פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
04/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 127
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, ד' באדר התשפ"ה (04 במרץ 2025), שעה 12:00

העדר תכנון ופיתוח ביישובים הדרוזיים-חיבורי חשמל ותשתיות - יום לאומי לציון פועלה של העדה הדרוזית ותרומתה למדינת ישראל

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
יוסף עטאונה

חמד עמאר
אלון שוסטר

האשם חוסין - מנהל הרשות לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים, משרד ראש הממשלה

אורי יצחקי - מרכז תחום, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

רז ריס - אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

מאי אלון - רפרנטית אנרגיה באגף התקציבים, משרד האוצר

רון אייפר - ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה

רוסלאן עותמאן - עו"ד, משפטן אשכול נדל"ן, משרד המשפטים

אמין אבו חייה - מנהל אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון

כפיר יעקב - מנהל קשרי ממשל, משרד הפנים

גיא דייגי - יועץ באגף תכנון מרחבי, מינהל התכנון, משרד הפנים

ד"ר רוני בלנק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל שאול ראובן - עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, הרשות לאכיפה במקרקעין

ג'בר חמוד - ראש מועצה מקומית סאג'ור, מרכז השלטון המקומי

נזיה דבור - ראש מועצה מקומית בית ג'אן

דנה גרוסמן - אחראית קשרי ממשל בדירקטוריון, חברת החשמל לישראל

שירלי לוי - מנהלת אגף בכיר תכנון וסביבה, רשות החשמל

ליאורה וייס בנסקי - עו"ד, סגנית היועץ המשפטי בפועל, רשות החשמל

אברהם בנימין - ראש אגף מדיניות, רגבים, ארגוני חברה אזרחית

רון ישראלי - רכז מדיניות, רגבים, ארגוני חברה אזרחית

מאיר שפיגלר - מנכ"ל חברת החשמל לישראל

אמל ביבאר

חבר תרגומים, יפית גולן

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
העדר תכנון ופיתוח ביישובים הדרוזיים-חיבורי חשמל ותשתיות

צהריים טובים לכולם. היום ה-4 במרץ 2025, ד' באדר התשפ"ה. מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. אבל בפתח הדברים, אני רוצה להעיר משהו שלא ממין נושא הדיון. אתמול היה כאן דיון במליאת הכנסת על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר ומה שגם עוד אירע בהמשך, וקרה כאן משהו שבעיניי הוא מביש.

העובדה שמשפחות שכולות נאלצו להתעמת כאן באלימות פיזית, כדי בסך הכל להיכנס ליציע ולהיות חלק מהדיון על ועדת חקירה ממלכתית שתחקור הטבח שבו היקירים שלהם נטבחו ונרצחו, והופכים להיות בעימות מאוד קשה עם משמר הכנסת, שביצע את ההנחיות שניתנו לו. משמר הכנסת לא פועל על דעת עצמו.

אני חייב לומר שהדבר הזה היה מביש, שאני כחבר כנסת שיושב בבניין הזה כבר עשר שנים, לא מכיר מצב שבו הציבור בא כדי לצפות בדיון שנוגע לו ומונעים ממנו את היכולת לקחת חלק. גם כאן בוועדות, גם בדיונים אחרים, אנחנו גם שומעים דברים שאנחנו יותר אוהבים, פחות אוהבים, זה בכלל לא משנה. הבית הזה שייך קודם כל לעם ישראל, ובוודאי שמעל הכל אלה ששילמו את המחיר היקר ביותר כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן.

אני לא יודע אם יו״ר הכנסת ביקש סליחה מהמשפחות השכולות, אז אולי אני בשמו אעשה את זה. אני לא יכולתי לראות את המראות האלה. אני בטוח שכל אחד במדינת ישראל לא יכול היה לראות אותן, ואסור שהן יקרו כאן עוד פעם. משפחות שכולות, יש להן מעמד מיוחד, תמיד היה להן מעמד מיוחד בעם ישראל, בטח בעת הזו. אז סליחה.

ומתוך כך נעבור לדיון היום, שהוא נוגע ליום לאומי לציון פועלה של העדה הדרוזית ותרומתה למדינת ישראל. עדה שכולם אוהבים, לדבר על ברית האחים שיש בינינו לבין העדה הדרוזית. אבל לצערי, כשזה מגיע למעשים, גם כאן הממשלות לאורך השנים הרבה פעמים נאלמו, וגם נעלמו. גם השתתקו נוכח הדברים שצריך לעשות, וגם נעלמו כשהיו צריכים לבצע דברים מסוימים.

אני חייב לומר שהדיון הזה הוא לבקשתו של חבר הכנסת חמד עמאר, שגם רץ בין ועדת הכספים לפה, אני לא יודע אם הוא עוד ייכנס לדיון או לא, אבל הוא זה שגם ביקש ממני לקיים את הדיון הזה, והנושא המרכזי הוא היעדר תכנון ופיתוח ביישובים הדרוזים וחיבורי חשמל ותשתית.

לא סביר שמצד אחד אנחנו מדברים על ברית אחים ועל הביחד, אנחנו נלחמים ביחד, אבל כשצריך לחיות ביחד אז העדה הדרוזית הופכת להיות סוג ב' כשצריך לתכנן, כשצריך לחבר לחשמל, וכשצריך להסדיר את מקומות המגורים שלהם. שאני חייב לומר ולציין, מדובר במגורים על קרקע פרטית. היישובים הדרוזים זה הכל זה קרקעות פרטיות בבעלותם. אני פשוט לא מצליח להבין את האירוע הזה, והיו מספר החלטות ממשלה לאורך השנים.

כדי שנתכנס לתוך הדיון, אני אתחיל עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיציג לנו קצת נתונים, ואחר כך ידבר האשם חוסין, מנהל הרשות לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים במשרד ראש הממשלה. בבקשה.

תודה רבה, היו"ר. ד"ר רוני בלנק, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג בקצרה כמה אמצעים מרכזיים מתוך מסמך שכתבנו על יישום תיקון 136 לחוק התכנון והבנייה, ונתמקד באמת ברשויות החברה הדרוזית. אני רק אציין שהמסמך נכתב לבקשת חבר הכנסת ווליד טאהא, והוא נמצא באתר מרכז המחקר והמידע.

באופן כללי, לפי חברת החשמל, יש בישראל עשרות אלפי מבנים מאוכלסים, כלומר מבני מגורים, שהם ללא חיבור מוסדר לחשמל. חלק ניכר, אם לא הרוב של המבנים האלה, הם מחוברים לחשמל בפועל, והדבר יוצר סיכונים שונים, סיכונים בטיחותיים כגון התחשמלות ופגיעה באמינות רשת החשמל, וסיכונים נוספים.

לאורך השנים נקבעו הסדרים שונים בשביל לאפשר חיבור לחשמל במבנים הלא מוסדרים. לדוגמה, צו שחל, חוק אספקת החשמל מ-1996. אנחנו בדקנו את האחרון בעשרים האלה, תיקון 136 של חוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף בינואר 2022.

ממש בתמציתיות, אני רק אגיד שסעיף 157 א' לחוק התכנון והבנייה בעצם אוסר על חיבור מבנים שאינם מוסדרים לחשמל. סעיף 157 א(ח) לחוק, אומר ששר הפנים יכול לאשר את החיבור הזה למרות ההוראות של סעיף 157 א', אם מדובר במבנים שנכללים בתוכניות מפורטות כשהוגשה לגביהן בקשה לשר הפנים, והן עומדות בתנאים מסוימים. ובעצם תיקון 136 הרחיב את התנאים האלה.

לפני שאני נכנס לנתונים, אני רוצה לחדד שתי נקודות. מה בעצם עשה תיקון 136? כאן אתם יכולים לראות את התרשים הזה, שמראה איך תוכנית מפורטת מקבלת בעצם תוקף. זה תרשים שלקחנו ממבקר המדינה. עד תיקון 136 ניתן היה להגיש בקשות לשר הפנים רק לגבי תוכניות שהגיעו לשלב הפקדה. כלומר, השלב הרביעי כאן. תיקון 136 הקדים את הזמן שניתן להגיש את הבקשה לצו.

הדבר השני שאני רוצה להדגיש, שהמשמעות שחתימת פרסום צו ברשומות איננה חיבור אוטומטי לחשמל של המבנים. זה רק אומר שאפשר לחבר מבחינה חוקית, בפועל במקרים רבים זה לא קרה, כפי שאני אציג עכשיו.

נתונים. בעצם, יש למשרד הפנים בעיה בנתונים. הוא לא יודע מה שנת ההגשה של כל הבקשות שיש לו במאגר. לכן אנחנו לא יכולים לדעת כמה בקשות הוגשו בדיוק לפי תיקון 136, כלומר, אחרי ינואר 2022 וכמה לפני. בערך מאז שנת 2015 הוגשו 82 בקשות לפי המסלול הזה, של סעיף 157 א(ח). אפשר לראות שהן סך הכל מתייחסות ל-20 יישובים, כלומר אפשר לראות שרוב היישובים בעצם לא עשו שימוש במסלול הזה.

הבקשות האלה הן בקשות למבנה ספציפי או על אזורים שלמים?

לא, לתוכנית מפורטת שיכולה לכלול כל מספר של מבנים. מכמה מבנים בודדים ועד אפילו עשרות, אם לא יותר, אפילו מאות מבנים.

אנחנו יודעים להגיד כמה מבנים כלולים בכל בקשה?

לנו אין את הנתונים האלה. אני יודע שבדו"ח שעלה לאתר הוועדה, גם יש פירוט לגבי חלק מהתוכניות שהן נוגעות ספציפית לרשויות החברה הדרוזית. מעל 500, נכון? בשנת 2024.

500 מבנים שיש לגביהם בקשה לחיבור חשמל.

שאושרה, כן. התוכנית המפורטת, הבקשה לגביה אושרה ואז ניתן לחבר את המבנה בתוך התוכנית.

אולי הם מחוברים.

בפועל? אנחנו לא יודעים.

אפשר שאלת הבהרה, היו"ר?

כן.

איך יכול להיות שרשום שלוש בקשות בחמישה יישובים? לדוגמה בשורה לפני האחרונה.

בעצם, מה שאנחנו עשינו כדי להקל על הקריאה של הנתונים האלה, אנחנו חילקנו לכמה קטגוריות. זאת אומרת, כל יישוב שהוגשו בין 8 ל-10 בקשות הוא בשורה העליונה. אז מה שאתה רואה בשורה השלישית שם זה שיש חמישה יישובים שהוגשו בהם בין 2 ל-3 בקשות.

בכל יישוב.

בכל אחד מהיישובים האלה, כן.

הנתונים שמוצגים לא מדויקים.

הנתונים הם לגבי כל יישוב.

לא, הם לא מדויקים פה.

מאיזו בחינה?

מהבחינה שאני יודע ביישוב שלי, בשני המתחמים שהוגשו עכשיו, שהופקדו, אני יודע שיש לי מעל 25 בקשות.

בקשות למה? אני רוצה לחדד פה איזו נקודה.

לחיבור חשמל.

זהו, אנחנו לא רואים פה בקשות לחיבור חשמל. אנחנו רואים את השלב הראשון בתהליך. אנחנו רואים את הבקשות לצו שהוגשו לשר הפנים. אם שר הפנים בוחר לאשר את זה, ניתן להגיש בתוכניות הספציפיות האלה בקשות לאישור לחשמל למבנים ספציפיים.

לא למבנים ספציפיים, למתחמים שאושרו, שהופקדו. והשר נתן את האישור על שני מתחמים. בגלל זה אני אומר שהנתונים הם לא מדויקים פה.

בסדר, בוא נמשיך, הוא יסיים להציג.

אבל באמת אני אומר, הנתונים האלה מתייחסים לבקשות שהוגשו לגבי תוכניות מפורטות ולא לגבי מבנים ספציפיים. אז אפשר לראות פה שני דברים מעניינים. כמו שאמרנו, באמת, רק 20 יישובים בעצם ניגשו.

הדבר השני, זה עדיין לא בקשות שאושרו, מבין היישובים שפנו, עשרה הם יישובי החברה הדרוזית. כלומר שדווקא בקרב יישובי החברה הדרוזית יש שיעור יחסית גבוה של פנייה במסלול הזה. אז בוא נראה מה קרה בפועל, מה אושר.

בסך הכול, אושרו 32 צווים בכל התקופה. אחרי כניסת תיקון 136 לתוקף, כלומר אחרי ינואר 2022 ועד המועד שאנחנו קיבלנו את המעטה, שזה ספטמבר 2024, אושרו 27 צווים, והם מתייחסים ל-14 יישובים שונים, כולל אותם עשרה מיישובי החברה הדרוזית.

כלומר, כל אחד מיישובי החברה הדרוזית שפנה לפי מסלול זה, אושרה לפחות בקשה אחת. למרות שבחלק מהמבנים ביקשו יותר. לדוגמה במג'אר, היו עשר בקשות ואושרו שלוש. אבל עדיין היה שיעור אישור יחסית גבוה.

כמו שאמרתי, זה שאושר צו ופורסם ברשומות לא אומר שחוברו בפועל בניינים לחשמל. פנינו לחברת החשמל, והיא מסרה לנו שבין ינואר 2022 לספטמבר 2024 בסך הכל היו 86 הזמנות לחיבורים לחשמל. כל הזמנה יכולה לכלול כמה מבנים שונים. ובפועל חוברו בסך הכל 97 מבנים לחשמל, כולל ארבעה באחד מיישובי החברה הדרוזית, במקרה הזה, דאלית אל-כרמל.

שאלה, ההזמנה היא מחייבת היתר בנייה? היא מחייבת איזושהי הכרה סטטוטורית בתקינות הבנייה? הרי כל אחד רוצה חיבור, ומה?

ברמה עקרונית, כן. אבל בדיוק הצו שאנחנו מדברים עליו כאן, זה מה ששר הפנים בעצם אומר, בסדר, לא עמדו בכל התנאים לגבי המבנים האלה, אבל בכל זאת אני מאשר לבצע את החיבור לחשמל.

אני מכוון בדיוק לשאלה הזו. הרי אנחנו בצרה ענקית, וכל אחד ראוי שיעשה את מה שהוא יכול לפנים משורת הדין, בית הלל. אז השאלה מה אפשר בתחום הזה שאתה מציג כרגע, בתחום חיבורי החשמל, ללכת לפנים משורת הדין עד להסדרה מלאה.

ממש עושה לי מעבר לשקופית הבאה עם הסיכום שאנחנו מציגים את המסקנות שלנו מהנתונים האלה. כי דבר שעולה מאוד ברור מהנתונים האלה, שתיקון 136, אם אתה רואה את דברי ההסבר שלו, מדובר על חיבור של עשרות אלפי מבנים לחשמל. ברור שזה לא קרה. התיקון לא הצליח להגשים את מטרותיו.

סליחה שאני קוטע, גם האישור עצמו יש בו הגבלה. יש בו הרבה חסמים.

נכון.

אחד מהם המרכזי ביותר, שרק מבנים שנבנו עד 2018. מה עם האנשים שהשתחררו ובנו את הבתים שלהם אחרי 2018? עברו כמה שנים טובות. ואין פיתוח ואין אישורי תכנון ואין כלום, וזה מחזיר אותנו לשורש של הבעיה.

רגע, הוא בסך הכל מרכז המחקר והמידע. הוא רק מציג לנו את הנתונים שמשם נתחיל את הדיון. גם אין מה לכעוס עליו.

לא, אני לא כועס. אני מחדד את הדברים שאני רואה ולא מובאים במדויק. אתה צריך להתבסס על דברים מדויקים.

אני חושב שדווקא הנתונים די מדויקים, לפחות אלה הנתונים שמשרד הפנים העביר לנו. אבל בוא אני אסיים ואתה תראה שאנחנו ממש מגיעים לנקודה שהעלית. אז מה אנחנו רואים? היה גידול משמעותי במספר הצווים שניתנו על ידי שר הפנים אחרי כניסת התיקון לתוקף, למרות שעדיין מדובר על 27 צווים בתקופה של שלוש שנים. לא שטף.

למרות כל זה, התיקון הזה לא הביא להיקפים גדולים של חיבור לחשמל בפועל, כמו שראינו. אנחנו שאלנו את חברת החשמל, את משרד הפנים, עמותות, מה בעצם החסמים. הועלו בפנינו כמה חסמים, כולל מה שצוין פה, אבל גם עוד שני חסמים מרכזיים זה הצורך בהפקדת ערבות ופיקדון כדי להגיש את הבקשה לחיבור לחשמל, וקשיים בהנחת תשתית בשטח בפועל בגלל סוגיות תכנוניות או קנייניות או גם וגם.

אני אציין שבנובמבר 2024 פורסם תזכיר לחוק התכנון והבנייה, שהוא בעצם אמור לעסוק בדיוק בנושאים האלה ולהקל על חברת החשמל להניח את התשתיות במבנים שנכללים בתוכניות שהוצא לגביהן צו בידי שר הפנים, ואנחנו לא יודעים איפה התזכיר הזה עומד כרגע, ואולי משרד הפנים יוכל להרחיב בנושא. תודה רבה.

אני רוצה לתת לחבר הכנסת חמד עמאר כי הוא צריך להופיע בעוד ועדה ואז נמשיך.

אפשר רק שאלה עקרונית אחת לא קשורה?

כן, בבקשה.

האם במרכז המידע בכנסת יש התנהלות, יש מידע, על כל מערך החיים של העדה הדרוזית באופן מיוחד, או שאנחנו נכללים כמגזר לא יהודי?

בהתאם לבקשות שמבקשים מאיתנו.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת לא שומר אצלו מידע או מקטלג מידע. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מקבל בקשה מחבר כנסת למחקר, פונה למשרדי הממשלה ומקבל מהם את הנתונים.

כי ראיתי פה נתונים שהוצגו, שנכללו אום אל-פחם ויאנוח. לכן השאלה הייתה, למה בכנסת הנתונים של היישובים הדרוזים כחברה דרוזית לא מופרדים? תודה.

אני יכול להסביר. המסמך הזה נכתב לבקשת חבר הכנסת ווליד טאהא. חשבנו שהוא רלוונטי לדיון הזה, וכמו שראיתם התמקדנו ביישובי החברה הדרוזית כשהצגנו כאן.

זה לא מסמך שהוכן לצורך הדיון. זה מסמך שסקר את תיקון 136 לחוק. זה הכול. חבר הכנסת חמד עמאר.

קודם כול, צהריים טובים לכולם. אני רוצה להודות לחבר הכנסת עודד על קיום הדיון החשוב הזה. אנחנו אתמול היינו עד הבוקר, בעצם היום, היינו עד הבוקר בדיונים, לכן כל הוועדות נדחו לשעה 12:00. ועודד עמד על זה שנקיים את הוועדה היום, ואנחנו מקיימים את הוועדה.

אני רוצה להגיד לכם, יש מסמך למרכז המידע שאני ביקשתי אותו, שנכתב במיוחד לעדה הדרוזית. אם היית מביא אותו היה נותן לך את כל הנתונים. ואנחנו שלחנו את המסמך הזה גם לוועדה, מטעמנו. נותן לך את כל מה שקורה בעדה הדרוזית מכל הבחינות, שאנחנו ביקשנו אותו ומרכז המחקר עשה אותו.

אבל לנושא שלנו. נושא של תשתיות במגזר הדרוזי זה הנושא החשוב ביותר, הקשה ביותר שראשי רשויות מתמודדים איתו. כשאני בא ואומר שאני רוצה לסלול כביש בבית ג'אן, או בג'וליס, או בכיסרא סמיע, זה לא כמו לבוא ולהגיד אני עושה את זה ברעננה. כי ברעננה, אם יעלה לי 5 מיליון שקל או 10 מיליון או 20 מיליון, מה שאני עושה ב-20 מיליון ברעננה או במישור החוף, אני צריך 100 מיליון לעשות ביישובים הדרוזים.

והיישובים הדרוזים הם יישובים ששנים רבות קיימים. לכן התשתית היא תשתית מאוד מאוד ישנה. מאוד ישנה. וצריך להשקיע המון המון המון כסף. אבל אני אומר לך, יש לנו כל כך הרבה נושאים על סדר יומה של העדה הדרוזית, שקשה מאוד להתחיל באחד.

אם נתחיל בחיבורי חשמל של אלפי בתים שלא מחוברים לרשת החשמל. אם נלך להיתרי בנייה, נראה שהמון בתים ללא היתרים. גם לא מתחברים לרשת החשמל בגלל שאין היתרים, בגלל שאין תוכניות לא מפורטות ולא תוכניות מתאר, כי כל תוכנית מפורטת או תוכנית מתאר דרושה להרבה הרבה כסף.

ואם נלך עכשיו למשרד השיכון שאמור לשווק לחיילים משוחררים הדרוזים, נראה משנת 2024 אפס שיווקים. אנחנו כבר במרץ 2025 ועדיין אפס שיווקים כבני מקום. ונקודה של בני מקום, אני העליתי אותה יותר מפעם בכנסת ודיברתי על הנושא. שר האוצר שם וטו והוא לא מוכן שיאשרו את הנושא הזה. שר השיכון מבין את הבעיה, הוא אמר לי והבטיח לי בדצמבר, בשאילתה שאני הגשתי לו שהוא בישיבה הקרובה יביא את זה, אבל הם לא הביאו את זה כי שר האוצר התנגד.

אתמול היה דיון בוועדת הכספים בנושא. גם העליתי את הנושא אתמול. הובטח לי על ידי משרד השיכון שבישיבה הקרובה שבשבוע הבא יובא הנושא עוד פעם להצבעה. אני מקווה שהפעם יסיר את ההתנגדות שלו שר האוצר, ונצליח לשווק את החלקות לחיילים משוחררים.

אבל גם אני רוצה בהזדמנות הזאת לברך. ראיתי את הסרטון של ראש הממשלה, שהוא אומר שביום ראשון הקרוב יביא את התוכנית של העדה הדרוזית לאישור. 3,9 מיליארד שקל. תוכנית חסרת תקדים שלא הייתה כמוה לעדה הדרוזית.

אבל עם הברכות, אני גם רוצה להגיד לו, בממשלה הקודמת ולפני זה גם אושרו תוכניות. בממשלה הקודמת, 3 מיליארד שקל לשנתיים. בממשלות הקודמות גם אושרו תוכניות. אני לא חושב שהתוכנית הזו היא חסרת תקדים, אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא.

אני יודע, התזמון של ראש הממשלה ולמה הוא הוציא את הסרטון היום על הבוקר, אני מבין אותו, גם הוא פוליטיקאי ורוצה לקדם את עצמו ולהגיד לנו עשיתי את זה. אבל בואו נראה את האישור ביום ראשון ואז נברך אחרי האישור.

ובכל מקרה, אני באמת רוצה להודות לכל מי שנמצא כאן, לראשי הרשויות שהגיעו מהצפון. אני רוצה לברך את נציגי המשרדים שהגיעו. אני מקווה שבסוף הדיון נראה דברים שאנחנו יכולים להגיד השגנו משהו ביום הזה, היום המיוחד, שאישרה אותו הכנסת לעדה הדרוזית, ויכולים לחזור לציבור הדרוזי ולהגיד להם, הבאנו אחד, שתיים, שלוש ואנחנו יכולים לקדם. תודה רבה על קיום הדיון.

תודה רבה. האשם חוסין.

צהריים טובים. תודה רבה על ההזמנה להציג את הדברים. במצגת אני אתן תמונת מצב למה שקורה ב-10 שנים האחרונות במסגרת החלטות הממשלה, כמה כסף השקענו בתכנון. ואני אדבר גם על ההחלטה שדיבר עליה חבר הכנסת עמאר, לגבי יום ראשון.

(הצגת מצגת)

אלה ההחלטות שהתקבלו ב-10 שנים האחרונות. מאז 959 המפורסמת, שיושב כאן ראש מועצת סאג'ור, ג'בר חמוד, שהיה שותף מליאה, אז היה יו"ר הפורום. אנחנו בשנים האלה, מאז 2016 בעצם עד היום, שמנו 550 מיליון שקל לתכנון.

גם ברמת הגולן שמנו כסף ובארבעת היישובים. כאן אנחנו רואים גם את הכספים שהועברו בנוסף למינהל התכנון, לעדכון תוכניות מתאר ולכל מיני דברים שקשורים למינהל התכנון. פשוט אמרו לי שיש לי שתי דקות לדבר, אז אני ממהר קצת.

אלה התוכניות שהוגשו בגליל ובכרמל. אנחנו רואים 143 תוכניות, גם במינהל התכנון וגם במשרד השיכון. ברמת הגולן יש לנו 13 תוכניות, כולל שאושרה בבג״ץ לפני שבוע. זו התוכנית של יום ראשון. אנחנו מ-2016 עד 2024 שמנו 550 מיליון, ועכשיו אנחנו אחרי עבודת מטה של חצי שנה, הולכים להקצות אותו סכום בחמש השנים הבאות, אפילו קצת יותר.

ואחד הסעיפים היותר חשובים, זה שהצלחנו לשכנע את משרד הפנים להקים ועדת תכנון משותפת, ועדת תכנון מחוזית, שהיא תהיה ייעודית רק ליישובים עם הדרוזים ברמת הגולן, בכרמל ובגליל. אנחנו גם מתגברים את מחלקות ההנדסה ברשויות כי זיהינו שיש שם חולשה מסוימת, וכולל תיקון ושינוי בתוכניות המתאר.

באיזה סטטוס הוועדה הזו שהוקמה? היא מקבילה למחוזית?

כן. עם יו"ר משלה, עם יועץ משפטי משלה, עם מתקנים משלה שהצלחנו לשכנע את הנציבות.

תוך כמה זמן תקום?

לפי הגאנט שבנינו תשעה חודשים מרגע אישור החלטת הממשלה. בינתיים העברנו למינהל התכנון במשרד הפנים, חמישה מיליון שקל.

אתה מדבר על החלטה שעוד לא אושרה בממשלה.

ביום ראשון הקרוב. היא אתמול נכנסה למעטפה, מבחינתנו היא סגורה. ובהחלטה הקרובה אם כל הדברים האלה יתממשו, אנחנו נראה שינוי משמעותי גם בבעיית הדיור וגם התכנון שקיימת במגזר הדרוזי. אנחנו ממשיכים לסבסד את הזוגות הצעירים, כמו שאמרו כאן, בגלל התקנה של בני מקום שעדיין לא אורכה, היא הסתיימה בסוף ה-2023, גם בהחלטה הקודמת מיולי האחרון שמנו 40 מיליון שקל לסבסוד, ועכשיו עוד 150 מיליון שקל, שלא ייצאו עד שלא תיפתר הבעיה הזו, וזה מאוד בעייתי.

אבל יש כאן דברים חדשניים שבעקבות עבודה של חצי שנה ושל צוות בן משרדי בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה, משותפים כל משרדי הממשלה, הוכן דו"ח מאוד עבה שהוצג לראשי הרשויות בנובמבר, והוטמע בתוכנית החומש, שכוללת, כמו שאמרתי, ועדת התכנון המחוזית, הייעודית, וכל מה שאתם רואים כאן זה בעקבות ההמלצות של הוועדה הבין-משרדית.

אנחנו מקווים שביום ראשון היא תאושר ואז אנחנו יכולים לצאת לדרך חדשה. בינתיים, כדי לא לעכב, העברנו מהמשרד למינהל התכנון סכום של 5 מיליון שקל כדי להתחיל לגייס כוח אדם. לפי הגאנט אנחנו אמורים להקים את הוועדה תוך תשעה חודשים, עד ספטמבר בעצם.

תגיד לי, 150 מיליון שקל לסבסוד לחלקות לחיילים משוחררים זה מספיק?

יש לך 150 ועוד 40 שעוד לא הוצאנו, ויש יתרות מהעבר. זה לפי הבדיקה של משרד השיכון, זה אמור להספיק.

התכנון, כל המהלך הזה הוא מאפשר בוודאי תכנון עתידי, הסדרה עתידית, הרחבה וכו'. האם המהלך הזה ייתן פתרון, לחברה הדרוזית בוודאי, אלפי דירות, אולי מאות רבות של דירות שלא מוסדות? מה עושים עם זה?

קודם כל, אנחנו במסגרת העבודה הזאת שעשינו, הגענו למצב שהיתרנו בערך 12,000 מבנים במגזר הדרוזי שללא חיבורי חשמל וללא היתר.

כמה מבנים?

12,000.

מתוך כמה?

מתוך בערך 54,000 מבנים.

אתה מדבר על 20%.

כשמדברים על ועדת התכנון המחוזית, היה קשה מאוד לשכנע את הגורמים המוסמכים לאשר אותה, עד שהצגנו את הנתונים. עבודה מאוד קשה, עבודה מאוד סיזיפית. משרדי ממשלה לא תמיד יש להם את הנתונים הנכונים, אבל הצלחנו בתוך חצי שנה.

והתוכנית תיתן פתרון ל-12,000 פרטים האלה?

לא כל ה-12,000. יש כמה שלא יקבלו. אנחנו נצליח להסדיר בערך 10,000 מבנים שנמצאים בתוך תוכניות קיימות או עתידיות. אל תשכח שגם בשקף הקודם יש 143 תוכניות. 716, 717, 959, שעדיין בתהליך. הבעיה היא באיטיות של ועדות התכנון המרחביות והמחוזיות, שמעכבות את העבודה.

הבעיה היא לא רק כסף, הבעיה היא בעיקר בחסמים. אתה יכול לשים לי מיליארד שקל עכשיו עם החסמים שקיימים היום? אנחנו לא נתקדם לשום מקום, תכף אני אתייחס.

הצעד המרכזי הוא אותה ועדת תכנון ובנייה?

זה היה חלום שלנו גם, עוד ב-959 להקים את הוועדה. לכן, המטרה הראשית להקמת ועדת התכנון הייעודית הזו זה לקצר את לוחות הזמנים, ולפתור את הבעיה הזאת של עיכוב של שנים באישור לתוכניות. כסף, כמו שאתם ראיתם, לא היה חסר. הבעיה הייתה במימוש שלו, כמו שראש מועצת הרשות אומר, היה המון חסמים.

אפילו כאן ברמת הגולן, אתה תראה הסרת חסמי תכנון וביטוח. כמובן אצלנו בגליל ובכרמל, בהיקפים הרבה יותר גדולים כדי להסיר את החסמים שמונעים את קידום ואישור התוכניות האלה. אני מקווה שהמהלך הזה תוך חמש שנים ישנה את המציאות לגמרי במגזר הדרוזי. אז תודה רבה לכם.

תודה רבה.

אבל סליחה, לגבי ההחלטה של הוועדה הזו, יש נציגים של מינהל התכנון כאן בדיון? אתה יכול להתייחס למעמד הסטטוטורי של הוועדה שמוקמת? מה הסמכויות שלה?

שלום. שמי גיא דייגי ממינהל התכנון. במסגרת פורום המנכ״לים והמסמך שגם צורף להזמנה, נקבעו כל הקריטריונים לוועדה. זו ועדה, נקראת ועדה משותפת לפי החוק. יהיו לה סמכויות של ועדה מחוזית, אבל ההיתרים עדיין יתנהלו בוועדות המקומיות. כלומר, היא תיקח את החלק של הוועדות המחוזיות צפון וחיפה ותחליף אותם.

רק תחליף אותם, זה אומר שלא תהיה פה עוד עבודה כפולה.

לא. תוכניות שיהיו בגבול הוועדה המשותפת, ידונו בוועדה המשותפת ולא בוועדה המחוזית צפון או חיפה.

התכנון שלה זה גבולות היישובים הדרוזים?

תחומי היישובים, לא רק הגבולות הקיימים היום. אני לא רציתי להרחיב, אבל בהחלטה יש גם להרחיב את השטחים של היישובים הדרוזים על חשבון עתודות קרקע המדינה, להרחיב את הגבולות של הקווים הכחולים. חיבורי החשמל נכללים בדו"ח הזה, שגם אומצו בתוך החלטת הממשלה שתובא ביום ראשון. יש כאן עבודה שהיא מקיפה את כל בעיות התכנון במגזר הדרוזי.

כולל גם מסמך מדיניות לתכנון ביישובים הדרוזים, שאנחנו כבר מקדמים. זה חלק מה-5 מיליון שהזכרת, שכבר ההליך התחיל. לא חיכינו לכסף, רק חיכינו לכסף כדי שנוכל לסגור את הפרטים עם החברה המתכננת.

לגבי הגבולות, אנחנו גם עובדים על הגבולות האלה. צריך לקבל איזושהי תמונה כוללת להעביר לשר הפנים על מנת שיוציא צו הכרזה על הגבולות. בינתיים, עד שהוועדה הזאת תקום, אנחנו מתגברים את מחוז צפון ביועצים נוספים כדי שייטפלו ספציפית רק ביישובים הדרוזים.

תודה. כן, רצית לשאול משהו?

כן. אני אומר שזה ידוע כל העיכוב והחסמים בתכנון, בחברה הערבית בכלל, זה לא רק בחברה הדרוזית, ושמקדמים משהו שהולך לזרז את כל התהליך של התכנון. אני חושב שזו נקודת זמן מאוד קריטית, לדעת מה המנדט שלה, מה המעמד הסטטוטורי.

הרי כל הגורמים שעיכבו, הם עדיין יישארו במרחב הזה. ולכן עמימות בעניין הזה לא תקדם את הנושא, ואנחנו נושב עוד ארבע שנים על עוד תוכנית חומש ועוד ועדה שתציע הצעות. אני חושב, ולך האשם, אני אומר, וגם לראשי הרשויות שנמצאים, זו הזדמנות שתקבעו את הדברים בצורה הכי ברורה שיכולה להיות. כי נושא התכנון הוא נושא מאוד קריטי ליישובים שלנו, שלכם, בצורה חד משמעית. וחשוב שהבהירות הזו מול מינהל התכנון, מול כל הגורמים, תהיה ברורה. ולא להקים משהו ולסנדל אותו במשהו מקביל.

בגלל זה עבודת המטה נמשכה חצי שנה, התקיימו 12 ישיבות עם כל הגורמים במדינה והדברים מאוד ברורים כאן כדי שכל אחד יידע מה צריך לעשות.

בואו נשמע את ראשי הרשויות, ואחרי זה, מנכ״ל חברת חשמל נמצא בזום, אני רוצה שנשמע אותו גם אחר כך, בבקשה.

ג'בר חמוד, ראש מועצת סאג'ור. אני ראש מועצה מ-2008, אני הכי ותיק בחברה הלא יהודית בכלל. אני מצטרף, כבן העדה הדרוזית באופן אישי, לבקשת סליחה ממשפחות החטופים של המראות המזעזעים שראינו אתמול בטלוויזיה. ואין אזרח במדינה הזאת שלא הזדעזע מההתנהגות הזאת. חבל, כואב, ומתנצלים באמת.

אני רוצה לחדד מספר דברים. אין לי ציפיות פה לקבל תשובות מעשיות ופרקטיות. אין בית שלא מחובר לחשמל בעדה הדרוזית. את זה גם מנכ״ל חברת החשמל יודע. כולם מחוברים. פשוט מחוברים בחלקם פיראטי ותוך מסוכנות והתחשמלות בהרבה מאוד דברים.

ההתניה הזאת של חיבור חשמל מהמקור היא התניה הזויה, שאין קשר בין היתר לבין חיבור חשמל. ואם תשאלו תכף את מנכ״ל חברת החשמל, שבהזדמנות זו אני רוצה להודות לו באופן אישי, בשם כל חבריי, על בחירה נכונה של שני בכירים בחברת החשמל שנבחרו לאחרונה.

סמנכ״ל חירום חברת החשמל, נבחר תת אלוף במילואים מופיד גאנם. וסגן מנהל אגף כוח אדם ומשאבי אנוש, נבחר נאיף הנו. ומאחלים להם בהצלחה, ואנחנו מודים לחברת החשמל שהחליטה לקדם את בני העדה הדרוזית הראויים ובעלי היכולות, ולצמצם את הפערים ולתקן את העיוות בתחום הזה גם.

אבל אם תשאל את מנכ״ל חברת החשמל, האיש היקר הזה, יגיד לך מבחינתו, הוא מוכן לחבר את כל הבתים מחר בבוקר. ההתניה הזו היא הזויה. אני רוצה להגיד משהו באופן כללי. כבעל ניסיון של 17 שנים במוניציפלי, אני איש צבא, פנסיונר צה"ל. גם חברי, נזיה דבור, ראש מועצת בית ג'אן, אלוף משנה במילואים.

אי אפשר לפרט מהר, אבל כל ההתנהגות של הממסד הישראלי מול העדה הדרוזית, הייתי מצמצם אותו במשפט אחד, מחז"ל, כזה ראה וקדש. איפה הבעיה? טוב, שולחים לי את המרשם בפקס. הבקשה שלנו היא להקשיב ולהבין, ופה מדברים שעה על תקציב. בעיית התכנון ובנייה בעדה הדרוזית היא לא תקציב. יושב פה נציג משרד המשפטים. ישבתי אני והמנהיג הרוחני של העדה ועוד יועצים משפטים, והצגנו באופן מפורט את החסם ואת הפתרון שאנחנו מציעים.

אדוני היו"ר, אני מודה לך על היוזמה ועל הכוונות והרצון באמת, גם לחמד, גם ליו"ר המפלגה, מר ליברמן, מודים לכם מאוד על הרצון שלכם להקשיב לנו. כל עוד שהחסמים האלה לא יוסרו, גם אם נשים את כל קופת המדינה עכשיו אצל הדרוזים, לא נצליח להרחיב גם מטר אחד.

והסרת החסמים האלה היא ידועה וברורה, והצגתי אותם למינהל התכנון, למשרד המשפטים, ומה שהיה זה מה שיהיה. כל חמש שנים מתקצבים במיליוני שקלים צוותי תכנון, עוברות חמש השנים, צוותי התכנון בורחים, מקבלים את הכסף שלהם. זה פשוט גלגל של כסף.

יושב פה מינהל התכנון ומשרד המשפטים, ותסלח לי אחי בית ג'אן, אתה חדש, אני ותיק. היישוב היחידי שאין בו בעיית תכנון ובנייה ביישובים הדרוזים, אמין, איזה יישוב? סאג'ור. אתם יודעים למה? כי בצבא לימדו אותי 'בתחבולה תעשה מלחמה'. הכל בוצע בתחבולות.

האם אני צריך להיות עבריין כדי לתת מענה לחיילים משוחררים בסאג'ור? האם אני צריך לחבר את כל הביוב של סאג'ור לתשתיות הארציות, תוך כדי שאני מקים תחנת מדידה בלי היתר, חוצה 85 בלי היתר, מתחבר למט"ש כרמל והם לא הרגישו אפילו שהתחברתי.

אדוני היו"ר, לא יודע אם כל אזרחי מדינת ישראל יודעים שיש לנו את האינטליגנציה, יש לנו את היכולות, לא רק בצבא, גם באזרחות. שיודעים שמי שאחראי לתכנון ובנייה ביישובים הדרוזים זה לא ראשי המועצות. לא להתבלבל. ראש מועצת בית ג'אן זה לא כמו ראש עיריית כרמיאל, משה, שהוא יו"ר הוועדה, הוא מתכנן, הוא מתקצב, הוא חותם, הוא מאשר.

מי שאחראי על התכנון ובנייה בעדה הדרוזית זה הממסד, זה משרדי הממשלה. זה מינהל התכנון, משרד השיכון, ועדה מרחבית, ועדה מחוזית. הם נכשלו בתכנון. עכשיו, במקום לבוא ולהודות, נכשלנו במשך 70 שנה בתכנון, באים ועושים אותנו עבריינים.

חייל משוחרר שהשתחרר ורוצה לבנות על הקרקע הפרטית שלו, אדוני, תחום שיפוט של סאג'ור, מי שלא יודע, זה 3000 דונם. תבואו, תגידו לי, זה היה 3000 דונם, קח אחריות, תכנן כבישים, תכנן מוסדות ציבור, תשבור את הראש, תתקדם. בדיוק כמו שאתם נותנים למגזר היהודי.

אני מודה למר האשם חוסין. אנחנו עובדים ביחד מ-2009-2010. אתה עושה הכול, אבל אם לא תהיה פה מדיניות והחלטה אמיצה להסיר את כל החסמים, עם כל הכבוד ליועצים המשפטיים.

רגע ג'בר, למה לא נותנים לכם את הסמכויות האלה? מה הבעיה?

מי שאחראי זו ועדה מרחבית. הטענה היא שאנחנו יישובים קטנים. מג'אר זו עיר של 23 אלף תושבים, ואין לה ועדת תכנון מקומית עצמאית. אין לנו. יש לנו ועדה מרחבית. הוועדה המרחבית, ממנה אותה משרד הפנים, היו"ר ממונה על ידי משרד הפנים, התפקיד שלי בוועדה הוא רק לשלם להם את המשכורות. אמיתי. הם לוקחים מאיתנו את המשכורות.

ועכשיו באים בית ג'אן. כשאני עולה לבית ג'אן, אדוני, וכולכם מטיילים בחו"ל, ועלינו לרומניה ולצפון סיני ולמקומות אדירים. הגליל שלנו זועק - הצילו תביאו תיירות. מדברים פה על פיתוח הגליל? אל תחפשו דרוזים, לא במרכז, גם לא בדרום. הדרוזים, כולם בגליל ובגליל העליון.

דליה ועוספיה בכרמל, כל היישובים שלנו להבדיל מהמגזר הערבי. כביש 85 צפונה, יהודים ודרוזים בשני היישובים נוצרים. הגליל, הוא זועק הצילו תביאו תיירות. פיתוח הגליל העליון באמצעות תיירות ביישובים הדרוזים זה האופק הכלכלי האסטרטגי למדינת ישראל, גם ביטחונית.

וכשאנחנו באים לזבוד, הר מירון, שטח שהוא בבעלות פרטית, נטוע עצי שזיפים וענבים, שכל חמש שנים משדרגים את המטע, שמו טוש, למישהו היה עודף טושים – שמורת טבע. סליחה? כשאנחנו מדברים עם שרת איכות וסביבה, אחד החסמים אגב, למה לא גורעים שמורת טבע מקרקע פרטית דרוזית מעובדת?

מי ששמר על הטבע בגליל העליון, זו לא הייתה שמורת הטבע. מאז קום המדינה עד היום. מי ששמר על שמורת הטבע זה הדרוזים והצפון, ונמשיך לשמור על שמורת הטבע ובכלל על הגליל. אני מדבר בקול רם, אני אחרי ניתוח מיתרי הקול, ואם אני אדבר נמוך לא תשמעו אותי.

אדוני היו"ר, הפתרון קיים מתחת לפנס. בתכנון ובנייה, בחיבורי חשמל, בתקצוב. אתם יודעים מה מאז קום המדינה, כל היישובים הדרוזים, סוציו-אקונומי הכי נמוך? זו תעודת עניות למקבלי ההחלטות. זה אומר הכול.

באים אומרים לי, בבית ג'אן אחוז ההשכלה בבגרות מהגבוהים במדינה. אבל שכחתם עוד נתון, אחוז ההשכלה הגבוהה בקרב הבנים הדרוזים במדינת ישראל הוא מהנמוכים במדינה, פחות מהבדואים. נכון, אנחנו אוהבים לשרת, משרתים, ואוהבים להמשיך את השירות הצבאי. אבל יש בעיות בעדה הדרוזית, שממשלת ישראל הנוכחית, אני לא ראיתי התעלמות כזו במשך כל שנותיי כראש מועצה מ-2008.

בשנתיים האחרונות, פשוט חוסר ההקשבה וחוסר ההבנה, לפתור את הבעיות. ברחוב הדרוזי, לא להתבלבל, יש זעקה בקרב הצעירים. ואנחנו מדברים פה לא כי מתבכיינים, אנחנו מדברים פה מתוך אחריות לאומית למדינה, כי יש לי עניין אחריות לאומית להדק ולחזק את הקשר הזה, ולא להתעסק בדברים בעייתיים.

אין לי ציפיות פה עכשיו לקבל תשובות לכל בעיית התכנון ובנייה. בסיכום, משפט אחד. חברי ממשרד המשפטים, רוסלאן, וחברי ממינהל התכנון, כל עוד שלא תסירו אותם חסמים שהצגנו אותם, אנחנו ניפגש פה בעוד חמש שנים עם ועדת המשנה, ועם הוועדה המחוזית החדשה ועם אפס הרחבות. וחבל.

תודה. בבקשה.

אני רוצה להוסיף למה שידידי ג'בר אמר. נזיה דבור, ראש מועצת בית ג'אן. אני לא רוצה להתחיל לספר על עצמי מה עשיתי בביטחון המדינה, ומה הבנים שלנו ומה כל תושב או כל דרוזי שנמצא ביישובים. מצטרף לברכות של ג'בר, גם לך כבוד יו"ר הוועדה, וגם לכולם, גם לנציגים של משרדי הממשלה, משרדי המשפטים, כולם. חבר'ה, אני מעריך את כולכם.

אני אמנם חדש, אבל כבר נוכחתי לדעת שאם אני לא לי, אז מי לי. בגלל זה יצאתי לגיוס המונים. רשות מקומית, אלוף משנה, מר ביטחון, מצולע, שלושה טל"שים רמטכ"ל. ולא נפרט כמו שאמר ג'בר, ואני לא מתבייש בזה, גאה בזה.

אבל כשהממשלה או המוסדות יכריחו אותי לצאת לקיבוץ נדבות, זה משהו שעוד לא היה במדינת ישראל. אני אכנס לכמה דברים קטנים, בנוסף למה שאמר ידידי ג'בר, ובנוסף למה שהאשם ואמין וכל היועצים עושים.

אני אומר, ההגבלות והחסמים, ביניהם גם מה שאמרת, ידידי ממרכז המחקר, שההגבלה, עד 2018, זו הגבלה שבעוכרינו. נבנו הרבה בתים, ואמרתי את זה. שני הדברים של הערבות והתשתיות, זו לא בעיה של התושב שבנה את ביתו באדמה פרטית והגיש בקשה להיתר. זו לא הבעיה שלו.

זו בעיה של חברת החשמל, בעיה של המשרדים שכן ייתנו. וההגבלה הנוספת שאנשים מפחדים להצהיר, זה עד שנה. אחרי שנה הם ימשיכו לקבל את הקנסות של 300 ו-500 ו-600. הקנסות האלה שניתנים על ידי פקיד ממשלה, שאני מכבד את כולם, בלי לתת זכות טיעון לאף חייל משוחרר ולאף זוג צעיר, שייתן את הטיעון שלו בפני בית משפט כרשות או כמוסד שיכול להתחשב גם במצבים שלהם.

פקיד שנותן צו של 300 ו-500 בלי שאף אחד יוכל להעלות את הטיעונים שלו, למה הוא לא בנה, ואנחנו מכירים למה בנה בלי היתר על האדמה הפרטית שלו. ועדת תכנון שהיא הולכת לקום עוד תשעה חודשים, חברים, אם תוקם, ואם לא יסירו את החסמים, ואם לא יהיה שיתוף פעולה עם ראשי הרשויות הדרוזים, איך הוועדה הזאת תוקם ואיזה סמכויות יהיו לה? זה בעוכרינו.

אבל סליחה רגע, לפני ועדת התכנון המחוזית יש את הסיפור של הוועדה המקומית. זאת אומרת, החסם הזה של ועדת תכנון מחוזית, הוא חסם שמגיע אחרי ועדה מקומית.

נכון. אז אני רוצה להתייחס ברשותך לזה. ועדות תכנון מקומיות, כמו שאמר ג'בר, לא במג'אר, לא בסאג'ור, לא בבית ג'אן, אפשר שאנחנו, ראשי הרשויות, נתאגד כראשי רשויות. שתי רשויות, שלוש רשויות, שנוכל אנחנו לתכנן ואנחנו לאשר, ואנחנו נאשר רק על פי חוק ורק על פי הצרכים של התושבים.

התקציב שהולך לכל היועצים לתכנון בכל מיני מקומות, שייתנו לנו את זה לרשויות, שאנחנו נקים את הוועדות המקומיות אצלנו. ואנחנו יודעים מה הצרכים, ואנחנו יודעים מה החסמים, ואנחנו יודעים לפתור את הבעיות של התושבים שלנו.

שייתנו לנו להקים ועדות תכנון מקומיות, שאנחנו נהיה אחראים עליהן. וככה אני חושב שאנחנו נקדם את התכנון פי אלף יותר טוב מכל הדברים האחרים. זה מה שרציתי להתייחס, תודה על הישיבה ותודה על המוכנות.

תודה רבה. נמצא איתנו בזום מאיר שפיגלר. תודה שאתה מצטרף אלינו.

צהריים טובים. ברשותך, כבוד היו"ר, קודם כל תודה רבה על זה שאתה מאפשר לי להשתתף בישיבה. רציתי להיות נוכח פיזית, אבל קודם לכן, לוח הזמנים, היה כבר שריר וקיים ולא יכולתי לשנות אותו. אני רוצה ברשותך לומר כמה דברים.

ראשית, כל מילה שאמר ג'בר, בסלע. פשוט מאוד. ודאי בכל מה שנוגע לנושאים שקשורים לאותן ישיבות, שהיו בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה עד לאחרונה, יוסי שלי. ששם במהלך הישיבות, אנחנו, מבחינת חברת החשמל, אמרנו בלך ושוב, חבל על כל האנרגיות, חבל על כל התוכניות, לא ייצא מהם דבר וחצי דבר, זולת עוד בירוקרטיה, עוד רגולציה, עוד שלבים, עוד חסמים. ובשורה התחתונה שום דבר לא ייצא מזה.

ואני אמרתי לו בישיבה האחרונה שהוא קיים, אחרי שהוא סגר אותם, אמרתי לו תגיד לי בבקשה, אתם בעצמכם אמורים עכשיו להכשיר את כל אותם מבונים שהם ללא טופס 4 וללא היתר בנייה וללא טופס אכלוס. תגיד לי, מה פירוש הדבר?

כלומר, אתם עכשיו מתכוונים להכיל את המצב הקיים במסגרת תוכנית שתיתן הכשר, תקרא לזה הלבנה, של כל אותם מקומות שכרגע אין להם את האפשרות לחבר אותם לחשמל בצורה ישירה. הוא אומר לי, נכון, זה מה שהולך להיות. אז אמרתי לו, אם אלה פני הדברים, הרי ייקח לך סדר גודל של לפחות חמש שנים, להסדיר את המצב הקיים.

הרי אף אחד לא מעלה על דעתו שמישהו יעז להיכנס לאיזשהו יישוב דרוזי ולפרק משם בלוק. אני לא מדבר על משהו מעבר לכך. כלומר, הולכים להכשיר בדיוק את המצב הקיים. אז אם אלה פני הדברים, ריבונו של עולם, למה לתת לתושבים לסבול עוד שנים ולא לחבר אותם מיידית לחשמל, בצורה תקינה, ללא כל אותם חיבורים פיראטיים שהם סכנת נפשות, והם גם פוגעים באותם יישובים שנמצאים על אותם קווים, והם מוסדרים ואין איתם שום בעיה.

ואמרתי אז בכל אותן ישיבות, ואני אומר גם כעת, כבוד היו"ר, יש אפשרות אחת. לבטל את התקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה, משנת 1981. קצר ולעניין. ולא ללכת סחור-סחור ולאמלל את כל אותם תושבים שעל לא עוול בכפם. הם לא פעלו כפי שהיום מצפים מהם, ולכן אנחנו, חברת החשמל, לא יכולים לחבר אותם אל הרשת.

אגב, לכל בר דעת היום ברור שחשמל זה לא מוצר של מותרות, זה מוצר קיומי ואי אפשר להתנהל בלעדיו. ומי שאין לו חשמל, יצטרך לעשות הכל כדי שיהיה לו חשמל.

יש מקומות שהגדירו אותו הומניטרי.

אז אני אענה לך בהקשר הזה. מדובר לא בנקודות, אלא בנקודות ספורדיות ביותר. ואנחנו כאן הולכים על בסיס הפן האנושי, ההומני, ונותנים מענה למקרים מאוד קיצוניים. אבל זה המעט שבמעט. זה לא נותן מענה, וכמובן שצריך לקבל כאן החלטה גורפת, אמיצה, עניינית, לגנוז לאלתר את התקנה מ-1981.

אגב, היא בכלל לא משיגה את המותרות שלה כי יש חשמל לכולם, רק באופן פיראטי שמסכן חיים ובצורה לא תקינה, במקום ללכת לעשות את זה בצורה נאותה כלפי כל אחד ואחד מהתושבים. אגב, זה לא רק לגבי בני המיעוטים, אני כבר אומר לך, כבוד היו"ר. זה נכון לגבי לא מעט יישובים של חרדים, וזה נכון גם לגבי משקים חקלאיים.

כך שמבחינה הזו, במקום ללכת סחור-סחור בצורה פיקטיבית, שכל כולה פיקציה אחת מוחלטת, ללכת ופשוט לגנוז, לבטל את התקנה הזו ולאפשר לחברת החשמל לחבר את כולם. אני חוזר ואומר, את כולם, ללא יוצא מן הכלל, למערכת החשמל, על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ולא שיקולים שנוגעים לחוק התכנון והבנייה.

שהגורמים הרלוונטיים יעשו את עבודתם נאמנה, וידאגו לכך שכל אותן הפרות, ככל שישנן, יטופלו. אבל אי אפשר למנוע מאנשים לקבל חשמל. תזכור, יש שם משפחות עם ילדים, יש שם גם כן נכים, אנשים מבוגרים. לא יעלה על הדעת שבמאה ה-21 במדינה נורמטיבית, בדמותה ובצלמה של מדינת ישראל, לא נוכל לחבר את כל האוכלוסיות לחשמל. זה פשוט דבר שאי אפשר להעלות אותו על הדעת. ואני חוזר ואומר עוד פעם, זו תקנה שהציבור לא יכול לעמוד בה. והגיע הזמן לגנוז אותה לאלתר.

תודה. משרד המשפטים.

לפני כן אני חייב להתייחס למה שהוא אומר. שפיגלר, אנחנו באותה ועדה. אם אתה עכשיו הולך לסיפור של לתקן תקנה ולשנות תקנה, לא יהיו חיבורים בכפרים הדרוזים. היה סיכום אצל מנכ״ל ראש הממשלה, של הדרוזים, לתת מענה מיידי, תתחילו לחבר. זה הזמן להתחיל לחבר.

לחבר על סמך מה? אם מבחינת החוק הוא לא יכול לחבר, בכל הכבוד למנכ״ל משרד ראש הממשלה, הוא לא יכול להורות לפעול שלא במסגרת החוק. הוא יכול לבקש מהממשלה לתקן את החקיקה, הוא יכול לבקש לתקן תקנות, הוא לא יכול לפעול בניגוד לתקנות.

היה סיכום, ולדעתי גם עבר בחקיקה כלשהי, שכל מקום שאנחנו כמשרד השיכון או מינהל התכנון, מתכננים תב"ע מסוימת, יש הסדרה של הבינוי הקיים, כן להקדים את חיבורי החשמל.

זו אותה תקנה 136. אבל אתה גם רואה את הקצב.

אנחנו כאילו חוזרים להגיד יש עוד חסם, והחסם הזה לא ייפתר, לא בחמש שנים ולא ב-10 שנים.

אם אפשר להוסיף עוד משפט אחד לגבי זה. חברת החשמל אישרה. התכנון אישרו. אבל אנחנו נתקלים בבעיה שעכשיו מחברת החשמל, ואני מעריך את אדון שפיגלר, מעריך אותו מאוד על מה שהוא אמר, והוא צודק בכל מילה.

הבעיה שלנו היא שחברת החשמל אין לה מספיק אנשים שעכשיו ייצאו ליישובים הדרוזים, ולא נותנים מענה, ולא מקצים עובדים שיפתחו או שיעשו תשתיות לבתים האלה. זו בעיה שעכשיו אנחנו בלג שלישי או רביעי, כי עכשיו הם מתפנים ליישובים בצפון. נכון שצריכים להתפנות ליישובים בצפון, אבל גם צריכים לתת מענה ליישובים שלנו.

תודה. משרד המשפטים.

שלום לכולם. רוסלאן, משרד המשפטים. אני אתייחס לכמה נקודות שעלו פה. קודם כל, בהמשך למה שאמר ראש מועצת סאג'ור לגבי הוועדות המקומיות, הוא בהחלט צודק, אני אגיד את זה ככה, מבחינת מוסדות התכנון בוועדות המקומיות יש שני סוגים של ועדות מקומיות.

יש ועדה מקומית, נקרא לה רגילה, נגיד בירושלים יש ועדה מקומית שהיא מורכבת למעשה ממועצת העיר, זאת אומרת באופן אוטומטי לפי החוק, לפי סעיף 18 לחוק התכנון והבנייה, חברי מועצת העיר הם למעשה חברי הוועדה המקומית.

וראש העיר הוא יו"ר הוועדה.

נכון. ויש סוג נוסף של ועדות מקומיות שהן נקראות ועדות מרחביות. יש להן בדיוק אותן סמכויות כמו של הוועדות המקומיות, אבל הוועדה הזו היא נקראת ועדה מרחבית, והיא למעשה ועדה מקומית שמאגדת תחתיה כמה מועצות "קטנות".

ובאמת לגבי היישובים הדרוזים אין אף יישוב אחד שיש לו ועדה מקומית עצמאית. כל היישובים הדרוזים כפופים לוועדות מרחביות.

למה? בסכנין יש ועדה עצמאית. סליחה, שכחתי, זה יישוב ערבי.

לא, סכנין גם כפופה לוועדה.

לא. קיבלה עצמאות.

אם זה היה – ממש לאחרונה. אני בסך הכול מציג את המצב.

אולי התבלבלתם, חשבתם גאנם ולא גן נעים.

אני לא חשבתי כלום, אני לא אחראי.

מבחינת משרד המשפטים, הוא אומר תחליט רשות התכנון להקים ועדות מקומיות? אין לה בעיה. תחליט רשות התכנון, אגב, להקים ועדה מרחבית שהיא לא ועדה מרחבית מוצנחת. אני מניח שאם היו לוקחים שניים-שלושה יישובים דרוזים ביחד, היו נותנים להם גם לחלוק את ההוצאות, כי הרי יש היגיון כלכלי. אתה אומר, אני לא מקים ליישוב קטן ועדה מקומית על כל המשמעויות של העלויות שלה, אבל אני כן יכול לעשות את זה לכמה. אני מניח שאתם גם לא יושבים באותן ועדות מרחביות, זה כל פעם מחובר ליישובים אחרים.

נכון. הוא יכול להקים כמה ועדות מרחביות. דליה-עוספיה, הם שייכים לחיפה. אנחנו שייכים למעלה נפתלי.

שלוש-ארבע, כן. בכל מקרה, אדוני היו"ר, זה יפה מאוד שמפנים את הדברים אליי.

לא, אני שואל את עמדת משרד המשפטים.

הנושא הזה הוא לא קשור אליי.

אני עוד לא הכרתי נושא שמשרד המשפטים לא קשור אליו ולא צריך לחוות את דעתו בממשלה. אני מניח שאם תבוא החלטת ממשלה כזאת, תצטרך להיות גם חוות דעת של משרד המשפטים. אני שואל עוד פעם, מה עמדתכם? אם אין לכם התנגדות, אז כבר טוב. משרד המשפטים לא מתנגד להקמה של ועדות מקומיות ביישובים הדרוזים.

שנייה, חשוב לי להסביר. אני לא בורח משום תשובה, אני אענה על הכול ואם צריך אני אישאר עד 24:00.

לא, שאלה קצרה, אני לא חושב שצריך עד 24:00.

הנושא הזה הוא באחריותו של שר הפנים. כל רשות מקומית יש לה את הזכות להגיש בקשה, ותקנו אותי אם אני טועה, כן? להקים ועדה.

אבל אני לא צריך עכשיו שתסביר לי, אני שואל אותך.

אין לי עמדה, לא שואלים אותי.

אני שואל אותך.

זה לא קשור אליי.

זה לא קשור למשרד המשפטים?

לא, לא.

זאת אומרת שאם תגיע החלטה כזו לממשלה, משרד המשפטים יכתוב בהערות שלו להחלטת הממשלה – 'לא קשור למשרד המשפטים'? או שהוא ייתן חוות דעת משפטית, מה אתה אומר?

אנחנו בוודאי שנתייחס.

אה, אוקיי. אבל זה מה שאני שואל. אני שואל אותך שאלה ואתה מספר לי סיפור אחר.

אין לי כוונה לברוח מהתשובה.

אז תענה לי.

אני מנסה לענות.

אתה לא עונה. אתה עונה לי שזה לא קשור אליך.

אני מנסה להסביר, באמת.

מה עמדתך? בסוף אתה תצטרך להגיד, אין לי התנגדות או יש לי התנגדות.

אני לא יכול לדבר בשם משרד הפנים. בסוף ההחלטה להקים ועדה היא החלטה של שר הפנים, לא שלי.

מה עמדתך? מחר יבוא שר הפנים ויגיד שהוא רוצה להקים ועדה, מה עמדתכם?

קודם כל הנה, עכשיו בהחלטת הממשלה הנוכחית - - -

לא, ועדה מקומית.

ועדה מקומית, אני אגיד את זה שוב. אני יודע שראש עיריית מג'אר – ואני במקרה גם ממג'אר – ראש העירייה שם הגיש בקשה והוא פנה למשרד הפנים, והוא מבקש לקדם ועדה מקומית.

כי הוא עיר, הוא לא קשור.

הבקשה הזו תיבחן. יש קריטריונים שמשרד הפנים בוחן, וככל שהרשות המקומית הרלוונטית תעמוד בתנאים, אין מניעה מבחינתי כמשרד המשפטים, שוב, למרות שאני לא רלוונטי בהליך הזה, שתקום ועדה מיקומית.

אוקיי. אז בוא נשאל את רשות התכנון.

מינהל התכנון עוסק בתכנון. הוא לא קובע. כמו שאמר רוסלאן, שר הפנים, יש לו קריטריונים שהוא קובע את סוג היישוב ובאיזה ועדה הוא. לדוגמה, מבשרת ציון פה בכניסה לירושלים, חלק מוועדה מרחבית הראל, מזכרת בתיה, יישוב ותיק במרכז הארץ, חלק מוועדת זמורה. הקריטריונים נקבעים על פי נושאים שונים, גודל היישוב, כלכלה.

אהבתי את הקריטריונים. נקבעו לפי?

לפי אחת, שתיים, שלוש. אני לומד ממך לעשות פאוזות כאלה דרמטיות. אני לא מכיר את הקריטריונים, אבל במידה ויש צורך מבחינה תכנונית.

ברור, תודה.

כן חשוב לי להתייחס לכל הסוגייה, ממש בכלליות, למצוקת הדיור ביישובים הדרוזים. אז כפי שאמרתי, אני בעצמי ממג'אר ואני מכיר את המצוקה הזו טוב מאוד. אני גם חי אותה, ככה שאני יכול להתייחס בתור מי שמכיר את השטח, לא רק כעובד משרד המשפטים.

ויש משהו שכולם חשוב שיכירו. אם אנחנו נצליח לטפל בכל התכנון המפורט, אוקיי? ומחר מתאשרות כל התוכניות המפורטות שיש בקנה, שמונחות על השולחנות של מוסדות התכנון, חשוב להבין שבסופו של דבר זה ייתן מענה לפלח קטן בקרב היישובים הדרוזים, בקרב האוכלוסייה הדרוזית, מסיבה מאוד פשוטה. כי לרוב האנשים אין קרקעות פרטיות, בסדר?

זה יפה מאוד שאנחנו מקדמים תכנון והכול, זה מדהים. אבל שוב, בסוף, המענה שיינתן הוא יהיה רלוונטי לפלח מאוד קטן מקרב האוכלוסייה, מקרב הצעירים הדרוזים. שוב, כי לרוב האנשים אין קרקעות פרטיות. ולכן אם באמת רוצים לטפל במצוקה הזו בצורה הוליסטית, בצורה אפקטיבית שתתן מענה לכולם, חייבים גם להכניס את קרקעות המדינה לתמונה.

זאת אומרת, בעיניי, כן? צריך יותר שיווקים ביישובים הדרוזים. כי באמת, לרוב האנשים, כפי שאמרתי, אין קרקעות פרטיות. ולא יהיה להם פתרון דיור אלמלא שיווקים של קרקעות מדינה. זו נקודה מאוד חשובה.

תודה רבה. מאיר שפיגלר ביקש להתייחס שוב.

תודה רבה. שני דברים. ראשית, ציינתם שיש מצב שעל פיו כן ניתן לחבר יחידות דיור לחשמל בקרב האוכלוסייה הדרוזית. אז אני אומר לך, נכון, אבל הפיקציה הזאת צביעות לשמה משום העובדה שמדובר במקרים ממש בודדים.

ומאז הישיבה האחרונה שהייתה בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה ועד היום, חוברו סדרי גודל של מספרים זעומים מקרב אלה שעמדו בכל התנאים של כל התקנות, כולל זו האחרונה של איילת שקד, לעניין האפשרות לעבור את כל הוויה דולורוזה ולחבר מבנים לרשת החשמל.

שנית, דיברתם על האפשרות של חברת החשמל לרכז, לאגם משאבים ולתת מענה כרגע למצב אוטופי, שכאילו ולכולם יש את האפשרות להתחבר לרשת החשמל. אז אני מודיע קבל עם ועדה, ברגע שהדבר הזה יתאפשר, לא יהיה מבנה אחד שיחכה לחברת החשמל. אנחנו נעשה את הכול, נאגם משאבים, נלך ונבין שזו המשימה, משימת מאקרו שלנו.

ואנחנו נתייצב כאחד על מנת לחבר בתוך פרק זמן קצר ביותר את כל המבנים מקרב אלה שיאושרו לכך לרשת החשמל. ואני חוזר ואומר עוד פעם, אז ההחלטה הנכונה היא לבטל את התקנה הזאת ולהפסיק ללכת סחור-סחור ולמצוא כל מיני פטנטים שהם אחיזת עיניים, לא נותנים פתרון ופוגעים בדבר שהוא בליבת החיים שלנו, חשמל לכל אחד ואחד מאיתנו.

זה מה שיש לי לומר. ואני אומר עוד פעם, חברת החשמל היא לא חסם. נהפוך הוא, היא הפתרון, והיא תעשה את זה בצורה הרבה יותר מהירה ממה שכל אחד ואחד מהנוכחים מסוגל להעלות על הדעת. וג'בר יכול להעיד על כך שהייתה לו בעיה שנמשכה על פני זמן רב, וברגע שמצאנו את הפתרון, מיד עלינו לקרקע וביצענו את המוטל עלינו. כך יהיה גם בקרב כל אחד ואחד מהיישובים, שכרגע נמצאים בחיבורים פיראטים ולא בחיבורים ישירים לרשת החשמל.

תודה. משרדי הממשלה, מישהו עוד רוצה להתייחס ולא התייחס פה?

אני גאה בו.

מישהו פה עוד רוצה לדבר לפני שאנחנו מסכמים? כן, בבקשה, אברהם בנימין.

צהריים טובים. אברהם בנימין, מתנועת רגבים. אני רוצה להתייחס גם לדברים שאמר מנכ״ל חברת החשמל וגם לדברים שאמר נציג משרד המשפטים. דבר ראשון, מר שפיגלר אמר דבר והיפוכו. מצד אחד, שכולם מחוברים לחשמל וזה המצב הנתון. ומצד שני שחייבים לחבר את כולם לחשמל באופן גורף, וזה אומר שאין משמעות לחקיקה בבית הזה.

כלומר, אם אנחנו הולכים ומחברים באופן גורף את כל המבנים שקיימים בלי להתחשב במצב הסטטוטורי שלהם, במצב הקרקע, נציג משרד המשפטים דיבר, אני לא יודע אם זו המלצת המשרד או עמדתו האישית, גם לגבי אדמות המדינה, ממילא אין משמעות פה לחקיקה.

מה קשור חקיקה? מי דיבר על חקיקה?

סליחה, זה לא דו שיח. הוא אומר את עמדתו.

לא, אבל שלא יכניס לי דברים לפה.

אדוני אמר שצריך לעשות את זה גם באדמות מדינה.

מה זה לעשות את זה? את מה?

הוא דיבר על אדמות מדינה בהיבט של שיווקים וקרקעות, ובהרחבת היישובים הדרוזים. על זה הוא דיבר.

תודה על הדיוק. עכשיו, מאז ה-1 בינואר 2018, שזה יום תחולת חוק קמיניץ כידוע, אז נבנו עוד כ-1,700 מבנים ללא היתר ביישובים הדרוזים והצ'רקסים. זה לא אני אומר, זה מסמך של ראשי הרשויות.

כמה מבנים בניתם מחוץ לגבולות מדינת ישראל?

שנייה, אני מבקש לא להפריע לי, בסדר?

נכון, אבל אם מאפשרים לו לטעון טענות, אז שיטען טענות כשהוא עומד בחוק.

אבל אני מנהל את הדיון.

כשהוא הולך לפי חוקת מדינת ישראל ולא לפי חוקת רגבים.

נזיה, אני מנהל את הדיון. נתתי לו רשות דיבור, הוא ידבר גם אם אתה לא אוהב את מה שהוא אומר. אחרי זה תוכל להגיב, הכל בסדר. בבקשה.

תודה רבה, אדוני היו"ר. אז לפי המסמך של פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, נבנו מאז 1 בינואר 2018 עוד כ-1,700 מבנים ללא היתר. ואנחנו יודעים שמאז תיקון החוק ב-2022, על פי המסמך של משרד ראש הממשלה, נחתמו תוכניות שכוללות כ-550 מבנים שניתן לחבר אותם.

מה שאני רוצה לומר פה זה שבעצם לעולם לא נעמוד בקצב בצורה הזאת, ככל שנעבוד בצורה לא מסודרת. כלומר, הניסיון לבוא ולקצר את התהליכים בצורה שהיא לא עומדת בכוונת המחוקק. המחוקק קרא לחוק חוק התכנון והבנייה, והצורה הזו היא בעצם מתנהלת בצורה של חוק הבנייה והתכנון. קודם כל בונים ואחר כך לפי זה מתכננים ומעגלים פינות ומנסים לייצר כל מיני פתרונות שחלקם בדיעבד באמת אין מה לעשות ואנחנו מסכימים על זה. יש דברים שצריך לטפל בהם.

השאלה, איפה עובר הקו האדום ועד כמה משנים את החוק למפרע. צריך להגיד שהחוק שקידמה השרה שקד, כלל כמה היבטים שפה לא ראיתי ולא שמעתי התייחסות אליהם, האם יש שינוי מהותי או שמוחקים גם את זה. כלומר, הנושא של היטל השבחה וערבות בנקאית, שבניסיון האחרון לקדם חוק חשמל עכשיו ב-2024, היה ניסיון למחוק את הדבר הזה.

וזה בעצם אומר שהדרישה הזו מאותו אדם שבנה את ביתו ללא היתר, ברגע שהוא מקבל את ההיתר, הוא גם ישלם היטל השבחה וייתן לזה ערבות בנקאית. והתיקון האחרון בעצם ניסה לבטל את זה. השאלה אם יש פה מחיקה טוטאלית של חוק התכנון והבנייה ביישובים הדרוזים.

ואגב כתוב במסמך של משרד ראש הממשלה שזה חל באופן גורף על כל האוכלוסייה, וזה עונה לשאלתך. אז השאלה אם אנחנו הולכים על הכיוון הזה, ועד כמה משנים את החוק שוב ושוב. כי בסופו של דבר המסמך הזה הוא עד סוף דצמבר 2023. מעניין לדעת כמה נבנו בינתיים בשנה וחצי האחרונות. מתי מדינת ישראל תוכל להשלים את הפערים האלה. תודה.

תודה. ראשי הרשויות. אני רוצה התייחסות שלכם לפני שאנחנו מסכמים.

אוקיי, אני חייב לענות לבחור מרגבים. שני דברים. קודם כל, מאז קום המדינה, העדה הדרוזית תרמה להתיישבות היהודית 80% מהקרקעות הפרטיות שלה. אני מציע שתלמד את ההיסטוריה. 80% מהקרקע של בית ג'אן נתרמה על ידי הדרוזים לטובת יישובים, אזורי תעשייה במקרה הטוב, במקרה הגרוע, מרעה כמו שטח אש. טאבו מלפני קום המדינה.

אנחנו לא מחזירים את הגלגל אחורה. אנחנו אחים וצריכים להסתכל קדימה. השרה איילת שקד, אני מודה לה בהזדמנות הזו באופן אישי, ניסתה ועשתה הכול למען העדה הדרוזית, ואני בטוח שמאיפה שהיא נמצאת היא תמשיך לעשות.

לגבי הפתרון שקיים, ופה מנכ״ל חברת החשמל רמז לפתרון, וזה פתרון שאני לא המצאתי, זה פתרון שאתם הצעתם. אתה מכיר את המילה הסדרה? יפה. לוקחים את היישובים הדרוזים, עושים הסדרה וככה חוסכים כסף, חוסכים זמן, חוסכים חמש שנים.

הרי בדאלית אל כרמל ובעוספיה הבתים קיימים. עושים הסדרה למצב קיים, אנחנו חותמים. קיר שייבנה בלי היתר, אנחנו נהרוס. אחד. שתיים, ואני פה אומר באופן אישי, מי שייבנה קיר על קרקע המדינה, אני בא יחד איתך להרוס אותו. ולא מחכה לאף אחד.

ברור. תודה רבה. בבקשה.

אני אמרתי את ההערה שלי תוך כדי, מי שדורש לעמוד בחוק, אז שהוא יעמוד בחוק לפני כן.

תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה שנוגע בעיקר בנקודה מרכזית אחת והיא היעדר התכנון והפיתוח ביישובים הדרוזים, שכתוצאה מזה גם חיבורי חשמל ותשתיות. ואני חושב שחבר הכנסת חמד עמאר הציג את הנושא הזה דווקא בצורה הטובה ביותר, כשהוא אומר, תסתכלו גם על הגיל של היישובים הדרוזים, והתשתיות שלהם שהולכות באמת כל כך הרבה שנים אחורה, שמדינת ישראל צריכה לעשות פה סגירת פערים בהרבה מאוד מובנים.

עכשיו, אי אפשר לדבר על ברית אחים כשצריך לשלם בדם, אבל כשצריך לשלם בחשמל, בכסף, בתכנון, בהסדרה, שם אנחנו כבר לא מכירים אחד את השני. אני אומר את זה לממשלה ולממשלות באופן כללי, גם בגרירת הרגליים. שאגב, גרירת הרגליים היא זאת שגם מביאה לכל מיני תהליכים כאלה, כולל זה שדור צעיר מרגיש את עצמו מחוץ למחנה. כי הוא חי כאילו הוא מחוץ למחנה.

הנתונים שהוצגו פה על ידי משרד ראש הממשלה, בעיניי הם מזעזעים. אם מתוך 52-54 אלף מבנים, 12 אלף בעצם לא מוסדרים. אנחנו מדברים על 20% מהמבנים ביישובים. זה אירוע שמחייב טיפול בשיטות אחרות.

כל השיטות הקיימות כל הזמן, בסוף המספרים הם מזעריים. אז יסדירו 500, בינתיים יבנו עוד 1000. לא נגיע לשום דבר מסודר. ולכן פה צריכה להיות איזושהי תוכנית סטטוטורית שונה שמייצרת מענה שגומר בתוך שנה את האירוע הזה.

אני נמצא פה 10 שנים, כל שנה יש יום העדה הדרוזית, כל שנה יש דיון על הנושא הזה. זה לא שעכשיו אנחנו באים ושומעים איזושהי בעיה שקיימת. עכשיו, אנחנו נמשיך לגרור את הבעיה, היא לא תיעלם. אנחנו צריכים לפתור אותה, ואפשר למצוא לה גם את הפתרונות התכנונים.

אני גם יודע שיש רצון. אני אומר את זה גם לראשי הרשויות, יש רצון למשרדי הממשלה. יושבים פה נציגי הממשלה. הם רוצים. רק צריך לחשוב בפרדיגמות אחרות. אם נמשיך לחשוב במתווים הקיימים כל הזמן, חבר'ה, לא עבד. גם זה לא יעבוד.

הוועדה המחוזית זה תהליך, אני חושב, חשוב. הוא לא מספיק בהיבט הזה של ועדות מקומיות, שאפשר לתת מענה בוועדות המקומיות. מה לעשות, בתוך עמנו אנחנו חיים. אם יתאגדו כמה רשויות דרוזיות לוועדה מקומית, מרחבית, גם אם הן לא חולקות קו גבול משותף, כנראה שזה יעבוד יותר טוב גם מבחינת ההשפעה של ראשי הרשויות.

בסוף, ראש רשות, האינטרס שלו זה לקדם את הרשות שלו. אם הוא מנותק מהוועדות המרחביות, אז זה לא עובד. ולכן אני חושב שבתוך התוכנית הזו, אני אומר את זה פה למשרד ראש הממשלה, בתוך התוכנית הזו צריך גם להכניס איזשהו אלמנט שנותן מעמד לוועדות המקומיות ולרשויות המקומיות בהיבט התכנוני. גם כדי לקדם קדימה.

אם יוסיפו על זה את הנדבך שמייצר יישור קו על כל המבנים הקיימים, אפשר יהיה להמשיך הלאה כשברור לחלוטין, ואני מסכים פה גם בעניין הזה, יש הבדל בין תוכניות ואיך שבנו בשנות ה-70 וה-80 לאיך שמתכננים ובונים היום. מה לעשות? זה עולם אחר.

אבל אי אפשר להתעלם מזה. אי אפשר לצפות שמישהו שבנה בשנות ה-80, עכשיו אני אשפוט אותו בפרמטרים של חוק התכנון והבנייה היום וכל מה שעושים שם. לכן, אלה שני הדברים שחשוב להתייחס אליהם.

יש נקודה נוספת שביקש חבר הכנסת חמד עמאר להדגיש, הוא דיבר עליה גם בדבריו, וזה הנושא של בני מקום והתקצוב לבני מקום. וזו גם עוד סוגייה שצריך לתת עליה את הדעת בתוכנית הזאת.

אתה רוצה שאני אתייחס לזה?

כן, בדקה.

הדיון של המועצה נקבע ל-24 למרץ. עמדת שר השיכון חד-משמעית. יש לנו גם כבר רוב במועצה בשביל שזה יעבור. כרגע, במידה וסמוטריץ' יטיל וטו על העניין הזה, אנחנו נצטרך ללכת אחרי שיהיה אישור עם רוב בוועדה, לוודא שבסוף לא יהיה לנו חסם דרך משרד האוצר, מבחינת משרד השיכון.

ברור.

ברור חד-משמעית שלדרוזים צריך לתת 100% בני מקום.

תודה רבה. תודה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:12.