פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
09/03/2025


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 129
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום ראשון, ט' באדר התשפ"ה (09 במרץ 2025), שעה 11:00

סיור הוועדה במצפה רמון

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

מרגריטה ברר - סגנית ממונה מחוז דרום, משרד הפנים

ערן בן ישי - מנהל תחום שלטון מקומי, משרד הפנים

ענת ארנון - מנהלת מעוף אילת ונגב מזרחי, משרד הכלכלה והתעשייה

משה דודק - מנהל תחום תח"צ מחוז דרום, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ורוניקה גרינברג - מנהלת חטיבה טכנית מחוז דרום, משרד הבינוי והשיכון

אברהם כהן - מנהל תחום מחקר ברשות המיסים, רשות המיסים בישראל

נתנאל יוסף - ממונה מפקח ארצי שומה וניכויים רשות המיסים, רשות המיסים בישראל

לילך אדם - ראש צוות תעסוקה ומגורים, רשות מקרקעי ישראל

אלעד שחני - רכז נפה, רמ"י

אליה וינטר - ראש מועצה מקומית מצפה רמון, מועצה אזורית מצפה רמון

דרור דבש - מנכ"ל המועצה, מועצה אזורית מצפה רמון

מיכאל אלחזוב - נציג ציבור, מ"מ, וסגן ראש מנהל המועצה האזורית מצפה רמון

עליזה חיימוב - מנהלת מרכז הצעירים מצפה רמון, מועצה אזורית מצפה רמון

יעל שרביט - מהנדסת המועצה, מועצה אזורית מצפה רמון

עדי בלומנפלד - מנהלת פרויקטים אנרגיה, מועצה אזורית מצפה רמון

תום לרמן - מנהל שפ"ע, מועצה מקומית מצפה רמון

ענבל בן דוד - גזברית המועצה מועצה אזורית מצפה רמון

ידידיה שמואל - ע' ראש המועצה, מועצה אזורית מצפה רמון

לאון דוד - קידום מרכזי וחדשנות בנגב, חברת קריאשיין ספייס

מעיין פורטנוי - בעלים של בית קפה הגינה, מצפה רמון

רוני עדס - בעלים של בית קפה הגינה, מצפה רמון

איתי עצמון

אמל ביבאר
לירון וייס – דוברת הוועדה

דניאלה קאולי, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיור הוועדה במצפה רמון


(התכנסות בבניין האב)

זו פעם ראשונה שאני רואה את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים מתקבצים סביב שולחן אחד וזה מרגש, עצם המציאות הזו היא הישג. אני מודה לך, יושב-ראש הוועדה, על שנעניתם לבקשה שלנו להביא את הוועדה לסיור במצפה רמון וזו אמירה.

אנחנו יכולים להיות גאים שכל משרדי הממשלה התקבצו יחד כאמור לדון על האתגרים של מצפה רמון ועל איך להימצא סביב שולחן אחד ולנסות לפתור אותם. ברור לי שלא הכול יגיע לכדי סיום ולא את הכול נפתור עכשיו, אבל זו בהחלט פריצת דרך והישג מרשים ואין לי אלא להודות על זה.

אשמח שנעשה סבב היכרות ואז אתה תפתח ואני אציג את מצפה רמון החזון היעדים והעניינים אסטרטגיים שלנו ושאר עניינים שביקשנו לעשות עליהם את הדיון.

אני אליה וינטר, ראש מועצה מקומית מצפה רמון, תודה רבה.

נתחיל מרשות המיסים.

נתנאל יוסף, מרשות המיסים.

לילך אדם, רשות מקרקעי ישראל.

אני אלעד שחני גם מרשות מקרקעי ישראל.

ענת ארנון, מינהלת מעוף, אתר משרד הכלכלה.

דרור, מנכ"ל המועצה.

ורוניקה, משרד השיכון.

ערן בן ישי, משרד הפנים מחוז דרום.

מרגריטה ברר, משרד הפנים מחוז דרום.

משה דודק, משרד התחבורה, רשות התחבורה הציבורית.

אמל, מנהל הוועדה, כנסת.

מיכאל אלחזוב - - - גם ראש המועצה יעשה סיבוב - - -

מיכאל הוא שותף לדרך, מעמודי התווך של מצפה רמון. - - - נכון בבקשה.

ענבל בן דוד, גזברית.

תום, שפ"ע.

עדי, מרכזת את תחום האנרגיה.

אני יעל שרביט, אני מהנדסת המועצה.

ידידיה, עוזר ראש המועצה

אני עליזה, מנהלת מרכז צעירים.

שגית ביטן, אני עוזרת של ח"כ עודד פורר.

ואני מתנצל שהתעכבנו להגיע בגלל אילוצים כאלה ואחרים. אני מאוד מודה לך על ההזמנה ושמח להיות כאן, זו הזמנה שנשלחה עוד לקודמי מיכאל ביטון וסיכמנו שתהיה איזו המשכיות הוא גם מחויב לנושאים האלה בוודאי גם כעת. אבל מטבע הדברים כאשר עיקר העיסוק שלנו גם בוועדה, שהיא לא הוקמה כתוצאה ממה שקרה ב-7 באוקטובר, אבל עיקר העיסוק מופנה כרגע למה שקורה בגבול הצפון ובעוטף עזה, אבל אסור לשכוח את הנגב ואת האתגרים שלו, שלא רק שלא נעלמו אלא אף התעצמו בתקופה הזו.

אני שמח להיות כאן והבמה שלכם.

תודה רבה. אתה צודק זה מוסיף על דבריי כי כשיש קשב לדברים שהם לא עוטף עזה או צפון על הגבול זה עוד יותר משמח שאטתם איתנו כי האתגרים לא נעלמו, זה שיש עוד אתגרים במדינת ישראל לא אומר שהאתגרים במצפה רמון ובדומות לה נעלמו.

(הצגת מצגת)

מצפה רמון – יש לנו חזון שגיבשנו בתקופה האחרונה. עשינו הליך של שיתוף ציבור גם - - - לגבי החזון הזה. מצפה רמון יישוב קהילתי מדברי, כשהגעתם לפה נסעתם לא מעט במדבר. אנחנו יישוב קהילתי מדברי והעובדה שהוא מדברי זה משפיע על אופי היישוב על סגנון החיים של התושבים. פעמים רבות אנשים מגיעים למדבר ובמדבר ידוע שהוא יבש אבל תשפוך מעט מים יתחילו לצמוח צמחים, כך גם אנשים שבאים למצפה רמון הם באים להגשים את עצמם, הם באים לפרוח במקום שהוא משמה וכך הוא גם היישוב הזה.

אנחנו "יישוב קהילתי מדברי בעל מרקם אנושי מגוון". האוכלוסייה במצפה רמון מגוונת מאוד יש לנו משאנטי תל-אביבים יחפנים, עבור דרך עולי שנות התשעים, קהילת העברים, ותיקים, אנשי צבא, קהילה מסורתית ועד לחבר'ה דתיים-לאומיים בוגרי ישיבות ההסדר. כל המנעד הזה במצפה רמון ואנחנו חיים יחד ביישוב כזה, "המונה כרגע 6,000 תושבים בלבד, עם מרקם אנושי מגוון", ומכאן מתבקשת השורה הבאה, "השומר על כבוד הדדי".

אנחנו מרוחקים מאוד מכל מקום אחר ואחד הדברים היחידים שיש לנו פה זה אלה את אלה. אם בכל מקום אנשים גרים קרוב להורים כדי להיעזר בהם עם הנכדים, או לעזור להורים המבוגרים, במצפה רמון אנחנו חיים אלה עם אלה. יש לנו שכנים. ייתכן שאתה דתי והשכן שלך חילוני, או שאתה עולה מרוסיה והשכן שלך הוא עברי, כל השילובים אפשריים ובסוף אנחנו צריכים ללמוד לחיות ביחד.

אני תמיד אומר שזה גם מודל בשביל המדינה שלנו. ברגע שאני רוצה שלאחר יהיה טוב והוא רוצה שלי יהיה טוב לכולנו יהיה טוב. זה המודל והוא עובד. ועזבו את מה שקוראים בתקשורת ודיבורים אחרים על מצפה רמון. המודל עובד יפה מאוד במצפה רמון והשורה האחרונה שאקריא לכן מהחזון היא "תושביו חיים פה מתוך בחירה". מצפה רמון זה לא מקום שאנשים הגיעו לפה, כי תקעו אותם פה או כי אין להם ברירה. אנחנו לא מתאימים למוטיב הזה של עיירת פיתוח קלאסית. תעצרו כל אדם במצפה רמון ברחוב ותראו, יש גאווה מקומית.

אנשים אומרים "אני גר במצפה רמון ואני רוצה לגור במצפה רמון". אדם שרוצה למכור את ביתו במצפה רמון היום יקבל עליו מחיר שהוא יותר משווה ערך לדירה בבאר שבע. ולכן אנשים שגרים היום במצפה רמון בחרו לגור במצפה רמון דווקא. בדרך כלל זה לא קרוב להורים, זה לא קרוב למשפחה, יש פה סופר אחד והמגוון לא קיים כלומר, אנשים מוותרים על רמת חיים כדי לזכות באיכות חיים. זה מה שקורה במצפה רמון וזאת שורה חשובה כי אנחנו לא עיירת פיתוח קלאסית וגם לא דומים לה.

אנחנו מגדירים את עצמנו כיישוב תיירותי מוביל ולא עיירת פיתוח שמנסה לשרוד בכוחותיה הדלים ולשמור את הראש מעל המים – לא. אנחנו יישוב תיירותי מוביל במדינת ישראל כך אנחנו תופסים את עצמנו וכך התושבים מבינים את זה וכך אנחנו חיים.

יש לנו יעדים, אנחנו הצבנו - - -

רגע, שאלה לפני זה, אתה יודע להגיד מתוך 6,000 התושבים באחוזים כמה הם דור שני וכמה הם אנשים שהגיעו לפה?

בערך 10% הם אנשים שהגיעו לפה.

כל השאר נולדו פה?

כל השאר זה אנשים שהגיעו, מכל, אתה מדבר בהקשר של עלייה?

לא, אני לא מדבר על עולים. - - - שאין להם ברירה.

שהם לא בחרו.

יש מלא צעירים פה, היישוב קולט צעירים, המחירים של הדירות פה עולים - - -

השאלה שלי היא אם הילדים נשארים לגור פה.

מצפה רמון זו גם צריכה להיות בחירה.

לא הצגתי את עצמי כראוי אז במאמר מוסגר – אני אליה וינטר, נולדתי וגדלתי בכפר מימון בין נתיבות לעזה, אבא חקלאי, אימא אחות. הגעתי למצפה רמון בגיל 18 לישיבת הסדר ומאז אני כאן. התאהבתי במצפה רמון, התחתנו. אגב, ביום שהשתחררתי מהצבא, ביום שהייתי בבקו"ם, באותו ערב עמדנו תחת החופה. לא היה לי חפש"ש. יש לנו שבעה ילדים, ומצפה רמון היא בדמנו אשתי ואני.

בהקשר הזה – אני רוצה שהילדים שלי יבחרו לגור במצפה רמון. להורים שלי יש שם נחלה, הם תמיד אומרים, "בואו יש לכם פה נחלה, בואו תגורו". אני רוצה שהילדים שלי יבואו לפה לא כי יש פה קרקע בזול או סיבות נסיבתיות אחרות ואפילו לא כי הם רוצים לגור קרוב אליי. אני רוצה שהם יבחרו לגור במצפה רמון כי מצפה רמון מעניינת אותם. אחרת, שילכו לגור בכל מקום אחר שהם רוצים. זאת התפיסה גם של מצפה רמון.

אנחנו לא מחפשים דווקא להשאיר את הילדים שנולדו לנו ביולוגית אלא אנחנו מחפשים את הדור הבא של מצפה רמון, בין אם הם הילדים הביולוגיים שלנו או לא, שיהיו דור שיתאהב במצפה רמון וירצה להיות פה, ירצה ליזום ולפתח וכדומה.

(הצגת מצגת)

היעדים שלנו, בחרנו לנו חמישה יעדים מרכזיים – היעד הראשון זה קהילה, חיזוק תחושת השייכות המצפית, העצמת המרחב הציבורי הרב-קהילתי וחיזוק קהילות המשנה המגוונות. דיברנו על הגיוון שיש פה באוכלוסייה אנחנו רוצים לתת לכל אוכלוסייה מקום משלה, לתת לה את היכולת להתפתח להיות קהילה חזקה, לכל רכיב של הקהילה ואנחנו רוצים גם לעשות את החיבורים בין החלקים השונים.

אחת הדוגמאות היפות לזה אלה אירועי יום העצמאות. במשך שנים אלה היו אירועים שונים, כל קהילה בפני עצמה. בשנה האחרונה אנחנו כינסנו את כולם לאירוע אחד ועכשיו שוב אנחנו עובדים על זה. זה נשמע כאילו לא בעיה גדולה אבל זה אומר שצריך להתמודד עם נושא של צניעות ושירה שהדתיים מבקשים, ומנגד עם תפיסות עולם שונות מאוד זו מזו, - - - המורכבות הזו דווקא ביום העצמאות שהוא גם טקס מעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות ומה אומרים ביום הזיכרון ואיך עוברים משם ליום העצמאות ומהי מדינת ישראל ושאלות מורכבות כאלה – ובקצה של השאלות יש אירוע, אבל התהליך עצמו הוא תהליך קהילתי מדהים. זו רק דוגמה קטנה לתהליכים הקהילתיים שאנחנו עובדים עליהם.

הדבר השני זה חינוך. אנחנו רוצים מערכת חינוך מגוונת ומצוינת. לכל אוכלוסייה פה יש מענה. למשל בבתי הספר היסודיים יש לנו בית ספר ממלכתי, בית ספר ממלכתי-דתי, בית ספר דמוקרטי ובית ספר תורני, כאשר אנחנו מאפשרים לכל אוכלוסייה את סוג החינוך שלה ומצד שני אנחנו שואפים מאוד למצוינות ומקפידים לשמור עליה.

הבאנו לכאן את מודל אילת בחינוך, מכיוון שהוראה היא מקצוע נדרש במצפה רמון. זה מודל שרץ במחזור של עשר שנים לכל מורה, ולפיו בארבע השנים הראשונות מהעשור, מורה יקבל סדר גדול של 84,000 שקלים בסוף כל שנה לחשבון הבנק. כך בארבע שנים הראשונות, ובהמשך זה הולך ויורד, אבל בהחלט משתלם מאוד להגיע למצפה רמון כמורה. מצד שני אנחנו יכולים לבחור את המורים הטובים במדינת ישראל ולהביא אותם ללמד במצפה רמון ולחנך מגיל גן ועד גיל תיכון.

התיישבות – אנחנו עכשיו 6,000 תושבים, אנחנו עובדים חזק מאוד כדי להגיע ל-10,000 תושבים, גם רמ"י יודעים את זה, ורוניקה ממשרד השיכון כאן, בדיוק סיימנו עכשיו פגישה. כל שיווק שאנחנו מוציאים פה מוצלח. בדצמבר האחרון היה שיווק טוב מאוד של כ-300 יחידות דיור. אנחנו בכוונה לא הולכים להסכמי גג מטורפים שלא נעמוד בהם. אנחנו רוצים לגדול בצורה מושכלת. אבל אנחנו חייבים להגיע ל-10,000 תושבים. כי כך יהיו פה עוד רשת שיווק, עוד רשת פארם וכדומה, כדי לתת פה עוד רמת חיים.

הזכרנו שאנשים מוותרים על רמת חיים כדי לקבל איכות חיים, אנחנו רוצים לייצר רמת חיים עוד יותר גבוהה בלי לוותר על איכות החיים. ולכן אנחנו לא הולכים עכשיו על הסכם גג מטורף של 70,000 יחידות דיור כמו במקומות אחרים רבים. אנחנו הולכים לגידול אבל גידול אחראי שאנחנו יכולים להכיל אותו.

נושא התעסוקה – תעסוקה איכותית ומתגמלת בעידוד יזמות. מי שמגיע למצפה רמון אלה אנשים שבאים להגשים את עצמם. יש יזמים רבים בתחומים רבים, בעיקר בתחום הקולינריה והתיירות, יש יזמים רבים ויש מקום בשבילם. אנחנו פורסים להם שטיח אדום ואנחנו באים לקראתם גם בנושא של רישיון העסק, גם בנושא של עבודה ורישיון העסק שלנו פנימה, מול מחלקת הנדסה וכו' וגם החוצה בדברים רבים שאנחנו קשורים אליהם כמו כיבוי אש וכדומה. כל מיני מחסומים אנחנו מפנים להם.

יש לי חלום במקום רישוי עסקים לקרוא למחלקה הזו עידוד עסקים. אנחנו מנסים מאוד לעודד יזמות. אחוז בעלי רישיון העסק פה גבוה מאוד יחסית למדינה, אנחנו הגענו ל-90%, קצת ירדנו בתקופה האחרונה אבל אנחנו על זה. כמו שאומרים, חיבוק ושוט.

אנחנו גם מחבקים – אני בעצמי סיירתי בכל עסק שאין לו רישיון עסק ביחד עם הצוות המקצועי כדי לראות איך אנחנו מאפשרים לו לקבל רישיון עסק. מצד שני הם גם הבינו, נתנו להם דדליין לקבל רישיון ואם הם לא עומדים בו אנחנו מתחילים באכיפה והדבר הזה מצוין בעדינות המתבקשת. כלומר, אנחנו יודעים לעודד את האנשים שמגיעים הנה ולאפשר להם להגשים את החלומות שלהם.

אנחנו צריכים להביא לפה תעסוקה איכותית ומתגמלת. הבניין שאנחנו נמצאים בו, זו פריצת הדרך, עוד מעט יספר לנו ליאון, מחברת קריאיישן ספייס, מה הם עושים. אנחנו בעבודה מאומצת, בשיתוף JNF ארצות-הברית, שהם הפילנתרופיה, עם קריאיישן ספייס שזו החברה העסקית ואנחנו שמייצגים את הגוף המוניציפלי. שלושת הגופים עובדים יחד כדי למתג את מצפה רמון כעיר החלל של ישראל.

זה נשמע מצחיק ובאמת צחקתי כשאמרו לי את זה בפעם הראשונה. אבל עיר החלל של ישראל הכוונה היא איך חיים בחלל. דברים רבים שאנחנו משתמשים בהם ביום-יום כמו מיקרוגל שנולד ממשימת אפולו אלה דברים שנולדו מהשיגעון הזה של האדם לחיות בחלל. זה התחזק עם אילון מאסק ועם כל מה שקורה בארצות הברית, ואנחנו צריכים לאפשר את זה. האפשרות שלנו לאפשר לחברות להעסיק עובדים ממצפה רמון, הבניין הזה כמעט מלא נשאר פה רק עוד משרד אחד ריק. לאפשר לאנשים תעסוקה איכותית ומתגמלת.

אומנם יש פה עידוד של הטבת מס משמעותית אבל אנשים לא מגיעים לרמה שהטבת המס משפיעה עליהם. - - -זה הנושא של לאפשר תעסוקה ולהביא למצפה רמון עוד ועוד חברות שייתנו פה מענה וייצרו פה משרות כדי שהטבת המס תהיה רלוונטית לתושבי מצפה רמון – אם תשאלו אותי זה הסיפור שלי. זה לגבי נושא התעסוקה.

והנושא האחרון הוא הסביבה. אנחנו נמצאים פה במדבר באווירה מחוברת לטבע וכל דבר צריך להיות בהתאם. לכן הבניינים במצפה רמון לא יהיו מעל ארבע או חמש קומות, תלוי במיקום הגאוגרפי אם זה באזור גבוה או נמוך. לכן אופי הבנייה והנראות שלה יהיו קשורים לסביבה. אנחנו מקפידים מאוד שהרחובות יהיו נקיים, כי יש פה חיות בר רבות שמסתובבות, יעלים, חתולים נפגוש אותם בטח בסיור ולכן הסביבה חשובה לנו מאוד ואנחנו מטפחים אותה ושומרים עליה מאוד.

מעט על מצפה רמון – בשנת 1956 מצפה רמון הוקם כמחנה עבודה, ב-1964 הוכרז כמועצה מקומית. הצביון שלנו מדברי-קהילתי, מרקם אנושי מגוון, מספר תושבים 6,000 והמגמה היא למעלה. בעקבות כל העניינים בצפון קלטנו כ-3,000 מפונים ומתפנים, בנוסף על ה-6,000 תושבים. לא מעט מהם נשארו לגור במצפה רמון, וזו הסיבה לעלייה, כי היינו יותר מ-5,000 ודשדשנו שם תקופה, ובסוף עשינו את הקפיצה ל-6,000.

הנתון הזה אגב, הוא לא מהלמ"ס, הוא מתאגיד המים שלנו, חברת מעיינות דרום. בסוף תאגיד המים יודע הכי טוב בזמן אמת כמה תושבים יש, כי יש את כל ההנחות וכל עלויות על המים - - - זה עדכני והמגמה היא עלייה כל הזמן, עוד שיווקים, עוד אכלוסים, עוד היתרי בנייה. בשנה האחרונה שברנו את השיא שלנו בהיתרי בנייה עם היתרים לכמעט 100 יחידות דיור. יש מקומות שיצחקו עליי, אבל זה דבר סנסציוני בקנה מידה של מצפה רמון.

התקציב השנתי שלנו הוא 94 מיליון שקלים שזה הרבה, יחסית לרשות בגודל שלנו, ועוד יותר יחסית לתקציבי פיתוח. בדרך כלל, תקציבי פיתוח הם נמוכים יותר מהתקציבים הרגילים. התקציב שלנו גדול משתי סיבות, הראשונה היא שאנחנו יודעים להביא כסף. והדבר השני זה ששירותים רבים שבמקומות אחרים הם טריוויאליים ולא על הרשות, פה הם על חשבון הרשות. למשל, הנושא הרפואי, אין פה לא בית חולים, לא מיון קדמי, הדבר היחיד שיש פה זה תחנת מד"א וגם על הניידות של טיפול נמרץ אנחנו משלמים.

למשל, אם אנחנו רוצים רנטגן לאדם מבוגר, עם חשד לדלקת ריאות, כדי למנוע את כל הטרחה של לנסוע לבאר שבע בתחבורה ציבורית ולתאם עם בית החולים מראש, אנחנו צריכים להביא לו לפה רנטגן שלוש פעמים בשבוע. וכך גם אולטרסאונד וכדומה. כל הדברים האלה עולים כסף.

הסיבה המרכזית לחלק נכבד מהבעיות שלך זה הקוטן.

נכון.

קוטן ומרחק.

כן אבל ברגע שאתה די גדול היעד לדעתי, שוב, בקדנציה הקודמת הייתי שר נגב והגליל ואחד הדברים שרצינו לעשות וגם מופיע בהחלטות ממשלה שקידמנו זה לייצר מטרופולינים שלא נזקקים להישען על המרכז. התחבורה למרכז חשובה אבל הערים לא צריכות להיות ערי שינה אלא צריכות להיות די גדולות כי אז כמו שאמרת יהיו פה את כל השירותים צרכנות, רפואה וכדומה כי יהיה להם שווה להביא את השירותים לכאן.

לכן אשמח אם תתמקד בצמיחה שלכם, איך לצמוח מ-6,000 תושבים ל-10,000 תושבים בחמש שנים. ברושם הראשוני שלי, הייתי שואף ל-70,000, כי אני חושב שזה קצב לא מספיק גבוה לדעתי, אומנם אני לא קובע. אבל נתת היתרים ל-100 יחידות דיור כל שנה, ותמשיך לתת היתרים בכל שנה ל-100 יחידות דיור זה לא מספיק.

לא, קודם כול זה מתווסף למאות של שנים קודמות, דבר נוסף שהתחלתי להגיד גם קודם, - - - היה צורך לגדול אבל לא הייתה פה בנייה, משנות השבעים לא הייתה פה בנייה לכן גם לא היה לאן להגיע. גם המחירים עלו מאוד והביקוש עלה בצורה מטורפת, ועכשיו מאות יחידות, מה שהוא אמר 100 זה רק שיווק אחד.

אלה רק ההיתרים בפועל. עכשיו יש לנו 300 יחידות שזה מה שקרה בדצמבר. - - -

יש גם חלוקה מה - - - קרקע, מה - - -

כן, עשינו תמהיל יפה מאוד. כי הרי פעמים רבות הרעיון הוא לפי סוג הדיור, אתה קובע איזו סוג אוכלוסייה מגיעה. ולכן אם אנחנו אכן רוצים לשמור על הגיוון – ואנחנו רוצים – אנחנו חייבים לתת גם את השיווק שיהיה מגוון, לכן יש גם צמודי קרקע, גם דיור למשתכן או כמו שנקרא עכשיו מחיר מטרה, גם דירות שהן בבניין אבל יחסית גדולות יותר וגם דירות קטנות, דווקא לסטודנטים צעירים או לפנסיונרים מבוגרים. כך אנחנו מציעים תמהיל שמשמר את הגיוון באוכלוסייה שלנו.

אני שואל את משרד השיכון, בהיבט של דיור צמוד קרקע, האם יש דיור כזה בפיתוח, עם אפשרות לצימרים צמודים אליו? כפי שבדרך כלל עושים בדיור כפרי אבל אני חושב שיהיה לזה ביקוש גם פה.

נכון, יש לנו שכונה ששווקה כך ואני לא רוצה שכל יחידות הדיור יהיו כאלה, שכונת נגה, נראה אותה בסיור, היא שווקה כך ויש תוצאות יפות ונראה אותה בסיור. אגב, היא גם חולקה חציה לבנייה עצמאית וחציה השני חולק לשלושה מתחמים של יזמים כדי שאנשים לא יחזיקו קרקעות למשך שנים.

בהמשך זו אולי גם שאלה לרמ"י, לעניין האכיפה. כי רמ"י חייבת להיכנס לעולם הזה של אכיפה של כאלה שמחזיקים בקרקעות ולא בונים. זו בעיה כלל-ארצית, כמו שאני מכיר אותה, לא בעיה רק של מצפה רמון, אבל אני אחראי על מדינת מצפה רמון.

שאלה נוספת בהיבט החינוכי, מבחינת השכלה גבוהה, בין אם זה הנדסאים או שלוחות כאלה ואחרות, כמה אתה יכול ליצור פה מענה של לימודים אחרי צבא?

יש לנו בתי ספר שהם לא למקצועות ריאליים. יש לנו בית ספר לקרקס, בית ספר למחול, בית ספר לתיאטרון ובית ספר למוזיקה. אלה בתי הספר שיש לנו. רובם מוכרים באיזושהי מסגרת פורמלית, חוץ מהקרקס.

לפי דעתי קיבלתם את זה מנגב וגליל בקדנציה הקודמת, נכון?

נכון. הייתי אז גזבר המועצה.

השקף הבא מדבר בדיוק על מה שדיברת, כיצד אנחנו מתקדמים בצמיחה הדמוגרפית.

אבל עוד לפני כן – המדד החברתי כלכלי שלנו הוא 3, המדד פריפריאלי – 1, שזה הנמוך ביותר שיש, תעסוקה, תיירות, חקלאות, הייטק, חינוך, צבא וביטחון, הטבות מס משמעותיות של 18%. אגב, לאחרונה ערד ודימונה גם כן קיבלו 18% וזה הפך אותנו לפחות אטרקטיביים. עיני לא צרה באחרים אבל הייתי שמח שבמקום 18 נקפוץ ל-20 ואז יהיה טוב יותר. העניין זה לראות כיצד כמה שיותר אנשים מגיעים למצב שהם נהנים בפועל מהטבות המס, לשזה לא יישאר כתוב כשורה במצגת, שלא רק אני אקבל הטבות מס אלא אנשים רבים במצפה רמון יקבלו.

אז אתה אומר בוא תתמקד, ואני איתך – ארבעה דברים שיעזרו לנו להצליח לצמוח דמוגרפית.

הנושא ראשון – הקהילה – האדם הוא יצור קהילתי, ובוודאי במצפה רמון הרבה נשען על הקהילות, ואנחנו צריכים לראות כיצד אנחנו מחזקים אותן.

הנושא השני זה מגורים. אנחנו צריכים לאפשר עוד ועוד מגורים, ודווקא כפי שאמרת, מגורים מגוונים. שנדע לאכלס סוגים שונים של אוכלוסיות.

הנושא השלישי הוא תעסוקה –תעסוקה היא הכרחית, אדם שאין לו פה פרנסה לא יבוא הנה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מביאים לפה לא רק את אותם יזמים שבאים להגשים את עצמם במצפה רמון, אלא גם אנשי הייטק ועוד מעט ליאון ידבר על זה.

הנושא האחרון הוא חינוך, אדם, משפחה שמחפשים מקום מגורים, מחפשים מערכת חינוך טובה ואפילו מצוינת. לשם אנשים חותרים ואם אנחנו רוצים להביא לצמיחה דמוגרפית, אנחנו צריכים להתמקד בארבעת הדברים האלה.

יש לנו פריצת דרך מצוינת בתחום החינוך עם מודל אילת, בתחום הקהילה יש לנו נכנס לכאן מנהל מעולה שחזר לפה, ואנחנו ממש בתוך האירוע הזה, מגורים – אנחנו עובדים יפה מאוד ומה שנקרא נפתח הסכר, השיווקים פה מצוינים, האתגר שלנו זה נושא התעסוקה במצפה רמון, תעסוקה שתהיה איכותית ומתגמלת.

קצת על האופק הכלכלי. שלחנו את האתגרים ואת הנושאים לדיון ותכף ניגע בהם, אני רוצה להקדים ולדבר על הפתרונות, כמו שאני רואה אותם. הדבר הראשון זה שדה סולרי ומתקני אגירה. שני דברים מצוינים שיש לנו במצפה רמון זה שמש וקרקע שהיא יחסית במחיר זול מאוד. איתרנו מחצבה ישנה סדר גודל של 600 דונם - - -

נגיע לזה. אתה לא רוצה שנדבר על זה מסודר?

אני נותן קצת רקע.

אנחנו מדברים על שדה סולרי ומתקני אגירה. נעמיק בזה עוד מעט וגם נצא לשם בסיור. הרעיון הוא לקבל לידינו 600 דונם של מחצבה ישנה, שטח מופר, נמצא במקום שאין בו נראות ואין בו נצפות, קרוב לתחמ"ש שמבחינת משרד האנרגיה זה טוב כי אז אפשר להעביר לשם - - בקיצור, כל הדברים מסתדרים מלבד העניין עם רמ"י, שהם לא מסכימים להקצות לנו את הקרקע. בשביל זה התכנסנו פה.

כשאתה אומר לנו זה למועצה?

למועצה המקומית מצפה רמון. כי הם אומרים לי "אין בעיה - - -

הם יעשו מכרז - - -

נכון, יצא שיווק, יבוא יזם ייתן את ה-15 מיליון שקל שלו על זה, אבל זה במקום שהרשות תכניס 10 מיליון שקל עד 30 מיליון שקל בכל שנה, ואז פתרנו - - -

אני הולך רגע צעד אחד אחורה, מצפה רמון מאבדת בכל שנה 15 מיליון שקל מהתקציב שלה בעקבות ביטול מעמד ערי עולים. זה כסף, הייתה איזו קרן - - -

אני מכיר את הנושא של ערי עולים.

בדיוק, אז הקרן לצמצום פערים - - -

הייתה אמורה לתת לך את הזה, ואז זה היה אמור לרדת לאט-לאט - - -

אז זה ירד לאט-לאט עד שנגמר, תם הטקס. לזכותם של משרד הפנים אציין שבכל 31 בדצמבר מדי שנה משרד הפנים מוצא דרכים יצירתיות מאוד לאזן את התקציב שלנו. אבל אני לא רוצה להיות במקום הזה. אני רוצה לדעת ב-1 בינואר, אני מאשר תמיד בנובמבר בכל שנה את התקציב, אני רוצה לדעת בנובמבר או בדצמבר של שנה שלפני - - -

ה-600 דונם האלה נמצאים בתוך השטח המוניציפלי של המועצה?

בתוך השטח המוניציפלי, אזור מופר, היה מחצבה לא יהיה שם כלום מרוחק מכל מקום בתוואי שטח שאין בו נראות ואין בו נצפות.

איפה המחצבה נמצאת?

בין בסיס תחמושת לדור אלון. באזור שהופקעו שם כל מיני אתרים סולריים שהנצפות והנראות שלהם גרועות. כאילו, רואים אותם מכל חור.

והקרקע היא של רמ"י?

כן כרגע מגדלים שם חממות של קנאביס.

קנאביס, היום יש שם קנאביס אני נוסע לשם.

אנחנו נהיה שם, נכון?

כן.

אנחנו נהיה שם, בטח.

חמישה בתי מלון?

חמישה בתי מלון שכונת קדם ש - - - בתהליכים של היתרי בנייה.

כמה חדרים?

מה שאני ביקשתי כיישוב תיירותי מוביל, הכוונה היא שאני לא מסתכל על מספר החדרים, לא מסתכל על "הכול כלול", אני לא רוצה להיות אילת, אני רוצה להמשיך להיות בוטיק, אמרתי להם, "תראו את בראשית, תעשו עוד יותר יוקרתי". אני רוצה שיהיה הכי יוקרתי בעולם במצפה רמון, מי שבא לפה לא יבוא עם הילדים למלון "הכול כלול", הוא בא למלון בוטיק והולך לשפוך פה ים של כסף. זה עובד מצוין במלון בראשית, ואני רוצה שזה ילך ויגדל.

אלה חמשת בתי המלון, חברות מהמובילות בעולם שותפות לאירוע הזה, ואספר שהכול היה מצוין והתקדמנו ויש היתרים ואז באו מקרן הארנונה, ואנחנו עומדים לתת 20 אחוז מכל הכנסה שיש לנו מבתי המלון האלה למשרד האוצר והוא יחלק את זה בין כל הרשויות לפי הוצאה של היתרי בנייה למגורים.

אני מכיר את זה, טוב עזוב, זה מהתקציב האחרון שהם עשו את השטות הזו, זה יבוטל בממשלה הבאה.

בעזרת השם.

טעינת רכבים חשמליים – זה פרויקט שהוא בין כלכלי לאסטרטגי. דרור דבש, מנכ"ל המועצה, היה פה ראש המועצה בעבר, היה מנכ"ל מועצה קודם, כשאני הייתי גזבר הוא היה המנהל שלי, והוא נשאר פה וזה גם מעיד על האישיות. הוא מקצוען לעילא עוד לפני שכולם פה התחילו להסתובב עם רכבי טסלה הוא כבר ראה את זה והיינו בין הרשויות הראשונות שהייתה להן עמדות טעינה ולכן גם התקבע בראש של אנשים רבים שלאילת נוסעים דרך מצפה רמון.

אנחנו עומדים להרחיב את זה ויצאנו במכרז נוסף ואני רוצה שגם אנשים שגרים בשיכונים יוכלו להטעין את הרכב החשמלי שלהם ולא יצטרכו לשלם יותר על דלק כי ממצפה רמון כל נסיעה היא נסיעה, לא יצטרכו לשלם הרבה כסף כי רק הם גרים בשיכון ואין להם איפה להטעין את הרכב החשמלי שלהם.

מים שלישוניים – זה חסם שיש לנו מול משרד הבריאות. יש לנו פה מתקן טיהור, הוא מטהר כבר במים שלישוניים אבל לא נותנים לנו אישור להזרים חזרה לגינון שלנו את המים השלישוניים.

למה?

בגלל כל מיני סוגים של בירוקרטיה - - -

בגלל רגולציה של טיהור המים וכל מיני הוראות כאלה. הצלחנו במקום אחד, באצטדיון, בגלל שהוא מגודר וסגור הצלחנו לעשות את זה, אבל לגינות או לחורשות אנחנו כרגע לא מצליחים.

אבל למה? אני לא מצליח להבין.

החשש שילדים יישתו את זה, שיגיעו לזה, יש בזה סיכונים. אבל צריך לטפל בזה.

היום מים אנחנו משלמים סדר גודל של 8.5 שקלים לקוב במקום שללם 2.5 שקלים לעצמנו. היום המים מהתקן שלנו מתקן הטיהור זורמים - - - ולמכתש

- - - את הרוב אנחנו מוכרים לכרמים יש פה מעל 1,000 דונם כרמים ליין, אז אנחנו משתמשים בהרבה אבל את היתרה אנחנו סתם שופכים לנחל, מים טהורים שעבדו עליהם והשקיעו בהם.

אנחנו זורקים מים לנחל ומשלמים על מים לגינון. זה מטורף. זה נושא המים השלישוניים.

- - - יחד עם ערן דורון, אגב, אני חייב לומר שהקשר פה בין הרשויות, ביב הוא מצוין ומדהים, עם ראשי הרשויות והמועצות בסביבה אנחנו חברים טובים מאוד שותפים לדרך, כל הזמן ביקורים ומחשבות לשתף פעולה, אחד הדברים זה אתר הטמנה באשלים, זה כבר מתקדם עם המשרד להגנת הסביבה לשמחתי עבדנו על זה שנה, ואנחנו בפריצת דרך.

הדבר האחרון הוא קריית ממשלה ופחות רלוונטי לדיון כאן. אני רוצה לקבץ את כל המשרדים של השירותים הממשלתיים למקום אחד, לבות קריית ממשלה, גם למועצה מקומית, גם לעמידר, עמיגור, שירות התעסוקה, ביטוח לאומי, משרד הרישוי, משרד הפנים, כל השירותים יינתנו במקום אחד ולמטה יהיה אזור מסחר.

דבר נוסף שאני רוצה להזכיר פה זה פרויקטים אסטרטגיים. מדובר בפרויקטים שהם לאו דווקא ישפיעו כלכלית אבל הם אסטרטגיים למצפה רמון. הדבר הראשון זה מגורים לעובדי המלונות. אם אנחנו בונים פה חמישה בתי מלון אני לא רוצה שיהיו פה שכונות שייקראו שכונות עוני או שכונות עובדים זרים וכדומה ולכן אני רוצה לבנות מגורים לעובדי המלונות בסמוך למלונות.

הדבר השני זה נושא האינפיל וזה מתחבר גם להתחדשות עירונית. במצפה רמון אומנם שווי הדירה גבוה מאוד אבל הכדאיות הכלכלית של התחדשות עירונית זה אם עולים לגובה. וכפי שאמרתי במצפה רמון אנחנו רוצים לשמור על גובה מסוים, גם רשות התעופה האזרחית מחייבת את זה וגם אנחנו בשביל לשמור על האופי שלנו אנחנו לא רוצים מגדלים ולכן אנחנו רוצים קרקע חלופית – וזה גם קשור לרמ"י. כלומר, יזם שייקח את הבלוק הזה למשל יקבל קרקע חלופית בתוך מתחמי הרשות.

ואיפה רמ"י בעניין?

רמ"י צריכה לבחון את זה. זה משהו שצריך להיבחן.

כמה זמן בוחנים את זה כבר?

אני לא יודעת אם התחילו.

אני הייתי בקשר עם יענקי, המהנדסת, נכון? יענקי שלח לי את הנוהל.

הרשות הראשונה שקיבלה את זה לפני שבועיים הייתה בצפון.

למה זה לא אנחנו?

כי יש, - - - מתקדמות הרבה יותר.

צריכה להיות שאיפה לישיבת פנים ואפשר להעלות את הנושא הזה, בישיבת עבודה.

כן, הייתה אמורה להיות לנו היום אבל בכל מקרה זה אחד הנושאים שלנו מול רמ"י, דבר הכרחי. בניינים כאלה, באמת זה דבר מדהים, אני יושב עם יזמים, יש פה יזמים עצומים מאזורים שפנו אליי בשבוע שעבר ועד יזמים מקומיים שרוצים להיכנס לענף הזה ומעניין אותם נושא ההתחדשות העירונית דווקא במצפה רמון. אני מניח שזה לא קורה ברשויות רבות בפריפריה אבל במצפה רמון ערך הדירות גבוה מאוד, הבעיה היא כאמור נושא התעסוקה.- - -

עיר חלל, - - - ליאון ידבר על זה עוד רגע, מתחם פנג'יאה, אנחנו נראה בדרך לרובע דרכי הבשמים, פינוי שפת המכתש, גם על זה בקשר עם רמ"י ומשרד הביטחון כדי לפנות את מגורי היב"א. אנחנו רוצים במקום שהחיילים יגורו פה על שפת המכתש, במקום עם הנוף היפה בעולם, הם יעברו לגור במחנה רמון וכך גם הישיבה התיכונית.

אגב, בשבתך כשר נגב וגליל הייתה החלטת ממשלה שעשינו לפינוי שפת המכתש. היום אנחנו ממש בבנייה של הישיבה התיכונית. בינתיים במקום היפה בארץ מקדמת את פניך דלת אחורית של חדר אוכל של ישיבה תיכונית, אתם יכולים לתאר לעצמכם מה יש שם, הריחות, כמויות האשפה, הלכלוך על הכביש. זה עומד לזוז משם עוד מעט מסיימים את השלד ואז אנחנו מפנים את הכול וכל האזור הזה הולך להיות חלק תיירותי לא מלונאות, תיירותי כמו בנמל תל-אביב, יהיה נמל מצפה רמון על שפת המכתש ולשם אנחנו מכוונים. עיר תיירותית מובילה זו התפיסה שלנו.

וכעת למנה העיקרית – ביטול מעמד עיר עולים. זה נושא שקשור במשרד הפנים, החברים במשרד הפנים ערן ומרגריטה מלווים אותי עוד מ-2016 באירוע הזה. הלכתי ב-2016 לאריה דרעי כשהייתי גזבר, ביחד עם רוני מרום, ראש המועצה הנפלא שהיה פה לפניי, אגב רוני הוא דוגמה נפלאה לפוליטיקאי, הוא אמר שהוא בא לשתי קדנציות וכך הוא באמת עשה, זה לא קורה, אני לא התחייבתי למספר קדנציות, אבל טוב שיש אנשים כאלה במדינת ישראל. הגענו לדרעי והוא אמר, "מצפה רמון לא תיפגע כהוא-זה" ואנחנו נמצאים במשבר אמיתי בנושא ביטול מעמד ערי עולים, את התקציב האחרון אישרנו במליאה והוא לא אושר במשרד הפנים, עדיין לא, בגירעון של 13 מיליון שקל, אחרת אין לי אפשרות להעסיק אנשים וכדומה כלומר אין לי איפה לצמצם.

כמה כסף גרע ממך - - -

סך הכול פגיעה בהכנסות הרשות, שורה אדומה באמצע 2025 זה 15.5 מיליון שקלים. זה ההשוואה בין מעמד ערי עולים לבין מה שהיה לפני כן. 15.5 מיליון שקלים הגענו לשנה האחרונה 2025 וזה האירוע. הפגיעה שלנו כפולה – הראושנה היא פגיעה של מצפה רמון מהבסיסים שלנו. הפגיעה השנייה היא ב-25% שאנחנו מקבלים מרמת נגב על הכנסות של ועדת גבולות.

מחנה רמון.

מחנה רמון, כן, זה התרחב מעט מאז אבל זה מסתכם בהכנסות מוועדת גבולות. זאת הצרה. משרד הפנים כל זמן שזה היה 1 מיליון או 3-2 מיליונים, אפילו הצליחו, עדיין אמרו לי, "איך שלא נהפוך את זה, לא נדע לתת לך מענק בגובה 15.5 מיליון שקלים". וזאת המציאות. שנדון בזה?

אין לי מה, תראה הסיפור של עיר עולים הוא אירוע רב-שנים שבעיניי הדרך שבה הוא בוצע הייתה לא נכונה אבל זו רכבת שכבר עזבה את התחנה כלומר, מחר בבוקר אף אחד לא יחוקק חזרה את המעמד הזה.

מה שכן המדינה צריכה לעשות כדי לקבל גם את מה שאתה אומר, העיר צריכה לקבל סיוע במקורות הכנסה אחרים שיעזרו לה להיעמד על הרגליים. הסיפור של הסולרי זה אחת האלטרנטיבות אני לא יודע אם בהכרח היחידה, אבל פה הממשלה חייבת לייצר מצב שהיא נותנת הכנסות עצמאיות לרשות כדי לשרוד את זה. צריך לזכור שעיר עולים זה בסך הכול חיסכון כסף למדינה, כי זו ארנונה שהמדינה אמורה לשלם לך בכל מקרה - - -

היא - - - את ה-70% היא מחלקת אותם אחרת.

יש קרן לצמצום פערים.

קרן לצמצום פערים ואותנו היא דופקת. פשוט מאוד.

מצפה נותנת כמעט 17-16 מיליון שקל ומקבלת חזרה בהתאם - - - זה מצחיק. אמרתי כל הזמן, "אין בעיה, לקחתם אבל אתם מבינים שיש בעיה, שימו בחלוקה של הקרן קריטריון שיתאים למצפה רמון". אני יודע איך עושים את זה, אומנם זה נקלט אבל עושים רגרסיה כזו, מביאים קובץ אקסל, נותנים לשר שיסתכל, הוא מסתכל רואה כמה רשויות שמעניינות אותו אומר "טוב, בואו תשנו את הזה, תתנו עוד אפשרות" ואז עושים רגרסיה.

בואו, לא לציטוט אתם לא חייבים להגיד בפה אתם יכולים להנהן בראש, ובסוף אני צריך בשורה התחתונה כשהקרן שמחשבים את כל התחשיב ובחרים קריטריונים שיהיו קריטריונים שיתאימו למצפה רמון ומצפה רמון תהיה הרשות הזאת שמסתכלים עליה. אגב, אני לא חושב שלא מסתכלים שוב, גם ערן גם מרגריטה גם המנכ"ל וגם בסופו של דבר השר. הם איתנו אבל אני חייב שכבר בינואר יהיה פה עוגן ונדע לאן אנחנו הולכים. גם משרד הפנים צריך את הכלי הזה והתפקיד שלי לדחוף את משרד הפנים להיות מחויב שיהיה את הכלי הזה ואז אני ארד להם מהראש כי אני נודניק. ערן יכול להעיד שאני מציק לו על זה מדי שנה. עד כאן זה עיר העולים.

עוד דבר זה קרן הארנונה. כפי שאמרת הייתי שמח שלא נחכה עד שהממשלה תיפול כדי למצוא לזה מענה - - -

יכול להיות שזה יקרה מהר מאוד.

יכול להיות. אבל לא יכול להיות שאנחנו מתאמצים ויורקים דם במשך שנים – אנשים התאמצו פה עוד לפנינו כי אני באתי וקצרתי את הפירות, אבל אנחנו מביאים פה בתי מלון, כל בית מלון כזה יכניס לנו איזה 1.2 מיליון שקל, העלות, הניקיון, ועוד ועוד, סדר גודל של 950-850, כמעט 1 מיליון שקל רק העלות, ובסוף נשאר לנו איזה 300,000-250,000 שקל רווח לקיום היישוב, ואת החלק הזה לוקחים לנו. אני תופס את הראש.

באיזה היקף סכומים אתה נפגע מקרן הארנונה?

- - - הסכומים, הגזברית יכולה להציג לנו?

מספר ההיתרים שלנו לא גבוה מאוד. למשל, עכשיו יש לנו 69 היתרים, זה נחשב הרבה אצלנו, זה סדר הגודל. ואנחנו מדברים על סדר גודל של 2,000 שקל להיתר. אלה הכספים. לעומת זאת מלון כמו בראשית, הארנונה שלו היא 1 מיליון עד 1.3 מיליון שקל ומזה אוכלים לנו 20%.

כמה זה בכסף, שאל יושב-ראש הוועדה.

זו טבלה שעשינו לפני כמה חודשים אז אני לא זוכרת ממש את הסכומים בעל פה. אבל אפשר לראות שם את הסכומים למטה, לקחנו ממוצע של היתרים בשנים האחרונות ואפשר לראות שככל שאנחנו מתקדמים בשנים אנחנו ממש נפגעים בצורות של 700,000, ו-1 מיליון שקל וכו'.

זה הולך משמאל לימין? אז ב-2026-2025?

השאלה אם יש לנו גידול או אין לנו אז לקחנו בעיקרון בחשבון שבכל שנה אנחנו נכנסים עם עוד שני מלונות ביחס לחמישה שכבר יש לנו. אבל זה סדר הגודל. למצפה 1 מיליון שקל זה המון כסף. זה לא תל-אביב. מיליון שקל אני יכולה בתקציב - - -

להעסיק עוד ראש מועצה. יפה מאוד. אז זה נושא קרן הארנונה, אני אומר, יש לי פגישה עם שר האוצר על זה. כולם אומרים לי שאני צודק, בדומה לביטול מעמד עיר עולים אבל עוד אין את האדם שיכול להוציא את האבנים שמישהו אחר השליך, כמו המשל שאני לא זוכר לפרוטוקול, אבל אין את האדם שיביא את המענה לבעיה שמישהו אחר יצר. גם כאן, אנחנו צריכים להיכנס.

אני מדבר על מענק ועל תוספת מענק ועל עוד תוספת מענק ובסוף משרד הפנים אומר "כמה מענקים אני יכול לתת למצפה רמון? זה לא סביר אני לא יכול לתת לך 20 מיליון שקל מענקים, אתה לא עומד בקנה מידה של שום דבר". זה האירוע שלנו וקרן הארנונה מצטרפת לביטול מעמד עיר עולים. וביטול מעמד עיר עולים הוא הפגיעה העיקרית שלנו. נניח שעם קרן ארנונה הייתי איכשהו יכול להסתדר אבל ביטול מעמד עיר עולים הוא הפגיעה הקטלנית עבורנו.

הדבר השלישי זה נושא האנרגיה המתחדשת. חווה סולרית בשילוב מתקן אגירה. זה ה-600 דונם. במבט על מצפה רמון, בטווח הרחוק, לא המיידי – גם התהליך הזה ייקח שנתיים-שלוש במקרה האופטימי, אבל זה העתיד שלנו, זו האפשרות שלי לייצב את מצפה רמון ואחד הדברים העיקריים שאני רוצה זה עצמאות כלכלית ואנרגטית.

הייתי בשירות סדיר בתותחנים אבל במילואים שלי אני בפיקוד העורף, כסרן, עד שצה"ל החליט שאני לא יכול להיות במילואים יותר כי אני ראש מועצה ואני חי בתוך אירוע של תרחיש עלטה ועוד איומים קיימים שלא נפרט כאן, ואם אני יכול לייצר למצפה רמון עצמאות כלכלית ועצמאות אנרגטית אלה שני דברים מצוינים. משרד האנרגיה ושר האנרגיה התלהבו מאוד מהתוכנית. זה יהיה היישוב הראשון שיהיה עצמאי אנרגטית. גם משרד הגנת הסביבה וכל המשרדים שנוגעים בדבר סמכו ידיהם על הפרויקט, כולם חוץ מרמ"י .

הייתי בפגישה עם יענקי שלוש פעמים, גם במחוז אין-ספור פעמים, עם שר השיכון ועם יענקי שוב לפני כחודש וחצי , והם אומרים, ומשרד הפנים גם תומך בזה, שבאופן עקרוני הם לא רוצים לתת לרשות קרקע, או משהו שכביכול יתפרש כעסקי. כי כמו שניתן לאחד, נצטרך לתת גם לרחובות קרקע בשביל לבנות קניון וכדומה. אז אני אומר תנו לשכל לנצח. אני יודע שזו אמירה חריגה - - -

העניין ברור, בוא נתקדם.

הדבר השלישי – עידוד תעסוקה ומעסיקים. פה נכנס יותר הנושא של רשות המיסים וכו', עידוד תעסוקה ומעסיקים זה לא רק 18% למי שמקבל שכר, אלא גם לתת למעסיקים תמריצים אמיתיים למי שפותח עסק כאן. כלומר אני לא חושב שייפתח פה אינטל, אבל אני כן חושב שאינטל, כמו שהם עושים בפועל, יכולים להעסיק פה לא רק שני עובדים אלא 20. כל משרה היא בעלת ערך גדול מאוד במצפה רמון וברגע שיהי למשרות הטבות אם העובדים יהיו דווקא ממצפה רמון – נהיה במקום אחר.

אנחנו גם מדברים על תעסוקה איכותית ומתגמלת, במצפה רמון. אבל זה דבר אפשרי, אנחנו צריכים להוליד את המצב שאנשים גרים במצפה רמון ועובדים רחוק. זה יכול להיות לטווח זמן מסוים.

הטבות המס הן רק לשכירים?

כן.

לא, גם לעצמאים. הנחת המס היא לכל מי שיש לו הכנסה מיגיעה אישית.

לא, מי שמקבל תלוש, זה בתלוש שלך.

לא, גם לעצמאים.

לא, גם לעוסק מורשה?

גם עוסק, בטח. כל מי שיש לו הכנסה מיגיעה אישית - - -

מיגיעה אישית, אבל לא אם נשים עכשיו חברה שמגיעה לפה - - -

- - - לאט, לא, זה לא כמו - - שהחברה מקבלת את ההטבות. לא. מפיק ההכנסה עצמו העובד עצמו הוא זכאי עד תקרה של בערך 260,000.

אז אני חושב שחברות להביא חברות וחברות הזנק שיהיה להן אינטרס להיות דווקא במצפה רמון. זה יעשה את השינוי הגדול.

הנושא האחרון זה נושא התחבורה. עיקר העניין שלנו – ואני חייב להגיד מילה טובה לדודיק שנמצא איתנו פה והוא שותף אמת לעבודה ויש לי רק מילים טובות עליו. אחד הדברים המרכזיים זה הקישוריות של מצפה רמון לאילת.

מה הכוונה בקישוריות?

היה אוטובוס שנסע לאילת ארבע או חמש פעמים ביום והוא נסגר מחוסר שימוש. הצגנו תמהיל נכון לאוטובוס הזה כדי לשמור על הקישוריות של מצפה רמון לאילת, כי אילת זו אחת הערים התיירותיות בישראל.

איזה עוד בעיות בהיבט של תחבורה?

הנושא השני זה דברים שכביכול כבר אושרו ורק מחכים לתקציב. דו-נתיבי עד צומת טללים, עבדנו על זה עם ערן דורון, ועשרה מפרצי עקיפה במקטע מטללים ועד מצפה רמון, מתוך מחשבה שבעתיד הדבר הזה יהפוך לדו-מסלולי, זו ההכנה לתשתית כזו.

וזה מופיע בתקציב שאמורים להצביע עליו עכשיו?

זה מה שנמסר לי, לא? זה התחום שלך?

זה לא התחום שלי אבל אני מכיר את זה.

זה בתוך ספר התקציב הנוכחי, בסדר.

זה הפרויקט כמעט היחיד שהם עושים של תשתיות מכל המדינה שנכנס לתקציב. כמעט הכול תחבורה ציבורית והשנה זה הפרויקט.

אוקיי, אני רוצה להספיק לשמוע קצת התייחסות של המשרדים לדברים שהעלית פה. אז נתחיל עם רשות המיסים.

אין לי הרבה מה לומר. קודם כול, הטבת המס שניתנת ליישוב מצפה רמון היא כמו שהוא אמר 18%.

היא הגבוהה ביותר?

לא. יש 20%. תקרת ההכנסה היא 259,920 שזה המון. צריך רק לציין שכרגע זה כמעט לא אפקטיבי כי השכר הממוצע במצפה רמון נכון ל-2023 עומד על 8,000 שקלים, לעומת 11,000 ארצי, בעצמאיים, ובשכירים 10,300 לעומת 14,000. כלומר, הם לא באמת מגיעים לסף המס של הנחת היישובים הזאת. היא תגיע רק לפלח העליון ביותר, כך שאם רוצים באמת הטבות מס, צריך לחשוב על כלי אחר.

מבחינת הטבות המס האישיות ומה שהוא מעלה פה נכון לגבי כמעט כל הארץ. רוב המקומות שמקבלים הטבות מס, כמעט אין שמי יכול להשתמש בהן. אני יודע שאנשים לא אוהבים את זה אבל הטבת המס האפקטיבית ביותר היא לדעתי הטבת המס לעסקים הגדולים וזה צריך להיות משהו מספיק אגרסיבי שיגרום להם לשלם את המחיר של להיות מרוחק מהמרכז והנסיעות וכדומה ולכן.

כן זה צריך להיות במודלים האלה של מענקים להם, הטבות מס להם.

כך אני חושב, לגדולים. אינטל בקריית גת זו דוגמה מצוינת, מפעל ששינה יישוב. כולם אומרים "מה, הוא קיבל כך וכך" אבל מה שאינטל עשה פה הוא יוצא דופן ומה שיעשו פה שני מפעלים משמעותיים כאלה זה יהיה גם כן יוצא דופן.

לכן אם הייתי מתמקד במאבק על הטבות המס לשכירים וכדומה, אני מכיר את זה מוועדת כספים וזה אולי אחד המודלים המורכבים ביותר שיוצרים בכל פעם, הרבה פחות אפקטיבי מאשר שיגדירו את מצפה רמון עם הטבת מס, אגב, מוגבלת בזמן, הייתי לוקח חמש שנים אבל אומר את זה בסיכום. כעת רמ"י.

הייתי רוצה לגעת בכמה דברים שאתה דיברת עליהם בהצגה הכללית שלך.

אתחיל בהיבט של תחום המגורים. היום רמ"י יודעת לאכוף את נושא הקבלנים שקיבלו הקצאות ושטחים במכרזים ולא בנו מעל לעשור. היא יודעת לאכוף את זה בכך שהיא מחלקת ערבויות של קבלנים. מצד אחד נכון, יש סוג של פגיעה אבל מצד שני, זה חשוב כי אנחנו חייבים שיזמים וקבלנים יוכיחו רצינות וכוונות לבנייה. יש מקום בתוכנית העבודה עם משרד הבינוי והשיכון לעניין של לשווק עוד יחידות דיור במגוון תחומים אם זה בפרטי או אם זה דרך מחיר למשתכן, מחיר מטרה ומחיר מופחת זה חשוב ואנחנו רואים את זה גם במקומות וביישובים אחרים, צריך למנף את זה.

בתחום של תעסוקה – יש שטחים גדולים ונרחבים מאוד שטחים שיש להם פוטנציאל למנף את התעסוקה. צריך לעשות את זה וצריך לשבת, כמובן עם המשרד שלנו, לראות איך לשווק את תחום התעסוקה במצפה. אפשר למנף את זה עם מפעלים ודברים כמו שאמר יושב-ראש הוועדה. יש שטחים שאפשר להקים מפעלים, מפעלים גדולים, לעודד אותם ולהביא אותם אליכם ואז בהחלט, אזור התעשייה אפשר לעשות לו מיפוי ולראות זמינות של מגרשים, ואם אפשר לשלב, אם זה בפטור ואם זה במכרז. מכרז יותר טוב כי אתה נותן להם יותר פוטנציאל ויש פחות עניין של עמידה בלוחות זמנים של משרד הכלכלה.

מי האדם? עם מי אנחנו קובעים את ישיבת העבודה הזו?

איתי, עם שי.

מה לגבי אכיפה של בעלי קרקעות פרטיים, כרגע מצאנו שבקרקעות פרטיות רבות מאוד זה לא נאכף.

יותר מזה, ישבנו בישיבת עבודה אמרו לי, "תנו לי רשימה של מי שלא בנה", קיבלתם את הרשימה.

הם לא אמרו רשימה.

הם לא אמרו רשימה - - - מה שקרה זה שנתנו להם מכתבי התרעה לכתובת של המגרש, אין מי שיקבל את זה. על זה אנחנו מדברים.

אז את זה אפשר להעלות.

זה המון מגרשים וזה תלוי ועומד.

זה המון מגרשים.

אפשר.

לנושא של אנרגיה, החווה הסולרית וכדומה. אני יודעת שעשיתם ישיבות גם עם יענקי וגם עם שי. לפי החלטות המועצה ולפי הנהלים של רמ"י אי אפשר להקצות קרקע ציבורית למטרת מסחר ולכן נתנו לכם את האפשרות של ההרשאה ב-600 דונם. ל-30 דונם יש את העניין שיתקשרו עם המועצה - - -

מה זה הרשאה?

הרשאה לתקופת זמן היא יכולה להיות לחמש שנים, לשבע שנים. אבל שוב, אתם מועצה אתם לא יכולים לקבל את הקרקע הזו למטרה של הקצאה כי מועצה אי אפשר להתקשר איתה לפי ההנחיות.

אני אתן פתרון לזה עוד מעט.

אוקיי, ולגבי ה-30 דונם אמרו שאפשר להקצות את זה בהקצאה למתקן אגירה, ככל שאני יודעת.

תודה.

ענת ארנון, נציגה של מאור, האמת שלא היו כאן דברים שקשורים למשרד הכלכלה.

היו, אבל לא בהקשר של מאור.

נכון. אני נמצאת בתפקיד שלי בנגב מזרחי חודשיים, אבל במקור אני אילתית, אז מודלים רבים מוכרים לי מאילת ויפה שאתם מאמצים אותם. בהצלחה. אני פה כדי לעבוד, פגשתי כבר את מעיין.

מעולה.

מצפה היא לא מקום מגרה לתעשייה בגלל המרחק להוביל לכאן חומר גלם ולהוציא מכאן מוצר מוגמר זה עולה יותר מכל מקום אחר בארץ. אני הגעתי לכאן ב-1979 לצורך הובלה של דברים ומפעלים רבים נסגרו. קרוב ל-50 מפעלים קמו, קיבלו מענקים מהמדינה ואחרי שזה נגמר עזבו.

העניין הוא פיתוח דברים שבעצם לא מובילים, נגיד - - -

מרכזי מחקר ופיתוח.

סתם לדוגמה הנושא של שרתים אנחנו עכשיו מתעניינים בזה, מתברר שאחד הדברים שצריך ומדברים פה על תשתיות וקישוריות, זה קו סיבים אופטי. אבל רציני, לא מה שיש היום של סלקום שאנחנו מתלבשים עליו. אז זה משהו שאנחנו צריכים להשקיע בו וללכת לכיוונים האלה, משהו שלא צריך להוביל, ידע ודברים כאלה.

תודה. ורוניקה?

טוב, האמת שאין לנו פה נושאים שקשורים למשרד השיכון, אבל אם כבר העלינו את נושא השיווקים אז למעשה, אני עשר שנים במשרד השיכון ואני לא זוכרת כמות כזו מסיבית של שיווקים כמו שנעשו השנה. אותן 290 יחידות ששיווקנו כולן נלקחו, יש לנו עוד באופק את "בנה ביתך" ובמהלך השנה אנחנו מתכננים לשווק עוד 350 יחידות - - -

היושב-ראש מתעניין, תגידי לו שזה באוויר עד 13 בחודש, חצי דונם.

זהו, חצי דונם. אז כך שיש אפשרות להגיע לאותם 4,000 תושבים שאליה דיבר עליהם.

בכמה משווקים היום חצי דונם? סתם מעניין.

לא עשיתי "המרבה במחיר".

עשינו 400,000 כולל פיתוח. - - -

כן, בין 400 ל-600, תלוי, יש גם משרתי מילואים, אז נתנו גם עדיפות למשרתי מילואים, בני המקום וכו', אבל העניין הוא לתת את האפשרות לאנשים שרוצים לגור פה, אנחנו רוצים שמילואימניקים יבואו לגור לפה, ולא "המרבה במחיר", ואז אני מביא לפה - - -

מישהו שמשכיר את הבית

כן, יש פה שכונות כאלה של כל מיני טייקונים, אנחנו רואים שהם מגיעים עם רכבי היוקרה שלהם בסוף שבוע ונוסעים. אני לא נגד הדבר הזה אבל אנחנו חייבים ליצור תמהיל, של אנשים שגרים פה בפועל.

משרד הפנים.

אני אתייחס וערן יוסיף. קודם כול לסוגיית עיר עולים, הארכנו את טבלת ההחזרה, זה טרם נחתם סופית אבל צפוי שהמועצה תקבל בשנת 2025 ו-2026 איזשהו סכום. ב-2025 זה כ-1.546 מיליון שקל וב-2026 זה 773,000 שקל.

לגבי חוק ארנונה אין לי מה להוסיף כי זה חוק ואין מה לעשות כרגע כל עוד החוק קיים. אנחנו יודעים שראש המועצה שואף להעביר החלטת ממשלה ביחד עם מועצת ירוחם, וזה אמור לקדם את הפיתוח ועוד תקציבים לרשות המקומית. לצערי אין לנו יכולת לתת ודאות כרגע במיוחד שתקציב המדינה עוד לא אושר אז אין לנו יכול לתת ודאות כמו שראש המועצה שואף.

חוץ מזה מונה גם יועץ מחברת מדליה וגם הוא הציג את התוצאות שלו. הוא בחן איזה פיתוח ואילו הכנסות יכולות להיות למועצה, כדי להסתכל גם על ההכנסות ולהגדיל אותן. אתה רוצה להוסיף?

אנחנו מכירים את המורכבות התקציבית של מצפה רמון, וכפי שצוין התחשיבים נגזרים ממתווה שהוגדר בחוק ואי אפשר לשנות אותם. אבל בישיבות השוטפות עם המועצה אנחנו שואפים ביחד, כמו שציין יושב-ראש הוועדה, לפתח ולהצמיח מנועים כלכליים ועוגנים כדי לאפשר לרשות להתנהל באופן תקציבי תקין ומאוזן. בין היתר, המשרד בכלים שלו קישר את המועצה עם חברת ייעוץ כלכלית, שתשב עם ההנהלה כדי לנסות לחשוב איך לקדם את זה.

ברור. תודה. משרד התחבורה?

מצפה רמון נסמכת למעשה בעיקר על באר שבע מבחינת תחבורה ציבורית. יש לנו ארבעה קווים שמקשרים בין מצפה לבאר שבע, אחד מהם הוא קו ישיר שנוסע ממש כמו הרכב הפרטי. אפשר לחשוב על זה שתושב מצפה יכול לצאת מהבית, לעלות על אוטובוס ולרדת בבאר שבע, באוניברסיטה או בבית חולים סורוקה.

לפני כשלושה חודשים יצרנו פה טעימה מאוד משמעותי של שיפור, שיפור הקשר, שיפור הקווים הישירים, שיפור הקישוריות לרכבת שלא יהיה זמן המתנה רב בין האוטובוס שמגיע לתחנה מרכזית והמעבר לרכבת.

זה אחד הדברים שעשה פה פלאים וגם הקפיץ, ראינו את הנתונים - - - אתה יורד מהאוטובוס וזה מסתדר לך כמה דקות אחר כך עם הרכבת לתל-אביב. זה מדהים, באמת זה אחד המהלכים שגם נתן את האמון בתחבורה ציבורית. אגב, ניסיתי לנסוע בהסוואה ביום חמישי האחרון עליתי על קו אוטובוס כדי לחוות את הדבר הזה, קו 65, באמת הלך מצוין, כמו לנסוע ברכב.

הנושא של החיבור לאילת קצת יותר מאתגר. היה לנו קו ישיר שיצא ממצפה לאילת במשך חמש שנים והקו לא התרומם. נתנו לו עוד תקופה חשבנו שזה בגלל הקורונה וכו', אבל ראינו שהקו לא התרומם ולכן הוא למעשה נסגר. היום, המענה הוא קו ארוך שנוסע דרך כל הבסיסים, זה מענה שיותר מוכוון חיילים. אבל נתנו כרגע מענה פרטני מאוד לפי בקשת ראש המועצה, בימי ראשון וחמישי, אנחנו בוחנים לתת מענים טובים יותר.

אמרתי שהמענה הזה מבחינתי הוא לא קיים. הלוך ביום ראשון וחזור אוטובוס אחד ביום חמשי – זה לא מענה.

כן. אנחנו נבחן איך לשפר את זה.

אני אעשה את זה קצר כי אנחנו עוד נעשה סיכום אחר כך על הכול. אבל הפתרון היחיד בעיניי, והבנתי שאתם חושבים עליו, הפתרון היחיד בעיניי בהתאם לאירוע שהוצג פה זה החלטת ממשלה. אם היא משותפת עם ירוחם או לא, אני לא יודע, ירוחם נמצאת במקום פחות מיוחד ממצפה רמון מבחינת האתגרים שלה.

היעד של מינימום 10,000 תושבים הוא נכון, היעד לעיר צריך להיות 20,000 תושבים. כשאתה באירוע של 20,000 תושבים אתה באירוע אחר לגמרי. זה לא שאין בעיות אבל הן שונות, והרבה מהן נפתרות פשוט כי יש ביקושים, למשל, הקו לאילת, קופת חולים ועוד. ברגע שיש מאסה קריטית יש לזה משמעות.

כדי להגיע לזה צריך כמה דברים, המרכזי שבהם הוא דיור ואני מבין שבהיבט של שיווקים אתם נמצאים בנתיב הנכון, לפחות כך נשמע לי. דבר שני הוא עצמאות כלכלית של המועצה והיכולת שלה לפתח ולתת ופה אתם נמצאים אולי בפער הגדול ביותר נוכח ביטול מעמד עיר עולים והנושא של קרן הארנונה.

צריכים להיכנס פה כמה משרדי ממשלה ביחד. כי גם בריאות, נכון שיהיו שירותי בריאות כשיהיו פה 20,000 תושבים, אבל התושבים שאתה רוצה שיבואו לפה לא יבואו לפה אם הם יודעים שהם יצטרכו לנסוע שעה וחצי כדי לקבל שירותי בריאות בסיסיים. פה צריך את התרנגולת לפני הביצה ולבנות את המתקנים כדי שיהיה אפשר לקלוט אותם ולכן המקום הנכון הוא החלטת ממשלה.

בהחלטת ממשלה משרד הבריאות יודע שיש לו כמה משימות, ומשרד הכלכלה יודע שיש לו כמה משימות, אני לא יודע מה העלויות של אותו סיב אופטי שאתה מדבר עליו, עלויות התשתית הזאת.

מה שהם מדברים שזה צמוד לקצא"א ואז זה עובר מאוד קרוב אלינו.

השאלה היא מה העלויות של אירוע כזה כדי שהוא יקרה כי אני מסכים עם מה שאמרת, לגבי סוג המפעלים או סוג החברות שיהיו פה.

גנאדי ואני עבדנו במפעל שאין לו חומר גלם, כלום, לופט גשפט, לוקחים חמצן הופכים אותו לכסף והמפעל הזה עבר לרמת אפעל ואחר כך לאשדוד, כרגע אין פה כלום, יש פה רק מבנים ריקים כי גם כמעט בלי חומר גלם הם לא החזיקו מעמד והיו צריכים לסגור.

הדבר המרכזי שאפשר להציע פה זה מרכזי מחקר ופיתוח עם מתקנים טובים מאוד. ברגע שיש לך חינוך טוב ומקום שטוב לחיות בו ולשכירים יש הטבת מס טובה מאוד ולחברה יש גם כן הטבת מס טובה מאוד – שווה להיות פה. מרכז מחקר ופיתוח זה משהו שלא היה בזמן שאתם עבדתם במפעל, היה פחות נפוץ.

בתוך זה וגם בהקשר של מרכזי מחקר ופיתוח, הייתי משקיע ספציפית בנושא אנרגיה ואנרגיות מתחדשות. גם כמרכזי מחקר ופיתוח של אנרגיות מתחדשות וגם כעוגן כלכלי. לקחת החלטת ממשלה שאומרת שמי עושה פיילוט על מצפה רמון כעיר עצמאית אנרגטית במסגרת החלטת הממשלה הזו, אז מנחים את רמ"י להקצות את הקרקע, מנחים כל משרד לעשות מה שצריך, לממשלה בסוף יש פררוגטיבה עליונה על הדברים האלה. זה יקל את כל החסמים המשפטיים והרגולטוריים שאתה נתקל בהם.

ולכן אם עכשיו הייתי רוצה, ופה צריך לדבר גם עם ירוחם, ולא אכפת לי להירתם לטובת הדבר הזה בלסייע להתחיל לבנות את השלד להחלטת הממשלה, צריכה להיות החלטת ממשלה ירוחם מצפה רמון, שמיישרת את כל הקווים האלה.

אגב, בהקשר של עצמאות אנרגטית אני חושב שזו גם הטבה שיכולה להיות לתושבים כלומר גם תושבים שלא יכולים לשים גג סולרי כי הם גרים בבית משותף צריכים ליהנות מזה, שהרשות, זה לא רק כסף לכיס של העירייה זה צריך להיות בתודעה 'אני גר במצפה רמון אז יש לי 20% פחות חשבון חשמל כי מצפה רמון מייצרת לעצמה את החשמל', ואז באותה החלטת ממשלה אתה פותר את זה ואת עניין המים ואת עניין הטבת המס לחברות מחקר ופיתוח שיגיעו לפה ואתה פותר את כל הסוגיות הרלוונטיות ובתוכן אתה גם מכניס אלמנט של חינוך. כעיר של עצמאות אנרגטית, אתה תכניס לפה בית ספר הנדסאי מתאים. לא בכל מקום צריך אוניברסיטה אבל בהחלט יש עוד דברים בדרך.

זה לפרק הזה.

עכשיו לאון דוד, מחברת קריאיישן ספייס יציג לנו, אם ראיתם את הסילבוס של הסיור אז זו אחת היזמויות שהתחילו - - - בגדול זו שותפות של - - - ארה"ב, עם המועצה ועם חברת קריאיישן ספייס, בבקשה תציג.

אנסה לעשות את זה זריז אנחנו נפגשנו בעבר כאשר הקמתי את - - של רמת הנגב. מעט עליי. אני לאון דוד אני מנהל את קריאיישן ספייס אבל למעשה אני מקדם את נושא ההקמה של מרכזים טכנולוגיים או מרכזי חדשנות בנגב בעשר עד חמש עשרה שנים האחרונות.

שמעתם על עיר חלל ודברים כאלה שזה נשמע קצת דמיוני והזוי אבל גם כשהתחלנו להקים פה לפני עשר שנים, לא היה פה כלום. במקור אני מפתח תקווה, הקמתי שתי חברות בתל-אביב ובהרצלייה, עברנו לכאן לפני יותר מ- 11 שנים.

אתה תושב מצפה רמון?

היום אני חבר קיבוץ רביבים. מכיוון שלא היה שום דבר במרכז מבחינת סטארט-אפים וטכנולוגיה וזה העיסוק שלי, הקמתי בקיבוץ את "המגֵרה" איזשהו מרכז חדשנות, משם המשכנו להקים גם את הסטארט-אפ בשער הנגב ואת - - - סייעתי בהקמה של "כנגב" בירוחם ואת - - - בבאר שבע, בזמנו כל הדברים האלה לא היו. היום אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו יש סינרג'י ויש חממות - - נגב - - אבל לא היו את כל הדברים האלה עד לפני לא מזמן ממש. אנחנו רואים את זה הולך וגדל והמתודולוגיה הפשוטה אומרת לנצל את היכולות הטבעיות של אותו אזור.

זה מה שאנחנו מחפשים כשאנחנו מגיעים לכל אזור, לנצל את היכולות הטבעיות של אותו אזור ולהשתמש בהן כדי לקדם את הנושא הזה והכול נשען על קידום כלכלי ופיתוח דמוגרפי. זו המטרה העליונה של כל הדבר הזה, למשוך אנשים באיכות גבוהה לייצר משרות באיכות גבוהה ולפתח כלכלית את האזור.

דיברתם קודם על מענקים ועידוד בסטארט-אפ. הכול התחיל כשהצלחנו להשיג מהרשות לחדשנות תוספת למענקים, הייתה תוספת של 50% מענקים לערי העוטף וזה עשה שינוי אדיר עד לפני המלחמה, עשרות סטארט-אפים הגיעו והשתקעו בשער הנגב. היום גם קרן השקעות יש שם, התחבורה גם כמובן עזרה, הם לא פה כרגע, אבל כל הנושא של התשתיות, אלה הדברים העיקריים שמשפיעים.

זה בנוסף למעט חזון. במקרה הזה, החזון הוא תחום החלל ולמה תחום החלל, אני לא אכנס פה לכל מיני סיבות ממבו-ג'מבו, אבל באמת כלכלית נדבר על כך שיש עכשיו - - - למעשה, יש לנו שני דברים שאנחנו מסתכלים עליהם. הפרויקט הזה התחיל מפרויקט אחר שהיה פה לפני חמש שנים, פרויקט די-מארס. פרויקט די-מארס היה של כמה חברים, בוגרי אוניברסיטת החלל, יחד עם אנשים מ"בראשית" ומ-"SPACE IL" הקימו מתחם לניסויים ל-RND – זה נקרא משימות אנלוגיות, משימות שמדמות משימות חלל למאדים. אחד מהם היה גיאולוג שחקר יחד עם ויצמן ונאס"א, רועי נאור, היום הוא המנכ"ל של קריאיישן ספייס חקר את המערות במאדים והם גילו שמכתש רמון תואם למקומות רבים במאדים שרוצים להגיע אליהם ולחקור אותם.

כאשר "הגביע הקדוש" של נאס"א התמקד במה קיים בתוך המערות של מאדים, כי לפי כל התיאוריות, שם יתכן שיש מים וייתכן ששרדו כל מיני סימני חיים, שעדיין לא נפגעו מקרינה. מתוך זה התחילו כל מיני משימות לחקות את המשימות למאדים, כי היה בלתי אפשרי להגיע לשם. זה הפך להיות עמותה ברבות השנים והפך לפחות ופחות עסקי, החבורה שהתחילה את זה התפצלה לכאלה שרצו לעשות את זה לפרויקט יותר חינוכי וחלק שרצו לעשות את זה פרויקט עסקי.

הפרויקט העסקי קיבל תנופה לפני כשנה וחצי כאשר קרן השקעות עם ה-JNF בארצות הברית החליטו להשקיע בפרויקט הזה ונתנו לקריאיישן ספייס 1 מיליון דולר כדי להפוך את זה למרכז חדשנות במצפה רמון. היינו ראשונים והתמקמנו פה ולצד זה גויסתי גם אני למשימה והבנו מהר מאוד שחייבים להביא למרכז החדשנות הזה גם קצת שיניים כדי להביא סטארט-אפים אנחנו חייבים לעודד אותם והוקמה קרן השקעות VC של 15 מיליון דולר, שצמודה לקריאיישן ספייס.

קריאיישן ספייס זה Invention Builder, מה שאומר שאנחנו חברה שעושה אקסלרטורים, מאתרת סטארט-אפים מעודדת אותם מלווה אותם מקשרת אותם לכל מיני גורמים בארץ יכולים לעזור להם במימון. - - -

האקסלרטור עכשיו - - -

אז הינה גורמים בארצות הברית שיכולים לעזור להם במימון. לדוגמה האקסלרטור שאנחנו מריצים, אנחנו משקיעים בו בכל חברה שנכנסת לתוך הפלטפורמה 250,000 דולר. קריאיישן VC משקיעה בהם את הכסף וקריאיישן ספייס מאפשרת להם לקבל מענקים מגורמים כמו נאס"א, שאנחנו כל היום עובדים מולם וסורקים אפשרויות, קולות קוראים, מענקים גם - - -, גם באירופה עכשיו הצטרפנו לאיזה פרויקט מענקים באירופה לטכנולוגיות חלל, וכך ללוות אותם בתהליך של להפוך להיות חברת חלל.

לצורך כך כולם צריכים כל הזמן מקום להיות בו. חלק מהחברות האלה אפילו לא יודעות שהן חברות חלל כי אנחנו מתעסקים פה בחלל עמוק. פחות מתעסקים בנושא הלוויינים או הטילים אלא בחברות שיביאו טכנולוגיות למאדים. כלומר, זה יהיה אנרגיה, רובוטיקה, אמצעי מחקר.

יש לנו גם פורטפוליו חברות של לידר, וחברות של אנרגיה וחברה של הדפסה תלת-ממד לאלומיניום, כי צריך רכיבים מיוחדים לקרינה. אלה החברות שאנחנו עובדים איתן. כשאנחנו פותחים את הספקטרום, הן צריכות להיות איפשהו ולערוך את הניסויים איפשהו ולכן החלטנו לעשות פרויקט רחב על מצפה רמון ואנחנו מסתכלים על זה ממש כעל קמפוס חלל.

אהבתי את המינוח עיר החלל של ישראל, זה מגדיל את זה עוד יותר, יש פה איזשהו חזון גדול מאיתנו, אנחנו קראנו לזה קמפוס חלל שבו נוכל לעשות אקדמיה להביא את הסטארט-אפים האלה כדי ללמוד על תעשיית החלל ואנחנו מביאים אותם עכשיו באקסלרטור לבוט קיים של שלושה ימים, כולם מגיעים לפה עם נציגים מנאס"א שילמדו אותם איך להיכנס לתעשייה הם ישבו פה. עשינו גם שיתוף פעולה עם מו"פ מצפה רמון, מו"פ ערבה וים המלח שנמצאים פה ומלווים אותנו ואתכם בסיור. כך נוכל גם להביא אותם שהם ילמדו פה וגם שהם אולי יישארו פה לאחר מכן כדי לעשות ניסויים.

דיברת על RND ומו"פ, אנחנו מארגנים חלק מהכסף בשביל לעשות פה אתרי ניסוי, כדי שיבואו לכאן עם כל הטכנולוגיות שלהם ובאמת יבדקו אותן. אנחנו יודעים את זה כבר ממרכזי חדשנות רבים שעשינו ברחבי הנגב, המנכ"לים והשיווק כנראה לא יוכלו להיות פה. הם יצטרכו להיות במרכז, הם צריכים להיות היכן שהקרנות ועורכי הדין והלקוחות היותר מיידיים. אבל אין שום סיבה בעולם שאנשי הפיתוח לא יהיו פה, להיפך, זה אפילו נותן להם איזה יתרון על פני מקומות אחרים. כי גם יותר זול, גם יותר נעים, גם יותר נוח, גם אתה נמצא במקום שאתה צריך להיות בו במקום כל פעם לטוס לחו"ל ולכל מיני אתרי ניסוי בכל מיני מדבריות באוסטרליה ובארצות הברית, וצריך לנסוע ולהקים ולחזור. במקום כל זה, אתה יכול לעשות הכול פה, להקים הכול פה, להיות כל הזמן על זה ולעבוד פה. כך אתה חוסך המון כסף ומבחינתנו כפיתוח, אנחנו נביא לכאן את כל המפתחים שיכולים לעשות את כל הברים האלה.

אתם משלבים גם את משרד החינוך, תיכונים, אולי זה יכול להיות סוג של עבודות גמר בפיזיקה - - -

כן, - - - דימוס כעמותה עובדים עם משרד החינוך ועושים עבודה חינוכית רבה מאוד. אנחנו עובדים יותר מול האוניברסיטאות. עבדנו מול הטכניון וויצמן וישראל אבל התחלנו גם לעבוד עכשיו מול ג'ורג'יה-טק כדי לחלץ סטארט-אפים כל מיני רעיונות שנחקרו בתוך האוניברסיטה, לייבא אותם לארץ, לשדך אותם עם צוותים כאן בארץ. מבחינתם מצפה או חיפה או ירוחם – הם לא יודעים, אז כך באמת אנחנו פשוט מייבאים את זה משם ועושים לזה מצ'ינג סיכמנו גם את זה עם ה-VC שלנו שיעזור לנו בלתת מצ'ינג לזה ועם זה לעודד צוותים להמשיך את העבודה שנעשתה שם להמשיך אותה פה. עם קצת מענקים מרשות החדשנות אולי זה גם יכול לעבוד.

תודה, יפה. ידידיה.

פה סיימנו. נצא עכשיו לסיור ראש המועצה יוביל וכל אחד עם הרכבים שלו נעצור בכמה נקודות ונראה על נקודות שדיברנו נתחיל במכתש ואז ברובע ואז נלך לאתר האגירה ובדרך תראו, ונעשה סיכום גם שם.


(מצפה וסקירה על אזור המכתש)

עד קרוב לנחל רמון עד לשם אנחנו יכולים לראות - - - את המנסרה ומשם בעצם הכביש יורד לאילת. - - - עיר האמוניטים - - - האמוניטים שנשארו אלה שלא נגנבו.

נתחיל בסקירה. המכתש – אחד המקומות היפים במדינת ישראל אנחנו מתייחסים למכתש כאל הים שלנו, שפת המצוק זה חוף הים שלנו. ברשותכם אני אתחיל בסקירה לא גאולוגית אלא פיזית של המכתש, במה שברשותנו.

באופן פרדוקסלי, חלק גדול מהמכתש הוא לא בבעלותנו אלא בשטח מוניציפלי של רמת הנגב. חלק עדיין שלנו. באופן עקרוני זה לא כל כך משנה כי רט"ג על הדבר הזה והם מחליטים מה שקורה כאן. אנחנו נלך על שפת המצוק ונעשה סקירה. הדבר הראשון שאנחנו רואים זה את מרכז המבקרים. אנחנו בעבודה מאוד מאומצת לשנות את פניו של מרכז המבקרים. הוא די מיושן. יש בו הצגות על אילן רמון וכדומה וגם קצת על מכתש רמון, אבל אנחנו רוצים שהתוכן בו יהיה טוב ומעניין ואטרקטיבי בהרבה.

ליד מרכז המבקרים יש אזור מסחר מרפסת תצפית, מלמעלה עושים שם סנפלינג, זה הצד התיירותי והאקסטרימי אנחנו לא רואים את החלק שממנו עושים סנפלינג, הוא נמצא מאחורי הקצה הזה שאנחנו כן רואים מאחורי מרכז המבקרים. למרגלותיו יש את כביש מעלה עצמאות, הכביש לכיוון אילת ואת מצפור ברק ועמיחי על שם האחים איטקיס. אפשר לראות אותו, הוא יפה מאוד, עבדנו עליו עם כספים ממשרד התיירות וממש שיפצנו אותו והוא יפהפה.

גם את הטיילת הזאת עשינו במסגרת החלטת ממשלה של משרד התיירות. הבאנו לפה סדר גודל של 70 מיליון שקל, ובסוף של הטיילת – הגשר, אנחנו יכולים לראות את הקצה שלו, בצבע לבן אבל הוא הולך להתחלף, אנחנו מורידים את הגשר הזה והגשר הבא יהיה בצורה יפהפייה של מן בומרנג כזה והוא יהיה יותר דרומית, כך שגם הוא בעצמו יהיה אטרקציה תיירות יומית, יעלו עליו ויראו נוף מקסים של עוד חלקים של המכתש.

אחרי מרכז מבקרים הבקתות האלה, זה מלון בראשית – אחד המקומות האסטרטגיים למצפה רמון. אם עד לפני כמה שנים תיירות המדבר הייתה גמל פינג'אן וכאפייה, מלון בראשית הרים את תיירות המדבר למקום Fancy ויוקרתי בהרבה. לשם אנחנו רוצים ומכוונים גם עם המלונות הבאים, שיבואו בהמשך, אחרי בראשית. עוד חמישה בתי מלון שיוקמו פה ויהיו ברמה גבוהה מאוד-מאוד, יותר מבוטיק. כפי שאמרתי גם במפגש, ההנחיה לאדריכלים הייתה לראות את מלון בראשית ולעשות משהו עוד יותר יוקרתי ואטרקטיבי.

הדבר שקצת דומה למלון בראשית עם הגגות הסולריים שקרובים אלינו זו אכסניית נוער אנה. היא סגורה להזמנות מראש כמה שנים קדימה. כי אתה מקבל את הנוף של מלון בראשית במחיר של אנה. ליד האכסנייה אנחנו יכולים לראות את המבנים של הישיבה התיכונית. כאן עד חדר האוכל שמי שהלך בשביל הבחין בניחוחות שעולים משם. שעת ארוחת צוהריים ביום ראשון, כשהתלמידים חוזרים אחרי שהם היו פה בשבת, שבת פנימייה. לראות פה את פחי האשפה, ולא משנה כמה נקפיד על זה, בסוף זו אחוריים של מטבח מבשל, ולכן התאמצנו מאוד, עם יושב-ראש הוועדה במשרד נגב גליל, להעביר החלטת ממשלה וגם ליישם אותה.

היום, הסיבוב הקטן שעשינו בדרך לשכונת הגמל זה כדי לראות את השלד של הישיבה התיכונית שנבנה ואנחנו מקווים שבספטמבר של שנה הבאה, נפנה את המבנה הזה מהישיבה התיכונית וגם את מבנה הפח שם, שזה בית המדרש. אמרנו בעצם לקחת את כל הרצועה הזו ולהפוך אותה לאזור תיירותי. כאמור, אנחנו מתייחסים לאזור הזה כאל חוף הים של מצפה רמון, כמו שיש את נמל תל-אביב. אתם תבואו לפה בעוד עשר שנים ותראו את נמל מצפה רמון. זה הרעיון לכל הרצועה הזו.

עוד קצת מערבה, אנחנו רואים בנייני בלוקים, היום זה בנייני מגורים של חיילים מהיב"א וגם זה אנחנו בשת"פ עם רמ"י ועם משרד הביטחון, לשווק את הדבר הזה, לעשות את זה למטה אזורי מסחר ולמעלה מגורים יוקרתיים מאוד. מכל הקומות ומכל החלונות יכולים לצפות על מכתש רמון וזה דבר נפלא.

עכשיו זה הזמן אם אתם רוצים שנעשה תמונה ואז נעבור לרובע האומנותי של מצפה רמון, רובע דרכי הבשמים, ששם הדברים הקהילתיים, חברתיים, תיירותיים וכדומה קורים.

אז נעשה תמונה של הוועדה.


(בית הקפה ברובע האומנים)

נציג את עצמנו. איתנו ח"כ עודד פורר, יושב-ראש הוועדה של נגב גליל בכנסת וכן נציגים ממשרדי הממשלה השונים – רמ"י, רשות המיסים, - - - משרד הפנים כבר נסעו, משרד הכלכלה. מאור. - - -

כמה שנים אתן במצפה?

אני חמש.

אני שש.

ומאיפה אתן?

אני מהגליל במקור, משבי ציון ליד נהרייה.

ואני מהעוטף. אם אפשר שתציגו את עצמכם בשם, שנדע עם מי מדברים.

אני עודד פורר אני ראש הוועדה.

אני אליה וינטר ראש המועצה.
- - -

אני לילך אדם מרמ"י - - -

אמל מהכנסת.

אני ענת ממשרד הכלכלה.

נתנאל מרשות המיסים - - -

אני מעיין והיא רוני. אנחנו כמה שנים במצפה. הבנו שאנחנו הראשונות שאתם פוגשים ממצפה היום, חוץ מהעירייה, אז אולי תשמעו את זה בעוד מקומות אבל בעיקרון, הגענו די בטעות למצפה ונשארנו פה. אני נשארתי פה כי אין מקום כזה בארץ, לא מבחינת השקט, הקצב, איכות החיים ורמת החיים, ומה שהכסף יכול לעשות פה גם בהקשר של לשמור על הכסף וגם בהקשר של לעשות כסף וגם בהקשר של לא צריך פה כסף. כשגרתי בתל-אביב או בירושלים כל הזמן הייתי בחוויית קנייה כלשהי ופה יש סופר אחד וקופת חולים אחת ופאב אחד ואין פיתויים חומרניים כאלה.

הקמנו את "הגינה" לגמרי במקרה, שתינו מגיעות מתחום ההסעדה והאירוח והזדמן לנו, אחרי חיפושים ארוכים, לעשות את הדבר הזה. קודם כול, כי לנו היה חסר מקום לשתות בו קפה. לא בשביל כסף, אלא בשבילנו, בשביל הקהילה שלנו והאנשים שסביבנו. מקום להיפגש בו באור יום ושיהיה בית ויזמן עוד ועוד אנשים לתוכו. על הדרך היום אנחנו כבר יודעות, שהרבה אנשים נהנים מהמקום הזה, אנשים שהם גם לא ממצפה עוברים פה וזה איזשהו נווה מדבר.

כמה זמן העסק קיים?

אנחנו חוגגות בחודש הבא שלוש שנים.

הגענו למצפה לפני חמש שנים וברגע שידענו שפה אנחנו רוצות להישאר, הבנו גם שנצטרך להמציא לנו פרנסה. במצפה יש מקום רב ליזמות ולהקמה של דברים חדשים בכל מיני תחומים וברגע שהבנו שנרצה להישאר פה ושיהיה לנו מקום תעסוקה, ולא בהכרח היה אז מקום כזה כאן בשבילנו, והיה לנו אפשרות אז פתחנו את בית הקפה.

מרגע שפתחנו, ההיענות הייתה מטורפת ומאז אנחנו רק בגדילה. עם השנים יש פה הרבה יותר ביקוש גם תיירים ישראלים שבאים יותר לאזור הזה, בטח במלחמה ובכל התקופה הזאת, וגם מצד הגדילה וההתרחבות של מצפה – יש פה בתי ספר רבים, צעירים רבים. אנשים רבים מופתעים ממספר הצעירים שיש פה ושואלים אותנו אם כל מי שעובד פה גר פה ולא מבינים שברור, כי אין פה כלום אחר מסביב.

מה הקשיים שלכן?

או-אה. קודם כול, קשה להיות בעלת עסק במדינת ישראל, במיוחד בתקופה הזו כבר שלוש-ארבע שנים אחורה, מאז הקורונה קשה להיות עסק שמושתת על תיירות כי זה דבר לא פשוט ולא קבוע בתקופה הזו ואולי פשוט קשה להיות אדם בתקופה הזו. יש משהו שקשה מאוד בחוץ ודווקא פה יש משהו שמור כלומר המרחק מיטיב איתנו. למעט שתי אזעקות שהיו בתקיפה מאיראן ורעש המטוסים הקבוע פה, לא היה פה שום זכר למה קורה בחוץ.

יש דברים קשים מבחינה בירוקרטית ושוב, זה כללי במדינת ישראל.- - -

בואי תנסי להצביע על דברים שקשים במיוחד במצפה, כי קשה לתקן עכשיו את הבעיות בכל מדינת ישראל, אבל תספרי על אתגרים של מצפה רמון בפרט.

יש בעיות של מצפה, אין פה ספקים, קשה מאוד בגלל התחלופה שזו מעין עיר רכבת, יש ענייני כוח אדם, אבל הייתי אומרת שדווקא יש יתרונות רבים במצפה, כלומר, לא הייתי מקימה עסק בתל-אביב.

פשיעה זה משהו שאתם מתמודדים איתו פה?

כן, כל מקרה פה עושה הדים רבים אבל לפי הנתונים שאני מקבל מהמשטרה בוהשוואה למקומות אחרים, בסוף המצב שלנו טוב. מצד שני כל אדם שקם בבוקר, תייר, וה-Landcruiser שלו לא בחניה, זה פוגע בנו פגיעה קשה מאוד.

גניבות רכבים זה האירוע?

כן זה האירוע.

וביטחון אישי?

גם בחודשיים האחרונים היו כמה וכמה גניבות מבתי עסק – קופות כסף וכדומה. עכשיו יש ניסיון להתארגנות של בעלי עסקים ליוזמה אזרחית של שמירה בלילות.

נקודת משטרה יש? - - -

יש פה נקודת משטרה - - - אבל זה לא עובד כי בעצם אין לי אנשי משטרה, המשטרה אומרת לי מה אתה רוצה ממני אין לי כוח אדם.

המשטרה, לפחות בקרב התושבים, היא לא גוף שאנחנו סומכים עליו להגיע ולטפל בדברים. יש לנו מספר חברים לא מבוטל שנגנב להם הרכב, למי שיש טויוטה זו סיכון יום-יומי שלא למצוא את הרכב בחניה כשהוא קם בבוקר.

כתושבת דווקא יש מאפייני פריפריה מובהקים – מרחק מבתי חולים, שירותי רפואה – חינוך דווקא יש פה מגוון מאוד וזה דבר חיובי, אם הייתי בשיחת חברים הייתי מציעה לכם כחברים להקים יחד מוסדות אומנות. מצפה היא עיירת אומנות ותרבות של שוליים. הרבה שוליים מגיעים לכאן. הייתי רוצה שיהיה לי פה תיאטרון שיהיו פעילויות לשעות הפנאי זה אתגר פה, אבל מצפה היא בבנייה ועלייה כלומר בעוד כמה שנים יהיה פה הכול.

כן. מבחינת העסק אין יותר בעיות, אני מבין?

אנחנו בדיבור עם אליעז הוא יודע על הבעיות.

המדרגות פה הן הבעיה הגדולה?

אבל הינה, נבנו, נפתרה הבעיה הזו. יש מדרגות. לא היו, ועכשיו יש.

כמה מתחרים יש לך פה?

אני אוהבת תחרות, זה גורם לי להיות טובה יותר.

גם מביא יותר לקוחות.

נכון ושפע מתחלק, ומבחינתי כתושבת שיהיה לי גיוון ואוכל ללכת למקומות רבים.

ויש לך פה?

מבחינתי, ברמה שלי, לא. וזה בסדר גם שאני לא מזמינה את כולם, ושלכולם יש לאיפה ללכת אבל הייתי אומרת שיש לי שניים-שלושה מתחרים, ואני גם קונה אצלם.

פה באזור?

כן ברובע.

אתם פתוחים שבעה ימים בשבוע?

אנחנו פתוחות חמישה ימים בשבוע, פתוחות בשישי-שבת, אנחנו העסק היחיד פה באזור שפתוח בשבת וזה מורגש, החוסר הזה. כלומר, רוב העסקים מסורתיים או פשוט לא עובדים בשבת ובאמת ברובע היום אפשר ללכת לגלריות אפשר ללכת לפארן יש הרבה דברים לעשות, אבל בשבת – רק אנחנו פתוחות פה, זהו. אנשים רבים באים לטייל ומצטערים שאין להם מענה כזה. אנחנו צריכות להאכיל את כל מי שבחר לטייל באותו יום.

באהבה.

כן, באהבה.

גם הסומסומיה פתוחה, לא?

כן, הסומסומיה פתוחים, אבל מהצוהריים, זו מסעדת בשרים, זה פשוט לא אותו דבר. יש לנו חונטה של עסקים אנחנו חייבים להיות חברים זה של זה כדי לשרוד מבחינת ספקים, מבחינת איגום משאבים. לא קל להיות עסק לבד לכן העסקים הם חברים שלנו, אנחנו מזמינים סחורות יחד, אנחנו עושות קינוחים לסומסומיה והם עושים לנו אירועים. אנחנו מתחלקים בשפע כי אנחנו לא רוצות לעבוד לבד. זה הקטע שלנו.

עם רמונה אתם בקשר?

רמונה חברים שלנו גם, הם באים הנה לאכול בשבת.

יש להם את רמונה הקטנה.

נכון. אבל הגינה זה כזה בית קפה, זה לא כמו עכשיו לתקוע פיתה.

ברור.

התמהיל שלכם זה בעיקר מקומיים או גם תיירים?

הייתי אומרת שבאמצע השבוע מקומיים כמעט בלבד ואנחנו אוהבות את זה, ובסוף שבוע תיירים. יש חוק במצפה שלא הולכים לבתי עסק בשישי-שבת כי הכול מלא בתיירים. ל"בערך" לא נלך בשישי בערב כי הוא מפוצץ, בשישי בערב וגם לא לסומסומיה כי פשוט אין מקום וזה בסדר זו ברכה. גם לגינה לא להגיע בשבת אם אתם רוצים חוויה טובה. אבל תבואו.

אותם אתם מזמינים?

בוודאי, תבואו, קדימה אנחנו מצפות לך. ותעשו טוב למעלה, אוקיי? וגם תדאגו לגליל, כרגע זה ממש חשוב.

עד שהם באו הנה את רוצה שהם ידאגו לגליל? קודם מצפה.

אני לא דואגת רק לעצמי.

גם אני אגיד שביחס לשנה וחצי האחרונות של המלחמה, לנו הייתה תקופה טובה מאוד מבחינה עסקית כי כולם הגיעו לפה אני לא רוצה לתאר לעצמי מה עוברים העסקים בצפון, אפילו במרכז. לנו זה נתן מקום ברמה העסקית והכלכלית לנשום לרווחה, כמובן שלא ברמה האישית, אבל נקווה שיהיה בסדר.

בקיץ שעבר זיהינו את הפוטנציאל וראינו שהוא לא קרה ולכן התאמצנו מאוד בנושא יחסי הציבור, כדי להגיע בתקופת החגים ובמהלך החורף הייתה פה - - -

שם בפנים טלי, שהייתה עד עכשיו רכזת התיירות שלנו ויש לנו המון משאבים בנושא יח"צ וקידום של מצפה רמון כדי להגיד שיש אלטרנטיבה תיירותית בתוך ישראל והיא מצפה רמון, ככה ממוקד על מצפה רמון. לשמחתנו ולצערן של רשויות אחרות, אף שגם הן נמצאות במרחב, אבל הן לא ידעו לעשות את זה.

העסקים קיבלו עכשיו איזה תמריץ רציני ומי שנגע במצפה רמון, בין אם הוא גר פה ובין אם הוא הגיע לפה לסוף שבוע, יחזור שוב. כי מצפה רמון זו חוויה ואנחנו משווקים אותה והיא חוויה נהדרת. מי שנהנה מזה ירצה לבוא שוב וגם לכם אני אומר, באתם לכאן היום כוועדה, תבואו שוב עם המשפחות שלכם למצפה רמון וזו חוויה.

המקום הכי יפה בארץ, אם לא בעולם.


(תצפית חוץ וסיכום הסיור)

נעשה פה את הסיכום.

לגבי השטח הזה, השטח הזה הוא שטח מופר, ולא רק מופר אלא לפי מה שאני מבין הוא גם בהשתלטות של גורמים עוינים

הוא מפגע, הוא הפך למפגע.

כן, אתה רואה גם את האשפה שזורקים פה אני לא יודע אילו גורמים מסתובבים פה.

גניבת מחצבים, חממות קנאביס.

לכן יש פה אינטרס של המדינה לפעול בנוגע לשטח הזה. ואם נחזור שוב לנקודת ההתחלה – הדרך היחידה צריכה להיות החלטת ממשלה. זו צריכה להיות החלטת ממשלה שכוללת כמה וכמה פרמטרים על מצפה רמון. אגב, אני לא חושב שהם קיימים במקומות אחרים גם מבחינת האתגרים וכו'. כלומר היעד צריך להיות שמצפה רמון תגיע להיות עיר בסדר גודל של 20,000 תושבים, לא עד 2030 דווקא אבל היא צריכה להגיע לזה.

כחלק מזה וגם כדי לאפשר לעיר להתפתח צריך לייצר את הדבר הזה. מכל מה שהעלית גם בפגישה שהיינו ודיברנו קודם, הייתי מציע לכם – קחו את עצמכם ותתחילו אתם. אל תחכו לממשלה, תכינו נוסח של מה החלום שלכם להחלטת הממשלה. כשיהיה לכם נוסח כזה נקבע דיון בוועדה נזמין את המשרדים נתחיל לעשות את העבודה שהממשלה לא עושה בעצם.

אני לא יודע היום איזה שר מסוגל להוביל החלטת ממשלה מול הממשלה. לא יודע, אולי השר אלי כהן ירצה לקחת את זה כחלק מנושא האנרגיה? גם טוב. אני מאמין שאחרי שתהיה טיוטה מוכנה בוועדה כבר יהיה על מה לדבר, זה יהיה נושא הדיון. עם ירוחם או בלעדיה, תבואו אם איזה בסיס, ומזה יהיה אפשר לצאת. כי עם החלטת ממשלה, אתה פותר לה את הבעיות, אתה פותר בעיות תחבורה ועוד בעיות אחרות רבות ומייצר את החזון כיצד להפוך את מצפה רמון לעיר שעומדת על הרגליים ולא תזדקק לעוד החלטות ממשלה. גם את בעיית המים השלישוניים וגם את כל יתר הבעיות – אני חושב שזו תהיה הדרך הטובה ביותר לטפל בהן.

גם אני אסכם ואסכם כפי שהתחלתי. קודם כול, תודה על שהגעתם לכאן ועם הכוח של הוועדה להביא לפה את משרדי הממשלה זה אירוע מכונן. עצם זה שכולם יושבים סביב שולחן אחד ומתחברים לחזון של איך אנחנו רוצים לראות את מצפה רמון זה כבר הישג בפני עצמו. כמובן שלא נעצור כאן, אנחנו נתקדם ונמשיך הלאה להביא את החזון הזה לכדי מימוש.

לגבי החלטת ממשלה כבר כתבתי משהו ואמשיך לחדד את זה. אני כן אשמח שננעץ בעוד חודשיים או שלושה איזו ישיבת המשך של הסיור הזה, כמובן לא פה, כדי שיהיה לכולם נוח להגיע. את הסיור מיצינו יפה וגם כל מי שהשתתף בו התחבר לחזון וגם ראה במו עיניו איך אנחנו עושים פה ממש היסטוריה, בשיתוף של כל הגורמים – גם פילנתרופיה, גם פוליטי וגם עסקי ועוד אחרים – כולם משלבים זרועות לקדם את מצפה רמון כדי שבעוד עשר שנים היא תהיה משהו אחר בהיבט של עצמאות כלכלית ואנרגטית.

אני מודה לכם על המאמץ, כל משרדי הממשלה, רמ"י וכו', כל מי שהגיע בהתחלה ובפרט כל מי ששרד עד הסוף. אני מודה לך עודד ולאמל מהוועדה, באמת תודה רבה שהתאמצתם עד מצפה רמון וגם בלי היכרות אישית מוקדמת אלא נטו מתוך ציונות ורצון לקדם את המקום הזה וזה באמת מחמם את הלב. תודה רבה גם לצוות ההקלטות שלנו - - - תודה רבה לכולם.

העניין הוא שאנחנו יוצרים פה שותפות. אם במהלך הדברים שלי התפרש משהו מהם כביקורת כלפי איזה גוף, זו, חלילה, לא ביקורת אישית ואנחנו יודעים לשלב זרועות וזה המיוחד במצפה רמון שהיא נמצאת בלב של המון אנשים.

אנחנו כאן כדי לקדם את מצפה, בשלב ראשון ל-10,000 תושבים ולאחר מכן נצמח עוד יותר, נחזק עסקים ותיירות והנקודה המרכזית שוב, אנחנו יישוב קהילתי מוביל אנחנו עכשיו צריכים את העזרה, את הקביים כדי ללמוד ללכת בכוחות עצמנו. אנחנו לא רוצים את התלות הזו אלא רוצים עצמאות. לשם אנחנו חותרים. לא מתוך מסכנות אלא מתוך עוצמה נקדם את מצפה רמון והבסיס זה שותפות. תודה רבה לכולכם.

תודה רבה לכם ואנחנו במהלך חודש מאי נקיים ישיבת מעקב. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.