא יודע לקבל טלפון? כאילו זו לא חדשנות בשירות לציבור.

החדשנות זו תיבת המייל הייעודית למקרים האלה.

אבל אם אני עולה חדש או לא יודע לכתוב? ואם יש לי תקלה במחשב ואני עדיין תקוע? ואם אני במלחמה ולא קיבלתי את הזכויות שלי, ואין לי מייל ואין לי אינטרנט ורק טלפון יש לי?

יש לנו לשכות. אפשר לפנות ללשכות.

אבל אני במלחמה, אני בעזה ואני סטודנט שנדפק בתל חי ואין לי מייל. מה אני עושה? אני צריך להגיע עד מנכ"ל רשות האוכלוסין ושר הפנים כדי שיהיה איזה מספר טלפון, או שאתם יודעים לפתור את זה?

רק נבהיר, כעיקרון זו לא סוגייה שמונחת בפתחו של שר הפנים. שר הפנים אחראי על רישום במרשם האוכלוסין. רשות האוכלוסין הסכימה לגייס עובד לצורך הסיוע למשרד האוצר בבחינת הקריטריונים. הסמכויות לקבוע מי יפוצה ומי לא נקבעו על ידי משרד האוצר.

אודליה, אני מדבר על מהות ואת עונה לי פרוצדורה. זה מה שקורה פה.

לא, ממש לא.

זה מה שאת עושה. אני נותן לך מקרה של לוחם שבעזה והוא נדפק בתל חי ברישומים, ואין לו מייל והוא צריך פתרון. מה עושה האדם הזה?

אז אני אומרת, יכול בן משפחה להגיע ללשכת רשות האוכלוסין.

הוא עולה חדש, אתיופי. אמא שלו לא יודעת עברית, היא לא יודעת להקליד כלום. וגם אל תסבירי לי מה אחראי שר הפנים. אני אדאג שהוא יהיה אחראי. מה זה שר שיענה לי שהוא לא יודע לעשות קו טלפון על נושא כזה?

אפשר לבדוק מול משרד האוצר אם הם מוכנים לסייע.

לא צריך את משרד האוצר, שר הפנים בשנייה יגיד שיהיה פה טלפון לאנשים.

זו לא הסמכות של שר הפנים.

זה כן.

זה לא. אנחנו לא משנים שום דבר במרשם האוכלוסין.

זו כן סמכות של שר הפנים.

שר הפנים לא קבע את הקריטריונים.

זו כן סמכות שלו לתת שירות לאזרחים.

ברור.

אז למה את אומרת לי דברים שהם לא בכיוון? למה?

יש לנו מרכז מידע שפעיל כל הזמן, עונה גם לשיחות טלפוניות. אם תהיה למישהו בעיה הוא יכול לפנות.

אנחנו זה אירוע של חודש-חודשיים-שלושה. אני רוצה מספר טלפון, שאדם עונה לי לטלפון.

*3450, זה מרכז המידע שיש לרשות האוכלוסין.

והאנשים שם יודעים להסביר את הזכאויות?

לא, את הזכאויות הם לא יודעים להסביר.

נו, אז מה יעזור שנדבר איתם?

הם יכולים להסביר איך ניתן לשלוח מסמכים לאותה תיבת מייל.

אבל אין לי מייל, אני במלחמה. אני יכול לשלוח לכם רק בוואטסאפ עכשיו. אני במלחמה.

אני יכול דקה?

לא כדאי לכם, גואטה יותר קשוח ממני.

אני באתי לנסות להבין. את כל הדיונים המעניינים אתה עושה, תקשיב. הם – לא הם אישית – קבעו פה הרי על הנושא של הפינויים, נכון? אני מקבל פינוי, אני גר במושב גורן, נולדתי בגורן והכל. אבל למשל בת זוג של בחור מהמושב שלי, במקרה היא פנתה אליי כי עצרו לה את הפינוי.

היא גרה בגורן, אבל הכתובת שלה במקום אחר בגלל החינוך של הילדה שלה. הילדה שלה לומדת באיזה בית ספר אחר. בשביל שהילדה שלה תהיה באותו בית ספר, אז היא חייבת שהכתובת שלה תהיה במושב עין יעקב כדי שהיא תוכל ללמוד בבית ספר.

עכשיו, יש את הפינויים, היא גם התפנתה, היא גם שוכרת דירה, גם כל הבאלגן שעובר היא שם, ואז אתם קיבלתם החלטה. על זה הדיון, אני לא טועה, נכון? יצאה החלטה שמתאריך מסוים שלא העבירו את הכתובות, הם לא מקבלים פינוי. מה, זה לא נכון? תקני אותי. זה מה שראיתי את הנושא של הוועדה.

זה הנושא. אחד מהם.

מי שזכאי למענק אכלוס זה מי שפונה מביתו.

היא פונתה מביתה.

אבל כנראה שהכתובת שכתובה במרשם האוכלוסין, היא לא ערב הפינוי, אוקיי? עכשיו, רשות האוכלוסין גם יכולים להתייחס לזה, הם בדקו את האנשים עד יולי 2024, נכון? באופן רטרואקטיבי. את רוצה להתייחס לזה?

אנחנו עשינו פילוח של כמות המקרים של אנשים ששינו מען, לא רטרואקטיבי, למועד הפינוי, כאלה שלא אפשרנו את זה רטרואקטיבי כי החל מ-14 בנובמבר כל מי שהגיע והיה לו אסמכתאות לשינוי רטרואקטיבי, נעשה עבורו השינוי הרטרואקטיבי. כאלה שלא אפשרנו להם, כי עד שהמנכ"ל נתן הוראה לרטרואקטיבי, בחנו את המקרים האלה. מתוך 2040 מקרים, 630 אושרו, וכל היתר נעשו אליהם פניות להשלמת מסמכים.

אני אסביר לכם. תקשיבו, אני לא בעד שירמו את המדינה ולא בעד שייקחו שקל שלא מגיע, באמת. אבל אני מכיר הרבה מקרים, שכמו שמיכאל היו"ר אמר, שהייתה מלחמה, לא היה להם לאן לפנות. אני אישית פוניתי, אני אומר לכם נכנסתי לסחרחורת ואנחנו עד עכשיו בסחרחורת שלא מצליחים איך לסדר את החיים ומתי לחזור ואיך חוזרים בכלל לבית. אנחנו לא מצליחים לחזור לבית אפילו.

עכשיו, אני לא יודע אם מישהו בא לגור בגליל. אצלנו, מיכאל, בשביל ללמוד באיזה מוסד חינוכי מסוים או איזה גן מסוים, מחזירים את - - -

זה לא רק בגליל, סליחה, זה בכל הארץ. מישהו שרוצה ללמוד במקום מסוים, משנה את הכתובת לאותה כתובת. סליחה כבודו, מצד אחד אתה לא יכול לאחוז בחבל משני קצותיו.

למה לאחוז משני קצותיו?

אם הגברת שינתה כתובת למקום מסוים, והיום היא טוענת 'לא, בעצם אני לא גרה בכתובת הזאת ולא גרתי שם מעולם, ואני צריכה להיות בכתובת של יישוב מפונה', זה קצת, אתה יודע, לא מתיישב. מצד אחד לטעון משהו כשזה מתאים, וכשזה לא מתאים, לטעון משהו אחר.

ומה נעשה שיישובים שלא התפתחו כי לא נתנו להם הרחבות, ואין להם פעוטונים, ובשביל שיקבלו אותה לפעוטון היא צריכה להעביר את הכתובת שלה לקיבוץ געתון? כי אין פעוטונים ביישוב, כי אין מספיק ילדים ביישוב, אז מה נעשה?

אז זאת האכסנייה, וצריך לטפל במקרים האלה באכסנייה, לא באמצעות שינוי כתובת.

אבל זה מה שמבקשים ממך. היום את אומרת את זה, באותו רגע נתון הקיבוץ או הרשות אומרים תשמע, אם אתה לא רשום אצלי אתה לא יכול ללמוד. את יודעת, אבא שלי הוא ראש מועצה אזורית של מעלה יוסף, וחלק מהמועצה אצלנו מפונים. הרי חצי אנחנו מפונים, חצי לא.

אלה שבנהריה, אומרים להם אני רוצה ללמוד בנהריה, אומרים לך תשמע תשנה את הכתובת לנהריה. ראש העיר אומר תשמע, אין לי ברירה. תשנו את הכתובת לנהריה ואז אני יכול לתת לכם ללמוד בחלק ממוסדות החינוך שלי או במקומות המסוימים שאתם רוצים.

רק שיובהר, חוק מרשם האוכלוסין מחייב את האדם להודיע אמת בנוגע לפרטי הרישום שלגביו. אם הוא מודיע שקר, זו עבירה פלילית.

והיא מאוד נפוצה העבירה הזאת. לא ראיתי שלקחתם מישהו לבית משפט.

אנחנו לא יכולים לתת יד לזה אבל.

תגידי, את מכירה את הבדואים בנגב שאין להם כתובת והם קובעים בכל עיר רחוב בורשטיין תא דואר 1? 700 בדואים על אותה כתובת כדי לקבל כספים בתא דואר. לא ראיתי שמישהו קרא לזה פלילי.

לגבי התושבים מהמגזר הבדואי, תקנות מרשם האוכלוסין מאפשרות להם להירשם בשם של שבט.

אין להם כתובת, הם מקבלים דואר בירוחם, אז הם כולם כותבים צבי בורשטיין תא דואר 1. 600 איש אותה כתובת.

כן? נוהל חדש. לא ידעתי.

כן. לא לקחו אותם לבית משפט על הכתובת הזאת.

אנחנו פועלים לתיקון תקנות המרשם, ככה שהדבר הזה לא יתאפשר יותר. ותושב שהיה רשום בשבט בדואי, שינה מענו למען קבוע, לא יכול לחזור שוב אל השבט. זה מחכה לוועדת חוקה לתיקון התקנות, ואנחנו מקווים שבכך יהיה פתרון לעניין הבדואי. זה לא רלוונטי לדיון פה. מי שמשקר, לא יוכל לצפות שהמדינה תאפשר את זה.

כן, אבל זו המועצה המקומית או הרשות המקומית רוחצת איתו יד, והיא יודעת ביודעין שהוא לא גר שם ולצורך רישום בבית ספר היא מעניקה לו כתובת. ומועצה מקומית ורשות האוכלוסין, הן פועלות מתוקף אותו משרד ממשלתי, משרד הפנים.

אני אומרת שוב, אם רשויות מקומיות שולחות תושבים לרמות ולשקר ביודעין למרשם האוכלוסין, זו תקלה חמורה.

הרשויות לא שולחות. אין ברירה.

לא, זה לא לרמות. זה עניין טכני שלא פתרו אותו בדרכים אחרות.

מען במרשם הוא לא טכני.

בשביל הרישום של ילד לבית ספר, מתייחסים לזה טכנית. אני הייתי ראש רשות, והרבה תלמידים שרצו לברוח לרמת נגב קיבלו כתובת פיקטיבית מרמת נגב. ולמה הם נתנו את הכתובת הפיקטיבית גם? כדי לקבל את התקציבים שלהם מהמדינה, כי אם הוא לא רשום אצלם, הם לא יכולים לדווח עליו. וזה קורה כל יום, ולא לקחתם אף אחד לבית משפט על הדבר הזה.

אנחנו לא אוכפים, אנחנו לא מערכת אכיפת החוק.

מה שאני אומר, בואו נעשה עבודה, באמת, אני לא רוצה שאף אחד, ראה מלחמה ארוכה, העביר את הכתובת וייקח כסף מהמדינה. אני לא בעד גוזלים, אבל אני בעד לעזור לאלה שבאמת באמת מגיע להם הדבר הזה.

ואתם צריכים להבין, שבדרום ובצפון במיוחד, הנושא הזה, כמו שהוא אמר לרמת נגב להעביר את הכתובת, זה בדיוק גם אצלנו עובד ככה הדברים האלה, וזה אנשים שנופלים באמצע וכן צריך לעזור להם, ונפלו שם חבר'ה.

קבעתם תאריך. עד איזה תאריך היה שינוי הכתובת?

היה ערב הפינוי.

ולכן גם צריך להבין, ברגע שתתוקן לה הכתובת זה יהיה כלפי כולם. זה לא יהיה רק כלפי מענה האכלוס.

אודליה, בבקשה.

סעיף 35 לחוק מרשם האוכלוסין, סעיף קטן ב' – "מי שעשה אחת מאלה, דינו מאסר שלושה חודשים. סעיף קטן 2: מסר לעניין חוק זה ידיעה, מסמך או הודעה ביודעין שאינם נכונים". לא יעלה על הדעת שיש כאן טענה שמישהו ששיקר ועבר עבירה פלילית, מסר ידיעה שאינה נכונה למרשם האוכלוסין, יבקש להיבנות מכך ולטעון טענות על זה שהוא נפגע.

לדעתי הוא לא מסר ידיעה כזאת. הוא מסר רק למשרד החינוך את הידיעה הזאת. זו המועצה המקומית נתנה מידע שקרי, הוא לא שינה את הכתובת. הוא לא הלך למשרד הפנים לשנות, רשמו אותו בבית הספר.

תקשיבו, הכי קל לבוא ולעשות אותם עבריינים.

אני לא עשיתי אותם עבריינים.

אני לא בא אלייך. אנחנו פה עושים דיון כדי לנסות לחפש פתרונות איך אנחנו באמת יכולים לעזור לאנשים האלה. גם כשהיו"ר מדבר, אני מבין מאיפה הוא אומר את זה, ואני איתכם. חלילה, שלא תראו אותי כאילו אני נגד.

שמעו, יש כאלה שלא באו להתלונן. למה הוא לא התלונן? כי ה-X כסף הזה שהוא לא גר בבית קטן בשבילו, אז אני אשפץ את הבית. אבל אלה שבאמת באו ושלחו, באמת זה אנשים, זה זוגות צעירים שחיים, מגרדים מהמשכנתא לחיים שלהם, והעבירו את הכתובת כדי לחיות. אנחנו עכשיו בדיון, בואו ננסה למצוא להם איזה פתרון. אני מבין אותך, את המקום שלך. אבל זו הסיטואציה. הסיטואציה היא שאין לנו גנים בבתי ספר, ואין לנו דברים, צריך למצוא להם פתרון.

זה רק מביא עוד דוגמאות של מצבים מיוחדים וחריגים.

אז לעניין אוכלוסייה זאת, כפי שנמסר על ידי הגברת אזרזר, נעשתה בחינה של כל אלה ששינו עד סוף נובמבר, ולא התאפשר להם לשנות רטרואקטיבי. בדקו את המסמכים, 600 מתוכם נמצאו כזכאים ושונה להם אוטומטית, ונמסרה להם הודעה על שינוי אוטומטי של המען רטרואקטיבית לפני הפינוי.

לגבי השאר אני לא יודעת, אבל מי שלא נמצאו ראיות לכך שהוא עבר לגור לפני, פנו אליהם והודיעו להם שהם יכולים להשלים מסמכים. ולגביהם, ברגע שהם יגישו את המסמכים ויוכיחו שהם התגוררו באותו המען לפני הפינוי, ניתן יהיה לעשות להם שינוי רטרואקטיבי ואז הם יוכלו לקבל את הפינוי.

נתנו להם מכתבים מהמושבים ויישובים.

בסדר גמור. תגידו, האם יצאה הודעה מהממשלה לאנשים שהם צריכים לחזור הביתה? אני יודע שהצבא אמר שכבר ב-9 לינואר, שחוזרים ב-1 למרץ.

התקבלה החלטת ממשלה.

מתי?

אני חושבת שזה היה לפני שבוע אם אני לא טועה. שהם יכולים לחזור ב-1 למרץ?

כן. אני חיכיתי להחלטה הזאת, אבל לא שמענו עליה.

לפני שבוע בערך. אם אתה רוצה, אני אחרי זה אעביר לך קישור של ההחלטה.

אז אם אפשר, אני יכול להרחיב בעניין הזה. התקבלה ההחלטה כמו שהיא אומרת, החלטה שעד ה-1 למרץ הם כן יכולים לחזור. אבל, ויש פה אבל גדול, יש לנו עתירה ביום חמישי.

של כאלה שאומרים שהיישוב לא ראוי לחזור? מטולה וכאלה.

בדיוק. יש לנו עתירה ויש החלטה של בג"ץ שהוא ממליץ למדינה לתת עוד חודש. אז זה אומר עד ה-1 לאפריל.

לפי מה שאני ראיתי זו לא המלצה.

אם הצבא הודיע כבר ב-9 לינואר שיהיה אפשר לשוב ב-1 למרץ, למה הממשלה חיכתה חודשיים להודיע את זה?

שלומית שמש, ממטה שיקום הצפון. ההודעה הייתה מותנית בעיכוב של המניעה. סירוב המניעה.

שנייה, אבל הצבא אמר ב-9 לינואר, וזה בוודאות אחרי שיחה שלי עם הפיקוד ועם אלוף פיקוד העורף, שהוא כבר הוציא מסמך ב-9 לינואר לממשלה שאפשר לחזור ב-1 למרץ. אז למה לקח לממשלה זמן להגיד את אותו דבר?

ב-12 בינואר הייתה ישיבה והצהרה לתקשורת על כך שתתאפשר חזרה החל מה-1 במרץ.

אבל זה לא היה ברור אז בהצהרה ההיא, שהממשלה אומרת 'אתם חוזרים ב-1 למרץ'.

גם היום אין.

הייתה שם הצהרה שאם תהיה חזרה, זה פחות או יותר יהיה המתווה. אבל לא אמרו להם 'זהו, 1 למרץ חוזרים'. באותו 12 בינואר שאת מדברת.

החל מה-1 למרץ, תתאפשר חזרה במוכנות של היישובים מבחינת חינוך.

לא, אבל היה ברור שהממשלה אמורה להודיע שחוזרים, והיא עשתה את זה רק לפני שבוע את אומרת. למה הפער הזה? חודש וחצי בין מה שהצבא אומר לאזרחים לבין מה שהממשלה אומרת.

חוות הדעת הביטחונית שאני ראיתי הייתה מפברואר.

נו, אז בפברואר תודיעו. אז למה לא באותו יום הממשלה? אנשים רוצים ודאות, ומשרד הביטחון והעורף אומרים להם כבר ב-9 לינואר אפשר, אבל הממשלה לא אומרת להם אפשר, ואז היא אומרת להם שבוע לפני מרץ. זה לא הגון.

עכשיו כשבג"ץ אומר לכם תנו להם חודש, זה גם יושב על כך שאנשים צריכים התראה מראש לדבר כזה אחרי שנה וחצי שהם לא היו בבית. לא הבנתי עד עכשיו, באמת שאלה תמימה, למה הממשלה לא נצמדה להודעה של פיקוד העורף וצה"ל, והודיעה ב-1 למרץ חוזרים?

החלטת הממשלה יצאה ב-12 לינואר, החלטת ממשלה 2677, שאומרת שהיישובים יכולים לחזור, והיו שם שתי התניות. התניה אחת היא מניעה ביטחונית. זאת אומרת, ההחלטה הזאת עדיין הייתה תלויה בעניין הזה.

ובנוסף, עוד החלטה שתצא לעניין הארכה של מתקני האירוח. אז לכן היו שתי התניות. ההתניה אחרי זה של העניין הזה אי מניעה ביטחונית, יצאה יותר מאוחר, שזה לא מזמן, שזה ב-26 לפברואר. ולכן עד כה לא ידעו אם אפשר להחזיר או לא להחזיר.

זה סביר בעיניך שארבעה ימים – פברואר זה עד 28, לא? אז יומיים לפני, מודיעים לבן אדם 'אתה חוזר'? זה סביר?

קודם כל, יש לו את האפשרות להחליט.

נכון שאתה מפתה אותו, אם יבוא מהר יקבל מענקים. אבל למה לא יהיה לו חודש להתארגן?

זה לא יומיים, קודם כל. הם ידעו שיש להם את ההחלטה, וקודם כל זה עד ה-7 למרץ שבן אדם יכול להחליט אם כן הוא חוזר או לא חוזר. זה אחד. שנית, ב-5 למרץ יש בג"ץ. בג"ץ יכול להחליט האם הוא ממליץ למדינה לקבל החלטה לעוד חודש, או לחלופין הוא יקבל את חוות הדעת וכולם צריכים לחזור עד ה-7 למרץ.

מתי זה ה-5 למרץ? עוד יומיים. בג"ץ בהסכמה של המדינה יחליט אם התאריך זה ה-7 למרץ או חודש?

או חודש.

אז אנחנו נחכה לבג"ץ. אבל הבג"ץ הזה באמת יושב בדיוק על השאלה הזאת, למה הודיעו מאוחר. אם היו מודיעים בזמן, לא הייתה עילה ותירוץ לתבוע את המדינה. בסדר, תודה על התשובות. אנחנו נסכם.

הוועדה רשמה לפניה את הצהרת האוצר ורשות האוכלוסין, על כך שבימים הקרובים יוגדרו הקריטריונים והמצבים שבהם תהיה שקילה מחדש של החזר בגין פינויים, והדבר הזה יפורסם ויישלח לוועדה העתק של הפרסומים.

הוועדה מבקשת מנציגי המשרדים ורשות האוכלוסין, לאור המצב שהמון סטודנטים נלחמים ובמילואים ולא תמיד יש להם אינטרנט וזמינות למייל, לבוא לקראתם ולתת שירות טלפוני. אני רוצה שזה ייפתר ברמה המקצועית שלכם, של אנשי המקצוע. אני אחכה לתשובה אצל אמל תוך שבוע שפתרתם את זה.

אם לא פתרתם את זה ברמת אנשי המקצוע, אני אפנה לשר הפנים ולמנכ"ל רשות האוכלוסין. כרגע, רשות האוכלוסין היא ממונכ"לת על ידי מנכ"ל הפנים, על ידי פרץ, זה אותו בן אדם. אני אתן לכם שבוע לפתור את זה ברמת אנשי המקצוע, ואם זה לא ייפתר אנחנו נעלה לרמת השר והמנכ"ל שיעמידו קו טלפוני לכל הסטודנטים האלה, ולכל העולים שלא תמיד חזקים במייל, וזה סך הכל מקרים מאוד בודדים, וזה אירוע שייגמר תוך חודשיים-שלושה-ארבעה.

אם רשות האוכלוסין ידעה לתת דרכונים באמצע הלילה בתורים אינסופיים במבצעים, היא תדע להפעיל את משאביה ולעשות מענה טלפוני למצבים המיוחדים האלה. ואנחנו נעקוב אחרי הדבר הזה.

הוועדה רשמה לפניה את המועד של 5 למרץ ובג"ץ שיכריע האם טוב עשתה המדינה שהודיעה באיחור לתושבים על היכולת לחזור, ובמידה ויידרש, תמליץ ליו"ר עודד פורר לקיים דיון בסוגיות האלה בהתאם למה שיוחלט בבג"ץ ויבוצע על ידי המדינה.

הוועדה תעקוב אחר הדברים. אם יהיה צורך, נקיים דיון מעקב בנושאים הללו, ואם הוועדה תקבל באופן ישיר תשובות מניחות את הדעת והתקדמות בכלל הנושאים שצוינו, אנחנו לא נקיים דיון מעקב. בהתאם להתקדמות של הדברים.

אני רוצה לחזור על מה שגואטה אמר, שאנחנו קשוחים איתכם, זה לא איתכם אישית. אתם מייצגים ריבון, ממשלה, גוף, ואנחנו במלחמה ואנחנו דורשים יותר. דורשים גישה מרחיבה, יצירתיות, פתרונות נוספים, מסלולי שירות נוספים.

הדרישה הזאת היא מכל משרדי הממשלה, לא משנה מי היה יושב כאן ובאיזה נושא. אנחנו דורשים לאזרחים בשעת מלחמה דברים לא רגילים, אז תיקחו את זה ברמה העקרונית, לא ברמה אישית של היושבים פה, שאני בטוח שמשתדלים ועושים את מלאכתם נאמנה.

תודה רבה, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:36.