פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
18/02/2025


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 106
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, כ' בשבט התשפ"ה (18 בפברואר 2025), שעה 14:00

סיכום פעילות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בתקופת כהונת יושב-הראש, חה"כ אלי דלל

חברי הוועדה: אלי דלל – היו"ר
אופיר כץ
דבי ביטון
אליהו רביבו
פנינה תמנו

יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה
מיכל גולד - עו"ד, המתאמת הבין משרדית למניעת עבריינות נוער, משרד המשפטים

איתי חיים - מנהל תחום קשרי ממשל וכנסת, משרד החינוך

רפ"ק סיון שחר - ר' חו' חסרי ישע וקטינים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ד"ר נאווה כהן אביגדור - ר' אגף אזרחי, המטרה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות

יובל וורגן - ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מריה רבינוביץ' - חוקרת, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בקי כהן קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני

דיאנה רחל דאבוש - נציגת צוות מוגנות בהנהגת ההורים הארצית

עדי פרטוש - מנהלת אגף קשרי חוץ וממשל, בטרם - המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים

רוני קמאי - יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית

ארי ברומברג - מתאם פעולות בכנסת, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהונתן בן שושן - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

ורד וינדמן - עו"ד, מנכ"לית המועצה הלאומית לשלום הילד

תמי סלע
נירה לאמעי רכלבסקי
שמרית שקד גיטלין
צח בן יהודה

תמי ברנע
עאליה עודה – רכזת תחום פרלמנטרי

חבר תרגומים – מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סיכום פעילות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בתקופת כהונת יושב-הראש, חה"כ אלי דלל

בצער אני יכול להגיד שאני מסיים את תפקידי כיו"ר הוועדה לזכויות הילד.

גם שלנו.

נפגשנו רק ביום ראשון ואפשר לומר שהוועדה הזאת נגעה לליבי מאוד וראיתי בה חשיבות. למרות שהיא לא ועדה של קבלת החלטות, אבל בסופו של דבר היא נגעה בי מאוד. וגם שמתי לב שאני גם נוגע בהרבה מאוד אנשים וילדים. זה מאוד חשוב.

למה בעצם רציתי פה את רוני? כי זו דוגמה, זה שיתוף ילדים ונוער ותלמידים בוועדה הזאת. אחד הדברים שהיו לי מאוד חשובים זה להקשיב, לשמוע, להבין ולפרגן לנוער שלנו. זו הייתה בשבילי כמו שליחות, באמת. אני אומר לך, איך אומרים. בכל התקופה שהיית פה וגם שלה, שאר התלמידים שהיו פה, שהגיעו ומכל קצוות הארץ. אם זה ילדי מפונים ואם זה ילדים של חטופים. אנחנו נגענו כמעט בכל דבר בתקופה הזאת. גם ששמנו פה בעצם את כל הילדים החטופים ונשארו לנו רק שניים, האחים ביבס. גם זאת הייתה אמירה בעצם. אני חושב שאנחנו הראשונים ששמנו את כל התמונות ואת השלטים וכך הלאה.

אני באמת רוצה להודות, אני כנראה גם אומר את זה כשיהיה פה יו"ר הכנסת, אבל אין ספק, יש פה צוות מדהים, באמת. הצוות של הוועדה, ואתם יודעים, היום של חברי הכנסת הוא לא יום שגרתי. הזמן שלנו לא אנחנו קובעים אותו ואנחנו מתרוצצים ממקום למקום חוץ מהכנסת. העזרה והתמיכה של הצוות בראשות תמי ברנע, אני מודה לך מאוד. באמת. תודה על כל מה שעשית למען הוועדה, למען הילדים, למען כולם וגם למעני.

בשמחה.

הקלת עליי. גם בניסוח, גם בנושא של הפרוטוקולים. כי אין ספק, אני קורא את הפרוטוקולים. כשאתה קורא ומשהו זורם, אין טוב מזה. ולא צריך להעיר על כל דבר. למרות שהערתי פה ושם, אבל בקטנה. היא פעם אחת כתבה תמי ברנע יו"ר הוועדה. אני צריך להעיר? נכון שאני צריך להעיר? אז תבינו. ושמה את החתימה שלי גם. או שלא. לא יודע. אז נכון שאני צריך להעיר? יפה, זהו.

אם לא היית מעיר על שום דבר הייתי חושבת שאתה לא קורא.

אז באמת, היא נתנה לי להעיר מעט מאוד, באמת מעט מאוד. ואלה דברים שאני פשוט יכול לסמוך. זה אחד הדברים החשובים שאתה יכול לסמוך על האנשים פה ממש בעיניים עצומות. וזה מאוד חשוב שאתה יודע שרושמים את סיכום הדיון, את הפרוטוקולים. אחר כך נשלחים מכתבים למשרדים ואחר כך גם מעקב. אז באמת, תמי, תודה רבה.

עאליה, בואי שבי פה. את חלק מהשלד ומהבית ומהוועדה. עמודי התווך, אין ספק. עאליה, ראש תחום פרלמנטרי, שתמיד היית פה איתנו. וגם כאשר תמי רצתה לצאת אז נתת לי ביטחון כשאת פה. אז תודה רבה לך.

מעיין ביבי, מזכירה. מסייעת, באמת. תראו, הצניעות של הוועדה הזאת, אני חייב לומר, היא מאפיינת.

שלום וברכה. איזה אהבה. באמת, מותר לי לומר, הנה מעמד האישה, שומרת על האישה.

מי אמר שאין אחדות?

אני אומר, מה שמאפיין את הוועדה הזאת שבאמת כל המסביב, אני חייב לומר, אני לא משתמש בפרובוקציה ולא זה. אני באמת משתדל לעשות את העבודה בצורה צנועה. לא שזה תמיד טוב, לצערי, אבל זה האופי שלי. אבל הצוות שנמצא פה הוא באמת צוות שעושה את העבודה בשקט, בצניעות, בשליחות. ובאמת, אני אומר את זה, מעיין, את כל כך שקטה ואת עושה עבודה, ישר כוח.

כמובן תמי סלע, היועצת המשפטית. היא תוקעת כל דבר, אבל לא אצלי. מותר לי קצת הומור, נכון? מה אומרים על היועצים המשפטיים? שכל דבר הם תוקעים.

לא בכנסת.

אז תמי מעירה. היא אומרת שמע, אפשר לבחון את זה, אפשר לבדוק את זה. בוא נראה, אולי ככה, אולי ככה. ובאמת, את נותנת לי דברים מאוד חשובים. ראייה אחרת, ראייה משפטית מזווית שונה. כי אנחנו עוסקים בעצם בנפש של הנערים והנערות ותמיד צריכים להתחשב בנקודה הזאת ולא תמיד אנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון. כי חשוב לנו לפרסם, חשוב שזה יובא לידיעה כזו או אחרת. אבל היא הסמן ששומר על זכויות הילד מהבחינה המשפטית וזה חשוב.

ואותו דבר גם נירה. ראיתי אותך כבר היום בוועדה אחרת, שאלתי משהו והיא אמרה 'שמע, כבר הכנסתי לחוק'. שתבינו איזה צוות. אמנם זה בנושא אחר שהיה והייתי בוועדה אחרת והעליתי משהו שם שקשור לאנשים מבוגרים, שיניתי את החוק בנושא הזה. זה חוק שאמור להתקדם בוועדה של מיזמים ציבוריים. אז באמת זה מראה על היכולת של האנשים פה בכנסת. זה צריך לשמוע כמובן גם יו"ר הכנסת.

שמרית גיטלין, יועצת משפטית. וגם צח בן יהודה יועץ משפטי. בעצם כמות היועצים המשפטיים פה לא היו חסרים לי, אין ספק בכלל.

בגלל זה אין תלונות עליך באתיקה.

שמרו עליי יותר מידי כנראה. אבל התחלפו ביניהם.

ונושא המחקר, הממ"מ. איפה מריה? תראו, אחד הדברים שלי היו חשובים ואתם גם יודעים את זה, שאני תמיד אוהב נתונים. כשבאים לוועדה אני כבר בשאלה הראשונה 'מה הנתונים?'. אם זה דוח העוני ואם תאונות דרכים, כמה נפגעו, כמה נרצחו, כל מיני דברים. ברגע שיש לך נתונים ויש לך מגמה ויש לך מעקב זה נראה אחרת. ופה קיבלתי תמיכה של הממ"מ, באמת כל מיני דברים מהרגע להרגע. איך אומרים? ישר כוח.

יובל כמובן. אני פשוט רואה את כולכם ואני רק יכול להגיד דברים טובים. כמובן הדוברות, שהם תמיד בקשר עם הדוברים שלי ומה שהם אומרים אנחנו כותבים ואנחנו מדבררים. זה בני דורון, זה רון רומן. אז באמת תודה רבה.

אין ספק, קודם כל, הסיכום שעשית, העבודה מאחורי זה זה באמת, אני חייב לומר לכם שישבנו ועברתי ודפדפתי, אני לא מאמין שכל מה שעשינו זה בשנתיים. כי הזמן עבר כל כך מהר. וכשאני מסתכל על כמות הנושאים והחשיבות של הנושאים זה פשוט מדהים, באמת. וזה לא רק אני, תמי והצוות, זה גם כולל אתכם, שהייתם שותפים.

אם זה גולד, והדסה ונאווה. באמת אני לא מכיר את כל השמות, אבל אני חייב לומר שכל אחת ואחד מכם הם שותפים ושותפות לכל מה שנעשה פה. כי אנחנו עסקנו בדברים שלא צפינו ולא ציפינו להם. הלא כשאנחנו הגענו ב-7 באוקטובר ופתאום אתה נמצא במצב שאתה לא יודע כמה חטופים ילדים, מה קורה בשטח, מה קורה עם המפונים. וגם ביקרנו את המפונים בטבריה והיינו גם אצל מפונים בנתניה. והיינו במקומות אחרים גם לא בצורה רשמית. כשאני אומר "מפונים" זה ילדי מפונים. טיפלנו בכל כך הרבה נושאים.

טיפלנו בילדי יתומים, זה אחרי המלחמה. ילדי החטופים וילדים שהוריהם חטופים וילדים מפונים ועקורים מבתיהם. הקשר בין ילדים להורים. גם שמענו ילדים. אני חושב שבפעם הראשונה בכנסת, אני מניח שזו פעם ראשונה, שכינסנו קרוב ל-60 ילדים וישבנו כמעט שלוש שעות והקשבנו לכל אחד מהם, אחד לאחד, ונתנו לו מה שנקרא כמה זמן שהוא רוצה, כאשר אנחנו בקושי דיברנו. כל משרדי הממשלה ישבו מסביב ושמעו אותם. אז בעצם הקשבנו ושמענו. אני אומר שמענו, אבל זאת הייתה הקשבה. כי אותם ילדים, ראינו ילדים עם יוזמות, ראינו ילדים שהתאפסו מהר יותר מאשר ההורים.

אני זוכר ילד אחד שפונה מקריית שמונה והגיעו לירושלים ואחר כך לגוש עציון. הוא סיפר מה הוא עושה בבוקר, שמעיר את האחים שלו ומכין להם סנדוויצ'ים וכך הלאה. ואז אני שואל אותו 'איפה אמא בכלל?' אז הוא אומר לי 'היא פה'. אני שואל אותה 'מה את עושה בכלל בבוקר?'. הילד הזה היה עושה את הכול ומאפשר לאמא לעשות את כל שאר הדברים, כי האבא היה כל השבוע בקריית שמונה והוא נמצא שם בעבודה ומגיע רק בשישי שבת. תבינו בעצם את הדברים האלה, אתה אומר וואו, זה הנוער שלנו, זה מחמם את הלב.

היינו גם בנושא של טיפול ושיקום. נושא של פגיעות וחרמות. באמת, כמעט אין דבר שקשור לזכויות ילדים שלא נגענו בו.

גם ילדים בעוני.

דוח העוני, ילדים בעוני. נכון.

פעמיים.

נכון. אז הנה, רק פשוט שנראה. בנושא של חינוך קיימנו לפחות עשר ישיבות. חינוך לגיל הרך – שבע ישיבות. חינוך בלתי פורמלי – ארבע ישיבות. בריאות – 12. בריאות נפש, רווחה – 17. ילדים והורים, מוגנות לילדים, ילדים במרחב המקוון, כל מה שקשור בנושא של רשתות. והבאנו גם איזונים. כדי שבאמת נוכל להבין את הדברים האלה תמיד השתדלנו להביא גם איזונים. כי אנחנו יודעים שהנושא של פלאפונים זה לא דבר הכי נכון לתת לילדים קטנים טלפונים, גם לבני נוער. ואנחנו יודעים שהנושא של כניסה לרשתות החברתיות זה לא הדבר הכי נכון.

אבל הבאנו גם דוגמה של ילד בשם דניאל, זה היה לפני שבועיים בערך, שהוא בעצם הצליח בזכות הרשתות. ואז בעצם אנחנו צריכים לראות איך אנחנו לא שופכים את התינוק עם המים. וצריך כמובן לשים הגבלות.

גם בנושא של המגזר הערבי, אני חייב לומר, לא פחדתי לגעת בו. אמנם לא נמצא כרגע חבר כנסת מהמגזר, אבל לא פחדנו לגעת בזה. כן נגענו והיה חשוב לנו לגעת, כי הם ילדי ישראל, הם אזרחים. והגיעו, נכון. וישבנו פה עם בני נוער ששמענו את בני הנוער מהחברה הערבית שנמצאים גם בהנהגה אצלכם, במועצת התלמידים, ושמענו מה הפריע להם. וכשכינסנו פה יחד עם "בטרם" בנושא של מתקני משחקים לילדים ורצינו לדעת כמה ילדים נפגעו. כי המשחקים זה תקן רשמי, פורמלי. ומי שמתקין אותו ללא אישור או לא לפי התקנים אז הוא עובר עבירה. ואז אני בעצם רואה שיש לנו כך וכך נפגעים. ואז אני שואל מה קורה בחברה הערבית, למה אין נפגעים? הכול אפס שם, אין נפגע אחד. ואז מה מסתבר? שאין מתקני משחקים.

ואז פניתי לשר הספורט מיקי זוהר, ואמרתי לו תשמע, אפשר גם לתת מגרש ולתת כדור. לא צריכים פה לעשות מי יודע מה, אבל שילדים יהיה להם במה לעסוק אחרי הלימודים. כשילד אין לו תעסוקה אנחנו רואים מה קורה. וספורט זה דבר שהוא חשוב לילד.

דיברנו גם על נושא השמנה. אני זוכר פה את סימון דוידסון שהביא פה כמויות אדירות של סוכר וכך הלאה. גם קידמנו כמה חוקים בנושא הזה. בקיצור, אני לא רוצה להרבות יותר מידי. תראו, קיימנו סך הכול כ-104 ישיבות. נושאים שקשורים למלחמה 28 ישיבות ונושאים בשגרה 76 ישיבות.

אני גאה בכם, באמת, שהייתם שותפים לכל העשייה הזאת. אני פשוט מרגיש שעשינו משהו, גאה במה שעשינו. רק פשוט מרגיש שלקחו לי משהו שהיה לי בייבי. אבל בסדר, ככה זה דרכו של עולם. בתחילת המלחמה כשרצו לפגוע בי, לא, זה היה קצת אחרי המלחמה, אז נתנו לי את הכינוי סבא טוב. והאמת היא שזה היה בכל שלטי החוצות באזור נתניה ובאזור השרון ועל אוטובוסים. זה כדי, איך אומרים? לנסות לשכנע אותי בכל מיני דברים שקשורים לרפורמה והמלחמה וכך הלאה. אבל אני קונה את התואר הזה, למרות שזה כאילו תואר גנאי בקטע הזה. אבל זה בא ממקום מסוים. אז אני גם קונה את זה.

זהו. יו"ר הכנסת מגיע עוד עשר דקות, אז אני רוצה שאתם תדברו ולא אני, כי בדרך כלל אני מדבר. אז הפעם הבמה היא שלכם, יש לכם עשר דקות חופשי. מי שתנהל את זה כרגע זו תמי.

ורד וינדמן בזום.

שלום וסליחה מראש שאני בזום. מאוד רציתי להיות איתך יו"ר הוועדה בכנסת. חשוב לי מאוד לומר לך תודה באופן אישי על הבנה מעמיקה של מהן זכויות ילדים ועל הישגים רבים של שנתיים. אני חושבת שהדבר הכי משמעותי היה להבין, וכן ירבו כמוך, והקשבה אמיתית לילדים ולנוער. לתת להם מקום של אמת בוועדה. לתת להם את המקום להשפיע על החלטות חשובות שקשורות לגורלם. על הרבה מאוד אכפתיות אמיתית לילדים.

זו ועדה שאני חושבת שהגיעה העת להפוך אותה לסטטוטורית. והנה, אני כבר מבקשת ממך משימה להמשך.

חבל שיו"ר הכנסת לא נמצא פה כשאת מדברת.

זו אחת הוועדות החשובות ביותר שיש בכנסת ישראל, שהובילה יוזמות חשובות מאוד עבור שלומם של ילדים ונותנת מקום של כבוד ושל אמת לילדים. אני מאוד מודה לך, בשם המועצה לשלום הילד על העבודה המאומצת והמכבדת שהובלת בשנתיים האחרונות ועוד נכונו הרבה משימות ואתגרים שקשורים לזכויות הילד והילדה. אני בטוחה שתעשה את זה גם כחבר כנסת מן המניין.

לברך את חברי הכנסת, אני יודעת שחה"כ תמנו שטה נמצאת, אני לא יכולה לראות האם יש חברי כנסת נוספים שמכבדים את הוועדה החשובה הזאת בנוכחותם. וכמובן הצוות הנפלא שמלווה את הוועדה שנים ארוכות, שבלעדיהם אי אפשר היה להוביל את כל ההישגים האלה. אז הרבה מאוד תודה והערכה לך, חה"כ יו"ר הוועדה אלי דלל.

תודה.

מיכל גולד, המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים ונוער במשרד המשפטים. האמת שזה מרגש ואני רואה שגם אדוני מתרגש ואנחנו מתרגשים ביחד איתך.

מהוועדה אני לא נפרדת, אבל אני כן אגיד שהסיכום ככה שעשיתם, אני חושבת שגם הקשב לצרכים וגם הקשב לנו כגורמי מקצוע. לא תמיד קל להגיע כגורם מקצועי לכנסת. ופה תמיד זה היה ברור שאנחנו באים לעבוד ביחד ולחשוב איך אנחנו מקדמים דברים ביחד. דיברת על הסגנון הנעים, זה בעיניי רק מקדם. אני מברכת על זה ואני גם מודה לך על זה מאוד.

הקשב לנוער, טוב, רוני יושבת לידך אז אין מה לומר. אבל באמת הדיון שהיה אז עם ילדי קריית שמונה נגע לליבי. גם היינו יום אחרי זה בכנס ותודה לך על ההשתתפות בכנס. וגם אתה דיברת מהדברים שאמרו וגם אני. וזה נראה לי באמת משהו שמלווה אותנו מאוד.

בכלל, הרצון לקדם. זה שיש פה גם דברים של מלחמה וגם דברים של שגרה זה לא ברור מאליו וזה מראה גם את היכולת להיות כאן ועכשיו במה שצריך, אבל גם לא לזנוח את מה שצריך לקדם תמיד. אני אגיד מה שלא הזכרתם ובעיניי גם מאוד מיוחד, זה הקשב גם לנוער שבקצה הרצף. הדיון שהיה בכנס של הנוער. שבעיניי זה גם מאוד מכבד וחשוב, כי כולם הם נערים, כולם הנוער שלנו.

אז תודה רבה לך. ועצוב, אבל אני בטוחה שאנחנו נמשיך גם בתפקידך, כשתהיה ח"כ מהמניין. תודה.

אני הולכת לפי הרשימות.

מירי כהן, משרד הבריאות. אתה התחלת ואמרת בצער אני עוזב, ואני לא יודעת אם שמת לב, היה פה קונצנזוס שכולם היו עצובים, לא רק אתה. כל מי שנמצא פה ולא רק מי שנמצא פה עצוב, כי אנחנו מרגישים את זה בלב, את הפרידה הזאת. כי המקום שלך היה משהו, האופן שאתה ניהלת את הוועדה זה היה משהו מיוחד.

ראשית, התחלת, גם אתה דיברת, הזכרת את הצוות אחד-אחד הזכרת אותם. המקום המכבד שלך לכל אחד זה משהו מאוד מיוחד ומאוד מאפיין אותך. אני כמובן מצטרפת לכל התודות למי שאמרת. ואני כבר אומרת, מתמי למשל, אני למדתי כל כך הרבה וכל פעם היא מגלה לי דברים, אפילו עליי, אפילו אצלנו במשרד הבריאות. אז יש פה נכס לוועדה, ולא רק היא.

אבל עצם זה שאתה הזכרת כל אחד, האישיות שלך, האנושיות שלך, הכבוד שנתת. אתה הפנים היפות של הכנסת שכיף לראות אותה בחוץ. גם מקצועיות, ואתה הזכרת את כל הדיונים שנעשו ואני רואה את זה בזווית של משרד הבריאות. אבל בכלל, גם המקצועיות, אבל גם הכבוד, הכבוד לאדם. ובעיקר, משהו שמאוד ייחד אותך ואת הוועדה ובכלל, זה הכבוד לילדים. זה לא רק לשמוע את הילדים, אלא להקשיב להם. לראות אותם בגובה העיניים. וזה משהו מיוחד וזה המקום של הוועדה.

אני חושבת שבאמת צריך להפוך אותה לוועדה סטטוטורית. בעבר היה איזה שהוא מוסד שנקרא נציב הדורות הבאים בכנסת. זה היה ואיננו. אבל בהחלט המקום של הילדים צריך לתפוס תאוצה. אמנם אתה נפרד מהוועדה, אבל אני בטוחה שאתה לא נפרד בלב. בלב זה ימשיך ללוות אותך. גם אנחנו נמשיך ונהיה איתך בקשר. העשייה שלך פשוט אי אפשר לקחת אותה. אז המון תודה.

תודה.

איתי חיים, מנהל קשרי ממשל של משרד החינוך. אני חושב שבאמת בתקופה של שנתיים ראינו כאן ועדה שהייתה מאוד פעלתנית. אני יושב ראש זכויות הילד ואנחנו יודעים שזה תכולה שהיא קצת יותר צרה, אבל אני חושב שכולנו חווינו אותה, במיוחד המשרדים השירותיים. אם זה מירי בבריאות ואני בחינוך ורועי שלא יכול להגיע היום, אבל רועי ברווחה. אנחנו חווינו באמת את הוועדה בתכולות רבות ונוספות.

אני חושב שגם באישיות שלך וגם בנועם ההליכות, שיתופי הפעולה עם המשרדים. זה היה הרבה יותר קל גם להביא את המענים כמה שיותר מהר וגם בשיח. וזה באמת הודות גם לצוות הוועדה, ותמי שניהלה את הכול ביד רמה ומקצועית. גם השתמשנו בתמי בהרבה מאוד סיטואציות. וכן, אני חושב שהייחודיות גם של הוועדה זה באמת להביא לפה את הנוער למרכז ואת הילדים למרכז. במיוחד בתקופה כל כך מורכבת של שנתיים של מלחמה. היו הרבה מאוד אתגרים ואני חושב שגם הילדים ובני הנוער יוכלו לומר את מה שיש להם, שזה באמת הבית.

אני חושב שבאמת בתקופה הזאת, ורוני כאן גם מטעם מועצת התלמידים. אני חושב שגם רוני הרגישה תחושה דומה. וכן, יש פה דוגמה אישית של נבחר ציבור של איך להתנהג ואיך ראוי להתנהג. ואני חושב שכולנו הרגשנו את זה.

תודה רבה.

נאווה כהן אביגדור מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. אחרי הדברים שנאמרו כאן, אז אני אלך לכיוון אישי יותר. סבא נשאר סבא, אז הוא לא עוזב לא את הנושא, ואת זה אני אומרת כסבתא, סבא נשאר סבא והנושא של הילדים הוא באמת, כשיש נכדים אז זה עוד יותר.

אני אגיד שכנציגת המטה הלאומי שהייתה פה לא מעט פעמים, הכבוד והיחס והמקצועיות שאתה ניהלת פה את הדברים, באמת עם הצוות המקצועי והנעים שיש כאן. להגיע לדיונים זה היה להבין שאתה מגיע לדיון שאתה צריך להיות ענייני, שאתה צריך להביא נתונים. שהכול מתנהל במקצועיות ובנועם הליכות.

ציינו את זה ואני רוצה לחדד. היחס האישי שאתה נותן לכל אחד זה משהו שלא נתקלים בו בהרבה מקומות. ובאמת זו דוגמה ומופת גם לפוליטיקאי, גם לחבר כנסת וגם למי שמנהל ועדה כזאת. ואני רוצה להגיד באמת ישר כוח והרבה הצלחה בוועדות הבאות שתנהל.

תודה.

הנהגת ההורים.

דיאנה דאבוש, הנהגת הורים ארצית. לא יצא לנו הרבה להתראות בוועדות, אבל במעט שהייתי בהם אז באמת זכיתי לראות אדם שבכל ועדה שאני השתתפתי בה כל דבר שאמר ונאמר באמת נגע ללב שלך. הרגשנו את זה גם בקול, בהבעות הפנים. ביחס שנתת לילדים שישבו פה וחיפשת לקרב אותם אליך. אנחנו מאוד התרגשנו, אני לפחות מאוד התרגשתי כל פעם כשהייתי פה.

אנחנו רוצים כהנהגת הורים להודות לך, יו"ר הוועדה, על הדיונים הרבים והמבורכים שיזמת, שקידמת. אפילו שזה גם ועדות, גם ועדה שהייתה מעכשיו לעכשיו. כי באמת הרגשנו שהדברים האלה בוערים בך וזה מאוד מדבר אליך.

עלו באמת דברים מאוד משמעותיים ומאוד חשובים לכל ילדי מדינת ישראל. ואני כל כך מקווה ומתפללת שהעשייה, החזון שלך, הרצון שלך לבוא ולעשות פה איזה שהוא תיקון איתנו ביחד ימשיך באותה דרך כפי שאתה התחלת. אנחנו מאוד מתרגשים. זהו, נקווה שיהיה לנו בהצלחה גם בהמשך.

תודה.

שלום, עדי מארגון "בטרם". כבוד יו"ר הוועדה היוצא, בשמי ובשם ארגון "בטרם" ובכלל ילדי ישראל, אנחנו רוצים להודות לך על השנתיים האלה שעמדת בראשות הוועדה וניהלת אותה והובלת אותה בצורה כל כך חשובה ותורמת לבטיחות ילדי ישראל. באמת אני יכולה להגיד שיש לך חלק חשוב בקידום עולם בטוח יותר לילדים.

אנחנו פגשנו בעבודה איתך משרת ציבור שיש לו חיבור אישי לנושא. שהוא מחויב, שהוא מוביל כל נושא ודיון בענייניות, בדרך ארץ, בנועם הליכות, אבל נכון גם להביא תוצאות ולקיים מעקבים כשצריך. וזה שילוב של אספקטים שהם מאוד חשובים בהובלת ועדה ועבודה פרלמנטרית בשביל להביא לתוצאות.

בעצם חלקך פה היה משמעותי ותרם רבות. אז תודה רבה על העבודה, על העשייה, על החיבור. על הקשב והפתיחות והנכונות תמיד לבחון עוד נושאים וגם לעשות בנושאי בטיחות שהם קשים ומורכבים ולא פשוטים ומאתגרים. אז תודה רבה.

אמרתי חיבור אישי, אז ברור לי שחיבור אישי הוא משהו שהולך ונמצא. ואנחנו נמשיך לעבוד איתך על הנושא הזה של בטיחות ילדים בכל המשך דרכך הפרלמנטרית. אז תודה על זה. אני רוצה לנצל ולהגיד תודה לצוות הוועדה שתמיד גם היו קשובים ופתוחים ועם נכונות גדולה. אז תודה.

תודה. מצטרף אלינו יו"ר הקואליציה.

אני רוצה לומר, ישנם ארגונים מאוד חשובים כמו המועצה לשלום הילד, כמו "בטרם". ואני חייב לומר שהארגונים הוולונטריים כמו המועצה לשלום הילד ו-"בטרם" היו נדבך חשוב. יש גם ארגונים נוספים שהיו, היו נדבך חשוב בעבודת הוועדה. כי העמותות האלה הביאו לא רק את הנתונים ואת המצגות וכך הלאה, הם האירו את עינינו בהרבה מאוד נושאים שלא כולם ידענו ולא את כולם הבנו. והשילוב שיש את האנשים שאין להם אינטרסים אני קורא לזה, שבאים ממש ממקום נקי ומציגים את הדברים.

דרך אגב, דיברתי הבוקר יחד עם המנכ"לית שלכם. והיא אמרה לי היא באה לברך ויצאה מבורכת. כי באמת מגיע לכם את כל הברכות, כי אתם עושים דברים בצורה שהיא חשובה מאוד לעבודת הכנסת.

לבד לא היינו מצליחים וזו הנקודה החשובה, אז תודה באמת על השותפות.

כבוד יושב-הראש, אני אגיד ממש בקצרה, כי לא צריך להאריך. פשוט צריך להגיד אתה מחויב באמת ומקצועי באמת ואתה הראשון, חה"כ הראשון שאני אומרת הולך להתפרסם דוח עוני, אני יודעת שחה"כ הראשון שאני אוכל לשאול "האם", אני בקושי גומרת משפט ואתה אומר 'כן'. כי זה באמת בנפשך.

אתם יודעים מה, אני לא כל כך מצטערת. אתה יודע למה אני לא כל כך מצטערת? כי אני יודעת שאנחנו נמשיך לעבוד יחד גם אם אתה לא יושב-ראש ועדה. אז אני מצטערת, כן, שאתה לא תמשיך להוביל פה. אבל אני פשוט בונה על מחר כבר לדפוק בדלת ולהמשיך איתך.

עוד מישהו או מישהי? רוני אני משאיר אותה ליו"ר הכנסת. בבקשה.

אלי היקר, חבר.

אתמול עשית בושות לוועדה.

אמנם עשינו לך, כן, יצאנו סלב אתמול, פחות, אבל הכול בסדר.

אתמול בפעם הראשונה עשית בושות לוועדה. אני לא יכול לשכוח את זה.

לא בושות, זה לא בושות. אמרתי את זה בטונים פחות ראויים.

לא, לא, לא. את יודעת שאני נותן לך את כל הכבוד בוועדה. ואני פשוט קיבלתי על זה על הראש למה לא הוצאתי חברת כנסת. אבל באמת, זו פעם ראשונה שבוועדה, הוועדה מתנהלת לתפארת. איך אמרנו פה? בנעימות, בשקט, נותן כבוד לכל אחד. אבל את זה אני לא אשכח לך. את יודעת, יש אלף דברים שאת עושה טוב ופעם אחת לא.

אני רוצה שתדע שמלימון לימדו אותי שיוצא לימונדה. אז עשינו שיחה נהדרת אני ושירה וסלחנו אחת לשנייה.

אבל את יודעת שזה לא מה שיוצא בסוף, לצערי.

וגם, אתה יודע מה? גם אולי זה מסר שחברי כנסת גם כשהם טועים יוכלו לבקש סליחה.

זה בסדר. אבל הנושא שמאפיין את הוועדה הזאת זה הקשבה.

ללא ספק. הייתה הקשבה, הייתה הסכמה. אבל פשוט אי ההסכמה נאמרה בדרך שאולי פחות צריכה להיאמר.

עכשיו את צריכה לפרגן לי. עכשיו את יכולה להמשיך לפרגן.

עכשיו אני לא רוצה להגיד לך מחמאות.

הכול בסדר.

אלי, באמת זה המקום להגיד תודה רבה על ניהול מקצועי, ערכי. כבר נאמרו הדברים הנכונים. הלב שלך במקום הנכון. אין פעם שפנינו עם סוגייה, בין אם זה חרם או דברים, תמיד היית שם. בין אם זה בסיורים וכו'. אני באמת מאחלת לך בהצלחה. אין לי ספק שאתה תעשה את זה.

ולחברי רביבו, שאני מניחה ייכנס תכף לנעליך הענקיות, אנחנו נמשיך להפעיל ולהיות פה בוועדה.

לא משנה, בסדר. הישיבה היא לא הכי פורמלית. איפה היו"ר? אני אלך להביא אותו?

אנחנו סוגרים את הישיבה הזאת ופותחים אחרת. אז תן לרוני לסיים.

אני רוצה לפתוח כשהיו"ר יגיע, עוד לא סיימנו את הוועדה הקודמת. בבקשה רוני. אני רוצה לתת לרוני.

לא, אין בעיה. אני רק אומר שכאשר היו"ר מגיע ואנחנו מתחילים, אדוני יושב פה ואז אתה מדבר.

בסדר. אני רוצה לתת, הילדים בוועדה הזאת הם במרכז.

אתה רוצה כשאמיר יבוא.

אמיר יבוא. אנחנו רוצים לעשות את ההחלפה. כאשר אמיר יבוא אני רוצה לתת לה לדבר ואז נסגור את הישיבה הזאת ונתחיל את הישיבה הבאה. זה מה שאני רוצה לעשות. כי הקשר פה, אתם רואים את הדבר פה. בכל הישיבות שהיו בוועדה הזאת.

דרך אגב, מי שלא יודע, רוני, הגשנו מועמדות, היא מועמדת לקבלת אות התנדבות הנשיא. והיא קיבלה הרבה מאוד המלצות ובין היתר קיבלה המלצות גם מהוועדה שלנו על הפעילות שלה.

רוני גם זכתה ממשרד החינוך.

הנה, זה רק מעלה עוד יותר את הפעילות של רוני. וחוץ מזה, היא גם תלמידה מצטיינת רוני. למרות הפעילות שלה.

ומדריכה בצופים.

ומדריכה בצופים. ויש לה אמא שמתפעלת מהעשייה שלה, כי היא לא מכירה את כל העשייה שלה. אז היא הביאה את אמא ליום כיף בכנסת כדי להראות לאמא שלה את מה שהיא עושה.

שלום. שבו, תמשיך, אני לא רוצה להפריע.

כאמור, היא הביאה את אמא שלה, של רוני, יושבת ראש מועצת התלמידים הארצית. היא הביאה את אמא שלה כדי שהיא תראה את הפעילות של רוני בכנסת. ואז היא אומרת לי 'אני לא מאמינה שהבת שלי עושה את כל זה'.

היינו בישיבה קודמת שבעצם עשינו סיכום על הפעילות. נתתי פה באמת תודה לכל האנשים השותפים לפעילות. אבל השארתי נערה אחת לסוף, כדי שנסגור את הישיבה הזאת עם רוני. כי בוועדה שלי הילדים היו במרכז לאורך כל הדרך.

אז היא תאמר את מה שיש לה לומר. ננעל את הישיבה הזאת ואז נתחיל את הישיבה של החילופים.

אני אגיד שאני מאוד מתרגשת. ציינת קודם, קצת דיברת עליי. אני חושבת שאני באופן אישי גדלתי בוועדה הזאת. אם זה פעם ראשונה שנכחתי הייתה בכיתה י' לפני שנתיים והיום אני כבר עוד שנייה מסיימת כיתה י"ב ואפשר להגיד קשישה כבר.

אני חושבת, וזה עלה גם המון מכל השותפים, שמה שמאפיין, וגם הסיבה שאני הרגשתי כל כך בנוח לחזור לפה שוב ושוב ושוב זה ההקשבה והמקום שנותן פה לתלמידים. לא הייתי באף ועדה פה שלא התחילה בלשמוע מה התלמיד שישב בחדר רוצה. מה התלמיד חושב על הנושא הזה. מה הנער, מכל הקצוות, מכל קצוות השוליים, מרגיש וחווה על אותה סוגייה, על אותה בעיה.

וזה לא רק שהיה פה מקום לתלמיד לבוא ולדבר על הבעיות שלו, אלא היה רצון והיו תוצאות של תהליכים. נתת לנו כתלמידים לקבל מקום בתוך שולחן מקבלי ההחלטות. ישבו פה כל נציגי משרדי הממשלה ואפשרת לנו לשאול שאלות ולהתעניין ולהעלות צרכים ולהעיר מתי שצריך ולהחמיא מתי שצריך. נתת לנו כתלמידים וכמנהיגות התלמידים במדינה במה. במה להשמיע את הרצונות שלנו ואת הצרכים שלנו ואת האתגרים שאנחנו חווים.

ולהיות יו"ר ועדת זכויות הילד בתקופה כל כך קשה בחברה הישראלית, תקופה שכל כך קשה לנו כילדים. יש ילדים בשבי ואנחנו כנוער מתמודדים עם זה כל יום, כל היום. אפשרת לנו מקום. נתת לנו להרגיש שרואים אותנו, שמקשיבים לנו. ליצור פתרונות. אגיד שהיו המון יוזמות במהלך הוועדה הזאת. ציינת חלק מקודם, שהתעסקנו גם בימים שפשוט הבאנו בני נוער, גם מפונים וגם משפחות חטופים ונוער מהעוטף פשוט לבוא ולדבר. אפשרת לנו להיות הפנים של המקום הזה.

לכם כחברי הכנסת וכמקבלי ההחלטות וכל השותפים, לבוא כאוזן קשבת ולהקשיב למה אנחנו באמת רוצים, מה אנחנו באמת צריכים. היו פה תהליכים, הייתה פה מחשבת עומק, היו פה המון התייעצויות איתנו. וזה כל כך מוערך. לדעת שיש לנו מקום כזה בתוך שולחן מקבלי ההחלטות.

נאמר פה מקודם, זה משהו שחייב להיות חובה ומשהו שצריך להיות כל הזמן. אנחנו כאזרחים במדינה שעוד נמצאים בבית הספר ולא חברי כנסת פה, צריכים את הפלטפורמה הזאת.

אני רוצה להגיד לך באופן אישי תודה על הובלת ועדה בצורה כל כך מכובדת וכל כך נקייה. לא היה פה לא צעקות ולא בלגנים. באמת מקום לבוא ולשקף את מה שהנוער צריך. ואני חושבת שעזרת לכל כך הרבה ילדים בתקופה לא פשוטה לחוות חיים עם טיפה יותר מענים, טיפה יותר תמיכה מצוותי משרדי הממשלה השונים. באמת להרגיש שרואים אותנו, זה כל כך לא מובן מאליו. תודה רבה.

(מחיאות כפיים)

אני רוצה להגיד תודה רבה לכולם. ציינתי גם קודם, אבל חשוב לי לפני היו"ר, חשוב שהשותפות, קודם כל יש עובדי כנסת מדהימים. עובדים מן השורה הראשונה, מקצועיים. ללא עובדים של הצוות הזה אי אפשר היה לקדם דברים, אי אפשר היה לעשות את הסיורים המקצועיים.

זה שאת יושבת פה לידי, למדתי, לחה"כ אורה נמיר ז"ל. אורה נמיר הייתה יושבת ראש ועדת החינוך. ואני הייתי סטודנט באותה תקופה והכרנו די טוב. ואני זוכר שהוזמנו לישיבה - - - ואז היא אומרת לי 'בוא, בוא שב לידי'. אתם לא מבינים מה זה עשה לי. לכן אמנם זה היה חינוך, אבל הילדים בוועדה הזאת במיוחד הם במרכז.

ואני חושב שפעם אחת עשיתי פה משהו שאני לא יודע אם היה בכנסת. הזמנו 60 ילדים, אדוני היו"ר, סביב שולחן עגול, וכולם דיברו. וכל משרדי הממשלה היו בצד. הם רק הקשיבו להם. שלוש שעות של הקשבה. זה נתן גם למשרדים וגם לילדים.

פה יש לנו סיכום של הפעילות שלנו. הפעילות של הוועדה הזאת, היינו למעלה מ-104 ישיבות בנושאים שונים. אפשר לראות פה באיזה נושאים דנו: נושא של שגרה, נושא של חירום, נושא של חרבות ברזל, המלחמה. סיורים שקיימנו במרכזי הגנה, טיפות חלב, אצל מפונים, בטבריה היינו. באמת, בשותפות אדירה עם כל המשרדים והרשויות המקומיות.

אני רוצה להודות גם לחברי אופיר כץ, שנתן לי את הזכות הראשונה להיות בוועדה הזאת.

בוא נודה על האמת, לקחת אותה בכוח.

לשמחתנו.

לא נגלה את כל הסודות. אבל אין ספק שאני, איך אומרים? אתגעגע לוועדה הזאת. הוועדה הזאת מאוד חשובה לי. ואם אלי רביבו ידידי יהיה שר אז אתה מחזיר לי אותה חזרה.

מה שנקרא זה נהנה וזה לא חסר.

אז הנה, הרשות שלך. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:45.