פרוטוקול של ישיבת ועדה




הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 128
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, ד' באדר התשפ"ה (04 במרץ 2025), שעה 14:15

החלטת ממשלה 462- תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2023 - 2024 ותיקון החלטות ממשלה-חידוש ויישום

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

אלון שוסטר

דניאל ביטון - רע"ן תקציבי אג"ם והסדרים, משרד הביטחון

קובי אריאלי - מנהל תחום תכנון ותוכניות את"ב, המשרד לביטחון לאומי

ניר שמואלי - מנהל אגף בכיר חינוך תקומה מחוז דרום, משרד החינוך

רותם משלי - מנהלת תחום נהלים, משרד הכלכלה והתעשייה

עדי ליבנה - מרכזת תקצוב מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יעל ברלין - מנהלת פרויקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

אריק אוזן - מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה

אלון אורון - ס. מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות וביטחון המזון

עירית הייטנר שעיו - מנהלת אגף שלטון מקומי ומיזמים, משרד האנרגיה

מאיה אברמוביץ' - מנהלת אגף א' תשתיות תיירותיות ציבוריות, משרד התיירות

אורי זילברמן - מנהל אגף רשויות מקומיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מיכל מחמלי - מנהלת תחום תקציבים, משרד הפנים

תמר בר-און - ראש אגף בכיר שיקום סביבתי דרום, המשרד להגנת הסביבה

אהרון עמנואל - מנהל אגף מבני דת, המשרד לשירותי דת

צחי דיקשטיין - המשנה למנכ"ל, משרד החוץ

סיגלית שי - רח"ט תקציבים, משרד החוץ

יוסף חיים דיאמנט - עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

ד"ר נטע משה - המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר ומידע של הכנסת

שחר שרפ - מנהלת תחום בכיר שיתוף ציבור, מנהלת תקומה

קרני קירשנבום - סמנכ"לית אסטרטגיה ושותפות, מנהלת תקומה

איתמר מיכאל רביבו - עו"ד, ראש מועצה אזורית חוף אשקלון

אברהם דוד טייב - חבר מועצה אזורית שדות נגב

נועם מדאר - מ"מ מנהלת אגף תיאום ובקרה, מועצה אזורית שדות נגב

אלעד שניר - גזבר המועצה, מועצה אזורית שער הנגב

ליאור כוכבי - מנהל מטה מיוצר בישראל, התאחדות התעשיינים בישראל

דוד צביאל - סמנכ"ל החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית

אילן פרידמן - פורום ארלוזורוב

נעה שוקרון - רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ליאור אבינועם - עוזר מנכ"ל, משרד הבריאות

אמל ביבאר

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



החלטת ממשלה 462- תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2023 - 2024 ותיקון החלטות ממשלה-חידוש ויישום

היום ה-4 במרץ, 2025. ד' באדר, תשפ"ה. אני מתכבד לפתוח את הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הנושא הוא החלטת ממשלה 462 – תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף רצועת עזה לשנים 2023-2024, תיקון החלטת הממשלה – חידוש ויישום.

החלטת הממשלה הזו, זו החלטת ממשלה נמשכת בעשור האחרון, של הטבות לתושבי עוטף עזה. אני חושב שההחלטה הזו היא מהמוצלחות, שהצליחו להפריח את האזור הזה אחרי צוק איתן. והעובדה שההחלטה הזו לא חודשה עדיין היא שערורייה ובעיניי, ויריקה בפרצופם של התושבים, שלא מספיק שהם צריכים להתמודד עכשיו עם השיקום מחדש, ולא משנה באיזה מילים מפוצצות יקראו למנהלת – תקומה, תנופה, הקמה. כל המילים טובות ויפות, אבל בסוף את מה שהיה לקחו.

עד לפני שבוע אני חשבתי שזה בטעות, בחוסר תשומת לב. אז אני אומר לכם, זו לא טעות ולא חוסר תשומת לב, ולצערי, אנחנו תכף גם עם משרדי הממשלה, אבל העובדה שמשרד הממשלה בוחר לא להגיע לאירוע הזה, היא מהסיבה הפשוטה – שהוא בוחר לברוח. הוא בוחר לברוח, כי משרד הממשלה הוא זה שהיה צריך לתכלל את האירוע הזה, והוא זה שהיה צריך להרים את החלטת הממשלה הזו ולקדם אותה.

אז מעבר לזלזול בכנסת, שכבר לזה התרגלנו שבקדנציה הזו הממשלה יכולה לזלזל בכנסת כמה שהיא רוצה, זה גם זלזול בתושבים וזה הרבה יותר חמור. התושבים שילמו את המחיר היקר הזה בטבח ה-7 באוקטובר, ועכשיו משלמים שוב.

לפני שנפתח את הדיון, אני אבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לתת לנו איזושהי סקירה על החלטה 462.

צהריים טובים. אני ד"ר נטע משה, מהמחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, התבקשנו לבחון את יישום החלטת ממשלה 462, ובתוך כך, אילו משימות בביצוע ואילו נושאים התעכבו אחרי המלחמה ובוטלו.

הממצאים רוכזו במסמך שהוגש לפני שנה, ואנחנו מתייחסים בעיקר ליישום של 2023, ובסקירה אני אציג את מסגרת ההחלטה, את ממצאי היישום. אני חושבת שחשוב, לאור מה שאמר היו"ר, את ההתאמות שהיו בעקבות חרבות ברזל ושאלות שעולות לגבי המשך התוכנית.

אז החלטה 462, בשמה המלא – תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי העוטף לשנים 2023-2024, היא ההחלטה האחרונה בשורה של כמעט עשר החלטות קודמות שהתקבלו משנת 2010, ועסקו במכוון בחוסן אזרחי.

חלק מההחלטות היו חד שנתיות, וחלק מההחלטות היו דו שנתיות, וההחלטה הזו מאפריל 2023 מיועדת לשנתיים, כלולות בה חמש רשויות מקומיות. התקציב הכולל נאמד ב-1.7 מיליארד שקלים. מתוכם, כמעט 1.5 הם כסף ביצועי, היתר זה אובדן הכנסות בעקבות הטבות מס.

השותפים הרבים להחלטה הזו, 33 גורמים ממשלתיים, מתוכם 25 משרדי ממשלה, והיא מרובת סעיפים. יש כמעט 150 סעיפי ביצוע. התקציבים העיקריים מופנים לתחבורה, לפנים ולהגנת הסביבה, זה מאות מיליונים. לצידם, יש גם תקציבים קטנים, מיליונים בודדים למשרדי הממשלה.

כל הנתונים האלה מלמדים אותנו שמדובר בהחלטה מורכבת גם ליישום, וגם למעקב. לכן, בנוסח ההחלטה, הממשלה בעצם החליטה שיהיה גורם מתכלל שעוקב אחרי הביצוע ופותר את החסמים, והוקצה לכך גם תקציב ייעודי למעקב ובקרה. הגורם נמצא במשרד ראש הממשלה. כשאנחנו פנינו לקבל את מעקב הביצוע הזה, לא התקבל.

יש נוהל כזה בכלל? יש מישהו כזה שמונה בכלל?

למיטב ידיעתי, כן. יש אגף שאמור לעקוב אחרי זה, אני דיברתי עם אחד העובדים שם. גם הוצאנו פנייה דרך מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לא התקבל דיווח הסטטוס הזה. בעקבות זה, פנינו לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אני אגיד שרובם ענו. 21 משרדי ממשלה, בפרק זמן יחסית קצר ענו, והתשובות שלהם מהוות מעל 90% מהתקציב. זאת אומרת, היה שיתוף פעולה נרחב יחסית מהמשרדים. ולמרות זאת, היה מאוד קשה להבין מה תמונת המצב התקציבית של הניצול בפועל בחלוף שנה מהתוכנית.

הקושי הזה הוא בעצם אינהרנטי. הוא קשור לזה שדיווחי המשרדים, כל אחד נראה אחר. ובהיעדר גורם מתכלל, קשה מאוד להבין, כל משרד משתמש קצת בטרמינולוגיה אחרת לגבי מה בביצוע, מה ביישום, מה בתקציב.

אני אשאל אותך שאלה לגבי עבודה מול משרדי ממשלה. אם הגורם המתכלל הזה היה עובד בתכלול בשנתיים האחרונות, אז כנראה שגם הדיווח של משרדי הממשלה היה כזה, זאת אומרת את כבר היית מקבלת מהם את הדיווח בצורה ברורה יותר, לא?

אני מאמינה שבשני היבטים. אחד, חלק מעבודת התכלול היה צריך להיות דיווח רבעוני שכבר היה עושה יישור קו לגבי הדברים. ושתיים, כן, גם לנו היה יותר קל לקבל את הנתונים. זאת אומרת, גם למשרדים לדווח וגם לנו לקבל את הנתונים. עם זאת, בצד החיובי, האמירה הבסיסית שעלתה מכל כמעט 20 משרדי הממשלה, להוציא משרד ההתיישבות, שההחלטה ממשיכה להיות מיושמת והם מחויבים לה גם אחרי המלחמה, במהלך המלחמה.

בקווים כלליים, אני אגיד שמתוך כמעט 100 סעיפים, 70 דווחו לנו שהם בשלבי היישום או בתכנון. האחרים שלא, יש עשרה שממש דווח שהם מושעים או בוטלו, תכף אני קצת אולי אסביר אם תרצה, סיבות שקשורות למלחמה, ויש עוד כאלה שהיו עיכובים שונים.

לפני הדיון הזה בדקתי גם נתונים שבפורטל החלטות הממשלה, מעקב החלטות ממשלה. זה בערך תואם לזה, לאחוזי הביצוע האלה. וכאן אני מגיעה בעצם לנקודה האחרונה. שינויים שהיו בעקבות המלחמה, ובעקבות זה אולי עיכובים ואי יישום של סעיפים. אני אחלק את זה לשניים.

אני חושבת שיש סוגיות שנבעו מהעיתוי שאנחנו דיברנו עם המשרדים לפני שנה, והיו אמורות להיפתר בחלוף שנה. ויש דברים שהם יותר קשיים מתמשכים. הקשיים שקשורים לעיתוי הדיווח, הם נוצרו בעיקר בגלל פינוי האוכלוסייה. ברגע שאין אוכלוסייה במקום, יש פעולות רווחה, קליטה, כאלה שיותר קשה להעביר, ואלה דברים שבחלוף שנה ועם חזרת האוכלוסייה הם היו אמורים להיפתר.

הייתה בעיה של זמינות בכוח אדם ברשויות, שהיו עסוקים בפינוי, היו עסוקים בדברים דחופים, ובאמת משרדי הממשלה ידעו לתת את המענה, לתת ארכה למילוי טפסים והגשת קולות קוראים ודברים מהסוג הזה.

סוגיות יותר ארוכות טווח שהעלו איזשהו קושי ותהייה לגבי ההמשך, נגעו לפרויקטים שהייתה איזו מניעה ביטחונית לקדם אותן. אני חושבת שמשרד האנרגיה נמצא פה, אולי הם יוכלו להרחיב. יש פרויקטי תשתית סמוכי גדר, ושם יש בעיה ביטחונית איך מתקדמים עם זה.

יש דברים שעלו גם על תקציבים שלא הועברו, או עוכבו מהאוצר בגלל שהקפיאו תקציבים בגלל המלחמה. העניינים האלה של כספים שצריכים לעבור מהאוצר ולא מגיעים, הם חוזרים על עצמם בהחלטות מורכבות כאלה. מתוך זה מעניין להבין כמה זה באמת מלחמה וכמה זה כל מיני הליכים אחרים שמתעכבים.

והדבר האחרון, כמה משרדים העלו את זה, שבעצם יש האמרת צרכים. הצרכים השתנו וצריכים להתאים אותם, בין אם להגדיל ובין אם להשלים מענים. למה שקורה במנהלת תקומה, הבדיקה שלנו הייתה יחסית מוקדמת, וכבר אז משרדים דיווחו שהם בשיח עם מנהלת תקומה. אני חושבת שבנקודת הזמן הנוכחית, אז כן צריך להבין, בעצם אנחנו כמעט סיימנו את ההחלטה, רק משרד החינוך יש לו עוד עד סוף שנת הלימודים שאמור לסיים את זה, על פי מסגרת ההחלטה.

מתוך מה שקורה ב-462, ומה שלאורך השנים היה בהחלטות החוסן, מה היום עבר לתקומה, מבוצע על ידי תקומה, האם הפעילות הזאת היא בעצם תחליף להחלטות החוסן, ואם יש תקציבים שנשארו ולא מומשו בגלל כל מיני דברים, לאן הם מוסטים.

את יודעת להגיד איזה תקציבים היו מופנים לפרט? זאת אומרת, מה האזרח בקצה, אין לו תקציבים של פרויקטים או של חוסן. הטבות מס, הנחות במעונות.

לא, אז אנחנו יודעים, יש את הרשימה, יש דברים שהם באמת פרויקטי תשתית ואותם נשים שם. יש דברים שהם מענים ברמת הפרט, במרכזי רווחה, קליטה, חוגים לילדים, דברים כאלה. זו לא הטבה ישירה שמגיעה לאזרח, אבל הנהנים יודעים לספור את מספר האנשים.

יש גם דברים שכן נוגעים, כמו שהיו"ר שאל, ארנונה, מעונות.

אבל פה אנחנו נעשה את ההבדל בין דברים שהם תקצוב ישיר, תקציבים מהממשלה, לבין בעצם אובדן הכנסות, ואובדן הכנסות של המדינה שהיא העריכה את זה, זה מהטבות מס.

שיהיה ברור, מעניין אותי לדעת מה קורה בסוף לאזרח בקצה שחוזר לגור אחרי שהוא פונה, או שממשיך לגור איפה שהוא גר, ומה קרה להטבות שהיו לו. האם מצבו השתפר או הורע, או נשאר אותו דבר. ראש המועצה חוף אשקלון.

קודם כל, תודה רבה על הדיון. אני חושב שזה דיון מאוד חשוב. אני חושב שפחות נכון לעשות את ההבחנה בתוך ההחלטה. עכשיו, יכול להיות שיש דברים שמטופלים בתקומה וצריך לעשות את ההתאמות. אני גם אוסיף מעבר לזה, נכון, כמו שאדוני שאל, יש דברים שמגיעים ישירות לתושב פרטני, אבל בסוף כל מה שנמצא ברשות המקומית מגיע לתושב. זאת אומרת, אנחנו לא שומרים אצלנו שום דבר.

עכשיו, אני חושב שהתפיסה וההנחה שזה שיש תקומה, ואגב, לאורך כל הדרך אנחנו עמדנו על זה, גם כשנוסחה ההחלטה של תקומה, אנחנו עמדנו על זה שההחלטה לא תגרע מ-462 וקודמותיה, שבעצם החלטות ממשלה שהיו מתחדשות פעם בשנתיים, מעבר לסוגיה של המעונות ומעבר לסוגיה של הארנונה שעדיין לא נפתרה, בינתיים אנחנו צריכים להתחייב כלפי התושבים, בגלל שהתושבים היו מורגלים בדבר הזה. להגיד להם טוב, יש לכם את ההנחה בארנונה, בלי שאנחנו יודעים שהיא קיימת.

אבל יש שם עוד דברים, כמו מענקים לחיזוק הרשויות, שהדבר הזה הוא בעיניי מאוד חשוב. אני בכלל חושב, אדוני היו"ר, שהתפיסה שבה תקומה מחליפה את כל מה שהיה עד היום, היא תפיסה שגויה. ואני לא מתבייש לומר את זה, אני אומר את זה בגאווה ובראש מורם עבור התושבים שלי, והם תושבים שלנו, שנמצאים שם בזכות ואף אחד לא עושה איתם חסד.

יש פה תושבים שנמצאים בחזית הקדמית של מדינת ישראל. עושים שירות, ציונות מהמעלה הראשונה, עבור כל תושבי מדינת ישראל. לא צריך לספר לכולם מה קרה, ועובדה שמי שהיה בחזית הם אלה שהיו שם. ותקומה לא אמורה לגרוע ממה שהיה קודם לכן, היא אמורה להוסיף על מה שהיה. אנחנו לא צריכים להתבייש בזה, אנחנו אומרים את זה בגאווה.

אגב, אם חשבנו, וכמובן צה"ל וכוחות הביטחון עשו עבודה יוצאת מן הכלל ועדיין עושים, אבל המשימה עוד לא הסתיימה. אם התושבים שלי צריכים לפני שבועיים להיכנס לכוננות ולהתחיל להסתגר כי יש התרעה נוספת, אז הבעיה לא נפתרה. ולחיות ביישובים שהם סמוכי גדר, אני לא חושב שכל אחד ממי שיושב כאן היה מוכן לעשות את זה.

וכן, יש לזה מחיר. זה לא מחיר שאנחנו צריכים לשלם לכיס של התושבים. זה מחיר שאנחנו צריכים להיטיב עם התושבים שנמצאים שם, ואנחנו רוצים שיהיו עוד כאלה שרוצים להיות שם. וכל הדברים האלה, עכשיו לבוא ולקטוע אותם ולגדוע אותם, אגב, יש פה גם עניין של הגינות ויושרה, כי אנחנו לאורך כל הדרך, כמו שאמרתי, דיברנו על זה ואמרו לנו שזה יהיה, וההחלטות האלה יימשכו. מעבר לדברים הספציפיים של ארנונה, הטבות במס. יש דברים שמדברים על החוסן של המועצה, החוסן של הרשות.

אדוני היו"ר, לקבל תושבים בחזרה, או לתת מענים לתושבים שנמצאים אחרי הטראומה שכולם חוו, זה לא 'טוב, בוא נתחיל מאפס ונראה איך אנחנו מתקדמים'. יש לנו פער מאוד משמעותי שאנחנו צריכים להשלים אותו, ולהשלים אותו זה מגיע מהמקומות האלה.

ולא יודע אם כולם מכירים או כולם יודעים, גם מה שמוגדר ככספי תקומה, ואני לא מזלזל, תקומה עושה עבודה נהדרת, עבודה יוצאת מן הכלל, וגם משרדי הממשלה שהיו לאורך השנים. החלטות כמו 462, זה החלטות שהביאו את העוטף למקום שהוא היה עד ה-6 באוקטובר. והעוטף, הצלחנו יחד איתכם לקדם אותו, ואנחנו רוצים להמשיך לקדם ולפתח אותו, ולהביא אותו למחוזות חדשים טובים יותר.

אז יש פה פער. אני מדבר עם מנהלי ומנהלות בתי ספר, יש תקציבים שחלקם מגיעים מתקומה, והן אומרות לי יש פה פער עצום להשלים. זה לא 'טוב, בוא נחזור לשגרה ונמשיך לעבוד'. יש פה טראומה, זו צלקת מאוד קשה ומשמעותית. של כולם, לא רק של התלמידים, שכולם חוו וחווים אותה. ומדינת ישראל כולה צריכה להתגייס לטובת המשימה החשובה הזאת, משימה מהמעלה הראשונה, ולא צריך להתחמק.

אגב, משפט אחרון. היינו פה בדיון שבוע שעבר, אז תקומה כבר יש 1.3 מיליארד שהחליטו שצריך לתת לרשויות אחרות, אז זה הולך מתקומה. ויש קיצוץ פלאט בתקציב המדינה שחל על תקומה, שזה דבר שמעולם לא היה. כל החלטת ממשלה של העוטף, גם כשהיה תקציבי פלאט, הדבר הזה לא נגע. אגב, חשוב לומר שתקומה זה לא רק עכשיו כמו שאדוני שאל, מגיע ישירות לתושב. זה קרוואנים, זה קרווילות, זה מגורים זמניים, זה מלונות.

זה שיקום תשתיות שנפגעו.

נכון. אגב, התשתית זה חלק בלתי נפרד מההווי ומההוויה היומיומית ביישובי העוטף. ולכן אני חושב אדוני, שהיוזמה הזאת היא יוזמה חשובה, כמו שהבטיחו לנו, ההחלטות האלה צריכות להתחדש ולתת מענה לתושבים.

מי הבטיח לכם שההחלטה הזו תחודש?

אני הייתי בכמה וכמה פגישות, גם מול משרד ראש הממשלה, וגם בעצם כשנוסחה ההחלטה אז התעקשנו שייכנס סעיף. אני חושב שיש סעיף, יכול להיות שהוא קצת עמום, אבל יש סעיף בהחלטה שאומר, למיטב זיכרוני, שהחלטת הממשלה של תקומה לא תגרע מהחלטות ממשלה קודמות. והדבר הזה לא קורה.

לצערי, הפכו את תקומה לקופת החיסכון של מדינת ישראל, כי זרקו איזה סכום מפוצץ בהתחלה, וכולנו יודעים מה זה החלטות ממשלה, אדוני היו"ר, כמה מתוכן קשה ליישם. את כולן, בוא נגיד ככה. וזרקו פה איזה סכום, ומאז הסכום הזה נשאר כאיזשהו משהו באוויר, ומאז זה רק הולך ופוחת, ואני חושב שמכאן חשוב מאוד שאנחנו נחדש את החלטת הממשלה, גם לחיזוק החוסן של הרשויות, של התושבים ושל היישובים. תודה רבה.

תודה. אני מצטער, אבל תוך כדי אנחנו התכתבנו פה עם משרד ראש הממשלה, כמובן שלא שלח נציג, אבל אנחנו צריכים לשנות את כותרת הדיון, והיא – החלטת ראש הממשלה לבטל את החלטת 462. משרד ראש הממשלה הודיע שהוא לא עוסק בנושא הזה. מבחינתו אין עיסוק בנושא הזה, אין החלטה 462.

ולכן, מה שאני מבקש זה, שגם נציגי הרשויות המקומיות שנמצאים פה וגם משרדי הממשלה, יתייחסו להחלטה הזו של משרד ראש הממשלה. מה המשמעות שעכשיו אין 462? וזו ההחלטה של הממשלה. יש מתנדבים?

אני יכול להתחיל. אבי טייב, חבר מועצת שדות נגב.

מה המשמעות של ביטול 462 עבורכם?

קודם כל, אני אגיד תודה רבה על הכינוס של הוועדה הזאת, במיוחד עכשיו אחרי שאתה אומר שהכותרת משתנה לביטול 462, שזה ביטול לא רק 462, אלא 566 וכל ההחלטות הקודמות. כמו שאיתמר אמר, זה קידם מאוד את כל יישובי העוטף.

מקודם דיברת על המימוש של כל החלטות הממשלה, וניקח את כל החלטות הממשלה, האחוזים שמממשים הם די נמוכים לעומת החלטות עוטף עזה. לאורך כל השנים, הגענו בין 90%-95% של מימוש. זה אומר שכל הכסף, גם אדוני היו"ר היה שר הנגב והגליל, יודע שכל הכספים שעברו אז דרך המשרד מומשו בכמעט 100%.

יש הרבה פרויקטים והרבה דברים שבסוף מגיעים לאזרח. והאזרחים שישמעו את הדבר הזה שהולכים לבטל את 462, אני חושב שגם ראשי הרשויות וכולם יסכימו, שזה מחדל גמור. לא יכול לקרות דבר כזה, זו החלטה שתמיד הייתה וחשוב שהיא תימשך. וזה גם נכנס בתוך מנהלת תקומה, אנחנו נוציא את הסעיף הזה.

כמובן, בלי קשר לכל הנושא של הטבות המס וההטבות של הארנונה. חברת הכנסת לשעבר, נירה שפק, קידמה את זה אז שלא יהיה רק כל שנתיים את הטבות המס, אלא ארבע שנים, ואני מעלה את הדבר הזה גם פה. שהוועדה הזאת תוכל לקדם את זה שיהיה מ-2026 עד 2030 את הטבות המס והטבות הארנונה.

ודוגמה קטנה, זה כל הנושא של המעונות, שעד עכשיו היה באלגן עם הנושא של הרישום של המעונות. לעוטף עזה יש דרגה 3. הורים שחזרו לבית שלהם, עדיין משלמים שכר מלא כי עוד לא קיבלו את הדרגות שלהם חזרה. וזו רק דוגמה קטנה למה שיקרה אם עכשיו יבטלו את ההחלטה הזאת, שהייתה מעוגנת, ויעבירו את זה לתקומה.

לא מעבירים אותה לתקומה. היא לא קיימת. החלטת 462 הסתיימה.

אז יותר גרוע.

ואין כוונה לממשלה להאריך אותה. זו המשמעות של העברה ממשרד ראש הממשלה.

כחבר מועצה, וכמי שראש המועצה שלח אותו לפה בשם חברי המליאה, אנחנו מתנגדים לזה.

אז תעדכן את ראש המועצה שכבר אין.

רק שלא נטעה בסמנטיקה, החלטה 462 באמת הסתיימה בסוף 2024.

נכון, היא הייתה אמורה להתחדש.

אמורה להתחדש החלטה חדשה.

הרי החלטה 462 היא החלטה שמתחדשת, בעצם חידוש החלטות הממשלה מאז צוק איתן לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף עזה. זו לא החלטה של שנתיים, זו החלטה בעצם, אפשר להגיד של עשר שנים, שהיא כל פעם התחדשה.

הגיעה העת לחדש את זה עכשיו. מבחינת ממשלת ישראל, אין צורך בחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף עזה. לא צריך את זה כבר, הם סיימו את המשימה הזו. זו המשמעות של מה שאמר משרד ראש הממשלה. ולכן, כן צריך להבין, ושיהיה פה על השולחן, תכף נשמע את משרדי הממשלה, כל משרד יגיד איזה דברים היו לו שלא יהיו לו.

אלעד שניר, גזבר מועצה אזורית שער הנגב. ביטול ההחלטה אומר שמחר בבוקר אני צריך להוציא שוברי ארנונה 100% לתושבים.

תעשו את זה. אין לי מה להגיד לכם, אלא אם כן אתם מוכנים לספוג את זה.

ביטול ההחלטה אומר שאזורי התעשייה שלי יקרסו עכשיו אחד אחרי השני, מפעלים יברחו, שגם ככה הם על הקשקש, גם ככה קשה לנו לגבות ארנונה היום. תושבים יעזבו אותנו. זו בעצם קריסה של הרשויות. גם בתזרים שלנו, הגזברים חיים על הארנונה.

אתם פשוט גומרים את הרשויות, ועוד שנה אתם תצטרכו להביא חשבים מלווים לכל הרשויות, ותוכניות המראה, ותביאו את הכספים האלה בדרכים אחרות. את התושבים, אין לי מושג איך תצליחו להחזיר. אתם פשוט הורגים את העוטף. אין לזה משמעות אחרת.

חד משמעית. כן, משרדי הממשלה. נתחיל עם משרד הכלכלה. אזורי תעשייה, תעסוקה.

אזורי תעשייה, לצערי גם לא קיבלנו התייחסות מהמשרד כי הנציג יושב שבעה עכשיו, ואני מחכה תוך כדי.

אז אם תהיה לך התייחסות.

ושאר התקציבים היו להשקעות, שזה מסלולים גם לתעשייה.

שבוצעו?

כן, בוצעו. אתם רוצים מספרים?

אם אפשר, כן.

יש את מסלול הפריון, הוא בייצור מתקדם. היה תקציב של 5 מיליון, סך הכל בוצע 3.68 מיליון. ועוד מסלול אחד של שכר גבוה, הון אנושי. גם מתוך תקציב של 5 מיליון, הקימו פעילות עתירת ידע בבארי של 4.92. היה מסלול הקמה או התקה של מפעלים, שזה לא בוצע. והקמה של מבנה להשכרה להייטק, גם כן לא בוצע.

מסלול אחר של סחר חוץ, זה נקרא תוכנית כסף חכם. בגלל ההסדרים זה בוטל בשנת 2024, אבל ב-2023 בוצע מתוך 5 מיליון, 2 מיליון. ומעוף, יש פה נציג, אבל אני גם יכולה להגיד, התקציב מומש במלואו, 7.3. כך שהמסלולים האלה באמת הם מסלולים שקיימים במשרד והם נחוצים מאוד. רוב התקציב נוצל פה.

היה טוב, וטוב שהיה, כמו שאומרים.

לא יודעת אם טוב שהיה.

לפחות משהו היה בעבר. רווחה.

בגדול אנחנו הטמענו את רוב התוכניות שהיו בהחלטה הזו, לתוכניות של תקומה. כן אני אגיד, כולנו מבינים פה את הצורך ברווחה, כמובן כמה שיהיה לנו יותר. כרגע הצורך הוא מאוד גדול וזה היטיב עם הרשויות. חשוב לציין שתקומה מתייחסת בעיקר ליישובים במרחק של 4 קילומטר מהרצועה, וההחלטה הזו, אנחנו אפשרנו לרשויות בעצם את כל היישובים שלהם.

מרכזי חוסן זה דרככם?

זה משרד הרווחה ביחד עם הבריאות, ומישהו זרק פה גם חוץ. אני לא בקיאה, אבל אני יודעת שזה רווחה ובריאות ביחד. אנחנו מתקצבים, אבל לא מפעילים את זה בפועל.

מה המשמעות מבחינת מרכזי החוסן?

לפי מיטב ידיעתי, אני לא מכירה את הסעיף של מרכז חוסן בתוך ההחלטה. אני יודעת שהוא מתוקצב, אני לא בטוחה שזה מההחלטה 462. משרד הבריאות יידע לענות יותר טוב ממני. אנחנו כן היינו שמחים שהיא תמשיך, באנו לפה כדי לתמוך כמובן בהמשכיות כל ההחלטה הזו. מאוד עצוב לשמוע שזו התגובה.

כן, בבקשה.

אני אשאל אם אפשר, על מיגון מרכזי יום. בדיווח של לפני שנה דווח שזה עדיין ביישום אבל לא התחיל.

את הכסף אנחנו כבר לקחנו ושריינו, הוא כבר הוקצה לטובת הרשויות וזה ייצא לפועל למרות שההחלטה כרגע מסתיימת לפי מה שאתם טוענים. אז בעצם אנחנו לקחנו רשימה של מרכזי יום לא ממוגנים מהרשויות בעוטף.

חייבתם את הכסף כבר?

חילקנו אותו לפי קריטריונים לרשויות.

חייבתם, זאת הכוונה חייבתם.

כן. זאת אומרת, זה משהו שהוא כבר בתהליך. זה עבר ועדת תמיכות אצלנו במשרד ממש באמצע חודש פברואר, ובשבועיים הקרובים הם כבר יתחילו את התהליך של הבינוי.

אוקיי. נגב גליל.

צהריים טובים. יעל ברלין, מנהלת פרויקטים, משרד נגב גליל. המשרד ובפרט אגף נגב פעלו לאורך השנים לחיזוק עוטף עזה, המשרד היה שותף בהחלטות ממשלה לאורך שנים, גם לגבי 462 וגם ממשיך בשיתוף פעולה הדוק בהחלטת הממשלה 1699 תקומה.

בנוגע להחלטה 462, באחריות המשרד שבעה סעיפי החלטת ממשלה. מתוכם, בוצעו סעיפי העצמה קהילתית, מבני ציבור, מרכז צעירים, מוקד רפואי בשדרות ומרכז כנסים והפעלה בשדרות. הסעיפים שלא בוצעו, לא בוצעו עקב פתיחת מלחמת חרבות ברזל או תקציבים שלא הועברו למשרד.

מה זאת אומרת תקציבים שלא הועברו למשרד?

לגבי הבריכה ההידרותרפית, זה לא בוצע כי המשרד כולו היה עסוק והתרכז במלחמה. המלחמה טרפה את הקלפים, ופעולות שהתחלנו לבצע נעצרו לטובת צורכי מלחמה ולא לפיתוח. ראייה לכך, ההרשאות המהירות שהוצאנו וביצענו.

אז מה קרה עם הכסף שהיה מיועד לזה?

למיטב ידיעתי, הכסף לא הועבר.

לא הועבר לרשות. עכשיו מה? הוא חזר לאוצר?

לא הועבר מהאוצר.

אה, הכסף בכלל לא עבר מהאוצר. אבל הוא נעלם לצורך העניין.

הבריכה תקועה.

באיזה סטטוס היא נמצאת כרגע?

סיימו שלד. זהו.

מתוקצבת בתוך מנהלת תקומה?

מנסים.

בהצלחה.

אני אגיד עוד משהו, בדקתי עכשיו מול תמיר, אדוני היו"ר, הוא דיבר עכשיו ממשרד רוה"מ, הם אמרו שהם ממשיכים את ההחלטה, הם עובדים עליה.

איזה משרד רוה"מ? יש כנראה כמה משרדי רוה"מ. משרד הרוה"מ שאנחנו עובדים מולו, זה מה שהוא הודיע לנו שחור על גבי לבן בוואטסאפ, מהלשכה המשפטית.

כי ראש המועצה בדק, הם אמרו שהם עוד עובדים על ההחלטה החדשה.

בדקנו מול הלשכה המשפטית – אין לנו עיסוק בנושא. זאת התשובה. אם לא עוסקים בנושא, לא מקדמים את ההחלטה. כשמקדמים החלטה, עוסקים בנושא. אולי נציגי משרדי ממשלה יספרו לנו, האם קיבלתם פנייה ממשרד ראש הממשלה לקראת חידוש החלטת הממשלה? להעביר את הדרישות. יש פה משרד שקיבל פנייה כזו?

נעים מאוד, אני קרני, סמנכ"לית אסטרטגיה במנהלת תקומה. מנהלת תקומה פועלת במרחב של 0-7 קילומטר, מכוח החלטת ממשלה 980.

אבל את לא אחד ממשרדי הממשלה. זאת אומרת, אני מניח שהשתיקה הזאת אומרת שאף אחד מהמשרדים לא קיבל פנייה לחידוש החלטת הממשלה.

אוקיי. זה מצביע על כך שלא עוסקים בנושא. כן, בבקשה.

אני אגיד שמנהלת תקומה מקדמת חקיקה שבאמצעותה היא מבקשת להמשיך את שיקום ופיתוח חבל התקומה. כפי שציין ראש מועצת חוף אשקלון, בהחלטת ממשלה 1127 הוחלט על ידי הממשלה שכספי תקומה למעשה יהיו כספים תוספתיים, על פני פעולות הממשלה כפי שנעשו לאורך השנים בהקשר הזה.

זה נכון שלפעמים יש חפיפה מסוימת, ולכן כמו שאומרים פה נציגי המשרדים, יש דברים מסוימים מתוך 462 שהוטמעו בתוכנית תקומה, ויש גם פעולות שתקומה עושה ובעצם תיקנה את החלטה 462 והוסיפה כלים נוספים.

יחד עם זאת, וכפי שנאמר פה על ידי המועצות, ישנם כלים נוספים שנדרשים למועצות שניתנו לאורך השנים, כמו ארנונה, כמו רכיבים שקשורים לחיזוק הרשויות, סבסוד מעונות יום וכיוצא באלה. יש כרגע ככל הידוע לנו איזושהי עבודת מטה, אנחנו גם מאוד מנסים לסייע בה. בין אם ברמת הכתיבה או איסוף המידע בנושא.

אני מנסה למצוא את הגורם שעושה את עבודת המטה הזו. חשבתי אולי הוא יצר קשר עם מישהו פה, אולי איתנו. את יודעת להגיד לנו מי הגורם שעושה את עבודת המטה הזו?

שוב אני אומרת, למיטב ידיעתי יש עבודת מטה, היא נעשתה גם בשיתוף איתנו אל מול משרד רוה"מ.

מי? מי במשרד רוה"מ מרכז את עבודת המטה לחידוש ההחלטה?

יש אגף פיתוח שזה מה שהוא עושה, מרכזים את החלטות הממשלה. במשרד רוה"מ, למיטב ידיעתי יש אגף פיתוח ופנים שמתעסק בנושא של החלטות ממשלה.

יש לך קשר איתם? יופי, תשאלי אותם, אולי הם מוכנים לעלות בזום, לספר לנו איפה נמצא העניין.

את הזימונים לוועדה, אני אשאיר לוועדה, ברשותך.

אי אפשר לבוא ולהגיד יש, עושים. אני מנסה להבין מי עושה ומה עושה, זה הכל. אני מאוד אשמח שיציגו לנו פה בוועדה מה הולך להיות בהחלטה שמחדשים. עכשיו, כשמשרד רוה"מ לא שולח נציג ומודיע לוועדה 'אין לנו עיסוק בנושא'.

כמשרדי הממשלה, אני שואל אותם, אני יודע איך מכינים החלטת ממשלה. מתחיל בשיח עם משרדי הממשלה השונים, מי רוצה לקחת גם חלק בהחלטה, חלק מהתקציב של המשרדים, חלק מגיע תקציב תוספתי מהאוצר. תכף נעלה את אגף תקציבים ונשמע מהם, אולי הם יודעים.

אגף תקציבים, משרד האוצר. מישהו רוצה להתייחס בינתיים? בבקשה.

צהריים טובים. דניאל ביטון, אגף תקציבים, משרד הביטחון. אז לנו יש ארבעה סעיפים במסגרת ההחלטה. אנחנו נתנו מענה לשלושה מתוך ארבעה. לגבי האחרון, שזה 8 מש"ח להשתתפות בהקמת מיגון, מרכז כנסים ואירועים, וחמ"ל אזורי בשדרות.

אנחנו רוצים להוציא הזמנה לשדרות, ועדיין לא קיבלנו כתב כמויות. יש כאן נציג של שדרות? בכל אופן, למרות שההחלטה הייתה ל-2023 ו-2024, ובאמת לחצנו רגע לקבל את הנתונים האלה כדי לפתוח הזמנה, התקציב זמין גם בשנת 2025, והצלחנו להוציא שימושים אחרים אל מול הדבר הזה, כדי שנוכל לתת מענה. תודה.

הגברת ממנהלת תקומה, את יכולה בבקשה לחזור לשולחן? לאט-לאט אנחנו נצליח להבין מה קורה בממשלת ישראל. ההודעה מאגף פנים ופיתוח במשרד ראש הממשלה – שלא עוסק בנושא, שאין להם מנדט לעסוק בנושא כי כרגע מנהלת תקומה מרכזת את החלטת הממשלה הזו.

חיכיתי לשאלה. כמו שאמרתי קודם, כן. יש עבודת מטה שנעשית גם על ידינו, גם ביחד עם משרד רוה"מ. אני חושבת שיש שאלה שהיא נוגעת למה שנגעו ראשי הרשויות, של תקצוב החלטת המשך כזו.

הגעתי לשלב שאני כבר מחייך, אני אפילו לא כועס. זה כל כך מביך. שוב, אמרתי את זה גם בפתיח, לא הזלזול של הממשלה בכנסת. בסדר, אני מוחל על כבודנו. יש פה נציגים של רשויות מקומיות, יש פה ראשי רשויות, יש פה אזרחים. זה החיים שלהם. אני אומר את זה לממשלה, זה החיים שלהם. הם חיים שם.

10 שנים הם נלחמים על ההחלטות האלה, מקדמים אותן, הם בנו את העוטף הזה כנגד כל הסיכויים כשהאויב נמצא מטר מהם, כשלא נתנו להם את הביטחון שהבטיחו להם. הם עשו הכל. הם את המחויבות שלהם למדינת ישראל, עשו ב-100%.

ועכשיו, כשצריך לתת, אני לא מדבר על המעבר, את מה שהיה כדי שאפשר יהיה לבנות עליו את המעבר, הם מערבבים מילים. אנחנו בחודש מרץ, נסגר עכשיו תקציב מדינה. אין דבר כזה שהחלטת ממשלה כזו לא נמצאת על השולחן כבר בין כל המשרדים כשנסגר תקציב מדינה. מטומטמים אנחנו לא. אי אפשר לערבב את כולם כל היום ככה. אני אומר את זה לא כלפייך ברמה האישית, אבל אני אומר את זה למשרד רוה"מ, אני אומר את זה למנהלת תקומה, אני אומר את זה לשרים שעוסקים בעניין הזה.

יש כל כך הרבה שרים, שר התקומה, ושר האוצר, ושרת ההתיישבות, ושר נגב גליל. מה קורה? פשו אני אומר לכם, אני לא מצליח להבין איך אתם מסתכלים לאנשים האלה בעיניים. לא מבין את זה. אני אומר לכם את האמת, אם מישהו רוצה לדבר בבקשה, אני לא רואה טעם להמשך הישיבה הזו.

אני רוצה לשמוע רגע את משרד האוצר. נעה שוקרון, שלום נעה.

נעים מאוד. אני ממשרד האוצר, אני גם אשמח להתייחס אחרי שתסיים את דבריך.

לא, אני סיימתי בעיקרון. אני פשוט הייתי שמח לשמוע כמה כסף שמתם בתקציב להחלטת הממשלה, לתוכנית חיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף עזה. בעצם המשכיות של החלטת ממשלה 462 לשנה או שנתיים הקרובות.

נעה שוקרון, רכזת פנים ושלטון מקומי באגף התקציבים במשרד האוצר. חשוב להסביר שבהחלטה של 462 יש רכיבים שהם רכיבי פיתוח, נקרא לזה, ורכיבים שהם רכיבים יותר של השוטף שקשורים באמת למענק הביטחוני שניתן לרשויות המקומיות לתקציב השוטף שלהן, וגם ההנחות בארנונה שעליהן דיבר יו"ר מועצת חוף אשקלון.

הרכיבים של הפיתוח לשיטתנו כבר מתוקצבים וניתן להם מענה במסגרת תוכנית תקומה. יש בערך שלושה רכיבים שאין להם מענה בתוכנית הנוכחית של מנהלת תקומה. המלצתנו המקצועית לממשלה הייתה כן לעדכן את תוכניות העבודה של תקומה, ולכלול את הרכיבים האלה גם במסגרת ה-19 מיליארד שקלים שהוקצו לתקומה. הממשלה טרם קיבלה על זה החלטה, האם זה יהיה תקציב תוספתי או ייכלל בתוך ה-19 מיליארד.

19 מיליארד, כולם הם לשנה הזו?

לא.

כמה לשנה הזו?

בשנה הזאת כספי הפיתוח צריכים לעמוד על סך של 2.1 מיליארד שקלים. שוב, אני חוזרת לתחילת דבריי שאמרתי קודם. החלטות הממשלה דיברו עד עכשיו, אני חושבת שהיו"ר דיבר בהתחלה על עבודת מטה, והתשובה שלי לשאלה הזאת הייתה שעבודת המטה נעשית, וזה רובד אחד. ועכשיו עברנו לדבר על הרובד התקציבי, כנראה זה קשור לזה שהעלינו את אגף התקציבים, וברובד התקציבי יש שאלה מניין יגיע התקציב למימוש הכלים האלה.

אני עוד לא יודע מה הכלים. שאלתי פה את משרדי הממשלה, הרי אתם תקומה, אתם לא משרד ממשלתי.

למה לא? אנחנו חלק מהממשלה.

אתם חלק מהממשלה, אבל בסוף יש מי שצריך לעשות את מה שנוגע לעלייה וקליטה, יש מי שצריך לעשות את מה שנוגע לבריאות, יש מי שצריך לעשות את מה שנוגע לרווחה. כשעושים החלטת ממשלה כזו, יש שיח מול המשרדים האלה. אי אפשר לספר לי שעושים עבודת מטה, כשאף אחד במשרדים האלה לא דיברו איתו על החלטת הממשלה הזו ועל התיקון שלה.

שוב, אני חושבת שחלק מהמשרדים גם אמרו את זה. יש כלים המשכיים שנמצאים בתוך תוכנית תקומה ויש כאלה שלא, וצריך לתת להם פתרון. בהיבט הזה, תקומה היא חלק ממשרדי המטה, וכמו שאמרה נציגת האוצר, יושבים על המדוכה לא בשאלת עבודת המטה, אלא בשאלת התקצוב שלהם, שיש פער מסוים.

אולי נשאל את נעה על איזה רכיבים מדובר. היא אמרה שיש מספר רכיבים שהם לא בתוך תקומה, אז אולי נשאל אותה על איזה רכיבים מדובר?

נעה, שמעת את השאלה?

נעה, אמרת מקודם שיש כמה רכיבים שאתם סברתם שנכון שהם כן ייכנסו פנימה, רק יש פה שאלה של תקצוב. על איזה רכיבים מדובר? את יודעת לומר?

אני יכולה להגיד כמובן את עמדתנו המקצועית. מדובר על ההנחות בארנונה, המענק הביטחוני, ומבחינתנו זה שני הרכיבים המרכזיים שאין להם מענה במסגרת התוכנית הנוכחית של תקומה.

וגם סבסוד מעונות יום, אני לא יודעת אם את מחשיבה את זה בהקשר התקציבי. יכול להיות שיש דבר או שניים נוספים.

תקומה מטפלת ב-0-4?

לא, תקומה מטפלת ב-0-7. וכאמור, אני שוב חוזרת, יש היבטים שנמצאים בעבודה ויש את שאלת התקצוב, שהיא באמת שאלה ששם אנחנו חלוקים והממשלה עוד צריכה לקבל החלטה בעניין הזה.

מישהו רוצה להתייחס?

רק עדכון, אני בודק את הדבר הזה שם, עדכון של טל אלימי מהתכנון ברוה"מ יחד עם נבו, ישבו עם אגף תקציבים לקדם את ההחלטה הזאת.

עד סוף הישיבה אתה תקבל החלטה, תאמין לי. סמנכ"ל משרד החוץ, בבקשה.

משנה למנכ"ל משרד החוץ, צחי דיקשטיין. אנחנו בהחלטת הממשלה בחלק שלנו, הקמת מרכז בינלאומי לחוסן מוניציפלי וקהילתי בשדרות, בוצע בפועל בשנת 2023, הוצאנו 1.5 מיליון על הקמת המרכז הבינלאומי לחוסן מוניציפלי. וב-2024 יצא קצת למעלה מ-300 אלף שקל על ביצוע הכשרות כאלה. כולנו יודעים מה היה ב-2024, כך שהמימוש באמת היה קטן יותר, מפאת המציאות של אי הגעה לארץ וכמובן לשדרות, כשהעיר הייתה ריקה בשנה הזו.

כמובן שעל מנת לבצע המשכיות, צריך המשכיות של החלטת הממשלה. אין יכולת ואין אפשרות גם למשרד להמשיך ולבצע תקציב המשכי מתקציב שהסתיים, כי ההחלטה מדברת רק על 2023 ו-2024, בסעיף הרלוונטי של משרד החוץ.

אז מה שמשרד החוץ היה צריך לעשות הוא עשה בשנים האלה, וביצע ככל שיכל. על מנת שיוכל להמשיך ולבצע, צריך המשך החלטה, מה שלא קיים באמת כיום. כן נוכל לעשות בלי החלטת ממשלה, זה להמשיך לבצע הכשרות בינלאומיות כאלה ולהביא משלחות לשדרות לטובת הכשרות חוסן.

תודה. בבקשה גברתי, כן.

תמר בר-און מהמשרד להגנת הסביבה. אני אגיד לגבי 462, שסך כל התקציבים שנקבעו בהחלטה הם סדר גודל של 88 מיליון שקלים, מתוכם 50 מיליון תוקצבו. מהתקציבים של המשרד, מקרן הניקיון, עוד הוספנו בחלק מהסעיפים מעבר לתקציבים שנקבעו בהחלטה. וגם בלי קשר, בשנה האחרונה בתקומה, תקציבים נוספים, כך שסך הכל המעטפת גדלה.

אני כן יכולה להגיד, וזה חשוב לציין פה, שלקראת סוף שנת 2024, המשרד להגנת הסביבה פנה לממשלה, ביקשנו להאריך את החלטת הממשלה לגבי חלק מהסעיפים הספציפיים של המשרד להגנת הסביבה, שלא יכולנו לממש בגלל בין היתר גם חלקם נושאים תשתיתיים, ובגלל המלחמה.

לדוגמה, אם יש 16.5 מיליון שקלים, שחצי מיליון זה לקביעת תוכנית אסטרטגית, ו-16 ליישם אותה, אין תושבים, אין מה ליישם. והייתה התנגדות נחרצת בנושא הזה, ולכן למעט שני סעיפים שיכולנו להאריך ומהר לכתוב את ההתחייבויות ולהוציא אותם, יש 33 שהלכו לאיבוד. אין להם כרגע מענה. אנחנו מנסים מהתקציבים שלנו, מנסים דרך תקומה, אבל זה נושאים שהיו בתוכנית והיה קשה ליישם אותם, אבל חבל.

תודה. בבקשה, אדוני.

אלון אורון ממשרד החקלאות, מחוז הנגב. מבחינת החלטת הממשלה, מבחינת המטלות שהוטלו על המשרד, הן מתחלקות לשלושה תחומים עיקריים – גורמי ייצור, מחקר ופיתוח והשקעות הון. ההחלטה בעיקרה התייחסה לעבודה השוטפת של המשרד ומתן תיעדוף לחקלאות בעוטף עזה.

מבחינת גורמי ייצור, אז ההחלטה בעיקר עסקה בהקצאה של מכסות ייצור. אם זה במשק הביצים ואם זה במשק החלב. בתחום הביצים, ענף הלול בשנים 2023-2024, למעשה לא גדלה המכסה הארצית ולא חולקו מכסות נוספות. אני אגיד שטיוטת התקנות שמונחת כרגע נותנת תיעדוף ליישובי עוטף עזה, אז אני לא יודע אם זה בהתייחס לעתיד של ההחלטה הזאת, אבל מבחינת רוח ההחלטה בהחלט התקנות מדברות על תיעדוף.

אם משרד החקלאות, בהתאם להסכם שנחתם עם ענף הלול, היה רוכש את המכסות מאלה שרצו לפרוש מהענף, בתקציב שאמור היה להיות כי זה בתוך הסכם, אז היה לכם מכסות להוציא אותן ולהעביר אותן לדרום. סתם, שתדעו. גם דפקתם את אלה בצפון שלא יכולים לצאת מהענף, וגם לא העברתם לדרום.

אני אמרתי, ואני אגיד עוד פעם, בהקשר של מכסות לשנת 2025, אז התקיים תיעדוף לעוטף עזה. בנושא של מכסות החלב, אז בשנת 2023 ניתן תיעדוף למשקים בעוטף עזה, אם זה במשק המושבי ואם זה במשק הקיבוצי. ובשנת 2024, למעשה ניתנו תוספות במכסות משמעותיות ליישובי עוטף עזה, אם זה תוספת של כמיליון ליטר למכסה משותפת במשק הקיבוצי, לא סגור על הכמות, אבל מכסות משמעותיות גם במשק המושבי בעוטף עזה. אז זה לגבי נושא מכסות הייצור.

לגבי מחקר ופיתוח, ניתנה העדפה, כמו שנדרשנו בהחלטת הממשלה, למחקרים בתחום עוטף עזה. לגבי עוד שני סעיפים בנושא של מחקר ופיתוח שעסקו בקידום מיזמים משותפים, בנושא של מחקר ופיתוח ובנושאים של קולות קוראים ספציפיים למימון מחקרים. למעשה, נכתבו תוכניות ולצערנו לא יצאו לפועל בעקבות המלחמה.

לנושא השקעות הון, החלטת הממשלה בעצם הטילה עלינו לתעדף השקעות הון בנושא של האצת טכנולוגיות. אז בשנת 2023 באמת ניתנה העדפה בקול הקורא של האצת טכנולוגיות ליישובי עוטף עזה. בשנת 2024 קול הקורא הזה לא פורסם, ולא בא לידי ביטוי הדבר הזה.

אני אגיד באופן כללי מבחינת העבודה שלנו היום, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם צוות חקלאות בתקומה, ומבחינת המענים בתחומים האלה, היום האזור הזה מקבל מענים הרבה יותר משמעותיים ממה שהיינו יכולים לתת במסגרת העבודה השוטפת של המשרד, ביחד עם תקומה.

תודה. ליאור אבינועם ממשרד הבריאות בזום.

שלום. סליחה שלא הגעתי פיזית ותודה על האפשרות לעלות בזום. רק להתייחס בקצרה לסוגיית החוסן, הבנתי שאדוני היו"ר שאל ותהה. אז קודם כל, מרכזי החוסן, בוודאי בשדרות, מתוקצבים במסגרת החלטת ממשלה, תקציב הבסיס מטעם מסגרת החלטת הממשלה שמאגמת משאבים ממספר משרדי ממשלה.

אגב חרבות ברזל, תקציב מרכזי החוסן בעוטף צמח פי חמישה, כולל בשדרות, כך שאין בעיית תקציב לחמשת המרכזים בעוטף עזה. יש מימון לחמש השנים הקרובות, מימון מוגבר במסגרת תקומה. ובכלל, חלק גדול גם מהחלטה 462, הוטמע בתוך תוכניות בתקומה, עם תקציב של יותר מ-700 מיליון שקלים לחומש. ואנחנו עובדים כל יום בליישם את התוכנית הזו.

בשנת 2024 הוגשו כ-200 מיליון שקלים במסגרת התוכנית, כולל מבחני תמיכה ארוכי טווח לקופות החולים, להגברת השירות, כולל צפי וכוונה להקים שני מרכזים רפואיים קהילתיים בשדרות ובאשכול, והכל במסגרת התוכנית.

תודה.

אני רוצה לשאול אותך, האם אתם ערוכים לתקצוב המרכזים ב-2025? יש פערים עצומים, אתה יודע.

יש כסף שצבוע לכל אחד מהמרכזים, חמשת המרכזים בעוטף, כסף שצבוע גם ל-2025, גם ל-2026.

לא, צבוע זה טוב, אני שואל אם המספרים מוכרים לך ואם אתה יודע שבפועל צבועים רבע אולי, שליש במקרה הטוב, מהצרכים? אני מכיר את העניין מקרוב.

אני מניח שאדוני מתייחס לירידה בתקציב ביחס ל-2024. קודם כל, הירידה לעומת 2024 היא ירידה מתוכננת. כלומר, יש בה גם היגיון קליני וגם אילוץ של משאבים. אנחנו בשיח כל הזמן עם ראשי הרשויות לגבי הצרכים שעולים, שהם מעבר לתקציב שהם מכירים ומקבלים. וככל שיהיה צורך בתוספות או בהתאמות כאלה ואחרות של תוכניות, אנחנו נעשה את זה ביחד איתם.

תקשיב, ליבי יוצא אליך. האינטונציה הנינוחה שלך לא תואמת את הפער העצום שקיים בין הצרכים. אני לא יודע אם יש יותר או פחות צרכים היום בשדרות וביישובים מאשר היה ב-2024, אני באמת לא יודע. ואם יש קצת פחות, אני מציע שתתכוננו למצב היותר קשה. אל תנוחו על זרי הדפנה. המצב קשה. החוסר הוא כזה שבהתארגנות פנימית של האנשים שעוסקים בכך, מדברים במונחים אפוקליפטיים של סגירת מערכות.

אדוני, חבר הכנסת, אולי הטון שלי מבלבל, אבל אנחנו עוסקים בזה כל יום וכל שעה. אני מדבר עם תמיר עידן, ועם אלון דוידי כמעט כל יום, או אני או מישהו מהצוות שלנו. אנחנו מכירים את הצרכים, מכירים גם שיש פער בין הצרכים שעולים מהשטח לבין מה שמתוקצב, ואנחנו חיים את השטח במובן הזה.

יכול להיות שהפער הזה יישאר בסופו של דבר פער, ואנחנו נצטרך לתת לו מענים במקומות אחרים. אבל הירידה בתקציב היא ירידה מתוכננת, כי המענה של מענה החוסן הוא מענה שבהגדרה שלו הוא מענה זמני, הוא מיועד לתת מענה ראשוני וזמני ולא לספק את התוכנית לטיפול הפסיכוסוציאלי והפסיכותרפי לאורך זמן.

ברור. תודה. משרד החינוך.

ניר שמואלי, מחוז דרום. אני אגע בדברים שביקשת בעקבות ההודעה של משרד רוה"מ. אז מבחינת היישום, כמו שאיתמר אמר פה, איתמר זו דוגמה אחת ואפשר לעשות את זה מול כל הרשויות, היישום היה מצוין בהחלטה הזאת מול רשויות העוטף.

כפי שאמרת, ההחלטה הזאת היא כמעט עשור ולכן היה לה המשכיות והיא עבדה באופן מיטבי. שיתוף הפעולה באמת הניב את התוצאות שרצינו, הוא נגע בשלושה תחומים שתכף נראה את ההבחנה או את ההגבלה למנהלת תקומה וסל תקומה, אבל זו הפעילות הבית ספרית שבעיקר נגעה בצמצום ההישגים הלימודיים, ביזמות, בפרויקטים, בבלתי פורמלי, ובטיפולים הרגשיים, שזו מהות הדבר הסיפור.

מבחינת סל התקומה, זה נכון שמנהלת תקומה מזרימה היום את התקציבים בהתאם להחלטת הממשלה, וצריך לזכור, סל התלמיד הוא סל פוחת. אם השנה תקצבנו 13.5 אלף תלמיד, שנה הבאה הוא כבר יורד ל-11.5, וככה הוא יילך ויפחת בשלוש-ארבע שנים הקרובות. כאשר כמחצית מהכסף יושב במוסד החינוכי ומחצית ברשות המקומית.

ביחס לתקציבים הנדרשים, בעיקר בהדגש של הטיפולים הרגשיים בהחלטה 462, היו 33 מיליון שקלים לשנתיים. זה המון כסף שהיה עוזר לנו לקדם את הפערים הגדולים, ואת מה שיקרה בעתיד הקרוב. צריך לזכור, אנחנו רק בשנה הזאת החזרנו את התלמידים בצורה כמעט מלאה. באשכול האחוזים קצת יותר נמוכים, אבל בשדרות, שדות נגב, חוף אשקלון, אחוזי הילדים הגיעו בצורה הרבה יותר רחבה.

ואני מניח שלקראת שנה הבאה הפערים ילכו ויגדלו, והטיפולים הרגשיים שנדרש לתת לתלמידים הם רבים יותר. ואין לי ספק שסל התלמיד שיגיע במנהלת תקומה, לא ייתן את כל המענים. הוא לא ייתן את המענים. ולכן ההחלטה הזו היא באמת חשובה. צריך לראות אולי את הכפילות שיש היום בין מנהלת תקומה לבין זה, וצריך לעשות את הפערים האלה. אבל אין לי ספק שלפחות בסעיף של טיפולים רגשיים, ההחלטה הזו היא קריטית להמשך.

תודה. מישהו נוסף ממשרדי הממשלה?

משרד האנרגיה, עירית הייטנר שעיו, מנהלת אגף שלטון מקומי. הוקצה יחסית תקציב קטן של 5 מש"ח למעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות העוטף. הכנו תציבים במסגרת קול הקורא שיצא ב-2024, במסגרת החלטת ממשלה תקומה. הוספנו, כאילו לא גרענו, אלא הוספנו גם את התקציב של 462, של ה-5 מש"ח. כל הכסף חויב בשנה שעברה, ועכשיו מתחילים בביצוע.

ולגבי 2025?

יש תקציב מכובד בתקומה לנושא של חוסן באנרגיה, 300 מש"ח לחמש שנים. נראה לי שזה כן עונה לצרכים בתחום האנרגיה.

אוקיי. רצית משהו, משרד החקלאות, להוסיף?

כן, אני רציתי לדייק. נתתי קודם נתונים לנושא מכסות החלב, ושלא ייצא שאמרתי נתונים לא נכונים. אז על פי התקנה, בעצם מכסה שיתופית קיבלה תוספת של 600 אלף, ויצרן מושבי קיבל תוספת של 100 אלף. זה בנוסף לתוספת 2% שקיבלו כל היצרנים.

תודה. מישהו נוסף רוצה להתייחס?

כן. קובי אריאלי, המשרד לביטחון לאומי. אצלנו במשרד יש שלושה תחומים בהם עסקה החלטת הממשלה. אחד מהם זה שמשטרת ישראל תחת מוס"ח לגני ילדים בארבע מועצות שם בדרום, ועוד תקן אחד בכל מועצה בדרום, ועוד שלושה תקנים לעיר שדרות. מעבר לזה, גם יש את הנושא של הרשות לביטחון לקהילתי, שהפעילה שם תוכניות למניעת סמים ואלכוהול.

וגם הנושא של השיטור העירוני, ששם דאגנו לתקנים במועצות ובשדרות. למעשה, אנחנו הכנו סוג של תקצוב לשנת 2025 הנוכחית, ובמידה וההחלטה הזו תתבטל, תהיה לזה פגיעה גם במוס"ח, בביטחון האישי של תושבי הדרום, של תושבי העוטף. גם תהיה פגיעה בתוכניות של מניעת התנהגויות סיכון בעוטף, ובמדריכי הנוער שפועלים היום עם בני הנוער, שזה מעבר לחינוך הפורמלי. וגם במצלמות שיש בתוך היישובים, שגם הן מתוקצבות בהחלטה הזו של הממשלה.

אגב, אדוני היו"ר, דוגמה מעולה. שיטור מועצתי, אחד הפרויקטים הכי חשובים שיש גם לביטחון וגם לתחושת הביטחון של התושבים, שלפי מה שאני מבין כרגע הוא תקוע. זאת אומרת, לנו העבירו בהחלטה.

אני רק אגיד בהתייחס לזה, שבעצם מתוכנן לסבסד 90% מאיתנו.

כן, אבל כל עוד לא עברה ההחלטה, אז הדבר הזה לא יכול להיות מיושם.

נכון. זה יישאר על 25%.

ברור.

כי במסגרת ההחלטה הייתה אבטחת מוסדות חינוך.

זו תוספת תקנים עבור גני ילדים בארבע מועצות, ועוד שלושה בשדרות.

שזה בעצם נעלם עם היעלמות ההחלטה?

זה ימשיך.

אני מאמין שאולי נצטרך למצוא לזה מקום, אבל מה שהתייחסתי זה במסגרת ההחלטה.

כן, גברתי.

משרד התיירות, מאיה אברמוביץ', מנהלת אגף תשתיות תיירות. אני רוצה להגיד קודם כל, שעם החלטה או בלי החלטה, משרד התיירות, כחלק ממדיניות הפיתוח שלו נותן עדיפות לפרויקטים תיירותיים בעוטף עזה. אז מעבר להחלטה, אנחנו הקצינו הרבה מעבר לקבוע בהחלטה, גם בפרויקטים תיירותיים בשדרות, בחוף אשקלון, ובשער הנגב. יש לנו את הטיילת האקולוגית בכפר עזה. אנחנו מקצים ואנחנו נותנים תמיד קדימות ועדיפות לפרויקטים. כמובן שהחלטת ממשלה המשכית היא מסייעת ועוזרת לנו לקדם פרויקטים נוספים. אנחנו עושים את ההשתדלות.

כמה נתתם לדרום אדום השנה?

אתה מדבר עכשיו על תקציבי שיווק? הקצינו סך הכול 360 אלף.

לא, אני מדבר על דרום אדום.

דרום אדום זה חלק מתקציבי השיווק שלנו, ואנחנו הקצינו. לא יודעת ספציפית כמה הדרום אדום, אבל סך הכל 360 אלף. בתשתיות הקצינו 8 מיליון, שזה הרבה מעבר להחלטה שקבעה 5.6 מיליון.

לא, כי לא עשו דרום אדום השנה.

לא עשו דרום אדום, בסדר. אבל נתנו תקציבים לשיווק. דרום אדום לא התקיים בעקבות המלחמה, כמובן.

לא. אני לא רואה סיבה.

היה קושי לקדם פרויקטים באופן כללי.

אם אפשר פה להעיר, כשבאים לאזור שלנו, אני מהאזור, מבקשים המלצה, אז אני שואל אותם 'טבע או טבח?'. אני חושב שצריך לחזק מאוד את האלמנט של הטבע, של התיירות הקלאסית. תיירות האקסטרים תהיה ממילא, והיא ראויה, ויש לזה תקציבים, ורשויות שלמות. אנחנו צריכים להחזיר את הלגיטימציה לאט-לאט, להגיע אל המקומות הרגילים.

אני מסכימה איתך, ודווקא כשניגשו אלינו מכפר עזה, רצו להדגיש לאו דווקא את הנושא של המלחמה ולא שהם קורבן, אלא היבטים אחרים כמו היבטים אקולוגיים. וזה יפה, ואנחנו מברכים על זה.

תודה. משרד הקליטה, כן.

אריק אוזן, משרד העלייה והקליטה. במסגרת החלטת הממשלה אנחנו תקצבנו בתקציב תוספתי עד 675 אלף שקל לתמיכות ברשויות, בהתאם לקריטריונים שלנו שלוקחים בחשבון את מספר העולים שמגיעים. מטבע הדברים, רוב הכסף הופנה לעיר שדרות.

ב-2023 הביצוע היה כמעט מלא. ב-2024 ההתחשבנות עדיין לא בוצעה. מעבר לזה, היה עוד סכום של 375 אלף שקל, לתוכנית לעידוד עלייה בעיר. שוב, בגלל שאנחנו מדברים על השנים 2023 ו-2024, הדבר הזה לא בוצע.

אני כן יכול לומר שמבחינת שר העלייה והקליטה, הסיוע לנגב ולגליל ולכל העוטף זה נושא שהוא מאוד חשוב. הוא היה מאוד רוצה להמשיך, וכן לצורך הדוגמה לבנות תוכנית לעידוד עלייה קהילתית במסגרת העיר השדרות. בנוסף, אנחנו התחלנו גם פרויקטים חדשים בשיתוף עם תקומה בעוטף, במכללת ספיר, ועידוד גם של רופאים וגם מקצועות אחרים שיבואו לאזור העוטף.

משרד התחבורה פה?

כן, שלום, שמי אורי זילברמן, מנהל אגף רשויות מקומיות. יש בהחלטת הממשלה כ-10 סעיפים, שבסך הכל מדובר על סכום של 474 מיליון שקלים. עד היום אנחנו יישמנו פרויקטים בסדר גודל של כ-449 מיליון שקלים. הפערים הם כרגע בפרויקטי תחבורה בין עירוניים, בקיר תמך אקוסטי בקיבוץ סעד, שעקב המלחמה לא התחלנו את העבודות עדיין. ובפרויקטי תחבורי עירוניים, שזה קשור לקול קורא שאנחנו עתידים להוציא בהמשך השנה, ואז הרשויות יוכלו להגיש פרויקטים עירוניים ולקבל תקצוב עבורם.

אתה יכול לתת דיווח על הסטטוס של הרחבת 232?

תוקצב ויצא למכרז.

לא, זה בסדר, רואים. אני שואל מה ההמשך, מה התוכניות שלכם לגבי ההמשך עד לצומת שער הנגב, סעד?

זה ייבחן אני מניח בתוכניות של החומש הקרוב של נת"י, שעובדים עליהם ממש עכשיו, ותוך מספר חודשים יהיה לנו תשובות יותר ברורות.

הכסף שלו נוצל ב-2024? מחויב ל-2025? או שהוא חזר לאוצר?

אין לי תשובה על זה.

קיר התמך למשל.

של קיר התמך ספציפית הכסף לא חזר למשרד האוצר, הפעילות להקמתו החלה אבל היא מתעכבת בשל המלחמה. התקציב עדיין קיים.

זאת אומרת, התקציב חויב והביצוע התעכב.

בדיוק.

אוקיי. אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

הבסיס של הדיון הזה הוא מהעובדה שיש צורך בהחלטת ממשלה ייעודית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף עזה, בהמשך לכל מה שנעשה בעשור האחרון, ובנפרד לתוכנית השיקומית כתוצאה מהמלחמה.

זאת אומרת, אנחנו רואים – אני אומר אנחנו, חברי הוועדה שפה, אבל גם אלה שלא נמצאים פה – את הדבר הזה כחלק מהבסיס של האזור הזה. אי אפשר לשלוף את הבסיס הזה ואז להגיד אנחנו מביאים את מנהלת תקומה, שקמה כתוצאה מהכישלון הביטחוני. זה לא שמנהלת תקומה קמה כי החליטו עכשיו שרוצים להעשיר את העוטף. מנהלת תקומה קמה כי היה טבח ב-7 באוקטובר.

וברור שנהרסו שם אזורים שלמים שצריכים שיקום, ועושים את זה במסגרת כזו שגם עולה הרבה כסף. אבל אתה לא יכול לשקם עם יד ימין, כשיד שמאל מושכת את השטיח מתחת לרגליים. ולכן, אני רוצה לתת שבועיים לממשלה לנסות ולהתעשת, ולהיפגש עם ראשי הרשויות המקומיות ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי להבין מה החוסרים שחייבים להשלים אותם שלא קיימים בתוך התקציב של תקומה. בעיקר לאור העובדה שהובטח שכסף לא יחליף כסף. זאת לא הייתה המטרה. המטרה לא הייתה שעכשיו יביאו את מנהלת תקומה וזה יחליף את מה שהיה.

אני לא רוצה להיכנס פה לתוך כל ההתנהלות של משרד רוה"מ באירוע הזה, שבעיניי היא שערורייתית ממדרגה ראשונה. אנחנו נמצאים בחודש מרץ, דיון לתקציב פה בכנסת בוועדת הכספים, והאירוע הזה בכלל לא נמצא על השולחן. ומספרים, ומורחים, ואומרים שכן, ואולי לא, ואולי אנחנו כן נעשה, ואולי לא נעשה.

קחו לכם שבועיים, משרדי הממשלה. אני מבקש, נפנה גם בכתב למנכ"ל משרד רוה"מ, שהצוותים הרלוונטיים במשרד רוה"מ יישבו עם ראשי הרשויות ותהיה ודאות. הרשויות צריכות לדעת אם הן מוציאות חיובי ארנונה או לא מוציאות חיובי ארנונה. יש הנחה בארנונה, אין הנחה בארנונה, יש הנחה בארנונה. יש תקציב למשרד החינוך, יש תקציב לשיטור קהילתי.

יש פה שורה ארוכה, כמו שגם ראינו מהממ"מ, זו אחת ההחלטות המפורטות של הממשלה, שבאמת עובדים עליהן. זה החלטות שעובדים עליהן הרבה זמן. לא התחילה העבודה בכלל, כמו שעובדים על החלטת ממשלה.

אני יכול להבין שיש דברים שאולי נכנסו עכשיו בתוך תקומה, בסדר. אבל יש דברים שלא, ויש דברים שצריכים להוסיף אותם מעל כנדבך של הרשויות המקומיות. אי אפשר שחבל הארץ הזה שספג את המכה הקשה ביותר מאז ומעולם, נכבשו בו יישובים, ריבונו של עולם. הכבישים שם נהרסו. שדרות, דיברת על ביטחון, תחנת משטרה שהלכה, זה אירוע שבכלל אין מה לדבר. הוא דורש שיקום במנהלת תקומה. אבל את הבסיס, את מה שהיה, בטח בעת הזו.

גם אם הייתה למישהו מחשבה שהוא באיזשהו שלב מפסיק את החלטת הממשלה של העוטף, כי העוטף עומד על הרגליים, זה לא עכשיו. זה לא הזמן. הלוואי שבאמת בעוד כמה שנים העוטף יהיה מספיק חזק, יהפוך להיות גם עם הרבה מאוד אוכלוסייה, יעמוד ברשות עצמו. לא צריך את ההטבות האלה. אבל עכשיו?

אני רוצה לנסות ולהאמין שבשבועיים האלה יקרה משהו. אנחנו קובעים ישיבת מעקב לעוד שבועיים. אני מציע לראש המועצה וראשי המועצה החברים שלך, שיודעים את הדרך לצלצל ללשכת ראש הממשלה, המטרה של הישיבה בעוד שבועיים היא להציג את טיוטת החלטת הממשלה לטובת עוטף עזה. אם אין טיוטה, חבל על האירוע. אנחנו נעשה פה ישיבה, היא באמת תהיה מעניינת. שווה לבוא לראות. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:20.





הכנסת




הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
04/03/2025





מושב שלישי



פרוטוקול מס' 128
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, ד' באדר התשפ"ה (04 במרץ 2025), שעה 14:15

החלטת ממשלה 462- תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2023 - 2024 ותיקון החלטות ממשלה-חידוש ויישום

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

אלון שוסטר

דניאל ביטון - רע"ן תקציבי אג"ם והסדרים, משרד הביטחון

קובי אריאלי - מנהל תחום תכנון ותוכניות את"ב, המשרד לביטחון לאומי

ניר שמואלי - מנהל אגף בכיר חינוך תקומה מחוז דרום, משרד החינוך

רותם משלי - מנהלת תחום נהלים, משרד הכלכלה והתעשייה

עדי ליבנה - מרכזת תקצוב מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

יעל ברלין - מנהלת פרויקטים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

אריק אוזן - מנהל תחום בכיר תקציבים, משרד העלייה והקליטה

אלון אורון - ס. מנהל מחוז הנגב, משרד החקלאות וביטחון המזון

עירית הייטנר שעיו - מנהלת אגף שלטון מקומי ומיזמים, משרד האנרגיה

מאיה אברמוביץ' - מנהלת אגף א' תשתיות תיירותיות ציבוריות, משרד התיירות

אורי זילברמן - מנהל אגף רשויות מקומיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מיכל מחמלי - מנהלת תחום תקציבים, משרד הפנים

תמר בר-און - ראש אגף בכיר שיקום סביבתי דרום, המשרד להגנת הסביבה

אהרון עמנואל - מנהל אגף מבני דת, המשרד לשירותי דת

צחי דיקשטיין - המשנה למנכ"ל, משרד החוץ

סיגלית שי - רח"ט תקציבים, משרד החוץ

יוסף חיים דיאמנט - עוזר מחקר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה

ד"ר נטע משה - המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר ומידע של הכנסת

שחר שרפ - מנהלת תחום בכיר שיתוף ציבור, מנהלת תקומה

קרני קירשנבום - סמנכ"לית אסטרטגיה ושותפות, מנהלת תקומה

איתמר מיכאל רביבו - עו"ד, ראש מועצה אזורית חוף אשקלון

אברהם דוד טייב - חבר מועצה אזורית שדות נגב

נועם מדאר - מ"מ מנהלת אגף תיאום ובקרה, מועצה אזורית שדות נגב

אלעד שניר - גזבר המועצה, מועצה אזורית שער הנגב

ליאור כוכבי - מנהל מטה מיוצר בישראל, התאחדות התעשיינים בישראל

דוד צביאל - סמנכ"ל החטיבה להתיישבות, ההסתדרות הציונית העולמית

אילן פרידמן - פורום ארלוזורוב

נעה שוקרון - רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

ליאור אבינועם - עוזר מנכ"ל, משרד הבריאות

אמל ביבאר

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



החלטת ממשלה 462- תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2023 - 2024 ותיקון החלטות ממשלה-חידוש ויישום

היום ה-4 במרץ, 2025. ד' באדר, תשפ"ה. אני מתכבד לפתוח את הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. הנושא הוא החלטת ממשלה 462 – תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי עוטף רצועת עזה לשנים 2023-2024, תיקון החלטת הממשלה – חידוש ויישום.

החלטת הממשלה הזו, זו החלטת ממשלה נמשכת בעשור האחרון, של הטבות לתושבי עוטף עזה. אני חושב שההחלטה הזו היא מהמוצלחות, שהצליחו להפריח את האזור הזה אחרי צוק איתן. והעובדה שההחלטה הזו לא חודשה עדיין היא שערורייה ובעיניי, ויריקה בפרצופם של התושבים, שלא מספיק שהם צריכים להתמודד עכשיו עם השיקום מחדש, ולא משנה באיזה מילים מפוצצות יקראו למנהלת – תקומה, תנופה, הקמה. כל המילים טובות ויפות, אבל בסוף את מה שהיה לקחו.

עד לפני שבוע אני חשבתי שזה בטעות, בחוסר תשומת לב. אז אני אומר לכם, זו לא טעות ולא חוסר תשומת לב, ולצערי, אנחנו תכף גם עם משרדי הממשלה, אבל העובדה שמשרד הממשלה בוחר לא להגיע לאירוע הזה, היא מהסיבה הפשוטה – שהוא בוחר לברוח. הוא בוחר לברוח, כי משרד הממשלה הוא זה שהיה צריך לתכלל את האירוע הזה, והוא זה שהיה צריך להרים את החלטת הממשלה הזו ולקדם אותה.

אז מעבר לזלזול בכנסת, שכבר לזה התרגלנו שבקדנציה הזו הממשלה יכולה לזלזל בכנסת כמה שהיא רוצה, זה גם זלזול בתושבים וזה הרבה יותר חמור. התושבים שילמו את המחיר היקר הזה בטבח ה-7 באוקטובר, ועכשיו משלמים שוב.

לפני שנפתח את הדיון, אני אבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לתת לנו איזושהי סקירה על החלטה 462.

צהריים טובים. אני ד"ר נטע משה, מהמחלקה לפיקוח תקציבי בממ"מ. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, התבקשנו לבחון את יישום החלטת ממשלה 462, ובתוך כך, אילו משימות בביצוע ואילו נושאים התעכבו אחרי המלחמה ובוטלו.

הממצאים רוכזו במסמך שהוגש לפני שנה, ואנחנו מתייחסים בעיקר ליישום של 2023, ובסקירה אני אציג את מסגרת ההחלטה, את ממצאי היישום. אני חושבת שחשוב, לאור מה שאמר היו"ר, את ההתאמות שהיו בעקבות חרבות ברזל ושאלות שעולות לגבי המשך התוכנית.

אז החלטה 462, בשמה המלא – תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי העוטף לשנים 2023-2024, היא ההחלטה האחרונה בשורה של כמעט עשר החלטות קודמות שהתקבלו משנת 2010, ועסקו במכוון בחוסן אזרחי.

חלק מההחלטות היו חד שנתיות, וחלק מההחלטות היו דו שנתיות, וההחלטה הזו מאפריל 2023 מיועדת לשנתיים, כלולות בה חמש רשויות מקומיות. התקציב הכולל נאמד ב-1.7 מיליארד שקלים. מתוכם, כמעט 1.5 הם כסף ביצועי, היתר זה אובדן הכנסות בעקבות הטבות מס.

השותפים הרבים להחלטה הזו, 33 גורמים ממשלתיים, מתוכם 25 משרדי ממשלה, והיא מרובת סעיפים. יש כמעט 150 סעיפי ביצוע. התקציבים העיקריים מופנים לתחבורה, לפנים ולהגנת הסביבה, זה מאות מיליונים. לצידם, יש גם תקציבים קטנים, מיליונים בודדים למשרדי הממשלה.

כל הנתונים האלה מלמדים אותנו שמדובר בהחלטה מורכבת גם ליישום, וגם למעקב. לכן, בנוסח ההחלטה, הממשלה בעצם החליטה שיהיה גורם מתכלל שעוקב אחרי הביצוע ופותר את החסמים, והוקצה לכך גם תקציב ייעודי למעקב ובקרה. הגורם נמצא במשרד ראש הממשלה. כשאנחנו פנינו לקבל את מעקב הביצוע הזה, לא התקבל.

יש נוהל כזה בכלל? יש מישהו כזה שמונה בכלל?

למיטב ידיעתי, כן. יש אגף שאמור לעקוב אחרי זה, אני דיברתי עם אחד העובדים שם. גם הוצאנו פנייה דרך מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לא התקבל דיווח הסטטוס הזה. בעקבות זה, פנינו לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אני אגיד שרובם ענו. 21 משרדי ממשלה, בפרק זמן יחסית קצר ענו, והתשובות שלהם מהוות מעל 90% מהתקציב. זאת אומרת, היה שיתוף פעולה נרחב יחסית מהמשרדים. ולמרות זאת, היה מאוד קשה להבין מה תמונת המצב התקציבית של הניצול בפועל בחלוף שנה מהתוכנית.

הקושי הזה הוא בעצם אינהרנטי. הוא קשור לזה שדיווחי המשרדים, כל אחד נראה אחר. ובהיעדר גורם מתכלל, קשה מאוד להבין, כל משרד משתמש קצת בטרמינולוגיה אחרת לגבי מה בביצוע, מה ביישום, מה בתקציב.

אני אשאל אותך שאלה לגבי עבודה מול משרדי ממשלה. אם הגורם המתכלל הזה היה עובד בתכלול בשנתיים האחרונות, אז כנראה שגם הדיווח של משרדי הממשלה היה כזה, זאת אומרת את כבר היית מקבלת מהם את הדיווח בצורה ברורה יותר, לא?

אני מאמינה שבשני היבטים. אחד, חלק מעבודת התכלול היה צריך להיות דיווח רבעוני שכבר היה עושה יישור קו לגבי הדברים. ושתיים, כן, גם לנו היה יותר קל לקבל את הנתונים. זאת אומרת, גם למשרדים לדווח וגם לנו לקבל את הנתונים. עם זאת, בצד החיובי, האמירה הבסיסית שעלתה מכל כמעט 20 משרדי הממשלה, להוציא משרד ההתיישבות, שההחלטה ממשיכה להיות מיושמת והם מחויבים לה גם אחרי המלחמה, במהלך המלחמה.

בקווים כלליים, אני אגיד שמתוך כמעט 100 סעיפים, 70 דווחו לנו שהם בשלבי היישום או בתכנון. האחרים שלא, יש עשרה שממש דווח שהם מושעים או בוטלו, תכף אני קצת אולי אסביר אם תרצה, סיבות שקשורות למלחמה, ויש עוד כאלה שהיו עיכובים שונים.

לפני הדיון הזה בדקתי גם נתונים שבפורטל החלטות הממשלה, מעקב החלטות ממשלה. זה בערך תואם לזה, לאחוזי הביצוע האלה. וכאן אני מגיעה בעצם לנקודה האחרונה. שינויים שהיו בעקבות המלחמה, ובעקבות זה אולי עיכובים ואי יישום של סעיפים. אני אחלק את זה לשניים.

אני חושבת שיש סוגיות שנבעו מהעיתוי שאנחנו דיברנו עם המשרדים לפני שנה, והיו אמורות להיפתר בחלוף שנה. ויש דברים שהם יותר קשיים מתמשכים. הקשיים שקשורים לעיתוי הדיווח, הם נוצרו בעיקר בגלל פינוי האוכלוסייה. ברגע שאין אוכלוסייה במקום, יש פעולות רווחה, קליטה, כאלה שיותר קשה להעביר, ואלה דברים שבחלוף שנה ועם חזרת האוכלוסייה הם היו אמורים להיפתר.

הייתה בעיה של זמינות בכוח אדם ברשויות, שהיו עסוקים בפינוי, היו עסוקים בדברים דחופים, ובאמת משרדי הממשלה ידעו לתת את המענה, לתת ארכה למילוי טפסים והגשת קולות קוראים ודברים מהסוג הזה.

סוגיות יותר ארוכות טווח שהעלו איזשהו קושי ותהייה לגבי ההמשך, נגעו לפרויקטים שהייתה איזו מניעה ביטחונית לקדם אותן. אני חושבת שמשרד האנרגיה נמצא פה, אולי הם יוכלו להרחיב. יש פרויקטי תשתית סמוכי גדר, ושם יש בעיה ביטחונית איך מתקדמים עם זה.

יש דברים שעלו גם על תקציבים שלא הועברו, או עוכבו מהאוצר בגלל שהקפיאו תקציבים בגלל המלחמה. העניינים האלה של כספים שצריכים לעבור מהאוצר ולא מגיעים, הם חוזרים על עצמם בהחלטות מורכבות כאלה. מתוך זה מעניין להבין כמה זה באמת מלחמה וכמה זה כל מיני הליכים אחרים שמתעכבים.

והדבר האחרון, כמה משרדים העלו את זה, שבעצם יש האמרת צרכים. הצרכים השתנו וצריכים להתאים אותם, בין אם להגדיל ובין אם להשלים מענים. למה שקורה במנהלת תקומה, הבדיקה שלנו הייתה יחסית מוקדמת, וכבר אז משרדים דיווחו שהם בשיח עם מנהלת תקומה. אני חושבת שבנקודת הזמן הנוכחית, אז כן צריך להבין, בעצם אנחנו כמעט סיימנו את ההחלטה, רק משרד החינוך יש לו עוד עד סוף שנת הלימודים שאמור לסיים את זה, על פי מסגרת ההחלטה.

מתוך מה שקורה ב-462, ומה שלאורך השנים היה בהחלטות החוסן, מה היום עבר לתקומה, מבוצע על ידי תקומה, האם הפעילות הזאת היא בעצם תחליף להחלטות החוסן, ואם יש תקציבים שנשארו ולא מומשו בגלל כל מיני דברים, לאן הם מוסטים.

את יודעת להגיד איזה תקציבים היו מופנים לפרט? זאת אומרת, מה האזרח בקצה, אין לו תקציבים של פרויקטים או של חוסן. הטבות מס, הנחות במעונות.

לא, אז אנחנו יודעים, יש את הרשימה, יש דברים שהם באמת פרויקטי תשתית ואותם נשים שם. יש דברים שהם מענים ברמת הפרט, במרכזי רווחה, קליטה, חוגים לילדים, דברים כאלה. זו לא הטבה ישירה שמגיעה לאזרח, אבל הנהנים יודעים לספור את מספר האנשים.

יש גם דברים שכן נוגעים, כמו שהיו"ר שאל, ארנונה, מעונות.

אבל פה אנחנו נעשה את ההבדל בין דברים שהם תקצוב ישיר, תקציבים מהממשלה, לבין בעצם אובדן הכנסות, ואובדן הכנסות של המדינה שהיא העריכה את זה, זה מהטבות מס.

שיהיה ברור, מעניין אותי לדעת מה קורה בסוף לאזרח בקצה שחוזר לגור אחרי שהוא פונה, או שממשיך לגור איפה שהוא גר, ומה קרה להטבות שהיו לו. האם מצבו השתפר או הורע, או נשאר אותו דבר. ראש המועצה חוף אשקלון.

קודם כל, תודה רבה על הדיון. אני חושב שזה דיון מאוד חשוב. אני חושב שפחות נכון לעשות את ההבחנה בתוך ההחלטה. עכשיו, יכול להיות שיש דברים שמטופלים בתקומה וצריך לעשות את ההתאמות. אני גם אוסיף מעבר לזה, נכון, כמו שאדוני שאל, יש דברים שמגיעים ישירות לתושב פרטני, אבל בסוף כל מה שנמצא ברשות המקומית מגיע לתושב. זאת אומרת, אנחנו לא שומרים אצלנו שום דבר.

עכשיו, אני חושב שהתפיסה וההנחה שזה שיש תקומה, ואגב, לאורך כל הדרך אנחנו עמדנו על זה, גם כשנוסחה ההחלטה של תקומה, אנחנו עמדנו על זה שההחלטה לא תגרע מ-462 וקודמותיה, שבעצם החלטות ממשלה שהיו מתחדשות פעם בשנתיים, מעבר לסוגיה של המעונות ומעבר לסוגיה של הארנונה שעדיין לא נפתרה, בינתיים אנחנו צריכים להתחייב כלפי התושבים, בגלל שהתושבים היו מורגלים בדבר הזה. להגיד להם טוב, יש לכם את ההנחה בארנונה, בלי שאנחנו יודעים שהיא קיימת.

אבל יש שם עוד דברים, כמו מענקים לחיזוק הרשויות, שהדבר הזה הוא בעיניי מאוד חשוב. אני בכלל חושב, אדוני היו"ר, שהתפיסה שבה תקומה מחליפה את כל מה שהיה עד היום, היא תפיסה שגויה. ואני לא מתבייש לומר את זה, אני אומר את זה בגאווה ובראש מורם עבור התושבים שלי, והם תושבים שלנו, שנמצאים שם בזכות ואף אחד לא עושה איתם חסד.

יש פה תושבים שנמצאים בחזית הקדמית של מדינת ישראל. עושים שירות, ציונות מהמעלה הראשונה, עבור כל תושבי מדינת ישראל. לא צריך לספר לכולם מה קרה, ועובדה שמי שהיה בחזית הם אלה שהיו שם. ותקומה לא אמורה לגרוע ממה שהיה קודם לכן, היא אמורה להוסיף על מה שהיה. אנחנו לא צריכים להתבייש בזה, אנחנו אומרים את זה בגאווה.

אגב, אם חשבנו, וכמובן צה"ל וכוחות הביטחון עשו עבודה יוצאת מן הכלל ועדיין עושים, אבל המשימה עוד לא הסתיימה. אם התושבים שלי צריכים לפני שבועיים להיכנס לכוננות ולהתחיל להסתגר כי יש התרעה נוספת, אז הבעיה לא נפתרה. ולחיות ביישובים שהם סמוכי גדר, אני לא חושב שכל אחד ממי שיושב כאן היה מוכן לעשות את זה.

וכן, יש לזה מחיר. זה לא מחיר שאנחנו צריכים לשלם לכיס של התושבים. זה מחיר שאנחנו צריכים להיטיב עם התושבים שנמצאים שם, ואנחנו רוצים שיהיו עוד כאלה שרוצים להיות שם. וכל הדברים האלה, עכשיו לבוא ולקטוע אותם ולגדוע אותם, אגב, יש פה גם עניין של הגינות ויושרה, כי אנחנו לאורך כל הדרך, כמו שאמרתי, דיברנו על זה ואמרו לנו שזה יהיה, וההחלטות האלה יימשכו. מעבר לדברים הספציפיים של ארנונה, הטבות במס. יש דברים שמדברים על החוסן של המועצה, החוסן של הרשות.

אדוני היו"ר, לקבל תושבים בחזרה, או לתת מענים לתושבים שנמצאים אחרי הטראומה שכולם חוו, זה לא 'טוב, בוא נתחיל מאפס ונראה איך אנחנו מתקדמים'. יש לנו פער מאוד משמעותי שאנחנו צריכים להשלים אותו, ולהשלים אותו זה מגיע מהמקומות האלה.

ולא יודע אם כולם מכירים או כולם יודעים, גם מה שמוגדר ככספי תקומה, ואני לא מזלזל, תקומה עושה עבודה נהדרת, עבודה יוצאת מן הכלל, וגם משרדי הממשלה שהיו לאורך השנים. החלטות כמו 462, זה החלטות שהביאו את העוטף למקום שהוא היה עד ה-6 באוקטובר. והעוטף, הצלחנו יחד איתכם לקדם אותו, ואנחנו רוצים להמשיך לקדם ולפתח אותו, ולהביא אותו למחוזות חדשים טובים יותר.

אז יש פה פער. אני מדבר עם מנהלי ומנהלות בתי ספר, יש תקציבים שחלקם מגיעים מתקומה, והן אומרות לי יש פה פער עצום להשלים. זה לא 'טוב, בוא נחזור לשגרה ונמשיך לעבוד'. יש פה טראומה, זו צלקת מאוד קשה ומשמעותית. של כולם, לא רק של התלמידים, שכולם חוו וחווים אותה. ומדינת ישראל כולה צריכה להתגייס לטובת המשימה החשובה הזאת, משימה מהמעלה הראשונה, ולא צריך להתחמק.

אגב, משפט אחרון. היינו פה בדיון שבוע שעבר, אז תקומה כבר יש 1.3 מיליארד שהחליטו שצריך לתת לרשויות אחרות, אז זה הולך מתקומה. ויש קיצוץ פלאט בתקציב המדינה שחל על תקומה, שזה דבר שמעולם לא היה. כל החלטת ממשלה של העוטף, גם כשהיה תקציבי פלאט, הדבר הזה לא נגע. אגב, חשוב לומר שתקומה זה לא רק עכשיו כמו שאדוני שאל, מגיע ישירות לתושב. זה קרוואנים, זה קרווילות, זה מגורים זמניים, זה מלונות.

זה שיקום תשתיות שנפגעו.

נכון. אגב, התשתית זה חלק בלתי נפרד מההווי ומההוויה היומיומית ביישובי העוטף. ולכן אני חושב אדוני, שהיוזמה הזאת היא יוזמה חשובה, כמו שהבטיחו לנו, ההחלטות האלה צריכות להתחדש ולתת מענה לתושבים.

מי הבטיח לכם שההחלטה הזו תחודש?

אני הייתי בכמה וכמה פגישות, גם מול משרד ראש הממשלה, וגם בעצם כשנוסחה ההחלטה אז התעקשנו שייכנס סעיף. אני חושב שיש סעיף, יכול להיות שהוא קצת עמום, אבל יש סעיף בהחלטה שאומר, למיטב זיכרוני, שהחלטת הממשלה של תקומה לא תגרע מהחלטות ממשלה קודמות. והדבר הזה לא קורה.

לצערי, הפכו את תקומה לקופת החיסכון של מדינת ישראל, כי זרקו איזה סכום מפוצץ בהתחלה, וכולנו יודעים מה זה החלטות ממשלה, אדוני היו"ר, כמה מתוכן קשה ליישם. את כולן, בוא נגיד ככה. וזרקו פה איזה סכום, ומאז הסכום הזה נשאר כאיזשהו משהו באוויר, ומאז זה רק הולך ופוחת, ואני חושב שמכאן חשוב מאוד שאנחנו נחדש את החלטת הממשלה, גם לחיזוק החוסן של הרשויות, של התושבים ושל היישובים. תודה רבה.

תודה. אני מצטער, אבל תוך כדי אנחנו התכתבנו פה עם משרד ראש הממשלה, כמובן שלא שלח נציג, אבל אנחנו צריכים לשנות את כותרת הדיון, והיא – החלטת ראש הממשלה לבטל את החלטת 462. משרד ראש הממשלה הודיע שהוא לא עוסק בנושא הזה. מבחינתו אין עיסוק בנושא הזה, אין החלטה 462.

ולכן, מה שאני מבקש זה, שגם נציגי הרשויות המקומיות שנמצאים פה וגם משרדי הממשלה, יתייחסו להחלטה הזו של משרד ראש הממשלה. מה המשמעות שעכשיו אין 462? וזו ההחלטה של הממשלה. יש מתנדבים?

אני יכול להתחיל. אבי טייב, חבר מועצת שדות נגב.

מה המשמעות של ביטול 462 עבורכם?

קודם כל, אני אגיד תודה רבה על הכינוס של הוועדה הזאת, במיוחד עכשיו אחרי שאתה אומר שהכותרת משתנה לביטול 462, שזה ביטול לא רק 462, אלא 566 וכל ההחלטות הקודמות. כמו שאיתמר אמר, זה קידם מאוד את כל יישובי העוטף.

מקודם דיברת על המימוש של כל החלטות הממשלה, וניקח את כל החלטות הממשלה, האחוזים שמממשים הם די נמוכים לעומת החלטות עוטף עזה. לאורך כל השנים, הגענו בין 90%-95% של מימוש. זה אומר שכל הכסף, גם אדוני היו"ר היה שר הנגב והגליל, יודע שכל הכספים שעברו אז דרך המשרד מומשו בכמעט 100%.

יש הרבה פרויקטים והרבה דברים שבסוף מגיעים לאזרח. והאזרחים שישמעו את הדבר הזה שהולכים לבטל את 462, אני חושב שגם ראשי הרשויות וכולם יסכימו, שזה מחדל גמור. לא יכול לקרות דבר כזה, זו החלטה שתמיד הייתה וחשוב שהיא תימשך. וזה גם נכנס בתוך מנהלת תקומה, אנחנו נוציא את הסעיף הזה.

כמובן, בלי קשר לכל הנושא של הטבות המס וההטבות של הארנונה. חברת הכנסת לשעבר, נירה שפק, קידמה את זה אז שלא יהיה רק כל שנתיים את הטבות המס, אלא ארבע שנים, ואני מעלה את הדבר הזה גם פה. שהוועדה הזאת תוכל לקדם את זה שיהיה מ-2026 עד 2030 את הטבות המס והטבות הארנונה.

ודוגמה קטנה, זה כל הנושא של המעונות, שעד עכשיו היה באלגן עם הנושא של הרישום של המעונות. לעוטף עזה יש דרגה 3. הורים שחזרו לבית שלהם, עדיין משלמים שכר מלא כי עוד לא קיבלו את הדרגות שלהם חזרה. וזו רק דוגמה קטנה למה שיקרה אם עכשיו יבטלו את ההחלטה הזאת, שהייתה מעוגנת, ויעבירו את זה לתקומה.

לא מעבירים אותה לתקומה. היא לא קיימת. החלטת 462 הסתיימה.

אז יותר גרוע.

ואין כוונה לממשלה להאריך אותה. זו המשמעות של העברה ממשרד ראש הממשלה.

כחבר מועצה, וכמי שראש המועצה שלח אותו לפה בשם חברי המליאה, אנחנו מתנגדים לזה.

אז תעדכן את ראש המועצה שכבר אין.

רק שלא נטעה בסמנטיקה, החלטה 462 באמת הסתיימה בסוף 2024.

נכון, היא הייתה אמורה להתחדש.

אמורה להתחדש החלטה חדשה.

הרי החלטה 462 היא החלטה שמתחדשת, בעצם חידוש החלטות הממשלה מאז צוק איתן לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף עזה. זו לא החלטה של שנתיים, זו החלטה בעצם, אפשר להגיד של עשר שנים, שהיא כל פעם התחדשה.

הגיעה העת לחדש את זה עכשיו. מבחינת ממשלת ישראל, אין צורך בחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף עזה. לא צריך את זה כבר, הם סיימו את המשימה הזו. זו המשמעות של מה שאמר משרד ראש הממשלה. ולכן, כן צריך להבין, ושיהיה פה על השולחן, תכף נשמע את משרדי הממשלה, כל משרד יגיד איזה דברים היו לו שלא יהיו לו.

אלעד שניר, גזבר מועצה אזורית שער הנגב. ביטול ההחלטה אומר שמחר בבוקר אני צריך להוציא שוברי ארנונה 100% לתושבים.

תעשו את זה. אין לי מה להגיד לכם, אלא אם כן אתם מוכנים לספוג את זה.

ביטול ההחלטה אומר שאזורי התעשייה שלי יקרסו עכשיו אחד אחרי השני, מפעלים יברחו, שגם ככה הם על הקשקש, גם ככה קשה לנו לגבות ארנונה היום. תושבים יעזבו אותנו. זו בעצם קריסה של הרשויות. גם בתזרים שלנו, הגזברים חיים על הארנונה.

אתם פשוט גומרים את הרשויות, ועוד שנה אתם תצטרכו להביא חשבים מלווים לכל הרשויות, ותוכניות המראה, ותביאו את הכספים האלה בדרכים אחרות. את התושבים, אין לי מושג איך תצליחו להחזיר. אתם פשוט הורגים את העוטף. אין לזה משמעות אחרת.

חד משמעית. כן, משרדי הממשלה. נתחיל עם משרד הכלכלה. אזורי תעשייה, תעסוקה.

אזורי תעשייה, לצערי גם לא קיבלנו התייחסות מהמשרד כי הנציג יושב שבעה עכשיו, ואני מחכה תוך כדי.

אז אם תהיה לך התייחסות.

ושאר התקציבים היו להשקעות, שזה מסלולים גם לתעשייה.

שבוצעו?

כן, בוצעו. אתם רוצים מספרים?

אם אפשר, כן.

יש את מסלול הפריון, הוא בייצור מתקדם. היה תקציב של 5 מיליון, סך הכל בוצע 3.68 מיליון. ועוד מסלול אחד של שכר גבוה, הון אנושי. גם מתוך תקציב של 5 מיליון, הקימו פעילות עתירת ידע בבארי של 4.92. היה מסלול הקמה או התקה של מפעלים, שזה לא בוצע. והקמה של מבנה להשכרה להייטק, גם כן לא בוצע.

מסלול אחר של סחר חוץ, זה נקרא תוכנית כסף חכם. בגלל ההסדרים זה בוטל בשנת 2024, אבל ב-2023 בוצע מתוך 5 מיליון, 2 מיליון. ומעוף, יש פה נציג, אבל אני גם יכולה להגיד, התקציב מומש במלואו, 7.3. כך שהמסלולים האלה באמת הם מסלולים שקיימים במשרד והם נחוצים מאוד. רוב התקציב נוצל פה.

היה טוב, וטוב שהיה, כמו שאומרים.

לא יודעת אם טוב שהיה.

לפחות משהו היה בעבר. רווחה.

בגדול אנחנו הטמענו את רוב התוכניות שהיו בהחלטה הזו, לתוכניות של תקומה. כן אני אגיד, כולנו מבינים פה את הצורך ברווחה, כמובן כמה שיהיה לנו יותר. כרגע הצורך הוא מאוד גדול וזה היטיב עם הרשויות. חשוב לציין שתקומה מתייחסת בעיקר ליישובים במרחק של 4 קילומטר מהרצועה, וההחלטה הזו, אנחנו אפשרנו לרשויות בעצם את כל היישובים שלהם.

מרכזי חוסן זה דרככם?

זה משרד הרווחה ביחד עם הבריאות, ומישהו זרק פה גם חוץ. אני לא בקיאה, אבל אני יודעת שזה רווחה ובריאות ביחד. אנחנו מתקצבים, אבל לא מפעילים את זה בפועל.

מה המשמעות מבחינת מרכזי החוסן?

לפי מיטב ידיעתי, אני לא מכירה את הסעיף של מרכז חוסן בתוך ההחלטה. אני יודעת שהוא מתוקצב, אני לא בטוחה שזה מההחלטה 462. משרד הבריאות יידע לענות יותר טוב ממני. אנחנו כן היינו שמחים שהיא תמשיך, באנו לפה כדי לתמוך כמובן בהמשכיות כל ההחלטה הזו. מאוד עצוב לשמוע שזו התגובה.

כן, בבקשה.

אני אשאל אם אפשר, על מיגון מרכזי יום. בדיווח של לפני שנה דווח שזה עדיין ביישום אבל לא התחיל.

את הכסף אנחנו כבר לקחנו ושריינו, הוא כבר הוקצה לטובת הרשויות וזה ייצא לפועל למרות שההחלטה כרגע מסתיימת לפי מה שאתם טוענים. אז בעצם אנחנו לקחנו רשימה של מרכזי יום לא ממוגנים מהרשויות בעוטף.

חייבתם את הכסף כבר?

חילקנו אותו לפי קריטריונים לרשויות.

חייבתם, זאת הכוונה חייבתם.

כן. זאת אומרת, זה משהו שהוא כבר בתהליך. זה עבר ועדת תמיכות אצלנו במשרד ממש באמצע חודש פברואר, ובשבועיים הקרובים הם כבר יתחילו את התהליך של הבינוי.

אוקיי. נגב גליל.

צהריים טובים. יעל ברלין, מנהלת פרויקטים, משרד נגב גליל. המשרד ובפרט אגף נגב פעלו לאורך השנים לחיזוק עוטף עזה, המשרד היה שותף בהחלטות ממשלה לאורך שנים, גם לגבי 462 וגם ממשיך בשיתוף פעולה הדוק בהחלטת הממשלה 1699 תקומה.

בנוגע להחלטה 462, באחריות המשרד שבעה סעיפי החלטת ממשלה. מתוכם, בוצעו סעיפי העצמה קהילתית, מבני ציבור, מרכז צעירים, מוקד רפואי בשדרות ומרכז כנסים והפעלה בשדרות. הסעיפים שלא בוצעו, לא בוצעו עקב פתיחת מלחמת חרבות ברזל או תקציבים שלא הועברו למשרד.

מה זאת אומרת תקציבים שלא הועברו למשרד?

לגבי הבריכה ההידרותרפית, זה לא בוצע כי המשרד כולו היה עסוק והתרכז במלחמה. המלחמה טרפה את הקלפים, ופעולות שהתחלנו לבצע נעצרו לטובת צורכי מלחמה ולא לפיתוח. ראייה לכך, ההרשאות המהירות שהוצאנו וביצענו.

אז מה קרה עם הכסף שהיה מיועד לזה?

למיטב ידיעתי, הכסף לא הועבר.

לא הועבר לרשות. עכשיו מה? הוא חזר לאוצר?

לא הועבר מהאוצר.

אה, הכסף בכלל לא עבר מהאוצר. אבל הוא נעלם לצורך העניין.

הבריכה תקועה.

באיזה סטטוס היא נמצאת כרגע?

סיימו שלד. זהו.

מתוקצבת בתוך מנהלת תקומה?

מנסים.

בהצלחה.

אני אגיד עוד משהו, בדקתי עכשיו מול תמיר, אדוני היו"ר, הוא דיבר עכשיו ממשרד רוה"מ, הם אמרו שהם ממשיכים את ההחלטה, הם עובדים עליה.

איזה משרד רוה"מ? יש כנראה כמה משרדי רוה"מ. משרד הרוה"מ שאנחנו עובדים מולו, זה מה שהוא הודיע לנו שחור על גבי לבן בוואטסאפ, מהלשכה המשפטית.

כי ראש המועצה בדק, הם אמרו שהם עוד עובדים על ההחלטה החדשה.

בדקנו מול הלשכה המשפטית – אין לנו עיסוק בנושא. זאת התשובה. אם לא עוסקים בנושא, לא מקדמים את ההחלטה. כשמקדמים החלטה, עוסקים בנושא. אולי נציגי משרדי ממשלה יספרו לנו, האם קיבלתם פנייה ממשרד ראש הממשלה לקראת חידוש החלטת הממשלה? להעביר את הדרישות. יש פה משרד שקיבל פנייה כזו?

נעים מאוד, אני קרני, סמנכ"לית אסטרטגיה במנהלת תקומה. מנהלת תקומה פועלת במרחב של 0-7 קילומטר, מכוח החלטת ממשלה 980.

אבל את לא אחד ממשרדי הממשלה. זאת אומרת, אני מניח שהשתיקה הזאת אומרת שאף אחד מהמשרדים לא קיבל פנייה לחידוש החלטת הממשלה.

אוקיי. זה מצביע על כך שלא עוסקים בנושא. כן, בבקשה.

אני אגיד שמנהלת תקומה מקדמת חקיקה שבאמצעותה היא מבקשת להמשיך את שיקום ופיתוח חבל התקומה. כפי שציין ראש מועצת חוף אשקלון, בהחלטת ממשלה 1127 הוחלט על ידי הממשלה שכספי תקומה למעשה יהיו כספים תוספתיים, על פני פעולות הממשלה כפי שנעשו לאורך השנים בהקשר הזה.

זה נכון שלפעמים יש חפיפה מסוימת, ולכן כמו שאומרים פה נציגי המשרדים, יש דברים מסוימים מתוך 462 שהוטמעו בתוכנית תקומה, ויש גם פעולות שתקומה עושה ובעצם תיקנה את החלטה 462 והוסיפה כלים נוספים.

יחד עם זאת, וכפי שנאמר פה על ידי המועצות, ישנם כלים נוספים שנדרשים למועצות שניתנו לאורך השנים, כמו ארנונה, כמו רכיבים שקשורים לחיזוק הרשויות, סבסוד מעונות יום וכיוצא באלה. יש כרגע ככל הידוע לנו איזושהי עבודת מטה, אנחנו גם מאוד מנסים לסייע בה. בין אם ברמת הכתיבה או איסוף המידע בנושא.

אני מנסה למצוא את הגורם שעושה את עבודת המטה הזו. חשבתי אולי הוא יצר קשר עם מישהו פה, אולי איתנו. את יודעת להגיד לנו מי הגורם שעושה את עבודת המטה הזו?

שוב אני אומרת, למיטב ידיעתי יש עבודת מטה, היא נעשתה גם בשיתוף איתנו אל מול משרד רוה"מ.

מי? מי במשרד רוה"מ מרכז את עבודת המטה לחידוש ההחלטה?

יש אגף פיתוח שזה מה שהוא עושה, מרכזים את החלטות הממשלה. במשרד רוה"מ, למיטב ידיעתי יש אגף פיתוח ופנים שמתעסק בנושא של החלטות ממשלה.

יש לך קשר איתם? יופי, תשאלי אותם, אולי הם מוכנים לעלות בזום, לספר לנו איפה נמצא העניין.

את הזימונים לוועדה, אני אשאיר לוועדה, ברשותך.

אי אפשר לבוא ולהגיד יש, עושים. אני מנסה להבין מי עושה ומה עושה, זה הכל. אני מאוד אשמח שיציגו לנו פה בוועדה מה הולך להיות בהחלטה שמחדשים. עכשיו, כשמשרד רוה"מ לא שולח נציג ומודיע לוועדה 'אין לנו עיסוק בנושא'.

כמשרדי הממשלה, אני שואל אותם, אני יודע איך מכינים החלטת ממשלה. מתחיל בשיח עם משרדי הממשלה השונים, מי רוצה לקחת גם חלק בהחלטה, חלק מהתקציב של המשרדים, חלק מגיע תקציב תוספתי מהאוצר. תכף נעלה את אגף תקציבים ונשמע מהם, אולי הם יודעים.

אגף תקציבים, משרד האוצר. מישהו רוצה להתייחס בינתיים? בבקשה.

צהריים טובים. דניאל ביטון, אגף תקציבים, משרד הביטחון. אז לנו יש ארבעה סעיפים במסגרת ההחלטה. אנחנו נתנו מענה לשלושה מתוך ארבעה. לגבי האחרון, שזה 8 מש"ח להשתתפות בהקמת מיגון, מרכז כנסים ואירועים, וחמ"ל אזורי בשדרות.

אנחנו רוצים להוציא הזמנה לשדרות, ועדיין לא קיבלנו כתב כמויות. יש כאן נציג של שדרות? בכל אופן, למרות שההחלטה הייתה ל-2023 ו-2024, ובאמת לחצנו רגע לקבל את הנתונים האלה כדי לפתוח הזמנה, התקציב זמין גם בשנת 2025, והצלחנו להוציא שימושים אחרים אל מול הדבר הזה, כדי שנוכל לתת מענה. תודה.

הגברת ממנהלת תקומה, את יכולה בבקשה לחזור לשולחן? לאט-לאט אנחנו נצליח להבין מה קורה בממשלת ישראל. ההודעה מאגף פנים ופיתוח במשרד ראש הממשלה – שלא עוסק בנושא, שאין להם מנדט לעסוק בנושא כי כרגע מנהלת תקומה מרכזת את החלטת הממשלה הזו.

חיכיתי לשאלה. כמו שאמרתי קודם, כן. יש עבודת מטה שנעשית גם על ידינו, גם ביחד עם משרד רוה"מ. אני חושבת שיש שאלה שהיא נוגעת למה שנגעו ראשי הרשויות, של תקצוב החלטת המשך כזו.

הגעתי לשלב שאני כבר מחייך, אני אפילו לא כועס. זה כל כך מביך. שוב, אמרתי את זה גם בפתיח, לא הזלזול של הממשלה בכנסת. בסדר, אני מוחל על כבודנו. יש פה נציגים של רשויות מקומיות, יש פה ראשי רשויות, יש פה אזרחים. זה החיים שלהם. אני אומר את זה לממשלה, זה החיים שלהם. הם חיים שם.

10 שנים הם נלחמים על ההחלטות האלה, מקדמים אותן, הם בנו את העוטף הזה כנגד כל הסיכויים כשהאויב נמצא מטר מהם, כשלא נתנו להם את הביטחון שהבטיחו להם. הם עשו הכל. הם את המחויבות שלהם למדינת ישראל, עשו ב-100%.

ועכשיו, כשצריך לתת, אני לא מדבר על המעבר, את מה שהיה כדי שאפשר יהיה לבנות עליו את המעבר, הם מערבבים מילים. אנחנו בחודש מרץ, נסגר עכשיו תקציב מדינה. אין דבר כזה שהחלטת ממשלה כזו לא נמצאת על השולחן כבר בין כל המשרדים כשנסגר תקציב מדינה. מטומטמים אנחנו לא. אי אפשר לערבב את כולם כל היום ככה. אני אומר את זה לא כלפייך ברמה האישית, אבל אני אומר את זה למשרד רוה"מ, אני אומר את זה למנהלת תקומה, אני אומר את זה לשרים שעוסקים בעניין הזה.

יש כל כך הרבה שרים, שר התקומה, ושר האוצר, ושרת ההתיישבות, ושר נגב גליל. מה קורה? פשו אני אומר לכם, אני לא מצליח להבין איך אתם מסתכלים לאנשים האלה בעיניים. לא מבין את זה. אני אומר לכם את האמת, אם מישהו רוצה לדבר בבקשה, אני לא רואה טעם להמשך הישיבה הזו.

אני רוצה לשמוע רגע את משרד האוצר. נעה שוקרון, שלום נעה.

נעים מאוד. אני ממשרד האוצר, אני גם אשמח להתייחס אחרי שתסיים את דבריך.

לא, אני סיימתי בעיקרון. אני פשוט הייתי שמח לשמוע כמה כסף שמתם בתקציב להחלטת הממשלה, לתוכנית חיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף עזה. בעצם המשכיות של החלטת ממשלה 462 לשנה או שנתיים הקרובות.

נעה שוקרון, רכזת פנים ושלטון מקומי באגף התקציבים במשרד האוצר. חשוב להסביר שבהחלטה של 462 יש רכיבים שהם רכיבי פיתוח, נקרא לזה, ורכיבים שהם רכיבים יותר של השוטף שקשורים באמת למענק הביטחוני שניתן לרשויות המקומיות לתקציב השוטף שלהן, וגם ההנחות בארנונה שעליהן דיבר יו"ר מועצת חוף אשקלון.

הרכיבים של הפיתוח לשיטתנו כבר מתוקצבים וניתן להם מענה במסגרת תוכנית תקומה. יש בערך שלושה רכיבים שאין להם מענה בתוכנית הנוכחית של מנהלת תקומה. המלצתנו המקצועית לממשלה הייתה כן לעדכן את תוכניות העבודה של תקומה, ולכלול את הרכיבים האלה גם במסגרת ה-19 מיליארד שקלים שהוקצו לתקומה. הממשלה טרם קיבלה על זה החלטה, האם זה יהיה תקציב תוספתי או ייכלל בתוך ה-19 מיליארד.

19 מיליארד, כולם הם לשנה הזו?

לא.

כמה לשנה הזו?

בשנה הזאת כספי הפיתוח צריכים לעמוד על סך של 2.1 מיליארד שקלים. שוב, אני חוזרת לתחילת דבריי שאמרתי קודם. החלטות הממשלה דיברו עד עכשיו, אני חושבת שהיו"ר דיבר בהתחלה על עבודת מטה, והתשובה שלי לשאלה הזאת הייתה שעבודת המטה נעשית, וזה רובד אחד. ועכשיו עברנו לדבר על הרובד התקציבי, כנראה זה קשור לזה שהעלינו את אגף התקציבים, וברובד התקציבי יש שאלה מניין יגיע התקציב למימוש הכלים האלה.

אני עוד לא יודע מה הכלים. שאלתי פה את משרדי הממשלה, הרי אתם תקומה, אתם לא משרד ממשלתי.

למה לא? אנחנו חלק מהממשלה.

אתם חלק מהממשלה, אבל בסוף יש מי שצריך לעשות את מה שנוגע לעלייה וקליטה, יש מי שצריך לעשות את מה שנוגע לבריאות, יש מי שצריך לעשות את מה שנוגע לרווחה. כשעושים החלטת ממשלה כזו, יש שיח מול המשרדים האלה. אי אפשר לספר לי שעושים עבודת מטה, כשאף אחד במשרדים האלה לא דיברו איתו על החלטת הממשלה הזו ועל התיקון שלה.

שוב, אני חושבת שחלק מהמשרדים גם אמרו את זה. יש כלים המשכיים שנמצאים בתוך תוכנית תקומה ויש כאלה שלא, וצריך לתת להם פתרון. בהיבט הזה, תקומה היא חלק ממשרדי המטה, וכמו שאמרה נציגת האוצר, יושבים על המדוכה לא בשאלת עבודת המטה, אלא בשאלת התקצוב שלהם, שיש פער מסוים.

אולי נשאל את נעה על איזה רכיבים מדובר. היא אמרה שיש מספר רכיבים שהם לא בתוך תקומה, אז אולי נשאל אותה על איזה רכיבים מדובר?

נעה, שמעת את השאלה?

נעה, אמרת מקודם שיש כמה רכיבים שאתם סברתם שנכון שהם כן ייכנסו פנימה, רק יש פה שאלה של תקצוב. על איזה רכיבים מדובר? את יודעת לומר?

אני יכולה להגיד כמובן את עמדתנו המקצועית. מדובר על ההנחות בארנונה, המענק הביטחוני, ומבחינתנו זה שני הרכיבים המרכזיים שאין להם מענה במסגרת התוכנית הנוכחית של תקומה.

וגם סבסוד מעונות יום, אני לא יודעת אם את מחשיבה את זה בהקשר התקציבי. יכול להיות שיש דבר או שניים נוספים.

תקומה מטפלת ב-0-4?

לא, תקומה מטפלת ב-0-7. וכאמור, אני שוב חוזרת, יש היבטים שנמצאים בעבודה ויש את שאלת התקצוב, שהיא באמת שאלה ששם אנחנו חלוקים והממשלה עוד צריכה לקבל החלטה בעניין הזה.

מישהו רוצה להתייחס?

רק עדכון, אני בודק את הדבר הזה שם, עדכון של טל אלימי מהתכנון ברוה"מ יחד עם נבו, ישבו עם אגף תקציבים לקדם את ההחלטה הזאת.

עד סוף הישיבה אתה תקבל החלטה, תאמין לי. סמנכ"ל משרד החוץ, בבקשה.

משנה למנכ"ל משרד החוץ, צחי דיקשטיין. אנחנו בהחלטת הממשלה בחלק שלנו, הקמת מרכז בינלאומי לחוסן מוניציפלי וקהילתי בשדרות, בוצע בפועל בשנת 2023, הוצאנו 1.5 מיליון על הקמת המרכז הבינלאומי לחוסן מוניציפלי. וב-2024 יצא קצת למעלה מ-300 אלף שקל על ביצוע הכשרות כאלה. כולנו יודעים מה היה ב-2024, כך שהמימוש באמת היה קטן יותר, מפאת המציאות של אי הגעה לארץ וכמובן לשדרות, כשהעיר הייתה ריקה בשנה הזו.

כמובן שעל מנת לבצע המשכיות, צריך המשכיות של החלטת הממשלה. אין יכולת ואין אפשרות גם למשרד להמשיך ולבצע תקציב המשכי מתקציב שהסתיים, כי ההחלטה מדברת רק על 2023 ו-2024, בסעיף הרלוונטי של משרד החוץ.

אז מה שמשרד החוץ היה צריך לעשות הוא עשה בשנים האלה, וביצע ככל שיכל. על מנת שיוכל להמשיך ולבצע, צריך המשך החלטה, מה שלא קיים באמת כיום. כן נוכל לעשות בלי החלטת ממשלה, זה להמשיך לבצע הכשרות בינלאומיות כאלה ולהביא משלחות לשדרות לטובת הכשרות חוסן.

תודה. בבקשה גברתי, כן.

תמר בר-און מהמשרד להגנת הסביבה. אני אגיד לגבי 462, שסך כל התקציבים שנקבעו בהחלטה הם סדר גודל של 88 מיליון שקלים, מתוכם 50 מיליון תוקצבו. מהתקציבים של המשרד, מקרן הניקיון, עוד הוספנו בחלק מהסעיפים מעבר לתקציבים שנקבעו בהחלטה. וגם בלי קשר, בשנה האחרונה בתקומה, תקציבים נוספים, כך שסך הכל המעטפת גדלה.

אני כן יכולה להגיד, וזה חשוב לציין פה, שלקראת סוף שנת 2024, המשרד להגנת הסביבה פנה לממשלה, ביקשנו להאריך את החלטת הממשלה לגבי חלק מהסעיפים הספציפיים של המשרד להגנת הסביבה, שלא יכולנו לממש בגלל בין היתר גם חלקם נושאים תשתיתיים, ובגלל המלחמה.

לדוגמה, אם יש 16.5 מיליון שקלים, שחצי מיליון זה לקביעת תוכנית אסטרטגית, ו-16 ליישם אותה, אין תושבים, אין מה ליישם. והייתה התנגדות נחרצת בנושא הזה, ולכן למעט שני סעיפים שיכולנו להאריך ומהר לכתוב את ההתחייבויות ולהוציא אותם, יש 33 שהלכו לאיבוד. אין להם כרגע מענה. אנחנו מנסים מהתקציבים שלנו, מנסים דרך תקומה, אבל זה נושאים שהיו בתוכנית והיה קשה ליישם אותם, אבל חבל.

תודה. בבקשה, אדוני.

אלון אורון ממשרד החקלאות, מחוז הנגב. מבחינת החלטת הממשלה, מבחינת המטלות שהוטלו על המשרד, הן מתחלקות לשלושה תחומים עיקריים – גורמי ייצור, מחקר ופיתוח והשקעות הון. ההחלטה בעיקרה התייחסה לעבודה השוטפת של המשרד ומתן תיעדוף לחקלאות בעוטף עזה.

מבחינת גורמי ייצור, אז ההחלטה בעיקר עסקה בהקצאה של מכסות ייצור. אם זה במשק הביצים ואם זה במשק החלב. בתחום הביצים, ענף הלול בשנים 2023-2024, למעשה לא גדלה המכסה הארצית ולא חולקו מכסות נוספות. אני אגיד שטיוטת התקנות שמונחת כרגע נותנת תיעדוף ליישובי עוטף עזה, אז אני לא יודע אם זה בהתייחס לעתיד של ההחלטה הזאת, אבל מבחינת רוח ההחלטה בהחלט התקנות מדברות על תיעדוף.

אם משרד החקלאות, בהתאם להסכם שנחתם עם ענף הלול, היה רוכש את המכסות מאלה שרצו לפרוש מהענף, בתקציב שאמור היה להיות כי זה בתוך הסכם, אז היה לכם מכסות להוציא אותן ולהעביר אותן לדרום. סתם, שתדעו. גם דפקתם את אלה בצפון שלא יכולים לצאת מהענף, וגם לא העברתם לדרום.

אני אמרתי, ואני אגיד עוד פעם, בהקשר של מכסות לשנת 2025, אז התקיים תיעדוף לעוטף עזה. בנושא של מכסות החלב, אז בשנת 2023 ניתן תיעדוף למשקים בעוטף עזה, אם זה במשק המושבי ואם זה במשק הקיבוצי. ובשנת 2024, למעשה ניתנו תוספות במכסות משמעותיות ליישובי עוטף עזה, אם זה תוספת של כמיליון ליטר למכסה משותפת במשק הקיבוצי, לא סגור על הכמות, אבל מכסות משמעותיות גם במשק המושבי בעוטף עזה. אז זה לגבי נושא מכסות הייצור.

לגבי מחקר ופיתוח, ניתנה העדפה, כמו שנדרשנו בהחלטת הממשלה, למחקרים בתחום עוטף עזה. לגבי עוד שני סעיפים בנושא של מחקר ופיתוח שעסקו בקידום מיזמים משותפים, בנושא של מחקר ופיתוח ובנושאים של קולות קוראים ספציפיים למימון מחקרים. למעשה, נכתבו תוכניות ולצערנו לא יצאו לפועל בעקבות המלחמה.

לנושא השקעות הון, החלטת הממשלה בעצם הטילה עלינו לתעדף השקעות הון בנושא של האצת טכנולוגיות. אז בשנת 2023 באמת ניתנה העדפה בקול הקורא של האצת טכנולוגיות ליישובי עוטף עזה. בשנת 2024 קול הקורא הזה לא פורסם, ולא בא לידי ביטוי הדבר הזה.

אני אגיד באופן כללי מבחינת העבודה שלנו היום, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם צוות חקלאות בתקומה, ומבחינת המענים בתחומים האלה, היום האזור הזה מקבל מענים הרבה יותר משמעותיים ממה שהיינו יכולים לתת במסגרת העבודה השוטפת של המשרד, ביחד עם תקומה.

תודה. ליאור אבינועם ממשרד הבריאות בזום.

שלום. סליחה שלא הגעתי פיזית ותודה על האפשרות לעלות בזום. רק להתייחס בקצרה לסוגיית החוסן, הבנתי שאדוני היו"ר שאל ותהה. אז קודם כל, מרכזי החוסן, בוודאי בשדרות, מתוקצבים במסגרת החלטת ממשלה, תקציב הבסיס מטעם מסגרת החלטת הממשלה שמאגמת משאבים ממספר משרדי ממשלה.

אגב חרבות ברזל, תקציב מרכזי החוסן בעוטף צמח פי חמישה, כולל בשדרות, כך שאין בעיית תקציב לחמשת המרכזים בעוטף עזה. יש מימון לחמש השנים הקרובות, מימון מוגבר במסגרת תקומה. ובכלל, חלק גדול גם מהחלטה 462, הוטמע בתוך תוכניות בתקומה, עם תקציב של יותר מ-700 מיליון שקלים לחומש. ואנחנו עובדים כל יום בליישם את התוכנית הזו.

בשנת 2024 הוגשו כ-200 מיליון שקלים במסגרת התוכנית, כולל מבחני תמיכה ארוכי טווח לקופות החולים, להגברת השירות, כולל צפי וכוונה להקים שני מרכזים רפואיים קהילתיים בשדרות ובאשכול, והכל במסגרת התוכנית.

תודה.

אני רוצה לשאול אותך, האם אתם ערוכים לתקצוב המרכזים ב-2025? יש פערים עצומים, אתה יודע.

יש כסף שצבוע לכל אחד מהמרכזים, חמשת המרכזים בעוטף, כסף שצבוע גם ל-2025, גם ל-2026.

לא, צבוע זה טוב, אני שואל אם המספרים מוכרים לך ואם אתה יודע שבפועל צבועים רבע אולי, שליש במקרה הטוב, מהצרכים? אני מכיר את העניין מקרוב.

אני מניח שאדוני מתייחס לירידה בתקציב ביחס ל-2024. קודם כל, הירידה לעומת 2024 היא ירידה מתוכננת. כלומר, יש בה גם היגיון קליני וגם אילוץ של משאבים. אנחנו בשיח כל הזמן עם ראשי הרשויות לגבי הצרכים שעולים, שהם מעבר לתקציב שהם מכירים ומקבלים. וככל שיהיה צורך בתוספות או בהתאמות כאלה ואחרות של תוכניות, אנחנו נעשה את זה ביחד איתם.

תקשיב, ליבי יוצא אליך. האינטונציה הנינוחה שלך לא תואמת את הפער העצום שקיים בין הצרכים. אני לא יודע אם יש יותר או פחות צרכים היום בשדרות וביישובים מאשר היה ב-2024, אני באמת לא יודע. ואם יש קצת פחות, אני מציע שתתכוננו למצב היותר קשה. אל תנוחו על זרי הדפנה. המצב קשה. החוסר הוא כזה שבהתארגנות פנימית של האנשים שעוסקים בכך, מדברים במונחים אפוקליפטיים של סגירת מערכות.

אדוני, חבר הכנסת, אולי הטון שלי מבלבל, אבל אנחנו עוסקים בזה כל יום וכל שעה. אני מדבר עם תמיר עידן, ועם אלון דוידי כמעט כל יום, או אני או מישהו מהצוות שלנו. אנחנו מכירים את הצרכים, מכירים גם שיש פער בין הצרכים שעולים מהשטח לבין מה שמתוקצב, ואנחנו חיים את השטח במובן הזה.

יכול להיות שהפער הזה יישאר בסופו של דבר פער, ואנחנו נצטרך לתת לו מענים במקומות אחרים. אבל הירידה בתקציב היא ירידה מתוכננת, כי המענה של מענה החוסן הוא מענה שבהגדרה שלו הוא מענה זמני, הוא מיועד לתת מענה ראשוני וזמני ולא לספק את התוכנית לטיפול הפסיכוסוציאלי והפסיכותרפי לאורך זמן.

ברור. תודה. משרד החינוך.

ניר שמואלי, מחוז דרום. אני אגע בדברים שביקשת בעקבות ההודעה של משרד רוה"מ. אז מבחינת היישום, כמו שאיתמר אמר פה, איתמר זו דוגמה אחת ואפשר לעשות את זה מול כל הרשויות, היישום היה מצוין בהחלטה הזאת מול רשויות העוטף.

כפי שאמרת, ההחלטה הזאת היא כמעט עשור ולכן היה לה המשכיות והיא עבדה באופן מיטבי. שיתוף הפעולה באמת הניב את התוצאות שרצינו, הוא נגע בשלושה תחומים שתכף נראה את ההבחנה או את ההגבלה למנהלת תקומה וסל תקומה, אבל זו הפעילות הבית ספרית שבעיקר נגעה בצמצום ההישגים הלימודיים, ביזמות, בפרויקטים, בבלתי פורמלי, ובטיפולים הרגשיים, שזו מהות הדבר הסיפור.

מבחינת סל התקומה, זה נכון שמנהלת תקומה מזרימה היום את התקציבים בהתאם להחלטת הממשלה, וצריך לזכור, סל התלמיד הוא סל פוחת. אם השנה תקצבנו 13.5 אלף תלמיד, שנה הבאה הוא כבר יורד ל-11.5, וככה הוא יילך ויפחת בשלוש-ארבע שנים הקרובות. כאשר כמחצית מהכסף יושב במוסד החינוכי ומחצית ברשות המקומית.

ביחס לתקציבים הנדרשים, בעיקר בהדגש של הטיפולים הרגשיים בהחלטה 462, היו 33 מיליון שקלים לשנתיים. זה המון כסף שהיה עוזר לנו לקדם את הפערים הגדולים, ואת מה שיקרה בעתיד הקרוב. צריך לזכור, אנחנו רק בשנה הזאת החזרנו את התלמידים בצורה כמעט מלאה. באשכול האחוזים קצת יותר נמוכים, אבל בשדרות, שדות נגב, חוף אשקלון, אחוזי הילדים הגיעו בצורה הרבה יותר רחבה.

ואני מניח שלקראת שנה הבאה הפערים ילכו ויגדלו, והטיפולים הרגשיים שנדרש לתת לתלמידים הם רבים יותר. ואין לי ספק שסל התלמיד שיגיע במנהלת תקומה, לא ייתן את כל המענים. הוא לא ייתן את המענים. ולכן ההחלטה הזו היא באמת חשובה. צריך לראות אולי את הכפילות שיש היום בין מנהלת תקומה לבין זה, וצריך לעשות את הפערים האלה. אבל אין לי ספק שלפחות בסעיף של טיפולים רגשיים, ההחלטה הזו היא קריטית להמשך.

תודה. מישהו נוסף ממשרדי הממשלה?

משרד האנרגיה, עירית הייטנר שעיו, מנהלת אגף שלטון מקומי. הוקצה יחסית תקציב קטן של 5 מש"ח למעבר לאנרגיה מקיימת ברשויות העוטף. הכנו תציבים במסגרת קול הקורא שיצא ב-2024, במסגרת החלטת ממשלה תקומה. הוספנו, כאילו לא גרענו, אלא הוספנו גם את התקציב של 462, של ה-5 מש"ח. כל הכסף חויב בשנה שעברה, ועכשיו מתחילים בביצוע.

ולגבי 2025?

יש תקציב מכובד בתקומה לנושא של חוסן באנרגיה, 300 מש"ח לחמש שנים. נראה לי שזה כן עונה לצרכים בתחום האנרגיה.

אוקיי. רצית משהו, משרד החקלאות, להוסיף?

כן, אני רציתי לדייק. נתתי קודם נתונים לנושא מכסות החלב, ושלא ייצא שאמרתי נתונים לא נכונים. אז על פי התקנה, בעצם מכסה שיתופית קיבלה תוספת של 600 אלף, ויצרן מושבי קיבל תוספת של 100 אלף. זה בנוסף לתוספת 2% שקיבלו כל היצרנים.

תודה. מישהו נוסף רוצה להתייחס?

כן. קובי אריאלי, המשרד לביטחון לאומי. אצלנו במשרד יש שלושה תחומים בהם עסקה החלטת הממשלה. אחד מהם זה שמשטרת ישראל תחת מוס"ח לגני ילדים בארבע מועצות שם בדרום, ועוד תקן אחד בכל מועצה בדרום, ועוד שלושה תקנים לעיר שדרות. מעבר לזה, גם יש את הנושא של הרשות לביטחון לקהילתי, שהפעילה שם תוכניות למניעת סמים ואלכוהול.

וגם הנושא של השיטור העירוני, ששם דאגנו לתקנים במועצות ובשדרות. למעשה, אנחנו הכנו סוג של תקצוב לשנת 2025 הנוכחית, ובמידה וההחלטה הזו תתבטל, תהיה לזה פגיעה גם במוס"ח, בביטחון האישי של תושבי הדרום, של תושבי העוטף. גם תהיה פגיעה בתוכניות של מניעת התנהגויות סיכון בעוטף, ובמדריכי הנוער שפועלים היום עם בני הנוער, שזה מעבר לחינוך הפורמלי. וגם במצלמות שיש בתוך היישובים, שגם הן מתוקצבות בהחלטה הזו של הממשלה.

אגב, אדוני היו"ר, דוגמה מעולה. שיטור מועצתי, אחד הפרויקטים הכי חשובים שיש גם לביטחון וגם לתחושת הביטחון של התושבים, שלפי מה שאני מבין כרגע הוא תקוע. זאת אומרת, לנו העבירו בהחלטה.

אני רק אגיד בהתייחס לזה, שבעצם מתוכנן לסבסד 90% מאיתנו.

כן, אבל כל עוד לא עברה ההחלטה, אז הדבר הזה לא יכול להיות מיושם.

נכון. זה יישאר על 25%.

ברור.

כי במסגרת ההחלטה הייתה אבטחת מוסדות חינוך.

זו תוספת תקנים עבור גני ילדים בארבע מועצות, ועוד שלושה בשדרות.

שזה בעצם נעלם עם היעלמות ההחלטה?

זה ימשיך.

אני מאמין שאולי נצטרך למצוא לזה מקום, אבל מה שהתייחסתי זה במסגרת ההחלטה.

כן, גברתי.

משרד התיירות, מאיה אברמוביץ', מנהלת אגף תשתיות תיירות. אני רוצה להגיד קודם כל, שעם החלטה או בלי החלטה, משרד התיירות, כחלק ממדיניות הפיתוח שלו נותן עדיפות לפרויקטים תיירותיים בעוטף עזה. אז מעבר להחלטה, אנחנו הקצינו הרבה מעבר לקבוע בהחלטה, גם בפרויקטים תיירותיים בשדרות, בחוף אשקלון, ובשער הנגב. יש לנו את הטיילת האקולוגית בכפר עזה. אנחנו מקצים ואנחנו נותנים תמיד קדימות ועדיפות לפרויקטים. כמובן שהחלטת ממשלה המשכית היא מסייעת ועוזרת לנו לקדם פרויקטים נוספים. אנחנו עושים את ההשתדלות.

כמה נתתם לדרום אדום השנה?

אתה מדבר עכשיו על תקציבי שיווק? הקצינו סך הכול 360 אלף.

לא, אני מדבר על דרום אדום.

דרום אדום זה חלק מתקציבי השיווק שלנו, ואנחנו הקצינו. לא יודעת ספציפית כמה הדרום אדום, אבל סך הכל 360 אלף. בתשתיות הקצינו 8 מיליון, שזה הרבה מעבר להחלטה שקבעה 5.6 מיליון.

לא, כי לא עשו דרום אדום השנה.

לא עשו דרום אדום, בסדר. אבל נתנו תקציבים לשיווק. דרום אדום לא התקיים בעקבות המלחמה, כמובן.

לא. אני לא רואה סיבה.

היה קושי לקדם פרויקטים באופן כללי.

אם אפשר פה להעיר, כשבאים לאזור שלנו, אני מהאזור, מבקשים המלצה, אז אני שואל אותם 'טבע או טבח?'. אני חושב שצריך לחזק מאוד את האלמנט של הטבע, של התיירות הקלאסית. תיירות האקסטרים תהיה ממילא, והיא ראויה, ויש לזה תקציבים, ורשויות שלמות. אנחנו צריכים להחזיר את הלגיטימציה לאט-לאט, להגיע אל המקומות הרגילים.

אני מסכימה איתך, ודווקא כשניגשו אלינו מכפר עזה, רצו להדגיש לאו דווקא את הנושא של המלחמה ולא שהם קורבן, אלא היבטים אחרים כמו היבטים אקולוגיים. וזה יפה, ואנחנו מברכים על זה.

תודה. משרד הקליטה, כן.

אריק אוזן, משרד העלייה והקליטה. במסגרת החלטת הממשלה אנחנו תקצבנו בתקציב תוספתי עד 675 אלף שקל לתמיכות ברשויות, בהתאם לקריטריונים שלנו שלוקחים בחשבון את מספר העולים שמגיעים. מטבע הדברים, רוב הכסף הופנה לעיר שדרות.

ב-2023 הביצוע היה כמעט מלא. ב-2024 ההתחשבנות עדיין לא בוצעה. מעבר לזה, היה עוד סכום של 375 אלף שקל, לתוכנית לעידוד עלייה בעיר. שוב, בגלל שאנחנו מדברים על השנים 2023 ו-2024, הדבר הזה לא בוצע.

אני כן יכול לומר שמבחינת שר העלייה והקליטה, הסיוע לנגב ולגליל ולכל העוטף זה נושא שהוא מאוד חשוב. הוא היה מאוד רוצה להמשיך, וכן לצורך הדוגמה לבנות תוכנית לעידוד עלייה קהילתית במסגרת העיר השדרות. בנוסף, אנחנו התחלנו גם פרויקטים חדשים בשיתוף עם תקומה בעוטף, במכללת ספיר, ועידוד גם של רופאים וגם מקצועות אחרים שיבואו לאזור העוטף.

משרד התחבורה פה?

כן, שלום, שמי אורי זילברמן, מנהל אגף רשויות מקומיות. יש בהחלטת הממשלה כ-10 סעיפים, שבסך הכל מדובר על סכום של 474 מיליון שקלים. עד היום אנחנו יישמנו פרויקטים בסדר גודל של כ-449 מיליון שקלים. הפערים הם כרגע בפרויקטי תחבורה בין עירוניים, בקיר תמך אקוסטי בקיבוץ סעד, שעקב המלחמה לא התחלנו את העבודות עדיין. ובפרויקטי תחבורי עירוניים, שזה קשור לקול קורא שאנחנו עתידים להוציא בהמשך השנה, ואז הרשויות יוכלו להגיש פרויקטים עירוניים ולקבל תקצוב עבורם.

אתה יכול לתת דיווח על הסטטוס של הרחבת 232?

תוקצב ויצא למכרז.

לא, זה בסדר, רואים. אני שואל מה ההמשך, מה התוכניות שלכם לגבי ההמשך עד לצומת שער הנגב, סעד?

זה ייבחן אני מניח בתוכניות של החומש הקרוב של נת"י, שעובדים עליהם ממש עכשיו, ותוך מספר חודשים יהיה לנו תשובות יותר ברורות.

הכסף שלו נוצל ב-2024? מחויב ל-2025? או שהוא חזר לאוצר?

אין לי תשובה על זה.

קיר התמך למשל.

של קיר התמך ספציפית הכסף לא חזר למשרד האוצר, הפעילות להקמתו החלה אבל היא מתעכבת בשל המלחמה. התקציב עדיין קיים.

זאת אומרת, התקציב חויב והביצוע התעכב.

בדיוק.

אוקיי. אני רוצה לסכם את הדיון הזה.

הבסיס של הדיון הזה הוא מהעובדה שיש צורך בהחלטת ממשלה ייעודית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות ויישובי עוטף עזה, בהמשך לכל מה שנעשה בעשור האחרון, ובנפרד לתוכנית השיקומית כתוצאה מהמלחמה.

זאת אומרת, אנחנו רואים – אני אומר אנחנו, חברי הוועדה שפה, אבל גם אלה שלא נמצאים פה – את הדבר הזה כחלק מהבסיס של האזור הזה. אי אפשר לשלוף את הבסיס הזה ואז להגיד אנחנו מביאים את מנהלת תקומה, שקמה כתוצאה מהכישלון הביטחוני. זה לא שמנהלת תקומה קמה כי החליטו עכשיו שרוצים להעשיר את העוטף. מנהלת תקומה קמה כי היה טבח ב-7 באוקטובר.

וברור שנהרסו שם אזורים שלמים שצריכים שיקום, ועושים את זה במסגרת כזו שגם עולה הרבה כסף. אבל אתה לא יכול לשקם עם יד ימין, כשיד שמאל מושכת את השטיח מתחת לרגליים. ולכן, אני רוצה לתת שבועיים לממשלה לנסות ולהתעשת, ולהיפגש עם ראשי הרשויות המקומיות ועם משרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי להבין מה החוסרים שחייבים להשלים אותם שלא קיימים בתוך התקציב של תקומה. בעיקר לאור העובדה שהובטח שכסף לא יחליף כסף. זאת לא הייתה המטרה. המטרה לא הייתה שעכשיו יביאו את מנהלת תקומה וזה יחליף את מה שהיה.

אני לא רוצה להיכנס פה לתוך כל ההתנהלות של משרד רוה"מ באירוע הזה, שבעיניי היא שערורייתית ממדרגה ראשונה. אנחנו נמצאים בחודש מרץ, דיון לתקציב פה בכנסת בוועדת הכספים, והאירוע הזה בכלל לא נמצא על השולחן. ומספרים, ומורחים, ואומרים שכן, ואולי לא, ואולי אנחנו כן נעשה, ואולי לא נעשה.

קחו לכם שבועיים, משרדי הממשלה. אני מבקש, נפנה גם בכתב למנכ"ל משרד רוה"מ, שהצוותים הרלוונטיים במשרד רוה"מ יישבו עם ראשי הרשויות ותהיה ודאות. הרשויות צריכות לדעת אם הן מוציאות חיובי ארנונה או לא מוציאות חיובי ארנונה. יש הנחה בארנונה, אין הנחה בארנונה, יש הנחה בארנונה. יש תקציב למשרד החינוך, יש תקציב לשיטור קהילתי.

יש פה שורה ארוכה, כמו שגם ראינו מהממ"מ, זו אחת ההחלטות המפורטות של הממשלה, שבאמת עובדים עליהן. זה החלטות שעובדים עליהן הרבה זמן. לא התחילה העבודה בכלל, כמו שעובדים על החלטת ממשלה.

אני יכול להבין שיש דברים שאולי נכנסו עכשיו בתוך תקומה, בסדר. אבל יש דברים שלא, ויש דברים שצריכים להוסיף אותם מעל כנדבך של הרשויות המקומיות. אי אפשר שחבל הארץ הזה שספג את המכה הקשה ביותר מאז ומעולם, נכבשו בו יישובים, ריבונו של עולם. הכבישים שם נהרסו. שדרות, דיברת על ביטחון, תחנת משטרה שהלכה, זה אירוע שבכלל אין מה לדבר. הוא דורש שיקום במנהלת תקומה. אבל את הבסיס, את מה שהיה, בטח בעת הזו.

גם אם הייתה למישהו מחשבה שהוא באיזשהו שלב מפסיק את החלטת הממשלה של העוטף, כי העוטף עומד על הרגליים, זה לא עכשיו. זה לא הזמן. הלוואי שבאמת בעוד כמה שנים העוטף יהיה מספיק חזק, יהפוך להיות גם עם הרבה מאוד אוכלוסייה, יעמוד ברשות עצמו. לא צריך את ההטבות האלה. אבל עכשיו?

אני רוצה לנסות ולהאמין שבשבועיים האלה יקרה משהו. אנחנו קובעים ישיבת מעקב לעוד שבועיים. אני מציע לראש המועצה וראשי המועצה החברים שלך, שיודעים את הדרך לצלצל ללשכת ראש הממשלה, המטרה של הישיבה בעוד שבועיים היא להציג את טיוטת החלטת הממשלה לטובת עוטף עזה. אם אין טיוטה, חבל על האירוע. אנחנו נעשה פה ישיבה, היא באמת תהיה מעניינת. שווה לבוא לראות. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:20.