פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



6
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/03/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 402
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"א באדר התשפ"ה (11 במרץ 2025), שעה 13:07

הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ה-2025 (פ/3957/25) (כ/1085), של חה"כ סימון דוידסון, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ אלי דלל, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ שלום דנינו, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ אושר שקלים, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ עמית הלוי, חה"כ משה פסל, חה"כ ארז מלול, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ ולדימיר בליאק

חבר הוועדה: סימון דוידסון – מ"מ היו"ר

יואב רם - ראש מטה ראשת מינהל הספורט, ומנהל תחום בכיר בקרה ורכש, משרד התרבות והספורט

מיכל בן סימון - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד התרבות והספורט

אוהד כהן - עו"ד, יו"ר ועדת ספורט ומשפט, לשכת עורכי הדין

תום כהן - עו"ד, נציג ועדת ספורט ומשפט, לשכת עורכי הדין

גילי לוסטיג - מנכ"ל, הוועד האולימפי בישראל

שמרית שקד

אתי דנן

א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ה-2025 (פ/3957/25) (כ/1085)
של חה"כ סימון דוידסון, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ אלי דלל, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ שלום דנינו, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ אושר שקלים, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ עמית הלוי, חה"כ משה פסל, חה"כ ארז מלול, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ ולדימיר בליאק

אנחנו מתחילים דיון, כנראה שזה הדיון האחרון לפני קריאה שנייה ושלישית, חוק הדגל של הספורט הישראלי. אנחנו כל כך גאים במדינת ישראל, כל כך גאים בספורטאים שלנו, כל כך גאים בהצלחות שלנו. מדינת ישראל לא הפסיקה לדמוע עם שבע המדליות האולימפיות במשחקים האולימפיים, עם עשר המדליות שלנו במשחקים הפאראלימפיים. אנחנו צריכים להיות גאים גם בדגל הישראלי, ואנחנו צריכים לראות את הדגל הישראלי בכל תחרות, לא משנה אם זה כדורמים, אם זה שחייה, אם זה אתלטיקה, אם זה ג'ודו, אם זה כל ענף אחר. דגל ישראל חייב להתנוסס על כל בגד של ספורטאי שלנו שמתחרה בכל תחרות בין-לאומית, זה לא משנה אם זה אליפות אירופה בג'ודו או המשחקים האולימפיים או המשחקים של הספיישל אולימפיקס או הפאראלימפי. דגל ישראל חייב להיות על כל תלבושת של ספורטאי ישראלי או ספורטאית ישראלית, לכן החוק הזה עולה והחוק הזה יעבור והחוק הזה מחזק את ספורטאי מדינת ישראל ואת הדגל הישראלי.

לפני שאנחנו נתחיל לדון בנקודות של החוק עצמו, אנחנו נעלה את גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי. לפני שאתה מתחיל, אני רק אציין שגילי לוסטיג, קדנציה שלישית כמנכ"ל הוועד האולימפי, ואם יש אדם שזכאי לכל המחמאות הכי גדולות של כל אזרח במדינת ישראל על ההצלחות האדירות של המשלחת שלנו במשחקים האולימפיים האחרונים, זה גילי לוסטיג והצוות שלו, כמובן גם דני אורן ויעל ארד. אתה יודע שבכל מקום אני משבח וגאה בך ובכם. כל הכבוד על מה שאתם עושים למען הספורט הישראלי.

עכשיו לגבי חוק הדגל זכות הדיבור שלך.

קודם כל תודה רבה, סימון. אתה באמת עושה את זה ואתה מייצג את הספורט בצורה הטובה ביותר בכל מקום, בכל הזדמנות. אתה באמת הפנים והפה שלנו בכל דבר ועניין, וגם לנושא הזה של הדגל של מדינת ישראל. אני מצטרף לכל מה שאמרת בדברי הפתיחה. כמובן שגם באופן רגיל תמיד חשוב שדגל ישראל יהיה על בגדי הספורטאים שלנו, אבל בטח בתקופה הזאת שאנחנו נמצאים אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר, אז זה מקבל חשיבות יתר.

כל ספורטאי שלנו שמייצג אותנו בכל אצטדיון, בכל בריכה, בכל אולם, על כל מזרן, עצם זה שהוא נכנס ודגל ישראל על בגדיו, זה מסר של שליחות, של ייצוג המדינה, של החשיבות של הנושא הזה בכל מקום ועניין, ואני מצטרף לגמרי. אני חושב שזה חוק מאוד חשוב, כמו שציינתי, בטח בעיתות האלה, כמובן עם הנושא של כל מה שקשור לחוקים הבין-לאומיים על ביגוד בתחרויות כאלה וכאלה. כמובן שזה הדבר הראשון, אבל כמובן בכל מקום שיש הזדמנות, דגל ישראל חייב להופיע על בגדי התחרויות של ספורטאי ישראל, ואני מחזק לגמרי את כל מה שאמרת לפני כן.

תודה. אני אספר לכם, ליושבים פה ומי שצופה בנו. פעם אחרונה שירדו לי דמעות של אושר היה בפריז בקיץ האחרון. היינו בגמר של ההתעמלות האומנותית, והאזרחים הישראלים, הצופים החביאו את הדגלים כל הזמן. לא ראית דגלים ברחובות. היינו בתוך האצטדיון עם אלפי אנשים. חיכינו לתוצאה הסופית, וברגע שהבנו שהנבחרת שלנו זכתה במדליית הכסף, הייתה שמחה כל כך גדולה, וראית פתאום בתוך האולם עשרות דגלים ועשרות אוהדי ישראל. זה היה כל כך מרגש לראות את הדגלים האלו, וזה משהו שבאמת ייחקק בזיכרוני ובליבי כל החיים. השמחה הזאת של ההצלחה של ספורטאי או נבחרת ישראלית זה דבר שאי אפשר לתאר אותו.

כמו שאמרת, הדגל שלנו באירוע הזה היה פופולרי אחרי דגל צרפת.

נכון.

פשוט התרגשות אדירה.

תודה רבה, גילי. תודה רבה על המילים. אנחנו אתכם.

מישהו רוצה לדבר לפני שאנחנו מקריאים ומצביעים?

אני אשמח להגיד.

בבקשה, רק להגיד שם ותפקיד.

עו"ד אוהד כהן מטעם לשכת עורכי הדין, יו"ר ועדת ספורט ומשפט. אנחנו שמחים שקראתם לנו. אנחנו מסכימים ותומכים בחוק הזה, בטח בתקופה כזאת שצריך להעלות את המורל לעם. דבר כזה שיחייב לשים את סמל המדינה על מדים רשמיים של ספורטאים וספורטאיות זה דבר מבורך. זה יעלה את המורל, יעלה את הגאווה, והגיע הזמן שהפטריוטיות תיכנס בנו ובאמת לא נתבייש בסממנים שלנו. זה אמור רק לחזק את הספורטאים ואת הספורטאיות שלנו.

תודה רבה.

משרד הספורט רוצה לומר משהו?

אנחנו כמובן מחזקים את כל הדברים. חשוב להגיד שהנוסח מוסכם עלינו וגם המועצה הלאומית לספורט קיבלו ואישרו אותו.

זה עבר במועצה הלאומית?

קיבלו את זה ואישרו את זה.

יופי, נהדר. אני שמח. ראית איזה יופי הספורט הישראלי מאוחד?

אני רק רוצה להגיד תודה גם לשר הספורט, למיקי זוהר על התמיכה מהרגע הראשון שהעליתי את החוק הזה, ולצוות של משרד הספורט. חשוב להגיד לכם תודה על קידום החקיקה הזאת.

בבקשה.

הצעת חוק הספורט (תיקון מס'... והוראת שעה), התשפ"ה-2025

הוספת
סעיף 13א 1. בחוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 13 יבוא:

"דגל
מדינת
ישראל על
מדי תחרות 13א. (א) על מדי התחרות של ספורטאי הישגי המשתתף בתחרות בין-לאומית רשמית שבה הוא מייצג את מדינת ישראל, יופיע דגל המדינה כהגדרתו בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע בצו, ענף ספורט שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו עליו, דרך קבע או לתקופה שיקבע.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי לקבוע, בנוהל שיפורסם באתר האינטרנט של משרד התרבות והספורט, נסיבות מיוחדות שבהן לא יופיע דגל המדינה על מדי התחרות של ספורטאי – כאמור בסעיף קטן (א).

אני רק אסביר את הנושא הזה. הסעיף הזה נכנס כי יש לפעמים הוראות של השב"כ או של גופים בין-לאומיים כאלו אחרים שמונעים לא רק ממדינת ישראל. זה יכול להיות גם מדינות אחרות. פה אנחנו לא מתערבים. אנחנו לא נגרום לזה שנבחרת או ספורטאי לא יתחרה בגלל הוראות שב"כ או הוראות של ועד בין-לאומי כזה או אחר, ולכן הכנסנו את זה כדי שאף אחד לא יחשוב שאנחנו מחייבים בכל מצב, גם אם זה יפריע לספורטאי. זה חשוב.

אוקיי, אז בעצם יש פה שני סוגי חריגים. בסעיף קטן (ב) מדובר על החרגה של ענף ספורט באופן כללי, וזה בצו. בסעיף קטן (ג) מדובר על נוהל שהוא יותר גמיש מטבע הדברים, והוא דן באיזה שהן נסיבות מיוחדות כמו הדוגמה שנתת.

הוראת
שעה 2. בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום תחילתו של חוק הספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ד-2024 (להלן – תיקון מס' 17), יקראו את סעיף 13א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה כך שבסופו יבוא:

"ד) בסעיף זה –

(1) לגבי ענף ספורט אישי – ספורטאי בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;

(2) לגבי ענף ספורט קבוצתי – ספורטאי בענף ספורט קבוצתי, הרשום בקבוצת ספורטאים המשתתפת בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;

"תחרות בין-לאומית רשמית – תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה:

(1) המשתתפים בה נוטלים חלק בספורט הישגי והם ממדינות שונות;

(2) תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של המשתתפים בה;

(3) היא באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין-לאומי מייצג והמוכר באותו ענף ספורט;

(4) היא הוכרה כתחרות רשמית על ידי הגוף הבין-לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט."

בתיקון מס' 17 נקבעו הגדרות של ספורטאי הישגי, תחרות בין-לאומית רשמית, אגב, הגדרות מעט שונות, אבל התיקון הזה עדיין לא נכנס לתוקף, ולכן עד שהוא יכנס לתוקף אנחנו עושים הגדרות לתיקון הזה, והן יעמדו בתוקף עד שתיקון מס' 17 יכנס לתוקף.

אני רק אחזק את דברייך שאנשים יבינו. יש אגודה ויש איגוד. זה שני דברים שונים. אם אגודה, למשל הפועל חולון באקרובטיקה נוסעים לתחרות בין-לאומית בין אגודות, החוק הזה לא חל עליהם, אבל אם איגוד ההתעמלות מוציא את נבחרת ישראל באקרובטיקה או בכל ענף אחר לתחרות בין-לאומית, זה כן חל עליהם. אנחנו לא מתערבים באגודה עצמה ספציפית, אלא באיגוד שהוא תחת משרד הספורט ותחת הוועד האולימפי ותחת התאחדות הכדורגל או איגוד הכדורסל.

תיקון
סעיף 14לב
ותחילה 3. (א) בסעיף 14לב לחוק העיקרי, כנוסחו בתיקון מס' 17, במקום "4יג" יבוא "14יג".

(ב) תחילתו של סעיף קטן (א) ביום תחילתו של תיקון מס' 17.

התיקון הזה בעצם מהווה איזה שהוא תיקון טעות. כשעשו את תיקון מס' 17, בטעות הפנו לסעיף 4יג במקום ל-14יג, ופה מתקנים את הטעות. אנחנו לא קובעים הוראות לעניין תחילתו של החוק הזה, אבל המשמעות היא שתחילתו של חוק זה היא ביום פרסומו, אם אנחנו לא קבענו אחרת.

אני אציין שהוגשו לנו בקשות רשות דיבור של חברי הכנסת מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, ועכשיו קיבלתי עוד בקשות רשות דיבור של סיעת ישראל ביתנו – אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר.

במליאה.

במליאה.

אוקיי.

יואב, בבקשה.

שלום, מתנצל על העיכוב. הבנתי שעמדת משרד התרבות והספורט הוצגה על ידי היועצת המשפטית. אין לי אלא להצטרף לעמדה.

נפלא.

אנחנו נצביע ואז אני אוכל לסכם. אנחנו מצביעים לקריאה שנייה, שלישית בוועדה. הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 18 והוראת שעה) (דגל מדינת ישראל על מדי נבחרות ישראל), התשפ"ה-2025, של חה"כ סימון דוידסון, חה"כ חנוך דב מלביצקי, חה"כ אלי דלל, חה"כ טלי גוטליב, חה"כ שלום דנינו, חה"כ אריאל קלנר, חה"כ אושר שקלים, חה"כ קטי קטרין שטרית, חה"כ עמית הלוי, חה"כ משה פסל, חה"כ ארז מלול, חה"כ מיכאל מרדכי ביטון, חה"כ ולדימיר בליאק. כמובן אני בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים.


הצבעה

אושר

ההצעה אושרה וההצעה תעבור למליאה לקריאה שנייה, שלישית ותיכנס לספר החוקים. אני רק רוצה לומר משהו לפני שאנחנו מסיימים. לפעמים אתה עושה דברים מאוד יפים בחוקים שהם לכאורה פשוטים מבחינה משפטית, אבל נעשתה פה עבודה, נעשו פה שינויים. הייתה פה דרך לא קצרה. אני קודם כל גאה בזה שגם הספורט הישראלי, הוועד האולימפי, ההתאחדויות, האיגודים, לשכת עורכי הדין וכמובן משרד הספורט, שר הספורט מיקי זוהר והצוות שלו, כולם תמכו ופעלו שהחוק הזה יעבור. יש לו חשיבות גדולה בעיניי מבחינת התדמית הציבורית, מבחינת הגאווה של דגל ישראל גם לספורטאים עצמם וגם לציבור הישראלי שיראה את דגל ישראל על כל חולצה ועל בגד ים ועל כובע, ומדי הנבחרת של הפאראלימפיים, ספיישל אולימפיקס, הוועד האולימפי, התאחדות הכדורגל, כדורסל וכל איגודי הספורט במדינת ישראל. אני שמח מאוד שזה עבר.

תודה רבה לצוות המדהים של ועדת החינוך, ותודה רבה ליוסי טייב, יושב-ראש הוועדה על התמיכה. אנחנו עשינו עוד צעד אחד בדרך. תודה רבה לכולם, הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:21.